פרוטוקול ישיבת ועדת פנים מספר 194, בתאריך 24/02/1998

הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי. כ"ח בשבט התשנ"ח (24 בפברואר 1998). שעה 11:30

נוכחים:

חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר

דוד אזולאי

בנימין אלון

מיכה גולדמן

עמנואל זי 0 מן

אברהם פות

מוזמנים: חה"כ יצחק כהן

יעקב אפרתי - מנכ"ל משת- הפנים

עו"ד שלום זינגר - יועץ משפטי, משרד הפנים

רות י01ף - מנהלת מחלקת תקציבים, משרד הפנים

משה שמעוני - משרד הפנים

עו"ד אביטל שטרנברג- משת- המשפטים

עו"ד עדנה הראל - משרד המשפטים

ד1ד מילגרום - הממונה על התקציבים, משרד האוצר

איתי אייג 0 - 0 גן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

עו"ד דתרה ליפשיץ - לשכה משפטית, משרד האוצר

שי וינר - אגף תקציבים, משרד האוצר

גיורא רוזנטל - מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

חיים קונביץ - גזבר עיריית רמת-גן, מרכז השלטון המקומי

עו"ד נתן מאיר - יועץ משפטי, מרכז השלטון המקומי

דוד קפאה - אוצר השלט 1ן המקומי

חיליק גולדשטיין - ד1 בר מרכז השלטון המקומי

דוד עמר - ראש מועצת נשר, מרכז השלטון המקומי

ניסן קרופסקי - מרכז השלטון המקומי

עדנה הירשמן - מתאמת פעולות מרכז השלטון המקומי

חן רון - מרכז השלטון המקומי

שרון עזריאל - מרכז השלטון המקומי

ימין כהן - מרכז מועצות אזוריות

עו"ד חני אבירם - בנק לאומי, איגוד הבנקים

ע1"ד מיכל גילה - בנק הפועלים, איגוד הבנקים

ע1"ד דליה שטיינמן - בנק דיסקונט, איגוד הבנקים

עו"ד טל נדב - איג(ד הבנקים

היועצת המשפטית: מרים פרנקל-שור

מנהלת הוועדה: יפה שפירא

רשמו: אירית שלהבת

ימימה פרל 0

סדר היום: 1. הצעת חוק הסדרים ברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1995.

הצעת חוק הסדרים ברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה). התשנ"ו-1995

היו"ר סאלח טריף:

אני מחדש את ישיבת הוועדה ואני מבקש את הקשבתכם. אני רוצה להזכיר לכם שאנהנו כבר דנו בשני

חוקים היום וזה החוק השלישי. זה לא היה קל ואני מאוד מבקש שתעזרו לנו. אנחנו מקיימים את הדיון לאחר

שפתחנו מחדש את הדיון בנושא חוק ההסדרים ברשויות המק 1 מיות (תיקוני חקיקה).

אברהם פות:

אפשר לקרוא לו "חוק עידוד הצמיחה והתעסוקה במשק".

היו"ר 0 אלח טריף:

אני לא רוצה להיכנס לעניין הזה. היו שמות ש1 נים. יש לך הצעות פרודוקטיביות יותר?

בדיון הראשון אנחנו התמודרנ! עם טענות הצדדים השונים - השלטון המקומי, האוצר ומשרד הפנים.

בישיבה הבאה, שנדמה לי מיועדת ליום שני הבא, ה-2.3, צריכים להשתתף שר האוצר ושר הפנים. השלטון

המקומי העביר לנו מסמך ואנו העברנו אותו למשרד האוצר 1 למשרד הפנים וביקשנו התייחסותם. כמו כן

אתמול אני ישבתי עם החברים, עם מר מילגרום ומר אפרתי, ודנו בחלק מהסעיפים שאתם העליתם. הוויכוח

באותו עניין היועבר לאותה ישיבה בשבוע הבא שתהיה בנוכח 1ת שני השרים.

היות ומדובר בחוק לא קטן, חוק באמת חשוב וגדול, אנחם נתחיל היום לעבור על סעיפי החוק. כל

האנרגיות של חברי הטובים מהשלטון המקומי וגם של נציגי הממשלה תועברנה לישיבה הבאה עם שני

השרים, שהם האנשים הקובעים את המדיניות. אני היום חצה להיכנס לסעיפים, למרכיבים של החוק,

לשמוע התייחסויות ולהתקדם ככל האפשר. לכן הייתי מבקש ממר שלום זינגר, היועץ המשפטי של משת-

הפנים, להתחיל לעבור איתנו על סעיפי החוק. בבקשה.

שלום זינגר:

אני מציע שנחז 1ר לסעיפים 1 ו-2 רק בס 1ף כי הם נוגעים לחשבונאות וזה מט 1 פל בסוף. נחזור לזה

כשנגיע לסעיפים המאוחרים. רישמו לפניכם שבשלב זה לא נקרא את סעיף 2 ולא נדון בו כי יש אליו

התייחסות בסוף החוק.

נקרא את סעיף 1 לחוק: "חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות במטרה לאפשר יישום

רפורמה בשלטון המקומי החל משנת הכספים 1998".

אברהם פורז:

זה משנת הכספים 1998?

שלום זינגר:

במהלך שנת הכספים 1998. זו א1 לי תשובה לשאלתו של חבר הכנסת פורז.

אברהם פורז:

האם זה לא קצת מגלומני לקרוא לעשות רפורמה? אתה בסך הכל בא להכניס שינויים.

שלום זינגר:

סעיף 3 מתחיל כך: "בפרק שביעי סימן די לפני סעיף 141 יבוא:"

סימן ד' שאליו אנחנו מתייחסים בחוק כותרתו: "סמכויות השר והממונה במקרים מיוחדים" ופה בעצם

נ1 תר אותו פרק בפקודת העירי 1ת, שהוא הרלוונטי לענייננו כרגע, שעוסק בסמכויות השר להתערב במקרה

של כשלים נקודתיים או מערכתיים של הרש 1 יות המק 1 מיות. לכן המיקום הגיאומטרי של ההקיקה הזאת זה

בדיוק בפרק הזה.

יש לנו פה רשימת הגדרות, אנחנו נקרא אותן, למרות שהמשמעות המלאה שלהן תובן רק כאשר נקרא

את המשך החוק.

""גרעון מצטבר" - עודף התחייבויות על נכסים במאזן מבוקר שהוגש לפי סעיף 214(ב), בניכוי עודפים

א1 גרעונות זמניים בביצוע התקציבים הבלתי רגילים."

מי שרוצה הסבר חשבונאי, אני הושב שאנשי האוצר יוכלו להסביר טוב ממני.

אברהם פורז:

האמת היא שעל סעיפי ההגדרות כדאי לקפוץ ונהזור אליהם אחרי שנראה את שאר הסעיפים.

בנימיו אלון:

אתה מוכן לחזור ע1ד פעם על המיקום?

שלום זינגר:

המיקום הוא פה - "סמכויות השר והממונה במקרים מיוהדים".

בנימיו אלון:

אתה מכניס פה את כל העסק למין סטנדרט תה.

שלום זינגר:

"מיקרים מיוחדים" - הסונה היא למיקרים שבהם יש צורך להתערב. אולי נתקן את ההגדרה של

"מיקרים מיוחדים".

בנימין אלון:

כל הניסוח הזה של מיקרים מיוחדים התאים לחוק הישן שבו באמת היה שיקול דעת של התערבות

במיקרים מי 1 הדים. היום אין פה שיקול דעת.

היו"ר סאלח טריף:

מר של 1ם זינגר, אנהנ 1 נדלג על ההגדרות.

שלום זינגר:

סעיף 4: "אחרי סעיף 142 יבוא:"

סעיף 142 אומר שאין אפשרות לכנס את המועצה ...., לא כל-כך חשוב.

"142א- מינוי חשב מלווה

"(א) השר רשאי, לאחר שנתן הזדמנות לראש העיריה להשמיע טענותיו, ובשים לב למצבה הכספי,

למנות לעיריה חשב מלווה, אם ראה שענייני העיריה מנוהלים, לדעתו, בא 1 רה לא תקין או שלא בהתאם

להוראות ח1ק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. הודעה על המינוי תפורסם בעיתון וברשומות".

מיכה גולדמן:

זה לא חדש.

שלום זינגר:

זה לא חדש אבל זה מעוגן בחוק.

גיורא רוזנטל:

0 ליחה, מה מעוגן בחוק?

שלום זינגר:

פעם ראשונה שמעוגן בחוק מינוי של חשב מלחה.

מיכה גולדמן:

אבל המסלול הזה היה קיים גם קודם. זה דבר שצריך לתת לו גיבוי. הדבר הזה לא קיים בחוק אבל הוא

קיים בפועל.

שלום זינגר:

"(ב) חשב מלו 1ה ימונה לתקופה של עד שנתיים; שר הפנים רשאי להאריך את תקופת מינוי החשב

המלווה, ובלבד ש0ך התק 1 פות לא יעלה על שלוש שנים. בתום תק 1 פת כהונתו יערכו בחירות."

עמנואל זי 0 מו:

למה שנתיים?

שלום זינגר:

כמו כל דבר, שנתיים הוא תקופת מינימום. למה מגיעים בדיוק לשנתיים ולא לשלוש שנים או לשנתיים

ו-8 ח1 דשים? זאת הכרעה. הניסיון א1 מר ששנתיים הוא תקופת הרצה מינימלית. תפקדו של החשב המלווה

הוא להכניס איזשהו סדר כספי במקום שב 1 צריך.

מיכה גולדמן:

תיקחו דוגמא בטבריה, בעכו.

עמנ 1 אל זיסמן:

אני אומנם לא מכפר תבור אבל אני מתמצא בעניינים. אני שואל, אם יש הערכה, למה לא לקבוע שנה

ואז להאריך לשנתיים או לשלוש אם יש צורך? זאת היתה מטרת השאלה שלי. שנתיים זה הרי תקופה שלא

נקבעה באופן מדעי. אני מכיר עיריה שת 1ך שנה הספיק לה. לכן אני מציע לומר שנה עם זכ 1ת להאריך.

מיכה גולדמן:

אם זה נופל באמצע שנת תקציב?

עמנואל זיסמן:

אתה לא יודע מתי זה נופל. מה שחשוב זה השלוש שנים, שאז מפזרים את העסק.

שלום זינגר:

"בתום תקופת כהונתו יערכו בחירות": ה0 עיף הזה הו 0ף בעקבות לקחים בסידרת דיונים שניהלנו עם

חשבים מלווים שמכהנים כיום ברשוי 1ת מק 1 מיות. היו שלוש נקודות שהיה חשוב לנו להבין בעבודה השוטפת

של החשבים המל 1 וים ברשויות המקומיות: (1) מתי כדאי למנות; (2) מתי כדאי להפסיק; (3) ואיך למנוע

שהפ 0 קת עבודת החשב המלווה תביא בעצם לקריסת כל העבודה שהוא עשה עד עכשיו.

כמובן שהעילות למינוי חשב מלווה הן רק על רקע משבר כספי אבל הן לא 1 דווקא על רקע גרעון. הרבה

פעמים מד 1 בר על ניהול לא תקין מתמשך. החשבים המלווים ביקשו מאיתנו להבהיר או להציע בפני הוועדה

שלא יווצר מצב שהחשב המלו 1ה עוזב והכל חוזר לקדמותו. הם חשבו שהכי בריא זה שבסוף התקופה

הזאת של החשב המלווה תהיינה בחירות.

אפשר ללכת אולי על וריאנט אחר, שגם הוא עלה אך לא הבאנו את זה בחוק, שיהיה חשב מלווה, נניח

שייערכו בחירות אחרי שנתיים 1 חצי, והחשב המלווה ימשיך לל 1 ות במסגרת ה-3 שנים את הרשות המק 1 מית

הזאת במשך עוד חצי שנה לפני שה 1א יעז 1ב.

המטרה היא לא ליצור מצב שם החשב מלווה עוזב והכל חוזר לקדמותו. אז אלה בעצם שני הווריאנטים

הרעיוניים שאנחנו רוצים להציע בפניכם: 1) בחירות בתום 3 שנים ברגע שהחשב המלווה יוצא מהמשחק;

2) בחירות לקראת סוף התקופה של החשב מלווה.

היו"ר סאלח טריף:

כלומר, אם אתה אומר שהחשב המלווה נשאר 3 שנים זה אומר שיש שם כשל וצריך לעשות בחיהת.

דוד עמר:

ואם הבחירות נפלו באותה שנה?

דרורה ליפשיץ:

אי אפשר למנות במילא 180 יום קודם לבחירות.

שלום זינגר:

אגב התכוונו להוריד את הסעיף הזה שקיים היום לגבי החשב המלווה. אם זה עדיין לא 'ת- אז נוריד.

דוד עמר:

אם השר מינה חשב מלווה בעקבות גרעון של 10 מיליון שקל, החשב המלווה עם- שנה והגיע ל-20

מיליון שקל גרעון - מי מכסה ל1 את הגרעון?

יעקב אפרתי:

ה1א לא יכ 1ל.

