פרוטוקול מספר 350, ועדת החוקה, חוק ומשפט, 23/06/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 350

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום ראשון, י"ז בסיון התשפ"ד (23 ביוני 2024), שעה 9:00

סדר היום:

סדר היום: << נושא >> הצעת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חברת תשלומים ויוזם בסיסי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפד-2024 << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

שמחה רוטמן – היו"ר

מוזמנים:

סוריא בשארה

–

ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

גבי ביטון

–

מ' משימה להלבנת הון, המשרד לביטחון פנים

רונן

–

משרד ראש הממשלה

אביטל קרופניק

–

ראש תחום שירותי מידע ושירותי תשלום, רשות לניירות ערך רוני בקמן

–

משפטנית בכירה, רשות לניירות ערך

אורית שרייבר

–

מנהלת מערך חקיקה, רשות לניירות ערך

לינור הדר בוקובזה

–

עו"ד, רשות לניירות ערך

מירב יצחק - כולי

–

מתמחה במחלקה המשפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון

יעל גרוסמן

–

יו"ר ועדת עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון, לשכת עורכי הדין תמר ולדמן

–

סגנית היועצת המשפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון

טל טובי

–

יועמ"שית

רן בייליס

–

יועץ משפטי

גיא הס

–

יועץ משפטי

עדו מלין

–

שותף במשרד גורניצקי

יסמין פרנקל

–

קצינת ציות

הגר רובינשטיין גלר

–

יועצת

חגי עידו

–

COO

אילה ברין רמרז

–

עו"ד

נטע דורפמן רביב

–

יועצת משפטית חיצונית

ייעוץ משפטי:

אלעזר שטרן

מנהל הוועדה:

איל קופמן

מ"מ מנהל הוועדה:

אבירן יחזקאל

רישום פרלמנטרי:

הילה לוי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חברת תשלומים ויוזם בסיסי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ"ד-2024 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בוקר טוב, אנחנו בעניין צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חברת תשלומים ויוזם בסיסי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ"ד–2024. כבר בתחילת הדיון אני רוצה לשלוח תנחומים למשפחת גרוס מסוסיא ולכל חבריו, קרוביו וידידיו של מלכיאל גרוס שנפל במהלך השבת ברצועה. מקווה שהשם יאמר לצרותינו דיי, ולא יישמע עוד שוד ושבר ברחובותינו.

אנחנו בנושא צו איסור הלבנת הון. איפה היינו, אדוני היועץ המשפטי?

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> למעשה לקראת הסוף. קראנו את סעיף 23, סעיף התחולה, דנו בו, ואז חזרנו לתחילת הצו, ממש להגדרות הראשונות. חתמנו בעמוד הראשון בנושא איש ציבור מקומי.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

אני מהרשות לניירות ערך. אני אחזור לסעיף 23, כשביקשת שנשקול את העלאת הסכומים. דנו בזה בינינו ובין הרשות לאיסור הלבנת הון, ואנחנו חושבים שאפשר להעלות את הסכומים ל-5,000 ערך צבור בזמן נתון. זה מספר שקיים גם בצווים בהקשר של טריטוריה שמופיעה בתוספת הראשונה, וגם השנתי, בקשה שהגיעה מחברת נופשונית ל-20,000. באופן שנתי אפשר יהיה לצבור באותו כרטיס עד 20,000 שקלים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני סברתי שהמגבלה בכל רגע נתון, שמתכתבת עם סדר גודל הסכומים של חוק איסור השימוש במזומן ודברים אחרים שהזכרת, נראית לי הגיונית. מגבלה שנתית נראית לי קצת נמוכה מדיי, אבל אם השוק יודע לחיות איתה, אני לא אריב. בסדר גמור, תודה, אני מעריך זאת מאוד.

בפעם הקודמת סיימנו לדון בנושא איש ציבור מקומי. אני חוזר ואומר, בכלל הצווים של איסור הלבנת הון אין את זה. יש אחד בנוגע לחברי בורסה, ואתם הרגולטור. זה הגיוני במידה מסוימת בגלל המגבלות הקיימות על אנשי ציבור מקומיים בניהול תיק מניות, החשש למידע פנים או החשש לניגודי עניינים. בכל מקרה מטילים כל מיני מגבלות על אנשי ציבור בנוגע לאיזה מניות הם מחזיקים. אני חושב שהרשימה קצת רחבה מדיי, אבל יש בה את ההיגיון שלה, ואני לא מתערב עכשיו בצו שלא נמצא על שולחני.

דיברנו קודם על הדוגמה של נופשונית, ואני לא חושב שכאשר ייתנו תווי קנייה לנופש לקציני צבא בכירים, אנחנו בעולם אחר מאשר כל פעולה אחרת שהם מבצעים. כנ"ל לגבי כולם, ואני לא רואה לזה סיבה. זה שבבנקים יש מגבלות, אני לא מתעסק בזה כרגע. התוקף שלהן הוא לא תוקף נורמטיבי. שיקול הדעת העסקי של הבנק והסיכונים העסקיים שלו – שיעשה מה שהוא רוצה. אני כמחוקק מטיל פה על אנשים, בניגוד לשיקול הדעת העסקי שלהם, כי אם זה בשיקול הדעת העסקי שלהם, אף אחד לא אוסר עליהם להתנות תנאים או לחשוד בבן אדם שבא אליהם מאיזושהי סיבה, שהוא משתמש בזה לצורך הלבנת הון, בין אם הוא איש ציבור ובין אם איננו איש ציבור. בקטגוריה הזאת לא השתכנעתי, לא מצאתי, ואם יש לכם דבר בנושא הזה, אז בכייף. אם לא, נוריד את ההגדרה הזאת ונמשיך הלאה.

<< אורח >> תמר ולדמן: << אורח >>

בוקר טוב, אני מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. יש פה שני נימוקים. אחד זה הנושא של הסטנדרט הבין-לאומי. כמו שאמרנו גם לגבי איש ציבור זר וגם לגבי הסדרים שונים שקיימים בצו, שהם בעצם מבוססים על הסטנדרט הבין-לאומי שקבע ארגון ה-FATF, שהוא ארגון בין-לאומי שקובע את הסטנדרט וכאמור, עושה ביקורות. אחת ההמלצות של הארגון עוסקת באנשי ציבור, וכוללת גם אנשי ציבור מקומיים וגם אנשי ציבור זרים.

אנחנו, כמי שמייצגים את מדינת ישראל, רוצים רק להדגיש את העובדה שזה חלק מהסטנדרט, שמדינת ישראל נבחנת ושליקויים בהקשר הזה מפורסמים בפומבי. מה שיהיה מפורסם זה שמדינת ישראל לא עושה דיי בעיני הארגון במאבק בעבירות שחיתות של אנשי ציבור מקומיים וזרים, וכמובן, הורדת ציון בדוח הביקורת על כל הכרוך בכך. אני מרגישה מחויבת להגיד לאדוני את העובדה הזאת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

דרכך לארגון, מה שנקרא. שיתעקשו, ואני אכניס את כל האנשים שקשורים ל-FATF, העובדים הזוטרים ביותר לתוך הצו. לא ייתכן שגוף בין-לאומי, חשוב ומכובד ככל שיהיה, יתייחס לנבחרי ציבור מקומיים כאל עבריינים. זה לא מקובל לגבי נבחרי ציבור, זה לא מקובל לגבי קציני משטרה, זה לא מקובל לגבי אנשי צבא. פשוט לא מקובל. העובדה שזה בא מלחץ של גוף בין-לאומי – בעיניי נתת עכשיו טיעון מורחב למה להוריד את זה. כי ארגון בין-לאומי שיושב לו באיזה מקום, שלא נותן דין וחשבון לאף אחד ואומר: מבחינתי, כל העולם מושחת חוץ ממני, אז אני אומר: כל אנשי FATF ייכנסו פה לצו, כל מי שמי שקושר להם, כל מי שקרוב משפחה שלהם מדרגה ראשונה שלהם או שנייה שלהם חשוד בשחיתות. למה? זה פשוט לא מקובל, ואני לא אאשר את זה. לא יקרה. כשהיה לזה טעם ענייני, אני לא מתווכח על מה שהיה. בשאר הצווים זה לא קיים. אם יש בעיה ל-FATF – שיתמודד.

<< אורח >> תמר ולדמן: << אורח >>

אני אסביר שההמלצות בארגון לא נקבעות על ידי חברי הארגון אלא בעצם על ידי נציגים של המדינות, כולל נציגי מדינת ישראל שחברים בארגון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני מבקש לדעת מי הבן אדם במדינת ישראל שהיה חלק מהקביעה של הדבר הזה, ושיגיע לפה לוועדה.

<< אורח >> תמר ולדמן: << אורח >>

זה נקבע הרבה לפני שמדינת ישראל הייתה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר. אנחנו לא קבענו את הדבר הזה, ואם יש מישהו שקבע את זה, אני הייתי מצפה שהוא יבוא לפה. תודה. אני אומר לך, הטיעון הראשון היה מבחינתי טיעון - - - אני מקווה שהטיעון השני יהיה אחר.

<< אורח >> תמר ולדמן: << אורח >>

היה לי רק חשוב להדגיש לפרוטוקול שיש פה מחויבויות בין-לאומיות של מדינת ישראל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אנחנו מחויבים בין-לאומית להכניס את זה לצו הזה?

<< אורח >> תמר ולדמן: << אורח >>

אנחנו עומדים לביקורת - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני שואל. האם אנחנו מחויבים בין-לאומית להכניס את הדבר הזה לצו הזה?

<< דובר_המשך >> תמר ולדמן: << דובר_המשך >>

אנחנו לא מחויבים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אנחנו לא מחויבים. תודה, בואי נמשיך.

<< דובר_המשך >> תמר ולדמן: << דובר_המשך >>

הנימוק השני הוא בעצם להסביר מדוע קבעו את זה, וזה אחד מהרציונלים של המאבק בהלבנת הון ומימון טרור. הוא גם להילחם בפשיעה חמורה אבל גם בעבירות של שחיתות. בעצם יש פה עבירות שאינהרנטית מבוצעות רק על ידי מי שהם אנשי ציבור. לכן, הכוונה היא להנחות את הגופים הפיננסיים לבדוק האם יש פה סיטואציה של סיכון, ובניגוד לאנשי ציבור זרים, ההנחיה פה היא לא לקבוע באופן גורף שכל אנשי הציבור שמגיעים הם - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

את ההבדלים הבנתי.

