פרוטוקול ישיבת ועדת ועדת הכנסת מספר 234, בתאריך 12/12/1994

הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 234

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני. טי בטבת התשנ"ה (12 בדצמבר 1994) , שעה 00;10

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר חי מירום

מ' גפני

אי דיין

ר' זאבי

י' לוי

די מנע

מ' קצב

מוזמנים; מזכיר הכנסת שי יעקבסון

די לב - סגן מזכיר הכנסת

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

יועץ משפטי; צ' ענבר

מזכיר/ת הוועדה; אי בן-יוסף

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; א. פניית ח"כ לי לבנת בדבר רישום ח"כים כמציעי

הצעת חוק:

ב. פניית ח"כ יי לוי בעניין רישום סיטונאי של

ח"כים לדיונים אישיים;

ג. העברת הצעות חוק מוועדה לוועדה אחרת;

ד, שונות.

שונות

היו"ר ח' מירום;

אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכנסת. על סדר יומנו מספר נושאים, אבל נתחיל

בנושא שחבר הכנסת י' לוי ביקש להעלות.

יי לוי:

אמש, לאחר ועידת המפד"ל, פתחתי טלוויזיה וראיתי את רענן כהן בתשדיר שרות. לפי

מיטב ידיעתי, בחוק תעמולת הבחירות יש הגבלות מסוימות, שאיני יודע כיצד התשדיר הזה

מתיישב עימן. איני יודע אם כל הבר כנסת יכול לקנות זמן שידור. העניו מחייב בדיקת,

לפחות בדיקה משפטית. אני חושש שיש כאן פירצח גדולת. אם אשיג 100 אלף שקל, אוכל

לפרסם הצעת חוק שיזמתי באמצעות הטלוויזיה. השאלה היא אם זה תואם את רוח החוק.

בקשתי היא לבדוק את הנושא לאור חוקי התעמולה. אין ספק שיש כאו תופעה שוועדת

הכנסת צריכה לתת עליה את הדעת. גם אם חוות הדעת המשפטית תהיה חיובית, אנו פותחים

בכך פתח לכיבוש הטלוויזיה בכל הערוצים על-ידי חברי הכנסת, בעיקר בתקופת

הפריימריס. לא חייבים להתחיל בכך לפני הפריימריס, אפשר להתחיל בכך כבר עכשיו.

אפשר להתחיל לפרסם חוקים, הצעות לסדר ושאילתות. אני יכול לרכוש לי פינה בערוץ 7

של הרדיו, ולהציע לכל מי שרוצה לשלוח אלי את רעיונותיו בקשר להצעת חוק מסויימת -

שיעשה זאת.

אני חושב שאנו נכנסים בכך לפרק חדש.

ל' לבנת;

ההמשך יהיה שחברות מסחריות תקנינה את הזמן הזה ותמסורנה אותו לחברי כנסת.

י' לוי:

איני יודע אם לא היה רצוי לפנות לערוץ 2, ולבקש מהם להפסיק את השידור הזה.

אני רוצה לשאול את הוועדה, האם יש לנו כלים ואפשרות לפנות לחברי הכנסת, לרשות

השידור או לרשות הערוץ השני, ולומר להם כי כאן קורה דבר חריג שיש לעצרו.

חי מירום;

חבר הכנסת רענן כהן לא נוכח כאן, ויש לאפשר לו לומר את דבריו. ראינו את

התופעה הזו קודם לכן, עם "העולם שייך לזהירים" של חבר הכנסת אברום בורג. ככל

הנראה, יש כאן תופעה חדשה שיש לשים אליה לב.

אי דייו;

בחוק למימון הפריימריס נאמר כי כל המגבלות חלות רק מ-9 חודשים לפני הבחירות.

השאלה היא אם הכוונה קיא אם הכוונה היא לבחירות לכנסת או לפריימריס. מאחר

והבחירות לא קבעו עדיין את מועד הבחירות לפריימריס, חבר הכנסת אינו יודע מתי

מתחיל מועד ה-9 חודשים. לפני-כן יכול אדם להוציא גם מליונים.

חבר הכנסת צחי הנגבי הוציא הצעת חוק המונחת עתה בפני המליאה. לא הבנתי, האם

הוא רוצה לבטל את המגבלה של ה-9 חודשים. השאלה היא, האם לפני תחילת ה-9 חודשים

אנו מתירים פרסום בעתונות.

לי לבנת:

טוב עשה חה"כ לוי שהעלה את השאלה העקרונית הזו לדיוו בוועדה. אני הוששת שאם

לא נציב לכך סכר, מה שעלול לקרות הוא שחברות מסחריות תרכושנה זמן שידור בערוצים

השונים, כולל בטלוויזיה הכללית, ותמסור אותו לרוברי הכנסת. כולנו נהפוך לשליחים

ולשלוחים של אינטרסים של חברות כאלו או ארורות.

לפני כמה חודשים התייעצתי עם צבי ענבר, בדיוק בקשר לתשעת החודשים שלפני

הפריימריס. שאלתי אותו, האם נכון שלפני אותם תשעת החודשים מותר לי הכל, והוא

הסביר לי שאין זה כך. אני חושבת שהדבר ראוי לדיון. רוב חברי הכנסת חושבים אולי

שמותר להם הכל. הכללים לא ברורים עד הסוף, וטוב תעשה הוועדה הזו אם תוציא הנחיות

ברורות, מה מותר ומה אסור. אנו צריכים לעשות זאת טהר ככל האפשר, כדי שהמקרה של

רענן כהן יהפוך לדיון בסוגיה העקרונית הזו. אין לנו כוונה להכשיל חברי כנסת. אם

יושבים כאן חברי כנסת ותיקים, שלא ברור להם בדיוק מה אומר החוק, אני חושבת שאנו

עומדים בפני בעיה אמיתית. זה דחוף, כי אני שומעת שקיימת היערכות לפריימריס בכל

המפלגות.

ר' זאבי;

אני מבקש להוסיף שבנוסף לבדיקה שהציע חבר הכנסת לוי, תהיה גם בדיקה של מקורות

המימון. יכול להיות שמותר לפרסם תשדירים כאלה בתקופה של 9 חודשים לפני הפריימריס,

אך אם המימון הציבורי מופנה לפרסום אישי של חבר כנסת, יש בכך טעם לפגם. יש הבדל

בין מקרהו של אברהם בורג לבין מקרהו של רענן כהן: בורג פירסם ענין בעל וחשיבות

צבורית ממדרגה ראשונה - מלחמה בתאונות הדרכים. גם רענן פירסם ענין צבורי - החוק

שעבר פה - אך ההבלטה שלו היא אישית: תפנו אלי לכנסת, ויש בכך טעם לפגם, אם זה

מתקיים על חשבון הציבור.

