פרוטוקול מספר 244, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 15/07/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 244

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ט' בתמוז התשפ"ד (15 ביולי 2024), שעה 10:00

סדר-היום:

<< הצח >> 1. הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2022, של ח"כ שמחה רוטמן. << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, של ח"כ זאב אלקין. << הצח >> << הצח >> 3. הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, של ח"כ שרן מרים השכל. << הצח >> << הצח >> 4. הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, של ח"כ עודד פורר. << הצח >> << הצח >> 5. הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, של ח"כ אוהד טל. << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

מיכל מרים וולדיגר – מ"מ היו"ר

זאב אלקין

יוסף עטאונה

מטי צרפתי הרכבי

חברי הכנסת:

אוהד טל

שרן מרים השכל

מוזמנים:

רב פקד אליהו אמירדז'אנוב

–

רענ"ן מג"ב, המשרד לביטחון לאומי

רם אלמוג

–

ראש תחום תכנון וליווי פרויקטים לאומיים, המשרד להגנת הסביבה דניאל סרגי

–

רפרנט רמ"י באגף תקציבים, משרד האוצר

רס"ן ליעוז דוד

–

רמ''ד ממ''ג, ענף תשתיות ופריסה, צה"ל, משרד הביטחון רס"ן תומר אקילוב

–

עו"ד, יועמ''ש תו''פ והגנ''ס, משרד הביטחון

אילנה טלר

–

מנהלת תחום ארצי בכירה תכנון ובניה, משרד הבריאות אבי מאיר

–

מנכ"ל, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות

ענת אילוז

–

עו"ד, יועצת משפטית, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות יואל ריבלין

–

אדריכל, מתכנן החטיבה להתיישבות, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות שמואל שניידר

–

יועץ השרה, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות

דניאל וידלנסקי

–

יועץ השרה, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות

שחר פרבר

–

רמ"ט מנכ"ל, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות

רענן אמויאל

–

מנהל אגף בכיר תכנון וקרקע חקלאית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ד"ר אורית גינזבורג

–

מנהלת תחום מרעה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תומר סאלי ספיר

–

עו"ד, עוזר ראשי, לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר עידית שמואליאן

–

יועצת השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ניב יערי

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נועה מושייף

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גליה כהן

–

מנהלת תחום בקרה תקצוב ופיתוח, משרד הפנים

יעל גודר

–

עוזרת משפטית, משרד הפנים

אורטל שפטל קרסנינסקי

–

מנהלת תחום תכנון ארוך טווח, מינהל התכנון

ד"ר אתי רוזנבלום

–

עו"ד, סגנית היועצת המשפטית, מינהל התכנון

תומר פרידמן

–

עו"ד, יועמ"ש חטיבת השמירה, רשות מקרקעי ישראל

אריאל צבי

–

עו"ד, סגן יועמ"ש הרשות, רשות מקרקעי ישראל

שירה תם

–

מנהלת החטיבה לשמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל אסף זנזורי

–

מנהל תחום תכנון, החברה להגנת הטבע

ניר אנגרט

–

מנהל אגף תכנון, רשות הטבע והגנים הלאומיים

אור סיון

–

עו"ד, לשכה משפטית, רשות הטבע והגנים הלאומיים

אמיר ביידא

–

מנהל אשכול מפ"ק ומקרקעין, קרן קימת לישראל

עינת ברונשטיין

–

מנהלת מחלקת תכנון מתארי אגף התכנון, קרן קימת לישראל אברהם גרינשפן

–

עוזר מנכ"ל, ההסתדרות הציונית העולמית

נדב שטילמן

–

מנהל, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

אמיר אנגל

–

חוואי, עמותת חוות הבודדים

דפנה אנגל

–

חוואי, עמותת חוות הבודדים

רוני אנגל

–

חוואי, עמותת חוות הבודדים

עןזי אברהם טויטו

–

חוואי, עמותת חוות הבודדים

דניאל סרור

–

חוואי, עמותת חוות הבודדים

עומר פרידמן

–

חוואי, עמותת חוות הבודדים

יפתח שניידר

–

חוואי, עמותת חוות הבודדים

אריק ברוכין

–

מלווה, עמותת חוות הבודדים

הדס אלעזר

–

אחותו של שלמה מנצור, משפחות החטופים

לילה מונדר

–

משפחות החטופים

אברי נוילנדר

–

אבא של אלקנה הי"ד, פורום הגבורה

עטרה הופמן

–

אחות של יונדב רז לוינשטיין, פורום הגבורה

משתתפים באופן מקוון:

דני עברי

–

ראש מועצה, מועצה אזורית משגב

ייעוץ משפטי:

תומר רוזנר

רעות בינג

אביב מועלם

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

אביבה יובל מויאל

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2022, פ/1001/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, פ/2375/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, פ/2729/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, פ/2376/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, פ/2374/25 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בוקר טוב לכולם. היום 15 ביולי 2024, ט' בתמוז התשפ"ד. נדון היום בחוק המרעה, אבל לפני כן יש לנו כאן דוברים מטעם משפחות פורום הגבורה. אברי נוילנדר, אבא של אלקנה, השם ייקום דמו. בבקשה.

<< אורח >> אברי נוילנדר: << אורח >>

בוקר טוב. בוקר טוב ליושבת-ראש הוועדה, בוקר טוב לחברי הכנסת, בוקר טוב לכל הנוכחים. שמי אברי נוילנדר, אני אבא של אלקנה נוילנדר, השם ייקום דמו. אלקנה נהרג ב-9 ביולי, עד אז הוא השתתף בלחימה. אלקנה ירד במוצאי אותה שבת, ירד לעזור בבארי, הוא היה חובש. הוא ניהל, שימש כחוג"ד שם, את חדרי המיון שנפתחו. הוא היה סטודנט למשפטים, הוא היה סטודנט מצטיין. הוא סיים, הוא היה אמור לסיים עכשיו שנה שנייה. הוא כבר לא יסיים את זה.

האמת היא שבכל פעם לבוא ולדבר עליו, חוץ מזה שזה אולי מחייה אותו, זה מאתגר מאוד. הכאב חוזר. אבל יש כמה מסרים שהם מאוד מאוד חשובים. אלקנה לא היה לוחם בהכשרתו ובגלל צו השעה הוא החליט, אחרי ארבעה ימים בבארי, שהוא חייב להיכנס לעזה. הוא היה חובש ברמה גבוהה, היה לו ידע של פרמדיק והוא החליט שהוא האיש שיכול לעזור סמוך לאזורי הלחימה. הוא דאג להגיע לרמה המספקת כדי שיוכל להיכנס ללחימה. הוא הצטרף לכוח של אגוז. הוא בעצם ויתר על כל מה שהוא יכול היה לעשות מכיוון שהוא הבין את גודל השעה, אלקנה הבין שיש מקומות בהם אנחנו נדרשים לקום ולעשות מעשה. הוא הבין שיש דברים בהם דיבורים לבד לא יעזרו. אלקנה הבין שיש מקומות שאם אתה לא תעשה את הדברים, תשים אותם על השולחן – היה לו ברור שאין ברירה וחייבים לנצח את המלחמה הזאת. זאת לא מלחמה של דיבורים.

אנחנו פונים אליכם חברי הכנסת, תפסיקו לדשדש בבקשה. נכפתה עלינו מלחמה, אף אחד מאיתנו לא ביקש אותה. בבקשה מכם, תנו מכה ניצחת, סיימו את המלחמה. אל תרפו, אל תורידו לחץ. נבחרתם, נבחרתם כדי לייצג את העם, כדי לשמור על האינטרסים של העם. אם האדמה הזאת שלנו – באיזו זכות מישהו אחר מגיע ולוקח אותה? אם האדמה הזאת שלנו בכוח הזכות או בכוח הכיבוש או בכוח מה שתקראו לזה – למה אנחנו מגמגמים? אם מדינת ישראל היא מדינה שקיבלה את ההכרה שלה, זו הארץ ההיסטורית, התנ"כית שלה, אם אנחנו מדברים בשפה ברורה – רוב הבעיות שלנו ייפתרו ברגע שנפסיק לדשדש. אנחנו מבקשים לסיים את הלחימה בניצחון מוחץ, אנחנו מבקשים להיות מאוד מאוד ברורים בזכותנו על הארץ. מי שפוגע בנו – אין לו זכות קיום. לא פתחנו, לא הזמנו. חברי הכנסת היקרים, בבקשה, בכל החשיבה שלכם, גם במה שתדונו כאן בוועדה הזאת, אם ברורה לכם הזכות שלנו על הארץ הזאת – קבלו החלטות בהתאם.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה רבה אברי. עטרה הופמן, אחות של יונדב רז לוינשטיין.

<< אורח >> עטרה הופמן: << אורח >>

שלום, אני אחות של יונדב רז לוינשטיין. יונדב נפל שבוע לאחר הכניסה הקרקעית לעזה, בצפון הרצועה. באנו לכאן היום כדי לחזק את כולנו במטרה של המלחמה. המטרה של המלחמה היא להשיב את השלווה והביטחון לארץ שלנו. אנחנו מבקשים ממי שיושב בראש, מדברים אליכם, בואו נתגייס ביחד, ניקח רגע נשימה, אנחנו רוצים ניצחון מוחלט. אנחנו רוצים לעשות השתדלות משותפת, כל אחד ואחת מהעם מהמקום שלו וכן כל מי שיושב בראש, בממשלה. בואו נמשיך להתאחד למען המטרה המשותפת, להשיב שלווה ובטחון לעם ובארץ.

