פרוטוקול מספר 416, ועדת הכספים, 24/06/2024

כנסת
הכנסת ה-25
קטגוריה
ועדת הכספים
תאריך
24/06/2024
מקור
הקובץ המקורי באתר הכנסת

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 416

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ח בסיון התשפ"ד (24 ביוני 2024), שעה 10:00

סדר היום:

<< נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2024 << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

משה גפני – היו"ר

ינון אזולאי

ולדימיר בליאק

אלי דלל

שרן מרים השכל

אימאן ח'טיב יאסין

אחמד טיבי

נעמה לזימי

סימון מושיאשוילי

חנוך דב מלביצקי

משה סולומון

חוה אתי עטייה

חמד עמאר

יצחק פינדרוס

אורית פרקש הכהן

יצחק קרויזר

אליהו רביבו

נאור שירי

עאידה תומא סלימאן

חברי הכנסת:

דבי ביטון

ששון ששי גואטה

מתן כהנא

רון כץ

שלי טל מירון

יסמין פרידמן

אריאל קלנר

גלעד קריב

יפעת שאשא ביטון

מוזמנים:

עדי פרנקפורטר

–

אגף התקציבים, משרד האוצר

אוראל פיין

–

רפרנט חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

ידידיה גרינוולד

–

רפרנט שלטון מקומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

גולן מליחי

–

צוות מאקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

גל אסף

–

אגף התקציבים, משרד האוצר

דנה חימי

–

אגף התקציבים, משרד האוצר

אריק אוזן

–

מנהל תחום בכיר תקציבים, משרד העלייה והקליטה

בוריס מילים

–

תכנון מדיניות, משרד העלייה והקליטה

אליאנה רובנוביץ

–

מת"ח תקציב ורכש, משרד התקשורת

יונתן בצלאל

–

סמנכ"ל תקציב והמפקח על המחירים, משרד הכלכלה והתעשייה רימונה חן

–

מנהלת תחום בכירה תקציבים, משרד הכלכלה והתעשייה יוסי שבת

–

סמנכ"ל בכיר תקציבים, משרד הבינוי והשיכון

משה איצקוביץ

–

מנהל תחום תקצוב ותכנון, משרד המדע והטכנולוגיה שירה מאושר

–

מנהלת תחום תקציבים, מינהל התכנון

סיון ינקוביץ'

–

מנהלת אגף בכיר תקציבים, משרד החקלאות וביטחון המזון יום טוב רענן

–

סמנכ"ל תפוצות, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות אולגה בכשי

–

מנהלת תקציבים, משרד המורשת

ג'רייס גהשאן

–

ראש תחום בכיר חשבות ותקציבן, לשכת נשיא המדינה אילת פלר מימון

–

מנהלת החזית הפרלמנטרית, ארגון 'אימהות הלוחמים'

חנה גיאת

–

ארגון 'אימהות הלוחמים'

אירית טויטו

–

סמנכ"לית בכירה, מנכ"לית לשעבר, פורום הייטק למען ישראל רונית הרפז

–

מנכ"לית אנדורון מדיקל, פורום הייטק למען ישראל קרן לוי לוי

–

מנכ"ל פורום הייטק למען ישראל

ניצן מכלים

–

משמר התקציב, קרן ברל כצנלסון

ניבה ונקרט

–

אמא של עומר ונקרט, משפחות החטופים

שי ונקרט

–

אבא של עומר, משפחות החטופים

יותם כהן

–

אח של נמרוד, משפחות החטופים

יזהר ליפשיץ

–

בנו של עודד, משפחות החטופים

לי סיגל

–

אח של קית', משפחות החטופים

שמעון אור

–

דודו של אבינתן, משפחות החטופים

גיל דיקמן

–

בן דודה של כרמל גת, משפחות החטופים

ייעוץ משפטי:

שלומית ארליך

תמר בנתורה

מנהל הוועדה:

טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2024 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. ניבה ונקרט.

<< אורח >> ניבה ונקרט: << אורח >>

תודה רבה. בוקר טוב. אני ניבה, אני אמא של עומר שנמצא כבר 262 ימים בשבי, עושה צרכים בדלי, נכון להיום ה-54 התקלח פעמיים עם מי ים, אוכל שלושה תמרים ביום, מי יודע עוד איזה התעללויות פיזיות.

אנחנו נמצאים פה כל שבוע בוועדות הכנסת כשאין פגרה ומזמן לא הייתי בוועדה מלאה, ואני מבינה למה, מחלקים פה כסף היום, וואו. אני עובדת מדינה ואני מבינה את הצורך ואני בטוחה שיש דברים חשובים על סדר היום, אני בטוחה, אבל תגידו, הצלת חיים זה לא הערך הכי חשוב? הבן שלי נמק, מת.

סליחה, הבן שלי חי, אבל הורגים אותו לאט לאט בכפית, 262 ימים. ואני לא בן אדם שצועק, אבל כשיום אחד יש עסקת נתניהו שאומר שכולם משוחררים ויש הפסקת לחימה ולמחרת הוא אומר משהו אחר, אז איך אני לא אשתגע? תגידו לי, איך אני לא אשתגע?

אני אזרחית שומרת חוק, אני משרתת את המדינה, אני מטפלת במשפחות שכולות מעל 18 שנים, אני אוהבת את המדינה שלי, אני ציונית ואני אלחם עד היום האחרון שלי בשביל המדינה שלי, אבל אם המדינה שלי, שעל ברכי אהבתה חינכתי את הילד שלי, לא תציל את הבן שלי אין לנו פה עתיד.

יש פה ידידים מכל מיני פורומים, אנחנו ממטה המשפחות ויש פה מטה המשפחות ופורום תקווה, כולם רוצים את אותה מטרה, על הדרך אפשר להתווכח, והיא הצלת חיים. לא ייתכן שזה לא דבר שפותח יום יום יום יום את סדר היום הציבורי. לא ייתכן שאני צריכה לבוא ולשכנע אתכם יום יום יום שלא תשכחו אותם לשנייה. התרגלו שיש 120 חטופים, 262 ימים, יש איזה שהיא התרגלות כזאת, סבבה, אדישות.

חבריי מהמגזר הציבורי ומכל מגזר אחר, אני מתחננת אליכם, אני מבקשת עזרה, תבואו, תהיו איתנו. אם יש פה מנכ"לים, שמעתי שהצגת את עצמך כמנכ"לית בהייטק, תשבתו. מספיק. תניעו אותנו, תניעו, תעזרו לנו. אני מתחננת, תעזרו לי להציל את הילד שלי. הממשלה כבר לא דואגת לי, היא לא דואגת לעומר שלי שחולה בקוליטיס, מי יודע אם הוא לא מדמם שם למוות, אין לו תרופות כבר 262 ימים, אין לו אוכל, אין לו היגיינה, הוא לא התקלח.

איך אני אשן? תגידו לי. ועכשיו לא עניתי לבת שלי שנוסעת להתאוורר קצת ונשרף לי הלב כי אני פה איתכם, אבל תיכף אני אצא לענות לה כי היא חרדה ומישהו צריך לתמוך בה. אין לי כוח. אין לי כוח, המדינה הולכת פייפן, חברים, תתעוררו על החיים שלכם.

ופעם הייתי בצד הזה, הייתי מצקצקת בלשון ומעבירה ערוץ בטלוויזיה, כי היה לי קשה להכיל את הקושי וכנראה שאם הבן שלי לא היה חטוף הייתי יושבת בצד הזה, מצקצקת ומעבירה ערוץ. אני אומרת את זה בבושה, אני מתביישת בזה, אבל זאת האמת. אל תצקצקו בלשון, אני מתחננת, בואו כל יום למטה, תהיו איתנו, תביאו את הילדים שלכם, זה השיעור הכי חשוב באזרחות.

אין לי מה להגיד יותר. אין לי מה להגיד, אני מתפללת לאלוהים שהציל את עומר שימשיך להציל אותו ושייתן לי כוחות לשחרר אותו כי אני כבר לא סומכת על המדינה שלי, שהיא גם שלכם דרך אגב. תודה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. לי סיגל, אח של קית' סיגל.

<< אורח >> לי סיגל: << אורח >>

שלום, בוקר. הפסקתי להגיד בוקר טוב מזמן, הבוקר הוא לא טוב. המילה 'טוב' לא מתאימה לשום מצב, לשום מקום, לשום מחשבה בימים אלה כבר הרבה מאוד זמן. אני מחזק את המילים של אמא של עומר. השגרה שאנחנו מגיעים לכאן ומגיעים לכאן ומגיעים לכאן ואנחנו נמצאים במין סרט רע שיושבים מסביב לשולחן ואנשים שצריכים לאהוב אחד את השני, אנחנו צריכים לאהוב אחד את השני, מתקוטטים, צריכים להגיד את האני מאמין/אני מאמינה שלי כאילו שזה משהו חריג ולא מקובל וצריכים לשכנע וצריכים להתחנן.

זה לא נורמלי וזה לא מקובל וזה לא צריך להיות. מה שעוד לא צריך להיות זה שאח שלי 262 יום בעזה והממשלה שלו ובראשה ראש הממשלה בנימין נתניהו עושה זיגזג יום ביומו. אנחנו שולחים בחסות המדינה צוות משא ומתן עם מנדט, מסכמים, חוזרים, עם איזה שהוא מתווה, אני שונא את המילה עסקה, המילה עסקה לא מתאימה בשום אופן, אנחנו מחפשים לעשות צדק, להציל חיים, זה לא עסקה, חוזרים ממתווה ולמחרת ראש הממשלה יוצא נגד המתווה וזה חוזר על עצמו, עד אתמול, שגם כן נמצא באיזה שהיא פינה פוליטית והנה, הוא יוצא נגד עצמו, נגד המדינה שלו, נגד המוסכמות של הקואליציה והממשלה שלו, שמה שהוא התאמץ לבנות ומקלקל.

