פרוטוקול מספר 359, ועדת החוקה, חוק ומשפט, 30/06/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 359

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום ראשון, כ"ד בסיון התשפ"ד (30 ביוני 2024), שעה 9:00

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב-2022 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

שמחה רוטמן – היו"ר

מוזמנים:

עמית יוסוב עמיר

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

סוריא בשארה

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, פלילי, משרד המשפטים

לירון מאוטנר לוגסי

–

עו"ד, ראש תחום משפט ציבורי, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים גלעד סממה

–

עו"ד, יו"ר, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים ראובן אידלמן

–

יועץ משפטי, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים ניר גרסון

–

עו"ד, סגן יועמ"ש, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים נעמה גורני לר

–

עו"ד, המחלקה המשפטית, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים מיכל בלאו אור

–

יועצת משפטית, היחידה הממונה על יישומים ביומטריים, מערך הסייבר הלאומי ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ

–

עו"ד, חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה

שחף קצלניק

–

עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות התעשיינים

ענר רבינוביץ'

–

מנכ"ל, חברת מנכ״ל PrivacyTeam

איה מרקביץ'

–

עו"ד, Privacy Director, חברת PrivacyTeam

ד"ר עמרי רחום טוויג

–

שותף, מחלקת סייבר וטכנולוגיות מידע, גוגל ישראל יעקב עוז

–

יו"ר ועדת הסייבר והפרטיות, להב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אייל שגיא

–

עו"ד, שותף, משרד AYR

ייעוץ משפטי:

נעמה מנחמי

מנהל הוועדה:

איל קופמן

רכז פרלמנטרי:

אבירן יחזקאל

רישום פרלמנטרי:

איה פרידמן, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב-2022, מ/1496 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בוקר טוב. כולנו קיבלנו אתמול בערב את הבשורה הקשה על יאיר ויקיר שנפלו ואני שולח מכאן תנחומים למשפחות ובמיוחד לשירית שהיא חלק מהנוף האנושי של הכנסת והיא דודה של אחד הנופלים. אנחנו מתפללים כולנו שהשם יאמר די לצרותינו.

בשבת קראנו את פרשת "שלח" על ההתמודדות של עם ישראל עם האויבים ואת התשובה הנחושה של יהושוע וכלה שרוחך אחרת הייתה עמם, "טובה הארץ מאוד מאוד, עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". האמונה הזאת ביכולת ובסייעתא דשמיא שתבוא לכוחותינו ולחיילנו מלווה אותנו עד ימינו אלה. בעזרת השם עלה נעלה וירשנו אותה.

אנחנו בעניין הצעת חוק הגנת הפרטיות ויש רק עוד שתיים או שלוש ישיבות. סתם. אני בהחלט מקווה שהיום אנחנו נתקדם בצורה משמעותית לקראת סיום הכנת הצעת החוק הזאת. גברתי היועצת המשפטית, בבקשה.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

בוקר טוב. לבקשת הממשלה, אנחנו נתחיל עם סעיף 15א רבא, פיצויים ללא הוכחת נזק. עשינו כמה שינויים מאז הפעם הקודמת, בעיקר דייקנו את הסעיף והוספנו לו עוד מדרגה של הודעה בהרבה מהמקרים כך שכל אחד מהסעיפים צריך עכשיו הודעה נוספת לבעל השליטה או המחזיק או שתהיה איזושהי פנייה ראשונית, כמו בקשה לזכות טיעון. נקרא אותם?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק, לפי העניין, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:

לא רשם בעל שליטה מאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף ,8 בו מצוי מידע אודות אדם, וחלפו 90 יום מיום שפנה האדם לבעל השליטה במאגר המידע בדרישה לרשום את המאגר;

פנה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע לפי סעיף (11) או סעיף 23ד(א) לפי העניין, מבלי שמסר הודעה כדרישת אותו סעיף, וחלפו 30 יום מיום שפנה האדם ל בעל השליטה במאגר המידע בדרישה להודיע לו כאמור.

לא אפשר לאדם שביקש לעיין במידע שעליו, המוחזק במאגר המידע, לעיין במידע, בניגוד לסעיפים 13 או 13א, לפי העניין, במועד ובדרך שנקבעה בתקנות.

הסכים לבקשה לתיקון או מחיקת מידע שאינו נכון, ברור או מעודכן, אך לא ביצע את השינויים הנדרשים במידע שברשותו, או לא הודיע עליהם לכל מי שקיבל ממנו את המידע בתקופה הקבועה בתקנות, בניגוד להוראות סעיף 14(א);

לא הודיע לאדם שביקש לתקן או למחוק מידע שעליו, שאינו נכון, שלום או ברור, על סירובו למלא את הבקשה, בדרך שנקבעה בתקנות, בניגוד להוראה סעיף 14(א).

לא הודיע בעל שליטה במאגר מידע לראש הרשות לפי סעיף 23ד(ג) על קבלה דרך קבע של מידע, הכולל מידע אישי אודות אדם, שנאגר במאגר מידע, וחלפו 30 יום מיום שפנה האדם לבעל השליטה במאגר המידע בדרישה להודיע כאמור.

אני אשמח אם הממשלה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה 6?

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

כן, זה היה 6. אני אשמח אם הממשלה תבהיר איך אדם יכול לדעת שהתקיימו הנסיבות כאן.

בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מביצוע ההפרה:

עידוד התובע למימוש זכויותיו;

היקף ההפרה וחומרתה;

התנהגות המפר, נסיבותיו האישיות ויכולתו הכלכלית, וכן סנקציות נוספות או תשלום נוסף שהוחלו על המפר ביחס לאותן נסיבות.

אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהאפשרות לנהל הליך פלילי, ככל שההפרה מהווה גם עבירה פלילית, או לגרוע מזכותו של התובע לתבוע כל סעד אחר לפי פקודת הנזיקין, בשל אותה הפרה, ואולם לא יקבל אדם פיצוי לדוגמה לפי סעיף זה, בשל אותו מעשה או מחדל יותר מפעם אחת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

טוב. אני אבקש במסגרת סעיפי הדיווח שיהיה לנו דיווח מפורט על הדבר הזה ועל התביעות הללו מהנהלת בתי המשפט כדי שנוכל לעקוב אחרי היישום של החוק הזה.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

רשמתי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יש מישהו שרוצה להתייחס? לי הרוב נראה יחסית פשוט חוץ מהנושא של 6. א', על עצם הצורך ב-6 ו-ב', על השאלה הפרקטית. עצם הצורך ב-6 זאת אומרת, שהוא קצת דומה ל-1. בעקרון, אני רציתי שהפיצויים ללא הוכחת נזק יהיו במישור שבין אדם לחברו ולא מול הרשות.

1 הוא מול הרשות. זאת אומרת, זה הרישום אבל כאשר מדובר על גוף ציבורי או ב-data brokers אז ללא הרישום הבסיסי הזה, אי-אפשר בכלל להתחיל ולכן, כן יש פה איזשהו כלי. הרישום פה נועד לטובתי בשביל לדעת איזו רשות ציבורית מחזיקה עלי מידע, למי אני פונה לתקן אותו, מה אני עושה וכדומה אז כשמדובר באנשים שחובת הרישום חלה לגביהם, זאת זכות היסוד שלי. אם אני לא אטיל עליה את האפשרות לתבוע בנפרד אז אני בעצם אעודד את כל האנשים לא לרשום ואז אני לא אוכל להתקדם מולם לשלב הבא ולכן זה נשאר. שאר הדברים, 2, 3, 4, ו-5 הם באמת יותר בעניין בין אדם לחברו ו-6 זה שוב חוזר לבין אדם לרשות ולכן צריך לדבר על הרציונל של ההודעה ועל האופן בו זה יתגלה.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

בוקר טוב. עמית יוסוב עמיר, משרד המשפטים. צריך להקדים ולומר שהסעיף הזה הוסף לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה כאמצעי נוסף - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הוועדה. היועצת המשפטית סייעה מאוד.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

הוועדה באמצעות הייעוץ המפשטי לוועדה, כאמצעי נוסף לאכיפת הוראות סעיף 23ד רבא שעוסקת בחובות הנלוות להעברת מידע בין גופים ציבוריים. מבחינה עניינת, הקשר הוא מאוד אדוק, בין חובת הרישום - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לרישום זה ברור, אני שואל על 6.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

כן, אני אומר שסעיף 6 בעצם מצטרף לרישום. מה שקורה זה שההודעה לפי סעיף 23ד(ג) מועברת לרשות להגנת הפרטיות והיא מצרפת את פרט המידע הזה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

למרשם.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

על כך שמועבר מידע, למרשם, שמתפרסם.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אז זה בעצם מקרה פרטי של המרשם?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עכשיו, איך אני אדע?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

אתה תראה אם זה פורסם במרשם או לא פורסם במרשם.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, לא הבנתי.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

את ההודעה הזאת - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הודעה כזאת אתה חייב לפרסם במרשם?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זאת אומרת, ם אני מסתכל במרשם ואני לא רואה שזה נרשם אז אני יכול להניח בקלות שמעבירים עלי מידע ולא מסרו את ההודעה.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

אולי אני אקריא את הסעיף. "גוף ציבורי המקבל דרך קבע מידע בהתאם לסעיף 23ג רבתי והמידע נאגר במאגר מידע, יודיע על כך – היום זה לרשם אבל זה יהיה הרשות להגנת הפרטיות – והעובדה הזאת תיכלל בפרטי רשימת מאגרי המידע לפי סעיף 12". ההודעה הזאת נכללת - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הבנתי, הידיעה שלי שהוא לא עשה את זה היא מכך שזה לא רשום.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

כלומר, לפחות תיאורטית, כן יכול להיות מצב שבו אדם רשם או פנה לרשות לרשום וזה לא - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נכון אבל בשביל זה יש את "יום שפנה אדם לבעל השליטה במאגר המידע בבקשה להודיע". יש פה צורך בפנייה ואז ממילא, הוא יבוא ויגיד "שלחתי לרשם אבל אני לא יודע. הם ישנים שם ולא מתקנים את המרשם, האתר שלהם נפל או שהכלב אכל להם את המחברת. לא אכפת לי אבל מצורף בזה העתק ההודעה שמסרתי ולכן אני בסדר ואני לא אחטוף את התביעה הזאת. אני כרשות עשיתי את זה וזה שהם לא רשמו או לא עדכנו את המאגר זו באמת בעיה שלהם אבל זה לא משהו שבשליטתי". מהבחינה הזאת אני לא מוטרד כי יש פה את ה-30 יום. עוד הערות לסעיף זה?

