פרוטוקול מספר 212, ועדת הבריאות, 23/06/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 212

מישיבת ועדת הבריאות

יום ראשון, י"ז בסיון התשפ"ד (23 ביוני 2024), שעה 10:15

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יונתן מישרקי – היו"ר

מוזמנים:

פנינה אורן שנידור

–

ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

דנה שך

–

מנהלת תחום מיקרוביולוגיה, משרד הבריאות

ד"ר זיוה חממא

–

מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון, משרד הבריאות ד"ר יונתן דר

–

מנהל תחום הערכת סיכונים פוד-טק, משרד הבריאות

שרון גוטמן טרודלר

–

עו"ד, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות שירלי דראי לאסט

–

סגנית ראש שירות המזון, משרד הבריאות

מרינה אוסטפלד

–

ראש צוות משפטי, משרד הבריאות

תום נקש

–

עו"ד, עוזרת ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

יוספה הולצשטיין

–

יועצת, משרד הבריאות

ד"ר לילא שיני חאג' יחיא

–

מנהלת אגף בכיר בכימיה ובריאות הציבור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר חגית איגרמן

–

עו"ד, מחלקה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר ריבה בן עזרא

–

ר.ו. ראשית לפיקוח מוצרים מן החי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר גל ברנס

–

רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר

אביב חצבני

–

מנהל איגוד המזון, איגוד לשכות המסחר

עמיר עופר

–

עו"ד, מנהל ענף מזון, איגוד לשכות המסחר

רז הילמן

–

סמנכ"ל יבוא מכם ותקינה, איגוד לשכות המסחר

שלמה שניזיק

–

חבר הנהלת חטיבת תמרוקים, איגוד לשכות המסחר

כרמל פלדמן אביטבול

–

סגנית מנהל איגוד, התאחדות התעשיינים

רוית ארבל

–

שדלנית איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

ליאור לוי

–

איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

אורי דורמן

–

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

אילנה דרור

–

כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

יגאל דנינו

–

עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות חקלאי ישראל

אורן ברנע

–

הסקטור הקיבוצי, ארגון מגדלי הירקות

שלומית רדר

–

חברת ועד עמותת יה"ל

משה מירון

–

פעיל חברתי

נעמי רוזנטל

–

טכנולוגית מזון - שופרסל, יצרני ויבואני מזון

משתתפים באמצעים מקוונים:

ריבה גור אריה שרון

–

שדלנית/ייעוץ, איגוד לשכות המסחר

פרופ' חגי לוין

–

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור

ייעוץ משפטי:

נעה בן שבת

סגן מנהלת הוועדה:

חנן רטמן

רישום פרלמנטרי:

דניאל ג', איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024, מ/1742 << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

שלום לכולם, אני מתנצל על העיכוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות הבוקר שתעסוק בנושא – הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

הבוקר אני מבקש לפתוח עם הידיעות הנוראות ששמענו והתפרסמו בסוף השבוע שעבר וגם הבוקר, על נפילתם של החיילים עומר סמדג'ה וסעדיה יעקב דרעי – יהי זכרם ברוך. מי ששמע בסוף השבוע את ההספד של אבא של עומר וההספד של האם, גברת ללי דרעי, לא נותרה עין יבשה. ההספדים מלאי התעצומות והעוז מבהירים באיזה בית גידול גדלו אותם חיילים מסורים.

הבוקר גם שמעתי ברדיו את דבריו של אביו של החייל, מלכיה גרוס, מסוסיה, שנפל בדרום הרצועה. יהי זכרו ברוך. אנחנו מבקשים מכאן לשלוח תנחומים למשפחות כולן ונתפלל לרפואתם השלמה של כל הפצועים במלחמה הקשה הזו, וכמובן בתפילה לחזרתם הביתה במהרה של כל החטופים והחטופות הנמצאים בשבי, שנזכה לראותם במהרה בריאים ושלמים.

לעניין הצעת החוק, אנחנו נמשיך היום, ואני רוצה להעיר מספר הערות בתחילת הדברים. לשם התארגנות, אנחנו ביקשנו לעשות סדר בסדר דיוני הוועדה ולשלוח מראש לשותפים שמובילים את הצעת החוק הזו את הנושאים שעליהם אנחנו מתכוונים לדון בטרם כל ישיבה. אלא מה, מתברר שחלק מהאנשים רואים בזה פגם. הם אומרים לנו שהם לא הספיקו להתארגן.

המטרה הייתה להכין את כולם ולמקד את הדיון, אבל יש אנשים שחושבים שאנחנו צריכים לתת התראה, לכן אני מודיע כאן מראש, בכל ועדה אנחנו נדון בכול. עליכם להיות מאורגנים על כל החוק כפי שהוא. אנחנו כבר דנים בו למעלה מחודש והוא פורסם הרבה לפני כן. על המשרדים ועל הגופים האזרחיים השונים להיות מוכנים בכל דיון לכל חלק בנושא הצעת החוק. לכן באנו מתוך כוונה טובה, אבל אם זה יוצר פגם כלשהו, אז הינה, אני מודיע את זה עכשיו.

בסוף הדיון הקודם נגענו בסוגיה שיש למשרד החקלאות לומר בעניין, כמובן אני גם אמרתי את זה אז ואני אומר את זה גם עכשיו – אנחנו לא נעשה פה שום מחטפים. נשתדל להביא את הצעת החוק הזו בהסכמה רחבה ככל הניתן ולכן כמובן שניתן למשרד החקלאות להשמיע את דבריו בהקשר הזה.

היו לי עוד כמה הערות במכתבים שקיבלתי במהלך סוף השבוע. גברת שלומית רדר, בנוגע למוצרים בתפזורת, נשמע אותה. גם פרופ' חגי לוין ביקש להשמיע את דבריו. אנחנו אמנם נתקדם בהצעת החוק, אבל נאפשר לכל מי שרוצה לדבר, בשמחה רבה.

גברתי היועצת המשפטית, אולי נחזור לסוף הישיבה הקודמת?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

נכון. בסוף הישיבה הקודמת דיברנו על התקנה שעוסקת ברדיונוקלואידים. אני מבינה שבדיוק אז אנשי משרד החקלאות יצאו מהדיון. סברנו שזאת הייתה תקנה שפחות עניינה אותם, אבל מסתבר שיש להם הערות, אז אולי אפשר לשמוע את ההערות. אנחנו מדברים על תקנת המועצה 2016/52.

<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>

עורכת דין חגית איגרמן, משרד החקלאות. דבר ראשון, מבחינתנו זיהום רדיואקטיבי הוא זיהום לכל דבר, וכמו שבמזהמים אחרים הוחרגו מוצרי מזון גולמי מן החי, מבקשים גם פה להחריג אותו. יש רשימה שמנהל השירות - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

לא שמעתי מה אמרת. מזון לבעלי חיים?

<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>

לא. מזון גולמי מן החי – בשר גולמי, חלב גולמי. כמו שיש במזהמים האחרים, מבחינתנו גם זו תקנה שהיא מבחינתנו סוג של זיהום שאנחנו יכולים לקבוע את זה אצלנו ואין צורך שזה יהיה גם פה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אולי להפך. אם זה מזהם שחל על כולם ואנחנו מדברים על מקומות שהיו חשופים לקרינה, כמו פוקושימה או מקומות כאלה, אז זה צריך לחול לכאורה על כל סוגי המזון שמגיעים משם. לא ברור למה.

<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>

פשוט יחול ברשימה שלנו. השאלה היא איפה זה נמצא.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

מה זאת אומרת?

<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>

עניין של סמכויות ואיפה זה נמצא.

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

פנינה אורן שנדור, מנהלת שירות המזון. הטענה של חגית הייתה יכולה לבוא לידי ביטוי אם הייתה רגולציה כזן, שמשרד הבריאות היה דורס. מאחר שאין רגולציה כזו וגם ככה הם מפנים להנחיה של שירות המזון הארצי, שהיא גם לא של שירות המזון, אלא הנחיה כללית ששר הבריאות חתום עליה, אנחנו לא רואים טעם, ולבקשתם לאחר הבהרות, הבהרנו שהרגולציה המאומצת לא חלה על מספוא.

<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>

זו ההערה השנייה. אנחנו מבקשים שזה יובהר בטבלה.

<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>

אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. דיברנו ביום חמישי על מזון לבעלי חיים. מזון לבעלי חיים זה לא רק מספוא, יש גם גרעינים וכל מיני דברים כאלה. אנחנו מדברים שזה לא יחול על כלל המזון לבעלי חיים. דבר נוסף, שזה יהיה כתוב באופן ברור ולא בכל מיני פלפולים משפטיים כאלה ואחרים שאפשר להבין. שיהיה כתוב "לא חל" בעברית פשוטה, בשביל מי שלא למד משפטים.

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

אנחנו מביאים את תשומת לב הוועדה לסעיף 3א.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

הנה, בבקשה, אורי, זו נקודה שרציתי להגיד גם בתחילת הדברים שלי. דיברת איתי על זה בסוף השבוע והיועצת המשפטית תחדד. אם צריך לחדד יותר, אנחנו נבדוק את זה. בבקשה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

תיקון סעיף 3א

2.

בסעיף 3א לחוק העיקרי –

(1)

בכותרת השוליים, בסופה יבוא "על מזון";

(2)

במקום סעיף קטן (א) יבוא:

חדש 9.6

"(א) הוראות האיחוד האירופי המנויות בחלק ב' לתוספת השנייה א', יחולו בישראל על מזון, ובכלל זה על עניינים שבסמכות שר הבריאות לפי חוק זה, בהחרגות, בתנאים בשינויים או בהרחבות הקבועים לגביהן בטורים א' עד ג' באותו חלק ובכפוף לאמור בסעיף זה, וכן בעדכונים להוראות כאמור שנקבעו בצו לפי סעיפים קטנים (ד)(1) או (ט) או שנקבעו בהודעה לפי סעיף קטן (ד1) (בחוק זה – ההוראות המאומצות).

זאת אומרת זה רק על מזון. ממילא זה לא חל על סמים מסוכנים, זה לא חל על מזון לבעלי חיים כי זה חל רק על מזון.

<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>

אז אם אפשר רק לרשום בטבלה שכל מקום שרשום - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל יש לי שאלה.

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

בגלל שזה רשום בכותרת - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

רבותיי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

החוק שבו מדובר הוא "חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)". אם את טוענת שגם בשם החוק היה צריך להגיד "מזון למעט מזון לבעלי חיים, למעט סמים מסוכנים, למעט, למעט", הנושא הוא מזון וזה הולך לכל האורך.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

מישהו מבין פרשנות משפטית אחרת?

<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>

הנוסח שקיבלנו, זה לא נמחק. רק ביקשנו שבטבלה, בטור א' או ג', אני לא בטוחה כרגע איזה מהם, כשקוראים את זה לתוך החוק הישראלי, לא יקראו כל מקום שרשום "מזון לבעלי חיים".