לי לבנת:

יש גם חוקים המגבילים את הערוץ הראשון והערוץ השני בכל הנוגע לתעמולה

מפלגתית, וגם את זאת יש לבדוק.

די מנע:

מה שקרה פותח פתח לכך שחברי כנסת ישתמשו בכספי עמותות ציבוריות הניזונות

מתקציבי הציבור: ראשית, ממשרדי ממשלה ושנית, מאנשים פרטיים שמקבלים את הזיכוי

במס. יש בכך פתח מסוכן מאד גם לעקיפת הפריימריס, לכן מוטב לסתום את הפירצה הזו

בעודה באיבה. אנשים מקימים עמותות, רק כדי שיהיה להם מכשיר באמצעותו יוכלו

להתמודד בפריימריס. הם עושים שימוש בנושאים חברתיים כדי לקדם את המטרות האלה.

הקימו עמותה למען החייל המשוחרר או למלחמה בעוני. מגייסים בדרך זו מאות אלפי

שקלים, כאשר הכסף משמש ביודעין גם לשם מירוץ לפריימריס. בעוד שנתיים, לאחר

הפריימריס, תיראו שכל העמותות האלו גוועות.

אני רוצה להסב את תשומת לבכם לכך שלעמותה למען החייל המשוחרר, יש בנוסף

לתקציבים הרגילים שמשרדי הבטחון והאוצר מקציבים, גם אחוז מסוים המוקדש לקרן לסיוע

נוסף. לפני מספר ימים התקיימה ארוחת ערב חגיגית מאד במלון דניאל בהרצליה, למען

העמותה למען החיילים המשוחררים. התשדירים והארועים האלה מתוקצבים מן הקרן לסיוע

נוסף.

י י לוי :

אני מבקש לשמוע מהיועץ המשפטי לוועדה, האם מותר לחבר כנסת לקבל כספים מתאגיד.

האם אותם איסורים שהטלנו על מפלגות, אינם חלים גם על חברי כנסת? בעיה אחרת היא מה

מותר מעבר לאותם 9 חודשים. במשך 9 חודשים יש הגבלה על הסכומים, על ניהול הספרים

עם ביקורת פנימית או חיצונית, אך קיים לדעתי איסור מוחלט לקבל כספים מתאגידים,

צ' ענבר:

רווחה דעה על-פיה המגבלות בתיקון לחוק המפלגות, בענין מימון בחירות מקדימות,

חלות רק על תשעת החודשים שלפני קיום בחירות מקדימות. זה נבע מתוך הוראה ברורה

הקיימת בפרק זה, אשר אומרת כי פרק זה לא יחול אלא בתשעת החודשים. לכן פנו אלי

חברי כנסת וביקשו הבהרה. אמרתי להם שלכאורה זה כך, אך באותו פרק עצמו ישנו סעיף

האומר, כי מי שמקבל כספים שלא בתקופה של ה-9 חודשים, לצורך מימון, חייב להחזיר

אותו מיד, אחרת יהיה צפוי לקנס של רבע מליון ש"ח. בסעיף אחד כתוב שהקנס הוא 250

אלף ש"ח, ובסעיף אחר כתוב 10,000 ש"ח.

בוועדת ההוקה נדונה לאחרונה הצעת חוק של חבר הכנסת צחי הנגבי, לתיקון הפרק

הזה. באתי אז ביוזמתי אל הוועדה, ואמרתי לה: בחוק הזה יש וזרתי דסטרי, ועל הוועדה

להחליט אם יחול או לא יחול. חברי הוועדה אמרו כי הדבר לא עלה אף פעם על דערנם. הם

אמרו כי כוונתם היתה שהחוק לא יחול מעבר ל-9 החודשים. אם יש סעיף דרקוני כמו זה

שתיארתי, הוא יתוקן, וזהו פשר התיקון השני בהצעת החוק של חה"ב הנגבי. זהו תיקון

שאני יזמתי אותו, ועדת החוקה קיבלה אותו, וחה"כ צחי תנגבי שמח להוסיפו להצעת החוק

שלו. התיקון אומר שההגבלות הנוגעות למימון בחירות מקדימות, תחולנה אך ורק בתקופת

תשעת החודשים הקודמים לבהירות. אם חבר הכנסת מקבל כספים לפני-כן, חוק זה לא עוסק

בסוגיה הזו.

זוהי הצעת חוק הנמצאת ברגע זה בהליכי רקיקה, לקראת קריאה ראשונה. ברגע זה

המצב הוא שאסור לקבל תרומה כספית בתקופה שמעבר לתשעת החודשים. בהנחה שכולם מכירים

בדחיפותה של הצעת החוק, היא יכולה לעבור גם תוך שבוע. אם הצעת החוק הזו אינה

חלה, מה בכל זאת חל? יש לנו שתי סוגיות: האחת נוגעת לנושא המימון והשניה

לשידורים למיניהם. לגבי השידורים, יש לנו שתי מערכות חוקים: האחת כלולה בחוק

הבחירות (דרכי תעמולה), אשר מסדיר את השימוש באמצעי השידור לצורך תעמולה, אבל

כולו חל אך ורק בתקופה של 60 או 90 יום לפני הבחירות. הוא אינו מתייחס לחלוטין

לתקופה שלפני כן. החוקים במערכת השניה הם חוק רשות השידור או חוק הערוץ השני. שם

יש צורך בבדיקה מדוקדקת יותר, מהם גבולות המותר והאסור. עובדה היא שי"פופוליטיקה"

ותכניות אחרות בהן מופיעים חברי כנסת, אינן כלולות במסגרת המגבלות הללו. יש לבדוק

את הוראות החוקים הנוגעים להופעת חברי הכנסת.

הוזכר כאן חוק שירות הציבור(מתנות). חוק זה הוא חוק שאין מפעילים אותו

בישראל.

היו"ר חי מירום:

מעבירים מפכ"ל מתפקידו בגין מתנה.

