פרוטוקול מספר 316, הוועדה לענייני ביקורת המדינה, 05/03/2018

הכנסת העשרים

מושב רביעי

<פרוטוקול מס' 316>

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, י"ח באדר התשע"ח (05 במרץ 2018), שעה

11:00

<סדר היום:>

<ישיבה בהשתתפות שר התחבורה ישראל כץ:

סקירה כללית + דיון בדוח המבקר 68א על

ליקויים בהנפקה, טעינה, תיקוף וחיוב

כרטיסי רב-קו (2017): שימוש בכרטיס רב קו

בתחבורה הציבורית>

נכחו:

<חברי הוועדה:>

שלי יחימוביץ– היו"ר

חברי הכנסת:

סעיד אלחרומי

שולי מועלם-רפאלי

פנינה תמנו

רחל עזריה

מיכאל מלכיאלי

יעל כהן פארן

נחמן שי

<מוזמנים:>

שר התחבורה ישראל כץ

עוזר מנהל החטיבה, משרד מבקר המדינה –

נתי בלזם

מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה –

סימה זיידמן

מנהל אגף, משרד מבקר המדינה – מרסלו בז

מנהלת אגף בכירה, משרד מבקר המדינה – מרב

לוי

סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה – בניהו

אליהו

רפרנטית אגף פיקוח וביקורת, משרד רה"מ –

ורד פיצרסקי

מנכ"לית, משרד התחבורה – קרן טרנר אייל

דובר, משרד התחבורה – אבנר עובדיה

סגנית היועמ"ש, משרד התחבורה – חוה מרים

ראובני

סטודנט בלשכת השר, משרד התחבורה –

אליעזר הרשקוביץ

יועצת מנכ"לית, משרד התחבורה והבטיחות

בדרכים – ענבר הרשקוביץ

מנהלת אגף א' הפעלה ורישוי רכבות, משרד

התחבורה והבטיחות בדרכים – נועה צור

מנהל אגף טכנולוגיות, משרד התחבורה

והבטיחות בדרכים – שי ג'רבי

מרכז ביקורת פנימית, משרד התחבורה

והבטיחות בדרכים – עֹמר כהן

רכז מידע ומחקר, עובדי הכנסת – אהוד משה

בקר

חבר מועצה, עיריית ירושלים – אלעד מלכא

עוזרת לחבר מועצה, עיריית ירושלים –

שירה אברמוביץ

סגן היועצת המשפטית, רכבת ישראל – שמעון

מויאל

מנהל מערכות מידע, חברת דן – איתמר כהן

מנהלת הכרטוס, חברת אגד – יניב לויט

מנהל תקשוב, חברת קווים – ערן בנין

מנכ"ל ארגון מוניות ת"א קווים 4-5, ארגון

מוניות השירות – אבי גזית

ועדת ביקורת - ארגון מוניות השירות

בישראל, ארגוני המוניות – שלמה בורה

איגוד נהגי המוניות – אילן זיקרי

איגוד נהגי המוניות – אליאס עצמון

רכז ענף תחבורה, ארגון כח לעובדים – תם

פרומוביץ

מנכ"ל, ארגון 15 דקות – גיל יעקב

מנהל קמפיינים, ארגון גרינפיס – יונתן

אייקנבאום

משקיף, המשמר החברתי – שמעון חננאל

יו"ר ועדת תחבורה – ישי בלך

פעיל חברתי – אליהו יצחק

יו"ר פורום הדיור הציבורי – דוד קשני שני

כתב, אתר newsru israel – גבריאל וולפסון

מוזמן/ת – עמיחי תמיר

מוזמן/ת – דורון עזרא

מוזמן/ת – עומר לובטון

מוזמן/ת – אסף אילוז

מוזמן/ת – אלכס כהן

מוזמן/ת – יוסי קפילוטו

מוזמן/ת – דני דורי

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את

סיטיפס – גל גולן

שדלן/ית (עצמאי/ת), מייצג/ת את מוניות העיר

אשדוד – ויקטור אירירה

<ייעוץ משפטי: >

תומר רוזנר

<מנהל/ת הוועדה:>

חנה פריידין

<רישום פרלמנטרי:>

א.א., חבר תרגומים

<ישיבה בהשתתפות שר התחבורה ישראל כץ:

סקירה כללית + דיון בדוח המבקר 68א על

ליקויים בהנפקה, טעינה, תיקוף וחיוב

כרטיסי רב-קו (2017): שימוש בכרטיס רב קו

בתחבורה הציבורית>

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

שלום לכולם, אנחנו פותחים את ישיבתה של

הוועדה לענייני ביקורת המדינה. אנחנו

מארחים היום את שר התחבורה, ישראל כץ.

שלום לך אדוני.

הדיון שלנו יתנהל כך: ראשית, השר ייתן

סקירה על ענייני משרדו, גם דברים

שבכותרות, אני מניחה, וגם את העניינים

המובילים שבהם עוסק משרדו. החלק השני

יהיה נקודתי יותר, הוא יעסוק בדו"ח מבקר

המדינה על הרב קו, ליקויים שנמצאו בשיטה

וכן הלאה.

כמובן גם חברי הכנסת ידברו, גם דוברים

אחרים. אדוני השר, הבמה שלך. בבקשה.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

תודה רבה, תודה רבה על הזימון. אני מאחל לך

הצלחה, לא מכבר.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

כבר כמה חודשים, אבל תודה. תמיד אנחנו

זקוקים ל - - -

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

יחסית לשר שמכהן בתפקידו כבר 9 שנים.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

הצבת בפנינו רף קשה להשגה.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

טוב, מנכ"לית המשרד קרן ואחרים נוספים

נמצאים כאן, הם יאמרו את עיקרי הדברים.

אני אגע במספר מילים. קודם כל, אני מברך על

דו"חות מבקר המדינה, זה דברים שאפשר ללמוד

מהם, לשפר, לתקן. כך הדברים גם בוצעו לאורך

השנים.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בכובע

הזה, הוא משרד שיש לו יעדים ברורים. אני

הצבתי את היעדים האלה בממשלה, עם ראש

הממשלה, לפני קרוב ל-9 שנים ומאז הדברים

מבוצעים. האידיאולוגיה מאחורי המדיניות

זה לחבר את הפריפריות, מהגליל לנגב,

ירושלים – לא מבחינת התוכן, מבחינת אי

החיבור שהיה לה.

זה לא דבר מובן מאליו, נעשו כאן דברים

מאוד משמעותיים, בלתי רגילים, בהקמת

המדינה, לפני הקמת המדינה, אחרי הקמת

המדינה. נבנתה כאן מדינה, נבנו כאן דברים

מאוד משמעותיים.

בתחום התחבורה, מבחינת החיבור, מבחינת

מערכות להסעת המונים, כמעט לא נעשה שום

דבר משמעותי, וזה דבר שגרם לפערים

מדהימים. חלק מרכזי בפערים שנובעים

ממרחק, זה היעדר תשתיות של תחבורה

ציבורית. שעד דרומה, שעה צפונה, שעה וחצי

צפונה – אני לא מדבר על אילת, שזו סוגיה

נפרדת.

זה דבר שקרה לא בגלל היעדר כישרון או

היעדר יכולות, אלא הפער הזה גרם לפערים

בסדרה שלמה של דברים. עד היום, אגב,

כשמדברים על מעבר צה"ל לנגב ועכשיו

מדברים על יחידות המודיעין, שהן אליטה

לכל דבר במובן החיובי, עולה השאלה – אני

לא מגלה כאן סוד כשאני אומר שעוכב מימוש

ההחלטה של העברת יחידות המודיעין, בגלל

מרחק השעה דרומה, האם ניתן להעביר אותם?

אם יעברו, האם זה יפגע ביכולת לקבל את

אותו תוצר מודיעיני? האם כל אנשי הקבע

יישארו כתוצאה מזה?

התחבורה היא רק חלק, אבל היא נתבך מאוד

חשוב בפתרון השאלות האלה. מה שהתבצע,

הצגתי את תכנית המאה מיליארד. היא עוררה

תמיהות, הרמות גבה וחוסר אמון. התכנית

הזאת בוצעה כולה, והיום אנחנו צועדים

לקראת המאתיים מיליארד. אל ביצוע דברים,

קידום דברים שהם כבר מתוקצבים, לביצוע.

תפקידי כשר הוא לוודא שאחרי שנקבעים

היעדים, תוך כדי התייעצות, ברירה ובחירה

של הדברים, גם לאור האידיאולוגיות האלה,

זה לוודא שיש את ההחלטות, שיש את התקציב,

יש את הגוף שאמור לעשות, וזה יוצא לדרך.

לאחר מכן, וודאי הדברים המשמעותיים,

להיות עם היד על הדופק, אצבע על הדופק.

לראות פרויקט ענק כמו הרכבות הקלות בתל

אביב, רכבות תחתית, רכבות קלות, אי אפשר

להרפות לרגע. הדברים מתבצעים כל פעם

בנקודת מבחן ויש לוודא שזה קורה כדי

להשיג את היעד.

אותו דבר כמו הרכבת בירושלים, שניגע בו

כמובן, ואני אחראי עליו, כמובן. אם כבר היה

הטקס, כולם היו אחראיים, אז זה בסדר גמור.

אני אחראי עליו ואני אסביר בדיוק את הדבר.

כך כל דבר ועניין.

אני מודה, אגב, שמאשימים אותי שאני נוטה

לגזור סרטים. אני מודה באשמה. אין לי זמן

לעשות את הטקסים החשובים האלה אפילו ב-50%

מהנדרש. הפרויקטים מבשילים וקורים, דברים

מאוד משמעותיים. אני אומר באירוניה על

גזירת הסרטים – מוכח שמשדרגים את

הטרמינל החדש בתחנת הרכבת בקריית מוצקין

שמשרת עשרות אלפי אנשים, נאמר, אז זה כבר

קורה. הצלחתי להגיע לרמלה, שם קורה אותו

דבר, הגעתי לסבידור מרכז, שגם כן טרמינל

שפותח – אז המון אנשים נהנים.

הדברים קורים כל הזמן כי הם בכיוון נכון

והם מבשילים. התשתיות, שכולם רואים אגב,

אני חושב שזה המותג הכי חזק במדינה,

כבישים. זאת אומרת, יכולים לכתוב כל היום

– וכבישים מגיעים פקקים. אתה רוצה לגזור

סרטים – אף אחד, ואני לא מומחה שיווק עד

כדי כך כמו יושבת ראש הוועדה, בנוסף

לכישורים אחרים שיש לה, כמובן - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

לא לא, אני לא מגיעה למעלה שלך.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

אני ממש לא טוב בזה. אמרו לי מומחים למותג

הכי חזק, יותר מכל משרד פרסום, שתשדירי

טלוויזיה, עיתונות, שלטי חוצות: הכבישים,

כי כל אחד נוסע בהם, או שהוא גר שם, או שהוא

נוסע בנסיבות כאלה ואחרות.

ניקח את כבישי הצפון, הרי מיליונים

נוסעים שם בשנה. אנשים רואים או בחיים

היום יומיים שלהם, עוקף קריות, מה הוא

עושה לתושבי הקריות, עכו, חיפה וכולם.

הכביש לערד, שמציל חיים שם לכל

האוכלוסיות שגרות שם.

אתן דוגמאות, הכביש מבית שמש לירושלים,

שאמרו לי שהוא לא כלכלי, והוא היה כביש

אדום, כביש שהגיעו תוך שעה וחצי והיום

מגיעים תוך עשרים דקות או פחות. הוא מציל

חיים. בנוסף, יש את הכביש שעושים לכיוון

אשקלון.

אני יכול למנות כאן עשרות, ולמה אני זוכר

אותם? כי הכבישים האלה, לא היה קורה אחד

מהם אם לא הייתי עומד על זה ונאבק עליהם.