מנהיגים יקרים, באנו להיזכר היום, ביחד, במטרה הזאת. כל מי שמסוגל להתגייס, להמשיך את המשימה של הבנים שלנו, של האחים שלנו, להשיב את הביטחון לכל תושבי הארץ בדור הזה, ובעזרת השם להשפיע גם על הדור הבא. ההשתדלות בידינו כדי שדבר כזה לא יקרה, חס וחלילה, שוב. אנחנו רוצים לעצור את זה כאן, מבקשים לעצור את זה כאן. בואו נתקדם למען המטרה הזאת, אנחנו חזקים, אנחנו מאוחדים, אנחנו אוהבים אחד את השני ורואים את זה ממש באחוז גבוה ברוב המקומות. בואו נתאחד למען המטרה הזאת, להשיב את השלווה ואת השלום. למען העם שבוחר בחיים, שמחנך לחיים. למען העם שבוחר במסירות נפש, שבוחר באהבת אדם, באהבת הארץ ובאהבת המולדת. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה רבה עטרה, אמן ואמן. ממשפחות החטופים – לילה מונדר, בבקשה.

<< אורח >> לילה מונדר: << אורח >>

תודה רבה. נעים מאוד, קוראים לי לילה, אספר קצת על המשפחה שלי. ארבעה נחטפו ב-7 באוקטובר מקיבוץ ניר עוז, שלושה חזרו. אברהם עדיין שם. הבן שלו נרצח בקיבוץ ב-7 באוקטובר, הוא לא יודע את זה.

אני רוצה לדבר על התחושות שאני חווה בתשעת החודשים האחרונים. קודם כול, לא חשבתי שזה ייקח כל כך הרבה זמן, וזה כן. זה מחריד את הגוף, מחריד את הנפש, זה מאוד לא נעים כל התחושות שאני חווה. אני לא ישנה הרבה מאוד לילות ומתעוררת המון ומפחדת שמישהו יחטוף אותי סתם כי בא לו. אני מפחדת ללכת ברחוב לפעמים, שמישהו פשוט יירה בי. אני מפחדת לנהוג, שמישהו פשוט ייתקע בי ברכב סתם כי בא לו. אני לא אמורה להמשיך לחוות את הדברים האלו, אף אחד לא אמור.

בגלל זה כל הדבר הזה חייב להיפסק כמה שיותר מהר. אני חייבת את סבא בחזרה, בלעדיו אין לי תחושת ביטחון, אין לי שמחה. אני לא מאמינה באהבה בין בני אדם, לא מרגישה אהובה, כי הוא לא נמצא והוא מקור האהבה והאושר שלי. תודה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה רבה. עכשיו במעבר חד, ממש חד. כולנו, כמובן, מתפללים לשובם של כל החטופים הביתה. בשאיפה שננצח, בהחלט ניצחון מוחץ. שיבינו כל אויבנו שאסור ששערה אחת משער ראשם של אזרחי מדינת ישראל תיפול. אם היא נופלת אז בהחלט צריך להחזיר מלחמה שערה, בלי למצמץ. הלוואי ונצליח בכל משימותינו ובכל יעדינו.

אני רוצה להתחיל את הדיון בהצעות החוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה. מדובר בחמש הצעות חוק: הראשונה פ/2729/25 – של חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת החוק השנייה פ/2374/25 – של חבר הכנסת אוהד טל; הצעת החוק השלישית פ/2376/25 – של חברי הכנסת עודד פורר ואביגדור ליברמן; הצעת החוק הרביעית פ/2375/25 – של חבר הכנסת זאב אלקין; והצעת החוק האחרונה פ/1001/25 – של מספר חברי כנסת ובראשם שמחה רוטמן. בבקשה, אני רואה את חבר הכנסת אוהד טל. בבקשה, כמה מילים על הצעת החוק.

<< דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה גברתי יושבת-הראש. אני רואה שיושבים כאן אנשים שהם בעלי חוות. האנשים האלה, גברתי יושבת-הראש, הם מלח הארץ בהגדרה, בהגדרה הכי הכי פשוטה של הדברים. הם החלוצים שאגב, משלמים מחירים אישיים וכלכליים ומשפחתיים מאוד מאוד יקרים כדי לשרת מטרה ציונית עליונה וזה לשמור על קרקעות המדינה, זאת המטרה. המטרה של החוק הזה היא לקחת את האנשים החלוצים המדהימים האלו ופשוט להסדיר את המציאות המעוותת שהתגלגלה כתוצאה מכך שהמדינה הרבה מאוד שנים לא הסדירה את הנושא הזה.

אנחנו מבינים שהדרך הכי אפקטיבית היום לשמור על קרקעות המדינה זה באופן של רעייה. אגב, זה לא דבר חדש, גם משחר הציונות התובנה הזאת והפרקטיקה הזאת מיושמות. אנחנו מבינים שמה לעשות, בשנים האחרונות הם סובלים מפשיעה חקלאית מאוד מאוד קשה, גניבות ועוד הרבה מאוד דברים שאני מניח שהם יספרו עליהם בהמשך הדרך. כדי להתמודד עם המציאות הזאת הם צריכים להימצא בסמיכות לעדרים שלהם, כשגרים רחוק היכולת לשמור על העדרים לא קיימת ואז הם סובלים מהגניבות הללו, מהפשיעה החקלאית. העלויות הן מטורפות, מי משלם את הדבר הזה? אף אחד אחר כך לא משפה אותם על העניין. צריך לעזור להם להסדיר את הנושא הזה ולאפשר להם מגורים בתוך שטחי המרעה שלהם, כדי שהם יוכלו לשמור על העדרים שלהם, זאת המטרה.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> שאלה.

<< דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רגע, חברת הכנסת מטי, רק אציג את החוק. אחר כך אפשר לפתוח את הכול לדיון בשמחה רבה. כבר התחלנו לדון בזה לפני מספר חודשים ובשמחה רבה.

המטרה היא להסדיר את היכולת שלהם לגור בסמיכות למבנים שלהם. החוק הזה הוא חוק שאנחנו כבר דנים בו, בשיתוף עם משרדי הממשלה השונים ששותפים להצעת החוק או יותר נכון היו שותפים לדיון, במשך חודשים ארוכים. עשינו את זה גם בחדר הוועדה, גם מחוץ לחדר הוועדה, גם בזומים בלתי פוסקים לפני ומאחורי הקלעים. אני חושב שההצעה הנוכחית, למרות שהיא ארוכה ומורכבת, בסופו של דבר באה לעשות דבר פשוט. כמו שאמרנו, להסדיר את האפשרות שלהם לא להיות עבריינים, כדי שהם לא יוגדרו כאלה, כי הם חלוצים. לתת להם את ההסדרה הזאת בצורה פשוטה ובצורה מאוזנת.

אנחנו מבינים שאנחנו לא רוצים להפוך את זה לג'ונגל ולמערב פרוע, כשכל אחד יכול לבוא ולעשות מה שבא לו, לכן ההצעה מאוזנת מאוד. היא מסדירה, היא לא מקנה להם זכויות על המבנים, היא מגדירה איך הם יכולים להשתמש במבנה הזה ובאיזה תנאים הם צריכים לעמוד. הם צריכים לעמוד במערכת שלמה של תנאים של ועדה מקצועית, כשיושבים שם נציגים של כל הגופים הממשלתיים הרלוונטיים שצריכים לאשר את הדבר הזה. אין להם אפשרות לעשות בזה שימוש מסחרי.

זאת אומרת, המטרה היא להגן על קרקעות המדינה. אנחנו מבינים שהדרך הכי טובה, הכי אפקטיבית וגם הכי זולה, היא לאפשר להם את הרעייה הזאת ולאפשר להם לגור בסמיכות לעדרים שלהם. נעשה כאן תיאום ממשלתי מאוד מאוד רציני, למרות טענות שתכף נשמע אבל גם נוכל לסתור אותן. לא סתם לחוק הזה יש הסכמה. למעשה, יש מספר חברי כנסת, קואליציה ואופוזיציה, שמנסים לקדם אותו. זה אומר הכול, הדבר הזה הוא חשוב. מדינת ישראל – הגיע הזמן שתפתור את הפלונטר הזה, את התסבוכת הזו ותסדיר את מעמדם של הרועים. זה הכול.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה רבה חבר הכנסת אוהד טל. בהחלט, אבות אבותינו היו רועי צאן, זה ממש בשורש המסורת שלנו. ואני מצטרפת - - -

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה שאלת הבהרה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן, כן, בהחלט.

אני מצטרפת לקריאה ולאמירת התודה לאותם בעלי חוות. בהחלט חלקם, אולי אפילו רובם אם לא כולם, נשלחו לשם על ידי המדינה שלנו כדי לעשות את הפעולה הכול כך ציונית ולשמור על אדמות המדינה. הצורך במגורים ליד זה לא רק כדי לשמור, אלא באמת כדי לפתח ולשמור על העדר. שזה המלטות ועוד דברים רבים אחרים שמצריכים את הגישה המיידית ולא נסיעה של שעתיים ושלוש הלוך וחזור, כי כך בעצם רוקנו את כל הרעיון של רעייה מהתוכן שלו.

כן, בבקשה מטי, יש לך שאלה?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רציתי לשאול, אחת – האם זה בגבולות הקו הירוק או מעבר? לא כל כך הבנתי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

נגב וגליל.

<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נגב וגליל? רק נגב וגליל?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן.

<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שתיים – זאת אומרת, גם רועי צאן בדואים יוכלו להקים מבנה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כל מי שיעמוד בקריטריונים שהחוק הזה יקבע יוכל לעמוד בקריטריון.