<< דובר_המשך >> תמר ולדמן: << דובר_המשך >>

וההנחיה פה היא להפעיל שיקול דעת, להציב איזשהו דגל בפני הגופים הפיננסיים, ולהגיד: יש פה אוכלוסייה שיש לה פוטנציאל אינהרנטי לבצע עבירות מסוימות שחוק עידוד השקעות הון נועד להתמודד איתן. בואו, שימו לב.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני מבין את זה היטב. אין שום בעיה, איפה מהנדס העיר? למה מהנדס העיר לא פה?

<< אורח >> תמר ולדמן: << אורח >>

אדוני רוצה להרחיב את הרשימה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, לא. אני ממש לא רוצה להרחיב את הרשימה. אני אומר שמי שאחראי לקביעת הרשימה הזאת צריך להכניס את עצמו לרשימה, כי השיקולים שעומדים בקביעת הדבר הזה הם לא שיקולים ענייניים. אלה שיקולים פוליטיים, זרים ולא לגיטימיים. אני לא יודע מי הכין את הרשימה הזאת. אני רוצה לשמוע אותו, אני רוצה להביא אותו לפה ואני רוצה להבין איך מהנדס עיר לא נמצא פה. את מכירה את משפט הולילנד? מי האשם המרכזי במשפט הולילנד? מי נאשם מספר אחת במשפט הולילנד? מהנדס העיר. מי עוד? גם היועץ המשפטי של העירייה. ראש העיר וסגן ראש העיר, במקום החמישי או השישי, גם מבחינת סכומי השוחד שהם קיבלו וגם פעולתם. איפה מהנדס העיר והיועץ המשפטי של העירייה באירוע הזה? הרבה יותר חשודים בשוחד. אבל לא, יש פה נבחרי ציבור ויש פה חלק ממסע מכוון של פקידות בעולם ובישראל לצבוע נבחרי ציבור כמושחתים.

אני לא אתן לזה יד, ואני אומר לך שוב, שמי שאחראי על הדבר הזה, אם הוא יושב בפורום בין-לאומי כפקיד שנשלח מטעם מדינת ישראל ומוכן לשתף פעולה עם זה, אני רוצה לשמוע את זה ממנו פה, איך הוא היה שותף לדבר הזה. זה לא מקובל בצורה שהיא. יש פה רשימה ארוכה של גורמים שמסומנים על ידי פקידות כמושחתים פוטנציאליים, כאשר אותה פקידות שמסמנת עושה זאת משיקולים זרים. אני לא אתן לזה יד, זה לא יהיה בסעיף. ואני אומר פעם נוספת, אם מישהו יבקש ויתעקש שזה ייכנס לסעיף, ייכנסו פה שני גורמים: כל הגורמים שהיו אחראים לניסוח הדבר הזה ייכנסו כגורם חשוד פוטנציאלית, כולם, וכל מי שקשור לארגון ה-FATF, בעולמי ובבין-לאומי. אנחנו נייצר סטנדרט למדינת ישראל, כשאנחנו לא ניתן לארגון בין-לאומי לפגוע בריבונות שלנו ככה, וזה שהפקידות הבכירה שלנו ונבחרי הציבור שלנו חשודים בשוחד. לא ניתן לזה לקרות.

בארצות הברית אין דבר כזה, ואת מוזמנת לבדוק. האם בארצות הברית, שהיא הגורם המוביל ב- FATF היו מעזים לעשות דבר כזה? ההגדרה הזאת יורדת, גבירותיי ורבותיי. בואו נמשיך.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> נמשיך בקריאת ההגדרות.

"אמנה לביטול דרישת האימות" – אמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ-ציבוריות כהגדרת האמנה. בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז–1977.

זאת הגדרה שצריך בשביל ההמשך לגבי העתק מאומת.

"אמצעי תשלום", "הנפקה" של אמצעי תשלום, חשבון תשלום", "מוטב", "משלם", "סליקה" של פעולת תשלום, "פעולת תשלום", "שירות ייזום מתקדם" – כהגדרתם בחוק שירותי תשלום;

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

את נושא שירות ייזום מתקדם אני משאיר. כשנדבר על הרעיון לעשות רגולציה למשהו שלא קיים, נצטרך להתמודד גם עם ההגדרה הזאת.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >> "ארגון ה- "FATF"(Financial Action Task Force) – הארגון הבין-לאומי למאבק בלבנת הון ובמימון טרור;

ארגון ה-"OECD" – ארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי;

"בורסה" – בורסה לניירות ערך או שוק מוסדר כהגדרתו בחוק השעות משותפות בנאמנות;

"בן משפחה" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך;

"בנק הדואר" – החברה בנותנה את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, או החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, לפי חוק הדואר התשמ"ו–1986; לעניין הגדרה זו – "החברה", "השירותים הכספיים" כהגדרתם בחוק האמור ו-"החברה הבת" כהגדרתה בסעיף 88 יא לחוק האמור;

"בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);

אני מציע שתסבירו את ההבדלים בין השירותים השונים.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

זה השם החדש שנקבע בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום לשלוש חברות כרטיסי האשראי: מקס, ישראכרט וכאל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

למה זה שירותי תשלום יציבותי?

<< דובר_המשך >> רוני בקמן: << דובר_המשך >>

כי הם ממשיכים להיות מפוקחים על ידי בנק ישראל, ולא עוברים לפיקוחה של רשות ניירות ערך, למרות שהם נותנים שירותי תשלום.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

יהיו סולקים שונים שחלקם יפוקחו על ידי בנק ישראל, הסולקים הגדולים שקיימים היום, ויש סולקים פחות גדולים, שיפוקחו על ידי רשות ניירות ערך.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

זה קו הגבול בין הפיקוח של רשות ניירות ערך על שוק התשלומים, לבין הפיקוח שממשיך של בנק ישראל על הגופים הגדולים והמשמעותיים יותר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה נראה לי בעיה מאוד מאוד גדולה. זה ייצר ארביטרז' רגולטורי מאוד משמעותי, ואין בזה שום הצדקה עניינית. אני אפילו לא יודע איך זה חוקתי, אבל אני לא מתעסק עכשיו במשפט חוקתי. זה יוצר ארביטרז' רגולטורי מאוד משמעותי וכפי שאנחנו רואים, אתם רגולטור שרגיל מסיבות מוצדקות להיות הרבה יותר נשכני. יש לכם שירותי תביעה משלכם, תביעה פלילית משלכם, עיצומים כספיים משלכם במספרים אחרים. למה מישהו שפותח חברת כרטיסי אשראי חדשה יהיה נתון לכם, ומי שמפעיל חברת כרטיסי אשראי ישנה נמצא אצל המפקח על הבנקים?

<< דובר_המשך >> רוני בקמן: << דובר_המשך >>

אני אתחיל מזה, שזה נקבע בחוק הסדרת העיסוק ושירותי תשלום. זה מצב קיים. החוק ניסה לייצר איזשהו קו גבול שיאמר איזה גופים יש להם השפעה מוניטרית יותר על המשק מבחינת היציבות שלהם. שלוש חברות כרטיסי האשראי הגדולות יישארו עדיין תחת פיקוח בנק ישראל, אבל כל גוף חדש שירצה לפתוח חברת כרטיסי אשראי, יפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה מה שאמרתי. את מסבירה לי את מה שאמרתי?

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> נדמה לי שיש אפשרות לעבור בצו.

<< אורח >> אורית שרייבר: << אורח >>

אני מהרשות לניירות ערך, ואני אשמח להסביר שני דברים. אחד, אם תהיה חברה חדשה, סולק חדש שיגיע לרף מסוים, הוא יהפוך גם להיות חברה בעלת חשיבות יציבותית, וגם יעבור לפיקוח של המפקח על הבנקים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן, רק יהיה לו מאוד קשה להגיע לרף הזה, כי אתם תטילו עליו דרישות רגולטוריות שונות מהקיימות.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

להפך, להפך. הרשות לניירות ערך מפקחת על החברות האלה, אבל הפיקוח הוא לא פיקוח בנקאי. אין פה דרישה להלימות הון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

איזה חברות כרטיסי אשראי פועלות היום, חוץ מהשלוש האלה?

<< דובר_המשך >> רוני בקמן: << דובר_המשך >>

טרנזילה וקארדקום, שיש להן רישיון של סולק מבנק ישראל, ויעברו לפיקוח הרשות לניירות הערך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אף אחד לא שמע עליהן עד היום.

<< דובר_המשך >> רוני בקמן: << דובר_המשך >>

הן נותנות שירותים לבתי עסק.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אז הן לא מספקות אשראי צרכני.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

נכון, הן לא מספקות אשראי צרכני.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

ואם אני רוצה שיום אחד תהיה תחרות גם במשק הישראלי, ויהיה עוד אשראי צרכני? יש לי שאלה, למה שלא נקבע בצו או בצו אחר, שעל חברת כרטיסי אשראי אתם תפעילו רגולציה זהה לאותו צו. לא אכפת לי מי יהיה הרגולטור. אתם תרצו או לא תרצו – הכול בסדר. אבל יהיה כתוב בצו שמישהו עם רישיון של נותן שירותי תשלום מסוג כרטיס אשראי, יחול עליו הצו שחל על נותן שירותי תשלום יציבותי. אני לא יודע מה פחות טוב או יותר טוב. אין לי מושג. אני עושה את זה מאחורי מסך בערות. אבל לא יהיה מצב שאם באה עכשיו חברת כרטיסי אשראי חדשה ורוצה להיכנס לשוק, אומרים לה: מצטערים, הרגולציה שלך שונה לחלוטין, ויהיה גם חסם כניסה שלא חל על הגדולים.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

הצו הזה מאוד מנסה להקל בסך הכול על החברות שיעברו מפיקוח של בנק ישראל לפיקוח של הרשות לניירות ערך, גם מבחינת הדיווח, שימשיך להיות אותו דיווח שהן רגילות אליו וקיים בצו הבנקים. הן ימשיכו לדווח באותה דרך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עד מתי? שלוש שנים?

<< דובר_המשך >> רוני בקמן: << דובר_המשך >>

עד כניסתו לתוקף של הצו האחיד.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

והוא יחול עליהן, לא משנה איפה הן יושבות?

