פרוטוקול מספר 82, הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, 16/07/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 82

מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים

יום שלישי, י' בתמוז התשפ"ד (16 ביולי 2024), שעה 13:51

סדר היום:

<< נושא >> סטטוס העובדים הזרים בענף הבניין – ישיבת מעקב << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אליהו רביבו – היו"ר

מוזמנים:

משה נקש

–

מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה קרן גלבוע

–

לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

אפרת לב ארי

–

עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול מיכל ארן

–

מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון סמדר לוי זיזי

–

עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון

אביבית אסרף

–

מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה רחל אוברמן

–

עו"ד, לשכה משפטית, משרד החוץ

דליה גראד אפרת

–

מנהלת מחלקת קש"חוזרים, משרד החוץ

דניאל איטח

–

מנהלת תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה אליעזר חביב

–

מרכז בכיר, משרד ראש הממשלה

קארין לוי

–

ראש ענף, אגף חשכ"ל, משרד האוצר

לינא סאלם

–

עו"ד, רפרנטית עובדים זרים, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים סמדר פרידמן

–

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עומר ואגו

–

עו"ד, רשות התחרות

שאול תם

–

כלכלן, רשות התחרות

יאיר שלם

–

מנכ"ל הסתדרות העובדים הלאומית

ואאיל עבאדי

–

מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל יצחק מויאל

–

יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל אייל מוסט

–

מנכ"ל אלו אקספרס, עובדים זרים, תאגיד בניין

ליאור טל

–

סמנכ"ל עומר ביט

מוטי פיירמן

–

מנכ"ל חברת ישראל הודו עובדים זרים לבניין בע"מ דוד דהאן

–

מנכ"ל תאגיד פריוריטי

אור קרניאל

–

מנכ"ל תאגיד עובדים זרים לבניין

ויויאן בן עמי

–

סמנכ"ל אבן עמי הנדסה אזרחית

גולן אלנבוגן

–

סמנכ"ל כוח אדם, תאגיד לי-אל בנייה

קרן משקיף

–

מנכ"ל תאגיד לי-אל בנייה

דני פיין

–

רו"ח, סמנכ"ל כספים, צ'יינה סייל

נמרוד ערד

–

מנכ"ל ערד אחזקות

טלילה דביר

–

עו"ד באגף הכלכלי, התנועה למען השלטון בישראל

אביתר חנן

–

רכז מדיניות ואסטרטגיה, ההסתדרות הכללית

יאיר דוד

–

יועמ"ש תאגידי כוח אדם זר

סלומון יוספוב

–

דירקטור גלובוס שקד עובדים זרים

משתתפים באמצעים מקוונים:

שירה גרטנברג

–

עו"ד, רפרנטית פרטיות, משרד המשפטים

ייעוץ משפטי:

אילת וולברג

מנהלת הוועדה:

דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> סטטוס העובדים הזרים בענף הבניין - ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא ענף הבניין. הדיון יהיה ישיבת מעקב המשך נוספת מיום ה-26 ביוני שהוועדה מקיימת על התחום עם כמה דגשים.

אני מעדכן אתכם במספר עדכונים. ראשית, הוועדה ממשיכה לקבל מקבלנים ותאגידים עשרות פניות בדבר עובדים לא מיומנים שמגיעים, תשלומי אגרות בין היתר לעובדים שהם לא קיבלו. על אי הוודאות להמשך הענף. על עשרות אלפי דולרים שהעובדים ההודים נאלצים לשלם בארץ מוצאם, בעיקר בהבאה פרטית. על מתווה הבאת העובדים על סמך ניסיון תעסוקתי תוך כדי מתן פטור במינונים.

אני מבקש לפנות מכאן, נהוג לומר בשנית, אבל זה אולי בפעם המאה, לכל משרדי הממשלה באמצעות הנציגים שמתכבדים להגיע לכאן, ופשוט לבקש מכם – תתעוררו, תזדרזו, תזרמו, תזרימו. ענף הבניין קורס, הכלכלה קורסת. גם אם ישנם בעלי עניין צר ורע שתאוותם האישית מנהלת את האירוע ובשל כך התחלואות הולכות ומתגברות, תתעלו. זהו צו השעה, אין לנו אפשרות אחרת.

אני רוצה לברר היום מול רשות האוכלוסין כמה תאגידים הגישו בקשות להעביר את העובדים הזרים הלא מיומנים לענפים אחרים. האם ביקשו לעצור את הבאת העובדים? אני מבקש לברר האם כבר הוגשו תביעות נזיקין של תאגידים מול התאחדות הקבלנים או משרד השיכון או כל גורם אחר, כפי שהם מבינים שהאחריות השילוחית למצב נעוצה בהחלטותיו ו/או בפעילותו?

לפני שאני אצלול לעומק אני מבקש לעדכן אתכם שקיבלתי התייחסות ממשרד הבינוי והשיכון בדבר דרישות הוועדה. אני מבקש ברשותכם להסתכל על חצי הכוס המלאה ולא להתלונן מה הסיבה שההתייחסות הגיעה 50 דקות לפני תחילת הדיון כשחלפו תשעה ימים מאז הדרישה. אני מבקש, כאמור, להתייחס לחצי הכוס המלאה. א' הגיעה התייחסות, זה הישג עצום כשלעצמו. ו-ב', ההתייחסות יכולה להצביע על שינוי מגמה. גם אם הוא באיחור, גם אם לקחו לי חודשים רבים של דם, יזע, דמעות וצרחות, כדי להניע תהליכים. אם היינו נדרשים לכל זה כדי שדברים יתחילו לזוז לטובת המשק, לטובת התאגידים, לטובת הקבלנים, לטובת הרוכשים, דיינו.

אני עד כדי כך נותן מקום של כבוד לעצם התשובה ולתוכן התשובה שאני אבקש מהיועצת המשפטית לוועדה להקריא את ההתייחסות. גם היועצת המשפטית לוועדה תרצה להתייחס לאחד מהסעיפים מתוך חוות דעת משפטית שלה. אני אזכיר לכם רק שאני ביקשתי להתייחס לשלוש נקודות: נושא הגשת חוברות המיונים לוועדה. אני בכל מקרה לא אוותר על זה. אני יודע שזה אחד הכלים המרכזיים שיעזרו לי לא להגיע לחקר האמת, כי אני הגעתי כבר לחקר האמת. אבל להתקדם עם זה הלאה, לשים את זה על השולחן. הנקודה השנייה גביית יתר של אגרות. והנקודה השלישית קבלת נתונים על מספר עובדים שהגיעו לארץ על סמך ניסיון תעסוקתי ללא מיונים.

לאחר מכן, בעזרת השם, הוועדה תבדוק באמת את הצלחת התהליך הזה והאם הגישה באמת במציאות פוגשת את הרעיון ואת התכנון שלנו. אז אני מעביר את רשות הדיבור ליועצת המשפטית לוועדה ואז אנחנו נצלול לעומק.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אדוני, אני אקריא את המענה שהגיע לוועדה ממשרד הבינוי והשיכון. לגבי הנושא של חוברות המיונים התשובה היא כזו: "משרד הבינוי והשיכון פנה למשרד המשפטים ונכון לאתמול הנושא נמצא בבחינה של משרד המשפטים אל מול רשות האוכלוסין. המשרד יפעל בהתאם להנחיות שיתקבלו. מעבר לכך, כפי שכבר נאמר בעבר, נעשית בחינה של הטענות בנושא. המשרד ישמח לשתף בתוצאות הבחינה לכשתסתיים".

"2. בהמשך לבקשת הוועדה ערך משרד הבינוי והשיכון בחינה של הנושא". הנושא שמדובר עליו אני מניחה שהוא לגבי בקשת הוועדה ממשרד הבינוי והשיכון לבחון את התנאים למימוש המתווה לבדיקת מקצועיות עובדים זרים לענף הבניין ללא מבחנים מעשיים ובפרט התנאי שעל פיו הל התאגיד לממש לפחות 200 עובדים שנבחנו באמצעות מבחנים מקצועיים מעשיים ולעדכן על כך את הוועדה. אז המענה הוא "בהמשך לבקשת הוועדה ערך משרד הבינוי והשיכון בחינה של הנושא ומצא לנכון לוותר על הדרישה של 200 עובדים לכל תאגיד. עמדה זו גם יצאה במכתב מנכ"ל המשרד למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה ביום 14.7.2024". כתוב מצ"ב, אז אני מניחה שנשלח לך גם עותק של זה.

"3. הוועדה ביקשה ממשרד הבינוי והשיכון מידע על מספר העובדים הזרים שהגיעו על סמך ניסיון תעסוקתי ועדכון האם ישנם תאגידים שפנו לקבל תשובות וטרם נענו. המענה שנכון ליום 8.7.2024 סך הבקשות שאושרו מתוך כלל הבקשות שנבדקו הינו 4,568 עובדים לכ-64 תאגידים. התאגידים הונחו להמשיך ולפעול מול הרשות לצורך הבאתם של העובדים המאושרים ארצה. כל הבקשות שנשלחו למשרד עד ליום 8.7.2024 קיבלו מענה. שאר הפניות ממועד זה ועד ה-15 ביולי צפויים לקבל מענה עד לסוף השבוע. בעניין מענה שוטף לתאגידים שפנו לקבלת תשובות לעניין מתווה זה וזוכים להתייחסות במייל ואף בטלפון, יתכן שבמהלך התהליך נפלו טעויות אנוש שונות. עם זאת, כולם טופלו ככל הידוע לנו. ככל וישנו תאגיד שלא קיבל התייחסות לשאלתו מוזמן לפנות אלינו למייל עובדים זרים". אני לא אקריא אותו, אני מניחה שיש לכם אותו, "לקבל מענה".

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לפני שאני אתייחס רגע לכמה נקודות כאן, את רוצה לתת את ההתייחסות?

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

לגבי השאלה של חוברות המיונים. בדיון הקודם בעצם הממשלה ביקשה לבחון את הנושא. בזמנו דיברנו וזה גם יצא במכתב של הוועדה לגבי הסמכות של הוועדה לקבל מסמכים. חשוב לי לציין גם את סעיף 124 לתקנון שקובע בעצם סייגים לזימון ולמסירת מידע וכתוב שאם חלים על המידע הסייגים הקבועים בסעיף 21(ב) לחוק יסוד הכנסת או בסעיף 42(א) לחוק יסוד הממשלה – בין היתר לדוגמה אם חלים לעניין זה הוראות של חוק הגנת הפרטיות. אוקיי? אז אם חלים סייגים מכוח הדין הזה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

את יודעת גברתי היועצת המשפטית, כאשר לא רוצים להעביר אז מתעוררת שאלה נוספת מה חוסה תחת הגנת הפרטיות. האם שם האדם הוא בהגנת הפרטיות? האם תאריך ההגעה שלו למיון ורמת המקצועיות שלו היא נכללת בתוך ההגדרה הזאת? או חשיפת מידע רפואי או עבר פלילי אם קיים או לא נכנסים לתוך ההגדרה הזאת?