<< דובר >> ענר רבינוביץ: << דובר >>

ענר רבינוביץ, Privacy Team. לעניין ההפרה שקשורה לבקשות עיון במידע ב-3, התקנות עיון במידע לא עובדות היום. כלומר, הן די שבורות. יש שם איזשהו ארכאי שמבקש המידע נדרש למלא וזה לא הולם את הפרקטיקה העולמית וגם בארץ, מבחינת ההיענות לבקשות עיון מידע.

אתה בעצם מסכן כאן ארגונים בכך שהם חשופים לפיצויים ללא הוכחת נזק, אפילו שהם עומדים בסטנדרט הגלובלי, רק כי הן לא עם התקנות העתיקות האלה. השאלה היא אם יש כוונה לתקן את תקנות עיון מידע כדי להביא אותן - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יש לנו את הנוסח של התקנות?

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עוד שנייה נראה אותן.

<< דובר >> ניר גרסון: << דובר >>

ניר גרסון מהרשות להגנת הפרטיות. התקנות הן אכן מיושנות ותהיה כוונה לתקן אותן אבל כיום, הן דווקא מיטיבות עם בעלי המאגרים.

<< דובר >> ענר רבינוביץ: << דובר >>

אני לא מסכים.

<< דובר >> ניר גרסון: << דובר >>

הן מאפשרות להם לצאת ליידי חובה. הם יכולים לדרוש ממבקש העיון לפי נוסח התקנות "להתייצב אצלם במשרד". הן מיטיבות ומקלות על המפוקחים.

<< דובר >> ענר רבינוביץ: << דובר >>

כן אבל יש גם את הפסיקה וגם את ההבהרה של הרשות מ-2017.

<< דובר >> ניר גרסון: << דובר >>

התקנות לא מקשות, הן אכן דורשות עדכון, אין ספק אבל - - -

<< דובר >> ענר רבינוביץ: << דובר >>

הן מקשות מהבחינה של הטופס הזה. כלומר, הקריטריונים או איך שהבקשה צריכה להראות ואיך שצריכים לענות לבקשה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, אני מסכים עם מה שנאמר פה. הדרישות פה מקשות על מבקש המידע. אני לא אוהב אותן ואני מסכים איתך אבל אין פה הוראה שמגבילה את מסירת המידע כמו "תעביר לי אותה ככה ולא באימייל", לפחות לא להבנתי.

אם תוגש תביעה על הנושא זה גם יהיה חוסר תום לב קיצוני וגם בן אדם יגיד "קיבלתי את זה באימייל אבל עשו לי את זה לפי טופס מספר זה וזה". מה שכן, דווקא מקבלי הדרישה – רובם יהיו גופים ציבוריים, מן הסתם – יבואו ויגידו "הנה הטופס", "לא מילאת", "כן מילאת". אם כבר, הטענה היא הפוכה. זה מקשה על מקבלי המידע וזה מאפשר לייצר כל מיני קשיים פרוצדורליים.

<< אורח >> גלעד סממה: << אורח >>

מקשה שלא לצורך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מקשה שלא צורך, חד וחלק. ענר, תפנה אותי לאיזו הוראה בתקנות שלדעתך מקשה על הארגון שנותן את המידע. מכאן בקשתי שלוחה לתקן את התקנות.

<< אורח >> גלעד סממה: << אורח >>

הדבר ידוע.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שהן יהיו פחות ארכאיות.

<< אורח >> גלעד סממה: << אורח >>

שיהיו נגישות לאזרח שמבקש לעיין במידע.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נכון אבל אם תפנה אותי לאיזה סעיף פה שלדעתך מקשה על מוסר המידע - - -

<< דובר >> איה מרקביץ': << דובר >>

איה מרקביץ, PrivacyTeam.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בוקר טוב, איה.

<< דובר >> איה מרקביץ': << דובר >>

יש פה גם עניין של העדר של דברים ולא רק סעיפים שהם בעייתיים. יש לכם ב-GDPR וגם בתקנות הגישור, סיבות שבגינן בעל השליטה היה יכול לסרב ואין לנו פה כמעט שום דבר מהדברים האלה, לא סוד מסחרי, לא זכויות של צדדים שלישיים וכלל העיפרון הכחול לא נמצא פה.

אם אדם רוצה לעיין במידע שלו - - - תחשבו על הקלטה של שיחה שנזכרים בה אנשים אחרים שאולי לא רלוונטיים אליו. יש כל מיני היבטים שמקשים עלינו להפעיל את זה גם מהצד של הארגון ולא רק מהצד של מבקש המידע.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

רק אדייק, התנאים המהותיים לעיון לא קבועים בתקנות, הם קבועים בחוק. יש הסדר בסעיפים 13ג, ג(1), (ה). אפשר לדבר על ההסדרים אבל - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כתוב "בעל מאגר רשאי שלא למסור למבקש מידע המתייחס למצבו הרפואי או הנפשי, לסכן את חייו - - - מסר מידע בניגוד לחיסיון על פי כל דין" יש את הוראות עיון במידע שאיננו בהחזקה. אני מסכים שהייתי רוצה הסדר עיון וזכות להישכח. אלו כל מיני דברים שלא היינו רוצים לשמור לתיקון 15, היינו רוצים שזה יגיע עכשיו אבל זה לא מגיע עכשיו.

על פניו, ההסדרים המהותיים כוללים את המחויבויות, את הפתורים ואת האופן שבו זה מתפרש בפסיקה. אני לא משנה את הדיון המהותי, הדבר היחיד הוא שהנושא של "במועד ובדרך שנקבעה בתקנות" זו הוראה לטובת מחזקי מאגרי המידע. זה אפילו בצורה קיצונית, יותר ממה שהם צריכים. ההסדרים המהותיים לא שם והם גם לא אמורים להיות קבועים בתקנות, הם באמת אמורים להיות קבועים בחוק.

<< דובר >> איה מרקביץ': << דובר >>

אפשר גם לתקן את החוק אבל העניין של הטופס נראה כמו דבר טיפשי ואתם מציגים את זה כאילו הוא מיטיב עם הארגון אבל אם את מסתכלת על הטופס שאת צריכה לתת לנושא המידע למלא וצריך לכתוב בו את שם המאגר ומעמנו, "אני החתום מטה", תעודת זהות, שם האב, מענים, מיקוד, "סבור מהנימוקים הבאים כי הנתונים על אודותי מצויים בהחזקתכם, נקודתיים" ולפרט אותם ואז צריך לכתוב בתוך הטופס איזה מידע, אישיותי, מעמדי האישי, צנעת אישיותי וכולי. אלה הקטגוריות שהחלפנו אותן עכשיו בהגדרה אחרת לגבי מה הוא מידע אישי.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

יש תיקון מהותי להגדרה של מה הוא מידע בחוק אז מן הסתם היא משפיעה גם על התקנות. שוב, אלה טפסים מיושנים אבל הדין הכללי, אופן הפרשנות והיחס בין חוקים לתקנות נותן לדברים האלה מענה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר, אני מבין. כאמור, מכאן בקשתי שתתקנו את התקנות בהקדם שלוחה אבל כרגע זה זה. אחרי תיקון החוק אתם מן הסתם תצטרכו לעשות התאמות בעוד כמה תקנות ויגיעו לפה סטים. בסדר גמור.

כרגע זה לא. להפך, זה מקל מאוד על בעל מאגר שלא ירצה לתת מידע לטרטר את הבן אדם. זה לצערי אבל אני לא רוצה לעשות את זה במסגרת חקיקה על תקנות כשאני רוצה שיתקנו את זה בתקנות אבל על פניו, התקנות האלה מאוד מקלות על מאגר לא לקבל את אותה תביעה אישית שאנחנו ייצרנו פה.

<< דובר >> איה מרקביץ': << דובר >>

אומר רק דבר אחרון לעניין הזה. אולי לפחות בסעיף שמאפשר להגיש תביעה לפיצויים ללא הוכחת נזק אז שהחובה הזאת תחול על בעל שליטה במאגר ולא על מחזיק או בעל שליטה לפי העניין כדי שיהיה ברור שמי שמצופה ממנו לענות על בקשות כאלה בעל זה השליטה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

לא, יש פשוט - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שנייה.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

זה לפי העניין. יש הסבר מפורט בסעיפים 13 ו-13א רבתי של סדר הפעולות בין בעל השליטה למחזיק, המחוקק נדרש לזה. אם אני פונה למחזיק אז המחזיק צריך להפנות אותי לבעל השליטה. הדברים ברורים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן, הוא גם לא אמור למסור את המידע אלא הוא אמור להפנות לבעל השליטה, זאת חובתו.

<< דובר >> איה מרקביץ': << דובר >>

בתקנות הוא יכול גם - - -

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

לא, אז אם בעל השליטה מורה לו - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אם בעל השליטה מורה לו אז זה שוב בעל השליטה.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

אנחנו מפנים פה להסדרים ב-13 ו-13א ודווקא בעניין הזה הם מסדרים בדיוק את היחסים בין בעל השליטה למחזיק. אני לא מציע דווקא אגב הפיצויים ללא הוכחת נזק, אנחנו נתחיל להתערב בהסדר שקבוע פה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אנחנו דיברנו על זה רבות. "פנה המבקש תחילה למחזיק, יודיע לו המחזיק אם הוא מחזיק מידע עליו וכן את שם בעל מאגר המידע ואת מענו". דיברנו על כך שבכלל לא תמיד המחזיק יודע על מי הוא מחזיק. להפך, לפעמים יש לנו אינטרס שהמחזיק לא ידע על מי הוא מחזיק. פה אנחנו לא מבקשים מהמחזיק נהלים של אבטחת מידע, אנחנו מבקשים מהמחזיק לשבת ולקרוא את המאגר ולהבין האם מאגר המידע שייך וזאת בעיה. זאת בעיה לא פשוטה.