צ' ענבר:

לא במסגרת חוק שירות הציבור(מתנות). זהו חוק אשר קובע עונשים והסדרים. זהו

חוק שכל אימת שאיש ציבור מקבל איזו שהיא מתנה, אם מישהו שאינו המשטרה או משרד

המשפטים אינו יוזם פניה, הענין לא מתעורר.

י' לוי :

ועדת האתיקה פנתה פעמיים אל חברי הכנסת וביקשה כי כל אימת שהם מקבלים מתנה,

יתייעצו איחה.

צי ענבר:

לגבי מפלגות קיימות הגבלות במסגרת חוק מימון מפלגות. לגבי חבר הכנסת הבודד,

אין שום מי גבלה, פרט למה שנקבע בחוק שירות הציבור(מתנות). אם חבר כנסת מקבל מתנה

בשל היותו חבר כנסת, כי אז זוהי עבירה על חוק שירות הציבור(מתנות), ואין זה משנה

אם הוא מקבל את המתנה מיחיד או מתאגיד. אחת הסיבות שבגללן החוק הזה לא מופעל היא,

שקיים ערבוב תחומים: האם קיבל האיש את המתנה בשל היותו חבר כנסת, או בשל היותו

אדם שאחרים רוצים ביקרו.

די מנע;

אני רוצח להביא לתשומת לבכם כי התשדיר את חבר הכנסת רענן כהן אמור להיות

משודר 22 פעם. דקת שידור של תשדיר שירות בערוץ הראשון עולה כ-15 אלף שקל, ועוד

יותר מכך בערוץ השני. שידורם של 22 התשדירים האלה יעלה כחצי מליון שקל. אני רוצה

להפנות את תשומת לבכם לכך, שכאשר החלה רשות השידור עם תשדירי שירות, אסרו על

הופעת אישים בתשדירי שירות ממשלתיים. זהו נושא פרוץ היום, ולכן יש לסתום אותו.

היו"ר הי מירום;

נאפשר ליועץ המשפטי לוועדה להוות דעתו. אדבר עם חבר הכנסת רענן כהן, ואשאל

אותו אם יש לו מה לוב;ר גם ליועץ המשפטי. אני סבור שאולי רזיה מן הראוי להעביר את

הנושא לוועדת האתיקה, אבל אני מציע שנקבל את ההחלטה לאחר שנשמע את חבר הכנסת רענן

כהן ואת היועץ המשפטי לוועדה.

ר' זאבי;

ומה באשר להצעתי להקפיא את השידורים?

היו"ר חי מירום;

אין לנו סמכות לעשות זאת.

לי לבנת;

אם היועץ המשפטי יבדוק עוד היום את חוק רשות השידור וחוק הערוץ השני, נדמה לי

שיוכל למצוא שהפתרון מונח בתוך החוק.

י' לוי;

אני מציע שנעשה זאת תוך הבנה עם חבר הכנסת רענן כהן.

היו"ר חי מירום:

נאמר לו כי קיימת תופעה המטרידה את חברי הכנסת.

לי לבנת;

אם זכור לי היטב, חבר הכנסת רענן כהן ביקש לשדר את תשדיר השירות שלו גם ברשת

בי, והוא נאלץ לוותר בגלל הנאמר בחוק רשות השידור. כאשר חוקקו את חוק הערוץ השני,

הביאו בחשבון גם את הדברים האלה.

י' לוי;

בבחירות הקודמות פרסמנו תשדירים בערוץ 7. אך השופט חלימה הורה להפסיקן. הוא

אמר כי בענינים צבוריים יש ערך רב לשוויון.

לי לבנת;

יש לי רושם שכאשר חוקקו את חוק הערוץ השני, הביאו בחשבון את הצורך בהלימה בין

הערוץ הראשון לבין הערוץ השני. אם הפתרון אינו בחוק, יש צורך בתיקון בחוק.

היו"ר חי מירום;

אני מקווה שהיועץ המשפטי לוועדה יחכים אותנו בענין זה עוד היום. אני מבקש

לשמוע מה יש לחבר הכנסת רענן כהן לומר בענין זה. איש אינו מציע שלא לנהוג כך.

פניית ח"כ ל' לבנת בדבר רישום ח"כים כמציעי הצעת חוק

היו"ר ח' מירום;

אנו עוברים עתה לנושא שהעלתה חברת הכנסת לימור לבנת, בנושא רישום חייבים

כמציעי הצעת חוק.

לי לבנת;

בהגיעי לכנסת מצאתי שיש נוהל על-פיו רושמים את חברי הכנסת, כאשר יש הצעת חוק

המשותפת לכמה מהם. הרישום הוא על-פי סדר חא"ב, כאשר במקום הראשון מופיע יוזם

החוק, מחוץ לסדר הא"ב. כאשר יזמתי הצעת חולל ואף החתמתי עליה חברית כנסת, מצאתי

את שמי מופיע אי-שם במרכז הרשימה, כאשר חברת הכנסת דליה איציק שחתמה על הצעת החוק

כמו יתר חברות הכנסת בפניהן הצגתי את הצעת החוק, הופיעה ראשונה, כי שמה מתחיל

ב-א'. ביקשתי להכניס סדר בענין ולרשום את הצעת החוק על שמי, אך בקשתי לא התמלאה.

כאשר הצעת החוק הובאה לקריאה ראשונה, פניתי לסגנית מזכיר הכנסת, לאחר ששוב מצאתי

ששמה של חברת הכנסת דליה איציק מופיע בראש הרשימה. זה היה לפני הפגרה, היא הבטיחה

שהענין יטופל, אד לאחר הפגרה מצאתי שוב את שמה של דליה איציק בראש רשימת חברי

הכנסת.סגנית מזכיר הכנסת הודיעה במליאה כי הצעת החוק הזו היא מיוזמתי, ולכן

קיבלתי את רשות הדיבור הראשונה. פניתי במכתב ליושב ראש הכנסת, וביקשתי לדעת מה

הנוהל במקרה זה. סגנית מזכיר הכנסת ביררה את הענין ונמסר לה כי גם יוזם הצעת

החוק מופיע כאחד המגישים.