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אז פני שאני אשתדל להשיב לשאלה שלך כן חשוב לי רק לציין את הסיפה של הסעיף הזה. כי כתוב פה שגם אם חלים סייגים כאמור וניתן להעביר את המידע המבוקש תוך השמטת החלקים שחלים עליהם הסייגים או להעבירו בתנאים, יועבר המידע בחלקו או בתנאים ובכלל זה שישיבת הוועדה לא תהיה פומבית, שפרוטוקול הישיבה יהיה חסוי או שהמידע יימסר רק ליושב ראש הוועדה. זאת אומרת תקנון הכנסת כן נותן מענה. כמובן זה מכוח סעיף 42(א) לחוק יסוד הממשלה. כן נותן מענה לשאלה מה קורה כשהמידע בחלקו לא יכול להימסר. וגם יש אפשרות למסור רק חלק מהמידע וגם לבקש שזה יהיה מידע שיימסר רק ליו"ר הוועדה אם צריך.

לכן אני חושבת שפה צריך להבין קודם כל מבחינה עובדתית כדי לדבר על איזה הגנות חלות מכוח חוק הגנת הפרטיות. איזה מידע בדיוק. זה לא עלה בבירור בדיון הקודם. איזה מידע בדיוק כלול בחוברות בחינה האלה, כדי שנוכל בכלל לתת מענה לשאלה האם יש מידע שלא אמור לעבור. וכמובן גם הממשלה ביקשת שתציג את ההתייחסות שלה. אני חושבת שנכון לשמוע את העמדה של משרד המשפטים ושל המשרדים בעניין הזה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני רק אבהיר בתת נקודה הזאת, הואיל וכידוע עדיין לא זכיתי לשים את ידי אפילו לא על חוברת אחת, אז אני מדבר מתוך הבנה שלי. חוברת מיונים היא אחד השלבים, זה השלב הראשון שעובר הממוין. נמצאים בו תיעוד של הממוין, של הממיין, של מודל הבחינה ושל התייחסות הממיין. כל שאר הנתונים שמגיעים בעקבות כך לא שייכים לאותה חוברת מיונים. לא בדיקה רפואית ותוצאותיה ולא המצאת תעודת יושר על כל מרכיבה.

במידה וההבנה שלי שגויה אני אשמח לקבל על זה התייחסות. אבל אני אומר מראש, זה מה שאני מבין שנמצא וזה גם רק מה שאני צריך. אני לא מבקש מעבר לזה. בענפים אחרים באמת יש הצדקה לראות מעבר לזה. כי בעבר היינו מקבלים תלונות על חקלאי שמגיע לעבוד בישראל, אבל הוא איטר. הוא יכול לקטוף רק עם יד אחת ורק 200 גרם. אז בכזה מצב הייתי באמת שמח לראות את הבדיקה הרפואית שלו. אבל בסוגייה שעליה אנחנו מדברים לא עולות תהיות ולא מגיעות תלונות על בריאות העובדים. אני לא קיבלתי. אני אשמח לקבל. זה משהו שהוא אחר והוא בצד הדברים. ואם אני אבקש את זה אז בכלל אני לא אקבל וזה יכול לשחק לידי מי שפועל רבות, ימים ולילות, שאני לא אקבל את החוברות. הוא לא הבין שאני קצת יותר עקשן ממנו ואני אקבל בסוף. השאלה היא כמה זמן נצטרך לעבור בדרך.

לפני שנעבור לשאלות אני מבקש לתת פה עוד איזה שהיא התייחסות כי אם בדברי שבח והלל עסקינן אז אני אמשיך. אני מבקש להוסיף עוד משהו בנימה אופטימית. אני מבקש לברך את משרד השיכון ונציגיו על הוצאת הקול קורא לחברות ביצוע זרות. אני מקווה שהוא יתקדם במהרה ואני מבקש לדעת עוד היום מה קורה עם ההליך התחרותי למיוני העובדים הזרים. אני רק מסב את תשומת ליבכם שכולנו חייבים לקחת בחשבון שכל זמן שאנחנו מעודדים הגברת כניסת חברות ביצוע זרות לארץ ולא נתנו באמת שוויון הזדמנויות לתאגידים להתמודד מולם, כלומר הם השקיעו, שילמו, עמדו באין ספור תבחינים והמדינה עדיין לא סיפקה להם עובדים – אנחנו למעשה קושרים להם לרגליים משקולות של 500 קילו בלב ים. אין משהו אחר. אז המינימום המתבקש שלצד קידום הבאת חברות ביצוע זרות לאפשר לתאגידים להתמודד מולם, כי גם ככה זה כבר אירוע מאתגר כשלעצמו. אתם צריכים לקחת את זה בחשבון. תעלה כזאת טענה אני מניח ובעיניי תהיה לה הצדקה. אני מקווה שעמדתי הובהרה ואני מבקש מכם שלא נגיע למצב שבו חברת ביצוע מגיעה, לא נתנו מענה לתאגיד ואז נעמוד עוד פעם מול שוקת שבורה חלילה. אנחנו לא יכולים לאפשר את זה לעצמנו.

אנחנו נעבור ברשותכם לשלב השאלות, למשרד הבינוי והשיכון. אני מבקש לדעת האם כל חוברות המיונים נמצאות אצלכם? לא. אז אני פונה לגב' מיכל ארן, מנהלת אגף בכיר במשרד הבינוי והשיכון. אם תוכלי בבקשה גברתי לחלק לי אם יש ממדינות מסוימות או הליך מסוים או של תקופה מסוימת. כדי שנדע איך להתקדם הלאה.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אני רק אתחיל ואגיד שבמכתב שהוציא המנכ"ל אתמול ב-14, דיברנו על שנייה יכולת להביא גם ללא מיונים לא מעשיים ולא ביקורות חיים. ולכן אני חושבת שזה כן משהו שאמור לתת איזה שהוא - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן, זה לגבי העתיד.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

לא, אמרת לגבי העניין לצד חברות ביצוע. אז אני אומרת, החל מה-1.8 זו בקשת המשרד בהיבט הזה. אז אני מקווה שזה גם יוכל לסייע בהיקפים הנדרשים. זו אמירה ראשונה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני חושב שאת צודקת.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אמירה לגבי חוברות הבחינה. כבר תקופה של שנים אני מבינה שבעצם גוף היישום מטעם כל מדינה ומדינה הוא הגוף שאוסף את חוברות הבחינה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה זאת אומרת?

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

גוף יישום שאיתו מתקשרת רשות האוכלוסין וההגירה. לדעתי זה במולדובה, זה גם אם אני לא טועה בהודו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

רגע, שנייה. מאוד חשוב לי להבין את ההסבר שאני מקבל כרגע, אז אני מבקש שגם אתם תהיו בקשב, לא רק בשקט. יכול להיות שאתם תעזבו לי להבין משהו שאני עוד לא מבין.

קודם כל, להגיד את המילה "אני מבינה" זה אומר זה משהו שאני לא יודעת.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

לא, לא, אני האמת מעדיפה פשוט שרשות האוכלוסין שנייה תתייחס לדבר הזה. כי היא מתקשרת עם גופי היישום ואצלה נמצאות חוברות הבחינה. גם השיח שנעשה עם משרד המשפטים נעשה אל מול רשות האוכלוסין בהיבט של חוברות הבחינה כשעלו כל מיני שאלות האם להעביר ככה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מי מחבר את חוברות הבחינה?

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

גוף היישום.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זאת אומרת שאם אנחנו מדברים על הודו אז זה NSDC?

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

חד משמעית.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הם קובעים מה הפרמטר של בסיסו ייבחן העובד שמגיע לארץ?

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

לא. אנחנו שולחים בוחנים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, לפני הבוחנים.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

הטופס הזה מועבר בסופו - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, זה לא טופס. שנייה. אני מזמין עובד, אני רוצה לדעת אם הוא מתאים לי כמדינה. אני אומר מהם התבחינים שהוא אמור לעמוד בהם כדי להחליט אם אני רוצה אותו או לא. נכון?

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מחבר את הבחינה ושולח את הבוחן ואומר לבוחן זו הבחינה, זה הצ'ק ליסט שאתה צריך למלא כדי להחליט אם הוא מתאים לעבוד בישראל או לא באותו ענף. נכון?

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה לא קשור לחברת היישום.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

לא, רגע. אחרי שבוחן מסיים למלא את הטופס הוא לא שומר אותו אצלו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא. אני שאלתי מי בונה את הטופס.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

הטופס, אין לי בעיה גם להעביר טופס ריק כדי שתוכל לראות איך הוא נראה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מי בונה אותו?

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אנחנו בנינו אותו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מי זה אנחנו?

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

משרד השיכון עוד בתהליכים הקודמים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, אין בעיה. מי בעל התפקיד שכותב מהם התנאים?

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

קודמי בתפקיד כתב את זה. אבל אנחנו עומדים מאחורי התנאים האלה גם היום.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין בעיה, זה בסדר.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

כן. וזהו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

קודמך בתפקיד כתב את זה? הוא כתב מה שנקרא טופס בחינה שמותאם לכל ענף וענף.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

נכון. לכל מקצוע בתוך הענף.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לכל מקצוע בתוך הענף.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יופי. איך זה מגיע לארץ הבחינה? קבוצת הדפים.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אני חושבת שיש פה שנייה צורך לרשות האוכלוסין שנייה להתייחס למנגנון היישום.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, תכף.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

לא, אני אסביר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני יודע מה אני רוצה לשאול אותם, ברשותך.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

זה טמפלט שמודפס בידי גוף היישום שם במקום. הבוחן שמגיע מקבל ריקים, ממלא את שלו, בתום האירוע מעביר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין בעיה. זה ממוספר עם נומרטור?

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אני חושבת שזה ממוספר, כן. יש לזה קוד. הרי הקבלן מקבל טופס ריק עם קוד של בן אדם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מי זה הקבלן?

