פרוטוקול ישיבת ועדת הכספים בתאריך 31/01/2002

פרוטוקולים/כספים/4691

ירושלים, י"ב באדר, תשס"ב

24 בפברואר, 2002

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 362

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ה', י"ח בשבט התשס"ב, 31.1.2002, בשעה 09:30

ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב2002-

סעיף 6, 1(5) - תיקון פקודת מסילות הברזל (נוסח חדש), התשל"ב1972- (הגדרות והוראת מעבר).

סעיף (8)5 – (7)5 – תיקון פקודת מסילות הברזל (נוסח חדש), התשל"ב1972- (בנייה והפעלת מסילת ברזל מקומית).

סעיף 47 – פסקאות (1), (2), (5), (9), (10), (11) – תיקון חוק התכנון ובנייה, התשכ"ה1965- (ועדות לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות).

סעיף (8)47 – תיקון חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה1965-.

סעיפים 49, 48 – תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג1963-.

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) (מספר 2), התשס"ב2002-

סעיף 7 – היום והתקופה הקובעת לפרק ב' בחוק ההסדרים הנ"ל. )

סעיף 8 – תיקון פקודת מס הכנסה. )(חוק הנגב)

סעיף 9 – תיקון חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט1959-. )

סעיף 12 – תיקון חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב1992-. )

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) (מספר 3), התשס"ב2002-

פרק ג' – עידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה לשנת 2002).

סעיפים 1-5 – היטל על בעלי הכנסות גבוהות.

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) (מספר 2), התשס"ב2002-

סעיף 5 – תיקון חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א2001- (חברות מים וביוב ברשויות המקומיות).

סעיף 14 – סעיף תחילת הוראות החוק.

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) (מספר 2), התשס"ב2002-

סעיף 2 – תיקון חוק מלווה קצר מועד, התשמ"ד1984-.

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) (מספר 2), התשס"ב2002-

סעיף 13 – חוק ביטוח הלאומי (נוסח משולב) – הוראת שעה, התשנ"ה1995- (הקפאת השכר הממוצע במשק).

סעיף 4 – תיקון הביטוח הלאומי (נוסח משולב) – הוראת שעה, התשנ"ה1995- (קצבאות ילדים עד גיל 16).

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב2002-

סעיף 21(5) – תיקון חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה1995- (קצבאות ילדים).

סעיף 22 – תיקון חוק ביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה1995-.

סעיף 17 – תיקון חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות).

תיקון חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב1992- (מענק לרוכשי דירות בירושלים).

תיקון חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה1965- (הקלות בהיטלי השבחה למרחיבי דירות).

סעיפים 61, 60 – תיקון מספר 28 לחוק סדר הדין הפלילי (העברת חומר חקירה לחשוד בעבירות פשע).

סעיף 13 – תיקון חוק הבטחת הכנסה (קצבת הכנסה לבעלי רכב).

סעיף 16 – תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מספר 12), התשנ"ד1994- (הנחה בתרופות לעולים חדשים ואזרחים ותיקים).

סעיף 18 – חוק הדיור הציבורי, התשנ"ט1998-.

סעיף 56 – תיקון חוק הפחתת הגירעון, התשנ"ב1992- (תיקון תוואי הפחתת הגירעון).

סעיף 62 – תחילה.

נכחו:

חברי הוועדה: היו"ר יעקב ליצמן

משה גפני

שמואל הלפרט

אבשלום וילן

עופר חוגי

ישראל כץ

רחמים מלול

מיכאל נודלמן

מיכאל קליינר

גנדי ריגר

יורי שטרן

מוזמנים: שר התשתיות הלאומיות, אביגדור ליברמן

פרופ' יוחנן שטסמן, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

עו"ד טלי דולן, נציבת מס הכנסה

שלומית דוטן, ראש תחום תכנון, המשרד לאיכות הסביבה

עו"ד דן צפריר, המשרד לאיכות הסביבה

גבי גולן, יועץ ראש-הממשלה לתכנון ופיתוח

שלמה אלישיב, מנהל אגף כלכלה, משרד התחבורה

דינה רצ'בסקי, מנהלת מינהל התכנון, משרד הפנים

יחזקאל לביא, משרד הפנים

תומר גוטהלץ, מינהל התכנון, משרד הפנים

עו"ד ימימה מזוז, משרד המשפטים

שרון גלעם, משרד המשפטים

לבנת משיח, משרד המשפטים

מלכה רז, פרקליטות המדינה

משה אשר, יועץ לנציבת מס הכנסה

עו"ד יעל ייטב, מנהלת מחלקת חקיקה, נציבות מס הכנסה

שרה רוטשטיין, דוברת נציבות מס הכנסה

עו"ד חנה פסובסקי, המשרד לביטחון פנים

עו"ד שמעון עיר-שי, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

ארז ימיני, משרד האוצר

נטשה כשר, משרד האוצר

יעקב הבר, משרד האוצר

אבי ניר, משרד האוצר

אבי גפן, משרד האוצר

יואל נווה, משרד האוצר

יעל אנדורן, משרד האוצר

תמי מולד חיו, עמותת מעורבות, מחויבות לשלום וצדק חברתי

גבי פישמן, בנק ישראל

עו"ד רות הורן, המוסד לביטוח לאומי

לאה אחדות, המוסד לביטוח לאומי

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

אהרן כהן, סגן נשיא התאחדות הקבלנים

ישראל טויטו

דוד קשאני, יושב-ראש עמותת הדיור הציבורי

משה אבנון

שושנה אורן, ההסתדרות החדשה

שרון אברהם וייס, האגודה לזכויות האזרח בישראל

אריה הולמן

אלי זזון, יו"ר תנועת קול בשכונות

יועצת משפטית: אנה שניידר

יועצת כלכלית: סמדר אלחנני

מנהל הוועדה: טמיר כהן

נרשם על-ידי: חבר המתרגמים בע"מ

חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב2002-

היו"ר יעקב ליצמן: אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים.

אנחנו ממשיכים בסדר היום ועומדים בפרק של התחבורה.

אנה שניידר: לדעתי זה צילום נפרד ואלה אותם סעיפים

שקיבלנו מועדת הכנסת.

טמיר כהן: אנחנו צריכים להתחיל בסעיף 5(1), 5(7) ו6-.

רונן: אני אומר במילה אחת ושמעון יסביר את

הפרטים.

אבשלום וילן: חבר הכנסת ליצמן, האם כבר קיבלנו תקציב

מעודכן?

היו"ר יעקב ליצמן: לא.

סמדר אלחנני: עד שלא יגמרו את חוק ההסדרים.

אבשלום וילן: מתי נקבל אותו? ביום ראשון בבוקר?

היו"ר יעקב ליצמן: התפללתי שזה לא יהיה בשבת.

אבשלום וילן: איך אתה רוצה שנצביע ביום ראשון

אחר-הצהרים?

היו"ר יעקב ליצמן: אני אמרתי שההצבעה על חוק ההסדרים היא

ביום ראשון.

אבשלום וילן: אם נקבל את חוק התקציב ביום ראשון, אין בעיה.

אבל אם מחר בבוקר למשל יצא החוק, אני מבקש שישלחו אותו עם שליחים. אני לא רוצה להגיע למצב שאני אגיע לישיבה ואתבקש להרים את היד על דברים שלא קראתי.

סעיף 6, 1(5) - תיקון פקודת מסילות הברזל (נוסח חדש), התשל"ב1972- (הגדרות והוראת מעבר).

סעיף (8)5 – (7)5 – תיקון פקודת מסילות הברזל (נוסח חדש), התשל"ב1972- (בנייה והפעלת מסילת ברזל מקומית).

רונן: מה שמועלה כאן זו השלמה. דנו שלשום בנושא מסילת הברזל בהקשר של אכיפה, של תשלומים או חשודים בעבירה. הפסקה או הפרק שנדון בו עכשיו שהוא משולב בסעיפים 5(1), 5(7) וסעיף 6 בעצם מתייחס לנושא של ההרשאה לבצע את הפרוייקט בהליך מכרזי. יש למעשה אפשרות כזאת לכאורה גם בפקודת התעבורה כיום.

היו"ר יעקב ליצמן: אני ביקשתי – וזה שייך לדיון הבא – לקבל את

שמות הפרוייקטים כדי לדעת על מה מדובר בקשר ל-ול"ל.

רונן: זה לא ול"ל.

היו"ר יעקב ליצמן: אם הפרוייקט הזה כל כך חשוב, ורכבת קלה

מאוד חשובה לי, למה לא להכניס את זה לפרוייקט?

רונן: בעיקרון ההליכים הסטטוטוריים בפרוייקט הזה דווקא נמצאים.

היו"ר יעקב ליצמן: זה אחרי האישורים?

רונן: כן. הם עברו כמעט את כל האישורים, כך שלא נזדקק לזה.

שמעון יציג את העניין מההיבטים המשפטיים.

שמעון עיר-שי: אני אתחיל מהסעיף המרכזי שהוא הוספה של

סעיף 46(א) לפקודת מסילות הברזל. אצלכם זה פסקה 7 של הסעיף שאנחנו מדברים בו. סעיף 5(7).

גם היום בפקודת מסילות הברזל יש הסמכה לאפשר בנייה, הפעלה וניהול של מסילת ברזל למי שאינו רשות הנמלים והרכבות. אבל מדובר בפקודת מסילות הברזל ואנחנו היום רוצים חקיקה יותר מודרנית ומתקדמת בהקשרים האלה, ואשר על כן אנחנו רוצים להמעיט את הנושא של מסילות ברזל מקומיות, שזה בז'רגון המושאל מסילות כמו רכבת קלה בירושלים ותל-אביב, להמעיט אותם מסעיף ההסמכה שקיים היום בפקודה ולקבוע סעיף הסמכה ספציפי שאומר שמסילה כזאת, כפי שתראה בסעיף 46(א) המוצע, אפשר לאפשר ניהולה, בנייתה והפעלתה למי שאינו הרשות ובתנאים כפי שמופיע בפסקה (ב), שיהיה מכרז פומבי. נקבעו פה סעיפים מסוימים שהם צריכים אישור השרים במכרז ותנאים במכרז, כאשר לדוגמה תקופת הזיכיון, דמי הנסיעה – חייב אישור של השרים. כשמסילת ברזל מקומית מוגדרת כמסילה שניתנים בה שירותי תחבורה ציבורית ושאינה מתחברת למסילת ברזל של הרשות.

אנחנו גם מציעים כאן בסעיף הזה להוסיף סעיף קטן (ה) וזאת להסרת ספק. בסעיף ייאמר שאין באמור בסעיף זה כדי למנוע מהממשלה להטיל על הרשות עצמה גם בנייה של מסילה מהסוג הזה. את זה סיכמנו על דעת משרד המשפטים וגם על דעת רשות הנמלים והרכבות.

זה הסעיף העיקרי.

יש עוד שני סעיפי לווין שקשורים אליו. פסקה אחת של סעיף 5 מהווה תיקונים טכניים בהגדרות.

אבשלום וילן: בתקשורת כבלים מדובר על הפרדה בין מי

שמשדר לבין מי שבונה את הכבל. אן-בנדלינג. הרעיון הוא שהמסילה שייכת לכולם ואחרי כן מי שרוצה נוסע עליה.

שמעון עיר-שי: סעיף 6 הוא הוראת מעבר כפי שמופיע בכותרת

השוליים שלו. כיוון שהתחלנו בשני הפרוייקטים לפעול כשהסעיף הזה עוד לא היה קיים, אנחנו רוצים עכשיו ליישר קו ולקבוע שכל מה שנעשה עד עכשיו במכרז בירושלים ובתל-אביב, כולל פרסום המכרזים, פעולת ועדת המכרזים וכל הפעולות שנעשו, כאילו נעשו לפי התיקון הזה ושזה כדין.

סעיף 6 לחוק אומר: "פורסם מכרז לפני תחילתו של חוק זה לבחירת בעל זיכיון לבנייתה, הפעלתה וניהולה של מסילת ברזל מקומית כהגדרתה בסעיף 46 – שזה הסעיף החדש שאנחנו מציעים - כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, יראו את פרסום המכרז וההליכים הקשורים לבחירת הזוכה שנעשו לפני יום תחילתו של חוק זה כאילו נעשו לפי הוראות סעיף זה".