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אז מה הטעם להוסיף את 3א?

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אנחנו נתקלנו בזה כמה פעמים במהלך הדיונים פה בכל מיני חקיקות, באזור של הטורים שם, ואמרנו שכיוון שסעיף 3א מדבר על ההחרגה הזו, לא צריך להוסיף את זה בטורים כדי לא לחזור בכל מקום כי אם אנחנו נפספס מקום אחד, ייווצר איזשהו סוג של הסדר שלילי. גם על דעת היועצת המשפטית כך נהוג לכתוב בחקיקה. סעיף סל שכולל את כל החקיקה שמדברת על מזון ומזון בלבד ולא שאר הדברים, אני שואל האם יש פרשנות משפטית אחרת - - -

<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>

אז לכל הפחות אנחנו מבקשים שבנוסח המונגש זה יימחק, כמו שנמחקו דברים אחרים. שיהיה ברור שזה לא חל, כי באנגלית זה food ו-feed ובעברית זה נשמע מבלבל.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

את מתכוונת לכללים של משרד הבריאות - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בנוסח המונגש - - - מזון בהכרח - - - בעלי חיים - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

רוית, אני נותן פה לפי הסדר, כן, אדוני.

<< דובר >> יגאל דנינו: << דובר >>

עו"ד יגאל דנינו, התאחדות חקלאי ישראל. בהגדרה של מזון בהחלט אפשר להכליל מזון של בעלי חיים. בהגדרה של מזון בחוק - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

שנייה, אדוני. מזון שבסמכות שר הבריאות לפי חוק זה, המשמעות היא מה? איזה סוג מזון?

<< דובר >> יגאל דנינו: << דובר >>

בהגדרת מזון בחוק – "כל חומר, מעובד, מעובד למחצה או שאינו מעובד, המיועד לצריכת אדם בבליעה, לעיסה או שתייה, או כל חומר אחר שנעשה בו שימוש בתהליך ייצור, הכנה או עיבוד של מזון,"

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אנא תמשיך.

<< דובר >> יגאל דנינו: << דובר >>

ולמעט – תמרוק, תכשיר או סמי מרפא; מוצרי עישון; מכשיר המשמש לטיפול רפואי; סם מסוכן.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אם החריגו את כל השאר, בואו נוסיף בהגדרה "מזון לבעלי חיים".

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אם מזון מיועד לצריכת בעלי חיים הוא לא נכנס לרישה. לעומת זאת, סם מסוכן מיועד לצריכת אדם, לכן היה צריך למעט אותו במפורש מהסיפה. מזון לבעלי חיים לא מיועד לצריכת אדם.

<< דובר >> יגאל דנינו: << דובר >>

אבל הוא חומר שנעשה בו שימוש בתהליך הייצור.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה לא נכון.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זו פרשנות לא סבירה - - - חוק הגנה - - -

<< דובר >> יגאל דנינו: << דובר >>

אז מה הבעיה להחריג כדי למנוע את הספק הזה?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כי זה לא נכלל - - -

<< דובר >> יגאל דנינו: << דובר >>

אם כולם מסכימים סביב השולחן שזה לא יחול על מזון לבעלי חיים, מה הבעיה להחריג?

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

כי זה לא חל ברישה.

<< דובר >> יגאל דנינו: << דובר >>

זה כן, משום שאפשר לבוא ולטעון שמזון בעלי חיים הוא חומר שנעשה בו שימוש בתהליך הייצור.

<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>

אבל אתן לא מתנגדות.

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

בוודאי שאנחנו לא מתנגדות.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>

כנראה שיש איזה רעיון מאחורי זה. מה אכפת לכן שזה יהיה רשום?

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

היות ויש הסכמה וברור לכולם פה סביב השולחן - - -

<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>

אני אדאג שבן גוריון יאשר את זה אפילו.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כיוון שברור לכולם סביב השולחן שהחקיקה הזו לא מתעסקת במזון לבעלי חיים וזה גם נאמר במפורש לפרוטוקול ולא נתון לפרשנות אחרת, וכיוון שאתם מבקשים בכל זאת שיחודד, אבל יש נוהג חקיקה שמקובל בכנסת מזה שנים רבות, כאשר יש סעיף סל שכולל משהו ולא צריך להוסיף עליו מיעוטים נוספים, כאשר ברור לחלוטין שכתוב במפורש בתוך הסעיף שמדובר לאדם בבליעה וכדומה.

לכן אם הפרשנות הבסיסית מקובלת על היועצת המשפטית, ויש לה ניסיון רב, מי שמכיר את נעה יודע מאיפה היא מגיעה וכמה שנים היא נמצאת ומכירה את הליכי החקיקה גם בכנסת במקומות אחרים, ולא נראה שיש מקום לטעות. אם היה מקום לטעות לפי דעתה, הייתי מיד משנה את זה, אומר לכם בכנות. אבל אני סומך מאוד על שיקול דעתה ולא נראה שיש פה מקום לטעות בשום הליכים, אנחנו מבהירים לפרוטוקול שמדובר אך ורק במזון לבני אדם – לכן אני לא אקבל את הטענה הזו ואנחנו נשאיר את הנוסח כך, כשנאמר במפורש לפרוטוקול את מה שאמרתי כעת.

משרד החקלאות סיימתם את הדברים? מישהו ממשרד הבריאות רוצה להגיב?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

משרד הבריאות הגיב. משרד החקלאות טען שהם רוצים להחריג כי מדובר במזהמים. הם רוצים להחריג את המזון הגולמי מן החי, ומשרד הבריאות אמר שאין למשרד החקלאות היום הוראות בנושא הזה, להיפך הם מסתמכים על הוראות משרד הבריאות.

<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>

בין אם יש ובין אם אין – יש סמכות.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לכן הם אומרים שזה צריך להיות עדיין, ברגע שמדובר במזון לבני אדם, הרגולציה צריכה להיות אחידה.

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

אנחנו רק נוסיף למה שאמרת, נעה, שאנחנו כן למען הסר ספק ושלא ישתמע לשני פנים, אנחנו גם ננגיש את זה בתרגומים, שהרגולציה ברדיונוקלואידים היא לא חלה על מספוא, על מזון לבעלי חיים.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

בסדר גמור. אני עובר להערה הבאה. שולמית, היא בזום?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

היא אמורה להגיע.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אוקיי. פרופ' חגי לוין נמצא בזום, או מי מטעמו?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הוא כבר עולה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

טוב. אז אנחנו נתקדם בסדר היום. בבקשה, היועצת המשפטית.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

דיברנו על הנושאים שיעלו. אחד הנושאים הראשונים זה הנושא של האקרילאמיד. אולי תוכלו להסביר מהו? כי אני מבינה שזו תקנה חדשה במדינת ישראל, לא הייתה רגולציה בנושא הזה עד היום. מספר תקנה 2017/2158.

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

ד"ר זיוה חממא, מנהלת מחלקה לניהול סיכונים במזון, משרד הבריאות. כמה מילים להסביר במה אנחנו דנים כאן – אקרילאמיד זו תרכובת אורגנית שנוצרת בתהליכי עיבוד של מזון, כאשר מתקיימים כמה תנאים בסיסיים, כשבמטריקס של המזון יש רמת פחמימות גבוהות, סוכרים, והטיפול שנעשה הוא טיפול כמו טיגון או אפייה, טיפול בטמפרטורות גבוהות. אז נוצרות רמות גבוהות יחסית של התרכובת הזאת, אקרילאמיד.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

באילו מוצרים?

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

זה יכול להיווצר בכל מיני מוצרים. התקנה שאנחנו הולכים לדבר עליה מתייחסת לשלוש קטגוריות של מוצרים, שהם המוצרים העיקריים שבהם זוהו רמות גבוהות של אקרילאמיד. זה אומר מוצרים שמקורם בתפוח אדמה, פולי קפה – קפה שחור, קפה אינסטנט – ומוצרים שמקורם בדגנים – כל מיני קרקרים למיניהם, ופלים וכו'. בתהליך העיבוד שלהם, תהליך האפייה או תהליך הטיגון נעשה שימוש בטמפרטורות גבוהות ואז יש פוטנציאל גבוה להימצאות של רמות גבוהות של אקרילאמיד.

אני רוצה לציין את הדבר העיקרי – מדוע היה כל כך חשוב לנו, כמשרד הבריאות, להביא את התקנה הזאת לדיון כאן וחלק מתזכיר החוק. אקרילאמיד זוהה וסווג על ידי ארגונים בין-לאומיים כחומר מסרטן לאדם. כאשר בוחנים את הרמות שנמצאות במזון, יש כל מיני מחקרים, אז הרמות המצטברות של החשיפה לאקרילאמיד מכל מיני קטגוריות מזון נמצאו כבעלי פוטנציאל להעלות את הפוטנציאל לסרטון בקרב כל קבוצות האוכלוסייה, כאשר קבוצת האוכלוסייה הרגישה ביותר היא הילדים, בגלל היחס שבין משקל הגוף הנמוך שלהם לצריכת המזון, שהיחס הזה הוא גבוה יותר מאשר אצל אדם בוגר.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

מה ההבדל בין התקן הישראלי הקיים לבין האירופי?

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

נכון להיום, אין חקיקה במדינת ישראל שמתייחסת לאקרילאמיד שהוא לכל דבר ועניין מזהם במזון. בהמשך היום נדבר על התקנה המרכזית האירופית שמתייחסת למזהמי מזון, שזה 915. אקרילאמיד לא נמצא בתקנה הזאת, התקנה המרכזית למזהמים. הוא נמצא בתקנה נפרדת כי ההתייחסות אליו היא גם שונה.

בתמצות – התקנה הזאת לא קובעת רמות מרביות מותרות שמעבר אליהן אסור לשווק את המוצר, אלא היא קובעת רמות ייחוס. ההבדל הוא, הרעיון הוא שהעוסק במזון לאורך כל שרשרת הערך של המזון צריך לנקוט פעולות שיתרמו להפחתה של רמות האקרילאמיד במוצר הסופי.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כמו מה למשל?

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

כמו לדוגמה תהליכי האחסון, כמו לדוגמה בחירת זנים מסוימים שיש בהם פחות סוכרים, כמו לדוגמה בחינת הרצפטים, תהליכי העיבוד, בחינת טמפרטורת הטיגון של השמן לטיגון. כל מיני תהליכים לאורך השרשרת. כאשר אני רוצה להבהיר, וזו נקודה חשובה מאוד בהקשר של הרגולציה הזאת, הכול הוגדר ברמה של "ככל הניתן בהתאם לתנאים", הגאוגרפיים, המוצר הסופי, המאפיינים של המוצר הסופי - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

נעשתה עבודה הזו לפני שבאים לאמץ את הדין האירופי?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא.