דוד עמר:

אבל יש עובד 1ת בשטח. איפה זה מופיע בחוק שהוא לא יכול?

יעקב אפרתי:

בחוק כתוב מה החשב המלווה צריך לעשות. פעם ראשונה מגדירים בחוק מה תפקידו של החשב

המל 1 וה (בסעיף 142ג).

דוד עמר:

הרי יש לנו עובדות, גם מראש-העין, גם מעכו וגם מע 1ד ישובים.

היו"ר 0 אלח טריף:

אחרי הסעיף יהיו הערות. אי אפשר לעצור אהרי כל פי 0 קה.

שלום זינגר:

"(ג) שכרו של החשב המלחה ישולם על ידי משרד הפנים ויקוזז מכל סכום המגיע לרשות מאת כל

משת- ממשלתי."

"(ד) השר רשאי להפסיק את כהונתו של החשב המלווה אם דאה כי הוא לא ממלא את תפקידו כראוי,

ובלבד שנתן לו הזדמנות נא 1 תה להשמיע את טענותיו."

אגב פה הייתי מציע תיקון, זה לא מנוסח טוב, "להפסיק את כהונתו של החשב המלווה - ולמנות אחר

במקומו". הכוונה היא לא להפסיק את כהונתו וזה 1 זה אלא להפסיק את כהונתו ולהחליפו.

נתן מאיר:

לא צריך את זה. לפי חוק הפרשנות כשיש סמכ 1ת למנות אז יש גם סמכות לחז 1ר ולמנות.

של 1ם זינגר:

אני לא רוצה לעבור שוב את כל ההליך.

אביטל שטרנברג:

לא צריך שזה יהיה כתוב.

שלום זינגר:

עד פה הסעיף לגבי החשב המלווה.

היו"ר סאלח טריף:

אני רוצה לשאול שאלה עניינית את מר של 1ם זינגר. סעיפים 142ב ו-142ג...

שלום זינגר:

הם עוסקים בפעולה של החשב המלווה.

היו"ר סאלח טריף:

כלומר אלה סעיפים שנגזרים מעצם מינוי החשב המלווה. בואו נמשיך, נגמור את הנושא הזה, נדון על

כל מרכיבי החשב מלווה. תמשיך, מר זינגר.

שלום זינגר:

1142: - כשירות לכהונה

"כשיר לכהן כחשב מלווה אזרה ישראלי ותושב בה שנתקיימו בו אחד מאלה:

(1) הוא בעל תואר אקדמי מוכר באחד המקצועות הבאים: כלכלה, מנהל עסקים, או בעל רשיון לעסוק

בראיית חשבון.

(2) הוא בעל נ0 יון מצטבר של שלוש שנים לפחות בתפקיד ניהולי בכיר בתהום השלטון המקומי."

142ג - סמכויות החשב המלווה

"מונה לעיריה חשב מלחה יחולו הורא 1ת אלה -

1. ההשב המלווה יהיה הממ 1 נה על גביית הארנונה, האגרות 1 התשלומים המגיעים לעיריה על פי

הפרק החמשה עשר ועל פי כל דין ויועברו לו כל הסמכויות הנתונות בעניין זה, על פי כל דין, לעיריה

ולראש העיריה.

2. ההשב המלווה יעביר לממונה על המחוז אשר בתחומו נמצאת הרשות דיווח רבעוני של הפעול 1ת

שב 1 צעו על ידו. כן ידווח החשב המלווה לממונה על המחוז על צווי הרשאה ועיקול שהוצאו על ידו לפי

פרק חמישה עשר של פקודת חעיריות, וזאת תוך שלושה ימים מיום הוצאתם. הממונה על המחוז

יהיה רשאי לבטל ביצועו של צו כאמור."

זה במקום שבו הוא עושה שימוש ב0 מכ 1 יות גבייה סטטוטוריות.

"3. השר יקבע בתקנות ה1 ראות בדבר הדי 1 וח אשר ידרש החשב המלווה למ 0 ור לממונה כאמור.

4. עיריה לא תתחייב בחוזה, כתב התחייבות, מסמך תשלום או תעודה אחרת שיש בח משום

התחייבות כספית אלא אם ניתן לכך אישור מראש, ובכתב, של החשב המלווה.

5. על כל חוזה, כתב התחייב 1ת, מסמך תשלום או תעודה אחרת שיש בהם משום התחייבות כ0 פית

מטעם העיריח יצויין כי מונה לעיריה חשב מלווה וכי המסמך יחייב את העיריה רק אם הוא נחתם גם

על ידי החשב המל 1 וה; מסמך כאמ 1ר לא יחייב את העיריה אלא אם חתם עלי 1, בשם העיריה, גם

החשב המל 11ה."

היו"ר סאלח טריף:

איך יידע הקבלן?

שלום זינגר:

לכן פה מצוייה פיסקה (5). אז יש שני דברים: קודם כל מינויו של חשב מלווה יפורסם בדרגות שונות.

מיכה גולדמו:

הייתי מבקש כאן, מנסיון אני אומר, שגם בפיר 0 ום מיכרזים של הרשויות המקומיות יהיה כתוב בסוגריים

שזה נעשה על-ידי חשב מל 11ה. זה דבר שצריך לעשות כעת, לפרסם בסוגריים במיכרזים שי 1 צאים על-ידי

אותן הרשויות את העניין הזה שיש חשב מלווה.

של 1ם זינגר:

זו המשמעות של מה שנאמר בפיסקה (5).

"6. לא יתמנה אדם לעובד העיריה אלא אם אישר החשב המלווה את העסקתו ואת תנאי העסקתו,

וא 1 לם לא יסרב החשב המל 1 וה לאשר מינוי עובד כאמור אלא משיקולים תקציביים;"

כי לא רצינו שהוא יהיה בעל הבית.

"7. בסעיף 211 בכל מקום בו נאמר "מועצה" או "ראש עיריה" יראו כאילו נאמר בו חשב מלווה."

זה העברת סעיפים מתקציב לתקציב.

142ד - עובד שמונה שלא כדין

"מונה אדם לעובד עיריה בניגוד להוראות סעיף 142ג, רשאי החשב המלווה לפעול לסיום העסקתו."

בנימיו אלון:

אני רוצה לשאול את מר זינגר ואלה שעמלו על הניסוח המשפטי, איך אני מגן כנגד שחרות לב אפשרית

של שר הפנים בסעיף 142א(א)? אני נותן לו כוח שאם הוא רואה שלדעתו ענייני העירייה מנוהלים באורח לא

תקין, אומנם הוא צריך לשמוע פורמלית את הטענות של ראש העיר אבל זה לא אומר שהוא צריך להתייחס

לטענ 1ת. אני אומר, על פני 1, ק1 דם כל בניסוח המשפטי, ב1 או ניקח את התסריט הרע, כמ 1 תמיד, של שר

קפריזי, דורסני, אן של שר עם תפיסות פוליטיות שונות מראש העיר, ניקח את התסריט הרע. איך אני דואג

שלא תנוצל סמכותו נגד סמכות השלטון המקומי, שמבטא אותה ראש העיר?

בואו ניראה מה אנחנו נותנים לו. הוא צריך לשים לב למצב הכספי. הסעיף לא אומר מה זה לשים לב,

אין פה שום קריטריונים. הוא צריך לשמוע את ראש העיר ואז הוא רשאי למנ 1ת חשב מלווה אם הוא רואה

שענייני העיריה מנ 1 הלים לדעת 1 באורח לא תקין. אחרי זה יש "או" - "או שלא בהתאם להוראות חוק יסודות

התקציב". אבל מספיק שהוא יראה שזה מנוהל לדעתו באופן לא תקין, הוא רשאי למנות חשב מל 1 וה.

השאלה שלי היא האם חשבתם על איזשחם קריטריונים ברורים כדי שראש העיר שחש עצמו ניפגע יהיה

רשאי לגשת לערער באיזשהי ערכאה משפטית ואז לא יקבל את התשובה השבל 1 נית שבהתאם לניסוח

החוק זה בסדר כי "הוא שמע אותך"?

שלום זינגר:

אני מתאר לעצמי שכל הליך מה ילווה בהליך משפטי. כל הפעלת סמכות מסוג מה תהיה מלווה כמעט

אוטומטית להערכתי בפנייה לבג"ץ. אם אתה שואל אותי אם הסעיף הזה של החוק יאפשר לבג"ץ להתערב?

התשובה היא כן.

בנימיו אלון:

אנחנו מחוקקים לא כילדים בגן, זה לא יתכן שכל דבר יגיע לבג"ץ.

היו"ר סאלח טריף:

הוא שואל אם יש מנגנון שיכול לבקר פעולה שרירותית של השר, נכון?

מרים פרנקל-שור:

אולי כדאי שנעבור מלה מלה בסעיף הזה ונבחן מה זה "בשים לב למצבה הכספי". הסעיף הזה הוא

מאוד מורכב.

שלום זינגר:

יש שתי אלטרנטיבות שעולות פה. יכולות להיות שתי טכניקות חקיקה, או טכניקות של הפעלת סמכויות

על-ידי השר. אני מבין שאתם מפחדים משיקול דעת של ג1ף מינהלי. אם ככה אז אפשר לעש 1ת את כל החוק

לאוטומטי בכלל, לוותר על פקידים ושרים, זו אפשרות, ולומר שהכל ייעשה למעשה אוטומטית.

היו"ר סאלח טריף:

מה קרה עד עכשיו למשל?

רות יוסר:

בדיוק אותו דבר.

שלום זינגר:

פשוט השר התערב מתי שהוא חשב שצריך לעשות, בדיוק אותו דבר. אפשר לעשות מסלולים

אוטומטיים ואז באמת לוותר גם על דיונים וגם על שיקול דעת. זאת אפשרות אהת של הקיקה.

היו"ר סאלח טריף:

אנחנו מניהים ששר בממשלה זה לא גוף שבא סתם לקבוע דברים שרירותיים. זו ההנחה שלנו תמיד

כשאנהנו באים לעשות הקיקה. אנהנו מניהים שזה גוף אהראי.

דוד מילגרום:

במיקרה יש ניסיון גם.

עמנואל זיסמן:

קודם כל אני לא מבין למה מרכז השלטון המקומי לא רוצה שיהיה לו מעמד בחוק.

דוד עמר:

אנהנו מציעים לפרק את מרכז השלט 1ן המקומי בכלל, תנהל 1 את הכל וגמרנו. הם מעליבים, תאמין לי.

עמנואל זיסמן:

אני בא לעזור לך ואתה מגיב בנוסה נשר. אני מדבר אליך בנ 1 סה היפה. להערה של הבר הכנסת בנימין

אל 1ן יש משמעות. המהוקק צריך לחשוב על כל מיני דברים בלתי צפויים שיכולים להי 1ת. אם השר רשאי,

לאהר שניתנה הזדמנ 1ת לראש עירייה להשמיע את טענותיו, האם זה מספיק? ההערה של הבר הכנסת

אלון נוגעת לסעיף הזה. למשל אם השר מהליט, אולי הוא צריך להעביר הודעה לוועדת הפנים של הכנסת,

שתדע, שתהיה בקרה.

היו"ר סאלה טריף:

אנהנו צריכים להפש מנגנון בקרה ציבורי.

עמנואל זיסמו:

אני הבינותי את מר זינגר. לפי דעתי המינוי של השב הציל את המצב כי המצב היה קטסטרופלי. אנהנו

צריכים להזק את הנושא הזה של השב מלווה, אבל בד בד צריך ליצ 1ר גם איזשהם איזונים. לא להפריע

לתהליך עצמו. אנהנו לא הייבים היום לההליט על זה. אולי כדאי למסור הודעה לוועדת הפנים של הכנסת.

יכול להיווצר מצב תיאורטי שסלם יהיו מאותה מפלגה, למשל שכולם יהיו מש"ס. לכן אני מציע, בואו

נכניס דבר כזה. אני מציע גם לתת מעמד למרכז השלטון המקומי. זה לא כמו הסתדרויות, שיש הסתדרות

יצוגית וכדומה. יש מרכז שלטון מקומי אהד במדינת ישראל. לכן אני מציע למצוא דרך לתת להם איזשהו

מעמד, שגם הם ישמיעו את טענותיהם. לא רק שהשר ישמיע את טענותיו.

לעומת זה ההערה של מר דוד עמר היא מא 1ד משמעותית לפי דעתי. אתה למעשה מפקיע את

הסמכות הכספית של הרשות המקומית ולפיכך אתה צריך לשאת גם באהריות. ההשב זה לא איזשהו סוכן

של משרד הפנים. משרד הפנים נושא באהריות. לכן מר עמר צודק בהערתו. אני מציע שניתן מעמד למרכז

השלטון המקומי.

היו"ר סאלה טריף:

אני חצה שהמנכ"ל יתייהס לדברים שלך. מה קורה כשאתם ממנים השב מלווה? האם נתתם כסף

להבראה של אותה עיריה או אותה מועצה?

יעקב אפרתי:

אנחנו נותנים לכל רשות מקומית את הסכומים המגיעים לה על-פי הנוסחאות. אף אהד לא צריך לקבל

יותר. כמובן שאם יש תהליך של הבראה, ובתהליך ההבראה יש...