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

הקבלן, התכוונתי מי שבוחן בשטח. בסדר?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, זה לא הקבלן, זה הממיין מטעם התאחדות הקבלנים.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

הכוונה הממיין מטעם ההתאחדות. סליחה. הממיין מטעם ההתאחדות מקבל טופס ריק, עם קוד. הוא לא מקבל את השם של הבן אדם ומיהו. זה לא קוד שהמשרד נתן. כל הרעיון הוא לקוד הזה זה שגוף היישום בעצם מנתק.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין בעיה, זה בסדר.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אין בעיה. אז גוף היישום לוקח את הטפסים, הוא עושה את הבדיקה של הבן אדם. הוא עושה את ה-name check מה שנקרא מראש. הוא הופך את ה-name check לקוד והוא מביא למי שבא לבוחן דף ריק עם הקוד. ואז הבוחן בוחן את הבן-אדם, כותב את הטפסים שלו ומחזיר את זה לגוף היישום שאחר כך ממיר את הקוד לאותו name check שנבדק מראש ושומר ועושה איזה שהיא גם אגריגציה של הנתונים לאותו יום ובתום התהליך מעביר לנו.

גוף היישום, במקרה הזה ה-NSDC, כי זה הודו, הוא נמצא כרגע בתקשורת מול רשות האוכלוסין. גם אנחנו ביקשנו לקבל כדי לענות לחלק מהשאלות שנשאלו גם פה בוועדה וגם בכלל שהגיעו אלינו בלי קשר. הלכנו וביקשנו מה-NSDC לקבל טפסים מסוימים. היינו צריכים לבוא ולהגיד את המספר דרכון והם ידעו להגיד לנו, לשלוף לנו את הטפסים הרלוונטיים. זה האירוע.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הם יידעו לשלוף את זה כי הם יקבלו את זה מה-NSDC או שיש להם את זה?

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

ל-NSDC יש את זה שמור ולרשות האוכלוסין יש את היכולת לבקש מהם ובמסגרת הבדיקות שהוועדה ביקשה שנבצע.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

את יודעת מה? בואי נעצור את זה רגע. בואי נעבור רגע ל-b2b. החוברת בחינה היא אותה חוברת בחינה.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

כן. ב-b2b יש לנו את זה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יופי, אז יש את זה.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

ב-b2b יש.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לכן ביקשתי רגע להפריד אם יש ערוץ מסוים או במדינה מסוימת או בתקופה מסוימת.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

כי כאן אין גוף יישום ממשלתי, בוודאי. אנחנו הגוף.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ואיפה נמצאות החוברות של אלו שנבחנו ב-b2b?

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אותם אפשר להביא. הם בידינו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. אז אני ביקשתי את זה גם בפעם שעברה.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

את הבילטרלי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, ביקשתי גם b2b.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אבל שנייה, זה חל, אני צריכה את אותה הנחיה של משרד המשפטים פה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין בעיה.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אנחנו מראש, אני מזכירה, אמרנו שאנחנו צריכים הנחיה פה, כי אנחנו אין לנו איזה עמדה. אין לי בעיה להעביר את זה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין בעיה. אני תכף אשלח את הפנייה למשרד המשפטים להתייחסות ואני מנסה לכוון ולצמצם אם יש אי הבנה מה היקף הנתונים שאני מבקש לקבל. וזאת בעקבות חוות הדעת שקיבלנו עכשיו פה מיועצת משפטית של הוועדה.

רשות האוכלוסין, מר משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים, ברוך הבא. אתם ביקשתם עד עכשיו מה-NSDC את אותם טופסי בחינה?

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

היו כמה טופסי בחינה שקיבלנו, בעיקר כאלה שהתקבלו לגביהם תלונות, כדי לוודא שאכן מי שנבחן זה מי שהגיע לישראל. ובבדיקות שעשינו זה אכן כך.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא. לי יש עוד כמה שאלות. לכן אני ביקשתי. מה התהליך שאתם אמורים לעבור בשביל לקבל את כל קובץ הטפסים?

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

לבקש.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לבקש. תוך כמה זמן שולחים?

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

אני אבדוק את זה. לא נראה לי, הם צריכים לסרוק את זה ולשלוח לנו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. כמה טפסים יש לכם כבר?

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

העבירו לו לדעתי עשרות, אם לא אפילו מעל 100.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. אז אנחנו ממתינים רגע להתייחסות משרד המשפטים כדי להעביר את הפנייה אליכם שתעבירו לנו את זה לאלתר. בסדר? עו"ד לינא סאלם.

<< אורח >> לינא סאלם: << אורח >>

רפרנטית פרטיות נמצאת איתנו בזום כבודו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

רפרנטית פרטיות? אוקיי. שלום גברתי, ברוכה הבאה, שירה גרטנברג.

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

שירה גרטנברג, רפרנטית פרטיות במשרד המשפטים. אז באמת אני רוצה להתייחס לדברים שעלו פה ולהגיד קודם כל שאצלנו קרתה איזה שהיא תקלה. הנושא הובא אלינו רק לפני ימים בודדים. אני כן רוצה להתייחס לגוף הדברים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, שנייה, רק רגע. מה זה לפני ימים בודדים? מתי ואיפה נפלה התקלה? באיזה משרד? אני חי את התקלות האלה אתכם הרי באופן קבוע, עם כלל המשרדים. אז אני עכשיו רוצה לצלול.

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

הפנייה הועברה אלינו ב-9 ביולי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ב-9 ביולי. אני הוצאתי את הפנייה בפעם האחרונה, אני הרי ביקשתי את זה קודם. אבל בפעם האחרונה באופן ברור, מה שנקרא באותיות קידוש לבנה ב-25.6.2024. בסדר עד כאן?

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

אני ראיתי את הפנייה פשוט מאוחר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שנייה, אין בעיה. 25.6.2024 זה אומר 21 ימים. נכון? יופי. אתם קיבלתם את הפנייה ב-9.7.2024, נכון?

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז א' לא הייתם צריכים לחכות עד ה-9.7.2024, זו שאלה למשרד השיכון, כי אתם הייתם פה ואני העברתי את הפנייה גם ישירות אליכם. זאת נקודה ראשונה. נקודה שנייה, אם כבר קיבלתם את זה ב-9, באיחור רב כל כך, למה עוד שבוע ימים לא מספיק לכם?

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

אדוני, אני רוצה להתייחס. כיוון שגם הבנתי שהתקיים הדיון, אני רוצה להתייחס לגוף הפנייה עצמה. מבחינת חוברות הבחינה המבוקשות בעצם יש פה מסמכים לא טריוויאליים מהבחינה הזאת שזה ממש מחברות בחינה פרטניות של אנשים, שכוללות פרטים מזהים עליהם. אני ראיתי אמנם דוגמאות ספורות, אבל יש בעצם תמונה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה כוללים הפרטים המזהים גברתי?

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

אז אני אפרט. יש לנו תמונה, ממה שאני ראיתי יש גם את השם של המועמד. ובחלק מהמקרים, פה אני לא לגמרי בטוחה, יכול להיות גם מספר דרכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יכול להיות שאנחנו אפילו נדע מה ארץ מוצאו. זה החשד שלי. הנה אני אומר לכם, בסוף אני אדע אפילו את ארץ מוצאו.

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

כן, ארץ מוצאו גם אפשר להבין מן הסתם, כי השפה של הטופס מותאמת. ולצד זה יש גם מידע שהוא מבחינתנו מידע רגיש, שהוא כולל גם את ההערכה המקצועית שנעשית לעובד, למועמד. וגם פרטים על מצבו הבריאותי. הוא בעצם צריך להשיב שם על שאלון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

את מדברת מתוך ידיעה?

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

מהדוגמאות הספורות שראיתי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

את מדברת מתוך ידיעה?

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

אני מדברת מהדוגמאות הספורות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני שואל אם את מדברת מתוך ידיעה, אם את ראית כזה טופס?

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

אני ראיתי טופס, כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הבנתי.

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

אבל שוב, ראיתי דוגמאות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, תקשיבי, בואי נעשה סדר. למה את לא פה בדיון?

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

נמסר לי שאפשר להגיע בזום.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין בעיה. מי מסר לך את זה?

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

כך הבנתי גם - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא. הבנת או שנמסר לך?

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

נמסר לי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הבנתי. תקשיבי. לא נמסר לך, כי את אמרת שיש לך פגישה ולכן ביקשת להופיע בזום. ובדיעבד, ובלית ברירה אושר לך. בואי נעשה סדר. לא נמסר לך ולא הבנת. את ביקשת להופיע בזום כי יש לך פגישה ובלית ברירה אושר לך. וזה היה היום. לא שבוע שעבר, לא לפני שבועיים, אפילו לא מה-9 לחודש. היום.

<< אורח >> לינא סאלם: << אורח >>

אולי אני אתייחס לזה?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, לא. היא מסתדרת יופי.

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

אדוני, ככל שיהיה צורך ניערך לפעם הבאה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

גב' שירה, תקשיבי. שליפות מהמותן לא כאן. אני לא יודע מה אתם רגילים אצלכם במשרד המשפטים. אני לא יודע מה אתם רגילים לתת לוועדות אחרות, לא אצלי.

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

אני לא מדברת בשליפה מהמותן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תעצרי. בלי שליפות מהמותן. לא נאמר לך ולא הובן ולא ביקשת קודם, הודעת היום. בלית ברירה אמרו אין בעיה, אז תופיעי בזום. זה בלית ברירה. זה אחד. שתיים, לעניין הנתונים הרפואיים. צר לי, אבל יש לי איזה שהיא תחושה שאת לא באמת ראית טופס. כי בטופס הבחינה אין שום קשר לתהליך הרפואי, שכן התהליך הרפואי מתקיים רק לאחר שמסתיימת הבחינה. הרבה פעמים כאשר הבוחן כבר נמצא בארץ, בחיק משפחתו. אני אומר לך את זה כשאת ראית את הטופס ואני לא ראיתי את הטופס, אבל אני מכיר את התהליכים.

אם אני או כל אחד אחר כאן יכול לדעת איך קוראים לעובד, אנחנו יודעים מראש. באיזה תחום הוא נבחן אני גם יודע. הרי כשאני מגיע, אני מקבל את המקרה שלו, אם אני עושה ביקורות פתע באתרים, או שאני מקבל מקבלנים או תאגידים. מספרים לי העובד הזה והזה שהגיע בתאריך הזה והזה, שזה הדרכון שלו וזו הוויזה שלו, יודע לספר יופי. יודע לספר יופי. בלוק פעם ראשונה שהוא ראה זה אצלי באתר. האם אני כתוצאה מאותו עיון בטופס אדע את רמתו המקצועית כפי שהיא דווחה על ידי הממיין? זה מה שאני רוצה לדעת. מה זה אומרת עשויים לדעת?