יכול להיות שבהמשך צריך לתקן את סעיף 13 ו-13א אבל כמו שאמרתי, זה כרגע לא הנושא. אני לא מדבר כרגע על תיקון החוק, אני מדבר כרגע על השאלה על מי אני רוצה להטיל פה חובה מאוד ספציפית שבאה ואומרת שאם אתה בעל שליטה במאגר ויש בן אדם שמבקש ממך את המידע אז החובה מוטל עליך. אם אתה רוצה לעשות את זה באמצעות מחזיק או באמצעות מישהו אחר אז תעשה את זה באמצעות מי שאתה רוצה אבל החובה מוטלת עליך.

האם תהיה זו טענת הגנת תקפה אם בעל השליטה יבוא ויגיד "אני הורתי למחזיק במכתב והמחזיק גנב לי את המאגר ולכן אני לא - - -"? בסדר גמור אבל החובה על מסירת המידע מתאימה לבעל השליטה, היא לא מתאימה למחזיק לפי העניין. לכן, כן כדאי שסעיף 3 יחול על בעל שליטה.

<< דובר >> ניר גרסון: << דובר >>

כלומר, אדוני אומר שבמצב שבו המחזיק לא שועה לבקשתו של בעל המאגר למסור את המידע אז בעצם בתביעה הנגזרת הוא גלגל את זה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן. הוא נתן את ההוראה אז הוא בסדר. אם המחזיק גנב לו את המאגר, מה אתה רוצה ממנו? הוא פעל בהתאם לחובתו.

<< דובר >> ניר גרסון: << דובר >>

בסדר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן, אני מסכים ש-3 צריך להיות על בעל שליטה ולא על מחזיק.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר. חוץ מזה סיימנו, נכון? יש עוד משהו? אפשר להתקדם.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

הסעיף הבא הוא סעיף 23 טז 1, הסתייעות במומחה חיצוני. זה בעמוד 3 למסמך ההכנה. אנחנו נקרא אותו כי יש לנו כמה שינויים בו, אלו שני דברים שנשארו מהדיונים הקודמים. נושא אחד הוא נושא שהטריד אותנו מאוד וזה הנושא של סודיות, בפרט בעקבות הדיון אז אנחנו ננסה לצמצמם את הדיון.

שני דברים הפריעו לנו, אחד מהם זה הנושא של צינון לאחר פרישה וזה נוגע לגופים שאותו מומחה חיצוני פיקח עליהם. הנושא השני שהטריד אותנו מאוד היה הידע שאותו מומחה חיצוני יוצא איתו ומחזיק במוחו. כלומר, מעבר לידיעה או איזשהו מסמך שהוא יכול להעביר או לא להעביר, הטרידה אותנו שאלת הידע, ה-know how שהוא למד על חברת שהוא היה מעורב בפיקוח או בבירור המנהלי שלהן.

ההצעה של הממשלה בעקבות הבקשות שלנו בנושא היא להוסיף סעיף שההשראה לו היא בסעיף 58 לחוק הפיקוח על מעונות היום והוא מופיע במסמך ההכנה בסעיף קטן (ג). אנחנו נקרא את הכול או שאתם רוצים להתמקד?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

סיימנו את ההקראה הזאת?

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

אלה תיקונים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

נדמה לי שזה סעיף קטן (ה).

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

כן. זה סעיף קטן (ה), השאלה היא אם אנחנו רוצים לעבור על כל הסעיף או להתמקד ב-(ה).

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לדעתי כבר עשינו את 23 טז 1, לא?

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

נכון, אנחנו בעצם חוזרים לנקודה הזאת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אז בואי נדבר רק על הנושא החדש, לא צריך פה הקראה חוזרת לדעתי.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

בסדר גמור. בכל מקרה, כן יש לנו ב-(ג) את נושא דרישת ידיעה או מסמך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני זוכר את הסעיף הזה.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

בסדר.

(ה) מומחה חיצוני שהגיע אליו מידע לפי הוראות סעיף זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש זה החלק העיקרי

אלא לפי הוראות חוק זה או חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט.

זה הכול. זה כמעט אחד לאחד אותו סעיף 58 לחוק המעונות. אפשר גם לחשוב על תיקון של סעיף 16 שעוסק בחובת סודיות בחוק ואגב כך, אולי לצרף לשם את הממונה על הגנת הפרטיות, שאני לא בטוחה שהוא תמיד מוגדר כאחד הגורמים שקיים לגביהם סעיף 16.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא אבל ממונה - - -

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

עובד, ממונה, מחזיק.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כמנהל או מחזיק.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

"עובד, מנהל, מחזיק של מאגר מידע".

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

רק אבהיר כדי שלא ניפול לדיונים מיותרים על סעיף 16. סעיף 16 הוא בכל מקרה לא רלוונטי לעניינו ולא ייתן מענה כי הוא חל על מידע כהגדרתו, ועכשיו בתיקון החדש "מידע אישי", הוא מגן על הזכות לפרטיות של נושאיו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן, נכון.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

או-קיי, בסדר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני חושב שהנוסח של (ה) הוא טוב, הוא נותן מענה בלי לגעת כרגע ב-16. יש למישהו הערות? מצוין.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

סעיף (ד) כבר אושר בוועדה אבל אולי נמשיך ממה שהיה (ה) והפך להיות (ז).

(ז) דינו של מומחה חיצוני כדין עובדי המדינה לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור בחוק העונשין, התשל"ז –1977 (להלן – חוק העונשין) וההוראות בחוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם – 1979.

בפעמים הקודמות היו לנו דיונים על עוד שני חוקים, משמעת ולפי מה שמסרה לנו הממשלה, זה ככול הנראה פחות רלוונטי כי זה עוסק בהגנה על עובדים שנמצאים בהליכים פליליים והיה לנו את סיפור הסינון שהממשלה ביקשה להוסיף אולי - - - היא ביקשה שלא להוסיף ממש בחוק אבל כן אולי - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שזה יהיה בחוזים.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

שזה יהיה בחוזה. אם הוועדה תרצה אז אנחנו גם נכתוב סעיף שמבהיר שזה צריך להיות בחוזה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תכף נדבר על זה. בואו נסיים את זה ואז נראה אם עושים את זה בחוזה.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

בסדר גמור.

(ח) ראש הרשות רשאי לתת למי שמתקיימים בו כל אלה אישור לשמש מומחה חיצוני:

הקראנו את זה בפעם הקודמת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הקראנו.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

זה בעל ידע, מומחיות ולא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אינו ראוי לשמש מומחה חיצוני. אני חושבת שהיה גם את נושא המב"דים נכון? אבל גם בהקשר הזה.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

כבר נתנו לזה מענה. לדעתי, הקראנו את זה כבר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן, קראנו את זה.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

זה פשוט היה לפני הרבה זמן אז עשיתי ריענון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר גמור. י1 הוא החדש?

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

רק רציתי להבהיר שהנושא של מב"דים הוא בסעיף קטן (ט), הוא כתוב קצת שונה אבל מבחינה מהותית זה אותו דבר. הסעיף שעוד לא אישרנו זה סעיף (י).

(י)(1) לא ימונה למומחה חיצוני ולא יכהן כמומחה חיצוני כאמור מי שבשל כהונתו יימצא באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים;

(2) מומחה חיצוני לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו ]עלול לגרום] יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים;

(3) נודע למומחה חיצוני כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בפסקאות (1) או (2) יודיע על כך בהקדם האפשרי לראש הרשות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

ב-(2) זה "יגרום לו", ב-(3) זה "עלול" ואז ממילא, אם זה "יגרום" זה קטגורי, אם זה "עלול לגרום" אז הוא מודיע לראש הרשות ואז ראש הרשות יחליט מה עושים, מן הסתם.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

או-קיי, אז נשאיר "יגרום".

(יא) הודעה על אישור לשמש מומחה חיצוני [ורשימת המומחים החיצוניים המעודכנת] תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

(יב) בסעיף זה –

"בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה , בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב [חורג];

"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968;

"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

"ניגוד עניינים", של מומחה חיצוני

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

איפה משתמשים בבן משפחה בכל ההגדרה היפה הזאת של קרוב?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

משתמשים, אני בדקתי את זה לאחרונה. אנחנו עוד מעט נגיע לזה.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

הקראתי כבר את ניגוד עניינים?

של מומחה חיצוני – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;

הנה הקרוב. עוד שנייה נגיע למשפחה.

"קרוב" – כל אחד מאלה:

בן משפחה של מומחה חיצוני;

אדם שלמומחה החיצוני יש עניין במצבו הכלכלי;

תאגיד שמומחה חיצוני, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2), הם בעלי עניין בו;

גוף שמומחה חיצוני, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

הסעיף הזה התבקש לבקשת הממשלה מכיוון שמאז שהוגשה הצעת החוק, המודל של נושא הניגוד עניינים עודכן וזה המודל החדש של החקיקה בנושא ניגוד עניינים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

טוב. נראה לי שבמדינת ישראל ניגוד עניינים זה לנשום עם ההגדרות הרחבות האלה. הערות? יאללה, נתקדם.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

מהפעם הקודמת נותר לנו "הסתייעות במי שאינו עובד המדינה לשם פיקוח רוחב". שינינו את הדברים קצת מבחינת ניסוח אבל נשאר לנו סעיף קטן (ג) שזה "על גורם מסייע יחולו הוראות סעיפים קטנים - - - בשינויים המחויבים".

אותם סעיפים שהקראנו עכשיו לגבי המומחה החיצוני, יחולו גם לעניין אותו מפקח רוחב.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני רק אומר שבשנייה שהפיקוח הוא פיקוח רוחב רוחבי למדינה אז למי אין - - - מחר הם יעשו פיקוח רוחב על מגזר עורכי דין או רואי חשבון. למי אין מישהו שבכל ההגדרה הזאת של קרוב או משהו שהוא עורך דין, רואה חשבון או איש הייטק? זה כולם בהגדרות המאוד רחבות האלה.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

הציגו פה נתונים.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

למזלנו, יש מגבלות תקציב אז זאת עדיין תהיה רשימה של גופים. זה יכול להיות 80 משרדי רואי חשבון או משרדי עורכי דין, זה לא יהיה 1,000.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר, אבל בפיקוח רוחב אנחנו לא נכנסים לקישקעס של העסק ומאגר המידע שלו באותה רמה של מומחה חיצוני ולכן, להחיל את זה באותה רמה זה נראה קצת מרחיק לכת.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

אבל ניגוד עניינים - - -

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

אנחנו לא יזמנו את זה.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

אם נושא פיקוח הרוחב הוא במשרד של אח או של מישהו שיש לו - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, אני מסכים אבל בפיקוח רוחב השאלות הן שאלות מאוד נרחבות. אנחנו מאוד דאגנו מהמומחה החיצוני שבאמת יש לו ידע מתאים על מערכת מאוד מסוימת, הוא נכנס פנימה, צולל ויודע את כל הסודות המסחריים, על מי הם מחזיקים ועל מי הם לא מחזיקים אז זה משהו אחד.

