פרוטוקול מספר 80, הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, 09/07/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 80

מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים

יום שלישי, ג' בתמוז התשפ"ד (09 ביולי 2024), שעה 13:54

סדר היום:

<< נושא >> פיקוח ואכיפה על אירועי אלימות של מסתננים << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אליהו רביבו – היו"ר

גלעד קריב

מוזמנים:

רפ"ק שרון כהן

–

ראש חוליית תורה והנחייה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי לינוי מני

–

עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש המשרד לביטחון לאומי פקד יעקב שטרנברג

–

קמ"ד אדף חקירות ומודיעין יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ מאיה וינקלר

–

יועמ"ש מחוז תל אביב, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ משה אביטל

–

מפקד תחנת שרת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ שלמה בן שיטרית

–

מפקד תחנת ת"א דרום, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי ניסים אפרגן

–

מנהל מרחב תל אביב, מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה איציק עמרני

–

מנהל מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה ערן קהת

–

מנהל זרוע הרחקה, מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה לירון גבאי

–

עו"ד, יועמ"ש מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה רפאל אליהו ראובן

–

אגף היועץ המשפטי, משרד החוץ

דליה גראד אפרת

–

מנהלת מחלקת אש"חוזרים, האגף הקונסולרי, משרד החוץ שירה בלה גלב

–

אגף היועץ המשפטי, משרד החוץ

נדב גולני

–

עו"ד, רפרנט אוכלוסין, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים גל פילק

–

מנהלת מסיל"ה, מינהל שירותים חברתיים, עיריית תל אביב יפו ברהנה הגוס

–

יושב ראש ארגון קהילתי, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל ד"ר שני בר טוביה

–

מקדמת מדיניות, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל יונתן יעקובוביץ

–

עו"ד, מנהל הפעילות, המרכז למדיניות הגירה

קיברם טוולדה גברמריאם

–

מנהל מחלקה, המוקד לפליטים ומהגרים

סיגל רוזן

–

רכזת מדיניות ציבורית, המוקד לפליטים ומהגרים

שי גליק

–

מנכ"ל בצלמו

מיקאל טספיי

–

חבר ועד עמותה עמותת האריתראים האורתודוקסים - מריה הקדושה שולה קשת

–

מנכ"לית אחותי - למען נשים בישראל

גבריאה מיקלה

–

כהן ראשי בכנסייה בלבנדה 18, עמותת האריתראים האורתודוקסים - מריה הקדושה אלכסנדר זרנופולסקי

–

עו"ד, עמותת האריתראים האורתודוקסים - מריה הקדושה ארנסט שוורצמן

–

עו"ד, שדלן, עמותת האריתראים האורתודוקסים - מריה הקדושה איציק דסה

–

עו"ד, מייצג קבוצת אריתראים

אוואט דאבאס איאגו

–

מייצג את הקהילה האריתראית, גר בדרום תל אביב

גודה

–

מייצג את הקהילה האריתראית, גר בדרום תל אביב

משתתפים באמצעים מקוונים:

שפי פז

–

פעילה חברתית, עמותת עוטף תחנה מרכזית

ייעוץ משפטי:

מיכאל קוסאשווילי

מנהלת הוועדה:

דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> פיקוח ואכיפה על אירועי אלימות של מסתננים << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

צהריים טובים, ברוכים הבאים. לפני שניגש לדברי פתיחה, מי שקצת פחות נוהג להופיע כאן, אני אבהיר את כללי ההתנהגות באולם הזה. מדבר אך ורק מי שאני נותן לו אישור. אין הסתודדויות ביניים. כל מי שרוצה להסתודד, להתייעץ, לעדכן, עושה את זה או בכתב או מחוץ לאולם. אני מאוד משתדל לא להשתמש בפטיש, אבל אם צריך אני עושה בו שימוש. אז אני מבקש לשמור על שיח נעים, מכבד. כמה טעון שהוא לא יהיה, שיהיה מכבד ונעים. את המיקרופונים אני מבקש להשכיב תמיד, אלא אם כן מישהו ברשות דיבור. נרשם או קיבל רשות דיבור או נשאל על ידי הוועדה ואז הוא יניף את המיקרופון לכיוון פה. תמיד כל מי שמדבר יאמר את שמו הפרטי ומשפחה והתפקיד שבנסיבותיו הוא מופיע כאן באולם.

שוב פעם צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא פיקוח ואכיפה של אירועי אלימות של מסתננים. הוועדה הזאת, כפי שאתם יודעים, חרטה על דגלה כבר מיומה הראשון לנסות ולסייע לתושבי דרום תל אביב אשר נאבקים מזה שנים רבות במסתננים אשר פוגעים באיכות החיים ולעיתים גם מסכנים אותם. אני אומר אזור דרום תל אביב, אנחנו יודעים לצערנו שזה הולך ומתפשט מעבר לדרום תל אביב. וגם מעבר לגבולות תל אביב. אבל דרום תל אביב נושאת את הדגל, כי היא זו שסובלת מזה שנים רבות. תושביה, מי שעוד הסכים להישאר או בלית ברירה נשאר לגור שם, התריעו מפני הבאות. הרשויות לדאבוני לא ידעו לאפיין או להיות מספיק רגישים ולטפל בזה כשהצרה הזאת עוד הייתה קטנה. היום אנחנו מתמודדים עם צרה גדולה. ובנסיבות האלה אנחנו מתכנסים כאן.

כמו שבעלי התפקידים הרלוונטיים יודעים, הוועדה סיירה באזור ביום ובלילה עם נציגי רשויות האכיפה, משטרה, ובלעדיהם, באופן רשמי ובאופן בלתי רשמי. אפשר לומר בכל שעות היממה. הוועדה הייתה לפנות בוקר, בוקר, צהריים. אני מבקר לעיתים קרובות, לא אומר תכופות, אבל לעיתים קרובות גם באמצע הלילה, גם לפנות ערב, כדי לאמוד את ההתנהלות ולאפיין פתרונות אפשריים לקיום אכיפה אפקטיבית.

הוועדה נמצאת בקשר עם רשות האוכלוסין ועם המשטרה וכן גרמה בשנה שעברה להגדלת תקציב היציאה מרצון ב-20 מיליון ש"ח. למי שיודע או לא, הוועדה מנסה לקדם תוכנית של הגירה שלא במכסת הפליטים למדינות כמו קנדה. מוכנה לטובת העניין להכשיר את המהגרים במקצועות שנדרשים במדינות שמסכימות לקלוט עובדים ולסייע להם לצאת לשלום, בבטחה ובנועם את גבולות המדינה. שכן אין למדינת ישראל, בלשון המעטה אני אומר את זה, בטח לא לוועדה הזאת, שום רצון לנרמל את ההישארות שלכם כאן. אני אומר את זה בצורה ברורה. כל, אבל כל מה שאני אוכל לעשות כדי לסייע לכם להבין שאתם לא רצויים כאן אני אעשה. הכול כולל הכול. אני כמובן אעדיף לעשות את זה בעידוד, בשלום, בחדווה, בתמרוץ, בשיפוי, בהכשרה מקצועית. אבל כל מה שרק נוכל לעשות, ככל שיורה לנו החוק, אנחנו נעשה כדי שתפנימו שלעולם, אבל לעולם לא נסכים לנרמל את ההישארות שלכם פה. וכל דקה היא דקה מיותרת מבחינתנו.

אני לא מדבר ברמזים. ובנושאים האלה אני גם לא עוסק בדיפלומטיה. אני אומר את זה ראה וקדש. מי שמכיר את הגישה שלי ועוקב אחר הדיונים הרלוונטיים ונמצא איתי בסיורים מכיר את עמדתי מזה שנים רבות. ולפחות מהרגע שהקדוש ברוך הוא שלח אותי לעמוד בראש הוועדה הזאת כחלק משליחותי ושאיפתי להגברת הזהות היהודית בארץ ישראל, אני עושה כל מה שאני יכול כדי לוודא ולעודד את הרשויות להתגייס לטובת העניין.

אני מודה לראש רשות האוכלוסין, חברי אייל סיסו ולראש מינהל אכיפה החדש והנמרץ והנכון מר עמרני, על ההתגייסות, על הנכונות, על שיתוף הפעולה, על מאור הפנים. ועל החדווה בחתירה למגע ובתוך זה אני לא יכול להתעלם מההחלטה המבורכת של ממ"ז תל אביב, פרץ עמר, שאחת הפעולות שהוא נקט בהן מרגע כניסתו לתפקיד היא הקמת מנהלת שתעודד, תסייע אכיפה, להשלטת סדר עד כמה שניתן.

גבירותיי ורבותיי, אני מבהיר, לא יתכן שאזור דרום תל אביב יהיה אזור לחימה. אזור לחימה רביעי במדינת ישראל, אם אנחנו נספור את הצפון, הדרום ואזור איו"ש. אין שום סיבה שזה יקרה. יש בישראל מספיק מחלוקות גם בלי להכניס לכאן את אריתריאה, עם כל האמוציות שאיתם מגיעים מהגרי עבודה. כמעט כל לילה אנחנו שומעים על התפרעויות והפרות סדר מצד מסתננים. בין תומכי משטר למתנגדי משטר, עם כל מיני טרמינולוגיות והגדרות ביניהם ובתוכם. כמעט מידי שבוע יש אלימות קשה ולעיתים גם רצח. לרוב זה קורה בתוך האוכלוסייה שמגיעה מאריתריאה, אך לצערנו לא רק. בשנים הראשונות לפלישתם ארצה זה היה באופן מדוד, כי עוד לא היה להם ביטחון עצמי מספיק גבוה. היום הם מרשים לעצמם הרבה יותר ואין לנו לבוא בתלונות אלא על עצמנו.

לפי הפרסומים ב-9.5.2024 מסתנן מתנגד משטר אריתראי נרצח בקטטה בדרום תל אביב לאחר שהשתתף בהפגנה של מתנגדי המשטר ב-28 במאי 2024. אז ב-28, יום שלישי בשבוע אם אני זוכר נכון, היו מהומות של תומכי ומתנגדי משטר האריתריאי, שכללו השלכת אבנים, חפצים, שימוש באלות ודוקרנים שהובילו לרצח. גם שלשום בלילה הייתה אלימות בכמה זירות עם נרצח אחד ופצועים ורק שמונה מתפרעים נעצרו. ואני אומר רק שמונה מתפרעים נעצרו. אני פונה מכאן למכובדיי, נציגי משטרת ישראל. אלימות ופרעות בין מתנגדי המשטר האריתריאי למצודדי המשטר לא צריכים להתרחש. אם מתרחשים יואילו לקיים אותם באריתריאה. זה בלתי נתפס בעיניי, אפילו מטורף, שכל הוויכוח מתקיים בתוך ישראל, בתוך תל אביב. בתוך שכונות שבהם גרים עוד ישראלים, קשישים וילדים, נשים ומתבגרות.