מאחר ותשובה זו לא עלתה בקנה אחד עם המציאות, התחלתי בהתכתבות עם יושב ראש

הכנסת, שבסופן הודיע לי כי לאור פנייתי הוחלט שמעכשיו היוזם או המציע לא יופיע

ראשון, אלא על-פי סדר הא"ב. אני חושבת שמן הראוי שיושב ראש ועדת הכנסת יקיים

דיון, ונקבל כאן החלטה עקבית ושיטתית, כדי שכולנו נדע על-פי איזה סדר אנו

מופיעים.

היו"ר חי מירום;

כאשר שמעתי על-כך, נזעקתי אל מזכיר הכנסת ושאלתי, מה הדבר החדש הזה. מזכיר

הכנסת הודיע לי כי התעוררה בעיה, בדומה למה שהסבירה כאן חברת הכנסת לימור לבנת.

אין ספק שמדובר כאן בנוהל אזכור חדש של שמות חברי הכנסת. אני חושב שאנו חייבים

לדון בכד, גם מן הטעם שלפעמים יש שני יוזמים ועד 5 מצטרפים להצעת החוק. האם אז

יווצרו שני מעמדות על- .גבי הצעת החוק - היוזמים ואלה שסתם מצטרפים? יוזם הצעת

החוק הוא הראשון בין שווים, חבר הכנסת שהנושא בער לו יותר מאשר לאחרים. איני רואה

מדוע צריך היה לשנות את הנוהג הזה.

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון:

תקנון הכנסת או המחוקק לא הכירו בהצעות חוק משותפות אלא בהצעת חוק של חבר

הכנסת. כד זה הופיע בכל שנות הכנסת. מאז החלו בהצעות חוק משותפות, נקבע נוהל של

א"ב. התקנון מתייחס רק להצעות חוק זהות, אשר הגיעו בנפרד לכנסת, הועברו לוועדה

והוועדה מכינה אותן לקריאה ראשונה - שמות המציעים יופיעו עליהן על-פי סדר הא"ב.

כלומר אם בהצעות חוק נפרדות אשר הגיעו במועדים שונים, אין זכות למי שמספרו קודם

או תאריד הגשת הצעתו קודם, אלא הסדר נקבע על-פי הא"ב, קל וחומר שכך הדבר כאשר

מדובר בהצעת חוק משותפת.

י' לוי;

מדוע עד עכשיו הופיע היוזם בראש הרשימה?

היו"ר חי מירום;

בשבע השנים בהן אני יושב בכנסת, כך נוהגים.

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון;

רק בכנסת הזו.

היו"ר חי מירום;

כך היה גם בכנסת הקודמת.

י' לוי:

איני מבין, מדוע מגדיר מזכיר הכנסת את כתיבת היוזם בראש הרשימה כחולשה.

מזכיר הכנסת שי יעקבסון;

האסמכתא היחידה לקביעת סדר המציעים על-פי הא"ב, נמצאת בסעיף 140 לתקנון.

י' לוי ;

אם הבעיה היא תקנונית, נסדיר זאת בתקנון.

היו ייר חי מירום;

אם כל חברי הוועדה מסכימים, נבקש מהיועץ המשפטי לוועדה לנסח כוכבית בתקנון,

אשר תאמר כי כאשר מספר חברי כנסת מגישים הצעת חוק, הרישום יהיה על-פי סדר הא"ב

כפי שהיה בעבר. נכניס זאת בצורה מסודרת לתקנון, ונדון בכך באותה מסגרת שנדון

אחר-כך בכל הענין. כך יש סיכוי שנכביר פחות במילים.

מזכיר הכנסת שי יעקבסון;

נבקש מהיוזם להודיע לנו מיהו.

היו"ר חי מירום;

אם היוזם אינו מודיע, הסדר יהיה על-פי הא"ב.

פניית ח"כ י' לוי בעניין רישום סיטונאי של ח"כים לדיונים אישיים

היו"ר חי מירום;

אנא הסבר את התופעה.

י' לוי;

התופעה ידועה; נרשמים 50-60 ח"כים לדיון בקריאה ראשונה, אך מופיעים לדיון רק

10-12. כך אין מזכירות הכנסת אינה יכולה לקבוע את מסגרת הדיון ולאזן את סדר

היום. תופעה זו איננה חיובית, ויש בה זלזול בחברי הכנסת ובעבודת הכנסת. אני מבין

שקיימת מגמה של העברה למירושוב של כל מה שניתן לעשות באמצעות המיושב, וכך גם לגבי

ההרשמה לרשות הדיבור. אבל אני סבור שיש רק עונש אחד אשר יכול להרתיע חברי כנסת

מהירשמות לרשות הדיבור מבלי להופיע לדיון, והוא פרסום בציבור. אין לנו סנקציה

אחרת, אנו לא יכולים לאסור על חבר כנסת לדבר במשך שבוע.

ר י זאבי;

מדוע לא?

י' לוי;

אתה לא יכול למנוע מחבר כנסת את זכות הדיבור שלו,

ר' זאבי ;

אם זילזל, אפשר להחזיר לו באותו מטבע.

י' לוי;

אני מבין שיש כאן רצון לעבור לסנקציות יותר חריפות. אני מדבר על לחץ מתון.

חבר כנסת אשר יודע כי לא ישתמש ברשות הדיבור, יודיע על-כך למזכירות הכנסת עד לשעה

14:00. אם חבר הכנסת לא הודיע ולא ניצל את רשות הדיבור, כל שבוע תפורסם על-ידי

הכנסת רשימה ובה שמות כל אותם חברי כנסת.

לי לבנת;

זה לא נורמלי.

י' לוי;

אבל אין לי פתרון אחר. לדעתי, זה יהיה הדבר היעיל ביותר. ישנו גוף הנקרא

"הפרופסורים של הימין", והם התחילו לעקוב אחר הנוכחות במליאת הכנסת, מכיוון שהם

מתנגדים לקיזוזים. מאז החלו לפרסם את שמות חברי הכנסת המתקזזים, פחתו הקיזוזים.

המצב הקיים היום מזיק לעבודת הכנסת, ואיני רואה שום סוג אחר של ענישה.

מזכיר הכנסת שי יעקבסון;

היושב-ראש הרי קורא את השמות, ורואים בטלוויזיה מי אינו נוכח.

יי לוי:

זה לא מספיק. פעם בשבוע צריך לפרסם מיהם חברי הכנסת אשר נרשמו ולא הופיעו.

