פרוטוקול ישיבת ועדת ועדת הכספים מספר 71, בתאריך 29/12/1996

הכנסת הארבע עשרה

מושב שני

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מסי 71

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום א' י"ט בטבת התשנ"ז. 29.12.1996. בשעה 00;10

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר אברהם רביץ

חיים אורון

רפאל אלול

זאב בוים

מיכה גולדמן

עבד-אלמאלכ דהאמשה

ניסים דהן

אברהם הירשזוו

שמואל הלפרט

צבי הנדל

יהודה הראל

יצחק כהן

אדיסו מסאלה

מיכאל נודלמן

אחמד סעד

אופיר פינס-פז

מיכאל קליינר

אמנוו רובינשטיין

ראובן ריבלין

אברהם שוחט

סילבן שלום

מוזמנים; יו"ר הכנסת דן תיכון

ח"כ נעמי בלומנטל

ח"כ ענת מאור

ח''כ מרינה סולודקין

רן קרול, הממונה על התקציבים, משרד האוצר

ציפי גל-ים, ממונה על אגף כלכלה והכנסות המדינה

עו''ד טליה דולן-גדיש, היועצת המשפטית, אגף כלכלה

והכנסות המדינה

איתי אייגס, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

אבשלום פלבר, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

יוסי תמיר, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

חיים פלץ, אגף התקציבים, משרד האוצר

אלי יוסף, דובר משרד האוצר

מיכאל אטלן, משרד העבודה והרווחה

עו"ד מאירה שגב, סגנית יושב ראש מעמד האישה, ויצ"ו

מיכל כפרי, יועצת שרת התקשורת למעמד האישה

המשך מוזמנים; עו"ד רחל בנזימן, יועצת משפטית, שדולת הנשים בישראל

דנה גורדון, מנהלת הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת

לאה אחדות, ההסתדרות הכללית

אפרים ז'ילוני, ההסתדרות הכללית

שלמה כהן, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד רות הורן, יועצת משפטית, המוסד לביטוח לאומי

עפרה פרידמו, יושבת ראש נעמ"ת

כרמל איתן, "נעמ"ת"

ישעיהו בן-יהונתן, סגן מנהל המכס ומע"מ

חיים יפה, כלכלן, אגף המכס

דני טופז, ראש תחום תקציבים, המשרד לקליטת העלייה

אבנר יוסף, עוזר ליו"ר הכנסת

מוטי אוחנה, יועץ שר האוצר

חיים רבד, יועץ שר האוצר

איציק בן-שטרית, רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר

טל נוימן, רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר

תמר לומברוזו, נציבות מס הכנסה

רונית ששתיאל, נציבות מס הכנסה

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

נטשה מיכאלוב, אגף התקציבים, משרד האוצר

ישראל שורץ, משרד השיכון

יועצת משפטית; אנה שניידר

יועצת כלכלית; סמדר אלחנני

מנהל הוועדה; אברהם קרשנר

נרשם על-ידי; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום;

א. תיקון עדכון מענק מכם לעולים

ב. חוק התקציב לשנת הכספים 1997

ג. חוק הפחתת הגירעון (תיקון מסי 2)

ד. התקציב לשנת 1997

ה. שינויים בתקציב לשנת 1997

ו. תקציב הרשות לניירות ערן לשנת 1997

ז. תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-15

ולראש-הממשלה לשנת 1997

ח. חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי

התקציב לשנת 1997)

הי"ור אברהם רביץ; אני פותח את ישיבת ועדת הכספים.

תיקון עדכון מענק מכם לעולים

דני טופז; ועדת הכספים של הכנסת אישרה בסוף שנת 1990

מענק לעולים מארצות מצוקה, במקום הפטור שהיה

קיים על מוצרי חשמל. סוכם בזמנו שהמענק הזה יוצמד למדד יוקר המחיה פעם

בשלושה חודשים, ומאז ועד היום מעדכנים את זה, בסיכום עם משרד האוצר,

בהתאם להחלסה הזאת.

אחרי בדיקות שקיימנו במשך החודשים האחרונים הגענו למסקנה שהעדכון הזה

הוא עדכון ריאלי, מעבר למה שאותם המוצרים עולים במשק. המענק התחיל

ב-5,000 שקל למשפחה ו-3,000 שקל ליחיד. היום המענק הזה עומד על 9,603

שקלים למשפחה ו-5,759 ליחיד. בבדיקה שערכנו התברר שהמענק עלה ב-92

אחוזים מאז הפעלתו. לולא היינו מצמידים אותו למדד מחירי מוצרי החשמל

הביתיים, ובאמת המענק הזה משמש למטרה זו, העדכון היה צריך להיות 53

אחוזים. זאת אומרת, במקום 9,603 שקלים, המענק היה צריך להיות היום

7,650 שקלים. מכיוון שאנחנו נדרשים, על-פי החלטות הממשלה, להפחית

בתקציב משרד הקליטה 21 מיליון שקלים, הגענו למסקנה שניקח את המענק הזה,

ולא נצמצם אותו לפי מדד מוצרי חשמל, שהיה צריך להיות הפער בין 92

אחוזים ל-53 אחוזים, אלא נשחק אותו בחצי מהמדד, כך שאנחנו מבקשים לשחוק

את המענק במחציתו. זאת אומרת, אם עולה מקבל היום 9,600 שקלים, כפי

שאמרתי, עוד כ-960 שקלים במשך השנה, העולה יקבל בסוף השנה, אחרי החודש

ה-13, מחצית מהסכום הזה. זאת היא פגיעה שלא תפגע באפשרות העולה לקנות

את המוצרים החשמליים שלו.

סמדר אלחנני; כיוון שזה כל פעם חצי מעליית המדד, זאת

שחיקה מצטברת. אם רוצים לתת סכום מסוים

שמכסה כמות מסוימת, צריך היה בסך הכל להפחית את הסכום ואחר-כך לקבוע לו

הצמדה מלאה. זה יותר הגון מאשר לקבוע את התהליך הזה שבעוד כמה שנים

הסכום בעצם יישאר נומינלי. אני הייתי אומרת להקטין את הסכום ולעשות לו

מנגנון הצמדה. השחיקה תמיד נעשית פה בדרך עקיפה ולא בדרך ישירה. אתם

לוקחים חצי מעליית המדד ולא חצי מהסכום. מהניסוח שלכם אפשר להבין שחצי

מהסכום נשאר צמוד קבוע, וחצי לא יוצמד בכלל. זאת אומרת, אם עליית המדד

היא 10 אחוזים במהלך השנה, אתם תתנו 5 אחוזים.

דני טופז; נכון.

ישעיהו בן -יהונתן; באופן כללי נוצר פער לזכות העולה, מה גם שאם

אנחנו עושים השוואה בין עליית שער הדולר

ועליית המדד, אנחנו רואים שהמדד עולה בקצב הרבה יותר גדול. אם אנחנו

מדברים על מוצרי יבוא, מטבע הדברים, אנחנו נותנים מענק יותר גדול לעולה

החדש ממה שמגיע לו, אילו זה היה ניתן לפי ערכי היבוא.

אני מסכים עם מה שנאמר כאן, אבל אני כאן בעיקר בגלל דבר נוסף. בנוסף

למספר המוצרים האלה שמדובר על כך שזה מתורגם למענק, שהעולה לא מקבל

בפטור, ישנו יוצא דופן אחד, והוא הרהיטים. הרהיטים, העולה החדש כן מקבל

אותם וקונה אותם כאן. הנושא הזה פרוץ לחלוטין. אנחנו יודעים שחנויות

מנצלות את העולים החדשים וכאילו מוכרות לעולה החדש. יש כאן בעיה, יש

כאן אי-צדק בין אחד שקונה לבין אחד שלא קונה. הבדיקה שלנו העלתה שהם לא

קונים מוצרים יקרים.

בקשתי היא שהמסגרת הזאת של תיאום וקביעת המענק הזה תכלול בתוך המענק גם

את הרהיטים. אנחנו מציעים להכניס את הרהיטים ולהשתמש באותה נוסחה כפי

שנאמר כאן, של 50 אחוזים. לפי הבדיקה שלנו, המדד לא משקף את עליית

המחירים של המוצרים.

היו"ר אברהם רביץ; על איזה נייר אנחנו נעבוד? אין לנו נייר

שלך.

ישעיהו בן-יהונתן; יש לי כאן נייר שעדיין לא הוגש.

הי"ור אברהם רביא; אין בעיה. תגיש את זה באופן מסודר, ונאשר את

הבקשה.

ישעיהו בו-יהונתן: הייתי מבקש שהמשרדים, תוך זמן סביר, ישבו

ביניהם ויסכמו את הנושא.

דני טופז; אני רוצה לומר משהו בקשר להצעת המכס. אני

מבקש כרגע להפריד בין שתי ההצעות. ההצעה

הזאת של הרהיטים - פעם ראשונה שמשרד הקליטה שומע אותה, ואני לא מוסמך

כרגע להכניס רכיב נוסף בתוך החשבון הזה. החשבון הזה נעשה בזמנו על דברי

חשמל בלבד, ואם אנחנו רוצים להכניס כל דבר אחר, זה מחייב איזו שהיא

בדיקה אצלנו לגבי ההשלכות בכל הכיוונים. אני רושם אצלי את הצעת המכס,

ואנחנו נקיים דיון בין המכס ובין משרד הקליטה, מאחר שזאת פעם ראשונה

שאנחנו שומעים את ההצעה הזאת.

אברהם שוחט; מהו סל הקליטה היום?

דני טופז; סל הקליטה, נכון להיום, הוא 30,282 שקל

לזוג. זה כולל את החלק של ההלוואה ולא כולל

את המכס. זה רק סל קליטה. על זה יש עוד 9,000 שקל מענק מכם. זה כמעט 40

אלף שקל. לכל ילד יש תוספת של 8,900 שקל.

חיים אורוו; אני לא מבין את משרד הקליטה. אני מבין שיש

לכם קיצוץ. אני זוכר את הנאומים של כולם פה,

כולל של ידידי השר יאיר צבן, שאמרו שאנחנו נותנים היום מענק כולל,

העולה לא צריך לקנות פה לא קומקום ולא מקרר, מצדנו הוא יכול לקנות

ספרים ורהיטים. היה ברור שהסכום הזה בעצם הופך להיות חלק מסל הקליטה.

למה המענק היה קשור למוצרי חשמל? כל זמן שהוא היה חייב לקנות מוצרי

חשמל, היה ברור שזאת דרך להפוך את זה לעוד חלק מהמענק. הייתם צריכים

להגיד לנו שיש לכם בעיה של 21 מיליון שקל. אתם תפסתם את העולים החדשים

ואתם מציעים לקצץ בסל הקליטה. למה אתם מציעים לקצץ במענק? כי זה יותר

רלוונטי להגיד "מענק"? המענק הוא בדיוק כמו סל הקליטה, אתה בעצמך אמרת.

אין שום הבדל. ה-9,000 האלה לא מסומנים שונה מה-32 אלף שקל. אבל לבוא

לציבור ולהגיד שמורידים בסל הקליטה בערך ב-450 שקל, אולי זה יהיה 600

שקל, זה לא אלגנטי. להגיד שלא מעדכנים משום שהמדד הדולרי עלה? מה זה

שייך? ואם יתברר בשנה הבאה שמדד הירקות ירד יותר, וסל הקליטה בא

מירקות, אז אתה צריך לעדכן אותו לפי ירקות.

אני מתנגד לכל המשחקים האלה לפי המדדים, וזה אמור לגבי כל דבר. רוצה

הממשלה להגיד שהיא צריכה 14 מיליון שקל, מאה אחוז. תגידו שה-32,298

פלוס ה-9,603, שהם יחד 40 אלף שקל, אתם רוצים להוריד לכל אחד מהם בחצי

אחוז, זה נותן לכו 450 שקל לעולה, כפול העולה, ואת זה עכשיו מצמידים

למדד. אני אתנגד לזה, אבל אני אגיד שיש בזה היגיון. הטריק הזה פה,

שיבוא לכאן השר ויסביר אותו, שיסביר מה ההבדל בין ה-9,000 שקל האלה

לבין ה-32 אלף שקל. לכן אני מציע לכם לעזוב את כל הסיפורים האלה, כי זה

פשוט לא מכובד.

אגרתם שוחט; אני מצטרף לדברי חיים אורון. בשנת 1990 היה

כאן דיון גדול. הטענה היתה שמכריחים את

העולים לקנות דווקא את הדברים הכי יקרים, כי אז הם מרוויחים הרבה מכם.