לא על הגב של אח שלי והחטופים והחטופות, ה-120 שעוד בעזה, לא, זה לא מקובל וזה לא צריך להיות. הדבר היחידי שצריך לעניין את כולנו זה להחזיר 120 חטופים, אלה שבחיים לשיקום, והשיקום יהיה ארוך כמו השיקום של המדינה, ואלה שלא בחיים לקבורה, שכל כך מגיעה להם ולמשפחות שלהם, קבורה באדמת הארץ שלהם. זה מה שצריך להיות ולא יום יום אנחנו מתווכחים וחושבים שאם אנחנו נדבר מספיק משהו ישתנה. לא, מה שצריך להשתנות זה המקום הזה, נבחרי ציבור והממשלה, תנהיגו אותנו, תובילו אותנו למקום יותר טוב. תודה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. שי ונקרט

<< אורח >> שי ונקרט: << אורח >>

שלום לוועדה. אני לא פעם ראשונה פה, אבל היום אני רוצה לחלוק את הדיבור עם חנה, היא תתחיל. אנחנו רוצים להגיד משהו שלדעתי זה שינוי תודעה שנדרש.

<< אורח >> חנה גיאת: << אורח >>

אני חנה, אמא מארגון אימהות לוחמים, אמא לשני לוחמים ונשואה ללוחם. אני אקריא קטע משותף, נקריא ביחד.

אנחנו משפחות שכולות הנמצאות בעיצומו של תהליך האבל, משפחות חטופים, חלקן גם הן משפחות שכולות, המחכות כבר 262 ימים לחזרתם הביתה של יקירינו. אימהות לוחמים שבניהם ובנותיהם מחרפים את נפשם בקרב על שמירת הבית, חיילי מילואים שלחמו בחזית מאז תחילת המלחמה ונכונים להמשיך להילחם ככל שיידרש.

התכנסנו יחד, דתיים וחילוניים, מתנחלים וקיבוצניקים, אנשי שמאל ואנשי ימין, מרכז ופריפריה, נציגי עם ישראל כולו, אנחנו אחים לכאב ולדאגה לעתיד המדינה. ולמרות חילוקי הדעות שהיו ועוד יהיו בינינו, יש לנו מטרת-על משותפת, אחדות. אחדות למען השבת החטופים, אחדות למען ניצחון ישראל, אחדות למען המשך חיינו המשותפים בארץ הזאת. אחים אנחנו כולנו ואנחנו רואים באחדות ערך אסטרטגי למדינת ישראל וסוד קיומו של העם היהודי.

<< אורח >> שי ונקרט: << אורח >>

שרי ממשלת ישראל, חברי כנסת, קואליציה ואופוזיציה כאחד, כלי תקשורת וחברה אזרחית, אנחנו פונים אליכם, שימו את ערך האחדות בראש מעייניכם, קדמו אותו, הילחמו באופן פעיל בפלגנות וגנו כל סוג של אלימות. זה בידיים שלכם. אויבינו מחככים ידיהם בהנאה כשאנחנו מפולגים ויודעים שאין כוח בעולם שיכול לנצח אותנו כשאנחנו מאוחדים. זה בידיים שלנו ובעיקר בידי מי שנבחר להנהיג אותנו בכנסת ובממשלה. את השסע אפשר, צריך וחייבים לאחות.

אנחנו פונים מכאן למנהיגי הציבור, גלו מנהיגות, חברים. מנהיגות שמאחדת בינינו, שקוראת לשיח ולהסכמות. גלו מנהיגות ופעלו בנחישות להחזרת החטופים, שמירה על חיי הלוחמים וביטחון אזרחי ישראל. כולנו עומדים מאחוריכם בדרך להשיג את מטרות המלחמה, להשיב את כל החטופים, להשיב את הביטחון למדינת ישראל. כולנו תקווה שהחטופים בקרוב יתאחדו עם בני משפחתם, הנרצחים יובאו לקבורה באדמת ישראל ושמדינת ישראל תפעל למיגור כל אויביה, כי אין לנו ארץ אחרת. עם ישראל חי. תודה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. יזהר ליפשיץ.

<< אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >>

אני מצטרף למה שאמר שי קודם כל, אבל אני רוצה לזקק משהו אחד שנראה שכבר איפה שהוא איבדנו אותו וזה בכיכר החטופים לבוא ולהקשיב להורים של אותן צפ"טיות ואותן ילדות צעירות שאנחנו פשוט מתעלמים ממה שקורה להן כי פשוט זה בלתי נסבל, לנו, לא להורים, לנו להיות בתוך הכאב זה ובדמיון. אז לא לדאוג, יש צ'רטרים ליוון, הכול בסדר, אבל אנחנו עוד שם וההורים שם וחייבים איפה שהוא להתחבר לזה.

דבר נוסף, אנחנו לקראת בחירות, כולם מרגישים את זה, השיח הפך לאחר ובאמת אנחנו כמשפחות חטופים מבינים שעכשיו ראש הממשלה שלנו, שעסקת נתניהו הייתה עסקה שהוא קידם וקיווינו שנכפוף את חמאס, עכשיו הוא מתנגד לעסקה שחמאס לא הסכים שהוא הציע, שאנחנו רוצים, אז הוא טס לארה"ב כדי להתנגד או לקבל או להביא חימושים, או לעשות איזה גימיק שאולי ייתן עוד מנדט. אבל החטופות האלה עדיין בפנים, הן יושבות שם בפנים, אבא שלי עדיין בפנים, החיילים עדיין בפנים, החטופים בפנים.

שמענו את דובר צה"ל מסביר שלמגר עד הסוף ועד הניצחון המוחלט ולרסק ולהוציא זה כנראה לא יקרה, וזה אומר דובר צה"ל. כנראה שקשה לו לגלגל את הבלוף והאמת היא שסוללים כרגע כבישים ברצועת עזה ובונים מוצבי קבע. הרבה הרבה בטון נכנס לשם והרבה הרבה אספלט, זאת האמת. זה לא בשביל לצאת מחר עד הסוף ולהחזיר את החטופים, זה קורה בשטח. מצטער אם זה לא מתאים למישהו לאיזה משהו, תפתחו Google Earth, רואים את זה.

דבר נוסף שרציתי להגיד, אני לא יודע איך להגיד את זה, אבל אני חושב ששמונה וחצי חודשים, נגמרה היכולת של העם להכיל את זה והעצבים והלחץ והכאב מופנים כרגע למשהו הפוליטי, שזה בעצם הורדת ראש ממשלה, החלפת ממשלה, תקציבים. אם לא נעביר עכשיו איזה שהוא תקציב למישהו אז אוטוטו אנחנו בבחירות ולא נקבל את זה, למשוך זמן עד פגרת הקיץ באיזה כמה דילים קואליציוניים כדי שנוכל למשוך את זה עוד שלושה חודשים בלי שיהיה עלינו סיכון על הממשלה.

שכחנו את הצפ"טיות שאפשר גם להגיד שהן לא היו חייבות להיות שם, יכלו עם סיב אופטי להיות עשרה קילומטרים משם. הפקרנו אותן, הפקרנו אזרחים, הפקרנו אנשים והאנשים האלה כרגע סובלים, עוברים תעניות. חלק אולי פחות וחלק עדיין כנראה מגולחים ונאנסים. אנחנו שכחנו את הכאב המזוקק הזה ויש משהו מאחד בלא להיות יהודים כרגע בעם לשכוח את הכאב הזה. אז לא שאני יודע איך להזכיר אותו, כי כנראה גם בשבוע הבא אני אצטרך להזכיר אותו.

<< אורח >> ניבה ונקרט: << אורח >>

אני רוצה לתקן, לא הפקרנו בעבר, אנחנו מפקירים.

<< אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >>

אני מקבל את התיקון. כל יום שעובר, כל יום שהם לא בפרונט, בין אם זה אסטרטגיה של לא להראות חולשה או כן להראות חולשה, החולשה הכי גדולה של עם ישראל זה שהוא מסוגל להמשיך ולהילחם עד הסוף המר כשהחטופים נמצאים בפנים, נאנסים, נאנקים ומתים. יש מצבים שאתה מתקפל וזה אומר להיות יהודי. שכחנו פה משהו במצפון שלנו, בערך שלנו, ביכולת שלנו בסוף לגייס את כולם ולהתגייס למען מטרה אחת, מי שמפקיר פעם אחת יפקיר תמיד. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. הרב שמעון אור.

<< אורח >> שמעון אור: << אורח >>

תודה רבה. לצערי אני פוגש אותך, היושב ראש, לא פעם ולא פעמיים. אני דוד של אבינתן אור, חבר של נועה ארגמני שנחטפו ביחד, היא חזרה, הוא לא.

מה שהקריאו פה מקודם, עמלו על זה המון זמן כדי להגיע לנוסח שכולם יסכימו עליו והמחשבה שעמדה מאחורי כל האמירה הזאת הייתה אחדות למרות שכל אחד נושא פה כאב עצום, זה יכול להיות ילד, זה יכול להיות אבא, זה יכול להיות אח. הציפייה שלנו שהמאמץ הזה שנעשה כל הזמן בין משפחות החטופים שכל אחת חושבת או חלקם חושבים אחרת מהשני לגבי איך להחזיר אותם, המאמץ הזה יביא למאמץ של ממשלת ישראל להחזיר את החטופים.

כלומר כמו שאנחנו עושים מאמץ להיות ביחד, כשאני שומע דעות שמבחינתי זה להרוג את החטופים ושומעים אותי ואומרים לא, מה שאתה אומר זה להרוג את החטופים, ויושבים ביחד, אנחנו רוצים שהמאמץ הזה ממשלת ישראל תיקח כדי להחזיר אותם. אנחנו רוצים שתהיה אמירת אמת לנו, משפחות החטופים ולאזרחי מדינת ישראל.

אני התפוצצתי לשמוע את ראש הממשלה אתמול אומר מצד אחד אנחנו הולכים להכריע את החמאס, וזה בסדר גמור, אבל אי אפשר להגיד אחר כך אני מסכים הכי הרבה לעסקה חלקית כי אני לא אסכים להפסיק את המלחמה. אוקיי, אז זה ברור. החמאס אומר שהוא לא יפסיק את המלחמה לעולם אם לא יקבל שלטון חזרה בעזה עם ערבויות בין-לאומיות, אתה יודע את זה, כולנו יודעים את זה, אז אם אתה יודע למה אתה אומר שאתה מוכן לעסקה חלקית? אתה יודע שלא תהיה עסקה חלקית.

לכן אני דורש מראש הממשלה וגם מבקש מכם, מהקואליציה, תתפסו אותו בצווארון ותגידו לו: תהיה אמיתי עם משפחות החטופים ועם אזרחי מדינת ישראל. כמו שאנחנו, משפחות החטופים, אמיתיים אחד עם השני ואנחנו עושים מאמץ כדי להגיד את האמת אחד לשני למרות שאנחנו יודעים שאנחנו חלוקים לפעמים עד התהום במה שצריך לעשות, אבל אנחנו אומרים את האמת מהלב ואז אנחנו ביחד. אז תגיד את האמת.