ר' זאבי:

הרישום האוטומטי לרשות הדיבור הוא לא טוב משני טעמים: א. הוא משבש את סדר

היום כפי שנקבע על-ידי מזכיר הכנסת. הוא לא יודע כמה חברי כנסת יבואו וכמה לא,

וכתוצאה מכך גומרים לפעמים לפני הזמן, ואין מנצלים בצורה יעילה את הזמן העומד

לרשותנו. ב. הבושה: קוראים לשניים-שלושה וארבעה חברי כנסת בשמותיהם, אך הם אינם

באולם. הרישום לרשות הדיבור נעשה אוטומטית, לעיתים ללא ידיעת חברי הכנסת אלא

על-פי הנחיה עקרונית שלהם.

אני חושב שאנו צריכים להתייחס ברצינות לסדר היום של הכנסת. אם אין בכוונתנו

להשתתף בדיון, אנו צריכים להודיע על-כך למזכירות הכנסת. אפשר לבטל את רשות הדיבור

אפילו ברגע האחרון, על-ידי כך שניגשים לדוכן ומודיעים ליושב ראש. אם אין עושים

זאת, צריך להיענש.

הסנקציה שמציע חבר הכנסת לוי, לא תעמוד בביקורת. כאשר אתה נמצא בקבוצה גדולה

של חוטאים, אתה כאילו לא חוטא. אם אין מודיעים על ביטול זכות הדיבור, זהו זלזול

בכנסת שהיא חלון הראווה של הדמוקרטיה הישראלית. הסנקציה שלי היא, שמי שלא ביטל את

רשות הדיבור ולא הופיע, לא יוכל להשתתף בדיון במשך תקופה מסוימת.

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון;

משנים את הרשימה משום שחברי הכנסת אינם נמחקים מרשות הדיבור, ואז חברי הכנסת

אינם מספיקים לעלות למליאה.

לי לבנת;

בדרך-כלל אין מפרסמים רשימות. אני צריכה לזכור שאני אחרי חבר כנסת מסוים,

הנמצא אר 1 רי חבר כנסת אחר. נכון שחברי כנסת נרשמים לרשות הדיבור להרבה הצעות חוק.

הטלת כל התיק הזה על חברי הכנסת, כאשר איננו יודעים מתי מגיע תורנו, אינה נראית

לי.

איני נוטה ללכת בכיוון שהציע חבר הכנסת רחבעם זאבי. קודם כל אבשר לפנות אל

חברי הכנסת ולבקש שלא יירשמו באופן אוטומטי, כדי לדבר על כל הצעת חוק. טוב יהיה

להנחות את חברי הכנסת, שהם יכולים לבטל את הרשמתם לרשות הדיבור גם במהלך הישיבה.

לא פעם נמשך הדיון שעה מעבר לזמן הנקוב, כי חבר הכנסת מאריך בדיבור וגם היושב ראש

מתחיל לדבר, לדבר ולדבר. אי אפשר להפיל את כל התיק הזה עלינו. ביום רביעי

האחרון, הצעת חוק שהושבתי כי תגיע בשעה 8:00 בערב, הגיעה ב-11:15 בלילה. אני לא

מציע להטיל סנקציות ולהעניש, ובכך לערער את הבסיס עליו עובדת הכנסת. מחר יציעו

להעניש חברי כנסת שאינם מגיעים לישיבות הוועדות.

ר' זאבי;

הלוואי.

הי ו"ר חי מירום;

אני רוצה להעיר את הערותי האישיות לענין זה; אני מבחין בין התופעה של הרשמה

ואי מימוש רשות הדיבור, לבין תופעה נלווית לה, והיא דרך ההתייחסות לענין זה

על-ידי יושבי ראש הישיבה. אני מכיר לפחות יושבת ראש אחת, שבאופן דווקני קוראת את

כל שמות חברי הכנסת ואומרת; אם הוא לא יהיה, ידבר זה שבא אחריו. אם הוא לא יהיה -

זה שיבוא אחריו. צריך לרושוב איך להנחות את יושבי הראש, כיצד לא להקריא את שמות

חברי הכנסת שאינם נוכחים, אלא לחפש דרך אחרת, כדי לקצר את התהליך.

אני לא סבור שחבר הכנסת אינו צריך לעקוב כלל אחר מה שנעשה במליאה. הבעיה

שהעלה כאן חבר הכנסת יציק לוי, אינה מתייחסת למקרים המתרחשים שלא בדרך הרגילה.

לפעמים מתקצר סדר היום באורח דרמטי, ומישהו מחמיץ את רשות הדיבור שלו. מדובר

במקרה רגיל בו חבר הכנסת נרשם לרשות הדיבור, אך נסע לעניניו ולא טרח אפילו לבטל

את השתתפותו. מה שחבר הכנסת יציק לוי מציע הוא שיודיע כי אינו מתכוון לדבר,

ואפילו עד שעה מסוימת, כדי שאפשר יהיה לארגן את סדר היום.

אני מתקשה לראות במכשיר הפרסום מכשיר אפקטיבי. אני מתקשה לראות בשלילת הדיבור

מכשיר אפקטיבי. זה עלול לעורר בעיות הקשורות לענין הדמוקרטי בבית הזה.

י' לוי;

לכך יש לי התנגדות עקרונית.

היו"ר חי מירום;

אפשר אולי לגבות 10 שקלים מחשבון המידע לבוחר של כל חבר כנסת, כקנס אל אי

ניצול רשות הדיבור.

היו"ר חי מירום;

איך ידעו על-כך כל יושבי ראש הישיבות?

ר' זאבי;

קל מאד לדעת זאת בעידן המיחשוב. ביקשתי להעלות על סדר היום נושא נוסף: קורה

לאחרונה שחבר כנסת מציע הצעה לסדר, אך לא מחכה לתשובת השר. לדעתי זוהי שערוריה.

אני מציע להנהיג גם כאן סנקציה: אם חבר כנסת הציע הצעה לסדר או הצעה דחופה ולא

חיכה לתשובת השר, השר לא יענה לו. אם מדובר בהצעות של כמה חברי כנסת, השר יתייחס

לאחרים ולא להצעה שלו. דבר נוסף; לא יצביעו על הצעתו לסדר של חבר הכנסת שהציע

ואי נו נוכח באולם.

צי ענבר:

אני רוצה להעלות בהקשר זה את עניו ההסתייגויות: לפני שבועיים הייתי צריך

להקדיש שלוש שעות לניסוח הסתייגויות של חבר כנסת, אך בסופו של דבר הוא לא בא לקבל

אותן.