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

יחול על כל הגופים הפיננסיים במשק.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> היום, לכל גוף פיננסי שמופיע תחת החוק, יש צו משלו. יש תוכנית שרצה כבר כמה שנים ברשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים, ליצור במקום שיהיה צו לכל אחד מהגופים הפיננסיים, שיהיה איזשהו צו אחיד לכלל הגופים הפיננסיים, וההוראות הנקודתיות לכל אחד מהגופים הפיננסיים ייתן הממונה שלו. וכך, בכל פעם שיש איזשהו תיקון, במקום שנצטרך לתקן כל אחד מהצווים, נתקן רק את הצו האחיד. זה דבר שהם עובדים עליו כבר תקופה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

דווקא הדיון שהיה לנו קודם הוא דוגמה למה אני אתנגד לדבר הזה. בצו האחיד כן תהיה הגדרה של איש ציבור מקומי, כי זה רלוונטי לחבר בורסה. הוא לא רלוונטי לדברים אחרים.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >> הדברים הייחודיים אמורים להיות לא בתוך הצו, והדברים הרלוונטיים לכל סקטור אמורים להיות באיזשהן הוראות הרגולטור של אותו סקטור.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

רגולטור שנמצא יותר תחת הלחצים של ה-FATF יכניס את זה. אני לא בטוח שזה נכון.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >> קודם כול, רק תיארתי מה זה הצו האחיד. הם עובדים על זה תקופה מסוימת, ויש להם איזשהו צפי שעד שלוש שנים יש סיכוי שהם יסיימו אותו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יש פה נציגים של טרנזילה, או שהם לא פה? הם בזום? הם עוקבים אחרי הדיון? אם מישהו מהם עוקב אחרי הדיון, אני רוצה להבין איך הארביטרז' הרגולטורי הזה – מישהו מהשוק, שעובד בשוק – איך זה ישפיע עליו. אני לא יודע, אני לא מבין בזה מספיק, אבל הייתי רוצה לשמוע האם הם הגישו הערות.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

כן, בוודאי. הם הגישו הערות וגם קיימנו איתם מספר ישיבות. אנחנו מאוד נשמעים ומקשיבים טוב מאוד מה מפריע להם, ככל שיש ארביטרז'ים. אני אגיד שהרבה פעמים זה להפך, כלומר הדרישות שלנו יותר מקלות מהדרישות של בנק ישראל בהרבה מאוד תחומים, כולל בצו איסור הלבנת הון בחלק מהדברים. זה עניין של איזונים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני אבקש, אם הם ירצו לבוא לאחד הדיונים הבאים, אני מתאר לעצמי שלא נסיים את הצו היום. תעבירו אליהם, בבקשה, שאני אשמח. וגם את ההערות שלהם ככל שהוגשו, תעבירו לוועדה כדי שנראה במה מדובר. יש לי חשדנות מאוד גדולה לארביטרז' רגולטורי.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> צריך לקחת בחשבון שאת המבנה המוזר הזה, הכנסת קבעה בחוק.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני יודע. לפעמים אני נאלץ לתקן גם תקלות שהמחוקק עשה, ולא רק תקלות שרשויות שלטוניות עושות. אנחנו יכולים להגיד שהוראת השעה, למשל, תהיה יותר ארוכה בנוגע לנותני שירותי תשלום, כי אנחנו לא יודעים מתי יגיע אותו צו. אנחנו יכולים גם להגיד שהצו שיחול עליהם, יהיה הצו שחל על נותני שירותי תשלום אשראי יציבותי ולא זה. אנחנו יכולים לעשות את זה פה. זאת אנומליה שנוצרה, אבל צריך לראות.

<< אורח >> יעל גרוסמן: << אורח >>

שלום, אני נציגת לשכת עורכי הדין. אדוני, שלא יתקבל הרושם שכאשר יהיה צו אחיד, לכל הגופים יהי הצו אחיד. יהיה צו אחיד, שיקבע את העקרונות העיקריים, אבל כל רגולטור יוכל לקבוע לגופים שכפופים לפיקוח שלו את ההוראות הפרטניות. לדעתי, השוני בין המפוקחים ייוותר בעינו ואפילו יגדל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני מסכים איתך. אני רק אגיד שבינינו, אף אחד לא שומע, יש לי תחושה שזה ייקח יותר משלוש שנים. אני לא יודע למה, אבל זאת תחושתי.

<< דובר_המשך >> יעל גרוסמן: << דובר_המשך >>

אני רק מפנה את תשומת הלב שיש לא מעט גופים שנמצאים תחת פיקוח בו-זמנית של שני רגולטורים, ואת זה קבע המחוקק. אנחנו נגיע לזה בהמשך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כשנגיע לזה, נתייחס לזה. תודה. אגב, זה לקח מהדיון הבא על חוק הגנת הפרטיות, שנדון בו בהמשך היום. זה חוק שהתחלתי לעבוד עליו כשהייתי מתמחה ב-2009 במשרד המשפטים. אולי הטווחים התקצרו, אבל אני עדיין קצת סקפטי.

<< אורח >> הגר רובינשטיין גלר: << אורח >>

אני מטעם חברת grow. בנוגע לארביטרז' הרגולטורי, grow הם מאגד, כלומר הם נותנים שירותי סליקה לבתי עסק.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> מאגד זה סוג של סולק.

<< אורח >> הגר רובינשטיין גלר: << אורח >>

הוא נשען על תשתית של סולק שנותן שירותי תשלום יציבותי, אבל זה לא משנה לעניין הזה. בשנתיים הקרובות הם יהיו תחת רשות שוק ההון, וצריך לראות שלא יהיה ארביטרז' רגולטורי. מי שיהיה תחת רשות שוק ההון, יהיו לו דרישות מכבידות יותר, אחרי שנתיים הוא יעבור לרשות לניירות ערך, ושם תהיה רגולציה מקלה יותר. מאגדים חדשים שייכנסו ישירות תחת הרשות לניירות ערך יזכו להקלות, בעוד שמאגדים קיימים שפועלים כבר היום, בתקופה הקרובה יהיו תחת רשות שוק ההון עם דרישות מכבידות יותר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זאת דוגמה נוספת. אני לא יכול לדון עכשיו בחוק.

<< דובר_המשך >> הגר רובינשטיין גלר: << דובר_המשך >> אולי כדאי להגיד לפרוטוקול, שראש הרשות ישקול מתן הקלות דומות בתקופת הביניים.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

בכל רגע הם יכולים להגיש היום בקשת רישיון, לקבל רישיון ולעבור לפיקוח הרשות לניירות ערך. מה שכן, החוק קבע להם תקופת מעבר ארוכה של שנתיים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שזה לבחירתם, כלומר הארביטרז' הרגולטורי במקרה הזה עובד לטובתכם. אתם תבחרו אם נוח לכם להישאר בזה או לעבור לזה.

<< אורח >> הגר רובינשטיין גלר: << אורח >>

אנחנו נדע בסוף הדיון אם זה עובד לטובתנו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, לפי מה שהיא אומרת, זה תמיד יעבוד לטובתכם. יהיו לכם שני סטים של רגולציות, ואם תחשבו שהם היו נדיבים יותר עם החדשים - - -

<< דובר_המשך >> הגר רובינשטיין גלר: << דובר_המשך >> זה לא בדיוק נכון, כי אנחנו לא עוברים באופן מלא לרשות ניירות ערך. עדיין תהיה פעילות מסוימת תחת רשות שוק ההון. לדוגמה, אם אתה עוסק במתן אשראי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תמיד יש גופים שיכולים לעסוק בכמה דברים, והם יהיו נתונים לכמה רגולציות. זה תמיד נכון.

<< דובר_המשך >> הגר רובינשטיין גלר: << דובר_המשך >> זה די חריג שגוף הוא גם רשות שוק ההון. זה יציר חריג של החקיקה החדשה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אולי לחשוב לתקן את זה בחוק ההסדרים הקרוב. זה מה שקורה כשמחוקקים בהסדרים. נכון, זה חוק ההסדרים?

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

כן, זה חוק ההסדרים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא מפתיע. זה טיב הדיון המעמיק שחל כאשר דנים בחוק ההסדרים.

אחרי שנהנינו עם בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, נעבור לגוף מוכר.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> "גוף מוכר" – ועד עובדים או נציגות בית משותף;

"הוראות הממונה" – הוראות שניתנו מכח סעיף 11 יג(ג) לחוק;

זאת בעצם הסמכה שהמחוקק נתן לרגולטור לקבוע הוראות יישום לצווים.

"הכרת הלקוח" – הליך הכרת הלקוח לפי סעיף 2 לצו זה;

"המינהל האזרחי" – המינהל האזרחי שהקים מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון;

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

באזור.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >> ויש הגדרה של אזור.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, תכתוב: באזור. נצפה פני עתיד לפחות לפי ההצהרות המדיניות, ולא נגביל את עצמנו כך שנצטרך אחר כך תיקון צו.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> "הממונה" – כהגדרתו בסעיף 11 יג(א)(2) לחוק;

זאת רשות ניירות ערך.

"הרשימות" – כל אחד מאלה:

רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה בהודעה לפי סעיף 18 לחוק המאבק בטרור; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לנותן השירות בדרך שנקבעה לפי סעיף 18 לחוק המאבק בטרור, ונותן השירות לא קיבל הודעה על ביטולה;

(2)

רשימת הגורמים שהוכרזו כמסייעים להפצה ולמימון של נשק להשמדה המונית לפי סעיפים 3 או 4 לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית;

"חברה מנהלת" ו"קופת גמל"– כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005‏ ;

"חברת תשלומים", "כספים", "מתן אשראי אגב פעולת תשלום", "שירות ייזום בסיסי" ו"שירותי תשלום" - כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

"חוק הנאמנות" – חוק הנאמנות, התשל"ט–1979;

"חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023;

זה החוק שנחקק בחוק ההסדרים.

"חוק השקעות משותפות בנאמנות" – חוק השקעות משותפות בנאמנות התשנ"ד – 1994;

"חוק מרשם האוכלוסין" – חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965;

"חוק ניירות ערך" - חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

"חוק שירותי תשלום" – חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019;

"חשבון ספק" - חשבון המרכז חיובים וזיכויים של ספק באמצעות אמצעי תשלום, מכוח הסכם התקשרות עם סולק;

"יוזם בסיסי" – בעל רישיון ייזום בסיסי ובעל אישור למתן שירות ייזום בסיסי כהגדרתם בחוק;

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לייזום בסיסי נתנו הסבר מפורט בפעם הקודמת.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >> "יחיד" – מי שאינו תאגיד, או שאינו מוסד ציבורי או שאינו תאגיד שהוקם בחקיקה לפי הדין הזר במדינה שבה הוקם מחוץ לישראל, או שאינו גוף מוכר;

זה בעצם על דרך השלילה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

למה ההגדרה היא על דרך השלילה בהקשר הזה? מה דינה של חברת יחיד בהקשר הזה?