גם תגיד את האמת שלא תהיה עסקה, כי החמאס לא מעוניין בעסקה, הוא מעוניין לייצר פלגנות במדינת ישראל, וגם ממשלת ישראל החליטה החלטות שלא יכולות להביא לעסקה על פי מה שהחמאס דורש. ברגע שתגיד את האמת למשפחות החטופים, לאזרחי מדינת ישראל, תיפתח הדרך, תוכל להמשיך הלאה, תוכל להגיד: אם כך הדבר אני מודיע לכל אזרחי או לכל מי שנמצא בעזה, אתם יכולים לחכות, כמה שתחכו עם החטופים לא ייצא לכם מזה כלום כי החמאס לא יהיה, אני גמרתי עם הנושא הזה, אני לא מחכה לקחת אותם לאיזה שהיא עסקה, כי ברגע שאני שולח שליחים למשא ומתן כל העזתים מבינים מי השולט, כולם יודעים.

אף אחד לא פראייר, כולם יודעים שנעשה אלף מבצעים, כל עוד החטופים הם בשליטת העזתים זה אומר שאנחנו לא שולטים בעזה, לא יעזור כמה אוגדות יהיו שם. לכן הדרך היחידה, אם אתה מחליט שהדרך הצבאית היא הדרך אתה חייב להודיע לאזרחי מדינת ישראל שאנחנו נשארים שם עד שהחטופים מגיעים, רק אז יבינו העזתים שאין להם מה להחזיק את החטופים. את נועה ארגמני החזיקו אזרחים, לא איזה חמאסניק עם בנדנה שאמר שהוא חמאס, לא היה ככה.

כשהם יבינו את זה אנחנו נקבל שינוי מערכתי, אפשרויות חדשות ייפתחו להחזרת החטופים, לא מבצעים צבאיים. אבל צריך לזה אומץ, אומץ של מנהיגות. קודם כל מולנו, משפחות החטופים, להגיד לנו: תרדו מזה, לא יהיה עסקה ולא נשלח משלחות כי לא יהיה מזה כלום. להגיד את האמת, ואז כולם יצליחו להבין, גם אנחנו נבין ונקבל, בתנאי שתראה לנו מנהיגות, וגם העזתים יבינו. אבל כשאנחנו עומדים באמצע הדרך ואנחנו סוגרים אוטוטו את רפיח ופילדלפי כבר בידינו אז מה יגידו מחר? יש פילדלפי, יש רפיח, כל עזה בידינו, אז איפה המשפחות של החטופים? על הירח? לא, הם לא על הירח, אנשים רוצים תשובות.

אפשר לתת תשובות, אבל צריך בשביל זה מנהיגות שתהיה אמיתית איתנו. אנחנו מוכנים לקבל את הדרך שלך, נתניהו, ובתנאי שתעשה אותה עד הסוף, לא מבחינה צבאית, מבחינה משילותית, כדי שהדברים יקבלו תפנית. כל עוד לא תעשה את זה לא תהיה תפנית והמשפחות פה, גם מי שחלוק עליי, מוכנים לחכות בתנאי שתהיה מנהיגות מלאה, מוחלטת, ולא דרדלה מכאן ומכאן, להגיד חצי עסקה, פתאום להגיד הולכים לחסל את החמאס, אי אפשר להגיד את שני הצדדים ביחד, להחזיק אותם.

ואני רוצה לסיים את הדברים שלי בפנייה גם אליכם, בקואליציה. גפני, יש לך השפעה על ראש הממשלה, יש לכם השפעה, במיוחד שאתם יודעים מה זה דת, להגיד לראש הממשלה: סגור את המעגל. החלטת משהו, סגור את המעגל, תעשה את זה עד הסוף. אנחנו משפחות החטופים מאוחדים ביחד נמתין, אבל תעשה את זה עד הסוף ושזאת תהיה המטרה המרכזית והיחידה שמובילה אותך בשלב הזה.

<< אורח >> לי סיגל: << אורח >>

אני מבקש לא לשים לי מילים בפה.

<< אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >>

יש הבדל בין חודשיים לשמונה וחצי חודשים, נגמר החטופים, עכשיו זה בחירות. המציאות קשה, אנחנו רוצים ממנו משהו שהוא לא יודע.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה.

<< אורח >> גיל דיקמן: << אורח >>

גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת החטופה בעזה. אנחנו בבוקר ממש מבולבל כי אני חושב שאף אחד לא מבין כלום, ניסיתי לקבל הסברים מחברי הכנסת ומהשרים, אף אחד לא מבין מה נתניהו רוצה, אף אחד לא מבין מה ישראל רוצה, יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. מי שראה את הריאיון אתמול של ראש הממשלה נתניהו שמע את ביבי מחבל בעסקת נתניהו. זה מה ששמענו.

הייתה עסקה שאמורה להחזיר את כולם, פתאום מסתבר שהעסקה שאתם תמכתם בה, יהדות התורה, עסקה שש"ס תמכה בה, עסקה שמספירה שלנו יותר מ-80 מחברי הכנסת תמכו בה, פתאום הסתבר שכולם תומכים בה חוץ מנתניהו וזאת עסקת נתניהו, הוא פתאום אומר ההיפך.

אנחנו לא מבינים כבר, זה אומר שוויתרו על כל החטופים? כי הרי אין חצי עסקה, זה כמו חצי היריון, כמו חצי ניצחון, זה כישלון מוחלט, זה מה שזה אומר וזה נראה כמו ניסיון לחבל בעסקה, באמת. עד עכשיו כל העולם הסכים והאמין שישראל, מצרים, קטאר, ארה"ב, כולם אומרים ביחד עסקת נתניהו זאת הדרך להחזיר את החטופים, חמאס עדיין לא ענה, לא השיב, ולוחצים על חמאס שישיב. פתאום אנחנו, ישראל, ראש הממשלה שלנו אומר בריאיון, לא, חצי עסקה. איפה זה שם אותנו? איפה זה שם כל אחד מהחטופים? נקבל חצי חטוף? לא נקבל אותם בכלל?

אנחנו בתוך הלופ הזה חודשים ואנחנו נהיה בתוכו שנים אם ככה זה יתנהל. לא יהיה ניצחון ולא יהיו חטופים ולא יהיה שום דבר אם אנחנו נמשיך בתוך הספינים האלה כשאנחנו כבר לא בטוחים מי עושה ספין על מי. ראש הממשלה צוחק עלינו? הוא צוחק עליכם? על מי? אני לא מבין את זה. יש אנשים במשפחה שלי שבמשך חודשים אומרים לי: תקשיב, הוא עובד עליכם, הוא לא מתכוון לעסקת נתניהו, הוא לא מתכוון להחזיר אותם, הוא לא יכול, ואני עומד מולם ואני אומר: הוא הבטיח, הוא אמר עסקת נתניהו, הציגו את העסקה הזאת, העסקה הזאת תחזיר את החטופים, תאמינו לו. והם מסתכלים עליי וצוחקים עליי: איך אתה מאמין לו?

ואז מגיע הריאיון של אתמול והסתבר שהוא צחק עלינו כל הזמן. אבל אני לא יודע לאיזה מטרה, לאן זה יילך? הרי לא תהיה עסקה חלקית, אנחנו מבינים את זה, חמאס לקח את ההזדמנות הזאת ואמר מצוין, ישראל לא מעוניינת בעסקה. אז מי מטרפד עכשיו?

יש לנו כוח בתור אזרחים כאן, לכם יש כוח בתור נבחרי ציבור כאן לשים סוף לפרסה הזאת. יש עסקה על השולחן, זאת עסקת נתניהו, נשיא ארה"ב תומך בה, הקטארים תומכים בה, המצרים תומכים בה, מועצת הביטחון של האו"ם העבירה אותה ואמרה זאת העסקה שתחזיר חטופים הביתה ותשים סוף לסאגה הזאת. אפשר עדיין כמו שעושים פה בלגן קואליציוני סביב חוק הרבנים וסביב חוק הגיוס וסביב כל סעיף תקציבי שאתם עושים כאן, מה יקרה אם יום אחד תעשו את אותו בלגן על 120 חטופים, כשיש רוב עצום בציבור ובכנסת שאומר כן להחזיר אותם?

שיפסיקו לעשות מאיתנו צחוק ויפסיקו להתייחס אלינו כאל פתיים ושישימו סוף לסבל הזה, כי אם לא יחזירו חטופים הביתה אין פה מדינה, אין כספים ואין תקציב ואין עתיד ואין כלום. היום כבר כולם יודעים את זה, אם הייתה איזה פנטזיה שאנחנו נצליח להגיע לניצחון בלי להחזיר את החטופים ובתחילת המלחמה אנחנו צעקנו ואמרנו לא יהיה, עכשיו זה ברור, כולם יודעים שלא יהיה ניצחון בלי החטופים וכולם יודעים שהדרך לעשות את זה היא עסקה, עסקת נתניהו.

אז אני מבקש מכם. בשבוע שעבר ראש הממשלה קרא לקואליציה שלו להתאפס, אני קורא לקואליציה, תאפסו אותו בבקשה, את ראש הממשלה הזה, תחזירו אותו לתלם, שיתמוך בעסקה של עצמו ובואו נחזיר את החטופים הביתה כי באמת הגיעו מים עד נפש. תודה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה.

<< אורח >> יותם כהן: << אורח >>

אני אשמח גם לדבר. אני יותם, אח של נמרוד כהן, חייל חטוף, בן 19. אני בטוח שאני לא אחדש פה משהו למישהו, אחי נחטף מהטנק בסרבל במדי צה"ל ומאז נמצא בשבי. ראש הממשלה דיבר אתמול על עסקה חלקית, עזבו שחמאס לא יסכים לדבר כזה כי הוא רוצה את סוף המלחמה, אבל אני שואל, עסקה חלקית, את מי משאירים? מי שווה יותר? יש פה כמה חברי כנסת, מי שווה יותר, בת דודה שלו או אח שלי? איך בודקים? את מי נשאיר ואת מי נחזיר?

