פרוטוקול מספר 715, ועדת הכלכלה, 05/03/2018

הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 715

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ח באדר התשע"ח (05 במרץ 2018), שעה

11:30

סדר היום:

פרק ה' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק

התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום

המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019),

התשע"ח-2018 (מ/1196).

נכחו:

חברי הוועדה:

איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר

דב חנין

עליזה לביא

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'

מוזמנים:

מימון שמילה – מנכ"ל בפועל, משרד התקשורת

זיו גלעד – עו"ד, ממונה בייעוץ המשפטי,

משרד התקשורת

עדי קופולוביץ – עו"ד, מנהל תחום בכיר

רגולציה, משרד התקשורת

תמר ארז – מרכזת בכירה כלכלה ורגולציה,

משרד התקשורת

שירלי שיף – יועצת השר, משרד התקשורת

אבי שמידט – יועץ השר, משרד התקשורת

שי באב"ד – מנכ"ל, משרד האוצר

שירה גרינברג – סגנית הממונה על

התקציבים, משרד האוצר

רעיה עדני – רכזת תקשורת ותיירות באגף

התקציבים, משרד האוצר

עמרי בן חורין – רפרנט תקשורת ותיירות

באגף התקציבים, משרד האוצר

אסתי פלדמן – עו"ד בלשכה המשפטית, משרד

האוצר

סא"ל שלומי ממן – ראש ענף התרעה, פיקוד

העורף, משרד הביטחון

שיר אייל – מש"קית דוברות, דובר צה"ל, משרד

הביטחון

אלידור בליטנר – עו"ד, מחלקת ייעוץ

וחקיקה, משרד המשפטים

יוליה שמאלוב ברקוביץ' – יו"ר המועצה,

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

ניר שויקי – מנכ"ל בפועל, הרשות השנייה

לטלוויזיה ולרדיו

אופיר ביתן – עו"ד, יועמ"ש בפועל, הרשות

השנייה לטלוויזיה ולרדיו

גילה ורד – עו"ד, עוזרת ראשית ליועמ"ש,

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מיכל גרוס – עו"ד, הרשות השנייה

לטלוויזיה ולרדיו

ד"ר יפעת בן חי שגב – יו"ר, המועצה לשידורי

כבלים ולשידורי לוויין

טל איזנפלד – עו"ד, מינהלת הסדרת

השידורים, המועצה לשידורי כבלים

ולשידורי לוויין

אלינור כליפזאדה – כלכלנית, המועצה

לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

מירב שטרוסברג אלקבץ – מנהלת תחום הגנה

על הצרכן, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי

לוויין

שרית הכט – עו"ד, יועמ"ש, שידורי קשת

אילאיל לבנת – עו"ד, יועמ"ש, שידורי רשת

מירב שחר – שידורי רשת

דבורה קמחי – עו"ד, סמנכ"לית רגולציה

וייעוץ משפטי, ישראל 10

מירי נאור אליאס – עו"ד, יועמ"ש, ערוץ 20

מיכל רפאלי כדורי – סמנכ"לית רגולציה,

חברת יס

מיכל פליישר – סמנכ"לית רגולציה, חברת

הוט

יורם מוקדי – עו"ד, סמנכ"ל תוכן, חברת הוט

דקלה בירן – עו"ד, יועצת משפטית, חברת

החדשות

אודי מירון – יו"ר, ענני תקשורת

שרון למברגר – מנכ"ל, ענני תקשורת

ליאור תמאם – עו"ד, אחראי על היצירה

המקורית, איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים

ומבצעים

צילה לוי – אחראית פרויקטים, איגוד

התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

איתמר אביטן – מנכ"ל אקט – איגוד העובדים

בקולנוע והטלוויזיה, ארגוני יוצרים

ומבצעים

אסנת טרבלסי – יו"ר הפורום הדוקומנטרי

בישראל, ארגוני יוצרים ומבצעים

דוד גלנוס – יו"ר איגוד האומנים

והתקשורת, ההסתדרות הכללית החדשה

חיים סלוצקי – בעלים, סלוצקי הפקות (הוט

בידור ישראלי)

אורי בסט – עו"ד, יועץ משפטי, ערוץ הספורט

אלונה אבט – מנכ"לית, ערוץ הופ

אבי רוזן – מנכ"ל, רדיו קול חי

בצלאל כאהן – רדיו קול חי

דוד דהאן – הארגונים החברתיים בכנסת

מודי שרפסקי – עו"ד, שדלן/ית, מייצג/ת את

חברת יס

נגה רובינשטיין – עו"ד, שדלן/ית (קריספין

רובינשטיין בלכר ושות' – עורכי דין)

מייצג/ת את קשת, רשת וערוץ 10

נועה גונן – שדלן/ית (גורן עמיר יועצים

בע"מ), מייצג/ת את הוט

יהושע שלמה זוהר – שדלן/ית (גורן עמיר

יועצים בע"מ), מייצג/ת את הוט

דפנה כהן איוניר – שדלן/ית (כהן רימון

כהן, מייצג/ת את יס

רוני ליטינצקי – שדלן/ית (כהן רימון כהן),

מייצג/ת את יס

אורלי בן שמאי – שדלן/ית (אימפקט ל.א.ב

בע"מ), מייצג/ת את רשת

תמר אברמוביץ – שדלן/ית (פוליסי בע"מ)],

מייצג/ת את סלקום, פרטנר וקשת

טל נחום – שדלן/ית

ייעוץ משפטי:

אתי בנדלר

נעמה דניאל

מנהלת הוועדה:

לאה ורון

רישום פרלמנטרי:

אירית שלהבת

פרק ה' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק

התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום

המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019),

התשע"ח-2018, מ/1196

היו"ר איתן כבל:

שלום לכולם. גברתי מנהלת הוועדה, היועצות

המשפטיות, רשמת, דובר, אורחים נכבדים,

חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, אני רוצה

לקבוע את סדר העבודה שלנו. אתחיל ואומר

שאנחנו נשב כאן עד השעה 13:00 ואז נצא

להפסקה של חצי שעה. לאחר מכן ב-13:30 נתכנס

שוב ונשב עד שעה 16:00. זה מבחינת לוח

הזמנים.

יעקב אשר (יהדות התורה):

אין היום ישיבת סיעה כי גבאי בחוץ לארץ?

היו"ר איתן כבל:

בלי שום קשר, הייתי יושב פה.

יעקב אשר (יהדות התורה):

רציתי רק לדעת.

היו"ר איתן כבל:

אני מודה לאדוני שעוקב אחרינו...

יעקב אשר (יהדות התורה):

בימים אלה בוודאי...

היו"ר איתן כבל:

מחר תהיה לנו עוד ישיבה שתארך כ-3 שעות,

כמדומני.

קריאה:

עוד לא יצא זימון.

היו"ר איתן כבל:

ייצא זימון.

לאה ורון:

למען האמת, יצא זימון.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

תתכוננו לזימון למוצאי שבת...

היו"ר איתן כבל:

זה לא דיון פתוח. הודעתי שמחר יתקיים דיון

שיארך כשלוש שעות. יצאה הודעה והיא תגיע

אליכם. לי ברור כבר שאנחנו לא יכולים

טכנית לעסוק בכל הנושאים אשר אנחנו

מבקשים לעסוק בהם. יש נושאים, שמנקודת

המבט שלי ושל משרד האוצר ומשרד התקשורת

הם must, כל מיני נקודות שיש לנו מחויבות

לגביהן מוועדת קיש – אותה הערה של חבר

הכנסת פולקמן, ונדמה לי, אם אינני טועה,

אפילו של דב חנין, אינני בטוח, בעניין

הדירקטורים, ויש עוד כמה נקודות שחשוב

מאוד להסדיר אותן קודם כול. יש עוד כמה

עניינים שנוגעים לחדשות; את עניין

הפרסומות כבר הורדנו; עניין המש"ב (מרכז

שידור ובקרה); והתשובות שאנחנו צריכים

לתת לחבר הכנסת יעקב אשר לגבי הרדיו. דנה

נויפלד לא נמצאת, חבל לי מאוד, כי אינני

חושב שמישהו כאן יוכל לתת תשובה במקום

דנה נויפלד.

יעקב אשר (יהדות התורה):

היא תגיע?

היו"ר איתן כבל:

אני מבין שלא תגיע. זיו גלעד, תוכל

להתייחס לזה?

זיו גלעד:

כן.

היו"ר איתן כבל:

העיקר שיש כאן גורם מקצועי שיש לו את

הסמכות לתת תשובות מקצועיות בעניין הזה;

ויש לנו גם את נושא הערוץ בשפה האמהרית

והטיגרינית, שגם שם אנחנו צריכים לקבל

החלטה; וכמובן יש מעל הכול את הנושא, שאני

כבר אומר לכם, לבקשתה של מיכל רפאלי

כדורי, שנמצאת ברגעים אלה בלוויה של חיים

הנגבי, שגם לי הייתה זכות להכיר אותו, והם

היו חברים טובים מאוד, התחייבתי בפניה

שאתחיל את הדיון בנושא החבילות בחלק השני

של הישיבה כדי לאפשר לה להשתתף כאן בדיון.

אומר בפתיח, ואת תתקני אותי, גברתי, במה

שנדרש תיקון, וגברתי תתקן אותי בצדדים

האחרים, אם בכלל צריך להציג הערות, רק

אזכיר ואומר שאתמול לא הגענו להבנות

והסכמות בכל הנוגע לפלטפורמות, קרי: "הוט"

ו"יס", על כל המשתמע מכך. אני לא רוצה

להרחיב את הדיון ברגע זה. אנחנו כמובן

נעסוק בו כאשר נפתח את הדיון עצמו. אני רק

יודע לומר שיש ניסיון של הרגע האחרון, שבא

בראש ובראשונה מלשכת שר התקשורת, כדי בכל

זאת לנסות להגיע לאיזו הבנה אל מול

הפלטפורמות. אינני אומר דבר וחצי דבר

לגבי המהות, אם יש הסכמות או אין הסכמות.

אני מדבר רק על המסגרת עצמה. אני עדיין

יודע לומר שרב הנסתר על היכולת שלנו

לצעוד בשדה שאיננו זרוע במוקשים, אבל

התחייבתי שאאפשר כמובן להציג את ההצעה.

אבי שמידט, אשמח מאוד-מאוד אם המנכ"ל יהיה

כאן כדי להציג את הדברים. אתה יכול לומר

לו שזה יהיה רק בחלק השני של הדיון. בסדר?

ברשותכם, כדי שנתחיל את ההקראה וכדי

שנוכל להתחיל להתקדם בעניין עצמו, עד

שנתארגן – היועץ המשפטי של משרד התקשורת,

בבקשה תתפסו את מקומכם, אני רוצה להסיר את

זה מסדר היום שלנו, במובן של לקדם את

העניין.

עליזה לביא (יש עתיד):

אדוני, אמרת שהיום הישיבה תהיה עד שעה 16:00

ומחר יהיו עוד 3 שעות. מתי? מתי יהיו

ההצבעות, רק מחר או גם היום?

היו"ר איתן כבל:

עכשיו אנחנו נכנסים להליך של הצבעות.

אנחנו עוברים להקראה.

עליזה לביא (יש עתיד):

אז מתי ייערך הדיון מחר?

לאה ורון:

פרסמנו שהדיון יתחיל בשעה 13:00, אם אני

זוכרת נכון.

היו"ר איתן כבל:

בין 13:00-16:00. בבקשה.

זיו גלעד:

אני מן הלשכה המשפטית במשרד התקשורת.

אמרנו אתמול שנבחן האם יש קושי לשדר את

התחנות "המפוצלות" (במירכאות) במסגרת

"עידן פלוס". אנחנו מחכים לתשובות על זה גם

מהרשות השנייה וגם מהגורמים המקצועיים,

על ההשלכה של זה על הקיבולת ב"עידן פלוס".

יעקב אשר (יהדות התורה):

למרות שנאמר- - -

היו"ר איתן כבל:

חבר'ה, תנו לו.

זיו גלעד:

השאלה מתחלקת לשניים: חלק ממנה הוא

בעניין קיבולת ברמה הטכנית, וחלק ממנה

הוא שאלה נורמטיבית, האם מוצדק לאפשר

לתחנות כאלה, בהינתן שהן תופסות חלק מן

הקיבולת, לשדר שם. אני מזכיר, אלה תחנות

שמשדרות רק בחלק מן היום תכנים בנושא

שונה.

היו"ר איתן כבל:

אני מבקש הבהרה. אבי רוזן, מנכ"ל רדיו "קול

חי" מעלה כאן עניין, שאולי נותן לנו נקודת

אחיזה מבחינת החוק להיענות לבקשה שלהם.

אינני יודע, לכן רציתי שזה יישמע בפני

גורמי המקצוע. אבי רוזן, בבקשה.