היו"ר יעקב ליצמן: בזה סיימנו?

שמעון עיר-שי: כן. לגבי מסילות הברזל סיימנו.

היו"ר יעקב ליצמן: בעצם הייתי צריך לעשות מסיבה ליוני, אבל הייתי

חולה ולא המשכתי לטפל בזה.

קריאה: סיכמנו שנדבר על יעדי מס הכנסה ועל מדיניות הגבייה.

היו"ר יעקב ליצמן: את זה עזוב. אני לא בטוח שזה כל כך חגיגי.

אבשלום וילן: אני מזכיר לך שחבר הכנסת בייגה שוחט דורש את

זה כבר ארבעה חודשים.

היו"ר יעקב ליצמן: חבר הכנסת ליצמן לא דורש את זה. תעזוב. זה

מביך את הממשלה. היא תצטרך לומר דברים.

אבשלום וילן: אני חושב שאני מועל בתפקידי. עם כל הכבוד

הראוי, אני לא בא לכאן לדיונים המשעממים האלה שהם חלק מהעבודה, אבל לא יכול להיות שחוב של עשרים מיליארדי שקלים, לא נדון בגלל שנביך את הממשלה. אני דואג למדינת ישראל ולא לממשלת ישראל.

היו"ר יעקב ליצמן: שנינו נמצאים כאן לאותה מטרה. שנינו מכבדים

את יוני ורצינו להיפרד ממנו בצורה מכובדת. אני מבקש לקיים את זה.

אבשלום וילן: בכל מקרה דיון על מדיניות ההכנסות צריך

להיערך.

היו"ר יעקב ליצמן: נעשה את זה, אבל לא קשור לפרידה מיוני.

קריאה: אני רוצה לדבר על הנושא של חוק תאגידי המים והביוב.

אנה שניידר: זה בעצם מיסוי.

קריאה: חוק מספר 2, סעיף 5.

היו"ר יעקב ליצמן: ול"לים. אבי גפן כבר הקריא את הסעיפים.

קריאה: לא סיימנו לקרוא.

שגית אפיק: היו כמה דברים שהאוצר היה אמור לחזור עם

תשובות.

היו"ר יעקב ליצמן: לגבי הרשימות?

שגית אפיק: לא רק הרשימות. היו דברים בדרך. הסעיף של

ניגוד עניינים. אמרתם שתבדקו נוסח חדש.

ארז ימיני: סעיף של ניגוד עניינים אמרנו לבטל. תיקון לסעיף

47(א).

שגית אפיק: זאת אומרת שפסקה 9 מבוטלת.

ארז ימיני: נמשיך להקריא וכשאבי יגיע, הוא יוכל לענות על

התיקונים, השינויים והשאלות שנשאלנו.

סעיף 47 – פסקאות (1), (2), (5), (9), (10), (11) – תיקון חוק התכנון ובנייה, התשכ"ה1965- (ועדות לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות).

סעיף (8)47 – תיקון חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה1965-.

סעיפים 49, 48 – תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג1963-.

אנה שניידר: אנחנו בסעיף 76(ב).

שגית אפיק: 76ב. תכנית לתשתית לאומית.

(א) תוכנית לתשתית לאומית תהיה תוכנית מיתאר ארצית, הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת, ותקבע את התכנון של תשתיות לאומיות בשטח המדינה כולה או בחלק משטחה.

(ב) תוכנית לתשתית לאומית תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.

(ג) משרד ממשלתי, ועדה מחוזית – בתחום מרחבה, רשות שהוקמה לפי דין או כל גוף אחר שהוסמך לכך לפי החלטת ממשלה, רשאים להכין תוכנית לתשתית לאומית ולהגישה לוועדה לתשתיות (בסימן זה – מגיש התוכנית).

76ג. הוראות מיוחדות לתוכנית לתשתית לאומית.

בהליכים לאישור תוכנית לתשתית לאומית שהגיש מגיש תוכנית ינהגו לפי הוראות חוק זה שעניינן תוכנית מיתאר ארצית, בשינויים המפורטים להלן:

(1) הוראות סעיפים 77 ו78- שעניינם הודעה על הכנת תוכנית והיתרים וחלוקה בתקופת ביניים, יחולו בשינויים המחויבים, ואולם –

(א) פרסום בעיתון של הודעה על הכנת תוכנית לבניית תשתיות יהיה כאמור בסעיף 1א, אך יראו כאילו במקום "בשני עיתונים" נאמר "בשלושה עיתונים", ובמקום "שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ", נאמר "שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים".

רחמים מלול: מה ההגדרה שמשמשת היום?

ארז ימיני: אותה הגדרה שמשמשת היום לפרסום תוכניות.

אנחנו כאן הגדלנו משני עיתונים לשלושה עיתונים. ההגדרה קיימת.

שגית אפיק:

(ב) יראו את מועד פרסום ההודעה בעיתונות כאמור בסעיף 1א כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור בסעיף 78.

כיום המועד הקבוע בסעיף 78, הוא הפרסום ברשומות. יש כאן תיקון שלעניין תוכנית לתשתיות לאומיות, במקום מועד הפרסום ברשומות, זה יהיה מועד ההודעה בעיתונות.

(2) נכללו בתוכנית לתשתית לאומית שינויים של תוכנית מיתאר ארצית אחרת או תוכנית מיתאר מחוזית, יצוינו בתוכנית לתשתית לאומית השינויים גם לתוכניות כאמור.

(3) (א) הוועדה לתשתיות תדון בתוכנית לתשתית לאומית לאחר שנבדקה בדיקה מוקדמת בידי מתכנן שאינו עובד המדינה, אשר מינה יושב-ראש הוועדה מתוך רשימת מתכננים שיקבע שר הפנים (להלן בסעיף זה – המתכנן). המתכנן יסיים את בדיקת התוכנית וימסור לוועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים מיום שהועברה התוכנית לוועדה.

(ב) מצא המתכנן כי התוכנית שהועברה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות הוועדה לתשתיות, יחזירה למגיש התוכנית, בצירוף הערותיו, כדי שיתקנה. תוקנה התוכנית והוחזרה לוועדה, יערוך המתכנן בדיקה מוקדמת נוספת וימסור לוועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים ממועד הגשתה לוועדה או מהמועד שהוחזרה לוועדה.

(4) (א) (1) תוכנית לתשתית לאומית שהוגשה לוועדה לתשתיות תועבר, באותו יום שהוגשה לה, ליועץ

הסביבתי של הוועדה.

(2) היועץ הסביבתי ימציא למגיש התוכנית, בתוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו התוכנית, הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה. העתק מההנחיות יומצא למתכנן הוועדה לתשתיות.

(ב) חלק מגיש התוכנית על ההנחיות שניתנו לו להכנת התסקיר, רשאי הוא לערור בפני הוועדה לתשתיות על ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ד). הוועדה תדון ותכריע בערר לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי ותחליט בו בתוך 14 ימים מיום הגשתו.

(ג) התסקיר יוגש לוועדה לתשתיות וליועץ הסביבתי שלה בהתאם להנחיות כאמור בספקה 4(א)(2).

(ד) בתוך שבעה ימים מיום קבלת התסקיר, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התוכנית להשלים את התסקיר. העתק הדרישה יישלח לוועדה לתשתיות. לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הוא שלם.

(ה) היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו לוועדה לתשתיות ולמגיש התוכנית בתוך ארבעה עשר ימים ממועד קבלת התסקיר השלם.

(5) הוועדה לתשתיות רשאית לפטור את מגיש התוכנית מהגשת תסקיר השפעה על הסביבה או לחייבו להגיש חוות דעת סביבתית במקום התסקיר. בסימן זה, חוות דעת סביבתית – חוות דעת הבוחנת סוג מסוים של השפעה על הסביבה על ידי תוכנית.

(6) (א) הוועדה לתשתיות תדון בתוכנית לתשתית לאומית, תחליט להעבירה להערות הוועדות המחוזיות, לדחותה או להתנות תנאים להעברתה, ותפרסם את החלטתה, בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגשה לה התוכנית, התוכנית המתוקנת או חוות דעת היועץ הסביבתי, לפי העניין ולפי המאוחר מביניהם.

(ב) החליטה הוועדה לתשתיות להעביר תוכנית כאמור בפסקת משנה (א) -

(1) תפרסם הוועדה על העברת התוכנית בעיתון כאמור בסעיף 1א, אך יראו כאילו במקום "בשני עיתונים" נאמר "בשלושה עיתונים", ובמקום "שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ", נאמר "שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים".

(2) תמסור הודעות על העברת התוכנית לכל משרד ממשרדי הממשלה, לוועדה המקומית של מרחב תכנון ששטח התוכנית, כולו או חלקו, בתחומו או גובל בתחומו, וכן לתאגידים המפורטים בסעיף 119(ב)(9)(א).

(ג) תוכנית לתשתיות לאומית תהיה פתוחה לעיון הציבור במשרד המועצה הארצית, במשרד הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובמשרד הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.

היו"ר יעקב ליצמן: אנחנו בזמנו אמרנו לפרסם בכל העיתונים

היומיים ואין שום סיבה לא לעשות זאת.

ארז ימיני: זו בעיה.

יו"ר יעקב ליצמן: זאת לא בעיה. בסך הכל עוד שניים-שלושה

עיתונים.

ארז ימיני: יש גם עיתונים באנגלית. זה קצת יותר

משניים-שלושה. היום הפרסום הוא בשני עיתונים.

היו"ר יעקב ליצמן: אתם לוקחים עיתון מסוים או שניים ואתם

מפרסמים שם. אני עומד על זה. אני מבקש שזה יפורסם בכל העיתונים היומיים.

ארז ימיני: אפשר אולי להגביל את זה לארבעה.

היו"ר יעקב ליצמן: כל הוויכוח בינינו הוא עיתון אחד.

ארז ימיני: אז בוא נכתוב ארבעה.

רחמים מלול: מה עם העיתונים השבועיים?

סמדר אלחנני: יש פרק זמן ארוך שעובר בין הוצאה אחת לשנייה.

שגית אפיק: בשפה העברית?

היו"ר יעקב ליצמן: לא איכפת לי שיפורסם בג'רוסלם פוסט. כמה

עיתונים ערביים יומיים ישנם?

ארז ימיני: אם יש בעיה עם כמות העיתונים, אפשר לשנות

את הכמות. כל מודעה כזו עולה אלפי שקלים, כך שמדובר בהוצאה כבדה. צריך לזכור שיש גם פרסום ברשומות.

שגית אפיק: ביטלתם את הפרסום ברשומות.

ארז ימיני: לא. יש פרסום ברשומות.

היו"ר יעקב ליצמן: אני עומד על פרסום בכל העיתונים היומיים.

ארז ימיני: אפשר לעשות בארבעה-חמישה, אבל זאת בעיה

לפרסם בכל העיתונים היומיים כי זו הוצאה כבדה.

היו"ר יעקב ליצמן: כמה עיתונים יומיים יש?

ארז ימיני: לא יודע. כל אחד שיוציא עיתון, אני חייב לפרסם

אצלו. "גלובס" זה גם עיתון יומי?

היו"ר יעקב ליצמן: כן.

ארז ימיני: אם כן, יש לנו את "מעריב", "ידיעות אחרונות",

"הארץ", "גלובס", "המודיע", "ג'רוסלם פוסט", העיתונים הערביים.

שגית אפיק: הגדרה של עיתונים יומיים היא עיתונים יומיים

בשפה העברית. עיתון נפוץ זה עיתון שמפרסם שר הפנים ברשומות לאחר התייעצות לגבי עיתונים יומיים נפוצים ביותר במדינה. יש בסך הכל שלושה עיתונים יומיים נפוצים ביותר במדינה בשפה העברית.

אנה שניידר: עיתון נפוץ זה לא מספיק.

ארז ימיני: אם אתה רוצה, אפשר לפרסם את זה בארבעה

עיתונים.

אנה שניידר: ישנה הגדרה שעיתון יומי הוא עיתון שיוצא כל יום

בשפה העברית.

היו"ר יעקב ליצמן: להשאיר את זה לפי ההגדרה.

אנה שניידר: אבל לא עיתון יומי נפוץ.