אני אצטט מתוך כתבה משלשום שגורם במשטרה שאומר שהמתח בין הקבוצות מבעבע כל הזמן מתחת לפני השטח ומתפתח לקטטות אלימות של עשרות עד מאות משתתפים. ואני מבהיר, מאות משתתפים. מאות, לא עשרות. מאות זה מאות רבות. בל נשכח שמספר ימים לפני הטבח הנורא ב-7 באוקטובר התבצע מרחץ דמים בלב תל אביב. הכוחות לא היו ערוכים. הם אפשרו לעצמם כוחות הביטחון מופרז לשחרר כל רסן. ורק קדימות ודחיפות הנושאים על סדר היום הורידו ממרכז הכותרות את המתרחש.

אני מבקש ברשותכם לעבור קודם כל למשטרת ישראל. אני אשמח בבקשה לדעת כמה מעצרים של פורעים אריתראים היו בשנתיים האחרונות. אתם לא חייבים לענות כרגע. אני אשאל אתכם משהן כמו שלוש-ארבע שאלות מראש שהוועדה שעושה עבודתה במסירות שלחה לכם אתמול. אבל לטובת הנוכחים שלא מכירים את המסמך, אני אשאל את השאלות ואז תענו באופן מרוכז.

כמה תיקים נפתחו וכמה מתוכם של קטינים. כמה כתבי אישום הוגשו בשנתיים האחרונות כנגד פורעים אריתראים. כמה מהם נכנסו לכלא ולכמה זמן? אז אלה הם הנתונים של השאלה הראשונה. השאלה השנייה, האם המשטרה יודעת מיהם תומכי משטר ומיהם מתנגדים. מיהם הבעייתיים בתומכים, מיהם ראשי הקבוצות והראיסים של המתנגדים? האם המתנגדים הם אותן דמויות שמופיעות בכל התרחשות מחדש. אני מבקש לדעת למה לא מצליחים להפריד ביניהם. אלה השאלות הראשונות ולאחר מכן נעבור לשאלות הבאות.

<< אורח >> רפ"ק שרון כהן: << אורח >>

אני שרון כהן, מדור חקירות, ראש חוליית תורה והנחייה במטה הארצי. לעניין הנתונים, נתחיל. יש לי נתונים שהועברו לוועדה רק היום אז יכול להיות שהם לא בפניך, אבל בכל זאת. במהלך השנים 2022 עד 2023 נפתחו סך הכול 1,919 תיקים, כאשר המעורבים בהם הם מאריתריאה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

עוד פעם?

<< אורח >> רפ"ק שרון כהן: << אורח >>

1,919 תיקים בשלוש השנים האחרונות: 2022, 2023, 2024. החלוקה היא 707 תיקים בשנת 2022, 816 תיקים בשנת 2023 ובשנת 2024 396 תיקי חקירה. מבחינת כתבי האישום יש לנו סך הכול הוגשו 474 כתבי אישום בתיקים האלה. כאשר מדובר בעצם ב-182 כתבי אישום בשנת 2022.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, שנייה. את מדברת כאן על כ-25% כתבי אישום בסך הכול.

<< אורח >> רפ"ק שרון כהן: << אורח >>

כן, בערך.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה הסיבה שאחוז כל כך נמוך?

<< אורח >> רפ"ק שרון כהן: << אורח >>

אני לא ניתחתי את התיקים. לא התבקשנו לנתח אותם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, זה עדיין לא לנתח. נפתח תיק. אם מדובר ב-25% כתבי אישום זה מסביר אחד משניים: או שנעצרו שלא לצורך חלילה ואז לא הייתה עילה באמת. או שמאיזו שהיא סיבה לא היו מיצוי הליכים כדי לגבש תשתית ראייתית או טיפול בזמן. אולי יש גם ברחנות בין פתיחת תיק לגיבוש כתב אישום.

<< אורח >> רפ"ק שרון כהן: << אורח >>

שוב אני אגיד, את התיקים האלה ספציפית אנחנו לא ניתחנו עדיין.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה זאת אומרת עדיין? אתם מדברים איתי על כמה שנים. אני לא שואל אותך על 2024. שקיבלתי גם נתון מדאיג. אנחנו רק בחצי 2024 והאחוז הוא מראה על עלייה בכתבי האישום ובתיקים.

<< אורח >> רפ"ק שרון כהן: << אורח >>

יש לנו עלייה קטנה בכמות כתבי האישום. אבל אני יכולה להגיד באופן כללי כאשר מדובר בתיקים של הפרות סדר יש לנו בעיה מבחינת כמות הראיות כאשר מטפלים באוכלוסייה כל כך גדולה בעצם שתוקפת משטרה. וחלק גדול מהתיקים לצערי לפעמים נסגר מחוסר ראיות. לא כי לא היה מיצוי הליכים ולא כי נעצרו אנשים לא נכונים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. אז יש עניין של גיבוש.

<< אורח >> רפ"ק שרון כהן: << אורח >>

תשתית ראייתית, נכון. גיבוש תשתית ראייתית. הרבה פעמים אנחנו נופלים שם. אני לא, שוב, לא בדקתי את התיקים האלו ספציפית אבל זה מה שקורה בתיקים של הפרות סדר בדרך כלל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה אחוז התיקים שנפתחים בגין הפרות סדר ומה אחוז בגין פשיעה? ואז נבדוק את מדרוג הפשיעה.

<< אורח >> רפ"ק שרון כהן: << אורח >>

אני אשמח לבדוק את זה. לא פילחנו את זה. פילחנו את זה לפי כמות התיקים שנפתחו, לפי כמות כתבי האישום שהוגשו בתיקים. ויש לי גם לפי פסקי הדין שבעצם הוטלו באותם תיקים. שלזה עוד לא התייחסתי, אשמח להתייחס אם אתה רוצה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לדבר איתי רגע על פסקי דין.

<< אורח >> רפ"ק שרון כהן: << אורח >>

כן. אז סך הכול בשנים האלה, בשלוש השנים האלה ניתנו 314 פסקי דין, שמתוכם 165 היו פסקי דין למאסר. פסקי הדין הם נעים בין 0 ל-5 חודשים ועד 37 חודשים בהתאמה לעבירות שבוצעו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מכיר עבירות חמורות שבטוח שסד העונשים הוא חמור יותר מ-37 חודשים.

<< אורח >> רפ"ק שרון כהן: << אורח >>

אלה הנתונים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא יודע, לפחות על פי כותרות, אני פוגש מקרי פשיעה שהעונש בגינם ההתחלתי גבוה יותר. אז מה?

<< אורח >> רפ"ק שרון כהן: << אורח >>

שוב, קשה לי מאוד להתייחס לתיקים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז בואי תשמעי גברתי מה הוועדה מבקשת. אני מבקש לקבל דוח שיגובש בטבלה שבצד אחד יהיה סעיף העבירה, בהמשכו דרישת הפרקליטות ולצידו פסיקת בית המשפט. אני רוצה לראות אם יש פה איזה שהיא מגמה מקלה. אם יהיה אפשר לבצע עוד עבודה, זה ממש ממש יסייע לי. שבצד זה, אם תוכלו לציין כאינדיקטור מה העונשים שמשיתים בתי המשפט על אותה פשיעה, באותם סעיפים, על אזרחי מדינת ישראל. אני מאוד מקווה שהחשש לי יתברר כשגוי. מאוד.

<< אורח >> רפ"ק שרון כהן: << אורח >>

אוקיי. אני רק אציין שבעצם נתונים מהפרקליטות צריכים להיות מועברים על ידי הפרקליטות ולא על ידי משטרת ישראל. אבל אנחנו נעביר ככל שיש לנו את הנתונים, אנחנו נעביר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. אז בואו תרשמו לכם בבקשה להעביר בקשה לפרקליטות. אני רוצה לקבל את החשיפה הזאת. זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת. תני לי דוגמה לעונש של 37 חודשי מאסר בגין איזה סעיפים?

<< אורח >> רפ"ק שרון כהן: << אורח >>

אני לא יודעת. אין לי פה חלוקה לפי סעיפי עבירה. יש לי פשוט לפי כמות החודשים, מה שהתבקשנו להעביר פחות או יותר. אין לי חלוקה לעבירות. אבל אנחנו בהחלט נעביר את זה לבקשתך.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

טוב. יש לך עוד משהו שאת רוצה לענות לי על השאלות? אני אמשיך לשאול? תודה. קודם כל אני שאלתי אם המשטרה יודעת לאפיין את המתפרעים בין תומכי המשטר למתנגדי משטר והאם הדמויות הן אותן דמויות והאם מדובר במועדים שבמבחן בדוקאי בסיסי הם גם ייתפסו כמי שפורע חוק גם שלא במסגרת הפגנות משטריות.

<< אורח >> סנ"צ משה אביטל: << אורח >>

משה אביטל, מפקד תחנת שרת. אתה ביקרת אצלי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שלום אדוני, ברוך הבא.

<< אורח >> סנ"צ משה אביטל: << אורח >>

קודם כל לעניין המודיעין, בתחנת שרת יש לנו רכז מודיעין. הוא אמון על התחום. הוא נפגש גם עם שני הצדדים. יש בידי המשטרה מידע אודות תומכי משטר. יש לנו גם מידע אודות דמויות מפתח שהן חלק מהמתנגדים. דמויות שכמו שקראת להם מקודם שור מועד. אנחנו מבצעים פעילות רציפה כנגד אותם דמויות. הם מוגדרים כיעדים אצלנו. פה אני חושב שזו ההזדמנות וזה המקום להגיד האירועים האלה מייצרים לנו הרבה מאוד עצורים שבהם נתפסים גם אריתראים שמחזיקים כלי תקיפה. מכל סוג שהוא. מצ'טות, גרזנים, מוטות ברזל וכן הלאה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

רק בעת התפרעויות?

<< אורח >> סנ"צ משה אביטל: << אורח >>

לא רק בעת התפרעויות, גם ביום יום. אנחנו עוצרים אותם, מביאים אותם לתביעות. מגישים כנגדם כתב אישום והם משתחררים חזרה לגזרה. מבלי להתייחס לקונטקסט שבגינו הם נתפסים, מבחינת בית משפט זה החזקת כלי תקיפה, ככה זה נתפס. וזו אחת הבעיות הכי משמעותיות שיש לנו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה דינו של מי שנתפס עם כלי תקיפה? שמן הסתם זה לא בשביל לקלף תפוז.

