2005-03-06

2

ועדת הכספים_ 6 .3.2005_

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, כ"ה באדר א' התשס"ה, (6.3.2005), שעה 10:00

סדר היום: פרק י' - עידוד השקעות הון - מתוך

הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים

2005 (תיקוני חקיקה) התשס"ה-2004

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר

אלי אפללו

רוני בריזון

נסים דהן

ניסן סלומינסקי

אהוד רצאבי

מוזמנים: רענן דינור - מנכ"ל משרד התעשיה,

המסחר והתעסוקה

חזי צאיג - מנהל מרכז ההשקעות -משרד

התמ"ת

לימור ניסן - סגנית מנהל מרכז ההשקעות -

משרד התמ"ת

אמיר ברקן - עוזר מנכ"ל - משרד התמ"ת

רחל ביגון - משרד התמ"ת

אבי פלדמן - הלשכה המשפטית - משרד התמ"ת

עו"ד עידית גרינבאום - מתמחה - משרד התמ"ת

אלי בראל - סגן בכיר לחשב הכללי - משרד

האוצר

אוסקר אבו-ראזק -סמנכ"ל אגף המסים המאוחד -

משרד האוצר

אמיר לוי - סגן ממונה על התקציבים - משרד

האוצר

עו"ד יעל ייטב - יועמ"ש - רשות המסים - משרד

האוצר

עו"ד טלי דולן - אגף כלכלה והכנסות

המדינה - משרד האוצר

ערן ניצן - רפרנט שיכון באגף תקציבים -

משרד האוצר

עו"ד אופיר לוי - לשכה משפטית - מינהל

הכנסות המדינה

מאיר קפוטא - ממונה על הכנסות המדינה -

משרד האוצר

גבי גולן - משרד ראש הממשלה

משה ריגל - משנה למנכ"ל משרד התיירות

גיל ולך - מינהלת ההשקעות - משרד החקלאות

ירון רייכמן - ועדת מיסוי בין קיבוצית

בועז מקלר - ועדת מיסוי בין מושבית

איתן אברמוביץ - פרום מנהל כספים

יורם בליזובסקי - מנכ"ל התאחדות

התעשיינים

נירה שמיר - אגף הכלכלה - התאחדות

התעשיינים

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

דני יונסיאן - רו"ח - לשכת רואי החשבון

בישראל

פנינה בן דוד - כלכלנית - התאחדות

המלונות

מנהל הוועדה: טמיר כהן

ייעוץ כלכלי: סמדר אלחנני

ייעוץ משפטי: אנה שניידר

נרשם ע"י: חבר המתרגמים בע"מ

פרק י' - עידוד השקעות הון - מתוך הצעת חוק

המדיניות הכלכלית

לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה) התשס"ה-2004

היו"ר יעקב ליצמן:

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אנחנו ממשיכים את הדיון האחר, הדיון

המקדמי של יום חמישי, מעבר למקדמי, של כל

חברי-הכנסת אנחנו נכנסים לחוק לבד. המנכ"ל

לא היה ביום חמישי ניתן לו אפשרות להגיד

כמה מלים ואחר-כך אנחנו נתחיל.

אלי אפללו:

אני רוצה לשאול לפני זה, הרי ביום חמישי

הוחלט שלא להמשיך כלום הן לבקשת התמ"ת והן

לבקשת האוצר, ורציתי לדעת אם הגיעו

לאיזשהו הסכם הבנה להצעה שלי. האם יש איזה

עניין שיגיעו להסכמה? אם לא, אני רוצה

להודיע מה אני הולך לעשות. חיכיתי אך לא

דנו ולא אמרתי את עמדתי, עכשיו אני רוצה

לדעת ולהתחיל לפעול לפי עמדתי.

רענן דינור:

כפי שחבר-הכנסת אפללו יודע וכן

היושב-ראש, ביום חמישי בערב התקיימה

פגישה בין השרים והצוותים, והשרים הסמיכו

את הממונה על התקציבים ואותי לסכם סופית

את המספרים השונים, בהתייחס הן למסלול

האירלנדי והן למסלול האסטרטגי.

סביב שני הנושאים האלה היו עיקרי

המחלוקות בין המשרדים. אני יכול לומר

בצורה מאוד ברורה שהפגישה בין השרים היתה

מאוד חיובית. וההסכמות בצד העקרוני הן

בהחלט הסכמות של ממש.

היו"ר יעקב ליצמן:

תודה.

נסים דהן:

מה לגבי המסלול הירוק? אנחנו דיברנו

שאנחנו נעגן את זה בצורה כזאת.

היו"ר יעקב ליצמן:

לא, אנחנו נכנס לכך בהמשך הדיון, אבל אני

רוצה לשמוע את אלי אפללו.

אלי אפללו:

אני מודיע, גם לכבודך שאמרת לי קצת

סבלנות, בשבילי הסבלנות תמה.

היו"ר יעקב ליצמן:

הוא אמר שהם הגיעו להסדר.

אלי אפללו:

לא, שום הסדר. ההסדר שלי להוציא את זה

מחוק ההסדרים. זה מה שביקשתי.

נסים דהן:

זה להצבעה.

אלי אפללו:

לא רק בהצבעה. אני אפעל לא רק בהצבעה.

נסים דהן:

בוא נוציא את זה.

אלי אפללו:

אני יודע שיש לי רוב גדול להוציא את זה

מההסדרים. אז אני מודיע שפה אני הולך על

זה להצביע חד וחלק. ושנית, אני מודיע שאני

הולך לבג"צ, בהתאם להחלטה של בית-המשפט

העליון שאסור לדון בחוק כזה כבד, בחוק

ההסדרים.

אז אלה שני הדברים שאני מודיע, תודה רבה

ליושב-ראש שאיפשר לי, עכשיו אנחנו יכולים

להמשיך.

היו"ר יעקב ליצמן:

תודה, אדוני. אני מציע, היות ובהמשך היום

הממונה על התקציבים יהיה כאן, לאחר

שהזמנתי אותו, אנחנו נמשיך כעת את הדיון,

ולקראת הצהרים הוא ואיתן רוב יהיו אצלי

בעניין אחר, ולכן בהחלט אני מדבר על הנושא

שאתה מעלה, ונראה בדיוק מה צריך לעשות.

ולכן רבותיי, אני פונה לאלי אפללו

שבינתיים אנחנו נמשיך את הדיון ואחר-כך

נברר בדיוק, יהיה קובי הבר כאן. אני אכניס

אותך לדיון הזה ונראה בדיוק מה צריך

לעשות.

אלי אפללו:

אין לי מה לשבת כאן, אני כבר יודע את

עמדתי. הדיון עכשיו הוא על עצם תוכן החוק,

והיות שאני מתנגד באופן עקרוני על התוכן

עצמו, אז אין לי מה לשבת. ירצה לשבת קובי

הבר עם המנכ"ל, לשבת לדבר לגופו של עניין

למה שאני חושב, כן. אין לי עניין בתוכן, כי

התוכן הוא הדבר שאני מתנגד לו.

היו"ר יעקב ליצמן:

אני חשבתי שהשרים יסתדרו.

אלי אפללו:

אז הם לא יסתדרו.

היו"ר יעקב ליצמן:

"יסתדרו" שאומר המנכ"ל, זה לא בדיוק מה

שאתה מתכון, אולי הם יסתדרו ביניהם.

אלי אפללו:

אולי יסתדרו ביניהם, זה לנוחיותם וזה לא

נוחיותם.

היו"ר יעקב ליצמן:

אני פונה אליך, אלי אפללו, אל תעזוב את

הבנין.

אלי אפללו:

אני הולך להתארגן לעשות גם נושא הייצוא

וגם לנושא הזה. אני עכשיו מתעסק בנושא

בית-המשפט העליון.

היו"ר יעקב ליצמן:

תודה אדוני, מצטער מאוד. אני אפילו לא

יודע מה להגיד.

אלי אפללו:

תודה.

היו"ר יעקב ליצמן:

רבותיי, אנחנו ממשיכים, אנחנו נתחיל עם

פרק י' - עידוד השקעות הון, סעיף 44. לפי

הצעת היועצת המשפטית, אנחנו מתחילים

בלעבור על החוק ובתוך החוק יבהירו אם יש

שינויים, הסכמות, יעבירו את זה. תודה רבה.

קודם כל המנכ"ל, אחר-כך אנה שניידר תקריא

ואחר-כך הערות.

רענן דינור:

אני לא יודע איזו התייחסות היתה בישיבה

הקודמת, אז אני אחזור על מספר דברים

שנאמרו כאן.

היו"ר יעקב ליצמן:

אני מציע שתגיד בקיצור כי אולי בתוך

דבריך תכלול גם כמה דברים שהגעתם להסכמות

ביום חמישי.

רענן דינור:

באופן כולל אנחנו רואים בתיקונים לחוק

לעידוד השקעות הון, צעד גדול קדימה

לקידום השקעות. בין השקעות של ישראלים

ובין השקעות זרות. ומה ששייך בכלל לתחום

ההשקעות, המהלך של מסלול ירוק בתחום

החלופי נראה בעינינו צעד קדימה גדול.

בתחום הסרת מגבלת התקציב. יש לדעת שמיום

שיתוקן החוק כמבוקש על-ידינו - לא יהיה

יותר מגבלת תקציב במסלול החלופי. רק לסבר

את אוזניכם, במהלך שנת 2004 לא יכולנו

להיענות לבקשות בהיקף השוואות כולל של

מיליארד וחצי דולר, זאת מהעובדה שהתקציב

למסלול החלופי נגמר. בעינינו ההורדה של

מגבלת התקציב במסלול החלופי, הוא דבר בעל

ערך עצום.

נסים דהן:

אבל זה עומד כנ"ל למס הכנסה, בעד

הבירוקרטיה תפסיק את זה.

רענן דינור:

אז זה בדיוק הנקודה השניה, מר דהן. אנחנו

חושבים שהמסלול החלופי צריך להינתן

במתכונת של מסלול ירוק. כשם שלא עולה על

הדעת שאזרח כדי לקבל נקודות זיכוי

שמגיעות לו בגין מגורים במקום שמגיע

נקודות זיכוי, יבוא עם פניה מיוחדת כדי

לקבל את הנקודות זיכוי. כך אנחנו מאמינים

שגם התעשייה צריכה לקבל באופן אוטומטי

על-פי הוראות החוק את מה שמגיע לה בגין

המסלול החלופי.

היו"ר יעקב ליצמן:

לפי ההנהון של אוסקר הוא מסכים לזה.

נסים דהן:

לא צריך אישור, אבל פעם בשלוש שנים הוא

צריך את פקיד השומה או פעם בשנה? הוא מוצא

אותו בפינה.

אהוד רצאבי:

היום עושים להם צרות צרורות.

רענן דינור:

ההצעה שהבאנו הנה בפניכם מאפשרת למשקיע

להגיע בתום שלוש שנים.

היו"ר יעקב ליצמן:

ומה הוא אחרת מכל אזרח, מה אתה רוצה ממנו?

נסים דהן:

אלא אם כן לא מחפשים אותו.

היו"ר יעקב ליצמן:

חבר'ה, אתם טועים בגדול, מחפשים את כולם.

פעם בשלוש או ארבע שנים, דווקא את הישרים,

את הגדולים לא מחפשים. למה אתה אומר את זה?

בוא נבדוק כמה שילמו הגדולים, כמה הסדרים,

רבותיי, זה לא הדיון כרגע.

נסים דהן:

זה יהיה חלק מהחוק שאין מגבלה תקציבית,

נכון?

רענן דינור:

נכון. כאשר לקחת בחשבון שמה שבעבר היה

נתון לשיקול דעת, כתוצאה מהליכה למסלול

ירוק במס הכנסה, הדברים הוגדרו והוגדרו

לפרטים. כך שבעצם מה שמגן על התעשייה ואני

יודע שלא מעטים סוברים שהמעבר למסלול

חלופי במס הכנסה, יש בו משום חלילה הפקרת

התעשייה לידיהם של המוקשים הגדולים במס

הכנסה.

אז לקחת בחשבון שכל הכללים נרשמו כפי

שתראו בהצעתנו, באופן שבו השיקול דעת

כמעט ולא קיים. יש הגדרה מאוד ברורה של

זכאות; יש הגדרה מאוד ברורה של מה מגיע,

מתי מגיע, איך מגיע. אני חושב שבלי כל קשר

למעבר של המסלול החלופי למס הכנסה, יש בכך

צעד גדול קדימה, להבהרת הזכויות של

המשקיעים השונים בכל מה ששייך למסלול

החלופי. גם זה חשוב לציין.

שני דברים נוספים לחוק. זה המסלול

האירלנדי והמסלול האסטרטגי. המסלול

האירלנדי שמגדיר הטבות מס באופן שבו

אנחנו נוהגים היום עם המשקיעים הזרים,

באותן פירמות שיש מעל 90 אחוז משקיע זר.

והמסלול האסטרטגי שבסופו של דבר מאפשר

אפס מס חברות, אפס מס דיבידנד, באזורי

עדיפות לאומית.

נסים דהן:

והרף נשאר אותו דבר?

רענן דינור:

כפי שציינתי בתחילת דבריי, הגענו להבנות

מאוד חיוביות ביום חמישי בין השרים.