הם היו בניגוד לגישה שזה לא כלכלי, שאין

שם מספיק תנועה, שלא צריך לעשות את זה.

אפילו הכביש בין אשדוד לתל אביב שהרחיבו

אותו, נאבקתי שנים עם המומחים, בדרך כלל

באוצר, שהוכיחו שזה לא כלכלי, לא נדרש

וכולי.

אין כביש אחד שהתועלת שלו לא עולה אפילו

על מה שהערכנו שתהיה. גם מבחינה אנושית,

גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה חברתית וגם

מבחינה תחבורתית. הכביש המוביל גולני

עמיעד, כל המקומות האלה.

אנחנו עושים עכשיו, משלימים סדרה של

כבישים מצילי חיים, מחברי חיים ומשפרי

חיים בגליל וגם בנגב. עושים עכשיו מבית

שאן את הכביש לכיוון עפולה, עושים את

הכביש מנהלל למגדל העמק ו -

עושים את הכביש מעפולה דרך דוברת, כפר

תבור וכולי, היו שם שתי תאונות רק בתקופה

האחרונה, עד מחלף גולני. אגב, כביש כזה זה

מיליארד שקלים, צריך להבין. זו לא החלטה

פשוטה לבצע. עושים שני כבישים באזור

נהריה, שהיא עיר דיי נצורה היום, נשארה

מחוץ לחיבור הזה של עכו-קריות-חיפה. גם

לגליל המערבי, מעלות, כפר ורדים וכולם.

כביש אחד באזור רגבה\ כביש אחד – כביש 89

שמחבר לנהריה. גם נסיים עד כביש 6 עד תחילת

שנה הבאה, עד צומת סומך קריית אתא. נמשיך

את זה בהמשך, עד 89 שלומי.

מה שאני מתאר כאן זה בעצם לחבר, במקרה הזה

את הגליל, בינו, בינו לבין המרכז. כבישים

מצילי חיים הם מועילים לכל סוגי התחבורה

הפרטית, הציבורית וכל דבר. אי אפשר לא

לעשות אותם. מדינה שהיא אחראית על

התושבים שלה, על כל האוכלוסיות, גם על

יהודים, גם על לא יהודים באזורים האלה וכל

המקומות, חייבת לעשות את הדברים האלה.

זה לא סותר שום דבר, מי שאומר שזה במקום

דברים אחרים או שהוא לא מסתובב בעולם –

אני לא רואה מדינה מודרנית בעולם שאין בה

כבישים. כבר מזמן, אולי 200 שנים, מאה שנים,

חמישים שנים.

על הבסיס הזה ובמקביל לזה, אנחנו פורסים

רשת תחבורה ציבורית, גם ברפורמות על

תשתית התחבורה הקיימת, רפורמת התעריפים

שמאוד הוכיחה את עצמו במטרופולינים,

אפשרות לעבור בין סוגי תחבורה ציבורית

שונים.

עכשיו ייצא לדרך חודש - - -

<קרן טרנר:>

בשבועיים הקרובים.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

בשבועיים הקרובים – תמיד וויכוחים

אחרונים עם האוצר, זה בסדר.

<קרן טרנר:>

עכשיו זה כבר נעשה חוט במשרד המשפטים.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

בסדר, אני לא מהמתלוננים. אנחנו מאלה

שמציגים את התוצאות.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

רק תשלימו, עכשיו תצא לדרך - - -

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

הבין עירונית. היא תאפשר לעלות בנתיבות

על אוטובוס לתחנת הרכבת, לעלות לרכבת,

לנסוע לתל אביב, לרדת, לקחת אוטובוס ועוד

מעט מונית שירות גם, כי אנחנו מוצאים גם

את זה לדרך, לנסוע לאן שצריך בכל מקום,

לחזור לרכבת, לנסוע ברכבת לעיר ולחזור

למקום בכרטיס אחד חופשי יומי שיעלה כמה

עשרות שקלים.

אותו דבר מכיוון צפון, אותו דבר מבאר שבע.

לא יהיה יישוב אחד בכל ארץ ישראל, אני

אומר, לא רק מדינת ישראל כי אנשים גרים

בכל מקום, שהוא לא יהיה חלק. כמו שברפורמה

המטרופולינית התעקשתי להכניס את הגליל

המזרחי שאין לו עיר מטרופולינית אז

חיברנו אותו לחיפה. יישובי יהודה ושומרון

חיברנו למרכז ולירושלים.

עכשיו, בבין עירוני, לא יהיה יישוב אחד

שלא יהיה חלק מהרפורמה הזאת. לא חשוב איפה

אתה גר, אתה יכול להשתמש ברב קו ולעבור.

ככל שהתחבורה הציבורית היא מרובה יותר,

שיהיו כבר רכבות קלות בתל אביב גם, שיהיו

דברים נוספים, יהיו מוניות שירות – אתה

פשוט יכול לעבור. אתה נוסע, זה לא מעניין.

כל החישובים המדינה עושה מול מה שהיא

עושה, בדרכים שהיא עושה.

עכשיו, כל נושא האוטובוסים, הם יותר ויותר

משוכללים. הרי תקפו אותי שאני עושה

מסיבות לא ענייניות תחרות ורפורמה,

ועליבות באוטובוסים. אמרו ששני מפעלי

הרכבה בארץ יפגעו. שני המפעלים עובדים

היום בתפוקה מלאה, יש להם 15% הגנה על תוצרת

הארץ, למרות שזה רק הרכבה.

מחירי האוטובוס ירדו ב-50%. זאת אומרת,

במקום 1,300,000, משלמים 700,000-750,000 לאוטובוס.

התחרות היא של החברת עצמן, לפי סיכום עם

האוצר. כל ההפרש הוא מיליארדים, הולך לתוך

מערכת התחבורה הציבורית, לטובת הנושאים.

אבל יש להם עוד אוטובוסים, עוד דברים. זאת

עוד רפורמה.

זאת אומרת, אני מאמין גדול בתחרות הוגנת,

כך אני עשיתי בכל אחד מהתחומים שאני

אחראי עליהם. גם מי שמתחרים בו חייב לקבל

תחרות הוגנת, ומי שרוצה להתחרות הוא

כמובן צריך לעשות את זה בדרך שהוא עושה את

זה.

התחבורה הציבורית, גברתי היושבת ראש,

בניגוד לתשתית רגילה, היא יותר מורכבת,

היא כמו פאזל. כביש קיים, אתה רואה אותו,

יש לך את התועלת. התחבורה הציבורית, גם אם

אנחנו עובדים על שיפור מעמד הנהג, ואני

גאה שמרגע שנכנסתי, ביוזמתי, לא צריך

לדרבן אותי, שכר הנהג לשעה עמד על 24 שקלים,

זה עמד בקריטריונים של שכר המינימום. אני

פעלתי, העלו את זה ל-32 שקלים, מאחר ותחבורה

ציבורית, שהממשלה מעורבת, יכולתי לכוון

את זה. אחרי זה העלנו את זה ל-39 שקלים,

ועכשיו זה כבר מגיע ל-43 שקלים בהסכמים

החדשים. עם חברות התחבורה הציבורית,

עומדים לחתום - - -

<קרן טרנר:>

39, ומטרופולין הגישו ל-43.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

כבר, נגיע. זאת אומרת, אנחנו גם מעניקים

להם, אגב, ממד של קביעות, ממד של תנאים

סוציאליים נוספים. אני, מול ההסתדרות, מול

החברות עצמן, ביוזמתנו, מעבר לשכר

המינימום, אנחנו רוצים נהגים טובים. נכון,

לא זוכר מי עבד באגד ודן, פעם מה שמקבל

היום ערן זהבי, שסין נתנו כאן במניות של

תהיה חבר אגד, חבר דן, זה היה הכי יוקרתי

והכי מתגמל. זה כבר לא יהיה.

כנראה שהאימהות הערביות, היהודיות וכולן

היו רוצות לראות את הילדים שלהן מיוצגים

גם במקומות אחרים, אבל זה חייב להיות – זה

מקצוע מכובד. לכן גם, חברת הכנסת

יחימוביץ', אני פועל בצורה תקיפה מאוד

לאפשר עלייה מדלת אחורית בכל האוטובוסים

במדינה. שיהיה סך הכל כמו בחו"ל. זה תהליך,

כן? קרן יכולה לספר כמה קשיים. זה הולך

לקרות בשנה הזאת, בכל המקומות יעלו מהדלת

האחורית, ידלגו על הנהג, יתקפו, יכרטסו,

יעשו.

חלק גדול, להבנתי, מהקושי על הנהג, הוא

צריך להיות גם פסיכולוג, גם קופאי, גם

מתמרן - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

גם שוטר.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

גם שוטר. אנחנו נוריד ממנו את כל המגע

לגבי התשלום.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

ברשותך, אדוני השר. קודם כל, לסוגיית הרב

קו באופן ספציפי, כאמור, החלק השני של

הדיון, אם תוכל להתייחס לכמה סוגיות שהן

עכשוויות: קו הרכבת המהיר ירושלים תל

אביב, אני ביקרתי בפרויקט הזה שהוא מרשים

לכל הדעות. אנחנו שומעים על עיכוב של חצי

שנה בפתיחה שלו. אם תוכל לפרט את הצפי –

אם יש ריענון של הצפי, זה דבר אחד.

דבר נוסף, זה סוגיית התחבורה הציבורית

בירושלים, שהיא כאוטית, והיא עולה שוב

ושוב. אז שני הדברים האלה, אם אפשר.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

אוקי. אני רק – נתתי כאן את שתי הזרועות

של תשתיות התחבורה הציבורית. מי שלא חיבר

את הגליל והנגב ולא חיבר את ירושלים, גם

לא עשה מערכות ולהסעת המונים בערים

הגדולות. אני נכנסתי – קו הרכבת הקלה בתל

אביב היה - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

למי אתה מתכוון כשאתה אומר מישהו?

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

כל ממשלות ישראל, אני לא מחלק ציונים או

ההפך, כולם לא עשו. עד שבאתי, לא עשו. זאת

האמת, מה לעשות? זאת העובדה. היו לי

שותפים, היו שרי אוצר ששיתפו איתי פעולה,

ראש ממשלה שנתן גיבוי. אבל אם לא אני,

האמת, זה לא היה קורה. תגידי לי לחזור

עכשיו לעשות את כל זה מההתחלה, לא מסוגל.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

זאת אומרת, מה שאתה אומר שאם היה שר

תחבורה אחר שהוא לא ישראל כץ, כל זה לא היה

קורה.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

יש הוכחה, כי היו שרים מאוד מהוללים שלא

עשו. לא היו חסרות להם כל מיני תכונות

בפני עצמם. השילוב הזה, של מספר – של קודם

כל נחישות ומודעות חברתית, גם כל אחד

בציבור זכאי, אם הוא גר בתל אביב, אם הוא

גר בשדרות, אם הוא גר בכרמיאל, שתהיה לו

אפשרות לנוע לעבודה או לכל מקום בצורה

נגישה, שווה, תחבורה ציבורית, וגם שיהיה

לו כביש - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

ישראל, אם אתה יכול להתייחס לשתי הסוגיות

שהעליתי, ונתקדם בדיון.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

לכן, כל המכלול הזה הוא מכלול שאני רואה

אותו מול עיניי, כמו ילד שרואה תמונה.

לילדים יש יתרון, הם רואים את התמונה, הם

לא צריכים נימוקים. התמונה מצטיירת להם.

התמונה ברורה לי לאן זה הולך: תחבורה

ציבורית מודרנית במדינת ישראל, בערים

הגדולות ובין הערים, שכל הדבר הזה הוא כבר

מתוקצב, כבר יש מי שעוסק בו וצריך לוודא

שהוא יקרה, והוא יקרה בשנים הקרובות, כל

פעם עוד דבר.