לפי מה אתם מודדים את זה? לפי מה ראש הממשלה מודד את זה? מי יותר ציוני? איך תמדוד את זה? יש לי שני הורים, שניהם משלמים מיסים, אבא שלי עובד בהייטק, אנחנו שלושה אחים, שני בנים שירתו בקרבי, אני הייתי קצין בקרבי, השתחררתי לפני שלושה חודשים, לא אגיד לכם מה עשיתי בשירות הצבאי שלי. אחותי התגייסה לפני שלושה חודשים בזמן שאח שלה בצבא, מי יותר ציוני? איך נמדוד את זה? מה, אנחנו לא שווים? למה אנחנו נלחמים בכלל? על מה הגנתי אם אח שלי עכשיו בעזה?

אמר פה מקודם שמעון שאנחנו נחכה, לא, אני לא מוכן לחכות. אני לא מוכן לחכות שתסיימו את הוויכוחים הקואליציוניים שלכם או את הפוליטיקה הקטנה על חשבון הגב שלי, אני לא מוכן לחכות. לא מוכן לחכות. חיכינו חיכינו חיכינו, אמרנו אולי פה, אולי שם, זו כבר העסקה השלישית שאולי ולא קורית. אני לא מוכן לחכות.

היה פה בשבוע שעבר חוק הרבנים, היה כבר איום להפיל את הממשלה על חוק הרבנים, לא שמעתי אף אחד מאיים להפיל את הממשלה על עסקת החטופים שלא עוברת, ואני גם לא אשמע, אני בטוח. באיזה עולם חוק הרבנים יותר חשוב מעסקת חטופים? ואתם יכולים לעשות את זה. כבר נזרקו פה אלף ואחד איומים לפירוק הממשלה על אלף ואחד חוקים ודברים שונים, אף אחד לא איים להפיל את הממשלה בגלל החטופים. זה לא מעניין אתכם.

אח שלי בעזה, הייתה פה מישהי שהבן שלה בעזה, הם נרקבים שם, נרקבים נרקבים וזה לא מעניין אתכם. ראש הממשלה מפיל את העסקה של עצמו כי זה לא מעניין אותו, לא אכפת לו. אולי אלה דברים בוטים שאני אגיד, אנשים לא יסכימו איתי, יגידו שאני שמאלני, יגידו שאני אנרכיסט, תגידו מה שאתם רוצים, אני קצין במילואים, אני שירתי בעזה, אני הובלתי חיילים בעזה עם הטנק שלי, תגידו עליי מה שאתם רוצים, זה לא מעניין את ראש הממשלה ואתכם זה לא מעניין, אני לא מעניין אתכם ולצערי גם את רוב העם זה לא מספיק מעניין כי אם זה היה מספיק מעניין את רוב העם שאנשים נרקבים בעזה הם היו קמים ועושים משהו.

אני לא אדם דתי, לא תראה כיפה על הראש שלי, אבל אני כן מאמין באיזה כוח עליון. אני שואל, איך אתם ישנים עם עצמכם? מה לא עשינו? מה אפשר כבר להגיד? כל הסיפורים כבר נאמרו שמונה חודשים, הכול חזר על עצמו, אימהות בוכות, ההורים בוכים, אחים בוכים, בנים בוכים, מה נשאר עוד לעשות? כמה בלופ נחיה של כן עסקה, לא עסקה, כן עסקה, לא עסקה.

לחץ צבאי צוין פה, אין לחץ צבאי. עוד שבוע צה"ל מסיים את התמרון ברפיח ואז מה? מה נשאר לנו שעוד לא הבאנו להם? מה נשאר לנו? אנחנו משחררים מחבלים, נכנס סיוע הומניטרי, צה"ל עוד שנייה עוצר, מה עוד לא הבאנו להם? כמה זמן נמשיך עם הבדיחה הזאת של הלחץ הצבאי ואנחנו עוד שנייה שם, עוד שנייה? מה, היריון אחד של חטופות בעזה זה לא מספיק? צריך שיהיו עם ילד שני ממחבל פלסטיני ואז יהיה לכם מספיק אכפת?

לא מעניין אותי פוליטיקה, את אח שלי לא עניין פוליטיקה, הוא היה בן 19, עוד שנייה בן 20, עוד חודש בן 20, אני לא סגור אם הוא אפילו הצביע בכלל. זה לא מעניין אותו ולא מעניין אותי כל הריבים שלכם, ימין שמאל, זה לא מעניין אף אחד, אני רוצה את אח שלי בבית וכל השאר לא מעניין אותי.

אני מתאמץ לדבר בשפה נאותה כדי לכבד את המקום הזה, אבל בחיאת, כמה צריך שעוד חטופים ימותו? מה לא מספיק? אני לא מוכן שאח שלי יהיה קורבן של הממשלה הזאת. אח שלי היה מוכן לסכן את החיים שלו וסיכן אותם ב-7 באוקטובר, אני סיכנתי את החיים שלי כשנלחמתי בעזה, אני מוכן לסכן את החיים שלי, גם הוא היה מוכן, אבל אני לא מוכן שהוא יוקרב סתם. לא סתם. לא יכול להיות שהחיים שלו זה סתם, חיים של ילד, הוא עוד לא בן 20, סיים שני עשורים במדינה הזאת. כן עסקה, לא עסקה, מאמינים לא מאמינים, תגאלו אותנו מהדבר הזה. זה כל מה שיש לי להגיד, תודה.

<< אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >>

אני רק רוצה לענות לו, עוד שמונה. מהיום ה-60 אנחנו בלופ, זה שש פעמים של עסקה לא עסקה, כבר בונים שם את המוצבים והכול. צריך עוד שמונה פעמים. אנחנו קצת נחלשים, עוד שמונה פעמים זה לשנה וחצי ואז נתחיל גם לחלק את האוכל. אז שמונה לשאלתך. הרבה סבלנות אתה צריך והרבה חטופים גם ימותו.

<< אורח >> יותם כהן: << אורח >>

הבהרה חשובה, תודה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה.

<< אורח >> שמעון אור: << אורח >>

תודה רבה לכם. אתם מבינים שיזהר פה ציני מאוד.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הפסקה חמש דקות.

<< אורח >> לי סיגל: << אורח >>

אתם יודעים, כשיוצאים להפסקה בלי שאף אחד מנבחרי הציבור מתייחס אלינו זה מעליב.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:47 ונתחדשה בשעה 10:58.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני מחדש את הישיבה. שרן השכל, בבקשה.

<< דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב ראש הוועדה. ההצעה שלי לסדר היא לדבר על משהו שנדון כאן בוועדה פעם אחר פעם כשאנחנו שומעים משפחות, אימהות לחיילים, כולם מדברים עליו ומדברים עליו במליאה, על אחדות. אני מנסה להבין ואני רוצה להביא הצעה לסדר לכאן כדי להבין מה הם גבולות הגזרה של האחדות.

אתם מכריזים על יום אחדות, מעבירים חקיקה של יום אחדות, אבל איפה האחדות בהצעות שאתם מעבירים? אתם מעבירים עכשיו בתקציבים מיליונים לרשתות חינוך פוליטיות. איפה האחדות למגזר הנוצרי? איפה האחדות למגזר של בתי הספר האנתרופוסופיים? איפה האחדות של כולם? איפה גבולות הגזרה מתחילים? מתי מתחילה האחדות ומתי נגמרת האחדות?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני מבין שבחדר הזה מותר לדבר מה שרוצים.

<< דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> לא, לא מה שרוצים אלא מה שאמיתי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

איפה העבירו כסף לרשתות? תראי לי. הנה זה פה מונח לפנינו, איפה?

<< דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> נכון, הצעה לסדר - - -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

תוכנית ה-20-63-304, מוכר שאינו רשמי. שאלת מה הסעיף, אומרים לך מה הסעיף.

<< דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. מה עם המוכר שאינו רשמי של הנוצרים? מה עם המוכר שאינו רשמי האנתרופוסופי, מה עם המונטסורי, מה עם הדמוקרטי? מה עם הרפורמי? איפה האחדות? אז תסבירו לי, שאני אדע מתי אנחנו מתחילים את האחדות ומתי אנחנו מסיימים. כשאנחנו מדברים על החטופים באחדות, אבל אז אתם מביאים את חוק הרבנים, חוק ג'ובים, איפה מתחילה האחדות? ומה עם המילואימניקים שהעסקים שלהם מתפוררים? מה עם ג'ובים לאנשים שנגמרה להם העבודה? שפיטרו אותם מהעבודה? איפה האחדות?

אז אני מבקשת ממכם, תסבירו לי, מתי אנחנו מדברים אחדות ומתי אנחנו לא מדברים אחדות? כדי שאני אדע לעשות את העבודה שלי טוב יותר. אם אנחנו במלחמה הזו אמרנו שאנחנו ננצח ביחד זה על מלא, בהכול, זה אומר שגם לכם יכאב קצת כמו שלנו כואב קצת, זה אומר לעשות פשרות, זה אומר לעשות דברים שעושים לכולם, לא למגזר אחד, לא לאיזה קבוצה אחת, לא לקבוצה פוליטית. לכולם, ביחד, כל הזמן, עד סוף המלחמה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. נאור, בבקשה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני מתלבט על ההצעה לסדר שאני רוצה, כי חשבתי לדבר קצת על פרטים, אבל אני מאמין שאנחנו עוד נדבר על זה. ההצעה שלי לסדר היא שתתפטרו. אני חושב שזה יום טוב למדינת ישראל שפשוט תתפטרו קצת. האמת די נמאס לי כל - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה תעשה לבד?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני לא אהיה לבד, אל תדאג, אנחנו נדאג למלא את החלל החסר בהיסטוריה שאתם באמת תשאירו לנו כשתתפטרו.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

נראה לי יהיה טוב יותר, יש לי השערה כזאת.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

הסיבה שאני אומר שתתפטרו כי אני חושב שהגיע הזמן אחרי שמונה וחצי חודשי מלחמה, שלפי מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, לא אתה, אחמד טיבי, אתה פשוט יושב במקום שלו, אבל בסדר, אתה מחזיר לו על הכיבוש - - -

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הוא אמר שאתה כובש, רק שתדע.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לפי מה שהוא אמר אנחנו כבר מזמן לא במלחמה אלא בסוג של לחימה ולממשלה אין הישגים ובחירות זה לא מילה גסה. אז למה אני אומר שתתפטרו? כי אם אתם מביאים את הכספים האלה ובצורה שאתם מחלקים אותם וכל אחד עם ההסברים שלו, שאריות, אין לחרדים, אבל אז אני אומר לך את הסעיף, 60 מיליון שקל למוכר שאינו רשמי, זה לא הולך לבית הספר האנתרופוסופי בהוד השרון, לו אתם לא דואגים.