אבי רוזן:

אני מנכ"ל רדיו "קול חי". תודה על ההזדמנות.

אנחנו נתקלים בקושי בחוק הרשות השנייה,

שיש שם סעיף על תוכן השידורים הנוסף, מה

שמוגדר כפיצול תדרים. הגיעו להבנות- - -

היו"ר איתן כבל:

בזמנו, לפני שנתיים.

אבי רוזן:

נתנו לתחנות אפשרות להשתמש בשירות הזה.

אנחנו הגשנו בקשה, והיא אושרה לנו, להשתמש

בתוכן נוסף בציבור למגזר הדתי והחרדי. דא

עקא, שיש שם בעיה טכנית, שלא נתנו את הדעת

איך זה משפיע על תחנות שאזור השידור שלהן

הוא אזור טופוגרפי גדול. ההתייחסות שם

מדברת שהשידור הנוסף בא במקום השידורים

העיקריים באותו אזור. דהיינו, לצורך

העניין, רדיו באזור גוש דן שמבקש לשדר על

אחד התדרים שלו לצורכי קליטה תוכן נוסף,

יודע מראש שבחלק מן האזורים לא ישמעו

אותו. כך הוסבר אתמול על ידי מר נתי שוחט

בנושא התדרים. אנחנו – ואני מרשה לעצמי

לצורך העניין לייצג גם את תחנת האחות

שלנו, "קול ברמה" – התחנות שפונות למגזר

הדתי והחרדי, מראש לא מוגדרות כאזוריות

באזור טופוגרפי: צפון, דרום, ירושלים.

השטח שניתן לנו על ידי הרשות השנייה, על

ידי הרגולטור מטעם המדינה, הוא אזורי

קהילתי. לקחו את הדתיים בבני ברק, הדתיים

בירושלים, הדתיים בבית שמש, הדתיים בכל

מקום שהוא וזה בעצם אזור הקליטה.

הייתי שמח אם הייתי יכול לשדר בתדר אחד

בכל האזור הזה, זה היה חוסך לי עלויות של

משדרים, של תרנים, של אגרות תדרים, כאשר

בכל דבר אני משלם פי שלוש על שלושה תדרים

שיש לי היום. כאשר אני היום משתמש בתוכן

הנוסף על חשבון אחד התדרים אני בעצם פוגע

בשידור העיקרי המשמעותי שלי לאזור גדול

מאוד ומשמעותי מאוד, וכנ"ל השידור הנוסף

לא נקלט באזור מספיק נכון מבחינת מה

שהרשות השנייה אישרה לי, באזור מרכז

וירושלים. אני לא יכול להגיע לזה בתדר

אחד. כך שהבעיה היא כפולה בעצם. בשונה מכל

יתר התחנות האזוריות שמשדרות נקודתית

באילת, בירושלים וכולי, התחנות הכלליות,

התחנות הייעודיות הן לא אזוריות

טופוגרפית.

לכן הבקשה, הסעד שאנחנו מבקשים הוא שינוי

שיאפשר לנו לתת את המענה, בדיוק כמו כל

תחנה שמשתמשת היום ועשתה פיצול: במרכז

לשידור ברוסית נעשה פיצול בצפון ובדרום

והם נהנים מ-90% כמעט, גם בשידור העיקרי וגם

בשידור המפוצל. אנחנו נפגעים בשני

הכיוונים בגלל שהאזור שלנו גדול מאוד,

והוא ניתן לנו מראש כאזור גדול.

רעיה עדני:

שומעים את התוכן במקביל, התוכן הנוסף

והתוכן העיקרי?

אבי רוזן:

ב-12 שעות היום זה מקביל, בוודאי.

רעיה עדני:

איזה סוג של תוכן נוסף?

אבי רוזן:

התוכן הנוסף שביקשנו הוא מוזיקה.

רעיה עדני:

למעשה אתם מבקשים לשדר בשתי תחנות על

זיכיון אחד: תחנה ותחנת-בת.

אבי רוזן:

הקושי בהבאת התוצאה הנכונה מבחינת

הקליטה, הגשנו בקשה למשרד התקשורת לאפשר

לנו לחזק את המשדרים לשידורים הקיימים,

וכנ"ל את התדר הנוסף, ולקחנו את השידור

הנוסף כדי שישמעו אותו באזורים שאושרו

לנו על ידי הרשות השנייה, כולל מרכז

וירושלים רבתי, שהוא אחוז מסוים מאזור

הקליטה העיקרי שלנו, לא כולו, כי זה המהות

של תוכן שידורים נוסף, לא לכסות את הכול.

אבל גם אותו אנחנו לא מצליחים לכסות בגלל

הסיוג הטכני.

יעקב אשר (יהדות התורה):

ההתייחסות אליהם היא כמו אל רדיו אזורי.

רעיה עדני:

אבל "עידן פלוס" בכלל לא- - -

יעקב אשר (יהדות התורה):

לפני "עידן פלוס", אנחנו חוזרים אל מה

שאמרתי אתמול, על אף שאתמול לא הדגשתי את

הנקודה הזאת. נאמר על ידי היושב-ראש

שהייתה איזו הסכמה עם הרדיו האזורי, ואמר

את זה גם מר בן בסט שהיה פה. זה נכון לרדיו

שהוא אזורי, אבל רדיו שאושר על-ידכם כרדיו

שבעצם נכלל בקטגוריה האזורית אבל הוא לא

אזורי- - -

היו"ר איתן כבל:

תן לי לעזור. הנקודה שאני רוצה להזכיר

חולקה אתמול לשתיים. "עידן פלוס" – אולי

אפשר, אולי לא. אמרנו, זה ענין מקצועי

שצריך לבחון אותו, האם רוחב הפס אכן נותן

אפשרות לשידור.

אבי רוזן:

לנו נאמר ברשות השנייה שכן.

היו"ר איתן כבל:

עזוב, זה עניין מקצועי נטו.

אני מבקש מכם עד שעה 16:00 – הם מעלים נקודה

שונה. אני לא יודע לענות על זה. הוא אומר

שעצם ההגדרה שהמדינה הגדירה אותם מייצרת

להם בעיה. הם לא מתווכחים ולא חולקים על

כל אשר- - -

יעקב אשר (יהדות התורה):

לא רוצים פריבילגיה.

אבי רוזן:

שלא יפלו אותי. התחנות הדתיות מופלות.

היו"ר איתן כבל:

לא רוצים פריבילגיה מעבר למה שניתן

לאחרים, אבל הוא אומר: אינני רוצה להיות

מופלה אל מול האחרים.

זיו גלעד:

נדבר איתם על זה. אני רוצה להסביר דבר אחד:

האפשרות לפצל תכנים על בסיס פיצול בתדרים

לא נועדה לאפשר להקים שתי תחנות רדיו על

בסיס זיכיון אחד.

אבי רוזן:

לא זו הכוונה. על אזור מסוים נקודתי. אבל

עדיין האזור המסוים, בשונה מכל תחנה אחרת

שמפצלת כיום – אפשר לבדוק את זה מול

הרשות – שמגיעה לכמעט אותם 60%–70% מאזור

הזיכיון ופוגעת בחלק מהשידור העיקרי,

אצלי הפגיעה היא בשני הצדדים: גם פגיעה

משמעותית בשידור העיקרי וגם חוסר יכולת

להגיע לאחוז מסוים.

זיו גלעד:

אני לא בטוח שהבנתי. אדבר איתם על זה.

היו"ר איתן כבל:

הוא אומר שהוא נפגע פעמיים. אני מבקש

שייעשה מאמץ כן לסייע להם. אם זה לא מצריך

מאתנו עניינים מיוחדים – אני לא רוצה

לעשות את זה בחקיקה, זה גם לא נכון.

יעקב אשר (יהדות התורה):

הייתי מעדיף שלא, אבל אם לא יהיה משהו אחר

אז יכול להיות שבסעיף 72(א)(2), במקום המילים

"במקום השידורים העיקריים" יבוא "בנוסף

לשידורים העיקריים". הבנתי אתמול את

התשובה, אבל תמצאו פתרון.

היו"ר איתן כבל:

להיפך, בשונה מיעקב אשר, אני לא רוצה

להיאחז בסעיף ההוא כי המשמעות שלו היא

כניסה לחוק ותיקון, להתחיל להפר את כל

ההסכמות שעשינו לפני כשנתיים. פה אני

מבקש, לדעתי כבר בכללים הקיימים – בהנחת

העבודה שלי אין לי סיבה לחשוב שהוא אינו

אומר את הדברים כפי שהם – אפשר כן למצוא

מענה בכלים המתקיימים היום. בסדר? תודה.

אתי בנדלר:

התחלנו את הקריאה. דילגנו על חלק מן

הסעיפים. אני מזכירה שהפרק הזה, פרק

התקשורת בחוק ההסדרים, מציע לתקן שלושה

חוקים: חוק הרשות השנייה לטלוויזיה

ורדיו, חוק התקשורת (בזק ושידורים), וחוק

הפצת שידורים. התחלנו עם תיקון חוק הרשות

השנייה לטלוויזיה ורדיו אך גם בסעיפים

שעברנו עליהם דילגנו על חלק מן הסעיפים.

בשלב מסוים אדוני עזב את הטקסט והתחיל

לדבר על נושאים עקרוניים. עכשיו השאלה אם

אדוני רוצה לחזור לטקסט, לתיקון חוק

הרשות השנייה, לתיקון חוק התקשורת או

לתיקון חוק הפצת שידורים.

היו"ר איתן כבל:

אני מבקש שנחזור עכשיו לחוק הרשות

השנייה, נטפל בעניינים שנוגעים לרשות

השנייה, ולאחר מכן נתקדם בשאר הדברים.

גברתי תנחה אותי לגבי הסעיפים.

אתי בנדלר:

היית רוצה לחזור גם לסעיפים שדילגנו

עליהם?

היו"ר איתן כבל:

יש לי רק בקשה – שירה גרינברג, באחריותכם

– להניח לנו את אותן נקודות שהתחייבנו

לטפל בהן בוועדת קיש. נא להיות "על זה", מה

שנקרא, שלא נמצא שלא שמנו את לבנו לכך.

בסדר?

אתי בנדלר:

הנושא הראשון שדילגנו עליו הוא בפסקה (2)

לסעיף הראשון, בעמוד 2, תיקון סעיף 24 לחוק

העיקרי. סעיף 24 עניינו בסמכות מועצת

הרשות השנייה לקבוע כללים. כאן הוצע

תיקון לפסקה (1), והמועצה התנגדה לו. אני

רואה שיושבת-ראש מועצת הרשות השנייה

עדיין לא הגיעה.

אומר הקדמה: סעיף 24 עניינו, כאמור, בקביעת

כללים. סעיף קטן (א) שבו אומר: "המועצה תקבע

כללים, בכפוף להוראות התוספת השנייה,

בשים לב לתפקידיה לפי חוק זה, כמפורט

להלן". פסקה (1) אומרת: "השקעה בהפקות

מקומיות ובתוכניות סוגה עילית ואופן

ההכרה בהן", וכאן משרד האוצר מציע תיקון.

אנא תקראי את הנוסח המוצע.

רעיה עדני:

"(2) בסעיף 24(א) –

בפסקה (1), בסיפה אחרי המילים "ואופן ההכרה

בהן" יבוא "ובכלל זה לעניין עלות שעת הפקה;

ואולם, לא ייקבעו לפי פסקה זו כללים

בעניין קביעת זמן השידור, מועד השידור,

שיבוץ תכניות, סוגי התכניות וסוגות

התכניות כאמור ונושאיהן, אורך התכניות

האמורות וקהל היעד שלהן";"

אסביר. הרעיון הוא למעט את הכללים שניתן

לקבוע בהכרה של שעת הפקה כדי לפשט את

הפיקוח, ולהגדיר את הקטגוריות שבהן לא

יהיה ניתן לקבוע כללים. אנחנו מדברים על

אורך התוכנית, תת-סוגות, למעט הסוגות

שנקבעו בחוק, מועד השידורים של התוכנית

וזמני השידורים של התוכנית.

עליזה לביא (יש עתיד):

ביקשנו להוריד את הסעיף הזה.

היו"ר איתן כבל:

ביקשנו לדון בסעיף הזה. הרי התייחסתי

לעניין וביקשתי שתהיה הצעה מאזנת בתהליך

הזה.

איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):

מה היקף הפיקוח שיישאר אחרי שהסעיף הזה

ייכנס לתוקף?

