פרוטוקול מספר 199, הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, 05/02/2018

כנסת: הכנסת ה-20
קטגוריה: הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
תאריך: 05/02/2018
מקור: הקובץ המקורי באתר הכנסת

הכנסת העשרים

מושב רביעי

<פרוטוקול מס' 199>

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שני, כ' בשבט התשע"ח (5 בפברואר 2018), שעה 12:30

<סדר היום:>

<1. מחדל המורים המחליפים במערכת החינוך,

של חה"כ איילת נחמיאס ורבין.>

<2. מחדל המורים המחליפים בבתי הספר, של

חה"כ עליזה לביא.>

<3. העברת תכנים מיניים בשיעור לילדי כיתה

ה', של חה"כ עודד פורר.>

<4. העברת תכנים מיניים בשיעור לילדי כיתה

ה', של חה"כ יפעת שאשא ביטון.>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

יפעת שאשא ביטון – היו"ר

אורי מקלב

איילת נחמיאס ורבין

חברי הכנסת:

עליזה לביא

עודד פורר

<מוזמנים:>

דליה מזרחי – סגנית מנהלת אגף בכיר כוח

אדם בהוראה, משרד החינוך

לירון ספרד – עוזר ראשי ליועמ"ש, משרד

החינוך

איריס בן יעקב – מנהלת היחידה למיניות

ומניעת פגיעה בילדים, משרד החינוך

ליאורה סולטן יעבץ – ראש חו' ייעוץ

וחקיקה מידע פלילי, המשרד לבטחון פנים

מיכאל פינטו – יו"ר סניף גוש דן, הסתדרות

המורים

ענת טוראל-דדון – סניף בת ים, הסתדרות

המורים

לירון אשל – עו"ד, המועצה הלאומית לשלום

הילד

ענת הוכנר – יו"ר ועד הורים המרכזי תל

אביב, פורום ועדי ההורים היישוביים

שיר דגן – מרכזת פורום יסודיים בוועד

ההורים המרכזי

זאב גולדבלט – מנכ"ל פורום ועדי ההורים

היישוביים

צביקה כספי – פורום ועדי ההורים

היישוביים

איילת רזין בית אור – יועמ"ש, איגוד מרכזי

סיוע לנפגעות תקיפה מינית

טל מתוק ברונשטיין – משרד עו"ד מאיר אסרף

מאיר אסרף – שדלן/ית (מאיר אסרף משרד

עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

<מנהל/ת הוועדה:>

תמי ברנע

<רישום פרלמנטרי:>

ס.ל., חבר תרגומים

<1. מחדל המורים המחליפים במערכת החינוך,

של חה"כ איילת נחמיאס ורבין.>

<2. מחדל המורים המחליפים בבתי הספר, של

חה"כ עליזה לביא.>

<3. העברת תכנים מיניים בשיעור לילדי כיתה

ה', של חה"כ עודד פורר.>

<4. העברת תכנים מיניים בשיעור לילדי כיתה

ה', של חה"כ יפעת שאשא ביטון.>

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אני מתכבדת לפתוח את דיון הוועדה בנושא

של דיונים מהירים שהוגשו, על ידי חבר

הכנסת עודד פורר, בנוגע להעברת תכנים

מיניים בשיעור לילדי כיתה ה', העברת תכנים

מיניים בשיעור לילדי כיתה ה' של חברת

הכנסת יפעת שאשא-ביטון, אנוכי, מחדל

המורים המחליפים בבתי הספר, של חברת

הכנסת עליזה לביא, ומחדל המורים המחליפים

במערכת החינוך, של חברת הכנסת איילת

נחמיאס ורבין.

קשה להגיע לנושא דיון כזה בלי להתייחס גם

לאירועי השבוע האחרון וסיפור תלמה ילין.

זאת אומרת אם אנחנו מתייחסים כאן למחדל

שנעשה על ידי מורים מחליפים אז אנחנו

מגלים שהדופי הוא לא רק במורים מחליפים,

אלא גם קשה לנו מאוד לעקוב אחר מורים שהם

קיימים במערכת, אפילו מוערכים במערכת, עם

ותק במערכת. ואני מוכרחה לומר לכם, הסיפור

של תלמה ילין זה סיפור שלא הפתיע אותי,

צמרר אותי מאוד, אבל לא הפתיע אותי. הגיעו

לשולחננו מספר סיפורים דומים מבתי ספר

אחרים ואני אומר לכם שהמאפיינים של כל

הסיפורים הם אותם מאפיינים. מורה שהוא

נערץ, שהוא מוערך, שההורים מוכנים להילחם

עליו, הם מגיעים יחד איתו כדי להגן עליו

במשרד החינוך והתוצאה היא שמשרד החינוך

אומר 'מה אתם רוצים? תראו איך אוהבים את

המורה הזה, לא יכול להיות שבאמת קרה כאן

משהו'. ופגשתי את זה פעם אחת ופגשתי את זה

פעם שנייה, כשהם יודעים שיש תלונות על

הטרדות מיניות בגין אותם המורים ובמקרה

הכי הכי טוב שאנחנו נפגוש את זה, המורה

מועבר לבית ספר אחר.

ואנחנו כאן כדי שנראה איך אנחנו, פעם אחת,

מתמודדים עם התופעה הזאת ועם מה שקרה

בימים האחרונים, ופעם שנייה, יוצרים לשם

שינוי מערכת חינוך מוגנת עבור הילדים

שלנו. לא יכול להיות שהבנים והבנות שלנו

יגיעו לבתי הספר, למקום שאמור לתת להם את

מרב ההגנה וייפגעו שם, בין כותלי בית הספר

וגם אחר כך, על חלק מהדברים ינסו לתת

לגיטימציה, כי הם מצדיקים - - - אנחנו שמענו

בסיפורים האחרונים שהצדיקו את הקשרים

בין מורה לבין ילדה בת 18, זה לגיטימי וזה

בסדר, קשרים שהם כן היו עם יחסי מין או בלי

יחסי מין. מנסים, אתם יודעים, לתת כל מיני

הצדקות. חברים, אנחנו פה כדי לבלום את

הסיפור הזה ואנחנו חייבים את כל מי שיושב

סביב השולחן כשותף שלנו לפעולה הזאת.

חברת הכנסת עליזה לביא וחבר הכנסת עודד

פורר, אתם רוצים בפתיחת הדיון?

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

אני אפתח.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

בבקשה.

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

ראשית תודה רבה. אני ביקשתי את הדיון הזה

כדיון מהיר אחרי כמובן המקרה המזעזע, אני

חושב שהוא אירע באחד המושבים, שמורה

מחליף לילדים בכיתה ה' החליט שהוא מעביר

שיעור חינוך מיני, אגב, לפי איך שהוא רואה

את זה, לפחות לפי התיאורים שקראנו בעיתון,

כולל המחשה וכיוצא באלה. זה מצטרף בסוף

לעובדה שנראה כאילו משרד החינוך מתייחס

למורים כבייביסיטר וכשמתייחסים למורים

כבייביסיטר אז סוגרים חורים, שמים איזה

מורה איפה שהוא, צריך, לא צריך, אנחנו

צריכים למלא את החלל.

הסיפור הזה הוא מזעזע, קודם כל מבחינת

השליטה שיש בבית הספר. מה, לא יודעים מה

הולך? מורה מחליף נכנס לכיתה, בין אם הוא

מורה עם תעודת הוראה ובין אם הוא לא עם

תעודת הוראה, או אני לא יודע באיזה

סיטואציה, אף אחד לא יודע מה הוא הולך

ללמד שם? אף אחד לא יודע מה התכנים שהוא

הולך להעביר מול הכיתה? המקרה הזה נחשף

בסוף כשאחד הילדים סיפר כמובן להורים,

כמשיח לפי תומו מה היה לו, זה לא שבית הספר

חשף את הסיפור הזה.

הפעם השנייה היא בכלל איך בנויה כל

המערכת הזו, גם מבחינת מספר המורים שהיא

מחזיקה, כדי לייצר את המנגנון הזה של

מורים מחליפים. הרי ברור לחלוטין שזה

מנגנון נדרש בכל בית ספר, אי אפשר להחזיק

את בית הספר בלי איזה שהוא סדר כוחות

שיודעים שיש גם מורים ש - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

מערך שנותן גיבוי.

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

התפקיד שלהם לתת גיבוי והם גם צריכים

להיות מורים שמוכשרים לעמוד מול כיתה,

שעברו את כל הבדיקות, את כל המסננים

שעוברים מורים לפני שנכנסים לעמוד מול

כיתה. אני חושב שזה אולי הדבר, אם אנחנו

יכולים לצאת עם איזה שהוא משהו בסיכום

הוועדה הזו, גברתי, זה בדיוק להיכנס לנושא

הזה, איך בונים כוח אדם כזה שיודע לתת

גיבוי, מה ההכשרה שלו, מה המינימום, כדי

להכניס מורה מחליף לכיתה ושמשרד החינוך

יפסיק להסתכל על המורים כאילו הם איזה

בייביסיטר. תודה.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

תודה רבה, חבר הכנסת עודד פורר. חברת

הכנסת עליזה לביא, את רוצה להתייחס עכשיו?

<עליזה לביא (יש עתיד):>

כן. קודם כל אני רוצה להגיד שיש מורים

מעולים במדינת ישראל וחבל שהמקרים - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

והם הרוב.

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

הרוב המכריע.

<עליזה לביא (יש עתיד):>

- - הללו מטילים את הדופי ואת הכאב ואת

מורת הרוח. אני חושבת שכל מי שיושב פה

סביב השולחן מסכים, אנחנו לא בוויכוח

בכלל, המורים במדינת ישראל הם מורים

טובים, הם מורים מעולים. רק במוצאי שבת

הייתי בשבעה אצל חברה, אני פתאום רואה

אותה עם ווטסאפ, היא מתכתבת עם התלמידים

שלה, כי אם היא לא תעיר אותם אז הם לא

יגיעו לבית הספר והם לא ילמדו 5 יחידות

מתמטיקה. היא מנהלת מחוז מרכז של משרד

החינוך במתמטיקה והקפיצה שם בזכותה

מדהימה, ובזכות כל המערכת. אין לי מילים.

אני רק עמדתי עם דמעות בעיניים ואמרתי

'וואו, איזו עבודת קודש את עושה'. היא

מעירה את התלמידים שלה, אחרת אף אחד לא

מעיר אותם בבתים שלהם. באמת אין לי מילים,

יש מורים מדהימים.

מצד שני, איך יכול להיות שאנחנו נחשפים

לעוד ועוד חוליים של המערכת, בכל מה שקשור

למורים מחליפים? זה לא יעלה על הדעת.

גברתי פתחה והציגה ואתה ממשיך ואנחנו

רואים חדשות לבקרים עוד סיפור של הטרדה

מינית ועוד סיפור של חוסר גבולות והמשותף

כמעט תמיד לכולם זה - -

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

מורה מחליף פדופיל?

<עליזה לביא (יש עתיד):>

- - שאין מורים מחליפים. מה עם החוק שלך?

אתה קואליציה, מה עם החוק של רשימת

פדופילים? איך יכול להיות - - -

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

יפעת הגישה גם היא את אותו חוק.

<עליזה לביא (יש עתיד):>

אני גם רציתי להגיש, אבל אמרתי - - -

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

משרד המשפטים התנגד וגם המשטרה.

<עליזה לביא (יש עתיד):>

אבל זה לא בסדר כי החוק הזה - - - אני כבר

מהכנסת הקודמת עובדת על החוק הזה. אני

למדתי איך זה עובד בארצות הברית ובארצות

הברית החוק הזה מיושם והוא נגיש ומונגש

ולא יעלה על הדעת שרשימות של פדופילים

ובטח של מורים או של כאלה שמתיימרים

לעסוק בהוראה ואין ידע ואין מענה והפתרון

הוא להעביר אותם למקום אחר. מה, במקום אחר

אין ילדים? איזה מין שערורייה זאת?