היה לנו ויכוח עם יצרנים מישראל, כי על תוצרת ישראל נתנו הנחה עוד יותר

גדולה. אמרנו שאולי עולה חדש רוצה לקנות מקרר משומש, אולי הוא לא רוצה

לקנות תנור ובמקום זה הוא יקנה מחרטה או ספר כדי ללמוד. כמו שאומר חיים

אורון, זה היה חלק בלתי נפרד מסל הקליטה. לא רק זה. מי שעשה מהומת

אלוהים על גודל סל הקליטה היה אותו שר והאנשים שלו שרוצים לקצץ היום.

הם אמרו שסל הקליטה לא מספיק, ושכר-הדירה הוא גבוה, ועשו את כל המהומה

מסביב לעניין. אין שום קשר בין מחירי המוצרים לבין העניין הזה, כי כל

העניין היה שיקנו דברים זולים יותר, שלא יצטרכו לקנות דווקא את המוצרים

היקרים.

לכן הקשר לא קיים. אם הממשלה חושבת ומשרד הקליטה חושב שהם רוצים להוריד

את הסל, שיבואו ויגידו שהם מורידים את הסל. אני לא יודע איך הדברים

האלה באים מאותם אנשים שעד לפני שישה חודשים הטענה שלהם היתה שהסל לא

מספיק, ששכר-הדירה גבוה, כי בסל יש גם את שכר-הדירה לשנה שלמה, אם אני

זוכר נכון.

דני טופז; שכר-הדירה בפנים.

אברהם שוחט; שלא ידביקו את זה לשום מחיר של מוצרי חשמל,

כי זה בלתי רלוונטי. כי כל העניין היה שלא

יקנו מוצרי חשמל, אלא שילכו ליד שנייה ויחסכו כסף. בסדר, אם רוצים

לעשות את זה, יש לממשלה זכות, יש לה גם רוב, היא צריכה להודיע שהיא

מקצצת בסל הקליטה. בואו נגיד את האמת, את האמת צריך להגיד. רוצים

להוריד סל קליטה, מאה אחוז, אפשר להוריד סל קליטה, אבל שלא ידביקו את

זה למחירי החשמל כי זה בלתי רלוונטי.

אני חושב שההצעה להדביק בפנים גס את העלות של הרהיטים זה גם כן דבר

נכון, במקום להתחשבן עם פתקאות. הוא אומר שהממוצע זה 800 שקל לעולה. יש

לצרף את זה לסל הקליטה ולהפסיק את כל הסיפור עם חנויות הרהיטים. היה

מאבק גדול בעניין מוצרי החשמל, ובוודאי צריך לעשות זאת לגבי רהיטים.

זה הכל בלוף. אתם רוצים לקצץ בסל הקליטה, תקצצו, אבל אל תחברו את זה

למוצרי החשמל.

נסים דהן; אני לא חושב שצריך להשאיר ולקיים טעות

שהשתרשה. אם סל הקליטה נועד לצרכים מסוימים,

לא ייתכן שיצמידו אותו למדד יוקר המחיה או למה שהצמידו אותו, ולא לאותם

צרכים שהוא נועד. היה צריך להצמיד אותו לאותם מדדים שלשמם הוא נועד. אם

זה שכר-דירה, חלק היה צריך לעלות וחלק היה צריך לרדת, אבל לא ייתכן

שיתנו מענק מסוים בשנת 90', ויותר לא נבדוק את זה אף פעם, וזה יישאר

לעולמי עולמים. בעצם מה שקרה פה שבמשך השנים אנחנו ניתן לעולים יותר

ממה שמגיע להם רק בגלל שהם עולים.

אברהם שוחט; הכנסת בדקה את הנושא. עמנואל זיסמן מביא

חקיקה, בניגוד לעמדת הממשלה, של תוספת 25

אחוזים לסל הקליטה.

נסים דהו: בלי שבפועל היתה התייקרות.

חיים אורון; בהנחה שהסל לא מספיק.

נסים דהו; זה משהו אחר. אם זה כך, בואו נתקו את הסל,

נוסיף לסל עוד כמה דברים. בואו נחליט מה הוא

הסל, אבל ברגע שיש לנו החלטה מה הוא הסל, צריך לבדוק את הסל, אותו סל

מקורי, מה העלות שלו היום.

אני חושב שהדרישה של המכס להכניס את הריהוט זו דרישה מוצדקת. צריך

לשנות את ההצמדה, לא מדד את המחירים ולא את מדד יוקר המחיה, אלא באמת

את המדד האמיתי שלשמו נועד הסל.

חיים אורון; אבל הסל לא נועד לזה.

נסים דהו; לקחו צריכה מסוימת. אמרו רהיטים, אמרו

שכר-דירה, אמרו שנה ראשונה. לקחו סל מסוים

והפכו אותו למענק, אמרו "שלא יביא פתקאות". צריך למדוד כמה אותו סל

שווה היום, כי אולי הוא שווה יותר. שכר-הדירה עלה, אבל מצד שני מחיר

הריהוט ירד. אני מציע שנכניס את הריהוט פנימה. במקום לעשות שחיקה של 50

אחוזים מהמדד, נכניס פנימה את הריהוט, ונשאיר את הסל כמו שהוא.

היו"ר אברהם רביץ; העמדות בנושא הזה ברורות.

אנחנו עובדים בוועדה באופן מסודר, ואי לכך

אנחנו צריכים לקבל נייר מסודר. אני מאוד ממליץ לך לבוא בדברים עם משרד

הקליטה, כדי תהיה לנו עמדת ממשלה בנושא הזה, ולא עמדות שונות. אין שום

בעיה לדון בנושא גם לאחר אישור התקציב.

באשר לתקציב משרד הקליטה, אנחנו נרכז את כל ההצבעות ביחד ואז נצביע גם

על בקשה זאת.

דני טופז; אני מבקש להפריד בין סל קליטה, שעודכן לפני

שנה ב-25 אחוזים ובאמת הוא משמש לקיום, לבין

אותו מענק שבזמנו נקבע, והסכומים לא נקבעו באוויר. ה-5,000 שקל למשפחה

ו-3,000 שקל ליחיד נקבעו אחרי ויכוחים רבים שהיו בוועדה בראשותו של חבר

הכנסת שוחט, וזה היה מבוסס על מחירי המוצרים. ציינתי איפה נעשה מהלך של

קיצוץ סל הקליטה והתאמה של המדד למחירים. הסברתי לכם, חברי הכנסת,

שהמענק הזה עלה מאז ב-92 אחוזים ושהמחירים של אותם המוצרים שעליהם

קבענו אותו עלו ב-53 אחוזים. אנחנו לא באים לבקש את הצמצום מ-92 ל-53

אחוזים, אלא אנחנו באים ואומרים שבמקום שתהיה פגיעה באוכלוסייה גדולה

יותר ובנושאים גדולים יותר של משרד הקליטה - ואנחנו הופענו בפני ועדת

הכספים בקשר לתקציב משרד הקליטה - אם אני צריך לקצץ את הסכום הזה, זה

אומר שאני צריך ללכת לצמצום בתכניות תעסוקה, טיפול במדענים וכוי. כך

שצריך להפריד ביו סל הקליטה לבין מענק מכם, כי אלה שני מסלולים שונים

לחלוטין, סכומים שונים לחלוטין, שני סעיפים תקציביים שונים לחלוטין

והגדרות שונות. אני מבקש לא לקשור את סל הקליטה עם המענק הזה.

אברהם שוחט; מה ההבדל? הרי בשניהם יש מנגנון עדכון,

שניהם על-בסיס אותו מנגנון עדכון. יש פה שני

סעיפים תקציביים?

דני טופז; ההבדל הוא שהוא משמש למטרה אחרת.

חיים אורון; העולה לא צריך להביא קבלה, מותר לו לקנות מה

שהוא רוצה.

חוק התקציב לשנת הכספים 1997

חוק הפחתת הגירעון (תיקון מס' 2)

אנה שניידר; (1) "בחוק זה, סעיף תקציב, סכום ומספר משרות

הנקוב בשורת כותרת שסימנה קו כפול

מקוטע.

תחום פעולה - סכום ומספר משרות הנקוב בשורת כותרת שסימנה קו

נקודה.

תכנית - סכום ומספר משרות הנקוב בשורה בלי סימון.

שנת הכספים 1997 - התקופה מתחילה ביום כ"ב בטבת התשנ"ז, 1 בינואר

1997 ומסתיימת ביום בי בטבת התשנ"ח, 31 בדצמבר 1997.

כל מונח אחר - כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ד-1985 (להלן -

חוק יסודות התקציב)".

(2) תקציב ההוצאה וחלוקתו.

הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 1997.

אבשלום פלבר; 189 מיליארד, 953 מיליון ו-447 אלף שקלים.

היה תקציב מקורי שהוגש לכנסת, עליו הגישה

הממשלה עוד קיצוץ לכנסת, ואלה המספרים שמופיעים כאן כרגע, לאחר הקיצוץ

הנוסף. מה שכרגע עובר שינוי נוסף הוא שבעקבות השינויים בחוק ההסדרים,

ביו קצבאות ילדים לבין ההכנסות האחרות, יש שינויים בדרגות התקציב.

כלומר, זה עובר מצד ההוצאה לצד ההכנסות. לכן המספרים הם שונים.

ההוצאה היא 189,953,447,000 שקלים.

אנה שניידר; "(2) הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 1997,

47,000 ,189,953 שקלים חדשים. חלוקת

סכום זה לחלקים וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב לתחומי פעולה ולתכניות

תהיה כמפורט בטור הראשון של התוספת הראשונה, הנקרא "הוצאה''.

(3) תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה

נוסף על כל הסכומים שהממשלה רשאית להוציא לפי סעיף (2), רשאית היא

להוציא בשנת הכספים 1997, כהוצאה מותנית בהכנסה, 10,712,057,000

שקלים חדשים. חלוקת סכום זה לחלקים וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב

לתחומי פעולה ולתכניות תהיה כמפורט בטור השני של התוספת הראשונה,

הנקרא "הוצאה מותנית בהכנסה".

(4) כוח- אדם

הממשלה רשאית למלא בשנת הכספים 1997 68,697 משרות. חלוקת מספר זה

לחלקים וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות תהיה

כמפורט בטור הרביעי של התוספת הראשונה, הנקרא "סעיף כוח-אדם".

(5) תקציב מפעלים עסקיים

(א) נוסף לסכומים שהממשלה רשאית להוציא בסעיף (2) ו-(3), רשאית

היא להוציא בשנת הכספים 1997 את הסכומים הנקובים בטור הראשון

של החלק השני, בתוספת השנייה, להלן - תקציב מפעלים עסקיים.

חלוקת סכומים אלה לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה

כמפורט באותו חלק.

(ב) הממשלה רשאית למלא בשנת הכספים 1997 725 משרות במפעלים

העסקיים. חלוקת מספר זה לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות

תהיה כמפורט בטור השלישי של החלק השני של תקציב המפעלים

העסקיים.

(ג) תחזית ההכנסות לתקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 1997 היא

כמפורט בחלק הראשון של התוספת השנייה.

(6) עודפים מיוחדים

רשימת העודפים המיוחדים לעניין סעיף 14 לחוק יסודות התקציב,

מפורטת בתוספת השלישית.

(7) הוראות לעניין סעיפים מסוימים

(א) בשנת התקציב 1997, חלוקת התקציב בסעיף תקציב 17 לתחומי פעולה

ולתכניות תקבע לפי הצעת הממשלה, ועדה משותפת של ועדת הכספים

וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

סמדר אלחנני: מה עם 15 ו-16? למה כתבת כאן רק 17 ? 15 זה

משרד הביטחון ו-16 זה הוצאות חרום אזרחיות,

וכל אלה נקבעים בוועדה המשותפת. אני מציעה שתבדקו את זה.

חיים אורון; לא עדכנו את זה. בעבר התקציב הזה נקבע

על-ידי שתי הוועדות. עכשיו יש כאו ועדה

משותפת.

סמדר אלחנני: אני מציעה לבדוק אם צריך לכלול את 15 ו-16.

אנה שניידר; (ב) לפי בקשת שר האוצר, לגבי שימוש ברזרבה

הכללית לפי סעיף 12 לחוק יסודות התקציב,

למטרה שבמסגרת הפעילות של משרד ראש-הממשלה, תבוא, במקום

הוועדה, ועדה מיוחדת שתמנה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מקרב

חבריה.

יו"ר הכנסת, דו תיכון; אני תמיד שואל בסעיף הזה מתי תתעורר ועדת

הכספים. זאת היתה ועדה משותפת. אנשים טענו

שוועדת הכספים עושה צרות.

אברהם קרשנר; צריך למחוק את סעיף (6.) אין עודפים

מיוחדים.

נסים דהן; תוציא מכתב ליושב ראש הכנסת, הוא כאן לידך,

שאתה מבקש שיהיה שינוי.