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

חברה רשומה כחברה, ואם היא תאגיד, היא תחת התאגיד. צריך בעל שליטה וכל מה שקשור בתאגיד. תאגיד זה נפרד, זה לא יחיד.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הקדש? הוא נחשב יחיד לפי זה?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אתה מתכוון לעוסק מורשה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, אני יודע שעוסק מורשה הוא יחיד.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

אנחנו נבדוק את ההקדש.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> "כרטיס אשראי" ו"כרטיס בנק" –כהגדרתם בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי) לרבות כרטיס שהנפיק תאגיד חוץ שהוא בנק במדינת חוץ;

"כרטיס חיוב" – כרטיס אשראי, כרטיס בנק או כרטיס תשלום;

"כרטיס תשלום" – אמצעי תשלום המיועד לביצוע תשלומים, לרכישות מאת ספק או למשיכת מזומנים בין אם ניתן לצבור בו ערך כספי ובין אם לאו;

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מה זאת אומרת, אם לא ניתן לצבור בו ערך כספי?

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

כרטיס דביט. הוא מקושר לחשבון אבל הוא עצמו לא מרכז יתרה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כרטיס דביט זה כרטיס בנק, לא?

<< דובר_המשך >> רוני בקמן: << דובר_המשך >>

לא. יש לנו גופים חדשים שיוכלו להנפיק כרטיס דביט. הם יכולות להנפיק לך << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כמו כרטיס האשראי של ביט?

<< דובר_המשך >> רוני בקמן: << דובר_המשך >>

לא, יש היום גופים חדשים שיוכלו להנפיק כרטיסי דביט. החברות החדשות מנהלות בשבילך חשבון תשלום, והן יכולות להנפיק לך כרטיס דביט שיהיה מקושר לאותו חשבון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כמו כרטיס האשראי של ביט?

<< דובר_המשך >> רוני בקמן: << דובר_המשך >>

לא. זה לא כרטיס אשראי. זה לא שהכסף יורד בתאריך מסוים. זה כרטיס שמקושר לחשבון, שהוא לא חשבון בנקאי אלא חשבון של חברת תשלומים. חשבון שלך שנמצא אצל חברת תשלומים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אם הוא מקושר לחשבון שיש לי, הוא ערך כספי אצל חברת התשלומים.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> אבל הכרטיס עצמו לא צבור בו. הכרטיס עצמו הוא רק האמצעי שבאמצעותו אתה נותן את הוראת התשלום.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הדבר הזה קיים?

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

כן. חברת נימה, למשל, היא חברה שהיום היא נש"פ והיא תעבור להיות חברת תשלומים. היא נותנת שירותים, בעיקר לעובדים זרים, והיא מנפיקה להם גם prepaid אבל יש להם גם חשבון תשלום שהיא מנהלת אצלה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

היא לא נחשבת בנק? היא מחזיקה כסף.

<< דובר_המשך >> רוני בקמן: << דובר_המשך >>

לא, היא נש"פ – נותן שירות פיננסי. בעתיד היא תהיה חברת תשלומים.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> "מאגד" – חברת תשלומים המרכזת חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב.

רוני, את רוצה להסביר מאגד ואת היחס בין מאגד לסולק?

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

כן, בוודאי. יש לנו שרשרת של כסף, עד שהוא מגיע לבית העסק. בשרשרת הזאת יש לפעמים רק חוליה אחת. כשאנחנו אומרים סולק – הרבה פעמים אנחנו מדברים על חברות כרטיסי האשראי, שיש להן חשבון סליקה לבית העסק והן מעבירות לו את הכסף. אבל יש היום מצב בישראל שבו יש לנו גופים, שהם עוד חוליה בשרשרת של העברת הכסף לבתי העסק. קוראים להם מאגד, הפעילות שלהם היא פעילות סליקה לכל דבר ועניין והם יקבלו גם רישיון של סולק, אבל הם לא מחוברים ישירות למערכת התשלומים, למשל, לשב"א, למערכת של סליקת כרטיסי האשראי. הם לא מחוברים אליה באופן ישיר. הם עוד חוליה בשרשרת לבית העסק, והם מאגדים כמה בתי עסק ביחד. הסולק מעביר אליהם את הכסף, והם מחלקים אותו לבתי העסק השונים. הם לא מחוברים ישירות לשב"א, הם יושבים על סולק אחר, ולפעמים הסולק הזה הוא גוף שמפוקח על ידי בנק ישראל כי הוא אחד משלוש חברות כרטיסי האשראי, אבל בעתיד, גם חברות תשלומים יוכלו להתחבר ישירות למערכת תשלומים, לשב"א, ואז הם יכולים לשבת גם על סולק אחר. אבל הם תמיד יהיו עוד חוליה בשרשרת. כלומר, תהיה חוליה של הסולק לפניהם, ואת בתי העסק אחריהם.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אוקיי, וזה נקרא מאגד.

<< דובר_המשך >> רוני בקמן: << דובר_המשך >>

נכון.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981‏‏;

"מוסד פיננסי" – תאגיד בנקאי וכל גוף המנוי בתוספת השלישית לחוק, וכן גוף שהתאגד מחוץ לישראל שנותן שירותים מהסוג שנותנים גופים החייבים בדיווח לפי סעיף 7 לחוק או הפועל כבנק להשקעות או כבית סליקה;

"מוסד ציבורי" – משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק;

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

במה זכתה הסוכנות? קק"ל לא בעסק? רק הסוכנות? אני רק מתעניין לטובת מה ההגדרה. אוקיי, אני מאוד בעד הסוכנות.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> "מיופה כוח" – מי שמקבל השירות ייפה את כוחו לפעול מטעמו, בין אם מקבל השירות הוא יחיד ובין אם לאו;

"מסמך רשמי" – תדפיס, מכתב או שיק הנושא את שם הבנק או את שם חברת האשראי, לפי העניין;

"מספר זהות" – כל אחד מאלה:

ביחיד שהוא תושב – מספר זהותו במרשם האוכלוסין;

(2) ביחיד שהוא תושב חוץ – מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצאו הדרכון או תעודת המסע; וליחיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(7) מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך; אם היחיד הוא תושב האזור – מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המנהל האזרחי;

(3) בתאגיד הרשום בישראל – מספר הרישום במרשם המתאים;

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

למה בכרטיס מגנטי? תושב אזור, אלה שהם באזורים A ו-B, הרשות הפלסטינית מנפיקה להם, אבל מי שהוא תושב C, יש להם תעודת זהות ירוקה, כתומה.

<< אורח >> תמר ולדמן: << אורח >>

יש כאלה שיש להם כרטיס.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל זה לא תמיד כרטיס מגנטי. יש להם מספר זהות.

<< אורח >> תמר ולדמן: << אורח >>

יכול שיהיה. זה משהו קיים שהגיע מהשטח.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

רק תוודאו, כי יכול שיהיה גם מספר זהות לא בכרטיס מגנטי, אבל אם הוא תושב האזור שלא הונפק לו כרטיס מגנטי, אז הוא רובריקה ריקה, הוא לא מכוסה.

<< אורח >> תמר ולדמן: << אורח >>

העיקר שתהיה לו תעודת זהות או שיהיה לו דרכון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל זאת לא תעודת זהות. הוא לא במרשם האוכלוסין הישראלי, אבל יש לו תעודת זהות ירוקה או כתומה. אני לא יודע בדיוק איך זה מוגדר בדיוק.

<< אורח >> תמר ולדמן: << אורח >>

לא נתקלנו עד כה, אבל נבדוק את זה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה לא בהכרח מגנטי. מספר זהותו במסמך שהנפיק המינהל האזרחי, אני לא בטוח שזה רק מגנטי. תבדקו את זה. אפשר לכתוב: מספר זהותו שהונפק על ידי המינהל האזרחי. פשוט להוריד את המילים כרטיס מגנטי, כי זה לא חייב להיות רק מגנטי. אולי להפך, אולי יש דרישה ואת זה אתם תגידו לי. יכול להיות שהם יהיו מחוץ למערכת אם אין להם כרטיס מגנטי, ויכול להיות שזאת הדרישה. אני לא מתערב, רק צריך לוודא את זה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> בתאגיד שאינו רשום בישראל – מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו – הפרטים הרשומים במסמך ההתאגדות של התאגיד או מספר הרישום שיקצה לו נותן השירות; ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(8) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך;

במוסד ציבורי, בגוף מוכר ובתאגיד מחוץ לישראל שהוקם בחקיקה לפי הדין הזר במדינה שבה הוקם – מספר הרישום שיקצה לו נותן השירות;

"מען" – כל אחד מאלה:

ביחיד – מענו הרשום בתעודת זהות, דרכון חוץ או תעודת מסע, או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, שם הרחוב, מספר הבית, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ – גם שם המדינה;

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני רק אגיד שגם לסעיף של מספר הזהות, לתת מענה לסיפור ההקדש ואגודה עותומנית.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> לדעתי, אגודה עותומנית היא תאגיד.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אם אגודה עותומנית מוגדרת תאגיד, הכול בסדר.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >> בתאגיד – מענו הרשום בתעודת הרישום, נסח עדכני של פרטי החברה מרשם החברות, ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל – מסמך המעיד על רישומו, או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל – מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה – כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל – גם שם המדינה;

במוסד ציבורי, בגוף מוכר ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק - המען שמסרו הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל שהוקם בחקיקה לפי הדין הזר במדינה שבה הוקם – גם את שם המדינה;

"מקבל שירות" – זאת ההגדרה המשמעותית על מי זה חל.

<< יור >> "מקבל שירות" –

<< יור >>

<< יור >> לעניין שירות תשלום, מתן אשראי אגב פעולת תשלום, ושירות המנוי בחלק ב' לתוספת השביעית בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום הניתנים באמצעות חברת תשלומים - מי שמקבל אחד או יותר משירותים אלו מחברת התשלומים, אף אם אדם אחר ביקש את השירותים בשבילו; << יור >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

למה כל-כך מסובך? איפה חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום באמצעות חברת תשלומים? זה שם החוק?