לגבי ירושלים, ירושלים תהיה העיר הגדולה

הכי מתקדמת מבחינה תחבורתית. קודם כל, כי

כמו שהתחלתי להגיד, דחפנו – השלמנו את

הוצאת הרכבת הקלה לפועל, היא הייתה תקועה

עם בוררויות והרבה דברים, ארכאולוגיה וכל

הדברים המגבילים. אפילו הפעלנו אותה

בחינם לחצי שנה. עוד לא הייתה עדיפות

ברמזורים מלאה, דאגנו, טיפלנו, היום זה

עובד, והיום עוסקים בהרחבה שלה. תהיה כאן

רשת של שלושה קווים עם שלוחות שתיתן מענה

מאוד משמעותי, הרכבת המהירה, ורשת

האוטובוסים שחייבת להיות מותאמת.

צריך להבין, אגד כחברה עם הסכמים

היסטוריים, גם מול הרכבת הקלה. אנחנו

עכשיו בהסכם עם אגד מכניסים סעיף מיוחד

לגבי ירושלים. מציעים לעוד חברה להוציא

קווים כדי שתהיה תחבורה ציבורית משוכללת.

ברור לי שהאוטובוסים הם בסיס מאוד

משמעותי לתחבורה ציבורית. אנחנו עושים את

כל הדברים, גם נסעתי בתוך העיר ושאר

הדברים.

הקו המהיר לירושלים - - -

<קריאה:>

גם מעמד הנהג מתחיל שם- - -

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

ברור, רק תוסיפי. הקו המהיר לירושלים, זה

אחד הדברים שאני גאה בו. חמש שנים הוא היה

תקוע לפני שנכנסתי לתפקידי. הוא תוקצב,

הייתה הרשאה להתחייב של 7 מיליארד שקלים.

שרי האוצר לדורותיהם גלגלו את זה, אברהם

שפירא ז"ל קרא לזה פעם "הכפלים", התקציב, לא

זוכר, ביידיש הייתה לו איזושהי מילה. היו

משחקים תמיד בתקציב, הוא לא תקציב.

עכשיו, ה-7 מיליון, השתמשו בהם. ואפילו כבר

רצו לעשות בדיקה כלכלית מחדש כדי למנוע

את הקו הזה, והלכו ושדרגו את הקו התורכי

הישן במאות מיליוני שקלים כדי למנוע את

הקו הזה. אני באתי לקחתי אותו, פשוט

הוצאתי אותו לדרך, כי הבנתי שצריך לחבר את

ירושלים לרכבת מהירה. ברגע שהתחילו

העבודות, הדבר הזה נדחף קדימה, בוצע. היית

שם, ראית את זה גם באמצע הדברים. היום זה

ממש כבר –

אני יכול להגיד ככה לגבי הקו: התכנון היה

שלפני פסח הוא יוכל להתחיל לעבוד באופן

חלקי, של עד שתי רכבות לשעה, לכל כיוון, עם

מסילה אחת, עם תכנית בטיחות שהרכבת עצמה

קבעה אותה ועמדה מאחוריה כרכבת.

הגענו עכשיו לשלב הקריטי. הם קיימו דיון

עם חברת הבקרה, עם המשטרה ועם גורמי ההצלה

האחרים, והנ"ל טענו שתכנית הבטיחות לא

מספיקה. עכשיו, יכולתי להיכנס כאן לדיון

– הם עשו את הדיון הזה בלעדיי, הם הוציאו

הודעה גם בלעדיי. יכולתי להיכנס – וזו לא

פעם ראשונה, לדיוני עומק, וממש לא לוותר

על פסיק בבטיחות, ולבדוק עד הקצה האחרון.

יכול להיות שכן היה אפשר להפעיל את

ההפעלה החלקית הזאת.

מאחר והסתכלתי על התמונה הכוללת, קיימתי

ישיבה עם הנהלת הרכבת, הם עברו ללוד.

ישבתי שם, שמעתי אותם, והחלטתי, כמו שאמרו

אצלנו בצנחנים, לחלץ לפנים. במקום עכשיו

להיאבק ולהטיל ספק בעניין בטיחות שלעולם

אסור להתפשר עליו, וגם במחיר פופולריות

רגעית, לא שאני מוותר על הפופולריות, כן?

<קריאה:>

לא חשבנו.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

לא, היה פעם שאמר: אני לא פופולרי – אני לא

רוצה להיכנס ל - - -

<קריאה:>

הכל על השולחן בוועדה הזאת.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

לא מוותר, אבל באופן רגעי אני מוכן לוותר,

אם זה מול בטיחות ומול תמונה יותר רחבה.

קיימתי אתמול או שלשום עוד פעם ישיבה עם

הנהלת הרכבת. האחריות היא עליי, כן? הם

הנהלה- - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

כשתאריך התחילה - - -

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

אנחנו, כתוצאה מהסיכום הזה – אני יכול

לומר, אני יכול לפרוס לראשונה בעקבות

הדיון, מה היעדים שהגדרתי להם בעקבות

הישיבה הנוספת.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

אז בוא תאמר את זה כאן.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

כן. לראשונה – קודם כל, הרכבת, שתי מסילות

מחושמלות וכולי, באמצע יוני בערך הן כבר

תהיינה מוכנות.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

מתי הן יתחילו לפעול?

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

עכשיו, מספרית, אחרי – מה שאנחנו עושים,

שיעשו את כל ההרצה, הבטיחות ושאר הדברים,

אני מזמין את הוועדה. עוד הרבה יזכו לנסוע

בזה, קודם בנסיעות מבחן. אבל נסיעה

מסחרית, אנחנו רוצים שזה יהיה לפני סוכות,

כן? חגי תשרי, לפני סוכות.

עשיתי נסיעות חינם לכל המועד פסח, הן יהיו

בכל המועד סוכות. אוקי, עכשיו, היעד ש - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

זה עיכוב של פחות מחצי שנה, בעצם. במקום

באפריל, זה יהיה בספטמבר?

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

אני חושב, מאחר וכנראה שלא תהיינה בחירות,

זה לא חשוב.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

אנחנו בדברים שהם לצרכי הציבור, מעבר

לבחירות.

<קריאה:>

זה בדיוק חצי שנה. בין פסח לסוכות, זה חצי

שנה.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

אנחנו בדרך כלל נוהגים להפעיל או לפתוח

כביש ערב החגים היהודיים.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

זאת אומרת, תאריך היעד החדש הוא ערב

סוכות.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

נכון, ויהיו בו שלוש רכבות לשעה עד תחנת

ההגנה.

<רחל עזריה (כולנו):>

ממש עלייה לרגל. אפשר אחר כך - - -

<קריאה:>

אפשר שבועות, אולי?

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

אני אומר ברצינות, אני נותן כאן מידע שעוד

לא פורסם, בעקבות הישיבה המעודכנת השנייה

עם הנהלת הרכבת. הגדרנו יעדים, זה כבר

לוקח בחשבון את הכל.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

ערב חג סוכות.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

ערב חג הסוכות, צריך – הרכבת תיסע עד

ההגנה, שלוש רכבות לשעה. ואז ייקח בין

חודשיים לשלושה להביא את החשמול של הרכבת

עד תחנת סבידור מרכז.90% מהנוסעים הצפויים

לנסוע בקו הזה, הם מתחילים או מסיימים את

נסיעתם עד תחנת סבידור מרכז. כלומר,

שנוסעים בירושלים או עולים בתל אביב

וכולי. יש אחרי זה עוד שתי תחנות,

האוניברסיטה והרצליה, 10% בערך ביחד. גם

ממשיכים לחשמל את זה, זה יגיע עד הרצליה.

יש תחנה טיפולית בהרצליה לקטרים

החשמליים. אנחנו נארגן בתחנת סבידור את

היכולת לתפעל משם. לכן, אלה כרגע לוחות

הזמנים והיעדים של הרכבת, כפי שישבתי,

בחנתי, בדקתי. הבטיחות מעל הכל.

כל שאר הדברים שאנחנו מדברים עליהם,

החברה הספרדית, העיריות, כל הדברים האלה,

אני נמצא שם. אני גם ביקשתי מדן הראל, שיש

לו הרבה ניסיון, לפנות את המינוי שהוא

קיבל כיושב ראש חברת נתיבי איילון, לעבור

להיות יושב ראש הרכבת. אני ממליץ עליו,

בכל מקרה, אני מניח שזה יאושר בתמיכת שר

האוצר גם, כי אני רוצה את היכולות שלו

בחברת הרכבת. זאת גם כדי לוודא השגת יעדים

– עוד יותר חשוב מזה, לוודא רמת בטיחות,

רמת שירות וכל שאר הדברים.

ככל שהגוף גדל ונותן שירות שהולך ומתרחב,

חייבים בדברים האלה שהם יהיו בצורה

המיטבית ביותר. בסוף, הרכבת תיבחן – אני,

אגב, קיבלתי החלטה, זה היה חלק מהוויכוח

שלי עם הרכבת בזמנו. העברתי הקמת תשתיות

– ואני רואה כמה צדקתי, לחברת נתיבי

ישראל, מע"צ לשעבר. הבטחתי להם, אז הם לא

האמינו, אבל היום זה כבר קרה, שיהיה רק גוף

מפעיל אחד, אני חושב שזה נכון.

באנגליה ניסו שני גופים מפעילים וזה

נכשל. העבירו להם כבר את רכבת העמק שנסללה

על ידי חברת נתיבי ישראל, העבירו להם את

הרכבת לכרמיאל, בקרוב מעבירים להם את

מסילות השרון, רעננה, הרצליה, שגם כן

מועברות אליהם בקרוב, ומכינים אותן - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

רק בוא נסיים את סוגיית קו רכבת ירושלים

תל אביב.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

הקו הזה הוא קו שאין שום חריגה בתקציב,

מהרגע שאני התחלתי אותו. עם אותה הרשאה,

אנחנו אפילו לא נגיע - בטח לא נעבור אותה.

אותם חודשים שאנחנו מדברים עליהם, שהיה

ספק בעניין הבטיחות, לא לקחתי שום ספק - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

מה יקרה בחודשים האלה?

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

עובדים. עובדים עכשיו כדי להשלים - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

הכל על פי צרכי הבטיחות ולא משום סיבה

אחרת?

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

בוודאי, על פי צרכי הבטיחות המוחמרים

והמורחבים. הרכבת חשבה שהיא יכולה בסוף

מרץ, עם רמת בטיחות שלפי המומחים שלה

מספקת, להפעיל את אותן שתי רכבות לשעה,

פחות או יותר. במכלול הזה שהיה, זו החלטה

שקיבלתי, ואני חושב שהיא החלטה נכונה.

צריך לתת שירות בטוח ושירות טוב.

עכשיו אני שומע שראש העיר חסם את הכניסות

לעיר, הוא עושה פרויקט – אם הייתה רכבת,

גם אם תהיה רכבת, זה לא יכול לפתור בעיה

מהסוג הזה שחוסמים בצורה כמעט הרמטית

כניסה לעיר. אני גם יכול להגיד שנטע

התחילה את העבודות ברכבת הקלה בתל אביב,

אנחנו זוכרים את ה – לפחות אני אתייחס

לפקקים.

בכל מקרה, נערכנו. אני זוכר שהכנו חמישה

חניונים של הסעות חינם. אמרו שלא רוצים

לתת לי להתחיל עד שלא יהיו שלושים וחמישה.

בסוף, גם בחמישה העדיפו לא לנסוע, כי

הפקקים לא כל כך נוראיים.

אני מתכוון שנטע עשתה הכנות פיקוח מאוד

קפדניות, לצמצם ככל האפשר. יש עומס, אין

ספק. אבל כשאנשים יודעים שזו תכלית ראויה,

וזה הולך להתבצע, הם מוכנים.