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

לא, רגע אדוני. אני קודם רוצה להגיד שכמו שאמרתי, נמסרו לי דוגמאות ספורות של טפסים מרשות האוכלוסין, שבהם כפי שאמרתי, יש גם את תשובות המועמד לעניין מצבו הרפואי וגם טבלה שכוללת איזה שהיא הערכה מקצועית שאמור הבוחן לנהל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ההערכה המקצועית זוהי הבחינה. ההערכה המקצועית משקפת את הבחינה המעשית. ודאי שזה אמור להיות. האם, עכשיו את אומרת שאין מידע רפואי, יש הצהרה על מצבו הרפואי. אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שמי שהגיע לארץ לא רק שהצהיר שהוא בריא, גם הוכיח שהוא בריא. זה הרעיון של הבחינה הרפואית.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

אדוני יושב-הראש, אפשר רק לדייק את הדבר הזה? אני אנסה לעזור. בטופס שממלא המועמד, כמו שאמרת עכשיו, נכון. הוא מצהיר, יש שם שאלות לגבי מצבו הרפואי, הוא מצהיר עליהם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

obviously.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

נכון. והנושא של הבדיקות הרפואיות, כמו שאמרת, נכון גם קודם קורה אחר כך, אחרי שהוא עובר את הבדיקה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

פשוט שכך. בואי תעני לי בבקשה מה חוסה תחת הגנת הפרטיות מבין כל מה שאני זקוק ואת יודעת שנמצא בטופס. ותצרפי לחוות הדעת שלך את ההתייחסות של היועצת המשפטית של הוועדה, כפי שהיא הקריאה מתקנון הכנסת.

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

אוקיי. אז כמו שאמרתי, השם, הדרכון, התמונה. כל אלה הם מידע אישי שזכות הפרטיות חלה גם על המידע הזה. לצד זה, המידע שדובר עליו גם הערכה מקצועית וגם התשובות של אותו מועמד לגבי מצבו הרפואי - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בואי שמעי, אני לא בן אדם מורכב. שאלה פשוטה, תשובה פשוטה. גברתי, אני מבקש לדעת כיושב-ראש הוועדה לאור כל החשדות שעלו ומסקנות הביניים אני מבקש לדעת היכן מוין העובד, באיזה תאריך, מי הממיין, מה מודל הבחינה ומה ההערכה המקצועית. האם הנתונים האלה חוסים בהגדרת פרטיות גם כלפי יושב-ראש הוועדה?

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

לפי מה שהבנתי הבקשה היא בעצם להצליב נתונים של עובד, של מועמד.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

עזבי מה הבנת, אני אומר לך מה אני צריך.

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

לא, אני רק מדגישה את ההיבט הרלוונטי לענייננו שזה בעצם פרטים על מועמד ספציפי ולדעת אותם. אחרת בעצם הרעיון הוא לחבר בין ההערכה המקצועית של אותו עובד פרטני.

אני כן רוצה לציין שאנחנו כן ראינו להציע פתרון שמאזן בין מסירת המידע שדרוש לפיקוח הפרלמנטרי ולאינטרס שהיו"ר העלה בבדיקה, שהוא ברור לבין העובדה שמדובר במסמכים שנוגעים ממש באופן פרטני.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

למה את לוקחת אותי לטיול? אני שואל אותך שאלה פשוטה. תקשיבי, אל תעני לי בניסוחים משפטיים. יש מניעה, יש מניעה לתת לי את הנתונים ממה שאני אמרתי שאני צריך? אמרתי גם למה אני צריך אותם.

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

אדוני, לגבי הסוגייה של הוראות התקנות כפי שהיועצת המשפטית לוועדה התייחסה זה משהו שאנחנו עוד צריכים לבחון אותו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

קיבלתם מספיק זמן. אגב, היא הקריאה מתוך תקנון הכנסת. כן?

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

נכון, נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

נכון? מה יש לך ללמוד את תקנון הכנסת?

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

אנחנו נעשה גם התייעצות נוספת עם היעוץ המשפטי לוועדה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני לא מאפשר לכם.

<< אורח >> שירה גרטנברג: << אורח >>

אדוני, זה מה שאני יכולה להגיד.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין בעיה. תגידי שאתם לא רוצים לתת. תגידי שאתם בניגוד לתקנון הכנסת. תקשיבי, תקשיבי, אני אדמיין לך את זה לאיזה משהו אחר. אגב, איפה עדן? אני רוצה רגע לעשות לך גילוי נאות. אנחנו ממדדים את עצמנו מעת לעת. צוות הוועדה, צוות הלשכה, לגבי הספקים, הישגים, מכשולים, כשלים שלנו. ובין היתר אנחנו בודקים מה אחוז הנתונים שאנחנו מספיקים לגעת בהם בכל דיון. אם נגענו במאה אחוז, אם צריך להוסיף עוד נתונים לבדיקה. האם ב-50%. ואנחנו מגיעים למסקנה שאנחנו לא מגיעים למספיק.

סתם דוגמה, יש לי פה איזה, יש לי לא מעט שאלות. אני עד עכשיו בשאלה הראשונה. אני מספר עכשיו לצוות שלי שאם אנחנו שואלים את עצמנו למה, זה כי כל שאלה פשוטה עם תשובה של 15 שניות לוקחת 20 דקות. זה האירוע. ואני שואל את זה בצורה הכי מופשטת. אז אני נאלץ לפשט את זה עוד יותר. שווי בנפשך שגברתי שוטרת, שוטרת תנועה. עוצרת רכב לביקורת. רואה שהרכב במקסימום יכול להיות מריצה בגן ילדים. שום דבר בינו לבין רכב לא יכול להיות שייך. כלום. הגה רוקד, הילוכים שבורים, גלגל בצורת משולש. מה שאת רוצה. מסתכל השוטר, רואה מדבקה, הרכב עבר טסט לפני שבועיים. מה הדבר הראשון שהוא עושה? הראשון. פונה, כך אני מניח, פונה למשרד התחבורה, תביאו לי בבקשה את טופס הבחינה, תביאו לי מי הטסטר שבחן, באיזה מכון טסטים. בוא תראה לי מה אתה בחנת. בוא תראה לי מה אני רואה שאתה לא ראית. אלמנטרי או לא?

תבוא גב' שירה ותגיד 'סליחה, בקצב הזה אתה תדע איזה רכב מדובר'. כן, אני רואה את הרכב. 'אתה גם תדע מה התקלות'. אני רואה אותן. 'אתה גם תדע מי המכון טסטים'. זה מה שאני מבקש לדעת. למה זה מסובך? למה זה מורכב? למה להקשות עלינו עד כדי כך? מה, אתם רוצים להמשיך לראות פה עובדים לא ממוינים? אתם רוצים לראות פה עובדים שהם פוגעים בבריאותם ובחייהם ובחיי הסובבים? אתם רוצים לראות את הענף ממשיך להידרדר? אתם רוצים לראות כישלון? מה? ספרו לי מה אני מפספס שאתם יודעים ואתם לא מספרים לי. תספרו לי.

ריבונו של עולם, אתם הייתם אמורים לדרוש את זה. אתם הייתם אמורים לצאת באמצעות משרד השיכון ולבצע את הבדיקות האלה. אתם לא עושים את זה, אז השאתי לכם עצה לעשות את זה. לא קיבלתם את עצתי, יצאתי אני לעשות את זה. אני רק אומר, זה בסדר, יש לי 80% עבודה. אני רואה עובד, אני רואה שיש לו ויזה חוקית. אני יודע מאיפה הוא הגיע, אני יודע באיזה תקופה הוא הגיע, אני יודע באיזה מסלול. אני גם יודע שהוא לא יודע לעבוד. אני רק צריך את ה-match. מה אם עושים פה? מה עוד לא עשיתם בשביל להכשיל אותי בעבודתי? תסבירו לי.

הרי כל דקה כזאת עולה לכל אחד מאלה ארגזים של כסף. מי ישפה אותם? מי ישפה אותם? אם הייתה מונחת חרב של חבות אישית שהיו משיתים עליכם, הפקידים, לא הייתם מחכים 21 יום בשביל להביא תשובה כשאין תשובה. הזחיחות הזאת. והמקובעות הזאת. על גבול הרשעות הזאת, מרסקת את המדינה. מרסקת אותה.

תקשיבי, יש לכם עד מחר ב-8:30 בבוקר להשיב תשובה מנומקת כתובה לוועדה על הדרישה שלי. קחו בחשבון שזה ספר קדוש. אני לא מתכוון לוותר על מה שיש לנו בו. יש לנו מעט. על המעט אני לא אוותר. את יכולה להתפנות לעיסוקייך, תודה.

נחזור בבקשה למשרד השיכון. אני מבקש לדעת כמה תלונות משרד השיכון קיבל על עובדים לא מיומנים.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אני יכולה לבדוק את המספר, אבל אני חושבת - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תגידו לי, מה קרה לכם? החלטנו היום שאני נותן לכם מחמאות. תשאירו את זה בגדר מחמאות.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

הכול בסדר. כל דבר שהגיע לפתחה וגם הגיעו לפתחנו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, מה זה אני יכולה לבדוק? הרי הגעתם בשביל זה. זה דיון המשך. תחשבו שיצאנו להפסקה. יצאנו להפסקה ארוכה של 21 ימים, חזרנו.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אנחנו קיבלנו 40 טפסי בחינה. אבל אני לא חושבת שזה ממצה את כלל - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא שאלתי על 40 טפסי בחינה, גרתי.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

תלונות הכוונה על 40 טפסי בחינה, זו הייתה כוונתי. ואני אומרת שאני חושבת שזה לא ממצה, לא ממצה ולכן המספר אני רוצה רגע לבדוק אותו. אני חושבת שזה לא ממצה.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אלפים.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אלפים אני לא קיבלתי. לפרוטוקול.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אתם לא עונים לשום דבר.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אני לא עונה על הדברים האלה. יש רשות אוכלוסין, לא לבלבל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בלי קריאות ביניים. אני רוצה לשמוע אתכם.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אני יודעת שלכם ממשלה נראה אותו דבר, אבל בסוף יש פה גופים שונים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תהיו ממוקדים.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

בשורה התחתונה, הפניות שהגיעו מהוועדה היו פניות שהגיעו אלינו משני תאגידים. אגב, הייתה גם בדיקה בשטח של אחד התאגידים שהסכים. כשהיה פה את ה-NSDC רצינו לעשות עוד איזה שהוא סיור שטח, קצת התקשינו לקבל שיתוף פעולה. אבל לא משנה. השורה התחתונה היא שאני יכולה לבדוק לך כמה טפסי בדיקה העבירו אלינו לבדיקה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה זאת אומרת טופסי בדיקה הועברו אלינו לבדיקה?