<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אשמח להתייחס.

<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני רציתי להעלות שאלה. נא לדייק, כשאתם מדברים על לשמור על הקרקע, מפני מי לשמור על הקרקע? מי הסכנה?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מפשיעה חקלאית, מטרור חקלאי. הוא אמר את זה בצורה ברורה מאוד ולא הסתיר.

<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מדובר על גנים לאומיים ויערות או שמדובר על - - -

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> תלוי באיזה מקרים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גם וגם.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> יש שלושה מקרים – יש קק"ל - - -

<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת אומרת, יוכלו להקים בית - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

נשמע. תכף נעבור סעיף-סעיף ותוכלי - - -

<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אפשר, הערה. הכוונה היא שיוקם בית מגורים בלב שטח מוגן, לא משנה, נניח גן לאומי או יער. אני רק רוצה לומר מילה. אני לא יודעת אם את יודעת גבירתי יושבת-הראש, אני הייתי ראש מועצה אזורית. במרחבים פתוחים, כולל שטחים מוגנים של יערות וגנים לאומיים, היו הסדרים כשקק"ל ורט"ג נתנו לרועים לבוא ולרעות בשטחים הפתוחים הללו. העובדה שמשפחת תגור בתוך השטח הפתוח, כראש רשות היא בלתי נתפסת. כי ראש רשות צריך לתת שירותים, של פינוי זבל, של ביוב, של חשמל, של דרך גישה. אין היום. בחקיקה, בתקנות בריאות העם, אתה צריך לחבר למערכת ביוב. מדובר פה גם בעלויות של אגרת היטל ביוב, זה לא מגיע לאתגרים של להביא ביוב זורם וחשמל ומים - -

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> מטי, את צודקת.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לזה החוק הזה נועד.

<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - וחינוך ורווחה וחוגים והסעת לחוגים. לבית מבודד, שהוא לא ביישוב ולא בייעוד למגורים, זה כמעט בלתי אפשרי. הרשות המקומית תחטא לתפקידה ובטח לא יהיו לה את האמצעים לתת את כל סל המענים המוניציפאליים, וזה צריך להיאמר, סל המענים המוניציפאליים שהרשות המקומית אמונה לתת לאזרחיה. מדובר על תושבים של הרשות המקומית. במרחב הכפרי זה פשוט באמת בלתי ניתן למימוש. מה שקורה בפועל - - -

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> מטי, את צודקת. רק שני דברים, אחת – רוב רובם המוחלט של השטחים שאנחנו מדברים עליהם עכשיו הם לא בשטחי קק"ל או רט"ג, גם בשטחים שמגדרים כשטחי מרעה. אנחנו נדבר על זה.

<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עדיין, זו אותה טענה של שירותים מוניציפליים.

<< קריאה >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << קריאה >> נכון. שתיים – היום הנושא הזה לא מוסדר, זו בדיוק הבעיה. אבל הינה, החוק מתייחס לזה.

<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אבל הרשות המקומית צריכה לבנות עכשיו.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, לא. החוק הנוכחי מסדיר בדיוק את הדברים האלו, כדי למנוע את הצורך הזה מהרשות. בדיוק זה, את מעלה צורך.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מטי, תכף נתייחס, נראה סעיף-סעיף. יש כאן נושאים שהם גם נושאים של מדיניות. המדיניות הזו של שמירה על מקצוע הרעייה ועל החוות הללו היא, מבחינתנו, מדיניות חשובה ביותר. אנחנו רוצים להסדיר את זה אבל בצורה טובה. כדי שכל מה שהעלית, בין היתר, גם יתוקן ויטופל.

<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רואה אפשרות אפקטיבית לעניין הזה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

ניכנס, תכף נצלול לחוק ונדבר.

<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק אומר ששטחים מוגנים זה קודש הקודשים, זה בעצם מתיר את הרסן.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

זה לא מתיר את הרסן כי אנחנו מדברים על 100 מטרים. אנחנו לא מדברים עכשיו על שכונה, להפך, זה נועד למנוע שכונה.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> בשביל זה מסדירים את זה.

<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואחר כך בונים ובונים עוד.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מטי, אני רק מבקשת, מאחר וזמננו קצר אני חייבת לומר שהחלטת ועדת שרים לחקיקה נתנה לשני משרדים לתכלל את האירוע, משרד החקלאות ומשרד ההתיישבות. לכן אבקש רגע את שמואל שניידר, ממשרד ההתיישבות, שיאמר את דברו. בבקשה שמואל.

<< אורח >> שמואל שניידר: << אורח >>

שלום, בוקר טוב. אגיד איזו אמירה כללית, כי בסוף ההתייחסות לפרטים. החוק מתייחס גם למשרד החקלאות וגם למשרד ההתיישבות. הנושאים המקצועיים של משרד ההתיישבות, נמצא פה מנכ"ל המשרד והוא יתייחס אליהם. משרד ההתיישבות ומשרד החקלאות הובילו ביחד את ההליך של תכלול החוק במטרה להוציא איזשהו נוסח שמוסכם על שני המשרדים ועבר גם דרך המשרדים האחרים, לקבל את ההתייחסות שלהם, זה מה שנעשה.

יש פה בעצם איזושהי כפילות, כי מצד אחד השרה אורית סטרוק היא גם חברת כנסת ובכובע הזה היא גם מחוקקת, והיא גם שרה. בנושאים המקצועיים אני חושב שכדאי שתהיה התייחסות של המשרד, בנושאים שנוגעים להליך החקיקה זה יותר בכובע שאני אתייחס אליו. זו ההתייחסות הכללית שלי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מאה אחוז. רענן, ממשרד החקלאות. תכף נעבור לסעיפי חוק.

<< דובר_המשך >> רענן אמויאל: << דובר_המשך >>

בוקר טוב. אני מנהל אגף תכנון, אני ליוויתי את החוק בשנה וחצי האחרונות. כמו שנאמר קודם, בהצעות החוק המקוריות אנחנו ישבנו בחדרים האחוריים של הוועדה ביחד עם משרדי הממשלה, ואנחנו, מה שנקרא, ניסינו לדייק ולהגיע עד כמה שניתן לדיוקו של החוק. מדובר באירוע לא פשוט, אנחנו מדברים על קרקעות זמניות, מדברים על מוקדים שמבחינה תכנונית יש קושי לקדמם לפי המדיניות התכנונית הקיימת. אבל בהתאם להצעת החוק, אני חושב שבמרבית הסעיפים אנחנו, בתיאום עם משרדי הממשלה, הגענו להבנות איך הדבר הזה צריך לקרות.

מבחינת משרד החקלאות, היה חשוב לנו מאוד שהתשתית המקצועית של המרעה היא בלב ליבו של החוק הזה, התשתית הזאת מלווה את כל היכולת לקדם את החוק. החוק הזה מסתכל קדימה אבל גם מסתכל אחורה, לחוות הקיימות בהוראות המעבר, אני חושב שזה עיקר הקושי. אבל חשוב להבין, גם הוראות המעבר וגם ההסדרה של המוקדים הקיימים נשענים על תשתית של קריטריונים. ביניהם קריטריונים חקלאיים שאם הן תעמודנה בהם, החוות הקיימות, הן תוכלנה להתקדם ולהיות בשטח.

אין פה העברת בעלות לחוות, חייבים להבין את זה. אנחנו מדברים על הקרקעות הזמניות ואנחנו מדברים באתרים שהמדינה / הגופים הציבוריים אמורים לנהל אותם. האתרים האלה אמורים לשרת את מטרת החוק. מוקדי המרעה אמורים לשרת את מטרת החוק, שזה שמירה על הקרקעות בשטחים הפתוחים בשטחי המרעה. תודה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה רענן.

<< אורח >> שמואל שניידר: << אורח >>

אני רק רוצה להשלים את מה שאמר רענן. בתוך החוק תהיה איזושהי שניות בין מה שעושה משרד ההתיישבות למה שעושה משרד החקלאות. כמו שרענן אמר, נושא המרעה מוסדר במשרד החקלאות באמצעות רשות המרעה. מה שנתנו פה למשרד ההתיישבות זו בעצם ההקמה של המבנים, בזה מתעסק משרד ההתיישבות באמצעות החטיבה להתיישבות. זו המומחיות של החטיבה, הקמה והחזקה של מבנים זמניים, וזה מה שעבר למשרד ההתיישבות בחוק פה. זה בעצם שני משרדים, כשכל אחד מתעסק בתחום המומחיות שלו.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אוקיי, תודה. הגיעו אליי פניות מכמה וכמה גורמים שרוצים לדבר עכשיו. אבל כדי לייעל את הדיון – כולם יקבלו את זכות הדיבור, אל חשש – אני רוצה להתחיל לגופו של עניין ונשמע את כולכם. החוק מחולק לשלושה חלקים, יש לנו את החלק הקנייני, יש לנו את החלק התכנוני ויש לנו את הוראות המעבר. נרצה להתחיל בחלק הקניני, נעבור על הסעיפים הרלוונטיים וניתן את רשות הדיבור.

<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש לי הסתייגות מראש, אולי ליעל את הדיון אולי גם ליתר את הדיון. בתשובה לשאלה של מטי לגבי מגדלי צאן ערבים בנגב, טענת שיש קריטריונים. אני רוצה לדעת, מי מקצה את החוות? כמה חוות יש בנגב ובגליל? מה האחוז של האוכלוסייה הערבית בתוך החוות הקיימות בקריטריונים של החוק הזה, כשיש שטחי מרעה מעל ואישור מעל לשנה? אני חושב שבקריטריונים שקיימים, איך שהחוק מוגש, יש התעלמות מוחלטת מהאוכלוסייה הערבית, גם בנגב וגם בגליל. לפי דעתי, גם הצעת החוק בכלל נגדם כי לבוא ולשמור על קרקע תחת הכותרת הזו – יש תפיסה גזענית שאין לה מקום במדינה דמוקרטית. לכן צריך לחדד את הדברים מראש.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אוקיי, תודה. רשמתי.