בנימיו אלון:

זה אהר-כך תוכנית הבראה.

יעקב אפרתי:

החשב המלו 1ה צריך לעשות תוכנית הבראה.

עמנואל זיסמן:

אבל אתה נושא באחריות לתוכנית ההבראה.

דוד עמר:

אבל ק!דם כל הוא לא נותן מה שמגיע. אם הוא היה נ!תן מה שמגיע לא היה צריך תוכנית הבראה בכלל

ולא היה צריך למנות חשב מלווה. מפה זה מתחיל. שיישים 4 מיליארד שקל מענק איזון על בסיס 94 ואז לא

צריך י1 תר, תאמין לי, חבר הכנסת זיסמן.

עמנואל זיסמן:

אתה לא צודק. היה רק צ'יץ' אחד במדינת ישראל. הוא תמיד קיבל ק1נ10 לידציה ותמיד עשה גרעונות.

היו"ר 0 אלח טריף:

נעשה סדר בדברים. מר יעקב אפרתי, לגבי ההערה של חבר הכנסת זיסמן, האם יש מקום שאתם

והאוצר תשבו ותגיעו להסכה?

יעקב אפרתי:

יצרנו כללים מתי מפעילים חשב מלו 1ה. נכון להיום אף רשות מקומית לא באה בתלונות למה מינינו חשב

מלווה. ההיפך, בהרבה רשויות מקומיות שואלים למה לא מינינו חשב מלווה. זה המצב נכון להיום. יש חלק

מהרשויות המקומיות שההתנהגות שלהן ללא חשב מלווה גורמת לרשות לקרוס ולא לתת שיחתים. החשב

המל 1 וה בא לסייע. אפשר להסתכל על זה כמי שבא ולוקח סמכויות אבל איזה סמכויות הוא לוקח?

עמנואל זיסמן:

מר אפרתי, אם אתה ממנה 1 עדה קרואה, אין יותר מועצה. פה אתה למעשה ממנה ועדה קרואה לנושא

מוגדר מא 1ד, בחר מאוד, אבל הוא נכנס ממש לנשמה של המועצה, לצד הכספי. יש גם מעמד מיוחד לגיזבר

העיריה, יש סמכויות נרהב 1ת, אתה מכיר את זה.

אם אתה הולך להפקיר את הסמכות של הרשות המק 1 מית אתה חייב לשאת גם בתוצאות. מר חד עמר

העיר לך הערה, 1 ההערה הזאת היא לא היפוטתית כי קח דברים כאלה, ואני יודע שהוא צודק. אם אתה

מנהל את המועצה מבחינה כספית ומגביל את הנבחרים בפעולותיהם ובהגשמת מטרותיהם, אתה חייב

לשאת גם באחריות. פה בחוק הזה אין אחריות.

אני אגיד לך איך התעוררתי. קראתי את הסעיף לגבי ועדה ממונה ויש לי שאלות מה זה ועדה ממונה

וכדומה. אני לא רוצה לערבב. ברגע שראיתי מה זה "גרעון" אז יש לי בעיה, למה זה 42.5% ולמה זה

35%. נדבר על כך כשנגיע לסעיף 42ה. אתה לא חייב לתת תשובה עכשיו אבל אני מבקש התייחסות.

היו"ר 0 אלח טריף:

אני רוצה לתת רשות דיבור למרכז השלטון המקומי.

דוד עמר:

אדוני היושב-ראש, חברי-הכנ 0ת וחברי המשתתפים בדיון הזה, כל החוק הזה נובע ממצב מ0 ויים

שהשלטון המק 1 מי הגיע אליו עקב רמת הגרעומת. בא 1 השלטון המקומי יהד עם האוצר ועם משת- הפנים

(הצהירו ביחד שפעם אחת 1 לתמיד אנ 1 ר1 צים שיהיה סדר בשלט 1ן המק 1 מי. אנחנו בשלטון המק 1 מי לא ניתן

גיבוי לראש עיר שמתפקד בניגוד לחוק ולכללים, אבל באותה מידה אנחנו חצים גם להסדיר את המיקרה

שבו ראש עיר עושה כמיטב יכולתו ומשרדי הממשלה אינם מגבים אותו מבחינה תקציבית לבצע את

התפקיד שלו בהתאם לחוקים שהממשלה קבעה ולרמת השירותים המינימליים שהממשלה קבעה.

ממשלת שמיר הקימה את ועדת הר-מלך, המטרה שלה היתה לבחון איזה רמת שירות לתת לתושב.

ממשלת רבין הקימה, בעקבות ועדת הר-מלך, את ועדת....

היו"ר סאלח טריף:

מר דוד עמר, לא היית בדיון מקדמי שעשינו כבר ויהיה לנו דיון נוסף. על כן דנים בסעיפים ואחרי זה

בקטע הקונספטואלי שעליו אתה מדבר.

דוד עמר:

אני מבין אתכם. לכן כל הסעיפים האלה הם לא ענייניים בכלל כי ישבנו לפני 4 חודשים בשעה 4 בבוקר

עם ראש הממשלה, עם שר הפנים ועם שר האוצר, אחרי 40 יום שישבנו באוהל, ונחתם הסכם.

היו"ר סאלח טריף:

החשב המלווה היה כבר, ישנו וקיים ב-10 השנים האחרונ 1ת. לכן אנחנו מדברים ספציפית.

דוד עמר:

הערתי הערת ביניים, מה קורה אם חשב מל 1 וה שהמנכ"ל מינה אותו אחרי שנה במק 1ם גרעון של 10

מיליון שקל שהוא קיבל ה1א מגיע לגרעון של 30 מיליון שקל? דבר כזה קרה למשל בראש-העין וגם בעכו.

יעקב אפרתי:

אין בראש-העין כזה דבר. תפסיקו להמציא דברים. אין כזה דבר. גם בעכו לא.

דוד עמר:

אל תיצעק עלי. אני חוזר 1 מצהיר, השלטון המקומי רוצה בח 1ק הזה. אנחנו יודעים שאנו צודקים. אנחנו

חצים אחת 1 לתמיד שהצדק לא רק ייעשה אלא גם שייראה, אין לנו בעיה עם זה. אבל ידידי, זה נהיה

משפיל.

דוד אזולאי:

האמן לי שהחשב הביא לגרעון הרבה יותר גדול בעכו מאשר מה שהיה כשהוא נכנס. אני מכיר, אני חי

את הנושא בעכו.

דוד עמר:

מדובר על ראשי ערים שנבחרים כדת וכדין, הולכים לבחירות פעם ב-5 שנים ומבקשים את אמון

התושבים. אני רואה חברי כנסת מגיעים לערים ומתלהבים ממה שנעשה בערים, אני רואה שרים מגיעים

לערים ומתלהבים. מי ע1 שה את הדברים האלה?

בנימיו אלון:

מר דוד עמר, מה אתה מציע לגבי חשב מלו 1ה, שכדבריו יכול ב0 וף להיות חותמת גומי?

היו"ר סאלח טריף:

מר חיים קונביץ יתייחס לזה, לא נתייחס לעניין הזה עכשיו.

דוד עמר:

ישנם אנשי מקצוע של השלטון המק 1 מי, מר חיים קונביץ 1 מר גיורא רוזנטל, 1 הם יתייחסו לזה.

גיורא רוזנטל:

אני אלך לסעיף הראשון בנושא של החשב המלווה. אני לא מטיל ספק בשיקוליו הענייניים של השר. אני

רק ר1 צה להגיד לכם שעל שיקוליו של השר יש הרבה מא 1ד השפעות וגם היום כשהוא יכול להפעיל את

שיקוליו הוא לא מפעיל אותם. אני בספק, גם אם כל הדבר היה תלוי בו, אם ה1א היה רוצה היום למנות ועדות

קרואות כי הסמכות בידיו. עובדה שהוא לא עושה את זה.

היו"ר סאלח טריף:

אני מסכים איתך.

גיורא רוזנטל:

למה הוא לא עושה את זה? כי הוא חושב שאין צורך? יש צורך, אבל הוא לא עושה את זה. לכן שיקוליו,

ככל שאפילו הם ענייניים, יש עליהם השפעה. אם יש עליהם השפעה אז צריכים לרא 1ת בדיוק, כאשר אנחנו

הולכים לעשות התערב 1ת בתוך תהליך פ1 ליטי דמוקרטי כמ 1 מינוי חשב מלווה, שזה בעצמו אקט קיצוני, זה

לא אקט רגיל, צריכים לראות שה 1א באמת יבוא למיקרים הקיצוניים המיוחדים ולא כאשר רק ניראה לו

שמשהו מתנהל באורח לא תקין. אין אף רשות מק 1 מית היום שאני יכול להגיד שהכל בה מאה אחוז תקין ואין

ש1ם ג1ף בעולם שהכל בו מאה אחוז תקין, אי 1 דבר מה.

אם היה יושב פה הממ 1 נה על השכר הוא היה א1 מר לך שכל הרשויות, עד האחרונה שבהן, חורגות

מחוק יסודות התקציב בנושא של השכר. זאת אומרת שלפי זה מחר צריכים לשים לכולם חשבים מלווים.

לפי דעתי צריך להתאים את הסעיף הזה למצבים הקיצוניים שבהם השר באמת חושב שיש משהו לא

תקין.

היו"ר סאלח טריף:

זאת אומרת, אתה חושב שצריך לקבוע איזה רף מס 1 יים?

גיורא רוזנטל:

איזשהו קריטריון כדי שיידעו שזה באמת מצב קיצ 1 ני 1 רק אז שמים חשב מלווה. לא סתם, כי כל הזמן יש

דברים לא תקינים, בשגגה, לא בשגגה, מתקנים. זה לא מייד סיבה לחשב מלווה.

דבר שני, נראה לי מאוד בלתי סביר שלשר תהיה סמכות לערוך בחירות כל אימת שהוא רוצה. זה בעצם

כל אימת שהוא רוצה כי ברגע שהוא מחליט שהחשב המלווה מפסיק את כהונתו מייד יש בחירות לפי הסעיף

הזה.

רות יוסף:

זה אחרי 3 שנים.

גיורא רוזנטל:

כתוב "בתום תקופת כהונתו", לא חשוב מתי, גם אחרי חודש - לא כתוב מתי - "ייערכו בחירות". זאת

אומרת, אם הוא סיים את כהונתו או אם הוא החליט שלא צריך חשב מלווה ...

היו"ר 0 אלח טריף:

בניסוח הנוכחי מר גיורא רוזנטל צ1 דק.

שלום זינגר:

לא, הם לא יכולים למנות אותו לפח 1ת משנתיים.

דרורה ליפשיץ:

הוא יכ 1ל, עד שנתיים. הוא יכול פחות משנתיים. שנתיים זה המק 0 ימ 1ם.

גיורא רוזנטל:

אבל הוא יכול להפסיק מתי שהוא רוצה. זה לא סביר.

היו"ר סאלח טריף:

לפי הניסוח הנוכחי מר גיורא רוזנטל צודק. ההערה שלך נכונה. מר שלום זינגר, אני מבקש שתרש 1ם את

זה. זה ניסוח לא תקין.

גיורא רוזנטל:

בנושא של התשלום: בכל הנוסחים הקודמים, שהסכמנו להם, תמיד דיברו על זה שהתשלום יכוסה

על-ידי המדינה, על-ידי משרד הפנים. עכשיו שינו את זה. לרשות המקומית יש כבר גזבר שמשלמים לו.

בדרך כלל זה קורה כאשר המצב של הרש 1ת קשה, אז עכשיו ה1 לכים להעמיס עליה עוד תשל 1ם של חשב

מלווה וגזבר והכל? אנחנו חוזרים ואומרים: התשלום צריך להיות על חשבון משרד הפנים. אין שום סיבה

להעמיס עוד ע1ל על הרשות המקומית.

ימיו כהו:

ומה זה משרד הפנים? זה ייפ 1ל על הרשויות המקומיות.

גיורא רוזנטל:

שמשרד הפנים יימצא לו מקורות וייממן את זה.

לגבי הכשירות של החשב המלווה: לא נראה לי סביר שמספיק מה שכתוב פה, שיתקיימו אחד מאלה.

לא מספיק שהוא יהיה בעל תואר וגם לא מספיק שהוא יהיה רק בעל 3 שנים של ניסיון באיזשהו תחום, שלא

כתוב אפילו איזה תחום. זאת אומרת שאם הוא היה 3 שנים מנהל מחלקת הגינון בתפקיד ניהולי הוא יכול

להיות חשב מלווה? זה לא הגי 1 ני. לפחות שיהיה כתוב שיתקיימו שני הדברים, לא רק אחד מהם אלא שניהם

גם יחד, גם בעל תואר רלוונטי וגם בעל ניסי 1ן, ואז הוא יכול להיות חשב מלווה.

מיכה גולדמו:

אתה מציע למשל שאם מר אלי דה-קסטרו לא ימשיך להיות ראש העיר, שאדם עם נשנים כמו שלו יכול

להיות חשב מלו 1ה.