אז אני רוצה להפנות כמה שאלות למשרד

החינוך, גברתי. אחרי הברכות והמילים

הטובות שיש למערכת, קודם כל איך זה יכול

להיות שזה מתרחש בבתי הספר, מה אתם עושים

כשהדברים האלה קורים? השאלה השנייה, מה

הצעדים המידיים שאתם החלטתם שאתם עושים,

היה דיון? האם יצא חוזר מנכ"ל ברור, בהיר,

מנומק, מסביר, עם כלים למערכת, מה אנחנו

עושים כדי גם להתמודד עם התופעה הרעה

והחולה הזאת? וגם מה הם הקריטריונים

לכניסה של מורה מחליף?

אני מזכירה לך, חברתי, שאני הגשתי הצעת

חוק, שעברה בקריאה טרומית, שנועדה להשלים

את החסר למוסדות רלוונטיים ולהטיל את

האחריות על משטרת ישראל בנושא המידע

בהעברת עברייני מין, כל מה שקשור בחוק של

מניעת העסקת עברייני מין במוסדות

מסוימים. החוק הזה, יחד עם החוק הזה שאתם

צריכים להעביר אותו, אני רואה שהמערכת לא

מתפקדת, אנחנו חייבים להעביר פה בחקיקה

ולראות איך אנחנו עושים את זה בצורה

נכונה. לא יכול להיות שכל יום נפגעים עוד

ילדים ועוד ילדות במערכת החינוך. אנחנו

לוקחים אותם למרחב שהיה אמור להיות הכי

בטוח, הכי מגן, הכי מסייע, מבנה אותם לחיים

בריאים, טובים ונורמליים ומקבלים ילדים

פגועים, מקבלים בחזרה ילדים פגועים. אז

במו ידינו אנחנו הורסים את העתיד של

הילדים שלנו?

וגברתי, אני מבקשת ממך, עוד לפני שנקבל את

התשובות מאנשי המשרד שבהמשך לדיון הזה

יהיה דיון נוסף אצלך בוועדה.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

תודה רבה, חברת הכנסת עליזה לביא. לפני

שאני מעבירה את רשות הדיבור למשרד החינוך

אני מוכרחה לחזור ולומר, לא רק בגלל

האירועים האחרונים, אלא גם בגלל מקרים

אחרים שאנחנו מטפלים בהם, לצערי הרב

החולה הרעה היא לא רק במורים מחליפים,

אנחנו פוגשים את זה גם במורים שהם חלק

מהמערכת. נציגי משרד החינוך שיושבים כאן

מכירים את המקרה של מורה שהגיע מידע לגבי

הטרדות מיניות שהיו כלפיו וגם שם פגשנו

מורה מאוד מוערך ומאוד נערץ, אבל אני רוצה

לומר לכם, אני אגיד את זה אפילו בשפה

שאולי לא מתאימה לוועדה, ההתאבדות שהייתה

להורים כלפי אותו מורה החשידה כשלעצמה.

<עליזה לביא (יש עתיד):>

את מדברת על המקרה הוא ש - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

כן, של איש צבא שהיה בבית ספר אחד, אחר כך

עבר לבית ספר אחר, משום מה גם במקרה אחר,

אני תיכף אציין בכלל על עובדים אחרים, שהם

גם לא מורים בתוך המערכת - - -

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

ההורים הגנו עליו?

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

כן, וכשאמא מתקשרת אליי ואומרת לי שהיא לא

תנום ולא תשקוט עד שהיא לא תילחם על חפותו

ושהיא לא תישן בלילה עד שהיא לא תדע שאני

אסיר את הדרישה שלי ממשרד החינוך כדי שלא

יקראו לו לשימוע, ואתה רואה התגייסות

כזאת של הורים ואתה שואל - - - גם הפדופיל,

אגב, שנמצא כבר והיו הליכים כנגדו וזה היה

ברור, זאת אומרת זה כבר לא היה ברמה של

שמועות או מידע שלא נבדק, גם שם ההורים

העריצו אותו ואף אחד לא האמין שהוא באמת

מסוגל לעשות את זה.

אז אנחנו צריכים רגע לבדוק גם איזה קווים

לאופיים של אותם אנשים ולא למהר להגן על

כל אחד שבאמת נראה נופת צופים בתוך בית

הספר ולהתחיל להתייחס קצת יותר ברצינות

לאותות האזהרה האלה, כי בסוף בסוף זה

הילדים שלנו שם. אנחנו לא רוצים שהם יגיעו

לגיל 30 כדי שהם יהיו מסוגלים לפתוח את הפה

בלי להשאיר צלקות.

בבקשה, משרד החינוך.

<דליה מזרחי:>

שלום. שמי דליה מזרחי, אני מכוח אדם

בהוראה במשרד החינוך. אני סגנית מנהלת

אגף בכיר לכוח אדם בהוראה. אני חברת ועדה

וגם בוועדה נוספת יושבת ראש הוועדה

לעובדים שהם בעלי רישומים פליליים.

הוצאנו ביוני, אחרי המקרה שקרה, נוהל

ברור, מוסדר, שכל עובדי ההוראה ממלאי מקום

- - -

<זאב גולדבלט:>

כדאי שתגידי איזה מקרה שקרה, כי קורים כל

הזמן. בתל אביב את מדברת?

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

הפדופיל בסוף שנה שעברה, שהתכנסנו והיה

דיון.

<דליה מזרחי:>

נכון. אז הוצאנו נוהל ברור לכל מנהלי בתי

הספר, שהם מחויבים לעבור דרכנו לפני שהם

קולטים עובד הוראה ולפני שכף רגלו נכנסת

לבתי הספר.

<עליזה לביא (יש עתיד):>

הנוהל הזה יצא כחוזר מנכ"ל?

<דליה מזרחי:>

לא, יצא נוהל לכל בתי הספר, זה לא חוזר

מנכ"ל.

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

רגע, מה תנאי הסף - - -

<עליזה לביא (יש עתיד):>

לא, רק מה זה הנוהל. אני רוצה לדעת, מי מקבל

את הנוהל הזה?

<דליה מזרחי:>

כל מנהלי בתי הספר.

<עליזה לביא (יש עתיד):>

כל מנהל בית ספר במדינת ישראל קיבל את

הנוהל הזה?

<דליה מזרחי:>

כן.

<עליזה לביא (יש עתיד):>

אפשר להציג את הנוהל לוועדה?

<דליה מזרחי:>

ודאי.

<מיכאל פינטו:>

זה לא מדויק.

<קריאה:>

זה לא מדויק, גברתי.

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

אני רק רוצה, אם תוכלי להתייחס, למה הם

תנאי הסף לאותו מורה מחליף. האם יש תנאים

שונים כשאת מגייסת מורה מן המניין, או

כשאת מגייסת עכשיו מורה שהוא מורה מחליף?

<דליה מזרחי:>

קודם כל הם לא מורים. אלה שהם ממלאי מקום

הם לא מורים, אבל אנחנו דרשנו שאלה שיבחרו

אותם, אל"ף, ינסו לבחור מצוות בית הספר - - -

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

סליחה שאני קוטע - - -

<לירון ספרד:>

אני אשמח אם תיתנו לנו להשלים את התיאור,

כי כתבנו את השאלות שלכם ואנחנו נתייחס

לכול.

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

אז אני מבקש להתייחס לזה שכשבונים - - -

תראה, ניקח מקום אחר. בצבא עושים בט"ש,

ביטחון שוטף, אתה לא יכול להחזיק קו סיור

עם אותו כוח כל הזמן, אתה בונה כוחות שאתה

יודע שאתה צריך כל פעם להחליף את הכוח

הזה. אותו דבר הם - - - אתם יודעים מה? אני לא

רוצה להגיד 'הם', קשה מאוד שמורה יעבוד 100%

מהימים שיש לו להורות בבית הספר. הוא

חולה, יש לו ימי הצהרה שמגיע לו. איך בונים

את סדר הכוחות הזה? שמי שמחליף אותו - - - זה

לא שבבט"ש אומרים, 'אוקיי, זה יהיה חייל

בלי נשק בשעה הזאת שמחליפים את החייל'. זה

צריך להיות אותו חייל.

<ענת הוכנר:>

שיסבירו גם משרד החינוך, כי הם פותחים

חסומים של - - -

<לירון ספרד:>

יש לנו התייחסות מלאה לכל דבר.

<ענת הוכנר:>

סבבה, אבל ההתייחסות הזאת ל - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

בואו נשמע את משרד החינוך מהתחלה ועד

הסוף. אם יש שאלות נכתוב אותן ואחר כך

נוכל להוסיף על מה שנאמר.

<דליה מזרחי:>

אז ההנחיות שאנחנו הוצאנו באותו נוהל,

ביקשנו שקודם כל ינסו לבחור מורים מצוות

בית הספר שפנויים למילוי מקום, עובדי

הוראה שהם גמלאים, שיעבדו אצלם, כאלה שהם

בעלי תעודות הוראה, סטודנטים שלומדים

לתעודות הוראה, בעלי תואר אקדמי. מלבד כל

הדרישה הזאת, שבאמת זה יהיה אחד מכל

האפשרויות האלה, הוא מחויב להמציא אישור

על היעדר עבירות מין כשהוא מגיע לבית ספר

ומלבד זה הוא קודם כל מגיע אלינו לבדיקה,

שאנחנו באמת רואים שאין לו רישום פלילי

או - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

השם שלו מגיע לבדיקה, לא האיש.

<ענת הוכנר:>

אבל כשאתם רואים אתם לא עוצרים.

<לירון ספרד:>

בדיקת מידע פלילי מלאה.

<ענת הוכנר:>

אבל היה לכם ולא עצרתם.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

רגע, שנייה. בבקשה.

<דליה מזרחי:>

ורק לאחר מכן הם מקבלים אישור להכניס

ממלא מקום לבית הספר. אנחנו לוקחים את

הנוהל הזה, אנחנו בודקים אותו, הגיעו

אלינו פניות שבדקנו אותן ומתחילת השנה

אנחנו במעקב צמוד בעקבות אותו מורה, שלא

ייכנס אחד כזה לבית הספר. במקרה של המורה

הזה, זה מישהו שכן היה בבית הספר מספטמבר

וגם אין לו רישום פלילי.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

נכון, שזה חלק, אגב, מהאתגרים שלנו בתוך

המערכת. כי גם המורה המחליף - - -

<לירון ספרד:>

זה כבר האתגר הפדגוגי.

<קריאה:>

זו אינפורמציה לא נכונה.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

את תוכלי להתייחס אחר כך.

<לירון ספרד:>

אני אשמח להוסיף על הדברים של דליה

ולהרחיב אותם. בהמשך לדברים של דליה, אני

עכשיו מסתכל במבט מאז יוני, מאז שחודדו

ועודכנו הנהלים. כפי שדליה אמרה, בן אדם

לא יכול להתחיל לעבוד במילוי מקום מבלי

שיש מה שנקרא אישור מלא של משרד החינוך.

האישור המלא, אמרה דליה, זו רשימה של

קריטריונים ובתוכם גם בדיקת הרישום

הפלילי המלאה. לא רק היעדר עבירות מין, גם

בדיקת רישום פלילי מלאה, פלוס לראות אם יש

היסטוריה בעייתית לפי המידע של המשרד.

<עליזה לביא (יש עתיד):>

אז איך התחקירנים של עיתון 'ידיעות

אחרונות' נכנסו?

<לירון ספרד:>

שנייה רגע. אני לא יודע מי זה התחקירנים,

אני לא מכיר את המקרה ואם תעבירי לי את

הפרטים אני אוכל להתייחס אליו. המקרה הזה

לא מוכר.

אנחנו לא רק בודקים עבר פלילי, גם בודקים

עבר משמעתי. כלומר אדם שהיה לו עבר

משמעתי, לצורך העניין במדינה, במשרד, שהוא

לא יכול אחרי זה להיכנס בדלתות מסתובבות.