<< אורח >> סנ"צ משה אביטל: << אורח >>

מוגש כתב אישום על החזקת כלי תקיפה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ומה הפרקליטות מבקשת על כזאת עבירה?

<< אורח >> סנ"צ משה אביטל: << אורח >>

אני יכול לבדוק. התביעות מבקשים להשאיר אותו במעצר עד תום ההליכים. אבל עד היום לא צלחנו בסוגייה הזאת.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה הסיבה?

<< אורח >> סנ"צ משה אביטל: << אורח >>

כי מבחינת בית המשפט אין מסוכנות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כשאתם מראים להם מוצגים של כלי תקיפה?

<< אורח >> סנ"צ משה אביטל: << אורח >>

מראים הכול. וזו אחת הבעיות שיש לקהילה, כשהם רואים אותם למחרת היום, אחרי שהם יודעים שהם נתפסים, מייצר אצלם חוסר הבנה איך יכול להיות שהאנשים האלה נתפסו יום לפני והם בחוץ? הפרוצדורה של הגשת כתב אישום וההליך הזה של עד שהוא נגזר דינו מבחינתם זה לא מעניין. הם רואים את הבן אדם למחרת בבוקר בגזרה. וזה משפיע מאוד על אפקט ההרתעה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שאלה ליועץ המשפטי לוועדה. האם יש לי זכות לבקש לקבל עדכון לקראת כאלה דיונים ולהגיע לבית משפט כדי ללמוד ואף להשמיע את קולי מול בית המשפט כיושב ראש הוועדה הזאת?

<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>

במהלך הדיון. אני אבדוק ואתן תשובה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

האם יש לכם לתת לי איזה שהיא אינדיקציה בחתך השוואה מול אזרח ישראלי שייתפס עם כאלה כלים אל מול מהגר עבודה?

<< אורח >> סנ"צ משה אביטל: << אורח >>

צריך לבדוק את זה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

טוב. אני אשמח ללמוד את ההבדל בהתייחסויות.

<< אורח >> סנ"צ שלמה בן שיטרית: << אורח >>

אני רוצה להגיד משהו. שלומי, מפקד תחנת תל אביב דרום. מה שאנחנו באים להגיד פה שהקונטקסט שבו הם נתפסים עם כלי התקיפה האלה, זה לא כמו בחור שתפסת אותו באיזה גינה ציבורית. זה בדרך כלל או אחרי אירוע של דקירות או בתכנון לאירוע של דקירות. הם לא מסתובבים עם זה להגנה עצמית.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בוא, בוא, ברשותך אדוני המפקד, שלא ננסה לרגע לנרמל גם נשיאת נשק בלתי חוקי להגנה עצמית. גם זה פסול.

<< אורח >> סנ"צ שלמה בן שיטרית: << אורח >>

ברור. אבל פה זה חמור שבעתיים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ברור, ברור.

<< אורח >> סנ"צ שלמה בן שיטרית: << אורח >>

כי הם מכינים, דרך אגב, הציוד הזה גם הם מכינים אותו בכל מיני נקודות מסתור בבניינים. ואנחנו יכולים להעביר לך תמונות של שקיות עם גרזנים שמוכנים לתקיפה ועם מוטות ושבריות. והם מכינים את זה. וכשאתה תופס אותם עם מצבור כזה ומביא אותם לבית משפט הם מקבלים כתב אישום. אבל בית משפט לא מבין את הקונטקסט הזה, שזה אירוע הרצח הבא. אז הוא מבחינתו הוא מנתק את זה מהקונטקסט. הוא קובע שזה אותו ילד בן 16 שהחזיק סכין בכיס. אין מסוכנות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני לא חושב שיש ילד ממשפחה נורמטיבית שיחזיק סכין בכיס סתם. זאת אומרת, גם אם אין סכנה שהוא יבצע עם זה עבירה. סתם בן אדם לא מחזיק סכין.

<< אורח >> סנ"צ שלמה בן שיטרית: << אורח >>

לא, זה קורה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, אני לא יודע. אני פחות מכיר כאלה אוכלוסיות, אני לא יודע. ואני לא גדלתי בסביון. אתה יודע, בן אדם נורמטיבי לא מסתובב בכיס במקום ארנק או טלפון עם סכין. זה פשוט לא. ירקן כן. בן אדם שהולך ברחוב לא. אין שאלה בכלל. אבל עדיין, בין שחרור מלא לכליאה מלאה יש עוד כמה דרגות בדרך. האם הרחקה, מעצר בית, אזיק אלקטרוני, זה משהו שהוא במכלול שלבי הפעולה שלכם שאיתם אתם נוקטים ומנסים להשליט סדר?

<< אורח >> סנ"צ שלמה בן שיטרית: << אורח >>

כן, בעיקר בסוגיית ההרחקות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

וזה מסייע?

<< אורח >> סנ"צ שלמה בן שיטרית: << אורח >>

לתקופת ההרחקה. אי אפשר להרחיק אותו לנצח.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אתה יודע לנסות לאפיין לי את אותם אנשים שנושאים כלי נשק? מה משלח ידם? האם עד כמה שניתן להגדיר אותם הם נורמטיביים? מנהלים אורח חיים?

<< אורח >> סנ"צ שלמה בן שיטרית: << אורח >>

לרוב זה אנשים שמנהלים אורח חיים רגיל. הם לא פושעים. אם אני אשים את האצבע, הסכסוך של התומכים מתנגדים הוא הבעיה הקשה ביותר. אני יכול להגיד אצלי בגזרה בכל אופן. אם אין לי 30 שוטרים פרושים בשטח רק באזור שכונת התקווה מג"ב ויס"מ אני יכול לעשות, אני לא רוצה לעשות ניסוי כזה, אבל יהיה לי אירוע רצח כל לילה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה?

<< אורח >> סנ"צ שלמה בן שיטרית: << אורח >>

מה ששמעת.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. שרק נבהיר למי שקצת פחות חשוף להידרדרות ששכונת התקווה זו צרה שמתגבשת לה רק בשנים האחרונות. וזה אומר שהאחיזה הטריטוריאלית בשכונת התקווה כבר השלימה את מלאכתה מה שנקרא, מבחינת אחיזה והשתקעות באזור.

<< אורח >> סנ"צ שלמה בן שיטרית: << אורח >>

חד משמעית. בעיקר של תומכי שלטון. אבל אם תנתח את הגזרה של שתי התחנות אתה תבין שרוב המתנגדים נמצאים בשרת וכל התומכים נמצאים בגזרה של תל אביב דרום.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שרת זה אזור התחנה המרכזית, למי שקצת פחות.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

נווה שאנן אתה מתכוון? מתנגדים באזור נווה שאנן?

<< אורח >> סנ"צ שלמה בן שיטרית: << אורח >>

כן. והתומכים הם באזור התקווה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. מה קורה עם מקרים חמורים יותר? סתם לדוגמה ניסיון לרצח או חלילה רצח בעצמו? זה משהו שכן גורם לשופט להבין את הקונטקסט?

<< אורח >> סנ"צ שלמה בן שיטרית: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן? ואז מה דינו?

<< אורח >> סנ"צ שלמה בן שיטרית: << אורח >>

שהם הולכים למאסרים. עכשיו יש לנו כמה תיקים שאנשים נעצרו, נמצאים כרגע בסטטוס של תום הליכים. ומנהלים הוכחות.

<< אורח >> פקד יעקב שטרנברג: << אורח >>

אני אעיר איזה שהיא הערה קטנה. אירועי הרצח שקרו בגזרת שכונות - - - ושרת כמעט כולם פוענחו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זו הייתה השאלה הבאה שלי.

<< אורח >> פקד יעקב שטרנברג: << אורח >>

מאחר והרקע הוא רקע פוליטי, כלומר פלוני רצח את אלמוני לא בגלל שהוא עשה לו משהו, אלא רקע פוליטי, לכן ההשפעה של הפענוחים של התיקים האלה ועונשים הם לא כמו תיק פשע רגיל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יש לקיחת אחריות באופן יחסי?

<< אורח >> פקד יעקב שטרנברג: << אורח >>

לכן הכיוון צריך להיות הרחקה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. ויש איזה שהיא מידה של נטילת אחריות, של הודאה, של לבוא ולהגיד כן, זאת הייתה? אין.

<< אורח >> פקד יעקב שטרנברג: << אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

האם אתם מגבירים רישות מצלמות כדי לזהות, ליצור תשתית ראייתית גבוהה יותר? למנוע?

<< אורח >> פקד יעקב שטרנברג: << אורח >>

כמו שאמרתי, התיקים כמעט כולם מפוענחים, כולל התיק של הרצח האחרון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן. ברצח כן, אבל הפרעות והפרות סדר פחות.

<< אורח >> סנ"צ שלמה בן שיטרית: << אורח >>

לרוב הם מגיעים רעולי פנים עם בנדנות, עם כובעים. גם ככה לא קל לזהות אותם, עוד תוסיף להם בנדנה וקסדה ומשקפי שמש, קשה לנו מאוד לזהות אותם. זה רק כשאנחנו מגיעים למעצר פיזי אנחנו מצליחים לזהות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אתה יודע, יש לי עוד כל כך הרבה שאלות וקשה לי לנתק את עצמי לשאלה הבאה. כי אני פשוט מזועזע. פשוט מזועזע. אז שוב פעם, קודם כל ישר כוח לכם, אתם פשוט באמת עושים מלאכת קודש. ממש, זו מסירות נפש עצומה.

וזאת לצד תסכול. מי שיודע, בסיור שערכתי אתכם תפסנו בשידור חי שודד לאור יום, הוא הודה כשכבר לא הייתה לו ברירה, אבל הוא צחק לכם בפנים. הוא אמר אני אשתחרר. טוב. יש איזה שהיא נקיטת הליכים להרחקה את מי שנמצא מבצע פשע, בוודאי ובוודאי אם הוא מוגדר כתומך משטר?

<< אורח >> פקד יעקב שטרנברג: << אורח >>

כיום יש מדיניות אי הרחקה. וזה עדיף שרשות ההגירה יגיבו בסוגייה הזאת.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

גם לתומכי משטר אי הרחקה?

<< אורח >> פקד יעקב שטרנברג: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ומה קורה עם הרחקה מהאזור, מה שנקרא הגלייה?

<< אורח >> פקד יעקב שטרנברג: << אורח >>

אנחנו יכולים לעשות לפרק זמן בסמכות בית משפט או בסמכות קצין. לתקופה מסוימת, לא לנצח.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא. אבל להגיע לדין ודברים עם אותו גורם מתסיס או מותסס שיתרחק לאזור אחר.