היו"ר 0 אלח טריף:

זה עונש גדול, שהוא יצטרך להתנהג לפי הכללים ואחרי שהיה ראש עיר במשך שנים רבות.

גיורא רוזנטל:

אני לא רוצה להתייחס האם זה צריך להיות מי שהיה ראש עיר או לא. ברור שמדובר על ניסיון, כמובן

ניסיון חיובי. אבל לא יכול להיות שחשב מלו 1ה יהיה סתם אדם בתפקיד ניהולי בכיר שלא קשור לכספים, אדם

שקשור לגינון או משהו אחר. לדעתי צריך אדם שיש לו גם כישורים של השכלה מתאימה, כמו שכתוב כאן,

וגם בעל ניסיון, ביחד, הוא יכול להיות חשב מלו 1ה, ואני מקווה שהוא יהיה חשב מלווה מ1 צלח.

היו"ר סאלח טריף:

זה תנאי בל יעבור, אתה צודק.

גי 1 רא רוזנטל:

דיברנו על העניין של סמכויות החשב המלווה. יש כאן הבדל. בניסוח הקודם היה כתוב שלחשב המלחה

יהיו הסמכ 1י1ת האלה והאלה ואילו כאן כת 1ב "י1 עברו". "יועברו" - הכוונה היא שלוקחים סמכות מאחד ונותנים

אותה לאחר. זאת אומרת, בעצם שוללים את הסמכות מראש העיר, נוטלים את הסמכות ונותנים את כולה

לחשב. זה לא מה שהיה קודם. אנחם הסכמנו שהחשב המלו 1ה יקבל סמכ 1ת לפשל, אפילו באופן חופשי,

בנושא הארנ 1 נות, אבל זה לא מחייב שיהיה כתוב שבהכרח נוטלים את הסמכות הזאת מראש העיר

ומשאירים אותו ואת המועצה חסרי סמכות. הניסוח הקודם היה מתאים יותר. לראש הרשות יש סמכות

ועכשיו נותנים אותה גם לחשב. החשב יכול לפע 1ל בנושאים האלה, זה הפירוש של "יהיו לו". ואילו אם זה

"יועברו לו" - יטלו מאחד וייתנו לשני. אני בעד שיישאר הנוסח "יהיו לו סמכ 1י1ת", כמו שהיה.

לגבי מה שעושה החשב המלווה: בנים 1 חים הקודמים היה לו מה לעשות. ה1א בא לאיזשהו מקש שהשר

חשב שיש שם צורך בעזרה חיצונית והוא היה צריך להכין ת1 כנית.

שלום זינגר:

אין הבדל בין הנוסח הק 1 דם לנ 1 סח החדש. בנוסח הק 1 דם זה היה לקראת ה1 ועדה הממונה.

גיורא רוזנטל:

אתה א1 מר שאין הבדל. אתה רוצה שנקרא עכשיו את הנוסחים? בנוסח הקודם הוא היה חייב להכין

תוכנית.

שלום זינגר:

כי הוא הלך לפרק את הרשות.

גיורא רוזנטל:

אבל פה הוא בא והוא לא צריך בכלל להכין שום תוכנית. כל מה שהוא צריך לעשות זה רק להחליט: אני

כן חותם, אני לא חותם, אני כן חותם, אני לא חותם. זה פספ 1ס של תפקיד של בן אדם ששולחים אותו

לרשות. בוא תעשה משהו חיובי, תבדוק ותכין תוכנית, תגיש אותה ותפעל על-פיה. אולי יצטרף לנושא הזה

גם הנושא המימוני. אבל לפי הנוסח הנוכחי זה לא קיים. החשב הממונה יכול לשבת שנתיים בלי שום תוכנית

וכל מה שהוא יעשה זה להחליט אם הוא כן מאשר או לא מאשר.

היו"ר סאלח טריף:

כלומר אתה חושב שחשב מלווה תוך פרק זמן מסויים צריך להניח תוכנית הבראה על שולחנו של השר.

גיורא רוזנטל:

לא תוכנית הבראה אלא תוכנית פעולה.

דוד מילגרום:

יש פה אי-הבנה. אחת העילות למינוי זה מצב של ניהול לא תקין. בניהול לא תקין לא צריך תוכנית

הבראה. זה עניין של עשיית מיכרזים ופעולה לפי כללי מינהל תקין. לא צריך בשביל זה תוכנית הבראה.

היו"ר סאלח טריף:

ניהול לא תקין זה יכ 1ל להיות הכל, זה מתבצע יום יום כמעט בכל ישוב, מתל-אביב ועד ירושלים.

גיורא רוזנטל:

זה בדיוק מה שאני אמרתי. אני מדבר על תוכנית עבודה ולא על תוכנית הבראה. אני רוצה לחייב את

החשב המלו 1ה שיצל 1ל לתוך ענייני הרשות, שילמד אותם ויכין תוכנית. פה הוא לא צריך ללמוד. אתה יודע

מה עושים החשבים? הם באים פעם בשבועיים לשם, מסתכלים על הקופה והולכים.

היו"ר 0 אלח טריף:

מקובל עלינו.

בנימיו אלון:

לא רק זה, תוכנית העבודה גם תחייב את משרד הפנים, שיבינו מה קורה כאן.

דרורה ליפשיץ:

לא תוכנית הבראה, זה בדי 1ק ההבדל בין הבראה לעבודה. הכו 1 נה היא לתוכנית עבודה.

בנימיו אלון:

תוכנית עבודה. ואז מי שמינה אותו ישים לב אם זה מתבצע או לא מתבצע, יוכל לבקר אותו.

היו"ר סאלח טריף:

נאמר: "תוכנית עבודה שתאושר על-ידי השר או מי מטעמו".

בנימיו אלון:

רציתי לשאול את מר גיורא רוזנטל, מה היה עד היום הנוהג לגבי חשבים מל 1 וים, האם היה פיר 0 ום?

גיורא רוזנטל:

לא, עד היום לא היה פיר 0 ום.

שלום זינגר:

בעיתונים לפעמים היה פיר 0 ום לא פורמלי, לא תמיד. ברשומות אף פעם לא היה פיר 0 ום.

יעקב אפרתי:

היה פירסום לספקים, היה פיר 0 ום לבנקים, הם ידעו שיש חותם שלישי.

גיורא רוזנטל:

הפיר 0 ום זה בדרך כלל אקט שהוא כמובן פוגע בראש הרשות במובן הציב 1 רי שלו, זה בחר.

היו"ר סאלח טריף:

אתה מניה שמינוי כזה לא נשאר 0 וד.

גיורא רוזנטל:

אבל בלאו הכי יודעים את זה, אתה לא יכול להסתיר את זה, לכן מצד שני ברור שטוב שכל מי

שמתקשר עם הרש 1ת יידע שיש השב מלווה 1 יידע שיש ע1ד כמה כתובות שם. הבנתי שיש לזה גם צד חיובי

וגם צד שלילי. אם הייתי יכ 1ל להסתיר את הע 1 בדה אולי הייתי מסתיר אותה אבל אנשים י1 דעים את זה.

שלום זינגר:

מקום ההסתרה הכי טוב זה הרשומות, זה המקום הכי מוסתר שיש, אף אהד לא רואה את זה.

דוד אזולאי:

אני רעה לחזור עוד פעם לסעיף 142א(ב) בעניין מועד הבחירות. אני רוצה לחדד את השאלה שלי: מה

קורה אם חשב מלווה מונה וסיים את השלוש שנים שלו בתחילת שנת הבחירות? האם מאריכים לו את

התקופה או לא?

היו"ר סאלה טריף:

כל הנושא של הבחירות הוא בסימן שאלה גדול כך שאל תתמקד בזה. זה קטע בעייתי.

דוד אזולאי:

אם זה ישאר כך אז כל שנה אנו עלולים למצוא את עצמנו בבחירות שיתקיימו בעיר אחרת. העניין הזה

חייב לבוא לידי ביטוי גם בחוק.

היו"ר סאלח טריף:

יבחנו שוב את העניין של הבחירות.

שלום זינגר:

אני רוצה לומר דבר נוסף. בנוסח הקודם היתה הצעה שבתוך 180 הימים שלפני הבחירות לא יהיה

חשב מלווה. משרד המשפטים חושב שהה 1 ראה הזאת חשובה מאוד. הם מפחדים מ Abuse-של מועד

הבחירות, משימוש לרעה בקביעת מועד הבחירות, לכן הם חשבו שחשוב לקבוע ש-180 יום לפני הבחירות

לא ימ 1 נה חשב מלווה. הם מפחדים שימונה חשב מלווה לפני הבחירות ואחר-כך הוא יהיה מועמד בבחירות.

לפיכך הם מציעים שני דברים. לגבי הראשון אני חושב שאין בעיה, הם מבקשים לקבוע שחשב מלו 1ה

לא י1 כל לרוץ לבחירות ברשות המקומית (כמו יושב-ראש ועדה קרואה, שגם לגביו נקבע שהוא לא י1 כל לרוץ

לבחיר 1ת). ב1 ועדה קרואה זה השוב שהממונה לא יוכל לרוץ לבחירות ונדמה לי שגם לגבי החשב המלווה זה

יהיה נכ 1ן. לא צריכים להי 1ת חילוקי דיעות בעניין הזה, שנקבע במפורש שחשב מלווה לא יוכל לחץ לבחירות

ברשות המקומית.

דוד אזולאי:

הוא לא יוכל להתמודד, נקודה.

היו"ר סאלח טריף:

יש עכשיו ראש ועדה ממונה שמכין את עצמו לבחירות. זו ממש חוצפה.

שלום זינגר:

ז1 לא חוצפה. הרי כל הרעי 1ן של יושב-ראש 1 ערה ממונה זה שהוא לא יהיה שחקן בתוך הפוליטיקה

המקומית. אם אתה נותן לו לרוץ לבחירות אז הוא נהפך לשחקן כמו כולם ועוד פעם הוא חושב פוליטיקה.

הדבר השני הוא לגבי ה-180 יום: אני חושב שצריך לתת את הדעת כי מצד אחד הזמנים הכי קשים

מבחינת הרש 1ת המקומית הם המועדים שלפני הבחירות. אם יכ 1 לת למנ 1ת חשב מל 1 וה רק לתקופה הזאת,

אולי זה היה עדיף.

נתן מאיר:

אתה יכול לקצר בהסברים, זה רעיון שלכם שחזרתם ממנו, כך שאותם נימוקים שהיו בוורסיה הקודמת

"שארו. זה היה בו 1ר0 יה הקודמת.

דרורה ליפשיץ:

אם קובעים את ה-180 יום בהליך של ועדה קרואה, שזה הליך אוטומטי, על אחת כמה וכמה שצריך את

זה בהליך של שיקול דעת כדי שהשר באמת יבחן את הדברים.

שלום זינגר:

אבל התוצאות של זה הן אחרות לגמרי. יכול להיות שלא צריך לדאוג לבחירות אבל הצירוף ביחד הוא

בעייתי.

דוד אזולאי:

החשש שלי הוא שאנחנו עלולים למצוא את עצמנו כאשר בכל שנה ישובים אחרים יערכו בחירות. זאת

בעיה. רק אתמול חוקקנו חוק כדי לאחד את הבחירות בכל הרשויות המקומיות.

היו"ר 0 אלח טריף:

אני רוצה להוריד את נושא הבחירות מהפרק, חבל על הזמן. בואו נתקדם. אני מבקש שתיבחנו שוב את

נושא הבחירות ותביאו לנו הצעה. אין ספק שיש פה בעיה.

דוד אזולאי:

לגבי הנושא השני, אנחנו מכירים רשויות מקומיות שהגיעו לגרעון גדול, לקשיים תקציביים, שאינם יכולים

לפעול בעיר, ואז אנחנו ממנים להם חשב. רבותי המכובדים והמלומדים, אני שואל אתכם, הולכים וממנים

כאן גיזבר שמקבל משכורת של חוזה בכירים והולכים וממנים עוד חשב, שני אנשים באותה פונקציה, אני לא

רוצה לדבר כבר על חשב שמגיע אחת לשבועיים לחתום על מסמכים ומייד הולך.

היו"ר סאלח טריף:

לדעתי בעכו גם אם ימנו את שר האוצר הוא 'כשל.

דוד אזולאי:

אני רוצה לצאת מת 1ך נקודת הנחה שהחשב המלווה עושה מלאכתו נאמנה והוא מגיע יום יום והוא חי

את בעיות העיר. בשביל מה אני צריכה שני אנשים בשתי פונקציות זהות, הרי לא מוותרים על תפקיד

הגזבר. שהחשב ימלא גם את הפונקציה של הגזבר. בנוסף לכל הרשות המקומית נמצאת במצוקה כספית

ואתה הולך ומעמיס עליה ע1ד משכורת של חשב מלווה. מאיפה? 1 מה הגדרות השכר של החשב המלווה?

מישהו בדק אותן? מישהו הציע אותן? לפי מה ה1א יקבל? לפי מה שמר גדות קיבל או לפי מה שמקבל

הגזבר של הרשות המקומי? אני לא יודע. זה לא כתוב פה.