לי לבנת:

הבסיס העקרוני הוא שחבר כנסת רשאי להכנס או לצאת מן האולם, להיות נוכח או לא

להיות נוכח, להצביע או לא להצביע, להיות חבר בוועדה או לא להיות חבר בוועדה. זהו

חלק מעבודוזה של הכנסת. יש עוד נורמה, על-פית חבר כנסת יכול לומר שהוא מציע הצעה

אחרת לסדר, לקבל זכות דיבור ואחר-כך להמנע מהצבעה. בשעתו הערתי על-כך שחבר כנסת

רשאי להתנגד להצעתו של חבר כנסת אחר, כאשר הממשלה אינה מתנגדת לה. הוא מקבל רשות

דיבור של 10 דקות, יותר מרשות הדיבור של חבר הכנסת המציע. כלומר יש בסיס על-פיו

אנו עובדים, דברים שלא מתיישבים בדיוק עם ההגיון של אדם מן השורה, אך הם נורמה

בעבודתה של הכנסת - לטוב ולרע.

גם הרישום להצעות חוק בקריאה ראשונה, הוא חלק מאותה נורמה. אני לא מצליחה

להבין מה רוצים כאן. אנו עלולים לערער כאן את כל הבסיס של זכות חבר הכנסת להיות

או לא להיות במליאה. האסון הוא לא כל-כך נורא: כאשר יש שורה ארוכה של חברי כנסת

שאינם נמצאים, סדר היום מתקצר ומסיימים את תישיבה קודם. מה שאומר מנגד הוא שינוי

הבסיס הנורמטיבי על-פיו עובדת הכנסת בשורה ארוכה של נושאים.

לא אחת קרה גם לי וגם לחברי כנסת אחרים, שלא ידענו איפה אנו ממוקמים בסדר

רשות הדיבור. אין מפרסמים את שמות חברי הכנסת הרשומים לרשות הדיבור. דיברתי על-כך

כבר מאה פעמים.

היו"ר חי מירום:

זה אי נו חלק מהענין.

לי לבנת:

זהו חלק מהענין. הפסדתי את רשות הדיבור כאשר הייתי בבנין, בחדרי. האזנתי

לדיון שהתנהל, אך ברגע מסוים היו חסרים כמה חברי כנסת, ומכיוון שלא ידעתי היכן

אני ממוקמת, לא יכולתי לדעת מתי לעלות למעלה בזמן. הערנו על-כך פעמים רבות.

לפעמים תולים רשימה ולפעמים לא. לפעמים משנים את הרשימה במהלך הדיון.

ר' זאבי;

אני בעד קבלת הצעתו של יושב ראש ועדת הכספים.

היו"ר חי מירום;

נציע זאת למליאת הכנסת, והיא אשר תאשר.

הצעת חוק הרשויות המקומיות(יעוץ משפטי}(תיקון }(תפקידים}, תשנ"ד-1994: הצעת

החוק הזו נדונה במליאת הכנסת ב-9 בנובמבר שנה זו והועברה לוועדת ההוקה להכנה

לקריאה ראשונה. מאחר ומדובר בחוק הרשויות המקומיות, אשר נדון בוועדת הפנים ואיכות

הסביבה, מבקש ממני יושב ראש ועדת החוקה, להעביר גם את הדיון בחוק הזה לוועדת

הפנים.

? ר' זאבי;

אני בעד.

הי ו"ר הי מירום;

אנו מציעים למליאה להעביר את הנושא לוועדת הפנים.

אנו מגיעים עתה להוק היפוש בגוף(בדיקות רפואיות), התשנ"ג. ב-22 בנובמבר 1994,

בדיון שהתנהל לגבי הוועדה אשר תדון בהצעת החוק הנ"ל, הובהר לוועדת הכנסת כי הצעת

החוק הזו נותרה בידי ועדת החוקה, חוק ומשפט. למרות ההבהרה הזו והסיכום בוועדת

הכנסת, כי הוועדה למלחמה בנגע הסמים תקיים דיון כללי בנושא ולא תעסוק בקידום

החקיקה, לא עמדה הוועדה למלחמה בנגע הסמים בסיכום. כך כותב לנו חבר הכנסת דדי

צוקר. הוא אומר; צר לי כי הוועדה הנ"ל - ועדת הסמים - קיימה דיון בהצעת החוק הזו,

שכלל אינה מצויה על שולחנה.

ר י זאבי;

אני מציע לקרוא לחבר הכנסת רפאל איתן ולשמוע ממנו הסבר. כנראה לא קלט שהנושא

הועבר לוועדת החוקה.

היוייר חי מירום;

אני חושב שצריך להזמינו ולהבהיר שכאשר ועדת הכנסת מחליטה על העברת הדיון בחוק

לוועדה, ומישהו אינו מכבד את זה, הנושא לא יגיע למליאה, ואי אפשר יהיה להמשיך

בחקיקה. אם היתה אי הבנה, היא תובהר.

הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל, של חבר הכנסת אריאל וינשטיין; הוא מציע להעבירה

לוועדת הכספים, אך היתה הצעה להעבירה לוועדת הכלכלה אשר מבקשת להעביר אליה את

הנושא.

ר' זאבי;

אני בעד העברה לוועדת הכלכלה. ועדת הכספים עמוסה לעייפה.

צ' ענבר;

נושא מינהל מקרקעי ישראל אינו בתחום עבודתה של ועדת הכספים.

י' לוי :

אני מתנגד לכך.

היו"ר ח' מירום;

אנו יכולים להתאחד בכך שלא מצאנו פתרון. אנו יכולים לאמץ את הצעתה של חברת

הכנסת לבנת, אשר הציעה להוציא מכתב פניה לחברי הכנסת. נאמר להם שנוצרה כאן תופעה

בלתי נסבלת, והם מתבקשים להירשם רק להצעת חוק שהם מתכוונים לדבר עליה. אם הם

יודעים שסדר היום שלהם הוא כזה שלא ישתתפו בישיבה, עליהם להודיע למזכירות הכנסת

על-כך. זוהי תופעה לא סמפטית, אך איננו יכולים לרדוף את חברי הכנסת שסדר היום

שלהם השתנה.