<< אורח >> פקד יעקב שטרנברג: << אורח >>

הבעיה שמרכז החיים שלו הוא בגזרה שלנו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הוא לא נולד במקום. הוא לא נטע שם - - -

<< אורח >> פקד יעקב שטרנברג: << אורח >>

נטע, נטע. יש לו ילדים בגנים, זה משפחות. יש להם עסקים לחלקם. זאת אומרת, אלה אנשים שהם מבוססים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

טוב. אז נדבר על עסקים. חלק מהחמארות, אני מניח שלא צריך לבאר מה ההגדרה של חמארות בפני הנוכחים כאן. אז חלק מהחמארות הפכו למוקדי התארגנות של פורעים וקטטות המוניות בין נתינים זרים. אני אשמח בבקשה לדעת מה המשטרה עשתה עד היום כדי למנוע זאת ומהן התוכניות להמשך.

<< אורח >> פקד יעקב שטרנברג: << אורח >>

אני אענה לשאלה הזאת, מאחר ומרכז החמארות, בתי הקפה של הזרים, אצלי. כשאתה היית אצלי היו קצת יותר מ-100. היום אנחנו עומדים על 41 חמארות שאין להם רישיון עסק או חמארות שמייצרים אירועי אלימות. ירדנו לכמות מאוד קטנה, 41. כש-28 מהם בהליכים משפטים כאלה או אחרים. אנחנו עושים פעילות מצוינת עם העירייה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

למה נדרשים אבל להליך משפטי פסוק כדי לבצע אכיפה ולא פשוט לבוא עם מנעול רתק? אם עסק לא חוקי הוא כבר לא חוקי כבר ברגע תהליך הטיפול. נכון? מהרגע שמאתרים יודעים שהוא לא חוקי.

<< אורח >> פקד יעקב שטרנברג: << אורח >>

יש פרוצדורה משפטית שהוא אמור לעבור ובסוף היא עובדת. בסוף העסקים האלה שאין להם רישיון והם מייצרים אלימות הם נסגרים. כמו שאמרתי, היום אנחנו על 41 חמארות מתוך 100 שהיו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

60% טופלו כבר.

<< אורח >> פקד יעקב שטרנברג: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יש חמארות שנסגרות ונפתחות מחדש או במקום אחר?

<< אורח >> פקד יעקב שטרנברג: << אורח >>

נהפוך הוא. היום כשהם כבר פותחים חדשים אז כבר נסגרים עוד לפני שמתחיל ההליך, כשאנחנו באים אליהם. כי הם מבינים את הפרוצדורה. יש תוכנית סדורה בסוגייה הזאת. אנחנו התקדמנו מאוד.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אם ניקח את השנה האחרונה בכל אירועי הפרעות באופן מצרפי אתה יודע לאמוד לי מהם הנזקים שנגרמו לרכוש ומשטרה בכל הפרעות שהיו?

<< אורח >> פקד יעקב שטרנברג: << אורח >>

גם לרכוש של אזרחים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

גם אתה יודע?

<< אורח >> פקד יעקב שטרנברג: << אורח >>

גם לרכוש של אזרחים. כמו המקרה של יום ראשון האחרון. לא מעט רכבים ניזוקו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, אבל אתה יודע לאמוד?

<< אורח >> פקד יעקב שטרנברג: << אורח >>

לא, אני לא יודע לאמוד.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אה. לא, אני יודע שיש לתשתיות ולרכוש אזרחי. אין ספק. כל מי שרואה את התמונות ועוקב יודע. ומי שמגיע לבקר אחרי הפגנות. אני שואל אם יש לכם איזה שהוא תחשיב אקטוארי. איזה שהוא תחשיב אומדני לנזק מצרפי לרכוש המשטרה בעקבות שנת הפרעות האחרונות.

<< אורח >> פקד יעקב שטרנברג: << אורח >>

שאלה טובה. צריך לעמוד אותה גם בהיבט של רכוש וגם בהיבט של כוח מבצעי לטובת המענה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הוועדה תשמח לקבל את שני הנתונים האלה. בסדר? תודה.

נעבור למשרד החוץ. האם חבר הכנסת גלעד קריב מבקש רשות דיבור?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שלך.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ראשית אדוני אני מתנצל על האיחור, הייתי בוועדות אחרות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מחול.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

תודה רבה. אני מבין שבשעה שלא הייתי כאן אדוני במסגרת הדברים שלו, אני מתנצל שוב שלא שמעתי אותם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני אשמח להשמיע לך אותם.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, לא, אני אסתכל אחרי זה. אנחנו נוהגים להקשיב איש לדברי רעהו. אז אני מבין שציינת לפחות לגבי חלק מהנוכחים כאן שלשיטתך הם לא רצויים כאן שמבחינתך אתה תעשה את הכול על מנת להרחיק אותם. וזו עמדתך.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מודה ולא אבוש.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

יפה. שמעתי אותה בעבר. אני מבקש לנצל את ההזדמנות לפני שאני אפנה לנציגי המשטרה כדי לומר לאותם אנשים שאליהם פנית שאני דעתי שונה. ואני נבחר ציבור, בדומה לחברי, יושב-ראש הוועדה. ואני כאזרח ישראלי, כציוני, כבן לעם היהודי, חושב שחלק מזהותה היהודי של מדינת ישראל היא שהמדינה הזאת תתרום את חלקה, כמו עוד מדינות מתקדמות, מפותחות, דמוקרטיות בעולם, על מנת לקלוט פליטים.

כל קליטה של פליטים צריכה להיעשות מתוך גם התחשבות בנסיבות של כל מדינה קולטת. מדינת ישראל היא בהגדרה מדינה קולטת הגירה על בסיס חוק השבות. מגיעים כל שנה לישראל הרבה מאוד מהגרים במסגרת חוק השבות. למדינת ישראל יש אתגרים ביטחוניים, המיקום הגיאוגרפי. זה בסדר גמור שבתוך מדיניות הגירה יישקלו שיקולים רבים. דבר אחד לא יכול לקרות במדיניות הגירה של מדינה מתוקנת, ובמיוחד אם היא מדינת הלאום של העם היהודי, שהמדינה הזאת לא תשתתף במאמץ הגלובלי להבטחת שלומם ורווחתם של פליטים שנמלטים ממשטרים דיקטטוריים.

אז אני מבקש מהנוכחים שיידעו שגם אם יש מחלוקת בתוך החברה הישראלית, יש לא מעט ישראלים שבשם ישראליותם ויהדותם חושבים שמדינת ישראל צריכה לתרום את חלקה למאמץ לקליטת פלטים.

אם אינני טועה, הסיבה המרכזית לכך שמדינת ישראל לא יכולה למשל להרחיק אנשים שהם תומכי משטר ברורים, אפילו אנשים שלטובת הייצוג המשפטי שלהם מסתייעים בשגרירות אריתריאה, הסיבה שזה לא מתאפשר היא כי מדינת ישראל לא מוכנה לבצע בירור פרטני של בקשות המקלט. זאת מדינת ישראל שבאה ולקחה ציבור גדול, אני לא זוכר בדיוק את המספר המוערך של מבקשי המקלט מאריתריאה, של השוהים מאריתריאה.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

בערך 17,500.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

17,500.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יותר, יותר.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

מתוכם 10,000 מתנגדי משטר, הרוב.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אז אני אומר, 20,000 לצורך העניין. מדינת ישראל היא זו שכרגע הביאה אותנו למצב שבו ההגנה היא הגנה קבוצתית קולקטיבית ולא הגנה פרטנית שמאפשרת לשקול את השיקולים שהדין הבין לאומי והאמנות שישראל חתומה עליהם מתירות לשקול. מכיוון שמדינת ישראל לא רוצה למלא את חובתה על פי הדין הבין לאומי ולבחון בקרות מקלט.

אז ממה נפשך. אם ממשלת ישראל לא מוכנה למלא את חובותיה על פי דין ולבדוק. ואנחנו לא מדברים על שלושה חודשים. עומדות לנו שנים. אם מדינת ישראל הייתה מטפלת כראוי בבקשות של הפליטים הייתה בוחנת פרטנית, הייתה מעניקה כמדינה שומרת חוק וכמדינה דמוקרטית וכמדינת העם היהודי שמצולק מכף רגל ועד ראש בחוויית הפליטות וההימלטות ממשטרים רצחניים. אז היינו היום במצב שבו הייתה קבוצה מסוימת של פליטים מאריתריאה, שהיו מקבלים מעמד בישראל. המספרים ברורים, מדינה של 10 מיליון אזרחים. 10,000 איש היו מקבלים מעמד. 12,000 איש היו מקבלים מעמד. לא מאיימים על צביונה של מדינת ישראל. להיפך, היו מקבלים מעמד, היו משתלבים בכלכלת המדינה. לא היו צריכים לחיות בהכרח בחצר אחורית באיזה שהוא מסווה. היו משתלבים בכל זירות תעשייה במדינת ישראל. ומי שלא מגיע לו מעמד פליט אז לא היה מקבל מעמד פליט.

אז קודם כל הממשלה, ממשלות נתניהו לדורותיהם, בייחוד ממשלות נתניהו, בואו, הן רוצות להחזיק את החבל בשני קצותיו. אז כשאתה מחזיק את החבל בשתי קצותיו ואתה לא ממלא את המחויבות הבין לאומית שלך התוצאה היא אחת. אתה מתמודד עם מציאות כמעט בלתי נתפסת שבתוך קבוצה שזוכה להגנה יש תומכי משטר ומתנגדי משטר. שזה הרי סתירה מהותית לתופעת הפליטות. מי שתומך משטר קצת קשה להסביר למה הוא פליט, לא? הרי הוא תומך משטר. השגרירות גם עוזרת לו. השגרירות מארגנת איתו את האירועים. אז הוא כנראה לא צריך ליהנות ממצב של פליט. אז תבדקו.

ואם אתם לא מוכנים לבדוק בשל איזה שהיא מדיניות, אפילו לא הייתי קורא לה מדיניות הגירה. זה גם לא מדיניות. אני יודע ואני יודע גם את עמדותיך, אתה יודע. חדלון אישים, חוסר פעולה. התעלמות מבעיות שצומחות מתחת לאף. זו לא מדיניות. לזה קוראים רשלנות נפשעת. אז ממשלות ישראל מנהלות מדיניות של רשלנות נפשעת אל מול התופעה הזאת והן אשמות בכך שבאותה שכונה גרים אנשים שהם ברחו מאימת המשטר ואנשים שתומכים במשטר. אז תטפלו בזה. לומר לאנשים שהם בורחים מאימת משטר רצחני אנחנו נרחיק אתכם? איך נבחר ציבור במדינת הלאום של העם היהודי יכול לומר דבר כזה? מבחינתי זה לא דין אוניברסלי. הזהות היהודית שלי כולה נרעשת מאמירה לאדם שנמלט ממשטר רצחני, אנחנו, בני העם היהודי, אנחנו נדאג להחזיר אותך לגיא ההריגה שלך, של משפחתך ושל קהילתך.