אתה יכול להמשיך לגרד בראש, אני מרגיש כאילו אני קצת מביך אותך, אבל אני אומר לך את האמת. המשרד של סטרוק הוא המשרד שכל יום זוכה במפעל הפיס, מתקציב לתקציב, מעדכון לעדכון הוא מוכפל. אתם אפילו לא עושים את זה ב-10 שקלים, ב-20 שקלים, אתם מכפילים את הכספים שלו וזה הולך לגרעין תורני. אני רוצה להבין מה תפקידו של גרעין תורני בלחימה.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני אסביר לך.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אל תסביר לי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא, אני לא מסכים. יש סעיף, שנדבר על זה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אנחנו נדבר על תפקידו של הגרעין התורני בלחימה. אני אשמח שתסביר לי דווקא.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אוהו כמה הוא לוחם.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

על מה תודה?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

על זה שדיברת.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לא, אני עוד לא סיימתי לדבר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא, אבל אתה לא תדבר הרבה זמן, מכיוון שיש דיון על זה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

על מה? על ההצעה לסדר שלי?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

על הנושא שהעלית.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני הצעתי שתתפטרו. אתה רוצה שאני אמנה לך את הסיבות למה אתם צריכים להתפטר? הטבח הגדול ביותר במדינת ישראל אי פעם.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

נאור, תסיים.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

פיניתם את הצפון, אתם לא דואגים לצפון. למה אין פה דבר אחד של הצפון? אחד.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

כי אין צפון.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

בדיוק.

<< דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> הצפון כבוש.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

הפתרון שלכם לצמצום הפערים בפריפריה, אתה יודע מהו? אתם פשוט ויתרתם על הפריפריה ואז אין צורך לצמצם פערים. אתה רוצה לבוא איתי לקרית שמונה ברכבת שבנתה שרת התחבורה שהיום נמצאת ביוון? אגב קלימרה לשרת התחבורה, בוקר טוב, היא עושה טיול אחרי צבא.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מאה אחוז, תודה רבה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

מאה אחוז? סליחה ממדינת ישראל. אז אתם לא מקבלים את ההצעה שלי לסדר? אתם לא מתפטרים?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

נעמה לזימי, בבקשה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

תודה רבה. אנחנו פה רואים בדיון הזה היום על העברות התקציב מה זאת ממשלת הבייס, ממשלת הבייס הלאומית. בוא נראה, מוסדות חינוך חרדיים 58 מיליון שקלים, משרד ירושלים ומורשת, משרד מונפץ, 42 מיליון שקלים, מערך הגיור 30 מיליון שקלים, תרבות יהודית לחרדים 30 מיליון שקלים, משרד התפוצות 26 מיליון שקלים. האם זה בשביל הבוטים שלו לתחקירים מביכים נוספים?

המשרד לפיתוח הנגב והגליל 24 מיליון שקלים, משרד ירושלים ומסורת 23 מיליון שקלים, מעיין החינוך התורני 19 מיליון שקלים. אנחנו נברר אם גם פה זה כדי לעקוף את הסדר הנכון והמינהל התקין. תמיכה בשירותי דת 18 מיליון שקלים. מוסדות הפטור 18 מיליון שקלים, מועצות דתיות 13 מיליון שקלים, בתי דין רבניים 8 מיליון שקלים, מוסדות תורניים כמעט 7 מיליון שקלים. לשכות שרים וסגני שרים במשרד רוה"מ, הקופסה השחורה הבלתי נדלית, 5 מיליון שקלים, הרבנות הראשית 5 מיליון שקלים.

תקשיבו, זאת ביזה של ממש. בואו גם נגיד, שמעתם על מיגון? אז המיגון גם הוא יהיה רק באיו"ש, כי למה למגן באזור הצפון? מה פתאום להגן על חבלי הארץ שלנו? ממשלת הבייס אומרים לכם, קרית שמונה היא לא בבייס כבר מסתבר.

אבל תשמעו את זה, העברה של 80 מיליון שקלים לפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, נחמד, לא? אבל לא, זה בשל ההתפרעויות של חרדים קיצוניים על ציר בר אילן, התפרעויות שגורמות לנזק גדול לרכוש, התפרעויות שפוגעות בהתקדמות העבודות. אנחנו מממנים את ההתפרעויות. זאת לא רק ממשלת בייס, זאת ממשלה שאיבדה כל דרך, היא מתקצבת פוגרומים, ממשלה שמתקצבת התפרעויות, כי במקום לטפל במתפרעים בוא נוציא 80 מיליון ₪ כספי ציבור כדי לתקצב את ההתפרעויות.

לאן נגיע? רק תגידו לי, כאילו באמת כולם מקבלים פה כסף. ואני אגיד משהו סמלי, כי לי זה נוגע אישית, היום במקביל מעלים למליאה בלילה, מעבר להארכת חוק השירות, שזה נזק של 10 מיליארד שקלים למשק בלי כל הנזקים ההיקפיים, מעבר לאי השוויון והעמקת אי השוויון והחרפה הגדולה של ממשלת ההשתמטות שמעמיסה נטל גדול יותר על כולם, מעבר לזה, בעיצומו של שבוע הספר העברי מעלים חוק שמקצץ ופוגע בספריות הציבוריות בישראל.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

עם הספר.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אז אני אומרת לך, גפני, כילדת ספריות ציבוריות במגדל העמק, שאני יודעת כמה חשוב הנגשה של ידע והשכלה ותרבות ורוח, אתם חרפה לישראל כולה, לישראל השנייה בפרט, לפריפריה בפרט. אתם ממשלת הקיצוצים הלאומית שהחליטה להחריב את הפריפריה בישראל, לתקצב את החברים שלכם, את המקורבים כולם, לא נתפס החידלון שלכם.

אם אתם עושים את זה בשם הלאומיות והיהדות תתביישו עוד יותר, אין בכם שום דבר, לא יהודי, לא לאומי, לא ציוני. כל חלקה טובה החרבתם ולא ניתן לכם.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה, נעמה. משה סולומון.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני אבקש באיזה שהוא נושא שהוא רחב ודיברנו עליו כבר בעבר, אני מבקש מחבריי מהאופוזיציה להקשיב טוב כי זה בעיקר מופנה אליכם ואני יודע שזה היה אתגר גם בממשלה הקודמת.

מסתבר שהשבוע תעלה למליאה הצעת חוק ממשלתית בקריאה ראשונה, הצעת חוק גמלאות לפורשי צה"ל. המטרה של הצעת החוק היא, בצורה הכי ישירה, הלבנת כסף שמשולם שנים לפורשי צה"ל, אנחנו מכירים את זה, זה מתוך הפנסיה התקציבית שלהם. השמות בהצעת החוק הם יפים, הארכת תקופת השירות, הגדלת הרמטכ"ל, בפועל, אדוני היושב ראש, מדובר בהלבנת כסף, בכסף שהוא לא חוקי. זה לא אני אומר, זה על פי חוות הדעת של היועצת המשפטית ושל הייעוץ המשפטי של משרד האוצר עצמו. דיברנו על זה כמה וכמה פעמים גם פה.

החוק הזה התחיל בתהליך חקיקה בממשלה הקודמת של גנץ, שגם הוא בעצמו היה רמטכ"ל והוא בעצמו נהנה מהכספים האלה, עכשיו החוק מקודם על ידי שר הביטחון הנוכחי. ניחא, בתקופת שגרה שמנסים להלבין את הכספים הללו, עוד הייתי יכול להבין את השתיקה שלכם, אבל עכשיו בזמן מלחמה כל שבוע יש פה דיון על כל מיני נושאים שאנחנו מעלים כאן, מגזר אחר, יישוב אחר, של נפגעי המלחמה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אתה נגד צה"ל? אתה נגד זה?

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני נגד זה, כן.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

מזל שאתה כאילו קשור לשר האוצר, אולי תדבר איתו.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

ממשלת הבייס, גם נגד צה"ל. ממשלת השתמטות, ברור שהם נגד צה"ל.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נאור, אנחנו מדברים על 1.3 מיליארד. אמרתי את זה גם בפעם הקודמת ואני אומר את זה גם במליאה ואני אומר את זה גם כאן, מדובר על 1.3 מיליארד.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

חבר הכנסת סלומון, זה הצעה לסדר, אתה לא מנהל איתם דיאלוג.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תן לו לדבר.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

מה קרה? לא הבנתי, התחילה סתימת הפיות כבר מעכשיו?

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מדברים על 1.3 מיליארד ₪ רק בשנת 2024.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגן על זכות הדיבור של חבר כנסת.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מדברים על הגדלות שניתנו על ידי רמטכ"לים ל-90% ממי שביקש. למעשה מדובר כאן על הגדלה שהיא לא חוקית ש-90% ממי שביקש מהפורשים מקבלים אותו וזה כמובן בניגוד לחוק. אם הייתם אומרים לי שמדובר באנשים זקנים, שזו הפנסיה ממנה הם מתקיימים, לא הייתי מעלה את זה, אבל הנתונים מראים שהפנסיה הממוצעת של מקבלי הפנסיות התקציביות, תקשיבו טוב, זה 15,700 תוספת, סכום מכובד לכל הדעות כשהגדלות הרמטכ"ל מוסיפים לכל אחד מהם בכל חודש 2,500.

הסכום המיותר הזה יכול להיות מושקע בכל כך הרבה מקומות. דיברו קודם על הספריות ודיברנו כאן על הרבה מאוד דברים שיכולים להיות, אני יודע שאנחנו הולכים לקראת דיון סוער, לקראת - - -

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

יש פה מיליארד שקלים שאתם מעבירים, אפשר לא לדבר - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

נעמה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

זה מה שאתם עושים היום?