והוטל על מר הבר ועלי להגיע לסיכום של

המספרים הסופיים. אנחנו נעשה את זה במהלך

היום מחר ובסוף הדיונים, כפי שיקבע

היושב-ראש.

נסים דהן:

סליחה, אם אתם תגיעו מחר, היום הדיון

יסתיים?

רענן דינור:

רק על המספרים.

נסים דהן:

אנחנו רוצים לדעת את המספרים לפני, לא רק

הצבעות. סליחה, אם הם לא מגיעים היום, אז

היום לא מסתיים הדיון. יכול להיות שהיום

יסתיים הדיון והם יגיעו מחר להסכמות.

היו"ר יעקב ליצמן:

רבותיי, יש כאן דיון עקרוני על החוק

ואחר-כך יש את המספרים שצריך למלא אותם.

הדיון העקרוני על החוק אנחנו נקיים היום

ונסיים כמה שנסיים. והמשך הדיון יש לנו

ביום שלישי ב-13:30, קבענו כבר את סדר היום

וזה יהיה עד אור הבוקר.

עד אז אני בטוח שגם המנכ"ל וגם הממונה על

התקציבים יגיעו למספרים להסכם, ויביאו את

זה לפנינו, לפני שנסכם את הדיון על הפרק

הזה.

רענן דינור:

אז עד כאן סקרתי את עיקרי השינויים.

נסים דהן:

אנה, צריכים להגיש הסתייגויות לפחות

המספרים רק אחרי יום שלישי.

אנה שניידר:

כל הסתייגות מהותית אני אקבל עד הרגע

האחרון.

נסים דהן:

בסדר, גמרנו.

רענן דינור:

הצגתי בפניכם את עיקרי הדברים, פרטים

נוספים כמובן אכן נעבור על החוק. אני רוצה

להעיר הערה מסכמת ברשותך היושב-ראש.

לדעתי אם זה לא יהיה חלק מחוק ההסדרים, אז

המועד שבו יאושרו התיקונים הוא בלתי

צפוי. והגיע הזמן שנייצר עבור התעשיינים

את אותו שקט ואת אותה ודאות ואת אותה

בהירות שהם חייבים להראות אותה.

משום שהנושא נסחב, מי כמוכם יודע, על זמן

ארוך. זה מעין טוב להשקעות בישראל מיצירת

יציבות ובהירות.

היו"ר יעקב ליצמן:

זאת אומרת, שגם על דעת שר התמ"ת אתם

עומדים על זה שצריך להיות בחוק ההסדרים.

אני רוצה שיהיה ברור.

רענן דינור:

התשובה היא כן.

היו"ר יעקב ליצמן:

תודה.

סמדר אלחנני:

יש לי הערה מאוד עקרונית, שאתם לא אמרתם

אותה קודם. המשפט שאומר "אין לזה מגבלה

תקציבית", הוא פשוט הטעייה.

היו"ר יעקב ליצמן:

אנחנו לא מאשימים פקידים בהטעיה.

סמדר אלחנני:

אבל אני פקידה והתרגיל הזה שעשו עכשיו,

זו הטעיה. יש מצד אחד מגבלת ההוצאה

התקציבית לחוק התקציב שהוא מגבלה מאוד

קשיחה, מפחידה מאוד, האחוז האחד הזה הוא

מאוד מכביד על המשק, אבל דעתי עליו כרגע

לא רלוונטית.

ויתור על מס, זו הוצאה תקציבית בשמלה

אחרת. זה אותו דבר, אבל על זה לא כתבו,

"מגבלת ההוצאה התקציבית". החוק מחייב אותם

להוסיף את אומדן הטבות המס להצעת חוק

התקציב. זה חלק מחוק התקציב, רק שאין עליו

מגבלה.

אני רוצה להפנות תשומת לבכם, "התרגיל" הזה

פשוט יידעו כמה זה ייעלה אולי בסוף השנה.

נסים דהן:

זה פער בהכנסות, ולא פער בהוצאה.

סמדר אלחנני:

אבל זה בדיוק אותו הדבר. אני מבקשת להעיר

לכם. אם יהיו פחות הכנסות, בסופו של דבר

הוועדה והכנסת אישרו חוק שאומר, שצריך

לעמוד גם ביעד הגירעון. ואם יהיו הכנסות

מהכיוון הזה - צריך יהיה להביא הכנסות

ממקור אחר. פשוט זה מה שאתם צריכים לראות

את התמונה הכוללת. אי אפשר בקלילות כזו

להגיד: "אני מוותר על הכנסות".

היו"ר יעקב ליצמן:

תודה רבה.

יורם בליזובסקי:

אני רוצה להבהיר שהנושא של העדר מגבלה

תקציבית, הוא לב האישורים וההסכמות שהיה

גם עם משרד האוצר.

היו"ר יעקב ליצמן:

המנכ"ל הודיע שזה בסדר.

יורם בליזובסקי:

אני שומע את סמדר. היו חברי-כנסת שטלפנו

אלי ואמרו לי: "אתה תמים, מובילים אותך

שולל בנושא הזה". אני רוצה להבהיר כאן

לפרוטוקול שהנושא של העדר מגבלה תקציבית

הוא לב ההסכמים שהיו אתנו עם כל הויתורים.

היו"ר יעקב ליצמן:

יורם, אני לא דיין אבל יש אימרה, "אין

לדיין אלא מה שעיניו רואות". עכשיו אני

רוצה להגיד לכם רבותיי, אני לא יודע מה

שאומרים, שעובדים לא עובדים, אם עי"ן או

אל"ף, אין לי מושג. אני יודע רק דבר אחד.

אני לא חולם רגע אחד, אני לא מעלה על הדעת

שמישהו יבוא לכאן לוועדה וישקר או יעבוד

עלינו.

ולכן מה שיגידו כאן נרשם בפרוטוקול וזה

צריך להיות האישור. אני לא יודע על איזה

שהם דברים אחרים. לי לא אמרו דברים כאלו

ולא אמרו לי, את זה ולא התירו את זה

בבית-דין. רוני בריזון יגיד לך גם מה זה

פירוש שלפני בית-דין לבוא לפני כן, יגידו,

"מה שאמרתי, לא התכוונתי". לא היה ולא אמרו

לי.

רבותיי, כל מה שאומרים, זה מה שמביאים

לנו, על זה אנחנו הולכים לקראת ההצבעה.

ולכן כל הדברים האלו לא מקובל עלי. תודה

רבה.

אנה שניידר:

אני רוצה להסביר שנמצא בידי נוסח שיש בו

כבר מספר תיקונים. אני מבינה בעקבות

הסכמות שהיו ויהיו. לזה יתווספו עוד

תיקונים נוספים שיתקבלו כאן במהלך

הדיונים, או במהלך ההודעות שהממשלה תודיע

לוועדה. כרגע ביקשתי שיצלמו את הנוסח הזה

כדי שלחברי הכנסת, הנוסח יהיה בפניהם.

אנחנו יכולים להתחיל לפי הנוסח הכחול כי

בחלק הראשון אין הרבה תיקונים. אנחנו

מתחילים בפסקה 1 שזה תיקון לסעיף 18 לחוק

העיקרי. החוק העיקרי בסעיף 18 מדבר על

אישור תכניות. והיום החוק אומר שהמינהלה

רשאית לפי שיקול דעתה לאשר תכניות לפי

התיקון האחרון שהיה לחוק עד 31 למרץ 2004.

ויש אפשרות לוועדת הכספים לאשר צו של

השרים להגשת תכניות עד 30 ליוני 2005. החוק

עכשיו מציע לכתוב שאישור התכניות יהיה עד

31 לדצמבר 2007. וזה כתוב בפסקה 1, בסעיף קטן

(א) במקום הקטע החל במלים: "לאשר" עד

המילים: "31 בדצמבר 2004". יבוא: "לאשר עד יום

ל' בכסלו התשס"ח (31 בדצמבר 2007)". זה התיקון

הראשון.

מוסיפים סעיף קטן חדש:

"(א)(1) המינהלה לאשר תאשר תכנית או חלק

ממנה לפי

הוראות סעיף קטן (א), לגבי מפעל תעשייתי

ולגבי בית מלון, אלא אם כן שוכנעה כי

המפעל התעשייתי או בית המלון יתרום

לעצמאות הכלכלית של משק המדינה וכי הוא

מפעל בר-תחרות התורם לתוצר המקומי

הגולמי; לעניין זה יראו מפעל תעשייתי או

בית מלון כמפעל בר-תחרות התורם לתוצר

המקומי הגולמי, אם יתקיים בו המפורט להלן,

לפי העניין:

(1) לגבי מפעל תעשייתי, למעט מפעל תעשייתי

כאמור בפסקה (3)יתקיים בו, בכל שנת מס

בתקופת ההטבות אחד מאלה:

(א) עיקר פעילותו הוא בתחום

ביו-טכנולוגיה או ננו-טכנולוגיה, וניתן

על-כך אישור מאת ראש המינהל למחקר ופיתוח

תעשייתי, לפני אישור התכנית כאמור בסעיף

זה;

(ב) הכנסתו בשנת המס ממכירת המפעל בשוק

מסוים, אינה עולה על 75 אחוז מכלל הכנסתו

ממכירות המפעל באותה שנת מס;

(ג) 25 אחוז או יותר מכלל הכנסתו בשנת המס,

ממכירות המפעל, הן ממכירות בשוק מסוים

המונה 12 מיליון תושבים לפחות;

היתה תכנית להרחבת מפעל, תאשר המנהלה את

התכנית או חלק ממנה רק אם יתקיימו בשנת

המס אחד מהתנאים הקבועים בפסקאות (א) עד

(ג) בחלק המפעל שנוסף בשל הרחבה;

היו"ר יעקב ליצמן:

מה התוספת הזאת אומרת?

יעל ייטב:

לא היה ברור קודם, שככה נותנים את זה

בבלו-פרינט. כאשר יש הקמה או הרחבה של

מפעל, ישנם תנאים. בעצם רצינו להבהיר,

שהתנאים צריכים להתקיים בהרחבה של המפעל

ולא בכל המפעל בכללותו.

יורם בליזובסקי:

אני רוצה להבין בשפת אנוש, לא בשפה

משפטית. בהתאם לסיכום שהיה לנו ההסכמה

שלנו בנושא הרחבה שה-25 אחוז בא מתוספת

התפוקה ולא מכלל התפוקה.

יעל ייטב:

זה בדיוק מה שהיה חסר וזה מה שזה עונה.

היו"ר יעקב ליצמן:

תודה.

אהוד רצאבי:

יש לי שאלה. איזה ייצוא לאיזה מדינה של

פחות מ-12 מיליון תושבים. יש מגבלת ייצוא

נכון? בלי להגיד שיש מגבלת ייצוא, אנחנו

למעשה אומרים ש-25 אחוז יהיו למדינות שיש

בהן 12 מיליון תושבים. איזה מדינות יש בהן

פחות מ-12 מיליון תושבים שהייצוא לשם לא

ייחשב?

יורם בליזובסקי:

ביום חמישי שאל את אותה שאלה גם חבר

הכנסת דהן. יכול להיות שזה דבר נדיר ולא

שכיח, אבל בהחלט יכול להיות שיצרן אחד

מייצא את ה-25 אחוז ייצוא מתפוקתו למדינה

שיש בה פחות מ-12 מיליון תושבים.

היו"ר יעקב ליצמן:

רבותיי, קודם כל כמה שזכור לי, האוצר נטה

להסכים להערה הזאת. יום חמישי אני זוכר

שחבר-הכנסת דהן העיר על זה. אני זוכר שמצד

הממשלה ראיתי נכונות אז בישיבה ביום

חמישי, לא קיבלתי תשובה מפורשת אולי. אבל

ראיתי ושמעתי נכונות מהם שהם מסכימים

בעקרון על זה. ולכן אם יש הסכמה, אני מניח

שיגידו.

אבי פלדמן:

קודם כל אני מפנה להגדרת שוק שנמצאת כבר

בנוסח ומדברת על מדינה או טריטוריות נכס

נפרדת, כך שמדינות קטנות שנמצאות במסגרת

של איחוד נכסים, כמו למשל, האיחוד

האירופי. נאמר פה דנמרק, הולנד וכדומה,

נמצאות כבר בתוך הנוסח.

בנוסף, אנחנו עשינו בדיקה נוספת מאז

שפורסם הנוסח הכחול ואנחנו מצאנו עוד

מספר מדינות ויש לנו את הרשימה שנמצאות

מחוץ להגדרה הקיימת, ולכן אנחנו מבקשים

לבצע כאן תיקון נוסף שמדבר על מדינות

שנמצאות בגושי סחר שהן לא איחוד נכסים.

גושי סחר זה מדינות שיש ביניהן הסכמי

אזור סחר חופשי. אני נותן לדוגמה את המוכר

והידוע שביניהן, זה אזור הסחר החופשי של

צפון אמריקה. קנדה, ארצות-הברית, מקסיקו,

כמובן שהמדינות האלה הן גדולות יותר ולכן

זה לא רלוונטי לגביהן, אבל זו דוגמה לגושי

סחר.