רעיה עדני:

יש פיקוח. בחוק נקבעו הסוגות. אחדד ואומר

שבחוק היום נקבעו ז'אנר הדרמה וז'אנר

הדוקו, הם היום קבועים בחוק. המינימום

לגביהם, לגבי כמות ההפקה שצריכה להיעשות

בכל אחד מן הסוגים ובסך הכול בסוגה עילית,

נקבע בחוק. אנחנו חושבים שלפרט מעבר לזה

את הקטגוריות – היום יש פירוט-יתר, גם

במועצה לשידורי כבלים ולוויין וגם ברשות

השנייה. הרעיון הוא לאחד את אופן הפיקוח

בין שתי המועצות. היום יש פירוט-יתר לגבי

הדבר הזה. אציג דוגמה, למשל מיני סדרת

דרמה, לגבי אורך הדקות שלה, סדרת דרמה – 35

דקות. נוצרים כל מיני מצבים, שנניח פרק

מסוים הגיע לכמות דקות אחרי העריכה וצריך

לערוך אותו מחדש בשביל להתאים אותו

לרגולציה. נוצרים כל מיני עיוותים

רגולטוריים מסביב לתכנים שמשודרים

בערוץ, שזה לא מטרת הפיקוח ואין שום סיבה

שהמועצות יתערבו בהם. זה פשוט פוגע

לפעמים בשידורים.

איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):

אני זוכרת שסביב הרפורמה האחרונה, הורדנו

למשל פיקוח על לוחות משדרים. כלומר, לא

צריך להביא לאישור את לוחות המשדרים. אני

חושבת שזה, למשל, היה מהלך נכון. אני רוצה

לוודא, אם אנחנו מורידים את הפיקוח בצורה

כזאת, שאנחנו באמת לא פוגעים במה שהיה

בעיניי ציפור נפשנו גם בדיונים הקודמים,

וזה שימשיכו להפיק סוגה עילית, שנאותוּת

ההפקה תמשיך להיות כפי שתכננו. כלומר

צריך לראות בעוד אנחנו מפוררים את הפיקוח

– שיש לזה הצדקות – שאנחנו לא לגמרי

שומטים את הקרקע מתחת לרגליים.

עליזה לביא (יש עתיד):

זה מה שהם עושים.

רעיה עדני:

לעניין שעת ההפקה, קבעו כללים בעקבות

ההערות שלכם, הוספנו במפורש שייקבעו

כללים לשעת הפקה.

אתי בנדלר:

זה הוּסף בעקבות הישיבה הקודמת.

שירה גרינברג:

נדגיש, לשאלתה של חברת הכנסת נחמיאס

ורבין, שלנו היה חשוב מאוד לשמור את

ההיקפים: לדאוג שתהיה סוגה עילית, לדאוג

שיהיו דרמה ודוקו, וגם לדאוג לנאותוּת

הפקה מבחינת העלויות. באנו לטפל בכשל

השוק שעלול לקרות, שלמשל יציגו בסוף משהו

שהוא זול או משהו שהוא קל. אנחנו רוצים

לשמור על נאותוּת הפקה.

איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):

נאותות הפקה – בדברים האלה יש סטנדרטים

בין-לאומיים. ישראל לא ממציאה שום דבר.

בנאותות הפקה של הדברים האלה יש קשר

פעמים רבות בין אורך הפרק לבין נאותות

ההפקה שלו.

שירה גרינברג:

נתקלנו בהרבה דוגמאות שהגיעו אלינו,

שהגיעו פרקים באורכים מסוימים ואז היו

צריכים להתחיל להאריך את הפרק או לקצר את

הפרק.

רעיה עדני:

זה ביחס ישיר.

היו"ר איתן כבל:

אני רוצה להבהיר, לפני שאני מעביר את רשות

הדיבור: הפיקוח של הרשות השנייה הוא ראוי

ונכון, אבל אין ספק – אני אומר את זה גם

לנו – שבחלוף השנים הוא לא "מתכתב" עם

המציאות. אבל בתוכו, אני רוצה לחלק את זה,

גם בהמשך לדברים שאמרנו בפעם הקודמת, יש

שתי נקודות לפחות שמבחינתי בלעדיהן זה לא

יקרה.

נקודה ראשונה, שלא תהיה שום פגיעה

ביוצרים, במובן שפתאום עלול להימצא הפתח

של איזו הפקה: מה מפיקים, כן מפיקים, לא

מפיקים. אני לא פותח. היה לי מספיק בוועדת

קיש, שהייתה כבר מעל ומעבר. אני לוקח על

עצמי את האחריות לא לייצר פגיעה ביוצרים.

זו נקודה אחת, ואמרתי לכם את זה בצורה

ברורה.

נקודה שנייה שאני רוצה להבהיר היא בכל

הנוגע לאותם אלמנטים שאנחנו מסכימים

עליהם, של נאותוּת ההפקה, שאין שם פגיעה

בכל מיני חסרי ישע, כל אותם אלמנטים

שאנחנו מדברים עליהם שחובה שיהיו כתובים

בתהליך הזה.

מעבר לזה, אני אומר גם לחבריי חברי הכנסת,

ותיכף נשמע בקצרה כל אחד מהם, אם מדובר

כאן בעניינים יותר של תכסית ומאשר של

תבליט- - -

איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):

אתה לא רוצה להתעסק באזוטריה אלא בנתיב

הקריטי של היצירה. בסדר גמור, זה מקובל

עליי.

היו"ר איתן כבל:

נכון. בבקשה, אאפשר להתייחס. חברים, זה

דיון נוסף. אנא לגעת בעניין.

אסנת טרבלסי:

אני יושבת-ראש הפורום הדוקומנטרי בישראל.

בדיוק שינינו את השם שלנו.

היו"ר איתן כבל:

זה יעזור כדי שתהיו יותר מאוחדים?... סתם

אמרתי, עכשיו אפשר להתקדם.

אסנת טרבלסי:

מה שהוועדות האלה עשו הוא שהן גיבשו בין

הדרמה לדוקו, אין בינינו יריבות יותר.

איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):

לא יכול להיות. אז יהיה שלום עם הפלסטינים

מחר בבוקר...

אסנת טרבלסי:

קודם כול, תודה שאתה חושב על היוצרים, זה

באמת משב רוח מרענן.

היו"ר איתן כבל:

זה לא משב רוח מרענן אצלי.

אסנת טרבלסי:

אני יודעת, אבל אחרי ועדת קיש, לא אצלך.

התכוונתי: אחרי מה שחווינו.

לעניין ההגדרות – אני מבינה שאתם רוצים

להקל בדה רגולציה ולעשות הקלות, זה כל

הזמן עולה, אבל יש גבול, כי מה שאתם מציעים

עכשיו הוא חיסול של ז'אנר. הסברתי לכם את

זה גם בטלפון ואני מבינה שההסבר שלי לא

עבר.

היו"ר איתן כבל:

תסבירי לוועדה. חשוב לי שתקשיבו לדברים

שאומרת אסנת טרבלסי כי היא מעלה פה נקודה

שבדיוק ביקשתי שאנחנו נעסוק בה.

אסנת טרבלסי:

אסביר. יש צורך להגן על הסרט התיעודי

המורכב, וגם על הדרמה המורכבת והמיני

סדרה. אלה ז'אנרים שהם אולי פחות- - -

רעיה עדני:

זה לא כאן. זה ברשות השנייה.

אסנת טרבלסי:

גם לרשות השנייה חשוב שזה יהיה. למה לא

חשוב שזה יהיה?

היו"ר איתן כבל:

אין לנו זמן ואני רוצה להתעסק במהות. אנא

תעזרו לי, גם אם צריך לעזור לכם. רעיה

עדני, ככל שאת מתפרצת ומפריעה לה, גם אם

לדעתך היא איננה אומרת את הדברים באופן

נכון ומדויק, יהיה קל יותר שתסבירי לה

בנחת רוח מאשר שתתפרצי אל תוך דבריה, שאז

היא עוברת לענות לך על זה ולענות לך על זה

ובסוף לא עוסקים בעניין עצמו. אני אומר את

זה לגבי כולם, תנו לגברת טרבלסי להציג את

כל התמונה. בבקשה.

אסנת טרבלסי:

מבחינתי הרשות השנייה ומועצת הכבלים

והלוויין מחויבות ליצירה המקורית באותה

מידה, וכך אמור להיות מבחינתי החוק. לכן

יש צורך להגן על הסרט התיעודי המורכב, על

הדרמה והמיני סדרות בדרמה, שהם הז'אנרים

שצריכים את ההגנה שלכם. את הדרמות

היומיות יעשו, את סדרות התעודה יעשו, את

סדרות התחקיר יעשו – ואני אומרת את זה

כאן ליד המְשדרים, שבמקרים מסוימים יש

לנו אינטרסים חופפים ובמקרים מסוימים –

לא רק בגללם, הם מאוד רוצים – יש כל מיני

שיקולים שבגללם יכול להיות שהז'אנר

המורכב בדרמה ובדוקו ייפגע, ולכן כן צריך

לשמור עליו.

לעניין הדקות, אם זה יהיה 35 דקות או 30

דקות, על זה אפשר לדבר ואפשר להתגמש

במקרים מסוימים, זה לא השאלה. השאלה קודם

כול היא האם אנחנו שומרים על מחיר לדקה,

שהוא מחיר סביר שאפשר לעבוד בו, ולא

המחירים שאליהם הורידו אותנו ושאנשים

כבר עובדים בתת-מחיר. זה דבר ראשון.

הדבר השני, כן לשמור על הסוגות וכן לשמור

על הפקות מורכבות. זהו.

היו"ר איתן כבל:

את זה הבהרתי. תודה, גברתי.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

גברת טרבלסי, את יכולה לומר לנו איך הייתם

רוצים לראות את הסעיף הזה? אני מתחבר

לעמדתך. אני רוצה לשמוע מה קונקרטית אתם

מבקשים.

אסנת טרבלסי:

קודם כול, צריכים להיות כללים. מי שמסדיר

את הדברים האלה, מול מי שאנחנו עובדים, זה

המועצות, גם מועצת הרשות השנייה וגם

מועצת הכבלים והלוויין. מבחינתנו במשך

השנים מועצת הכבלים והלוויין הצטיינה

בשמירה על הז'אנר התיעודי המורכב ועל

ז'אנר הדרמה המורכב. הכללים שיש במועצת

הכבלים והלוויין הם הכללים שהייתי שמחה

שימשיכו בעניין השמירה על הז'אנרים הללו.

עליזה לביא (יש עתיד):

מה היה במועצת הרשות השנייה?

אסנת טרבלסי:

מועצת הרשות השנייה, לפחות בתחום הדוקו,

פחות שמרה.

ליאור תמאם:

אני מנכ"ל איגוד התסריטאים. אין ספק שיש

אפשרות לשינוי של הכללים בעניין הדקות.

העניין הוא שהסמכות צריכה להיות בידי

גורמי המקצוע, שיחליטו האם צריך. אנחנו

בעצמנו אמרנו למועצות שיש מקום להקל

בדקות של דרמות, יש מקום לטפל בדברים

האלה, אבל לא יהיה נכון שהחוק יגדיר שאין

סמכות למועצה לטפל בדברים האלה.

עליזה לביא (יש עתיד):

זה מה שאנחנו אומרים מהתחלת הדיון, אדוני.

איתמר אביטן:

אגיד עוד פעם, כפי שאני אומר- - -

היו"ר איתן כבל:

רק תרגש אותנו אחרי מה שהם דיברו, אל

תחזור על הדברים.

אסנת טרבלסי:

הוא מהטכנאים, הם לא אמורים לרגש...

איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):

אני לא רוצה לסכסך, אבל זה היה מעליב...

אסנת טרבלסי:

הטכנאים חשובים.

איתמר אביטן:

לקבוע במסגרת החוק דברים שלא ניתן לשנות

אותם – הרי בשביל זה הוקמו המועצות. אבל

אגיד עוד פעם, ושוב כנראה דבריי יהיו

חריפים אז נא לעצור ולשבת בכיסאות,

מכיוון שמטרת העל פה היא פגיעה במועצות

ולא באמת הצורך הציבורי, או אם יתחלפו

ז'אנרים או ייכנסו ז'אנרים, הרי מה נעשה?

נתכנס פה עוד פעם עם היושב-ראש ונגיד לו:

"תשמע, נכנס ז'אנר חדש, בוא תתחיל להתעסק

בזה"? בשביל זה יש את המועצות. אם המטרה

היא לפרק את המועצות, תגידו שהדיון פה הוא

על פירוק המועצות, ואז מנסים להוריד

מסמכויותיהן. חברי הכנסת, אם המטרה היא

לפרק את המועצות אז לפחות שיבואו וישימו

את זה על השולחן ולא ינסו להגיד: "אני מנסה

להוריד מפה ומשם". הרי זה כל הסיפור.

המועצות בסופו של דבר שומרות על היצירה

הישראלית, שומרות על הצרכים של הציבור

הישראלי, מה הוא רואה, איך הוא רואה, כמה

הוא יראה. נורא מזלזלים בעניין הזמנים

אבל אולי יש בזה איזו מהות מקצועית.

איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):

אמרתי, אחרת לא יראו כלום בישראל.

איתמר אביטן:

לשם מה צריך זמנים? או כפי שאמרנו אתמול:

למה צריך להגיד בפרסומת דברים לא נכונים?

למה המועצה צריכה להסכים?

היו"ר איתן כבל:

תודה. העניין ברור.

אופיר ביתן:

אני מן הרשות השנייה. קודם כול, אני מתחבר

למה שאיתמר אביטן אמר לגבי הסוגות. צריך

להשאיר את זה בידי המועצה. ייתכן שיהיו

סוגות חדשות. היום סרט תעודה מוגדר בכללי

הרשות ולא בחוק. אם אנחנו רוצים שיישארו

סרטי תעודה, כדאי להגדיר אותם בחוק.

איתמר אביטן:

הוא צריך להישאר במסגרת הכללים.

היו"ר איתן כבל:

חברים יקרים, תודה רבה, העניין ברור.

אופיר ביתן:

לעניין משך היצירות – לדעתנו זה חשוב. אם

משרד האוצר או מישהו אחר חושב שיש עיוות

רגולטורי כזה או אחר, למשל בקביעה על 35

דקות, שאז סדרה שנמשכת 33 דקות לא הכרנו בה,

או משהו מעין זה, אז אפשר לבוא, יש דרך, יש

כללים, יש מועצה. אי אפשר לשפוך את התינוק

עם המים ולהגיד: "אז עכשיו לא נקבע כלום".

היו"ר איתן כבל:

העניין ברור. האם מישהו מן הערוצים

המסחריים רוצה להתייחס ולומר משהו

בעניין הזה? לא חייבים. אלא אם כן אתם

מפחדים מיוליה שמאלוב ברקוביץ...

קריאה:

היא לא נמצא פה כעת.

היו"ר איתן כבל:

אבל יודיעו לה בטוח. אתם מפחדים מיוליה

שמאלוב ברקוביץ גם בזה?... אני רק אמרתי.

רעיה עדני:

אפשר להגיב למה שנאמר? כי נאמרו דברים לא

נכונים.

היו"ר איתן כבל:

רעיה עדני, אאפשר לך בהמשך. חברים יקרים,

יש לנו לוח זמנים צפוף. בבקשה, בואו נהיה

"מהודקים" גם בתגובות שלנו. בבקשה, עליזה

לביא, ולאחר מכן דב חנין.

עליזה לביא (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אתמול ביקשתי

דוגמאות על הפרסומות. קיבלתי כמה דוגמאות

מן הנציגות של משרד האוצר, שבאמת לא

"התכתבו" עם כל מה שדיברנו כאן. היום

שאלתי, ואמרת שזה נשען על כמה דוגמאות של

סרטים. אשמח מאוד שתפרטי שוב את הדוגמאות

שהובילו להבנה שלכם. באמת, אני לא רוצה

חלילה לזלזל בעבודה שלכם, אבל לתחושתי,

שהולכת ומתחזקת מדיון לדיון, ההיכרות

שלכם עם המאטריה, עם התחום, עם ההשלכות,

היא מזערית.

רעיה עדני:

את יכולה בבקשה להפסיק לזלזל בעבודה

המקצועית שאנחנו עושים?

עליזה לביא (יש עתיד):

לא, היא לא מקצועית.

רעיה עדני:

את מזלזלת בנו דיון אחר דיון אחר דיון.

עבדנו קשה מאוד.

עליזה לביא (יש עתיד):

לא רואים את זה.

רעיה עדני:

לא אחת אנחנו, עם הממשלה, ישבנו עם כל אחת

מן המועצות.

עליזה לביא (יש עתיד):

אל תעני לי עכשיו. עכשיו אני מדברת.

רעיה עדני:

יש מחלוקות מקצועיות. את אומרת את זה בכל

פעם מחדש.

עליזה לביא (יש עתיד):

כשאת מדברת את החוסר ידע שלך אני נזעקת.

רעיה עדני:

לא לזלזל בעבודה המקצועית שלנו בבקשה.

היו"ר איתן כבל:

חברות וחברים, בואו לא נפריז עכשיו. תסלחו

לי שם, מה זה? אתם רוצים שאנהל כאן את

הדיון רק עם חברי כנסת? זה לא דבר מופרך.

אני רוצה להבהיר, ואני אומר גם לך, רעיה

עדני, אני לא מתכוון שכל דבר שיאמר חבר

כנסת אוציא לו "כרטיס צהוב". בסוף, הוא גם

איש ציבור. כשחשבתי לנכון שמי מהדוברים

כאן מפריז – שזו הייתה עליזה לביא פעם

אחת, ופעם אחרת כשהייתה כאן יפעת שאשא

ביטון – הבעתי את הדברים שלי בצורה ברורה

מאוד. אבל חברים, בואו לא נעבור כאן על כל

דבר עם פלס מים. היא חושבת שלא נעשתה פה

עבודה. לגיטימי שהיא תגיד את זה. זה לא כי

היא זלזלה, אלא כי היא אולי חושבת שהיה

אפשר לעשות עבודה עוד יותר טובה והיא לא

נעשתה מספיק. בבקשה, די עם ההליכות

והנימוסים האלה. חברים, בואו נתעסק במהות.

אני מגן עליך, רעיה עדני, אבל אל תשימו

אותי להיות סוג של גננת, אין לי הכשרה

כזאת.

עליזה לביא (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. מעבר לכול, אני

נציגת ציבור וכשאני רואה חוסר עבודה

מקצועית בתחום של משרד, שאין בו הבנה לגבי

כל התחום והשוק וההשלכות, ואני לא מצליחה

להבין למה בכלל זה נכנס כסעיף פה –

ודיברנו על זה כבר קודם – שוב אני רואה את

אותה הגברת בשינוי אדרת. בשביל מה חקיקה

על מספר דקות? אין לכם מה לעשות באגף

התקציבים? אני לא מצליחה להבין. לשם מה

נכנסתם לזה? בחוסר ידע, בחוסר הבנה. אתם

מובילים לכשל בעניין הזה. לשם מה אתם

נכנסים לזה? למה בחקיקה?

היו"ר איתן כבל:

תודה, גברתי.

עליזה לביא (יש עתיד):

יש מועצת רשות שנייה. רגע, אדוני.

היו"ר איתן כבל:

לפחות עליי על תצעקי.

עליזה לביא (יש עתיד):

אני לא צועקת, אבל דקה, תן לי לפחות את

המעט. אנחנו עושים המון מאמצים להגיע

לדיון בוועדה ובמקביל נעשים עוד דברים.

היו"ר איתן כבל:

בבקשה, גברתי.

עליזה לביא (יש עתיד):

אני לא מצליחה להבין לאורך כל הדרך – אם

רוצים לשנות ורוצים לחשוב, אני לא בעד

רגולציה חונקת, בטח שלא, אבל אם אתם רוצים

באמת לשנות אז תעשו את זה בשום שכל. למה

בחוק ההסדרים? למה זה צריך להיכנס כסעיף?

שוב אני חוזרת ומבקשת, בואו נוציא את זה,

גם כי זה לא ראוי. אני אומרת את זה שוב

לפרוטוקול: נעשתה פה עבודה לא מספיק

יסודית על ידי משרד האוצר. זה שהן

"מתקשקשות" עכשיו ולא מקשיבות- - -

היו"ר איתן כבל:

מה קורה פה?

עליזה לביא (יש עתיד):

אגיד לך מה קורה כאן: אני לא מוכנה לחוות

את חוסר המקצועיות הזה ולחוות את הזלזול.

ודבר אחרון, מכיוון שאתמול הדוגמאות

שהביאו לגבי הפרסומות היו מגוחכות

ומביכות אז אני רוצה לשמוע את הדוגמאות

שעליהן הידע הרב נשען. זה הכול. תודה.

רועי פולקמן (כולנו):

אפשר ביקורת מקצועית על העבודה, אבל לא

ביקורת אישית.

עליזה לביא (יש עתיד):

אחרי שלא הקשיבו לדברים שלי, אין לי

הערכה.

היו"ר איתן כבל:

בבקשה, את מתייחסת מקצועית, זה בסדר, אבל

למה כל הזמן להלקות בהן? כבר שמעתי: "אתן

לא מקצועיות". בסדר, גמרנו. לא צריך לחזור

על זה כל הזמן. זה לא הוגן, לא יפה.

עליזה לביא (יש עתיד):

גם לא הוגן שלא הקשיבו לדברים שלי.

היו"ר איתן כבל:

נו, באמת. בבקשה, דב חנין.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

תודה, אדוני היושב-ראש. אני חייב לומר לכם

שמבחינתי הוויכוח הזה הוא לא על שאלה של

מקצועיות אלא על שאלה של השקפה. אני חושב

שלא נכון להפחית בצורה כזאת את הרגולציה.

גברת עדני, אני ממש לא נכנס אתך לוויכוח

על השאלה מה יותר מקצועי ופחות מקצועי.

השאלה היא שאלה של תפיסה ושל השקפה.

היו"ר איתן כבל:

נכון.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

במקום הזה, אני אומר, אדוני, בהמשך לדברים

שנאמרו כאן על ידי נציגי היוצרים, אני

חושש מאוד שאנחנו הולכים למהלך חפוז מאוד

שהתוצאה שלו בסופו של דבר תהיה נזק

ליצירה הישראלית. זו יצירה יקרה מאוד,

מאוד-מאוד איכותית, שנעשתה על ידי אנשים

בתוך הרקמה המאוד-מאוד מסוימת שקיימת

היום. עכשיו פתאום מציעים לנו לחתוך את

הרקמה הזאת, לעשות איזשהו ניתוח, להוציא

את המוח החוצה, ואומרים לנו שהגוף ימשיך

לעבוד. אני פשוט מפחד מזה.

ולכן אני מציע, אני נשאר באותו נוסח

שהצעתי בדיונים הקודמים, שבעצם מציע

להדגיש בדיוק את ההיפך – מה שהממשלה

מציעה לעשות, אני מציע להדגיש שדווקא את

כל הדברים האלה אני כן רוצה.

היו"ר איתן כבל:

תודה, אדוני. שירה גרינברג, בבקשה.

שירה גרינברג:

קודם כול, רציתי לחדד מספר דברים. אחד, רק

כדי שלא ישתמע, שלא יחשבו אחרת – ודרך

אגב, אנחנו אלה שייצגנו הכי הרבה במסגרת

החקיקה הקודמת של קיש את זה שצריך לשמור

על היצירה הישראלית. אנחנו עדיין חושבים

כך – אנחנו שומרים על ההיקפים, אנחנו

שומרים על הסוגה העילית ואנחנו שומרים על

כך שהיצירה שתיעשה תהיה יצירה איכותית

לגמרי.

הנושא של מורכב או לא מורכב הוא לא לסעיף

הזה. אנחנו מדברים עכשיו על הרשות השנייה,

לא על המועצה.

אסנת טרבלסי:

זה אותו דבר.

היו"ר איתן כבל:

חברים יקרים, אני רוצה להכריע. די, מספיק,

הבנו.

שירה גרינברג:

לגבי ההגדרה – חוק הרשות השנייה מדבר על

סוגה עילית. המשמעות מבחינתנו של סוגה

עילית היא יצירות שהעלות שלהן משמעותית.

כלומר, כשל השוק שעליו צריך להטיל

רגולציה, לשיטתנו, הוא כשל שוק שתהיה חובה

לעשות הפקה אבל ילכו ויעשו הפקות זולות

וזה מה שבסוף נקבל על המסך. לכן המחויבות

הרגולטורית שקיימת ושנועדה לטפל בכשלי

השוק צריכה לטפל בכשל השוק. לשיטתנו, כשל

השוק הוא זה שחייבים להבטיח שהסוגה

העילית, שהיא המחויבות שכופים, תיעשה

באופן הזה, שתהיה עלות משמעותית, שבאמת

נראה סוגה איכותית. זה לשיטתנו התרגום

כאן של ההגדרה.

היו"ר איתן כבל:

אני רוצה להתייחס לדברים. אני אומר את זה

מעבר לאמירה של חברי הכנסת. אני חושב

שהסעיף הזה לא מקדם בשום דבר את העניין,

ואסביר אל מה אני מתכוון. זה מסוג הסעיפים

של "כוונותיך רצויות אך מעשיך אינם

רצויים". אם את אומרת לי שנאותוּת ההפקה

צריכה להישמר, אז מה, אכין סעיף שלם בשביל

לקבוע דקות?

רעיה עדני:

לא, נראה לי שיש איזו אי-הבנה של הסעיף.

אולי אפשר לחדד שוב.

קריאה:

אבל זה בדיוק המשמעות של הסעיף.

קריאה:

אמרנו שתובטח הנאותוּת.