<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני רוצה תשובות לפרוטוקול.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

נרשם.

<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כמה חוות שעומדות בקריטריונים יש בנגב ובגליל? כמה מתוכן באוכלוסיה הערבית?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מאה אחוז, תודה רבה. לפי שנעבור לגוף החוק, יש לנו פה את הדס אלעזר, אחותו של החטוף מנצור. אבל ממש בקצרה אם אפשר, תודה, ככל שאפשר.

<< אורח >> הדס אלעזר: << אורח >>

שלום לכולם. מעל תשעה חודשים, לא יאומן, אני שבה ומהדהדת את קולו של שלמה מנצור שנחטף מביתו שהוא מבצרו בקיבוץ כיסופים כשהיה בן 85. היום הוא בן 86, החטוף הכי מבוגר והיחיד מקיבוץ כיסופים. שמי הדס אלעזר, אני אחותו הקטנה של שלמה, אחי האהוב. הוא נולד בעיראק וכבר בילדותו חווה את שואת הפרהוד, שואה שהתחוללה בעיראק ב-1941, בחג השבועות. זה היה ליל הבדולח של יהודי עיראק. אם חשבנו אז, אחרי השואה ההיא, שלעולם לא עוד, בטח לא כשזכינו לחיות במדינה משלנו – הגיעה השבת הארורה ושלמה כעת חווה שואה נוספת בזקנתו.

בבוקרו של חג שמחת תורה, בשעה 7:30, שלמה שלנו נחטף על ידי מחבלי החמאס שפרצו אל ביתו ביריות, אזקו אותו, היכו אותו וחטפו אותו במכוניתו לעזה כשהוא עדיין בפיג'מה. אשתו הצליחה לחמוק מהם בגבורה לממ"ד של השכנה. מאז אין פיסת מידע עליו. השמיים נפלו עלינו, החיים התהפכו. בימים אלה שלמה עובר שואה נוספת בזקנתו. דמיינו את סבא שלכם נמק בגיהינום, בלי אור, בלי מזון, בלי חמצן, בלי מים, בלי כרית. האם הוא יכול לשרוד כך? הזמן אזל ואני זועקת מכאן את זעקתו: אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כוחי אל תעזבני.

שלמה ממייסדי קיבוץ כיסופים. הוא הגיע לקיבוץ בגיל 15, שם הקים את משפחתו, הפריח את השממה ותרם רבות לקיבוץ ולמדינה. הוא איש עם לב זהב וידי זהב, אציל נפש, מלא חמלה ודאגה לאחר ותמיד עם חיוך. אני מדברת עליו וליבי שותת דם, הבטן מתהפכת והדמעות זולגות, אנו חרדים לגורלו. איפה מצוות פדיון השבויים? אני שוב זועקת את זעקתו של אחי היקר, אותו ילד שעבר שואה בילדותו, חלוץ אמיתי ואוהב אדם. איך ייתכן שהוא עובר שוב טרגדיה שכזו? איך?

אני מתחננת שתתגייסו לעזור להחזירו מהתופת חי בריא ושלם, למולדתו ולמשפחתו. הוא צריך לחיות את החיים שעוד נותרו לו לחיות מוקף באוהביו. את שלמה וכל שאר והחטופים. הם בסכנת מוות ממשית, אל תפקירו אותם שוב. אתם יוצאים לפגרה ואחי וכל החטופים מתפגרים שם, על כל חברי הממשלה להבין את גודל השעה ולאשר את העסקה.

אני פונה מכאן אליך ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, רק אתה יכול. אנא, הזמן אזל, אשר את העסקה ואפשר את שחרור 120 החטופים, רק העסקה שלך תחזיר את כל החטופים. הטיסה שלך לקונגרס לאחר חתימה על העסקה תטיס אותך לרום. אתה תנסוק לגובה, זה יהיה הניצחון הגדול שלך. זה הזמן להורות לצוות המשא ומתן להגיע להסכמות ולהחזיר את כולם הבייתה. תמונת הניצחון בקונגרס היא רק שלך, אדוני ראש הממשלה, עם כל החטופים חזרה הבייתה. אנו נמצאים בישורת האחרונה לעסקה, אנא ממך. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה הדסה. אגב, בשבוע שעבר עבר חוק הפרהוד בכנסת, רק כדאי שתדעי. יום הזיכרון וציונו. תודה. נעבור, כמו שאמרתי, לחוק. בבקשה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אומר מספר מילים ברשותך, ברשות יושבת-הראש. בוקר טוב לכולם, כפי שאתם זוכרים קיימנו בוועדה לפני מספר חודשים דיון בהצעות החוק המקוריות. כפי שאמר חבר הכנסת טל, אחד היוזמים. הצבענו על חסרים משמעותיים בהצעות האלה, בכל ההיבטים שקשורים להיבט הקנייני, להיבט התכנוני ולהוראות המעבר. אכן, כפי שנאמר פה על ידי נציגי הממשלה, נעשתה עבודה אינטנסיבית – שגם אנחנו, לפחות ניסינו לסייע בקידומה – להשלים את הפערים ולהביא בפני הוועדה מתווה מפותח יותר שיש בו התייחסות לכל הבעיות שהצבענו עליהן ושהצביעו עליהן אחרים.

בפניכם מונח נוסח שהתגבש על ידי משרדי הממשלה. לא אתייחס לנושא התיאום כי קיבלנו התייחסויות שונות לנושא הזה, מי שירצה יתייחס מבחינת משרדי הממשלה. מבחינתנו, כפי שנאמר, ועדת השרים לענייני חקיקה קבעה שהגופים המתכללים הם משרד החקלאות ומשרד ההתיישבות. מהם קיבלנו נוסח שמונח בפניכם עתה, המבקש לתת מענה למרבית הסוגיות. אומר רק שבשלושה היבטים יש בהצעה הזאת התייחסות מקיפה שבעינינו היא גם מפורטת דיה ונותנת מענה לכל ההיבטים, נושא ההכרזה, נושא הקניין ונושא התכנון. תכף אסביר ואפרט. נושא הוראות המעבר וההתייחסות למתחמים הקיימים התקבל אצלנו לראשונה בשבוע שעבר. על פניו, נראה שיש בו בעיות לא מעטות וגם בו עדיין נדרשת עבודה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

נתגבר על זה.

<< דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >>

ננסה, בהחלט.

נדרשת עבודה נוספת, גם של הוועדה וגם של משרדי הממשלה. גם לגבי זה קיבלנו התייחסויות, כולל התייחסות חריפה מאוד של משרד המשפטים ורשות מקרקעי ישראל. אני מניח שהם יציגו את דבריהם בהמשך.

לכן אני מציע שנתמקד בשלב הזה בשלושת ההיבטים הקודמים, שזה נושא ההכרזה, נושא התכנון ונושא הקניין. אסביר רק את המתווה, כפי שמציעים אותו משרדי החקלאות וההתיישבות. נקודת המוצא היא הכרזה של שר החקלאות. נקודת המוצא היא שיש הליך שמכריז על אזור כאזור שטעון שמירה צמודה. יש בהצעה תהליך, נתייחס תחילה לסעיפים האלה. יש תהליך שמתייחס לצוות מייעץ שבעצם מגבשת את העמדה המקצועית, ממליץ לשר. יש קריטריונים בהצעה לגבי איך שוקלים ומכריזים על אזור כאזור שטעון שמירה. יש את ההתייחסות לתקופת ההכרזה ויש את האפשרות לבטל אותה. זה סעיפים 2 עד 6.

החלק השני, שהוא מסעיף 7 ואילך, מתייחס לחלק הקנייני. הוא בעצם מציע איזשהו הסדר מפורט לגבי הענקת הזכויות באזור מוקד המרעה שאנחנו מדברים עליו לגוף ציבורי, וזכות שימוש לרועה שבעצם יתגורר במקום. יש פירוט על זה, נגיע לזה בהמשך. החלק השלישי, כפי שאמרתי, הוא הנושא התכנוני שבעצם מתייחס להסדרה התכנונית של תוכנית והיתר בנייה לצורך הקמת אותו מוקד מרעה. שכולל הן את בית המגורים והן את המבנים החקלאיים שנדרשים לצורך הטיפול בעדר המדובר.

כפי שאמר מר אמויאל ממשרד החקלאות, בעצם המוקד המקצועי לגבי המרעה וההשלכות שלו נשמר בידי משרד החקלאות. ההצעה כרגע מדברת על כך שמשרד ההתיישבות הוא זה שיהיה אחראי להקמה ולאחזקה השוטפת של המבנה, והרועה הספציפי מקבל זכות שימוש במבנה. לאחר שמאושרת תוכנית שכוללת גם היתר בנייה, בהליך מיוחד, הוא יקבל זכות שימוש. כל עוד הוא מקיים את התנאים והוא ממשיך לעסוק ברעייה, הוא ובני משפחתו יוכלו להתגורר במקום. יש גם את המקרים בהם הוא גם יעזוב את המקום.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל עורך דין רוזנר, איפה ההתייחסות ל - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע. אבל חבר הכנסת זאב אלקין ביקש לפני, ואני רוצה שעורך הדין רוזנר יסיים.

<< דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >>

לגבי הוראות המעבר – מכיוון שהן התקבלו אצלנו בשבוע שעבר והן נראות, על פניהן, בעייתיות כפי שהן כרגע וצריך לשפר אותן – אני מסכים עם יושבת-ראש הוועדה, אפשר וצריך לשפר אותן כדי שהן תעמודנה בדרישות חוקתיות ובדרישות אחרות – לא אתייחס אליהן כרגע. אבל אני מניח שנגיע אליהן.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין.

<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל מיכל, שנייה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא שנייה, אני אומרת לך שנייה. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה.

<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה עונה לי? התשובה הזאת?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

נרשם, אם הייתה תשובה – היו עונים לך. אם לא, אז הם ימציאו לנו תשובה בהקדם.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> סליחה שאני מתפרץ, לפי זה שהגיע תורי לדבר.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

הגיע תורך, פשוט לא היית פה.

<< דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> יש לי שאלה לייעוץ המשפטי של הוועדה, היא שאלה טכנית, לפני שאנחנו ניגשים לדון בדיון. כאחד מיוזמי הצעת החוק נדמה לי, לפי מיטב זכרוני, שעוד לא ביצענו פה את פעולת המיזוג של הצעות החוק כוועדה. נדמה לי שכדאי לעשות את זה אם החוק התחיל להתקדם לקראת החקיקה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מבחינתנו אין בעיה, השאלה אם חברי הכנסת המציעים כולם מסכימים לזה.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אני כן.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

יפה מאוד, יש חמש הצעות. מבחינתי, אין שום בעיה לעשות מיזוג, אבל אני חושב שכדאי לשאול את חברי הכנסת המציעים. מבחינתנו אין בעיה.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> כי אני מבין שבכוונת הוועדה להתחיל לקדם את זה לחקיקה, לפחות לקריאה ראשונה - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בהחלט.

<< דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> - - בתקופה הקרובה. לכן, שלא נתעכב אחר כך עם המיזוג, כדאי לעשות את זה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

הוא יבדוק עם יתר המציעים אם ישנה התנגדות כלשהי למיזוג.

<< אורח >> ניב יערי: << אורח >>

יושבת-הראש, קודם, אם אפשר רק להגיב על הדברים שהיועץ המשפטי לוועדה ציין לגבי התיאום. כי זה לא היה בשום סעיף ספציפי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני לא יודעת מי המדבר, רק שנייה. חבר הכנסת זאב אלקין, סיימת את ההערה?

<< דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, יהיה לי הרבה מה להגיד בנושא התוכן.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תכף נגיע לתוכן.

<< דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> זו הצעה לסדר-היום, כדי שבכל זאת נתחיל להתקדם.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

נבדוק את הנושא. כן, אבל אבקש באמת בקצרה ואז נתחיל לצלול פנימה כי אנחנו רוצים להתקדם.

<< אורח >> ניב יערי: << אורח >>

תודה רבה כבוד יושבת-הראש. אני ראש אשכול נדל"ן ציבורי בייעוץ וחקיקה, תחת המשנה ליועמ"שית כרמית יוליס. למשפט אזרחי, אם נדייק.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

משרד המשפטים.

<< דובר_המשך >> ניב יערי: << דובר_המשך >>

מה שחשוב לנו להגיד לעניין הפתיחה – קודם כול, כדי שלא יהיה באוויר רושם כאילו שהיה תיאום, שיש הסכמה רחבה, שזה עבר את כל תנאי התיאום בעבודה הממשלתית של החלטת ועדת השרים. עמדתנו היא שהנושא הזה עוד דרוש ליבון ושהוא לא עמד בתנאי של החלטת ועדת השרים שיהיה בתיאום. בין השאר עם משרדנו, אבל גם עם משרדים המקצועיים הנוספים ששותפים. נראה לי שנשמע מהם דברים דומים.

<< דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> יש משהו שאני לא מבין בעניין הזה. בסוף יש משרדים שמתכללים את התיאום מטעם כלל משרדי הממשלה, כי זאת הצעת חוק שנוגעת למשרדים רבים, כידוע.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לשניים.

<< דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, הרבה יותר משניים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, שניים מתכללים.

<< דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> היא נוגעת להרבה יותר משניים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני אומרת שהשניים מתכללים.

<< דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני זוכר את זה, עסקתי בזה עוד בשבתי כשר הבינוי והשיכון בממשלה הקודמת. יש לה היסטוריה להצעה הזאת, היא מתגלגלת כבר בכמה כנסות, לכן ראוי שהממשלה בסוף תבוא לכאן עם עמדה מתוכללת. ברגע שוועדת שרים לחקיקה הסמיכה, לפי מה שאני מבין, את משרד החקלאות ומשרד ההתיישבות לתכלל את מלאכת החקיקה מטעם הממשלה – אם יש לכם טענות, תפנו אליהם. אבל אם הם באים לוועדה עם נוסח מטעמם, הממשלה לא יכולה לדבר פה בעשר קולות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לגמרי.

<< אורח >> ניב יערי: << אורח >>

חבר הכנסת אלקין, אני לא מתיימר להגיד. קודם כול, זה לא הבית המתאים, אנחנו פה בכנסת. אני לא טוען נגד הוועדה הזאת דבר בנושא הזה. אבל זה היה חשוב, כדי שלא יישאר בחלל האוויר כאילו יש הסכמה בתוך הממשלה על העניין הזה.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> לא אמרנו הסכמה, אמרנו תיאום. תיאום זו לא הסכמה, בסדר?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

סליחה, סליחה, אני חולקת עליך.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

גם לא היה תיאום.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, היה תיאום. היה תיאום, היו אין סוף שעות של דיונים על זה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

ברגע שיש שני משרדים שאמורים לתכלל והם באים אלינו עם נוסח, מבחינתו, היה תיאום והיו שיחות. אתם יכולים לצאת החוצה, לדבר עם הגורמים הרלוונטיים, בהחלט. אשמח שתחזרו אלינו עם תשובה חד-משמעית. מבחינתנו, עשינו הכנה, בדקנו עם המשרדים.

<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מיכל, פתאום את רוצה תשובה חד-משמעית? עכשיו?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, אני לא רוצה פתאום.

<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> את אומרת את זה לפרוטוקול?

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> הוא רוצה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

יוסף, באנו להתקדם עם החוק ולשמוע.

<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אי-אפשר להתקדם עם חוק שפוגע באוכלוסייה הערבית.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אפשר, אבל אתה רואה שאפשר. כשנגיע לסעיף שפוגע אז תגיד שהוא פוגע ונדבר עליו.

<< דובר_המשך >> ניב יערי: << דובר_המשך >>

כבוד יושבת-הראש, הבטחתי שזה יהיה קצר, זה יהיה קצר, אני מבטיח.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן, מאה אחוז.

<< דובר_המשך >> ניב יערי: << דובר_המשך >>

העניין הוא שמצד אחד אנחנו חושבים שהנושא מורכב ודורש עוד המשך עבודה ממשלתית, מכאן הייתה החשיבות שלי לעמוד על כך שהתיאום לא הושלם פה. לראיה, היועץ המשפטי לוועדה ציין שהוראות המעבר הגיעו אלינו רק לפני שבוע והן מורכבות מאוד.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אלינו. אני לא יודע מתי הן הגיעו אליכם, אלינו הן הגיעו לפני שבוע.

<< אורח >> ניב יערי: << אורח >>

באותו העיתוי, נסיר דאגה מלב הוועדה.

גם בהיבטים המקצועיים שנשמע בוועדה עכשיו – כשנעבור על החקיקה, יש חוסר הסכמה יחסית רחב. גם במונחים של עבודה ממשלתית, כשאנחנו יודעים לא להסכים. חוסר ההסכמה פה על המתווים הספציפיים שאני לא חושב שנכון להגיד שכבר עכשיו הם בשלים, מבטא את זה שלנושא היה דרוש עוד המשך עבודה.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> אבל מה אתה רוצה מאיתנו? אני אחד מהיוזמים של הצעת החוק, אמרה לי הממשלה שזה צריך להיות בתיאום. אגב, היא לא אמרה בהסכמה.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> נכון.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> אחר כך באה אותה ממשלה וקבעה מי מוביל את התיאום והטיפול בהצעת החוק מטעמה, שני משרדי הממשלה שננקטו פה. המשרדים האלה הביאו לפה נוסח, אם יש לכם טענות תדברו עם המשרדים האלה בממשלה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

עכשיו נעבור.

<< דובר_המשך >> ניב יערי: << דובר_המשך >>

אין טענות. אני, מה שנקרא, לפרוטוקול.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> יש ממשלה אחת, הממשלה שמה נוסח. אגב, נוסה שחוזר אחורה, בהרבה מובנים, מהצעת החוק המקורית. אבל לצורך התיאום אני מוכן ללכת לפשרות, להסכים לנוסח הממשלתי. אבל אני לא יודע כיוזם החוק – זו חקיקה פרטית ולא ממשלתית – לנהל את המשא ומתן הזה מול עשרה משרדי ממשלה שאומרים דבר והיפוכו. אי-אפשר לצאת מזה.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

חבר הכנסת טל העלה את זה.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל אני לא אמרתי את המילה הסכמה, אמרתי שנעשתה עבודת תיאום. זה שאתם, אולי, לא מסכימים זה בסדר גמור. תשברו את הראש ביניכם, כמו שאמר חבר הכנסת אלקין. זה לא קשור אלינו, אנחנו בהצעת חוק פרטית.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

ועכשיו אני מבקשת, חברים, שמעתי.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לפני שצוללים, משרד הפנים. תומר הציג אספקטים של החוק, שזה קניין, תכנון. אבל אנחנו ועדת הפנים, אני חברה בוועדת הפנים, איך אפשר להתעלם מהאלמנטים המוניציפאליים?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא מתעלמים.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אין את זה בחוק.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני מבקשת רגע, אני קוראת את כולנו לסדר. נתחיל לצלול לתוכן וכל מי שירצה להביע את דעתו, כמובן בהרמת אצבע, ניתן לו את רשות הדיבור. נמשיך ונתקדם.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נתחיל בסעיפים 6-2, שעוסקים בהכרזה. זה בעצם ההדק ממנו יוצא כל התהליך. יש תהליך ממשלתי של הכרזה על אזור כטעון שמירה ופה יש את ההסדר שמוצע לגבי זה. אני מציע שנציגי הממשלה יסבירו את ההסדר המוצע במילים כלליות ונשמע הערות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

נקרא את הסעיף.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אין צורך.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אין צורך לקרוא?

<< דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >>

כרגע לא, כי כרגע הוא לא מנוסח.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אוקיי.

<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל צריך להגדיר שמירה ממי, ריבונו של עולם.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

הסברנו ואסביר שוב.

<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שמירה ממי? מה האיום?

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> שמירה מפלישות בלתי חוקיות.

<< דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >>

הם הציגו, זה מופיע בהצעה.

<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הרי רוב הפלישות שהיו - - - של אנשים שנמצאים בתוך החוות.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, לא נכון.

<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נכון ועוד איך.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

יוסף, אני מבקשת.

<< אורח >> שמואל שניידר: << אורח >>

סעיף 2 מציע להכריז, לקבוע איזשהו פוליגון לאחר תהליך – נראה את התהליך אחר כך – של ועדה שמבצעת בדיקה מקדימה. אחרי שהתבצעה הבדיקה המקדימה מסמנים פוליגון עם גבולות ברורים והשר מכריז על השטח כאזור שמירה צמודה. זה בעצם הבסיס שעליו יבוא תכנון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

תכנון וקניין, תכנון והסדרה.

<< אורח >> שמואל שניידר: << אורח >>

תכנון והסדרה. לא קניין, כי אין זכויות קנייניות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, לא, יש הצעה. ההצעה כרגע היא להקצות קניין לרשות הציבורית הרלוונטיות.

<< אורח >> שמואל שניידר: << אורח >>

כן, הקצאה לרשות הציבורית.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא לרועה.

<< דובר_המשך >> שמואל שניידר: << דובר_המשך >> לא לרועה, נכון.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> איזו רשות ציבורית? סליחה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

או רט"ג או קק"ל.

<< אורח >> שמואל שניידר: << אורח >>

השלב הראשון בתהליך הוא ביצוע איזושהי בדיקה מקדימה באמצעות ועדה מייעצת. אחרי ביצוע הבדיקה המקדימה השר מקבל המלצה מהוועדה המייעצת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

יש קריטריונים.

<< אורח >> שמואל שניידר: << אורח >>

כן, כן, בהתאם לקריטריונים, כמובן, שקבועים בחוק. אחרי ביצוע הבדיקה השר צריך לקבל או לדחות את המלצת הוועדה המייעצת, ולחתום על צו שמכריז על האזור כאזור שמירה צמודה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני מבין שיש גם התייחסות לתקופה ואפשרות ביטול, אז רק תתייחס לזה בקצרה. לתקופה ולביטול.

<< אורח >> שמואל שניידר: << אורח >>

כן. תקופת ההכרזה היא לשש שנים ואם לא ביצעו תכנון במהלך שש השנים אז זה מתבטל. בכל מקרה, עקרונית תקופת ההכרזה היא לשש שנים וצריך לתקף אותה מחדש או שהיא פוקעת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ויש אפשרות לבטל.

<< אורח >> שמואל שניידר: << אורח >>

כן, כמובן שאפשר לבטל את ההכרזה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

שמואל, אתה מכיר את ההצעה היטב, אני מניח שאתה גם שר אותה בלילה. אתה צריך להציג אותה לוועדה, כשלא כולם מכירים אותה היטב.

<< אורח >> שמואל שניידר: << אורח >>

אני אומר שגם אם לא ביטלו אותה, ברגע שפקעה ההכרזה היא פקעה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בסדר. רק לשם תיאום ציפיות בינינו, אתה צריך להציג את ההוראות שמדובר בהן בהצעת החוק. נכון, הן מופיעות בפני חברי הכנסת ובפני המשתתפים כהוראות, אתה פשוט צריך להציג אותן באופן כללי כדי שנוכל לשמוע הערות. אני מניח שאתה מכיר אותן היטב.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

יש ועדה מייעצת.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

גם מבחינת הצוות המייעץ – מה הוא שוקל, על בסיס מה ההמלצה שלו.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן, בדיוק.

<< אורח >> שמואל שניידר: << אורח >>

אני לא אמור לעבור סעיף-סעיף.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה הדיון בוועדה, מה זאת אומרת?

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה רק קק"ל ורט"ג, זה לא שטחים אחרים. לפי החוק.

<< אורח >> שמואל שניידר: << אורח >>

לא, זו אינה הצעת החוק שלי. אומנם אני מוביל את התכלול, אבל מי שאמור להקריא את הדוח - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

הכול בסדר. אוהד, תקרא לנו. אנחנו מדברים על ועדה מייעצת שאמורה לייעץ לשר להכריז על שטח כשטח שאמור להיות עם שמירה צמודה.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> אבל למה לא נטפל בזה בצורה מסודרת? פשוט תקריאו סעיף-סעיף.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

זה מה שאני ביקשתי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כרגע הסעיפים לא מנוסחים בלשון משפטית שאפשר להקריא.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא משנה, אבל המהות היא אותה מהות. ברשותכם, אני אקריא.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> הרי אין נוסח ששמתם פה. לא, מי שמקריא זה הייעוץ המשפטי, אין טעם שאת תקריאי, זה לא עוזר.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כדי שכולנו נשמע על מה אנחנו מדברים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מכיוון שהסעיפים האלה מנוסחים בצורה לא טובה, אני מדבר בלשון המעטה.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> אבל אתם פרסמתם.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה לא אנחנו.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

לא, זה לא נוסח שפורסם מטעמנו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה לא אנחנו, זה לא נוסח מטעמנו. זה נוסח מטעם משרד ההתיישבות ומשרד החקלאות.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

זה נוסח מטעם המשרדים המתכללים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

קיבלנו אותו בסוף השבוע.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> אבל לא שמתם נוסח?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

קיבלנו אותו בסוף השבוע שעבר ורוצים לעשות דיון היום. זה בסדר, אני לא מעכב.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בכל זאת אבקש, אם אתם יכולים לקרוא.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> מה הבעיה? הבעיה היא מי יקריא?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, זו לא בעיה של מי יקריא. אנחנו חושבים שהנוסח הזה הוא לא - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בסדר, אז יתקנו את הנוסח. אבל המהות היא אותה מהות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נצטרך להקריא את זה שוב, פשוט פעם נוספת. אין שום בעיה, אם זה מה שאתם רוצים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן, בבקשה. היועצת המשפטית, אם את יכולה, בבקשה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

משרד החקלאות ומי ש - - - תקריאו, אין בעיה.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> אני אקריא. חברים, אני לא מצליח להבין מה כל כך מסובך.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אנחנו רוצים להתקדם.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> נתקדם, חברים.

<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי שצריך להקריא את החוק זה היועץ המשפטי והייעוץ המשפטי עדיין לא הוציא נוסח. למה כל הזריזות הזו? למה כל הלחץ הזה?

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> זה לא לחץ, החוק הזה נידון לאורך, יוסף - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

הוא שוכב כבר שנים. אני לא נכנסת לוויכוח יקירי, אני לא נכנסת לוויכוח.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> זה דיון שכבר מתקיים לאורך חודשים ארוכים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

סליחה. אוהד, תתחיל. נתחיל, קדימה.

<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בוועדה זה הדיון הראשון.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> לא, לא הראשון.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> זה לא דיון ראשון, אפילו בכנסת הזאת זה לא דיון ראשון.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> ציין היועץ המשפטי לוועדה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

קדימה, הוועדה המייעצת.

<< דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> "נציג משרד החקלאות", "וביטחון המזון", כמובן, זה חשוב, "והוא יהיה היושב-ראש; נציג רשות מקרקעי ישראל; נציג השר לביטחון לאומי;".

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם ההגדרות?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, כרגע אנחנו רק אומרים מי זאת הוועדה המייעצת, שמייעצת לשר על ההכרזה.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> באיזה עמוד? סליחה.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> סעיף 6.

<< דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אני מקריא את סעיף 6(א): "לשם מתן המלצות לפי סעיף 2 יוקם צוות מייעץ שחבריו הם...: נציג משרד החקלאות וביטחון המזון והוא יהיה היושב-ראש; נציג רשות מקרקעי ישראל; נציג השר לביטחון לאומי; נציג משרד ההתיישבות". כתוב כאן נציג משרד ההתיישבות פעמיים, כי אנחנו רוצים להחליף את זה בנציג משרד הנגב והגליל. "המשרד להגנת הסביבה; נציג שימנה שר הפנים מבין עובדי מינהל התכנון;". ונציג נוסף: "נציג גוף ציבורי שימנה מנהל הגוף הציבורי שמנהל את השטח שבתחומו צפויה ההכרזה. אם מספר גופים מנהלים את השטח האמור, הגוף אשר מנהל את מרבית השטח".