פיקוח רוחב זה משהו הרבה יותר רחב. המילים "בשינויים המחויבים" יכולה לכסות על זה אבל לפחות ברמת הבהרת כוונתי, אני לא מתכנן שבשנייה שיש מישהו בדרגה של נכד או בן דוד - - -

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

ברור.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא יודע, אז הוא מנוע מלעשות בפיקוח הרוחב. כלומר, שזה לא יהיה ברמה הזאת. אם אתה שולח להשלמות ספציפיות אז אל תשלח אותו למשרד של אח שלו.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

ברור.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל זה לא כמו מומחה חיצוני ששם צריכה להיות מניעות מוחלטת.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

נכון מאוד.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

בכל מקרה, יש עוד כמה סעיפים בחוק והשאלה היא ביחס לאיזה מהם - - - אני רואה שזה קצת מורכב, אולי פשוט נציע לוועדה לגבי איזה סעיפים.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

התחלנו ב-"בשינויים המחויבים" - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יכול להיות שהמילים "בשינויים המחויבים" מכסות את זה. אני נותן פה הערה פרשנית לפעול פה בשכל.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

אז בואו נסגור את הסעיף הזה, אני לא מציע שנחזור אליו.

<< אורח >> גלעד סממה: << אורח >>

זה במסגרת ההפעלה של הרשות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן.

<< אורח >> גלעד סממה: << אורח >>

מאה אחוז.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

אפשר בכל זאת לסכם את הנקודה? אני חושב שזה אפשרי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הנה, סיכמנו.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

בסדר.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

אז (י), (יא), (יב) בשינויים המחויבים?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

(י), (יא), (יב), כן. (י) זה לא ימנה מי שעשוי להיות בניגוד עניינים, (יא) זה הנושא של פרסום, (יב) זה ההגדרות של קרובי משפחה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

למה פרסום? מה זה רלוונטי?

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

הפרסום דווקא פחות מתאים גם בהיבט של מה שקורה היום. היום, אנחנו לא מפרסמים את רשימת משרדי רואי החשבון שמסייעים בהליך פיקוח הרוחב.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

למה?

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

כשאדם מקבל הודעה אז זה מצוין בהודעה, "יעמוד איתך בקשר משרד כך וכך" אבל אנחנו לא מפרסמים מראש רשימה של כל המשרדים שאנחנו עובדים איתם.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

למה לא?

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

אם אפשר לא לכלול את הסעיף הזה, אנחנו נעדיף.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

אבל למה לא בעצם? אולי יש איזשהו ניגוד עניינים אינהרנטי או איזשהו קושי?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מה המניעה לפרסם עם מי אתם עובדים?

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

את המפקחים אתה מפרסם.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

זאת שאלה של מכרז. יש מכרז שנעשה פה, אנחנו לא בוחרים. יש הליך מכרזי מאוד מקיף ובסוף ההליך הזה אנחנו בוחרים משרדי רואי חשבון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני לא רואה סיבה שלא יהיה בדיוק בגלל ניגוד העניינים. נניח שאני שם לב שאיזה משרד רואי חשבון זכה במכרז ופתאום כל הגופים שהסתכסכו איתו ופתאום כל הגופים שהסתכסכו איתו מקבלים פתאום פיקוחי רוחב. לא יודע, אני לא רואה בעיה שזה יפורסם.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

גם אם אנחנו מפרסמים את המשרד אז הרשימה של האנשים עצמם בתוך המשרד זה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, לא האנשים. לא צריך את האנשים, עד כאן.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

אני לא יודע, צריך להבהיר את זה שזה חלק מ-"בשינויים המחויבים". אולי צריך להבהיר את זה בטקסט.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בכל מקרה אתם מסתייעים במשרד.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

במשרד, בדיוק.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

משרד, זה יכול להיות אדם פרטי. אני לא מתערב לכם באופן. אתם קיבלתם רשות להסתייע במי שאינו עובד המדינה, זה גורם מסייע. תפרסמו באתר רשימה של הגורמים המסייעים שאנחנו מסתייעים בהם בפיקוחי רוחב.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

אני מניחה שגם הסעיפים שעוסקים במי רשאי לשמש כמומחה – כלומר "לא הורשע בעבירה" אז זה (ח2) ו-(ט) – הם גם רלוונטיים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, כל (ח).

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

כל (ח)?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כל (ח) ו-(ט), הכול רלוונטי. שוב, "בשינויים המחויבים" בסופו של דבר, הפרשנות של "בשינויים המחויבים" זאת פרשנות שלהם אבל לכאורה, כל הסעיף הזה מתאים.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

בסדר. אני מניחה שגם הנושא של - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

סודיות.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

סודיות והנושא של הפעלת שיקול דעת, נדמה לי שלזה יש כבר - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, על הפעלת שיקול דעת עשינו הסדר ספציפי.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

כבר יש לנו ספציפי. אז רק - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

סודיות.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

הם גם לא מפעילים סמכות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל סודיות כן.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר, יאללה.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

מכיוון שיש כאן הסדר מקיף, גם לעניין המומחים החיצוניים בתחום אבטחת המידע וגם לעניין פיקוחי הרוחב, אנחנו חוזרים על בקשתנו מהוועדה מהדיונים הראשונים לבטל את סעיף 10ז לחוק הקיים שקובע שדין הרשם ומי שפועל מטעמו כדין עובד המדינה.

זאת הייתה העמדה שלנו מלכתחילה בהצעת החוק הממשלתית. זה סעיף שהוא ארכאי והוא צריך להתבטל ומכיוון שגם יצרנו כאן הסדר מקיף לשני הדברים האלה אז אנחנו חושבים שזה מחזק את זה שאין צורך בסעיף גורף בעניין הזה.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

אני חושבת דווקא שמאחר - - -

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

אני רק אגיד שזאת גם עמדת המחלקה הפלילית בייעוץ וחקיקה, זה לא רק עניין של הרשות.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

אני רוצה להתייחס לדבר אחד. עד שהגעתם אלינו וגילנו שיש את כל נושא פיקוחי הרוחב שלא מוסדר כסעיף נפרד אז הסעיף היחיד שהחזיק איזשהו משהו לגביהם היה אותו סעיף קטן (ז) שציינת עכשיו.

מאחר ויש לנו כאן שני סעיפים שהם מאוד קונקרטיים אז אולי אפשר להחריג כמובן. מי שיש לגביו הסדר ספציפי אז זה הגיוני אבל אם אתם מעסיקים עכשיו עוד גורם שהוא לא אחד מהשניים האלה ואין לגביו הסדר ספציפי אז כן הייתי רוצה שיחול משהו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

למשל, יועץ חיצוני שלא עושה פיקוח.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

למיטב זכרוני, אפילו אמרתם שיש לכם עוד גורם שעוזר לכם במסגרת ההליכים הפלילים ואותו לא הזכרנו.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

לא, הוא לא מפעיל סמכויות. כל הגורמים האחרים - - -

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

זה לא משנה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, אבל התנאים אמורים לחול עליו.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

אולי יהיו גם בעתיד אבל הם לא מפעילים סמכויות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר אבל למה שלא יחולו עליו הכללים של עובד המדינה בהקשר הזה, על מי שפועל מטעם הרשם לעניין שמירת סודיות או מתנות. לא יודע. בוא נניח שהוא לא מפעיל סמכות מול אזרח או לא בא בקשר עם אזרח אבל לך יש יועץ קבוע שמועסק במכרז שהוא לא עובד מדינה והוא יושב אצלך ומנהל לך את רישום המאגר. לכאורה, צריכים לחול עליו אותם דינים של עובד מדינה גם אם הוא ממכרז חיצוני.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

עוד שנייה הרשות תתייחס אבל צריך לתת את התמונה הרחבה. הרשות להגנת הפרטיות לא ממש המציאה את נושא מיקור החוץ בשירות הציבורי, יש כללים והלכות בנושא. זאת אומרת, מתי מותר להסתייע בלי הסמכה כאשר מדובר בהסתייעות ללא אצילת שיקול הדעת, מתי יש הפרה של שיקול דעת מהותי ועד ללא הסמכה בחוק כמו שמופיע כאן לגבי אותם תפקידים מסוימים. אי-אפשר להאציל את הפעולה על גורם חיצוני שהוא לא מעובדי המדינה, סתם כך.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

עמית, הבעיה היא לא רק ההפעלה של סמכויות, זה מה שקרה במקרה כאן.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

אפשר לסיים את המשפט? אני לא בטוח שזה מה שקרה כאן.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

הם לא קיבלו סמכויות אבל הם כן ראו והגיעו להרבה חומרים מאוד רגישים בלי אסדרה.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

כן אבל המבחן הוא לא הגעה או אי-הגעה לחומרים רגישים. אני שוב פעם אומר שיש הרבה מאוד גופים וזאת בעצם המשמעות של מחזיק, מחזיק של גוף ציבורי עשוי להגיע לחומרים הרגישים בלי קשר לרשות להגנת הפרטיות. זאת גם אסדרה מאוד גורפת. ראינו עכשיו גורם פרטי שנתנו לו סמכות שלטונית של דרישת ידיעות ומסכמים ותפרנו לו הסדר מיוחד שהוא לא מחיל עליו את כל הכללים של עובדי המדינה אלא כללים מסוימים שרלוונטיים.

הסעיף הכללי בחקיקה הישנה לוקח כל מיני יועצים שאין להם שום סמכות שלטונית ומחיל עליהם הסדר שהוא יותר רחב מההסדר המפורט ומצומצם שקבענו פה לגבי מי שנתנו לו סמכות שלטונית.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר. אני לא מחיל עליהם שום הסדר כי לכאורה, אני משאיר את המצב הקיים לגביהם אבל אני לא יכול אפילו לחזות את הכול. מחר בבוקר יהיה מומחה AI, אני לא יודע מה העתיד צופן לנו. פה ניתחנו שני סוגים של אנשים בעלי תפקידים שפועלים מטעם הרשם, מה צריך להם ומה לא צריך להם.