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >> כן, וזה אחרי שקיצרנו אותו.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

השירותים הניתנים

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כמו שזה כתוב כרגע, נראה שנוצר חוק חדש במדינת ישראל, שנקרא: חוק להסדרת העיסוק בשירותי תשלום הניתנים באמצעות חברת תשלומים. אני לא מכיר שיש חוק כזה.

<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >> הכוונה לשירותים הניתנים. צריך להוסיף פסיק.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שירות המנוי בחלק ב' – יש לנו את התוספת השביעית הזאת בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום?

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

כן. הוא קצר יחסית, ואני יכולה להקריא אותו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

השאלה היא למה לעשות את זה בהפניה.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

בגלל שזה יכול להתעדכן, והמטרה היא שכל השירותים הפיננסיים שייכנסו לחלק ב' לתוספת השביעית, יהיו תחת הצו, אם הוא יתעדכן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מי מעדכן אותו שם?

<< דובר_המשך >> רוני בקמן: << דובר_המשך >>

בסמכות שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה קצת מורכב, אבל שיהיה. מי שמקבל את השירותים האלה נחשב למקבל השירות.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> אף אם אדם אחר ביקש בשבילו.

<< אורח >> עדו מלין: << אורח >>

הערה, בבקשה. אני מייצג את חברת נופשונית ונולג'. כמו שאמרנו בפגישה הקודמת, השירותים מאוד מאוד רחבים, ואם קנית למישהו מוצר מעל 5,000 שקלים, צריך זיהוי של אותו אדם שמקבל את המוצר. אם קניתי משהו עתידי, צריך לפנות לאותו אדם ולזהות אותו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, לא הבנתי.

<< דובר_המשך >> עדו מלין: << דובר_המשך >>

אם רכשתי מוצר למישהו ב-6,000 שקלים, הוא זה שצריך לקבל את המוצר. למשל, קניתי לאימא שלי ואני צריך לזהות את אימא שלי, כי היא תקבל את הזכות לקבל את המוצר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אמת. למה לא? זה מה שכתוב.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

למה לדבר על מוצר? הרי אנחנו לא מדברים על מוצר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הגדלנו את הסכום לעד 5,000, ונניח שאני רוכש שובר נופשונית עבור עצמי, הזיהוי הוא מולי. אם השובר הוא עד 5,000 שקל אין עליי בכלל חובה. אם עברתי את הסכום ואני רוכש שובר ב-6,000 שקל, צריך זיהוי. שואלים אותי למי אני רוכש את השובר, אם זה עבור עצמי, נעשה מולך הכר את הלקוח. למי אתה רוכש את השובר? עבור אימא שלי. צריך לעשות הכר את הלקוח עם אימא שלך. זה הגיוני, וזה מה שכתוב.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

היא הנהנית. זה לא אותו הכר את הלקוח.

<< אורח >> עדו מלין: << אורח >>

אבל היא לא הנהנית, אלא היא מקבלת שירות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הטענה שלו היא שהגדרתם אותה כמקבלת שירות. תגדירו אותה כנהנה ולא כמקבל שירות.

<< אורח >> עדו מלין: << אורח >>

אני יכול לתת מתנה לחתונה של מישהו בסך 6,000 שקלים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הנקודה ברורה. למה זה לא נהנה, ואנחנו מגדירים אותו כמקבל השירות המקורי? אם אתה עושה את זה בשביל מישהו, אז כן, אבל אם אתה לא עושה את זה בשבילך אבל הוא הנהנה, זה הגדרת נהנה. אם אימא שלך שלחה אותך, אז כן, אימא שלך היא הכר את הלקוח.

<< אורח >> עדו מלין: << אורח >>

אדוני דיבר על הארביטרז' הרגולטורי. ההגדרה של נהנה, כמו שאנחנו מכירים עד היום, היא כשמישהו פועל עבור מישהו אחר. עכשיו הופכים אותו פתאום להיות מקבל השירות עצמו.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> הניסוח הזה מופיע בכל הצווים האחרים במילים: אף אם יש אדם אחר שביקש מוצרים עבורו. זה שונה מנהנה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

למה לדבר על הדוגמה של אימא שלך? בלי לערב הורים. נדבר על דוגמה יותר פשוטה, כאשר אני רוכש תווי קנייה עבור העובדים שלי, אני מקבל השירות, הם הנהנים. אני לא עושה את זה בשבילם, אני עושה את זה בשבילי. אני מקבל השירות כי רכשתי תווי קנייה ב-6,000 שקל מחברת נופשונית או מחברה אחרת, כדי לחלק לעובדים שלי כשי לחג. אני צריך לדווח את פרטי הנהנים כנהנים. אם רכשתי בפחות מ-5,000, זה לא חל עליי בכלל. אם שלחתי את עורך הדין שלי שיקנה את זה עבורי מחברת נופשונית או מחברה אחרת, אני לא הנהנה של עורך הדין שלי; עורך הדין שלי עושה את זה עבורי. לכן, אני ממשיך להיות מקבל השירות גם אם שלחתי את אחד העובדים שלי עצמו. העובד שלי, ששלחתי, הוא עצמו יהיה נהנה, כי הוא גם יקבל אחר כך את התו, אבל כשהוא עושה את זה עכשיו, הוא לא מקבל השירות אלא אני ושלחתי אותו. לכן, חובת זיהוי הכר את הלקוח תהיה אצלי והוא יהיה הנהנה.

<< אורח >> עדו מלין: << אורח >>

אם ההגדרה הזאת מקובלת על רשות ניירות ערך, עם הפרשנות, בסדר. לפרוטוקול. אנחנו יודעים אחר כך להגיע, חס ושלום, לבית משפט, ואנחנו לא רוצים להיות שם.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

על פניו זה מה שכתוב.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> לעניין סעיפים 3, 15 או 17 במתן אשראי אגב פעולת תשלום – נוסף על פסקה (1), גם מי שהתחייב במסמכי האשראי להחזיר את האשראי, למעט ערב, או מי שמבקש להחזיר את האשראי והוא אינו מקבל האשראי;

אני רק אגיד שסעיף 3 זה הנושא של רישום פרטי זיהוי, 15 זה הדיווח ו-17 זה פרטי הדיווח.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

איך אדם מתחייב להחזיר אשראי והוא לא ערב? איפה יש יצור כזה? אם הוא מקבל האשראי, הוא מקבל האשראי; אם הוא לא מקבל אשראי, זאת הגדרה של הערב.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

אותו הדבר קיים בצו שחל על הנש"פים.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> ממה שאני זוכר, ויתקנו אותי פה, זה נוסף בגלל מצבים שבהם, לדוגמה, אני לא ערב, אבל הבן שלי לוקח הלוואה, ואני אומר לו: אתה תקבל את הכסף, ואני אחזיר. זה לא כערב, שאם הוא לא פרע, באים אליי, אלא כמתחייב הישיר של הדבר. הוא מקבל את הכסף, הוא לוקח את האשראי, ואני מתחייב לשלם.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי. אני רואה את סעיף 2, הגדרה טאוטולוגית.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> בחוק הערבות יש תנאים מתי אתה הולך לערב. אתה לא הולך ישירות לערב.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אם הערב ויתר על הדרישה מן החייב, הוא עדיין מוגדר ערב. ההגדרה שקיימת פה לא הגיונית. אני לא יודע מי הגדיר אותה ואני לא יודע למה עשו אותה, אבל היא לא הגדרה הגיונית. בהגדרה, מי שאמור להחזיר את האשראי ואיננו מקבל האשראי, הוא ערב. זאת הגדרת המילה ערב בעברית ובחוק הישראלי.

<< אורח >> אביטל קרופניק: << אורח >>

אני אגיד מהזיכרון, כי זה לא צו שאנחנו העברנו, אבל אם אני זוכרת נכון, זה עלה בדיון מהוועדה מהציבור, שאמרו שהוא לא ערב שחתום על המסמכים אצל נותן האשראי, אלא הוא מתחייב כלפי הבן שלו, כמו הדוגמה של אלעזר. אם אני זוכרת נכון, זאת ממש הדוגמה שניתנה בוועדה. כבר עברו כמה שנים טובות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אז הוא ערב לחוב של הבן שלו. אני לא מבין מה אתם רוצים.

<< אורח >> אביטל קרופניק: << אורח >>

אבל הוא לא ערב רשמי במובן שהוא חתם על המסמכים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אז הוא לא ערב רשמי. יבוא אחר כך אדם ויגיד: אני לא מקבל השירות, אני ערב. ובהגדרה, אם הוא אמור להחזיר את האשראי ואיננו מקבל האשראי, הוא ערב. לכן, הסעיף הזה הוא קבוצה ריקה. אני לא יודע מי הכניס אותה, אני לא יודע למה הכניסו אותה. היא קבוצה ריקה.

<< אורח >> תמר ולדמן: << אורח >>

אני חושבת שעלתה דרישה לא להחמיר לגבי ערבים, כי יש הרבה מצבים שבהם יש ערב, אבל בסופו של דבר הוא לא מחזיר את הכסף. במקרה הזה לא רצינו לחייב את נותני השירות לזהות את כל הערבים או לדווח עליהם, כי בסופו של דבר הם לא נגעו בכסף, ורצינו להבדיל בין ערב, שיכול להיות שהחייב יחזיר והערב בכלל לא ייכנס לתמונה, לבין מצב שבו ברור וידוע שמי שמחזיר את הכסף הוא אדם אחר. הכוונה הייתה לצמצם מההגדרה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

רק מה לעשות שיש חוק ערבות במדינת ישראל, וחוק הערבות במדינת ישראל אומר שאותו אדם שמחזיר חיובו של אחר והבן אדם יכול לפנות אליו ראשון, נקרא ערב.

<< אורח >> רן בייליס: << אורח >>

אני היועץ המשפטי של BTB. אני אתן הדגמה, לא שאני צריך לעזור כאן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כדאי לעזור. כולנו פה לעזור אחד לשני.

<< אורח >> רן בייליס: << אורח >>

קורה הרבה פעמים שאתה נותן אשראי, ולאורך חיי ההלוואה יכולה להיות דמות חיצונית. הדמויות הראשיות מתקשות להחזיר את האשראי, ואז מגיעה דמות חיצונית.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

להלן – ערב.