עכשיו, זה לא קשור – הרכבת, אני רואה בה

דבר מאוד משמעותי מבחינה לאומית, כלכלית,

חברתית. החיבור של ירושלים תיתן את

התוצרת שלה. היא תאפשר להתחבר – בעצם,

אנחנו ממשיכים גם מכרמיאל לקריית שמונה

את המסילה, כרגע מקודם תכנון. טבריה

עפולה. אנחנו מרשתים דרום, צפון.

אדם יוכל לעזוב, מישהי או מישהו, לא לקחת

את הרכב הפרטי, לנסוע בכל הארץ ברכבת,

לעבור לתחבורה ציבורית אחרת ואז זה יעמוד

למבחן מה אנשים באמת מעדיפים.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

אדוני השר, אני מפסיקה אותך טקטית. אני

רוצה לאפשר לחברי הכנסת שרוצים בכך לדבר.

אנחנו נעשה את זה על פי סדר הגעה, מי שלא

רוצה יוותר. לאחר מכן תוכל גם אתה וגם

מנכ"לית משרדך תוכלו להתייחס לסוגיות שהם

יעלו. אחר כך נרצה לשמוע גם את חלק

מהדוברים האחרים.

אני ממש מבקשת מחברי הכנסת, יש פה נוכחות

גבוהה מאוד, אנא קצרו. גם אם אפשר להפנות

שאלות ספציפיות, כי אנחנו רוצים לצאת

מכאן עם דברים קונקרטיים. חבר הכנסת סעיד

אלחרומי, בבקשה.

<סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת):>

תודה כבוד יושבת הראש, תודה כבוד השר על

הסקירה. אני חושב שנעשים דברים מאוד

מעניינים ומאוד טובים. אנחנו לפחות בנגב

מרגישים את זה. כביש 31, ברור שזה מהפכה

בעצם בכביש הדמים הזה. מי שלא יודע, בכביש

31 נהרגו המון אנשים. התאונה האחרונה

הייתה שש נשים בכביש הזה.

יש גם את הסיפור של התחבורה הציבורית.

אנחנו שומעים שיש התקדמות מאוד טובה

בנושא הזה, אבל יש גם - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

אם תוכלו פשוט לרשום לפניכם את השאלות של

הח"כים.

<סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת):>

אבל באופן קצר, יש גם את החלקים שהם לא

נמצאים, שלא שמעתי אותם בתכנית. למשל,

כבישים בין ישובים בדרום, למשל שמענו שיש

כיוון לפיתוח של כביש ירוחם, הכביש שמחבר

בין ירוחם לדימונה, הכבישים שאחרי ירוחם

בכיוון של מצפה רמון הולכים – בוודאי

שמעתם את הסיפור של הגמלים ושל התאונות

עם הגמלים. העבודה שם של אבטחת הכבישים

האלה, אולי בגדרי טיל או בדברים פשוטים,

שיכולים להציל חיים עד שאנחנו מוצאים

פתרון כולל.

הסוגיה השנייה היא בעצם התחבורה

הציבורית בתוך הכפרים הבדואיים בדרום

הארץ. אחד מהם זה תדירות הכניסה לכפרים

האלה – אני מדבר על הכפרים הוותיקים יותר

והיישובים הוותיקים, אבל גם המועצות

האזוריות אל קאסום ונווה מדבר, עדיין אין

תחבורה ציבורית לתוך מרכזי הכפרים האלה.

אני ביקשתי פגישת עבודה בנושא הזה עם

המנכ"לית, אני מניח שעל שאר הדברים נדבר

שם.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

תודה. חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי,

בבקשה.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

תודה רבה גברתי יושבת הראש. אדוני השר,

חזק וברוך לך, לקרן , לאנשי המשרד. בפעם

הבאה נדבר על הרכבת ששנינו חולמים עליה

בין ירושלים לגוש עציון. אני מבקשת

להעלות שוב את עניין הקו הסגול שעובר

ברמת גן בפרויקט הלאומי של - - -

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

איך הגעת לרמת גן?

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

אתה יודע, גם שם גרים ישראלים, יש לומר.

אזרחים שווי חובות וזכויות. ישנו הפרויקט

הלאומי של הרכבת הקלה בגוש דן, וב-11.12

קיימנו פה דיון בוועדת הכלכלה, שני

דיונים בנושא האסון התעבורתי שהולך

להיות - - -

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

אסון?

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

כן, ככה הגדירו את זה בעיריית רמת גן, כמה

מגדירים את זה חלק מאנשי המקצוע. באותו

דיון, הוזכר שגם אדוני השר אמר שכמובן

שהמטרה היא לא לפגוע, ושאתה תעשה הכל כדי

לא לפגוע בתושבי רמת גן. הצעת לעירייה

להציג חלופות, כשאתה הגדרת שהחלופה, או

החלופות, צריכות לעמוד בשלושה

קריטריונים. ככה זה הוצג בוועדה. כמובן,

שלא תהיה חריגה בתקציב, שזה לא דורש שינוי

סטטוטורי ושיעמדו בלוחות הזמנים שהוגדרו

לפרויקט הלאומי המאוד חשוב הזה.

בסיכום, עיריית רמת גן לקחה יועץ חיצוני,

שמומן על ידי המשרד, דבר חיובי וגדול. הוא

יביא חלופה - - -

<קרן טרנר:>

נתנו להם תקציב - - -

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

נכון קרן, בינתיים אנחנו אומרות את אותו

דבר והכל טוב. הוא הביא חלופה של שיקוע

באזור הבעייתי. יושב ראש הוועדה, חבר

הכנסת איתן כבל קרא לאנשי המשרד - - -

<קרן טרנר:>

מחייב מבחינה סטטוטורית - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

זו שאלה אחת מתוך מגוון שאלות, בבקשה.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

חבר הכנסת כבל קרא לאיזשהו דיון ביניכם,

בין המשרד לבין העירייה, כדי למצוא את

הפתרון הנכון.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

אני חושבת שהם הבינו את השאלה, שולי.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

עברו שלושה חודשים, לא שמענו שום דבר. לא

חברי הכנסת שביקשו את זה ולא הוועדה.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

תודה חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

איך קוראים לחבר הבית היהודי שם?

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

אביהו בן משה.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

הוא פעיל בצורה בלתי רגילה.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

טוב שיש אנשים פעילים.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

מצוין, אנחנו חושבים ששליחי הציבור, כמו

אדוני השר, כמו חברת הכנסת יחימוביץ',

מטווים רף מצוין למי ש - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, אחרי זה חברת

הכנסת רחל עזריה. בבקשה.

<פנינה תמנו (יש עתיד):>

תודה גברתי היושבת ראש. ראשית, אני כן

רוצה לברך על העשייה המאוד מבורכת, שצריך

לומר מילה טובה אז אומרים, וזה לא משנה אם

זאת אופוזיציה. אני חושבת שכן נעשית

עשייה, וגם מה שמוכיח לנו שמאוד חשוב

שתהיה רציפות בעבודת שרים, לאור גם

תחלופות הממשלה וטרם זמנה, שגם היום

אנחנו עדיין נמצאים בזה. המפילים

הראשיים, יושב פה – על ראש הגנב בוער

הכובע.

בכל אופן, אני אנסה - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

חס וחלילה, לא גנב.

<פנינה תמנו (יש עתיד):>

לא, הבנתם את כוונתי. בסוף אתה מגן עליה,

אתה מבין? הוא הבין את כוונתי ואני מבקשת

באמת להתמקד בשאלות הספציפיות, שמבחינתי

הן מאוד כאובות. גם שבוע שעבר הגשתי לך,

אדוני השר, שאילתה בנושא הרב קו.

לפני הרב קו, ברצוני לשאול על התחנה

המרכזית בתל אביב. אני אוהבת ככה להביא

דברים מהחיים עצמם. לפני חודש וחצי, גם

העליתי פוסט, הגעתי עם אמי בת ה-78 לתחנה

המרכזית בתל אביב, כי היא משתמשת רק

בתחבורה ציבורית. זה פשוט היה נורא

מבחינתי להגיע לשם, ולראות איך היא לא

הייתה מסתדרת בתחנה המרכזית, גם מבחינת

נגישות לתחנות. כדי להגיע לקומה השישית

והשביעית, זה פשוט בלתי אפשרי. הדברים הכי

בסיסיים.

אני לא מצליחה להבין איך אתה כשר לא מאיץ

את הדבר הזה, כשמדובר בישראל שהיא ישראל

תחתית. אני חושבת שאתה צריך לקחת את

הסוגיה הזאת, ועל הדברים האלה אנחנו

נבחנים. מעבר לסוגיה של באמת השכונה עצמה,

הסבל וההחלשה המתמשכת, אני חושבת שאי

אפשר לפגוע בכל כך הרבה אנשים שצורכים

שירותים ועוברים דרך התחנה המרכזית בתל

אביב, שמכל הפרמטרים, לא רק מהנגישות, גם

הסכנות שעורבות שם, גם לאוכלוסייה

הוותיקה. זה דבר אחד שהייתי שמחה לשמוע מה

אתה, אדוני השר, מקדם בנושא.

לעניין הרב קו. אני קודם כל המלצתי - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

פנינה, אם אפשר, הנושא של הדיון מתייחס

לרב קו, נשמע את דו"ח מבקר המדינה, זה החלק

השני של הדיון.

<פנינה תמנו (יש עתיד):>

אה, שם גם בהקשר של אזרחים וותיקים?

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

בכל ההקשרים, כן. אז תודה. חברת הכנסת רחל

עזריה, בבקשה.

<רחל עזריה (כולנו):>

תודה רבה ויישר כוח על הדיון. יישר כוח על

העבודה, כבוד השר והמנכ"לית, בנושא של

התחבורה. אני שמחה מאוד שיש עכשיו דגש על

הנושא של תחבורה ציבורית.

כמה דברים שאני רוצה לשאול, שלוש

הסתעפויות לגבי ירושלים: אחד, כמה נוסעים

בתחבורה הציבורית בירושלים ומה היעד

לנסיעות בתחבורה ציבורית בירושלים?

ירושלים, אני חייבת לומר, היא מיקרו

קוסמוס של כל מדינת ישראל. יש לנו את כל

המגוון, ולכן אני חושבת שזאת עיר שגם חשוב

להגדיר בה יעדים, כי אני חושבת שזה גם

ישפיע הלאה.

הדבר השני, לגבי הכנסת עוד מפעיל

לירושלים, מתי זה אמור לקרות? הדבר

השלישי, לגבי ההטענה האוטומטית. אני

מבינה שהרב קו זה בדיון הבא, אבל ההטענה

האוטומטית, שעכשיו מנסים לעשות שלא יהיה

אפשר להטעין באוטובוסים. בפסח הולכים

להגיע הרבה מאוד עולים לרגל מכל הסוגים

לירושלים, ואני לא רואה את זה מצליח.

זאת אומרת, אני רואה את הפלאיירים

מחולקים בתחבורה הציבורית בירושלים,

הנהיגה עליי הזה עליי, אבל אני לא רואה

איך אנשים יסתדרו עם זה. אני רוצה להזכיר

שכשהתחלנו עם הרב קו בירושלים, עם הרכבת

הקלה, זה היה קשוח.

זאת אומרת, גם הפקחים אצלנו הם לא נחמדים

במיוחד. הם נחמדים, אבל הם עושים את

העבודה שלהם – כן.

הנושא האחרון, אני יושבת ראש וועדת

הרפורמות, ואני עוסקת הרבה בפינוי בינוי

בהתחדשות עירונית. אחד הנושאים שחוזרים

עליהם כל הזמן, זה הנושא שאין תחבורה

ציבורית. אין שום שלב בתכנון שהתחבורה

הציבורית נכנסת לדיון. בעצם יוצא

שמסיימים את כל הבנייה, אין עדיין תחבורה

ציבורית, אתם מחכים לראות מה יהיה שיעור

השימוש בתחבורה הציבורית, עד שכל זה

מתארגן – כי בעצם זה לא נמצא בחלק

התכנוני. אנשים קונים את הרכבים הפרטיים.