ארז ימיני: אם אני אצטרך לפרסם בכולם, המחיר יהיה מאוד

גבוה. אם אני צריך לפרסם בכולם, כל מחיר שיבקשו ממני, אני חייב לשלם. כל מודעה כזו עולה אלפי שקלים.

היו"ר יעקב ליצמן: אני אבדוק עד אחרי הישיבה. אני עומד על כך

שיוכנס עיתון יומי. אני רוצה להשאיר את הזכות להכניס עיתון יומי. אני מוכן אחרי הישיבה לראות אם יש איזה דבר שיכול להיות מקובל, אבל בעיקרון אני לא מוותר על זה.

מה שעושים כאן בדרך כלל, לוקחים עיתון או שניים ומפרסמים בו כל הזמן ולא חשוב כמה זה עולה ואפילו שיש מקומות יותר זולים. אני קורא עיתון ואני רואה שהדברים לא מפורסמים בו.

שגית אפיק: (7) החליטה הוועדה לתשתיות להעביר

תוכנית לתשתית לאומית כאמור בפסקה

(6)(א), ימנה יושב-ראש הוועדה, באותו יום, חוקר, כהגדרתו בסעיף 107א(א), לשמיעת ההערות וההשגות שיוגשו לה.

(8) כל מי שרשאי לפי סעיף 100, להגיש התנגדות לתוכנית כאמור באותו סעיף, רשאי להגיש השגה על תוכנית לתשתית לאומית שהועברה כאמור בפסקה (6), בתוך שלושים ימים מיום הפרסום בדבר ההעברה כאמור בפסקה (6)(ב)(1).

היום מי שרשאי להגיש התנגדות לפי סעיף 100, זה כל מי שמעונין בקרקע, בבניין או בכל פרט תכנוני והרואה עצמו נפגע על-ידי התוכנית, וכן ועדה מקומית ומתכנן המחוז.

(9) (א) ועדת המשנה לשמיעת השגות של הוועדה לתשתיות תדון ותכריע בהשגות, בתוך עשרים ואחד ימים מהיום האחרון להגשת ההשגות.

(ב) מיד לאחר תום שמיעת ההשגות וההכרעה בהן תחליט הוועדה לתשתיות בדבר דחיית התכנית לתשתית לאומית, התנאתה בתנאים, או בדבר הגשתה לאישור הממשלה, עם שינויים או בלא שינויים, לפי העניין.

(10) הועברה תוכנית כאמור בפסקה (6) ולא הוגשו לה השגות בתוך התקופה שנקבעה לכך, תוגש התוכנית לממשלה בתום שלושה ימים מיום תום המועד להגשת ההשגות, זולת אם החליטה הוועדה לתשתיות אחרת בתוך שלושת הימים כאמור.

(11) על אף האמור בסעיף 156(א), לא תחול התוספת הראשונה על תוכנית לתשתית לאומית.

משה גפני: הם צריכים לנמק את דחיית ההתנגדויות?

ארז ימיני: בוודאי.

משה גפני: איפה זה כתוב?

ארז ימיני: זה חלק מהתקנות.

משה גפני: הם צריכים לנמק בכתב?

ארז ימיני: קודם כל הם צריכים לנמק בכתב.

אני אסביר את התהליך שקורה בוועדה. לפני שהוועדה מתייחסת להתנגדויות, ועדת המשנה, יש חוקר שאמור לעבור על כל ההתנגדויות, לתמצת אותן ולנסח חוות דעתו. על בסיס חוות הדעת הזאת - אותה חוות הדעת היא איזשהו נימוק לקבל או לא לקבל – צריכה ועדת המשנה להפעיל שיקול דעת ולהגיד אם היא מקבלת או לא מקבלת. זה לא שרירותי אלא זה לאחר בחינה ושני שלבים.

משה גפני: עד כאן הכל בסדר. אם החליטו להעביר לי כביש

בתוך הבית וזה תשתיות לאומיות, והתנגדתי לכביש כי רציתי שהוא יעבור במטבח ולא בסלון, והוועדה דחתה. אני רוצה לדעת למה.

ארז ימיני: יש נימוק.

משה גפני: איפה כתוב?

ארז ימיני: זה בחוק.

משה גפני: איפה החוק? זה חוק חדש. זה משנה את החוקים

הקיימים.

ארז ימיני: גם היום בחוק כשמתייחסים לנושא של

התנגדויות, אומרים תדון ותכריע. זה בסעיף 105. כמובן שכאשר ועדה יושבת ומחליטה לדחות או לקבל, גם כשאתה מקבל התנגדות, אתה פוגע במגיש התוכנית כביכול, כאילו אתה מעכב את אישור התוכנית, אתה חייב לנמק.

משה גפני: אנה, היום בחוקי התכנון והבנייה לא כתוב שצריך

לנמק בכתב?

אנה שניידר: אני לא מתמצאת. אני לא מטפלת בזה.

ארז ימיני: אני מקריא מסעיף 105.

אבשלום וילן: חבר הכנסת גפני צודק. כאשר המכבש יתחיל

לעבוד, החגיגה של הממשלה תתחיל להשתולל. אם לא יהיו הנמקות מסודרות, זה פתח למעשי בריונות ברשות השלטון. תשב ועדת שרים ותעשה הורדת ידיים בלי שום הקשבה לנימוקים עצמם, תעביר את זה ואחרי כן תגיד לך תתנגד.

ארז ימיני: גם היום כשאנחנו מסתכלים בסעיף 105 לחוק

שמדבר על המחליטים בהתנגדויות, ההליך המקביל, מדברים גם על תדון ותכריע שזה הנוסח. עדיין זה לא פוטר מחובת הנמקה.

גם ההחלטות של הוועדה לתשתיות עומדות לביקורת של הרשות השופטת ולכן הועדה חייבת לנמק.

משה גפני: אני מבקש להוסיף הסתייגות שלי.

קריאה: אני רוצה להבהיר שתוכנית התשתיות הלאומיות היא תוכנית מיתאר ארצית. תוכנית מיתאר ארצית, לאחר שהוועדה דנה ומחליטה, היא מעבירה את התוכנית עם ההשגות שנשמעו ועם תשובות להשגות שנשמעו לממשלה כי כך כתוב בתוכנית מיתאר ארצית.

היו"ר יעקב ליצמן: לא ב-ול"ל.

אבשלום וילן: כשהיו כל הוויכוחים על רידינג ד', נתנו הנחות?

זאת דוגמה. זה עובד היום? מי צדק אז, הממשלה או ההתנגדויות? כוח משחית, שלטון משחית, ואם לא נותנים לו את האיזונים, יש בעיה.

משה גפני: למה את החוק הזה מסביר משרד האוצר ולא

משרד הפנים? היה מעניין אותי לדעת מה דעתו של משרד הפנים או של שר הפנים.

היו"ר יעקב ליצמן: שמעתי הבוקר שיש הסתייגות של משרד הפנים.

משה גפני: מעניין אותי אם משרד הפנים בעד החוק הזה או

נגדו.

קריאה: בשלב זה משרד הפנים נגד.

שגית אפיק:

(11) בסעיף 152, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

(א1) (1) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי,

כמשמעותה בסעיף 6ב, לפי פרק זה, רשאי

לערור לפני הוועדה לתשתיות בתוך שלושים

ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.

(2) חבר הוועדה לתשתיות רשאי לערור לפני הוועדה לתשתיות על החלטת רשות הרישוי, כמשמעותה בסעיף 6ב, לפי פרק זה בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה.

אנה שניידר: עכשיו יש לנו בעיה. שגית אמרה לי שהוגשו

הסתייגויות לפרק הזה ובתוך ההסתייגויות יש הסתייגויות מהותיות. אני חושבת שצריך להציג לוועדה את ההסתייגויות המהותיות כדי שתחליטו אם אתם מקבלים אותן, או שאתם מעלים אותן למליאה.

רחמים מלול: השאלה מה יהיה כאן ביום ראשון.

היו"ר יעקב ליצמן: אם אני מעלה את ההסתייגויות, זה את כל

ההסתייגויות.

אנה שניידר: יכול להיות שיש שם דברים שמקובלים על הוועדה

ואפשר לחסוך את הזמן.

היו"ר יעקב ליצמן: מה זה מהותי? כל הסתייגות שמישהו מגיש, הוא

מגיש כי עבורו זה מהותי.

אנה שניידר: לא, אנחנו יודעים שיש הסתייגויות דיבור ויש

הסתייגויות מהותיות.

היו"ר יעקב ליצמן: אני היום לא מצביע. זה יהיה ביום ראשון.

אנה שניידר: תדעו שיש הסתייגויות מהותיות גם בסעיפים

אחרים ולכן זה ייקח זמן.

עוד הערה. אני מצטערת שאני מקשה, אבל אין ברירה. בתחילת הפרק הזה שכבר נדון בישיבות קודמות היו דברים שהאוצר היה צריך להחזיר תשובות.

קריאה: אפשר לעשות את זה עם הדיון על ההסתייגויות.

לקיים את כל הדיון ביחד.

אנה שניידר: ביום ראשון לא יהיה דיון. אנחנו צריכים לדעת

שאם זה לא יהיה בפנים, זה לא יהיה בפנים. הם יצביעו על הנוסח.

היו"ר יעקב ליצמן: ההסתייגויות שישנן עד עכשיו, יש מהותיות ויש

פחות מהותיות. כמה הסתייגויות כאלו יש?

שגית אפיק: ל-ול"ל יש המון.

היו"ר יעקב ליצמן: מה זה המון?

קריאה: רוב ההסתייגויות דומות. הן בנושאים עקרוניים אבל דומות.

רחמים מלול: לגביע ההסתייגויות המהותיות, אתה צריך לתת

זמן לחברי הכנסת המסתייגים לנמק את ההסתייגויות.

אנה שניידר: אם הסתייגות מתקבלת כאן, אני מכניסה אותה.

היו"ר יעקב ליצמן: יש לי אפשרות להעביר את כל ההסתייגויות

למעלה ולהצביע למעלה.

אנה שניידר: אבל כשאתה לא יודע מה כתוב שם, אתה עלול

להיות מופתע למעלה וההסתייגות נניח תתקבל.

היו"ר יעקב ליצמן: אז נחזור למטה.

אבשלום וילן: אתה תטורטר. סיפרו לי שרביץ במשך לילות

שלמים הלך קדימה ואחורה, קדימה ואחורה.

משה גפני: על הפרטים אני מציע שנדבר בינינו. מה שקורה

עם האופוזיציה הוא שיש ועדת הסכמות במליאת הכנסת. במליאה מגיעים להסכמות. יש 5,000 הסתייגויות, מגיעים להסכמה כמה זמן מדברים, מתי יש הצבעות וכן הלאה. ביום ראשון יגיעו להסכמה כאשר תשב זהבה גלאון עם זאב בוים. מעבר להחלטה הפורמלית יש ועדת הסכמות שתשב ביום ראשון.

אני מציע לעשות ועדת הסכמות גם כאן בוועדה. לך יש מועד ואתה רוצה לגמור את ההצבעות ביום ראשון ומובן גם למה. אתה צריך לקחת את יושב-ראש האופוזיציה בוועדה, לקחת כמה הסתייגויות מהותיות שעל זה הוא רוצה הצבעה.

רחמים מלול: מי יושב-ראש האופוזיציה בוועדה?

משה גפני: אבשלום וילן. אני מציע שתשב עם אבו וילן ותגיעו

להסכמות.

היו"ר יעקב ליצמן: לפני אבו וילן. בהמשך לדיון היום אני אקיים דיון

יחד אתכם ונחליט.

דינה רצ'בסקי: בישיבה הקודמת שנכחנו בה דובר על רשימת

פרוייקטים.

היו"ר יעקב ליצמן: ביקשתי הבוקר את רשימת הפרוייקטים. אני

עומד על זה שאני רוצה לקבל אותה לפני ההצבעה ביום ראשון בבוקר.

אנה שניידר: היא תיכנס לנוסח.

היו"ר יעקב ליצמן: אנחנו נחליט ביום ראשון. יכול להיות שביום

ראשון נחליט על זה.

עופר חוגי: המשמעות היא שאתה קובע שבשנה הבאה כל

החוק הזה יחול רק על הפרוייקטים האלה שיביאו. זה יהיה בניסוח עצמו.

משה גפני: יש בעיה עם ההצעה הזאת?