הי"ור אביהם רביץ: נבדוק את השאלה.

סמדר אלחנני; היתה לזה סיבה.

יו"ר הכנסת, דן תיכון; לפי מיטב זיכרוני, היתה ועדה משותפת, והביאו

את הבקשות ולא נתנו לקיים דיון. אז אני

אמרתי שאם לא מקיימים דיון, שיקחו את העניין הזה, ואכן לקחו את העניין.

אבל השאלה היא למה לא מקיימים דיון כאן.

חיים אורון; יש בזה היגיון. אני מבין שזה הנושא בדרגת

הסיווג הכי גבוהה. אני אומר את זה מבחינת

הנהלים.

יו"ר הכנסת. דו תיכון; היתה ועדה מיוחדת של ראשי סיעות.

חיים אורוו; היא קיימת.

יו"ר הכנסת. דו תיכוו; אז היא יכולה לעסוק גם בזה, כי אחרת אין

פיקוח על התקציב.

היו"ר אברהם רביץ; אדוני היושב ראש, אנחנו נבדוק את העניין

הזה.

סילבן שלום; כמו שבאנו ביום חמישי למשרד הביטחון, והם לא

רוצים לתת בכלל את החומר.

אנה שניידר; לפני שאני ממשיכה. אם אכן אין תוספת שלישית,

למה לא למחוק את סעיף (6} ?אם אומרים שהשנה

אין עודפים מיוחדים, אין בעצם כלום בתוספת השלישית, למה לא למחוק את

סעיף (6)?

היו"ר אברהם רביץ; מה היה בשנה שעברה?

סמדר אלחנני; אני אביא לכם את החוק של שנה שעברה.

אבשלום פלבר; עודפים מיוחדים עוברים למספר סעיפים שבהם

תהיה הוצאה. כלומר, עודף, גם אם סך הכל גג

התקציב של שנה שעברה לא מאפשר זאת. למשל, אם תקציב משרד החקלאות מבוצע,

אבל בסעיף אסון טבע נישאר עודף, אז העודף הזה יכול לעבור, למרות שסך

הכל התקציב לא מאפשר זאת. השנה אין שום סעיף שנמצא בעודפים מיוחדים.

השנה אין תוספת שלישית.

היו"ר אברהם רביץ; לא כדאי, בגלל שנה הבאה. הניסוח הזה לא

מפריע. אם אין, אז יהיה כתוב אפס.

אנה שניידר; יש הבדל אם כתוב תוספת שלישית, ובתוך התוספת

כתוב אפס, לבין מצב שיש רק תוספת ראשונה

ושנייה.

היו"ר אברהם רביץ; אני חושב שכך צריך לעשות, מכיוון שזאת השנה

הראשונה שאין, אבל בשנה הבאה יהיה.

אנה שניידר; למען הסדר הטוב אתם צריכים להוסיף עמוד

שכתוב עליו תוספת שלישית, אפס.

(8) הלוואת מננק ישראל

סכום ההלוואה מבנק ישראל לא יעלה בשנת הכספים 1997 על סכום של

1,458 אלפי שקלים חדשים להחזר חובות הממשלה לבנק ישראל, לפי סעיף

48(ב) לחוק יסודות התקציב.

(9) עדכון סכומים בחוק יסודות התקציב

בחוק יסודות התקציב

(1) בסעיפים 11 ו-12, במקום: 1,540 אלפי שקלים חדשים יבוא בכל מקום

1,700 אלפי שקלים. במקום 2,750 אלפי שקלים יבוא בכל מקום 3,100

אלפי שקלים חדשים.

(2) בסעיף 19(ב)(1), במקום 71 מיליון שקלים חדשים יבוא 80 מיליון

שקלים חדשים.

סמדר אלחנני; 19(ב)(1) זה לגבי תכניות בתקציב הביטחון. זה

היה התיקון שהכנסנו בשנה שעברה שאומר:

"העברה מסעיף לסעיף בסכום - ופה זה משנה את הסכום - המהווה לדעת שר

הביטחון שינוי מהותי, תיעשה באישורה המוקדם של הוועדה. שר האוצר יעדכן

אחת לשלושה חודשים את הסכום הנקוב בפסקה זו על-פי עליית מדד המחירים

לצרכן". זה שינוי מהותי וזה צריך אישור מוקדם של הוועדה.

היו"ר אברהם רביץ; זאת אומרת, עד הסכום הזה לא צריך.

סמדר אלחנני; עד לסכום הזה הם לא צריכים.

אנה שניידר; אבל יש כאן שינוי מעבר לעדכון. אם כתוב ששר

האוצר מעדכן, לא צריך להזכיר אותו כאן, אלא

אם כן תגידי 80 מיליון.

סמדר אלחנני; לא. יש הסכום שנקוב פעם אחת עד השנה, ואת

הסכום הזה, כל שלושה חודשים, שר האוצר

מעדכן.

אנה שניידר; כל שנה הוא משתנה, מעבר לעדכון?

סמדר אלחנני; כן. נקבע סכום בתחילת השנה, ואת העדכון

במהלך השנה יעשה שר האוצר.

אנה שניידר; השנה זה 80 מיליון.

(3) בסעיף 27(א), במקום 71 אלף שקלים חדשים,

יבוא, 80 אלף שקלים חדשים.

סמדר אלחנני: סעיף 27(א) אומר.- ''חוזה של תאגיד או של רשות

מקומית, שהתמורה הפוכה בו עולה על - פה זה

80 אלף - יציין החותם עליו, בשם התאגיד או בשם הרשות המקומית, כי

התקיימו בו כל התנאים וניתנו לגביו כל האישורים הדרושים לפי כל דין,

כהוצאה כספית לביצועו מתוקצבת, ויצוין סעיף ההקצבה".

אנה שניידר; (4) בסעיף 27(ב), במקום 370 אלף יבוא 414

אלף.

סמדר אלחנני; הסעיף אומר: "חוזה של תאגיד או של רשות

מקומית, שהתמורה הפוכה בו עולה על 414 אלף

שקלים, ולא התקיימו בו כל התנאים או לא ניתנו לגביו כל האישורים

הדרושים לפי כל דין, או שההוצאה הכספית לביצועו לא תוקצבה, בטל".

אנה שניידר; (5) סעיף 32, הגדרת דרך מימון, במקום מיליון

ו-650 אלף, יבוא מיליון ו-850 אלף שקלים.

סמדר אלחנני; סעיף 32 מתייחס לגוף מתוקצב, גוף נתמך,

מאזכר את חוק המשמעת של חוק שירות המדינה.

בדרך מימון אומי: "הקטנה של סכום ההוצאה בסעיף פלוני אחד או יותר בחוק

התקציב השנתי, הקטנה, כאמור, שלא נקבעה בחוק, תיעשה על-פי בקשת השר

הנוגע בדבר בהודעה של שר האוצר לוועדה, ובלבד שלא יפחת בדרן זו מתקציב

ההוצאה סכום העולה על" - ועכשיו זה יהיה מיליון ו-850 אלף - אלא

באישורה המוקדם של הוועדה".

חיים אורון: למה העליות פה הן מעבר למדד?

סמדר אלחנני; אלה הן ההנחות המקוריות.

חיים אורון; בין 71 ל-86, יש 15 אלף, וזה כמעט רבע. מה

ההיגיון פה?

סמדר אלחנני; זה לפי ההנחה הקודמת של המדד, ולא לפי ההנחה

החדשה.

חיים אורון; מה אומר 43(א)?

סמדר אלחנני; סעיף 43(א) מתייחס לביטול חוזה של מכרז

כחריגה מהתקציב. הוא אומר: "בחוזה של המדינה

שההוצאה ההפוכה בו עולה על 89 מיליון ש"ח, יציין החותם עליו בשם המדינה

כי ההוצאה וההרשאה להתחייב הכלולים בו".

היו"ר אברהם רביץ; מה זה 43(ב)?

סמדר אלחנני; "חוזה של המדינה שההוצאה ההפוכה בו עולה על

860 אלף שקלים חדשים, וההוצאה או ההרשאה

להתחייב לא תוקצבו בחוק התקציב השנתי לשנה שבה נחתם, בטלים".

בהמשך לדברי חבר הכנסת אורון, בשנה קודמת, בשנה שעברה, זה עלה מ-700

ל-770. זה היה בדיוק 10 אחוזים. זאת היתה הנחת העבודה לאינפלציה.

ועכשיו זה באמת יותר. אם עושים את זה לפי מדד, זה היה צריך להיות 830

אלף ולא 860 אלף.

אבשלום פלבר; תנאי המעבר, כפי שמופיעים בסוף החוברת

המקורית שהוגשה לכם, הם בסדר גודל של 13,7

במעבר ל-97', משום שהם כוללים גם פיצוי אחורה, על השחיקה הנוספת של

תקציב 96' ביחס לתחזית, וגם את תחזית האינפלציה לשנת 97'. מאז אמנם

עודכנה התחזית, בעצם ל-96', ולא ל-97', אבל לגבי 96' אובחנה ב-2 אחוזים

פחות. זה בסך הכל קובע את המגבלות של עד איזה סכום מותר לעשות שינוי,

אבל ה-2 אחוז לא נראים דבר ששווה לעסוק בו.

אנה שניידר; "תחילתו של חוק זה ביום כי"ב בטבת התשנ"ז, 1

בינואר 97'. הוא יפורסם ברשומות תוך שלושה

חודשים מיום קבלתו".

חיים אורוו; תוך כדי הדברים זרק כאך אבשלום פלבר את

המספר של המקדם באחוז. אין 13 אחוז, משום

שבמט"ח זה A6. בשכר, הם 13 וחצי אחוז.

אבשלום פלבר: לא, רוב התקציב הוא בשכר. המט"ח הוא כמה

אגורות. אתה רוצה להוריד 50 אלף מכל מספר

כדי להיות על הצד הבטוח, איו לי בעיה עם זה. בסך הכל רוב המספרים הם

מספרים טכניים. אני חוזר ואומר, רוב התקציב, למעלה מ-85 אחוזים הוצאות

בתקציב הוא צמוד למדד המחירים לצרכן ולשכר, לשני המספרים הללו, שהם

שניהם מעל ל-13 אחוזים.

חיים אותו; הייתי מבקש, ברשות היושב ראש, שפעם אחת

יעבירו לנו את הצעת עיקרי התקציב בחוברת

הזאת עם הקיצוץ שבה, מצד שני, עדכון ההתייקרויות, אל הנייר הזה. אם אני

לא טועה, קיצצנו A2 במקום 1.9. ההפחתה הממשית היתה 1.9.

אבשלום פלבר; ההפחתה בגירעון היתה 1.8, היתה בנויה

מ-1,200 בהוצאות ו-600 בהכנסות.

חיים אורוו; אבל בחוברת הכחולה הקטנה הורידו בערך לא 1.8

אלא 2.4

אבשלום פלבר; הורידו 2.7, עוד 900 מיליון שקל יותר. אבל

אלה הן התייקרויות.

חיים אורון; כי עדכנו את ההתייקרויות. פה יש עכשיו עוד

פעם מספר חדש.

אבשלום פלבר; המספר החדש הוא תוצאה של השינוי האחרון

שהחליטה עליו הוועדה בנוגע לחוק ההסדרים.

המספר החדש שונה במיליארד וחצי שקל מהמספר שהוגש לכם. בחוברת הסגולה

היתה הצעת התקציב המקורית, עליה, בחוברת הכחולה שהוגשה, נוספה הפחתה של

מיליארד ו-200 מיליון שקל במחירי 97' בצד ההוצאות, ונוספו 600 מיליון

שקל בצד ההכנסות. זה על המקרו. פירוט הסעיפים נמצא בהמשך. מהחוברת

הכחולה למספרים שמופיעים בפניכם היום - כלומר, מהחוברת האחרונה שהגשנו

למספרים שהוגשו היום - יש שינוי של מיליארד וחצי שקל - מאוזן בצד

ההוצאות ובצד ההכנסות. כלומר, הגדלנו את צד ההוצאות במיליארד וחצי שקל,

ואת צד ההכנסות במיליארד וחצי שקל.

הסיבה לכך היא ששני סכומים שהופיעו בחוברת מלכתחילה - בשתי החוברות, גם

בכחולה וגם בסגולה - הם הפחתת קצבאות ילדים ותשלום ביקור אצל רופא,

שניהם במחירי 97 ' ביחד זה כמיליארד וחצי שקל במחירי 97', והם הופיעו

בצד ההוצאה. למהי משום שזה היה פחות העברות של המדינה לביטוח לאומי

ופחות העברות של המדינה לסל הבריאות. שני הסעיפים הללו היו בצד ההוצאה.