<< אורח >> רן בייליס: << אורח >>

לא, היא נותנת לך צ'קים, אדוני.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

להלן – ערב. אתה מדבר על מי שמבקש להחזיר את האשראי והוא לא היה ערב בהתחלה.

<< דובר_המשך >> רן בייליס: << דובר_המשך >>

נכון, אדוני. אלה הדוגמאות שאני מכיר לסיטואציה הזאת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מי שהתחייב במסמכי האשראי להחזיר את האשראי, הוא ערב. אתה אומר שיכולה להיות סיטואציה שאחרי שנלקחה הלוואה בן אדם הוא לא ערב, ואז הוא בא ורוצה לשלם. אז אני מבין למה הוא נחשב מקבל שירות.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

זה בסיפה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הסיפא ברורה לי, הרישא לא קיימת. תחשבו על זה, כי צריך לתקן את זה.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

יש הקלות על ערב. הערב לא נחשב מקבל השירות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני מבין, אבל מיעטתם אותו ומיעטתם את כל מי שהתחייב במסמכי האשראי להחזיר את האשראי, ואיננו מקבל האשראי. הוא ערב.

<< דובר_המשך >> רוני בקמן: << דובר_המשך >>

אנחנו נבחן את זה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> לעניין שירות ייזום בסיסי למוטב - מי שמקבל שירות ייזום בסיסי למוטב מחברת התשלומים או מהיוזם הבסיסי, אף אם אדם אחר ביקש את השירות בשבילו;

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מה זה ייזום בסיסי למוטב?

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

רצינו להבהיר שהלקוח הוא מוטב, ומוטב מוגדר בחוק שירותי תשלום. בעצם, זה הצד של בית העסק, הצד שמקבל את הכספים אליו. קראנו לזה לעניין שירות ייזום בסיסי למוטב – להסביר ששירות ייזום בסיסי הוא משהו שניתן לא למשלם, לא ללקוח המשלם, שהוא זה שמעביר את הכספים כי אותם המוטב לא מכיר. למוטב יש התקשרות עסקית עם בית העסק למלא את הפרטים שלו כדי שהוא יוכל לקבל את הכספים, בהעברה בנקאית לבית העסק. כדי להבהיר שהמוטב, שזה הכינוי בחוק לבית העסק, הוא הלקוח של היוזם הבסיסי ולא הצד המשלם.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני מציע שהמילה מוטב תהיה גם בהגדרה.

<< דובר_המשך >> רוני בקמן: << דובר_המשך >>

היא מוגדרת מכוח חוק שירותי - - -

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> הפנינו להגדרות.

"מקבל שירות מזדמן" – מקבל שירות שבמהלך תקופה של חצי שנה קיבל שירות אצל אותו נותן שירות, בסכום מצטבר שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, למעט במקרה של פעולה בסכום מצטבר העולה על 5,000 שקלים חדשים, שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה; בעניין זה – "סכום מצטבר" – יראו במספר פעולות הקשורות זו בזו, כפעולה אחת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא הבנתי. אני רואה פה 5,050 שקלים, ואני לא מבין למה בכרטיסי חיוב עשינו 5,020 שקלים. פה זה חצי שנה ושם זה שנה. תסבירו לי את מטרת ההגדרה הזאת.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

צריך להבין שכאן זה מישהו שחל עליו הצו, שם אמרנו שהצו לא יחול. יש הבדל, ולכן הסכומים שם יותר נמוכים. בעצם, יש לנו סיטואציה של מקבל שירות מזדמן. נניח שאתה רוצה להעביר כסף לחו"ל, 20,000 שקלים למדינה באירופה. אתה עושה את זה באופן מאוד - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עם הכר את הלקוח מופחת.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

כן, נכון. צריך לזהות אותך לפי איזשהו מסמך, לרשום את הפרטים שלך, אבל אין כאן חובת הכרת הלקוח שחלה עליך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל אם אתה מעביר כסף לחו"ל כל הזמן?

<< דובר_המשך >> רוני בקמן: << דובר_המשך >>

אתה הופך להיות לקוח קבוע, וצריך לעשות לך הכר את הלקוח באופן מלא, ולאמת את הפרטים שלך. כל החובות לפי הצו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני מבין. הארביטראז' פה הוא שתי פעולות שונות, אבל עדיין הייתי חושב שאם שם הסכומים הם 5,000 ו-20,000 בשנה, אז בטרנזקציות לחו"ל, לעשות 5,000 ו-50,000 בחצי שנה, זה מייצר משהו לא קוהרנטי. יכול להיות שצריך לייצר להם עוד מדרגה של זיהוי לקוח מופחת, אבל על פניו, זה משהו לא קוהרנטי. מ-5,020 שקלים אתה לא צריך בכלל כלום, ו-5,000 עד 50,000 אתה כן צריך הכר את הלקוח מופחת, כדי שזה יהיה קוהרנטי. נוצר מצב שיותר קל לי לעשות שירות תשלום לארצות הברית או למדינה אחרת, שאולי קצת יותר בעייתית, מאשר שירות תשלום בתוך ישראל עצמה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> זה לא אותו הדבר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני יודע שזה לא בדיוק אותו הדבר.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> הרי יש תנאים בדברים האלה, שאי-אפשר להעביר לחו"ל ואי-אפשר למשוך מזומן ומדובר רק בבתי עסק מסוימים. לכן פוטרים את זה שם לגמרי.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

יש שם אפס זיהוי. אין שם זיהוי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יכול להיות שלמדרגת אפס זיהוי נכון מה שהצעתם, ויכול להיות שכדאי לייצר משהו מופחת, כדי שלא שברגע שעברת את המדרגה הזאת, אתה הולך לזה. בסדר.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> אחת הסוגיות שעלו בדיון המקדים שהיה בינינו, ניסיתי להבין מהם ואני אשמח אם אולי יבהירו גם בוועדה, זה איך אתה בדיוק מחשב את ה-50,000 השקלים האלה בסוג השירותים האלה. יש דברים שהם פשוטים – אם יש לי כרטיס prepaid שטעון ב-50,000 שקלים, אני יודע שהוא טעון ב-50,000 שקלים. אבל אם יש לי חשבון תשלום, נניח יש לי פייבוקס, איך אני יודע כמה זה 50,000 שקלים? אם נכנסו לי 5,000 שקלים, ואחרי חודשיים יצאו 5,000 שקלים, אני סופר את זה כ-10,000 שקלים או כ-5,000 שקלים? איך אני סופר את 50,000 השקלים האלה? או שזה משהו שלא קשור לתנועות אלא למסגרת שנותנים לך. בסוגים שונים של שירותי תשלום כאלה, איך אתה מחשב?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני אשמח להתייחסות לזה. מדינות כמו צפון קוריאה, הייתי מצפה שלמדינות האלה יהיה איזשהו רשל"ה. אתם סבבה עם זה שאני מעביר 40,000 שקל לצפון קוריאה?

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, 40,000 בחצי שנה.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

לא. 5,000 למדינות בתוספת הראשונה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא. זה 5,000 או סכום מצטבר של 50,000.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> למעט. הסיפא ממעטת את זה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אוקיי, 5,000. לפחות לגבי חלק מהמדינות האלה הייתי רוצה גם 4,000 שקל.

<< אורח >> תמר ולדמן: << אורח >>

יש מדינות שהמחוקק אסר פעילות עסקית איתן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נכון – ובלבד שלא מדובר בפעולה אסורה לפי פקודת המסחר עם האויב, כמו איראן, סוריה.

<< דובר_המשך >> תמר ולדמן: << דובר_המשך >>

איראן אסור לגמרי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מדינות שבטריטוריות האלה, אסור לגמרי.

<< אורח >> תמר ולדמן: << אורח >>

לא, זה 5,000.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא הבנתי. מה זה אסור לגמרי? יש מדינות מתוך הרשימה הזאת שבהן אסור לגמרי, ויש מדינות שזה סכום מצטבר של 5,000 שקל בחצי שנה.

<< אורח >> תמר ולדמן: << אורח >>

או בפעילות בודדת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני הייתי חושב שבמדינות האלה אולי דיווח מהשקל הראשון, לפחות חלקן.

<< אורח >> תמר ולדמן: << אורח >>

כל עוד המחוקק לא אסר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, אני לא אוסר. דיווח.

<< דובר_המשך >> תמר ולדמן: << דובר_המשך >>

אנחנו נשמח.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מה האינטרס שלנו להגיע שם ל-5,000?

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> אלה איזונים שנקבעו לאורך כל הקווים.

<< אורח >> תמר ולדמן: << אורח >>

יש פעילות עסקית שהיא לגיטימית.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הכול לגיטימי. פה לא אסרתי. את רוצה להעביר לסעודיה? יש פעילות עם סעודיה? זה מצוין.