מלבד עמיתי הירושלמי מהמגזר הרלוונטי

שפחות קונה רכבים פרטיים, כל השאר כבר

מוצאים את הפתרונות שלהם, ואז אנחנו

מעמיסים את הפקקים על השכונה. אז מתי ואיך

תהיה קדימות לנושא של פינוי בינוי

והתחדשות עירונית, בנושא של תחבורה

ציבורית? תודה.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

תודה רבה. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

תודה רבה. קודם כל, השר, אני באמת רוצה

לציין לשבח את הפעילות הרחבה שלך בכל

הארץ. זו הוכחה שאם מתמידים, אז אפשר באמת

להגיע להישגים.

יחד עם זאת, כביש הדגל שלך ירושלים-תל

אביב לא הסתיים, למרות שהשלטים כבר הורדו.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

במה הוא לא הסתיים?

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

תיסע עליו, תראה. האזור שאני מתגורר בו,

הצומת המסובכת הזו של מבשרת וכן האלה, כל

הזמן עוד נעשים בו שינויים ואני הולך

לאיבוד לעיתים תכופות. עוד לא הסתיים. זה

הרבה זמן מעבר לתקופה שתכננת.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

עד כמה שאני יודע, סתם בהערה, כל ענייני

מבשרת הוסדרו, כולל התחבורה הציבורית,

כולל הכניסות, היציאות. זה אחד היישובים

הכי מחוברים היום במדינה.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

טוב, חבר'ה אני מציעה שכל אחד לא ידבר על

הכביש שליד הבית שלו.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אני חיכיתי שתגידי לי את זה, אז זה בסדר.

אבל זה בסוף אדם קרוב גם אל קהילתו, נאמר

ככה.

<פנינה תמנו (יש עתיד):>

התחנה המרכזית בתל אביב לא ליד הבית שלי.

<נחמן שי (המחנה הציוני):>

אבל אני מקווה גם שזה יקצר גם את זמן

הנסיעה, כי בינתיים אנחנו רואים שנפח

התנועה כבר וכדומה. מה שאני רוצה לשמוע

ממך, זה איך אתה מגביר את הפעילות של

התחבורה הציבורית? כי ברור שאם לא נעבור,

חלקנו, רובנו לתחבורה ציבורית, אז המדינה

תיחנק. זה לא יכול לעזור.

כמה שתבנה, ובאמת בהרבה הערכה, הכבישים לא

יכולים להכיל את נפח התחבורה. איך אתה

חושב קדימה ל-20-40 שנים? וראיתי שאתה חושב

קדימה.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

תודה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה.

<מיכאל מלכיאלי (ש"ס):>

אני רוצה להגיד משהו על הרב קו. אני מצטרף

לקודמיי, אדוני השר – פורסם שביום חמישי

הזה התחילה הרפורמה החדשה, שהנהג מפסיק

להתעסק עם זה, וזה חשוב מאוד. באיפה עד

היום עם הרב קו? איפה כן יוכלו להטעין את

זה? באפליקציות.

כמו שאתה יודע, לציבור החרדי אין

אפליקציות - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

חבר הכנסת מלכיאלי, אני ממש מבקשת. באמת,

יש לנו על זה דיון נפרד בהמשך. אתה יודע

מה? תשאל את השאלה, הוא יתייחס לזה אחר כך.

<מיכאל מלכיאלי (ש"ס):>

אחר כך, אוקי, כן. חשוב לי להשמיע את

הדברים. לציבור החרדי אין אפליקציות ואין

לו טלפון שמכיל אפליקציות, לכן אתם

הפעלתם בירושלים חנויות שאפשר להטעין

בהן. אבל מה? שכונת רמות עם 50,000 תושבים, רק

ארבע חנויות. בית וגן עם מעל 25,000 תושבים,

רק חנות אחת.

אני חושב שכדאי - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

אנחנו נתייחס לזה בהמשך. חברת הכנסת יעל

כהן פארן, בבקשה.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

תודה. אדוני השר – קודם כל לפני, אני

מברכת על קיום הדיון. אני חשבתי שזה רק על

הרב קו, ואני שמחה שזה רחב יותר. אדוני

השר, פגשתי אותך גם שבוע שעבר - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

כיוון שכבר הזמנו אותו לכאן, אז רצינו

לקבל סקירה על כל משרדו.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

מצוין, והדגש על התחבורה הציבורית הוא

מצוין. השאלה שלי היא: עד מתי אתה חושב

שאפשר להמשיך במדיניות הגם וגם וגם, והכל

יהיה בסדר? כי אני, היום, לקח לי שלוש שעות

להגיע לירושלים, בגלל הכניסה לעיר וכל

הבלגן שעושים שם. אני נסעתי דרך שכונת מאה

שערים ודרך בית חנינה, ואל תשאל - - -

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

מה זה קשור אליי?

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

הכל קשור אליך. השאלה היא - אני ניסיתי

להגיע ב-9:00 והגעתי ב-10:00. שהאלה היא, מתי

נשים את התחבורה הציבורית באמת במקום

גבוה יותר, באמת בראש סדר העדיפויות, ולא

נגיד: אנחנו עושים גם את זה וגם את זה, וגם

תחבורה ציבורית.

השאלה שלי הספציפית: האם יש לכם יעדים

מספריים להעברת נוסעים מתחבורה פרטית

לתחבורה הציבורית, ואיך אתם מודדים את

העמידה ביעדים האלה? האם אלו יעדים

שנתיים, רב שנתיים? איך מודדים ממש את

העמידה ביעדים האלה? תודה.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

תודה רבה. ברשותכם, תחליטו אתם אדוני השר

או המנכ"לית, מי יענה על השאלות. סוגיית

הרב קו בהמשך. אני ממש מבקשת תגובות

ענייניות, קצרות, לשאלות של חברי הכנסת.

בבקשה.

<קרן טרנר:>

קרן טרנר, מנכ"לית המשרד. כביש ירוחם

דימונה, כביש 204, מתווסף לכביש 224 שכבר

הוזכר בהחלטת ממשלה קודמת ואושר. הממשלה

נמצאת בטיוטות של החלטת ממשלה. בטיוטת

ההחלטה שאנחנו מקווים שתעלה לאישור

הממשלה בקרוב, יש את נושא תאורה והסדרת

שול בכביש 204 בהיקף של כ-15 מיליון שקלים,

ועוד 10 מיליון שקלים לתכנונים באזור.

לעניין הכביש, אנחנו מתכוונים להסדיר שם

תאורה ושול, זה ישפר מאוד את ה- - -

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

רק הערה, אנחנו ביקשנו לצרף להחלטת

הממשלה את כביש ירוחם דימונה. הוא כביש

דמים. אני הנחיתי גם את חברת נתיבי ישראל

להקצות עשרה מיליון שקלים, כדי לאתר

מוקדים שבהם צריך להתקין תאורה, באזור

הנגב הרחוק, מצפה רמון, באזורים האלה

בכבישים שם, כדי להתחיל קידום תכנון,

שאפשר יהיה לבצע את זה לאחר מכן. את כל זה

אנחנו נכניס לתוך ההחלטה.

<קרן טרנר:>

לגבי התחבורה הציבורית ביישובים הבדואים

בנגב. אז באופן כללי, ביישובי החברה

הערבית אנחנו משקיעים למעלה מ-100 מיליון

שקלים בשנה, תוספות שירות. אנחנו בין

השנים 2015 ל-2017 הגדלנו ב-187% את התחבורה

הציבורית אל מול 20 ומשהו אחוזים, 24%

בתחבורה הכללית. שיעור הגידול

באוכלוסייה הכללית הוא היה פחות מ-4%.

בשנים האלה יש לנו הרבה מאוד שירות

תחבורה ציבורית שנוסף, גם באופן כללי

באוכלוסייה אבל בוודאי לחברה הערבית

אנחנו מנסים להכניס כמה שיותר תחבורה

ציבורית ליישובים הבדואיים בנגב. אנחנו

גם משריינים תקציב לפרויקטים של תשתית.

איפה שאפשר לעבוד ולהכניס אוטובוס, אנחנו

מכניסים. לפעמים אם אין היתר או אם מוסדות

התכנון לא נותנים לנו לסלול כביש, אנחנו

מתקשים.

קו סגול?

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

אני אגע בו.

<קרן טרנר:>

אז אני אמשיך לגבי התחנה המרכזית בתל

אביב. אנחנו צריכים מקום, מסוף

לאוטובוסים וחניה לאוטובוסים. אנחנו

נשמח אם זה יהיה מקום אחר ולא התחנה

המרכזית, אבל אם לא יתנו לנו שטח אחר לכזה

היקף של אוטובוסים, נצטרך - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

שלמי זה מופנה האם לא יתנו לנו?

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

ראש עיריית תל אביב. חד וחלק, זה לא קשור

לכלום.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

ואתם בדין ודברים איתו?

<קרן טרנר:>

אנחנו כל הזמן מבקשים עוד ועוד מסופים

מכל הרשויות, ובעיקר - - -

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

כל רשות חייבת לתת שטח. היא נותנת שטח,

משרד התחבורה יודע לתרגם את זה - - -

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

שהוא צמוד לשטח הקיים, אדוני השר?

<קרן טרנר:>

לא.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

במקרה הזה, מדובר על שטח בגבול עיריית

חולון.

<פנינה תמנו (יש עתיד):>

יש דין ודברים?

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

עיריית חולון מתנגדת להעביר את המטרד

הזה, בלשונה, לידה, ואז היא מתנגדת. זה

סמוך למשרד הרישוי שם בחולון. הדבר הזה

תקוע שם בין העיריות. עיריית תל אביב,

שהיא עירייה עוצמתית, היא צריכה להקצות

שטח. משרד התחבורה יתרגם את זה מול חברות

התחבורה - - -

<פנינה תמנו (יש עתיד):>

אבל לאחרונה אמר חולדאי, ראש עיריית תל

אביב, שהוא מבקש עזרה מהכנסת - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

פנינה, סליחה, לא. אני מבקשת לאפשר להם

לסיים, יש כאן המון דוברים, המון נושאים - -

-

<פנינה תמנו (יש עתיד):>

אבל זה נושא מאוד חשוב.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

אני לא מפקפקת לרגע בחשיבות הנושא.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

זה נושא מאוד חשוב. בעצם – ואני ראיתי את

זה מהפרסום בתקשורת, זה בסדר גמור. אני לא

עוסק הרי בדברים האלה. אחרי זה ביקשתי

מקרן לבדוק את זה, והיא בדקה את הדבר הזה,

וזה בעיקרון פשוט ביותר. אנחנו לא שבעי

רצון ממצב התחנה המרכזית בתל אביב. אנחנו

יודעים ש – אני, כשנכנסתי לתפקיד עוד,

הנחיתי – וזה קורה במקומות, וזה בטיפול

בשאר המקומות, להסדיר יציאה והגעה נאותים

ואנושיים.

בבאר שבע, למשל, שהפכו את התחנה לקניון,

בנתניה עוד השלמנו, במקומות אחרים,

בעפולה ובזה. תל אביב, שהיא מרכז, וודאי

צריכים. עכשיו, אם לא יתנו שטח חדש, אז

יהיה דיון מה עושים בתקופת הביניים כאן.