הם הומרו בדברים שהם בצד ההכנסות. בצד ההכנסות זה נקודת הזיכוי,

סיגריות, דלק - כל החבילה שהובאה.

חיים אורון; בצד ההכנסות זה עלה במיליארד ו-600 מיליון.

אבשלום פלבר; זה מאוזן לגמרי, זה אותו מספר. כל מה שאני

אומר זה בעצם תיקון טכני של מה שהופיע קודם

בצד ההוצאה. הגדלנו את צד ההוצאה. התיקון הטכני הוא ביחס למה שהחליטה

הוועדה. אני לא בא לומר אם החלטת הוועדה היתה טכנית או לא. אנחנו לקחנו

את החלטת הוועדה ותרגמנו אותה טכנית למספרים בספר התקציב.

אברהם שוחט; אני רוצה להבין, בספר הכחול מופיע למעלה, אם

אינני טועה, 188,433. בנייר החדש שאתה הבאת

לנו היום זה 189,950.

אבשלום פלבר; זה המיליארד וחצי שהסברתי עכשיו. זה מיליארד

וחצי, זה לא 1.6. זה 1,504. אלה שני המספרים

שאמרתי, קצבאות ילדים שהיה בהוצאה בביטוח לאומי, ועכשיו צריך להגדיל את

גג ההוצאות של ביטוח לאומי ותשלום ביקור אצל רופא שהיה אצל משרד

הבריאות. זה לא היה בגג של משרד הבריאות, כיוון שלא היינו אמורים

להעביר את זה לקופות-החולים, ועכשיו נצטרך להעביר את זה לקופות-החולים.

כנגד זה תיקנו את צד ההכנסות בהתאם.

אברהם שוחט; איפה אני יכול בתוך התקציב למצוא את הגירעון

במט"ח, שאתם מצרפים אותו השנה לגירעון

הכולל?

סמדר אלחנני; הם לא עשו מיון כלכלי.

אבשלום פלבר; המיון הכלכלי האחרון שעשינו הוא של התקציב

המקורי שהגשנו לכם. השינויים, אגב, בין

המקורי שהגשנו לכם לבין הנוכחי, הם כולם במטבע מקומי. לכן, המיון

הכלכלי של המט"ח שמופיע בטבלאות כאן, בתקציב המקורי שהגשנו לכם, עדיין

קיים. כלומר, הוא עדיין שריר וקיים, כיוון שלא עשינו בו שום תיקון.

טבלה עדכנית של המבנים הכלכליים אנחנו נעביר לוועדה מיד אחרי שיאושר

התקציב.

אברהם שוחט; בהנחה שיש 2.5 מיליארד שקל גירעון מט"חי.

אבשלום פלבר; זאת הנחת העבודה, כן.

אברהם שוחט; מה זה גירעון במט"ח?

אבשלום פלבר; זו היתה הנחת התקציב. הנחת התקציב היתה

שיהיה גירעון מקומי בסדר גודל של 2 אחוזים.

אברהם שוחט; כמה יהיה הגירעון הכולל בשקלים?

אבשלום פלבר: בערך 10 מיליארד שקלים. במט"ח ומקומי ביחד,

10,2 מיליארד שקלים, ומתוכם בערך 2,7

במט"ח.

אברהם שוחט; אני רואה, גם בנייר החדש, בגגות, וגם פה

במאזן, דברים שהתחייבו להם שרים למיניהם -

שום דבר לא בפנים. אני רואה שכל הנושא של ועדת גבאי לא בפנים, במזומן.

אני רואה שלגבי מה שהובטח לעולים, אין הגדלה בהרשאה להתחייב בתקציב

משרד הקליטה. גם בנייר החדש שהבאת, זה 86 מיליון, ומופיע 86 מיליון

בתקציב הקודם ובמקורי. אני לא מדבר על דברים שאנחנו רק קוראים עליהם,

והרב רביץ יום אחד יגיד לנו מה החליטו, אם זה מיליארד או 600 מיליון,

אבל כרגע זה לא משנה. אני מדבר על דברים שעליהם שרים אמרו שהעניין

סגור. שרנטקי דיבר בעניין ועדת גבאי, לגבי ההוטטלים, במפורש. אני מבין

שאין לזה שום ביטוי בשלושת הניירות. לא בנייר המקורי, לא בנייר שהגשתם

אחרי הקיצוץ הנוטף, ולא בנייר האחרון, ששם, בגגות, אין שום שינוי. אני

גם רואה שהקיצוץ, למשל במשרד הקליטה, פשוט בגלל הטל, של 33 מיליון, בין

זה שהוגש לפני שבועיים לבין החדש, הוא קיים. מיליארד ו-550, ועכשיו

אנחנו רואים שיש לנו פחות 30 וכמה מיליון. האם כל הדיבורים האלה מצאו

ביטוי בתקציב? כפי שאני רואה בבדיקה מהירה, אין שום שינוי. כלומר, כל

הדברים נעשו בשינויים הגדולים בתוך המקרו, וכל ההתחייבויות לא מצאו את

ביטוין.

אני מבין גם שהמעבר של התקציב באופן ריאלי הוא פחות או יותר התקציב של

שנה שעברה, בגג.

אבשלום פלבר; גידול ריאלי קל, עם חובות, או בלי חובות. אם

זה בלי חובות, זה טדר גודל של קצת פחות

מאחוז גידול. חלק מהרכיבים הוא בהקטנת הגירעון, בוודאי ביחס לתקציב

בפועל. אבל החלק האחר הוא פשוט ביחס למה שהיה אמור לעלות התקציב, אלמלא

היינו עושים את הצעדים.

לגבי השאלה הראשונה, התשובה היא מאוד ברורה. התיקונים היחידים שהוגשו

לוועדה הם אותם תיקונים שעברו במסגרת החלטות הממשלה הידועות לקראת הכנת

התקציב. היתה הצעת תקציב ראשונה, התיקון להצעת התקציב הראשונה בדרך של

הפחתה נוספת בגג ההוצאות והפחתה נוספת בגג ההכנסות, מיליארד ו-800,

ועוד ה-900 מיליון ברזרבת התייקריות. אלה התיקונים היחידים שמוצאים את

ביטוים בספר התקציב. התיקון האחרון שהוגש לכם היום, כמו שאמרתי, הוא רק

על-בסיס טכני של השינוי בין מה שהיה חוק ההסדרים לבין מה שעכשיו חוק

ההסדרים. כלומר, המעבר מצד ההוצאות לצד ההכנסות עם השינוי הזה.

כל סיכום אחר או אמירה אחרת שנאמרה לוועדה במהלך הדיונים כאו, ובוודאי

קיבלה את הגיבוי של סיכומים בין שרים, תמצא את ביטויה בשינויים

תקציביים שיובאו לאישור הוועדה בתחילת השנה.

אברהם שוחט; ישנה נקודה שאותי היא מאוד מטרידה, והיא

מעבר למה שלא בפנים, מבחינת התחייבויות

קואליציינית: יש שורה של נושאים שהופיעו בהחלטות הממשלה ביולי, והם לא

בוצעל. וזה מגיע למאות מיליוני שקלים. אני אתן לך כמה דוגמאות:

- דוגמה אחיי ידועה זה העניין של הפיס והמועצה להסדרי הימורים בספורט.

היתה הנחה של 100 מיליון שקל, וזה לא בוצע.

- דוגמה שנייה - העלאת דמי חכירה שהיו צריכים להתבצע ב-1 לאוקטובר על

קרקע חקלאית. על כל מיני דברים שהוכנסו לתוך המינוח הכמותי של 150

מיליון שקל.

- דוגמה שלישית - החלטת הממשלה שלא לבטל את התיקון בנושא של אב"כ,

מסכות גז. שנדמה לי עולה כ-60 מיליון שקל.

יש עוד שניים-שלושה דברים נוספים. מכל מקום, אנחנו מדברים בסדרי גודל

של 400-300 מיליון שקל לפני תקציב ביטחון, לפני התחייבויות

קואליציוניות. השאלה מה קורה עם אותם דברים שהוחלט עליהם בממשלה

והחקיקה לגביהם לא עברה. שמעתי תשובה בעניין הפיס שכאילו הם יתנו מאה

כיתות. אם הם יתנו מאה כיתות, צריך להוריד את מאה הכיתות מהתקציב. כי

אם פעם אחת זה יופיע בצד ההכנסות, שזה ייכנס. אם זה לא נכנס בהכנסות,

ויש כסף לעשות את הכיתות באופן ישיר, אז אתה צריך להוריד פה בצד

ההוצאה, כי אין לך הכנסה במקום הזה. מה התשובה לגבי אותם דברים שבחוברת

הם החלטות הממשלה מיולי, וכאן מסומן כל דבר שלא בוצע? כמו שאני אומר

לך, אלה הם סדרי גודל של מאות מיליוני שקלים, שהם בנויים בתוך ה-9,4

והם לא בוצעו.

חיים אורוו; עוד שאלה, באותו כיוון, הכנסת קיבלה בקריאה

שנייה את התיקון בחוק לעידוד השקעות הון. יש

לזה משמעות תקציבית. האם המשמעות התקציבית אומרת שהשינוי הזה הוא חלק

מהסך הכל, זאת אומרת, אין תוספת תקציב, ורק חלוקה אחרת של מה שיש

בפנים, או שתהיה תוספת תקציבי

אברהם שוחט: מס הימורים - כ-100 מיליון, ערכות מגן - 60

מיליון. יש נושא של מוחזקות שנאמר על-ידי שר

החינוך שזה חזר, שזה 50 מיליון. דמי חכירת קרקע חקלאית ועדכונים - 150

מיליון. הקיצוץ בחינוך, שהוא חלק ממנו, 60. יום לימודים ארוך, שחלקו

בתוספת תקציב. סיפור הימאים, שבעצם התחייבו לתקציב. שירותים רפואיים,

אנחנו יודעים. כל השאר זה התחייבויות קואליציוניות. זאת הרשימה שפחות

או יותר היא לא בתוך התקציב.

סמדר אלחנני; העניין הזה של הכנסות מתיקון עיוותים ודמי

הביטוח הלאומי ומס בריאות זה בחקיקה.

אבשלום פלבר; זה נמצא במסגרת חוק ההסדרים.

סמדר אלחנני; לא.

אברהם שוחט; היא מדברת על כפל התשלום. אם זה היה נמצא,

הייתם מביאים את זה בחשבון הקודם.

אבשלום פלבר; לא, אני מדבר על התיקונים הנוספים. זה נמצא

בחוק ההסדרים.

סמדר אלחנני; זה נמצא. האגרות על עובדים זרים גם כן

נמצאות?

אבשלום פלבר; אגרות על עובדים זרים - לא נמצא.

הרשימה שאמרת היא לעתים מערבבת בין שני

חלקים. האחד, זה החלטות כפי שמתקבלות גם במהלך השנה. יכולה להתקבל

החלטה בין אם על יום לימודים ארוך, בין אם על תוספת לתקציב הביטחון,

בין אם על כל דבר אחר.

אברהם שוחט; היתה מסיבת עיתונאים של ראש-הממשלה, שר

האוצר ושר החינוך, והם אמרו שזה מתקיים.

אבשלום פלבר; יש החלטות שהממשלה רשאית לקבל, בין אם במהלך

שנת התקציב, בין אם לפניה, שהיא צריכה בתוכה

לסגור את מקורות המימון, שזה בסדרי גודל נמוכים, אלה דברים שרזרבה

כללית מסוגלת להתמודד איתם. אם זה בסדרי גודל יותר גבוהים, ייתכן שהיא

צריכה להביא עוד שינוי בסדרי עדיפויות, עוד הפחתה בתקציבי משרדים אחרים

על-מנת לממן את הפעילות. תחת הקטיגוריה הזאת יש מספר דברים שמנית,

שפשוט הם לא החלטות ממשלה, כמו שאמרת, שנגעו לתקציב, אלא החלטות אחרות.

החליטו על יום לימודים ארוך, 70 מיליון שקל, אז הממשלה תצטרך למצוא את

מקורות המימון לכך.

לעומת זאת, יש החלטות שהתקבלו בתוך אותה מסגרת, את חלקן כבר מנית, אחת

מנתה סמדר אלחנני, ואני יכול להוסיף לך עוד אחת, שזה המוניות, שטעונות

עדיין הקצאה, על-מנת שמקורות המימון שעומדים מאחורי זה יהיו שם בפועל.

את נושא המקרקעין אכן צריך עדיין להביא למועצת מקרקעי ישראל, וזה עדיין

לא הובא לשם.

אברהם שוחט; אני הבנתי ששר התשתיות מאוד מתנגד לעניין.

כך נודע לי.