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא אומר שהכול, גם על זה - - -

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ככה אתם מסבים את תשומת הלב מהביזה שלכם? לתקוף את אנשי הקבע?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

גלעד קריב, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אז תקרא לי פעם ראשונה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני פשוט אוציא עכשיו חברים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

תוציא.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו הולכים לקראת דיון סוער, לקראת האשמות בכספים הקואליציוניים, לדאגה למגזרים שלנו ועוד ועוד, אבל אני קורא לכם פה, בוועדת הכספים ובמליאה, להיאבק בחוק הזה כי הוא מייצר 1.3 מיליארד שקלים שיכולים להיות פנויים לצורך המון דברים שאנחנו צריכים לצורך המלחמה ולצורך אוכלוסיות מוחלשות. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. ולדימיר.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רוצה לדבר על הדיון של היום. קודם כל אני באמת מברך אתכם שסוף סוף אתם דואגים לאוכלוסיות המוחלשות, אולי בפעם הראשונה בקדנציה שלכם, רק לא מהמקום הנכון, אבל נדבר על זה בהזדמנות.

אני רוצה לדבר על הדיון של היום, זה לא דיון חריג, אנחנו עושים את זה בוועדת הכספים כל שנה, דיון על העברת עודפים מ-2023 ל-2024. זו שיטה פגומה ואנחנו יודעים שזו שיטה פגומה, אבל זה לא חריג, מה שחריג אלה הנסיבות, אנחנו כמעט תשעה חודשים לתוך המלחמה הכי קשה בתולדות מדינת ישראל וזה הזמן לצאת מהפן הטכני הזה של העברת עודפים ולעצור רגע ולהבין שמדובר בנסיבות חריגות.

אנחנו התנגדנו לביזה של הכספים הקואליציוניים בתקציב 2023, עשינו כל מה שביכולתנו כאופוזיציה כדי לעצור את זה, לא הצלחנו, עכשיו יש עודפים שלא נוצלו, אז בואו נעצור רגע, אנחנו מכירים את הצרכים של אזרחי מדינת ישראל היום, בדרום, בצפון המופקר, של העסקים הקטנים, בחינוך, בבריאות, ברווחה, בחוסן הלאומי שלנו. בואו נעצור שנייה ונדבר על זה, בואו לא נעביר את זה באופן אוטומטי.

באיזה עולם אתם חיים שאתם מעבירים עוד 300 מיליון שקל לסטרוק? איפה אתם חיים? אתם מנותקים מהעם. בואו נעצור שנייה, בואו נדבר האם צריך להעביר עכשיו עוד 27 מיליון שקל למשרד לשיתוף פעולה אזורי של אמסלם, שהדבר האחרון שהוא עושה זה שיתוף פעולה אזורי. באיזה עולם אתם חיים? בואו נעצור שנייה, נדבר על כל שקל ושקל, האם יש עוד צרכים, האם יש היום מקום לשנות סדרי עדיפויות.

ויש לי פנייה לייעוץ המשפטי לוועדה. זה הדיון הראשון אחרי העברת התקציב על השינויים בתקציב. יהיו לנו כאופוזיציה הרבה מאוד שאלות לגבי הפניות, אני מבקש לתת לנו זכות למצות את הדיון, לא להעלות דברים במחטף כפי שאנחנו מכירים פה בוועדה, תנו לנו את הזכות למצות את הדיון על כל פנייה ופנייה, אנחנו נתעקש על זה. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. אני אחליט אגב כמה נותנים לכל אחד.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל הזכות שלנו היא למצות את הדיון.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

הכספים זה לא שלכם.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

שאלתי אותך?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני אומר, אני לא שאלתי אותך גם.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אתה מפריע ליושב ראש?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

וזה ישנה את המהות של הכספים?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

ישנה, ישנה את הכול.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

ממש ישנה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שוב, אני מזהיר אותך, אנחנו נתעקש על מיצוי הדיון.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בסדר, מאה אחוז, מיצוי הדיון. חמד עמאר.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני לא מבין למה אתה מביא העברות כספיות היום. אתה הבטחת שלפני שנכניס את היישובים הדרוזיים לא יהיו העברות תקציביות ואתה מקיים דיון בשבוע שעבר כשאתה יודע שאנחנו נמצאים - - -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

הוא הבטיח אבל לא הבטיח לקיים.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אותם יישובים לא נכנסו.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

והיישובים הלא מפונים ועסקי התיירות בצפון?

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מצליח להבין, איך אתה מבטיח דבר ואתה לא עומד בהבטחה שלך בכלל? אתה אמרת באופן ברור, לא יהיו העברות כספיות אם לא נכניס את היישובים הדרוזים לתוך המתווה של הפיצויים ואתה מביא עכשיו העברות כספיות של מיליונים, של מיליארדים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, תודה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני רוצה שהיא תענה לך.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא תענה לי אחרי שאני אסיים את ההצעה לסדר שלי. היא גם דיברה איתי בטלפון ואמרה לי מה הסיבות, ואני אמרתי לך, כל הסיבות שאמרו הן לא נכונות ואתה גם העלית את זה בוועדה. אני שמעתי את הדיון, לא מצליח להבין אותך. דיון כזה לא היה צריך להתקיים בכלל עד שמשרד האוצר יבין שלא יכול להיות לקחת שלושה יישובים דרוזיים, הם חמישה, אבל יש שני יישובים שנקראים ביחד, כיסרא סמיע וינוח ג'ת ובית ג'אן. אני לא מצליח להבין איך כפר ורדים, שני מטר מינוח, נמצא בתוך המתווה וינוח לא בתוך המתווה ואף אחד לא נתן לי הסבר כאן.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

חבר הכנסת עמאר, כן נתנו הסבר, ההסבר גם היה ארוך ומעמיק.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הגיע צה"ל לתת הסבר. מי שצריך לתת את ההסבר זה צה"ל ואם צה"ל היה מגיע לכאן ונותן את ההסבר שלו יכול להיות שהייתי מקבל את ההסבר של צה"ל. אני לא מקבל את ההסבר של משרד האוצר ורשות המיסים ומה שטענו על סוללה של תותחנים שהייתה שם. לא היה שם שום דבר. אני מכיר כל פינה.

אני אומר לך, אסור שנגיע למצב כזה שיש העברות כספיות. אם היית רק עומד במילה שאתה אמרת, אבל אתה לא עומד בשום מילה שאמרת ואנחנו מעבירים כאן המון כסף. מישהו יודע מה קורה בצפון היום? מישהו יודע כמה אחוז מהתושבים שם בלי מיגון? עודפים של 2023, אני לא יודע מה יותר חשוב, להעביר את המיליארדים האלה או למגן את תושבי הצפון? מה יותר חשוב, שצה"ל יקבל את הכסף הזה או שנעביר אותו למשרדים המיותרים האלה? ואנחנו נעבור על כל סעיף וסעיף.

אני לא מצליח להבין אותך, אדוני היושב ראש, מצד אחד אתה משחק אותה שאתה התומך הגדול של העדה הדרוזית ומצד שני אתה מעביר להם את זה כאילו זה חלק ומקבל את ההסבר שלהם בלי להביא את צה"ל לכאן, לשמוע את צה"ל ולהבין בדיוק מה קורה שם. ואתה מקיים את הדיון כשאני לא נמצא כאן. לא יכול להיות דבר כזה בוועדה שאמרה ולקחה על עצמה את טובת הציבור, אבל מה שאני רואה זה הטובה האישית של כל קבוצה וקבוצה מאלה שנמצאים בקואליציה. זה מה שקורה כאן.

התקציב הזה הוא תקציב שהיה אמור לעבור היום למיגון הצפון, לדרום, לשיקום הדרום, להחזרת התושבים לבתים שלהם בצפון. 60,000 תושבים לא נמצאים בבתים שלהם ואנחנו כאן מעבירים מיליארדים לאנשים שלא מגיע להם. כל הכסף הזה הוא כסף קואליציוני, לא כסף שבא לשרת את כלל הציבור.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

חבר הכנסת עמאר, רק בהתייחס לתקנות מס רכוש. קיימנו על זה דיון לא פעם ראשונה, אנחנו עשינו את הבדיקה, אנחנו באמת ישבנו על זה חודשים יחד עם משרד הביטחון ומשרד האוצר כדי לנסות למצוא פתרונות, כדי לנסות לראות איך אפשר - - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> משרד הביטחון הגיע לוועדה?

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

הוא לא הגיע לוועדה, אבל - - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא המשרד האחראי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אבל תאפשר לה לדבר.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם מסתמכים עליו, אני רוצה לשמוע אותם, אני לא שמעתי אותם.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אוקיי, אני מקבלת. נעשה שיח משותף יחד עם משרד האוצר ומשרד הביטחון, עשינו איזה שהיא בדיקה, ביקשנו גם לקבל בתוך הדיון את הנ"צ המדויק שבו הוצבה בעבר סוללה בהתייחס לטענה שהעלית פה, ביקשנו את כל הנתונים, התקיים דיון ארוך וממצה וכן קיבלנו את כל הנתונים ובאמת המצב הראה שהיה שינוי בנסיבות במה שהיה בפעם הקודמת.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא השתנה שום דבר, הר מירון אותו הר מירון, אותן פצצות יורים על הר מירון, בית ג'אן מתחת להר מירון שני מטר, לא השתנה שום דבר.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

הנתונים הביטחוניים מראים אחרת. עשינו על זה דיון ואנחנו נוכל להמשיך ולדבר על זה ולדון בזה, אבל עשינו את הבדיקה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה היה הסיכום לגבי היישובים הדרוזיים?

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

לגבי היישובים הדרוזיים, הם כן יקבלו פיצוי, במסגרת החלטת הממשלה שהתקבלה לאחרונה, כך שיהיה להם את ההוצאות המזכות, לא את המחזורים. גם מהבחינה הזאת עשתה רשות המיסים בחינה ובדקה מבחינת העסקים איזה פיצוי הם מבקשים לקבל ככל שהזמן חולף לתוך מצב הלחימה ומבחינת הנתונים שנמצאים בידם, והם גם הציגו את הנתונים בהרחבה בוועדה, הם הראו שלא כל עסק להראות מול המחזור הקודם פגיעה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין מחזור. אתם לא מבינים, הצפון במלחמה, אין מחזור, אין אנשים שמגיעים לשם, אין כלום.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

ולכן מבחינה שהם עשו הטענה הייתה שההוצאות הקבועות ייטיבו עימם יותר מאשר הוצאות מחזור.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא שמעתם את התושבים, שמעתם את רשות המיסים. אם כל כך היה רע להם במה שקיבלו, משרד האוצר היה משאיר להם את אותו רע, לא היה מחליף להם.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

הכוונה היא לנסות להיטיב כמה שאפשר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אנחנו סיכמנו שיתקיים דיון כאן, דיון המשך, לקראת סוף החודש, כל הדברים שנאמרו - - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ינואר, פברואר, מרץ, אפריל, מאי הסתיימו, חמישה חודשים לא קיבלו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

חמד, תקשיב.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עוד ארבעה שבועות אתם יוצאים לחופשה. לא פגרה, חופשה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אתה יודע מה? אתה צודק. אנחנו סיכמנו שיימשך הדיון, אנחנו לא רצינו שאנשים לא יקבלו פיצויים לכן העמדה של כולם הייתה קודם כל לאפשר להאריך את המועד עד סוף יוני. זו הייתה הסיבה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

למרות שהתקנות הגיעו עד חודש אפריל.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בדיוק. אנחנו ביקשנו שאנשים יקבלו, משום שיש כאלה שרעבים ללחם. אמרנו שיימשך הדיון ותוך שבועיים, לפני שזה נכנס, הנושא הזה יעלה, אתה תהיה ואתה תשמע את זה. הם טוענים - - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה זוכר שבינואר-פברואר אני הצבעתי איתך עם הבטחה שלך שנביא את זה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

נכון.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עבר ינואר-פברואר, עברו מרץ ואפריל, עבר מאי ואתה לא הבאת את זה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אתם בבייס? לא. אז מה אתה רוצה? מי שלא בבייס לא קורה איתו כלום, מה אתה מתפלא?