<< אורח >> תמר ולדמן: << אורח >>

יישרנו קו לגבי כל הצווים הקיימים והסכומים. כמובן, לא נגיד "לא" על קבלת עוד מידע.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אף פעם. בכל זאת, תשובה לשאלתו של אלעזר.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

בשביל זה הוספנו את התוספת של סכום מצטבר, בניסיון להסביר את ה-50,000. אם מדובר בפעולות קשורות, לדוגמה, אתה רוצה להעביר 20,000 שקל לחו"ל, בדרך כלל, כשאתה מעביר לחו"ל אתה רוצה לשנות את המטבע, אתה רוצה לעשות המרה. הפעולה שביקשת לעשות זה לקחת את אותם 20,000, להעביר אותם לבלגיה ולהמיר אותם ליורו. אנחנו נראה את זה באמת כפעולה אחת, ואתה תמשיך להיות מזדמן. אבל אם אתה מנהל חשבון אצל חברת התשלומים והעברת אליה 20,000, והיא שומרת לך על ה-20,000 האלה לאורך זמן, ואחרי שלושה ימים החלטת להעביר 10,000 לפעולה כזאת, ואז קיבלת עוד 10,000, כל אחד מהם ייספר בנפרד.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> למרות שאלה אותם 20,000 שקלים.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

נכון. למה? כי כל העניין הוא העובדה שאתה מזדמן לחברת התשלומים. אם אתה לא מזדמן לחברת התשלומים ויש לך מערכת יחסים מאוד ארוכה ומתמשכת איתה, וכל פעם אתה נותן לה הוראה לבצע פעולה כזאת או אחרת בחשבון שאתה מנהל אצלה, אתה כבר לא מזדמן ואין סיבה לתת לך הקלות של אימות וזיהוי.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> זה לא בהכרח. נניח שאני רוצה להעביר כסף לבן שלי שנמצא בטיול בחו"ל. אני מושך 25,000 שקלים לחשבון התשלום שלי מחשבון הבנק שלי, ואחרי יומיים מעביר לו. אלה אותם 25,000 שקלים, וזה ייחשב כ-50,000 שקלים. זאת פעולה חד-פעמית שעשיתי, ואין לי מערכת יחסים ארוכת טווח.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

אני לא מצליחה להבין למה בסיטואציה כזאת תנהל חשבון תשלום. אתה רוצה להעביר את הכסף, אתה לא תפתח אצלו חשבון תשלום בשביל זה. אתה מעביר לו כדי שהוא יעביר לחו"ל, ובדרך כלל זה משהו מאוד מיידי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לוקח לו יומיים עד שהוא מגיע למקום האירוח הבא.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> אני לא יודע, יכול להיות שהוא יצטרך עוד כסף בעתיד.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

מצד שני, הנסיבות של כל מקרה ומקרה מאוד שונות, וקשה מאוד להגיד בחקיקה מתי אנחנו - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אנחנו אומרים: לעניין זה, סכום מצטבר, יראו במספר פעולות הקשורות זו בזו כפעולה אחת. במקרה שלך, יבוא הנש"פ ויגיד שזאת פעולה קשורה. יש פה הגדרה קשיחה מה זה פעולה קשורה?

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

נצטרך להבהיר את הדברים האלה בשאלות ותשובות שאנחנו נפרסם, אבל להגיד שבהכרח אתה יודע אחרי יומיים שזה יהיה קשור? הנש"פ לא יודע את זה, או חברת האשראי לא יודעת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הנש"פ יפעיל את שיקול הדעת שלו, אבל השאלה היא האם אתם לא תייצרו כללים שימנעו ממנו להפעיל את שיקול הדעת שלו. בסופו של דבר, אותו נש"פ, בן אדם קיבל כסף, הוא עשה לו פעולת המרה ואמר: תחכה יומיים, כי בעוד יומיים הדולר יורד ואני לא יכול לעשות את זה. עכשיו עשיתי המרה ובעוד יומיים אני אעשה העברה. זאת פעולה אחת.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

אני מסכימה. אלה נסיבות מאוד ברורות ואנחנו כן נראה את זה כפעולה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מי זה אנחנו? הוא אמור להחליט על זה. הנש"פ. אתם לא רואים את זה.

<< דובר_המשך >> רוני בקמן: << דובר_המשך >>

אנחנו נפרסם שאלות ותשובות שיבהירו את זה גם לחברת התשלומים. אם הוא יגיד לו: אני רוצה שתעביר לי את הכסף הזה בעוד יומיים לחו"ל, יש כאן פעולות קשורות. אי-אפשר להתייחס בחקיקה לכל נסיבה ונסיבה. אני רק אזכיר שבבנקים זה מהשקל הראשון, כלומר מפתיחת חשבון אתה חייב לעשות את כל הליך הזיהוי והאימות.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> זה לא אותו הדבר, כי לאורך הזמן יצרנו בכמה צווים את הסיפור של מקבל שירות מזדמן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כי בבנק אין מזדמן.

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> או שפתחת חשבון או שלא פתחת חשבון.

<< דובר >> יסמין פרנקל: << דובר >>

אני מחברת ווייז, ואנחנו חברת תשלומים לעתיד. כרגע יש לנו רישיון של נותן שירות בנכס פיננסי. אלעזר, אתה ממש מתפרץ לדלת פתוחה. העברות כספים אפשר לעשות באמת בפעולה חד-פעמית, כמו שהיום יש חברות צ'יינג' שעושות את זה. אתה בא, נותן כסף, ממיר ומעביר והכול בפעולה חד-פעמית. באמת, זה עושה היגיון. אבל אפשר לעשות את זה גם בחשבון תשלום, כמו שאמרתם. אתה מפקיד 20,000 שקל, בשבוע הבא אני אעשה את ההמרה, ואולי רק שבועיים לאחר מכן נעשה את ההעברה. אין סיבה לא להתייחס לזה כפעולה אחת, ולקבוע איזשהם לוחות זמנים קשיחים, אם זה יומיים, שבוע או שבועיים. זה מאוד מאוד מקשה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

להפך, אין פה לוחות זמנים קשיחים. פה כתוב: מספר פעולות הקשורות זו בזו.

<< דובר_המשך >> יסמין פרנקל << דובר_המשך >>

אמרתי לוחות זמנים קשיחים, כי השתמע מהדברים של רוני שזה ייקבע בשאלות ותשובות. אני רוצה להציע, ואם אפשר להוסיף את זה לצו זה מאוד מאוד יעזור, שזה המקום לתת לשיקול הדעת של נותן השירות מתי יראו בזה כפעולה קשורה ומתי לא יראו בזה כפעולה קשורה. הרבה פעמים קשה לדעת בכלל מתי זאת פעולה קשורה. לעמדתי, צריך להסתכל מבחינה מהותית. יכול להיות שזה כסף שנכנס ויישאר שם יותר מאוחר, ויכול להיות שנכון להסתכל בחשבון תשלום רק על הכספים שנכנסים ולא על מה שקורה בתוך החשבון עד שנכנסים 50,000 שקלים ולספור את זה. בכל מקרה, יש לנו חובה לקבוע מדיניות בעניין הלבנת הון, ובתוך המדיניות, כל נותן שירותים שהפעילות שונה בין נותן לנותן, יוכל לקבוע את הכללים איך הוא קובע את זה. לדעתי, נכון לתת שיקול דעת לנותני השירותים.

<< אורח >> יעל גרוסמן: << אורח >>

מישהו שרוצה להעביר 100,000 ומחלק את זה לשלוש פעמים 10,000, הכוונה היא לא למנוע פעולות קשורות. אם פעולה אחת היא המרה ואחת העברה, אין שום בעיה עם זה. לא את זה רוצים למנוע. הכוונה היא למנוע הבניה, הכוונה למנוע חלוקה של פעולה אחת למספר פעולות, כדי להיות מתחת לסף ולהמשיך להיות מוגדר כלקוח מזדמן. אולי פשוט זה עניין ניסוחי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יראו במספר פעולות שאינן דומות, הקשורות זו בזו.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

פעולה זה משהו שיש לו הגדרה והוא מתאר המרה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בדוגמה של אלעזר, שהבן שלו נסע למסע תרמילאות במדינה כלשהי, והוא שם 40,000 שקל לטובת ההעברה. בסוף הבן שלו אמר לו: מצאתי פה עבודה מדהימה, אני לא צריך שתעביר לי את הכסף, תמשוך בחזרה. אם הוא מושך, אלה שתי פעולות – הפקדה ומשיכה – הוא עדיין מזדמן, אבל אם אני סופר את זה, זה 80,000 שקל. אם הייתי מדבר רק על הפקדות, זה היה 40,000 ועוד 40,000, כלומר 80,000, אבל אם זאת הפקדה ומשיכה וזאת לא אותה פעולה, או הפקדה, המרה והעברה זה לא נחשב שהוא הגיע ל-120,000 שקל למרות שהוא עשה הפקדה, המרה והעברה. לכן ההצעה של יעל עושה שכל: יראו מספר פעולות מסוגים שונים הקשורות זו בזו כפעולה אחת. לסיטואציה הזאת פתרנו את הבעיה – פעולות מסוגים שונים.

<< דובר >> יסמין פרנקל< דובר >>

מבחינת הבקרות שאנחנו בונים, קשה לדעת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אם תראו הפקדה ועוד הפקדה וכל פעם הסכום הוא 40,0000 שקל, אז כן, זה מצטבר. אם תראו הפקדה, המרה ומשיכה, אלה פעולות שונות ולכן הן לא ייספרו.

<< אורח >> יסמין פרנקל: << אורח >>

לחלוטין, אני מסכימה איתך. אני מבקשת לנסות לייצר נוסח שלא יגביל אותנו בהמשך, ויהיה מבוסס על שיקול דעת ומבוסס תיקון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אין כאן שום דבר שאוסר עליכם שיקול דעת. החידוד הוא יותר לעניין השו"תים שלהם, וזה חידוד חשוב.

הפסקה של שתי דקות.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:03 ונתחדשה בשעה 10:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

"נהנה" – כהגדרתו בסעיף 7(א)(1) לחוק;

"נושא משרה" - כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999;

"נותן שירות" – חברת תשלומים או יוזם בסיסי;

"נותן שירותים פיננסיים" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

"נותן שירותי תשלום" – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי או בנק הדואר;

"סולק" – נותן שירות שעיסוקו בסליקה של פעולות תשלום;

"ספק" – מי שמוכר מקרקעין, מיטלטלין, כסף, שירותים או זכויות דרך עיסוק;

"עורך דין" – בעל רישיון לעריכת דין בישראל ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל, גם עורך דין בעל רישיון לעריכת דין במדינת ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מאוגד התאגיד אינה מנויה בתוספת הראשונה; אם מדינת ההתאגדות היא אחת המדינות החברות בארגון ה-OECD , גם עורך דין בעל רישיון לעריכת דין באחת המדינות החברות בארגון ה- OECD;

"פעולה" - פעולה בודדת, ובכלל זה פעולת תשלום בודדת, פעולת מתן אשראי בודדת, פעולת החזר אשראי בודדת, פעולת המרה בודדת, אלא אם כן נקבע אחרת בצו זה;

<< דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> לדוגמה, מה שקבענו ייחשב כפעולה אחת. אם יש דברים שהם קשורים, זה נחשב כפעולה אחת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה לא נחשב פעולה אחת, זה נחשב שתי פעולות, אבל לעניין מקבל שירות מזדמן, זה ייחשב פעולה אחת.

"צו איסור הלבנת הון" – מפעיל מערכת לתיווך באשראי;

"צו איסור הלבנת הון" - צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מפעיל מערכת לתיווך באשראי, למניעת הלבנת הון ומימון טרור, התשע"ט–2019;

"צו איסור הלבנת הון (נותני שירות בנכס פיננסי)" – צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ח-2018;

"צו איסור הלבנת הון (תאגידים בנקאיים)" - צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור) התשס"א-2001;

"קרן" – כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות;

"רישיון למתן שירות בנכס פיננסי" – כהגדרתו בסעיף 11א לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים;

"שירות" – שירות תשלום, שירות ייזום בסיסי למוטב, מתן אשראי אגב פעולת תשלום, שירות המרת כספים אגב שירות תשלום או שירות המנוי בחלק ב' לתוספת השביעית בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.