אבשלום פלבר; אני לא יודע את הפרטים, אבל זוהי החלטת

ממשלה שכמו כל החלטה אחרת מחייבת את הממשלה,

והיא בוודאי תביא ליישומה. באותה קטיגוריה, כאמור, נמצאת למשל הההחלטה

על הקצאת עוד מוניות או אגרות על עובדים זרים. אלה הן החלטות שנצטרך

להביא לכנסת בתקופה הקרובה. אומדן ההכנסות מלכתחילה נעשה באופן מאוד

שמרני. לגבי עובדים זרים, אגב, ההנחה היתה שייקח מספר חודשים עד

שיתחילו הדברים לפעול. בכל מקרה, ההנחות היו שלא מהיום להיום יעבירו את

הדברים האלה.

לגבי מפעל הפיס או מיסוי ההימורים, נכון שבסוף לא נעשה תיקון חקיקה

שממסה את ההימורים, אבל יש התחייבות של מפעל הפיס להעביר את הסכום של

100 מיליון שקל להכנסות המדינה. יכול להיות שבעת שזה יבוא למימוש, יגיד

מפעל הפיס, כפי שאמרה קרן קיימת, שכסף הוא לא יכול לתת אלא הוא יכול

להחליף פעולה שאנחנו תכננו לעשות. במקרה כזה אכן תרד הוצאה, ולא תהיה

הכנסה. זה דבר שיקזז את שני הצדדים. זאת אומרת, הוצאה שתוכננה על-ידי

הממשלה לא תבוצע, וגם הכנסה שתוכננה לא תבוצע באותו סכום. כשאתה עושה

את זה בדרך מבוקרת, אין עם זה בעיה.

אלה התיקונים שהתייחסתי אליהם. באופן בולט, עדיין עומדת לביצוע החלטת

ממשלה בנושא המקרקעין, שתוסיף 170 מיליון שקל להכנסות המדינה בשנה

הבאה.

אברהם שוחט; מתי יהיה דיון בנושא הוצאות הביטחון?

אבשלום פלבר; למיטב ידיעתי, אין התחייבות למשרד הביטחון

על שום דבר. יש התחייבות אחת, של ראש-הממשלה

ושר האוצר, שיתקיים דיון בקבינט בדרישות מערכת הביטחון. אין התחייבות

על העברה כלשהי על סכום כלשהו למערכת הביטחון.

חיים אורון; דו"ח גבאי מופיע?

אבשלום פלבר; דו"ח גבאי היה מלכתחילה ברזרבה בתוך משרד

התמ''ס.

אברהם שוחט; הוא לא מופיע בצד המזומן, הוא מופיע בהרשאה

להתחייב. במזומן יש אלף שקל.

אבשלום פלבר; המקורות להתחייבות של דו"ח גבאי הופיעו

מלכתחילה בצד המקורות של משרד התמ"ס בהרשאה

להתחייב. גם חוק עידוד השקעות הון, שכבר עבר בקריאה שנייה, מתקזז עם

דו"ח גבאי. זה או זה או השני.

חיים אורון; אתם בעצם אומרים שהתיקון שקיבלה הכנסת יורד

מדו"ח גבאי.

אבשלום פלבר; בדיוק. זה נאמר פה.

נסים דהו; זה ה-510 מיליון שהיה מיועד לדו"ח גבאי.

אבשלום פלבר; נכון.

מיכאל קליינר; אתה לא הכתובת לשאלה הזאת, אבל כל ההסכמים

הללו, שבעתיד יבואו לידי ביטוי בתקציב -

ההסכמים שאמרת, בין השרים, חלק רזרבה, חלק זה, חלק אחר - יונחו לפני

הכנסת לפני אישור התקציב?

אבשלום פלבר; למיטב ידיעתי, לפי החוק, במידה שיש הסכמים,

חובה להניח אותם לפני אישור תקציב בכנסת.

היו"ר אברהם רביץ; יש לנו הפרק הראשון ובו משרד הקליטה, הצעת

חוק התקציב המילולי. צריך עוד להצביע על

הפחתת הגירעון.

אברהם שוחט; למה צריך את זהי

אנה שניידר: יושב ראש הוועדה אמר שהוא רוצה שזה יהיה

ביחד.

אברהם שוחט; אם זה יוגש, אנחנו יכולים להגיש אלף

הסתייגויות, והסיפור ייקח עוד יומיים.

סילבן שלום; עשינו הסכם.

אברהם שוחט; אבל לא עם החוק הזה.

סילבו שלום; סליחה, עשינו על הכל.

היו"ר אברהם רביץ; יש לי הצעה. מונח לפנינו הדבר הזה, אנחנו

נצביע עליו. תגישו אלף הסתייגויות? מקסימום,

מה יכול לקרות? או שיהיה הסכם, ואז זה ברור. אם לא יהיה הסכם, נצביע על

זה בשבוע הבא. זה מונח לפניי, ואני כיושב ראש הוועדה חייב להצביע על

זה.

אברהם שוחט; אם אין חוק, הממשלה יכולה לעשות מה שהיא

רוצה.

היו"ר אברהם רביץ; היא לא רוצה. זאת התנדבות של הממשלה לבוא

ולהציע. בייגה, תגיש אלף הסתייגויות, הרי לא

נעמוד בזה, ואז ידחו את זה לשבוע הבא.

מיכאל קליינר; זה הרי החוק הכי חשוב לאופוזיציה.

היו"ר אברהם רביץ; אותנו בוועדה הרי לא מעניינים ההסכמים.

אנחנו נצביע על כל הדברים. מה יקרה למעלה

בהסכמים בין קואליציה לאופוזיציה, אותי זה לא מעניין. או שתסכימו, או

שלא תסכימו, ואז זה יהיה בשבוע הבא.

אברהם שוחט; אני אומר את עמדתי לפרוטוקול. אפשר להגיש

הסתייגויות.

אנה שניידר; אתה הגשת הסתייגויות.

אברהם שוחט; כמה הסתייגויות יש לי?

אנה שניידר; יש בערך עשרים הסתייגויות.

אברהם שוחט; אני רוצה להוסיף. אני חושב שממשלה, וזה כבר

הוכח, לא צריכה חוקים, אלא צריכה את חופש

ההחלטה שלה ואת המשמעת העצמית שלה בענייו. עובדה שהיה חוק קודם בשנת

91'. אני לא זוכר את השיעורים.

סילבן שלום: אתה תיקנת אותו.

אברהם שוחט; אני תיקנתי אותו מכיוון שהממשלה הקודמת

קיבלה חוק שהיו בו 6,2 אחוזי גירעון, ואחרי

זה התחילה לרדת, תוך שלוש שנים להגיע לאפס. צריך היה להבין שאי-אפשר

לעשות את זה. אפס אחוז גירעון זה לא קיים כמעט בשום מדינה בעולם. אבל

בסדר, קיבלו החלטה, אז בנק ישראל לחץ בשעתו, והאוצר קיבל את זה.

אני חושב באופן בטוח ומפורש שכאשר הממשלה תהיה בלחץ, היא תבוא ותשנה.

ולכן עדיף לקבל את החוק כפי שהיה בפעם הקודמת, חוק הגירעון היורד.

הבעיה המהותית היא הרבה יותר חשובה למה שקורה במהלך השנה.

היו"ר אברהם רגיץ; אבל יש לך את זה פה.

אברהם שוחט; אין את זה.

היו"ר אברהם רביץ; בשנת התקציב 98' לא יעלה, בשנת התקציב 99'

לא יעלה. זה נקרא הגירעון היורד.

אברהם שוחט; לא, אני מדבר באופן כללי.

אני חושב שזאת שגיאה גדולה. אני לא חושב

שצריך לעשות את זה. לכן, מהותית, אני מתנגד לעניין, למרות שקליינר חושב

שכאופוזיציה אני צריך את זה. אני חושב שהחיים הריאליים של התקציב הם

יותר חזקים מהחקיקות שמתקבלות. אנחנו ראינו מה קרה לחוק שעשה הליכוד

בשעתו, בממשלה הקודמת. אי-אפשר להגיע תוך שלוש שנים לגירעון אפס,

ואנחנו נראה בדיוק מה יקרה.

אופיר פינס-פז; לפי דעתי זה לא חוק טוב, וזאת משתי סיבות

עיקריות:

(א) ההיסטוריה מוכיחה לנו שממשלות לא עומדות בחוק הגירעון, ובדרך כלל

נוצר גירעון יותר גדול מאשר אושר להם על-פי חוק.

(ב) מה קורה כשהממשלה עוברת על הגירעון? שום דבר. אז הן עברו על

הגירעון. מישהו כתוצאה מזה משלם מחיר? שמעתי שפקידים שחורגים

מהתקציב שלהם, במשרד ממשלתי, זאת ממש עברה. אבל לממשלה, בגדול, אין

בעיה לחרוג.

היו"ר אברהם רביץ; זה רעיון מצוין להסתייגות.

אופיר פינס-פז; אין לזה קשר לא לעמדה קואליציונית ולא לעמדה

אופוזיציונרית. כמו שיש דיון בממשלה על יעדי

האינפלציה, יש דיון ויש התדיינות עם בנק ישראל. כמו שהממשלה דנה עם בנק

ישראל על יעדי האינפלציה, היא מגיעה להערכה מסוימת, אבל לא עושים מזה

חוק. מישהו העלה בדעתו לעשות חוק יעדי האינפלציה? זה מגוחך. ואם במקום

10 אחוזים זה יהיה 13 אחוזים או 6 אחוזים? הממשלה תקיים ישיבה ותקבל את

ההערכות של ציפי גל-ים או של מישהו אחר. אני מתנגד לחוק הזה מטעמים

עקרוניים, ולא מטעמים פוליטיים.

היו"ר אברהם רביץ; הדיון בסעיף הזה הרי נגמר כבר בשעתו, אלא

שביקשו לדחות את ההצבעה.

מיכאל קליינר; אני רואה בחוק חוק חשוב. נכון שאין לו

סנקציות, אבל גם חוק שאין לו סנקציות, יש לו

סנקציה ציבורית. הוא יוצר איזו מסגרת, יוצר מחויבות ושר האוצר שצריך

לבוא לכנסי: ולבקש הגדלת הגירעון, ישלם מחיר ציבורי. לוועדת הכספים זה

נותן כוח להגביל את הממשלה. אני גם חושב שהבעיה בעבר היתה שלא היה כלי

של בקרי: ועדת הכספים לא קיבלה דו"ח רבעוני, כפי שהיתה צריכה על-פי

החוק.

ברמה העקרונית. אני לא יודע מאיפה מממנים גירעון. כמו כל משק בית

מסודר, גב: במשק הבית של המדינה צריכים לחתור למצב שהמדינה מוציאה מה

שהיא מכניסה אני הגשתי הסתייגויות רק לזרז את הקצב. אני חושב שהקצב

הוא אטי מדי, וצריך לחזור לחוק המקורי.

סילבן שלום; החוק הזה הוא בסך הכל חוק המשך. הוא גם נועד

לאיזה שהוא מצב שבסופו של דבר עוזר לכלכלה.

אם שר האוצר רוצה לכבול את ידיו, הוא יכול להגיד שבייגה שוחט לא מבין

בזה. עובדה שבייגה שוחט תיקן את החוק להגדיל את מה שהיה בחוק של מודעי.

מודעי אמר שתוך כמה שנים צריך להגיע לאפס, ומאחר שהיה לו גירעון יותר

גדול, הוא שינה את החוק. חמש שנים החוק הזה היה קיים, ועכשיו רוצים

אותו מ-97' עד 2001.

ראובו ריבליו; אני רואה בזה חוק עקרוני. אנחנו רוצים לנהל

את המכולת שלנו לפי כללים. למשל, במכולת של

בית"ר ירושלים, לפני שנים רבות, היה כתוב בסעיף 1 שהמאמן תמיד צודק,

בסעיף 2 היה כתוב שכאשר המאמן לא צודק, ראה סעיף 1. רוצה הממשלה פשוט

לומר שהממשלה תמיד צודקת, כשהיא לא צודקת, ראה סעיף 1. כאשר יבואו כל

החברים לבקש את אותן הבקשות שהם רוצים במשך השנה, יבואו ויגידו להם

שאמנם רוצים, אבל לא יכולים.

חיים אורוו; לפי החוק הקודם, הגירעון היה צריך להיות

אפס. הממשלה הזאת היא הרבה פחות יומרנית,

משום שמודעי רצה לרדת לאפס, דן מרידור רוצה לרדת רק ל-1.5.

את הדבר המרכזי, שהוא מהותי לגמרי, אני לא מצליח להבין. נגיד שהוא אומר

שהוא רוצה יעדי אינפלציה, לא יעדי גירעון. למה להכניס רק את הפרמטר הזה

לחוקי בוא ניקח כמה פרמטרים כמו אינפלציה, גירעון, אבטלה.