סגן מזכיר הכנסת די לב;

כל חבר כנסת יכול להרשם באמצעות מסוף המחשב שלו. הוא יקבל הודעה שהוא יכול

לבטל את הרישום, עד לשעה 2:00 ביום בו מתקיים הדיון. ייתכן שהוא יכול לעשות זאת

באמצעות המחשב, ואפשר גם לעקוב אחר רשימת הדוברים באמצעות המסוף, מחדריהם של חברי

הכנסת.

מסגרת להצעות אי אמון:

היו"ר חי מירום:

אנו צריכים לקבוע את מסגרת הדיון בהצעות אי האמון.

מ' קצב:

אנו מושכים את הצעת אי האמון שלנו.

היו"ר חי מירום:

מה עם הצעת אי האמון של צומת?

ר' זאבי:

נאמר לי כי הם משאירים את הצעת אי האמון הקשורה בסיעת יעוד. אמרנו להם שזה

לגיטימי, אך מדוע הם מעלים גם את נושא הדרוזי לאחר שנפתר, והם אמרו: אם כבר אי

אמון, אז שיהיה יותר שמח.

היו"ר חי מירום:

צריך להוריד את נושא הדרוזי מהצעת אי האמון. כל עוד קיימת הצעת אי אמון, נקבע

מסגרת זמן של 5 דקות לכל אחת מהסיעות, ו-10 דקות לשתי הסיעות הגדולות.

העברת הצעות חוק מוועדה לוועדה אחרת

היו"ר חי מירום:

חוק יסודות התקציב(תיקון}, העברת כספים לרשויות המקומיות, של חבר הכנסת יגאל

ביבי, הועבר לוועדת הכספים. כותב יושב ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת גדליה גל, שהוא

מבקש להעבירו לוועדת הפנים אשר דנה כבר בסעיפים אחרים הנוגעים לרשויות המקומיות.

מזכיר הכנסת שי יעקבסון;

אבל הוא נדון בת.

צי ענבר;

ייתכן שנדון בה בעבר שלא כדין. ועדת הכספים דנה בתקציב המדינה, במסים, במכס,

במלוות ובבנקאות.

ר' זאבי;

זה מתאים לוועדת הכלכלה. ועדת הכספים עמוסה מאד.

צ' ענבר:

ועדת הכלכלה דנה בתכנון ובתיאום כלכלי, בחקלאות ודייג, בפיתוח ובזכיונות

המדינה.

הי ו"ר חי מירום;

מה עמדת ועדת הכספים? כותב לי יושב ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גדעון פת,

שבעבר נדונה הצעת חוק מי נהל מקרקעי ישראל (תיקון}(ניהול פנקסים), התשנ"ג-1992. וגם

החלטנו להעביר לוועדת הכלכלה הצעה לסדר של חבר הכנסת גמליאל, בענין ההחלטה להעלות

את דמי החכירה.

ר' זאבי;

זה שייך לוועדת הכלכלה, ויש להקל על ועדת הכספים.

היו"ר חי מירום;

אבקש מאתי לבדוק עם מזכיר ועדת הכספים, מה עמדת הוועדה לגבי הנושא.

מזכיר הכנסת שי יעקבסון;

אני זוכר שנושאים הנוגעים לחוק יסוד; מקרקעי ישראל נדונו בוועדת החוקח,

ואילו מי נהל מקרקעי ישראל בכספים.

היו"ר חי מירום;

הוכיח לי חבר הכנסת גדעון פת, שלפחות נושא אחד הנוגע למינהל מקרקעי ישראל,

נדון בוועדת החוקה.

אי דיין;

דיבר איתי עכשיו יושב ראש הכנסת ואמר כי סיעת צומת מוכנה לוותר על הצעת אי

האמון, אם אסכים לא לדון בהצעת אי האמון בענין יעוד. אמרתי להם; ראש הממשלה נמצא

בחו"ל, מדוע לא תקיימו את המסורת לפיה אין מגישים אי אמון כאשר ראש הממשלה איננו

בארץ. הם אמרו שבענין הדרוזים הם הולכים עד הסוף. אמרתי להם; גם אם תרדו מענין

הדרוזים, אקיים הצבעת אי אמון. עכשיו אמר לי שבח וייס, אל תשבור את המסורת.

נעתרתי לו, למען המסורת, והודעתי כי כל הצעות אי האמון נידחות.

היו"ר חי מירום:

חבר הכנסת וינשטיין מבקש לחעביר את חהצעה הנוגעת למינהל מקרקעי ישראל לוועדת

הכספים, ואילו גדעון פת טוען שהנושא שייך לוועדת כלכלה.

א' דיין;

הוא שייך לוועדת כלכלה.

היו"ר ח' מירום;

אם כך, החלטנו שהנושא יועבר לוועדת הכלכלה.

הצעת חוק רכב עולים (ביטול פטור ממסים), של חבר הכנסת מאיר שטרית: שר האוצר

הציע להעביר את הנושא לוועדת הכספים, בעוד שהמציע הציע להעביר לוועדת הכלכלה.

ר' זאבי;

נדון בכך מחר, ועד אז נברר מה אומר החוק ומה אומר יושב ראש ועדת הכספים.

ד' מנע;

אני רוצה לחזור להצעת החוק הקודמת, העוסקת בחיפוש על גופו של מי שחשוד בהחזקת

סמים. ועדת המישנה לרוקיקה של ועדת הסמים, גיבשה הצעת חוק לאחר התייעצות עם שופטים

ומשפטנים. הצעת החוק עוסקת בחיפוש על גופו של חשוד. ההצעה מתבססת על בג"ץ מלפני

15 שנה, אשר המליץ לאפשר בדיקה לגבי צריכת סמים על גופו של אדם. ההחלטה של ועדת

המישנה לחקיקה של ועדת הסמים עברה קריאה טרומית במליאת הכנסת. היה ויכוח אם הנושא

יחזור לוועדת הסמים או לוועדת החוקה, והוא הועבר בטעות לוועדת החוקה. יושב ראש

הוועדה בא ואמר שאינו רוצה לדון בנושא. הנושא הועבר שוב לוועדת הסמים, ואז הוא

התחרט.

היו"ר חי מירום;

זה לא הועבר באופן פורמלי לוועדת הסמים, כי מליאת הכנסת לא החליטה על-כך.