קריאה:

בשביל זה הם עושים את הסעיף, בשביל שלא

יקרה מה שאתה מתאר.

היו"ר איתן כבל:

אם אין ויכוח על נאותוּת הפקה, אין ויכוח

על אי פגיעה ביצירה הישראלית, אז מה נשאר?

רעיה עדני:

זה בדיוק מה שאנחנו אומרים. אנחנו מציעים

לבטל- - -

היו"ר איתן כבל:

גם ההשקעה- - -

רעיה עדני:

אולי אקרא אחד לאחד את מה שאנחנו מציעים

לבטל.

איתמר אביטן:

השקעה במה? נו, באמת.

רעיה עדני:

אנחנו לא מציעים בכלל לפגוע בהפקה. אנחנו

מציעים לבטל את הסמכות לקבוע את זמן

השידור כדי שהערוצים והפלטפורמות יוכלו

לבחור בעצמם מתי לשדר את ההפקה, את מועד

השידור, את שיבוץ התוכנית, באיזה ערוץ,

באיזה מקום, את תתי הסוגות.

איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):

למה זה צריך לבוא בחקיקה ראשית?

רעיה עדני:

אסביר לך למה זה צריך לבוא בחקיקה ראשית,

כי אחרת המועצות קובעות את זה.

איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):

את מינית מועצות.

רעיה עדני:

מינינו מועצות אבל אנחנו רוצים להגדיל את

הסמכויות שלהן. אם יש הסכמה שלא צריך

לקבוע את הדקות אז אין סיבה להשאיר

למועצות סמכות לקבוע כמה דקות זה דרמה.

רועי פולקמן (כולנו):

אין הסכמה לעצם הרעיון הזה.

רעיה עדני:

כל מי שמכיר את עולם הרגולציה בטלוויזיה

יודע שזה סופר מדוקדק ולכן צריך לצמצם את

היקף הרגולציה.

עליזה לביא (יש עתיד):

למה רק את חושבת כך?

איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):

אני מבקשת להעיר. רעיה עדני, אני מצטערת

להגיד לך, אני מכירה רגולציה בטלוויזיה

ונאלצתי גם לפעול לפיה. אני מוכרחה לומר

לך שאין היגיון. אני הולכת למקום קיצוני:

אז בואו תבטלו את המועצות, תבטלו את הרשות

השנייה, תבטלו את מועצת הכבלים והלוויין.

עליזה לביא (יש עתיד):

זה מה שאמרנו קודם.

רעיה עדני:

הרגולציה חשובה מאוד. זה פשוט לא- - -

היו"ר איתן כבל:

הבנו. אני מעלה את זה להצבעה. אני מתנגד

לסעיף באופן שבו הוא הובא. טעיתם באופן

שהעליתם את הסעיף. הייתם צריכים להעלות

את הסעיף בצורה הבאה: לא לפתוח את כל

הדיון. אילו הייתם נוגעים אך ורק בכל

הנוגע – דרך אגב, אני יודע להתחבר לזה –

שזה לא צריך להיות הסמכות של המועצה, עם

כל הכבוד ליוליה שמאלוב ברקוביץ וחבריה,

להגיד מתי תוכנית תשודר, באיזו שעה, אלא

אם כן מדובר – ולזה כבר הסכמנו – בעניין

של פגיעה בחלשים וכן הלאה. הנוסח כפי

שמובא כאן- - -

אתי בנדלר:

אני מבקשת להתייחס.

היו"ר איתן כבל:

אאפשר לגברתי. אני יכול לסיים את הדברים

שלי? אני מנסה לקצר בדברים, גם שלי, גם כי

אני רוצה לעמוד בלוח הזמנים שקבענו, גם כי

כבר דנו וטחנו את הדברים האלה. רק מפאת

כבודכם אני נותן להעלות את הנקודות אבל

מתחילה "חפירה", כאילו זה עולה כאן בפעם

הראשונה.

אני הולך להצביע על זה עכשיו. הנוסח כפי

שהובא עכשיו, ברגע שצריך להסביר לי אותו

הוא כבר לא "מתכתב" עם מה שאני צריך. אם עד

מחר תביאו לי סעיף משופץ ומתוקן – ותיכף

אאפשר לגברתי לומר את אשר היא רוצה –

שיודע לגעת בעניינים עצמם, שאפשר להתווכח

עליהם. אבל פה זה סעיף שמתחיל במשפך כזה

רחב והוא בצדק מעלה אצל חברי הכנסת חששות.

גם אצלי, כאשר קראתי אותו בפעם הראשונה,

ורעיה עדני ושירה גרינברג לא נמצאות על

ידי כל הזמן כדי להסביר לי. אני לא צריך

שיסבירו לי. אני צריך סעיף שיודע לגעת

במוקד העניין. אני מאלה שסבורים – אני לא

רוצה לדבר בשם חברותיי וחבריי, אבל אני כן

יודע לומר: סליחה, בכל הכבוד, לא צריך

להתערב מתי תוכנית תשודר וכן הלאה.

שירה גרינברג:

אבל זה מה שכתוב כאן.

היו"ר איתן כבל:

זה לא מובהר לנו.

אתי בנדלר:

בכל זאת, ברשותך, אני רוצה לומר משהו לגבי

טכניקת החקיקה, או טכניקה של כתיבת דברים

בחקיקה, כדי שהוועדה תקבל את החלטתה כאשר

היא תקבל, אבל כדי להסביר בכל זאת מה כתוב

כאן.

סעיף 24, כפי שאמרתי, עניינו בסמכות המועצה

לקבוע כללים. יש פסקאות שונות שמדברות על

הנושאים שבקשר אליהם ייקבעו כללים. אחד

מן הנושאים, ואני קוראת שוב את הרישה:

"המועצה תקבע כללים, בכפוף להוראות

התוספת השנייה, בשים לב לתפקידה לפי חוק

זה, כמפורט להלן", וכאן יש רשימה של

נושאים. הנוסח היום בקשר לסוגות, או

להשקעה בהפקות, אומר כדלקמן: "השקעה

בהפקות מקומיות ובתוכניות סוגה עילית

ואופן ההכרה בהן". הסמכות הזאת תישאר כפי

שהיא כתובה עכשיו, אבל הם מציעים להוסיף

כאן: "ובכלל זה לעניין עלות שעת הפקה",

שיהיה ברור. עכשיו הם אומרים, במסגרת

הכללים שמתייחסים להשקעה בהפקות מקומיות

ובתוכניות סוגה עילית ואופן ההכרה בהם,

לרבות לעניין עלות שעות הפקה, הם רוצים

להגדיר: אבל אל תתייחסו לנושאים אלה ואלה.

זאת אומרת, הסמכות היא רחבה, אבל הם

אומרים: אנחנו מצמצמים אותה במידה מסוימת

בנושאים האלה, וכאן יש את הרשימה של

הדברים.

בחלק מן הדברים אני חושבת שלא הייתה

מחלוקת, ואני קוראת: "ואולם, לא ייקבעו לפי

פסקה זו כללים בעניין קביעת זמן השידור"

– הבנתי שבנושא הזה יש קונצנזוס רחב, שאם

מיעטו את הסמכות לקבוע את לוחות השידור

אז גם אין מקום לקבוע את זמן השידור או

מועד השידור ושיבוץ תוכניות.

הוסיפו כאן "סוגי התוכניות וסוגות

התוכניות כאמור ונושאיהן" – זו המחלוקת

העיקרית כרגע, האם למעט גם את זה מסמכות

המועצה – "אורך התוכניות האמורות וקהל

היעד שלהן".

עכשיו השאלה היא האם רוצים להשאיר למועצה

– ואני משאירה את זה לגמרי להכרעת

הוועדה, אני פשוט מחדדת – סמכות רחבה

לגמרי, שכוללת כל מה שהמועצה מעלה על דעתה

לקבוע בכללים בקשר להשקעה בסוגה עילית,

או שאומרים: אנחנו משאירים לך סמכות, אבל

בנושאים אלה ואלה ואלה אל תגעי, למשל מתי

לשבץ תוכנית. השאלה אם את זה אתם רוצים.

שירה גרינברג:

הורדנו להם את הסמכות לשבץ.

נגה רובינשטיין:

ביקשנו להתבטא.

היו"ר איתן כבל:

אבל שאלתי ואתם לא ביקשתם את רשות הדיבור.

אנחנו מדברים על סמכויות מועצת הרשות

השנייה, במה היא יכולה להתערב, כן או לא.

אני טוען שהנוסח כפי שהובא עכשיו הוא

גורף. העובדה שגברת בנדלר הייתה צריכה

עכשיו לתת לנו את כל ההסבר המאלף הזה –

היא הבעיה. אמרתי מה אני מוכן. אני מוכן

להשאיר פתח. אני אצביע על ההצעה הזאת ואני

מאפשר לכם, אגיש רביזיה אם אדרש, אם תיתנו

לי פתרון שיודע לגעת בעניין. נכון לרגע

זה, יש כאן הסבר שאני חושש ממנו. תאמיני

לי, גברתי היועצת המשפטית, אתי בנדלר,

שאני מבין היטב את מה שגברתי אומרת, אבל

כפי שאני אומר תמיד, אני לא יודע מי מאתנו

ימשיך ויהיה באותו תפקיד ויצטרך לתת את

ההסבר, אני לא יודע.

עיסאווי פריג' (מרצ):

למה אתה מדבר כך? אל תתרגש.

היו"ר איתן כבל:

אני מדבר על משהו אחר לגמרי. הנוסח כפי

שמובא עכשיו, אני מעלה אותו להצבעה.

התכוונתי לכך שעצם העובדה שכאן יש בינינו

פרשנויות שונות לגבי הסעיף, גם אם משרדי

האוצר והתקשורת כפי שהם מביאים את הנוסח

אלינו מתכוונים למשהו אחר – יתכבדו לחדד

את הסעיף הזה. אקח על עצמי לעשות רביזיה,

אם היא תידרש, אם תיתנו לי הצעה שיודעת

להתמקד בנקודה הספציפית שאותה אתם

מבקשים להעביר. לדעתי הנוסח הנוכחי לא

טוב.

רעיה עדני:

מה לא טוב בנוסח?

היו"ר איתן כבל:

לא עכשיו, תודה.

אני מעלה להצבעה. מי בעד תיקון סעיף 24(א)

המוצע בפסקה (1)? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – אין

נגד – פה אחד

נמנעים – אין

התיקון המוצע בסעיף 24(א)(1) לא נתקבל.

היו"ר איתן כבל:

הסעיף לא נתקבל.

אני כבר אומר, אם תבואו ותשכנעו אותי,

אגיש רביזיה וגם אשכנע את חבריי לשנות את

עמדתם בעניין הזה. אני שוב אומר, עצם

העובדה שאתי בנדלר נדרשה לתת הסבר על

ההסבר על ההסבר, כולם מסבירים פה –

מבחינתי זה סעיף לא טוב. ואני מבין בדיוק

אל מה אתם מתכוונים.

אתי בנדלר:

עכשיו לגבי פסקה (6). באותו סעיף שמדבר על

סמכות המועצה לקבוע כללים, קיימת פסקה (6)

שאומרת: "נושאיהם, סגנונם, תוכנם, היקפם

ועיתוים של שידורי פרסומת המותרים לפי

חוק זה." הממשלה הציעה למחוק את הפסקה

הזאת.

אסתי פלדמן:

לא פירטנו. כתבנו רק "פסקה (6) – תימחק." את

פסקה (6) בסעיף 24(א) לחוק הרשות השנייה

אנחנו מציעים למחוק. אקרא לכם את פסקה (6)

עצמה. היא מדברת על הכללים שתקבע המועצה

"לעניין נושאיהם, סגנונם, תוכנם, היקפם

ועיתוים של שידורי פרסומת המותרים לפי

חוק זה."

רעיה עדני:

מדובר בסעיף שנותן סמכות רחבה מאוד

למועצה בעניין תכנים בפרסומות. אנחנו

מציעים להשאיר הסדרה בתחום הפרסומות

אולם לצמצם אותה, לא להשאיר את הסעיף הרחב

אלא להשאיר סעיפים ספציפיים שמופיעים

בסעיף 88 לחוק הרשות השנייה, וכן להשאיר

סמכות בעניין אתיקה בפרסומות. זה פשוט

כדי שתראו את התמונה כולה. הערתם לנו

שאנחנו לא מציגים את התמונה כולה, אז

התמונה כולה היא שאמנם רשום רק "פסקה (6) –

תימחק", אבל הפסקה מצמצמת את הסמכות הרחבה

מאוד לעניין כל תכני הפרסומות.

היו"ר איתן כבל:

זה הדוגמה שנתתם אתמול על "מכבי שירותי

בריאות".

עליזה לביא (יש עתיד):

זאת דוגמה לא טובה שניתנה אתמול.