זה דבר אחד. מעבר לזה, אני עכשיו מתייחס רק

לאוכלוסייה של ממלאי מקום שעתיים, אני לא

מתייחס לאוכלוסייה של עובדי הוראה. על

עובדי הוראה יש לנו רגולציה הרבה יותר

מקיפה, כי לעובדי הוראה גם נדרשת כשירות

פדגוגית.

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

למה לא לעשות - - -

<לירון ספרד:>

אדוני, אני בדיוק עכשיו מתייחס לזה. חשוב

להגיד, לאתר ממלא מקום על בסיס שעתי, בכל

שלבי החינוך, גני ילדים, שם אפילו

המורכבות עוד יותר גדולה, גני ילדים, בתי

ספר יסודיים, על יסודיים, זו לא משימה

פשוטה לאף מנהל מוסד חינוך. יש תקופות,

פתאום יש שפעת, חמישה מורים חסרים, קשה,

מצב לא קל. בגלל הצורך הזה, כדי לתת למנהלי

מוסד חינוך כלים שיאפשרו להם להתמודד עם

המשימה הזאת, של איתור ממלא מקום, לא רק

בקאדר שהם הצליחו לייצר, כי לפעמים הם לא

מצליחים לייצר. אם אתה ביישוב פריפריאלי

הרבה יותר קשה לך בסופו של דבר למצוא

אנשים שיהיו ממלאי מקום.

אנחנו עכשיו פועלים בתוך המכרז, הוקם

צוות שעכשיו מכין מכרז שהמטרה של המכרז

זה להקים מאגר של עובדים ממלאי מקום על

בסיס שעתי, שההתאמה של כל המועמדים

והאנשים שייכנסו למאגר תיבדק מראש על כל

ההיבטים הרלוונטיים.

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

שזה יהיה כמו יחידה כזו שהיא תשלח - - -

<לירון ספרד:>

מודל ההפעלה, עדיין לא נקבע בדיוק איך הוא

יפעל, אבל יהיה מאגר ומנהל עכשיו נתקע,

לצורך העניין, בלי מורים - - -

<קריאה:>

כמו מערך בוחנים.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

חברים, אין פרוטוקול כשאתם כולכם מדברים,

אז בואו נכבד כל פעם את מי שמדבר ונעשה את

זה מסודר.

<לירון ספרד:>

כמו מאגר כוח אדם, אבל כוח אדם שתהיה לו

כשירות מסוימת. עכשיו אנחנו בוחנים את זה

ודנים בזה בצורה מאוד מעמיקה. אנחנו

פוגשים מנהלים ופוגשים גננות וקבוצות

מיקוד, כדי להבין את הצרכים של השטח, כי

אנחנו מבינים את הבעיה של השטח ולצורך

העניין אנשים עם רקע בהדרכה. כמובן

שאנחנו קודם כל נעדיף - - -

<עליזה לביא (יש עתיד):>

אבל רק שנייה, אתה יושב היום בוועדה

הכנסת, אתה מנסה לתרץ לנו - - -

<לירון ספרד:>

סליחה, למה? זה לא תירוץ. אני רק אשלים

בבקשה - - -

<עליזה לביא (יש עתיד):>

לא, כי אני אגיד לך למה.

<לירון ספרד:>

זה לא תירוץ, זו אמירה מהשטח.

<עליזה לביא (יש עתיד):>

לפני ארבע שנים נערך דיון בוועדת החינוך

של הכנסת, דיון חירום על הנושא הזה. אני

אצטט לך מה אמרה תמי יהושע, מנהלת אגף

בכיר לכוח אדם בהוראה במשרד, ארבע שנים,

'הנהלים וההנחיות שלנו הם בדיקה של השכלה

אקדמית פדגוגית, אנחנו לא מאפשרים

להכניס', 'יש הוראות מאוד ברורות' - - -

<לירון ספרד:>

על איזה אוכלוסייה היא דיברה, חברת הכנסת

לביא?

<עליזה לביא (יש עתיד):>

'רעננו', המנכ"לית רעננה לאחרונה מה

ההתייחסות לעובד הוראה שאין לו הכשרה

נדרשת.

<לירון ספרד:>

יפה, היא מדברת על עובדי הוראה - - -

<עליזה לביא (יש עתיד):>

ארבע שנים.

<לירון ספרד:>

זה יוצא מהקונטקסט. הקונטקסט שאת מקריאה

ממנו, לפי המילים, זה קונטקסט שמדבר על

עובדי הוראה. עובדי הוראה חייבים להיות

בעלי כשירות - - -

<עליזה לביא (יש עתיד):>

סטודנטים.

<לירון ספרד:>

עובדי הוראה חייבים להיות בעלי הכשרה

פדגוגית. כלומר מורה בבית ספר צריך - - -

<קריאה:>

זה לא מפריע להם להיות פדופילים.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

חברים, מי שכל פעם יכניס איזה היא מילה

אני אוציא החוצה.

<עליזה לביא (יש עתיד):>

תקרא את התחקיר של 'ידיעות אחרונות', של

תחקירנים שנכנסו לבתי הספר, תקרא. הנה,

אני מביאה לך, זה ציטוטים של דיון שהיה

כאן לפני ארבע שנים.

<לירון ספרד:>

אני אשמח לקרוא - - -

<עליזה לביא (יש עתיד):>

אני אגיד לך מה, אתה יודע למה אני בהלם?

משום שאתם עכשיו באים לתת לנו רשימה של

דברים שאולי תעשו.

<לירון ספרד:>

לא אולי, אנחנו עושים.

<עליזה לביא (יש עתיד):>

הייתם צריכים לעצור ולהגיד 'עד כאן' ולא

שאנחנו פה נשמע מה אתם אולי תעשו.

<לירון ספרד:>

אנחנו לא אולי נעשה, אנחנו עושים את זה. יש

צוות - - -

<עליזה לביא (יש עתיד):>

איך זה קורה?

<לירון ספרד:>

יש לוחות זמנים שהמנכ"ל באופן אישי מקבל

עליהם דיווח, להכין מכרז מסודר - - -

<עליזה לביא (יש עתיד):>

בבקשה. עוד כמה ילדים ייפגעו? כמה ילדים

ייפגעו?

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

את יודעת למה אני לא מתפרצת, חברת הכנסת

עליזה לביא? כי זה לא יפתור לנו את הבעיה.

אני גם הכנתי פה רשימה של שאלות ואת תראי

שהבור הוא הרבה יותר גדול.

<לירון ספרד:>

יש שני דברים, יש את המצב העכשווי,

הנקודתי, שכרגע אומר שכל עובד ממלא מקום

חייב לעבור סדרה של בדיקות ועד שהוא לא

עובר את סדרת הבדיקות הזאת ויש אישור, כף

רגלו לא אמורה לדרוך בבתי הספר. זה אחת.

מעבר לזה אנחנו מייצרים עכשיו כלי נוסף

עבור מנהלים במוסדות החינוך, שיאפשר להם

מאגר מוגדר מראש, שכל הכשירויות של אותם

אנשים תיבדקנה מראש ואם יש מה שנקרא

בלת"מ, חור באותו יום, יש לו מוקד שמאפשר

לו - - - מודל הטיפול עוד לא סגור, מאפשר לו

שיגיע ממלא מקום לבית הספר בזמן אמת, כדי

למלא את החסר, והוא יכול להיות בטוח שמי

שיגיע לבית הספר כבר איזה בדיקה.

עכשיו, אין ספק, היו ויהיו אירועים

נקודתיים שבהם יש איזה בעיה של גבולות. מה

אנחנו עושים כדי לצמצם אותם? אני תיארתי

מה אנחנו עושים כדי לצמצם אותם. מה אנחנו

צריכים לעשות עוד לצמצם אותם? לעשות הכנה

רחבה יותר למורה ממלא המקום לפני שהוא

מגיע. כשאנחנו ישבנו עם מנהלים הבהירו

לנו, כשמגיע ממלא מקום, המורה שנעדר אמור

להכין איזה חומר מראש להעביר לתלמידים.

<מיכאל פינטו:>

עבודה נוספת למורים.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אוי נו באמת, בואו נתחיל להתבכיין עוד פעם

עכשיו. אנחנו באים לבכות או שאנחנו באים

לנסות לטפל באיזה שהיא מצוקה?

<מיכאל פינטו:>

אנחנו באים לטייב, גברתי.

<לירון ספרד:>

בכל בית ספר אמור להיות אוגדן של חומרים,

חומרי למידה. המטרה היא לא לייצר שיעורים

חופשיים במערכת שיעמידו את הילדים

ושיציירו ציורים על הלוח, כמו שהיה לנו.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

תיכף אני אגיד לך מה דעתי על זה.

<לירון ספרד:>

המטרה היא שתהיה מה שנקרא למידה משמעותית

בכל שעות היום. כשאנשים נעדרים ולצערנו

זה דבר טבעי, אנשים חולים - - -

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

אבל למה אתם צריכים מכרז בשביל זה?

<לירון ספרד:>

המטרה של המכרז זה לייצר מאגר בסדר גודל

ארצי - - -

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

אבל למה אתם לא מגייסים פשוט יותר כוח

אדם?

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

לגייס יותר מורים? צריך להעסיק אותם, לשלם

להם שכר. אתה צריך להכין - - -

<לירון ספרד:>

זה לא עניין של מורים - - -

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

הם משלמים להם שכר גם ככה.

<לירון ספרד:>

יש תקן לשעות שבהן יש היעדר של עובד.

כשעובד נעדר משעות העבודה, כשאני נעדר

מיום עבודה העבודה שלי מצטברת על השולחן

ולמחרת אני חוזר ויש לי יותר עבודה.

כשמורה נעדר יש תלמידים שצריכים מישהו

להיות איתם בכיתה, להעביר להם, ללמד אותם

וזו המטרה של המאגר הזה.

אנחנו נתייחס לכל השאלות. אתם שאלתם מה הם

הצעדים המיועדים לטיפול, מה הקריטריונים,

התייחסנו ואני מבקש מהשירות הפסיכולוגי

הייעוצי, כשמתרחשת תקלה, כשיש אירוע בבית

הספר, שחלילה יש בו מה שנקרא פגיעה או

התנהלות - - -

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

אם תוכל להתייחס למה עשיתם בבית הספר הזה,

בכיתה ה'.

<איריס בן יעקב:>

לא נוכל, אבל באופן כללי.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

היום רק נכנסת לשם המפקחת. על תלמה ילין?

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

לא, אני לא מדבר על תלמה ילין. אני מדבר על

המושב - - -

<איריס בן יעקב:>

אני יכולה להתייחס באופן כללי ואולי גם

מה שלירון יגיד לי שאפשר.

<לירון ספרד:>

לגבי הפעילות כלפי הילדים במושב שנעשתה

אחרי האירוע אפשר לציין באופן מלא.

<איריס בן יעקב:>

באופן כללי, כשמתגלה איזה שהוא אירוע,

כמובן אנחנו מחלקים את זה, כשהוא אירוע

שיש עליו חובת דיווח ואירוע שאין עליו

חובת דיווח, אנחנו קודם כל מנסים להבין מה

בדיוק היה שם, דבר שני, מנסים לאתר את

מעגלי הפגיעות, זה מדווח מיד למפקחת בית

הספר, המפקחת על הייעוץ, הרשות המקומית,

השירות הפסיכולוגי הייעוצי, השפ"חים

באזור. אנחנו נכנסים. אם יש, נגיד, כיתה

שהיא פגועה, אז השירות הפסיכולוגי מגיע

לכיתה, נעשית שיחה עם הילדים. במידה שזה

איש צוות אז נעשית גם פעילות עם צוות

המורים, במקביל גם נעשית פעילות עם

ההורים, פעילות הסברה. זה יוצר תחושה של

חוסר אמון מול בית הספר וזה מובן לחלוטין.

וכמובן אם יש ילד ספציפי שנפגע, אז אנחנו

דואגים לו לטיפול.

<קריאה:>

איפה כל זה בשטח?