עופר חוגי: זה יוצר מגבלה מאוד קשה על עבודת הוועדה. כל

פרוייקט שמתבטל, רוצים להכניס פרוייקט אחר.

יחזקאל לביא: אני מבין שנציגי משרדי הממשלה לא יכולים

להשמיע שום דבר כרגע. האם לגבי הנושאים שהוקראו כאן, ישנה אפשרות להעיר?

היו"ר יעקב ליצמן: יש לך הערות?

יחזקאל לביא: יש לנו הערות מהותיות.

היו"ר יעקב ליצמן: לי יש מכתב מגדעון סער שאתם לא מייצגים את

הממשלה. אמרתי שלא יכול להיות שממשלה מדברת בשני קולות ובעקבות כך קיבלתי מכתב ממזכיר הממשלה שמשרד האוצר מייצג את הממשלה.

יחזקאל לביא: אני מבקש להעיר הערה אחת. לשר הפנים בנושא

הזה יש דעה ואני חושב שדעתו של שר הפנים צריכה להישמע באמצעות מי שנשלח לוועדה כדי שישמיע את דעתו.

רחמים מלול: איך אפשר בנושא של תכנון ובנייה לא לשמוע את

משרד הפנים?

דינה רצ'בסקי: יש הערות שונות אבל יש הערה עקרונית שרציתי

להביא אותה וראויים המחוקקים שישמעו גם דעה מקצועית. ישנה מערכת שלמה של תוכניות מיתאר ארציות, של דרכים, מסילות, גז, שטחים ירוקים, חוף הים וכולי. ברגע שהוועדה הזאת לתשתיות לאומיות איננה ועדת משנה של המועצה הארצית, נאמר פה בהצעה שבעצם היא יכולה לעשות כפי שתרצה.

אני חוזרת ומציעה - מה שלא עשתה ה-ול"ל אפילו לפני עשר שנים, היא לא ביטלה את התוכניות הארציות – מספר חלופות: שזו תהיה ועדת משנה של המועצה הארצית, ואם לא, שזאת תהיה רשות ערעור לכמה מהחברים שלה למועצה הארצית. אם לא, לקבל את אישור המועצה הארצית.

היו"ר יעקב ליצמן: לכמה זמן הערעור?

דינה רצ'בסקי: אפשר לקצוב 15 ימים או עשרה ימים, להגיש

ערעור מיום ההחלטה ושהמועצה תתחייב לדון בזה תוך עשרה ימים.

היו"ר יעקב ליצמן: חבר הכנסת רחמים מלול כבר הגיש הסתייגות

שלדעתי כוללת את זה.

אבשלום וילן: לא יכול להיות שסיעה בת 17 מנדטים, שר בכיר

בממשלה, שנציגו לא קיבל אפשרות להשמיע את דבריו.

היו"ר יעקב ליצמן: אתה חוטא למטרה. גברת רצ'בסקי לא מייצגת

שום סיעה ולא שום מפלגה.

רחמים מלול: דיברתי על יחזקאל לביא. הוא מייצג את משרד

הפנים.

היו"ר יעקב ליצמן: אי-אפשר שבוועדת כספים או בכל ועדה אחרת

הממשלה תהיה מיוצגת על-ידי שני קולות. בדיון הקודם הערתי על הנושא הזה וקיבלתי מכתב מגדעון סער.

רחמים מלול: אם אתה לא רוצה שיהיו שני קולות מהממשלה,

שידבר כאן רק נציג משרד הפנים.

עופר חוגי: אני מוחה על זה שקיבלנו את סדר היום שיהיה

היום. בסיום הישיבה שהייתה אתה הודעת שמחר לא יהיה דיון ובתקשורת הודיעו שהישיבה מתחילה ב10:00- וכשאני בא לכאן אני רואה שהתחילו את הישיבה ב9:00-. זה מבחינת הפרוטוקול, מבחינת הסדר התקין של הוועדה. לא יתכן שלא הודיעו לנו.

היו"ר יעקב ליצמן: חברי הוועדה היו שותפים לתהליך אתמול

באמצעות הטלפון והתנצלנו בפניהם.

אנחנו חוזרים לסדר היום. אני מציע למשרד הפנים שאם יש לו הערות והסתייגויות, שיגיש אותן דרך משרד הפנים או דרך חבר כנסת. שר הפנים יודע איך להעביר את ההסתייגויות.

אני מודה לכם. תודה רבה. סיימנו את הדיון בנושא הזה.

רחמים מלול: שתירשם מחאה בפרוטוקול כי לא יעלה על הדעת

שנציג שר הפנים לא מעלה את השגותיו.

עופר חוגי: היות שלא הייתי כאן, אני רוצה להתייחס לנושא

הזה של ה-ול"ל.

בפעם הקודמת כשהיה כאן דיון, נציגי האוצר הבטיחו להעביר לנו רשימות פרוייקטים.

היו"ר יעקב ליצמן: ביקשתי ואני עדיין עומד על כך. ביום ראשון

כשנקבל את הדברים, נראה אם אפשר להכניס את זה או לא. אני רוצה לבדוק. אני לא אומר שב-ול"ל צריכים להיות דווקא הפרוייקטים האלה ומעבר לכך שום דבר לא. אני עומד על כך שחברי הוועדה ידעו על מה מדובר. אני עומד על כך וביקשתי זאת גם היום.

עופר חוגי: זה יכול להיות באישור ועדת הכספים. כל

פרוייקט שיוצא, ייקבע בצו באישור ועדת הכספים. אז יש לך בקרה סבירה.

השר אביגדור ליברמן: חס וחלילה. זה אומר לתקוע את כל הפרוייקטים.

רבותיי, אני אומר לכם שאני מאוד מעריך מה שעושה המועצה הארצית לתכנון ובנייה וכל המאמצים שמשקיע משרד הפנים. אנחנו נמצאים בעיתוי שכל הדרכים הקונבנציונאליות לא יביאו אותנו לשום מקום אלא להתרסקות. מה שאנחנו עושים כמדינה, אנחנו תוקעים את הכלכלה. אנחנו ספרנו עשרה פרוייקטים בסכום של 12 מיליארד דולר שהשוק הפרטי מוכן להיכנס לזה ולשים כסף, כך שכאן מדובר בכסף חוץ-תקציבי. תארו לעצמכם לשחרר פרוייקטים ב12- מיליארד דולר בשנה הקרובה והכל בכסף פרטי. תארו לעצמכם כמה מקומות עבודה, כמה חיי כלכלה למדינת ישראל. מי שתוקע את זה זו רק המדינה.

הדוגמה הבולטת ביותר היא השוק הסיטונאי בתל-אביב, שם עומדים היזמים בתור כדי לפנות את השוק הסיטונאי ולבנות שם בנייני משרדים ולהעביר את השוק למסובים. מה שתוקע את זה, זה הריב בין המדינה לבין בזק. בזק קיבלה קרקע לחכירה מהמדינה ליד צומת מסובים והיום מנסה לסחוט את המדינה באמצעות הפיצויים, דבר שלא יכול להיות כי בזק לא במדינה אחרת. כל הוויכוח כאן הוא בין בזק למדינת ישראל וזה אבסורד. זה תוקע פרוייקט של רבע מיליארד דולר שאפשר להתחיל אותו מחר.

תסתכלו על פינוי שדה דב ובניית שדה תעופה בים. מה שתוקע את זה כאן זה הריב בין רשות שדות התעופה לעיריית תל-אביב ולמשרד הביטחון.

היו"ר יעקב ליצמן: כמה זמן נמשכים העיכובים?

השר אביגדור ליברמן: שנים. אם לא נלך בצורה דרסטית, העיכוב יימשך.

הוועדה הזאת חייבת לקבל סמכות גורפת לא רק בנושא תכנון ובנייה. להפך, הוויכוח שלי עם שר האוצר קיים כי הוא לא הלך עד הסוף. לוועדה הזאת צריך להוסיף סמכות גורפת בתחום הפקעה, בתחום פיצוי בגין ההסכמים הקודמים, ובכל מיני נושאים אחרים.

עופר חוגי: מה שאתה אומר לא כתוב בחוק.

השר אביגדור ליברמן: זו תהיה ההסתייגות. ועדה של פרוייקטים

לאומיים לצערי מטפלת אך ורק בתחום תכנון ובנייה, רק בתהליכי תכנון וזה לא מספיק. אם אנחנו רוצים לקדם את הפרוייקטים, אנחנו צריכים לתת סמכות לפחות בשלושה נושאים.

היו"ר יעקב ליצמן: ואם תהיה התנגדות?

השר אביגדור ליברמן: אין ספק שיתנגדו. זה לא פתרון אידיאלי וטוב,

אבל זה פתרון הכי טוב בין כל האופציות הגרועות שעומדות בפנינו.

עופר חוגי: מה שאתה אומר לא כתוב בחוק. החוק בא לטפל

בוועדה הארצית והוועדה הארצית אומרת שהיא לא מאשרת שום תוכנית.

היו"ר יעקב ליצמן: יש מישהו בחדר הזה שמתנגד?

אהרן כהן: אני לא רוצה להתנגד אבל אני רוצה לומר שמה

שאמר השר ליברמן זה על קצה המזלג. אני רוצה לחזק את השר ולומר שכל מילה שהשר אמר רק משקפת חלק קטן מהבעיה.

אבשלום וילן: אני מבין בדיוק למה מתכוון השר אבל אני חושב

שהשימוש באמצעים אדמיניסטרטיביים כאשר אין עליהם בקרה מסוגל להביא אותנו לצרות צרורות. לבזק יש מנכ"ל, לעיריית תל-אביב יש ראש עיר, ואם היית שר על באמת ולא רק טיפוסים, היית סוגר את שני אלה בחדר, יושבים 24 שעות ומגיעים להבנות. הורדת הידיים בתחומי תכנון לאומי מסוגלת גם להביא לבעיות מאוד גדולות של שגיאות גדולות ואת זה אנחנו רוצים למנוע. אנחנו בעד קידום פרוייקטים, אבל לבנות מערך שלא יראה רק את טובת זה שצריך לקבל החלטה אלא הוא רואה תמונה כוללת. ממשלות באות והולכות, אבל האזרחים נשארים. ברידינג ד' הלכו בדרך מסוימת ועכשיו לא מפעילים את הארובה כי היא מהווה זיהום סביבה. אם היו מקשיבים קודם, היו עושים דברים יותר חכמים.

השר אביגדור ליברמן: אני אומר לכם עוד פעם שאני לא אומר שזה פתרון

אידיאלי, אבל אם בזמנו לא היינו מקבלים את חוק ה-ול"לים, לא היו מקימים את כל אותם בניינים ולא היינו מסוגלים לקלוט את העלייה.

ישראל כץ: אף אחד כאן לא מתנגד לחוק.

השר אביגדור ליברמן: החוק הזה הוא לא מספיק. השאלה אם אתם

רוצים לדאוג לכלכלה ולשחרר מכל הבירוקרטיה.

ישראל כץ: החוק הזה הרי יעבור בנוסח הזה. יש כאן הצעה

של רוב חברי הוועדה - תגיד מה דעתך עליה – שיחייבו את הממשלה, אתה דיברת על עשרה פרוייקטים, אמרו להם את זה לפני הרבה ישיבות, להניח רשימת פרוייקטים שהחוק יחול עליהם. מאחר שהרשימה לא הונחה, זאת אומרת שאין את הפרוייקטים האלה כרגע ולכן ההצעה האלטרנטיבית היא לחייב אותם להביא את הפרוייקטים לאישור ועדת הכספים אבל לא כגוף חוסם. החשש הוא שהחוק הזה ישמש להתחשבנויות הקרות בסמטאות מול משרד הפנים ולא לקידום הפרוייקטים. מה דעתך על זה שכן יוגדרו הפרוייקטים בתוך החוק או האופציה להגדרת הפרוייקטים? זו השאלה שעומדת על הפרק כשלעיקרון הרוב מסכים.

רחמים מלול: לך נוח עם הרכב הוועדה המוצע בחוק, ש95-

אחוזים מהם הם נציגי משרדים ממשלתיים?

דינה רצ'בסקי: אחד יתקע את השני עוד יותר.

רחמים מלול: אני לא יודע מי יהיה בממשלה בעוד שנה-שנתיים,

אבל נציגי הממשלה, כיוון שהם רוב מוחלט בוועדה, עלולים לקבל גם החלטות פוליטיות שבעוד שנה-שנתיים מישהו אחר ירצה לשנות אותן.