ישנם חשבים מלווים שנכשלו בתפקידם הק 1 דם, וזה בד 1ק. הם נכשלו ברשות, הם נכשלו כגיזברים,

1 היום הם באים כחשבים מלווים. איך בכלל אפשר לסמוך על אדם מה שיש עד 1ת לכך שהוא נכשל? אז

נותנים ל! צ'ופר להיות חשב מלו 1ה בישוב אחר כדי לפתור את הבעיה של אותה רש 1ת מקומית?

דוד עמר:

זה משרד הפנים ממנה.

דוד אזולאי:

אני תוקף את הבעיה, אני לא תוקף את אף אחד.

היו"ר סאלח טריף:

חבר הכנ 0ת ד1ד אז 1 לאי, אני מבין שאתה מדבר על עכ 1. חשבתי שיש לכם מהלכים במשרד הפנים.

דוד אזולאי:

אני לא מדבר על עכו. אני מדבר על חשב מלחה שכשל בתפקידו כגזבר או כראש רשות אחרת ותי 1ם

ממנים אותו לחשב מלווה. צריכה להי 1ת איזשהי קביעה שהדבר הזה לא יקרה.

חיים קונביץ:

עכשיו דנים על הצעה מספר 3: במובמבר 1994 היתה ההצעה הראשונה; בדצמבר 1995 היתה

ההצעה השניה; ועכשיו זו השלישית.

היו"ר סאלח טריף:

יש שיפורים. כל פעם זה היה צמוד להסכמות על כיסוי גרעונות.

חיים קונביץ:

אם מגישים אותה הצעת חוק שלוש פעמים פירוש הדבר שאלה שניסחו מכירים בכך שבפעמיים

הראשונ 1ת זה לא היה בסדר, לא היתה הצעה טובה. אחרת, למה צריך פעם שלישית?

יעקב אפרתי:

מתפתחים.

חיים קונביץ:

אז אולי תגישו פעם רביעית ואז יהיה עוד יותר בסדר.

מיכה גולדמו:

פעם שביעית היא החזקה.

חיים קונביץ:

ולא י.תכן דבר כזה, שיש 3 פעמים הצעות ולא גומרים.

סעיף 142א לא מזכיר ש1ם הגדרה א1 מבחן מתי ממנים חשב.

היו"ר 0 אלח טריף:

יש לי בקשה אליך, לא לחזור על דברים שכבר נאמרו. דיברנו על כך שיש לתת את הדעת על הצורך

לקבוע פרמטרים או רף מ0 ויים, אז אל תחזור. מר שלום זינגר, אם אנחנו מדברים כאן ואתם לא השמים את

הדברים ואת ההערות...

שלום זינגר:

אני רושם הכל.

היו"ר סאלח טריף:

גברת מירי פתקל-ש1ר, אני מציע שתרשמי את הדברים, את ההערות שלי לפחות, כדי שאם מר של 1ם

זינגר שוכח תזכירי לו. דיברט על כך שהמשרד יחשוב בשעה שהוא בא לקבוע חשב מלווה האם יש איזה

פרמטרים מסויימים שיילקחו בחשבון או רף מ0 ויים ולא סתם קביעה שיש ניהול לא תקין. כי בקטע של ניהול

לא תקין כולם נכנסים.

שלום זינגר:

עד עכשיו היו שאלות אבל לא היתה החלטה שלכם. אם תחליטו שמה שאתם חצים זה קביעת

קריטריונים אז נעשה את זה.

היו"ר סאלח טריף:

לא החלטנו. אנחנו ביקשנו שתב 1 או עם הצעה. אנחנו בינתיים עובדים על החוק. אנחנו לא מבקשים ממך

עכשיו להציע. מה שביקשנו הוא שתחשוב ותגיד לנו את עמדתך.

דוד אזולאי:

על סמך ההערות תנסה להביא הצעה מתוקנת.

שלום זינגר:

חלק מההערות שהעירו יכנסו כבר עכשיו כתיקונים, למשל הנושא הזה של שני הפרמטרים נרשם. יש

שאלות שאתם שואלים ואני ח1 שב שלנו יש תשוב 1ת. אם התשובות לא מקובלות עליכם, תתקנו. אני מדבר

אתכם על הבעי 1ת אבל לא תמיד שאלה מחייבת תיקון, לפעמים לשאלה יש כבר תשובה. אני הצגתי את

הבעיה בקביעת פרמטרים ואני אומר שיש בעיה בקביעת פרמטרים. אם תירצו בכל אופן פרמטרים, נדבר על

מה יכול להיות.

היו"ר סאלח טריף:

אז יש את הצעה של חבר הכנסת עמנואל זיסמן, שהעניין הזה יהיה בהודעה לוועדת הפנים ואיכות

הסביבה.

שלום זינגר:

את זה כתבתי כבר.

דרורה ליפשיץ:

מר שלום זינגר, תעשה שיעורי בית גם על הפרמטרים.

חיים קונביץ:

אני חושב שכאן חייב להי 1ת מבחן, הגדרה. כפי שבסעיף 142ה, כשמדובר על ועדה ממונה, יש

פרמטרים מתי ממנים ועדה. אז למה אין פרמטרים מתי ממנים חשב?

שלום זינגר:

כי האחד זה שיקול דעת והשני הוא חובה.

היו"ר 0 אלח טריף:

אני מציע לשלטון המקומי בקטע הזה לא להיכנס לפרמטרים כי זה רק יזיק לכם.

דוד עמר:

לשלטון המקומי יש הצעה: הי 1 עץ המשפטי של משח- האוצר, היועץ המשפטי של משרד הפנים והיועץ

המשפטי של השלט 1ן המקומי, עד י1ם שני הבא, שאז תהיה פגישה עם שני השרים, ינ 0ו לעבוד קשה ולהביא

נייר מ01 כם.

היו"ר 0 אלח טריף:

ומה איתנו? אנחנו פה המחליטים ב0 ופו של דבר.

דוד עמר:

וגם יועץ משפטי של הוועדה. שלושת הגופים האלה יחד עם ליווי של הו 1 עדה יביאו נייר מ01 כם.

היו"ר 0 אלח טריף:

זה בדיוק מה שהם יעשו. זו שיטת העבודה שלנו, אנחנו נותנים לחם את ההנחיות והם עובדים אחר-כך.

דוד עמר:

אבל הם לא עובדים איתנו.

חיים קונביץ:

אני מסכים לכל מה שאמר מר גיורא רוזנטל.

יש לי עוד הערה אחת: פרקי זמן שנקבעו כאן עלולים לגרום לאנדרלמוסיה. לדוגמא, כאן מדובר על פרק

זמן, קבעו 4 רבע 1 נים. יחידת זמן של שבה נותנת אינדיקציה ט1 בה ואילו 4 רבעונים לא נותנים אינדיקציה

טובה.

היו"ר סאלח טריף:

איזה סעיף זה?

חיים קונביץ:

כתוב בהמשך כמה פעמים את העניין הזה של הרבעונים.

היו"ר סאלח טריף:

אני לא ראיתי את זה במה שקראנו עד עכשיו. אם זה משהו אחר אז תעזוב את זה בינתיים.

חיים קונביץ:

זה מופיע כאן, מופיע "רבעונים", לא רק בהגדרות אלא גם בהמשך זה מופיע בסעיף 142ה. כבוד

היושב-ראש, אני רק אסביר למה. נניח שבשלושה רבעונים הרשות יצרה גרע 1ן של 14% וכאן כתוב

שב-15% זה כבר מצריך טיפול אחר. ברבעון הרביעי הרשות יצרה גרעון רק של 796 או 296, זאת אומרת

שהיא התחילה להיות בסדר, אבל היות וכאן הוסיפו עוד 2% אז היא כבר עברה את ה-15% ומגיע לה

תלייה (מה שכתוב כאן בהמשך). שנה שלמה זה פרק זמן, יחידת זמן, שיש דו"ח מבוקר ויודעים מה זה.

אבל 4 רבעונים, צירופים שונים, זה יכול לגרום לדברים שאני בטוח שאף אחד מהי 1 שבים כאן לא מתכוון לזה.

איתי אייגס:

הדוגמא הזאת נכונה גם על שנה שתוגדר בצ 1 רה אחרת, לא רק על 4 רבעונים.

חיים קונביץ:

אני מדבר על מאזן, גרעון של שנה זה אומר משהו.

איתי אייג 0:

בכל הגדרה שתיקח יש 3 רבע 1 נים ראשונים ורבעון רביעי.

חיים קונביץ:

אז תגיד לי, איך תנהג עם רשות שב-3 רבעונים יצרה 14% גרעון ואילו ברבעון הרביעי - 2%? לפי דעתי

מגיעה לה מדליה, כי היא מתקנת את עצמה, אבל עם 2% האלה היא כבר נכנסת להגדרה של עבריינית.

מיכה גולדמו:

על-פי רוב, דרך אגב, זה יוצא הפוך.

דוד מילגרום:

עוד לא הוכח שזה שנה קלנדרית.

גיורא רוזנטל:

מהפרקטיקה שלנו של החשבים המל 1 וים אנחנו יודעים שחשבים מלווים פועלים תקופה מסויימת

ומביאים לשיפור, ואז ראש הרשות חושב שהגיע הזמן לשחרר אותו מעולו ומעזרתו של החשב ויש חילוקי

דיעות כי השר לא מוכן לשחרר ואין קריטריונים.

דוד עמר:

אני למשל חושב ברגע שאני ממנה חשב מלווה שיש לפטר את הגזבר. בשביל מה צריך את שניהם?

בשביל מה לשלם שתי משכורות? צריך לתת לו סמכויות של גזבר.

דוד מילגרום:

צריך להיות איזשהו מבחן שהרש 1ת תחליט.

דוד עמר:

בוא! נקבע, ואז החשב המלווה הוא מחליף את הגזבר וגמרנו.

גיורא רוזנטל:

צריכה להי 1ת גם מוטיבציה ותמריץ לראש הרשות, כמו ששמנו עליו את החשב המלווה, לעשות הכל סח

להיפטר ממנו כמה שיותר מהר ולהראות שהוא פועל בסדר. אבל מה קנה המידה? מה אמות המידה

להגיד: עכשיו אתה חזרת להתנהל בסדר, אתה יכול להשתחרר מהחשב המלווה? נכון להיום יש ויכוחים, יש

ראשי רשויות שאומרים שהם חושבים שהחשב עשה את שלו, הוא בא, עשה, פעל שנתיים, הגיע לאיזון,

הוא כבר שנתיים מאוזן והוא לא רוצה שהחשב המלחה ימשיך. כרגע אין אמות מידה.

היו"ר סאלח טריף:

רבותי, זו טענה קבילה. מר גיורא ר1 זנטל אומר שעל אף ששנה או שנה וחצי היתה פעולה נכונה והגיעו

לתוצאות טוב 1ת במועצה עשוי להיות נניח מצב שאותו חשב מלווה הוא נחמד ואז שר הפנים יגיד שהוא

ישאר ע1ד חצי שנה כי זה 0 ידור העבודה.

שלום זינגר:

הבעיה היא לקבוע תקופת מינימום שאתה חושב שחותכת את הממוצע הכללי. לאחר מכן יצטרכו

הארכה, אבל חייבים לקבוע ריצפה.

היו"ר 0 אלח טריף:

תקופת מינימום של שנה, זה מקובל.

רות יו 0ף:

עד שהוא מתחיל להתארגן כבר חולפת חצי שנה. שנה זה לא מספיק.

מרים פרנקלישור:

אבל פה בסעיף, כפי שהוא מנוסח כרגע, אין לך אפילו תקופת מינימ 1ם.

דרורה ליפשיץ:

אין תקופת מינימום מכי 11 שכתוב "עד שנתיים". צריך לקבוע מינימום.

שלום זינגר:

אז את המילה "עד" היה צריך להוריד. זה היה צריך להיות "לתקופה של שנתיים", נקודה. אחר-כך

אפשר להאריך.

יעקב אפרתי:

יש לנו תק 1 פת זמן מ1 גדרת. כל י1ם שהרשות המק 1 מית תלך ותעבוד על-פי הכללים אנחם נשמח ונוריד

את החשב המלווה. גם היום אנחנו אומרים אותו דבר. גם היום אנחנו אומרים חד משמעית שרש 1ת מקומית

שתוכיח שהיא פועלת על-פי תקציב מאוזן פרק זמן סביר מינימלי, אני אקח ממנה את החשב המלווה. יש לי

מה לעשות איתו.

אין לנו בעיה מהם 1ג הזה. יש לנו בעיות הפ 1כ1ת היום. יש רשויות מק 1 מיות שעד היום עם חשב מלחה

המועצות לא רוצות לאשר תקציב מאוזן ולכן אין בהן עד היום תקציב מאתן. קח את עיריית טבריה, עד היום

אין שם תקציב מאוזן. הם עובדים עם קופה אבל לא עובדים עם תקציב. אני אומר להם: תאשרו תקציב

מאוזן, תפעלו על-פי תקציב מאוזן, ברגע שנראה ש-6 חודשים אתם ע1 בדים כך אני אוריד את החשב

המלחה. גם היום זה מה שאמרתי לרש 1 יות.