רעיה עדני:

היקפי הפרסומות יישארו, הם מוסדרים

בסעיף אחר בחוק, ופרט לכך יש סעיף קביעת

כללים מפורש לעניין פרסומות, סעיף 88,

שאנחנו מציעים להשאיר את כולו.

שירה גרינברג:

מה שנשאר הוא: "נושאי פרסום אסורים לשידור

כתשדירי פרסומת בנסיבות מסוימות, או בשל

היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות

הציבור; סייגים בדבר שימוש לרעה בגוף

האדם; סייגים בדבר שידור פרסומת אגב

פרסומת מוסווית או בלתי מודעת". כל זה

נשאר.

היו"ר איתן כבל:

מה המהות פה?

עליזה לביא (יש עתיד):

למה לשנות?

רעיה עדני:

יש היום סמכות למועצה להתערב בכל דבר

שהיא חפצה בו בעניין של פרסומות.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

זה לא נכון.

היו"ר איתן כבל:

תסלחי לי, גברתי, אני לא מאפשר לאף אחד

להעיר פרט לחברי הכנסת, אני לא מאפשר

מעבר. "טחנו" את זה, הבעתם את עמדתכם די

והותר. די.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

חשבתי שאולי שכחת.

היו"ר איתן כבל:

לא שכחתי כלום.

רעיה עדני:

הסעיף משאיר סמכות רחבה מאוד ושיקול דעת

רחב מאוד למועצה. אנחנו מציעים לצמצם את

שיקול הדעת ולהשאיר למועצה סמכות

בעניינים ספציפיים, שאנחנו חושבים שהם

מייצגים את האינטרס הציבורי המהותי, ולא

שהמועצה תוכל להתערב בכל נושא שהוא

בעניין פרסומות. זו ההצעה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

אפשר להציג דוגמה לדברים שאתם לא רוצים

שיהיו בסמכות המועצה?

היו"ר איתן כבל:

היא הציגה כבר אתמול את הדוגמאות. לשיטתי,

הן דוגמאות לא טובות.

עליזה לביא (יש עתיד):

אנחנו ממשיכים את הדיון שהיה כאן אתמול,

כולל הדוגמאות שניתנו. אני מזכירה שוב, גם

למי שלא היה כאן אתמול, דנו איך בכלל

מגיעות תלונות ואיך פותחים בכל מיני

הערות ומחיקה של פרסומות ועוד ועוד. זה

מגיע רק אחרי שיש פנייה מין הציבור. אני

באה עם הרבה מאוד ניסיון כחברת מועצת

הרשות השנייה לשעבר. אני לא ראיתי שהייתה

אינפלציה. להיפך, אנחנו יודעים מה יקרה,

ומה היה קודם, לפני הכללים ולפני הסיוע

שניתן. אדוני היושב-ראש, אני לא מבינה למה

צריך את הסעיף הזה כאן. אני מבקשת להשאיר

את פסקה (6), לא למחוק אותה, להשאיר בידי

הידיים האמונות והמקצועיות את ההבנה.

הסעיף שהגברת הקריאה בעניין טעם טוב –

אתה יודע מה זה טעם טוב? זה נתון

לפרשנויות מפה ועד להודעה חדשה. אז בשביל

מה? יש עבודה טובה בהקשר הזה. אני מקבלת את

התיקון הזה כמחוק. אני מבקשת – ודיברנו

על זה אתמול – להשאיר את פסקה (6).

היו"ר איתן כבל:

דב חנין, אתה רוצה להתייחס?

דב חנין (הרשימה המשותפת):

אני מצטרף לעמדתה של חברת הכנסת לביא.

איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):

גם אני מצטרפת.

עיסאווי פריג' (מרצ):

גם אני מצטרף לאותה עמדה.

היו"ר איתן כבל:

אני מעלה להצבעה. מי בעד השארת הסעיף?

ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – אין

נגד – פה אחד

נמנעים – אין

סעיף 15(2)(ב) להצעת החוק, שמציע למחוק את

פסקה 24(א)(6) לחוק העיקרי, לא נתקבל.

היו"ר איתן כבל:

הסעיף לא נתקבל.

אתי בנדלר:

הפסקה הבאה מתייחסת לתיקון סעיף 28(א),

שעוסק בתפקידיו של המנהל. תציגו את זה,

בבקשה.

היו"ר איתן כבל:

דרך אגב, אני רוצה לחזור ולומר, ואני אומר

את הדברים בקול וגם לפרוטוקול, שיירשם

שאמרתי את זה. אני אומר את זה גם לכם ואני

אומר את זה למשרד התקשורת ואני אומר את זה

גם לשר התקשורת. אין שום מקום לשתי

מועצות. כל השיח הזה, שהוא כבר באמת שיח

ישן, להוציא כל הזמן קטעים, הוא גם

אנכרוניסטי. צריכה להיות כאן הסדרה אחרת

ש"מתכתבת" עם המציאות של היום והיא לא

עושה טלאים. כשזה טלאי, זה כל הזמן עושה לי

גירודים בכל הגוף. אני לא מוכן להיות שותף

לעשיית טלאים בעניין הזה. לכן יהיה נכון

אם הממשלה תביא שוב את ההצעה להקמת "ברית

המועצות", אבל בידיים נקיות, לא בהכתבה של

מי יהיה בסופו של דבר בראש, את מי רוצים

ואת מי לא רוצים בתהליך הזה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

יש לי שאלה. אנחנו דנים ברפורמה בתקשורת,

וזה חוק הסדרים של הקואליציה. למה אף אחד

מחברי הקואליציה לא נמצא פה?

היו"ר איתן כבל:

קודם כול, שאלה מצוינת. אגיד לך איך הכנסת

עובדת: הכנסת לא יכולה לעבוד על פי- - -

עיסאווי פריג' (מרצ):

זה לא חשוב להם?

היו"ר איתן כבל:

כנראה.

עליזה לביא (יש עתיד):

חבר הכנסת פולקמן בא לכאן ואמר שהוא

מתנגד.

עיסאווי פריג' (מרצ):

הם הביאו את הרפורמה.

היו"ר איתן כבל:

הוא התכוון לא לחבר הכנסת פולקמן. הבנתי

בדיוק.

עיסאווי פריג' (מרצ):

אם זה חשוב להם אז למה הם לא באים לדיון?

היו"ר איתן כבל:

זה לא חשוב להם.

עיסאווי פריג' (מרצ):

אז למה מביאים את זה בחוק ההסדרים?

היו"ר איתן כבל:

זה חשוב מקצועית. זה לא חשוב להם

כפוליטיקאים. את הפוליטיקאים זה לא

מעניין.

עיסאווי פריג' (מרצ):

מקצועית – שיעשו חקיקה רגילה. למה שנעשה

להם את העבודה שלהם?

היו"ר איתן כבל:

אתה צודק. בבקשה.

אתי בנדלר:

הסעיף הבא שדילגנו עליו וחוזרים אליו הוא

פסקה (3): תיקון סעיף 28(א), שבו נכתב: "בסעיף

28(א), פסקה (7) – תימחק.". בנוסח המשולב זה

מופיע בעמוד 5 למטה: תפקידי המנהל

וסמכויותיו.

אסביר מה הוא הנוסח המשולב כדי שמי

שמחזיק את זה יבין. הוכן נוסח משולב של

החוק העיקרי עם ההצעות בחוק ההסדרים, כדי

שאתם תראו איך ייראה החוק אם ההצעות

הכלולות בחוק ההסדרים יתקבלו. לכן זה

מופיע כמחוק, כי ההצעה היא למחוק את אותה

פסקה.

בסעיף 28: תפקידי המנהל וסמכויותיו, נכתב:

"(א) המנהל אחראי לניהול השוטף של ענייני

הרשות ותפקידיו, בין היתר, יהיו: ...

(7) לקיים במועדים שייקבעו סקרי צפייה

והאזנה לשידורים ולהודיע ברבים את

תוצאות הסקרים."

הייתה כאן התבטאות של- - -

היו"ר איתן כבל:

אני רוצה להתייחס לזה. גברתי, אתי בנדלר,

ביקשתי את עזרתך בעניין הזה, ואבהיר את

הדברים בקול. הייתה התייחסות של חבר

הכנסת עיסאווי פריג' ושל חבר הכנסת אחמד

טיבי, כל אחד בנפרד העלה את העניין הזה פה

בוועדה, לגבי ועדת המדרוג. חבר הכנסת

פריג' אפילו הגדיל לעשות ושלח כתבה תוך

כדי הדיון, שמתייחסת לעובדה שהאוכלוסייה

הערבית איננה נדגמת ברייטינג.

התשובה הייתה כזו, והיא מתחברת לגמרי. חבר

הכנסת פריג' שלח את אותה כתבה והייתה

שאלה, שעל בסיסה התקדמנו, והיא "התכתבה" עם

הסעיף של מה נדרש, שמועצת הכבלים

והלוויין חברה בתוך אותה ועדה.

יפעת בן חי שגב:

אנחנו לא חברים בה.

היו"ר איתן כבל:

אז מי חבר שם? הרשות השנייה, סליחה, אני

מתנצל. שהרשות היא חלק מהוועדה ולשם מה

צריך. ביקשה המדינה להוציא אותם מתוך

התהליך הזה כי זה לא עניינם.

אני רוצה לומר את העניין הבא: התשובה

שניתנה לי – וכאן אני רוצה שגברתי תקשיב

לי –התשובה המקצועית הייתה שבוועדת

המדרוג מדובר בגוף וולונטרי ובעצם אין בו

הנחיה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

אבל ועדת המדרוג קובעת.

היו"ר איתן כבל:

לא משנה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

אני מבין, היא לא סטטוטורית.

היו"ר איתן כבל:

אני מנסה לתת מענה למה שאדוני רוצה, לפחות

אנסה, ואני מקווה שאצליח לשים לזה אחיזה

משפטית.

מכיוון שמדובר בעניין וולונטרי אז אין

כאן אמירה שאני יכול בחוק לקבוע או

להגדיר, לחייב שתחיל את המגזר הערבי.

התקשרתי בטלפון ליועצת המשפטית וביקשתי

ממנה חוות דעת. שאלתי אותה ואמרתי לה שזה

לא נראה לי, אני רוצה לתקן את זה. אני חושב

שהטענה של חברי הכנסת פריג' וטיבי מצריכה

טיפול ותיקון. היא נתנה לי הרצאה משפטית

בעניין– וכאן אני מבקש את גברתי שתיתן

התייחסות – ובסיומה נאמר שהעובדה שאנחנו

לא נבטל את החברות של הרשות השנייה בתוך

ועדת המדרוג, דרך זה אולי בחקיקה ניתן

לקבוע מה אנחנו מצפים מהם בתוך ועדת

המדרוג, אולי בתהליך הזה נצליח לייצר

שינוי. אני לא בטוח, זו רק מחשבה. בבקשה,

גברתי.

אתי בנדלר:

העליתי את האפשרות וכמובן לא קיבלתי

עדיין תגובה של משרדי הממשלה ולכן חשוב

מאוד שהם יתייחסו לעניין.

היו"ר איתן כבל:

ואם צריך שנמתין עם זה אפילו עד מחר,

נמתין. העניין הזה מספיק חשוב.

עיסאווי פריג' (מרצ):

זאת ההזדמנות. זה הכי חשוב לי בכל החוק.

אתי בנדלר:

בנוסח שמופיע היום, שמוצע למחוק, כתוב

"לקיים במועדים שייקבעו" – אגב, לא ברור

על ידי מי ייקבעו – "סקרי צפייה והאזנה

לשידורים ולהודיע ברבים את תוצאות

הסקרים". הייתי מוסיפה: "ובלבד שכל סקר

צפייה והאזנה יתייחס לכלל האוכלוסייה

בישראל", לרבות כל המגזרים. פשוט לכתוב את

זה ברחל בתך הקטנה. בכל מקרה, אני לא יודעת

אם יש צורך במילים "במועדים שייקבעו" כי

זה סתום ולא ברור מי אמור לקבוע את זה.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

אני מסכימה עם הדברים שאומרת היועצת

המשפטית לוועדה. אין ספק שאנחנו צריכים

לדאוג לאינטרסים של כל האוכלוסיות, מה גם

ש"האלא טי.וי" עובר עכשיו אלינו ועל אחת

כמה וכמה יהיה חלק חשוב מאוד מבחינתנו

לטפל בזה. העניין הוא, אנחנו לא רוצים

שתְקֵבעו את הרשות, שהיא חייבת או לא

חייבת. הסעיף הזה בעצם מאפשר לנו היום- - -

היו"ר איתן כבל:

כפרה עליך, אנחנו באים לקראתך ואת גם

מכתיבה לנו מה ייכתב? באמת, זה

"באקסטרים"...