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

העבודה הזאת נעשתה באירופה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אני שואל כלפי מדינת ישראל. האם נעשתה עבודה מהם הזנים שבהם אנחנו משתמשים לעומת הימצאות החומר הזה בפנים או מה החלופות האפשריות וכו'?

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

העבודה הזו לא נעשתה, אבל מה שהתקנות האלה אומרות, זה שעוסק במזון במסגרת תוכנית הבקרה העצמית שלו, שממילא זה משהו שהולך להיות מושת עליו במסגרת תזכיר החוק הזה, את נושא האקרילאמיד הוא גם ייקח בחשבון.

היום כאשר יצרן מזון רוצה לייצר מוצר בעל מאפיינים מסוימים הוא פונה לספק שלו והוא דורש מוצר או חומר גלם בעל מפרט מסוים שיתאים לו למוצר הסופי. האקרילאמיד יצטרך להיות עוד אחד מהפרמטרים שהוא יצטרך לקחת בחשבון, כששוב, אני מזכירה, לא מדובר בקביעת רמות מרביות שמעבר להן אסור לשווק את המוצר אלא רק צריך לעשות את המאמץ, לנקוט אמצעים כדי שהמוצרים שמוצבים על המדפים במדינת ישראל ונצרכים על ידי הצרכן הישראלי לא יכילו רמות גבוהות מדי של חומר שגורם לסרטן.

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

הייתי רוצה להוסיף ברשותך. אם אנחנו לא משנים היום את המציאות, כי כפי שד"ר זיוה חממא הסבירה אנחנו קובעים מציאות לעתיד, ומבחינתנו, אם אנחנו לא נתחיל לאמץ את הרגולציה הזו, אז גם לעולם לא נגיע לצעד הבא, וזה תהליך אבולוציוני שקורה גם היום בשינוי זנים. אנחנו יודעים שחלק מהזנים נבחרים בשביל הפריכיות שלהם, בשביל יכולת הקילוף שלהם, מתאימים את הזנים לתעשייה ופה פרמטר נוסף שיצטרכו לקחת בחשבון ללימוד להמשך.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

בסדר גמור. משרד החקלאות, בבקשה.

<< דובר >> ד"ר לילא שיני חאג' יחיא: << דובר >> לילא שיני חאג' יחיא ממשרד החקלאות. עמדתנו שזה מוקדם לקבוע רגולציה חדשה בארץ בעניין אקרילאמיד, במיוחד שכבר כמו שאנחנו הבנו גם בדיונים קודמים שמשרד הבריאות לא עשה בדיקה מקדמית אם יש צורך בחקיקה מעבר לעניין של מהות החומר מבחינתנו לא ראינו עבודות על השפעות שיהיו על תפוח אדמה, חיטה, קפה, יכול להיות בעתיד אורז ותירס. הכול תלוי במחוקק האירופי.

לא ברור לנו מה הסיבות שהביאו אותם לרגולציה החדשה. איך יתנהלו החקלאים מחר בבוקר, התעשייה, מה עליהם לעשות? האם ישנו זנים, במיוחד בתפוח האדמה? אילו השפעות יהיו על אחסון, שינוע, דישון? הרבה שאלות עדיין פתוחות. כמה שהמטרה חשובה לעניין החומר, אבל מחר בבוקר לא יודעים, אולי יצטרכו לגדל תפוחי אדמה חדשים, אולי יגדלו משהו אחר. כל השאלות נותרו פתוחות.

כמובן זו לא רק השפעה על גידול, גם על היבוא. אנחנו לא מייבאים רק מאירופה חיטה, קפה ותפוח אדמה. גם כן לא ברור איך זה ישפיע בקבלת התוצרת החקלאית הטרייה. כפי שאמרו, ובצדק, התקנה הזו שונה, החומר הוא מזהם כימי, אז אם יש בו בעיה, ראוי שהמדינה תקבע סף MRL, אפילו אם האירופאים עוד לא קבעו ומשרד הבריאות אומר שיש בעיה בחומר אז יקבעו, אולי אנחנו נקדים את אירופה, ויקבעו MRL.

אנחנו לא רואים בכל התקנה המאומצת מה התפקיד של משרד הבריאות, איך יפקח, הן על יצואנים והן החקלאים, וברור שלא ראינו שום פיקוח על היבוא. וברור שעל היבוא ממדינות, במיוחד מחוץ למדינות האיחוד האירופי, לא יהיה שום פיקוח, ואם יהיו רמות אקרילאמיד גבוהות, אני לא רואה שמשרד הבריאות יבדוק, ואם יבדוק, האם יש לו מנדט להחזיר את הסחורה לחוץ לארץ? יגיעו מוצרים מכל מדינה, אנחנו לא נדע מאיזו מדינה, מי החקלאי, איפה יוצר חומר הגלם ואיפה יוצר התוצר המעובד. אפילו האירופאים שקבעו את התקנה לפני כמה שנים, אמרו שיקבעו MRL, וטרם קבעו.

מהבחינה שערכנו, ראינו שיש רגולציה רק באירופה, אין במדינות אחרות, בדקנו גם מה עשו האמריקאים, הם יצאו אמרו "אין MRL, אנחנו אספנו נתונים שנים בואו נפרסם מדריך לתעשייה שממנו גם יראו את ההשפעות". כמובן עשו שנים של איסוף נתונים ומחקר ופרסמו מדריך.

אלה הפעולות שנקטו מדינות אחרות. כאן לא ברור, אין נתונים, למה פנו לאמץ הדרך הזו.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הדרך הזו היא לא דומה דווקא למדריך?

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - - מאוד.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

ממש לא. - - -

<< דובר >> ד"ר לילא שיני חאג' יחיא: << דובר >> הרגולציה אומרת שהיצרן יצטרך לעשות בדיקות אקרילאמיד ובדיקות סוכר וצריך לבחור זנים וצריך לעשות השפעות על השינוע, על האחסון, אולי אף על דישון למשל, בחיטה. הרבה הנחיות לגידול החקלאי. כמו שאמרתי, אם החומר בעייתי, בואו תסדירו את זה עד הסוף, ולא רק עכשיו, היום מטילים על יצרנים וחקלאים בלי לדעת איפה הסיבה.

עוד הערה כללית. לא רק שמשרד הבריאות החליט לצמצם את החשיפה לאקרילאמיד רק דרך הייצור המקומי ולא דרך היבוא, אלא האקרילאמיד הוא חומר הנמצא בתעשייה, נמצא מזהם בהרבה מקורות. יש מקור ידוע שמעישון סיגריות יש אקרילאמיד. רוב האקרילאמיד מופיע מתעשייה של פוליאקרילאמיד שתמיד יש בו זיהום של אקרילאמיד.

האירופאים רצו לצמצם את החשיפה לאקרילאמיד, לכן בנוסף לרגולציה של קביעת ערכי ייחוס של אקרילאמיד במזון, עשו רגולציה גם במים. צריך להסתכל באופן כללי על האקרילאמיד ולצמצם חשיפה. דרך התעשייה בארץ בלבד - לא תרד החשיפה. צריך להסתכל באופן הוליסטי על הנושאים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

את צודקת לגמרי, אבל אנחנו כרגע אם לא נתחיל להתעסק במזון - - -

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

גם לא נגיע להוליסטיות וזה בהחלט עומד על השולחן של שאר המחלקות המקבילות אלינו במשרד הבריאות.

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

אבקש להתייחס לדבר אחד, זו אמירה קצת מוזרה כאילו דווקא באקרילאמיד אופן הפיקוח הוא על כל השרשרת בייצור המקומי, וביבוא - רק על המוצר הסופי. נבהיר שזה כך לגבי כל החומרים שחקיקת המזון מכסה. אנחנו לא מפקחים לא על היצרן ולא על המגדל שנמצא בחוץ לארץ. יש אחריות ליבואן ויש אחריות - - -

<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>

אבל את רוצה לפקח על המגדל בארץ. את רוצה להגיד לו איך לגדל.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

רק להגיד שבעיצום הכספי רשום רמות אקרילאמיד - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אנחנו נגיע לעיצום בהמשך. כן.

<< דובר >> ד"ר לילא שיני חאג' יחיא: << דובר >> רק ההערה שלי לא הייתה שמשרד הבריאות יפקח על היבוא, אלא לא רשום בכלל כיצד משרד הבריאות הולך לפקח על היבוא ואם יהיה למשרד הבריאות מנדט להחזיר תוצרת לחוץ לארץ, אפילו לא מארצות-הברית, כל מדינה אחרת, בגלל נוכחות אקרילאמיד, אף שאין להם ערכי MRL. על זה טרם קיבלנו תשובה.

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

ההתייחסות היא בדיוק אותו הדבר בייצור המקומי וביבוא, בדיוק כמו ההתייחסות של כל חקיקת המזון.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל יש הבדל בין שאריות חומרי הדברה או - - - כשאת בוחנת את הרמות שלהם במזון את יכולה לדגום את המזון ולראות האם החומר קיים או לא קיים, תרכובת כספית כזו או אחרת.

באקרילאמיד את לא יכולה, את רואה את התוצר הסופי. אולי תמצאי את האקרילאמיד במוצר, אבל את לא תוכלי לראות האם הוא ביצע את אמצעי אפחות לאורך כל שרשרת הטיפול.

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

אני אבהיר. לא משנה אם זה ביבוא או בייצור מקומי. רמות האקרילאמיד תמיד יימצאו במוצר הסופי והפיקוח הוא ברמה של האם ננקטו פעולות כדי להפחית אותו. זה משתלב לגמרי עם אחריות יבואן, כיצד הוא בוחר את הספקים שלו, אילו אמצעים הספקים משיתים כדי לעמוד בדרישות החקיקה, אם מדובר באקרילאמיד או בכל דבר אחר.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל אילו מסמכים תרצי למשל שהוא יציג לך, היבואן? אילו מסמכים מהיצרן הוא יצטרך להציג לך כדי להראות שהוא בחר את המוצרים, מישהו שבתהליך האחסון ותהליך בחירת הזנים ותהליך הטיגון הוא - - -

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

התקנות האלה הן תקנות שמנגישות הרבה מאוד מידע. הנספחים מתייחסים לאמצעי אפחות שאותם ניתן לנקוט, הכול בהתאם לסוג המוצר, למאפיינים שלו וכדומה, והכול צריך להיות מתועד, שזה שוב חלק ממנגנון בקרה עצמית שממילא יצרן ויבואן צריכים ליישם. דבר שני, התקנות עושות הבחנה בין עוסק במזון גדול לעוסק במזון קטן יותר, זאת אומרת שיש שם עניין של גמישות.

<< דובר >> ד"ר לילא שיני חאג' יחיא: << דובר >> עדיין הרגולציה מתאימה למדריך ולא כרגולציה - - -

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

אז את מוזמנת להעביר ביקורת על המחוקק האירופאי ישירות - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לאורי, אני רק רוצה לשאול אתכם, אמרת בתחילת הדברים שאנחנו מצפים מהיבואן, השתמשת במילים "ככל הניתן". איפה זה בא לידי ביטוי?