מיכה גולדמו:

תיראה איזה הטעייה, אתם לפני חצי שנה פרסמתם שטבריה הגיעה למאזן....

היו"ר סאלח טריף:

תעזוב את טבריה, זו רק דוגמא.

יעקב אפרתי:

תבחינו בין שני דברים: בין תיפעול מאתן - שאז אתה אומר שאין תכנון אבל יש מישהו שמפגיש בין

הה!צא 1ת לבין ההכנסות ולא נ1 תן להוצאות להי 1ת יותר גבוהות מההכנסות. - לבין תיקצוב. תקציב זה תכנון.

גיורא רוזנטל:

טבריה הגיעה ל-0.8% גרעון ב-1996, פחות מאחת גרעון שוטף. למה הם צריכים חשב מלחה?

יעקב אפרתי:

עוד פעם אני אגיד לך, מר גי 1 רא רוזנטל, א1 לי בפעם השלישית זה יתפוס, יש תיפעול מאוזן - טבריה

הגיעה לתיפעול מאוזן - ויש תקציב מאוזן, תכנ 1ן. עד היום מועצת עיריית טבריה, הנבחרים המוסמכים לאשר

תקציב, לא מוכן לשבת 1 לקבוע סדרי עדיפויות ולהגדיר תקציב מאוזן.

גיורא רוזנטל:

אז התכנון לא מאוזן אבל התיפעול מאוזן, אז זה מה שקובע כי בפועל הם לא גרמו לגרעון. אז למה הוא

צריך שיהיה לו חשב מלו 1ה? ה1א לא תכנן אבל ה1א דאג שה 1א לא יוציא כסף שאין ל1.

יעקב אפרתי:

החשב המלווה דאג. יום אחרי שהוא לא יהיה המצב יחזור לקדמותו.

גיורא רוזנטל:

יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, אני לא יודע.

יעקב אפרתי:

זה בטוח, לא רק יכול להי 1ת, אני אומר לו עכשי 1, זה בטוח.

גיורא רוזנטל:

אז החשב המלווה 'שאר לעד, תמיד תגיד שזה ככה.

יעקב אפרתי:

יכול להי 1ת. אבל הוא לא יהיה לעד.

מיכה גולדמו:

עד הבחירות הוא יכול להישאר, לא יותר מזה. יהיו בחירות בנובמבר ואז החשב אוטומטית מסיים את

תפקידו.

גיורא רוזנטל:

ראש הרשות צריר שיהיה לו תמריץ לפעול בסדר ואם הוא יפעל בסדר לא יהיה לו חשב מלווה, זה הכל.

לכן הוא צריך לדעת למה הוא צריך לשאוף.

היו"ר סאלח טריף:

אני חושב שיש טעם בדברים שנאמרים כאן. אם חלה התקדמות ועלו על פסים נכונים אי אפשר להגיד

שמשאירים-חשב מלווה כי הוא עדיין צריך לשמור על הרשות כמו גננת. צריך פה לקבוע משהו.

מיכה גולדמן:

אם זה שנתיים אז זה בסדר.

היו"ר סאלח טריף:

אז אמרנו שנתיים. בכל זאת זה משת- הפנים. אף אחד לא מטיל ספק בכשירות שלכם, בהחלטה

שלכם, שהיא נטולת פניות, אבל יש בעיה כאן.

גיורא רוזנטל:

גם זה בעייתי. היש השר הוא מאה אחוז בסדר אבל מחר זה יהיה מישהו אחר. מה אני יודע מה יהיה

הלאה?

היו"ר סאלח טריף:

הבעיה היא כזאת, שלאחר שחשב מל 1 וה מתמנה אם יש תוצאות יש לא רק סיום תקופה של זמן אלא

גם עליה על פסים נכונים מבחינת הגרע 1 נות. הרי החשב המלווה בא בגלל מצב כלכלי ירוד. הוא מטפל רק

במצב הכלכלי, לא בתדמית הפוליטית ולא בתדמית הציבורית. אם המצב הכלכלי משתפר, הוא הולך

הביתה. למה להעמיס על הרשות עוד פעם?

שלום זינגר:

מר גיורא רוזנטל הציע שאנחנו נקבע חובה לחשב המלו 1ה להגיש תוכנית עבודה. חלק מתוכנית העבודה

תהיה המלצה לשר, והשר יצטרך לאמץ אותה, מה היא הנקודה, לא על רצף הזמן אלא על רצף הפעיל 1ת או

על רצף השיפור, שבה לדעת החשב המלווה כשהוא נכנס לעיריה אפשר יהיה לסיים את עבודתו.

גיורא רוזנטל:

אז זה יכול להיות כבר אחרי חצי שנה.

יעקב אפרתי:

כשמר גיורא רוזנטל יהיה חשב מלווה אז זה יהיה חצי שנה.

נתן מאיר:

אני אשתדל לדבר בסגנון טלגרפי ולא לחזור על דברים שכבר נאמרו.

קודם כל, זאת באמת מהדורה שלישית של הצעת החוק. הסבירו לנו בישיבה הקודמת שסעיפים

מסויימים ירדו, תה מובן, או נושאים מסויימים ירדו.

היו"ר סאלח טריף:

זה לא בושה שמשפרים.

נתן מאיר:

מה שפחות מובן זה באמת מיקצה השיפורים הזה שנעשה כאן. בוורסיה הקודמת חשב מלווה היה

שנה, עכשיו עד שנתיים. סך הכל המינוי המקסימלי היה לשנתיים, עכשיו זה 3 שנים. לא שמענו הסבר מה

הסיבה לשוני הזה, למה קודם היה טוב לנו שנה ושנתיים ועכשיו זה שנתיים ושלוש, בהתאמה. זה נושא

ראשון שצריך לד 1ן עליו. אם משרד הפנים ישכנע ששנה זה פחות מידי...

היו"ר סאלח טריף:

אני מבקש ממך, נושאים שאנחנו מעירים עליהם, אל תחזר! עליהם. הערתי לפני זה ש0 יום כהונתו יהיה

בתנאי שישתפר המצב הכלכלי וכן הלאה, והנה אתה חוזר עוד פעם ואומר שנתיים 1 שלוש. למה לחזור על

זה עוד פעם? אני לא מעלה טיעונים משפטיים כאן, אני לא מדבר ברובד הזה.

נתן מאיר:

אני לא רוצה שוב להיכנס לוויכוח וזה יגזול עוד זמן אבל הנושא של השנה ושנתיים לא נאמר על-ידי אף

אחד. לא נאמר הדבר הפשוט שבהצעה הקודמת זה היה שנה ושנתיים ועכשיו זה שנתיים ושלוש. זה

הנושא שאני מעלה. אם הוא מהווה חזרה, אני מצטער.

יעקב אפרתי:

השינוי הזה היה על ב0י0 הניסיון המצטבר.

שלום זינגר:

יש עוד דבר, בפעם שעברה חשב מלווה היה תנאי כדי לקפוץ מהחשב המלחה לפירוק, זה היה בדרך.

ואז אמרת: חבל למשוך את הזמן, היות וזה בדרך אז בואו נראה, אם שנה עזר - טוב, ואם לא עזר שנה אז

שימשיך הלאה לקראת פירוק. היום הקונספציה היא אחרת. זה ההבדל הגדול בין מה שהיה החשב המלווה,

ואגב היתה אז גם חובה וגם רשות ביחס למה שאמר מר גיורא רוזנטל לפני כן. שם היה חשב מלו 1ה ח1 בה,

שהוא היה בעצם שלב לפני פירוק. אז דיברנו על חשב מל 11ה רש 1ת והתכוונו לחובה 1 כתבנו חובה. פה זה

דבר אחר. אין פה איזשהי שרירות.

נתן מאיר:

יש שני נושאים שמתקשרים לזה, שדיברו עליהם. הראשון הוא הנושא שדיבר עליו מר גי 1 רא רוזנטל,

שצריך אולי להוסיף עוד תנאי מסגרת לשר. אני מציע לכם לחשוב על התרעה לפני מינוי חשב מל 1 וה. חשב

מלווה הוא סנקציה, סנקציה לא נעימה. כדאי א1 לי שתהיה התרעה ואז יידע ראש הרש 1ת, יידע הגזבר,

שהשלב הבא יהיה חשב מלווה אם הם לא יקחו את עצמם בידיים, בהתרעה של מספר חודשים.

יעקב אפרתי:

מסכימים, זה מקובל.

נתן מאיר:

דבר שני, בעקבות מה שנאמר, אולי צריך שתהיה אפשרות לקצר את תק 1 פת המינוי של החשב המל 1 וה.

חשב מלווה הוא לא כמו כל מישרה אחרת, שגם צריך לחשוב עליו ועל הזכויות שלו ושהוא יהיה לתקופה

מסויימת. זה מצב אנומלי, שאם יש שיפור צריך ככל המהר לחזור למצב הרגיל. זה גם מעמיס על קופת

המדינה או על קופת הרשות, וגם אם המצב משתפר הוא צריך לעזוב. לכן צריך להכניס בחוק שלמרות

שהשר קצב מועד הוא יכ 1ל לשחרר את החשב המלווה גם לפני המ 1 עד הזה. כמו כ1, שראש רשות יכול

מיוזמתו לפנות לשר, בעקבות מה שנאמר, 1 לבקש מהשר לשחרר את החשב המלווה גם לפני תום

התקופה.

היו"ר סאלח טריף:

בשביל זה צריך חוק?

נתן מאיר:

כן, על מנת שהצדק גם ייראה.

הנושא של הבחירות הוא לגמרי לא מובן.

היו"ר סאלח טריף:

אנחם מורידים את זה. חבל שתמשיך. אתה רוצה שנחזיר את הסעיף? אני לא מבין. תודה.

שלום זינגר:

אני רוצה לדבר על תקופת זמן קצובה מבלי לדבר עכשיו על סדר הגודל שלה, אם שנה או שנתיים.

ההנחה היא שמה שלא נקבע כסף, כבר רשמתי את ההצעה של מר מאיר נתן לתת לו התרעה לפני כ/, על

תקופת הזמן שלה אפשר לדבר בנפרד. ההנחה היא שחשב מלווה לא ימ 1 נה ל"נונסנס", בדיוק כמו שוועדה

ממונה על מתמנית על שטויות.

נתן מאיר:

אדוני היושב-ראש, אולי תרשה לי להעל 1ת עוד נקודה. אתה הערת קודם הערה נכונה למר חיים קובביץ,

שאם נקבע תנאים אוט 1 מטיים למינוי חשב מלו 1ה זה חרב פיפיות כי איפה כאן שיקול הדעת? זאת גם

ההערה שאני הולך להגיד לנושא של הוועדה הממונה. רבות', אפשר לשלב את שני הדברים. אפשר לעשות

תנאי 0ף, שאם הם לא מתקיימים לא מפעילים את שיקול הדעת. אפשר לשלב תנאי סף ושיקול דעת. דהיינו,

אם הגרעון של העיריה יהיה לפרמטרים כאלה וכאלה אז לא אוטומטית ימ 1 נה חשב מלווה אלא אז י1 כל השר

להפעיל את שיקול דעתו אם למנות חשב מלחה.

דוד קפאה:

לי נראה שלחשב שמקבל סמכויות כאלה, שלמעשה ממלא תפקיד של ראש העיר בנושא כוח-אדם,

כספים והכל, לדעתי תנאי של 3 שנים ניסיון זה קצר מידי לדבר כזה. שני הסעיפים לגבי כשיחת החשב

לכה 1 נה צריכים להיות מצטברים. אני הייתי מעלה את זה לפחות ל-5 שנים. מר גיורא רוזנטל אמר שהם

צריכים להצטבר. אני תומך בכך 1 כמו כן לדעתי חייב להיות ניסיון של לפחות 5 שנים כי הוא מקבל סמכויות

רחב 1ת מאוד. הוא צריך להיות אוטוריטה מקצועית. 3 שנים זה מעט מאוד.

שלום זינגר:

לגבי מה שאמרתי ק1 דם לגבי תק 1 פת המינוי: ההנחה, שלדעתי קשה לסת 1ר אותה, היא שלא ימונו

חשבים מלווים לדברים של מה בכך, למרות הנוסח הגורף בחוק. אי אפשר לכתוב את החוק אחרת כי אתה

אף פעם לא יודע מה סוג הכשל שבשבילו אתה רוצה למנות חשב מלווה - אתה יכול לכתוב כשל קולוסל' -

לק קשה לקבוע פרמטרים. נניח שרשות מקומית אחת לא מקיימת את חובת המיכרז בכלל.

חיים קונכיץ:

למה לוועדה ממונה כן אפשר לקבוע פרמטרים?

שלום זינגר:

כי היא חובה.

נתן מאיר:

אפשר לפתור גם את זה, סעיפים ספציפיים ולצידם סעיף סל.