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אני רוצה רגע, ברשותכם, גם לא להישאר

ולהישאב לנישה של המורים המחליפים. אני

אומר לכם שהסיפור בתוך בית הספר וההפקרות

של הילדים שלנו בתוך בית הספר היא הרבה

יותר גדולה ממה שאנחנו חושבים. אני אתן

לכם אפילו את הדוגמה של המאבטח שהיה לא

מזמן, השומר. תרבות הטיוח בתוך המערכת היא

פי כמה גרועה מכל מה שקורה שם. ידעו על זה

גם מורים מתוך המערכת, יועצת, שפתאום אחרי

שכל הסיפור הזה נודע היא זזה לבית ספר

אחר, חלק אומרים 'כי היא בחרה' וחלק אחר

אומר 'כי היה צריך בבית ספר אחר מחליפה'.

יש לי את הכול מתועד, אני אראה לכם את

המכתבים ואתם תבינו כמה סתירות יש בתוך

המערכת כדי לנסות ולסדר את זה.

אנחנו מדברים על מקרה שהיה לפני חודש,

אולי חודש וקצת. הוציאו נהלים לגבי איך

צריך להיראות בודקה של שומר, שהוא צריך

להיות חשוף ושאפשר לראות פנימה. יש לי

תמונות מהשבוע, הבודקה אטום, החלונות

אטומים עם וילון אדום בפנים. כאילו לא

מספיק שהחלונות אטומים אז גם יש וילון

אדום בפנים. אותו בודקה שאנחנו מדברים

עליו. ואני תוהה - - - אז נכון, אתה, לירון,

לא יכול להיות בכל מקום וגם לא אתן וגם לא

מי שיושב פה במשרדים, אבל יש לנו שם אנשי

חינוך למטה ויש שם מנהלות ומנהלי בתי ספר

ויש שם מורים ואני רוצה לדעת מי לוקח

אחריות על מה שקורה לילדים שלנו שם.

אתם גם היום תוציאו נהלים, חשובים מאוד.

אגב, אני מקבלת אותם, מה קורה עם מנהלת שלא

מקיימת את זה? מה קורה אם מקבלים לתוך בית

ספר מורה שלא עבר את כל התהליך הזה? מי

משלם את המחיר, חוץ מהילד?

<לירון ספרד:>

היא חשופה לדין משמעתי.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

יופי, דין משמעתי.

<לירון ספרד:>

שנייה רגע. אנחנו מדינה מתוקנת, אדם שלא

מקבל נהלים כמובן מוזמן לבירור במשרד

והוזמנו מנהלים.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

וחזרו חזרה לשטח ומה? ובאו הארגונים

והגנו עליהם?

<מיכאל פינטו:>

אל תביא אותנו למקום הזה, סליחה.

<לירון ספרד:>

יש מדרג של תגובות.

<מיכאל פינטו:>

אל תביא אותנו למקום הזה.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

רגע, סליחה, אני תיכף איתך. רוצה לנהל שיח.

אני לא יודעת מי אתה, פעם ראשונה שאתה פה

בוועדה, אבל יש לי כבר מה להגיד לך.

<מיכאל פינטו:>

תודה, גברתי.

<לירון ספרד:>

יש מדרג של תגובות. כל אדם שפעל בחריגה

מנהלים, פעם שלא בהתאם להנחיות, אני בכלל

מדבר על החוק - - -

<עליזה לביא (יש עתיד):>

אבל עד שאתה יודע, עד שאתה מדווח.

<לירון ספרד:>

אז מה אתם רוצים?

<עליזה לביא (יש עתיד):>

הילדים נפגעים.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

לירון, אני אגיד לך מה הבעיה, והיא לא

מופנית אליך, היא מופנית גם לשם. אני אתן

לך דוגמה קונקרטית, לצערי הרב, באמת לצערי

הרב, בכל דבר שתיתנו יש לי דוגמה לשלוף.

אפרופו לבדוק אם יש עבר משמעתי או יש איזה

שהם באגים בתוך ההתנהלות. היה לנו סיפור

עם גננת, סיפור של אלימות מאוד קשה,

ביישוב לא רחוק מכאן, ניהלנו שיח

אינטנסיבי מאוד עם משרד החינוך, היה ברור

שהיא צריכה לצאת החוצה, ההסתדרות, לשם

שינוי, הסכימה לשתף פעולה, אבל היא הסכימה

להזיז את הגננת לגן שיש בו שתי גננות ולא

לכתוב לה כלום. היא לא עברה עם איזה שהוא

מכתב או משהו - - -

<לירון ספרד:>

למה?

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

כי זה היה ההסכם עם ההסתדרות כי אחרת הם

לא הסכימו שנזיז אותה.

<לירון ספרד:>

אבל אנחנו סוברנים להחליט, מה זאת אומרת?

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

לירון, בסוף, בפועל, במציאות זה מה שקורה.

אנחנו מדינה מתוקנת או לא ובסוף זאת

ההתנהלות. אז הם זזים ממקום למקום, בלי

שום מסמך שאנחנו יכולים לעקוב אחריו.

<לירון ספרד:>

יושבת ראש הוועדה, אני לא הייתי בא ומצייר

איזה תופעה של - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

זו תופעה.

<קריאה:>

זו תופעה, תכירו בה.

<לירון ספרד:>

אני אגיד לכם. אני משרת ציבור, אני אומר

לכם כפי שהדברים ידועים לי ואני אומר את

זה בצורה ברורה, אין תרבות של טיוח - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

חד משמעית יש.

<לירון ספרד:>

אני אומר לכם, תראו - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

לירון, אתה יודע מה הבעיה? עד שאנחנו לא

נשב כאן ונודה כולנו שחבר'ה, יש כאן תופעה,

יש לנו חולה רעה במערכת, בואו נתגייס. אתה

יודע, אני רציתי לתת פה לאימהות, אבל אתה

עושה לי 'לא' עם הראש ואני רוצה רגע לסגור

איתך פינה קטנה. קודם כל מה השם שלך?

<מיכאל פינטו:>

צהריים טובים לכולם. שמי מיכאל פינטו

ואני יושב ראש הסתדרות המורים בגוש דן

ומנהל בית ספר במדינת ישראל ומנהל מחלקת

הגנים לשעבר.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אז, מיכאל, אני רוצה רגע לומר לך משהו, כמי

שבאה מהמערכת והייתה מורה. כשאמרו כאן

שכשמורה לא נמצא הוא צריך להכין חומר, כדי

שיידעו עם מה הוא נכנס לכיתה, ואתה אמרת

'הנה, רוצים להוסיף עוד על המורים', אז

מפתיע אותי שאתה מנהל בית ספר. אני בתור

מורה, היו לי מערכי שיעור מוכנים, וכשאני

לא הגעתי לשיעור מסוים אני ידעתי מה

הילדים צריכים ללמוד באותו שיעור וידעתי

להעביר את זה. אני אגיד לך יותר מזה,

במקרים שרציתי שלא אני זו שלא תעביר את

החומר הזה, כי היה לי חשוב להיות באותם

שיעורים ספציפיים היו לי מערכי שיעור

מוכנים לאם חלילה, יש הרבה דברים שקורים

בבית ספר, לא רק כי אני נעדרת, אלא כי

פתאום צריך לטפל באיזה שהוא משבר שקורה

עם ילדים וכו', היו מערכים מוכנים למקרים

כאלה. אז אל תבואו ישר ותגידו 'מעמיסים

עוד פעם על המורים' במקום לנסות לעזור לנו

ולראות איך אנחנו פותרים את המצוקות

האלה.

הדבר השני הוא, מדובר בתופעה. אנחנו

יכולים להודות בזה, אנחנו יכולים לא

להודות בזה, מדובר בתופעה ואנחנו כולנו

פה מנסים לראות איך אנחנו מסדרים את זה

שזה ייראה יותר טוב. זה נראה רע. היום,

כשאנחנו יושבים כאן, יש ילדים בתוך מערכת

החינוך שחשופים לפגיעות מצד אנשי צוות

שאנחנו יודעים עליהם. שאנחנו יודעים

עליהם. אני לא מדברת על אלה שאנחנו לא

יודעים, אני מדברת על אלה שאנחנו יודעים

עליהם ולא הצלחנו להזיז אותם מהמערכת,

מכל מיני סיבות, ולזה אני רוצה שאתה

תתייחס.

<מיכאל פינטו:>

ראשית, אני מבקש להודות על הדיון החשוב

הזה, כי הדיון הזה הוא באמת באמת חשוב.

חברי הכנסת, פתחתם ואמרתם את דבריכם

בצורה המדויקת ביותר. אני אענה ואני אומר

יותר מכך, ואני שמח שהעין שלך ראתה את

תנועת שפת הגוף שלי. אני כואב את הכאב של

הרבה מאוד מנהלים במדינת ישראל, אני כואב

את הכאב של היום בעיר שלי, למעלה מ-50 מורים

חסרים היום, רבותיי. למעלה מ-50 מורים. אצלי

בבית הספר - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

בגוש דן.

<מיכאל פינטו:>

אצלי בבית הספר היום חסרים ארבעה מורים.

אני מוצא את עצמי לא פעם ולא פעמיים, אני,

כמנהל מוסד חינוכי, לוקח שתי כיתות ביחד,

שלוש כיתות ביחד, ואני שואל את עצמי איפה

מבחן האחריות שלי כמנהל בית ספר? האם לכך

אני צריך לעשות? לפדגוג? לא, רבותיי,

הכוונה היא, ואני כאן מסתכל אל חבריי

במשרד החינוך, המאגר וכל מה שתיארת קודם

לכן זה יפה מאוד, אבל מהלכה למעשה אין

פתרונות. תבואו ותשמעו את הכאב ואת

האחריות של מנהלי בתי הספר.

<קריאה:>

שמענו.

<קריאה:>

הדיון הוא לא על מנהלי בתי ספר.

<זאב גולדבלט:>

האם זו עילה לקבל מורה שמסכן את הכיתה?

<מיכאל פינטו:>

חס וחלילה.

<זאב גולדבלט:>

אבל אתם מקבלים מורים שמסכנים את

התלמידים שלכם.

<מיכאל פינטו:>

אדוני, אני אענה לך גם על זה. לא להאשים, אל

תאשימו בדברים שלא נבדקו. סליחה, בואו רק

ניכנס - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

בוא, תן לי אני להגיד לאן אנחנו נכנסים,

אתה תענה לשאלות.

<מיכאל פינטו:>

מה שאני רוצה לומר, הבעיה של מורים ממלאי

מקום שעתיים היא בעיה קשה ביותר, קשה

ביותר. אני 24 שנים במערכת החינוך, 11 שנים

מנהל בית ספר במדינת ישראל וגם מנהל

מחלקת גני הילדים, ששם הבעיה הרבה יותר

מורכבת כשחסרה גננת.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אתה מנהל מחלקת - - -

<מיכאל פינטו:>

ניהלתי בעבר מחלקת גני ילדים.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

ניהלת, נבהלתי לרגע.

<מיכאל פינטו:>

לא, לא במקביל. מולטי, אבל לא עד כדי כך. מה

שאני רוצה לומר, רבותיי, שהבעיה האמיתית,

לא אנחנו צריכים למצוא לה את הפתרון. לא

מנהלי בתי הספר - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

הנה, בבקשה. תקשיב לי טוב, אם יושב פה מנהל

בית ספר, כשאני מדברת איתו על נושא כזה - - -

<מיכאל פינטו:>

תני לי לסיים, גברתי, את דבריי.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

לא, לא, לא, סיימת.

<מיכאל פינטו:>

האחריות של הסכנה והסכנות זה משטרת ישראל

- - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אם אתה אומר לי 'האחריות היא לא בי', אבוי

לי שהילדים שלנו נמצאים שם.

<מיכאל פינטו:>

משטרת ישראל.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

באמת אני אומרת לכם.

<מיכאל פינטו:>

אני מבקש להשלים את דבריי. לגבי גיוס

מורים ממלאי מקום, האחריות לא יכולה לחול

על מנהלי בתי הספר. רבותיי, הדבר - - -

<לירון ספרד:>

בגלל זה מייצרים - - -

<מיכאל פינטו:>

רבותיי, משטרת ישראל, לשון החוק - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

כנראה שצריך לבדוק גם את הכשירות של

מנהלי בתי הספר.