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

רק רגע, תן לי להסביר את עצמי. את בעצם

רוצה להוסיף- - -

היו"ר איתן כבל:

אני אבהיר כי שמתי לב שיצאת מן הנתיב.

ההצעה שעולה כאן אומרת שאין מקום שהרשות

השנייה תהיה חלק מוועדת המדרוג. קודם כול,

יש הצעה כזו. בלי קשר לזה, עלה על ידי חברי

הכנסת עניין המדרוג. נערך כאן דיון

ובעקבותיו הייתה תשובה מקצועית, ובעקבות

זאת הלכתי לנסות לעשות בירורים מקצועיים

סביב השאלה הזאת. מה שיכול לסייע לנו

בעניין זה השארת הסעיף, דהיינו לא להוציא

אתכם, ובחקיקה להוסיף חובה.

אתי בנדלר:

להוסיף חובה, שאם יש סקר האזנה וצפייה,

הוא יתייחס לכלל האוכלוסייה בישראל.

היו"ר איתן כבל:

אני מבקש לשמוע התייחסויות.

עיסאווי פריג' (מרצ):

איתן כבל, רק אחזק אותך. הדבר הטוב היחיד

שיכול לצאת מהרפורמה הזאת, שסוף סוף

נתחיל להתייחס בחישוב הרייטינג לכלל

האוכלוסייה במדינת ישראל. במשך שנים רבות

ועדת המדרוג הדירה את האוכלוסייה הערבית

והגיע הזמן לתקן. איתן כבל, אני מתעקש על

זה. אנחנו עכשיו נמצאים בתקופת פורים

ולקראת בחירות חדשות. אם לא נקדם את זה, זה

לא יתקדם אף פעם. אני מעריך את העמידה שלך.

חברים, אני מתעקש שזה יקבל ביטוי ברפורמה

הזאת. סוף למידור. הערבים הם חלק מן

הציבוריוּת הישראלית והם צריכים להילקח

בחשבון. זה קריטי. אני מתכוון ללכת עד

הסוף בעניין הזה.

היו"ר איתן כבל:

תודה, חבר הכנסת פריג'. התייחסויות, בבקשה.

רעיה עדני:

אנחנו לא מתנגדים להצעה של היועצת

המשפטית לוועדה.

יפעת בן חי שגב:

אפשר להציע משהו?

היו"ר איתן כבל:

אם זה לא יקלקל לנו, אשמח.

יפעת בן חי שגב:

להיפך, אני רוצה לעזור בכובעי שמתמחה

בשיטות מחקר. האם הכוונה פה היא שהסקר

ייצג את כלל האוכלוסייה בישראל? זאת

הכוונה של חברי הכנסת?

היו"ר איתן כבל:

אגיד לך מה הבעיה שלי עם "כלל ישראל". אני

לא סטטיסטיקאי, הייתי גם חלש בסטטיסטיקה,

אבל אני לא רוצה שייווצר מצב שאנחנו נבוא

להכניס אוכלוסייה מסוימת ופתאום נעשה

דרמה גדולה מדי מן האופן שבו ועדת המדרוג

אמורה לדגום את הרייטינג. לכן אם היה

מתאפשר אפילו לסמן באופן ברור מאוד,

ולומר – כי על זה אנחנו מדברים, בעברית

מדוברת.

יפעת בן חי שגב:

אני יכולה להציע שני נוסחים אלטרנטיביים?

או "שישקף" או "שייצג".

היו"ר איתן כבל:

אני רוצה שייאמר בצורה מפורשת שמדובר

באוכלוסייה הערבית, או דוברת השפה

הערבית.

אתי בנדלר:

"ייצג את כלל האוכלוסייה בישראל" – זה

עדיף.

יפעת בן חי שגב:

הצעתי, במקום "שיתייחס", לומר "שישקף", או

לחילופין "שייצג".

אתי בנדלר:

"ייצג את כלל האוכלוסייה בישראל" – אני

חושבת שזה עדיף.

עכשיו אני מבקשת עוד שני תיקונים. אני לא

יודעת אם הוא מקיים את סקרי הצפייה

וההאזנה, המנהל, או שהוא משתתף במנגנון

שקובע סקרים כאלה. ולכן, בוודאי לא

"במועדים שייקבעו" כי אנחנו לא יודעים מי

קובע את המועדים. אז אולי במקום "לקיים

במועדים שייקבעו" צריך לכתוב "להשתתף, או

ליטול חלק בסקרים כאלה", משהו כזה.

ניר שויקי:

אם לבצע סקרים- - -

היו"ר איתן כבל:

אדוני מנכ"ל הרשות השנייה, אאפשר לך. זה

נהיה קל יותר כשמדברים בצורה מסודרת. היא

תקרא את הנוסח ואז אדוני יוכל להתייחס אם

זה מצריך תיקון.

אתי בנדלר:

וכמובן אני מזכירה, כמו בכל נוסח, אנחנו

מעבדים את הנוסח הסופי אחרי שהוועדה

מאשרת.

על כל פנים, פסקה (7) תהיה: "ליטול חלק בסקרי

צפייה והאזנה לשידורים, ולהודיע ברבים את

תוצאות הסקרים, ובלבד שסקרי צפייה והאזנה

ייצגו את כלל האוכלוסייה בישראל."

עיסאווי פריג' (מרצ):

אני מקבל את זה. אבל, אדוני היושב-ראש, תן

לי לחשוב בקול רם. יש לנו את לפ"מ, שעובדת

מול ועדת המדרוג ומתכלל ומחלקת את כל

העניינים שלה לפי מה שהיא מקבלת מוועדת

המדרוג. אתה אומר שזו ועדה וולונטרית, לא

סטטוטורית. אבל הלפ"מ, שהיא גוף סטטוטורי,

מסתמכת על הנתונים של ועדת המדרוג.

היו"ר איתן כבל:

לא הבנת. הבנתי את מה שאדוני שואל. הרי מה

הנקודה? מבחינת הלפ"מ אין בעיה אם ועדת

המדרוג היא סטטוטורית או לא סטטוטורית.

הבעיה שלה הייתה שהמגזר הערבי פשוט לא

נדגם.

עיסאווי פריג' (מרצ):

למה היא מאמצת את התוצאות שמפרסמת ועדת

המדרוג? היא גוף ממשלתי.

היו"ר איתן כבל:

אין גוף אחר שעושה את זה כרגע ולכן זה

המקום היחיד, כי בסוף זה כלי כלכלי.

עיסאווי פריג' (מרצ):

אם כך, אנחנו נחייב את הרשות השנייה

לעשות.

היו"ר איתן כבל:

אי אפשר לחייב. האמן לי, עשיתי כבר כברת

דרך, הכנסתי את זה לחוק, סמוך עליי בעניין

הזה. אל תלך יותר ממה שנדרש. מה שביקשת,

שערביי ישראל יהיו חלק מתוך זה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

אבל אני רוצה שזה ישליך על ועדת המדרוג.

יפעת בן חי שגב:

הסעיף הזה יפתור לך את הבעיה עם הלפ"מ.

היו"ר איתן כבל:

הלפ"מ לא דוגמת אותך כי אין לה נתונים.

אתי בנדלר:

בואו נאמר כך: אני לא יודעת אם זה יפתור את

הבעיה, אבל לפי הנוסח הזה הרשות השנייה לא

תוכל להשתתף בסקרים האלה אלא אם כן זה

ידגום את כלל האוכלוסייה.

היו"ר איתן כבל:

מעבר לזה, גם ללפ"מ יש אינטרס להציג את

הנתונים המלאים. פשוט אין לה אותם.

עיסאווי פריג' (מרצ):

כי אין אלמנט שיכול לחייב את הרשות

השנייה. היא יכולה לא לעשות סקרים, אם כך.

היו"ר איתן כבל:

ועדת מדרוג תהיה בכל מקרה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

ועדת מדרוג זה משהו אחר. על פי הסעיף הזה,

הרשות השנייה לא חייבת לעשות סקרים, אז

היא לא תעשה.

אתי בנדלר:

לכן הצעתי לכתוב: "ליטול חלק", זאת אומרת

שלא תיזום בעצמה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

אני רוצה לחייב אותה למינימום סקרים.

היו"ר איתן כבל:

מה שחשוב פה זה ועדת המדרוג, ולזה נתנו

פתרון.

עיסאווי פריג' (מרצ):

נקיים על כך דיון, לא עכשיו.

היו"ר איתן כבל:

מתי שאתה רוצה, אבל אני אומר לך, עכשיו הם

יהיו חייבים לחייב ביצוע של מדגם גם

במגזר הערבי. זה מה שחשוב. הסקרים האחרים

שהם עושים – יכול להיות שהם סקרים שאין

להם דבר וחצי דבר עם העניינים האלה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

אני רואה בזה תחילתה של דרך אבל עוד לא

נחה דעתי, עד שלא אראה את זה קורה.

היו"ר איתן כבל:

גם דעתנו עוד לא נחה.

ניר שויקי:

יש לנו בעיה עם הנוסח "ליטול חלק" כי זה לא

מאפשר לנו לבצע סקרים באופן עצמאי. זה

רלוונטי במיוחד לרדיו כי מעת לעת אנחנו

עושים סקרי האזנה לפני מכרזים וכל מיני

דברים כאלה. "ליטול חלק", להבנתי, אלא אם כן

תבהירו אחרת, זה מצמצם. אז אולי אפשר

לכתוב "יקיים או ייטול חלק". אני חושב שזה

ייתן מענה.

אתי בנדלר:

"לקיים או להשתתף."

היו"ר איתן כבל:

זה נותן את שתי האפשרויות.

אני רוצה להצביע על זה.

נגה רובינשטיין:

אם מה שנדרש כאן זה בעצם סקרים בעניין

הרדיו, אז בואו נציין שמדובר ברדיו,

מכיוון שאין באמת צורך בסקרי צפייה

בטלוויזיה. בואו תסבירו מה הצורך.

היו"ר איתן כבל:

הרי גם היום הם יכולים לעשות את זה. זה לא

תלוי בנו. גם היום האפשרות הזאת מתקיימת.

הם יכולים לעשות סקרים על מה שהם רוצים

ואיך שהם רוצים, אני לא מונע את זה מהם

היום. אותי מעניין לא הסקרים האחרים שהם

עושים. אותי מעניינת ועדת המדרוג ולכן

ביקשתי להעלות את העניין הזה.

נגה רובינשטיין:

זה בסדר גמור, אבל בואו נמקד את הסמכות- - -

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

למה זה מפריע לך?

נגה רובינשטיין:

בסוף הרי המימון של כל הדבר הזה- - -

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

אנחנו רוצים לשנות גם את המימון.

נגה רובינשטיין:

אבל אתם לא משנים את המימון. כאשר תשנו את

המימון תרחיבו את הסמכות. כל פעולה שאתם

עושים היא על חשבוננו. פעולות שאתם לא

חייבים לעשות – אם יש בהן היגיון, מצוין;

אם אין בהן צורך, כמו למשל סקרי צפייה

בטלוויזיה, אז נוריד את זה. כל מה שנדרש

לוועדת המדרוג – בסדר גמור.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

אדוני היושב-ראש, אני מבקשת לענות על

הטענה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

נתמקד בוועדת המדרוג.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

אני חושבת שגברת נגה רובינשטיין קצת

התבלבלה פה לגבי מימון.

היו"ר איתן כבל:

כולכם עסוקים כל היום במתן מחמאות

וציונים.

נגה רובינשטיין:

אני לא עסוקה בזה.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

אגיד לך למה אני מתכוונת: אני רוחשת באופן

אישי כבוד רב מאוד למקצועיות שלה, אבל יש

פה דבר אחד שצריך פעם אחת ולתמיד להגיד.

הרשות השנייה כבר שנים דורשת ממשרד האוצר

לממן את הרשות. זה נקודה אחת.

היו"ר איתן כבל:

בואי לא נפתח את זה. כבר שמעתי אותך אומרת

את זה. אני לא נכנס לזה.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

הנקודה השנייה, שכאשר הערוצים משלמים

עבור כביכול – כפי שאומרת נגה

רובינשטיין: "מממנים אותנו", זה חלק מדמי

הרישיון שלהם. אין לה שום זכות להגיד: "אני

בעל המאה, אני בעל הדעה".

נגה רובינשטיין:

זה לא מה שאני אומרת.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

זה חלק מהתנאי שלהם לקבל רישיון, לצערי

הרב מאוד מאוד, לשלם עבור הרישיון. מה

הרשות עושה בכסף הזה – זה עניין של הרשות.

היו"ר איתן כבל:

אני רוצה להעיר הערה. העמדה שלי, בגדול,

היא כעמדת הערוצים. אני לא פותח את הדיון

הזה. הם לא צריכים לממן אתכם. זה גם תרתי

דסתרי, זה בכלל לא מתאים. המדינה צריכה

יום אחד לקבל את ההחלטה בעניין הזה.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

חד-משמעית.