סילבן שלום: זה בשליטה שלו.

חיים אותו; זה בשליטה שלו? תאמין לי, זאת פוזה.

המכולת הקטנה, שקוראים לה אירופה, שקוראים

לה מסטריך, הוא מדבר על 3 אחוזים. מתברר שהאירופאים הבינו שאפשר לחיות

גם עם 3 אחוזים.

סילבן שלום: מודעי דיבר על גירעון ללא אשראי, מרידור

מדבר על גירעון כולל.

אברהם שוחט; הוא לא דיבר על אשראי, על מט"ח.

טילבו שלום; מודעי דיבר על גירעון מקומי ללא אשראי, והוא

מדבר על גירעון כולל. זה ההבדל.

אברהם שוחט; לא כולל מתן אשראי.

סילבו שלום; כולל מתן אשראי.

אברהם שוחט; הגירעון כולל את הגירעון של מט"ח. הוא לא

כולל את גירעון מתן האשראי.

סילבו שלום; אמרתי אשראי מקומי.

סמדר אלחנני; צריך לזכור באיזו תקופה נקבע החוק הזה.

ה-6,2 היה צילום מצב. זה לא היה הגירעון

שהתכוונו אליו, אלא צילום המצב כפי שהוא היה ביום שקיבלו את החוק הזה.

אם עושים השוואה האם החוק הזה פועל או לא פועל, אם יש חריגה ממנו,

ההשוואה היתה צריכה להיות לעומת מה היה קורה אילו לא היה החוק הזה. אתה

הגדרת את זה טוב מאוד. הממשלה מבקשת שיקשרו לה את הידיים "תחזיקו אותי

תחזיקו אותי" כי אחרת הפריצה תהיה יותר גדולה.

התיקון שנעשה השנה הוא תיקון מאוד חיובי, כי הכללת הגירעון במט'"ח

והתאמת סך כל הגירעון לכלילת הגירעון במט"ח לא משנה במספרים, אבל

המסגרת עכשיו היא הרבה יותר נכונה מבחינה מתודולוגית ממה שהיה קודם. זה

כבר צעד שצריך היה לברך עליו.

כל התקציב בנוי על זה שהגירעון יהיה 2,8. אני אומר לכם שלדעתי לא נאה

להביא את התקציב מבלי שאתה תעביר את החוק שקבע את המסגרת לדבר הזה.

כפי שאמר חבר הכנסת קליינר, הגירעון בארץ לא כולל הרבה מאוד פרמטרים

שבארצות מתוקנות כן נכללים. ה-2,8 זה באמת אחוז קטן, הוא נמוך בהשוואה

לאירופה וגם בהשוואה לארצות הOACD-.

יש פה בעיה לגבי שימוש בגירעון תקציבי במחזורים. זאת אומרת, כולנו

גדלנו על כלכלה פנסיאלית, וכלכלה פנסיאלית אומרת שבתקופה של מיתון אתה

צריך להגדיל את הגירעון כדי לתמרץ את המשק. אני בטוחה שהממשלה הזאת גם

כן למדה את הכלכלה הפנסיאלית.

היו"ר אברהם רביץ; אני מצביע על בקשתו של שר הקליטה, מר יולי

אדלשטיין, לגבי עדכוו מענק מפס לעולים, מי

בעד בקשת שר הקליטה? 8. מי נגדי 6. הבקשה התקבלה.

אברהם שוחט; אני מבקש רביזיה.

היו"ר אברהם רביץ; תתקיים רביזיה בעוד עשר דקות.

מי בעד הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 1997,

לפי הנוסח שהוקרא לפנינו?

טל נוימן: עם התיקונים. בסעיף 7(א) ביקשו להכניס גם את

תיקוו 15 ו-16, ואין לזה צורך.

היו"ר אברהם רביץ; אנחנו מצביעים על הנוסח שנמצא לפנינו.

מי בעד הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 1997?

8. מי נגד? 7. הצעת חוק התקציב התקבלה.

מי בעד הצעת חוק הפחתת הגירעון 8. מי נגד? 7. הצעת חוק הפחתת הגירעון

התקבלה.

שינויים בתקציב לשנת 1997

היו"ר אברהם רביץ: בקשה 619.

האם תוכל להסביר לנול אתה יודע שיש בעיה עם

בתי-החולים הציבוריים, כמו "הדסה". עם בתי-החולים הממשלתיים איו בעיה,

יש הסכמה לגבי קיזוז. יש בעיה לגבי בתי-החולים הציבוריים, שמקבלים כל

מי שבא אליהם במצב קשה, מסיבות הומניות. הם לא רואים את עצמם רשאים שלא

לקבל מהסיבה המוסרית. אבל יחד עם זאת, זה גם מוסרי שישלמו להם את הכסף,

כי אחרת הם לא יוכלו לעמוד במשימה. אני שומע שלבית-החולים "הדסה"

בירושלים, לפחות לפי גרסתם, יש כבר חוב של 12 מיליון שקל, וקשה להם

להתמודד עם העניין הזה. נגיד שאי-אפשר לשבור את הסכמי אוסלו, אבל שאז

הממשלה תעמוד מאחורי זה כי אי-אפשר להטיל על בית-חולים ציבורי, גדול

ככל שיהיה, שהוא יישא בעצמו באחריות; שהממשלה תישא באחריות בעניין.

טל נוימן; אני אתחיל, ברשותך, בפנייה, ולאחר מכן אני

אחזור לנושא.

על-פי ההסכם הכלכלי, ישראל מתחשבנת מול הרשות הפלשתינית בחמש קטיגוריות

של מסים, ביניהן קטיגוריות של מע"מ. בשנת 94/ עת נחתם ההסכם, הנוהל של

ההתחשבנות בין ישראל לפלשתינים עדיין לא גובש. הנוהל גובש רק לקראת סוף

השנה, ופותחו בו חשבוניות מזהות מיוחדות של המע"מ בישראל והמע"מ ברשות

הפלשתינית, שכל העוסקים משני הצדדים השתמשו בהן. לפיכך נוצר מצב

שבתחום ההתחשבנות בנושא מע"מ, לא בוצעה למעשה התחשבנות מלאה בין שני

הצדדים.

אנחנו עשינו איזו שהיא הערכה, כמה ההתחשבנות היתה אמורה להיות, במידה

שהמנגנון היה פועל כפי שהיה אמור לפעול בזמן, והגענו למסקנה שעבור

האזורים עזה, ממאי עד דצמבר -94', ויו"ש, עבור דצמבר 94' בלבד, העברת

הכספים היתה אמורה להגיע לסדר גודל של 90' מיליון.

אנחנו עכשיו במשא ומתן עם הפלשתינים, מאחר שאין חשבוניות מזהות, להגיע

איתם לפשרה. הסכום הזה הוא מוסכם. הם עדיין לא חתמו, כך שאני לא יודע

אם הם יחזרו בהם או לא. העברת הסכומים האלה מותנה כמובן בנושא שהעלה

הרב רביץ, של התשלום של כל החובות של הרשות הפלשתינית, שעיקרם זה

"בזק". עם חברת חשמל יש הסכם מסחרי, והם משלמים, ואין חובות. עם "בזק"

זה אמור להיות מסחרי, אבל עדיין לא נחתם הסכם, והם לא משלמים.

טילבו שלום; מה עם החובות של הישראלים שתקועים ולא

משלמים להם? ומדובר במיליונים.

טל ניומן: תנו לי לסיים את העניין של חובות למוסדות

ממשלתיים או ציבוריים בבעלות המדינה, ואחרי

כן נעבור לעסקים פרטיים. "בזק" -החוב שלהם הוא סדר גודל של 45 מיליון

שקל. חברת "מקורות"- החוב הוא כ-7 וחצי מיליון שקל. ובתי-חולים, החוב

הוא כ-20 מיליון שקל, מזה כ-12.8 מיליון שקל ל"הדסה".

סילבו שלום; מעבירים את זה בשקלים או בדולרים?

טל ניומו; שקלים.

ההסכם שעומדים להגיע איתם בימים האלה, היום

או מחר, אומר שאנחנו נשלם את החשבון שאנחנו

חייבים להם, והם ישלמו את כל החובות שהם חייבים לכל המוסדות

הישראליים.

טילנו שלום; לשלם או שיש קיזוז?

טל ניומן; אין קיזוז. אנחנו משלמים להם, והם משלמים

לנו.

אם הם לא ישלמו על-פי ההסכם, ויש שבעה ימים לתשלום, לשני הצדדים, זאת

הפרה של הסכם.

אני רוצה לציין שחלק מהסכום נמצא בוויכוח. כלומר, הרשות הפלשתינית לא

מסכימה לכל הסכום. יש סכומים של ריבית שעליה היא לא מסכימה. במסגרת

ההסכם הם גם מתחייבים בתוך חודש עד חודשיים להגיע להסכמים מסחריים, הן

מול בתי-החולים, הן מול "בזק" והן מול "מקורות".

אברהם שוחט; הסיפור של ה-44 מיליון ב-94' הוא בוויכוח

באמת מ-94'. הם דרשו 80 מיליון, היינו

מוכנים לתת 41 מיליון; אני כבר לא זוכר בדיוק את המספרים. הכסף מגיע

להם על-פי ההסכם, רק עשו הערכה, כי לא היה אז כל מנגנון החשבוניות.

אותו הדבר היה באוסלו ב', כשהתחילו להיכנס לרשומות, והם התחילו לגבות.

גס שם המערכת לא היתה מסודרת, וזה יצא 25 מיליון. אין התחייבויות על

קיזוז בתוך ההסכם עם אוסלו.

היו"ר אברהם רביץ; שר האוצר אמר לי שלגבי ממשלה מול הרשות יש

קיזוז. לגופים ציבוריים ופרטיים אין קיזוז.

זה מה שהוא אמר לי, והוא אמר לי שמקזזים כל הזמן.

טל ניומן; אנחנו לא רוצים קיזוז, אין מנגנון של קיזוז.

אבל יש מקרים ספציפיים, כגון נושא מים, שבו

יש התחייבות של המדינה לספק את המים מול הרשות הפלשתינית. אז בנושא

המים ביצענו מספר קיזוזים.

חיים אורון; יש חובות לבתי-חולים ממשלתיים?

טל ניומו; כן. יש 20 מיליון שקל, מתוכם כ-12.8 מיליון

שקל ל"הדסה". השאר, זה חוב לשבעה בתי-חולים,

מתל-השומר שהוא הגדול בהם.

היו"ר אברהם רביץ; אז האינפורמציה שקיבלתי היא לא מדויקת.

טל ניומו; היו מספר קיזוזים ל"בזק", לא כצעד שלנו, אלא

הרשות הפלשתינית רצתה לבצע קיזוז, הם פנו

אלינו שנבצע קיזוז ישירות ל"בזק", אבל זה לא היה השנה.

היו"ר אברהם רביץ; אנחנו הרי לא יכולים שלא לתת את השירות

בבית-החולים, מסיבות הומניות. אבל לא ייתכן

שלא יהיה תשלום. כל אזרח משלם, כי אחרת בית-החולים לא יעמוד בזה. זה גם

לטובת הרשות הפלשתינית שהעניין הזה יהיה מסודר ושהאזרחים שלהם יוכלו

לקבל שירות.

הממשלה אמרה שהיא איננה מוכנה להתערב בחובות של אנשים פרטיים, עד שיקום

איזה מנגנון. אלה אנשים פרטיים, שעושים עסקים פרטיים.

סילבו שלום; כבר לפני שנתיים עשינו ישיבה אצל רודי, והוא

אמר לנו שעומדים להקים מנגנון, אבל בינתיים

אנשים פשטו את הרגל. כל הכספים האלה הם מלפני הסכם אוסלו.

היו"ר אברהם רביץ; צריך לפנות לשר האוצר שיקים מנגנון.

לאור הדברים שנאמרו, ושהעניין בעצם עומד

להסתדר, אני מציע שנאשר את הסעיף.

מי בעד אישור הההעברה הזאת? מי נגדל אין.

בקשה 619 אושרה.

טל ניומו; בקשה 620.

במסגרת תכנית ההבראה העסקית של תע"ש, שאושרה

באוקטובר 95' על-ידי הממשלה וועדת הכספים, הוחלט להביא את מפעלי התע"ש

ממספר אתרים - נוף ים, מגן, ירושלים ומישור אדומים - ולפנות את הקרקעות

ששייכות למדינה ולהעביר אותן לרשות מינהל מקרקעי ישראל. מודל המימון

שנקבע הוא שהמדינה, באמצעות תקציב הפינויים של מינהל מקרקעי ישראל,

מממנת את עלויות הפינוי בפועל. יש חברה הנדסית שמשרד האוצר שוכר. כאן

אנחנו עושה העברה, וכספים שתוקצבו בתקציב המדינה מועברים לתקציב השקעה

בחברות, ועוברים לחברת התע"ש על-פי החזר הוצאות בפועל.