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

לפחות עשר פעמים, אני בדקתי את זה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

הייתי שמח לראות את זה בתוך הרגולציה. תגידי לי רק מספר סעיף או איפה בנספח.

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

בנספח 2 תחת הכותרת "אמצעי אפחות שעל עוסקים במזון לנקוט" סעיף 1 – "עוסקים במזון המייצרים מוצרי תפוחי אדמה יישמו את אמצעי האפחות הבאים - - - כאשר הם זמינים, וככל שהם תואמים למוצר המזון הרצוי שהתקבל".

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זה לגבי הזנים, בחירת הזנים.

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

נכון.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אז על זה הדיון בעיקר.

<< דובר >> יגאל דנינו: << דובר >>

מצד שני, אדוני, בנספח 1 בסעיף א1 נאמר – "עוסקים במזון יזהו וישתמשו בזני תפוחי אדמה מתאימים לסוג המוצר וכאשר תכולת חומרי המוצא של האקרילאמיד בהם היא הנמוכה ביותר בתנאים האזוריים".

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

בדיוק. "האפשריים בתנאים האזוריים". שימו לב שנלקחת כאן בחשבון ההשפעה של עונתיות, של תנאים גאוגרפיים, של מאפייני המוצר הסופי שרוצים להגיע אליו – כל מיני דברים.

<< דובר >> יגאל דנינו: << דובר >>

הבעיה עם התקנה הזאת היא הכלליות שלה, מצד אחד כפי שמשרד הבריאות טוען, אבל מצד שני כשהיצרן צריך ליישם את התקנה הזאת, הוא יכול לפסול זנים מסוימים כיוון שהם לא עומדים בתקנה. ואז זה מגיע לחקלאים.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

על בסיס איזה מידע הוא הולך לפסול?

<< דובר >> יגאל דנינו: << דובר >>

נניח לדוגמה אדוני, זני בטטה שיש היום במדינת ישראל שהם לא עומדים ברגולציה הזאת, הם יוצרים - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

הם לא מתאימים למה? לתנאים האזוריים? תסביר לי על מה ייתפס אותו יצרן.

<< דובר >> יגאל דנינו: << דובר >>

אולי באמת כדאי שנשמע את אורן.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אבל קודם כל אורי. אני לא יכול לפספס את אורי בעניין של האקרילאמיד. בבקשה.

<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>

אנחנו קמנו בוקר אחד ונודע לנו שיש חומר שקוראים לו אקרילאמיד. איזה מזל שהגישו את החוק הזה. זה מזל גדול מאוד, ועל כך כמובן אנחנו מודים כל יום. אבל זה שוב עוד אחד מהאמצעים להעדפת החקלאי האירופי – הצרפתי, האיטלקי, הבלגי – על פני החקלאי הישראלי, ואחר כך לדבר גם על תעשייה שצריכה לעבד את המוצרים האלה.

אני לא מסוגל להבין את הרציונל שעומד מאחורי הדבר הזה. להקשות על החקלאים עוד יותר עם משהו שהוא לא ידוע, לא מוכר ובכלל לא - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אתם טוענים שלא ידוע מחקרית, שהחומר הזה מסרטן?

<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>

הם לא עוסקים בזה. מדובר ברגולציה חדשה - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

רגע, אורי, אתם יודעים שזה לא חומר מסרטן או שאתם פשוט לא יודעים אם זה - - -

<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>

אני לא סמכות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא ראינו נתונים אודות ישראל.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אני מבין שלא נעשתה עבודה. אנחנו דיברנו על זה בתחילת הדברים.

<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>

כבוד היושב-ראש, לאף אחד פה אין הוכחות שהחומר הזה מסרטן, וללכת ולהפחיד את הציבור ולהגיד שזה מסרטן, זו חוכמה מאוד לא רצינית. זה לא העניין פה. העניין הוא אחר לגמרי. אני בטוח שאתה מבין אותו. זה לא הסרטן ולא שום דבר אחר, דברים אחרים שקשורים במי ישלוט ומי ינחה את כל המערכת הזאת. מדובר על משהו שלא היה, משהו חדש. הוא גם בקושי קיים באירופה הנושא הזה.

כפי שנאמר זה בכלל מדריך. גם בארצות הברית זה מדריך. אז תשימו בצד. מה זה קשור לחקיקה העניין הזה? אתם רוצים להתחיל ליישם את זה, להתחיל להביא את זה למודעות, להטמיע כל מיני שיטות וכל מיני דרכים כדי להקטין את האקרילאמיד - בבקשה, אבל לא ככה. לא לבוא למעלה ולהגיד "הינה, יש חוק. עכשיו תבחרו את הזנים המתאימים, תעשו אגרוטכניקה מתאימה, תשקו כמו שצריך" – כל מיני דברים.

הרגולציה הזאת יש לה השפעה גדולה מאוד על מספר גידולים שנמצאים פה כל הזמן על השולחן, שזה תפוחי אדמה, תירם, דגנים שונים כמו חיטה. מדינת ישראל לא משופעת בחיטה, הרי את מרבית החיטה מדינת ישראל מייבאת בכלל. אז את מעט החיטה שעוד מייצרים פה ועושים מאמצים גדולים בשביל ביטחון המזון של מדינת ישראל, לייצר פה כמה שיותר חיטה, גם על זה רוצים לשים כל מיני מגבלות.

האיחוד האירופי, כפי שאמרה ד"ר זיוה חממא, לא קבע רמת שאריות מקסימלית. ד"ר זיוה אומרת רמות ייחוס. מה זה "רמות ייחוס כאלה ואחרות בנושא הזה"? אין נתונים וכבר ד"ר זיוה אמרה את זה, אין נתונים אודות בדיקה - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אגב, בנספח 4 יש רמות ייחוס.

<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>

בסדר. עם רמות ייחוס אפשר כל הזמן לשחק. זה מאוד נחמד העניין הזה של ייחוס. אין נתונים. שום נתונים. לא נעשתה בדיקה של כל הנושא הזה, איך הוא משפיע על הגידול החקלאי ועל יבוא מזון מעובד או חומרי גלם ממדינות, שאינן חלק מהאיחוד האירופי.

רגולציה זו מוסיפה נטל על יצרני המזון בארץ ועל החקלאים, מאחר שהם נדרשים לעשות פעולות רבות. זה כתוב בתוספת – לבדוק, למדוד, לשקול, להחליט על זנים. הרי מדובר פה על חומר גלם שמגדלים אותו, לא זורעים אותו או לא שותלים אותו לפני שיש הסכם עם מישהו. ההסכם זה מישהו שלוקח את זה. ככה זה עובד. זו לא עגבנייה שאתה מגדל אותה ובסוף מישהו בא ולוקח. פה יש הסכמים מראש. אז מתערבים בכול.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אורי, כמה זמן לדעתך נדרש מכם, החקלאים, אולי אפילו ממשרד החקלאות, לעשות איזושהי עבודה ולהבין באילו זנים יש יותר או פחות - - -

<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>

אדוני, זה של משרד הבריאות. ביקשנו מהיום הראשון לראות את העבודה הזו. זה מה ששאלנו, אם זה משפיע על הזנים בישראל או לא. אולי יגידו לו שכל הזנים שגדלים בארץ הם מצוינים ועומדים בדרישות, אז יופי, אבל אנחנו לא יודעים. אין לנו את המידע העובדתי להבין מה נדרש.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

אבל מה שמשרד החקלאות מבקש מאיתנו, שאנחנו נעשה את הבדיקה ונקבל מהחקלאים את - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מישהו צריך לעשות את הבדיקה הזאת.

<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>

צריך להסתמך על עובדות, על נתונים. איפה הם?

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

שאלתי שאלה פשוטה. אני רק שואל כמה זמן נדרש לעשות עבודה בשביל להגיע לזנים האלה שיש בהם הרבה מהחומר וכאלה שיש בהם מעט מהחומר הזה?

<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>

נמצא כאן אורן ברנע, שהוא מגדל והוא יודע.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אורן, בבקשה.

<< דובר >> אורן ברנע: << דובר >>

אורן ברנע, ארגון מגדלי ירקות. אני מקיבוץ סעד. אנחנו מגדלים עכשיו תפוחי אדמה מול עזה. בדיוק גמרנו לאסוף אותם. תפוחי האדמה האלה, בחלקם, הולכים לתעשייה ושם בתהליך יכולים להיווצר אקרילאמידים. אני לא מתנגד לכך שבמדינת ישראל יאכלו פחות אקרילאמידים. אנחנו צריכים להגיע לאיזשהו מהלך מסודר, שייתן לאוכלוסייה מזון בריא יותר ואני לגמרי עם משרד הבריאות בעניין הזה.

אלא מה? אנחנו רצים לקבל חוק על משהו שאנחנו לא יודעים עליו. אני אחזור לדוגמה של תפוחי האדמה. נניח שאחד הזנים שגידלנו יסתבר שהוא לא יתאים והרמות שלו גבוהות, אחד מהם. הזן הזה, קודם כל, אספנו אותו עכשיו, הולכים לעבד אותו בתפוגן, וימשיכו שנה שלמה לאכול אותו, גם אחרי ינואר 2025.

יותר מזה, אנחנו כבר הזמנו באירופה את הזרעים לשנה הבאה. התהליך הזה לוקח זמן. אנחנו צריכים לזהות אילו זנים בסדר. אגב, לדעתי בתפוח אדמה בגלל שהנושא הזה באירופה בחלקו כבר מוסדר, אני מניח שנוכל להתגבר על הבעיה, אבל אנחנו צריכים זמן ללמוד את זה. יש לעומת זה גידולים - - -

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

כמה זמן?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

חמש שנים.

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

אתם יכולים להאריך את התחילה ככל שיידרש.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

שאלתי את השאלה בשביל לנסות להציע אבל - - -

<< דובר >> אורן ברנע: << דובר >>

רק שנייה. יש גידולים, למשל בטטות, שברור שהתהליך יהיה מסובך יותר, ושם יכול להיות שבכלל נצטרך לשנות את הטכנולוגיה של הטיגון.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

שם אתה לא מביא מאירופה?

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

אבל זה כבר יצרנים. אתה כבר עכשיו הולך ליצרן - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה גידול של עסקים.

<< דובר >> אורן ברנע: << דובר >>

לא, לא. אני יודע שאם אני אייצר בטטות ויעבור החוק הזה, עליי יקפידו מאוד, לעומת זאת מי שיחליף אותי, זו סחורה אחרת שתגיע ועליה יסתכלו פחות. יש לי ניסיון בזה. לכן אני רוצה לפתור את זה פה אצלנו. אני רוצה יחד איתם להבין מה קורה, לדוגמה בבטטות או בגידולים בעייתיים אחרים, ואז אנחנו נחפש דרכי גידול, נחפש זנים, נהיה בקשר - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

הזרעים של הבטטות גם מאירופה?