משה גפני: אדוני השר, זו עמדה של כל חברי הוועדה וגם של

יושב-ראש הוועדה. רשימת הפרוייקטים חייבת להיות כאן כי אחרת אנחנו לא יודעים על מה אנחנו מדברים. יכול להיות שהמשמעות היא שרוצים להכניס כביש אלי לסלון. צריך לדעת על מה אנחנו מדברים. צריך לדעת על איזה פרוייקטים מדובר.

השר אביגדור ליברמן: אנחנו העברנו רשימה למשרד ראש-הממשלה

לפחות מנקודת זווית שלי. שנית, אמרתי, גם הנוסחה הזאת שראש-הממשלה ושר האוצר יגדירו יחד מה הם פרוייקטים לאומיים, גם היא מקובלת. מספיק שכל אחד פועל לעצמו. אני מוכן לבטל את כל הסמכויות שלי ואני מציע שאף אחד לא ינסה לשמור על סמכויות, אבל אנחנו חייבים להגיע כאן למצב שנשחרר את כל המשק לעבוד. כל המלחמות הבירוקרטיות הן בלתי אפשריות. אם תוסיפו לזה את הארגונים הירוקים, אדם וטבע וכולי, אי-אפשר לקבל שום דבר במדינה הזאת. אנחנו תוקעים את השוק הפרטי בצורה מדהימה.

אבי גפן: גם בדיונים קודמים הבאנו דוגמאות של

פרוייקטים וכל פעם עלה הנושא הזה של להביא אותם מראש בחקיקה או להביא אותם לאישור הוועדה. אמרנו בכל הדיונים בדיוק את מה שאמר כרגע שר התשתיות.

אמרתי בדיונים הקודמים שמי שקובע ומכתיב איזה פרוייקט הולך לוועדה, זה לפי ההגדרות שיש בחוק. שנית, ראש-הממשלה ושר האוצר יקבעו איזה פרוייקטים הולכים לוועדה ולא כל פרוייקט יכול להגיע לשם ועל העניין הזה אין מחלוקת.

עופר חוגי: מתחילה שנת תקציב ועוד אין לכם את

הפרוייקטים.

השר אביגדור ליברמן: אני מתחייב שביום ראשון בשעה 10:00 אני

אעביר את אותה רשימה שכרגע מונחת במשרד ראש-הממשלה. אני אדאג שהיא תגיע לכאן. מבחינתי אלה פרוייקטים שהשוק הפרטי מוכן לשים בהם כספים ושם לא צריך תקציב מדינה.

עופר חוגי: יש פרוייקטים חדשים שהם תקועים. נראה

שהפרוייקטים תקועים לא בגלל בעיה מקומית אלא בגלל בעיות אחרות והחוק הזה לא בא לפתור אותן.

השר אביגדור ליברמן: לכן צריך להוסיף כאן.

עופר חוגי: נכון. את זה צריך לתקן כאן.

השר אביגדור ליברמן: גם התכנון הוא בעיה אבל תכנון הוא בעיה קטנה.

יש שם לפחות עוד שלושה אלמנטים בהם צריך לטפל.

יחזקאל לביא: אדוני השר, אנחנו קצת מכירים את הרשימה

שאתם הגשתם למשרד ראש-הממשלה. רוב הרשימה הזאת לא נמצא בבעיות תכנון אלא בבעיות אחרות.

השר אביגדור ליברמן: אני לא רוצה לנחש איזה בעיות.

היו"ר יעקב ליצמן: תודה רבה. סיימנו את הדיון בנושא הזה.

אנחנו ממשיכים בחוק הנגב.

סעיף 7 – היום והתקופה הקובעת לפרק ב' בחוק ההסדרים הנ"ל. )

סעיף 8 – תיקון פקודת מס הכנסה. )(חוק הנגב)

סעיף 9 – תיקון חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט1959-. )

סעיף 12 – תיקון חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב1992-. )

יואל נווה: בחוק ההסדרים מספר 2, יש שני סעיפים

שמתייחסים לנגב. אני מדבר עכשיו על שניים מתוך השלושה. אני מדבר על סעיף 9 ו12- כאשר על הסעיף השלישי יתקיים דיון. אני אתייחס לסעיף 9 שמתעסק בתיקון של חוק עידוד השקעות הון, וסעיף 12 שהוא חוק הלוואות לדיור, בקטע שמתייחס לנגב.

הממשלה רוצה להודיע שהיא חוזרת בה משני הסעיפים.

אנה שניידר: זאת אומרת שמוחקים אותם מחוק ההסדרים

ולא מצביעים עליהם. צריך לגבות את זה במכתב לוועדה.

יואל נווה: אנחנו מנסחים מכתב עם מזכיר הממשלה. צריך

לדון בסעיף שמתייחס למס הכנסה ולשם כך נמצאת כאן נציבת מס הכנסה.

ישראל כץ: מאחר שהממשלה לא ביטלה לחלוטין את סעיף 8

לתוספת, הדיון הוא במסגרת הבנות שבעל-פה וגם הייתה החלטת ממשלה שהיא מהווה בסיס. ההחלטה הזאת לא עברה חקיקה בכנסת. אנחנו מתייחסים לסעיף כמו שהוא. הממשלה יכולה להודיע שהיא מבטלת את הביטול והממשלה יכולה להופיע ולהציג את עמדתה. כולנו שמענו באופן כללי על מה מדובר ואחרי כן דיברו אתנו כמו שדיברו עם נציבת מס הכנסה וכמו שמדברים עם כל אחד. כתוצאה מהדיבורים האלה אמר שר האוצר במפורש, בדיון עם ראש-הממשלה, שאני בוועדת הכספים ושאני אעשה את הדברים האלה בוועדת הכספים. אם כן, כאמור, הממשלה קיבלה איזושהי החלטה כללית.

הצעתי מתבססת על הפשרה שהממשלה גיבשה אבל באה למקד אותה וללטש אותה בשוליים בלבד כאשר לא מדובר כאן בחוק אלא בעלויות שוליות שבשוליות אבל כאלה שפותרות בעיות ענייניות ואפילו משפטיות פוטנציאליות.

מאחר שאני יזמתי את החוק ואני מכיר את ההגיון שלו, כשהגיעו לפשרה הראשונה לא שיתפו אותי בנושא ולא ישבו ממש עם אלה שיודעים את הנתונים, היו מלכתחילה כמה בעיות שוליים שנשארו אחרי העברת החוק המקורי. למשל, ישובים כפריים קטנים מאוד, ארבעה ישובים באזור שפיר כאשר חלק משפיר נכללה וארבעה ישובים שלא נכללו, קיבוץ או שניים במועצה אזורית יואב שגם הם בטווח הגיאוגרפי הנכון, ומועצה אזורית דרום הר חברון שהיא חלק מהרשות לפיתוח הנגב ולא ציינו אותה בתוך החוק.

לגבי הישובים הלא מוכרים - הבדואים בעיקר - הממשלה הולכת לשלב בתוך החוק הזה החלטה גיאוגרפית גורפת. בחוק המקורי אנחנו ציינו נקודות ישוב כי עשינו גם דירוג באחוזי ההנחות שהם קיבלו ובניגוד לחוק המשכנתאות שהוא גורף וכללי והתאמנו אותו, כאן ציינו נקודות ישוב. ברגע שהממשלה מציעה לקבל החלטה גורפת על כל ישוב שנמצא בנפת באר-שבע וכולי שהוא יקבל נדמה לי עשרה אחוזים, לא ניכנס כאן להגדרות של מה זה ישוב בדואי, מה זה בסיס צבאי, ואני לא יודע אם אתם מודעים להשלכות על כל בסיסי צה"ל ועל כל מי שעובד בבסיסי צה"ל. אגב, זה פוגע במצפה רמון כי היום מי שעובד בבסיס שליד מצפה רמון ולא גר במצפה רמון, הוא לא מקבל הנחה ולכן הוא רוכש מגרשים במצפה רמון ובונה שם את ביתו. ברגע שאת נותנת גם למי שגר בבסיס, הוא כבר לא קונה במצפה רמון. אתם הלכתם על ניסוח שיפתור איזושהי בעיה.

בשורה התחתונה אני מציע - בדיוק כמו חוק המשכנתאות לאזור הנגב - ללכת על קו רוחב 120 כאשר כל ישוב שנמצא בתחום המועצות האזוריות – כי אני לא רוצה להכניס את קרית ארבע לשם – שפיר, יואב ודרום הר חברון, דרומית לקו הרוחב 120, ייכלל במסגרת החוק בהתאם לישובים שבסביבתו. דרום הר חברון שבלאו הכי יש להם שבעה אחוזים, יקבלו עשרה אחוזים.

היו"ר יעקב ליצמן: אתה רוצה להוסיף את הבדואים?

ישראל כץ: כן. מדובר בפוטנציאל של שבעים אלף אנשים. אני

לא מדבר כמה משלמים ומה הם עושים אלא אני אומר בכמה אנשים מדובר. אנחנו העמקנו לחשוב בעניין. ברגע שאתם עושים את זה כללי וגורף, זה חייב להיות לפי קריטריון גיאוגרפי. כמו שהיועץ המשפטי העיר לכם, ואולי בצדק, אם ילכו הבדואים לבג"ץ ויעתרו, מאחר שגיאוגרפית הם נמצאים שם, יצטרכו לכלול אותם. באותה מידה הישובים שהם דרומית לקו רוחב 120, גם יכולים יהיו לעתור בהסתמך על זה שהם נמצאים באותו אזור.

הישובים שמדובר בהם, ואני מוכן גם לפרט אותם, הם מעטים מאוד ואפשר לעשות את זה בדיוק בנוסח ההחלטה הזאת. בזה גם חוסמים כל בג"ץ אפשרי כי הבעיה העיקרית בחוק הזה שתמיד ליד ישוב קיים שמקבל הטבות, מטרים ממנו יש גם ישוב שלא מקבל. בניגוד לגליל, גם אין את קו הרוחב העתיד, ושם מוגשים בג"צים רבים, כולל כפר ורדים שהוכנסה להטבות במס דרך בג"ץ.

כאמור, אני מציע להתייחס לדרומית לקו רוחב 120 ואני מוכן גם לומר באיזה ישובים מדובר.

עופר חוגי: המשכנתאות גם מתייחסות לקו רוחב 120?

ישראל כץ: כן. בחוק שלי לא הלכתי גיאוגרפית בכל ישוב,

עשינו דברים אחרים. ברגע שאני מסדיר את האלמנט הגורף, חייבים לתחם את הקו.

הישובים בהם מדובר הם: רווחה, קוממיות, חזון יחזקאל, זבדיאל. במועצה אזורית יואב – בית ניר, בית גוברין, גלאון. בדרום הר חברון – המועצה של הרשות לפיתוח הנגב עצמה מחתה על כך ששכחנו אותה וכשהלכנו לתיקון עלתה סוגיית הבדואים ודחינו את הכל ביחד.

אנה שניידר: למען הפרוטוקול, היות שיש כאן הקלטה,

שהדברים יהיו ברורים. למען הפרוטוקול אני מבקשת שנציבת מס הכנסה תסביר מה קיים היום, מה הצעת הממשלה כי בחוק ההסדרים כתוב שכל מה שקיים היום יוקפא לתקופה הקרובה ואילו עכשיו יש הצעה חדשה. לאחר מכן נראה איך ההצעה הזו של הממשלה מתיישבת או לא מתיישבת עם ההצעה החדשה.

ישראל כץ: אני מקווה שזה ברור שההקפאה היא לשנה אחת

בלבד, כמו בנושאים האחרים.

היו"ר יעקב ליצמן: לפני שנציבת מס הכנסה נכנסה אמרתי שרציתי

לערוך מסיבת פרידה ליוני וקבלת פנים לנציבה. בתקופה שלא הייתי, כשלא הרגשתי טוב, ניסינו לחפש זמן מתאים אבל בגלל כל מיני סיבות לא הצלחנו. אני מניח שנעשה זאת בקרוב.

אבשלום וילן: אני רוצה לברך ברכות חמות את הנציבה.

טלי דולן: זו פעם ראשונה שאני כאן בתור נציבת מס הכנסה

אבל ביליתי כאן הרבה שנים כשהייתי מנהלת מחלקת חקיקה במס הכנסה.