לנו אין שום עניין מי הבעלים, לא מתעסקים -

- -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

אוקי, תודה רבה. בואו נמשיך לשאלת הקו

הסגול של חברת הכנסת - - -

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

הקו הסגול, זה עדיין לא עניין חלוט

לחלוטין. שלושת העקרונות שקבעתי – וקרן

היא זו שמובילה את התהליך הזה. עדיין יש

שם תהליכים מול חברת נטע, מול עיריית רמת

גן, מול המשרד. אבל אם יתברר שזה לא עומד

בקריטריון הזה, אם יתברר – הם בכלל, אגב,

פנו לבג"ץ. הם גם קיצרו את התהליכים, זה

בבית משפט בכלל.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

גם אתה וגם אני יודעים שבג"ץ ישמח שאנחנו

נגיע להסכמות בלי הצורך בדיון המשפטי.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

זה בשלבים מתקדמים. מצד אחד פונים לבג"ץ- -

-

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

לגופו של עניין.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

לגופו של עניין, אני קיבלתי את הקו האדום,

הוצאנו לדרך. הקו הסגול והירוק חייבים

להוציא אותם לדרך, הם מתוקצבים ב-30

מיליארד שקלים. זה דבר שאושר כבר

סטטוטורית, כולל בממשלה. התוודעתי לזה.

אותו חבר מועצת עיר פנה לאיילת שקד, חבר

ש"ס פנה לאריה דרעי, הגישו ערעור על

ההחלטה, תוך שבועיים כדי לפתוח את - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

ישראל, סליחה, זה לגיטימי. לא, ברצינות.

שליחי ציבור מכל המפלגות פועלים ברחבי

הארץ, והם באים אלינו וזה – גם בליכוד זה

קורה איכשהו.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

מה שקרה בליכוד, למרות שראש העיר – לא

יודע אם הוא חבר ליכוד או לא, יכול להיות

שאפילו כן. מלא מקומות, וודאי, חבר ליכוד.

אחרי שבחנתי, אני מטפל בזה באופן מקצועי.

הפניות הן לגיטימיות, אבל ההחלטות צריכות

להיות מקצועיות לטובת המדינה ולטובת

הציבור.

עכשיו אני אומר דבר פשוט: תארו לעצמכם –

לא רוצה חיכוך פוליטי, שמו שלטים ברמת גן,

שאני מחלק את רמת גן וכולי. זה מזכיר את

השלטים על ירושלים. אין בעיה, אין שום

בעיה, הם גם יכולים לעמוד בתור ארוך של

מוחים – אני בטוח בהחלטותיי, אני עומד

מאחוריהן.

אם הייתי אומר לו: קח את 10 מיליארד השקלים

האלה, לא עושה את הקו הסגול, ולוקח את זה

למקום אחר. את יודעת כמה מקומות זקוקים

לזה? הולכות להיות שש תחנות ברמת גן עצמה,

של הקו הסגול. שש תחנות, שרק בתחנה שהם

רוצים לבטל - - -

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

הם לא רוצים לבטל, הם הציעו חלופה, אדוני

השר.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

תאמיני לי שאני בקיא יותר ממך.

<שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):>

ברור לי. אני הרי אמרתי את זה, שאני לא אשת

מקצוע - - -

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

אני לקחתי ברצינות – פעם בגלל איילת

ישבתי, פעם בגלל – ישבתי בלי קשר אליהם,

חמש פעמים לפחות, בראש ישיבה שהייתה גם

נטע, גם עיריית רמת גן, גם משרד התחבורה,

גם – ואני במעמד של שופט. ככה אני רואה את

זה, אני חייב לקבוע את הדברים, מה הכי טוב

ונכון.

אני לא הצלחתי עוד להשתכנע שאפשר לעשות

את השינוי הזה, כי לעשות שינוי מהותי,

משמועתו שהקו הזה לא ייסלל, לא יהיה. זה מה

שקרה בעבר.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

אוקי, בואו נמשיך ליתר העניינים.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

לכן אם תימצא הדרך במסגרת שלושת

העקרונות, אז – אנחנו לא נרתעים

מהקמפיינים ומכל הדברים. אישי ציבור

יכולים לפנות, אבל מנהיגים פוליטיים

ושרים צריכים לקבל החלטות ענייניות.

כרגע, אם לא תימצא סיבה או דרך אחרת שהיא

יכולה להיות לגיטימית, לעשות ולהכיל תוך

כדי, אז הקו הזה צריך להיסלל, כי אחרת –

אתם מדברים על תחבורה ציבורית, אין

תחבורה ציבורית יותר המונית מאשר רכבת

קלה.

<קרן טרנר:>

לגבי מוסדות התכנון שחברת הכנסת עזריה

דיברה עליהם, אנחנו דנים על זה גם בוועדת

הכלכלה. מתוכננות שכונות חדשות בצורה שלא

- - -

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

רק הערה, בעמק רפאים פנו אליי גם כן

במסילה עתידית, השלישית בתור, הקו הכחול.

הלכתי, סיירתי - - -

<רחל עזריה (כולנו):>

אתה עשית עבודה מדהימה, באמת.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

אז אני אומר, אני קשור - - -

<רחל עזריה (כולנו):>

וגם הציבור – לא, באמת. הציבור שם היה

בשוק.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

ומנענו - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

אנחנו לא נגד מחמאות, זה בסדר. לא, את ישר

מתגוננת.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

הקטע הזה – אבל מתי פנו אליי? לפני האישור

הסופי הסטטוטורי. הסוגיה הזאת, אם זה

יעבור בתוך רפאים, פארק המסילה, האם אפשר -

- -

<רחל עזריה (כולנו):>

ירושלים מאוד מאתגרת כי היא עיר בנויה,

והיא עיר ותיקה עם המון לשימור.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

אבל כשמחליטים אז צריך לבצע. כאן זה כבר

מאוכלס, זה - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

רגע, חזרת לקו הסגול או שאתה עוד

בירושלים?

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

כן, רק הקשתי מזה - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

אז דיי נפרדנו מהקו הסגול.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

הבאתי מהכחול לסגול.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

כן, עוד סוגיות שעלו פה.

<קרן טרנר:>

אז לגבי מוסדות התכנון. היום מתוכננות

שכונות בצורה שלא מספיק תומכת שירות

תחבורה ציבורית. אנחנו עובדים על העניין

הזה, אנחנו חושבים לקדם נספח מחייב של

תחבורה ציבורית ואנחנו דנים על זה בהרחבה

גם בוועדת הכלכלה.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

ברור לך מי מוביל את התכנון, זה לא משרד

התחבורה.

<רחל עזריה (כולנו):>

לא, אבל לכם אין שום ממשק עם התכנון, זו

הבעיה שלנו.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

יש ממשק, אבל אין say.

<רחל עזריה (כולנו):>

יש ממשקים - - -

<קרן טרנר:>

יש say, אך לא - - -

<רחל עזריה (כולנו):>

יש – אתם לא - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

רחל, אני מבקשת.

<קרן טרנר:>

אנחנו אומרים מה אנחנו חושבים, ומוסדות

התכנון מחליטים אחרת. לדוגמה, בעיר חריש,

רצינו ארבעה דונמים למסוף תחבורה

ציבורית, וקיבלנו חצי דונם. תחבורה

ציבורית טובה לא יכולה להיעשות ב- - -

<רחל עזריה (כולנו):>

כן, אבל אני שאלתי על התחדשות עירונית

ופינוי בינוי. על עיבוי שכונות, ולא על

הקמת שכונות.

<קרן טרנר:>

ועכשיו אני עוברת לירושלים אופן כללי - - -

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

רוצה דוגמאות? כפר סירקין, מלא דוגמאות

אחרות, שרוצים לבנות כמה שיותר מהר. משרד

התחבורה הוא מגבה צרכים תחבורתיים,

ומוסדות התכנון מחליטים מה שהם מחליטים.

<רחל עזריה (כולנו):>

כן, אבל אני מדברת על מה קורה כשיש שכונה

בנויה, וזה מה שאנחנו הולכים לעשות בכל

הארץ בשנים הקרובות.

<קרן טרנר:>

כשיש שכונה בנויה - - -

<רחל עזריה (כולנו):>

אנחנו משלשים את שיעור התושבים - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

קרן תענה לך.

<קרן טרנר:>

גם בשכונה בנויה, השיח הוא שיח או עם

מוסדות התכנון או עם ראשי הערים.

בירושלים זה עוד מצב מתקדם מאוד של שיח עם

המנהלים, גם אם הם טוענים שלא דיברו איתם.

אנחנו עם המנהלים, צוות תכנית אב, שזה

עמותה שהיא משותפת לעיריית ירושלים

ולמשרד. אנחנו עובדים מאוד קשה על תכנון

קווים בצורה שמשתפת את הציבור.

(

>

R

n

ˆ

˜

š

œ

´

Ü

˜

š

œ

ž

¬

®

°

²

´

Ú

Ü

<

>

@

B

R

V

”

–

˜

š

°

´

þ

怀„愀$摧ὰìž欀湤

怀„愀$摧ὰìž欀ၤ

怀„愀$摧ὰìž欀

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

4

„

†

ˆ

Š

œ

ž

Ô

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

†

ˆ

¢

ᔀÔ

ᘔﱨ㰨娀脈䡮Ѝ⡯琂ൈ㼄¢

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

ᄀ בואי נגיד, אם העירייה יודעת מזה, גם

אנחנו יודעים מזה. כן מי שעוסק בתכנון של

השכונה צריך לתת את הדעת גם לעניין של

התחבורה הציבורית. גם פה - - -

<ישי בלך:>

רחוב רביץ, אין לו תחבורה. שם התכנית - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

לא חברים, סליחה, אני לא מוכנה.

<קרן טרנר:>

לגבי היקף הנוסעים בירושלים, יש לנו משהו

כמו 700,000 נוסעים ביום בירושלים. זה היקף

מטורף. 150,000 ברכבת הקלה.

היעדים שלנו הם יעדים ברמת הפיצול, כמה

ייסעו בתחבורה ציבורית וכמה ייסעו ברכב

פרטי. אנחנו שואפים במטרופולינים להגיע

לשימוש בתחבורה ציבורית של 30%. בירושלים

אנחנו נמצאים ב-25%, אבל רמת השירות גם לא

טובה. היינו רוצים גם להעלות את רמת

הפיצול, אבל כרגע אנחנו מתמקדים בירושלים

בהעלאת רמת השירות. אנחנו חושבים שזה גם

יביא אנשים לבחור בתחבורה הציבורית.

בירושלים אנחנו גם סוללים הרבה מאוד

נת"צים, גם בכניסה לעיר מסחרוף, עד הכניסה

לתחנה המרכזית. אנחנו עושים גם מחלוף וגם

נתיב שלישי, נת"צים ומת"צים בתוך העיר

ירושלים ובכניסות גם מכיוון דוכיפת

ופסגת זאב.

אנחנו הולכים להכניס מוניות שירות עם רב

קו באמצע השבוע, עם כיבוד רב קו באמצע

השבוע. אנחנו הולכים להוציא מאגד למכרזים

חלק נכבד מאוד משירות התחבורה הציבורית

העירונית. אנחנו מטפלים במעמד הנהג, קודם

כל בירושלים, ואנחנו נדבר על זה בהרחבה

עוד מעט.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

אוקי. חברי הכנסת שהלכו לא יקבלו תשובה

לשאלותיהם. יעל כהן פארן, צריך להשיב לה.

<קרן טרנר:>

אני חושבת שעניתי, עם יחס תחבורה ציבורית

בכבישים ומה המדדים.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

אז רגע שניה יעל, יש לי שאלת המשך לשאלה של

יעל.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

פיצול? זו לו תשובה.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

אנחנו יודעים שב-2017 הייתה עלייה של 5%

בשימוש בתחבורה ציבורית. חסר - - -

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

בשנתיים הקודמות, כמה היו?

<קרן טרנר:>

היה בתחבורה הציבורית בין 16-17.