<מיכאל פינטו:>

רבותיי, משטרת ישראל היא המופקדת, אתם,

המשרד, חייבים לעשות - - -

<לירון ספרד:>

בגלל זה מייצרים - - -

<מיכאל פינטו:>

אתם, המשרד, ולא אני כמנהל בית ספר. תודה

רבה.

<לירון ספרד:>

בסדר גמור, בגלל זה אנחנו בדיוק מייצרים

את הכלי הזה עבור מנהלי מוסדות החינוך.

<מיכאל פינטו:>

כמה שנים לוקח לייצר, אדוני, את הכלי הזה?

<לירון ספרד:>

אנחנו התחלנו בנובמבר האחרון, אני מקווה

שלקראת מרץ-אפריל כבר יהיה מכרז.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

לירון, אתה יודע מה? במקרה הזה, בנקודה הזו

אתה בכלל לא צריך להצטדק.

<לירון ספרד:>

זו בעיה של 70 שנה.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

מנהל בית ספר שאומר על משהו, ולו הקטן, על

נייר הטואלט מצדי בשירותים של בתי הספר,

שאומר 'זו לא אחריות שלי', תקשיבו, אני

מרימה ידיים.

<לירון ספרד:>

זה לא ה - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

מבחינתי אם כל איש חינוך, כל איש חינוך, לא

רק מנהל ולא רק מורה ולא רק המזכירות, כל

מי שנמצא בבית הספר, היה מרגיש קצת אחריות

כלפי הילדים שנמצאים שם, הכול היה נראה

אחרת.

<מיכאל פינטו:>

יש לנו אחריות עצומה, גברתי, אבל אחריות

של ממלא מקום, על אנשים, אין לנו אנשים

בשטח, רבותיי. אין אנשים.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

תאמין לי, הייתי במערכות - - -

<מיכאל פינטו:>

אתם מסכימים איתי שאין אנשים בשטח? אין

מורים, אין ממלאי מקום. זו הבעיה האמיתית,

שאין ממלאי מקום ועם זה צריך להתמודד.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אוקיי, תודה רבה.

<דליה מזרחי:>

אני רוצה להגיד רק מילה אחת. נפגשנו עם

מנהלים ועם מורים ועם גננות והם אמרו

ההיפך לגמרי ממה שהוא אמר.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אני יודעת.

<דליה מזרחי:>

ועם זה אנחנו יוצאים לדרך. ולכן אני לא

חושבת שהאמירה שנאמרה פה - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

דליה, את יודעת למה אני כועסת? כי זה הנזק

של מערכת החינוך.

<מיכאל פינטו:>

רבותיי, כי אני אומר את האמת כאן, כנציג.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

סליחה, אתה לא נכנס לי בדברים.

<מיכאל פינטו:>

סליחה, אני אומר פה את האמת - - -

<קריאה:>

לא הייתי מטיל דופי בדברים שאמר אדוני.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

זה לא מייצג את מערכת החינוך, זה לא מייצג

את המנהלים שאני מכירה בשטח.

<מיכאל פינטו:>

מה גברתי רוצה לומר בעניין?

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

זה לא מייצג את המורים שאני מכירה בשטח.

<מיכאל פינטו:>

מה גברתי רוצה לומר בעניין?

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

שמרגישים אחריות מלאה על הילדים שנכנסים

בשעריהם ומוכנים לעשות - - -

<מיכאל פינטו:>

כלומר? כלומר?

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

בבקשה, ענת.

<ענת הוכנר:>

צהריים טובים. אני ענת הוכנר, אני יו"ר ועד

ההורים של תל אביב. לצורך העניין חברה

בפורום הארצי, אני חושבת שאני מדברת בשם

כל ההורים במדינה. זה לא מעניין אותנו מה

אתם עושים, אנחנו שולחים את הילדים שלנו

אליכם ואתם כושלים בעבודה שלכם, בין אם

בגלל נהלים, בין אם בגלל שההסתדרות מגנה

על מורים, בין אם בגלל שאיש אצלכם לא משלם

את המחיר כי הוא עובד ציבור. אנחנו יודעים

מי לחץ על הכפתור ששחרר את השם של הפדופיל

מנעמי שמר ומי שלחץ על הכפתור הזה עובד,

הוא יקבל פנסיה, אתם תגנו עליו, הוא לא הלך

הביתה. 20 הילדים שהוא פגע בהן, כל החיים

הלכו להם. ואתם אל תגידו שנכנסים לבית

ספר, בדקה שקורה משהו כל המערכת מתגייסת

להגן על עצמה ולא על הילד ולא על הנפגע. כל

המערכת. מורה לא מועף מבית הספר, יש מנהלת

שנתנה בראשון לציון המלצות על המורה הזה,

למרות שהיא ידעה שהוא עושה דברים שאינם

טובים.

<קריאה:>

לא יודעים את זה בוודאות.

<ענת הוכנר:>

לכאורה. המנהלת הזאת עובדת, הכול בסדר.

אתם תשמרו על המורים שלכם ועל מה מנהל

צריך לעשות, אתם תכתבו נהלים ותגידו לנו

שאתם אנשי ציבור שעושים את מלאכתם נאמנה.

תקשיבו, משרד החינוך - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

ענת, ועוד יספרו לנו שהמנהלת היא מצוינת,

והיא יכולה להיות כזו, אבל - - -

<ענת הוכנר:>

- - לא יכול לטפל בזה, צריך להוציא את

הטיפול הזה מהידיים של משרד החינוך ושל

המנהלים. הם לא מסוגלים לעשות את זה.

<מיכאל פינטו:>

נכון מאוד. נכון מאוד.

<ענת הוכנר:>

שתיקח את זה המשטרה, שייקח את זה

המודיעין, שיהיה מותר להעיף מורה ואתם

תהיו בשקט ולא תגידו שיש לו חסינות של

ההסתדרות.

<מאיר אסרף:>

ברגע שאפשר יהיה להעיף הורה אנחנו נהיה

בשקט כשיעיפו מורה.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

סליחה, קודם כל זה שאתה יושב פה כלוביסט

סביב השולחן, כבר התקדמנו.

<ענת הוכנר:>

אז כולם מתחבאים מאחורי זה, ועוד מקרה

ועוד מקרה.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אתם יודעים מה יפה? סליחה, ענת, אני רוצה

לחדד נקודה שלך. אני רוצה להגיד לכם מה

יפה פה ואני רואה את כולכם, כשהיא אמרה

שצריך להוציא את זה מהידיים שלכם וממשרד

החינוך ולתת את האחריות למשטרה, עשיתם כן,

כשאמרו לכם 'אתם תשבו בשקט ולא תתערבו בזה

שמוציאים איש חינוך', זה אמרתם לא.

<מאיר אסרף:>

אנחנו יושבים בשקט כשעוצרים אדם, אנחנו

יושבים בשקט - - -

<ענת הוכנר:>

איך אתה יושב בשקט? איך מנהלות כאלה

מצליחות לנהל?

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

פשוט שערורייה, פשוט שערורייה.

<ענת הוכנר:>

דרך אגב המשרד - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

פשוט שערורייה, אתם תעשו כל מה שצריך,

אנחנו נדאג שמי שצריך לצאת מהמערכת לא

ייצא.

<ענת הוכנר:>

המשרד מספר לנו שהמלווים - - -

<מאיר אסרף:>

זה לא מה שאמרתי.

<ענת הוכנר:>

המשרד מספר לנו בתל אביב שיש חקירת משטרה

ובגלל חקירת משטרה הוא לא יכול להיכנס,

אבל בצד שני יש מי שדאג שחקירת המשטרה

הזאת תגיע למבוי סתום, אז מה?

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

רוב החקירות מגיעות למבוי סתום ויכול

להיות ש - - -

<ענת הוכנר:>

אז הילדים - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

בסדר, שמענו. אני רק רוצה להגיד גם בנקודה

הזו, כי זה חשוב וחבר הכנסת עודד פורר, אני

אתן לך להתייחס, שרוב החקירות מגיעות

למבוי סתום, מכל מיני סיבות, לא מחוסר

אשמה, והיופי זה שאחר כך גם ההסתדרות, לא

רק המורים, מנופפים בזה ואומרים 'הנה,

המשטרה סגרה את התיק' והילדים שלנו

נשארים מופקרים בתוך המערכת.

<מיכאל פינטו:>

שלטון הצדק, גברתי. אנחנו במדינת חוק.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

לא, בעניין של הוראה אין רק עקרון הצדק, יש

את העיקרון של התאמה למערכת החינוך.

<מיכאל פינטו:>

שלטון הצדק, אני מדייק. אנחנו מכבדים את

בעלי החוק.

<ענת הוכנר:>

במקרה של נעמי שמר, משרד החינוך ידע ויש

הודעה של המשטרה שמשרד החינוך ידע ואישר

את זה ואף בן אדם במשרד החינוך לא משלם על

זה בכיסא שלו, בפנסיה שלו ולא הולך הביתה.

ועד שזה לא יקרה זה ימשיך.

<שיר דגן:>

אנחנו לא נסמוך על זה שהם יגנו לנו על

הילדים, מישהו צריך - - - תנו לנו שמות - - -

<ענת הוכנר:>

- - - ותפקידנו לתבוע את זה - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

ענת, אני אוציא אותך. זהו, שמענו. שמענו, את

צודקת. זהו. חבר הכנסת עודד פורר.

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

תראי, גברתי, אני חושב שזו פעם ראשונה

שאני בוועדה שלך, אבל - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

היא בדרך כלל מתנהלת בצורה קצת יותר

נעימה.

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

לא, אני לא הולך להתייחס לאיך, אני אומר,

הנושא ומה שאני שומע פה פשוט מזעזע אותי,

גם כהורה לילדים במערכת החינוך. כשאני

חושב לעצמי, רץ לי בראש, רגע, הם נמצאים

עכשיו, איפה הם נמצאים עכשיו? מול מי הם

נמצאים עכשיו? ואני אומר לכם שגם אני יודע

על טיוח של מקרים כאלה ואחרים, כולל, אגב,

אני אומר את זה להסתדרות המורים, של

אלימות נגד מורים, שמנהלים לא רוצים

שיידעו שיש להם בלגן בבית הספר אז הם

משתיקים.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אני בטוחה שאתה קופץ עכשיו - - -

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

גם אלימות של תלמידים וגם של הורים נגד

מורים. אבל אני אגיד לכם יותר מזה, גם

אלימות של ילדים מול ילדים, כי הם רוצים

להראות שהכול גן עדן, הכול נפלא אצלם. זה

המצב, חברים.

אני רוצה להגיד לכם משהו, ואני אומר את זה

פה לנציגי משרד החינוך. אתם, תסלחו לי, לא

משרד החינוך, זה משרד הטיוח. אתם לא תוכלו

לטפל בבעיות האלה עד שלא תשימו אותן על

השולחן ותגידו 'יש לנו פה בעיה, צריך

לפתור אותה וצריך למצוא את הדרך לפתור

אותה', ואני חייב להגיד שאני מזדהה עם מה

שאמרו פה ההורים, לא יכול להיות שקורים

מקרים כל כך חמורים ואף אחד לא נותן את

הדין, אבל אף אחד.

בהקשר הזה, גברתי, יכול להיות שצריך

שיהיה, כמו שיש, את יודעת, יושבת פה נציגת

המשטרה, כששוטרים עושים משהו יש מחלקה

לחקירות שוטרים במשרד המשפטים כגוף

חיצוני שבודק. צריך להיות גוף חיצוני, לא

משרד החינוך - - -

<קריאה:>

קוראים לזה משטרת ישראל.

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

לא, לא כל דבר צריך ללכת למשטרה.

<קריאה:>

יש בית דין למשמעת.