חוק הנגב במקורו כלל רשימה של ישובים שנמצאת בהצעה המקורית, להם הוענקו הטבות במדרגים שונים, החל מחמישה אחוזים ועד 25 אחוזים לפי החלטה שהתקבלה אז. המדרג נקבע בפברואר 2001 לפי הראייה שהייתה לגבי איזה מהישובים אנחנו חושבים שנכון לתת לו הטבות יותר גבוהות מאשר לאחרים. זה החוק שבאנו בהחלטת ממשלה עכשיו לעשות בו שינויים כשהשינוי המהותי והעיקרי שנעשה זה הפחתה של שני אחוזים בהטבות שניתנו. לא שינינו את המדרגים, לא שינינו את הישובים, לא שינינו את החשיבות של הישובים בעיקרם אלא יש הפחתה של שני אחוזים ולזה יש מספר סייגים לא גדול. למשל, לא נעשו הפחתות לגבי ירוחם ודימונה שחשבו שרוצים להמשיך לעודד אותם. במצפה רמון יש גם הטבות לפי חוק אחר וההטבות ההן הן לא פחות טובות. זאת אומרת, ההטבות של החוק הזה לגבי מצפה רמון, מבחינת מה שהן נותנות זה כמעט זהה בנוסחים שונים למה שקיים בחוק הקודם.

ישראל כץ: אני מבין שחלק מהסיכום היה להשוות אותם

לקרית שמונה.

טלי דולן: התיקון בחוק מתקן גם את התקרה כאשר

התקרה שהייתה 167 אלף שקלים תוקנה ל123- אלף שקלים, שזו התקרה שבהרבה מאוד מהתקנות האלה קיימת. מצפה רמון למשל נשארת עם מה שיש להם בחוק הנפרד בנוסף לחוק הזה. זה פרי הרבה מאוד שעות של דיונים, התלבטויות, שיחות ומחשבות מה כן רוצים לעודד ומה לא רוצים לעודד.

ישראל כץ: אבל לירוחם קודם היו עשרה אחוזים.

טלי דולן: כחלק מהפשרות שנכנסו לתוך החוק הזה, באמת

את ירוחם השאירו במסגרת ההטבות שהיו לה.

הבקשה שהועלתה כאן לשינוי ותוספות היא מעבר להסכמות שהושגו במסגרת ולכן זה הונח כך על שולחן הממשלה. אפשר לבקש הכל, אפשר לנמק הכל ואפשר להגיע להרבה מאוד דברים אבל יש פה פרי של הרבה מאוד דיונים והרבה מאוד ויכוחים והגיעו לאיזושהי הסכמה.

ישראל כץ: את יודעת לאיזה הסכמות הגיעו היום עם שר

האוצר? הגיעו להסכמה על שני אחוזים בירושלים. זה שאתם לא יודעים, זה לא אומר שאין הסכמה.

טלי דולן: למיטב ידיעתי, לפי בדיקה שערכתי, זה לא נכון.

אין הסכמה על השני אחוזים בירושלים.

ישראל כץ: כך הודיעו וזה לא הוכחש.

טלי דולן: אני לא יודעת על זה. בדקתי את זה הבוקר וזה לא

נכון.

משה גפני: את יכולה לומר לוועדה מה עלות החוק המקורי

ומה עלות ההפחתה?

טלי דולן: כן. יש כאן הערכות מהערכות שונות.

ישראל כץ: כשהם מתנגדים לחוק, ההערכה גבוהה.

טלי דולן: כאמור, יש פה הערכות מהערכות שונות. עשינו

כאן הרבה מאוד תרחישים של כל מיני הנחות וכל מיני שיעורים. ההערכה שלנו שעלות החוק הזה היא בערך 570 מיליון שקלים.

קריאה: כל החוקים.

טלי דולן: כל החוקים של הנגב. האומדן המקורי שלנו לגבי

המסים היה בערך 720-700 מיליון שקלים.

משה גפני: מה ההערכה לגבי התיקון?

טלי דולן: ההערכה הכוללת של הכל היא בערך 570 מיליון

שקלים כאשר מתוך זה המס הוא בערך 500 מיליון.

ישראל כץ: הקיצוץ הוא 130 מיליון שקלים.

טלי דולן: מאתיים מיליון שקלים.

ישראל כץ: הוא אומר ששלושת החוקים עולים 550 מיליון

שקלים והנציבה אומרת שהמס בלבד 700 מיליון.

טלי דולן: אני אסביר שוב.

משה גפני: אני אסביר לך מה חשוב לחברי הוועדה. מדובר על

שלושה חוקים בנגב. מדובר על ההטבות בדיור, מדובר על חוק עידוד להשקעות הון ומדובר על הנושא של המס. השאלה שחשובה לחברי הוועדה – לכולם, כל אחד מנקודת ראותו – כמה שלושת החוקים הללו עלו או עולים כאשר כולם קיימים וכמה הם עולים לאחר החלטת הממשלה לקצץ. יכול להיות שחלק מהחוקים הם לא עניינך.

טלי דולן: יש שני חוקים שלא רלוונטיים לי ולא קשורים

אלי וזה חוק עידוד השקעות הון וההלוואות. יש בערך 700 מיליון שקלים כאשר בסכום זה הערכנו את מלוא ההטבות של המס ויש 500 מיליון שקלים שמהווים את עלות ההטבות עכשיו. זאת אומרת, יש חסכון יחסית למצב המקורי של מאתיים מיליון שקלים.

ישראל כץ: יש לכם נתונים חצי שנתיים?

טלי דולן: יש לי נתונים של מה שהיה בפועל. מה שיש לי זה

את ה700- מיליון שקלים. לפי הנתונים שנבדקו בפקיד שומה באר-שבע על מה שנעשה בסוף השנה, העלות של 700 מיליון מתאימה פלוס-מינוס למה שהיה. על ה500- מיליון שקלים אני לא יכולה להתחייב כי זה הערכות, אבל זה מתאים למה שנעשה בפועל.

משה גפני: אם כן, במס, על-פי החלטת הממשלה, מה שאתם

מביאים לפנינו עכשיו, זה חסכון של מאתיים מיליון שקלים.

טלי דולן: כן.

משה גפני: אני מבקש לדעת מיואל מה עלות שני החוקים

האחרים.

קריאה: הוא לא יגיד לך.

משה גפני: אני יכול לדעת מה העלות שלהם?

יואל נווה: החוקים לא משתנים. אנחנו הערכנו בהתחלה את

חוק הלוואות לדיור בחמישים מיליון שקלים אבל לדעתנו זה מתקרב לשבעים מיליון שקלים. חוק עידוד השקעות הון, אמרנו שהעניין הזה לא יבוא בספר התקציבים. כלומר, יש סל של מענקים לחוק עידוד השקעות הון ובעצם מה שיקרה שתהיה הסטה של מקורות לטובת הנגב לפי שיעור המענק. חוק עידוד השקעות הון לא מחייב אנשים לבוא לנגב אלא הוא נותן אופציה לאנשים לקבל מענק יותר גבוה. אנחנו אמרנו שאנחנו לא נכניס את העלות הזו לספר התקציב ולכן אין פה שום סתירה.

טלי דולן: יש פה מכלול של שני דברים. יש את ההפחתה

בשני אחוזים ויש את הורדת התקרה. אי-אפשר לחשב כל אחוז מאחר שאנחנו חיים על-פי איזשהו מדרג של הכנסות. זאת אומרת, זה משפיע אחרת על בעלי הכנסות גבוהות ומשפיע אחרת על בעלי הכנסות נמוכות ולכן אי אפשר בחוק הזה לעשות חישוב. זה חישוב שתמיד מטעה ולכן קשה לי לפעמים לתת הערכה ספציפית.

היו"ר יעקב ליצמן: מה התשובה לדבריו של חבר הכנסת ישראל כץ?

טלי דולן: זה מה שניסיתי לומר.

ישראל כץ: זה מעבר להחלטת הממשלה וזה לא מעבר

להסכמות.

היו"ר יעקב ליצמן: גם הבדואים הם מעבר להסכמות.

ישראל כץ: זה לא קשור להצעת החוק.

משה גפני: לי חשוב לדעת האם מה שמביאים לכאן בנושא

הנגב זה בהסכמות עם חבר הכנסת ישראל כץ.

ישראל כץ: ההסכמות הנוספות.

רחמים מלול: נניח שהנציבה לא מקבלת את עמדתו של ישראל

כץ.

ישראל כץ: לא כדאי לה לא לקבל כי היא תבין את המשמעות

הכספית כאשר מדובר בשוליים של השוליים של השוליים. אני דיברתי על ערד ושדרות ובערד כבר הורידו את הביטול של שני אחוזים. בשדרות לא צריך להוריד מ28- וגם את זה אמרו לי לעשות כאן, ועוד שבעה ישובים.

רחמים מלול: אם הוא ירצה להכניס את הדברים שלו

כהסתייגות, הוא יוכל לעשות זאת?

קריאה: אנחנו רוצים להגיע בהסכמה.

אנה שניידר: בוודאי שהוא יוכל, אבל זה יצריך שינוי נוסח

טוטאלי של כל מה שנעשה כאן.

שרון גלעם: הערה שכדאי לשים לב אליה לפני שמצביעים.

בנוסח של הממשלה, בפסקה 1, מעבירים את מיתר ונותנים לה שבעה אחוזים במקום חמישה אחוזים עד היום. עד היום עומר, להבים, אשקלון ומיתר קיבלו את האחוזים הנמוכים יותר שהם חמישה אחוזים. עכשיו אומרים עומר, להבים ואשקלון, להם מורידים לשלושה אחוזים, אבל למיתר דווקא מעלים לשבעה אחוזים. אני שואלת את האוצר האם זה סביר.

רחמים מלול: מיתר זה ישוב מאוד מבוסס.

שרון גלעם: זו החלטת ממשלה. אני במקום חברי הכנסת

הייתי שואלת את האוצר למה מעלים דווקא לישוב מבוסס.

רחמים מלול: מיתר הוא ישוב בסדר גודל של עומר.

ישראל כץ: החוק שלנו מקצועי אבל האוצר עושה שינויים

פוליטיים.

היו"ר יעקב ליצמן: אני אפילו לא יודע איפה נמצאת מיתר. עד מיתר,

משרד המשפטים מסכים על הכל?

שרון גלעם: לא אמרתי שאני מסכימה או לא מסכימה. יש

החלטת ממשלה.

היו"ר יעקב ליצמן: אם את אומרת לי שיש החלטת ממשלה ולא

מערערים על החלטת ממשלה, אני לא מערער על מיתר.

קריאה: אני מערער על מיתר.

ישראל כץ: היא העירה הערה מצפונית.

היו"ר יעקב ליצמן: אני רוצה להבין דבר אחד. כשאת הערת הערה

מטעם משרד המשפטים לגבי מיתר, סימן שלגבי הדברים האחרים הסכמתם. אני רוצה שתסבירי לי אם עד מיתר הכל בסדר.

שרון גלעם: יש החלטת ממשלה. משרד המשפטים מטבע

הדברים לא מתערב בהחלטת ממשלה אבל יש לנו עוד איזשהו תפקיד והתפקיד אומר שצריך להיות בטוחים שמי שצריך להצביע שם לב לכל הנקודות. יש החלטת ממשלה ומשרד המשפטים כמובן מסכים להחלטת הממשלה. אני רק רציתי להפנות לנקודה עובדתית שיכול להיות שלא כל חברי הכנסת היו מודעים לה.

סמדר אלחנני: אני ניסיתי לומר את הדברים. גם בערד יש בעיה.

משה גפני: היא אומרת שלגבי הדברים האחרים אין הערות.

ישראל כץ: אני רוצה לתת לה אינפורמציה. לערד ושדרות - כמי שיזם את החוק והוועדה החליטה על החוק והשתדלנו להיות הוגנים - נתנו רק עשרה אחוזים ויצא ששדרות קופחה. הלכו והחליטו להוריד את העשרה אחוזים לשמונה אחוזים. אני חשבתי שבהזדמנות הזו היה צריך להשאיר אותה בעשרה אחוזים כדי לתקן את העוול הקודם, אבל חבר כנסת מסוים שהיום לא נמצא כאן הספיק לרוץ בשארית כוחותיו והגיע, לפני שהממשלה החליטה, ובאופן מופלא רק ערד נשארה עם עשרה אחוזים אבל שדרות הורדה לשמונה אחוזים. אולי תסבירי כאן מה ההגיון המשפטי של העניין.