אתם צודקים. פעם הבאה, אתם תרצו להשתמש בגורם אחר ואז נעשה את אותו fine tuning אבל כל זמן שאני לא עושה fine tuning אני צריך איזושהי סמיכה רחבה. אני לא רוצה להוריד משהו ואני גם לא משנה את המצב, אני משאיר את המצב כמו שהוא. מה שהיה להם עד היום זה מה שיהיה וכמו שזה פורש עד היום, זה יפורש מכאן ולהבא אבל אני לא רוצה לייצר מצב – דווקא בגלל ההיקף הנרחב של רגולטור של כל המשק – ואני לא רוצה לקנות חתול בשק בהקשר הזה.

אני מעדיף להשאיר את זה וברור שיש פה הסדר שלילי. פה במקרה הזה יש הסדר שלילי. זאת אומרת, ברור שאם יש הוראה ספציפית שאומרת על עובדים שמי שפועל מטעם הרשם, יראו אותו כדין עובד המדינה וזה לא מפורט אז אני לא יודע איך זה מתפרש אבל פה עשיתי את זה ספציפית והחלתי את זה ספציפית לגבי שני סוגים אז זה חל עליהם ולא חל עליהם הסעיף הכללי.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

אני חושב שאולי בכל זאת צריך לכל הפחות להחריג בטקסט את ההסדרים כי אחרת זה מאיין את ההסדרים המורכבים והטובים שהוועדה יצרה כאן לגבי העובדים האלה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני לא חושב שזה מאיין.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

אולי רק להבהיר. למשל, יכולה להיות טענה שחוק המשמעת חל כי דינם כדין עובדי המדינה בעוד שאנחנו הצגנו טעמים טובים בישיבות ההכנה למה לא נכון להחיל את חוק המשמעת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

אולי להחריג במפורש את שני סוגי העובדים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כל עוד לא נקבע אחרת בחוק.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אפשר להוסיף שם משפט "כל עוד לא נקבע אחרת בחוק, מי שפועל מטעם הזה דינו כדין עובד המדינה".

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

בסדר. אני רק מזכירה לוועדה שטרם נסגר הנושא של סעיף שמפנה לחובה לייצר הסדר פרישה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן. לעניין הצינון - - -

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

אחד הרעיונות שאדוני העלה בדיון הקודם בנושא הזה היה פשוט לכתוב בחוק שזה ייקבע בהסכם. הצענו נוסח בעניין הזה ומבחינתו זה מקובל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יש נוסח? איפה הוא?

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

הוא לא כאן אבל אני יכול להקריא אותו אם צריך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

או-קיי, תגיד מה הנוסח.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

אנחנו הצענו לכתוב "בהתקשרות עם ממוחה חיצוני, יקבעו תנאים בעניין ההגבלות שיחולו עליו לאחר סיום ההתקשרות". ברור שזה מחייב לקבוע את זה וזה גם על דעת נציבות שירות המדינה. עשינו עבודה בעניין הזה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה נראה הגיוני, בסדר גמור. הערות לפרק זה? אפשר להתקדם. אני לא יודע אם אין לכם הערות או שפשוט עייפתי אתכם בכל הדיונים הקודמים.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

סעיף הדיווח?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נחכה עם הדיווח לסוף.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

בסדר גמור. בנושא העיצומים יש לנו עוד שני מסמכים. הראשון זה מסמך המודל שכולל גם את תקנות ההפרטה ובסופו גם את תקנות הגישור או בשמן המלא "הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי" ויש לנו עוד מסמך אחד בנושא תקנות אבטחת מידע. אולי נתחיל מהמודל?

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

אנחנו מבקשים להציג את המודל. מכיוון שזה מודל חדש שכתבנו בעקבות הערות הוועדה, אנחנו מבקשים להציג אותו בצורה מסודרת. יש לנו מצגת אז נשמח אם אפשר לקבל כמה דקות להציג את הרעיון המסדר בצורה מסדרת ואז נצלול לתוך הטקסט.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

או-קיי.

(הצגת מצגת(

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

המודל שהופיע בהצעת החוק הממשלתית הונח בפני הוועדה וההערה המרכזית של הוועדה בדיון הקודם בנושא הזה הייתה שהמודל קובע מדרגות באופן גורף על כל ההפרות של החוק לפי גודל המאגר, גם אם יש מידע בעל רגישות מיוחדת או לא וגם לפי גודל המאגר.

אדוני, בדיון הקודם עברנו ואתה סימנת במפורש על אילו הפרות מבחינתך ראוי שהמכפלות בהן יהיו לפי גודל המאגר ואיזה לא. זה מה שהנחה אותנו בבניית המודל החדש. חילקנו בין הפרות שאנחנו קוראים להן "הפרות פרטניות" ואלה הפרות שהמכפלות בהן לא צריכות להיות תלויות בגודל המאגר, לבין הפרות שחלות על כל המאגר, בדומה להפרות בתחום אבטחת המידע, למשל.

אני מזכיר שבנושא אבטחת מידע, היה מקובל על הוועדה שגודל המאגר הוא כן פרמטר רלוונטי כי זה חל על כל המאגר. קודם כול, מבחינת הסכומים שינינו גם את הסכומים מכיוון שכל המדרגות והמכפלות הן אחרות. אנחנו מציעים שהסכום הבסיסי יהיה 40 אלף למידע רגיש ו-80 אלף למידע בעל רגישות מיוחדת ולגבי גופים קטנים יותר – אם תרצו, עסקים קטנים שבהם פחות מ-1,000 נושאי מידע – הצענו סכומים מוקטנים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן אבל כבר הסכום הבסיסי הוא לפי גודל מאגר.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

לא, בסדר. אנחנו מסתכלים על הסכום הבסיסי. מקודם, כל הסכומים היו לפי גודל מאגר. המטרה הייתה לייצור פה הסדר ספציפי, זה נכון שהוא לפי גודל מאגר. אנחנו סבורים שלא נכון להיכנס מלכתחילה לשאלה של מחזור העסקאות של העסק, יש את זה בתקנות ההפחתה.

אם עסק רוצה לטעון להפחתה על בסיס מחזור העסקאות אז זה קיים שם אבל מכיוון שהרשות להגנת הפרטיות – אולי בשונה מגופים כמו רשות לניירות ערך – לא עוסקת בעניינים של מחזור עסקאות ושל דו"חות חשבוניים אז אנחנו חושבים שההבחנה הרלוונטית צריכה להיות על פי המטריה שלנו שבה יש לנו מומחיות וזה באמת גודל המאגר ולא מחזור העסקאות של אותו העסק.

אם זה נטען במסגרת בקשה להפחתה אז זה דבר אחר אבל אנחנו לא חשבנו שבכל תיק, צריך להיכנס לשאלה של מחזור עסקאות. זה לא הביזנס שלנו, לא המומחיות שלנו ואנחנו חושבים שזה לא נכון מבחינת האינטרס הציבורי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

טוב.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

תכף נפרט אבל אני רק אזכיר שהגשנו לוועדה גם סקירה משווה בדיון הראשון שעסק בעיצומים לתקנות אבטחת מידע. הגשנו סקירה משווה של היקפי העיצומים שמוטלים במדינות ה-GDPR ובמדינות נוספות שיש בהן חקיקת פרטיות מודרנית וכפי שהוועדה התרשמה, הסכומים שם הם הרבה יותר גבוהים. זאת אומרת, מוטלים עיצומים במיליוני יורו, גם על ענייני אבטחת מידע. יש לנו פירוט עם לינקים להחלטות ויש לי כאן עוד עותק עם אדוני ירצה לראות שוב אבל הוועדה התרשמה מזה בפעם הקודמת.

בשקף הבא הקבוצה הראשונה זו הקבוצה של ההפרות הפרטניות ועל פניו, היא באמת לא קשורה לכל המאגר. זאת אומרת, זה סירוב למתן זכות עיון, אי-ביצוע תיקון, עניינים שקשורים לדיוור ישיר – למשל, מחיקה ממאגר דיוור ישיר. יש זכות מחיקה ממאגר דיוור ישיר, להבדיל מזכות מחיקה כללית – או בקשת נושא מידע שהמידע עליו בדיוור ישיר לא יימסר.

אלה דברים שאנחנו כוללים אותם בקבוצת ההפרות הפרטניות. יש שאלה לגבי ההפרות של סעיף (11) וזאת שאלה שהתחדדה גם בדיון הקודם בנושא הזה וגם פה אדוני קצת התלבט בעניין הזה בפעם הקודמת. האם ההפרה לפי סעיף (11) היא הפרה פרטנית או שהיא הפרה שנוגעת לכל גודל המאגר?

ההצעה שלנו זה הפתרון שהגענו אליו פה וזה לעשות הפרדה. כשההפרה היא ביחס לכמות לא ענקית אז זאת תהיה הפרה פרטנית עם הפרות של מכפלות פרטניות. בדרך כלל, ההפרה על סעיף (11) תהיה הודעה גנרית, למשל במדיניות הפרטיות באתר והיא יכולה לפנות למאות אלפי אנשים ואם לא נמסר שם כל המידע שצריך להימסר אז זה כתלות בכמות האנשים שמסרו מידע באתר הזה, אנחנו נוכל לקבוע - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

את גובה העיצום.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

על בסיס זה לכמה אנשים בוצעה הפרה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

על הקבוצה של הפרטניות שאינן נוגעות לכלל המידע במאגר, גובה העיצום הוא הסכום הבסיסי שגם קשור לגודל המאגר אז מה עשינו בזה?

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

רק ביחס לגופים מאוד קטנים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, זה לא קשור לגוף קטן. נו, באמת.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

זה לא שהמדרגה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה לא קשור לגוף קטן. גם חנות שכונתית קטנה מגיעה מאוד מהר ל-1,000 נושאי מידע. גם למכולת שכונתית בשכונה בתל אביב יש יותר מ-1,000 לקוחות בחודש, אני מקווה לטובתה וגם למשרד עורכי דין קטן.