<< דובר >> אורן ברנע: << דובר >>

בטטות הרוב מפה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

תפוחי אדמה זה אירופה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כן. הוא אמר מקודם.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

ויש גם תירם וגם חיטה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

תירם וחיטה עדיין לא בתקנות.

<< דובר >> אורן ברנע: << דובר >>

יש לי זן לא מתאים בבטטות. אני מנסה זן אחר. רק אחרי שנה יש לי תשובה אם הזן האחר הוא טוב או לא.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אורן, כמה זמן נדרש לכם כדי ללמוד את הסוגיה הזו?

<< דובר >> אורן ברנע: << דובר >>

ארבע-חמש שנים וזה מסודר.

<< דובר >> ד"ר לילא שיני חאג' יחיא: << דובר >> צריך גם לחשוב אם בכלל צריך רגולציה או לעשות כמו ארצות הברית, החומר ידוע, ארגון הבריאות העולמי מבין, כל העולם מבין את החומר הזה, אבל רק אירופה החליטה ללכת לרגולציה, וזה נושא שכן צריך לבחון אותו, אם צריך רגולציה מחייבת או ללכת לדרכים אחרות, משרד הבריאות יאסוף נתונים ויבדוק אם אפשר ליישם את הרגולציה בעתיד בארץ, את ההשפעות שלה. זה לא רק על כמה החקלאי יכול להתארגן ולהחליף - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

ברור. תעשיינים, רוצים להגיב משהו? עורכת דין רוית ארבל, בבקשה.

<< דובר >> רוית ארבל: << דובר >>

בסופו של דבר יש פה עניין ייחודי כי הספים שבנספח 4, האכיפה המנהלית היא לא בזה שאתה חורג מהם, אלא אם אתה חורג מהם, יש עליך נטל להסביר שעשית את כל האמצעים הסבירים. זה מן משהו ייחודי. אני שואלת איך זה יחול על יבואנים, כי היבואן, בסופו של דבר, קונה מוצר מוגמר, אז איך שירות המזון יאכוף את הדבר הזה. אני מנסה להבין מה המשמעות של זה מבחינת ההוראה בסופו של דבר, העיצום הכספי.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

את שואלת על יבואנים?

<< דובר >> רוית ארבל: << דובר >>

אני שואלת את שירות המזון. יש פה איזו הוראה שאני מבינה, יש פה עיצום כספי. או שיוותרו על עיצום כספי בהקשר הזה, כי העיצום הכספי פה הוא מצחיק, הוא חל רק על היצרנים בסופו של דבר.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

העיצום הכספי כולל שני רכיבים, הוא אומר או שהוא לא נקט אמצעים סבירים או שהוא לא עמד ברמות הקבועות.

<< דובר >> רוית ארבל: << דובר >>

לא. הוא אמר "לא נקט אמצעים סבירים לצמצום רמות או לא עמד ברמות", אבל לא עמד ברמות זה הרבה מעבר למה שכתוב בתקנה עצמה. ההוראה המאומצת לא אוסרת על לעמוד - - - אז את זה צריך למחוק בכל מקרה. זו טעות.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

משרד הבריאות, למה אתם התכוונתם? האם התכוונתם - - -

<< דובר >> רוית ארבל: << דובר >>

זה לדעתי משרד המשפטים צריך למחוק - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אם אנחנו מסתכלים על ההפרה בעמוד 52, פסקה 32, יש שתי חלופות – או שהוא לא נקט אמצעים סבירים, והעלתה פה עורכת הדין ארבל את השאלה איך אנחנו - - - את זה על היבואנים, והחלק השני של ההפרה, זה חלופה אחרת שלא עמד ברמות הקבועות. אם זה ברמות הקבועות לכאורה, אפשר כן לדגום את המוצר, גם הישראלי וגם הזר, לדגום אותו ולדעת אם הוא עומד ברמות. השאלה היא למה התכוונתם.

<< דובר >> רוית ארבל: << דובר >>

מבחינה משפטית, אם ההוראה המאומצת לא אוסרת על דבר, העיצום הכספי לא יכול לבוא ולקבוע איסור משל עצמו. הוא יכול לקבוע שמשהו אסור הוא עבירה, אבל הוא לא יכול לקבוע את הנורמה בעצמו.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

השאלה אבל אם זו לא נורמה שעולה. מה אומר סעיף 1 - - -

<< דובר >> רוית ארבל: << דובר >>

הוא אומר שלא ינקוט אמצעים סבירים. קראתי את סעיף 1 עכשיו פעם נוספת. מותר לחרוג אם הוכחת, פשוט הנטל עובר עליך להוכיח שנקטת אמצעים סבירים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל הוא אומר כך – "בלי לגרוע, עוסקים במזון יכפילו בהתאם להוראות סעיף 2 אמצעי אפחות מפורטים במטרה להשיג רמות אקרילאמיד נמוכות ככל שניתן להשיג, וזה ישתדל באופן סביר מתחת לרמות הייחוס" בסוף התוצאה תוכל להיות מתחת לרמות הייחוס.

<< דובר >> רוית ארבל: << דובר >>

זו גם לא הפרשנות שהציגו משירות המזון, ובצדק, כי זה גם לא בפרשנות שחלה באירופה. זה אומר שצריך לנקוט אמצעים סבירים.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

השאלה ברורה.

<< דובר >> רוית ארבל: << דובר >>

אבל הבקשה שלנו בשורה התחתונה, א' צריך למחוק את "לא נקט" כי זה פשוט לא חוקי, ועמדתנו היא שצריך לוותר בכלל, לאור הסוגיה הייחודית פה והאופי הייחודי מאוד של התקנות האלה והחדשנות שלהן, צריך לבטל פה לגמרי את העיצום הכספי. לא צריכה אכיפה מנהלית לעניין הזה, זה מאוד תלוי - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אז מה כן תהיה האכיפה? נניח שיש יצרן - - -

<< דובר >> רוית ארבל: << דובר >>

יש פה רגולציה מאוד חדשה של עניין מאוד חדש - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אפשר לדחות את הכניסה לתוקף של העיצומים.

<< דובר >> יגאל דנינו: << דובר >>

צריך לדחות בכלל את הרגולציה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

מלבד זה.

<< דובר >> יגאל דנינו: << דובר >>

אדוני, אם אפשר, לפני שניגשים לסנקציות, זו צריכה להיות רגולציה רכה, שמלווה את התהליך של הייצור.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

בסדר גמור, תודה. עורך דין עמיר, אתה רוצה להגיד משהו?

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

קודם כל אני רק רוצה להגיד שמבחינה עקרונית אנחנו כן תומכים באימוץ של הרגולציה הזאת, אבל כמובן אני מצטרף פה לדעה של חברי שככל שמאמצים צריך תקופת מעבר ארוכה יותר וכמובן גם בנושא של עיצומים כספיים צריך לבחון, אם יהיו או לא. כמובן, אנחנו נצטרך שזה ייכנס לתוקף בשלב מאוחר יותר.

רק בקשה למשרד הבריאות. אנחנו נשמח להבין מעשית, איך זה יתנהל. כלומר אמרתם שברגולציה הזו אין אימוץ של רמות מרביות, אלא ערכי ייחוס. כאשר אומרים ערכי ייחוס, לי זה משאיר איזשהו פתח לפרשנות, אז אשמח להבין מתי תבקשו את הניירת? לצורך העניין, האם בשחרור תבקשו ניירת המעידה באילו אמצעי אפחות נקטו?

<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>

כבוד היושב-ראש, לא סיימתי את דבריי ולא אמרתי מה אנחנו מבקשים. כיוון שמדובר פה על רגולציה, שכל מטרתה היא מסירת מידע, אנחנו חושבים שצריך להסיר את זה, היא לא צריכה להיות בכלל בחוק הזה. משרד הבריאות בתיאום עם משרד החקלאות ובשיתוף המגדלים צריכים להכין תוכנית חמש-שנתית כפי שנאמר פה למעקב, לבדיקה, לגיבוש הנחיות, כמובן בדיקה של ההשפעה של הדבר הזה, איך לנהוג בנושא הזה.

לאחר שייגמר כל התהליך הזה ותהיה הסכמה על הרגולציה בעניין הזה, יבואו לוועדה מקצועית בלתי תלויה של אנשים שלא קשורים אלינו, והיא תגבש המלצות ותביא אותם לאישור של ועדת הבריאות של הכנסת. זה מה שאנחנו חושבים שצריך לעשות עם התקנה הזאת.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אוקיי. ליאור?

<< דובר >> ליאור לוי: << דובר >>

אתחיל מהסוף. אני נוטה להסכים עם מה שאמר אורי. רק לפני דקה ראינו איך רוית הציגה את הדיסוננס הקטן לדעתי, בעניין של מצד אחד סף התייחסות אבל מהצד השני קנס. אנחנו באים לאירוע חדש לחלוטין, אנחנו לא באמת יודעים איך להתייחס אליו, לא בחקלאות ולא בתעשייה, ואני מבין את הרצון להתחיל לנהל את הנושא, ואפילו מסכים.

אבל מפה ועד ליצירת חקיקה חדשה, צריך להבין מה יקרה לתעשייה, ברגע שיש חקיקה עם ספים כלשהם, כולנו מבינים מה יקרה, כולנו רצים לשם.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

מצד שני, אם אתה תוותר, אנחנו הרי לא מתחילים את כל ההוראות האירופיות המאומצות האלה באופן מיידי, יש תקופת היערכות, אם לא תחיל את ההוראות האוסרות וגם את הנורמות לא תחיל, לא תתחיל את התהליך לעולם. אז השאלה היא מה צריך למצוא פה. אולי לאמץ חלק - - -

<< דובר >> ליאור לוי: << דובר >>

לכן אמרתי "אני נוטה", לא אמרתי "אני מקבל".

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל אולי צריך לאמץ חלק מהחקיקה. אולי זה מה שמשרד הבריאות צריך לחשוב עליו, לאמץ - - - מהנספחים, לדבר על איזשהו כיוון, לחשוב על משהו - - -

<< דובר >> ליאור לוי: << דובר >>

ברגע שיש משהו בצורה של חקיקה, יצרן נאות, ואנחנו עוסקים ביצרנים נאותים, ב-2026 כולנו נאותים, יעשה דבר מאוד פשוט. הוא ילך למקום הכי פחות מסוכן לו. המקום הכי פחות מסוכן לו, זה לעמוד מתחת לסף הכי מהר שאפשר כי הוא לא יודע מתי יבוא המפקח או מי שמפקח עליו ויגיד לו "מה עשית בשביל להפחית את זה? איך פעלת?" ולכן אנחנו לא רוצים להיות שם, ויש פה סיכון אמיתי. הם בסוף צודקים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אם לא תחיל את זה, אף אחד בכלל לא יפעל בכיוון, כי הוא יגיד שאקרילאמיד זה לא עניינו והוא לא צריך לבדוק ולא צריך לקיים מערך דיגום - - -

<< דובר >> ליאור לוי: << דובר >>

יש הבדל גדול מאוד בין פגימה - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

- - - יגיד, "אין לי נורמה שאני עלול לסטות ממנה".