היו"ר יעקב ליצמן: עד מיתר אמרת שמשרד המשפטים מביא את

החלטת הממשלה וזה מובן לך ואת לא מערערת על ההחלטה. זאת אומרת שמקובל על משרד המשפטים זה שאומרים שבשדרות צריך להוריד ובערד להשאיר. על זה אני תמה.

משה גפני: אמרה נציגת משרד המשפטים שהיא לא יכולה

להוסיף ולומר.

ישראל כץ: נציגת משרד המשפטים העירה הערה. אנחנו

יושבים כאן וממונים גם על הצדק. יכול לבוא אזרח שדרות ולשאול מדוע הורידו אותו לשמונה כך שהוא קופח מראש וזאת כשהוא צריך לקבל 15 אחוזי כמו שנתיבות מקבלת. יכול לבוא מישהו מהישובים שנמצא מתחת קו רוחב 120 ולומר שהחליטו החלטה גיאוגרפית לגבי הבדואים ולכן הוא לא יכול להיות שונה כשהוא באותו אזור גיאוגרפי.

משה גפני: היו כמה דברים ציבוריים שליוו את התקציב

הנוכחי, היו ויכוחים קשים וויכוחים אמיתיים כאשר אחד מהם היה חוקי הנגב. אני למשל מהתומכים בחוקי הנגב כי אני חושב שהחוקים היו נכונים והיה צריך אותם. נדמה לי שעל חלק מהחוקים אני גם חתום ואני חושב שהם נכונים.

היו"ר יעקב ליצמן: גם שר האוצר חתום.

משה גפני: אבל אני לא שיניתי את דעתי בעוד שיש אנשים

שמשנים את דעתם. אני מקבל על עצמי ומקובל עלי שישראל כץ היה מהמובילים, בין יתר האנשים הוא היה אחד המובילים הראשיים של חוקי הנגב.

ישראל כץ: הוועדה הזו החליטה על זה.

משה גפני: התקיימו מאבקים ציבוריים כאשר מצד אחד

עומד תקציב המדינה שצריך לקצץ ומצד שני עומדים החוקים האלה שהם חוקים נכונים. אם הגיעו להסכמות עם ישראל כץ – וגם עם שירי ויצמן – שמבחינתי בעניין הזה הוא אובייקטיבי והעניין חשוב לו, אני תומך בזה.

נציגת משרד המשפטים העירה הערה שאני לא הייתי ער לה ואני אכן אעבור שוב על הרשימה. אני חשבתי שהגיעו להסכמה שהיא גם על דעתו של ישראל כץ. לגבי רשימת הישובים, מדובר על שלושה ישובים שנמצאים ליד באר-שבע כאשר אחד מהם הוא מיתר. יש לי שם חברים ואני חושב שכמה שאפשר לתת להם יותר, צריך לתת להם יותר. מה שקורה הוא שבשני ישובים אתה מוריד בשני אחוזים כאשר המצב הסוציו-אקונומי בהם הוא לא שונה ובישוב אחד אתה מעלה בשני אחוזים, ואתה עושה זאת בשעה שאתה מקצץ בכל המקומות. לגבי ערד ושדרות יש לי השגה כי שדרות היא יותר צפונית מאשר נתיבות וערד היא יותר דרומית. לא היה צריך לעשות אפליה בעניין הזה.

רחמים מלול: צריך גם להתחשב במצב סוציו-אקונומי. אתה

משווה את ערד לנתיבות?

משה גפני: לכן אמרתי שכאשר תדבר על הפרטים, תגיע

למסקנה שבאמת נעשה כאן עוול, כפי שאומר ישראל, אבל זה עוול שאתה צריך ללמוד אותו. במקרה של שלושת הישובים האלה, כאן אתה מוריד בשני אחוזים וכאן אתה מעלה בשני אחוזים, אנחנו כחברי ועדה צריכים לחשוב על זה.

רחמים מלול: זו הטבה של ארבעה אחוזים.

משה גפני: נכון. אדוני היושב-ראש, אין לי עניין פוליטי לתת

לזה יותר או לתת לזה פחות כי אני רוצה לתת לכולם יותר אבל אני יודע שאנחנו נאלצים לקצץ. אומרת נציגת משרד המשפטים שנדע שנעשה פה משהו וצריך לדעת מה טיבו.

סמדר אלחנני: נציגת משרד המשפטים לא הייתה צריכה לומר

את הדברים כי אני ניסיתי להצביע בפניכם על שינויים. ברשימה שהכנתי לכם בזמנו רציתי לציין את העניין של מיתר, כאשר לאשקלון, להבים ועומר יורד מחמישה לשלושה אחוזים ולמיתר עולה מחמישה לשבעה אחוזים, ולגבי אלה שהיה להם קודם עשרה אחוזים – אבן שמואל, אילת, איתן, נועם, עודא, קרית גת, שדרות, שלווה, שדה יואב – ירד מעשרה לשמונה אחוזים. בערד נשארו עשרה אחוזים.

ישראל כץ: לפי ההסכם בערד ירדו לשמונה אחוזים אבל

האחוזים עלו כתוצאה מפנייה נוספת.

סמדר אלחנני: אני אמרתי מה נותנים היום.

אבשלום וילן: אני מציע להקשיב לחבר הכנסת גפני. לגבי ערד

ושדרות, לא הייתי פותח את הפה, אבל כאן יש גזל לאור היום. מושב כמו מיתר מקפיצים בארבעה אחוזים?

אנה שניידר: אני רוצה להעיר הערה משפטית ולחזור אחורה

לסעיף המקורי שחוקק, סעיף 11(ב) לפקודת מס הכנסה עם כל רשימת הישובים ואפילו לסעיף 11(א) לפקודת מס הכנסה שדנה בהטבות ספציפיות לעכו. אני מוכרחה לציין שאני לא מקנאת במי שיצטרך, אם יצטרך, לייצג את המדינה בבג"ץ אם תידון בו חוקיות החוק הזה.

היו"ר יעקב ליצמן: את מתכוונת למיתר.

אנה שניידר: לא רק מיתר. כל הסעיף. כשנחקקו חוקי הנגב

לעניין עידוד השקעות הון, הלכה הוועדה על פי קו רוחב ולדעתי זה כבר הרבה יותר סביר כי במצב כזה יכול להיות ישוב כלשהו – אני לא יודעת כרגע אם הוא קיים או לא קיים – שיאמר שאנחנו פוגעים בשוויון. אני לא מדברת כרגע על המצב המוצע החדש שאולי יכול להגביר את הבעיה כאשר באים ומורידים לשנים-שלושה ישובים ולישוב אחר מעלים. גם אז בעצם נשארת אותה טענה שיש פה בעיה חוקתית.

אם ישנה אולי איזושהי הצעה לתקן את זה וללכת על קו רוחב, אני מבחינה משפטית, ורק מבחינה משפטית, הייתי מרגישה הרבה יותר נוח כי הייתי אומרת שהמדינה חושבת, הממשלה חושבת שיש לעודד חלק מסוים של המדינה.

היו"ר יעקב ליצמן: בדבריך את תומכת בישראל כץ.

אנה שניידר: נכון. משפטית.

ישראל כץ: מה שאנה אומרת פותר חצי מהבעיה. הוועדה הזו

שחוקקה את חוק הנגב, עם כל מכלול האינטרסים, נהגה בפי אלף אחריות – וגם בחוק המשכנתאות בניסוח הסופי שלו – ושוויון לפי עיקרי תפיסתה מאשר מה שעשתה עכשיו הממשלה ועשו פוליטיקאים בהסכמים פוליטיים ולא חשוב על איזה רקע כאשר היא שברה חלק מההגיון של החוק. במשא ומתן הורידו גם לערד וגם לשדרות לשמונה אחוזים, אבל אחרי המשא ומתן – כשאני הערתי בנוכחות ראש עירייה מסוים שהוא לא ממפלגתי - חברי כנסת שהם לא ממפלגתי רצו לשם והספיקו לשנות את החלטת הממשלה לגבי ערד. זה היה לפי הגיון ולפי נורמה משפטית?

לכן אני אומר שאנחנו נהגנו בצורה אחראית. גבירתי הנציבה, כשאני הצעתי קו רוחב 120, זה לא היה משהו פוליטי אלא פשוט מבחינה משפטית – ולא דיברתי עם אנה שניידר קודם - כי אני מכיר את הבג"צים שיש בגליל לגבי הישובים הגבוליים כאשר קובעים קו רוחב אחד שהוא מכניס מעט מאוד ישובים.

עופר חוגי: אני מבין שבתיקון מכניסים גם את בסיסי צה"ל.

סמדר אלחנני: הם כבר הוכנסו.

עופר חוגי: בנושא של מיתר הייתי מבין אם היו אומרים לי

שמדובר בקו התפר.

משה גפני: שאלה שלא נוגעת לאנשי המשרדים. אני מבקש

לדעת מאדוני היושב-ראש, רק לשם אינפורמציה ולא קשור לעניין של מס הכנסה, מאיזה מפלגה ראש המועצה של עומר, של להבים, של מיתר, של ערד ושל שדרות.

עופר חוגי: עופר ולהבים מהליכוד. מיתר לא.

היו"ר יעקב ליצמן: זה לא רלוונטי.

משה גפני: זה רלוונטי מאוד. אם יאמרו שנתנו רק לראשי

מועצות ממפלגת העבודה והם לא נתנו לראשי מועצות מהליכוד, זה טיעון. אני רוצה לדעת להסביר לציבור למה זה ניתן להם. אני מחפש הגיון. אם נתנו למפלגת העבודה, זה המחיר ששילמו להם, זה בסדר, ואז אני אוכל לומר לציבור שבחר בי שמפלגת העבודה קיבלה במיתר.

היו"ר יעקב ליצמן: אפילו אני כחבר כנסת חדש יודע שאסור לחפש

היגיון.

משה גפני: אתה צריך לדעת להסביר לציבור למה נתנו

למיתר. שיאמרו שזה המחיר שקיבלה מפלגת העבודה. למה אתם הסכמתם?

ישראל כץ: עוד לא הסכמתי לכלום. אמרו לי שאני בוועדה,

לוועדה יש את המידע, שנעשה את הגיבוש הסופי בוועדה, ועל סמך זה הגעתי לכאן היום. כל ההסכמות הפוליטיות שמופיעות בהחלטת ממשלה מעניינות אותי כקליפת השום כי אם יהיה בג"ץ על החוקתיות של ההחלטות שלנו, אנחנו צריכים להיות מוכנים לכך. אני מודיע לך שהממשלה בחוק הזה לא מבינה כלום. אני אומר לכם שאף אחד מהשרים לא מבין כלום בחוק הזה.

קריאה: דרום הר חברון היא חלק מפיתוח הנגב.

ישראל כץ: גילינו ששכחנו אותם ואז עלה נושא הבדואים

הלא מוכרים.

עופר חוגי: הוועדה, ולא הממשלה, ישבה וניסחה את החוק.

אנחנו קבענו. כשכתבנו אשקלון, להבים, מיתר ועומר, הייתה לנו מחשבה ולא סתם רשמנו את זה. ידענו שמיתר זה ישוב של וילות וידענו שעומר הוא ישוב של וילות ואילו אשקלון היא עיר מאוד גדולה. לכן קבענו את המדרג.

רחמים מלול: אשקלון זה קו רוחב יצחק כהן.

עופר חוגי: אי אפשר היום להוציא ולהכניס כל מיני ישובים.

אנחנו מבקשים לכבד את הוועדה ולהשאיר את המצב כפי שקבענו, לפי קו רוחב 120 שזו הייתה ההחלטה של הוועדה. היום אחרי שאנחנו משנים, היחידי שאין לו קו רוחב זה החוק הזה, אבל עכשיו הממשלה הכניסה אלמנט.

היו"ר יעקב ליצמן: אני אציע פשרה. אני מציע שמעבר לארבעת

הישובים שמנינו קודם, נשאיר את הכל כפי שהיה.

ישראל כץ: זה לא יעמוד במבחן בג"ץ. בדקתי את זה.