תכף נדבר על ההפרות ואתה תציג את זה אבל הפירוש של הפרות פרטניות שאינן נוגעות לכלל המידע במאגר, זה שאינן נוגעות לכלל המידע במאגר. למה שגובה העיצום בהם יהיה שונה אם ההפרה נעשתה במאגר שיש בו 3,000 אנשים או שהיא נעשתה במאגר שיש בו 1,000 אנשים?

אנחנו תכף נדבר על אם צריך לעשות לפי גודל העסק או לא צריך אבל מה הרלוונטיות של כמות האנשים שאני מחזיק אצלי במאגר לשאלה של "לא תיקנתי מידע על פי הנחיית בעל השליטה או בית המשפט? היה לי פסק דין של בית משפט, נקודתי למחזיק שבא ואמר לו לעשות משהו. למה שזה יעניין אותו כמה עוד מידעים אחרים יש במאגר שלגביהם לא בוצעה ההפרה?

<< אורח >> גלעד סממה: << אורח >>

יש לנו מענה.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

מבחינתנו, אנחנו מוכנים להוריד את המדרגה הנמוכה יותר ולהישאר רק עם מדרגה שהיא לא תלויה בגודל מאגר. הרעיון היה לתת מענה לגופים קטנים וזה המענה שחשבנו לתת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

טוב.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

מבחינתנו, אפשר להישאר רק עם סכום אחיד. מכיוון שבדיון הקודם אדוני סבר שזה לא צריך להיות קשור לגודל מאגר אז ההכפלה שאנחנו מציעים ביחס לקבוצה הזאת היא לגבי מפר שיטתי.

בתוך אותו הליך אכיפה, אם נמצאו לגביו כמה הפרות של החוק – אלו יכולות להיות כמה הפרות בקבוצה הזאת או כמה הפרות בקבוצה אחרת – אז חשבנו שכן צריכות להיות מכפלות. למרות שזאת הפרה נקודתית לזכות עיון, אם זה מפר שיטתי שנתפס על שורה של הפרות שיטתיות אז העיצום יהיה גבוהה יותר. זאת התפיסה שלנו כי אחרת יוצא שאין מכפלות בכלל וחברה מאוד גדולה, בסדר גודל של Amazon, יכולה לסיים עם עיצום מאוד נמוך על הפרות של - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אם Amazon עשתה את ההפרה הזאת במאגר מאוד קטן של מספר האנשים שרכשו את הספר "כיצד לרכוש ידידים והשפעה בחברה".

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

לא, זאת שאלה של איך מגדירים מאגר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הם עשו מאגר נפרד כי הם גילו שהאנשים האלה הם אנשים נורא מסכנים שמחפשים ספר משנות ה-50 או ה-60, הם לא מעודכנים והם outdated ולכן הם רוצים לשווק להם עובדים זרים מהפיליפינים. זה מאוד ממוקד ומפולח, המאגר הוא נורא אבל הוא מוחזק על ידי Amazon. אתה שם לב שאתה בעצמך הולך לטיעון של החברה הגדולה וההרתעה ואז כל פעם אתה חוזר לגודל המאגר.

נניח ש-Amazon זכתה במכרז של אנשים שחולים בסרטן מח העצם מסוג מאוד נדיר בישראל ויש שם 20 אנשים. אתה רוצה קנס על זה אז מה זה קשור לשאלה? אני רוצה שזה יהיה מאוד חמור ואם בן אדם רוצה לטעון שאין לו את הסרטן הזה והם סתם מחזיקים עליו את המידע אז השאלה של גודל המאגר היא פשוט לא רלוונטית. אתה בעצמך הלכת למקום של גודל החברה.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

ביחס למקרה קצה. ההצעה כאן היא ביחס למקרה קצת כדי להחריג עסקים קטנים כי אנחנו יודעים - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל זה לא קשור לעסק קטן. טוב, בסדר.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

בואו נעבור לקבוצה השנייה. הקבוצה השנייה היא הפרות שנוגעות לכלל המידע במאגר והפילוח הזה הוא לפי מעבר שעשינו ביחד עם אדוני בדיון הקודם כשעברנו סעיף, סעיף. הנקודה הראשונה היא עיצום דו-שלבי וזה אותו סעיף שאוסר על איסוף מידע שלא כדין.

הנקודה השנייה קשורה לדיונים שלנו על צמידות המטרה, זה מה שאדוני קרא לו "ההפרה הרישומית של צמידות המטרה". אנחנו תכף נגיע להפרות אחרות בהקשר הזה. אי-מינוי ממונה אבטחת מידע, אי-מינוי ממונה הגנת פרטיות, ניהול מאגר שאינו רשום, אי-מסירת פרטים במאגר שאינו רשום, אלה הכול הפרות שבדיון הקודם אדוני סבר שהן קשורות לגודל המאגר.

בשקף הבא יש לנו גם כן את סעיף (11) אבל כשההפרה היא ביחס למעל 1,000 אנשים, זה לא לפי גודל המאגר אלא ביחס לכמות האנשים שנעשתה ביחס אליהם ההפרה. זאת ההבחנה בסעיף (11). יש כאן שורה של הפרות שנוגעות לפרק ד2, להעברת מידע בין גופים ציבוריים, אי-מסירת הודעה לרשות ואי קיום רישום ויש כאן מספר הפרות שנוגעות לדיוור ישיר – אולי נצלול אחר כך בתוך הטקסט להפרות עצמן. לא נתעכב עליהן עכשיו, זה רק כדי להבין את הרעיון המסדר.

הנקודה האחרונה היא אי-שיתוף פעולה בתוך הליך אכיפה של רשות. גם כאן אנחנו חשבנו שאי-מסירת מסמך או עותק - - - גוף שמסרב זה משהו שחשבנו שהוא כן צריך להיות קשור לגודל המאגר.

בשקף הבא יש לנו את הקבוצה של צמידות המטרה והסיבה שהגדרנו אותה כאן בנפרד היא שמלכתחילה העיצום בה הוא גבוה יותר וכך גם הגדרנו בהצעת החוק הממשלתית. אני מזכיר שאלה ההפרות החמורות ביותר של החוק וזאת גם הסיבה שהתעכבנו עליהן רבות בדיוני הוועדה.

הרשימה שיש כאן היא של ההפרות שהוועדה כבר אישרה ברמה המהותית אפילו שהנוסח עוד לא סגור. גם ההפרות האלה הן בקבוצה של אלה שתלויות בגודל המאגר אבל הן מתחילות בעיצום שמלכתחילה הוא פי ארבע מהסכום הבסיסי.

המכפלות ביחס לכל הקבוצה הזאת שקשורה לגודל המאגר היא עד 100 אלף, סכום בסיסי. מעל 100 אלף, פי שתיים. מעל 500 אלף, פי ארבע. מעל מיליון, פי שמונה. זה המודל ואני חושב שהוא לא מודל מאוד מורכב. אני חייב לומר שהוא היה קצת יותר מורכב ואנחנו פישטנו אותו לאורך הדרך, גם בישיבות שלנו עם הייעוץ המשפטי. אני חושב שעכשיו הוא יחסית פשוט. יש שתי קבוצות ושני עקרונות, הפרות פרטניות שלא הולכות לפי גודל המאגר וקבוצה של הפרות שכן הולכת לפי גודל המאגר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

או-קיי.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

אפשר לצלול לטקסט מבחינתנו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. לאורך כל הדרך נאמר שמהות התיקון היא להעצים את הרשות להגנת הפרטיות ולתת בידיה סמכויות עם שייניים משמעותיות שמותאמות לעידן שלנו היום.

ככול שחולף הזמן ואנחנו מבינים איך עובד בפועל השימוש במאגר, אני חושבת שצריכה לחלחל ההבנה שהמודל הזה הוא לא מודל מתאים וסכומי העיצומים הם נמוכים מידי. אני מבינה שאתם לא רגילים לעשות משהו שהוא לא לפי מספר נושאי המידע אבל יש לנו רשויות להגנת פרטיות ברחבי העולם שמתייחסות למספר נושאי המידע כאחד השיקולים אבל זה רק אחד השיקולים, יש להם הרבה שיקולים אחרים, סכומי העיצומים הם הרבה יותר גבוהים וכן, במקרים מסוימים מתייחסים להכנסה השנתית של התאגיד או קבוצת חברות.

אני לא מבינה למה הרשות להגנת הפרטיות לא יכולה להגיד "עד עכשיו עשינו א' אבל מעכשיו אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לצמוח, לקבל סמכויות אכיפה משמעותית יותר ולשנות את המודל הזה באופן שיתאים אותו למה שרואים באירופה, למשל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עוד?

<< אורח >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >> אף אחד אחר פה לא יגיד, הם כולם מרוצים מגובה העיצומים. כשהתעשייה שותקת, צריכים להיות מודאגים.

<< דובר >> איה מרקביץ': << דובר >>

אני תומכת.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

אולי נתייחס למה שעלה? קודם כול, אני רוצה להזכיר שוב שלגבי תקנות אבטחת מידע, הוועדה קיבלה את העמדה העקרונית שלנו שהמדרגות צריכות להיות לפי רמות האבטחה ורמות האבטחה נגזרות מגודל המאגר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גם. גם מגודל המאגר. זה נכון ולכן - - -

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

יש לנו בסיס ואז השאלה היא אם יש שיקולים מהותיים להבחנה בין הפרות אבטחת מידע לבין ההפרות שנוגעות לגודל המאגר כאן. אני לא מדבר על הפרטניות, אנחנו חושבים - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בואו נעבור שלב, שלב. ראשית לגבי ההשוואה לאיחוד האירופי, אני מאוד מקווה שיום אחד אנחנו נגיע לשם אבל יש גם את הנושא של בסיסי העיבוד שאנחנו מדברים עליהם כל הזמן - - - יש עוד מנגנונים שמייצרים ולכן, אני אומר את זה כסוג של אמצע.

מצד אחד, אני לא מתרגש כשאומרים לי "תראה כמה עיצומים נותנים באיחוד האירופי" כי יש הרבה יותר בסיסי עיבוד ואפשרויות הגנה. בעזרת השם, כשיהיו פה בסיסי עיבוד אז באמת יכול להיות שיהיה יותר קל לבוא ולדרוש יותר כי בסופו של דבר, מה שאתה נותן זה מה שאתה מקבל בהקשר הזה.