<< דובר >> ליאור לוי: << דובר >>

את צודקת, אבל יש הבדל גדול מאוד בין קנסות בניהול של הנושא הזה לבין ליקוט מידע.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

הנקודה ברורה. בבקשה, משרד הבריאות, ואני רוצה לצאת להפסקה קצרה להתייעצות.

<< אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>

עורכת דין שרון גוטמן ממשרד הבריאות. קודם כל, זה נחמד שיש הנחיות והמלצות, אבל ללא סנקציה אין לזה משמעות, זה נחמד שיש. זו המשמעות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

קודם תתכנני.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

בואו ניתן לה בבקשה להשלים את הדברים ואחרי זה נגיב לזה.

<< אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>

אני רוצה קודם כל לתקן, באמת תודה על הדיוק. אנחנו רוצים לדייק בנוסח של ההפרה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

ב-32, נכון?

<< אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>

כן. אנחנו רוצים לדייק. זו אכן לא חלופה, תודה לעורכת הדין רוית ארבל. זה "מייצר, מייבא ומוכר מזון, שלא נקט אמצעים סבירים לצמצם רמות אקרילאמיד במזון כדי לעמוד ברמות הקבועות". כלומר היא קודם כל תראה את הרמה הגבוהה. אנחנו לא הולכים מההמלצה לסנקציה, וכמובן שבכל הפרה ראשונה, יש הגנה ולא נותנים עיצום כספי על הפרות חדשות. בכלל, ההפרות האלה, עשינו דחייה בחוק וכמובן אם הרגולציה כולה תידחה, ההפרה תידחה בהתאם. את כל זה צריך לקחת בחשבון, זה עניין של שנים ולא מייד מחר בבוקר. בסוף, הדרך זה לכוון את השוק לעמוד ברגולציה, בדרך שבה המדינה עושה רגולציה.

<< דובר >> רוית ארבל: << דובר >>

איך העיצום הכספי יכול להיות נאכף ביחס - - -

<< אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>

ד"ר זיוה תסביר, אבל קודם כל אנחנו משנים את הנוסח, תימצא הרמה ואז בודקים אם הוא נקט באמצעים.

<< דובר >> רוית ארבל: << דובר >>

איך זה יחול לגבי יבוא?

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

כל הרעיון של הדבר הזה זה כדי שכן יינקטו אמצעים כדי להפחית את הרמות של אקרילאמיד שאני מאוד מקווה שאין כאן איזשהו ניסיון לערער על המדע עצמו, כי ארגון החקר העולמי בנושא של סרטן - - - הגדיר את החומר הזה כמסרטן לאדם, ולא רק אירופה.

בהנחה שאין כאן איזשהו ניסיון לערער על הנתונים המדעיים שהחומר הזה הוא אכן מסרטן לאדם, ואני יוצאת מהנחה שאף אחד מאיתנו לא רוצה שאנשים ייחשפו לחומרים מזיקים במזון המשווק בישראל, הרעיון הוא לקחת את זה בחשבון לאורך כל שרשרת הייצור של המזון.

כמו ששרון דייקה כאן את הנושא של ההפרה, הולכים אחורה. זאת אומרת בודקים את הרמה שנמצאה ביחס לרמת ייחוס. אם היא גבוהה יותר, בודקים את האמצעים שננקטו. זה הרעיון. לכן היות שבודקים את הרמות במוצר הסופי, זה רלוונטי גם לייצור מקומי וגם ליבוא בדיוק באותה מידה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

ד"ר לילא שיני, בבקשה.

<< דובר >> ד"ר לילא שיני חאג' יחיא: << דובר >> רציתי להעיר שכל הזמן חוזרים ואומרים "דחיית תחולת החוק", "בואו נחוקק ונחכה עם זה". אנחנו יודעים כבר מהחקיקה מ-2021 שזה לא עובד. להגיד "בואו נדחה ונפיל את הנטל על התעשייה ועל החקלאים לבדוק", זה לא נכון. אנחנו חושבים – איפה האחריות של המדינה? משרד הבריאות צריך להיות הראשון שיתחיל לאסוף נתונים ולהעביר את המידע לכל בעלי העניין.

חוץ מהנתונים, יש דבר בסיסי שלא נאמר, לא פשוט, אפילו לא שמענו אם יש מעבדות בארץ שהתחילו לבדוק את האקרילאמיד, לא שמענו אם המעבדות כבר הוסמכו על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. זה לבדוק חומר במאות מוצרים שונים ומגוונים. אנחנו הגענו מתוך מעבדות, מבינים את הבעיה הזו, זה תהליך, אירוע גדול, לא יודעת אם המעבדות בתוך הנושא הזה, ומתי יתחיל מישהו לעשות את הבדיקות בארץ. להגיד "בואו נפתור את הבעיה וכל בדיקה נוציא לאירופאים הטובים והמבינים כי אנחנו לא מבינים" גם זה נראה לי לא טוב למדינה, שכל דבר נוציא לאירופה.

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

מישהו אמר את זה? לא זכור לי. אני אסביר שאנחנו לגמרי פועלים בשיתוף עם המעבדות, הן המעבדות שמוכרות על ידי משרד הבריאות והן מעבדות בריאות הציבור, וכמו שנאמר כאן, וכולנו מכירים, כל עוד אין איזשהו דרייבר שדוחף את כל האקו-סיסטם לפעול בנושא מסוים, שום דבר לא יקרה. כהערת אגב, האם משרד החקלאות יודע לבדוק את כל החומרים שנמצאים בחקיקה שלו?

<< דובר >> ד"ר לילא שיני חאג' יחיא: << דובר >> אני יכולה לענות.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

לא, אין צורך להתכתש, אני רוצה לצאת לחמש דקות של הפסקה. אני רוצה את פנינה וד"ר זיוה ואורי יחד עם יגאל.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:13 ונתחדשה בשעה 11:35.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אני מחדש את דיון הוועדה לאחר ההפסקה. אני שמח לבשר שהגענו להבנה בין המשרדים לגבי האקרילאמיד ואני אציג אותה. אנחנו נדחה את תחולת הכניסה בנוגע לאקרילאמיד לחמש שנים, כאשר בעוד שלוש שנים משרד הבריאות, בכפוף לעבודה שתיעשה במשרד החקלאות, שתמומן על ידי משרד האוצר, הוועדה תקבל דיווח בעוד שלוש שנים, ונושא העיצומים ייכנס לתוקף רק בעוד שבע שנים, כלומר, שנתיים לאחר הכניסה לתוקף. זה המתווה, בגדול.

גל אמר לי להגיד בשמו, אבל הוא, כמובן, גם יגיע לכאן בעוד כמה דקות לאחר שיסיים בוועדת הכלכלה, והוא יציג את הדברים מטעם משרד האוצר, כך שההתחייבות תהיה ברורה לכולם.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מה יהיה בעוד שלוש שנים?

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

בעוד שלוש שנים משרד הבריאות ידווח לוועדה על ההתקדמות בנוגע לעבודה שתיעשה יחד איתם במשרד החקלאות.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

גם על היערכות החקלאות והיערכות התעשייה לעמידה - - -

<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>

למידה.

<< דובר >> יגאל דנינו: << דובר >>

הוא יגיש דוח שסוקר את ההיערכות של - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

זה יכול להיות בצורה של דוח או מצגת.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

משרד הבריאות ידווח לוועדת הבריאות על היערכות החקלאות והתעשייה הישראלית לעמידה בהוראות התקנה 2017/2058, בין השאר, בהתאם לנתונים שהעביר לו משרד החקלאות ולנתונים שהעביר משרד - - -

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

אנחנו רק רוצים להדגיש שכפי שסוכם שהנתונים יגיעו אלינו משירות ההדרכה והמקצוע - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

ממשרד החקלאות.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

רגע, והנתונים לגבי התעשייה, אתם רוצים אותם ממשרד הכלכלה והתעשייה בין השאר - - -

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

לא. אנחנו עם התעשייה יודעים לדבר ישירות.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אז בין השאר בהתאם לנתונים שיעביר לו משרד החקלאות ואת הנתונים של משרד החקלאות יעבירו עד 31 בדצמבר 2026, שנה קודם, כדי שאפשר יהיה להיערך.

<< דובר >> ד"ר לילא שיני חאג' יחיא: << דובר >> אבל עדיין לא ברור אילו בדיקות יעשה משרד החקלאות. אנחנו הבנו בדיקות של מיפוי זנים ולא בדיקות מעבדה לאקרילאמיד. צריך להיות ברור.

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

אין אקרילאמיד בתפוח אדמה.

<< דובר >> ד"ר לילא שיני חאג' יחיא: << דובר >> לא, לא. - - -

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

התאמה של הזנים בישראל לנושא הזה של אקרילאמיד.

<< דובר >> יגאל דנינו: << דובר >>

לערכי הייחוס שבנספח 4?

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

אני לא מצפה שתבדקו. אני מציעה שאנחנו נקיים את השיח של מה בדיוק אחר כך.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

והיערכות לעמידה בהוראות התקנה.

<< דובר >> ד"ר לילא שיני חאג' יחיא: << דובר >> זה כולל בדיקות סוכרים למשל.

<< אורח >> ד"ר זיוה חממא: << אורח >>

כן. כל מיני דברים כאלה מאוד בסיסיים בהקשר של בדיקות המעבדה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה החקלאות צריכים לעשות או שזה אנחנו מראים לכם את הנתונים?

<< דובר >> ד"ר לילא שיני חאג' יחיא: << דובר >> אמרתי מיפוי אבל - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מיפוי של הזנים בישראל או הבדיקה של - - - זה לא סגור עד הסוף מה החלוקה של העבודה.

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

אנחנו נרצה בשלב הראשון לקבל את הזנים ומשם אנחנו נצטרך לשבת ולהגדיר ביחד אם נדרשות השלמות או המידע הזה יספיק לנו כדי לעבוד מול התעשייה הזאת.

<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>

אבל בשלב הראשון אנחנו מעבירים מיפוי של זנים שמגדלים בישראל.

<< דובר >> יגאל דנינו: << דובר >>

אדוני, בתום שלוש השנים יהיה דיווח לוועדה?

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כן, זה מה שסיכמנו.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אז מבחינה חקיקתית נעה, יהיה אימוץ של התקנה רק עם הוראת מעבר ארוכה יותר בלי תנאי מתלה?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כן. בלי תנאי מתלה, אבל כמובן שברגע שיהיה דיווח - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל הדיווח הוא בעצם רק לפרוטוקול?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הדיווח הוא על היערכות, אז כמובן שאם יתברר שיש איזשהו משבר מאוד גדול, הוועדה תוכל לדרוש להביא תיקון לדחיית מועדים וכן הלאה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל אז יצטרכו תיקון לחקיקה שמבטל.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כן. טוב, זה הסיכום. אני אבקש ממך, נעה, בבקשה להקריא את סעיף (32) לאחר התיקון שעשינו.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

החלפת התוספת השנייה ב'

27.