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה קק"ל או רט"ג?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן.

<< דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

יש הגדרה של גוף ציבורי.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כתוב קק"ל או רט"ג. מה קורה אם זה שטח חקלאי?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

משרד החקלאות.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל זה עוד נציג.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, כי זה או – או.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

משרד החקלאות בכל מקרה נמצא בתוך הוועדה.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מבחינת האיזון ביניהם?

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> ההרכב של הוועדה משתנה.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> נכון, בהתייחס לשטח.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

השאלה של חברת הכנסת צרפתי הרכבי במקומה, הנוסח שכרגע מונח לפניכם לא מתייחס לשאלה מה קורה אם זה שטח שאינו של רט"ג או קק"ל.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> איזון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

האם מוסיפים נציג נוסף ומיהו, אתם צריכים להתייחס לזה.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> גם התמהיל באופי של הנציגים. זה רק אספקטים של התיישבות אבל יש כאן ירוקים, לא רק הגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, לא, זה בדיוק הסעיף האחרון.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא מאוזן, זה שני נציגים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

זה סעיף הגוף הציבורי, שזה רט"ג, קק"ל.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה שני נציגים מתוך שמונה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, לא, יש גם נציג של המשרד להגנת הסביבה, זה שלושה.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אין.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

יש.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הגנת הסביבה ו-(8). מספר (6) ומספר (8), שני נציגים בלבד מתוך שמונה. אני שוב רוצה לומר, לאספקטים כאלה של מגורים באזור מבודד יש אלמנטים של בריאות, יש אלמנטים מוניציפאליים. כי כאן זה שר הפנים במינהל התכנון, אבל יש את האגף המוניציפאלי במשרד. בסוף יש גם את משרד הרווחה, יש כאן ילדים שגרים בבידוד. יש כאן הרבה מאוד אלמנטים, כשהגוף המייעץ הזה בעצם לא בודק בכלל את ההיתכנות של משפחה לגור במקום מבודד על סמך הערכים שמדינה מחויבת להם כדי לשמור על שלום אזרחיה. אני לא מדברת כרגע על רעייה והגנה, אני מזיזה את זה לרגע. אין כאן שום התייחסות למי שאמור לתת שירותים לאזרחים, לא לרועה. לא לרועה, לאזרחים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הרועה הוא גם אזרח.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל אני אומרת שבסוף יש פה ילדים, יש כאן נשים, צריך לתת שירותי רווחה, ביוב, חשמל. אין את זה כאן. ובקטע של התשתיות הלאומיות – חיבור לתשתיות. היום אסור לבנות בית בלי ביוב.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן. רק שפה מדובר על הוועדה המייעצת להמלצה על הכרזה, זה עוד לא התכנון.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אבל זה אזור גיאוגרפי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אבל זה עוד לא התכנון. מאה אחוז, פה יש אספקט מסוים של הכרזה האם באמת צריך להכריז עליו כשטח שצריך שמירה עצמאית ומדוקדקת כזאת. אחר כך זה יעבור לגוף התכנון, תכף נגיע.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא שומר. הרועה לא שומר, הוא לא שומר. משטרה צריכה לשמור, מג"ב צריך לשמור. הרועה ששם את ילדיו ואשתו הוא לא שומר, אין לו עכשיו - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

יש כאן את נציגי החוק שאכן יאמרו לך שהוא כן השומר, הוא שומר על הקרקע הזו מפני פלישות, מפני טרור, מפני אלימות. לגבי התכנון עצמו, איך וכמה וביוב ולימודים – זה בחלק התכנוני של החוק הזה, כרגע זה יותר החלק ההצהרתי.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא, תכנון ומוניציפלי זה לא אותו דבר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני רק רוצה להבין מחבר הכנסת טל, אתם מבקשים להחליף את אחד מנציגי משרד ההתיישבות בנציג של משרד - - -

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> נכון, בנציג משרד הנגב והגליל.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ששמו המלא הוא?

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> משרד הנגב והגליל וביטחון המשהו.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> והחוסן הלאומי.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> והחוסן הלאומי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אוקיי, בסדר גמור.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בכל מקרה זה גם צריך להיות או נציג משרד או נציג השר, זה צריך להיות אחיד.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נציג השר, כן.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

זה כתוב פעם כך ופעם אחרת.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> לא, תמיד זה נציג שר.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן, נכון. אני רק אומרת שצריך לתקן את הניסוח.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

את צודקת, נציג השר. גברתי, תפקיד.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

אני ממשרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> רק שנייה. אגב, אני מניח שהסיבה לכך היא העובדה שהתכנון החקלאי נמצא כרגע במשרד הזה, של הנגב והגליל והחוסן הלאומי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, כי גם השטחים הם נגב וגליל. החוק הזה אמור לחול על הנגב והגליל.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> עוד נימוק.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בבקשה, נועה.

<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מעניין למה.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

אגיד רק בשתי מילים, לפני שאדבר ספציפית על הנושא הזה. מבחינתנו, וזו גם העמדה שהעברנו אתמול ליועץ המשפטי של הוועדה, הצעת החוק כרגע מורכבת מאוד, יש בה הרבה מאוד בעיות משפטיות. בוודאי הוראת המעבר שמבחינתנו כרגע, בנוסחה כעת יש מניעה משפטית לקדמה.

ביחס לחלק שבו אנחנו עוסקים כרגע, אגיד לגבי הצוות. בהמשך לדבריה של חברת הכנסת, בנוסח שהיה בתחילה היה גם נציג של הרשות המקומית, בדיוק מהטעמים האלו. חשבנו שחשוב מאוד שנציג הרשות המקומית יהיה חבר בצוות, ביקשנו שההתייחסות גם תועבר למשרד הפנים, אגב התיאום הממשלתי. להבנתי, זה לא קרה. אנחנו חושבים שזה מאוד מאוד חשוב. בעניין תוספת משרד ההתיישבות - - -

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני קוראת לנציג.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תכף נשמע, תכף. מטי, את רוצה אולי להחליף אותי?

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא.

<< דובר_המשך >> נועה מושייף: << דובר_המשך >>

כרגע לא ברור מארג היחסים בהצעת החוק בין משרד ההתיישבות למשרד החקלאות. כלומר, בתחילה משרד החקלאות היה הגוף השיורי. אגב שאלתו של – למען האמת, נראה לי שהיועץ המשפטי יודע שמשרד החקלאות היה אמור להיות הגוף שמטפל, הוא היה אמור להיות הגוף השיורי שמטפל בכל השטחים שאינם מצויים בניהול קק"ל ורט"ג. כרגע הוא הוצא משם ובעצם לא ברור מאיפה משרד החקלאות שואב את הכוח שלו לקבל איזשהם סמכויות של תכנון ואישורים, מכיוון שהוא בכלל לא רלוונטי לניהול השטח.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> אבל פה זו הוועדה מייעצת, למה זה קשור לסמכויות?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נדבר על הוועדה המייעצת.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בדיוק, אנחנו בקטע של הוועדה המייעצת.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

זה חלק מהוועדה המייעצת. ככל שכרגע לנו לא ברור, לפחות מההצעה כרגע, מה תפקידו של משרד החקלאות – זאת אומרת, מה נותר מתפקידו של משרד החקלאות – אנחנו מנסים להבין בכלל את כל ההיבט של הצוות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רישיון הרעייה זה של משרד החקלאות, זה יושב שם.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

קודם כול, הקשר ברור.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

לא, מבחינת הסדרת המגורים הקשר לא ברור, מכיוון שהם הוצאו מהניהול של החלק השיורי.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> לא, אבל השאלה פה - - -

<< דובר_המשך >> נועה מושייף: << דובר_המשך >>

מייד אחבר הכול, אדוני חבר הכנסת, הכול יהיה ברור.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> לא, אבל יש משהו בסיסי שאני לא מבין, אולי זה בגלל שרצנו לסעיף 6. בפועל, סעיף 6 נועד - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לייעץ לשר.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> לא, לייעץ לשר במה?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

להכרזה על שטח אזור שמירה צמודה.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> נועד להיות כלי למנגנון ההכרזה. פה שיקול הדעת לגבי חוק המרעה ושטח המרעה וכו', הוא עדיין. נדמה לי שאף אחד לא לקח את זה ממשרד החקלאות, לקחו ממנו את האגף לתכנון חקלאי. אני חושב שזו אכן איוולת אבל בסדר.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

אולי צריך להגיד מילה על אזור השמירה הצמודה. זאת אומרת, אזור השמירה הצמודה, אנחנו כל הזמן מתייחסים לזה, זו רק ההכרזה. אבל לא, ההכרזה היא בעצם הבסיס. זאת אומרת, ההכרזה אומרת שבשטחי אזור השמירה הצמודה יהיו מגורים. בוודאי שיש קשר ישיר בין ההמלצה לבין ההכרזה של הצוות לבין המשך הצעת החוק וההתנהלות התכנונית והקניינית.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> לא, אבל הקשר הוא קשר משתרשר. קודם באים גורמי מקצוע, ומשרד החקלאות הוא בוודאי רלוונטי פה יחד עם עוד משרדים אחרים, ואומרים בשטח הזה חשוב לקיים מרעה. אחר כך הקשר הלוגי אומר, בגלל שטחי מרעה צריך - - -

<< דובר_המשך >> נועה מושייף: << דובר_המשך >>

לא, בכל הכבוד הראוי.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> אבל ככה לפחות ההצעה הזאת טוענת. אדוני היועץ המשפטי של הוועדה, אני לא טועה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אדייק אותך.