אנחנו מדברים על גושי סחר שיש בהם לפחות

שלוש מדינות ושיש להן זיקה או קרבה

גיאוגרפית ביניהן. יש גושי סחר כאלה

באפריקה ובמזרח הרחוק. בין מדינות

שנמצאות סמוכות טריטוריאלית.

אנה שניידר:

זה אתם תתקנו בהגדרת שוק?

אבי פלדמן:

יש לי את הנוסח ואני מוכן להקריא אותו.

אנה שניידר:

בהגדרת שוק?

אבי פלדמן:

נכון, בהגדרת שוק.

אנה שניידר:

שנגיע להגדרת שוק.

אבי פלדמן:

מאה אחוז.

יורם בליזובסקי:

האם זה מכסה מאה אחוז את המדינות או

משאיר מדינות מהרשימה שלך שהן לא נמצאות

באחד מהסדרי הסחר הזה. כי אנחנו אומרים,

אין שום הגיון כלכלי לסגור בפני מפעל

לייצא לשוק מסוים אם הוא לא נמצא באחד

מהסדרי הסחר הזה.

היו"ר יעקב ליצמן:

יורם, אם נשאר משהו בחוץ, משהו נדיר, אפשר

להביא את זה לאישור כאן. אני לא חושב שעד

כדי כך אפשר לסגור את כל הדברים.

סמדר אלחנני:

אני רואה פה את המספר 12 מיליון תושבים.

מקונסוננס של מדינות, יש מדינות מסודרות,

יש מדינות פחות מסודרות. הרי לא קובעים פה

שתייצא דווקא למדינה מסודרת, שקונסוננס

של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שם מפרסמת

כל שלושה חודשים נתונים מדויקים.

יש יכול להיות על 11,999,000 מיליון לא תיתן

לו. ועל 12,000,001 כן תיתן לו. הרי הבדיקה הזאת לאיזה תאריך, האם זה בזמן שנעשה ייצוא היו

לו 12 מיליון.

היו"ר יעקב ליצמן:

אני לא רואה מה האבסורד בזה. מי שמרוויח

סף המס, האם הוא 10 ש"ח פחות, הוא לא משלם.

סמדר אלחנני:

אין מצב של אפס הנחה בסף המס, או על השקל

הבא אתה משלם. יש אפס אחד פה, סיטואציה של

אפס אחד.

אנה שניידר:

בטקסט שלפניכם, מתחיל "לעניין פסקה זו,

(א)(ב)(ג)". אצלי יש שינויי נוסח, זה לא קריטי

אבל אני אקרא לפי הנוסח החדש.

(2) לענין פסקה (1) -

(א) יראו כהכנסה ממכירות כל אחד מאלה:

(1) הכנסה ממכירת מוצרים שיוצרו באותו

מפעל, לרבות רכיביהם שיוצרו במפעל אחר;

(2) הכנסת המפעל ממכירת מוצרים שהם

מוליכים למחצה, שיוצרו במפעל אחר

שבבעלותו של תושב חוץ, על-פי ידע שפותח על

ידי המפעל;"

בשביל מה היה צריך להכניס את זה?

יעל ייטב:

זה בעצם תוספת מהותית משהו שנקרא "פבלס"

שהיום זוכה להטבות ולכן רצינו לשמר את

המצב הקיים, בנוסח הקודם זה פשוט נשמט

וניסינו.

היו"ר יעקב ליצמן:

מה זה "פבלס"?

יעל ייטב:

כמעט כל תעשיית השבבים נמצאת. פבלס זה

ללא מפעל.

אנה שניידר:

אני מזכירה, אני כל הזמן קוראת את התנאים

מתי יראו כהכנסה ממכירות המפעל:

"(3) הכנסה משירות נלווה למכירות כאמור

בפסקאות (1) ו(2);

(4) הכנסה ממתן זכות שימוש בידע או

בתוכנה שפותחו במפעל;"

היו"ר יעקב ליצמן:

יורם, אתה רצית להעיר על מה?

יורם בליזובסקי:

אנחנו ביקשנו את התיקון הזה כי הוא היה

חסר. ישבנו חודשים, קרוב לשנה, על כל סעיף

שעות.

היו"ר יעקב ליצמן:

יורם אני לא מקבל את זה, אני אסביר לך כמה

סיבות. אל"ף, בתוך העניינים גם במשא ומתן,

ידעת בדיוק על מה דנים ומה לא.

יורם בליזובסקי:

יש עדיין הבטחה שנראה כל נוסח לפני

הדיון. לא עמדו בזה, אני מצטער, אני עומד

על כל מילה שאני אומר.

היו"ר יעקב ליצמן:

טוב, תודה.

נירה שמיר:

לפני תחילת הדיון שאלתי האם יש נוסח

מתוקן? אמרו לי: "לא, באנו לא מוכנים ואין

לנו נוסח מתוקן.

יורם בליזובסקי:

אנחנו מחזיקים את הנוסח הכחול.

רענן דינור:

קחו את העותק שלי, יהיה לכם אפשרות לעבור

ונמשיך בדיון.

יורם בליזובסקי:

אני לא מבין למה זה צריך להיות ככה, לא

מבין. שנה שלמה יושבים שעות וברגע דוחפים

הערות.

חזקיה ישראל:

אם עכשיו יורם קיבל את הנוסח, אנחנו

מוכרחים לעבור עליו ואנחנו מבקשים את

האפשרות להתייחס לזה.

היו"ר יעקב ליצמן:

אנחנו מבינים את הדברים, אם זה עבר

בהסכמה, אז חבל לדחות. אם הייתי יודע שיש

כאן ויכוחים, הייתי שוקל את זה אחרת.

אנחנו ממשיכים בדיון, אם יהיו לך בסוף

הערות שזה לא על-פי המוסכם, תודיע לי. תודה

רבה.

אנה שניידר:

"(4) הכנסה ממתן זכות שימוש בידע או בתוכנה

שפותחו במפעל;

(5) הכנסה מתמלוגים שהתקבלו בשל השימוש

בידע או בתוכנה כאמור בפסקה (4);

(6) הכנסה משירות נלווה לזכות השימוש

בידע או בתוכנה, או לתמלוגים;

והכל בניכוי הנחות שניתנו, ובלבד שמקור

ההכנסה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל;

(ב) היתה התכנית להקמת מפעל חדש, תחושב

ההכנסה ממכירות המפעל בשוק המסוים על-פי

חישוב ממוצע של ההכנסות בשנת המס ובשתי

שנות המס שקדמו לה, ובלבד שלא יובאו

בחשבון שנות מס שבהן טרם היו למפעל החדש

הכנסות כלשהן;"

אוסקר אבו-ראזק:

הטבות נותנים על הגידול במחזור. היה צריך

להגדיר מה זה מחזור ואז אמרנו: "שלוש

שנים". עכשיו אני רואה רק שנתיים, איך אני

אעשה ממוצע של שנה-שנתיים. לקחנו מצב של

שנתיים.

אהוד רצאבי:

ואם הוא פועל שנה ותשעה חודשים?

אוסקר אבו-ראזק:

אז שנה ותשעה חודשים.

אהוד רצאבי:

את השנה שבה עבדת רק תשעה חודשים, אתה

לוקח פרופורציונאלית? אתה לוקח 9:12 ואתה

עושה ממוצע?

אוסקר אבו-ראזק:

אתה לא עושה פרופורציונאלית, אלא אתה

עושה ממוצע של התקופה.

אנה שניידר:

מה שכתוב, "..ממוצע של הכנסות בשנת המס

ובשתי שנות המס שקדמו לה..".

"(ג) היתה התכנית להרחבת המפעל, יחולו

לעניין בחינת התקיימות התנאים הקבועים

בפסקאות (1)(ב) ו-(ג) הוראות אלה:

(1) יובאו בחשבון רק הכנסות ממכירות

המפעל המיוחסות לחלק המפעל שנוסף בשל

ההרחבה;

(2) ייחוס ההכנסות ממכירות המפעל לכל

חלק מחלקי המפעל ייעשה כאמור בסעיף 74;

(3) ייחוס ההכנסות ממכירות המפעל בשוק

המסוים לכל חלק מחלקי המפעל ייעשה על פי

מחזור המפעל בשוק מסוים לאחר הפעלתו,

בהפחתת מחזור הבסיס בשוק המסוים; השרים

רשאים לקבוע דרכי חישוב ודרכי הוכחה

לעניין ייחוס ההכנסות ממכירות המפעל

בשוק המסוים לכל חלק מחלקי המפעל, לפי

פסקת משנה זו;

(3) לגבי מפעל תעשייתי המוכר מוצר, שהוא

רכיב במוצר אחר, המיוצר על-ידי מפעל

תעשייתי אחר - מתקיימים בו התנאים שקבעו

השרים; לעניין זה - "מפעל תעשייתי אחר" -

מפעל תעשייתי שהוא מפעל מוטב או מפעל

מאושר, או שהיה מפעל כאמור שמתקיים בו

האמור בפסקה (1);

(4) לגבי בית מלון - 25 אחוז לפחות מכלל

הלינות בו בכל שנת מס, או לפי חישוב

הממוצע בשנת המס ובשתי שנות המס שקדמו לה

לפי העניין, הן לינות של תושבי חוץ, שאינם

תושבי האזור; חישוב הממוצע לעניין פסקה

זו ייעשה לי חישוב סך לינות תושבי החוץ

כאמור באותו בית מלון בשנים האמורות,

כשהוא מחולק בסך כל הלינות בבית המלון

באותן השנים".

היו"ר יעקב ליצמן:

מה עם השיפוצים?

אבי פלדמן:

הוא ביקש להכניס שיפוצים, אבל אנחנו לא

מוכנים להכניס שיפוצים.

היו"ר יעקב ליצמן:

למה לא?

אמיר לוי:

כי אנחנו באופן עקרוני אנחנו מתנגדים

לשיפוצים כבית-מלון, אפילו שזה בית-המלון

בדיוק כמו שאנחנו לא מאפשרים שיפוצים

למפעלי תעשייה.

היו"ר יעקב ליצמן:

יש הכרה בהוצאות?

אמיר לוי:

זה יש. אבל אם נניח בית-מלון רוצה לשפץ את

בית-המלון.

היו"ר יעקב ליצמן:

חבר הכנסת אפללו דיבר רק על שיפוצים?

אמיר לוי:

הוא דיבר על שתי נקודות.

היו"ר יעקב ליצמן:

שיפוצים, אני זוכר.

אמיר לוי:

כמו שאנחנו לא נותנים אפשרות לשיפוצים

במפעלי תעשייה, אנחנו גם לא מוכנים לתת

בבתי-מלון. אני רק אסייג את זה ואני אגיד

שמעת לעת, כמו שהיה לקראת שנת 2000, הממשלה

יכולה לעשות תכנית מסוימת שהיא לא במסגרת

חוק. וכך קרה לקראת לפני ביקור האפיפיור

בישראל.

מעבר לזה יש לזה עלות תקציבית שאנחנו

הערכנו אותה בין חצי מיליארד ל-600 מיליון

ש"ח. גם אם מישהו היה קופץ בצורה כזאת או

אחרת ואין שום יכולת לעמוד בה.

הדבר השני שהוא דיבר, אם אני לא טועה, זה

על לבטל את התנאי של ה25- אחוז. וגם פה

אנחנו רוצים להישאר קונסיסטנטיים עם

התעשייה. ואומרים שאין סיבה להפלות בין

המגזרים. ומעבר לזה בדקנו בשנים שהן לא

שנות משבר קיצוניות ואנחנו לא רואים

מגבלה אמיתית על הדבר הזה.

היו"ר יעקב ליצמן:

אני מניח שאנחנו נחזור לסעיף הזה.

פנינה בן-דוד:

לגבי הנושא של ה-25 אחוז, אני הדגשתי את זה

כבר בישיבה הקודמת. נכון שבתקופות רגילות

בממוצע ארצי אחוז מלינות התיירים מתוך

סך-הכל הלינות זה משהו כמו 48 אחוז, בעונות

טובות נגיד בשנת 2000 זה הגיעו אפילו קצת

לאחוז יותר. מתרכזים גם בתקופות הרגילות

בירושלים, בתל-אביב, במרכז הארץ, כאשר

הפריפריה יש לה בעיה לעמוד באחוז הזה.

קל וחומר בתקופה של משבר כמו שהיתה לנו

שאז אף אזור בארץ לא הגיע ל-25 אחוז, בשנות

המשבר הקשות, למעט עוד פעם, תל-אביב,

ירושלים. כי שם הם באמת עובדים בעיקר על

תיירות חוץ. אז גם שמה אם נגיד בירושלים,

בתקופה רגילה, זה 80 אחוז או 85 אחוז תיירות

חוץ. בתקופת המשבר זה ירד לפחות מ-50 אחוז.

אחוז לינות תיירים מתוך סך הכל הלינות.

כך שדווקא כאן, כמו שהערתי קודם, אני לא

חושבת שצריך לשים אותנו באותו הצד עם

התעשייה. כי אם אנחנו רוצים לחזק את

הפריפריה ואצלנו באמת אנחנו עתירי כח-אדם

ובעיקר בפריפריה של עובדים שהם לאו דווקא

צווארון לבן והיי-טק, אז לא צריך לפגוע

באותן השקעות בפריפריה שלא מגיעים ל-25

אחוז. אני לא חושבת שצריך להתייחס אל זה

כהתייחסות כוללנית, אלא אנחנו ענף שצריך

לקבל את ההתייחסות הפרטנית משלו.