שלום זינגר:

הי 1ת ומגוון הסיבות שבגינן ימונה החשב או שהיינו רוצים למנות חשב מלווה הוא שונה ומשונה, ביניהן,

למשל, יש רשויות שאנחנו מכירים שלא קיימת בהן בכלל ועדת מיכרזים, הכל ניתן או מתחת או מעל לשולחן

בלי ש1ם מיכרז. זה מיקרה שבו היית רוצה למנות חשב מלווה, ולו אפילו כדי שייסדיר את העניין הזה, כדי

שיהיה מישהו עם יד על הברז שייאמר: רבותי, לא ארשה לכם שום דבר בלי שתתקנו את זה. או למשל

רשות מקומית ששורת ההנחות שניתנת בה על-ידי הפקידים מחייבת איזשהי התערבות, היא כבר לא

נקודתית. אני מתאר לעצמי שבכל המיקרים האלה ההתערבות תיעשה רק כאשר יהיה כשל נרחב.

ההנחה היא שאתה לא יכול לתקן דבר כזה ולעשות אותו תקין כעבור חודש. צריך להשריש פנימה

תרבות ניהולית, שאתה דיברת עליה בישיבה השניה. ההנחה היא שאם ממנים יושב מלווה לא בגלל משהו

נקודתי אלא בגלל איזשהו כשל מערכתי אז לוקח זמן להטמיע פנימה את הדברים האלה. לכן צריך לקבוע

איזשהו זמן מינימום. לא צריך לתת אפשרות שכעבור חודש יגיעו לשר ויגידו לו שהכל כבר בסדר ויילחצו עליו

להוריד את החשב המל 1 וה. ההנחה היא שצריך ריפוי לרש 1ת מקומית כזאת והריפוי הזה צריך להיות נתון

לשיקול דעת של השר. שיקול הדעת של השר הוא רק GOאו NOT GO לא שאחר-כך כעבור שבוע תהיה

שורה בלתי נפ 0 קת של פניות לשר ולחצים לגיטימיים כדי להפסיק את הליווי. לכן צריך תקופת מינימום.

לכן הייתי מציע את שני הדברים: גם לאשר תקופת מינימום וגם לקבוע חובת התרעה קודמת, כמו

שהציע מר מאיר, כדי שיידע ראש הרש 1ת לקראת מה הוא ה1 לך וי 1 כל לשפר את עצמו. לא הייתי מגדיר סף

כי לא תצא מן העניין, אלא אם כן אתה עושה את זה לחובה, ואני חושב שלא צריך לעשות את זה כחובה.

חיים קונביץ:

אנחנו בשב 1 עות האחרונים משתמשים במדינה במונח "כוח הרתעה". אני חושב שאם רוצים להרתיע

ראשי רש 1 יות לא להיכנס למצב כזה אז כדאי שהם יידעו שהם מתקרבים לסף מסויים של גרעון שלאחריו

מצפה להם חשב מלווה.

דוד עמר:

שייתנו להם אנטיביוטיקה ונייל 1 נים.

חיים קונביץ:

אבל אם לא כתוב אז ראש הרשות לא יודע מה ה1א הסף הזה. איך אתה רוצה שההרתעה תיפעל כא 1?

של 1ם זינגר:

זה לא רק גרעון, זה הרבה דברים שהאמן לי, אתה לא מכיר. זה לא גרעון.

חיים קונביץ:

אם ברשות מ10 יימת ריש 1י עסקים לא פועל כהלכה, אני לא ח1 שב שאתה או השר מתכוונים כאן להגיע

לבהירות.

שלום זינגר:

מדובר על ניהול כספי אבל לאו דווקא במובן של גרע 1ן.

היו"ר סאלח טריף:

אנחנו נמשיך. אני מבקש שתביאו את התייחסותכם להער 1ת שהערנו כאן ותתקנו את מה שביקשנו

לתקן. נתקדם הלאה.

שלום זינגר:

142ד - עובד שמונה שלא כדין

"מ!נה אדם לע!בד עיריה בניג!ד להוראות סעיף 142ג," - (זה אומר או בהיעדר תקציב או בעיקר לא

בחתימת החשב המלווה) - "רשאי החשב המלו 1ה לפעול לסיום העסקת!."

היו"ר סאלח טריף:

מסיבות תקציביות בלבד.

היו"ר סאלח טריף:

בוודאי, לכן אמרתי שזה 1142;. תיקון אחד שהייתי כותב פה זה לא "רשאי החשב המלווה לפעול ל0 יום

העסקתו" אלא הייתי מחייב אותו. אם הוא מונה לא כדין אז הייתי מחייב אותו. אבל זה לשיקול דעתכם.

חיים קונביץ:

תן לחשב קרדיט.

שלום זינגר:

מר חיים קונביץ, חצי שעה אתה כבר לא נותן ל1 קרדיט, עכשיו אתה אומר לי "תן לו קרדיט"?

נתן מאיר:

ניראה איך הוא מפעיל את שיקול דעתו.

שלום זינגר:

142ה - מינוי ועדה ממונה

"(א)היה לעיריה שיעור גירעון מצטבר של 42.5 אחוזים או יותר או שיעור גרעון מצטבר של 35 אחתים

או י1 תר, מהם שיעור גירעון שוטף של 15 אחוזים או יותר, בארבעת הרבעונים האחרונים, ימנה לה

השר ועדה למילוי תפקידי העיריה כמשמעותה בסעיף 143(א) (להלן - 1 עדה ממונה)."

זה הוועדה הקרואה שכולנו מכירים.

"(ב) על ועדה ממונה יחולו הוראות סעיף 145 בפקודת העיריות.

(ג) תק 1 פת כהונתה של 1 עדה ממונה לפי סעיף זה לא תפחת משנתיים, ורשאי שר הפנים להאריכה

מעת לעת ובלבד שסך כל התקופות לא תעלנה על ארבע שנים.

(ד) דבר מינוי ה1 עדה הממונה יפורסם על-ידי השר ברשומות ובעיתון."

היו"ר סאלח טריף:

אני רוצה לשאול בקטע הזה, כשאתה מדבר על ועדה ממונה שתקופת כהונתה לא תיפחת משנתיים,

בסדר. אבל שלא תהיה יותר מ-4 שנים, זאת אומרת לתת אפשרות עד 4 שנים. המשמעות היא שאם אתה

ממנה ועדה ממונה שנה וחצי אחרי הבחירות אז אתה פוסח על בחירות אחרות.

שלום זינגר:

אז אתה עושה אחר-כך בחירות, אתה לא עושה אותן במועד הכללי.

מיכה גולדמו:

עשית את זה בכפר ורדים, עשית את זה בשוהם, עשו את זה בהרבה מקומות.

שלום זינגר:

אנחנו הולכים להגיש הצעת חקיקה, שדיברנו עליה, שתאמר מה קורה אם רשות מקומית לא הולכת

לבחירות במועד הכללי.

היו"ר סאלח טריף:

אבל בחירות כלליות הם גם נושא לשינויים באותה מועצה או עיריה. כחלק מזה הציבור משנה את

הנבחרים כדי לייעל, כדי להביא לניהול יותר תקין.

שלום זינגר:

אז אתה אומר שלא תיפחת משנתיים.

היו"ר 0 אלח טריף:

לא עולה על דעתי שאתה ממנה ועדה ממונה לראש עיר א1 לראש מועצה שאך זה נבחר. זאת אומרת

בתחום השנה הראשונה אתה נותן....

שלום זינגר:

את זה כתבנו כבר.

היו"ר 0 אלח טריף:

לכן אני אומר, ועדה ממונה של עד 4 שנים זה תקופה ארוכה מידי. זה צריך להיות 3 /^נים.

שלום זינגר:

חבר הכנסת טריף, לגבי מה שאתה אמרת בפעם שעברה כתבתי היום: "ובלבד שלא תמונה ועדה

כאמ 1ר בשנה הראש 1 נה לאחר הבחירות לרש 1ת המק 1 מית אם ראש הרשות המקומית שנבחר בה אינ 1 זה

שכיהן בה עד הבחירות". זו הצעה שאתה הצעת בפעם שעברה.

היו"ר 0 אלח טריף:

4 שנים לוועדה ממונה זה תקופה ארוכה מידי. 3 שנים זה בהחלט תקופה סבירה, המירב שאפשר

לתת.

שלום זינגר:

האם אתה מוכן שמ-3 ל-4 שנים זה יהיה "בהתייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת"?

היו"ר סאלח טריף:

בסדר. "באישור ועדת הפנים של הכנסת" בין 3 ל-4 שנים. ואז יהיו לך פה 15 חברי כנסת שגם ישאו

באחריות 1 יישמע 1 את שני הצדדים כדי להכריע.

נתן מאיר:

הנושא של התקופה הוא נושא חשוב אבל הנושא שהוא ע1ד יותר חשוב זה שאלת ההתנייה

האוטומטית. תיראו, יש לנו כאן דילמה. בואו נתאר אותה. יש מצד אחד התנייה אוטומטית, כמו שכתוב,

והאלטנרטיבה היא לכאורה שיקול דעת לשר. פה זאת צרה מסוג אחר. הגורמים המקצועיים שהכינו את

החוק רצו לחסוך מהשר את מערכת הלחצים שתופעל עליו, ואני מבין אותם.

על זה יש כמה תשוב 1ת. אפשר גם מצבי ביניים. למשל מצב שבו "ימנה השר", כמו שכתוב כאן, "אלא

אם כן ראה סיבות מיוחדות שלא לעשות כן".

היו"ר סאלח טריף:

חזרנו לעניין של לחץ פוליטי. יש לי דוגמאות מהחיים, מה ששילמת בבני-ברק, מה ששילמת בבאר-שבע

ובעכ 1, בכולם שילמו. זה נלקח מהתקציבים שהיו צריכים להיות מיועדים להם. זה בגלל מה שאתה אומר.

תחש 1ב על זה. אתה רוצה שאבי אסביר לך ביתר פירוט? תסתכל על מר חיים קונביץ שמחייך. אותן 4-3

רשויות בעייתיות וגרועות מאוד צברו גרעונות של מיליוני שקלים. בבני ברק יש עכשיו גרעון של 140 מיליון.

לפי מה שאתה אומר בחיים לא יהיה כלום בבני-ברק. על מה אתה מדבר? ע1ד שנה יהיה שם גרעון של 200

מיליון ואז לא יהיה לך כסף לתת לאחרים.

נתן מאיר:

אנחנ 1 צריכים לבחור בין כמה אלטרנטיבות שכולן רע 1ת. השאלה מה הוא הרע במיע 1 טו. לא מתקנים

ע1 ול בעוול. ההתנייה האוטומטית יכולה לגרום עוול מראי לרש 1ת שאין שום פגם בניהול שלה. היא ירשה גרעון

מצטבר מקדנצי 1ת קודמות, היא מנהלת את העניינים בצורה מצויינת, היא יכולה לקבל פרס ניהול מצד אחד,

ומצד שני ימנו לה ועדה קרואה כי ככה הח 1ק קובע.

היו"ר סאלח טריף:

אז לא ימנו לה ועדה קרואה.

נתן מאיר:

מה זה לא ימנו לה? זה התניה אוטומטית, אם היא תגיע לגרעון זה מה שהסעיף א1 מר. כאשר יש לנו

את הנסיבות המיוחדות עדיין השר חייב דין וחשבון לבג"ץ, ויהיה תמיד מי שיגיש את הבג"ץ הזה, למה הוא

נמנע מלמנות ועדה בנסיבות הקיימות.

אגיד יותר מזה, נניח שכרגע ליד השולחן הזה אין לי פיתח!, עדיין ההתנייה האוטומטית היא לא טובה.

צריך למצוא פיתרון חכם שיענה על כל הבעיות. אני מאמין שאם נשב ביחד נגיע לפיתרון.

היו"ר סאלח טריף:

אתה מצאת אותו? אני לא.

גיורא רוזנטל:

אני אסביר מה המשמעות. המשמעות היא שאם החוק הזה יחוקק כלשונו אז מחר יצטרכו למנות, לפי

הקריטריונים האלה לפיהם אין ברירה לשר אלא למנות, 35 ועדות ממונות.

איתי א"גס:

זה אם מורידים את הסעיף האחרון, שהחוק מתחיל בינואר 1999.

גיורא רוזנטל:

בסדר, היום יצטרכו למנות ב-35 רשויות 1 בינואר 1999 יהיה יותר ואז יצטרכו למנות ב-70 רשויות.

רות יוסף:

אתה מזרים למערכת עוד מיליארד שקל.

גיורא רוזנטל:

ב-97 צברו עוד 1.3 מיליארד שקל גרעון אז לכן יצטרכו עוד יותר.

רות יוסף:

לא, כי יש בחירות בנובמבר.

גיורא רוזנטל:

אבל לא שמעתי מה התשובה. האם באמת רוצים למנות בבת-אחת 31 או 140 ועדות ממונות? זה מה

שאומר החוק הזה.

איתי אייג 0:

אני הושב שמה שמר נתן מאיר מציע, אני מבין אותו, אני לא יודע אם הייתי מסכים איתו, אבל הייתי מבין

אות 1 אם היינו מדברים על גרעון מצטבר של 5%. אתה אומר שכשמגיעים לגרעון של 5% אז צריך שיהיה

אפשר בנסיבות מיוחדות למנות. אבל כשאני אומר 42.5% גרעון אז אתה אומר שע 1ד צריך שיקול דעת.