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

כמה בקשות. סליחה, כמה בקשות שמובילות לבקשה שלנו לקבל טפסי בדיקה מהגוף.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אם אפשר לחדד את הפניות שפניתם. פניתם לכמה תאגידים שלעשות את הבחינות ואז ביטלתם את זה אחרי כמה ימים. אז אני לא יודע איזה בחינות עשיתם.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

לא, לא, זה לא קשור.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

סליחה, תשמור. אני תכף נותן לכם רשות דיבור בצורה מכובדת. אני רק אגיד לכם מהם הכללים ואני אתן לכם את זה. גב' ארן, בסעיף 3 בתשובתכם שהגיעה 50 דקות לפני תחילת הדיון אתם ציינתם שלקח זמן ויכול להיות שנפלו טעויות אנוש. וככל שאתם יודעים כל התאגידים שביקשו להתכתב איתכם בדבר הבאת עובדים על סמך ניסיון תעסוקתי נענו. אני יודע שלא. אבל למה לא התייחסתי לזה? כי אמרתי יכול להיות שמה שאני יודע שלא זה בשוליים של השוליים. וטעות אנוש קורית לפעמים היא מתגלגלת וזה בסדר.

כשאת אומרת לי שאתם יודעים רק על 40 תלונות, על 40 עובדים. אני מכיר מאות. איך אתם מכירים רק 40? אני אמור להכיר אחוז קטן ממה שאתם מכירים. איך אתם רק מכירים 40?

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אז שוב, אני אחדד. קודם כל ההפרדה בין ה-30%. אנחנו עשינו לגבי הסעיף השלישי אני רגע אגיד. גילינו מקרים שלדוגמה נשלח לכתובת מייל לא נכונה. היו מקרים מהז'אנר הזה. אבל השורה התחתונה היא שאני עומדת מאחורי האמירה שכתובה שם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תראי גברתי, במקרה אני מדמה את עצמי לתאגיד, שכן אני שלחתי אליכם בקשה לקבל תשובה האם פורמט של הבאת עובד מסוים זה מה שאתם מבקשים או לא. ביקשתי את זה ב-5 באפריל. עד היום לא נעניתי.

<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>

3 ביוני לא קיבלתי.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

מה זאת אומרת, איזה תאגיד אתה?

<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>

אני אלו אקספרס. הנה בקשות b2b. 3 ביוני הוגשו. ב-18 שלחה לי גב' לאה לחתום על תצהיר. חתמתי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

קודם כל שלחו לך. יש לך follow up ראשון. אני מכיר תאגידים שלא דיברו איתם עד היום. אבל הוא קיבל.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אבל הבקשה לתצהיר היא דווקא דבר חיובי, אני רגע אגיד לפרוטוקול. האם שלחתם את התצהיר חזרה?

<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>

אבל לא קיבלתי עד הרגע הזה כלום.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אתה לא הבנת, אבל לך יש follow up. אני מכיר תאגידים שהם שקופים.

<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>

באותו רגע, עבר מאז חודש.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אני יכולה לבדוק את זה. אבל מאוד מופתעת לשמוע את זה, אני חייבת להגיד.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תקשיב, שנייה, תעצור. למה להתעייף? מנהלת הוועדה מתבקשת להכניס את זה לדברי סיכום. את קוצבת את זה בשני ימי עבודה. בבקשה.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אני רוצה רגע להגיד הפרדה ל-30%. מה שהועבר לפתחנו, למשרד, בסדר?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בסדר, לא, עזבי, בסדר. הבנו .יש פינג פונג. הכנסתי את זה לדברי סיכום. בואי תתקדמי גברתי. בואי נחזור לשאלה הקודמת.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

בסדר גמור. אני אומרת שבסוף הועברו אלינו בקשות מפורשות מתאגידים. אני לכל היותר לכיוון ה-100 עובדים, לא מעבר לזה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

איך הם הועברו אליכם? האם הייתה יוזמה שלכם לקבל?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

או דרך הוועדה או דרך תאגידים שיזמו ופנו או שאנחנו רצינו לבקש חלק מהדברים שגם הגיעו לכיוון רשות האוכלוסין שעלו בהערכת מצב שהיו באופן משותף. אבל זו הייתה הדרך. גם היו שהגיעו דרך קבלנים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ברשותכם, למען ההגינות, מנהלת הוועדה מפנה אותי למכתב תשובה שכתב לי כבוד שר השיכון הרב יצחק גולדקנופף. 23 ביוני 2024. בדיקת המיונים של עובדים זרים מהודו בענף הבניין, סימוך למכתבך מיום 10 ביוני. שלום רב. קיבלתי את פנייתך בנושא שבנדון ולאחר בדיקה מול גורמי המקצוע במשרדי הריני להשיבך. המשרד פנה לרשות האוכלוסין על מנת לקבל את המידע והפירוט הנדרש. כיוון שהמידע שהתקבל היה חסר ולא ניתן היה על בסיסו לבחון את סוגיית מיון העובדים, הוחלט וזאת לאחר שיח עם רשות האוכלוסין, להעביר את מספר הדרכונים של העובדים ישירות לארגון ה-NSDC שהוא גוף היישום בהודו במסלול הבילטרלי, המרכז את כלל תוצאות המיונים שבידיו חוברות הבחינה.

ברגע שיתקבלו החוברות הן יועברו לאימות מול הגוף הממיין את תוצאות הבדיקה והחוברות ונעביר אותן במסודר לוועדה".

זאת אומרת, שלפחות על פי מכתבו של כבוד הרב השר שמכותבים ידידי מנכ"ל המשרד וגברתי, אני לא אמור לעבור ולחכות להתייחסות משרד המשפטים. שכן כבר הוחלט שאני מקבל, רק מחכים לזה. זה מה שהקראתי כרגע.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אבל מאז היה דיון נוסף פה בוועדה. וכאן הציפו בתוך הוועדה את הקושי שבהעברה של הדבר הזה. ואז עלה הצורך בהנחיה ממשרד המשפטים. אני לאורך כל הדרך לא ראיתי מניעה אישית, מיכל, גורם מקצוע, לא גורם משפטי, להעברת הטפסים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מקבל את תשובתך. את צודקת. זאת אומרת שדיון שהתקיים אחרי גורם את הקודם. זה בסדר. אני לא רוצה להיתלות באילנות גבוהים ולא להיאחז בקרנות המזבח, זה בסדר גמור.

במקביל לעניין הבאה על סמך ניסיון תעסוקתי המשרד נמצא בתהליך מבורך להוצאת מכרז למיוני עובדים זרים. אני אשמח בבקשה לדעת איך עומד התהליך הזה.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אנחנו בעצם מה שכתבתי במענה זה פחות או יותר התשובה. מספר העובדים שאושרו בידי מספר התאגידים. יש לנו עוד בקשות ואני אשמח לבדוק, בקשות פרטניות לגבי כאלו שלא קיבלו מענה. כי אנחנו מבחינתנו בצ'ק ליסט שלנו עושים את הבדיקה לעניין המענה ואנחנו מכירים שבקשות שהוגשו עד ה-8.7 כולם קיבלו איזה שהוא מענה. אני לא תמיד מבטיחה במאה אחוז שזה לא דורש איזה שהיא השלמה או איזה שהוא תצהיר או איזה שהיא בקשה מסוימת בתוך הדבר הזה. אבל קיבלו מענה מבחינתנו, כן. ומתוך העובדים שאושרו אנחנו מעבירים במקביל את האישור גם לרשות האוכלוסין.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מניח שאת מבינה שמתן התייחסות כלשהי רק בשביל להגיד התייחסנו לא נותן מענה באמת כפי שצריך. אני אדמה לך את זה לאיזה שהיא דוגמה. בסדר? יש איזה שהוא חוק שקובע כמה זמן ניתן לחכות בהמתנה לשירות טלפוני. נאמר וזה מוקצב לארבע דקות המתנה. אחרי חצי דקה יש מענה אנושי שאומר שירות VIP, שלום, המתן בבקשה. מחזיר אותו להמתנה נעימה לעוד שעה. האם זה נכון להגדיר את מתן המענה שהוא קיבל תוך חצי דקה?

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא. נכון? יופי.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

גם אני לא מגדירה את זה ככה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אם שולחים 'שלום, שלח לנו בבקשה עוד נתון'. ומאז פסק. אגב, אני מכיר מקרים שלא היה ואחד שעדכן אותי לדוגמה ששבוע שעבר פעם ראשונה הוא קיבל כשמתחילת אפריל הוא מבקש. בסדר? פעם ראשונה, אגב, הוא קיבל מענה שאמרו קיבלנו את פנייתך, תעביר לנו גם את הנתון הזה וזהו, בזה נגמר. זה המענה.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אז אני רוצה להסביר רגע איך זה עובד. הבקשה לעוד נתון זה במקרים שבהם הוגשו מסמכים לא מספקים. ואז אנחנו בעצם אומרים התחלנו לבדוק, ראינו מסמכים לא מספקים, אנחנו מבקשים השלמות. ואז אנחנו אומרים מה סוג ההשלמות שאנחנו בעצם מבקשים לראות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לחלוטין מקובל עליי. רק שאני אומר לך שאני אומר לך שאני בשביל להקל עליכם וכדי להיות בטוח שאני פועל בחוכמה ולא רק צודק השאתי עצה גם פה בוועדה כמה פעמים, לתאגידים, לשלוח כמות מצומצמת של עובדים. מצומצמת גם ביחס לעובדים שהם רוצים להביא רק כדי לקבל תשובה אם הפורמט שאותו הם הגישו זה מה שהתכוונתם. ואני מכיר תאגידים, אני מכיר תאגידים, שהם הקשיבו לי. שלחו, שלום. זה הרעיון של העובדים שאנחנו רוצים להביא וזה הפורמט. זה מקובל עליכם? עד היום לא עניתם להם. אני לדוגמה אחד מהם, שוב פעם, כן? לא שיש לי תאגיד. לקחתי עובד של מי שהוא רוצה להגיד. אמרתי תן לי, אני שולח לקבל תשובה.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אז אני רוצה להגיד שבהקשר הזה אדוני אנחנו עשינו בדיקה מאוד מעמיקה, עוד טרם הוועדה, הרבה לפני. ברגע שהתחלנו לבנות את ה-SLA שלנו למתן מענה אני לא מכירה מישהו, אני גם אגיד, רוב התאגידים שלחו לנו במקבצים. זאת אומרת, יש תאגידים שקיבלו מענה על חלק מהמקבצים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין בעיה. אז אנחנו לא נחזור אחורה, הואיל והנושא כבר נמצא בבחינה ודרישת הוועדה וזה יופיע גם בדברי הסיכום. אז בואי נתקדם הלאה. אם תוכלי רק לענות לי על עניין תהליך המכרז להרחבת ספקי הממיינים.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