לגבי הנושא של השיפוצים גם כן. בעבר זה

היה קיים בחוק עידוד השקעות הון. זה בוטל,

לקראת שנת 2000 באמת ב-1999 קיבלנו איזשהו

מענק חד-פעמי מיוחד. אנחנו חושבים שעכשיו

זה תקופה יוצאת דופן באמת, כי אנחנו עברנו

ארבע שנים של משבר מאוד קשה.

למלונות אין היום את הכספים באמת לשפץ, הם

מאוד נשחקו, הם לא שיפצו בכל התקופה הזאת.

ועכשיו לקראת זה שאנחנו מקווים שיהיה לנו

שיפור במצב, אנחנו חושבים שאנחנו צריכים

לקבל את העזרה הזאת. מה גם שלתעשייה יש

עזרה בנושא של ציוד ומכונות, שזה די

"ויואלנטי".

היו"ר יעקב ליצמן:

תודה.

יורם בליזובסקי:

ב-31 לינואר התקיים דיון של אנשי המקצוע

מנציבות מס הכנסה השתתפה עו"ד טלי דולן

ורואה חשבון אבישי ברדוגו. וסוכמו שמה

איזה קרוב ל-20 נושאים. אני מצטער, אני לא

מסוגל בשיטת העבודה הזאת להתייחס אם כל

הדברים שתוקנו אכן באים לידי ביטוי באות

הכתובה.

לי יש בקשה אדוני היושב-ראש, תאפשרו לנו

עד יום שלישי להעביר את ההערות. והיה

והנוסח מבטא אכן את הסיכומים, אז לא תהיה

בעיה.

היו"ר יעקב ליצמן:

אתה פשוט פורץ לדלת פתוחה. כי זה בין כך

נדון מחר בלי כל קשר. ביום שלישי עוד דיון

עם כל ההערות וההסתייגויות, בין כך לא

נצביע עד אז. בכלל לא נצביע היום ולכן אני

מבקש להמשיך. אני לא חושב שזה עד כדי כך.

יורם, כמה שהחוש שלי אומר כך, בסך-הכל

הגיעו להסכמה עם כל הדברים וזה בהסכמה. אם

פה ויש איזה בעיה, אנחנו כאן ונראה בדיוק

מה לעשות.

יורם בליזובסקי:

אדוני יודע שבשטח מה שקובע זה לא ההסכמות

בעל-פה, אלא האות הכתובה?

היו"ר יעקב ליצמן:

גם כך חבל על הזמן, גם אחרי ההצבעה, אדוני.

תודה.

גבי גולן:

לגבי הפרוייקטים. בסופו של דבר מה

שהזכירו כאן בעניין השיפוצים, לוקחת את

המצב הקיים, מקבעת אותו בחקיקה, מסדרת את

הכללים. נכון להיום שיפוצים לא זכאים

על-פי חוק למענקים ולהטבות לפי חוק עידוד

להטבות. זה קצת סוטה מהחוק. מעבר להערה

העקרונית שאמיר לוי העלה פה קודם לכן.

מעבר לזה לגבי משבר, נטען פה שהחוק לא

נותן מענה. ההערה הזאת הועלתה בממשלה

ונלקחה בחשבון. ולכן אפשרנו לבתי-מלון

לקחת בחשבון את לינות התיירים או הממוצע

של אותה שנה, או ממוצע של שלוש שנים אחורה.

והממוצע של שלוש שנים אחורה, קודם כל

הבחירה הזאת, הגמישות הזאת מאפשרת להם

להתגבר על בעיה של משבר. היא גם מאפשרת

לכנסת ולממשלה לתקן את החוק במקרה שבו

מדובר במשבר מתמשך שנמשך יותר משנה אחת.

משה ריגל:

אני רוצה להתייחס להצעת ההחלטה של

חבר-הכנסת אפללו. אני לא בטוח אם מבחינה

משפטית מותר לי לסתור החלטה של הממשלה.

היו"ר יעקב ליצמן:

אני לא בטוח שלא.

משה ריגל:

אבל והיה וחברים שלי מהאוצר היו שואלים

אותי?

היו"ר יעקב ליצמן:

כי דוידה לחמן רוצה להגיד שזה גם לא זה

מוחלט. אנחנו נגיד לממשלה, נשאל אותם

לקראת יום שלישי אם זה מוסכם או לא מוסכם.

לכן זה לא סותר לדיון.

משה ריגל:

אני רק רוצה להזכיר שהיה דיון בין שר

התיירות והממונה על התקציבים. כתוצאה מזה

היה דיון עוד פעם בין עובדי משרד התיירות

ואגף התקציבים. אמנם לא ישבנו מאות שעות

ושלא התייחסנו אלינו, ושעכשיו זה בעיה

אחרת כיוון שכל ההתייחסות מול התעשייה

ולא מול התיירות. אבל הספקנו לשבת איזה

חצי שעה, שעה. ושם הוצגו העמדות, עדיין

אנחנו נמצאים בבעיה מול הנושא.

אני רק רוצה להזכיר דבר אחד. אם מלון קטן

בקצרין רוצה לבנות, אם יזם קטן רוצה לבנות

מלון של 20 חדר, אז הוא לא יוכל. אם במושב

גונן, בקו העימות, 20 מטר מהגבול רוצים

לבנות 15 חדר, 10 חדר, הוא לא יוכל.

דוידה לחמן-מסר:

משרדי האוצר והתמ"ת מגיעים להסכמות,

משרדים אחרים לא יודעים מה זה.

היו"ר יעקב ליצמן:

גב' דוידה לחמן-מסר, אני מבקש גם ממך וגם

מהמנכ"ל, זה לא ענייננו. אני מקבל נוסח מה

שמוסכם על האוצר, מוסכם על הממשלה. כאן עם

כל הכבוד לכולם, אני קובע. רבותיי, אנחנו

נמשיך את הדיון הזה, אם יש הערות שלא

מקובל על הממשלה - אני מניח שאת תבואי

לקראת דיון ביום שלישי ותגידי : "לא מוכן".

הממשלה תגיד "שזה כאן מוכן". או שתסתדרו

כולכם או לא תסתדרו.

רבותיי, אני לא בתוך העניין הזה. הדיון

הנוקב בזה מסתיים, נקודה. תודה.

משה ריגל:

אם יזם קטן כמו דיוויד לואיס שהקים 2,500

חדרים באילת, רוצה להקים מלון שי שלו כבר

מלון קטן של 70 חדר, רוצה להקים עוד מלון של

120 חדר, כפר נופש במצפה רמון - הוא לא יוכל

להקים. גם כשתהיה פריחה בתיירות, הנגב לא

מושך עד כדי כך תיירים כדי להגיע ל-25 אחוז.

היו"ר יעקב ליצמן:

על זה היה ויכוח עם הממשלה, ומשרד האוצר

החליט שלא. צר לי, אני לא יכול רק בהצבעה

להגיד כן או לא, אבל כרגע אני שאלתי את

משרד האוצר אם יש הסכמה על הסעיף הזה? והם

אמרו לי: "לא". לצערי, הנקודה הזאת הסתיימה

ולכן אדוני, הויכוח הזה לא אצלנו כאן. אם

מישהו ירצה, כמו חבר-הכנסת אפללו, להגיש

הסתייגות, בהחלט נצביע על זה.

אני מציע ששר התיירות יפנה אל שר האוצר

לראות אם אפשר להכניס את הסעיף הזה. אנחנו

בשמחה נקבל את זה אם השר האוצר יסכים לזה.

תודה רבה. אנחנו ממשיכים.

דוידה לחמן-מסר:

אני מודה לאדוני, שבאמת הסביר לנו שאנחנו

צריכים לנהל את ענייננו וזה צריך להיות

לכל הקשרים. מה שקרה כאן זה, שמנכ"ל משרד

התיירות בא מבחינה מקצועית והעיר הערה

שלא היה צריך להעיר אותה, אבל באותה מידה

זה חל על משרד התמ"ת והאוצר.

ולא יכול להיות מצב שהם סוגרים בחדרי

חדרים שינויי נוסח ושינויי תפיסה,

והמשרדים האחרים לא יודעים והם לא

מטריחים את עצמם ללכת לוועדת שרים לחקיקה

כדי לקבל את האישור לדברים האלה.

היו"ר יעקב ליצמן:

דידי, את יודעת שאני מכבד אותך. אז קודם

כל, את אומרת שלא יכול להיות, אבל אנחנו

יעלה ויבוא. שנית, אני רוצה להגיד לך,

שמעתי רק הערת ביניים, היות שאני לא מרשה

להגיב אפילו, אני הפסקתי אותו. משום מה זה

לא עניין משפטי ואני לא רוצה לשמוע אפילו

את תגובתך כאן.

דוידה לחמן-מסר:

אבל זה שינויי נוסח.

היו"ר יעקב ליצמן:

לא רוצה להיכנס לדיון. רבותיי, יש מזכיר

ממשלה, יש ראש-ממשלה, יש משנה כבר, יש סגן

למשנה כבר. יש כל-כך הרבה דברים, רבותיי,

תוציאו אותנו מכל העניין הזה. אנחנו

סיימנו את הויכוח הזה, זה לא שייך לנו.

דוידה לחמן-מסר:

אז אני מבקשת שלא לקרוא את הסעיפים האלה,

עד שלא יקבלו אישור של ועדת שרים לחקיקה.

כמו שלמשרד התיירות אין זכות להביא

סעיפים, גם לא למשרד האוצר והתמ"ת.

היו"ר יעקב ליצמן:

עם כל הכבוד, אני מחליט כן להקריא את

הסעיפים ואני מבקש שאם יהיה שינויים לזה

ביום שלישי, אנחנו נשמח לקבל אותם. ובהחלט

נקריא אותם מחדש את הנקודות השונים. כרגע

אנחנו ממשיכים. דידי, כל הנושא הזה לא כאן

בשולחן, זה אפילו לא יפה שזה כאן.

דוידה לחמן-מסר:

לא, אבל זה לא יפה שמשרד האוצר צריך אותנו

כדי להשתיק משרדים אחרים, אז זה בסדר?

היו"ר יעקב ליצמן:

דידי, עם כל הכבוד, אם תגידי את זה עוד פעם

או פעמיים, זה לא יעזור.

אנה שניידר:

עכשיו יש לכם את הטקסט החדש. בעמוד 4 למטה

פסקה (ג) הגדרות:

"(ג) - בסעיף זה

"אזור" - יהודה, השומרון וחבל עזה, למעט

השטחים הכלולים בתחום השיפוט

הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על-פי

הסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו, שנחתם

בקהיר בין ישראל לבין ארגון השחרור

הפלסטיני, ביום כ"ג באייר התשנ"ד (4 במאי

1994);

"ביו-טכנולוגיה - מחקר טכנולוגי המבוסס על

תהליכים ביולוגיים הכרוכים בהנדסה

גנטית;

"בית מלון" - בית מלון או חניון בישראל,

כהגדרתם בחוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976;

"ידע" - שנרשם שלו פטנט;

"מחזור" - "מחזור הבסיס".

כל מה שמסוכן בקו זה חדש.

דוידה לחמן-מסר:

זה חדש וזה לא קיבל אישור ממשלה.

היו"ר יעקב ליצמן:

זה לא קיבל אישור?

אנה שניידר:

כל מה שמסומן עם קו, זה חדש.

היו"ר יעקב ליצמן:

את אומרת רק על "הידע", או כל ההמשך.

דוידה לחמן-מסר:

כל המלים האלה לא קיבלו אישור. חלק זה

הבהרות, זה שינוי מהותי. זה סופר משפטי

אדוני מנכ"ל התמ"ת, ולכן זה כן היה צריך

לקבל אישור.

אנה שניידר:

"מחזור - "מחזור הבסיס" - "ושנה קובעת" -

כהגדרתם בסעיף 74;

"מחזור בסיס בשוק מסוים - המחזור הממוצע

של מכירות המפעל בשוק מסוים בשלוש שנות

המס שקדמו לשנה הקובעת;

"מפעל מוטב" - כהגדרתו סעיף 51;

"מפעל תעשייתי" - כהגדרתו בסעיף 40 (א) רבא".

"ננו-טכנולוגיה - מחקר טכנולוגיה עוסק

בבניית חומרים חדשים באמצעות הרכבת

יחידות הננו-מטרי;

"ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי "

כמשמעותו בחוק לעידוד מחקר ופיתוח

בתעשייה, התשמ"ד-1984;

"שוק" - מדינה או טריטורית מכם נפרדת;".

ואני מבינה שכאן יש תיקון?

דוידה לחמן-מסר:

גם הוא לא קיבל אישור ממשלה. זה לא הוגן

אדוני, אמיר לוי ישב בוועדת הכלכלה

וכשמשרד התשתיות דיבר נגד הצעת החוק,

אנחנו התגייסנו, אבל כאשר משרד האוצר

רוצה להכניס תיקונים זה לא לדבר עם אף

משרד, להביא אותם ביום חמישי בלילה ולבקש

את ההסכמה כגרזן שמונח עלינו, אין לי

ברירה אדוני אלא להביע את הצער הזה.