היו"ר אברהם רביץ; מי בעד ההעברה? מי נגד? אין.

בקשה 620 אושרה.

תקציב הרשות לניירות ערד לשנת 1997

היו"ר אברהם רביץ; בדיון על תקציב הרשות לניירות ערך ביקשתי

לקבל את חוות דעתו של שר האוצר. הנושא חזר

לאוצר, ושר האוצר עיין בנושא, וזה חוזר אלינו. אני רק רוצה לציין שיש

הפחתה של מיליון ו-300 אלף שקלים בתקציב הכללי, וגם הנושא שעדיין שנוי

במחלוקת, תוספת השכר, אני מבין שהוא לא עבר לרזרבה.

מי בעד? מי נגדל אין. תקציב הרשות ניירות ערד לשנת 1997 אושר.

תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-15 ולראש-הממשלה לשנת 1997

היו"ר אברהם רביץ; אני אקריא לכם את המכתב שהופנה אליי.

"הנדון: הצעת תקציב ועדת הבחירות המרכזית

לכנסת ה-15 ולראש-הממשלה לשנת 1997. הם רוצים 8 מיליון ו-887 אלף

שקלים

בהתאם לסעיף 134 לחוק הבחירות לכנסת ולראש-הממשלה, נוסח משולב,

התשכ"ט-1969. אני מתכבד להגיש לך את הצעת התקציב של ועדת הבחירות

המרכזית לכנסת ה-15 ולראש-הממשלה לשנת הכספים 1997.

ההצעה אושרה ביום זי בטבת התשנ"ז, 17 בדצמבר 96' על-ידי מליאת ועדת

הבחירות המרכזית לכנסת ה-15 ולראש-הממשלה.

אני מבקש שוועדת הכספים תאשר את ההצעה הנ"ל ותסמיך את יושב ראש ועדת

הבחירות המרכזית להעביר סכומים מפרט לפרט בתקציב הוועדה".

אני מביו שזה דבר שהוא שגרתי. כל שנה הם יכולים להעביר מפרט לפרט בלי

להביא אלינו.

אנחנו מצביעים. מי בעדו מי נגדי אין. תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת

ה-15 ולראשי הממשלה לשנת 1997 אושר.

היו"ר אברהם רביץ; בייגה, אתה יכול לתת לי את רשימת

ההסתייגויות שיש לכם? אני רוצה לעשות את זה

במרוכז.

חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)

היו"ר אברהם רביץ; יש כאן הערה לפרוטוקול, בסעיף בריאות. של

נציג האוצר.

אבשלום פלבר; עלה ספק לגבי הקיצוץ הנוסף שהוצע על-ידי

הממשלה בתקציב משרד הבריאות, בסעיף 240408,

שזה העסקת עולים. בסעיף הזה, בחוברת שלפניכם, יש מספר נושאים, לרבות

מתמחים עולים וסטג'רים עולים. בסך הכל, בסעיף הזה, ירדו 3 מיליון שקל,

ביחס להצעת התקציב המקורית שהוגשה. שאר הסכומים שלא נראים שם, שנמצאים

בתוך השתתפויות בין סעיפי תקציב, עלה חשש שמא היתה הפחתה גם בסעיפי

מתמחים עולים או סטג'רים עולים, ואני מודיע לפרוטוקול שאין הפחתה

כזאת.

חיים אורוו; פה מופיע תקציב הביטחון, ב-30, ואין כאן

הסתייגות של המליאה.

אנה שניידר; אני לא עסקתי בזה, כך שאני לא יכולה לומר.

היו"ר אברהם רביץ; על משרד הביטחון אפשר להגיש הסתייגות

במליאה?

אברהם קרשנר; על הסך הכל. זה חייב ללכת ישר למליאה.

תגיש לי בכתב, ואני אוסיף את זה.

היו"ר אברהם לביא; בסדר, אושרה לך הסתייגות.

חיים אורון; בסעיף 70, תקציב הפיתוח של משרד השיכון, דף

112, סעיף 7066704, בניית הוסטלים. יש

הסתייגות גם של רענן כהן. באותו סעיף, אני מבקש להכפיל את המספרים.

במקום ה-81,351 מיליון שקלים, יופיע 165 מיליון שקלים. בהרשאה להתחייב,

במקום 139 מיליון שקלים, יהיה 250 מיליון שקלים.

היו"ר אברהם רביץ; למי יש עוד הסתייגויות?

נסים דהו; אנחנו מבקשים התייעצות סיעתית לגבי כמה

משרדים.

אנחנו מבקשים התייעצות סיעתית בקשר למשרד ראש-הממשלה, משרד נשיא

המדינה, משרד העבודה והרווחה, משרד הפנים, משרד הדתות, משרד המדע. לגבי

כל המשרדים האלה, אני מבקש לא להצביע היום, אדוני היושב ראש, אלא אני

מבקש התייעצות סיעתית עד מחר.

שמואל הלפרט; יש נושא שהוא על-דעת שר הבינוי והשיכון ושר

האוצר, 25 מיליון שקל עבור דירות להשכרה.

אברהם שוחט; כמה הורידו מעשית? אם מורידים הלוואות מקור,

צריך לדעת מאיפה מורידים. זה בנייה להשכרה

בכלל או רק לחרדים?

ישראל שורץ; פרויקטים לאוכלוסייה החרדית.

אברהם שוחט; זה כסף לחרדים. למה בונים רק לחרדים בנייה

להשכרה ולא לזוגות שלא יכולים להגיע

למגורים?

שמואל הלפרט; ראש-הממשלה הקודמת הנחה לבנות 500 יחידות

דיור להשכרה. אתה רוצה את המכתב?

אברהם שוחט; אני מכיר את המכתב. במכתב כתוב במפורש על-פי

קריטריונים שווים לכל עם ישראל.

שמואל הלפרט; תקרא את המכתב, זה לא כתוב ככה.

אברהם שוחט; אני מבקש שיהיה כתוב שה-25 מיליון זה עבור

בנייה לחרדים. אתה אומר שזה רק לחרדים,

בסדר. אני רוצה שיהיה כתוב שזאת בנייה לחרדים, ושלא משחקים עם העניין

הזה. אתה אמרת שזה רק לחרדים, או-קיי, מותר לממשלה לבנות להם.

שמואל הלפרט; זה למגזר הדתי.

אברהם שוחט; אני שאלתי את ישראל שורץ ממשרד השיכון.

שמואל הלפרט: הנוסח הוא "בעלת צביון דתי".

היו"ר אברהם רביץ: אני אולי אתרום לדיון בכך שאני אומר שנייר

העבודה הנמצא בין משרד האוצר למשרד השיכון

מדבר על אזורים. הוא איננו מדבר אפילו לא על צביון דתי. אני קראתי את

המכתב הזה, ולא כתוב שם צביון דתי. זה נייר העבודה, ושם כתוב אזורים.

דרך אגב, אם אתה תרצה, אתה יכול בהחלט להיכנס, כי אחד האזורים הוא ערד,

ובערד יש לך מניות יסוד.

אברהם שוחט; אבל למה הוא משקרי

היו"ר אברהם רביץ; הוא לא שיקר בכלל, הוא דיבר אמת לאמיתה, אבל

הוא עשה הרמת מסך. זאת אומרת, אם אני אומר

שהולכים לפתור את הבעיה נגיד בקריית-ספר, והולכים לפתור את הבעיה

באיזורים מסוימים בבית-שמש, והולכים לפתור את הבעיה בערד ובחצור,

בבית"ר, זאת אומרת שהוא לא שיקר, כי במקומות האלה גרים אנשים בעלי

צביון דתי. אבל המסמך לכשעצמו, למשל ערד, הוא בהחלט יכול להיות, והוא

לא יוכל לשלוט על זה, אפילו אם הוא יאמר עשר פעמים שזה לחרדים, הוא לא

יוכל לשלוט על העניין. אם למישהו יהיו קריטריונים מתאימים לשאר תושבי

ערד, הוא יוכל לשכור דירה שם, כי אחרת זה לא היה עובר בג"צ, ואתה יודע

את זה.

אברהם שוחט; כדאי לשים את האמת. זכותה של ממשלה לבוא

ולהגיד שהיא בונה דירות בשכירות לחרדים, אבל

עם ישראל צריך לדעת שהיא בונה לחרדים והיא לא בונה לאחרים. צריך לדעת

את זה, לא למרוח, לא לגמגם מסביב. ישראל שורץ אמר את זה, ואת זה צריך

לדעת שהממשלה הזאת בונה לציבור החרדים ולא בונה לזוגות צעירים חלשים.

נקודה. שום דבר מזח הוא לזוגות צעירים. בהתחלה הוא אמר חרדים, וזה

בהחלט הולך להיות רק לחרדים. הלפרט, אתה בן-אדם ישר, למה לך להתבזות?

שמואל הלפרט; בייגה, אתה רוצה שנעמיד דברים על השולחן?

הבטחות שאני קיבלתי לפני הבחירות מביילין

בתחום הבינוי, 4,600 יחידות דיור. אתה רוצה שאני אביא לך את המכתבים

האלה?

היו"ר אברהם רביץ; נסיים את נושא ההסתייגויות. יש לנו הסתייגות

אחת של חבר הכנסת הלפרט, אבל בשינוי. במקום

25 מיליון בהרשאה להתחייב, הוסכם על 9 מיליון בהרשאה להתחייב, וזה

על-דעת האוצר.

איתי אייגס; התיקון פה בעצם הוסכם, והיה אמור לבוא

בתחילת השנה בשינוי. פה מוצע לעשות בבסיס.

היו"ר אברהם רביץ; מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת הלפרט לגבי

דירות להשכרה? מי נגד? ההסתייגות התקבלה.

אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן במשרד הדתות,

בעמוד 64.

חיים אורוו; התיקון הזה הוא בניגוד לחוות דעת מוסמכת.

היו"ר אברהם רביא; זה לא זה, זה התיקוו השני. אני אסביר את

התיקון לפי דרכי, וכל אחד יוכל לתת הסברים

נוספים לעצמו. אני אומר לכם מדוע אני בעד התיקון הזה. יש בעיה במשרד

הדתות שנותן מה שנקרא תרבות תורנית. הצטרפו במשך התקופה כ-3,000

ארגונים קטנים וקיקיוניים. המציאות היא שמשרד הדתות איננו מסוגל בכוח

האדם שיש לו לעשות את הביקורת שהוא מתבקש לעשות על-ידי מבקרת המדינה.

המציאות השנה היתה, שבגלל שהוא לא היה מסוגל נדחו התשלומים עד סוף

השנה, כי הוא לא היה מסוגל לטפל. כאן יש תיקון שיהיו ארגונים ארציים,

וכל הארגונים הקטנים של 500 שקל לשנה וכו' יוכלו להצטרף לארגונים

הארציים ולהיות תחת חסותם. אז הביקורת תוכל להיעשות באופן קבוע, שוטף,

מדי חודש בחודשו. יהיו שישה-שבעה ארגונים ארציים.

חיים אורוו; מה היה הנוסח המקורי?

היו"ר אברהם רביא; תרבות תורנית כללית.

חיים אוריו; אז למה אי-אפשר לעשות ארגון לתרבות תורנית

כללית?

היו"ר אברתם רביא; ארגון אחד? לא משרד הדתות מבצע את זה, אלא

הוא מבצע זאת על-ידי ארגונים.

אברהם שוחט; זה כמובן להוציא את הכסף לארגונים הפוליטיים

הגדולים. אנחנו יודעים ש"אל המעיין" נשחק,

ו"אגודת ישראל" נשחקה, ו"דגל התורה" נשחק, בגלל העובדה שזה נפתח ברוח

החוק שהוא נגד כספים ייחודיים, שאומר שיש ועדה, וכל אחד שווה בפני

החוק, והוא יכול לפנות.

היו"ר אברהם רביא; מה היתה התוצאה? 3,000 ארגונים.

חיים אורוו: השר יכול להגיש קריטריונים שהם יהיו כאלה

שיגדירו מי כן ומי לא.

אברהם שוחט; זה מחזיר את כל הכסף לארגונים הגדולים, על

כל מה שמשתמע מזה. זה בניגוד מוחלט לרוח

החוק שקודמך, חבר הכנסת פלדמן, הביא והתגאה שהוא מביא את החוק בפני

מליאת הכנסת. אז אם אתם רוצים לחסל את העניין, אפשר לחזור למה שהיה

פעם, לפני החוק, ולהגיד ש"אל המעיין" תקבל 6 מיליון, וההוא יקבל 10

מיליון. אבל זה בדיוק מה שקורה, אז אל תצטדק, אל תיתמם, זה בדיוק מה

שיקרה. אני מאוד מקווה שמישהו ילך לבג"ץ ויגיד שהוא לא רוצה לעבור

דרככם. זה הסיפור האמיתי.