עכשיו לגבי משטרת ישראל. קודם כל אני מחזק את ידיכם. זה באמת אתגר שאמנם עוד מדינות באירופה מתמודדות איתו, ראינו את הסקירה של המוקד. אבל זה לא מפחית מעוצמת ההתמודדות שלכם במשטרת ישראל עם התופעה הקשה והמסוכנת. ליבי על כל תושבי דרום תל אביב. על הישראלים הוותיקים שברחובותיהם מתנהלים האירועים המחרידים האלה. ליבי על אותם מבקשי מקלט מאריתריאה, שגם כאן בארץ המקלט, הארץ שאמורה להיות בעבורם מקלט נתקלים באלימות ברחובות. וליבי על השוטרים. שיש לנו, אנחנו יודעים כמה משימות יש היום למשטרת ישראל. אנחנו גם יודעים בוועדה הזאת, קיבלנו סקירה בוועדה הזאת שבחודשים האחרונים או בשנה האחרונה נעשו גם כמה פעולות חשובות. הכנסת אותו כוח או יס"מ או מג"ב, חטיבה טקטית, אני כבר לא זוכר. אני פוגש את כל הכוחות האלה גם בקפלן כל מוצאי שבת, אבל כנראה שיש עודף כוח אדם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

באמת? מה אתה עושה בקפלן?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני אומר לך, גם לקפלן מביאים את החטיבה הטקטית, את הים"מ, את משמר הגבול.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לקפלן אני יודע שהם מגיעים, אבל מה אתה עושה בקפלן?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני באתי לייצג אותך, אני נציג הוועדה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זהו, שכחתי.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

בסדר. כנראה יש עודף כוח אדם בחטיבה הטקטית. אבל אני באמת, לא מקל ראש. אני חושב שנעשה מהלך מאוד מאוד חשוב בהבאת אותם כוחות. ולצערי באמת האירועים שם חורגים מהפרת סדר או מפשיעה עירונית רגילה.

אבל אני גם זוכר נתונים נוספים שהוצגו בדיון הקודם ואני מבקש לגביהם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

נתונים חסרים לגישתך.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, אני אומר, יש נתונים חשובים מאוד. אני אומר איזה נתונים הובאו, איזה נתונים חלקיים ניתנו לנו בפעם הקודמת ואיזה נתונים הוזכרו בפעם הקודמת שהם מציגים עומק של בעיה שצריך להתמודד איתה. אני מזכיר שאנחנו שמענו שאחוז המימוש של תקני שוטרי סיור עמד לפני שנה על 50% בתחנת שרת. דיברנו על כך שמסלולי תמרוץ וגיוס שוטרים שקיימים בתחנות אחרות של משטרת ישראל לא מופעלים במלואם לגבי שוטרי הסיור בתחנת שרת. אני מבקש לדעת מה אחוז המימוש של התקנים עכשיו. והאם כל המסלולים שנמצאים בתחנות אחרות מאתגרות ברחבי הארץ הופעלו כדי להקל על גיוס כוחות נוספים כחולים. לא חטיבה טקטית. זה דבר אחד.

שאלה שנייה שאני מבקש לדעת, אנחנו ראינו נתונים של המרחב, לפיהם אחוז ההשתתפות של אוכלוסיית מבקשי המקלט בשכונות שהוזכרו כאן בפשיעה שהיא לא נקרא להם פשיעה פוליטית. אני רגע שם בצד את האירועים האלה שדורשים בעיניי, אני חייב לומר, מעורבות אולי אפילו יותר משל המשטרה. כאשר על רקע פוליטית, במעורבות של שגרירות במידה מסוימת. ביזום אירועים, בייצוג אנשים בבתי משפט. לא יודע. נראה לי שזה לא רק עניין למשטרת ישראל שיש פה עוד גורמים במדינת ישראל שצריכים כבר להיכנס לתוך האירוע הזה. זה לא אירוע סתם של פשיעה. פשיעה על רקע פוליטי, מדיני. נבדוק את זה לא בדיון גלוי אני מציע, מה בדיוק קורה כאן.

אבל אנחנו קיבלנו מכם נתונים בעבר שאחוז ההשתתפות של אוכלוסיית מבקשי המקלט בפשיעה השוטפת נמוך משיעורם באוכלוסייה. אלה נתונים שאתם הצגתם לנו. אני מבקש לדעת האם יש בידיכם נתונים עדכניים בנושא הזה. האם המגמה השתנתה. האם אתם יכולים ואם אין לכם את הנתונים עכשיו אני מבקש לקבל אותם כחבר ועדה. תחליטו שמשום מה הם שמורים אז יש כספת שאפשר להעביר אליה את הנתונים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני לא חושב שמדובר בנתונים שמורים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

פעם שעברה אמרו לנו שזה נתונים שמורים מלשכת השר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, לא, לעניין השיעור בפשיעה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שיעור הפשיעה ביחס לחלקם באוכלוסייה אני חושב שזה נתון - - -

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אז אני מבקש לקבל את הנתונים מהמשטרה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יש לכם למסור לחבר הכנסת קריב את הנתונים האלה?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

כי אם לא, רק משפט אחרון. כי אם לא, אז אנחנו מבינים שיש פה בעיה ממוקדת שאני חייב לומר היא קצת גדולה בעיניי על הכוחות של המשטרה במרחב שרת. יש פה תופעה ברמה ממשלתית, ברמה של גורמי ביטחון ישראלים שצריכים להיכנס לתוך העניין. אני כן חושב שבהיערכות מתאימה, הרי בסופו של דבר האירועים האלימים האלה הם בעיקר סביב מועדים ידועים ואירועים שמבקשים. לא שזה מקל על חומרת המצב. אבל אני חושב שבהיערכות, ולצערי כן, כנראה צריך לא עשרות שוטרים סביב אולם אירועים. אלא מה לעשות? להכניס לתל אביב מאות שוטרים באותם ימים מועדים לפורענות. משטרת ישראל יודעת לעשות את זה וצריך לעשות את זה כדי למנוע את האלימות הרצחנית.

הערה אחרונה אדוני, כי אני בזמנו הצעתי שנקיים על זה דיון, אני אולי אוציא את זה בכתב. אנחנו נמצאים ברגע מאוד מורכב. מדינת ישראל לא תרחיק את האנשים האלה, כי היא לא יכולה להרחיק את האנשים האלה עד שהיא תבדוק פרטנית את בקשת המקלט והיא לא רוצה לבדוק את בקשות המקלט. ויש פה מצב נתון. יש פה כמה קהילות, אחת מהן הקהילה האריתראית שחיה פה. וכשאנשים חיים במקום מסוים אז הם חיים. הם מתאהבים והם בונים זוגיות ונולדים ילדים והם גם עובדים ואני מציע לאדוני לבדוק מי בדיוק, למשל, לא זוכר איפה אדוני גר. אני יודע שבעיר שאני אני יודע את מי העירייה מעסיקה בפינוי הזבל ברחובות. אני פוגש אותם כל בוקר ומדבר איתם. זה לא בדיוק חמארות רק.

כל רשויות השלטון במדינת ישראל והרבה מאוד עסקים במדינת ישראל נהנים מאוד מהמעורבות של אותן קהילות בכוח העבודה במדינת ישראל. תאמר לנו לאנשים האלה שלום בבוקר כשאתה רואה אותם מנקים את הרחוב בשעה המוקדמת שאתה יוצא, תשמע את סיפור חייהם. אני כמעט תמיד מקפיד לעשות את זה. אנשים חיים כאן, נולדים ילדים. מדינת ישראל על פי החוק הישראלי והדין הבין לאומי משלבת אותם במערכת החינוך. מה רוצים, שהם יהיו ברחוב? אבל החבר'ה האלה מגיעים לגיל 18 ופתאום מדינת ישראל שוכחת מהם. עד גיל 18 הם קיבלו, היו תלמידים, למדו, אבחונים דידקטיים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מגיעים לגיל 18 לא נותנים להם דיור למשתכן בלי הגרלה, לא מסדרת להם, כאילו.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, עזוב אדוני. כדרך אגב, אני אומר לך בצורה פשוטה. אם מדינת ישראל הייתה בודקת בקשות פרטניות אז כל מי שהיה זוכה למעמד של פליט אז מדינת ישראל הייתה צריכה להעניק לו לפחות תושבות. עם כל מה שבא. אבל מדינת ישראל לא עושה את זה, אז בסדר, הם בין שמיים לארץ. עכשיו, הם בין שמיים לארץ בייחוד כשהם מגיעים לגיל 18. הם לומדים בבתי ספר בתל אביב, חבריהם לכיתה יוצאים לשנת שירות, למכינה, מתגייסים לצבא. הם מגיעים לגיל 18 ונפלטים לרחוב.

עכשיו בוא, אתה יודע מה קורה כשחבר'ה בני 18 נפלטים לרחוב. הנורמטיביים שבהם והטובים נכנסים תחת אלונקת הפרנסה של המשפחה. אי אפשר להצדיק הידרדרות לפשע. אבל אנחנו גם יודעים מה קורה כאשר בגיל 18 בן אדם נפלט לרחוב. ופתאום המדינה הופכת אותו לאדם שקוף.