היו"ר יעקב ליצמן:

רבותיי, אתם תחליטו כאן מי מנהל את

הדברים כאן. אני רוצה להגיד את זה כאן פעם

אחת ולתמיד ובזה נפסיק את הדבר, כי אני לא

רוצה להגיב בחריפות. גם לי יש יום ארוך

עדיין, יש לי שבוע ארוך, יש לי הרבה מה

לעשות השבוע ואני לא הולך לשבש לי את

השבוע ואת כל הדברים.

אני רוצה להגיד לכם חד-משמעית. כל הכביסה

המלוכלכת הזאת שאתם עושים כאן, הם לא כאן.

חד-משמעית, לא רוצה לשמוע ולו "פיפס" אחד

על הנושא הזה מעכשיו. דידי, אני חייב

להגיד לך, אני לפחות, היות שאני במקרה הזה

לא חדש בתפקיד הזה, אני זוכר כמה וכמה

חוקים ששינו באמצע, אפילו באמצע שהביאו

חדש, שינו.

דוידה לחמן-מסר:

היתה בהסכמה, לא בהנחתה.

היו"ר יעקב ליצמן:

אז לפעמים יש בהסכמה שלך, לפעמים יש

בהסכמה לנו.

איתן אברמוביץ:

אני מפורום CFO ולמען הגילוי הנאות גם

סמנכ"ל כספים בחברת RAD. אני מעיר פה על

נושא "הידע" שהוא מתייחס לפי מה שאני מבין,

לכמה מקומות, אבל אחד מהם זה הנושא של

ה"פבלס" שהועלה קודם. ומהיכרות שלי חברות

לא תמיד רושמות פטנט ויש להם המון ידע

שעולה המון כסף.

ואם התנאי פה שיהיה רישום פטנט - מפעלים

טובים שאני מכיר אותם שכבר עובדים בשיטה

הזאת, שמייצרים ידע ללא רישום פטנט -

יפספסו את הסיפור הזה. לכן נראה לי שצריך

ידע, לא צריך להתנות אותו ברישום פטנט.

אבי פלדמן:

אני מתייחס לדברים האחרונים שנאמרו כאן.

אני חושב שהם לא הובנו כהלכה. ההגדרה של

"ידע" היא רלוונטית להגדרה של המפעל

הפבלס. זאת אומרת זה מפעל שמפתח את הידע

ואין לו את היכולת לייצר בארץ. ולכן הוא

עושה את הייצור בחוץ-לארץ.

איתן אברמוביץ:

לזה בדיוק אני מתייחס. יש מפעלים כאלה

ואני יכול להכיר לך אותם, הם לא רושמים

פטנט.

דוידה לחמן-מסר:

גם רישום פטנט לוקח זמן, אדוני. אם זה

מנוסח, אם אפשר להגיד ידע שלא ניתן לרשום

פטנט, זה דבר אחד. אם אומרים ידע שנרשם

פטנט - זה אומר שזה מתייחס לזמן עבר.

דהיינו, ידע שבעת הרצון לקבל את המענק טרם

נרשם בגינו פטנט - לא יהיה זכאי לקבל את

המסלול הזה.

ולכן ההגדרה הזאת היא מצמצמת מדי. היא לא

מכוונת למטרה.

היו"ר יעקב ליצמן:

אולי זו המטרה שהם רוצים?

דוידה לחמן-מסר:

זה לא מה שהציגו, זה ההפך ממה שהציגו. שני

הנושאים הללו, אתה תגיד שרק מי שנרשם

בשבילו פטנט, ופטנט לוקח לפעמים חמש שנים

לרשום.

היו"ר יעקב ליצמן:

אבל נרשם.

דוידה לחמן-מסר:

אתה רוצה לעשות דבר הפוך. הרי אתה רוצה

לתת את העידוד למפעלים וללוות בתחילת

דרכם. אם תגיד שזה רק ידע שבגינו נרשם

פטנט - אתה למעשה מדבר אל המפעל המבוסס

שהצליח לרשום פטנט ואז ספק אם הוא צריך את

ההגנה הזאת. לכן אני אמרתי, אילו היינו

מבינים, אדוני, אני לא רוצה לחזור. אם היו

מבינים, אם היו יושבים ומסבירים לנו, אז

היינו יכולים להבין מה קורה פה. עכשיו

נעשה את כל הויכוח בינינו?

היו"ר יעקב ליצמן:

זה תשובה אלי?

דוידה לחמן-מסר:

לא, אני שואלת.

אוסקר אבו-ראזק:

יש היום את המסלול הירוק, בסדר? אנחנו

רוצים שתהיה הבחנה בין הכנסה ממפעל מאושר

להכנסה שלא ממפעל מאושר. עד היום הכנסה

משימוש בידע לא זכתה להנחות, מה שנקרא

באופן מפורש. ואז באו ואמרו, הדברים

השתנו, אנחנו רוצים שגם בשירות, בפסקה (6)

כתוב: "הכנסה משירות נלווה לזכות השימוש

בידע או בתוכנה, או בתמלוגים".

אני רוצה לדעת איך אני מבחין בין הכנסה

משירות שהוא לא קשור למפעל לבין הכנסה

משירות שקשור למפעל?

דוידה לחמן-מסר:

יש לך בעיה לבוא ולהגיד איזה סוגי הכנסה

אתה תכיר בהם במסלול המס. עדיין

הקריטריון להגיד שרק סוגי ההכנסות מידע

שנרשם בגינו פטנט, הוא מצומצם מדי והוא לא

משרת את המטרה שבשבילה עשית את זה.

אוסקר אבו-ראזק:

למה ידע שהוא לא פטנט?

היו"ר יעקב ליצמן:

רבותיי, אני שמעתי את ההערות שגם נרשמו

בפרוטוקול, ושמעתי גם את התשובות. אני

מניח לאור ההערות שלכם, שהדברים ייבדקו

מחדש עד יום שלישי, אני מצפה מהממשלה

להביא לי תשובות על הדברים שלכם. אנחנו

ממשיכים תודה רבה.

הנושא טעון תיקון וטעון שיפוץ או שיפור,

אני מבקש שלקראת יום שלישי לקבל על זה

תשובה יותר מפורטת.

סמדר אלחנני:

יש פה הגדרה של בעל תפקיד שנקרא "ראש

המינהל למחקר ולפיתוח תעשייתי". עברתי

עכשיו כל דברי ההסבר וההגדרות של המשרד

ואין את זה.

אנה שניידר:

אין את זה בחוק עידוד המחקר והפיתוח.

סמדר אלחנני:

נכון, אבל המימון של זה בא בתקציב משרד

התעשייה והמסחר, מי האיש?

אמיר לוי:

מישהו צריך להגיד האם מדובר ב- "ננו" או

לא? מכיוון שזה נושא לא פשוט, מצא מס הכנסה

לא להתייחס לזה או כי יש אנשים שהמקצוע

שלהם הוא להגיד מה זה ננו ומה זה לא. מי

שמטבע הדברים עוסק בזה ביום יום שלו, זה

המדען הראשי.

ההגדרה כאן "ראש המינהל למחקר ופיתוח ת

תעשייתי" - פירושו המדען הראשי במשרד

התעשייה והמסחר. זה האיש שמתעסק עם זה, זה

האיש שמבין בזה. ולכן אמרנו כדי שזה לא

יהיה נתון לפרשנות של "הרשעים" ממס הכנסה,

ניתן את זה למדען הראשי להחליט.

סמדר אלחנני:

אז כדאי לכתוב שזה גם מדען ראשי.

אמיר לוי:

זה כתוב.

אנה שניידר:

הם מפנים לחוק הרלוונטי. ההגדרה של "שוק"

נאמר קודם שיש איזשהו תיקון.

אבי פלדמן:

מה שאנחנו מבקשים זה להוסיף את התוספת.

אני בסוף אתייחס לגבי הבקשה של משרד

המשפטים, שאנחנו נעבור על ההגדרה שוב.

התוספת שאנחנו מבקשים להוסיף היא בהגדרת

"שוק" "מדינה או טריטוריית מכם נפרדת". או:

"גוש סחר המורכב לפחות משלוש מדינות או

טריטריות מכם נפרדות ולהם זיקה

גיאוגרפית ברורה".

דוידה לחמן-מסר:

וזה גם לא נדון בממשלה.

אבי פלדמן:

דידי, אני אמרתי את זה בתחילת דבריי.

אנה שניידר:

עד יום שלישי.

דוידה לחמן-מסר:

אני מבקשת שתהיה לנו גם את ההזדמנות כמו

האוצר להביא נוסח משלנו.

היו"ר יעקב ליצמן:

אני מבקש להסביר שוב. רבותיי, לממשלה יש

את הזכות להעביר מה שהיא רוצה. כל

הויכוחים האלו שיש כאן שהממשלה כל אחד או

לא, אני אעביר את זה למזכיר הממשלה ואעיר

לו את זה, כאילו שאין כל אחד כאן. אני לא

יודע למה זה צריך להיות כך.

למשל, הסעיף האחרון "גוש סחר של שלוש

טריטריות", אז יכול להיות מאה שערים עם

עיר העתיקה ואבו-דים גם.

ולכן אני כרגע מעיר את זה, כל ההוראות

האלו מה שהיה כאן, אני אעיר את זה לממשלה

במשך היום. אבל בינתיים אנחנו ממשיכים.

אהוד רצאבי:

ברשותך, אני מקודם שאלתי את אבי פלדמן

לגבי הגדרה מהו "שוק", מה זה 12 מיליון וכן

הלאה. ביקשתי לדעת איזה מדינות לא נכללות.

בינתיים מה קורה למשל בוסניה, קרואטיה,

מקדוניה, כל אותן מדינות חדשות. האם אתם

מוצאים לזה פתרון. אולי יש לנו יצואנים

שמייצאים דווקא לשם.

אבי פלדמן:

אני צריכים למצוא את נקודת החיתוך בין

שלוש הקבוצות. זאת אומרת, זה יצואן מעל 75

אחוז מתוצרתו מיוצא לאותה מדינה. אנחנו

עושים את החיתוך ברמת המדינות.

המדינות שהזכרת הן המדינות היחידות שלא

נופלות גם להגדרה המתוקנת עם גושי סחר.

זאת אומרת מי שייפול בהגדרה המתוקנת, הם

רק אלו שמייצאים בלבד למדינות הגוש

היוגוסלבי ולא מייצאות למדינות נוספות.

ניסיתי להרחיב את ההגדרה כמה שאני אפשר

כדי לכסות.

יורם בליזובסקי:

רציתי להעיר את ההערה של חבר-הכנסת

רצאבי, אבל אני רוצה להביא דוגמה. בהחלט

יכול להיות שייצואן חדש, מפעל חדש שמתחיל

שוק חדש וצריך להשקיע והוא גם מכוון את

המוצר שלו לשוק הזה, זה לא דבר שהוא בלתי

אפשרי. בשיטה הזאת סוגרים הרבה אפשרויות

שלא היתה כוונת המחוקק. ודאי לא כוונה של

מי שהציע בחוק במתכונתו החדשה.

דוידה לחמן-מסר:

הנוסח לפני התיקון היה נוסח שנבדק, אבל

על בסיס הטענות השונות שהועלו בוועדה

בהקשר של הסכמים בינלאומיים והנוסח של

החוק כפי שהובא בפניכם, טרום התיקון, ואני

מקווה שגם התיקון בפירוש, עולה בקנה אחד

עם הבדיקות המשפטיות שאנחנו עשינו לגבי

המחויבויות שלנו על-פי הסכמים

בינלאומיים.

היו"ר יעקב ליצמן:

כל חבר כנסת רשאי להעלות מה שהוא רוצה.

אני מעיר, אני יודע בדיוק מה שאני מעיר

עכשיו. כל חבר-כנסת יכול להעיר מה שהוא

רוצה, יכול להגיד, הוא יכול להגיש

הסתייגות. הוא לא יכול להפריע לי לדיון,

חד-משמעי. אנחנו יכולים לקבל, יכולים

לדחות, יכולים לפצל, יכולים לא לבצע.

יכולים לעשות מה שהם רוצים. אף אחד לא

יכול להגיד לי, אל תביא.

זה לא יכול להיות. הסיבות שיהיו סיבות מה

שיהיו. הממשלה יש לה זכות. ולכן זה התגובה

שלי כללית, גם על ההוראות כמה דברים. אם

היה יושב חבר-כנסת וכל אחד יהיה זכאי - אני

יכול להגיד אחת משתי דרכים. או לקבל את זה

ולהכניס את זה כהסתייגות על דעת רוב

החברים. או להגיש הסתייגות, אם זה

הסתייגות עקרונית, אנחנו נצביע עליה.

אם זו לא הסתייגות עקרונית, אנחנו נעלה את

זה ישירות למליאה. דרך אחרת אין לי, כמה

שידוע לי ואני לא כל-כך בקי בחוקים, בגלל

זה יושבת כאן יועצת משפטית והיא בודקת

אחרי כל תו ותו, מה שאני צריך לעשות, מה

שמותר לעשות. אין לי דרך אחרת, זו הדרך

שאני צריך לדעת.