מהצד השני, ההשוואה היא לאיזו מידת שיקול דעת. ככול שאני מגדיל את העיצום בצורה הזאת אז אני מעניק יותר שיקול דעת לרשות כי אין בסיסי עיבוד אז אני מפחד לתת את הסכומים הגדולים האלה ואת היכולות.

כלומר, זה נכון גם מבחינת מה מותר למשק וגם נכון מבחינת מה אסור למשק ומה מעצים את שיקול הדעת שבידי הרשות. הטיעון הזה עובד לשני הכיוונים ולכן אני שם אותו בצד לשנייה. אני כן אומר דבר אחד, בהפרות שהן נקודתיות – מה שנקרא, פרטניות – העיצום צריך להיות מנותק מגודל המאגר, נקודה וסוף פסוק. זה לא יכול להיות "סכום בסיסי" ולא סכום לא בסיסי, זה פשוט צריך להיות מנותק.

פה אני מתחבר מאוד להערה של רחל. באופן טבעי, אם אנחנו עוסקים בנושאי מידע אז במאגרים גדולים המכפלות יהיו מאוד גדולות אבל כן בעיצום. אפילו ברמת העיצום. אפשר לחדד את העניין אבל בואו ניקח את הדוגמה של "סירב לאפשר לאדם שמידע עליו מוחזק במאגר מידע לעיין במידע שעליו". זה יכול להיות למישהו שמחזיק מאגר מידע מאוד גדול ויכול להיות שהוא קיבל אלפי פניות ולא נתן לעיין אז אם יהיה לי סכום בסיסי שהוא אפילו נמוך, נניח 1,000 שקלים אז אני אגיע למיליון שקלים כי הוא לא נתן ל-1,000 נושאי מידע לעיין במידע שלהם.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בפרקטיקה, לא כל כך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שנייה, אנחנו עוד לפני שלב הפרקטיקה.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

אבל אנחנו עוסקים באכיפה של - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל אנחנו עוד לא בשלב הפרקטיקה. בשביל הפרקטיקה אני נתתי את התביעות האישיות ושם בן אדם חשוף לעשרת אלפים על כל מקרה פרטני.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

מבחינת יכולת האכיפה שלנו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שנייה, אני הבאתי דוגמה אחת. "פנייה לאדם לשם החזקתו או שימוש במאגר מידע מבלי שמסר לו הודעה כנדרש", זה נכון שאם זה יהיה אתר אינטרנט אז זאת פנייה אחת. אני מסכים שאם בן אדם פרסם הועדה לכלל הציבור אז זאת פנייה אחת אבל אם אני שלחתי מייל ל-20 אלף אנשים אז שלחתי 20 אלף פניות ולכן, גם אם העיצום הכספי על כל פנייה הוא נמוך, עדיין צריך להכפיל אותו ב-20 אלף כי יש פה 20 אלף אנשים שקיבלו פנייה ואתה שלחת ל-20 אלף אנשים פנייה. העובדה שלחצת Enter פעם אחת לא משנה, אתה עשית 20 אלף פעולות.

כאשר הפוקוס – איזה פרק זה הפרק של הפניות הפרטניות? – הוא נושא המידע, זאת אומרת האנשים שקיבלו פנייה, שלחת להם פנייה, לא הודעת להם או שלא תיקנת מידע נוגע לגביהם באופן גורף אז אתם תמצאו הרבה מאוד הפרות במאגר גדול ובדרך הטבע, פחות הפרות במאגר קטן ולכן, פעולת ההכפלה החשבונית לא מפחידה אותי.

אם כתוצאה מזה, זה יגרום לזה שבמאגר גדול שנמצא בידיים של Amazon אתה תגיע לקנס של 50 מיליון בגלל שהקנס הבסיסי הוא 50 שקלים אבל זה נעשה על מיליון אנשים אז לא אכפת לי. לעומת זאת במאגר הקטן, גם אם הוא עשה את ההפרה הזאת לגבי 3- אנשים או 100 אנשים והקנס יהיה קטן בסיסית אז זה לא יפגע.

אני חושב שהפרטניות צריכות להיות מנותקות לחלוטין מגודל המאגר. אפשר להתווכח לגבי מה צריך להיות שם ומה לא צריך להיות שם. יכול להיות שיש שם דברים שאנחנו שמנו אותם בפרטניות וזאת טעות ויכול להיות שיש דברים שאנחנו שמנו בכלליות והם אמורים להיות בפרטניות אבל אני הייתי רוצה שהקנס בפרטניות שעוסקות בנושאי מידע, יהיה אפילו נמוך יותר אבל עם האפשרות להכפיל לפי נושאי המידע ואז באופן טבעי התוצאה היא שמי שהוא עבריין שיטתי ומחזיק מאגר מידע גדול אז העיצום הכספי עליו יהיה גדול משמעותית מאשר למישהו שהוא קטן.

אין לי אינטרס מוגן וזה בלי שאני שולח אתכם בשלב של הפרטני - - - יכול להיות עסק קטן שמחזיק מאגר מידע מאוד גדול ומאוד רגיש והוא יפר הרבה מאוד פעמים אז זה שהוא עסק קטן או לא עסק קטן זה לא פחות מטריד אותי, בהקשר הפרטני. לכן הפרטניות צריכות להיות מנותקות לחלוטין. צריך שיהיה סכום בסיסי שנקבע לפרק הפרטני ולדעתי הוא יכול להיות הרבה יותר קטן ומה שיעשה שם את הקסם זה המכפלות שהן לפי נושאי מידע וזה באמת יותר בקו שרחל מדברת עליו.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

העניין הוא שבפרקטיקה של האכיפה - - -

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

אפשר שנייה להתייחס מתודולוגית? המומחית לנושא ההפרות ועיצומים כספיים באופן כללי נמצאת כרגע בדיון מקביל בוועדה אחרת והיא תצטרף אלינו עוד מעט. אגיד שבאופן עקרוני, יש את ההבחנה בין מעשים שונים לאותו מעשה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נראה לי שדיברו עלייך.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

אני אעזור לסוריא להיכנס לדיון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע. דיברנו על העיצומים הכספיים, אמרו שהמומחית נמצאת מחוץ לחדר ואז בדיוק נכנסת.

<< דובר >> סוריא בשארה: << דובר >>

לא הגזימו כלל.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

באופן עקרוני, האמירה פה נוגעת לשאלה האם מעשה אחד שנעשה כלפי קבוצה גדולה של אנשים כמו למשל, שליחת הודעה לפי סעיף (11) שלא בהתאם להוראות החוק, יכול להיחשב כמעשה אחד שיהיה עליו עיצום אחד או שורה של מעשים כמספר המפרים. לדעתי, יש פה קושי לראות אלא אם כן - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בהבחנה שאני עשיתי אמרתי שלפעמים (11) - - - אני מדבר ספציפית על (11) אבל אם אנחנו בסדר עם כל שאר הסעיפים ורק על (11) זה מפריע לכם אז אנחנו נדבר עוד שנייה.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

זה מתעורר בעיקר ביחס לסעיף (11) ולכן גם מצאנו פתרון ל-(11).

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר אז יכול להיות ש-(11) הוא יצור משונה שהוא באמצע.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

או שהוא צריך להיות בקבוצה הכללית.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יכול להיות. המקרה הקלאסי יכול להיות בסעיף (ב)(1), נניח. "פנה לאדם לקבלת מידע לשם החזקתו או שימוש בו במאגר מידע, בלי שמסר לו הודעה כנדרש בסעיף (11) ובלבד שההפרה נעשתה ביחס למספר בני אדם שאינו עולה על 1,000", את זה אתם הכנסתם.

אני אמרתי שיש הבדל בין מצב שבו פניתי לאדם בפירוש ששמתי אתר אינטרנט. שמתי טופס ולא רשמתי שם את מה שאני צריך לרשום שם ואז לכאורה, זה מעשה אחד. אם מלא אנשים באו ומילאו את הטפסים אז אני מבין שעדיין - - -

זה גם יכול להיות לפעמים משהו שבן אדם עושה בטעות. אני העליתי טופס, ביקשתי שאנשים ירשמו פרטים וחשבתי שיפנו 20 אנשים ואז איזה אושיית רשת שיתף את זה אצלו ופתאום הגיעו אלי מיליון אנשים. אני לא חשבתי שאני פונה לכל כך הרבה אנשים, אני פניתי באתר ייעודי של מומחים למשהו כי רציתי לאסוף פרטים בשביל לעשות כנס – זאת הפרה זעירה בנסיבות העניין – לא ידעתי אז לא שמתי שם את כל הדיסקליימרים שאני צריך לשים ופתאום זה התפוצץ כי מישהו שיתף ואז אני מגלה שנשיא ארצות הברית, נשיא רוסיה וכולם ביחד שיתפו את זה וזה הגיע למיליארד צפיות וכך למעשה, פניתי בלי לדעת למיליוני אנשים ואספתי מידע שאסור היה לי לאסוף ממילוני אנשים.

זה אירוע אחד ויש הבדל בינו לבין אירוע בו אני שלחתי אימייל עם פנייה לרשימה של מיליון אנשים. אני אומר שאם אני שלחתי אימייל למיליון אנשים אז אני עשיתי מיליון הפרות, לא עשיתי הפרה אחת. העובדה שלחצתי Enter פעם אחת לא משנה את זה שעשיתי מיליון הפרות. אם העליתי אתר זה נכון שהפרתי פעם אחת גם כתוצאה מזה באו אלי מיליון.

זאת הבחנה שלדעתי קיימת ולכן בשנייה שאני אומר שעל מעשה אחד כזה אני עושה קנס קטן, גם אם אני עושה "פנייה לאדם לקבלת מידע לשם החזקתו או שימוש במאגר מידע" אז אם שלחתי את האימייל עם הפנייה ל-1,000 אנשים, אני אקבל את הקנס כפול 1,000 כי פניתי ל-1,000 אנשים, לא פניתי לאדם אחד. אם העליתי אותו באתר אז אני אהיה בבעיה כי פניתי לציבור לא מסוים של אנשים ואני לא אוכל לעשות את המכפלות. זאת הטענה שלי וחיכו שתבואי.