באוטובוסים 4.7%, אבל בתחבורה הציבורית

כולה 5.2%. בין 2015-2017 היו 11%.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

הבעיה העיקרית היא בגוש דן.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

עכשיו, אנחנו יודעים שבמקביל יש גם שימוש

גובר ברכב פרטי. לגבי השימוש ברכב פרטי

אין לנו נתונים. כן יש בידינו את הנתונים

לשימוש בתחבורה ציבורית, אבל כדי להבין

את מידת ההתקדמות וה – אנחנו רוצים הרי

שיהיה יותר שימוש בתחבורה ציבורית ופחות

שימוש ברכב פרטי. אנחנו כן צריכים את

הנתון ההשוואתי של עלייה בשימוש ברכב

הפרטי. האם קיים נתון כזה? ואם ברשותכם,

תוכלו לתת לנו אותו.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

הוא קיים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

<קרן טרנר:>

הוא קיים בלמ"ס באיחור. אנחנו מתייחסים

לגידול באוכלוסייה, אנחנו מראים שהגידול

באוכלוסייה הוא 1.8% בין 2016-2017, ו-3 - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

מה גדל יותר מהר, שימוש בתחבורה ציבורית

או שימוש בתחבורה פרטית?

<קרן טרנר:>

מה שאנחנו רואים זה שהגידול באוכלוסייה

היה בין 2015-2016 3.8%. הגידול בהיצע של

התחבורה הציבורית היה 24% - - -

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

לא בהיצע, בשימוש.

<קרן טרנר:>

בסדר, רגע. בשימוש 11%. ברכב פרטי, אני לא

חושבת שיש לנו את הנתונים עוד על 2017, אבל

אני אבדוק.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

את שאלת אותי גם בדיון הקודם וגם עכשיו.

צריך להבין, כי את אומרת כאן – אי אפשר גם

וגם וגם - - -

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

אתה עושה גם וגם וגם.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

אז אני אומר, אי אפשר שלא לעשות גם וגם

וגם.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

צריך לתעדף.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

שניה, תני לי משפט. כשאנחנו נדבר על

כבישים, אז את שומעת מה הכביש לערד עושה

למי שגר שם, וגם מי שנוסע לים המלח

ולמקומות אחרים. אני יכול להביא לך מאה

כבישים כאלה, ובכל מקום תהיה אותה משמעות

שאין תחליף בהבטחת הבטיחות ובשיעורי

איכות החיים.

זאת אומרת, אין מצב שיש איזושהי

פריבילגיה לא לסלול עכשיו בנגב, בגליל, או

בתל אביב או בכל מקום שצריכים כבישים. אי

אפשר שלא לעשות את זה. היה פיגור עצום,

אנחנו עושים את זה.

עכשיו, תחבורה ציבורית – אני לא שולט

בהחלטה של האדם אם לקנות רכב. אז נוח

להגיד שהוא עושה את זה כי אין לו מספיק

תחבורה ציבורית, אף אחד לא הוכיח את זה גם.

מדוע? כי באירופה, במדינות המתקדמות וגם

בארצות הברית, היקף השימוש ברכב פרטי, אם

בישראל הוא 300 ומשהו רכבים לאלף נפש,

באירופה כמעט פי שניים ובארצות הברית

כמעט פי שלושה.

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

אבל זה אותם נתונים כבר 20 שנים.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

שניה אחת. זאת אומרת, זה קשור - - -

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

ואנחנו בגידול אוכלוסייה מאוד גדול

לעומת אירופה.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

זה קשור לרמת החיים, קשור לזה שכל אחד כאן

רוצה רכב - - -

<יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):>

קשור לזה שיש פה הרבה צעירים לעומת

אירופה.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

כל אחד מוכן לוותר על הרכב של השני, ולא

בהכרח על הרכב שלו. אם לא רכב אחד, רוצה

שניים, ואם לא שניים אז שלושה. הרכב

האוטונומי יעשה כאן שינוי בהרגלים, בלי

ספק. עדיין יהיו רכבים, זה יהיה אבל

בכיוונים אחרים לגמרי, וזה עוד חמש שנים.

העתיד כבר מתחיל להיות כאן.

תפקידנו לתת לאדם, לבחירתו החופשית,

ואפשר גם לעשות הכרחה. זה החלום של פקידי

האוצר, שאני מונע אותו בינתיים, מס גודש

ודברים אחרים. שאתה רוצה להציע לאדם

אלטרנטיבה בין לנסוע ברכב הפרטי ולשלם

למקומות צפופים, לבין לנסוע בתחבורה

ציבורית זמינה וכולי, אתה צרך שהיא תהיה

זמינה, נוחה, זולה ובטוחה.

במדינת ישראל אנחנו מתקדמים, אנחנו

בשלבים. ניקח את גוש דן, שזה לב הבעיה ולב

היקף הנסיעות וכולי. מי שהיום יקים מס

גודש על כניסה לתל אביב, הוא פשוט לוקח

מיסים. הוא לא יכוון את התנועה – עושים את

זה אגף באוצר, לוקחים את זה ברווחה,

בחינוך, לוקחים היטל השתתפות של

האוכלוסייה עצמה, עשו את זה במים וכולי.

לכן אני מונע אידיאולוגית הטלת מיסים

כאלה, כי זה מס הכנסה, וזה לא יפתח את

התחבורה. אנחנו, ואני עושה את זה ביד רמה,

גם בוויכוחים, הנה הקו הסגול, וגם בדברים

אחרים. לכן אני אומר, לא הרבה היו מתנדבים,

יכולים או מוכנים לעמוד באתגרים האלה.

חייבים – ניקח את גוש דן, חייבים לעשות שם

תחבורה ציבורית, בכוח.

אגב, ראשי הערים הם לא בעיה, הם כולם חתמו,

חוץ מגבעתיים. כל פעם אומרים: ראשי הערים

לא נותנים. הם כן נותנים, רק מה? לעשות

במטרופולין שיש בו למטה תשתיות וכולי,

וזה לא לצבוע צבע בדבר הזה, זה ייקח תקופה

מסוימת לעשות נת"צים. סיכמנו עם האוצר, זה

מומן במיליארדים, בלי matching. אפילו נותנים

הטבות לאלה שחתמו בזמן, לשפר להם דברים

ברחוב וברחוב ליד, לתמרץ אותם.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

בלי matching, זה הדבר הכי חשוב שאמרת.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

בלי matching- - -

<קרן טרנר:>

אבל 115% על הפרויקט.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

119% על הפרויקט, שיהיה להם תמריץ ברחובות

ליד, עוד מדרכות, עוד דברים. נתנו תאריכי

יעד לדברים האלה. אנחנו יודעים לעבוד,

אנחנו יודעים מה המטרה. בנתיבי איילון

שיקמנו את החברה. הייתה חברה משותפת עם

עיריית תל אביב, שיקמנו, שמנו שם, יש שם

צוותים, קיבלה את האחריות. מקדמים את זה,

אף אחד לא מפריע להם. אני בודק אותם לפחות

פעם בחודש, ואת האחרים אני בודק פעם

ביומיים.

אני אומר: נת"צים, נת"צים, נת"צים. אם

האוטובוס יוכל להגיע בגוש דן בחצי שעה

במקום שעתיים, אז כל השיקול של האדם אם

לנסוע הוא יהיה אחר.

אנחנו מקדמים תחבורה ציבורית שתהיה

אלטרנטיבה. אני לא יכול לשלוט ברצון של

האדם לקנות רכב פרטי, אני עוד פעם אומר.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

מה שאמרת, אל תגיד עוד פעם. אני רוצה לתת

לעוד שלושה דוברים לשאול שאלות, להגיד

דבר או שניים שאינם חברי כנסת. אני מבקשת

שתעשו את זה בקצרה. אני אומר את שמות

השלושה: אלעד מלכא, חבר מועצת עיריית

ירושלים, תום פרומוביץ', רכז ענף תחבורה

בכוח לעובדים, רוצה לדבר בשם עובדי אגד

תעבורה, וגיל יעקב, מנכ"ל 15 דקות. אלעד

מלכא, בבקשה.

<אלעד מלכא:>

כן, תודה רבה גברתי. גם אדוני השר, תודה

רבה לך. אנחנו שומעים כאן שוב פעם את

האמירה החשובה מאוד לגבי נושא המפעיל

הנוסף ביחד עם אגד בירושלים. אני רק אסבר

את אזנה של הוועדה. אנחנו מדברים על 2017,

שנה עם כ-8% אי ביצוע של נסיעות, כמיליון

ורבע דקות בחודש שתושבי ירושלים ממתינים

בתחנות המוצא, כתוצאה מהעובדה שנסיעות

פשוט לא יוצאות.

אנחנו מדברים על עוד 30%-40% מהנסיעות

שיוצאות באיחור. גם השר אמר, גם המנכ"לית

כבר אמרה, שרוצים להוציא קווים למכרז,

אנחנו זקוקים לזה. להגיד את זה בלי תאריך

יעד, מבחינתנו, אנחנו חוזרים הביתה עדיין

עם תחושה לא מספיק טובה סביב זה.

<קריאה:>

השנה.

<אלעד מלכא:>

השנה זה כבר התקדמות, 2018 זה כבר התקדמות.

לשמוע את זה זו בשורה שהיא טובה, אבל

אנחנו מול זה כרגע בחיסרון. זו נקודה

ראשונה.

נקודה שניה, אם יורשה לי להעלות אותה. אני

מתעלם כרגע מנושא הרב קו, כי אני שומר את

זה, הבנתי, לדיון לאחר מכן. הנקודה השנייה

שאני אשמח להעלות אותה עכשיו, היא הנושא

של תחנת האומה שעומדת להיפתח, אני שומע

שכבר כנראה בסוכות, תודה רבה, שמחים לשמוע

על זה. זה אירוע תחבורתי בתוך ירושלים,

שכולל 800 אנשים שיוצאים בדקה אחת - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

אני מבקשת ממך לסיים, זו אמורה להיות שאלה

קצרה ולא נאום.

<אלעד מלכא:>

אז אני מסיים עוד דקה אחת. 800 אנשים

שיוצאים בדקה אחת מבטן האדמה אל מפלס

הרחוב בתחנה המרכזית. לאן הם ממשיכים משם?

למרכזי התעסוקה, לשכונות. איך הם ימשיכו

לנסוע משם? אני לפחות כרגע לא מכיר תכנית

מספיק טובה, אני אשמח לשמוע אם יש כזאת.

תודה.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

תודה רבה. תום פרומוביץ', כוח לעובדים,

בבקשה.

<תום פרומוביץ':>

תודה רבה גברתי היושבת ראש ואדוני השר.

אנחנו מקדמים כבר תקופה ארוכה את העניין

של מעמד הנהג, העלאת שכר, וותק ענפי שעובר

בין החברות והכרה בנהג כמקצוע. שלושה

דברים שדוברו בכמה וועדות, ולטעמנו

צריכים להיכנס למכרזים.

עניין נוסף, שבעצם גם מתקשר לדיון בעניין

הרב קו והפרדת גביית תשלום וריכוז

בנהיגה, זה עניין האלימות. אלימות כלפי

נהגים, שבעקבותיה בעצם הרבה אנשים עוזבים

את הענף, לא מעוניינים להמשיך, גם בגלל

חוסר בטיפול מצד הרשויות וגם בגלל שאין

מענה, אבטחה וכולי.

העניין של הרב קו הוא טוב, צריך לתת

איזושהי מעטפת. נשמח לשמוע איזושהי

התייחסות, בעצם, לכל הרבדים של הבטיחות של

הנהג. תודה רבה.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

תודה רבה. גיל יעקב, מנכ"ל 15 דקות. בבקשה.

<גיל יעקב:>

תודה יושבת ראש הוועדה. אני רוצה להתחיל,

קודם כל, בתודה לשר על שילוב הרב קו

במוניות השירות וקידום של הרפורמה. אני

חושב שזאת בשורה – אנחנו מקווים בשורה

לטווח הקרוב לנושא התחבורה הציבורית.

אני חושב שהשאלה המרכזית לצד הפעילות

המבורכת של הסעת המונים וכל התקציבים

הגדולים שמוקצים לשנים קדימה, זה באמת מה

הבשורות שהציבור הישראלי יוכל לראות ממש

בשנים הקרובות, בשנה שנתיים הקרובות,

שישכנעו אותו לעבור מהרכב הפרטי לתחבורה

הציבורית.