אז אני אגיד ממש בכנות גמורה שקיוויתי להיות פה ולהגיד הנה זה יצא וזה באוויר. עבדנו על זה בצוות. אבל אני לא יכולה להגיד את זה עדיין. אמרתי קיוויתי. יום ראשון ואנחנו נעדכן את הוועדה ברגע שזה יוצא. בסדר?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

את יודעת מה? ישר כוח.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

לא. חכה עם ה-"ישר כוח" כי יש עוד כמה אתגרים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הנה, לא, לא. אני אומר לך. תקשיבי.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

יש לי עוד כמה אתגרים בעצמי, אבל בסדר. יום ראשון תקבל דיווח. יום ראשון זה יוצא מבחינתי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חבר'ה, תשמרו על דיון ענייני. בסוף אנחנו רוצים לפעול בחוכמה ולא רק להיות צודקים. ואני אומר לכם שהסבלנות משתלמת. אם יום ראשון אנחנו נקבל לגבי זה התייחסות ויש כבר תהליך כמו שקיבלנו היום במכתב המבורך, דיינו. זה בסדר. האם רשות התחרות היא חלק מהאתגרים שאת צריכה להתמודד איתם?

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

לא. רשות התחרות זה אירוע שהיה כבר ישיבות מסודרות מראש וכבר סוים .

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מברך על כך. יש לי עוד כמה וכמה שאלות, אבל זה לא הוגן שהפינג פונג יהיה תמיד בינינו.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

תמיד.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אני שמח שיש לה חוש הומור. כולנו פה ממשיכים להפסיד כסף.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, לא.

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>

לולא חוש הומור אז לא יהיה לי דבר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה בסדר גמור. יש משהו בדינמיקה, זה אגב חלק מהכלים הלא רבים שיש לי כיושב-ראש ועדה. וכך אני מגיע לחקר האמת. ואני כך עובד צמוד. היום אנחנו באווירה אופטימית יותר מאשר בעבר, כי יש כבר הנעת תהליכים וזה כבר משהו.

אבל בכל זאת אני לא יכול לדלג. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לבעלי העניין. כי בסוף הם אלה שלא ישנים בלילה בגלל חובות שאנחנו כמדינה מייצרים להם. אני רק מבקש מכם שלכל אחד יהיה דף ועט כדי לרשום תרשומות, הערות. לוודא שההתייחסות תהיה עניינית ומכבדת, עד כמה שניתן. לא להציף אמוציות. שאחד לא יחזור על דברי השני, כדי שנוכל להקשיב לכולם ונמשיך להתנהל בדיון.

יש לי סדר בקשות, נכון? נמצא פה עו"ד דוד יאיר. אתה יועץ משפטי של תאגידי כוח אדם.

<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>

שלום. אני היועץ המשפטי גם של ההתאחדות של תאגידי כוח אדם וגם מספר תאגידים חדשים שאני יושב לצידם פה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אתה יועץ משפטי של התאחדות התאגידים.

<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>

נכון, הכללית.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שכוללת את ה-90 ומשהו פלוס חדשים.

<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>

לא, לא. היא כוללת תאגידים גם חדשים וגם ותיקים. לא 90 לצערי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אה, לא כולם רשומים.

<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>

נכון, לא כולם. אבל אני מייצג אותם רבות בשנים כבר ואני מייצג פה גם היום מספר תאגידים שהוצא בשמם אתמול. לצערי לא הצלחתי לוודא שקיבלת, הוצאנו אתמול מכתב לכלל הגורמים הרלוונטיים. אני אדאג באופן אישי להעביר לך אותו עוד היום.

אני רוצה להגיד מספר משפטים לא בגדר סיסמאות. אני חושב שאין מה להוסיף על דברים שכבוד יושב-הראש אומר פה. אני גם צפיתי בישיבה הקודמת, לצערי לא הצלחתי להגיע אליה. אני חושב שכל מי שיושב פה מבין מה קורה פה. יש פה אירוע שלדעתי לא מנוהל. אין לי טענות כלפי אף אחד באופן ספציפי, בניגוד למה שאתה אמרת. יש פה החלטות ממשלה שלא מיושמות. יש פה החלטות על הסרת חסמים ואנחנו נתקלים בהוספת חסמים. אנחנו נתקלים בתחושות קשות ביותר. אני אומר את זה, סליחה שזה נשמע סיסמאות ודמגוגיה. אני באופן אישי מכיר לפחות 10 תאגידים שנמצאים על סף פשיטת רגל אמיתית. פשיטת רגל. יש פה אנשים שמשכנו את הבתים שלהם. הם שמו פה כספים שכל חייהם חסכו והם מצויים היום במצב שאין להם את האפשרות להכניס את היד לכיס כל חודש כדי לממן את התפעול של התאגידים, שכמו שאתה אמרת אין עובדים. וגם כשהם מגיעים, אני שומע פה את הדברים שנאמר פה 40 עובדים, 50 עובדים. אני עד לכך, אגב, לא רק למשרד השיכון מגיעים הדברים האלה. אנחנו גם פונים למחלקה הבילטרלית של רשות האוכלוסין וההגירה. ואני באופן אישי הגשתי בקשות בשם תאגידים לבטל הגעות של עובדים. כי לא היה, הקבלנים סירבו לקבל אותם. בגלל מה שהיה ב-g2g.

לא באתי לעשות פה דמגוגיה, הדברים הם די ברורים. אני חושב, בכל הכבוד, שיש פה דברים שנאמרו פה כרגע, על נושא של פרטיות כן או לא, בעיניי, ואני כמשפטן אני קטונתי, אני לא הולך להתווכח עם משרד המשפטים. אני לא מצליח להבין איך במדינה מתוקנת יושב-ראש ועדה פרופסיונלית שאמורה להגן ולבדוק את הדברים האלה לא יכול להיות חשוף לנתונים. הרי כולנו מבינים שהמיונים שהיו, שמי שעשה אותם ככל הנראה, כי הרי אין שום סיבה אחרת להבין שב-b2b הגיעו עובדים שאפשר להציב אותם אצל קבלנים וב-g2g יש פה עובדים שהם דייגים וסנדלרים. לא ברור הדבר הזה. והדברים האלה מחייבים בדיקה. לא רוצה להראות נתונים, הכול טוב, הכול יפה. אבל מישהו יצטרך לתת פה את הדין.

אנחנו בסופו של דבר מדינת ישראל הוציאה מכרז, הוציאה קול קורא. 150 או 160 תאגידים היום נמצאים בדבר הזה. חלקם הגדול לא מסוגל, ואני אומר את זה עוד פעם, ואתם תראו, זה ייצא החוצה. יש תאגידים, אם אין תאגיד שעומד מאחוריו גוף פיננסי ואורך רוח, גם כלכלי וגם תפעולי, חברים, אנחנו נראה פה מפלה. וזה יהיה רשום על כל הגורמים שנמצאים ואומרים פה אני לא מדבר לא על תביעות נזיקיות ולא על שום דבר אחר. אני עוד לא הגעתי כל כך רחוק לאן שאתה הגעת. אנחנו באנו לפה כדי לבקש ולהגיד.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הנה אני אומר לך, המדינה פועלת רק כשכואב לה בכיס.

<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>

בסדר. אבל כולם יישנו שם בלילה טוב. זה לא יוצא מהכיס שלהם, אל תדאג. אני מכיר את המדינה בהליכים משפטיים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז תהיה לזה בחינה ציבורית. הנה, אני פונה מפה שוב פעם.

<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>

הם לא ישנים בלילה. כולם פה, כל הפקידים ישנים בלילה מצוין.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תקשיבו טוב מה אני אומר לכם. כל בעלי התאגידים ישנים וחדשים וקבלנים שנגרם להם נזק כתוצאה מרמת העובדים שהגיעה ומתהליך הגעת העובדים, שיפנה לתבוע תביעת נזיקין. אני מוכן להגיע בהתנדבות כעד לכל תביעה ותביעה שתתקיים. קבוצתית או פרטנית. הנה אני אומר לכם.

<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>

דבריך מהדהדים והם יוצגו גם לדעתי בבית משפט, אם מישהו יחליט להגיש בקשה כזאת. אבל אני אומר, באנו לפה היום כבוד יושב-הראש בשביל לתקן דברים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אגב, יהיו כמה דברים שיצטרכו להיבחן. ואני יודע מה אני הולך לראות בכזאת תביעה. זאת אומרת שאם יש תאגיד שמבקש לתבוע בצדק רב, אבל בצד זאת הוא חלק פעיל ממיונים מ-b2b והוא לא מימש את זכותו או שהוא לא הציף את הכשלים שמעכבים את מימוש זכותו תהיה לו בעיה בכזאת תביעה. בסדר?

<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>

אז אדוני מתפרץ לדלת פתוחה. אני רוצה לבוא ולומר, וסליחה עוד פעם זה סיסמאות. ראשית, כתבנו מכתב מפורט. חבל, אני ממש מתנצל פשוט חיכינו לעוד תאגידים שיצטרפו וכו'. מכתב מפורט ברחל בתך הקטנה, אני מתחייב אישית להעביר לך אותו היום. שמדבר על כל הכשלים והחסמים שאנחנו חווים אותם.

אדוני, כל מי שיושב פה זה אנשים שבאו לא בשביל עכשיו להגיש תביעות, אלא בשביל לנסות לגרום לכל מי שיושב פה לשפר את המצב. אנחנו רוצים במילה אחת, שיגיעו לפה כמה שיותר עובדים, במהירות האפשרית, ועם כמה שפחות חסמים. כמובן בלי לפגוע ברמה המקצועית וחס וחלילה שלא יהיו פה תופעות שליליות. זה אני אומר. ולדעתנו האירוע הזה צריך להיות מנוהל מלמעלה, עם כל הגורמים. ואנחנו מרגישים שאנחנו לא מקבלים. אני אומר עוד פעם, אני לא בא ספציפית פה לאף אחד, כי בסך הכול אף אחד לא עושה פה בעיניי שום דבר בזדון. אבל הדברים נעשים פה בצורה לא מספיק, יד לא יודעת מהשנייה.