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

חבר הכנסת עמאר, היישובים הדרוזיים לא היו ואז עשינו שיח - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

ממש יפה ההתנהגות שלכם בעניין הזה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

לא, אתם התנהגות מופתית.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אתם תלמדו אותנו מוסר.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

דה פקטו אתה לא דואג, חד משמעית אתה לא דואג.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

לא, גם עושה לנו גזלייטינג בנוסף לכול, שהוא דואג.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

הוא אומר שלא עדיף לעסקים שם מחזוריות, שהם אמרו בדיוק הפוך.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

עוד לא נתתי לך.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אמרתי, אם היא באה לפניי היא יכולה לדבר, אין בעיה, מה שתחליט.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בבקשה, אורית פרקש.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב ראש. אני רוצה לדמיין רגע שיש לנו שר אוצר וועדת כספים נורמלית במדינת ישראל באמצע מלחמה ואני רוצה לשאול אותך, אדוני היושב ראש, מה אתה היית עושה במקום שר האוצר שלנו שמגלה לקראת חודש יוני באמצע מלחמה שכל הנחות העבודה שלו ביחס לתקציב המלחמה מתחילות לקרוס, ההוצאות שהוא תכנן בתקציב שאושר כאן בשנת 2024-2023 לא נכונות.

קודם כל משך המלחמה, אנחנו כבר נמצאים ביוני 2024, המלחמה מתארכת הרבה מעבר לתרחישים שנלקחו בחשבון בעלויות. דבר שני, היקף, היקף החזיתות הצפויות. כולנו כאן ישבנו, כולנו יודעים שבתרחיש המלחמה בכלל לא כלולה חזית צפונית, החזית הזו הולכת ומתקרבת ולנגד עינינו מדובר בעוד בור תקציבי שבכלל לא נלקח בחשבון בעלויות.

עוד דבר, הגירעון כבר מגיע ל-7% כשהשר המדופלם שלנו הניח 5.2%-5.3% גירעון ובעצם כל תקציב המלחמה שלו שגם לא הושלם פה. אתה יודע, אדוני היושב ראש, שלא השלמנו גם את העברת תקציב המלחמה בוועדה הזאת, כי זה לא דחוף, כי רבים על הכסף לגננות באופק חדש, לגננות החרדיות. מה אתם הייתם עושים אם הייתם שר אוצר בסיטואציה כזו? משרד האוצר מקיים דיונים קדחתניים על החמרת הגזרות, מדברים על העלאה והקדמה של עוד אחוז במע"מ, על מיסוי של החסכונות שלנו ויושבים וחושבים איך להיערך לתקציב שחור בשנה הבאה והנה פתאום יש הזדמנות.

ומה ההזדמנות, אדוני היושב ראש? הודעות על עודפים של משרדי ממשלה מיותרים חלקם, עם כספים קואליציוניים שלא קוצצו, סקטוריאליים. רק בתקציב האחרון, 302 מיליון שקלים עודף לשרה סטרוק שהיא לא יודעת מה לעשות איתם מרוב שהתקציב יוצא לה מהאוזניים, אז היא צריכה להעביר את זה משנה לשנה. רק הבוקר בשעה 9:30, אדוני היושב ראש, הודעת לנו שלסטרוק יש עוד מתנה של עוד 15 מיליון שקלים, 15.8 מיליון שקלים.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

כן, שלחו ב-9:30 בבוקר.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז עכשיו אני רוצה לשאול אותך, מה אתם הייתם עושים במצב כזה?

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זו פנייה ששלחתם אתמול בקבוצה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה זה?

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה ההודעה? ב-9:30 העבירו עוד הודעות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

טוב, נעבור על כל ההעברות ונראה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו השאלה שלי, הרי כל שר אוצר נורמלי היה אומר הולד יור הורסס, אני רוצה לשבת בשקט. אנשי אגף התקציבים, תעברו פה על כל סעיף, למה אי אפשר לקחת את ה-300 מיליון שקלים של סטרוק, את ה-95 מיליון של מאי גולן שעשתה כל כך הרבה פעילות לטובת מעמד האישה במלחמה הזאת, את ה-60 מיליון שקלים עודף של שירותי דת, את ה-23 מיליון שקלים לשר לירושלים ולמסורת, ואני רוצה לשאול איך זה שאנחנו מכנסים את הוועדה בכזאת בהילות כדי מהר מהר מהר להעביר את המעל 10 מיליארד שקלים האלה מצד לצד בלי לראות אם יש פה כסף שאפשר לחסוך לציבור ואולי למנוע חלק מהגזרות?

ההצעה לסדר שלי, אדוני היושב ראש, שכל הדברים שאנחנו אומרים, הוועדה הזאת הפכה לוועדה שאין בה טעם כי אני לא מרגישה שאתה מקשיב למה שאומרים - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

את לא חייבת לבוא, אין טעם בוועדה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

ברור שהיא חייבת.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא, היא לא חייבת. מה, היא צריכה לסבול?

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל מדינת ישראל סובלת.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> קודם כל אני מגיעה פחות, כמו שאתה רואה, כי באת אין טעם, אתה לא מקשיב לשום מילה שנאמרת.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא סיימתי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מבחינתי סיימת.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ההצעה לסדר שלי שלפני שיושבים פה ומצביעים בכזאת בהילות על העברת הכספים הזאת - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בהילות?

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, בהילות, כי הוועדה הזאת לא מתעסקת בשום דבר אמיתי, אתה לא מפעיל את הכוח שלך בשביל שום דבר אמיתי אלא ביד רוחצת יד עם שר האוצר ולכן ההצעה לסדר שלי - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. די, מספיק. עם כל הכבוד, את לא עושה פה נאום של שעתיים, תודה רבה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

רק בייס ומקורבים.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לסיים, ההצעה לסדר שלי היא למה לא לקרוא לשר האוצר - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אורית, לא, את סיימת. אני מבקש להפסיק.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה משפט וחצי במקום לצעוק עליי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא, אני מבקש להפסיק.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> משפט וחצי. למה לא לקרוא לפה לשר האוצר ואתה כיו"ר ועדת כספים תשאל אותו למה הדיון הזה בכלל הגיע לפה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>

דבר שני, אנחנו חתמנו, שליש חברי ועדה - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה, רון כץ, בבקשה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> - - על בקשה לדיון על אי הסדרים ברשתות החינוך החרדי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אורית, אני קורא לך לסדר.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לדעת למה אתה מתעלם מבקשות של שליש מחברי הוועדה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני לא רוצה לעשות מה שאת אומרת.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לקבל תשובה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

למה שלא נבין איך מנסים להעלים מיסים בישראל?

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אתה מתעלם משליש חברי ועדת כספים?

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אנחנו רוצים דיון על איך מנסים להעלים מיסים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני קורא לך לסדר פעם שנייה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין בעיה, אני יוצאת.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אז תצאי.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לקבל תשובה מיו"ר הוועדה, שליש חברי - - -

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

את צודקת, הגשנו דיון שליש. כשדיון השליש לא נראה לך אתה פשוט לא מקיים אותו למרות תקנון הכנסת.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ב-1 ביוני הגשנו שליש חברי ועדה להבין מה קורה עם כל החובות של רשתות החינוך החרדי.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

שלומית, תוכלי לענות לנו על זה? הגשנו דיון שליש, מה החובות לקיים דיון שליש?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אנחנו לא מקיימים דיון בוועדה הזאת?

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אני שלחתי על זה - - -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

בקטנה, אני חיכיתי לאופקים רק ארבעה חודשים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

יש תשובה של היועצת המשפטית.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

שלומית יכולה לענות על זה?

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רוצים תשובה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני קורא לך לסדר פעם שלישית.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

היא אמרה שהיא יוצאת.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יוצאת. אני רק רוצה להדגיש שהיושב ראש מוציא אותי כשאני מבקשת תשובה לשאלה למה במשך 20 יום היושב ראש לא מקיים דיון שהוא חייב.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

שליש חברי ועדה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שליש חברי ועדת כספים מבקשים לעשות דיון על אי סדרים ברשתות החינוך החרדיות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אורית, ביקשתי לצאת.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

וניסיונות להעלים מיסים.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 330 מיליון שקלים ולא מקיימים דיון, במקום זה מוציאים אותי מהוועדה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה זה הדבר הזה?

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> חילול השם.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אני בעד שנפנה ליועמ"שית על השליש הזה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

את לא מפסיקה לעשות חילול השם, לא מפסיקה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אתה מדבר על חילול השם?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לי את אומרת חילול השם?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

כן, מה לעשות?

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אתם כבר סיימתם לדבר בשם ה'. אתם לא יכולים לדבר יותר בשם היהדות, שכחתם מה זה להיות יהודים.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ה' עזב את הקבוצה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

הוא עזב מזמן.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

רון כץ.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

ה' ישמור, באמת ה' ישמור.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הכול הצגה, מחר תראה את זה ב - - -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

ממש לא הצגה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

רון כץ, בבקשה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אנחנו מוכנים שגם ב'יתד נאמן' זה מופיע.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

רק בשביל לפרוטוקול, לא הוצאת את אורית בשביל שיהיה לי מקום, נכון?