די מנע;

דדי צוקר כתב מכתב ליושב ראש ועדת הכנסת, בבקשה להעביר את הנושא לוועדת הסמים

של הכנסת. מסיבות טכניות בלבד, הדבר לא הגיע למליאה במסגרת הודעה. עכשיו חזר דדי

צוקר מבקשתו. אני מציע להשאיר את הדיון בחוק זה לוועדת הסמים של הכנסת.

היו"ר חי מירום;

מה שקרה, על-פי מה שכותבת לי מזכירת הוועדה הוא, שהוועדה המליצה לשנות את

החלטת המליאה, ולהעביר את החוק מוועדת החוקה לוועדת הסמים, אבל חבר הכנסת זיסמן

לא העביר את השינוי הזה. חבר הכנסת צוקר חזר בו, כי הממשלה מגישה חוק באותו ענין.

אם הממשלה מגישה חוק באותו ענין והחוק יידון אצלו, מדוע שהנושא יידון בוועדת

הסמים?

די מנע;

אני מציע להשאיר את הנושא בוועדת הסמים. לפני שבועיים היינה כאן ישיבה עם

עמנואל זיסמן, הנושא עלה ונאמר שבינתיים ונתחיל ועדת הסמים לדון בכך.

צ' ענבר;

לא כך. בוועדה הזו, בנוכחות יושב ראש ועדת הסמים, נאמר שהחוק לא קיים בוועדה

ואיו לה במה לדון, ואז אמר יושב ראש ועדת הסמים: אבל הזמנו כבר אנשים. לכן נאמר

לו: תדונו בנושא באופן כללי, אבל בשום אופן לא בהצעת החוק. כפי ששמעתי, לקחו את

הצעת החוק, והתעלמו לחלוטין מן העובדה שהחוק לא נדון שם.

היו"ר חי מירום:

נזמין לכאן את שני יושבי ראש הוועדות - איתן וצוקר.

די מנע:

אני יזמתי את הצעת החוק, ואני רוצה לדעת מה ההחלטה.

i

היו"ר חי מירום:

מחר תקבל תשובה.

את הדיון ברכב עולים העברנו לוועדת הכספים. בענין מי נהל מקרקעי ישראל, מתברר

שמדובר כאן באגרות. אם מדובר באגרות, הנושא עובר לוועדת הכספים.

הנושא הבא הוא הצעת חוק להגבלת הפרסומת למוצרי טבק ועישון ולמשקאות

אלכוהוליים. הצעת החוק של חבר הכנסת יורם לס, שעניינה הגבלת הפרסומת למוצרי עישון

וטבק, עברה קריאה טרומית והגיעה לדיון בוועדת הכלכלה. הצעת החוק מטעם קבוצת חברי

כנסת, אשר הוצגה במליאה על-ידי חבר הכנסת דוד מנע, ענינה הגבלת הפרסומת למשקאות

אלכוהוליים, עברה קריאה טרומית והגיעה לדיון בוועדת הסמים. ענינן של שתי ההצעות -

כך כותבת חבר הכנסת גדעון פת, יושב ראש ועדת הכלכלה - זהה: איתור נקודת האיזון

הראוייה בין זכותו של יצרן לפרסם מוצר מבוקש שאינו אסור בחוק, לבין זכות החברה

להגביל פרסום מוצר אשר לצריכתו נודעת בוודאות השפעה מזיקה.

עוד כותב חבר הכנסת גדעון פת: אני סבור כי איו כל הגיון לקיים שני מהלכי

חקיקה בשתי הצעות חוק הדומות זו לזו, בשתי ועדות שונות. הוא אומר כי מן הראוי

לכונן ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הסמים, לשם ארגון הדיון והמשכו היעיל.

ר' זאבי:

הוספנו את האלכוהול לוועדת הסמים. אני מתנגד לוועדות משותפות.

היו"ר חי מירום:

נחכה עוד דקה לחבר הכנסת יורם לס ונשמע את דעתו. הדעה המתגבשת אצלי היא

להעביר את שתי הצעות החוק לוועדת הכלכלה. אני לא חושב שוועדת הסמים הוקמה גם

לדיון בנושא האלכוהול.

סגנית מזכיר הכנסת שי כרם:

הגלגולים הראשונים של הרקיקה להגבלת הפרסום על עישון התנהלו בוועדת השרותים,

שהיתה ועדת מישנה של ועדת העבודה והרווחה. אני חושבת שהנושא נדון גם בוועדת

העבודה והרווחה, בכל הנוגע לאספקט הבריאותי של השימוש בסמים ובאלכוהול.

ר' זאבי:

אני מציע לזמן את יושבי-ראש שתי הוועדות, כדי לשמוע ולהחליט.

היו"ר חי מירום;

הוועדה לביעור נגע הסמים, עוסקת בסמים ולא במשקאות אלכוהוליים. חה"כ מנע, האם

יש לד התנגדות שהנושא יעבוד לוועדת הכלכלה?

די מנע;

כן. ועדת הסמים עוסקת עתה בתיקון לחוק החדש, ולפי בקשת הרשות למלחמה בסמים,

היא תהיה הוועדה לביעור נגע הסמים והאלכוהול של הכנסת.

היו"ר הי מירום;

האם הרשות היא שתחליט עבורנו?

די מנע:

אנו דנים כבר שנה וחצי בנושאי סמים ואלכוהול במסגרת הוועדה. אומר לכם מדוע

נזכרו בנושא עתה: אנו מבקשים להגביל את הפרסומת של מוצרי סמים ואלכוהול, ויצרני

האלכוהול נזעקו אל יושב ראש ועדת הכלכלה ואמרו לו כי רוצים להגביל אותם בפרסום

משקאות אלכוהוליים לצעירים, ולכן צריך לעצור את היוזמה הזו על-ידי קביעת ועדה

משותפת לשתי ועדות הכנסת. פתאום, שנה וחצי אחרי שאנו דנים בנושא, מבקשים להעבירו

לוועדת הכלכלה. בארצות-הברית מחייבים שלטונות המכס להטביע על כל בקבוק יין המיוצר

בגמלא את ההודעה הקיימת על כל חפיסת סיגריות, כלומר שהמשקה מסוכן לצעירים, לנשים

בהריון וכוי. זהו אחד הדברים שאנו רוצים לעשות גם בארץ.

היו"ר ח' מירום:

נזמין לכאן את ראשי שתי הוועדות, כדי לשמוע את דברם בענין זה. נעשה זאת מחר.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:55)