לכן מי שרוצה לטפל בעניין צריך להפעיל הרבה מאוד כוח במניעת אלימות רצחנית. משטרת ישראל צריכה לקבל את כל הכוחות כדי לטפל. לא יכול להיות שאנשים יישחטו בסכינים ובגרזנים ברחובות תל אביב. לא יכול להיות. ולא משנה אם הם מתנגדי משטר או תומכי משטר. לא יכול להיות. וזה תפקיד של משטרת ישראל ותשימו 1,000 שוטרים מהחטיבה הטקטית.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ציפיתי ממך לשמוע משהו מרענן, חה"כ קריב. נתתי לך להתבטא באופן נרחב ולא כנהוג. ואני אשמח שתמשיך להתבטא גם בהמשך הדיון. ירגש אותי עד מאוד אם אתה תגיע לפה לעוד דיונים כאובים אחרים גם בנושאים אחרים של עובדים זרים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לצערי המפלגה שלי, אני נותרתי כרגע הגבר האחרון בשמאל הציוני. אנחנו עובדים לקראת הבחירות הבאות. זה נשנה את זה. אני מתפזר בין שש ועדות בו זמנית.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הלוואי ויהיו עוד חרוצים כמוך בפרלמנט שלנו.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

נתונים אני אוכל לקבל?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

קודם כל, כן. אני מצטרף לבקשה שלך. שתיים, אני מאשר את הבקשה שלך לעניין קיום הדיון בנושא שהזכרת. ושלוש, אני חייב להתוודות שהיה מרגש אותי ומרענן אותי לדעת שהחלטת לבוא בקריאה ולומר אין שאלה, כל מי שתומך משטר או מעורב בפשיעה ומסכן את שלום הציבור ומסכן את שלום אחיו בעיקר – יפונה מפה באופן חד צדדי. כי לא יבולע לו כשהוא יגיע לארצו. ציפיתי לפחות לשמוע את זה, בלי שום קשר.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

זה נשמע. אבל שמעת אותי משהו הרבה יותר חריף.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, לא.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני לא רוצה לחכות עד לרגע שבו האדם נוטל גרזן. אני, בוא, כי אני מספיק כבר עם העקרונות של מסטיק נדבק לצינור דולף. תבדקו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

קיום הדיון הוא בעניין הזכאות לא יכול להיות מובחן בדרך להשלטת סדר. והרחקת מועדים לפשע.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אבל למעט דבר אחד. בוא, מה לעשות, מדינת ישראל, וזה אינטרס שלך ושלי, זו מדינה שמתנהלת על פי חוק. כאשר לוקחים קבוצה ומגדירים את כולה שהיא לא בת הרחקה, אז אי אפשר ליטול אדם ולהחזיר אותו לארץ מוצאו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

למה?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני מסביר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אבל כל מי שאין מניעה, שמ-day one אין טעם בכלל לבחון את הבקשה שלו הואיל והוא תומך משטר והוא מהווה סכנה קיומית לשלום הציבור ובוודאי לשלום אחיו, קודם כל אותו לפנות.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אבל אני רוצה רגע להסביר אדוני. אלא אם יאמרו פה נציגי רשות האוכלוסין שאני טועה ואני מיד מוכן ללמוד ממומחים ממני. כדי לעשות את התהליך שאתה רוצה, אז בדיוק צריך להיכנס לתהליך של בחינה פרטנית. כי אי אפשר על סמך זה שאדם נתפס עם פטיש בתרמילו לומר תומך משטר, נחזיר אותו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא. אבל תומך משטר שנתפס עם גרזן בוודאי שהוא בר הרחקה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אבל אני מציע לך הצעה הרבה יותר טובה. אני מציע שלא נגיע בכלל למצב שמסתובב פה אדם עם גרזן אם הוא לא ראוי להיות פליט. אני מציע לתפוס את הדליפה המזיקה בקדמת הצינור, לא באחריתו. בבקשה. אני קורא לרשות האוכלוסין וההגירה, עשו את מה שנדרש מכם, מכוח האמנות שישראל חתומה עליהן. זה החוק. תתחילו לבדוק את בקשות המקלט הפרטניות. אנחנו בפיגור של 10 שנים, 15 שנים, בטיפול בעניין. צר לי לומר, ממשלת ישראל הביאה עלינו את האסון הזה. כי אתם לא מוכנים לבדוק. אז תבדקו וכל מי, אני לא יודע אם די בכך שבן אדם תומך פוליטית במשטר, זה כבר מצדיק מיד החזרה. יש הרבה נסיבות לפליטות. אבל בואו נבדוק.

יכול להיות שאם היינו עושים את מלאכתנו שאנחנו מחויבים לה, לא יודע, 80% מהאנשים שנמצאים כבר לא היו פה. אבל אתם לא עושים את זה. אז מה באים, עוד פעם לבתי המשפט בתלונה? הרי שופט יכול להחליט רק על פי מה שלפניו. ומה לעשות ששופט לא יכול כשהוא יושב ויש לו חומר ראיות לומר טוב, בגלל שצבע עורו של האדם הוא X והוא במעמד של מבקש מקלט שלא בר החרגה אז אני אפעיל פרמטרים אחרים של הדין הפלילי. עכשיו, אם המחוקקים במדינת ישראל, לא יודע, כל כך משוכנעים, בואו, בבקשה, בואו נשנה את החוק הפלילי במדינת ישראל.

אבל מה רוצים? כל היום יש לממשלת ישראל על כל זרועותיה פתרון נהדר. תמיד השופטים אשמים. 750 השופטים של מדינת ישראל אשמים בכל הצרות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא יודע, אני חושב שאנחנו נמצאים באותו מקום ובאותו זמן ומקבלים סקירה מאותם גורמים שאומרים לך שבגין עבירות עד עבירות חמורות בין המשפט לא מבין את הקונטקסט ולא מקשר את העבירה עם המסוכנות ומורה לשחרר ו/או פוסק מאסר קצר מועד עד כדי כך שאותם אזרחים שנפגעים ומאוימים לא יודעים כבר באיזה מבט להסתכל על השוטרים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אבל אדוני, בסדר. בוא נאמר שהשופטים היום יחמירו את מדיניות המעצרים. מעצר, אני מזכיר, זה או לצורכי חקירה או שיבוש הליכי משפט או באמת מסוכנות. בוא נאמר בסדר, יחריפו את גישתם למעצרים כי דרך אגב, לא יודע איפה בדיוק ישימו את האנשים. אנחנו משחררים עזתים כי אין מקום בבתי המשפט.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יש מקום שנקרא סהרונים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אבל לא נורא, אולי נבנה אגף בשדה תימן. עכשיו ראש הממשלה פתאום גילה שכן צריך את שדה תימן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תמיד אתה יצירתי.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

מה לעשות?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני אוהב.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

כן. כאשר הממשלה לא מתפקדת אז האופוזיציה מביאה פתרונות יצירתיים. פתאום ראש הממשלה גילה שיש שדה תימן. מצוין. אולי הוא עוד מעט יגלה שיש גם תושבים שלא פונו מכפר בלום שצריך לדאוג להם.

אני יודע שאנחנו גם לא במחלוקות נורא גדולות בכל הסוגיות. אבל אני רוצה רגע לומר, בסדר, עצרו אותו. במקום לשחרר אותו למחרת יעצרו אותו עכשיו לשלושה ימים. אבל אחרי שלושה ימים בסופו של דבר יש דין פלילי במדינת ישראל. או שהמדינה תגיש כתב אישום או שלא. גם זה אשמת השופטים שהתובעים המשטרתיים לא מגישים כתבי אישום?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תודה. תודה רבה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני לא מבין, הם לא מגישים כתבי אישום המשטרה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

למה אתה אומר שלא? לא היית בחלק הזה של הדיון.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

בוא נשאל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מאכזב אותי שמי שנתן לך סקירה עשה את זה באופן סלקטיבי.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא נתנו לי שום סקירה, אתה יכול לבדוק.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, לפני שהגעת לפה. אתה הגעת לפה ואתה ידעת את כל מה שהיה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני מבקש לדעת כמה מעצרים היו. כמה מעצרים היו וכמה כתבי אישום הוגשו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חה"כ קריב, ב-2,000 תיקים נפתחו בין השנים 2022 לאמצע 2024. כ-500 כתבי אישום הוגשו בגינם. ואחוז הרשעה מאוד מאוד נמוך. אני ביקשתי לקבל נתונים השוואתיים אל מול אותן עבירות שמבצעים אזרחי מדינת ישראל.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

כדאי לבדוק גם את סוגיית המעצרים. אבל כמה חקירות נפתחו סביב אירועי האלימות שאנחנו מדברים בהם בעיקר? כמה מעצרים בוצעו וכמה כתבי אישום הוגשו על ידי המשטרה? אני רוצה להמר אדוני שכאשר אתה תבדוק, כמו שראינו עם נתוני הפשיעה שהוצגו לנו בסיור בתחנת שרת – אין יתר ייצוג של אוכלוסיית מבקשי המקלט בפשיעה מאשר שיעורם באוכלוסייה, זה בדיוק להיפך. מה לעשות? אלה הנתונים של המשטרה. אתם רוצים להציג לנו נתונים אחרים תציגו נתונים אחרים. אבל אלה הנתונים שאתם הצגתם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז קודם כל אני כבר ביקשתי לקבל את הנתונים האלה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

עכשיו בואו תנו לנו כמה כתבי אישום הוגשו סביב המעצרים באירועי האלימות סביב אירועי החגים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין להם חיתוך. יש להם באופן מצרפי.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

איך אין למשטרה חיתוך? תראו, אם הדיון פה מתמקד לא בשגרת הפשיעה נקרא לה העירונית שמתקיימת בכל האוכלוסיות, בכל הערים וכו', הרי אנחנו מתמקדים באירועים רצחניים. באירועים שעלולים להידרדר באמת והידרדרו לנטילת חיי אדם. לא משנה מי קיפד את חייו. הייתי מצפה שהמשטרה באה לדיון כזה אז היא תתמקד בנתונים. מה, אי אפשר למסור את הנתונים?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

סיימנו עם שלב הציונים. אני עניתי.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ציונים, לא ציונים. אמרתי לך, ציונות כוללת בתוכה גם יחס רגיש של העם היהודי למבקשי מקלט. זה לא רק ציונות, זה יהדות. עבד לא תסגיר על אדוניו. אדוני מכיר את ההלכה המוכרת.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא עבד ואין אדוניו. אז אנחנו נעבור ברשותך לנציגי משרד החוץ.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

רשע כי תצא.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

וגם יתפוס לנו מקום ונשלם עליו 400 שקלים ביום.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אז תרחיק אותו. תתחיל בלבדוק.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

למה אתה אומר לי תודה רבה? תשאל את נציגי הרשות למה אתם לא בודקים את הבקשות הפרטניות?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז אתה מכניס כתנאי מתלה את עניין הבדיקה באופן פרטני של כל מבקשי מקלט.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

להזכיר את ההסכם שנתניהו חתם על נציבות האו"ם לפליטים שהיה מביא לירידה בחצי של כמות מבקשי המקלט, אבל ברגע האחרון גורמים קיצוניים שהיום מיוצגים היטב בממשלתו סיכלו את זה? שהיינו היום עם אוכלוסיית מבקשי מקלט הרבה יותר מצומצמת – מה שהיה משפיע גם על אפשרויות השילוב שלהם הפרודוקטיבי בחברה הישראלית וגם על צמצום מגמות של אלימות?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

טוב, תודה רבה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אבל בפעם האחת שנתניהו עיצב מדיניות אז עשו לו "בן", הבן שלו, שאז לא ישב במיאמי ועוד כל מיני פעילים פוליטיים וההסכם התפוגג.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חה"כ קריב, הוועדה מודה לך.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

על הסקירה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

על העניין הרב שהכנסת בדיון. אני עכשיו פונה בבקשה ברשותכם לנציגי משרד החוץ. אני אשמח בבקשה לדעת אילו פעולות דיפלומטיות מכיר משרד החוץ שמבצעת שגרירות אריתריאה בישראל פרט לאירועים שהם שנויים במחלוקת.

<< אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>

דליה גראד אפרת, מנהלת מחלקת קשרי חוץ וזרים באגף הקונסולרי. לצערנו הרב הקולגה שלנו שמטפלת במדיניות מול אריתריאה חולה. היא דיברה אתכם אתמול הבנתי והיא לא יכולה להגיע.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא אתמול.

<< אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>

אוקיי. אני חושבת שעם עדן, אבל לא משנה. לנו יש קשרים עם אריתראים שכמו שנאמר לכם שעדיף לא לדבר עליהם פה בציבור.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ברשותך גברתי, אם את יכולה לענות לי רק על מה שאני שואל. אני יודע מה אני לא שואל. אני יודע גם באיזה רגישות יש לנקוט ולכן אני בורר את פעולותיי בתוך שאלותיי. אני שואל האם משרד החוץ מודע לאירועים דיפלומטיים אחרים נוספים ששגרירות אריתריאה מקיימת בישראל פרט לאותם אירועים שהם שנויים במחלוקת? שאלה שאני לא חושב שיש מניעה לענות עליה.

<< אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>

שוב, אני לצערי הרב, היא לא נמצאת.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא יודעת לענות. אוקיי.

<< אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>

אני לא יכולה לתת את המידע המלא.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

טוב. האם שגרירות אריתריאה חייבת להיות בתל אביב?

<< אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>

אין מחויבות למקום. יש לנו הרבה שגרירויות שעוברות לירושלים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני גם יכול לשאול שאלה?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן. שאלה אבל פינג פונג.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אתה רומז משהו אדוני יושב-הראש? על אורך השאלת שלי?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא. אני אומר שאני צריך להתרגל לנוכחות המבורכת שלך אצלי.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

בשביל זה אני בא רק טיפין טיפין.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, לא. תבוא יותר ותדבר פחות.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

טוב. שאלה: האם משרד החוץ מכיר את המידע לפיו שגרירות אריתריאה מימנה ייצוג משפטי לאנשים שהיו מעורבים באירועים האלימים? מכירים את המידע?

<< אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>

שוב, אני ומחלקת משפט פה שנציגים יש גם, לא מכירים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בקיצור, משרד החוץ התכבד והטריח את העובדת המכובדת והעסוקה בשביל לענות לי שאין לה תשובות. אני אתן עוד איזה שהוא צ'אנס קטן אולי לקבל התייחסות מעוד שני הנציגים האחרים ממשרד החוץ. ואם לא, אז תמסרי בבקשה לממונים שלך שהנוהג הזה חייב להיפסק, לפחות אצלי בוועדה. כשאני מזמין בעל תפקיד הוא צריך להגיע והוא צריך להגיע מצויד בתשובות לנושא הדיון. ואם לא, הוא שולח מישהו שיודע למלא את מקומו. אם לא, פשוט תודיעו שאתם לא מגיעים ואני אסיק את המסקנות שלי.

<< אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>

אוקיי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מי פה מנהלת מחלקת אפריקה במשרד החוץ?

<< אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>

זה מה שאמרתי, היא חולה ולא הגיעה. מאתמול בלילה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

איחולי בריאות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

רפואה שלמה. תשלחי בבקשה את עדן, אני רוצה לדעת מתי הוא קיבל את ההודעה הזאת.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אדם לא יכול לצפות את מחלתו ימים לפני. רק את החגים הלאומיים של מדינות אפשר לצפות לפני כדי להיערך עם החטיבה הטקטית.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חה"כ קריב, הציפייה שלי היא קצת יותר גבוהה. כי אלה שאלות מהותיות.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אפשר גם לקבל התייחסות בכתב.

<< אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>

בשמחה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא יזיק למשרדי הממשלה להעביר עמדה לוועדה.

<< אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>

בשמחה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני אעביר לך גם את השאלה השלישית ואז תשיבי לוועדה על שלושתן. אני אשמח בבקשה לדעת אם יש לישראל יחסים דיפלומטיים עם אריתריאה, האם ניתן לדחות את כל בקשות המקלט של תומכי המשטרה לפחות ולהטיס אותם חזרה למולדתם? האם האפשרות הזאת נבחנה בכלל.

<< אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>

את הנושא של בקשות מקלט זה לא קשור ליחסים הדיפלומטיים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא. אבל אם מדינה שאין לנו איתה יחסים דיפלומטיים.

<< אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>

יש לנו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא. עם מדינה שאין לנו איתה יחסים דיפלומטיים אין פרטנר לדבר איתו ולהגיע איתו להסכמות כלשהן. עם מדינה שיש לנו איתה יחסים דיפלומטיים כמו עם אריתריאה, אני שואל האם ניתן על סמך או באמצעות אותם יחסים דיפלומטיים לייצר איזה שהוא ערוץ שמוסכם בין הצדדים שמטוסים עם תומכי משטר ייצאו מישראל אליהם.

<< אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>

יש מקום לדבר על זה איתם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. אני מודה לך.

<< אורח >> שולה קשת: << אורח >>

אבל אם הם לא חוקיים אז בטעות אי אפשר שיעלו על מטוס גם מתנגדי משטר? לא בודקים מי ומי לא?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני לא יודע מי גברתי.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

תושבת האזור ומנהיגת ציבור בשכונות שאנחנו מרבים לדבר בהם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה שמך?

<< אורח >> שולה קשת: << אורח >>

שולה קשת. אני מכירה את אדוני.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אה, נפגשנו בסיור.

<< אורח >> שולה קשת: << אורח >>

נכון. וגם השתתפנו בוועדה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ודיברנו, נכון.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

נבחרת ציבור.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ברוכה הבאה.

<< אורח >> שולה קשת: << אורח >>

יושבת ראש שכונת נווה שאנן ומנכ"לית תנועת אחותי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ברוכה הבאה. עוד מעט תקבלי גם רשות דיבור באופן מרוכז.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אתה אדם פוליטי. אז אני רוצה לומר לך שבניגוד למה שאולי אנשים חושבים, כשבודקים את דפוסי ההצבעה של הישראלים הוותיקים, רק להם יש זכות הצבעה, בשכונות - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לצערך.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

להיפך. מגלים שבאופן מפתיע כל אותן מפלגות שצורחות כל היום משילות, משילות ורוכבות על מצוקתן של תושבי דרום תל אביב הן לא זוכות לתמיכה אדירה. ודווקא אנשים ונשים שמנסים לקדם פתרונות של שילוב, של טיפול משולב, של רווחה ושל אכיפה, פתאום מגלים שהם אלה שנשלחים לייצג את תושבי השכונות במועצת העיר. אחת מהן זו חברתנו שולה קשת.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

טוב. תודה על המשך הסקירה המשכילה. תודה רבה. אני רוצה לאפשר ליועץ המשפטי לוועדה להתייחס, להשיב על השאלה שלי ואז נעבור.

<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>

אני אשמח להשיב לאדוני על השאלה שהוא שאל בנוגע להשתתפות בהליכים משפטיים. אז אני רק אגיד שיושב-הראש, חברי כנסת רשאים כמו כל אזרח להגיע לדיונים משפטיים. כמובן בהתחשב בהגבלות. אי אפשר ניתן בעצם להביע עמדה כבעלי תפקיד.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. זאת אומרת אני לא יכול להציג את עמדתי ועמדת הוועדה, אבל אני כן יכול להיות כאזרח המדינה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אבל אדוני יכול בוועדת חוקה לזמן דיון שהנהלת בתי המשפט, שהפרקליטות ושהתביעה המשטרתית יתייצבו בו. אם יש לאדוני הערות, ואני מציע גם שנבדוק נתונים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הנה הצעה שנייה שלך שאני מקבל. הוועדה תפעל להזמין.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני חושב שנגלה שאין בדיוק הטיה, אבל בסדר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בסדר, בוא נלמד. אנחנו פה בשביל ללמוד ולהגיב בהתאם.

אנחנו נעבור, ברשותכם, לרשות האוכלוסין. אני אתחיל עם קבלת סקירה שאני מבקש לעניין המספר המזהה. אבל אני אכניס טיפה את מי שקצת פחות בעניין לאירוע. הוועדה, חה"כ קריב, ביקשה בזמנו, נתנה איזה שהוא רעיון ליצור מספר מזהה אחיד בין כלל הרשויות לכל השוהים במדינת ישראל שהם אינם אזרחי ישראל. שאין להם תעודת זהות.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

מספר זיהוי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מספר זיהוי, מספר מזהה, אחיד, שמוכר ומוגדר ומוטמע בכל המערכות. רשות האוכלוסין לקחה את זה צעד קדימה והתחילה לעבוד על זה. ואני אשמח בבקשה לדעת מה קורה עם עבודת המנגנון בנושא.

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

צהריים טובים. איציק עמרני, ראש מינהל אכיפה וזרים. אני רק אגיד שלגבי השאלה הזו מנכ"ל הרשות והשר פועלים בכל מה שקשור לנושא הביומטרי. לכן אנחנו ממוקדים בנושא הזה.

לעניין הנושא של המספר האחיד, את הפרטים המדויקים אני אוכל להעביר אותם בצורה מסודרת לוועדה, אם צריך בכתב.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

למען ההגינות, הואיל ואתה לא - - -

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

קיבלת תשובה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, לא קיבלתי תשובה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

קיבלת תשובה. לא התקדם דבר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא קיבלתי תשובה. למען ההגינות, הואיל וראש מינהל אכיפה חדש בתפקידו ולא אליו העברתי את הבקשה ולא לקח חלק בדיונים האלה, מן ההגינות לאפשר לו להתארגן עם התייחסות כפי דרישת הוועדה.

אני מכניס אותך מעט יותר לאירוע מר עמרני. סיכמתי עם רשות האוכלוסין על הקמת מנגנון שיוכל להנפיק מספר זיהוי לכל מי שנמצא במדינת ישראל, שוהה במדינת ישראל והוא לא אזרח המדינה. לאחר מכן, במעקב שקיימתי בנושא, ביקשתי לדעת היכן זה עומד. זה עדיין היה בעבודה. אני מבקש לקבל עדכון היכן זה נמצא, אם צריך עוד זמן. אם כן, כמה זמן? האם יש כבר פיילוט בנושא. האם לקחתם קבוצות מיקוד ואתם מנסים להריץ הנפקת מספרים מזהים ולהטמיע אותם בשאר המערכות?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

רק נזכיר אדוני שלכל תושב ותושב זמני במדינת ישראל יש את מה שאדוני מדבר עליו. אתה לא צריך להיות אזרח בשביל שתהיה לך תעודה מטעם המדינה עם מספר מזהה. כל מי שנמצא פה ב-ב(2), כעובד זר ברישיון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא כולם ב(2).