טלי דולן: יש פה קביעה של אחוזים. הקביעה של קו הרוחב

כאיזשהו בסיס לכל ההטבות ונניח שיש קביעה כזאת, היא לא מתיישבת עם זה שנקבעו ישובים בשם. במסגרת הזאת יש מדרגים. שאלת הבג"ץ יכולה לעלות בכל מיני הקשרים. היא יכולה לעלות בהקשר של למה דווקא מדרג כזה ומחר ישאלו מה פתאום קבענו את המדרג הזה. שאלת הבג"ץ יכולה לעלות גם עם חריגה מימין ומשמאל לגבי ישוב מסוים. שאלת הבג"ץ כאן היא גם לגבי עכו ולגבי ההטבות בכלל. אני מלווה את הנושא הזה כבר 13 שנים ואני אומרת לכם שיש את ההטבות שניתנו לתושבי הצפון ואין חודש שלא מתחילים עם איזושהי מחשבה לעתור לבג"ץ. ברגע שקובעים סוג כזה של דברים, במהות הזו של הדברים, זה לא נותן פתרון לשאלת הבג"ץ. שאלת הבג"ץ או ההשוואה בין הישובים יכולה לעלות בכל מיני הקשרים.

לכן לומר שזה מה שייתן לנו את הפתרון האולטימטיבי לשאלת הבג"ץ, זה לא נכון. אנחנו נמצאים כאן בסיטואציה שהיה איזשהו דיון, טוב או לא טוב, הייתה מסכת של התדיינות סביב החוק הזה וההסכמות הובאו לאישור הממשלה. אפשר לפתוח את הכל מחדש ולהתחיל עם הסכמות חדשות, אבל יש לזה מחיר מאוד כבד.

ישראל כץ: ישבתי עם ראש-הממשלה ועם מנכ"ל משרד האוצר ועל דעת כולם נאמר לי שבוועדה תתקבל

עדיפות.

טלי דולן: אני מוכנה לבדוק אם יש הסכמה לגבי ארבעת

הישובים האלה.

אבשלום וילן: יש כאן בג"צים שהוגשו ואני אמרתי לישראל כץ

מההתחלה שיש פה בעיה וכי הוא צודק. זה ששירי ויצמן עשה עסקאות פוליטיות, הוועדה הזו חייבת לחתוך את זה כי זו שערורייה שלא נשמעה כדוגמתה.

ישראל כץ: אני רוצה להציע הצעה שאני מקווה שיהיה לה רוב

בוועדה. דרומית לקו רוחב 120, במועצה האזורית שפיר, הישובים שנכללים דרומית לקו רוחב 120 וזה לא כולל את כל הישובים.

טלי דולן: זה לשנות את כל הסיכום.

ישראל כץ: עזבי את המילה סיכום שאני גם לא רוצה להגדיר

אותו. בסיכום שהיה אתי נאמר לי שבוועדת הכספים אני אטפל בעניין בדרך הזאת ופירטתי להם את שמות הישובים, והסכימו לכך.

שפיר, כמו שאר ישובי שפיר, ירדו מעשרה אחוזים לשמונה אחוזים. קוממיות, רווחה, חזון יחזקאל, זבדיאל.

טלי דולן: ארבעה ישובים.

ישראל כץ: כן. שפיר הייתה בעשרה אחוזים והיא יורדת

לשמונה אחוזים. ארבעת הישובים האלה יהיו כמו השכנים שלהם. לא כל המועצה האזורית שפיר אלא אותם ישובים במועצה האזורית שפיר כשהיום כלולים חמישה ישובים.

טלי דולן: יהיה בג"ץ שישאל למה לא הוכנסו כל הישובים.

ישראל כץ: כי יש קו רוחב. עד עכשיו אנחנו דרומית לקרית

גת. אותם ישובים שדרומית לקו רוחב 120, ייכללו בשמונה אחוזים כמו שאר הישובים.

אותם ישובים במועצה אזורית יואב – שאגב, פנו לבג"ץ – כוללים חמישה קיבוצים: געש, גלאון, בית ניר, בית גוברין ונגבה. לשדה יואב יש עשרה אחוזים שיורדים לשמונה אחוזים. אני מציע שחמשת הקיבוצים יהיו במסגרת שמונה אחוזים.

בהר חברון יש היום במסגרת התקנות שבעה ישובים ואני מציע לתת להם מה שנותנים לישובים הבדואים הלא מוכרים בהגדרתם, ויש גם סיבה לזה כי הם היו תלויים אחד בשני. כשרצו להכניס את הר חברון שאלו למה לא הבדואים ואמרנו שזה יידון ביחד. הבדואים מקבלים עשרה אחוזים, שיקבלו גם עם עשרה אחוזים. יועלו משבעה אחוזים לעשרה אחוזים. מדובר על צדק יותר מאשר על כסף. כל זה דרך אגב לדעתי לא מגיע לחצי מיליון שקלים.

משה גפני: שאלתי את מנכ"ל משרד ראש-הממשלה והוא

אמר לי שלגבי מיתר היה סיכום שהוא יעלה לשבעה אחוזים מכיוון שהוא קו תפר ויש לו בעיות. לגבי ערד הוא אמר לי שלא היה סיכום וזה צריך להיות שמונה אחוזים.

ישראל כץ: זה כבר קיים. אני מודיע לכם שבאופן נכון ולא

מוחלט זה לא חוסם כל בג"ץ ובג"ץ אבל באופן בסיסי מדובר על צדק. אין שום שיקול אחר להוציא צדק. מדובר על צדק ביחס לבסיס של החוק כמו שהוא נחקק.

היו"ר יעקב ליצמן: אני מציע לנציבה שתבדוק את הדברים ותאמר לנו

עד היכן היא יכולה ללכת, איזה דברים כן ואיזה דברים לא, וביום ראשון נצביע.

עופר חוגי: לגבי המחנות הצבאיים שנמצאים באותם

מקומות.

היו"ר יעקב ליצמן: אל תוסיף.

ישראל כץ: יש עוד דבר. אני מציע לתת לקרית מלאכי ולהגיש

את זה כהסתייגות. אבל זה לא דומה לטיעונים הקודמים שלי. אני מבקש לתת לקרית מלאכי, אבל כאן אני יודע שזה על-בסיס פוליטי לא מפלגתי.

עופר חוגי: מה תחולת החוק? מתי החוק הזה יחול?

אנה שניידר: אם מתקנים את הצעת הממשלה כפי שהיא

הובאה לכאן וברוח הדברים שהושמעו כאן, למעשה אנחנו אומרים שבשנת 2002 בלבד יקראו את סעיף 11(ב) כאילו נאמר בו כל מה שאתם תחליטו. זאת אומרת, בשנת 2003 חוזרים למצב שהיה בחוק המקורי, אבל ב2004- אין כלום. ב2004- החוק מסתיים.

ישראל כץ: שר האוצר אמר שיש שתי אפשרויות כאשר

האפשרות הראשונה היא להוריד את זה וזה ירוץ לכל אורך הדרך, והאפשרות השנייה היא שההורדה תהיה רק לשנה ובשנה הבאה נדון.

אנה שניידר: אתם לא עושים חוק הסדרים לשנה?

ישראל כץ: המשכנתאות וההשקעות הם חוק ללא הגבלת זמן.

בחוק הזה יש שתי אפשרויות וצריך להחליט מה רוצים: או הפחתה בשנה וחוזרים לחוק המקורי בשנה הבאה ואז בשנה הבאה נתמודד עם המצב, או שאומרים שמקצצים עכשיו ומוציאים את סעיף הסיום של החוק עד שתהיה ועדת טל וידונו בזה.

יואל נווה: אם אני מבין נכון, הגשנו את הצעת החוק של

ועדת טל רק לשנה.

אנה שניידר: לשנה. לשנת המס 2002.

משה גפני: אני העליתי במליאת הכנסת את הצעת החוק שלי

בקריאה טרומית - והיא נמצאת כאן בוועדה – לגבי הארכת תוקף ההנחות במס. אמר לי סגן שר האוצר שהיועץ המשפטי לממשלה אמר שזה צריך להיות לשלושה חודשים. למה זה כך?

ישראל כץ: הם רוצים ועדה לא פוליטית שתחליט מי מקבל

מה.

משה גפני: אפשר לצרף את זה ולהצביע על החוק. הממשלה

מסכימה לשלושה חודשים.

היו"ר יעקב ליצמן: אם כך, ביום ראשון לא צריך לקיים על זה דיון

במסגרת חוק ההסדרים.

ישראל כץ: זה חוק מאוד חשוב.

היו"ר יעקב ליצמן: זה לשלושה חודשים.

ישראל כץ: מה האלטרנטיבה?

שרון גלעם: בזמנו ישבה ועדת טל ועשתה איזשהו סדר וקבעה

איזה שהם קריטריונים שבסופו של דבר לא אומצו. בעקבות הבג"ץ, וגם בלי שום קשר לבג"ץ, גם בגלל עמדה קונסיסטנטית אמרנו שאם אתם רוצים להאריך, נעשה את זה לשלושה חודשים אבל אתם חייבים לצאת עם קריטריונים מהר כי אי-אפשר להמשיך עם זה.

משה גפני: אתם יכולים להביא קריטריונים תוך שלושה

חודשים?

שרון גלעם: אנחנו לא צריכים להביא קריטריונים אלא

הממשלה.

היו"ר יעקב ליצמן: אם להאריך לשלושה חודשים, זה יכול להיות

מיידי.

אנה שניידר: אבל אין לך חוק.

היו"ר יעקב ליצמן: יש חוק. יש הצעת חוק של חבר הכנסת ועקנין.

אנה שניידר: אבל הצעת החוק הזו עוד לא עברה את ההליכים

כדי להגיע לשולחן הוועדה.

היו"ר יעקב ליצמן: כן. היא בוועדה. היא אחרי קריאה טרומית.

אנה שניידר: זה לא יכול להיות עכשיו. צריך לפרסם את זה

ולהביא את זה לקריאה ראשונה.

עופר חוגי: אלה שקיבלו את ההטבה בחודשיים האחרונים,

אתם לוקחים את ההטבה שלהם?

טלי דולן: מאחר שחישובי המס הם שנתיים, כל הסכומים

הם שנתיים וכל חישובי המס הם שנתיים, גם לגבי חוקי הנגב וגם לגבי הישובים האחרים אנחנו עושים את השקלול בסוף השנה. לכל עובד שכיר עושים את השקלול בסוף השנה. גם אם פיטרו אותך החודש, עושים לך חישוב שנתי. השקלול נעשה בסוף השנה כאשר במהלך החודשים אפשר לעשות הקדמות.

משה גפני: יש לך התנגדות שיאשרו את החוק הזה ביום

ראשון?

טלי דולן: אי-אפשר להביא את זה.

אנה שניידר: אנחנו בעמוד 26.

טלי דולן: אנחנו מדברים איחוד וחלוקה.

מה שאני הולכת להציג מתייחס לסעיף 48 בהצעה ומתייחס לסעיף 48 כולו.

אנה שניידר: יש לך את סעיף 48(1), 48(2), שזה איחוד וחלוקה.

48(3), 49(5) ו48-(6).

טלי דולן: בפרוייקטים, בעיקר בפרוייקטים שהם

פרוייקטים גדולים, יש את מסגרת הבנייה, כשרוצים לבנות על חלקות שמחולקות בין קבוצה של אנשים, זה הליך שמחייב איחוד של החלקות האלה וחלוקה שלהן אחר-כך ביחסים שווים וזהים בין בעלי הזכויות.

ההליך הזה היום כרוך בכל מיני בעיות מיסוי בחוק מיסוי מקרקעין בגלל הנוסח של החוק הקיים, בגלל פסיקה שהתפתחה במשך השנים. מה שמוצע כאן זה לאפשר את ההליך הזה של איחוד וחלוקה בלי שיהיה עליו מיסוי כל עוד החלוקה נעשית בהתאם ליחסים שהיו לבעלי הזכויות לפני החלוקה. אם יש הפרשים בחלוקה, ביחסים ביניהם, נותנים ומעבירים אחד לשני, או שבמסגרת החלוקה הזאת יש תמורה שהיא תמורה מעבר לחלוקה בין הצדדים, על ההפרש הזה ישלמו מס. כל השאר, מה שהוא רק הליך של איחוד וחלוקה שהוא הליך רישומי, על זה לא יהיה תשלומי מסים.

משה גפני: מה המצב היום?

טלי דולן: בעקבות פסיקה,

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]