"שירות ייזום בסיסי למוטב" – שירות הניתן למוטב במסגרת התקשרות עסקית שלו עם חברת התשלומים או היוזם הבסיסי, לקבלת כספים באמצעות שירות ייזום בסיסי.

"שם" – כל אחד מאלה:

ביחיד – שם משפחה ושם פרטי הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 4;

בתאגיד – שמו הרשום, ואם התאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של תאגידים מסוגו – שמו כפי שמסר;

בתאגיד שהוקם בחיקוק או בתאגיד מחוץ לישראל שהוקם בחקיקה לפי הדין הזר במדינה שבה הוקם – השם שנקבע בחיקוק או בחקיקה לפי הדין הזר כאמור;

בגוף מוכר ובמוסד ציבורי, למעט בתאגיד שהוקם בחיקוק – שמם כפי שמסרו;

לברר גם פה לגבי הקדש.

"תאגיד" – כל אחד מאלה:

חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותומאנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל;

גוף הרשום כתאגיד מחוץ לישראל;

גוף שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד;

אגב, סיטואציה שנתקלתי בה והיא אומנם לא קשורה כל-כך לארגון נותן שירותים פיננסיים, אבל הייתה לי שותפות שאיננה רשומה, ואז אין לה מספר. לכאורה שותפות שאיננה רשומה, עדיין מותר לה לפעול ומותר לה גם להקים חשבון אז יש קצת בעיה שאין לה מספר. צריך לתת לזה גם מענה.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

שותפות שאינה רשומה היא תאגיד.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

היא תאגיד, אבל אין לה מספר רישום כי היא לא רשומה.

<< אורח >> תמר ולדמן: << אורח >>

עולות סיטואציות כאלה לפעמים, והרגולטור יש לו סמכות בחוק לתת מענה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בהגדרת תאגיד אמרנו: כפי מספר הרישום שיקצה לו נותן השירות. אולי אפשר לכתוב פה גם שותפות שאיננה רשומה, או משהו כזה.

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

אני מכירה שותפות שאיננה רשומה, אלא אם כן יש לנו הגדרה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל אין לי מספר זהות עבורו. הרי אין חובה לרישום שותפות, ואתה מקבל מספר מרשות המיסים. אם אתה מעסיק עובדים, אתה מקבל מספר מביטוח לאומי; אם אתה מעסיק משלם מע"מ, אבל אם אתה שותפות שפטורה ממע"מ מסיבה כזאת או אחרת, אתה לא מקבל מספר. אין לך מספר זהות. בכל זאת, הם פועלים בבנקים וצריך שתהיה להם אפשרות. אם אני זוכר נכון, כשהייתה לי שותפות עורך דין לא רשמתי אותה כי לא הייתי חייב לרשום אותה. היא נרשמה, כמובן, ברשויות המס כמו שצריך, אבל אין לי מספר זיהוי. איך אני פותח לה חשבון בנק?

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

אנחנו נבדוק את זה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

"תאגיד קשור" – תאגיד שנותן השירות הוא בעל שליטה בו, או שבעל השליטה בנותן השירות הוא בעל השליטה בו;

"תושב" - כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;

"תושב אזור" – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור;

"תושב חוץ" – מי שאינו תושב;

זה לא נכון. חברה היא איננה תושב, אבל היא לא תושב חוץ. יחיד שאיננו תושב הוא תושב חוץ, אבל לא מי שאיננו תושב כי גם תאגיד הוא לא תושב כי הוא לא רשום במרשם האוכלוסין. תושב זה כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין. צריך להיות יחיד שאיננו תושב ולא מי שאיננו תושב. גם צוללת גרעינית איננה תושב, אבל היא לא תושב חוץ.

"תקנות העדות - תקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל–1970.

הכרת הלקוח

לעניין סעיף זה, "הכרת הלקוח" – כוללת, בין השאר, בירור של הפרטים הבאים:

מקור הכספים שלגביהם ניתנים השירותים;

מקור החזר האשראי וזיקתו של מקבל האשראי אל מי שהתחייב להחזיר את האשראי או מי שמבקש להחזיר את האשראי;

עיסוקו של מקבל השירות;

מטרת השירות המבוקש, ואם סורב בעבר מקבלת שירותים מכל גורם שהוא מסיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון טרור;

לגבי תושב חוץ – גם בירור זיקתו לישראל וכן בירור אם הוא איש ציבור זר לגבי איש ציבור זר שנותן השירות סיווג אותו ברמת סיכון גבוהה – גם מקור משאביו הפיננסיים;

לגבי מי שהוא בעל עסק – גם סוג עסקיו;

<< אורח >> יעל גרוסמן: << אורח >>

אני רוצה להעיר לגבי סעיף (4). קודם כול, זה הליך הכרת הלקוח והוא הליך מחויב, כלומר הוא חלק מהוראות הצו. מטרת השירות המבוקש ואם סורב בעבר מקבלת שירותים מכל גורם שהוא, מסיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון טרור. אדוני, אני יכולה לומר מהניסיון שהצטבר מול הבנקים, שכאשר מישהו מסורב לפתיחת חשבון או לניהול חשבון בגלל בעיות של איסור הלבנת הון או מימון טרור, למעשה, אם הוא מסורב בבנק אחד, הוא מסורב בכל המערכת הבנקאית. המערכת הזאת של המרת כספים מיועדת לתת מענים שהם לא ברמה של ניהול חשבון אלא ברמה של העברת כספים, המרת כספים וכדומה. אם גוף מסוים מחליט, כחלק מניהול הסיכונים שלו, לברר אם מישהו סורב במקום אחר, זה בסדר, אבל להפוך את זה לחלק מהצו, זה ימנע סופית מכל מי שסורב על ידי בנק אחד, בנק אחד, מהמשך ניהול חשבון או פתיחת חשבון מסיבות של איסור מימון טרור והלבנת הון, הוא לא יוכל בשום דרך להתנהל בצורה כספית. אדוני, התוצאות של הדברים האלה הן לא תמיד שמעכשיו כולם יפעלו מעכשיו באופן חוקי וכו'.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הם פשוט יעלימו את זה מהמידע.

<< דובר_המשך >> יעל גרוסמן: << דובר_המשך >>

או יפעלו בדרכים אחרות במזומן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

להבנתי, אין איסור אם הוא סורב בעבר מלתת לו את השירות. כלומר, זאת חובת דיווח וזאת לא הטלת איסור.

<< דובר_המשך >> יעל גרוסמן: << דובר_המשך >>

זאת חובה לשאול.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אם אני בא לצ'יינג' ואומר הפיקוח על הבנקים שיגעו לי את השכל, לא נתנו לי לפתוח חשבון.

<< דובר_המשך >> יעל גרוסמן: << דובר_המשך >>

בגלל מימון טרור או מסיבות של הלבנת הון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הם לא נתנו לי לעשות את השירות הזה, במסגרת ניהול הסיכונים שלהם. בא הבנק והחליט שהוא לא עובד בכלל, ולא משנה מה, עם הרשות הפלסטינית. למה? מסיבות הקשורות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. באתי וביקשתי שיעשה העברה מחשבון הבנק שלי לבנק הערבי ביריחו. הוא אומר לי: מסרב להעביר לך. מסרב. זאת סיבה הקשורה לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לפי ההגדרות שלכם?

<< אורח >> רוני בקמן: << אורח >>

זה לא שלב הכרת הלקוח.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, לא, בהכר את הלקוח. אני לקוח בבנק ובחשבון הבנק שלי לא מוכנים לעשות העברה לבנק שלי ביריחו. למה? מחשש לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. לא שאנחנו חושדים שאתה עושה את זה, אבל אנחנו מסרבים מסיבות הקשורות. זה ניהול הסיכונים שלנו כבנק לא לעבוד עם הרשות הפלסטינית. אתה רוצה? לך לצ'יינג'. עכשיו אני צריך לגשת לצ'יינג' ולהגיד שאני רוצה להעביר ליריחו, הבנק לא נותן לי כי הם פסיכים, ואני לא קשור לאיסור הלבנת הון. אני רק צריך להגיד לך שהבנק לא התיר.

על פניו, לא אסרתי על הצ'יינג' להעביר והוא יעשה את ניהול הסיכונים שלו. יחליט שהוא רוצה להעביר כסף ליריחו? כן – כן; לא – לא. אין עליו איסור. מצד שני, המונח סיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון טרור, הוא מונח מאוד מאוד רחב. זה לא בגלל שהוא חשד שהפעולה היא הלבנת טרור ומימון טרור. מספיק שהבנק נקט אקסטרה מדיניות זהירה מדיי וחטף אחר כך טלפון זועם מבנק ישראל, שאמרה לו: אדוני, אתה זהיר מדיי. כלומר, זה לא בהכרח שהוא חשד שהפעולה שאני עושה היא פעולה אסורה או שהיא עצמה הלבנת הון ומימון טרור, אלא הוא החליט שהוא לא לוקח צ'אנסים בהקשר הזה.

זה מטיל עליי נטל קצת גדול. פעם אחת כמבקש השירות – אני צריך להחזיק את הרשימות של האירועים שסירבו לפתוח חשבון בנק מחששות, וגם לא תמיד אני יודע למה סירבו. אני יכול גם להגדיר את זה ולהגיד שזה לא בגלל חשש איסור טרור והלבנת הון, אלא בגלל הנהלים הפנימיים של הבנק, זה בגלל הנהלים של המפקח על הבנקים, עם זהירות היתר שלהם, כי אני איש ציבור ישראלי והם הכניסו את זה להגדרת שלהם. זה לא מצד החוק, החוק לא מחייב להקשות על איש ציבור ישראלי. זה נוהל פנימי של הבנק, זה לא חוק איסור הלבנת הון, אבל זה קשור לצו איסור הלבנת הון. אם אני, כאיש ציבור ישראלי, מנסה לעשות פעולות בבנק, ואומרים לי: אתה איש ציבור ישראלי ואנחנו מכני

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]