רבותיי, מי שרוצה שיפנה לבג"צ, מי שרוצה

שישתתף או שלא ישתתף בדיון. דבר אחד אני

אומר, אני לא אתן לאף אחד להפריע לדיונים

כאן. אנחנו ממשיכים בדיונים, כל אחד יכול

להגיש הסתייגות. את ההערה שלך אמרתי כבר

שאני אעביר, גם אני, את יכולה לעשות את זה

בדרך המקובלת שלכם. אני מניח שגם הם יעלו

את זה בדרכים משלהם. בזה הסתיים הויכוח,

לא רוצה לשמוע יותר על זה.

אנה שניידר:

אני רק רוצה להעיר הערה לפרוטוקול שכבר

אמרתי, אבל שזה יהיה ברור. אני לא מוכנה

לקרוא את הנוסח הכחול כשאני יודעת שיש

תיקונים כאלה ואחרים. ולכן אני זאת

שהצעתי לקרוא את הנוסח המתוקן, וזה לא

מתפקידה של הוועדה לבדוק אם הממשלה

הסכימה או לא הסכימה. אם יש תיקונים שלא

מוסכמים וירצו לעשות שינוי - שיעשו אותם

עד יום שלישי.

היו"ר יעקב ליצמן:

תודה רבה, זה בדיוק מה שעשיתי.

יעל ייטב:

אני רוצה פשוט גם להעיר לפרוטוקול שיהיה

ברור. המבחן שאנחנו פה בחרנו למתן ההטבות,

למתן גם במסלול המענקים וגם במסלול

החלופי, הוא התרומה לתוצר המקומי הגולמי.

הנושא הזה והקריטריונים שנקבעו פה, נבדקו

גם על-ידי משרד המשפטים, גם על-ידי כל

המחלקות הבינלאומיות שעוסקות בזה.

זה לפי החוות-דעת המשפטיות של כל

המשפטנים שהיו. זה עומד, אין פה הפרה של

איזה הסכמים שמדינת ישראל חתומה עליהם.

זה עומד בהסכמים ואין שום בעיה עם

הקריטריון הזה. ולכן חשוב לי להגיד, ואני

מניחה שזה גם מה שדידי אמרה, היא פשוט

רוצה רק לבדוק האם גם הנושא של גוש סחר,

עומד במבחן הזה.

היו"ר יעקב ליצמן:

מי רוצה לבדוק?

יעל ייטב:

דוידה לחמן-מסר.

היו"ר יעקב ליצמן:

היא רוצה לבדוק דבר אחר. היא אומרת שלא

היה לכם שום זכות לבוא לכאן לדיון, עד שזה

לא עבר ועדת שרים - אני חולק על זה. אני

חולק על זה לא בגלל שאני לא חושב שלא צריך

לעבור - צריך לעבור, צריך לעשות סדר

בדברים. לא מתפקידי, כפי שאנה שניידר אמרה

לי, אני לא הולך לבדוק את זה. תודה רבה.

אנה שניידר:

עכשיו אנחנו עוברים לתיקון סעיף 40(א)

לחוק. סעיף 40 (א) לחוק העיקרי, יש בו

הגדרות. והתיקון הראשון מתייחס להגדרה של

בנין תעשייתי. ההגדרה בחוק הקיים וזה לא

נמצא לפניכם, אומרת כך.

"בניין תעשייתי" - בנין שהוקם בהתאם

לתכנית מאושרת אשר הוכח למנהל כי:

(1) בנייתו נגמרה אחרי יום ג' בניסן התשכ"ח

(1.4.1968).

(2) כולו או עיקר שטחו בשיעור שנקבע בכתב

האישור, יושכר לראשונה למפעל מאושר, שהוא

מפעל תעשייתי. אשר בתוכניתו כלולה שכירת

בנין כאמור, אשר טרם חלפו שמונה שנים מיום

אישור התכנית שלו.

(3) ההסכמה תיעשה תוך התקופה שנקבעה בכתב

האישור.

(4) הבניין או חלקו אשר יושכר כאמור, לא

יימכר, לא יוחכר ולא יושכר לפני שהושכר

לראשונה כאמור."

מה רוצים עכשיו לעשות? רוצים להחליף את

פסקה (2) ולומר כך:

"כולו או עיקר שטחו יושכר לראשונה:

(א) ממפעל מאושר שהוא מפעל תעשייתי אשר

בתכניתו כלולה שכירת בנין כאמור, והכל

בשיעור שנקבע בכתב האישור ובתוך התקופה

שנקבעה בו. ובלבד שטרם חלפו שמונה שנים

מיום אישור התכנית.

(ב) מפעל מוטב שהוא מפעל תעשייתי, ובלבד

שטרם חלפו שמונה שנים מתום השנה שבה החלה

לגביו ההשקעה המזערית המזכה."

ותיקון נוסף של פסקה (3), אותה פסקה שמדברת

על השכרת תוך תקופה שנקבעה בכתב האישור,

תימחק. אם אפשר לקבל הסבר למה עשיתם את

השינוי הזה?

יעל ייטב:

השינוי הוא לשוני. אנחנו עכשיו בעצם

מקימים מוסד חדש בחוק עידוד להשקעות הון,

שזה המפעל המוטב. תכף אנחנו נגיע אליו, גם

הוא במסלול החלופי. ולכן אנחנו צריכים

לעשות התאמות מכל הסעיפים הרלוונטיים

ולהוסיף גם התייחסות למפעל מוטב. זה

למעשה השינוי פה, זה בעיקר שינוי נוסחי.

אוסקר אבו-ראזק:

השינוי המהותי, שיהיה אפשר גם במסלול

הטבות למפעל יש לו מסלול הטבות חלופי, מה

שנקרא "מסלול ירוק" להיכנס לתוך זה.

אנה שניידר:

עכשיו תיקון נוסף בהגדרה "בנין תעשייתי

משופץ". ההגדרה בחוק המקורי אומרת שזה

בנין שהיה בו שימוש קודם כבנין תעשייתי

או מבנה תעשייתי שהיה בו שימוש קודם

ואינו בניין תעשייתי, ובאישור המינהלה

נערך בו או בחלקו שיפוץ. והחלק המשופץ

יושכר תוך התקופה שתקבע המינהלה למפעל

מאושר, שהוא מפעל תעשייתי אשר בתכניתו

כלול בנין כאמור. וטרם חלפו שמונה שנים

מיום אישור התכנית.

עכשיו באים במקום הסיפא החל במלים "שתקבע

המינהלה" יבוא:

"כשתקבע המינהלה :

(1) למפעל מאושר שהוא תעשייתי, אשר

בתכניתו כלול בנין כאמור, ובלבד שטרם

חלפו שמונה שנים מיום אישור התוכנית;

(2) למפעל מוטב שהוא מפעל תעשייתי, ובלבד

שטרם חלפו שמונה שנים מתום השנה שבה החלה

לגביו ההשקעה המזערית המזכה.".

זה בעצם תיקון לשוני כמו בהגדרה הקודמת,

לפי מיטב הבנתי.

"(ג) אחרי ההגדרה "מענק" יבוא:

"מפעל מוטב" ו"השקעה מזערית מזכה" -

כהגדרתם בסעיף 51".

זה הגדרות חדשות שאנחנו נראה אותן בהמשך.

(3) - עכשיו יש לנו תוספת.

"לפני סעיף 41, מתחת לכותרת פר שביעי, תבוא

כותרת: "סימן א': הטבות במס בשל מפעל

מאושר".

זה תיקון טכני.

(4) בסעיף 47 - מדבר על מס על הכנסה ממפעל

מאושר בתקופת ההטבות.

והסעיף הזה, בסעיף קטן (א)(2), זה תיקון

טכני, מוסיפים סעיף, במקום סעיף 51(ח) יבוא

סעיף 51 (ב)(א)(2) שזה תיקון טכני, כתוצאה

מהוספת הסעיפים האלה לתיקון שלפנינו.

ואותו דבר בסעיף קטן (ב). בסעיף קטן (ב)(2) (א)

המלים: "או בסעיף 51 (ב)" יימחקו. זה טכני.

עכשיו מוסיפים סעיף חדש. (הוא לא מופיע

בכחול)

"50(א) הפסקה זמנית בזכאות להטבות.

50(א) לא התקיים במפעל מאושר בשנת מס

מסוימת תנאי מהתנאים המנויים בסעיף 18(א)(1)

או תנאי מהתנאים מהמנויים באישור

המינהלה, לא תהא החברה שבבעלותה מפעל

כאמור, זכאית להטבות לפי סעיף 47 באותה שנת

מס; חזרו להתקיים לגבי המפעל המאושר

התנאים האמורים במהלך תקופת ההטבות, תהא

החברה זכאית להטבות לפי סעיף 47 ביתרת

תקופת ההטבות".

יעל ייטב:

המטרה של הסעיף זה, קודם כל זו הקלה. שמנו

לב שלאור התנאים שקבועים בסעיף 18 (א)(1),

ייתכן מצב שבו בשנה מסוימת לא יתקיימו

התנאים של מכירות. זה היה במסלול החלופי

ופה זה מאוד היה חסר. מה קורה אם פתאום

בשנה אחרת לא מתמלא? לא רצינו שתישלל

ההטבה לכל אורך הדרך. רצינו להבהיר שרק

בשנה המסוימת.

אוסקר אבו-ראזק:

גם בלי הסעיף הזה, כך נהגתם בעבר, כמו

שהיה.

אמיר ברקן:

אני יודע שכך נהגתי.

היו"ר יעקב ליצמן:

הוא הציע שינהג את זה בלי שיהיה כתוב.

אמיר ברקן:

אנחנו נבחן את זה.

אנה שניידר:

יעל, את מוכנה עכשיו לקרוא?

יעל ייטב:

כן.

"(6) במקום סעיף 51 יבוא:"

אנה שניידר:

זה מסלול ההטבות החלופי, זה יהיה המסלול

הירוק.

יעל ייטב:

"(6) במקום סעיף 51 יבוא :

"סימן ב'" - הטבות במס בשל מפעל מוטב.

הגדרות - 51. בסימן זה -

"אזור", "בית-מלון" ו"ידע" - כהגדרתם בסעיף 18

(ג).

"הכנסה מוטבת" הכנסה ממפעל מוטב, כמפורט

להלן, לפי העניין:

(1) לגבי מפעל מוטב שהוא מפעל תעשייתי כל

אחד מאלה:

(1) הכנסה ממכירת מוצרים שיוצרו באותו

מפעל, לרבות רכיביהם שיוצרו במפעל אחר;

(2) הכנסת המפעל ממכירת מוצרים שהם

מוליכים למחצה, שיוצרו במפעל אחר

שבבעלותו של תושב חוץ, על-פי ידע שפותח על

ידי המפעל;

(3) הכנסה משירות נלווה למכירות כאמור

בפסקאות (1) ו-(2);

(4) הכנסה ממתן זכות שימוש בידע או בתוכנה

שפותחו במפעל;

(5) הכנסה מתמלוגים שהתקבלו בשל שימוש

בידע או בתוכנה כאמור בפסקה (4);

(6) הכנסה משירות נלווה לזכות השימוש בידע

או בתוכנה או לתמלוגים;

והכל בניכוי הנחות שניתנו, ובלבד שמקור

ההכנסה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל;

(2) לגבי מפעל מוטב שהוא בית מלון - הכנסה

ממתן שירותי תיירות;

"הרחבה" של מפעל - כל אחד מאלה:

(1) הגדלת כושר הייצור של מפעל קיים או

רכישת טכנולוגיה חדשה על ידו, שלא שימשה

אותו קודם לכן, ולגבי בית מלון - הרחבה או

הוספה של בנין לשם הגדלת מספר הלינות

בבית המלון;

(2) הקמת מפעל קשור:

ולמעט הרחבה בדרך של רכישת מפעל קיים או

בדרך של שינוי מבנה לפי חל (ה)(2) לפקודה;

אמיר ברקן:

זה נותן פתרון להסבה? הרי היום מינהלה, אם

אני מוכר לך אז אני עושה הסבה אז בכל מקרה

היא נשמרת. ובחוק הקיים אין אפשרות.

אוסקר אבו-ראזק:

זה לא קשור להסבה.

יעל ייטב:

"השקעה מזערית מזכה" - השקעה ברכישת נכסים

יצרניים, ובמפעל תעשייתי - למעט השקעה

בבניינים, הנעשית במהלך תקופה שאינה עולה

שלוש שנות מס המסתיימת בתום שנת הבחירה,

לשם הקמת מפעל חדש או לשם הרחבת מפעל,

שהיא בסכום כמפורט להלן, לפי העניין:"

אהוד רצאבי:

בסעיף 47 פסקה (4), אני מבקש להכניס תיקון

שלא קיים פה. עכשיו אני לא מדבר על

הפסקאות שאני מבקש להכניס תיקון אחר. יש

מצב אבסורדי שאדם שהוא תושב חוץ שיש לו

הטבות כתושב חוץ במפעל מאושר, עולה במהלך

תקופת ההטבות לארץ.