חלק ב': הפרות של הוראות מאומצות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי

טור א'

ההפרה

טור ב'

הגורם המפר

(32)

מייצר, מייבא או מוכר מזון שלא נקט אמצעים סבירים לצמצום רמות אקרילאמיד במזון או לא עמד ברמות הקבועות לאקרילאמיד במזון, כדי לעמוד ברמות הקבועות לאקרילאמיד במזון, בניגוד להוראות תקנה 2017/2158 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א';

יצרן, יבואן או משווק

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

עד כאן פרק האקרילאמיד. אני מרגיש ורואה לאורך כל הדיונים שאפשר לדבר והשיח הוא בריא, וכאשר מדברים בצורה נוחה ורגועה, אפשר גם להגיע לתוצאות שמקובלות על הצדדים. אם עברנו את שלב האקרילאמיד, אנחנו יכולים לעבור את שאר השלבים הקשים. ככה אני רואה את הדברים וככה אנחנו נביא, בעזרת השם, גם את החקיקה.

אני מניח לרגע לנושא התקנות וחוזר להערה של שלומית, בבקשה.

<< דובר >> שלומית רדר: << דובר >>

קודם כל, חשוב לי להגיד שתקנת סימון אלרגנים מחכה 20 שנה, וכל הכבוד שהיא מגיעה. אבל אני רוצה לחדד עוד משהו. מהיום שגיליתי שיש את הדיונים האלה בכנסת אני מתחברת בזום מהעבודה, והקשבתי ביום חמישי לדיון בנושא האנזימים, והופתעתי כי אנזימים זה משהו שלא מוגדר ולא מסודר באירופה ועדיין אתם רוצים להחיל אותו, וסימון אלרגנים בתפזורת, זה סימון מזון לא ארוז, הוא כבר ב-2011 בתקנה ומ-2014 יצא לפועל באירופה. זאת אומרת זה עובד עשר שנים באירופה וכנראה עובד לא רע, כי אחרת הם היו מבטלים את זה.

אני חוזרת, מזון לא ארוז, זה לא רק מסעדות. זה קייטרינג, זה בתי חולים, זה "תגלית" שמגיעה לארץ, גם ישיבות, אכסניות, פנימיות, טיולים, גם צהרונים שהיום מקבלים מזון ארוז, שהכינו אותו שנה קודם. ילדים אלרגיים. כל זה גם נחשב מזון לא ארוז וזה בנפשנו הרבה יותר מהמסעדות. נכון להיום למשל, בכל מקרה של אשפוז הילדים שלנו תלויים בבית החולים, לא בהכרח יש להם מזון. ואם יש ילד אלרגי לחלב בבית חולים, הוא גם לא יקבל אוכל, "תביאו לו מהבית".

גם המסעדות, אנחנו לא מבקשים מהם להיות נקיים מאלרגנים ואנחנו לא מבקשים מהם כרגע לסמן "עלול להכיל". מה שאנחנו מבקשים זה שיסמנו מה יש בתפריט. הגשת דג, תגיד לי אם בדג הזה יש חלב. הגשת עוגה, תגיד לי אם בעוגה הזו יש בוטנים. זה שלב מאוד ראשוני, זה לא שלב שקשה לביצוע. הדבר היחיד שנדרש מהם, זה לשנות את התפריט וליידע מה יש בתפריט שלהם. זה מה שאנחנו מבקשים בשלב הראשון, אנחנו לא מבקשים שיסמנו "עלול להכיל". אנחנו מבינים שזה תהליך ארוך וקשה. למיטב ידיעתי, גם באירופה לא מסמנים "עלול להכיל", הם כותבים "עלול להכיל" כשהם מוצאים.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

מה הידע שיש לו?

<< דובר >> שלומית רדר: << דובר >>

הוא יודע מה הוא שם במתכון. הוא השתמש בחלב, ביצים וחמאה – שיכתוב "מכיל חלב, ביצים, חמאה".

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל הטענה שעלתה זה נניח אם זה בשוק או מכירה בתפזורת בסופר, ויש לי כמה בוטנים ושקדים ולידם שומשום, אז אחד עובר לשני ולכן אתה לא יכול לסמן.

<< דובר >> שלומית רדר: << דובר >>

אני מדברת על מקומות שמכינים אוכל, קייטרינג שמכין ארוחת צוהריים לילדים שלנו, יודע מה הוא שם במנה ולנו זה מאוד חשוב. תבינו, הילדים שלנו הם ילדים רגילים לחלוטין. הקטע הזה שאי אפשר להתייחס למזון ואי אפשר לתת להם אוכל - - קיבוצים, אנחנו עוברים קיבוץ-קיבוץ, שיש להם בישולים חיצוניים, המבשל לא רוצה לקחת סיכון – "קנו מנות של קייטרינג חיצוני", כל מיני דברים כאלה שמבחינתנו, זו הזיה.

אמרה לי פנינה שזה עלול לעכב את התקנה. אני לא רוצה שזה יעכב, אבל בואו נתחיל לעבוד על זה, לרשום את זה באיזושהי צורה שזה יהיה מבחינתי, אמרתי שגם חמש-שבע שנים, שיתחילו לעבוד על זה. אם יתחילו לעבוד על זה, זה יקרה. אחרת זה פשוט לא יקרה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

תודה.

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

אני חושבת שהנושא שמעלה כאן שלומית הוא נושא חשוב מאוד ואנחנו כנציגים של משרד הבריאות צריכים להסדיר ולתת מענה גם לאוכלוסייה של האלרגנים. אבל אני רוצה להגיד, ואמרנו גם בוועדה בפעם הקודמת, כיום משרד הבריאות בכובע האחר שלו עובד על רפורמה משמעותית בכל מה שקשור לעסקים בתחום המזון, ולכן אנחנו חושבים שלעת הזאת, ביקשנו להחריג את סעיף 44.

עכשיו מבקשת פה נציגת העמותות של האלרגיים, אני אצטרך לחזור למשרד שלי ולהגיד האם חמש עד שבע שנים זה דבר שאנחנו נצטרך לבוא - - - אני, פנינה, כמנהלת שירות המזון הארצי, זה לא התחום שאנחנו אחראיים עליו, ופה אני צריכה את עמדת המשרד, אם פרק זמן של חמש שנים או יותר יספיקו גם להחיל את נושא האלרגניים, גם בכל מה שקשור למזון במסעדות או בתי חולים.

היום ההגדרה שלנו בחוק היא צרכן המונים לצרכן הסופי, נחיל את זה רק על עסקי הסעדת המונים ונצטרך לתת כאן פתרון. זה משהו שנצטרך לדבר עליו ומי שאמונה על התחום היא ד"ר שרון אלרעי- פריים.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

בסדר גמור. בזום פרופ' חגי לוין, בבקשה.

<< דובר >> פרופ' חגי לוין: << דובר >>

שלום. תודה לך יושב-ראש הוועדה. אנחנו הנחנו את העמדה שלנו, של איגוד רופאי בריאות הציבור, שאני עומד בראשו, של ההסתדרות הרפואית ושל מומחים בתחום התזונה ובריאות הציבור.

יש בישראל סימון תזונתי שהושקעה בו מחשבה רבה ושיש בו תועלת, ולא כל דבר שקורה באירופה אנחנו צריכים לאמץ באופן אוטומטי, בטח לא דבר שהעלה ביקורת רבה מצד מומחים לבריאות הציבור. הארגון שלנו הוא הנציג באיגוד האירופאי של איגודי בריאות הציבור וספציפית התקנות בנושא הזה, של הסימון התזונתי באירופה, הן לא טובות ואנחנו לא צריכים לאמץ אותן. הן עלולות להטעות את הציבור, והתייחסנו לזה בנייר המפורט שלנו.

גם בהיבט של הסימון "דל גלוטן", ממש קשה להבין את התפיסה בעניין הזה ויגרום פשוט להטעיית הציבור ולפגיעה בחולי הצליאק. גם ברמה העקרונית, ואני יכול לפרט ככל שתרצה, אבל אם יש לנו סימונים אדומים אז לא צריך במשהו שמסומן בסימון אדום להטעות את הציבור באמצעים אחרים שהם למעשה שיווקיים כאילו יש בהם אלמנט בריא. זה פשוט יוצר מסר כפול ולא נכון, ולכן אנחנו לא צריכים לאמץ את התקינה האירופית בעניין הזה כ"כזה ראה וקדש", אלא אך ורק בנושא של סימון ירוק.

דבר נוסף, שלא מופיע בנייר עמדה שלנו, הנושא של העשרת מזונות. במקומות רבים בעולם יש העשרת מזונות במיקרונוטריאנטים חיוניים, אם זה יוד במלח ואם זה ויטמינים בקמח, ואצלנו מפגרים מאחור כבר שנים רבות בעניין הזה ופוגעים בבריאות הציבור ישראל. בהקשר הזה, מזונות שהם מעושרים, אפשר היה וכדאי היה לסמן, אנחנו לצערי עדיין לא שם.

אני גם רוצה להזכיר שאנחנו מאוד חוששים משימוש בכאלה סימונים למטרות שיווקיות, ואני מזכיר בעניין הזה שבישראל הייתה ועדה בנושא איסור פרסום מזון מזיק ושיווקו ולא מומשו ההמלצות שלה. זה פער מאוד גדול ואנו מבקשים ממך, כיושב-ראש הוועדה, לקדם.

התייחסנו לנושא של הסוכר. בישראל יש מדבקות אדומות לנושא הסוכר, זה דבר מצוין שבכל העולם לומדים ממנו. למה צריכים עכשיו לקלקל אותו בסימונים נוספים? גם נושא הפטורים הוא נושא - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

רגע, אנחנו לא הורדנו את הסימונים האדומים, הם נשארים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לכן לא ברור לי לאיזה סימון אדום של אירופה אתה מתייחס. דיברת על סימון אדום וירוק באירופה. אתה יכול להבהיר את הדברים שלך?

<< דובר >> פרופ' חגי לוין: << דובר >>

לא, לא. מה שאני מתכוון שאם יש אצלנו מוצרים שמסומנים בסימון אדום ועכשיו אנחנו נוסיף עליהם איזשהו סימון בריאותי כאילו יש בזה משהו בריא - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל איפה זה כתוב ברגולציה האירופית? כי יש אפשרות לסמן את זה כאילו שזה בריא? אנחנו לא ראינו את זה. ראינו בהוראות של האירופים סימון תזונתי, ראינו עניינים של האלרגנים, אבל לא ראינו של לסמן את המזון הזה כאילו הוא דווקא בריא. לאיזה חלק של התקנה אתה מתייחס?