<< דובר_המשך >> נועה מושייף: << דובר_המשך >>

ההכרזה של השר מדברת על אזור השמירה. לא, אדוני, ההכרזה מתייחסת לאזור השמירה. אזור שטחי המרעה זו הקצאה שנעשית בנפרד.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> ברור.

<< דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >>

בעוד רגע הם גם יפרטו, אבל רישיון הרעייה ניתן בהקשר נפרד.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> אני מבין את זה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

נכון, נכון.

<< דובר_המשך >> נועה מושייף: << דובר_המשך >>

לכן ההכרזה רלוונטית למגורים. היא רלוונטית למגורים, היא אינה רלוונטית לרעייה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה ביחד.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> אבל עוד פעם, יש פה סדר. משרד החקלאות מופקד מטעם המדינה על כל נושא המרעה, בין השאר הוא נתן האישור הבסיסי שציינתם. הוא באמת לא קשור לחוק הזה. ככזה, משרד החקלאות הוא גם בעל מומחיות ועניין להגיד מה עמדתו לגבי כך שאזורים מסוימים של מרעה יוגדרו, כפי שהוגדר כאן, כשמירה צמודה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

יש קשר לוגי.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> יש צורך כזה.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> ואז באה כבר השאלה של צורך להסדיר מגורים במקום כזה, כן או לא. לכן זה שכרגע נלקח ממנו אגף התכנון הכפרי שלו והועבר למשרד הנגב והגליל – כשעוד פעם אציין, במירכאות, זו איוולת.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

לא דיברתי על זה אדוני, לא דיברתי על הארגון הפנימי של המשרד.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

זה כבר נכתב, זה כבר נכתב בפרוטוקול, אפשר להמשיך הלאה.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> לא, אבל זו באמת איוולת.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כשאמרת בפעם הראשונה זה לא היה באמת? עכשיו, בפעם השלישית, זה באמת? אוקיי, מאה אחוז, נדע.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> אבל זה שזה נלקח ממנו, עדיין לא פותר אותו מזה שהוא הגורם שמטפל בזה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

הכוונה לא הייתה - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

נועה.

<< דובר_המשך >> נועה מושייף: << דובר_המשך >>

ממש עוד כמה מילים ואני מסיימת.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בבקשה, כי אנחנו מדברים על סעיף 6, אני רוצה להבין מה ההסתייגות שלכם לסעיף 6.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> היא ממליצה לשר בעניין של הכרזה על שטחי המרעה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

נועה, אני מבקשת ממך שתתרכזי, אנחנו עסוקים כרגע בסעיף 6 שזה הוועדה המייעצת. אני מוצאת לנכון שכל הגופים שנכתבו פה הם רלוונטיים ביותר, מה ההתייחסות שלכם?

<< דובר_המשך >> נועה מושייף: << דובר_המשך >>

ההתייחסות שלנו היא שלא ברורה לנו השתתפות נציג משרד ההתיישבות בתוך הצוות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

משרד ההתיישבות או משרד החקלאות?

<< דובר_המשך >> נועה מושייף: << דובר_המשך >>

משרד ההתיישבות.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> זה הגוף המבצע.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני לא מצליחה להבין את מה שאת אומרת. משרד החקלאות – ברור מה הקשר, אוקיי? הקשר ברור כי הוא אחראי על הרעייה. משרד ההתיישבות – הוא הגורם המתכלל, הוא זה שבסופו של דבר יבצע את הדבר, לכן הוא רלוונטי.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא גם הגורם המבצע.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

המשרד להגנת הסביבה – רלוונטי. כלומר, תגידי לי איזה - - -

<< דובר_המשך >> נועה מושייף: << דובר_המשך >>

אני מסבירה. אני אומרת שמשרד החקלאות – באופן שבו הצעת החוק מנוסחת כרגע לא ברור לנו עד הסוף תפקידו לכל אורך החוק.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אנחנו מדברים על סעיף 6 עכשיו, לא לאורך כל לחוק. נדבר על סעיף 6.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

בסדר גמור.

<< אורח >> ניב יערי: << אורח >>

אבל הקפיצה לסעיף היא שגרמה לכך שאנחנו מחויבים לבוא ולהסביר מה הבעיה במארג היחסים - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, אנחנו עסוקים עכשיו בסעיף 6, להכריז על השטח כשטח.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> רגע, יש עוד משהו שאני לא מבין בעמדה שלכם. הרי אתם – הממשלה, לא אנחנו – קבעתם שמשרד החקלאות הוא אחד משני המשרדים שאמור לתכלל את כל החוק הזה, איך אתם יכולים אחרי זה לבוא לפה ולטעון שהוא בכלל לא קשור לחקיקה?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

כאמור, בתחילת התהליך משרד החקלאות היה הגוף השיורי שמנהל.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> לא, שניהם.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

משרד ההתיישבות.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> שניהם.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

אדוני, אני עונה לך, אענה. בתחילה, משרד החקלאות היה הגוף השיורי בניהול השטח ואז בוודאי שהיה לו חלק.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> מתי בתחילתו?

<< דובר_המשך >> נועה מושייף: << דובר_המשך >>

בתחילת העבודה הממשלתית. אולי משרד החקלאות יוכל להסביר מתי הוא יצא.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> בקדנציה הזאת?

<< דובר_המשך >> נועה מושייף: << דובר_המשך >>

בהחלט, בהחלט. אולי משרד החקלאות יוכל להסביר מדוע הוא הוציא את עצמו או יצא משם. אבל אני חוזרת - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תסיימי, כי אני רוצה גם – יש פה נציג של משרד הפנים?

<< דובר_המשך >> נועה מושייף: << דובר_המשך >>

לא, אני לא חושבת.

<< אורח >> גליה כהן: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני רוצה לשמוע אתכם, בסדר?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

כאמור, לא ברורה לנו כרגע הימצאותו של משרד ההתיישבות בתוך הצוות. אנחנו גם חושבים שצריך להיות כאן נציג של הרשות המקומית. אשמח אם רשות מקרקעי ישראל יוכלו להתייחס.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן, ואחר כך משרד הפנים. בבקשה.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> לתקוע את משרד ההתיישבות בוועדות מחוזיות זה בסדר אבל פה בוועדה מייעצת הוא לא יכול להיות. איפה ההיגיון של הדבר הזה?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

קודם כול מציירים מטרה, ואחר כך - - -

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> אתם מייצגים פה את הממשלה, אתם מייצגים את הממשלה.

<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה היה חלק מההסכם הקואליציוני, מובן שהם יהיו בוועדות המחוזיות.

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> אתם כממשלה הבאתם לפה חוק, תקעתם את משרד ההתיישבות בוועדות התכנון – היה בסדר, עכשיו זה לא.

<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה הצעות חוק פרטיות, זו לא הצעת חוק ממשלתית.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, לא, הוא דיבר על ההצעה הממשלתית להכניס - -

<< קריאה >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << קריאה >> אני מדבר על הצעה ממשלתית.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

- - להרכב מוסדות התכנון.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

חברים, קדימה. קק"ל, תפקיד.

<< אורח >> שירה תם: << אורח >>

אני מנהלת חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל, אני רוצה להגיד אמירה כללית על מה שנאמר קודם. חשוב לנו להדגיש את זה, השר שלנו הוציא מכתב שבו נאמר במפורש שהחוק הזה לא עבר בתיאום. בסוף ועדת שרים קבעה את המנגנון, איך הנוסח צריך לעבור. גם דיברנו עם יושב-ראש הוועדה, הוא מודע לזה, גם שלחנו לו מכתב. הוא מודע לזה שיש עניינים שצריך לתאם איתנו. דרך אגב, התיאום לא נועד כדי לתקוע, התיאום נועד גם כדי לעשות דברים בצורה טובה יותר.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> אני חייב להבין את הדבר הזה כי אי-אפשר עם הטענה הזאת בלי סוף.

<< אורח >> שירה תם: << אורח >>

זה המצב העובדתי.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> רגע, קראו להם לדיונים או לא קראו להם לדיונים? זה נתון פשוט, כן או לא? שחור או לבן?

<< דובר_המשך >> שירה תם: << דובר_המשך >>

התשובה היא לא.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> האם קראו לכם לדיונים ולא הגעתם? יכול להיות דבר כזה? כי אני זוכר לפחות כמה מקרים שזה קרה.

<< דובר_המשך >> שירה תם: << דובר_המשך >>

בבקשה, אענה. היועץ המשפטי של משרד החקלאות, שלכם, לא אצלי, גם הוא - - -

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> אני לא ממשרד החקלאות.

<< דובר_המשך >> שירה תם: << דובר_המשך >>

לא משנה, של מי שיושבים כאן.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, זה משנה, תדייקי במה שאת אומרת. את אומרת כל מיני דברים לא מדויקים. מה זה קשור?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע, אוהד ושירה.

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> קראו לכם לדיון – לא הגעתם. זו בעיה שלכם. אני לא מצליח להבין. אתם לא אוהבים את החוק, אני מבין.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אוהד, אנחנו לא בדיון - - -

<< קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> אתם רוצים לתקוע אותו – זה בסדר. אנחנו לא חייבים לכם שום דבר.

<< דובר_המשך >> שירה תם: << דובר_המשך >>

אתה רוצה שנדייק? - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אוהד ושירה, רגע. זה לא דיון בין שניכם, בסדר? וזה לא אתם ואנחנו. יש כאן כנסת, יש כאן ועדה, יש כאן חברי כנסת ויש ממשלה, אוקיי? אני רוצה להבין, כשאת אומרת אתם ואנחנו רק תגידי לי למי אתם מתכוונים בא

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]