באותו רגע שוללים את ההטבות כיוון שהוא

הפך להיות תושב ישראל ואז שוללים לו את

ההטבות של תושב חוץ. מה שאני מבקש להכניס

כתיקון לאדם שקיבל הטבות כתושב חוץ, וגם

אם עלה לישראל - ימשיכו הטבות כתושב חוץ

לאורך כל תקופת המפעל.

אוסקר אבו-ראזק:

יש סעיף בחוק עידוד השקעות הון, בסעיף 47

(א)(1), הסעיף הזה נותן הטבות לחברת משקיעי

החוץ. לחברת משקיעי החוץ יש הרבה מאוד

בעיות מעבר למה שחבר-הכנסת רצאבי מציין.

ואנחנו קיבלנו החלטה לא לגעת בסעיף הזה

בגלל הויכוחים הרבים שהיו בינינו לבין גם

התאחדות התעשיינים.

היו"ר יעקב ליצמן:

ואתה לא יכול להגיד לחבר-כנסת, עם כל

הכבוד, שרוצה להגיש הסתייגות?

אנה שניידר:

הוא לא אומר שהם מתנגדים.

היו"ר יעקב ליצמן:

אני מציע לך להגיש את זה.

אהוד רצאבי:

יכול להיות, מה שאני ארצה להגיש זה להגיש

הסתייגות לנושא הזה.

היו"ר יעקב ליצמן:

מה אתה מציע?

אהוד רצאבי:

אני מבקש להוסיף לפי הסדר נדמה לי, זה

ייצא (א)(4). מי שנרשם כתושב חוץ בעת שהשקיע

במפעל מאושר בישראל, ימשיך להיחשב כתושב

חוץ לכל דבר ועניין למשך תקופת האישור של

המפעל. וכל עוד המפעל המאושר נמצא בתקופת

ההטבות שלו ואושר כמפעל כהשקעת תושב חוץ,

הוא יישאר…".

אוסקר אבו-ראזק:

אני לא אמרתי כן ולא אמרתי לא.

היו"ר יעקב ליצמן:

אם אוסקר אומר לנו לאנשי מס הכנסה שזה כך

היום, אז כך היום. אם זה לא ככה - אתה מגיש

הסתייגות. אני מציע להכניס

אוסקר אבו-ראזק:

אני יכול לציין שלגבי מקרה שבו אותו תושב

חוץ עלה לישראל, אנחנו אישרנו, זאת אומרת,

בהחלטה מינהלית שלנו.

אהוד רצאבי:

לא רוצה החלטה מינהלית, אני רוצה בחוק.

היו"ר יעקב ליצמן:

אתה לא מתנגד?

אוסקר אבו-ראזק:

אני לא אמרתי שאני לא מתנגד, אני רוצה

לבדוק את זה.

היו"ר יעקב ליצמן:

חבר-הכנסת רצאבי, הוא ייתן לנו תשובה

ליום שלישי. תודה.

יעל ייטב:

המשך סעיף 51 - הגדרות:

(1) לגבי הקמת מפעל חדש - סכום שאינו פוחת

מ400- אלף שקלים חדשים";

אנה שניידר:

300 אלף ש"ח.

היו"ר יעקב ליצמן:

זה מספר לא טוב? מה זה 300 אלף ש"ח?

אהוד רצאבי:

זו פשרה בין 200 ל-400 אלף.

יורם בליזובסקי:

זה מאפשר אדוני, ויש סיבה לכך.

היו"ר יעקב ליצמן:

אני בטוח שאתה תתמוך.

יורם בליזובסקי:

לא, יש גם הגיון.

היו"ר יעקב ליצמן:

לא תתמוך ב-200?

יורם בליזובסקי:

גם לא על 300, אני מכבד הסכמים. לא כולם

מכבדים, אני מכבד הסכמים.

היו"ר יעקב ליצמן:

היה פעם יושב-ראש ועדת כספים לפני, קראו

לו, אברהם שפירא ז"ל, הייתי עוזר שלו וכל

פעם הוא אמר לי, שכאן במדינה אחרי שחותמים

על הסכם מתחיל המשא ומתן.

יורם בליזובסקי:

כמעט הרגשתי כך הבוקר.

יעל ייטב:

(1) לגבי הקמת מפעל חדש - סכום שאינו פוחת

מ-300 אלף שקלים חדשים";

(2) לגבי הרחבת מפעל - סכום שאינו פוחת

מהגבוה מבין סכומים אלה:

(א)הסכום האמור בפסקה (1);

(ב) סכום השווה ל-20 אחוז או לשיעור אחר

שקבעו השרים באישור ועדת הכספים של

הכנסת, משווי כלל הנכסים היצרניים של

המפעל, ובמפעל תעשייתי - למעט משווים של

בנינים כפי שהיה בתום שנת המס שקדמה לשנה

שבה החלה השקעה המזערית המזכה; לענין זה

-".

אני אסביר לכם מה השוני. היה סכום השווה

ל20- אחוז או לשיעור אחר שקבעו השרים

באישור ועדת הכספים של הכנסת. עכשיו

הגיעו פה להסכמה אחרת, אני קודם אומרת פה

סכום השווה לשיעור המזכה ואני תכף אגדיר

מה זה השיעור המזכה.

"סכום השווה לשיעור המזכה משווי כלל

הנכסים היצרניים של המפעל ובמפעל

תעשייתי למעט משווי של בנינים, כפי שהיה

בתום שנת המס שקדמה לשנה שבה החלה ההשקעה

המזערית המזכה; לעניין זה -

(1) יראו כנכסים יצרנים של מפעל גם נכסים

יצרנים המשמשים את המפעל ואינם בבעלותו

של בעל המפעל, וכן נכסים יצרניים כאמור של

חלק מהמפעל שהוסף בשל הרחבה או של מפעל

קשור;

(2) שווי נכס יצרני יחושב כהפרש שבין המחיר

המקורי כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, לבין

סכומי הפחת שניתן היה לנכותם לפי תקנות

מס הכנסה (פחת) 1941 לגבי אותו נכס, עד למועד

שבו מחושב שווי הנכס, כשההפרש מתואם לפי

שיעור השינוי במדד מיום הרכישה של הנכס

ועד לתום שנת המס שקדמה לשנה שבה החלה

ההשקעה המזערית המזכה".

אהוד רצאבי:

זאת אומרת, אנחנו נצמדים לתקנות הפחת של

1941 בכל זאת?

יעל ייטב:

כן. אני מקריאה לכם משהו שאני מקווה שזה

אמור לתת את מה שהסכמתם. "..שיעור מזכה …."

אנה שניידר:

אבל איפה זה ייכנס?

יעל ייטב:

זה ייכנס פה ב(3).

היו"ר יעקב ליצמן:

סליחה, רבותיי, גם אני צריך להבין קצת.

אולי תסבירי לי איפה זה מוכנס?

אמיר ברקן:

אנחנו מדברים על עמוד 9 פסקה (2) (ב). כתוב

שמה היום לפניכם, שההשקעה המזערית המזכה

בהרחבה שיהיה ב20- אחוז מהשווי המופחת.

הגענו פה להסכמה בעקבות גם של התאחדות

התעשיינים להפחית וליצור טבלה שאומרת

כדלקמן: "מי ששווי הנכסים המופחתים שלו

הוא עד 140 מיליון ש"ח - אז ההשקעה המזערית

המזכה תהיה 12 אחוז". מי שבין 140 ל-500 מיליון - 7 אחוז. (7 על הדלתא).

אוסקר אבו-ראזק:

זאת אומרת 12 אחוז על ה-140.

אמיר ברקן:

ומי שמעל 500 מיליון 5 אחוז, על הדלתא?

היו"ר יעקב ליצמן:

אני רוצה לשמוע מיורם בליזובסקי. את רוצה

לענות במקומו?

נירה שמיר:

הנוסח מקובל עלינו. לגבי ה-12 אחוז עדיין

לא הסכמנו.

היו"ר יעקב ליצמן:

בסדר, מקובל?

יעל ייטב:

אני אקריא לפרוטוקול.

"שיעור מזכה" - לעניין חלק שווי הנכסים שעד

140 מיליון ש"ח - 12 אחוז; לעניין חלק שווי

הנכסים שבין 140 מיליון ש"ח לבין 500 מיליון

ש"ח - 7 אחוזים; לעניין חלק שווי הנכסים

שמעל 500 מיליון - 5 אחוז".

יורם בליזובסקי:

גבירתי, אני רוצה לשאול, ככה אתם הבנתם את

זה. סכומים עד 140 - זה 12. בין 140 ל500- - 7

אחוזים. מעל 500 - 5 אחוז.

היו"ר יעקב ליצמן:

או-קיי. תודה.

דוידה לחמן-מסר:

בעמוד 9 - סעיף (2)(ב)(1) - כתוב: "..יראו כנכסים יצרניים של מפעל גם נכסים יצרניים

המשמשים את המפעל ואינם בבעלותו….".

לפי דעתי זאת הגדרה רחבה מדי. כי זה אומר

שכל נכס של קבלן שהוא נותן לשירות למפעל -

ניתן לראות את הנכסים שלו כנכס. צריך היה

להגיד: "נכסים המשמשים…".

היו"ר יעקב ליצמן:

אני דווקא חושב שזה נכון, גם מה שאת

אומרת.

אוסקר אבו-ראזק:

זה נכסים מושכרים.

דוידה לחמן-מסר:

הם לא מושכרים, לא כתוב כאן. אין לי

התנגדות מראש לנכסים שמוחכרים למפעל,

שבבעלות גורם אחר ייחשבו כנכסים, אין לי

בעיה. ההגדרה כפי שהיא מנוסחת פה, כוללת

גם נכסים שאין ביניהם ובין המפעל שום

זיקה משפטית.

אוסקר אבו-ראזק:

לא מסכים אתך. כתוב "משמשים".

דוידה לחמן-מסר:

סליחה, אבל אני אסביר לך משפטית.

אוסקר אבו-ראזק:

אבל גם היום בסעיף 74, כתוב בהגדרת נכסים:

"נכסים שמשמשים את המפעל ואינם בבעלותו".

ואנחנו מעולם לא באנו ואמרנו שקבלן משנה

שיש לו נכסים, שעושה אתם איזה שהיא פעולה.

דוידה לחמן-מסר:

זה למטרות אחרות.

אוסקר אבו-ראזק:

אבל זה לא נכון, בדיוק לאותה מטרה.

דוידה לחמן-מסר:

סליחה, אני מסבירה, סעיף 74 יש לו את

השקיפה שלו. הסעיף הזה כפי שהוא מנוסח.

היו"ר יעקב ליצמן:

דידי, אני רוצה להבין דבר אחד. את ההערה

הבנתי. בא אוסקר אומר שזה מכוסה. אני בכלל

חולק על זה, מה פירוש חולק? לא איכפת לי גם

שזה יהיה חלק שיכירו גם בזה. אבל מה, אתם

לא רוצים. הוא גם לא רוצה. והוא אומר, אני

מכוסה בזה. מה מפריע לך?

דוידה לחמן-מסר:

אני סבורה שבנוסח הזה כפי שנמצא אצלכם

לאור תכלית החקיקה הזאת, הוא לא מכוסה.

היו"ר יעקב ליצמן:

מפריע לך לשנות את מה שהיא אומרת?

דוידה לחמן-מסר:

לדוגמה, המפעל מתפשר עם קבלן להסעת

העובדים. האוטובוסים של הקבלן לכאורה

יכול שיטען שהם חלק מהנכסים שמשמשים.

אוסקר אבו-ראזק:

חד משמעית לא.

היו"ר יעקב ליצמן:

דידי, מה המלים?

דוידה לחמן-מסר:

"..המשמשים את המפעל בהתאם להתחייבויות

מערכת משפטית מסודרת..". משהו כזה, צריך

איזשהו הסכם.

היו"ר יעקב ליצמן:

מותר לי להגיד משהו? אני מתנגד.

דוידה לחמן-מסר:

למה?

היו"ר יעקב ליצמן:

כי אני חושב שצריך להיות מקל דווקא. אני

חולק על עצם הדבר, לא איכפת לי שיש לו גם

אוטובוסים.

אנה שניידר:

שיביאו ליום שלישי איזה נוסח מוסכם.

אוסקר אבו-ראזק:

כל המטרה וכל הכוונה על נכסים מושכרים.

היו"ר יעקב ליצמן:

חבר-הכנסת רצאבי, מה אתך?

אהוד רצאבי:

אני אתך.

היו"ר יעקב ליצמן:

בכל אופן אני מקבל מה שאנה אמרה, שלקראת

יום שלישי הם יביאו לכם איזו הסכמה.

סמדר אלחנני:

ההגדרה שבפסקה (2) עמוד 7 - "הכנסת המפעל …".

פשוט הניסוח שלה לדעתי הוא כל-כך לא ברור.

"הכנסת המפעל (שזה המפעל המוטב) ממכירת

מוצרים שהם מוליכים למחצה (שזה ה"פבלס")

שיוצרו במפעל אחר שבבעלותו של תושב חוץ,

על-פי ידע שפותח על-ידי המפעל המוטב".

עכשיו מה זה הכנסה פה? כל המכירה של כל

ה"פבלס" שמישהו אחר מקבל עליה אולי הטבות,

אותו מפעל. יכול להיות פה ספירה כפולה.