כשאדוני שאל את משרד השיכון למשל מי התלונן, אני אומר לך שאני כמי שחי מבוקר עד ערב מאז שפתחו את התאגידים האלה אני כמעט ולא עושה שום דבר אחר חוץ מהדבר הזה. אנחנו התבקשנו עשרות פעמים, ואני אומר, על ידי עשרות תאגידים. ואני מוכן, אני עומד מאחורי מה שאני אומר כרגע, לבטל הגעות של עובדים מפני שהעובדים האלה הגיעו ולא הצלחנו. ועוד פעם, הרי אנחנו לא חשודים בזה שאנחנו לא רוצים להרוויח כספים מהעובדים האלה. השורה התחתונה היא שיש פה עובדות שאי אפשר להתווכח עליהם. הם הגיעו לפה לא מיומנים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תודה רבה. כיוון שראש מינהל עובדים זרים אמור לצאת לעוד דיון ואישרתי את יציאתו המוקדמת אז אני רוצה להתפנות לשאול אותו כמה שאלות. אבל למען הגילוי הנאות, בגלל שב-51 שנות חיי עדיין לא למדתי להיות פוליטיקאי, אני לא אנסה לעשות את זה ברגע הזה. לכן אני אבטא כגילוי נאות את גישתי ומסקנותיי. לפני כן עוד גילוי נאות. לא ידעתי לקשר אותך עד הרגע שאמרת לי כיועץ משפטי של התאחדות התאגידים. אין בעיה, אני אומר לא ידעתי לקשר. דבריך נעימים ואתה מדבר באופן אותנטי ואפילו מרגש.

יחד עם זאת, הואיל ואתה מייצג את התאחדות התאגידים אני לא יכול לדלג על ידיעותיי, מסקנותיי ותחושותיי. בסדר? הגוף שאותו אתה מייצג לא רק שהוא לא חלק מהפתרון ולא רק שהוא חלק מהבעיה, הוא חלק גדול מהבעיה. גדול.

זה בסדר עכשיו להסתתר אחרי יועץ משפטי נעים, אנושי, ממוקד, ענייני – אבל זה עדיין לא מספיק. זה בסדר לצורך הדיון. אבל זה עדיין לא יכול לשנות את המסקנות על חוסר שיתוף הפעולה ועל מסקנות הביניים שאנחנו קיבלנו ברוות מאות ניסיונות לייצר תקשורת טובה למען ענף הבניין. אז הנה אני אומר כאן לכל התאגידים, זה שאני מייצר שיח, ואני מוכן אגב לדבר עם כולם, גם מי שיושב בשורה השנייה וגם על מי שלא נמצא פה. אני כמעט עם כולם מוכן לדבר. בטח בענף הבניין. יש ענפים שיש כאלה שאני כבר לא רוצה לדבר איתם. כי המחלה הרעה הזאת לא פוסחת על ענפים אחרים גם כן. אז אני מבהיר פה באותיות קידוש לבנה, אם דבריי יכולים להיכתב. התאחדות התאגידים לא רק שהיא לא חלק מהפתרון, במצב הנוכחי היא חלק גדול מאוד מהבעיה שבה אנחנו מצויים. אני התרעתי כל כך כבר בנובמבר לאורך החודשים. אני התרעתי שאנחנו יכולים להגיע לשם. עד איזה שהוא שלב עוד היה נדמה שיש שיתוף פעולה באמת מתוך ניסיון כן ואמיתי לזרז את הגעת העובדים. מכיוון שאני לא רוצה ליפול בלשוני ואני לא רוצה לשבש תהליכים אחרים שמתקיימים במדינה בימים האלה בעניין הזה, אני לא אומר מעבר את מה שאני יודע ונחשפתי אליו.

אז ברשותכם, אני עובר לראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, מר משה נקש. שוב פעם ברוך הבא. אני מבקש לדעת, בוא נענה ככה בקצרה. האם שקלתם להכשיר בדיעבד את העובדים הלא מיומנים שהגיעו במקום להעביר אותם לענפים אחרים? אגב, אני רוצה לדעת את זה לפרוטוקול, זה לא משהו שבהכרח נברך עליו או ממליץ עליו. בעיניי זה פשע, אבל אני קודם כל רוצה לדעת אם זה חלק מהעניין.

ושאלה נוספת, במכתבו של מנכ"ל משרד השיכון לפני יומיים הוא מבקש לתקף את נוהל הבאת העובדים הזרים במסלול הפרטי כך שתוסר מגבלת ה-200 עובדים לצורך גיוס ללא מיונים. אז ראשית אני עוצר באמצע, אני מבקש להודות למנכ"ל משרד השיכון, שגם אם לקח חודשים רבים מאז שהתחננתי שזה יקרה הוא נאות לקבל את גישתי. אני מודה לו על כך מעומק ליבי. ואני מבקש לדעת האם עודכן הנוהל ומה הצפי למימושו.

השאלה השלישית, אני העברתי למר אייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין, בקשה להתייחסות לאפשרות הגדלת מכסות לתאגידים שמימשו את המכסות שלהם אבל עדיין לא הסתיים הדיון בעניינם לעניין החובות שהם צברו בעל כורחם מאז ה-7 באוקטובר עד דצמבר. אני מבקש לדעת אם יש התייחסות. ואם נמצא פה נציג האוצר שייתן את התייחסותו. יש לנו פה את נציג האוצר? שניים. אז אני מבקש את זה לפרוטוקול למרות שאני כבר קיבלתי התייחסות שמנכ"ל הרשות קיבל את גישתי שאין מניעה. הוא המליץ על כך והוא הוציא מכתב, כיוון שהאוצר אמר לי שזה תלוי בקביעת מדיניות שלו. אבל מאחר והוא כן הוציא את המכתב אז האוצר החליטו שכן יש להם say בעניין. ולכן אני מבקש להגיד את זה לפרוטוקול כדי שמשרד האוצר יידע להתייחס. בבקשה.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

לפני שאני אתייחס לשאלות ששאלת נראה לי שחשוב גם לשים עוד כמה דברים על דיוקם. מבחינת מספרים, היום בישראל בענף הבנייה יש 41,708 עובדים זרים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה ענף הבניין.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

בענף הבניין. זה גם תאגידים וגם חברות ביצוע. אם אני לוקח את זה למספר שהיה פה בערב המלחמה, שזה היה 30,743 אז אנחנו בעלייה של 36%. אז בלי חברות הביצוע העלייה היא של 40% בתאגידים. 32,568 עובדים היום בתאגידים לעומת 23,127.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שעדיין בשקלול כלל העובדים שהיו ערב פרוץ הטבח, כלומר הפלסטינאים, אנחנו עדיין בירידה משמעותית.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

כן, כן, נכון. אני דיברתי על עובדים זרים. נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הם גם זרים. הם אף פעם לא יהיו חלק מאתנו, גם גם זרים.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

כן. אני דיברתי על עובדים זרים שהם אינם פלסטינאים. זה הנתון הזה.

שאלת אותי קודם על מספרים וגם עו"ד יאיר דוד ציין את זה. אז כן, קיבלנו בסביבות 1,200 בקשות לביטול עובדים, לביטול שיוך של עובדים. ומה שעשינו אחרי שתאגידים אחרים ביקשו אז פשוט העברנו אותם לתאגידים אחרים. זאת אומרת כיום כל העובדים שביקשו לבטל תאגידים אחרים ביקשו לקלוט אותם.

<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>

לא מדויק.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

מה לא מדויק? אתה אומר לי מה אני עשיתי בעבודה שלי? אני אומר, כל ה-1,200 הם עובדים שבוטלו והושמו מחדש. יש עוד 40 שטרם בוטלו, זה הנתון שקיבלתי היום בבוקר.

<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>

40 עובדים?

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

כן.

אני מתייחס לעובדים שיש עליהם הזמנות. אתם צריכים, יש פה כמה שלבים, אתם מכירים, של הזמנה. אני לא יודע אם נספיק להיכנס לזה, אני מתנצל מראש שאני צריך לצאת. אבל שהם שילמו מראש על שיוך כדי להגיע ל-200 אבל אולי זה בכלל לא רלוונטי לדיון, כיוון שהבקשה של מנכ"ל משרד השיכון, ואני מתחבר פה לשאלה השנייה שלך, למנכ"ל משרדנו לבטל את התנאי של ה-200. אם זה יבוא לידי ביטוי בימים הקרובים בנוהל מתוקן שאנחנו נוציא אז אולי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כמה זמן אתם צריכים כדי להוציא את הנוהל?

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

ממש בימים הקרובים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני צריך לדעת כמה זה ימים קרובים.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

עד סוף השבוע זה ייצא.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תודה רבה, מעריך את זה.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

די פשוט, כבר התחלנו לעבוד על זה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מעולה. הנה, אנחנו יוצאים עם עוד בשורה טובה.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

כן. לגבי הנושא של חובות תאגידים, אז מנכ"ל משרדנו, אייל סיסו, פנה למנכ"ל משרד האוצר בנושא. צריך לשמוע את עמדת האוצר לעניין, לא אצלנו הפתרונות. אנחנו לא יכולים לפטור מתשלום.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אגב, לא ביקשתי לפטור מתשלום, חברים.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

אנחנו גם לא יכולים לאשר ויתור או דחייה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

גם לא ויתור. לא דנו בוויתור.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

דחייה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

דחייה. המשך הנוהג כפי שהיה נהוג מאז ה-7 באוקטובר.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

לא, מה שהיה נהוג מה-7 באוקטובר עדיין מתקיים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, לא.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

מי שביקש להגדיל מכסה לא נתנו לו אם הוא לא שילם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, לא. אתה אומר דבר לא נכון. לא קורה לך הרבה, אבל אתה אומר דבר לא נכון.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

אז בוא נדייק ונראה אם אני אומר לא נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז ככה: אני מכיר תאגידים, אגב, חשוב ככה שנבין את השפה בינינו. כשאני אומר 'אני מכיר', זה לא כי אני מכיר לפני. אני מקבל, מכיר את האירוע, ואז דרך זה יש מקרים שאני דוגם אותם ועוקב אחריהם באופן מדגמי. תאגידים שקיבלו ומימשו אישור הגדלת מכסה ומבקשים להמשיך ולהגדיל. ונחסמו בעת הזאת.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

אז אני אשים את הדברים כמו שאני מכיר אותם ומה שבדקתי אותם. ואם זה לא כך אני אחזור ואבדוק. אבל כך אני יודע.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מי שביקש להתנהל במסגרת המכסה שלו אפשרנו לו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, לא, אני לא מדבר על זה.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

מי שביקש להגדיל ולא שילם לא אפשרנו לו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז אני אומר לך שאני מכיר מקרים וזה צעד מבורך, אני מברך עליו, מצידי תגדילו עם התחייבות בלתי חוזרת להישמע להחלטות או אני לא יודע מה. אבל אם יש כבר תאגיד שאומר לך אני הייתי 370, ביקשתי להגדיל ל-500, משמע מימשתי את ה-370. אני מזרים כוח עבודה למשק. אני משלם לכם עוד מיסים, עוד אגרות.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

אנחנו מכירים את כל האירוע.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מימשתי גם את ההגדלה, הגעתי ל-500.הבאתי אותם וכבר שילחתי אותך לעבודה. אני רוצה להגדיל ל-700. אתם צריכים לברך אותו. אתם צריכים לשאול אותו אם יש לו עוד חברים כאלה כמותו.