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

לא, אני מכיר את בית הדין למשמעת. אני רוצה

לומר בהקשר הזה, גברתי, צריך להתקיים פה

דיון בפורום הרבה יותר רחב, הרבה יותר

גדול, עם מקבלי ההחלטות, כולל שר ומנכ"ל,

כדי להגיד איך פותרים את הסוגיה הזאת, כמה

סוגיות שעלו פה, האחת היא הטיוח, שהיא

לדעתי המרכזית של כל מה שקורה, כולל טיוח

של מנהלים. הדבר השני הוא באמת סוגיית

המורים המחליפים, ושלא יספרו לי על מכרז

שייצא ביוני ואחר כך בנובמבר ובנובמבר לא

יצא מכרז וכן היה לנו תקציב ולא היה לנו

תקציב. חבר'ה, מורים מחליפים, בשעה הזאת יש

מורים מחליפים בכל הכיתות בבתי הספר. אין

מה לעשות, אי אפשר לחכות עם זה. גם אם יש פה

שאלה שהיא שאלה תקציבית, צריך להידרש לזה.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

תודה, חבר הכנסת עודד פורר, אבל אני רוצה

רגע לומר משהו, ושוב, לא ממקום של הגנה על

משרד החינוך, יש לי הרבה ביקורת וכשיש לי

אותה אני גם אומרת, אבל הבעיה הגדולה

והסיפור הגדול הוא לא רק משרד החינוך.

<עודד פורר (ישראל ביתנו):>

נכון, זה כל המערכת.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

לא, אני רוצה להגיד לך, אני מכירה את זה גם

מבפנים וגם עכשיו מבחוץ. גם כשמוצאים או

רוצים לנקוט בהליך כזה או אחר כלפי איש

חינוך, ואולי עכשיו בשביל לא להגיד שאין

להם כוח אז הם יגידו שזה לא קורה, יש לנו

את הסתדרות המורים. יש את ההסתדרות

המורים והגננות, שראית אותם בעצמך,

כשאמרו להם 'נוציא את זה מכם למקום אחר',

כן, 'אבל אתם תהיו בשקט ולא תגידו כלום

כשאנחנו נוציא את מי שלא צריך להיות שם',

הם אמרו 'לא, אנחנו לא נשב בשקט'.

<קריאה:>

תנו הגנה למי שצריך לקבל הגנה.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

ענת, את עכשיו מגיבה. אני רוצה שתתייחסי

גם למה שאני עכשיו אומרת. כשיש אלימות

כלפי מורה, שזה חמור, זה פשוט חמור, אבל שם

ישר אנחנו פוגשים את כולם קמים ואומרים

'משביתים את המערכת, אין לימודים',

לשעתיים, ליום, ליומיים, אבל כשיש לנו

ילדים שנפגעו מינית בתוך המערכת אף אחד

לא השבית כלום, עולם כמנהגו נוהג והילדים

ממשיכים להגיע לתוך בתי הספר. אז, ענת,

בבקשה, ואני מבקשת לא להפריע לה.

<ענת טוראל-דדון:>

שמי ענת טוראל, אני יושבת ראש הסתדרות

המורים סניף בת-ים. תסלחי לי, כשנכנסתי

לחדר הזה שאלתי את הבחורה הנחמדה שיושבת

לשמאלי מי היא, היא אמרה לי שהיא מהמועצה

לשלום הילד, והתחלנו לפטפט בינינו ואמרתי

לה שהם מאוד עזרו לי. לפני מספר שנים, אני

מורה רק 27 שנה, מורה, מנהלת ומחנכת כיתה

עדיין והיה מקרה של טיוח במערכת. אני

פניתי למועצה לשלום הילד, נגד מנהלת ונגד

מורה שעשתה מעשה שאני לא אפרט אותו פה

היום, והסיפורים האלה שאנחנו מטייחים

ואנחנו נגן על בן אדם שפוגע בילדים הם

סיפורים, אולי הם טובים לרייטינג, אולי הם

טובים לוועדה הזאת, אף אחד, לא מהסתדרות

המורים ולא משום מקום של אנשי חינוך יגן

על בן אדם שפוגע בילד, ולו בציפורן של ילד.

אנחנו נגן על ילדים בנפשנו, בגופנו ודרך

אגב אנחנו מגנים עליהם יום יום שעה שעה

דקה דקה בכיתות, מגנים עליהם.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

ענת, רק בשביל האמירה שלך - - -

<ענת טוראל-דדון:>

רגע, רגע.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

רק לסגור את הפינה של האמירה שאמרת - - -

<ענת טוראל-דדון:>

עשבים שוטים לא יישארו אצלנו.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

יושבים אנשים עכשיו בבית, מי שיושב או מי

שיראה את זה יותר מאוחר וישמע את הדברים

שלך ויחשוב שאנחנו נמצאים במדינה אחרת כי

הם - - -

<ענת טוראל-דדון:>

רגע, את אמרת לא להפריע לי ואת מפריעה לי.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

רגע, ענת, כי הם חווים על בשרם פגיעה

בילדים שלהם שמעורבת בהם הסתדרות המורים

ובסופו של דבר - - - אגב, גם אני הייתי

בסיטואציה כזו עם הבן הפרטי שלי ובסוף

הזיזו את הגננת למקום אחר. וההורים כבר

אומרים, 'אתה יודע מה? כבר התעייפנו

מלהילחם, אנחנו מוכנים לעצום את העיניים,

הצרה עברה למקום אחר'. וזאת החולה הרעה

שאנחנו נמצאים בה. ואגב, רק לפני

שלושה-ארבעה חודשים היה לי אותו סיפור,

יחד איתכם, על גננת, שברור שהיא אלימה, זאת

אומרת זה לא היה בספק, ואנחנו הזזנו אותה

לגן מעורב של דוברי ערבית ועברית כי יש שם

שתי גננות, אז סמכנו על זה שמישהו ייתן שם

גיבוי. מקרה אמיתי, תרצי תקבלי גם שמות.

<ענת טוראל-דדון:>

אני לא מכירה את המקרה - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

בבקשה, אז אל תגידו 'אנחנו לא מטייחים

ועשבים שוטים לא נשארים בבית הספר'.

<ענת טוראל-דדון:>

לא, נהפוך הוא, אני לא אמרתי שאנחנו לא

מטייחים, אמרתי שככל שנידרש לעניין הגנה

על מורה, גננת, עובד הוראה כלשהו שפגע, או

יש איזה שהוא הליך נגדו שאולי הוא פגע

בילד, אנחנו לא ניתן יד לזה. אני אומרת את

זה בצורה ברורה. אני יושבת ראש ועדת מעמד

המורה בהסתדרות המורים - - -

<ענת הוכנר:>

אז מה קרה בנעמי שמר?

<ענת טוראל-דדון:>

אני לא הפרעתי לך, גב' ענת, אל תפריעי לי,

בבקשה. אני אומרת את זה בצורה מאוד ברורה.

כל עוד מתקיימת חקירת משטרה בעניין

מסוים, ואני לא שוטר ואני לא חוקר ואני לא

עורכת דין, ואני לא מתיימרת להיות, אנחנו

ניתן למשטרה לעשות את עבודתה. כשתהיינה

המלצות לגבי איש החינוך הזה, שבעיניי כל

העניין מתחיל באמת ממה שדיברנו עליו

מלכתחילה, והעניין הוא כזה, אנחנו קמים

בבוקר, מתקשרות אליי שבע מורות, 'ענת, אני

חולה', לי אין מאגר של ממלאי מקום, אין ולא

יהיה ולא יכול להיות לי. אני לא חברת כוח

אדם, אני לא, אני מנהלת מוסד חינוכי שבו - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אבל בדרך כלל יש מורות מתוך בית הספר

שמחליפות - - -

<ענת טוראל-דדון:>

אין, כי הוא, יש לו יום חופשי.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אני הייתי שם.

<ענת טוראל-דדון:>

סליחה, יש לו יום חופשי, הוא לא רוצה

לעבוד.

<קריאה:>

אבל יש לכם איזה קאדר קטן.

<מיכאל פינטו:>

אין לנו שום קאדר, שום קאדר.

<ענת טוראל-דדון:>

יש לי אחת. יש לי אחת בקאדר. היום הודיעו

לי שבע מורות בבוקר.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

ענת, אני אגיד לך משהו על זה ואני יודעת

שזה יישמע הכי נוראי, וזה גם לא פוליטיקלי

קורקט - -

<ענת טוראל-דדון:>

לא, אני אגיד לך, אני נכנסת למילוי מקום.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

- - אבל אם אני צריכה להכניס מישהו שהוא

מבחינתי חתול בשק ואין לי מושג מיהו או

לתת לילדים כדור ושישחקו במגרש אני

מעדיפה לתת להם כדור ושישחקו במגרש, גם שם

היינו. אני אומרת לך - - -

<ענת טוראל-דדון:>

אבל האחריות על מי נופלת? זה אסור.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אבל את זה אני אומרת למשרד החינוך, כי אם

ברירת המחדל שלי היא להכניס מישהו שילמד

אותם בכיתה ה' איך מקיימים יחסי מין

וידגים להם, או שהם ישחקו, ואפילו גם אם

ילד ייפצע, סליחה שאני אומרת את זה, במגרש,

עדיף לי הפציעה הזו מאשר לדעת שאני לוקחת

סיכון כזה גדול.

<ענת טוראל-דדון:>

אני רוצה לסיים ולומר דבר חשוב מאוד.

בעניין מילויי המקום, משרד החינוך, באמת

אנחנו מבקשים, דורשים, מתחננים, תפתרו לנו

את הבעיה הזו.

<לירון ספרד:>

זה קורה, אנחנו בתהליך.

<ענת טוראל-דדון:>

כי היום אני יכולה ללכת ברחוב, לראות בן

אדם שמוצא חן בעיניי מאוד, להגיד לו 'בוא

שנייה, אני צריכה - - -

<לירון ספרד:>

אנחנו במרתון - - -

<ענת טוראל-דדון:>

בשיא הרצינות, אין לי שום קריטריונים חוץ

מאשר - - -

<לירון ספרד:>

אנחנו במרתון של הכנת המאגר.

<ענת טוראל-דדון:>

אנחנו ממש מבקשים, תצילו אותנו מהרעה

החולה הזו.

<לירון ספרד:>

בעזרת ה' לשנת הלימודים הבאה יהיה מאגר.

בעזרת ה'.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אני רק רוצה לומר משהו לגבי הנושא של

המשטרה, ענת, שאני מבינה אתכם, אני אומרת

את זה ברצינות עכשיו, לא בציניות. כל

הנושא של תלונות וחיסול החשבונות, אני

מכירה את כל השיח גם בתוך מערכת החינוך.

<ענת טוראל-דדון:>

זאת הבעיה.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

זו לא בעיה, כי יש מקרים שאנחנו יודעים

מעל כל ספק - - -

<ענת טוראל-דדון:>

שזה סתם.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

לא, אנחנו יודעים מעל כל ספק שקרה משהו,

אבל הפוליטיקה בתוך המשרד וגם יש בחירות

וזה, אנחנו מנסים לראות איך אנחנו משנים

שם.

<ענת טוראל-דדון:>

אסור שיקרו דברים כאלה, כמובן.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

רגע. הסיפור של המשטרה, שאם היא כן המשיכה

חקירה או לא המשיכה, סגרה את התיק או לא

סגרה את התיק, זה סיפור אחד, ואני אומרת

שאנשים במערכת החינוך, עשבים שוטים,

שבאמת מאפילים על הכלל, כי אם אנחנו רגע

ניקח ונפרק אותם, רוב המערכת היא באמת

טובה, באמת טובה, וכואב לי הלב עליהם שהם

צריכים לשבת ולשמוע שאנחנו מקיימים דיון

כזה ולדעת שהם חלק ממערכת כזו. אני אומרת

את זה בכנות ומדם לבי, אבל הסיפור של

התאמה למערכת החינוך, בעיניי, היא לא פחות

מהעניין הפלילי. יש אנשים שנכון, הם אולי

לא עשו משהו פלילי, ולתת סטירה לילד, גם

ישבה הפרקליטות ואמרה 'זה לא תמיד פלילי',

אבל זה לא מתאים למערכת החינוך. מורה

שמתעמר בילדים לא מתאים למערכת החינוך

ומורה שפוגע או מטריד מינית במלל הוא לא

מתאים למערכת החינוך ומקומו לא שם, ופה

התפקיד שלכם, שלכם, לבוא, ואת יודעת מה? לא

לגבות את משרד החינוך, לגבות את כל יתר

המורים הטובים בתוך המערכת ולהוקיע את

אלה שמאפילים אחר כך על כל העבודה הטובה.