אני אומרת לכם, תגדירו את זה, כי ההגדרה פה

היא לא ברורה.

אמיר ברקן:

זה הכנסת המפעל בארץ. מישהו אחר עשה

עבורו, מקבלנות משנה, את הייצור

בחוץ-לארץ.

סמדר אלחנני:

אז עכשיו איפה אתה מקזז את התשלום? זו הרי

העברה ממפעלים, האם זו העברה בין מפעלית?

אוסקר אבו-ראזק:

נניח ויש לי מפעל, חלק מהייצור נעשה

על-ידי אדם אחר ואני משלם לו עבור אותה

פעולת ייצור.

היה חשש שיבוא פקיד השומה ויגיד: "אה, אתה

מייצר אצל מישהו אחר? לכן אתה לא בעל מפעל

יצרני". ולכן אמרנו: "אתה יודע מה, ייצור זה

כולל גם את הפעולה שקבלן משנה עושה את

העבודה". רק לצורך הקביעה האם המפעל הזה

הוא תעשייתי או לא תעשייתי. והאם ההכנסה

ממכירת אותו מוצר שעשה לקבלן משנה - היא

הכנסה ממפעל מאושר או לא. נקודה.

סמדר אלחנני:

אני רוצה להבין. האם יש פה רק את ההכנסה

בניכוי?

אוסקר אבו-ראזק:

לא, כי אנחנו מדברים על גידול במחזור.

מחזור לא קשור בהוצאות. מחזור קשור

בפדיון. אני אומרת לך, כל מה שרצינו, בעצם

מה שהם רצו, שלא יבוא פקיד השומה ויגיד

שמפעל יצרני שמייצר חלק מהמוצר אצל קבלן

משנה - שלא תבוא ותגיד לו "זה לא מפעל

תעשייתי, זה לא מפעל יצרני". זה הכל.

היו"ר יעקב ליצמן:

תודה.

יעל ייטב:

המשך סעיף 51 - הגדרות (עמוד 10).

"חברה בהשקעת חוץ" - כהגדרתה בסעיף 53(ח);

"חברה מוטבת" - חברה שהתאגדה בישראל

ושהשליטה והניהול בה נעשים מישראל, שהיא

בעלת מפעל מוטב, ושמתקיימים בה כל אלה:

(1) סעיפים 64(א) רבא ו-64(א) רבא (1) לפקודה

אינם חלים עליה והיא אינה קיבוץ כהגדרתו

בסעיף 564 לפקודה;

(2) החברה מנהלת בשנת המס פנקסים קבילים

ומגישה דוחות, לפי חוק זה ולפי הוראות

הפקודה;

(3) החברה ובעל תפקיד בה, כהגדרתו בסעיף 119

(א) רבא (ד) לפקודה, לא הורשעו בעשר השנים

שקדמו לשנת הבחירה ובתקופת ההטבות,

בעבירה כמפורט להלן:

(א) עבירה לפי סעיפים 216 עד 220 ו-224 (א) רבא לפקודה;

(ב) עבירה לפי סעיפים 117 עד 120 לחוק מס ערך

מוסף, התשל"ו-1975;

(ג) עבירה לפי סעיפים 98 עד 99 לחוק מיסוי

מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) התשכ"ג-1963;

"מענק" - הלוואה או מענק לפי חוק זה";

היו"ר יעקב ליצמן:

רבותיי, יש למישהו הערה?

ירון רייכמן:

בסעיף (1) - הסעיף הזה מוציא מתחולת החוק.

היא איננה קיבוץ כהגדרתו בסעיף 54. יש הרבה

מאוד קיבוצים שיש להם מפעלי תעשייה.

אוסקר אבו-ראזק:

בחברה נפרדת?

ירון רייכמן:

או בשותפות או בתוך הקיבוץ. או בשותפות

בבעלות הקיבוץ. יש פה מפעלי תעשייה.

אוסקר אבו-ראזק:

נניח והיום קיבלת מסלול חלופי על שותפות

בבעלות קיבוץ?

ירון רייכמן:

נכון להיום יש הסדר בקיבוצים. כי לא רצו

בגלל החוק הזה להכתיב לקיבוצים את צורת

ההתנגדות שלהם. אז יש נכון להיום הסכם

לגבי מסלול חלופי, לדוגמה, באזור המרכז

היום, חברה היום משלמת שנתיים פטור, אחרי

זה חמש שנים. אז לגבי קיבוץ הגיעו להסכמה

ששיעור המס יהיה 25 אחוז עד לגובה ההשקעה

בנכסים גבוהים.

אוסקר אבו-ראזק:

איזו הסכמה? יש הסדר בחוק, אנחנו לא

נוגעים בזה.

אבי פלדמן:

הקיבוץ עצמו לא מקבל היום, מקבל שותפות

של הקיבוץ.

דוידה לחמן-מסר:

ואם הוא יקבל מחר, איך השותפות תקבל מחר

לפי ההגדרה?

אוסקר אבו-ראזק:

אנחנו מדברים על מסלול הטבות חלופי, וזה

אומר שההכנסה צריכה להיות למטה בחברה.

דוידה לחמן-מסר:

אין לי בעיה שהיא תהיה למטה ולא בקיבוץ.

אוסקר אבו-ראזק:

וכשמחלקים אותה למעלה, יש דיבידנד.

דוידה לחמן-מסר:

אני מסכימה אתכם, כמו שהממשלה החליטה שזה

צריך להיות חברה, הועלתה כאן בעיה והבעיה

היא שחלק מהתעשייה הקיבוצית היא לא

באמצעות חברה, אלא באמצעות שותפויות

מוגבלת.

היו"ר יעקב ליצמן:

דידי, מה היה עד עכשיו?

אוסקר אבו-ראזק:

גם היום הן מקבלות?

דוידה לחמן-מסר:

היום הן לא מקבלות, אלא בהתאם למסגרת.

אוסקר אבו-ראזק:

זו לא מסגרת, זה הסדר בחוק.

דוידה לחמן-מסר:

החוק הזה שונה מהחוק הקיים. הוא גם מגדיל

את כמות הזכאים מהחוק הקיים. הוא בוחר

מסלול מס על פני מסלול של מענק. והשאלה

היחידה שהוועדה הזאת שאנחנו מבקשים

להעלות, אני לא אומרת שלדעתי היא כפולה

להחלטות הממשלה, השאלה היחידה האם זה

נכון ומוצדק להוציא תעשייה שהיא במסגרת

שותפות מוגבלת בין קיבוץ ובין צד שלישי,

ממסלול ההטבות החדש שהחוק הזה יוצר. זה

הכל.

היו"ר יעקב ליצמן:

לזה התכוונת, לגבי מה שהיא אמרה?

ירון רייכמן:

כן. ברשותך, יש פה מפעלי תעשייה עם היקף

פעילות ייצוא של מיליארדי דולרים בשנה.

אנחנו חישבנו את זה גם עם התאחדות

התעשיינים. אי אפשר להוציא את כל המפעלים

מאלה מתחולת החוק של המסלול החלופי. ומה

שאנחנו מציעים זה למחוק את זה ולהגדיר את

ההסדר שקיים נכון להיום.

יורם בליזובסקי:

אני רוצה לחזק את דבריו של ירון רייכמן.

אנחנו בכל הדיונים מול משרד התעשייה

ראינו את התעשייה הקיבוצית.

היו"ר יעקב ליצמן:

רבותיי, שואלים אתכם כאן, עד עכשיו היה

אותו דבר. אז דידי הסבירה שיש הבדל, יש

שוני. בסדר, כי היום רוצים להוסיף גם על

זה.

יורם בליזובסקי:

כל מה שהיה בהקשר עד היום, צריך להישאר

במכלול.

היו"ר יעקב ליצמן:

יורם, אני פונה אליך, מה עלות השינוי שהוא

מבקש?

אוסקר אבו-ראזק:

אדוני, זה לא קשור לעלות.

היו"ר יעקב ליצמן:

אני שואל ולא אתה, עם כל הכבוד, מותר לי

לשאול.

יורם בליזובסקי:

אדוני היושב-ראש, בכל הדיונים שקיימנו - -

-,

היו"ר יעקב ליצמן:

שאלתי שאלה, כמה "ג'ובות"?

יורם בליזובסקי:

אני אנסה להסביר כמיטב יכולתי. המעבר

למסלול אוטומטי, מבטלת את שיקול הדעת

שהיה למינהלה לקבל החלטות.

היו"ר יעקב ליצמן:

לא, זו לא השאלה וזו לא תשובה. תסלח לי,

אתה לא חייב לענות לי אם אתה לא יודע.

שאלתי, אם נכניס את כל הנושא של הקיבוצים

מה שהוא מבקש, מה התוספת לעלות הזאת.

יורם בליזובסקי:

אני לא יודע.

היו"ר יעקב ליצמן:

תודה רבה. אולי נשאל את מי שמייצג את

הקיבוצים, אדוני, אולי תסביר לי מה זה

אומר לגביכם?

ירון רייכמן:

עלות כספית נכון להיום, מפעל במסלול

חלופי.

אוסקר אבו-ראזק:

לא, אמרת קודם שזה עשרות מיליוני דולרים

מייצרים.

ירון רייכמן:

לא, אני מדבר על מיליארדי דולרים.

אוסקר אבו-ראזק:

ואם זה מיליארדי דולרים, אז כמה המס?

ירון רייכמן:

אתם באים לעשות שינוי.

אוסקר אבו-ראזק:

אני רוצה להסביר. אנחנו מדברים על מסלול

מה שנקרא "חלופי". המסלול החלופי אומר

שהחברה תהיה פטורה ממס, אבל כאשר הרווחים

של החברה מחולקים לבעלי המניות - המס 36.25

אחוז. ברגע שהמסגרת היא שאין דבר כזה בעלי

מניות, אלא הכנסות עולות ישירות - אז זה

עוקף את הכוונה. קיבוץ הוא ממוסה כמו

יחיד. יחיד אין לו מסלול חלופי. היום אין

הבדל בין קיבוץ לבין יחיד, יחיד לא מקבל

מסלול חלופי.

היו"ר יעקב ליצמן:

בא קיבוץ בעזרת ההסבר של דידי ואמרו ככה,

"נכון, עד היום היינו ככה, מהיום אתם

פותחים ופורצים". אז השארתם בחוץ למה? אם

זה הטענה שלהם.

דוידה לחמן-מסר:

לא בדיוק.

אוסקר אבו-ראזק:

כל היחידים במדינה לא מקבלים מסלול

הטבות חלופי. כל היחידים במדינה לא

מקבלים את המסלול הירוק. עכשיו אם כל

היחידים במדינה לא מקבלים, אז למה

שהקיבוצים כיחידים יקבלו? זה לא אני מבין.

דוידה לחמן-מסר:

אני רוצה להסביר רק נקודה אחת שהיתה כאן.

חלק מהקיבוצים הקימו חברות למטה ואז הם

יהיו זכאיות. אני חולק על חברי, ברמת

הקיבוץ לא מגיע להם שום הטבה. ואולם המקרה

היחידי שהוא מקרה בעייתי לתנועה

הקיבוצית מאחר והיא לא בנתה את המפעלים

שלה בהתאם לחקיקה, אלא בהתאם לתפיסה

האידיאולוגית.

חלק מהקיבוצים בנו מפעל בשותפות מוגבלת

עם חברה למשל. אני חברה בע"מ בונה בשותפות

עם הקיבוץ, בית-יצחק סתם דוגמה, מושב,

שותפות מוגבלת להקמת מפעל זיתים. עכשיו

המצב הזה צריך היה, ואוסקר צודק, אם אנחנו

נשאיר את זה ישירות כמו שכתוב כאן, אז אף

אחד לא ישלם גם את ה-36 אחוז.

לכן צריך היה למצוא אולי, אם רוצים לפתור

את הבעיה, ייתכן שיש לה פתרונות. ששותפות

מוגבלת אשר נעשית יחד עם קיבוץ, ורק יחד

עם קיבוץ, לא עם כל תעשייה אחרת, אם

השותפות המוגבלת תשלם מס ברמה של 36 אחוז

על ההכנסות שלה, מקום שהיא באה לייחס אותה

לשותפות, או אז לא היתה מניעה מלהחיל גם

לגביהם את המסלול הזה ובלבד שתקבל את ה36-

אחוז. בין ברמת שותפות ובין ברמת חברה.

אוסקר אבו-ראזק:

דידי, תאמיני לי, מקימים שותפות רק בדבר

אחד. גם פה, גם באינדונזיה וגם

בארצות-הברית. מקימים שותפות רק בגלל דבר

אחד, כדי לקזז הפסדים. בגלל זה מקימים

שותפויות. עכשיו שותפות, כל עוד סעיף 63

לפקודה נמצא במתכונתו, אי אפשר לעשות דבר

כזה.

ירון רייכמן:

היום, חברה משלמת 25 אחוז מס לרשות

המחוזית ועל הרווחים לחלוקה, אם היא

מחלקת דיבידנד משולם עוד 15 אחוז. על ה-75

אחוז רווח שחולק למעלה. סך-הכל 36 נקודה

משהו. מה קורה היום בקיבוצים? קיבוץ זה

עבודה שיתופית, זה לא יחידים

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]