<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>

אני רק רוצה להבהיר נקודה אחת, לחדד בהקשר הזה. משה צודק. הבעיה היחידה כרגע זה שהרשות עומדת על זה שמי שהם מגדילים, אבל הם דורשים תשלום אגרות של שנה שעברה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, אני לא מדבר על זה. הרי מי שמשלם, לא, לא, תקשיב.

<< אורח >> יאיר דוד: << אורח >>

הם מגדילים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מכובדי, עו"ד יאיר דוד, מי שמשלם ורוצה להגדיל, לא חידשנו פה כלום. זה תהליך גדילה מתבקש, כפי דרישות המשק ויכולת העמידה של אותו תאגיד. אנחנו מדברים על המקרים שבהם תאגידים צברו חובות על לא עוול בכפיהם מאז תחילת המלחמה. והוסכם בינם לבין רשות האוכלוסין לבין משרד האוצר שאותו סכום חוב צבור נמצא בהקפאה והוא לא מעכב מימוש הזמנת עובדים.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

במסגרת המכסה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

המחלוקת שיש ביני לבין מר נקש זה שהוא אומר שיכלו להגדיל במסגרת המכסה שכבר הייתה. ואני אומר שאני מכיר מקרים שבהם הגדילו מעבר למכסה ומימשו אותה. ואני אומר שזה מבורך וצריך להיות. אם אתם לא רוצים להמשיך לעשות את זה ומכיוון שאתם לא חשודים כמי שרוצים להמשיך ולתקוע את המשק, תפנו לאוצר, שיבוא האוצר ושבו אתם ביחד.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

אתה ציינת בעצמך, מנכ"ל רשות האוכלוסין פנה לאוצר. הם התייחסו. אני לא יודע להגיד מה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. אז אני מודה לך. אני צריך לשחרר אותך.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

שאלת אותי שאלה אחרונה לגבי הכשרות. אז מן הסתם משרדנו לא עושה הכשרות לעובדים זרים. אני מניח שאולי משרדים אחרים יוכלו להתייחס לדבר הזה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי, בסדר גמור. משרד האוצר, בבקשה.

<< אורח >> קארין לוי: << אורח >>

כבודו, אני מחטיבת נכסים. קארין לוי, חטיבת נכסים. אני לא יודעת לענות על השאלה ששאלת. אני יכולה לעזור עם הגורם הרלוונטי במשרד האוצר, בחשכ"ל, בתקציבים, מי שצריך. אבל אני לא.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שמעו, אני לא יודע מה להגיד לכם כבר. את קארין לוי?

<< אורח >> קארין לוי: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

את ראש ענף חשכ"ל?

<< אורח >> קארין לוי: << אורח >>

כן. לא ראש ענף, אבל כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז את עונה לי.

<< אורח >> קארין לוי: << אורח >>

על התאגידים?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

על מה ששאלתי.

<< אורח >> קארין לוי: << אורח >>

אני לא אמונה על התאגידים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אתם זוכרים את המערכונים שהיו על פומרנץ', סערה בכוס תה? כאילו, תעבור לפה, לא, תלך לשם, לא ביום הזה, לא את השאלה הזאת.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

זה בדיוק מה שקורה ביום יום.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יש סיכוי שדודי מליק כן ידע לענות?

<< אורח >> קארין לוי: << אורח >>

לא, הוא לא פה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אה, הוא לא פה?

<< אורח >> קארין לוי: << אורח >>

הוא יחד איתי בחטיבה והוא לא יודע לענות על זה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הבנתי.

<< אורח >> קארין לוי: << אורח >>

אני אשמח לדעת ממר נקש מול מי הוא דיבר ואני אעזור בעניין. אבל אני לא יודעת באמת מול מי היה השיח.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

למה באת?

<< אורח >> קארין לוי: << אורח >>

כי אני בחטיבת נכסים ואנחנו אחראים על הקבלנים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה זה שייך לקבלנים?

<< אורח >> קארין לוי: << אורח >>

אנחנו בודקים את עניין הפיצויים לקבלנים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

את מה?

<< אורח >> קארין לוי: << אורח >>

את עניין הפיצויים לקבלנים, כן.

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

אחת התשובות של משרד האוצר במהלך הדרך הייתה שהם לא מוכנים לפטור אותם מהחובות של אוקטובר-נובמבר. אבל מי שזה, שישלם, ושיתבע את המדינה במסגרת הקרן פיצויים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה הם קשורים לקרן הפיצויים? ולמה בתביעה?

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>

נפגעו עקב המלחמה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בואי, בואי, שנייה, בואי. לאט לאט חבר'ה. שמעי, לטרטר ראש ענף בימינו צריכה להיות סיבה מוצדקת לכך. אני רוצה לדעת מה גרם לך לטרטר את עצמך עד לכאן? בשביל מה?

<< אורח >> קארין לוי: << אורח >>

אז אמרתי, אנחנו בודקים את עניין הפיצויים לקבלנים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בגין מה?

<< אורח >> קארין לוי: << אורח >>

בגין העובדים שכרגע טוענים שעולים להם יותר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

סליחה?

<< אורח >> קארין לוי: << אורח >>

יש עובדים זרים שמגיעים שטוענים שעולים להם יותר מהפלסטינאים. אנחנו בוחנים את העניין הזה של העובדים הזרים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

וזה נושא הדיון?

<< אורח >> קארין לוי: << אורח >>

לא, זה ליד הדיון. אני כרגע בוחנת את האפשרות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אבל אני לא רוצה ליד הדיון. זה גם לא ליד הדיון, אגב. אבל מכיוון שעסקינן ביחס תמורות פריון העבודה מעובדים זרים, וואלה, הבאת לי לוולה. בואי נעבור נושא.

תראי גברתי, עובד זר שהגיע לעבוד בישראל בתחום מסוים והמעסיק שלו בונה לו תוכנית עבודה, דואג לו למגורים, קושר קשר עם מעסיק משני, מתארגן לקראת, משלם המון כסף. מסתבר שהעובד לא בעל מקצוע. לא שהמעסיק לא רוצה אותו כי יש לו שיער מקורזל ולא חלק, הוא פשוט לא בעל מקצוע. איך את כראש ענף במשרד האוצר, מהחשכ"ל מבקשת להתייחס ולתת מענה לאותם מעסיקים שהם שבויים. הם שילמו הרבה כסף למדינה, הם משלמים הרבה כסף לעובד, ואין מה לעשות איתו. איך את מבקשת להתייחס לזה ואיזה סעד את מתכוונת לתת להם? כיוון שזה תחום ההתמחות שלך.

<< אורח >> קארין לוי: << אורח >>

אז אני פה בדיוק בשביל זה. בשביל לבחון. אין לי תשובה. אני פה בשביל לבחון את העניין.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אז בשביל מה את פה?

<< אורח >> קארין לוי: << אורח >>

בשביל לבחון את העניין, בשביל לעזור לכם.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אז תקראי את הפרוטוקול של ישיבות קודמות. יושבים פה כבר ארבע-חמש פעמים, מדברים. כל פעם אותו דבר. את באה עכשיו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תראי, מה את אומרת? את אומרת אתה שומע שמוליק?

<< אורח >> קארין לוי: << אורח >>

אני לא המהות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, גב' שירה, את אומרת אתה שומע שמוליק, אתה בעל תאגיד. היית בן אדם מבוסס עד לפני שנה. החלטת שאתה רוצה להתפתח. והחלטת שאתה רוצה להתפתח עד כדי כך שלקחת גם את ההון הצבור שלך וגם את הנכסים הפיננסיים מימשת ולפעמים גם נדל"ן ופתחת תאגיד. ומאז אנחנו כמדינה מרסקים אותך. ואני, ראש הענף שאמורה לתת לך מענה, על חלק מהנסיבות שבעטיין אתה מתרסק אתה ובני ביתך לדורי דורות. ובשביל זה הגעתי לפה. אבל אם אתה רוצה לדעת מה אני מתכוונת לעשות איתך ואיזה סעד אנחנו כמדינה מתכוונים לתת לך, אז אני אומרת לך שאני לומדת את זה. הבנת? אז לא רק שאנחנו מסבים לך נזק, גרמתי לך לעצור את העיסוק שלך ביום יום, לעלות לירושלים, לשרוף עוד יום עבודה. כי אם אתה מפסיד 50,000-60,000 שקלים ביום, מה זה עוד 2,000 שקלים? בחייך. בשביל שאני אגיד לך שאין לי תשובה. שמעת שמוליק? יאללה, לך. הבנת? עכשיו תעצמי את העיניים ותחשבי שזה בן משפחה שלך. מה אנחנו אומרים לו? תגידו אתם. מה?

אני אגיד לכם משהו. אני נבחר ציבור. אני מעמיד את המנדט שלי שאני מקבל מהעם מעת לעת. אני משתדל בשביל זה, אני פועל בשביל להצדיק את זה. אני חשוף לביקורת. אם אני אומר מילה שיכול להיות שיש לה פרשנות נוספת אני מקבל כתבות תחקירים ותביעות אישיות ועולם. מה רמת החשיפה האישית שלכם? אתם, המנהלים הבכירים. אתם. הרי אני פה לא אזדקן, אתם כנראה במקום שלכם תזדקנו, רק כמנהלים יותר בכירים. מה אתם מספרים לעצמכם? תראו פגישה אחרי פגישה, דיון אחרי דיון, אתם יודעים כמה כסף עלה למדינה היום ליצור את הדיון הזה? אתם יוד

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]