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לך הצעה לסדר, ינון?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

מאז שהורידו את חוק הרבנים יש פיחות במעמדו של ינון אזולאי, אם אתם שמים לב.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, זה ארז מלול.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

תסתכל לאן הוא הידרדר, עוד שנייה הוא יישב לידי.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

נאור, אתה מתבלבל, ינון זה הקווים הסלולריים.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

נאור, אני רוצה להגיד לך שזה לא מהיום, זה יחס של ג' לש"ס הרבה מאוד שנים.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אדוני היו"ר, אני יושב פה ואני תוהה לעצמי מה אני יכול להגיד בשביל לתפוס את תשומת ליבך ואולי מישהו בקואליציה הזו שלכם באמת יקשיב, כי משפחות חטופים יושבות פה, מתחננות אליכם, לא מעניין אתכם, טוב, עברו עשר דקות, נגמר, זה לא מעניין. מה בן אדם צריך לעשות – דיברה איתי עכשיו אמא, אמרה לי: אתה חבר כנסת, איך אתה יכול להשפיע עליהם?

אז הנה אני פונה אליך, איך אתה חושב שאני יכול להשפיע עליך אולי למנוע העברה של 10 מיליון שקלים למיגון יהודה ושומרון? העברה של 26 מיליון שקלים למשרד התפוצות? העברה של 23 מיליון שקלים למשרד ירושלים והמסורת? השר לא בארץ בכלל, לאן הולך הכסף? למשרד החינוך 213 מיליון שקל, אף אחד לא יודע לאן זה הולך וכמובן אהובתנו, משרד השקר המומצא של אורית סטרוק שמקבל מעל 300 מיליון שקלים.

ואחרי זה אני אומר לעצמי, אם הוועדה הזאת מתכנסת רק לצורך הלהתכנס ובסוף אתם תעבירו הכול כי סגרתם איזה דיל לפני לא יודע, אני אלך רחוק, אולי חוק הגיוס, לא יודע מה סגרתם, כי אני רואה שחברים עם עקרונות מהליכוד לא נמצאים פה, ובדקתי למה הם לא הגיעו לפה, כי כבר איימו להחליף אותם, לא להחליף אותם, בדיקטטורה שאתם חיים בה - - -

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

גם אותם איימו להחליף?

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

גם אותם איימו להחליף בדיקטטורה שאתם חיים בה, ואני שואל את עצמי מה עוד אפשר לעשות?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אולי טלי גוטליב, שישימו אותה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

חברי קואליציה הם הסוסים, לא מצביעים עם הקואליציה מוחלפים.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

תפסו אותי עכשיו בחוץ, משפחות של יתומי צה"ל, אין דבר יותר קדוש מזה במדינת ישראל, אין, אין, שום דבר שתגידו לא יותר קדוש מהם, אתמול היה אמור לעבור התמיכות שלהם, אתמול בערב הם קיבלו טלפון ואתה יודע מה אמרו להם בטלפון? מתנצלים, אין מספיק כסף לאוצר אז זה לא יעלה הפעם.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אין מקור תקציבי, נאמר.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אין מקור תקציבי, אבל לאורית סטרוק יש מקור תקציבי, לאוטובוסים ממוגנים שאף אחד לא צריך יש מקור תקציבי, להילולות יש מקור, להכול יש מקור תקציבי, ליתומי צה"ל, מי יותר קדוש מהם? אמרו הרבנים - - -

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

יתומי צה"ל, הם בבייס?

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אמרו הרבנים, כשאתם רוצים לראות קדוש, כשאתם רוצים ללכת לצדיק, לך לחייל צה"ל תנשק אותו. אני יודע שאצלכם זה לא נהוג, אבל ככה זה צריך להיות, וליתומי צה"ל לא תמצאו תקציב? איך אתם לא מתביישים?

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

כי הם לא בבייס, רון.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

הנה אני שואל עוד פעם בתחילת הדברים שלי, מה צריך לעשות בשביל להגיע ללב האטום שלכם? לפחות את יתומי צה"ל תכניסו לתקציב במקום איזה שטות אחרת שסגרתם פה. תודה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת טיבי.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> - - - אלופים בצה"ל, הם בבייס.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אז תצביע נגד, סגן אלוף במילואים. אתם כמו בובות, מה שאומרים לכם אתם עושים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מספיק.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

בובות.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אל תיתן - - - לצה"ל.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אז הנה אני אומר לך, הם לא בתקציב. תבדוק, הנה היו"ר, הנה היועצת, תבדוק.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אתה לא עונה.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אז מי יענה לו? אתם לא עונים לו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אף אחד. זו הצעה לסדר.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אף אחד לא עונה לו, נכון, כולם פה בובות.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

השבוע הוועד הארצי של ראשי הרשויות בחברה הערבית פנה לבג"צ נגד שר האוצר בשל אי העברת מענקי איזון לרשויות. אי ההעברה של מענקי איזון עלולה בוודאות גדולה להקריס את הרשויות הערביות ואין ספק שסמוטריץ' שישב כאן בדיוק לא הסתיר את דבריו ביחס למענקי האיזון לחברה הערבית ואמר שמבחינה אידיאולוגית עקרונית הוא לא רוצה להעביר את מענקי האיזון שכבר ב-2016 הוחלט לסייע לרשויות שבלאו הכי מצבן הכלכלי הוא בכי רע.

רוב היישובים נמצאים באשכול 1 עד 3. זה מונע מהרשויות להעניק את השירותים החברתיים, תשתיות, משכורות וכדומה. עמדת משרד הפנים היא דווקא כן להעביר את מענקי האיזון והשר ארבל בסוף 2023 דווקא העביר 200 מיליון שקל לשנת התקציב 2020, אבל ל-2024 אין, וכנראה 2024, 2025, 2026, זה 600 מיליון שקל, שר האוצר, שממשלת ארה"ב מאיימת להטיל עליו סנקציות, לא מוכן להעביר את הכספים האלה.

בינתיים מה עובר כאן? משרד ירושלים והמורשת 42 מיליון שקל, משרד התפוצות של השר המוצלח שיקלי 26 מיליון שקל, לשכות שרים וסגנים זה 5 מיליון שקל, במשרד ראש הממשלה, וסטרוק. סטרוק אמרנו כבר? כ-300 מיליון שקל.

נמצאים כאן, אדוני היושב ראש, אנשי הייטק, אני רוצה לבקש מכם לנתח לי את התופעה של המיזם, הסטרטאפ שנקרא סטרוק, זה מגנט של כסף, כל הזמן פה בוועדה מיליונים, מאות מיליונים, לסטרוק. זה יותר חזק מהסטרטאפ של מובילאי, כל הזמן מאות מיליונים, מעל מיליארד שקל עבר לסטרוק. היא גאונית הדור, הסטרוק הזאת, לא רק בגלל שהיא יהודייה, יש משהו בסטרוק שכל הזמן מגנט של כסף ועל חשבון צרכים אחרים חשובים, למשל על חשבון הספריות הציבוריות, על חשבון תשתיות, על חשבון סיוע למשפחות של נפגעים, גם בצפון, גם בדרום, גם במרכז, על חשבון מענקי האיזון.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

שו אוקיי?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

איזה אוקיי? זה המילה הכי לא אוקיי פה, הכי רחוק מאוקיי.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין אחד מערוץ 12 שיכול להתחרות עם טיבי.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

פינדרוס, תמיד אתה יודע לענות לעניין.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אתם לא יודעים מה זה ראש מועצה מקומית בחברה הערבית באשכול 1 עד 3 שגם כשהוא מעביר תקציב זה תקציב בגירעון, הוא לא יכול לספק שירותים.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

ועם חשב מלווה.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

ועם חשב מלווה. ואפרופו יישובים בצפון, גפני, אמנם ג'יש שדנו בה צורפה השבוע, אבל למשל מזרעה לצד ארבעת היישובים הדרוזיים עדיין לא צורפו. לכן אין כמו ועדת הכספים כדי ללחוץ וללחוץ, אבל לא לאורך זמן, כי זמן עובר ואנשים קורסים. שוב, אני מבקש ממך, כאדם שמאוד מעורה בהייטק, מה זה התופעה של סטרוק?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. גלעד קריב. אני מבקש בקצרה, אנחנו כבר עברנו פה הרבה מאוד הצעות לסדר, חברים שהם לא חברים בוועדה, אני מאפשר להם, אבל ממש בקצרה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

בסדר גמור, אדוני. הטענות המהותיות כבר נאמרו. התחושה מרצף הבקשות להעברת התקציב מלמדת שלפחות בחדר הזה של הוועדה אירועי ה-7 באוקטובר, אסון שמחת תורה והמלחמה לא טלטלו את אמות הסיפים, עולם כמנהגו נוהג, שוד הקופה הציבורית לפני ה-7 באוקטובר דומה לשוד הקופה הציבורית אחרי אסון שמחת תורה.

אבל מכיוון שאנחנו עוד לא בדיון המהותי ורק הצעה לסדר, אז אני מציע, אדוני, שתפזר את הישיבה מכיוון שבחומר שמונח לפני חברי הכנסת ישנה הסתרה מכוונת של ההעברות התקציביות. פה אני פונה ליועצת המשפטית ואומר, לא ייתכן שמאות מיליוני שקלים יועברו מבלי שיהיה כאן פירוט של כל אותן התחייבויות שמדברים עליהן. אם מדובר שישנן התחייבויות שיוצרות הכרח בהעברת תקציב מ-2023 ל-2024 שיציגו לנו את ההתחייבויות בדף הבקשה. זה לא המצב ברוב הדפים, אי אפשר לדון בבקשות האלה.

דבר שני, באותם מקומות שהעברת הכסף היא לא על בסיס התחייבויות שלא ניתן להשתחרר מהן, שיסבירו לנו מה ההבדל בין העברות התקציב האלה לבין התקציבים במשרד הרווחה למשל והשירותים החברתיים שלא מעבירים אותם מ-2023 ל-2024 וגורעים אותם מתקציבי הרווחה. עד שההסברים הללו לא מפורטים בגוף הבקשה וכל עוד הבקשות הן בסיסמאות, מיליארד שקל עוברים כאן בסיסמאות, בכותרות, בלי פירוט, גברתי היועצת המשפטית, תודיעי שכך לא ניתן לדון, שהוועדה הזאת תכבד את עצמה. הישיבה הזאת צריכה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]