יהודה הראל; אני רוצה להסב את תשומת לבכם לכך שחבר הכנסת

הלפרט הניח כבר על שולחן הכנסת הצעה למועצה

ציבורית להשכלה גבוהה תורנית, כדי להפסיק פעם אחת ולתמיד את התופעה שלא

תוקנה על-ידי הפסקת הייחודיים. הרבה ראשי ישיבות עומדים מאחורי ההצעה

הזאת, ואני מציע לכולם לתמוך בה.

נסים דהו; בפועל, כל שר הקציב לכל אחד מהסעיפים איזה

סכום שהוא רוצה, ועל זה מבקרת המדינה העירה

שהיא רוצה שיהיו סכומים קבועים מראש. לכן, אנחנו מתקנים ברוח דברי

מבקרת המדינה. שיהיו סכומים קבועים מראש לרמה הזאת, לילדים לבד, לנשים

לבד ולמבוגרים לבד, כדי שלא שר שיבוא ירוקן את הסעיף הזה איך שהוא

רוצה. פעם הוא ישים את כל הכסף בנוער, ופעם הוא ישים את כל הכסף בנשים.

את זה אנחנו רוצים לתקו.

היו"ר אברהם רביץ; אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת

דהו במשרד הדתות, לפי עמוד 46. מי בעד

הסתייגותו של חבר הכנסת דהן? מי נגדל ההסתייגות התקבלה.

יש הסתייגות אחרונה של חבר הכנסת דהן, עמוד 52, ואני רוצה לומר משהו

בשם שר האוצר.

חיים פלא; בתקציב משרד העבודה והרווחה, במסגרת

פנימיות, יש תקציב להשמת ילדים בפנימיות לכל

ילדי ישראל. תכנית שמספרה 23-10-38, השירות לילד ולנוער טיפול חוץ

בפנימיות. יש שם תקציב, שבשנת 96' היה סך הכל 30 מיליוני שקלים. התקנה

הגדולה היא תקנה של 280 מיליוני שקלים.

אברהם שוחט: זה לא מהתקציב, זה מהתקנות.

חיים פלא; כן, מהתקנות. 280 מיליוני שקלים תקנה, שלפיה

משרד העבודה והרווחה מקצה ילדים לפי ההמלצות

של הלשכה לשירותים חברתיים בכל רשות מקומית, ומפנים לשם ילדים חילונים

כחרדים ללא כל בעיה.

מעבר לזה, ישנה תקנה נוספת, שיש לה תקציב לשנת 96', 43 מיליון וחצי

שקל, שהשם שלה הוא -סיוע לפנימיות ולחינוך תורני-, ובפועל היא מיועדת

אך ורק לילדים מהמגזר הדתי.

נסים דהן; היא קיימת כבר 15 שנה.

חיים פלץ; הרבה שנים. עם התקנה הזאת יש בעיה. משרד

העבודה פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לשנות

את שם התקנה של הסיוע לפנימיות ולחינוך תורני. הוא ביקש להוריד את

ה-ו', כך שזה יהיה סיוע לפנימיות לחינוך תורני, כך שיתאפשר אכן להוציא

קריטריונים שרק ילדים חרדים ייהנו מהתקנה. היועץ המשפטי לממשלה לא אישר

את זה. לא רק שהוא לא אישר את זה, אלא הוא אמר שכפי שהתקנה קיימת, וכפי

שמתחייב מכך שיש תכנית תקציבית שוויונית, הכספים האלו, של ה-43 וחצי

מיליוני שקלים צריכים להיות מוקצים בצורה שוויונית. זאת ההנחיה של

המשנה ליועץ המשפטי.

נוצרה כאן בעיה, מכיוון שהושמעו טענות, ואמרו שאי-אפשר לדחות ל-1997,

ואי-אפשר להפוך את כל הקערה על פיה ללא זמן התאקלמות וללא זמן תגובה

וכדי. אין שום ספק שהדבר הטוב ביותר לעשות הוא לקחת את ה-43 וחצי

מיליוני שקלים ולחבר אותם עם התקנה הזאת, ואז יקצו את זה לכל הילדים

החילונים והחרדים כאחד.

שר האוצר התייעץ עם מני מזוז במשרד המשפטים, ואחרי ההתייעצות, שר האוצר

קבע, לדעתו של מני מזוז, שהבקשה של מספר וזברי כנסת להוציא את התקנה

מרמה של תכנית תקציבית לרמת חוק, שלפיה ייקבע שזה ילדים חרדים, מקובלת

על דעתו של שר האוצר וגם מקובלת על משרד המשפטים, אבל בתנאי אחד. משרד

המשפטים אמר שזה יהיה חד-פעמי ל-97', ובמהלך שנת 97' משרד האוצר יגבש

יהד עם משרד העבודה ומשרד המשפטים דרכים לכך שבצורה הדרגתית הכסף הזה

יועבר לתקנה הזאת.

היו"ר אברהם רביץ; מי בעד? מי נגדל תודה.

יצחק כהו; לגבי משרד השיכון. היה מקובל שזוגות צעירים

שצברו 1,400 נקודות יקבלו סיוע אוטומטי

בשכר-דירה, במשך שלוש שנים, בהתאם למצב הסוציו-אקונומי שלהם. משום מה

הממשלה החליטה לבטל את הצעד היפה שעשה בייגה שוחט. אני נגד זה, אני

מתנגד לזה. אנחנו כסיעה מתנגדים לזה. אנחנו רוצים שאלה עם 1,400 נקודות

ימשיכו לקבל שכר-דירה באופן אוטומטי, ולא כמו ההחלטה שמוצגת כרגע שהם

לא יקבלו שכר-דירה באופן אוטומטי. מעבר לשלוש שנים יהיה מבחן הכנסה.

כמו שסיכמנו בשאר הדברים, יהיה גם כאן, כמו לכולם.

מיכאל קליינר; אני חושב שההסתייגות הזאת במקום.

חיים אורון; לפי דעתי, ההצעה צריכה להיות בסעיף 40320 קו

פתוח ואז כל סכום שייכנס, ייכנס. אז אפשר

להעביר את זה.

יצחק כהו; גם לגבי חד-הוריות.

מיכאל קליינר; אם הכסף היה נשאר בתוך המערכת והיו אומרים

שהכסף נחסך. אם באמת יש פה עניין של 1,400

נקודות ויש הכנסה גבוהה, ואת הכסף הזה לוקחים ממי שיש לו הרבה מאוד

נקודות, ובמשך שנים לא הגיע עוד לדירה, ונגיד שאת זה נייעד כדי לתת לו

עוד 10,000 שקל כדי שיוכל לרכוש דירה - את זה אנחנו מוכנים לקבל. אבל

לא שיהיה מצב שדבר כזה יילקח, שתילקח זכות שהיתה לזוגות צעירים מתוך

כספי משכנתאות, ויעבירו את זה לדברים אחרים. לכן, אני אתמוך

בהסתייגות.

חיים אורוו; כספי משכנתאות זה סכום בלתי מוגבל על-פי

הדרישה. אפשר לרשום פה כל מספר שאתה רוצה.

אם יש זוגות שעברו את מבחן הזכאות, חייבים לספק להם את המשכנתה.

יצחק כהו; זאת לא משכנתה. זאת השתתפות בשכר-דירה.

חיים אורון; בסדר, זה אותו הדבר.

יצחק כהו; היה קיים מקדמת דנא, שמי שיש לו 1,400

נקודות מקבל אוטומטית סיוע בשכר-דירה למשך

שלוש שנים. הממשלה שינתה את זה, ואנחנו מתנגדים לזה.

חיים אורון; אבל זה לא פה.

יצחק כהו: זה פה, אני רואה את זה פה. עמוד 90.

אברהם קרשנר; יש לך שתי הסתייגויות לאותו סעיף, ואחת

סותרת את השנייה.

יצחק כהו; האוצר חסך פה 10 מיליון שקלים, ואני רוצה

להחזיר לכאן את ה-10 מיליון.

מיכאל קליינר; הוא אומר שהסתייגות מספר 1 שלך סותרת את

הסתייגות מספר 2.

יצחק כהו; זאת טעות. אני מוחק את הסתייגות מספר 1. אני

עם הסתייגות מספר 2. החיסכון הוא 10 מיליון,

ואני רוצה להחזיר אותם בחזרה לסעיף.

נסים דהו: עוד דבר צריך לעשות, כי זה לא יספיק רק שאתה

מוסיף כסף. אם בהחלטת ממשלה קבעו קריטריונים

והוא לא יקבל? אז זה לא מספיק שנוסיף כסף, אלא צריך לשנות את החלטת

הממשלה.

מיכאל קליינר; אני תומך בהסתייגות שלך.

היו"ר אברהם רביץ; מי בעד הסתייגות מספר 2 של חבר הכנסת יצחק

כהו? מי נגד? 2. ההסתייגות התקבלה.,

איתי, אין לך בעיה של כסף בשביל זה, כי הרי הכסף ישנו. אלא מה, ישנה

החלטה של הממשלה. אם תבוא עד מחר עם שינוי החלטת הממשלה, הוא יבטל את

ההסתייגות.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אורוו לגבי ההוסטלים? מי נגד

ההסתייגות?

ההסתייגות לא התקבלה.

להוציא ההסתייגויות שכבר התקבלו, מי בעד כל ההסתייגויות הנמצאות בספר

הזה? מי נגד כל ההסתייגויות? ההסתייגויות לא התקבלו. הכל עולה למעלה.

מי בעד התקציב, ללא ההסתייגויות, פרט להסתייגויות שהתקבלו להעלותן

לקריאה שנייה ושלישית? 9. מי נגד? 7.

תקציב המדינה לשנת 1997 התקבל, ויעלה לקריאה שנייה ושלישית במליאה,

אני חושב שיש לנו תקציב נפלא, תקציב טוב, תקציב שעם ישראל יתברך בו,

תקציב שהוא גם מחנך.

אנחנו עוסקים עכשיו בביטול חצי נקודת הזיכוי לנשים באשר היותן נשים.

זאת אומרת, אין מדובר כאן על קצבת הילדים, על נקודות זיכוי עבור ילדים,

שזאת גם כן פריבילגיה שקיימת. אנחנו מקבלים על חצי נקודת זיכוי לאישה

עובדת, באשר היא אישה. אני אבקש מהגברת ציפי גל-ים במילים קצרות להסביר

לנו, כי אני רוצה לתת למשלחות המכובדות שהצטרפו אלינו לומר את עמדתן.

ציפי גל-ים; היסטוריה. לפני שנתיים, בשנת 95/ הוטל מס

הבריאות; וכנסת ישראל קבעה אז שעבור הבריאות

ישלם כל אזרח על-פי הכנסתו, ולא על-פי גודל משפחתו, ולא על-פי כל

הכללים האחרים שהיו נהוגים בקופות-החולים. בזאת הפכה הבריאות לנושא

ממומן בדומה לחינוך חובה, בלי קשר להיזקקות לשירות. באותה הזדמנות

התעוררה תרעומת ציבורית בשל העובדה שבמשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים, ?

נטל תשלום המס, במיוחד על האישה הנשואה, עלה מאוד, כיוון שקודם בכמה

מקופות-החולים היתה נהוגה הנחה בשל גודל המשפחה. לכן נקבעה הוראת שעה

לשנה אחת, האומרת שכל אישה נשואה תקבל נקודת זיכוי לשנת המס 95'. זאת

היתה הוראת חוק, שהיה קשה מאוד להגן עליה. היא מפלה בין נשים נשואות

ללא נשואות, למשל, אלמנות וגרושות, וקשה היה מאוד לעמוד בלחץ, גם החוקי

שבעניין.

שנה לאחר מכן הצענו לבטל את זה, בתחילת 96/ ובהזדמנות זאת החזרנו

נקודת זיכוי מלאה לכל ילד של אישה עובדת. קודם לכן קיבל כל ילד אי-זוגי

נקודת זיכוי, ובאותה הזדמנות החזרנו נקודת זיכוי מלאה לכל ילד. בלחץ

הנסיבות של אותם ימים עברה גם הוראת חוק של חצי נקודת זיכוי לכל אישה

באשר היא אישה. זה היה לפני שנה. מה שאני רוצה להדגיש פה הוא שמאז

ומתמיד נשים לא נהנו מאיזו הטבה מיוחדת מהסוג הזה. יתרה מזאת, הגדלנו

את זכותן, זכאותן בשנה הקודמת. וגם הוראת חוק זאת, נר

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]