<< דובר >> סוריא בשארה: << דובר >>

אני חושבת שמבחינה נורמטיבית, בדרך כלל כשמדברים על הפרה אחת מדברים על המסכת העובדתית האחת. זאת אומרת, המעשה שמהווה הפרה. אני חושבת שמבחינה נורמטיבית זה לא באמת נכון להבחין בין שני המקרים שתיארת כי גם הפנייה לרשימת תפוצה נעשית בלחיצת כפתור וגם למי שמפרסם טופס באינטרנט, יש ציפייה שייכנסו לטופס הזה מיליוני אנשים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא.

<< דובר >> סוריא בשארה: << דובר >>

באמת?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא תמיד. לא.

<< דובר >> סוריא בשארה: << דובר >>

זאת פנייה לא מסוימת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נכון אבל זאת פנייה אחת לא מסוימת. זאת פניה אחת לא מסוימת וזאת פניה מסוימת ל-1,000 אנשים. לגבי זה שזה נעשה בלחיצת כפתור אחת, בלחיצת כפתור אחת אפשר גם לזרוק פצצת אטום. זה שזה לחיצת כפתור לא הופך את זה למעשה - - -

גם לירות ירייה בודדת ברובה וגם לזרוק פצצת אטום זה לחיצה אחת ועדיין ברור שמי ששולח פצצת אטום במקום שגרים בו מיליון אנשים התכוון להרוג מיליון אנשים ולעומת זאת, מי שלחץ על כדור אחד וכתוצאה מזה - - - את יודעת מה? לחץ על כפתור הרבה יותר גדול בלי לשים לב וזה יצא אוטומט וירה בהרבה מאוד אנשים זה עדיין מעשה אחד אבל אם הוא שלח בלחיצת כפתור אחת הרבה מאוד יריות בודדות אז זה הרבה מאוד.

זה ההבדל בין פרסום לקהל לא מסוים לבין פנייה ל-1,000 אנשים מסוימים מאוד. אם צריך, אני מכון גם להבהיר את זה. אני חושב שפנייה מהסוג הראשון, אולי באמת תהיה תלויה בשאלת התוצאה. איזה מאגר נוצר לי כתוצאה מזה? אם פרסמתי באתר אינטרנט - - -

<< דובר >> סוריא בשארה: << דובר >>

נכון, לכן אני חושבת - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל אם אני פניתי ל-50 אלף אנשים אז תטיל עלי 50 אלף קנסות בסכומים נמוכים.

<< דובר >> סוריא בשארה: << דובר >>

לכן אני חשבתי שזאת שאלה נורמטיבית במובן שצריך יהיה להבהיר בנוסח החוק שאם הפנייה הייתה לא מסוימת אז מספר ההפרות ייחשב בהתאם לאנשים שבאמת שיתפו - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, הפוך.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

שהזינו את פרטיהם.

<< דובר >> סוריא בשארה: << דובר >>

שהזינו את פרטיהם.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

מספר האנשים שמסרו מידע. אולי לרשום שזה בעקבות ההודעה השגויה הזאת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

ואז מי שמפרסם הודעה כזאת יודע מראש - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יכול להיות אבל אז אני יכול לבוא ולהגיד שאז אני עושה סכום fixed שהוא פונקציה של גודל מאגר ואני יכול להבין את זה. אני יכול להגיד שאם כתוצאה מזה שאתה פרסמת גוגל-דוקס, נוצר לך מאגר של 50 אלף אנשים אבל פרסמת אותו פעם אחת אז בסיטואציה הזאת אני מבין את גודל המאגר. במאגר קטן אתה תקבל סכום בסיסי, במאגר גדול אתה תקבל סכום בסיסי שתיים וזה בסדר גמור. אני מבין את העניין כי אתה עשית פעולה אחת. אם פנית ל-50 אלף אנשים באמצעות מייל, סמס, וואטספ או בדרך אחרת אז יהיו לך 50 אלף הפרות קטנות.

<< דובר >> ניר גרסון: << דובר >>

או לעוקבים שלך ברשת חברתית.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה לא מדויק כי לעוקבים ברשת חברתית - - - אלא אם כן אתה סגור רק לעוקבים וגם עם עוקבים, לא כל העוקבים רואים ואפשר שישתפו את זה.

<< דובר >> איה מרקביץ': << דובר >>

אפשר לשאול שאלה הבהרה בבקשה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן.

<< דובר >> איה מרקביץ': << דובר >>

אני מסתכלת על סעיף (11) מול שתי הדוגמאות שאנחנו דנים בהן כאן, "פנייה לאדם לקבלת מידע לשם החזקתו או שימוש בו במאגר מידע". זאת חייבת להיות פנייה מסוימת. אני הייתי מעדיפה שסעיף (11) יהיה מנוסח אחרת ודיברנו על זה בעבר. היה עדיף שיהיה בו - - -

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

רוב הפניות הן לא מסוימות.

<< דובר >> איה מרקביץ': << דובר >>

לכן סעיף (11) לא חל.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

בוודאי שהוא חל. הרוב המכריע של הפניות הן לא מסוימות, זאת הודעה שאדם מפרסם במדיניות הפרטיות שלו, למשל באתר.

<< דובר >> איה מרקביץ': << דובר >>

אני מסכימה אבל זה לא מה שכתוב בסעיף (11).

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

ואז זה לכל מי שנכנס לאתר. זה בוודאי לא פנייה לאדם מסוים, זאת פנייה לציבור הרחב וזה הרוב המוחלט של המצבים בסעיף (11).

<< דובר >> איה מרקביץ': << דובר >>

נכון, זה לא משתקף בחוק וזאת בעיה.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

אני אומר את זה לפרוטוקול כדי שלא ישתמע חלילה שסעיף (11) לא חל במצב הזה ואני לא חושב - - -

<< דובר >> איה מרקביץ': << דובר >>

הוא צריך לחול וצריך לנסח אותו אחרת אבל כמו שהוא כתוב היום זה "פנייה לאדם לקבל מידע".

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

הוא חד-משמעית חל. סעיף (11) חל. חוקים יודעים לקבל פרשנות עם עדכונים לטכנולוגיה.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

אדוני, אנחנו חושבים שהפתרון הכי אלגנטי יהיה להעביר את סעיף (11) לקבוצת ההפרות שתלויות בגודל המאגר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

טוב, יכול להיות.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

זה נראה לנו גם מבחינת הפרקטיקה של יכולת ההוכחה למי בקבוצה הראשונה ומי בקבוצה השנייה, שאדוני ציין. לדעתנו זה יהיה יותר פשוט.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני לא נכנס לוויכוח של הסיטואציה של פנייה באתר. אני נוטה לחשוב שאתה צודק אבל אני לא נכנס לוויכוח הזה כרגע. ברור לך שפנייה פרטנית לאדם היא לא תלויה בגודל המאגר. זה ברור שאם הוא פנה בדיסקליימר שלו באתר שמופנה כלפי כולי עלמא אז אני מבין את הצורך ביחס לגודל המאגר. אבל אם עשיתי פנייה פרטנית לאדם?

<< דובר >> סוריא בשארה: << דובר >>

אפשר לקבוע שני עיצומים שונים.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

אדוני, זה הנוסח שאנחנו הצענו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, זה לא נכון.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

אפילו הגדלנו עד 1,000 אנשים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל זאת אומרת שהגדרתם את זה בגודל המאגר ואני אומר שזה לא קשור לגודל המאגר.

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

לא, לא.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

לא, אדוני. זה לא מה שהצענו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, אתם עשיתם את זה פעמיים. פעם אחת עשיתם את זה לגבי כמות ההפרות ופעם שנייה עשיתם את זה לגבי גודל העיצום הכספי, שגם הוא תלוי בגודל המאגר.

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

לא, אדוני. זה ספציפית לעניין סעיף 11. מה שהצענו זה שפנייה לעד 1,000 אנשים תהיה בהפרות הפרטניות ושוב פעם, ההנחה הייתה הפוכה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אז איך מסווג פנייה באתר, היא עד 1,000 אנשים או מעל 1,000 אנשים?

<< דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >>

השאלה היא על גודל - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אם אני רוצה לפרסם בעמוד הטוויטר שלי פנייה לקבלת מידע מאנשים, אני מפרסם לינק לגוגל-דוקס וככה אני אוסף מידע על אנשים. "אם אתם רוצים לספר לי על כל עוולות הרשות להגנת הפרטיות או כל רשות אחרת אז אנא כתבו לי", ככה אני אוסף מידע על אנשים ואני משתמש במידע הזה לצרכי בין אם זה כן בסדר, לא בסדר, שלחתי הודעה, לא שלחתי הודעה או ההודעה לא בסדר. האם זה נחשב שפניתי ל-1,000 אנשים או שזה נחשב שפניתי לפחות מ-1,000 אנשים? זה תלוי בכמות העוקבים שיש לי?

<< דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >>

לא, בכמה אנשים מסרו מידע על בסיס ההודעה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל האם מסירת המידע היא לפי הפנייה או לפי המסירה? אני פניתי לקהל בלתי מסוים של אנשים, לא פניתי ל-1,000 אנשים אז איך את מסווג אותי? אתה לא יכול לייצר לי עיצום כספי כשאני לא יודע למה אני חשוף?

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

ההפרה היא על הפנייה, היא לא על - - -.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני פניתי פעם אחת לבן אדם אחד. יותר מזה, מה אם אני עשיתי את זה במסר אישי למישהו והוא שיתף את זה, כולל צילום מסך של ה-QR שעושה את זה?

<< אורח >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << אורח >>

עורך דין, ד"ר עומרי רחום טוויג מגוגל ישראל. אני חושב שבהקשר הספציפי של סעיף (11), הזכות המהותית המגולמת היא למי שמסר מידע על בסיס המידע, לא למי שלא מסר. אם הפנייה הגיעה למיליון אנשים ומתוכם רק שניים מסרו את המידע, גם אם הפנייה היא שקרית לחלוטין או לא מגלמת - - - בפועל עם המידע אז אותם 900,998 אנשים שלא מסרו מידע לא נפגעו מהפעולה.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

אני לא בטוחה.

<< אורח >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << אורח >>

אני חושב שזאת מהות הזכות. זאת זכות נושא מידע שהופך להיות נושא מידע כשהוא מוסר את המידע.

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

קודם כול, לא כך מנוסח סעיף 11.

<< אורח >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << אורח >>

לא. מה זאת אומרת, לא ככה מנוסח?

<< דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>

זה פונה.

<< אורח >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << אורח >>

הוא

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]