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, רגע, אני אומר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ב', המספר המזהה לא מוטמע בכלל המערכות.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

ב(1).

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ב(1), סליחה. אבל כל מיש בוודאי ב-א(5), זה חוזר עוד פעם לעובדה שמדינת ישראל קיבלה החלטת מדיניות להתייחס לעשרות אלפי האנשים האלה כקבוצה ולא כאינדיבידואלים. ולכן הקבוצות שהן לא ברות הרחקה לא מנפיקים שום מסמך שבא ואומר אתם כאן בעלי איזה שהוא מעמד משפטי בישראל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מרגע שרשות האוכלוסין לקחה על עצמה להקים כזה מנגנון ולהנפיק מספר מזהה לכלל השוהים במדינת ישראל, שיוטמע בכלל המערכות – זה כבר שלהם. ואני מצפה לתשובה שלהם ולא לעניין קביעת מדיניות של מדינת ישראל.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אדוני, אני איתך. אני רק אומר לך שמדינת ישראל, ממשלת ישראל וזרועותיה מעדיפות בכל צומת שהן יכולות לא להסתכל על האנשים האלה. זה לא אידיאולוגיה. אני אומר בפרקטיקה שלטונית. כאשר רושמים ילדים לבית ספר אז אין ברירה. מה לעשות? צריך לדעת מי הילד שהולך לבית הספר ומי ההורים שלו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן. אבל המספר המזהה הזה שונה ממספר מזהה אחר אם הוא קיים. לא, ודאי, במשרד החינוך יש.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

זהו. אדרבא, אני תומך ביושב-הראש. הגיע הזמן שמשרד הפנים יתייחס ל-17,500 מבקשי מקלט.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

טוב, אני מצטער, אבל כנראה שיש גבול. אני שואל פה את השאלות. ברשותך, בבקשה.

<< אורח >> לירון גבאי: << אורח >>

צהריים טובים אדוני היו"ר. לירון גבאי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין. אני רק ברשותכם ארצה הבהרה קטנה. למעשה כל זר בארץ, כל זר שעבר דרכי יש לו מספר מזהה. המספר הזה, כמו שאדוני היו"ר ציין, המספר הזה קיים אצלי. לעיתים קורה שלכל מערכת - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא לעיתים. אתה צודק, אבל לא לעיתים. בבקשה.

<< אורח >> לירון גבאי: << אורח >>

אני גם מצייד אותו, את אותו זר, בעצם עם מסמך רישיון שהוא אוחז. אבל כמו שאדוני ציין מערכות שלטון אחרות מתייחסות למספרים מזהים אחרים. ולעיתים זה גורם לקשיים, קשיים לא מבוטלים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי, אני מודה לך על ההבהרה הזאת. לכן אני רק מבקש להבהיר על ההבהרה הזאת. זה לא לעיתים מספר מזהה שונה ולא לעיתים זה יוצר איזה שהוא דיסוננס עם חוסר יכולת מעקב, אכיפה וביצוע עם העברת מוטת שליטה בטיפול בין גוף אחד לגוף שני. כך יוצא שאותה מדינה עם כמה זרועות שלטון אכיפה, פיקוח וטיפול, לא יודעים לדבר ולתקשר ביניהם בהעברת הטיפול, כך שדברים נופלים בין הכיסאות. אנחנו מכירים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

מה המקור? אני לא מבין. אני מבין שאדם נמצא פה, מקבל מספר מרשות האוכלוסין של זיהוי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יופי. משרד החינוך ינפיק לו מספר אחר. ביטוח לאומי ינפיק לו מספר אחר. משטרת ישראל תזין את הדרכון. אחד לא יודע לדבר עם השני. ואני פוגש את זה, אגב, בהמון אירועים אחרים שלא קשורים לאריתראים וסודנים. אני פוגש את זה לדוגמה באירוע של עובד זר בסיעוד ביתי, בסדר?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ואדוני מוכן להצהיר לפרוטוקול שזה לא אשמת השופטים?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה לא קשור לאשמת שופטים. זה לא הגיע לפתח בית המשפט.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני יכול ללכת לוועדה אחרת.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אבל זה לא הגיע לפתח בית המשפט.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, זה בסדר, הכול בסדר. אני קצת משמח אותך.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, מי שלא מכיר אותך יכול לחשוב. אין יום קשה, יש יום מאתגר. אני שמח שאנחנו קודם כל רואים עין בעין, גם מבינים את המצב וגם מגדירים את הצורך, גם מבינים שאנחנו בדרך לשם וגם מבינים את הנחיצות. עכשיו אני מבקש לדעת איך אנחנו באמת נועלים את המהלך הזה ומוציאים אותו לפועל. אני מבקש לקבוע גם סד זמנים כדי שלא ניגרר מדיון לדיון רק לבקש לדעת היכן זה עומד.

אני עובר לשאלה הבאה אליכם, אדוני. בדיון הקודם הוועדה ביקשה ממנכ"ל רשות האוכלוסין לכנס את הצוות הבין משרדי לבחינת הפעולות המבוצעות על ידי הממשלה על מנת למנוע את הפגיעה של המסתננים באיכות החיים של אזרחי המדינה ובייחוד תושבים של אזורים סטטיסטיים בעלי שיעור מסתננים גבוה. כמו לדוגמה דרום תל אביב, אבל זה רק כדוגמה. ופעולות להוצאת מסתננים מהאזורים הסטטיסטיים בישראל בכלל ובפרט באותם אזורים כפי שנקבע בהחלטת הממשלה 961. ולדווח לוועדה על מסקנות ותוצאות פגישות הצוות הבין משרדי. עד היום לא קיבלתי כזה דיווח. אני אשמח לדעת אם התכנס הצוות הבין משרדי הזה. אם כן, לדעת למה לא קיבלתי דיווח ולקבל אותו.

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

אני אתייחס ברשותך. קודם כל, מנכ"ל רשות האוכלוסין באמת כינס ועדת מנכ"לים. קיימנו דיון ארוך בנושא הזה. קבענו סדרה של דיונים, ביניהם גם סיורים באותם אזורים שדיברת עליהם. הועלו כמה רעיונות גם על ידינו וגם על ידי משרדים אחרים. דיווח מסודר אם תרצה אנחנו נשלח לוועדה כמובן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אין ברירה.

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

בוודאי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אם לא אני לא אדע לאן הדברים מתקדמים.

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

אנחנו נדאג להעביר דיווח מסודר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מודה לך. אולי נעבור למשרד המשפטים?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

מה עם התייחסות של הרשות לשאלה המרכזית מדוע אתם לא מבצעים בדיקות של בקשות המקלט?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, אמרנו שנקבע דיון מסודר. נכון?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא, אבל אין תשובה?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, לא. תקשיב, זה לא שייך למינהל האכיפה. זו קביעת מדיניות. צריך לזמן דיון שזה ייעודו וזו ההגדרה ולזמן גם בעלי תפקידים שיהיו חייבים לתת לנו תשובות.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

נעשה דיון במושב הזה אדוני?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מוכן לבדוק את זה. אם לא, אז בפגרה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני אבוא בפגרה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני יודע. אותך אי אפשר להפחיד בזה. באמת, אתה מהחרוצים פה. אז נעבור למשרד המשפטים, ברשותכם?

<< אורח >> נדב גולני: << אורח >>

עו"ד נדב גולני מייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ברוך הבא. אולי אתה תענה לי האם ניתן לגרש תומכי משטר אריתראים מישראל. האם יש מניעה?

<< אורח >> נדב גולני: << אורח >>

אני חושב שקודם כל השאלה הזאת צריכה להיות מופנית לרשות האוכלוסין וההגירה, בתור הגורם הממשלתי שאמון על בחינת בקשות מקלט.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא. מינהל האכיפה, מכובדי, מבצע מדיניות שנקבעת. ומיישם אותה. אני שואל אתכם, כנציג משרד המשפטים, האם יש מניעה לבצע את אותה אכיפה שתרחיק תומכי משטר.

<< אורח >> נדב גולני: << אורח >>

האופן שבו הדברים מתנהלים זה שמשרד המשפטים כמובן מלווים את הגורמים המוסמכים בממשלה, במקרה הזה רשות האוכלוסין וההגירה, בנושא הגירה. אלה נושאים מורכבים, רגישים, עקרוניים מבחינה משפטית. אבל הגורם המוסמך קודם כל לבחון את השאלות האלה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן. אבל אני שואל בהנחה שעכשיו פונים אליך ברשות האוכלוסין, אומרים לך שלום, בכוונתנו לבחון את עדכון מדיניות ההגירה של מדינת ישראל ובתוכה להורות למינהל האכיפה להרחיק מישראל תומכי משטר אריתראים. מה עמדתך כנציג משרד המשפטים? הנה בוא, עכשיו עשינו סימולציה.

<< אורח >> נדב גולני: << אורח >>

כדי לגבש עמדה משפטית בסוגייה הזאת נצטרך קודם כל לדעת עמדת רשות האוכלוסין, לקבל התייחסות ממשרד החוץ גם בנוגע לסוגיות רלוונטיות ואז אני אוכל לבחון את הנושא ולגבש התייחסות משפטית. כרגע אין לי את הנתונים ואת העמדות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז אני אתן לך איזה דוגמה, ציטוט של שופט בעניין הארכת מעצר של תומך משטר אריתראי, שלדבריו של אותו תומך משטר הגיע לישראל והגיש בה בקשת מקלט למטרת עבודה גרידא, הוא למעשה תומך מלא עם השלטון. מזדהה ופועל למענו. ומן הראוי כי בנסיבות עניין אלו הוא יורחק מישראל בהקדם האפשרי. בסדר? אז נתתי לך פה דוגמה למי שהגיע לבקש מקלט כי זו הפלטפורמה להשתקעות, אבל בין מקלט לבין סיבת הגעתו לישראל אין שום קשר, גם לא בדמיון.

אני קודם כל מבקש להעביר לוועדה לאלתר את עמדת משרד המשפטים לסוגייה הזאת. מה תהיה המלצתה והתייחסותם באם קובעי המדיניות ישאפו ליישם הרחקה של תומכי משטר. זהו, זו הבקשה שאני מבקש ממך.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אפשר רק לשאול

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]