אנחנו לא שומעים על הצדיקים שנמצאים שם

ויש המון, רובם, אנחנו שומעים כל הזמן על

מי שסורר. ובאמת, אני אומרת לך כאשת חינוך,

אפילו אני עייפה. אני עייפה, כל יום לפתוח

טלוויזיה, לראות עיתונים ולגלות על עוד

מורה שסרח. מה, זה הפרצוף שלנו? זה לא

הפרצוף שלנו.

<ענת טוראל-דדון:>

אני מסכימה איתך.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

בבקשה, זאב.

<זאב גולדבלט:>

קודם כל אני רוצה להגיד תודה לחברת הכנסת

עליזה לביא ועודד פורר על זה שהם העלו

והציפו את הנושא הזה, ואני רוצה להודות

לך, יושבת ראש הוועדה, על העמדות המאוד

מאוד נחרצות שאת מציגה כאן בוועדה.

<תמי ברנע:>

(

„

†

(

†

摧椿|ጀÞ

o(tH

摧ᑢþ᐀R

o(tH

摧烚øᜀיזמה, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון,

יוזמת הדיון וגם איילת נחמיאס ורבין. זה

ארבעה חברי כנסת.

<זאב גולדבלט:>

קל וחומר.

<תמי ברנע:>

רק בשביל לדייק לפרוטוקול.

<זאב גולדבלט:>

אני חושב שמורה מחליף חייב להיכנס ובאמת

להחליף את המורה הקיים, המורה שנעדר,

וללמד את אותם תכנים שבאמת אותם התלמידים

היו אמורים לעבור באותו שיעור. חייבת

להיות בקרה של משרד החינוך, אם זה בצורה

ישירה ואם זה באמצעות ההנהלה של בית הספר,

שבאמת זה מה שמתבצע. לא יכול להיות אדם

שאוחז בתואר מנהל של מוסד חינוכי שלא

מבצע בקרה שבאמת התכנים שהילדים צריכים

לעבור באמת מועברים להם. זה חלק מתפקידי

הניהול.

אני רוצה להזכיר את מה שמשרד החינוך

התחייב עליו כבר לפני למעלה מחצי שנה

בוועדת החינוך, למנוע מכל מורה שחשוד

אפילו בפדופיליה להיכנס לכיתות ללא בקרה

ומעקב.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

נכון, אם יש ספק אין ספק.

<זאב גולדבלט:>

לא יכול להיות מצב שיסכנו את שלומם של

ילדינו כי זה או נוח, או זה משרת את המערכת

בסיטואציה כזאת שחסר מורה כזה או אחר

וקשה למצוא מישהו אחר.

בחודשים האחרונים אופנתי מאוד לזעוק את

זעקתם של המורים המותקפים, ובצדק. שלא

יהיו אי הבנות, אנחנו מוקיעים ומזדהים

לחלוטין עם זעקת המורים, שלא יהיו אי

הבנות, אסור לפגוע בעובדי ההוראה, נקודה.

יחד עם זאת מספר ההורים שתוקפים הוא בטל

בשישים בעיקר כשכל תקיפה כזאת היא כנגד

אדם ספציפי. לעומת זה מורה שתוקף, וזו

תקיפה, רבותיי, לפגוע מינית בילד, בתלמיד,

זה תקיפה, חד וחלק, והתקיפה הזאת היא לא של

אדם בודד, זה של קהילה שלמה. כי אל"ף, אותו

מורה תוקף כמה ילדים, כל ילד כזה שמותקף,

כל חיי משפחתו נהרסים וכמובן שחייו, ומשם

מה על הנושא הזה ארגוני המורים שותקים,

קולם לא נשמע ברמה ולא שמעתי את הקול של

ארגוני המורים.

כמו שאני אומר כאן, בצורה הכי בוטה והכי

נחרצת, שאני מוקיע התנהלות של הורים

שתוקפים מורה. לא יעלה על הדעת. הורה כזה

לא יקבל אף פעם בחיים גיבוי מפורום ועדי

ההורים היישוביים, לעולם לא. אותו דבר אני

מצפה, שגם הסתדרות המורים וגם ארגון

המורים יעשו - - -

לעומת זה, כפי שהציגה כאן ענת קודם, מבית

ספר נעמי שמר, אנחנו נתקלים במשיכת זמן,

במריחה, בניסיון לסכסך בין ההורים לבין

עצמם כדי ליצור מחנות - -

<שיר דגן:>

שזה אחד הדברים שעובדים הכי טוב.

<זאב גולדבלט:>

- - וזה מקומם בצורה נוראית. חבר'ה, הפרד

ומשול למדנו כבר מתקופת הרומאים, אנחנו

לא צריכים להגיע לתקופתנו כדי לזהות את

זה כשאנחנו נתקלים בזה. אני חושב שבמערכה

הזו אנחנו, כי אני חושב שאני חלק מהמערכת,

אנחנו מאבדים את האמון של ההורים כולם

כציבור, גם במורים, גם במנהלים וגם במשרד

החינוך וזה חמור, כי זו מערכת שאנחנו

חייבים לעבוד בה באמון טוטאלי, איך אמרה

ענת קודם? אנחנו שולחים את הילדים שלנו

לשם, להרבה הרבה שעות ביום.

אני חושב שחלק ממערכת של בניית אמון, אם

אפשר להציע, זה באמת אדם שנחשד בדברים

מהסוג הזה, שמשרד החינוך בשיתוף עם

ארגוני המורים, ישעו את אותו אדם חשוד

לתקופה מוגבלת עד שיובהר מצבו.

<לירון ספרד:>

זה קבוע בחוק היום.

<זאב גולדבלט:>

זה אולי קבוע בחוק, אבל זה לא קורה. שמעת

קודם את חברת הכנסת שאשא ביטון שאומרת

שלקחו את הגננת לגן אחר. איך אתה יכול

להגיד שזה קורה?

<לירון ספרד:>

חבר'ה, אני לא מבין על מה מדברים. חברים,

אני לא יודע על מה אתם מדברים, אבל עובד

מדינה שהחלה נגדו חקירה פלילית יש חוק - - -

<זאב גולדבלט:>

אנחנו לא מדברים על חקירה פלילית. כשיש

מנהלת שמודעת לזה שיש מצב - - -

<לירון ספרד:>

אתה מנסה עכשיו לדבר על מקרה ספציפי

שנמצא בבדיקה של משטרת ישראל, שעה שיש

בדיקה של משטרת ישראל אנחנו לא נשבש את

הליכי החקירה.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

ונשאיר אותו בינתיים עם הילדים בבית

הספר.

<לירון ספרד:>

לא, לא נכון.

<שיר דגן:>

מאז שהתפוצצה הפרשה בנעמי שמר - - -

<לירון ספרד:>

לא נכון, העניין נמצא בבדיקה. זה שכבר

חרצתם את הדין וכבר עשיתם את החקירה שלכם

ואת הבדיקה שלכם וכבר הגעתם למסקנות

שלכם, אני שמח על כך, אבל אנחנו פועלים,

אנחנו מדינת חוק, יש חוקים במדינת ישראל,

יש רשויות אכיפה וחוק ואנחנו פועלים

בתיאום איתם. אם יש חקירה מתנהלת אנחנו לא

נשבש את הליכי החקירה ואנחנו לא נגזור את

דינו של אף אדם לפני שמוצתה החקירה.

<זאב גולדבלט:>

אז אנחנו נחכה שהילד יתאבד כדי - - -

<לירון ספרד:>

אז סליחה - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

לא, צריך שיהיה מגה פיגוע, כמו תלמה ילין,

כדי שיחקרו שם.

<לירון ספרד:>

לא, לא צריך, סליחה. מדי יום, בכל פעם

שמתחילה חקירה פלילית, בטח בכל מה שקשור

לעבירות מין, יש הליכים מאוד ברורים

שקורים במשרד. הבעיה היא שאתם לא רואים את

ההליכים האלה שקורים יום יום, למה? אתם

באים - - -

<ענת הוכנר:>

אתה אומר דברים לא נכונים.

<לירון ספרד:>

מכוח מה את אומרת שאני אומר דברים לא

נכונים? יש לך מידע ספציפי?

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

רגע, רגע. סליחה רגע.

<ענת הוכנר:>

אני אענה. המשטרה - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

ענת, אני אוציא אותך, באמת.

<לירון ספרד:>

איפה, באמת? איפה? תראי לי - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

לירון, לירון.

<ענת הוכנר:>

אני העברתי לכם - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

ענת. אני מבקשת להוציא אותה החוצה, באמת,

די.

<לירון ספרד:>

באמת? כבר הפכתם להיות גם השופטים

והתליינים?

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

לירון, אני אגיד לך מה הסיפור. זה לא שלא

רואים את ההליכים שאתם עושים. זה שכשבאים

ורואים את המורֶה או המורָה עדיין בבית

הספר - - -

<לירון ספרד:>

מי? איזה?

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

מבחינת ההורים לא קורה כלום.

<לירון ספרד:>

אבל איפה זה קורה? תראו - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

תשמע, רק המקרה שלנו שאנחנו טיפלנו בו, אז

לא התחילה שם חקירת משטרה כי אנשים

מפחדים לבוא ולהתלונן, אז מהפחד הזה - - -

<לירון ספרד:>

סליחה, יפה, אז מה רוצים שאנחנו נעשה?

עכשיו אנחנו מדברים על בגירים, חשוב

להדגיש שאנחנו פה מדברים על בגירים, לא על

קטינים.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אני אגיד לך על מה, שכשמדובר במערכת חינוך

ובילדים שלנו, כשיש ספק אין ספק.

<לירון ספרד:>

יש ספק אין ספק, זה מוטו חשוב וטוב להרבה

דברים בחיים, אבל לא למשפט, למה? במקרה

הספציפי - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

בילדים שלנו כן.

<לירון ספרד:>

אבל במקרה הספציפי - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

במקרה הספציפי הזה שדיברנו אותו צ'רמינג,

באמת הצ'רמינג שלו היה שם וכל מה שקראתי

על בועז ארד - - -

<לירון ספרד:>

אני רוצה להזכיר, המקרה הספציפי הזה, זה

מקרה בין בגירים - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אותו דבר קראתי, אותה מוזיקה.

<לירון ספרד:>

אבל יושבת ראש הוועדה, זה מקרה בין בגירים

ואם בגיר בוחר שלא להגיש תלונה במשטרה

הוא לא - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

ואני יודעת שהייתה שם פגיעה מינית.

<לירון ספרד:>

מה זה את יודעת? אני לא מבין מה זה יודעת.

היה הליך שגם לא קבע מסקנות ברורות ואם

בגיר, אני מדבר על מצב בין בגירים, כי כשיש

קטינים ויש לנו חשד לפגיעה, חובת הדיווח

בחוק העונשין מחייבת אותנו להעביר דיווח

ל - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

הנה, המורה עם השומר לא דיווחה. היועצת לא

- - -

<לירון ספרד:>

אני לא מכיר את המקרה.

<ענת הוכנר:>

איך אתה לא מכיר את המקרה?

<זאב גולדבלט:>

המורה בנעמי שמר, המשטרה אמרה שמשרד

החינוך - - -

<לירון ספרד:>

אני לא מכיר - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אין פרוטוקול ככה, חבר'ה.

<לירון ספרד:>

אני לא מכיר את המקרה הספציפי, אני לא

מטפל - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אוקיי, אני אספר לך עליו אחר כך.

<לירון ספרד:>

בכל מקרה, חשוב לי להגיד לפרוטוקול, מקום

שאדם הפר את חובת הדיווח הוא יכול להיות

מוזמן לחקירה על היעדר דיווח, נכון?