נתן מאיר:

מקרה אהד להמישים יכול להיות שראש עיר טוב יכנס לתפקיד, יירש גרעון וייטפל בו בצורה הנכונה.

איתי אייגס:

אז בוא נעשה בזה סדר. זו התשובה גם למה שאמר מר גיורא רוזנטל. אנחנו מחוקקים היום חוק שנכנס

לתוקף בעוד קצת פח 1ת משנה. זה זמן מספיק כדי לשפר את הדברים, כדי לרדת מהסף. זה א1 לי לא זמן

מספיק להוריד רשות מ-43% ל-0% אבל זה בטח זמן מספיק כדי להוריד אותה מ-42.5%. על זה אי אפשר

להתווכח.

גיורא רוזנטל:

מעלים מ-35% ל-42.5%, זה מה שקורה.

נתן מאיר:

תלוי כמה יוזמות חוק מחכות לנו בפינה.

איתי אייגס:

הדבר השני הוא התיקון של י1 שב-ראש הוועדה שאומר: ראש רשות שנכנס לתפקיד היום בבוקר,

בהנחה שה 1א התחלף - אם נשאר אותו אחד שהיה קודם, כאילו לא קרה כלום, אבל בהנחה שראש הרש 1ת

התחלף - נותנים לו גרייס של שנה.

היו"ר סאלח טריף:

עד סוף 1999 הוא לא יכ 1ל בכלל לגעת בו.

איתי אייגס:

רק אז אתה מפעיל לגביו את החוק. זה המשמעות של מה שאמר היושב-ראש, ואני מקבל את זה.

היו"ר סאלח טריף:

אם יש מישהו שממשיך, יש לו שנתיים לטפל בעצמו ולעלות על פסים נכונים. אם הוא לא מצליח, "לך

הביתה. אם מישהו חדש נבחר והוא לא אשם במצב הקודם ...

איתי א"גס:

יש לו שנה. לא שנתיים.

היו"ר סאלח טריף:

אם מישהו חדש נבחר יש לו את כל שנת 1999 לאזן את העסק. זו בהחלט שאלה טובה אבל האיש

שייבחר יעשה את זה.

גיורא רוזנטל:

האם ברור שבכל מקרה אם יש בחירות אחרי ועדה ממונה אז הוא מקבל דף חלק לגמרי? האם זה

ברור בכל מקרה?

חת יו 0ף:

מה זה דף חלק?

גיורא רוזנטל:

מה זה דף חלק? ועדה ממונה ישבה 4 שנים והיא תיתן לו עוד פעם גרע 1ן. ה1א צריך לדעת שאם אחרי

זה יש בחירות אז הוא מתחיל עם דף חלק לגמרי.

היו"ר 0 אלח טריף:

אם 1 עדה ממ 1 נה במשך 4 שנים עשתה גרעון אז צריך להעמיד ועדה ממונה למשרד הפנים. מר רוזנטל,

אתה צודק.

גיורא רוזנטל:

בבני-ברק הוא קיבל גרעון, כל אחד יודע שהוא קיבל גרעון כשהוא נבחר כעת, הוא לא קיבל דף חלק.

היו"ר 0 אלח טריף:

השאלה גם כמה גרעון. אם הוא קיבל גרעון של 5% במקום 40%....

גיורא רוזנטל:

לא 5%. צריך שהוועדה הממ!נה תיתן לראש הרשות שייבוא אחריה דף חלק.

איתי אייג 0:

מה זה דף חלק? מי משלם את זה?

גיורא רוזנטל:

אני לא יודע.

היו"ר 0 אלח טריף:

היה ראש מועצה מהולל שמונה בעילוט, שמשרד הפנים תמיד מינה אותו, והוא השאיר את המועצה

בגרעונות גדולים.

גיורא רוזנטל:

גם במכבים ורעות, וגם בבני ברק עכשיו.

איתי אייג 0:

מר גיורא רוזנטל מבקש שייתנו לו דף הלק ושייכסו לו את כל הגרעון.

גיורא רוזנטל:

לא אמרתי שזה יהיה רק מכספי מדינה. אם היתה שם ועדה ממונה במשך 4 שנים, תראה שאתה

ועדה ממונה יעילה, טובה, שמנהלת את זה ביעילות.

היו"ר סאלח טריף:

מר רחנטל, אני מסכים איתך להלוטין, אין לי ויכוח איתך חבל על הזמן. הוא צודק, אם ממנים ועדה

ממונה והיא יושבת 4 שנים אין שום תירוץ שבעולם שהיא לא תביא את המועצה להבראה. חבל על הזמן.

נתן מאיר:

יש אולי דבר אחד שאפשר לכתוב וזה: אם יש גרעון כזה והשר נוכח שההנהלה הנוכחית של הרשות או

שהצוות הקיים של הרש 1ת לא יהיה בכוחו....

היו"ר סאלח טריף:

למעט שתי עיריות בארץ, שבהן אם תמנה ועדה ממונה אתה צריך איזה 10 שנים, זה מיקרים מאוד

מיוחדים, שם אתה לא יכול לצאת מהעסק, בכל הייתר אתה לא תגיע למצבים כאלה.

איתי א"ג0:

אבל תעשה רגע סדר בדברים. בואו לא נאבד את הפרופורציות ונחזור חזרה למונחים של מדינה. מחר

בשנת 2,000 תתחלף הממשלה.

גיורא רוזנטל:

כל זמן שהפקידים לא מתחלפים זה לא משנה לך.

איתי אייגס:

מידי פעם מתחלפות ממשלות. האם כשממשלה בישראל מתחלפת אז הדח- מאמריקה מכ 0ה את כל

בעי 1ת הגרעון של המדינה ומו 1 תר על כל חובות המדינה? לא. מה שכן, אתה אומר שאי אפשר להפעיל כבר

מחר בבוקר לגבי ראש רש 1ת חדש שנכנס כללים כאילו שה 1א יצר את הגרעונות. נכון, מאה אחוז. זה בחוק

התיקון של היושב-ראש, שא 1 מר שאהד שנכנס אתמול בבוקר לא מתייחסים אליו כאילו שה 1א יצר את כל

הגרעון אתמול, נ1 תנים לו את האפשרות לתקן. אם הוא לא בא לתקן אז שלא יבוא בכלל.

היו"ר סאלח טריף:

אני חצה שאת הפרק הזה נסיים. מה שהעלינו עכשיו זה נושא נוסף, הרה 1ר נוסף בעניין.

יעקב אפרתי:

כל אחד הולך למיכרז ולאיזה מיכרז שהוא הולך, זה מה שהוא מקבל.

היו"ר סאלח טריף:

בקטע של מינוי ועדה ממונה אנחנו הערנו את ההערות שלנו. אני תומך בזה שתהיה קביעה

חד-משמעית שלא יהיה שיקול דעת לשר בעניין.

שלום זינגר:

אני אגיד לך איזה תיקונים הכנסתי עד עכשיו בעקבות ההערות שלכם:

1) הכנסנו את התיקון שזה יהיה "ובלבד אם לא תמונה ועדה ממונה לרשות שראש הרש 1ת התחלף

בה".

2) הכנסנו את התיקון ש"לא תיפהת משנתיים, והשר יכול להאריך לשל 1ש שנים לבד, 1 לארבע שנים רק

באישור ועדת הפנים של הכנסת".

זה מה שהרגשתי שהוועדה רוצה שאני אכניס.

גיורא רוזנטל:

אבל מתי היא מפסיקה להיפגע, אני לא הבנתי? אם היא ירדה מ-42.5% - לכמה אחתים צריכה להגיע

הוועדה הממ 1 נה עד שהיא תפסיק לפעול? האם ב-30% היא ממשיכה לפעול? האם ב-20% היא ממשיכה

לפעול? ב-15% היא ממשיכה לפעול? עד מתי? מתי אומרים שהוועדה הממונה כבר עשתה את שלה?

יעקב אפרתי:

אתה השתגעת לעגן את זה? אם אתה תגדיר את זה אז הוועדה הממונה לא תירצה לגמור.

היו"ר סאלח טריף:

מר גי 1 רא רוזנטל, המנכ"ל צודק, אם אתה תקבע גובה מסויים אתה תיצור מוטיבציה שלילית ל1 ועדה

הממ 1 נה להישאר. בכל זאת שיקול הדעת של השר והמערכת ו1 עדת פנים הוא לא תמיד פוליטי. אנחנו בחנו

את זה בכמה מקומות, למשל באבו-גוש ובבני-ברק, במועצות בישובים יהודים וערבים, ומצאנו שזה שיקול

דעת ענייני. אסור לתת את זה כי אתה תסבך את עצמך כי תמיד מי ששמים אותו ירצה להמשיך יותר 1 אז

הוא יעשה את כל הקונצים כדי להישאר.

יעקב אפרתי:

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להזכיר שבבני-ברק לא היה שיקול דעת אלא היה לנו הסכם. אמרנו את זה

גם פה בוועדה.

היו"ר סאלח טריף:

סליחה, אתה צודק. אני אומר שבכל מקרה בבני-ברק מה שלא יהיה שם, זה יהיה רע. חשוב ששום

אגורה שתשולם על-ידי הממשלה והאוצר לא תהיה על חשבון הרשויות המקומי 1ת והשלט 1ן המקומי,

שהממשלה עצמה תשלם את זה.

מיכה גולדמו:

אתה יודע שחבר הכנסת אברהם רביץ לא מאשר העברות עד שלא מאשרים את הסעיף.

שלום זינגר:

סעיף 5 - הוספות סעיפים 146א-146ד

"אחרי סעיף 146 יב 1א: "הגשת תכנית הבראה "

סעיף 5 לתיקון דן בעצם במה שאנחנו מצפים מהוועדה הממונה לעשות. זה פעם ראשונה שהדברים

האלה מוגדרים בהקיקה.

"(א)תוך שלושה הודשים מיום מינויה של הועדה הממונה לפי 0 עיף 142ד או 143 יגיש יושב ראש

הועדה הממונה לשר תוכנית להבראת העיריה."

אגב, 0 עיף 142 זה החובה ו0 עיף 143 זה מה שיש לנו היום בחוק...

גיורא רוזנטל:

סליחה, לגבי מי שיהיה ראש הוועדה אין קריטריונים. לחשב מלווה יש קריטריונים אך לראש ועדה ממ 1 נה

אין קריטריונים. למה? הוא המנהל, למעשה הוא מנכ"ל העיריה.

יעקב אפרתי:

יושב-ראש הוועדה הממ 1 נה לוקח מנכ"ל.

גיורא רוזנטל:

אין לו חובה לקחת מנכ"ל, הוא ל1 קח מנכ"ל רק אם הוא רוצה, אם הוא רוצה להוציא עוד כסף.

היו"ר סאלח טריף:

כשממנים אדם בראש ועדה ממ 1 נה צריכים שיהי 1 ל1 קריטריונים, נכון? אנחנו מבקשים קריטריונים

מינימליים למינוי ראש 1 עדה ממונה.

נתן מאיר:

אולי נכתוב שמי שיהיה ראש הוועדה הממונה הוא "מי שכשיר להיות חשב מלווה".

שלום זינגר:

בסדר, אבל הם צריכים להיות, אתה לפעמים תירצה שיהיה ראש רשות. קח את מר טדי קולק, הוא לא

היה עובר את תנאי הסף האלה.

הערה:

לפי הגרע 1 נות שהוא השאיר הוא גם פסול.

היו"ר סאלח טריף:

עזוב, הוא בנה את ירושלים.

יעקב אפרתי:

יש הבדל אדיר בין חשב מלו 1ה, שהוא איש מקצוע, שהוא בא לעש 1ת עבודה, לבין ראש ועדה ממ 1 נה

שלוקח לעצמו אנשי מקצוע.

היו"ר סאלח טריף:

אני לא רוצה להטיל בוץ באף אחד אבל ראש 1 עדה ממונה זה נושא רגיש בי 1 תר. זה נושא לסחר ולממכר

פוליטי. הנושא הזה יוגדר. כיוון שאנחנו מדברים רק בעניין של הבראה תקציבית, חשוב שיהיו קריטרי 1 נים

בהרים, חד משמעית. בלי זה, אני לא מוכן, זה לא יהיה. אני כבר קורא את תמונת המצב בהמשך.

נתן מאיר:

למה לא איש מקצוע?

היו"ר סאלח טריף:

תן לו לחשוב ולהביא לי הצעה. למה אתה מפריע לי כל הזמן? אני יודע מה יקרה. אם אני אהיה

במפלגת העבודה ימנו אותי בעתיד, מה אתה הושב? יהיה לי קצת קולות. אני לא רוצה את זה. אני לא מטיל

ספק באף אחד. אני מבקש שיהיו קריטריונים מי ימונה לעמוד בראש הוועדה הממ 1 נה. אם תגיד לי למשל

שמתאים מישהו שהיה מחייט בצבא, אני מוכן לקבל אותו. אם תגיד לי בעל דרגה עם ניסיון ניהולי מ0 ויים, אני

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]