אני רוצה לשאול על שלושה היבטים ממש

בקיצור - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

שלושה זה נשמע לי הרבה.

<גיל יעקב:>

אני רק מציין אותם, לא מרחיב. אחד, זה

הנושא של נתיבי תחבורה ציבורית בין

עירוניים, שזה בסמכות משרד התחבורה, לא

דורש שום התערבות של רשות מקומית, ואנחנו

לא מבינים עדיין למה אין בכבישי ישראל

הבין עירוניים נתיבים חדשים.

הדבר השני, קווים מהירים למוקדי תעסוקה.

אנחנו יודעים שיש תכנית כזאת קווי הזנק,

אבל היא בתת ביצוע, עדיין זו לא בשורה –

אנחנו רוצים שזה יהיה בהיקף הרבה יותר

משמעותי, ולא רואים את זה גם בתקציב

הקרוב.

הדבר השלישי, עלייה מכל הדלתות – אפרופו

הדיון שהולך להיות על נושא הרב קו וגם על

השינויים בירושלים, אנחנו חושבים שצריך

להאיץ על המהלך הזה ושהוא יהיה קודם

למהלכים של שינוי ברב קו ובשליחה של

אנשים לטעינה שלא אצל הנהג. אז אנחנו

מבקשים לדעת מתי זה יושלם.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

אוקי. אני מבינה שיש כאן גם מישהו

מההסתדרות? בבקשה, תציג את עצמך.

<דורון עזרא:>

דורון עזרא מאיגוד עובדי התחבורה

בהסתדרות. קודם כל, תודה רבה ליושבת ראש

הוועדה, גם לשר ולמנכ"לית. אני חושב שמה

שנעשה לגבי הנהגים, עדיין לא מספיק. אני

חושב שהשר והמנכ"לית באמת, גם מבחינת השכר

וגם מבחינת שיפור הנהג, אבל זה עדיין לא

מספיק.

אני חושב שהבעיה העיקרית שלנו היום, אם זה

בדן, אם זה באגד, אם זה במטרופולין, זה

חוסר נהגים. עכשיו, אין – הנהגים לא

מגיעים, א', בגלל באמת הכרת הנהג כמקצוע,

האלימות שמתקיימת כלפי הנהגים - - -

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

למה באמת אתה חושב שלא באים לעבודה? בסך

הכל זה שכר דיי – יחסית, כן?

<דורון עזרא:>

בגלל הקושי. נהגים היום נוהגים 12 שעות.

יושב ראש וועד העובדים של דן יספר לך איך

בתל אביב, מחולון לתל השומר לוקח להם

שעתיים וחצי, עם כל הדברים, איך הם תקועים

בפקקים. זה אחד.

שתיים, הנהגים מעבר לזה שהם צריכים לנהוג

12 שעות בגלל שחסר נהגים, אז הם לא מספיקים

לנוח. היינו בוועדה – מנכ"לית המשרד שלך

הייתה בוועדת הכלכלה. היא שמעה שם את כל

הסוגיות, מה קורה עם הנהגים. בגלל המחסור

בנהגים, יש קושי כל הזמן להתגלגל. לכן גם

עוזבים - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

תודה רבה. תמר קינן, ארגון תחבורה היום

ומחר, בבקשה.

<תמר קינן:>

שתי שאלות ממש קצרות.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

ממש קצרות.

<תמר קינן:>

אחת היא באיזה אופן אתם מודדים את רמת

השירות של התחבורה הציבורית בהשוואה

לשימוש ברכב הפרטי? לא ברמה מדגמית

בפרויקט זה או אחר, אלא ברמה ארצית

ושוטפת.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

שאלתי את זה.

<תמר קינן:>

שאלה שנייה היא באיזה אופן אתם מתכוונים,

בתכנית מתאר ארצי תמ"א 42 שאתם מובילים

ביחד עם מנהל התכנון, לאגן בצורה

משמעותית את העדיפות של התחבורה

הציבורית גם ברמה העירונית וגם ברמה הבין

עירונית, בהיעדר הנחיות שחסרות שם? יש שם

הרבה חלקים שחסרים.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

רק הערה לסדר. אנחנו, מבחינתנו, יכולים

להאריך את הדיון כיוון שהדיון שתוכנן

להיות על דו"ח המבקר בעניין פרשת בזק

אלוביץ' ירד מסדר היום, אחרי שנעניתי

לבקשת היועץ המשפטי לממשלה לבטל את הדיון

מחשש שהוא יפגע בהמשך החקירה. אבל השר

מוגבל בזמנו, הוא יכול להישאר כאן עד 12:30.

אני אשמח אם תוכל יותר.

אנחנו נמשיך בדיון על הרב קו, נעשה את זה

עם מנכ"לית המשרד קרן טרנר, אבל בינתיים

אנחנו לא משחררים אותך. בזמן שנותר, אם

אפשר להתייחס לדברים שאמרו כאן יתר

הדוברים.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

קודם כל – אני כאן, אבל אני חושב שיש לקרן

תשובות ספציפיות, היא מובילה תהליכים

שהחלטנו עליהם.

<קרן טרנר:>

קישוריות לתחנת נבון, תחנת האומה. אנחנו

הולכים לתגבר את הקווים מכל השכונות.

בקיצור, בירושלים אנחנו מתכננים תוספות

שירות. גם הוצאה ל – אבל גם תוספות שירות,

ובוודאי הרחבת השירות לאזור התחנה

המרכזית ותחנת הרכבת.

נת"צים בין עירוניים הם חלק מהתכנית שלנו

למהיר לעיר. יש שם גם נת"צים בין עירוניים.

אנחנו מתקדמים עם הצירים המרכזיים. צריך

כן להגיד, מהדרום כבר יש נת"צים, זה כביש 44

אם זה כביש 20. אנחנו עובדים על נת"צ בכביש

5, נתיבים מהירים שייצאו למכרז בקרוב. 461

שיוצא עוד מעט למכרז - - -

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

אני רק יכול להגיד כאן, הבין עירוני יבוצע

והנתיבים המהירים יהיו וכולי. אם לא יהיו

נת"צים, בדגש על תל אביב והערים הגדולות,

אנשים גם לא ייסעו בבין עירוני. אם הוא

יגיע וייתקע, זה לא מה שיגרום לו לקבל

החלטה לעבור לתחבורה ציבורית.

לכן הנושא הזה של נת"צים בתוך הערים,

שיותר קשים לביצוע כי זה עניין של סדר

עדיפות, של לחצים, של ביצוע בתוך הסביבה

האורבנית, זה הדבר הכי משמעותי. הבין

עירוני הוא מתוקצב, הוא יבוצע, חברת נתיבי

ישראל. הנתיבים המהירים הם מאוד

משמעותיים עם השאטלים, עם החניונים

הגדולים. הכל מתוקצב, אגב, רק צריך לבצע את

זה.

אבל הנת"צים בתוך העיר זו הסוגיה שיש לה

את כל ההיבטים. אם נהג, גם כן, נוסע שעתיים,

אז אני לא יכול אפילו למדוד – אני יודע

מתי החברה צריכה להוציא את האוטובוס, אני

לא יכול לחייב אותה מתי היא מגיע ליעד

שלה. ברגע שיהיה נת"צ, אני אגיד: אתם

יוצאים בשעה הזו והזו, אתם מגיעים בשעה

הזו והזו. לא עשיתם את זה, תקבלו קנס, אלא

אם יש לכם סיבה של כוח עליון או משהו כזה.

לכן הנת"צים בתוך הערים זה הדבר – זה

מתוקצב, זה הדבר הקריטי, כמו גם שבילי

האופניים וכל המכלול הזה.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

אתה מצביע עלי, בצדק.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

כי דיברנו על זה, עסקנו בזה. אגב, פרויקט

שלם בלי matching שעושים אותו בגוש דן, וגם

בכל עיר ועיר אנחנו מקדמים פרויקטים.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

קרן, תמשיכי.

<קרן טרנר:>

מבחינת מעמד הנהג, אנחנו עובדים בכמה

מישורים. אחד, זה עניין השכר. אנחנו

בדיונים בהשתתפות ההסתדרות. עוד אין לנו

סיכומים, אבל העלאת שכר הנהג וגם שינוי

השכר עם הוותק. היום יש שכר אחיד, וגם אם

נהג כמה שנים טובות, השכר שלו לא משתנה.

אנחנו עושים איזשהו סולם.

אנחנו עובדים - - -

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

ניידות בין חברות - - -

<קרן טרנר:>

כן, בין חברות אנחנו בודקים מה ניתן לעשות

מבחינת זכויות. היום החוסר בנהגים גורם

לזה שיש תחרות על הנהגים, ואז גם מציעים

להם הצעות שונות לגבי מבנה השכר.

אחת הבעיות - - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

כלומר מה? השכר עולה בגלל שאין מספיק

נהגים?

<קרן טרנר:>

כן. נגיד במטרופולין, הם זכו עכשיו במכרז

ב-43 שקלים לשעה, כשהשכר בשאר הענף נמוך

יותר.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

טוב, לפחות לשם שינוי התחרות משחקת לטובת

העובדים.

<קרן טרנר:>

כן.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

אנחנו הנחינו וסבסדנו את העלאות השכר.

<קרן טרנר:>

את ההעלאה האחרונה גם סבסדנו, ואנחנו

עכשיו עם ההסתדרות במשא ומתן מול אגד על

העלאה של השכר. המשא ומתן בישורת האחרונה

- - -

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

מה לגבי האלימות כלפי הנהגים? באמת,

התביעה מנהג שהוא יחסית בשכר נמוך היא

להיות הכל, כמו שאמר השר, גם המפקד בשטח,

גם השוטר, גם הפסיכולוג, הכל.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

צריך חקיקה.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

והוא חוטף מכות גם, בסוף, וקללות.

<קרן טרנר:>

כשהוא חוטף מכות, אנחנו צריכים לשאול את

משטרת ישראל מה נעשה. זה לא משהו שאנחנו

כמשרד – זו שאלה שצריך לשאול, מה קרה עם

כל התיקים.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

צריך לעשות חקיקה, להגדיר את מעמדם

כעובדי ציבור.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

שמופרטים דרך מכרזים?

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

מה זה מופרטים? תאגידים. הבעיה היא לא

בהפרטה, אני יכול להגיד לך בצורה ברורה - -

-

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

אפילו לא אמרתי את זה, אתה מייחס לי מיד

דברים.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

בכל מקום שהופרט, ב50% שזה הופרט – ב50%

שהייתה רפורמה, רמת השירות היא הרבה יותר

טובה, כן? כולל אגד תעבורה וחברות בת של

דן.

<היו"ר שלי יחימוביץ:>

כרגע אנחנו מדברים על שכרם של הנהגים.

<שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:>

אין מי שפעל יותר ממני באופן יזום, תוך

ניצול העובדה שאנחנו ממשלה שיכולה

להתערב, מה שלא קורה במפעל רגיל. מ24 שקלים

ל-39, עם העלאה נוספת.

<קרן טרנר:>

מבחינת חוסר בנהגים, מה שאנחנו עוד עושים

מבחינת חוסר בנהגים ומעמד הנהג, אחד זה

מסלול שהוא עוקף המסלול שיש במכון הרפואי

לבטיחות בדרכים. היום מי שרוצה להיות נהג,

או עד היום, הוא נדרש לתהליך מאוד ארוך

שלקח עד אפילו שנה.

מה שאומר שגם אם למישהו לא הייתה עבודה,

היה מובטל והיה רוצה להיות נהג, הוא היה

צריך לחכות הרבה מאוד זמן לבחינה

הרפואית. את זה המשרד לקח אליו ממשרד

הבריאות, ואנחנו בתוך שלושה-ארבעה שבועות

ניתן כב

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]