<< דובר >> פרופ' חגי לוין: << דובר >>

אם אנחנו נניח קוראים למזון דל גלוטן, כותבים על מזון דל גלוטן, שזו בעיה בפני עצמה, עם מדבקה - - - אז מה אמור הציבור להבין?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הציבור יודע שאמנם יש בזה הרבה נתרן או שומן או סוכרים, אבל זה דל גלוטן. למה זה מידע מטעה? זאת אומרת למי שרגיש לגלוטן זה לא יספיק, למי שנמנע מסוכר או מביא את זה בחשבון במזונות שלו, יביא את זה בחשבון ברמות המזון שלו. אבל זה נותן לו את כל המידע.

<< דובר >> פרופ' חגי לוין: << דובר >>

מבחינת בריאות הציבור יש לנו מערכת מתקדמת של סימון מזונות. למה אנחנו צריכים את התוספות האלה? מה הן עוזרות לנו? הן יכולות להזיק ולבלבל את הציבור.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אנחנו חושבים שהציבור הישראלי לא פחות נבון מהציבור באירופה. כמו כן, יש קבוצות אוכלוסייה שרואות בזה ערך, וגם אנשים בריאים לחלוטין, שלא סובלים משום מחלה או משום קושי, רואים ערך בריאותי בלאכול דל גלוטן. למה שנמנע מהם את זה? אני לא מצליח להבין.

<< דובר >> פרופ' חגי לוין: << דובר >>

הטענה היא שלא צריך מערכת כפילות. בזכות חשיבה רבה ומאבק ציבורי רב-שנים כבר קיימת מערכת מאוד יפה - - - בישראל של סימון מזונות בכלל ובנושא המדבקות האדומות בפרט.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

את זה אישרנו. אימצנו רגולציה נוספת שמאפשרת - - -

<< דובר >> פרופ' חגי לוין: << דובר >>

למשל בנספח 13 חלק ב' בתקנה 1169 מצוינת הקצובה היומית בנושא סוכר. יש קצובה וברמה מאוד גבוהה. אם עכשיו אנחנו ניתן איזשהו סימון, שמתפרש ממנו כאילו מוצר הוא מועט בסוכר, אף שלמעשה זה מזון לא בריא עשיר בסוכר, אנחנו מטעים את הציבור. קבענו בישראל את רמות הסוכר שאנחנו רוצים שיהיו במזונות שלנו. למה עכשיו אנחנו צריכים לקחת תקינה מיושנת אירופאית, לא נכונה ולהחיל אותה ולבלבל עוד יותר את הציבור שלנו בנושא הסוכר? מה ההיגיון?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

למעשה ערכי הייחוס הם ערכי ייחוס שמפורטים לציבור יחסי. הרי המזון הזה יסומן במדבקה אדומה, נכון? אם הוא מעל הרמה המסוימת לנפח או למשקל, הוא יסומן במדבקה אדומה. הציבור יוזהר.

<< דובר >> פרופ' חגי לוין: << דובר >>

אבל זה תחום שאנחנו חוקרים אותו, המחקרים מראים שברגע שאתה שם לציבור מסר כפול – מצד אחד מדבקה אדומה, מצד שני אתה אומר שכמות הסוכר הכוללת היא לא גבוהה או משהו כזה, אז הוא תמיד הולך - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

ואנחנו לא מתנגדים להשאיר את הסימון האדום.

<< דובר >> פרופ' חגי לוין: << דובר >>

אבל אתה לא יכול גם סימון אדום וגם סימון שרמת הסוכר היא לא גבוהה. אז מה עשינו בזה? אתה סירסת את הסימון האדום.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

למעשה אתה אומר שיהיה כתוב על הקופסה של איזשהו מוצר שזה מכיל כך וכך מתוך צריכה עבור פחמימות, כך וכך עבור סוכרים, אבל זה נתון שלא ממעיט מהסמל האדום. זה לא מחליף אותו.

<< דובר >> פרופ' חגי לוין: << דובר >>

אני חייב להדגיש. בתחום בריאות הציבור יש תופעה של הצפת מידע. מדבקה אדומה – מסר ברור. עכשיו אנחנו מוסיפים על המסר הזה כן סוכר, לא סוכר, כמות יומית וכדומה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אם אני מבינה נכון, יכול להיות שלא צריך לכלול את ערכי הייחוס באותו נספח 13 שאם אני מציג אותם אחר כך לציבור אולי זה עלול להטעות. אולי לגבי שומנים, סוכרים נתרן - אולי לא צריך להציג אותם לציבור, אני אסתפק במדבקות האדומות?

<< דובר >> פרופ' חגי לוין: << דובר >>

אני אומר ככלל במקומות שיש לנו את הרגולציה שלנו, שזה מה שהציבור הישראלי מכיר, חובת ההוכחה היא על מי שרוצה להוסיף את זה. לא בגלל שבאירופה עושים ככה אז עכשיו נעשה העתק-הדבק כאילו זה יעבוד פה בישראל. על כל תוספת שרוצים להוסיף בואו תראו לי תהליך RIA והוכחה שזה באמת מועיל לבריאות הציבור בישראל, בזמן שבמקביל נושא העשרת המזונות לא קידמנו, איסור פרסום לא קידמנו. אז בזמנו דיברנו על כפיות, שיראו תמונה של כפיות הסוכר, שזה אמצעי שאנחנו יודעים שהוא אפקטיבי, את זה לא עשינו. אז אני באמת לא מבין למה להוסיף מידע לציבור שלא עוזר לו? בגלל שעושים באירופה? בסדר, יש הרבה דברים שעושים באירופה ואנחנו לא עושים בישראל. לא צריך להוסיף דברים אוטומטית.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אז בעצם יכול להיות שמשרד הבריאות צריך לבחון מחדש. אתם רוצים להשאיר על כנו את האפשרות לביטוי - - - הרי סעיף 33(2) מאפשר אמצעי ביטוי חלופיים.

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

העמדה של המשרד כפי שהיא הוצגה בוועדה, מנכ"ל המשרד הציג את 1169, ההחרגות דיברו לעניין שמירה על נושא של כפיות ושמירה על נושא של סמלים אודמים, ומעבר לכך אין לנו מה להוסיף בשלב הזה.

<< דובר >> פרופ' חגי לוין: << דובר >>

אולי מנכ"ל משרד הבריאות לאור המכתב שלנו ירצה להעריך את הדברים מחדש.

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

יכול להיות, אבל כרגע לנושא התקנות שלנו, ולגבי ההערה שכתב פרופ' חגי לוין והערות נוספות שקיבלנו בעניין של ה"דל מאוד בגלוטן", אנחנו מבקשים לשנות במקום שיהיה בהצהרה ברגולציה 828/2014, היו שני סוגים של סימונים – ללא גלוטן ודל מאוד בגלוטן – אנחנו מבקשים להבהיר שבמקום "דל מאוד בגלוטן" אנחנו נשנה את זה ל"מכיל כמות נמוכה של גלוטן" שיהיה ברור למען הסר ספק מראש, שקבוצת המזונות שיסומנו במסר הזה לא מיועדים לחולי צליאק אלא מיועדים ללייף סטייל או לכאלה שרוצים לצרוך דיאטה מופחתת בגלוטן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

ועדיין אתם רואים ערך בציון כי זה ציון שהוא עדיין חשוב - - -

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

הדל מאוד בגלוטן המשמעות שלה שגלוטן יופיע ברשימת הרכיבים, ולכן מראש זה לא מיועד לחולי צליאק שרגישים. לכן כדי להבהיר גם במקרה הספציפי הזה של שימוש במסר "דל מאוד בגלוטן" על תווית המוצר יהיה כתוב באחד הרכיבים גלוטן, מה שיהיה שונה "ללא גלוטן" אבל למען הסר ספק, אנחנו נוסיף "מכיל כמות נמוכה של גלוטן" שיהיה ברור יותר ולהשאיר את החשש כמו שהעלה פה פרופ' חגי לוין.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

אבל זו פעם ראשונה שאנחנו שומעים על התוספת הזאת.

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

נכון כי זה עכשיו נעשה.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

זה לא כמו באירופה וזה משהו שייצור עכשיו חסם. זה עוד דרישות סימון שהן זרות.

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

לא. הנגשת סימון בעברית, אני מסכימה שזה גם ככה הסימון נעשה מתורגם לעברית, במקום לתרגם "דל מאוד בגלוטן" כמו ש-828 היום אומר, היבואן יידרש לכתוב "מכיל כמות נמוכה של גלוטן" בעברית.

<< דובר >> פרופ' חגי לוין: << דובר >>

אם אפשר לחדד לשאלה הקודמת של הוועדה למה אני התכוונתי, מוצר שיש עליו סימון אדום לא צריכות להיות עליו הצהרות בריאות אחרות. זה מוצר שמשרד הבריאות החליט שצריך להיות מסומן לציבור שיידע שזה מוצר לא בריא. אם כותבים עליו שיש עליו הרבה סידן, זה מבלבל את הציבור. לא צריך. זה פשוט מיותר וזה מחטיא את המטרה העיקרית שלנו - להגן על בריאות הציבור.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אולי נחזור לזה כשנדון בתקנות שהיו מתוכננות לדיון היום אבל לא יידונו, הנושא של ייחוס מסרים וייחוס סגולות.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

שם באמת נכון לדון בזה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

ולגבי נושא העשרת המזונות, יש גם בתקנות - - - ?

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

לגבי העשרת מזונות גם פה צודק פרופ' חגי לוין שהתקנות האלה צריכות להיות מוסדרות, אבל לשיטתנו כל התשתית של העשרת מזון מתבססת על הרגולציה של הסימון התזונתי של רגולציה 1925 שאימצנו אותה וכהמשך אנחנו נידרש לקבוע רגולציה העשרת מזון שרלוונטית למדינת ישראל. ישנם צוותי עבודה ופה שירות המזון כמובן יחד עם אגף התזונה יקדמו תקנות רלוונטיות.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זאת אומרת זה גם בתחום של הייחוס סגולות?

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

לא, זה לא קשור לייחוס סגולות. העשרת מזון זו העשרה מבחינה תזונתית.

<< דובר >> פרופ' חגי לוין: << דובר >>

זה תקוע בישראל כבר למעלה מ-20 שנה וזה הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות יותר מהסימון זה להעשיר את המזונות ואני ממש - - -

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

פרופ' חגי לוין, זה חשוב לא פחות מהאלרגנים וכרגע הבשורה הגדולה ב-1169 שהבאנו את האלרגנים ובהמשך אנחנו גם נביא את העשרת המזון.

<< דובר >> פרופ' חגי לוין: << דובר >>

תודה רבה. אנחנו חייבים להתקדם בכל אחת מהתקנות - - -

<< דובר >> פנינה אורן שנדור: << דובר >>

אתה צודק לגמרי.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

תודה רב

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]