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

לירון, בתיאוריה - - -

<לירון ספרד:>

אם אדם עבר עבירה פלילית אז אם יש לצורך

העניין עובד הוראה - - - ואני אומר את זה

בצורה ברורה, וההסתדרות שומעת אותי

וההורים שומעים אותנו, אם יש עובד הוראה

או מנהל שיודעים או יש להם מידע, הגיע

אליהם מידע או תלונה על חשד לפגיעה מינית

בילד, היום יש חובת דיווח בחוק. חברת

הכנסת ורבין, אני אשמח להשלים.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אתה לא תגיד לי כשאני לומדת מהמשטרה,

כשאני לומדת מהורים לילדות שנפגעו,

שניתנה הוראה מלמעלה להפסיק לחקור את

משרד החינוך ואת המנהלת.

<לירון ספרד:>

איזה קשקוש.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

לירון, זה קורה.

<לירון ספרד:>

משרד החינוך יגיד למשטרה לא לחקור?

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

לא משרד החינוך, מישהו, איזה שהוא גורם

אמר לעצור חקירה.

<לירון ספרד:>

נו באמת. נו באמת. מה, אנחנו ברפובליקת

בננות?

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

עובדה, מה לעשות. אתה לא רוצה שאני אענה לך

על השאלה הזאת, אני חברת כנסת בבית הזה.

<זאב גולדבלט:>

אני לא סיימתי, יש לי משפט אחד אחרון,

בבקשה. אני רוצה להעיר את תשומת לב הוועדה

שבוועדת החינוך עמדה נציגת משטרת ישראל

ואמרה לפרוטוקול שמשרד החינוך ידע שאותו

מורה חשוד בפדופיליה ולמרות הכול העבירו

אותו מראשון לציון ל - - -

<לירון ספרד:>

אמירה לא נכונה.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

היה רישום, אני ראיתי רישום - - -

<זאב גולדבלט:>

אנחנו היינו בוועדה - - -

<לירון ספרד:>

אתם, אתם לוקחים - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

חבר'ה, אין פרוטוקול כך.

<לירון ספרד:>

סליחה, אתם לוקחים שבריר של מידע ואתם

מסובבים אותו.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אני ראיתי אי מייל.

<לירון ספרד:>

סליחה, אני מכיר את כל הפרטים - - -

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אל תגיד לי סליחה, תגיד סליחה להורים,

לילדות האלה, שיהיו מטופלות כל החיים.

<לירון ספרד:>

אתם לוקחים שבריר של מידע ומשתמשים בו

כמו שאתם רוצים.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

ברור, זאת הבעיה, אנחנו הבעיה. זה לא

העובדה ש - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

לירון, תודה.

<לירון ספרד:>

לא, יש משטרה.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

מבחינתי אין משטרה.

<לירון ספרד:>

יש בדיקה של המשטרה - - -

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אני הבעיה. רק אני הבעיה, לא את.

<לירון ספרד:>

יש בדיקה של המשטרה ואני אשמח - - -

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

לא, אין כרגע בדיקה של המשטרה. הבדיקה של

המשטרה נעצרה והתיק הועבר לפרקליטות

מחוז מרכז תל אביב.

<לירון ספרד:>

לי לא ידוע על זה.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

חבל שלא ידוע לכם.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

תודה, לירון.

<לירון ספרד:>

אני יודע שאנשי משרד החינוך גם הגיעו לתת

עדות בעניין הזה.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

תודה, לירון. אני רק אומר שמבחינתי לפני

המשטרה, וכבודה של המשטרה, במיוחד היום,

במקומו מונח, יש משרד חינוך ואני מצפה

ממנו במקרה הזה, עוד הרבה לפני שאני מצפה

ממשטרת ישראל, לא בגלל משהו, בגלל

המחויבות של המערכת, לא כי אני - - -

בבקשה, שיר. אחר כך לירון ואחר כך איילת

רוזין, את תרצי ביניהם, או שאת תרצי קודם

כל לשמוע?

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

לא, ביניהם. תיכף נראה.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אוקיי, אז בבקשה, שיר.

<שיר דגן:>

היי, אני שיר. אני מגיעה מתל אביב, אני

מרכזת את הנהגות ההורים של בתי הספר

היסודיים בעיר. אני נפגשתי בשבוע שעבר עם

הורים מבית ספר נעמי שמר - - -

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

רק אל תגידי את שם בית הספר.

<שיר דגן:>

הוא נאמר פה איזה 30 פעם.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אסור להגיד.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

כל עם ישראל יודע.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

בסדר, אבל אסור להגיד אותו.

<שיר דגן:>

נפגשתי עם ההורים, אני חייבת להגיד שכל כך

הרבה מהדברים שעולים פה סותרים את

המציאות ברמה כואבת. בוא נתחיל מזה

שאנחנו שולחים את הילדים שלנו למערכת

חינוך חובה. מערכת חינוך חובה זה אומר

שאני מחויבת על פי חוק לשים את הילדים שלי

אצלכם בידיים ואף אחד אצלכם לא מוכן לקחת

אחריות על הילדים שלנו. אנחנו מדברים פה

על בן אדם שנחשד, נחקר, הועמד, הורשע

והמשיך ללמד בבית ספר יסודי ולחנך כיתה

עם ילדים וילדות בכיתה ב'. אז אין, 'בדקנו',

אין 'חקרנו', אין, זה לפחות בן אדם אחד או

מחלקה שידעו על זה והיו צריכים, עם כל

הכבוד, להוריד את הראש לאותה מחלקה

ולהחליף את אותם אנשים כי אין מצב שהם

עדיין מגנים עליי. לי יש ארבעה ילדים

במערכת החינוך, מפחיד אותי לשלוח אותם

למערכת.

ואני אמא פעילה, אני מכירה מורים ואני

מכירה מנהלים ויש אנשים נפלאים במערכת.

אני לא סומכת על משרד החינוך שיגן עליי,

לא סומכת על משרד החינוך שיגן על ילדי

הארץ. בוא נוסיף לזה, וסליחה שאני מערבת

שמחה בשמחה, מעבר למורים ולמורים

המחליפים ולמנהלים יש עוד צוות נרחב

שנכנס לבית הספר שלא עובר בדיקות מספקות.

אנחנו נגיע לגננים, לשומרים, לכל צוות

הצהרון שהיום באחריותכם שצריך בערך

לנשום בשביל להיות חבר בצוות הצהרון. אין

את הבדיקות המספקות שלכם. אנחנו כהורים

לא רגועים, אתה לא יכול לפתוח עיתון,

ידיעה, שעה שעוברת בלי שיש עוד הטרדה

מינית שקופצת באיזה שהוא מקום.

אני מדברת עם הרבה הורים כי בגלל שאני אמא

פעילה פונים אליי מהרבה מאוד ערים

נוספות. כמות הטיוח שקיימת במערכת

החינוך, כמות הטיוח שקיימת דרך ההסתדרות

ודרך הזה - - -

<מיכאל פינטו:>

למה את צועקת?

<שיר דגן:>

כי היא חמורה. כי אף אחד לא זועק את זעקת

הילדים.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

בינתיים היא הכי רגועה מכולם, אפילו יותר

ממני.

<שיר דגן:>

מי יזעק את זעקת הילדים אם כולם פה עסוקים

בלטייח את כולם?

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

היא תצעק כמה שהיא רוצה, היא זועקת זעקה

של הורים.

<מיכאל פינטו:>

זה לא נעים. אנחנו בכנסת ישראל - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אני מבקשת ממך לא להטיף לאף אחד, בטח לא

להטיף להורים. עם כל הכבוד, בטח לא אחרי כל

מה שאמרת.

<מיכאל פינטו:>

צריך לכבד את המקום - - -

<שיר דגן:>

אז קודם כל אני מבקשת פה, אני מבקשת דיון

שיתקיים ביחד עם מנכ"ל משרד החינוך ועם שר

החינוך, כי אולי אם הם יבואו וידרשו לדעת

מי ידע ונתן שכזאת פגיעה תקרה בעיר שלנו

וכל כך הרבה ילדים ייפגעו, אז מישהו אולי

סוף סוף יאבד את הראש שלו. כי אין מצב,

אנחנו לא נעבור בשתיקה כשאנשים ימשיכו

לקבל שכר מהמסים שלנו ויאפשרו פגיעה

בילדים שלנו. זה פשוט לא יקרה. אנחנו לא

נאפשר את זה.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

מילא השכר, הביטחון של הילדים שלנו.

<שיר דגן:>

אנחנו לא נאפשר. מצדי שמשרד החינוך יחיו

בפחד, אנשים, מלאבד את התפקיד שלהם וזה

יגרום להם לעשות את התפקיד שלהם כמו

שצריך. זה מהבחינה הזאת.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

תודה רבה.

<שיר דגן:>

עוד דבר אחד אני רוצה להפנות לשירות

הפסיכולוגי. זה משהו שהוא מאוד חשוב. ילד

נפגע, כיתה נפגעת, מי שנפגע הם הילדים,

הילדים שסובבים אותם, כל בית הספר עצמו,

כל ההורים עצמם ובסוג של כל הקהילה

העוטפת. אנחנו מגיעים למצב שבגלל שהרבה

הרבה יותר פשוט לבוא ולפלג את ההורים

ולבוא ולהגיד 'אוקיי, אז אלה רבים עם אלה

ואלה רבים עם אלה', אף אחד לא מטפל בשום

דבר, קהילות מפורקות, משפחות מפורקות,

השירות הפסיכולוגי לא שם. הוא לא שם והוא

לא תומך בהם.

<לירון ספרד:>

זה פשוט לא נכון.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

אבל היא חיה את זה.

<לירון ספרד:>

זה פשוט לא נכון. אני מדבר על המקרה

הספציפי, זה פשוט לא נכון ואני לא מוכן

שיבואו ויגידו - - - אנחנו כתבנו את הדברים

בצורה ברורה, על הטיפול האינטנסיבי

והשוטף.

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

זה בסדר, לירון, אף אחד לא בא אליכם בטענות

שלא - - -

<לירון ספרד:>

לא, על הטיפול של השירות הפסיכולוגי

הייעוצי.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

באמת? אנחנו נבוא - - -

<לירון ספרד:>

אז תבואו, אז תמשיכו לבוא, אתם מוזמנים.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אני יודעת טוב מאוד מה היה שם.

<לירון ספרד:>

את יודעת טוב מאוד את הטיפול הנהדר.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

לא, לא היה טיפול נהדר. רגע, אני רוצה לדבר

עכשיו.

<לירון ספרד:>

אתם יכולים להגיד - - -

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

אני לא מוכנה לשטויות שהוא אומר.

<לירון ספרד:>

אתם יכולים להמשיך לצעוק, כולם יכולים

להמשיך לצעוק ולהגיד הרבה דברים - - -

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

חוצפה - - - לקחת אחריות - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

לירון, תן לי לומר לך משהו.

<לירון ספרד:>

כל מה שקשור - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

לירון, תן לי לומר לך משהו, שנייה, אני

שומעת מה שאתה אומר.

<לירון ספרד:>

אני אגיד, אל"ף כל, לקחנו אחריות - - -

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

באיזה מובן?

<לירון ספרד:>

על הכשלים המערכתיים והטכניים שהיו

בתהליך.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

ממש, באמת?

<לירון ספרד:>

כן.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

איזה היתממות. אתם לא הייתם, עד שאני לא

ביקשתי ממנח"י לא עשיתם שום דבר - - -

<לירון ספרד:>

זה לא קשור אלייך.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

כלום.

<לירון ספרד:>

התשובה ממש לא קשורה אלייך.

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):>

ברור שלא, מה פתאום? אף אחד לא נגע בזה - - -

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

לירון, אני רוצה רגע לומר לך משהו.

<קריאה:>

אפשר לשמוע גם את עמדת המשטרה?

<היו"ר יפעת שאשא ביטון:>

סליחה, אתה רוצה? בוא שב פה, אני אשמח

דווקא, גם ככה הכול פה - - -

<איילת נחמיאס ורבין (המחנה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]