דבורה קמחי:

כבר 16 שנים מבטיחים לנו.

היו"ר איתן כבל:

אם זה יהיה "ברית המועצות", אני חושב שזה

יצטרך להשתנות. זו נקודה אחת.

אבל אני עדיין רוצה לדעת, האם היום אתם

עושים סקרים?

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

זה חלק מפעילות הניהול של גוף כזה או אחר.

כשצריך – עושים סקרים, כשלא צריך – לא

עושים סקרים. אי אפשר להיכנס בצורה כל כך

בוטה, כפי שרוצה משרד האוצר, ואני שמחה

שאתה לא מקבל את זה, ולהגיד מה יהיה

תפקידו של המנהל.

היו"ר איתן כבל:

יחד עם זאת, בעניין הסקרים שהם מעבר לסקרי

המדרוג יש לי בעיה, אני אומר לך.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

למה?

היו"ר איתן כבל:

יש לי בעיה בעניין הזה. סליחה, אני אומר לך

את זה בכנות הכי גדולה. אתם מבינים את מה

שאני אומר, חברי הכנסת?

איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):

כן, אני גם מסכימה אתך לגמרי בעניין הזה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

אני מבין אותך. אני אומר בכנות, לי חשוב

המדרוג. זה הכי חשוב לי.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

אתה לא יכול לעשות את זה.

היו"ר איתן כבל:

קודם כול, אני יכול. את זוכרת מהתפקיד

הקודם שלך.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

נכון. התבטאתי לא נכון. אתה יכול הכול,

כמעט הכול.

עיסאווי פריג' (מרצ):

בהיעדר חברי קואליציה – אנחנו יכולים

הכול.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

אתה אפילו לא יודע כמה אתה עוד יכול ואתה

עוד לא עושה...

עיסאווי פריג' (מרצ):

בזה אני מסכים אתך.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

אני רוצה להסביר נקודה אחת. בוועדת קיש

דיברנו למשל על שוק הפרסום, כמה כסף, מה

התקציבים. יכול להיות שנצטרך לעשות על כך

סקרים. אני לא יודעת אם זה סקרי צפייה.

היו"ר איתן כבל:

לא תהיה תוספת תקציב מתקציב הערוצים,

נקודה, זה הכול. אדוני מנכ"ל הרשות השנייה,

לא אהפוך את הסעיף הזה לסעיף של תקציב.

אני רוצה להזכיר לאדוני, המדינה הציעה

בכלל למחוק את הסעיף הזה, לבטל אותו. הוא

לא סעיף שרבנו עליו כל כך. אני רוצה

להזכיר, מבחינת חברי הכנסת הייתה הסכמה

שאפשר להוציא את המדינה מן העניין הזה.

אבל רצינו בעת הזו, בעקבות בקשה של חברי

הכנסת עיסאווי פריג' ואחמד טיבי, להכניס

שינוי.

אדוני מנכ"ל הרשות השנייה, משפט אחד ואז

אביא את זה להצבעה.

ניר שויקי:

זה חשוב מאוד. משפט אחד קצר. אני חושב שיש

כאן חוסר הבנה על שני דברים. לגבי סקרי

האזנה ברדיו – הסעיף הזה פשוט פוגע

בפעילות של הרשות. אנחנו רוצים לפעמים

לצאת למכרזים, אנחנו צריכים לבדוק כל

מיני דברים. אני לא מבין איזה מין דבר זה

לפגוע בסמכות הבסיסית שלנו לבחון את זה.

מה זאת אומרת?

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

למשל אם יש ערוץ חדש.

ניר שויקי:

זה דבר אחד, לגבי הרדיו.

דבר שני, לגבי המימון של הטלוויזיה – גם

הרדיו משלם דמי זיכיון. אז זה גם לא נכון.

אני לא חושב שיהיה נכון עכשיו לבוא בחוק

ההסדרים ולמנוע מאתנו משהו שנדרש לנו

מבחינה מקצועית.

היו"ר איתן כבל:

תסלחו לי, בעניין הזה אני לא מסכים. הלכתי

אתכם הרבה מעבר למה שחשבתם עד לרגע זה.

אני מבקש מאוד – אין מצב כזה. אם אתם

רוצים, תבואו למדינה. אתם חלק מן המדינה.

תגידו לה למשוך את כל הצעות החוק שלה. יש

גבול כמה אני יכול. כל עוד זה עסק

בעניינים של סדר ונימוסים ופה חברי כנסת

חששו ממה שזה עלול לגרום, ולא ראינו פה את

כל תמונת הרוחב, הסכמתי. פה, חד-משמעית לא.

אני מעלה את זה להצבעה.

אתי בנדלר:

אדוני, באיזה נוסח? "לקיים" או "להשתתף"?

היו"ר איתן כבל:

"להשתתף."

תודה רבה. אני מעלה להצבעה.

מי בעד הנוסח כפי שקראה עו"ד בנדלר? מי

נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 28(א), עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.

היו"ר איתן כבל:

הסעיף המתוקן נתקבל.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

רגע, שנייה.

היו"ר איתן כבל:

גברתי, התקדמתי. תודה.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים על נושא

באמת רציני מאוד.

היו"ר איתן כבל:

הסעיף הזה כולו היה אמור להימחק.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

עם מי אתה רוצה שעכשיו אשתתף? שעכשיו אמצא

גוף שיערוך סקרים?

היו"ר איתן כבל:

את יודעת בדיוק למה אני מתכוון.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

לא, אני לא מבינה.

היו"ר איתן כבל:

אם לא, אנחנו נסביר. חבריי היוצרים, שכל

אחד יעסוק בתפקידו, כל אחד בעניינו שלו.

לא ביקשתי סיוע.

נצא כעת להפסקה של חצי שעה.

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

אפשר לצאת בטעם טוב?

היו"ר איתן כבל:

הנושא הבא הוא המש"ב.

קריאה:

אפשר לקרוא את הנוסח שהצבעתם עליו? לא

הבנו.

לאה ורון:

אפשר יהיה לשמוע בהקלטה.

היו"ר איתן כבל:

אתי בנדלר הקריאה אותו כמה וכמה פעמים.

ההבדל היחיד לעומת הנוסח שהיא הקריאה,

שזה יישאר רק "משתתף" ולא "מקיים", זה הכול.

תודה רבה לכם. בשעה 13:30 בדיוק הישיבה

תתחדש.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 13:35.)

היו"ר איתן כבל:

שלום לכולם, אנחנו מחדשים את הדיון בהצעת

החוק שמונחת לפנינו, חוק ההסדרים. היינו

אמור לעבור לפרק המש"ב (מרכז שידור ובקרה)

אבל לפני כן נשמע את ההסתייגויות.

אסתי פלדמן:

בעמוד 6, בסעיף 83(ג)(1), בפסקה 15(19) לתיקון

לחוק הרשות השנייה, זה סעיף שהתקבל

בוועדת קיש, שלגביו הייתה הסתייגות של

חברת הכנסת נחמיאס ורבין. התיקון שאנחנו

מציעים הוא כדלקמן:

"(19) בסעיף 83(ג)(1), הסיפה החל במילים "השר, בהתייעצות עם המועצה" – יימחקו;"

לקרוא את הסעיף עצמו?

היו"ר איתן כבל:

תזכירי לנו במה דברים אמורים.

רעיה עדני:

אסביר. מדובר בסעיף שמתיר תוכן שיווקי.

היה דיון האם להכניס דוקומנטרי או לא

להכניס דוקומנטרי. במקור לא הוכנס

דוקומנטרי והייתה איזו סמכות לשר. אחרי

זה הוצע להוסיף דוקומנטרי, ולכן אין שום

צורך בסיפה. הדיון אז עבר מהר ולא הספקנו

אפילו להסביר שיש צורך למחוק את הסיפה

הזאת. לכן אנחנו מציעים למחוק אותה.

אתי בנדלר:

זה לא בדיוק ההסתייגות של חברת הכנסת

איילת נחמיאס ורבין.

שירה גרינברג:

אני רוצה להשלים. בסמכות המועצה לגרוע

עוד נושאים מתוכן שיווקי, באישור השר.

אנחנו פשוט מורידים את הסיפה של "אישור

השר".

אתי בנדלר:

ההסתייגות הייתה להשאיר את זה לסמכות

המועצה ללא אישור השר. לא למחוק את כל

הסיפה.

שירה גרינברג:

זה מה שאני אומרת. זאת הייתה ההסתייגות

שרציתי להסביר.

איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):

המטרה שלי הייתה שלא תהיה נגיעה או ממשק

בין לשכת השר לבין האינטרס המסחרי של מי

מן הזכיינים. זה מה שרצינו לשמור.

היו"ר איתן כבל:

זה לגיטימי. תודה רבה.

אתי בנדלר:

אני רוצה להפנות לפסקה (19) בהצעת החוק,

ולומר שזה יהיה בשינוי נוסח. פסקה (19)

המוצעת מתקנת את סעיף 83(ג)(1). אתם הצעתם

למחוק את כל הסעיף.

שירה גרינברג:

נכון, את האפשרות בכלל להוסיף.

אתי בנדלר:

עכשיו אנחנו משנים את זה. במקום המילים

"השר, בהתייעצות עם המועצה" יבוא "המועצה"

– "המועצה רשאית".

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

אפשר לשאול שאלה טכנית? כביכול משאירים

לנו את הסמכות ואני אמורה לשמוח, אבל

עדיין אני רוצה לדבר על העיקרון, שלא

לפתוח סעיפים שהיו פתוחים אצל קיש.

היו"ר איתן כבל:

אנחנו "מתכתבים" לגמרי אתך. אלה דברים

שהסכמנו שנטפל בהם כאן. אין כאן פתיחה של

שום דבר. היה את עניין הערוץ הדובר בשפות

האמהרית והטיגרינית; יש עוד סעיף שנוגע

לזיקה של הדירקטורים. נדמה לי שאלה שלושת

הדברים. זה סוכם וקיבלתי את הבקשה לדון

בזה מחדש.

אתי בנדלר:

פסקה (19) תהיה: "בסעיף 83(ג)(1), במקום "השר,

בהתייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה

רשאי" יבוא "המועצה רשאית".

היו"ר איתן כבל:

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה 15(19), עם התיקון שהוכנס בה, נתקבלה.

היו"ר איתן כבל:

התיקון נתקבל.

אסתי פלדמן:

ההסתייגות השנייה היא בפסקה (26). זה פשוט

תוספת להגדרה "דירקטור בלתי תלוי".

היו"ר איתן כבל:

זה הסתייגות פולקמן.

אסתי פלדמן:

הוספנו עוד ארבעה רכיבים להגדרה "דירקטור

בלתי תלוי".

"(26) בתוספת השלישית, בסעיף 1, בהגדרה

"דירקטור בלתי תלוי", אחרי פסקה (5) יבוא:

"(6) מי שיש לו זיקה אישית, כלכלית או

אחרת, לרבות כעובד, למורשה לשידורים, למי

שהוא בעל עניין בתאגיד שהוא מורשה

לשידורים וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור

כלשהו של אמצעי שליטה במורשה לשידורים

כאמור; לעניין זה, "מורשה לשידורים" –

לרבות בעל רישיון לשידורים לפי חוק

התקשורת;

(7) מי שיש לו זיקה אישית, עסקית או

פוליטית לשר משרי הממשלה; לעניין סעיף זה,

לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה

אישית או פוליטית;

(8) חבר בהנהלה פעילה של מפלגה;

(9) מי שקשור, במישרין או בעקיפין,

בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו,

בחוזה או בעסקה עם הרשות או עם מורשה

לשידורים, או מי שהוא בעל עניין בתאגיד,

לרבות שותפות, הקשור כאמור.";"

זה מתייחס לתיקון שנעשה בוועדת קיש לגבי

הערוצים הזעירים הייעודיים שמאשרים

חדשות אף שאינם חייבים לעשות כן, מרצון.

הסעיף קובע מי יהיה חבר בדירקטוריון של

בעלי רישיון וועדות המשנה לענייני חדשות

שימנה הדירקטוריון. נקבע שלעניין בעל

רישיון זעיר ייעודי – שני דירקטורים

בלתי תלויים, ולעניין בעל רישיון זעיר

שאינו בעל רישיון זעיר ייעודי –דירקטור

בלתי תלוי אחד.

היו"ר איתן כבל:

יוליה שמאלוב ברקוביץ, את התקשרת ליואב

קיש?

יוליה שמאלוב ברקוביץ':

לא אני.

היו"ר איתן כבל:

מי שהתקשר כאן ליואב קיש "להלשין" כאילו

אנחנו דנים בעניין שלא בהסכמה – לא את,

יוליה, אני מתנצל – זאת פשוט חוצפה.

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]