פרוטוקול ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, בתאריך 15/01/2001

פרוטוקולים/ועדת חוקה/2609

ירושלים, כ"ח בטבת, תשס"א

23 בינואר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 257

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, כ' בטבת התשס"א (15 בינואר 2001), שעה 10:00

נכחו:

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין – היו"ר

קולט אביטל

אלי גולדשמידט

יעל דיין

דוד טל

שאול יהלום

יוסף לפיד

ענת מאור

יצחק סבן

דליה רבין-פילוסוף

אברהם רביץ

ראובן ריבלין

נתן שרנסקי

מוזמנים: עו"ד יעל אחילאה - משרד המשפטים

עו"ד עמירם בוגט - רשם העמותות, משרד הפנים

בנימין למקין - מנהל מח' פיקוח ובקרה, משרד הפנים

יחזקאל לביא - משרד הפנים

עו"ד איתן צחור - לשכת עורכי הדין

שרה זילברשטיין - מנכ"ל מגזר ההתנדבות והמלכ"רים

עו"ד דלית דרור - משרד המשפטים

נועה גושן - מתמחה, משרד המשפטים

עו"ד לבנת משיח - משרד המשפטים

אביבית אהרונוף - מתמחה, משרד המשפטים

גילה פייג - מדור מידע פלילי, המשרד לבטחון פנים

סנ"צ אסף שחור - ר' תחום אח"ק, המשרד לבטחון פנים

עו"ד נעה בן-אריה - מרכז השלטון המקומי

עו"ד יואלה הר-שפי - לשכת עורכי הדין

עו"ד תמי סלע - משרד המשפטים

עו"ד לאה רקובר - הנהלת בתי-המשפט

גיל שפירא - מח' לחקירת שוטרים, משרד המשפטים

עו"ד גבי בן-עמי - לשכה משפטית, שב"כ, משרד ראש הממשלה

אל"מ מיקי בראל - מפקד מצ"ח, משרד הבטחון

סרן אייל אלעד - ענף יעוץ וחקיקה, משרד הבטחון

סגן ערן גולן - " " “ " "

נצ"מ רחל גוטליב - סגנית היועץ המשפטי, המשרד לבטחון פנים

סנ"צ אלינוער מזוז - הלשכה המשפטית, משטרת ישראל

עו"ד מיכל ברק-נבו - הממונה על האכיפה, הרשות לניירות ערך

עו"ד טלי רוזן - הרשות לניירות ערך

עו"ד יעל אביר - יועמ"ש אגף המכס, משרד האוצר

עו"ד ארנה שיינן - מחלקת חקירות ת"א, אגף מכם ומע"מ, משרד האוצר

עו"ד אשר גושן - רשות ההגבלים העסקיים

עו"ד גלי גרוס - משרד המשפטים

עופר מנירב - נשיא לשכת רואי חשבון

עו"ד ליאור חורב - ממונה על איסור הלבנת הון, משרד המשפטים

ג'ורג' מובילה - המשרד לבטחון פנים

אייל קרן - משרד החוץ

עו"ד ורדה לוסטהויז - משנה ליועמ"ש, בנק ישראל

עו"ד אורנה ואגו - בנק ישראל

דוד זקן - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

עו"ד דניאל חחיאשוילי - הלשכה המשפטית, בנק ישראל

עו"ד דני גואטה - משרד ראש הממשלה

יוסי קליינר - " " "

עו"ד פרדי וידר - איגוד הבנקים

עו"ד איירין גרובר - בנק המזרחי, איגוד הבנקים

עו"ד מרים טמיר - בנק לאומי לישראל, איגוד הבנקים

עו"ד אריה יוסקוביץ - בנק הפועלים, איגוד הבנקים

טל נד"ב - איגוד הבנקים

יואב מינץ - איגוד הבנקים

עו"ד אדווין פרידמן - לשכת עורכי הדין

עו"ד יהושע שופמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

עו"ד סיגל קוגוט - משרד המשפטים

תג"ד חיים שמואלביץ - שב"ס, המשרד לבטחון פנים

יועץ משפטי: שלמה שהם

מנהלת הוועדה: דורית ואג

קצרניות: אביגיל זכאי

איה לינצ'בסקי

סדר היום: 1. תקנות העמותות (קביעת סכום מרבי ונהלים לרישום תרומה בעילום שם

בדו"ח הכספי), התשס"א-2001.

2. תיקון טעות.

1. א. תקנות חופש המידע (אגרות)(תיקון), התשס"א-2000.

ב. תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ

לגבולות המדינה), התשס"א-2000.

2. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (פרטי רישום שלא יירשמו או שלא

יימסר מידע עליהם ועבירות שההרשעה בהן לא תפסיק את תקופות

ההתיישנות או המחיקה)(תיקון), התשס"א-2000.

3. תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)(תיקון), התשס"א-2000.

4. תקנות האזנת סתר (תיקון), התשס"א-2000.

5. תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) (תיקון),

התשס"א-2000.

6. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים

בנקאיים), התשס"א-2001.

אישור התקנות והצווים

7. הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון – מות ראש הממשלה כתוצאה מביצוע

עבירה), של חה"כ יוסף לפיד וקבוצת חברי הכנסת (פ/2274) – אישור

לקריאה ראשונה – הצבעה.

8. הצעת חוק לשחרור מוקדם של אסירים (תיקוני חקיקה), התשס"א-2001,

של חה"כ ראובן ריבלין – על-פי החלטת ועדת הכנסת – הכנה לקריאה

שלישית – שינויי נוסח בעקבות ההסתייגויות שהתקבלו.

תקנות העמותות (קביעת סכום מרבי ונהלים

לרישום תרומה בעילום שם בדו"ח הכספי), התשס"א-2001

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא תקנות העמותות (קביעת סכום מרבי ונהלים לרישום תרומה בעילום שם בדו"ח הכספי), התשס"א-2001. בבקשה, מר למקין, תציג את הנושא.

בנימין למקין:

בתוספת השניה לחוק העמותות אין אפשרות לתרום בעילום שם אלא אם כן שר הפנים מתקין תקנות באישור הוועדה הזאת. היו מקרים בהם אנשים רצו לתרום בעילום שם ורצינו לפתור את הבעיה. חשבנו שלא יכול להיות שהתורם יוכל לתרום כל סכום ולכן קבענו עד 2,000 שקל מכסימום.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

יש סיכום עם מס הכנסה שמותר לתרום גם 300,000 שקל. אני מבין שיש הגבלה לצורך מס הכנסה אבל למה יש פה הגבלה לתרומה? יש מצווה של מתן בסתר. הייתי מבין אם זה היה מוגבל למפלגות אבל כשארגון צדקה מקבל תרומה גבוהה בעילום שם, מה הפסול בזה?

בבקשה, גב' אחילאה.

עו"ד יעל אחילאה:

התקנות הועברו אלינו רק לפני מספר ימים ובינתיים היו לנו דיונים עם רשם העמותות ועם גורמים נוספים. הרשם העביר לנו הצעה שלפיה הסכום המרבי לתרומה שאפשר לתת אותה בעילום שם הוא 2,000 שקל כשעל-פי התקנה השניה אפשר לקבל פטור מפרסום שמו של התורם. הכוונה היא שתהיה שקיפות ושאנשים הרוצים להצטרף לפעילות של עמותה או לתרום לה ידעו מי עומד מאחורי התרומה.

הזכרת מפלגות ולפעמים עלולה להיות בעיה כשמדובר בארגונים פוליטיים. חלק מן העמותות באמת פועלות למטרות פוליטיות והן לא גופים שכפופים ישירות לחוק מימון מפלגות אבל יש עמותות שיש להן פעילות פוליטית ולכן חשבנו שזה סכום סביר.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

בבקשה, עורך דין צחור.

עו"ד איתן צחור:

אני משמש גם היועץ המשפטי של מגזר ההתנדבות והמלכ"רים שמאגד את מרבית העמותות. אנחנו מתנגדים להצעה זו, גם לסכום של 2,000 שקל שהוא אבסורדי וגם למהות הענין. הסעיף המסמיך לקבוע תנאים לגבי תרומות בעילום שם הוא בתיקון מס' 3 לחוק העמותות שנעשה לפני כארבע שנים שבו חבר-הכנסת מצא, שבזמנו היה יושב-ראש ועדת הפנים, חשש שיינתנו תרומות מגופים עוינים כמו החמאס. סביב החשש הזה נקבע הסעיף כשכל המהות התייחסה לצדדים בטחוניים. כאן קובעים תקנה לגבי כל תורם במדינת ישראל או מחוצה לה שמעוניין לתרום בעילום שם וכפי שאדוני כבר אמר יש גם מתן בסתר.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

בתכניות של התזמורת הפילהרמונית ושל האופרה אני רואה תרומות בעילום שם.

עו"ד איתן צחור:

לדוגמה, למנכ"ל אקי"ם הודיעו מהבנק שנכנס סכום של 250,000 דולר מבנק שוויצרי. הוא ביקש להודות לתורם ואמרו לו שזה בעילום שם. הוא ביקש מן הבנק למסור לתורם מכתב ממנו שהוא מודה לו על תרומתו אבל הם אפילו לא מוכנים למסור לו את המכתב כי באופן מוחלט הוא רוצה להישאר בעילום שם. לפי התקנה החדשה קודם כל התרומה האסורה, יש לפנות אל רשם העמותות ולבקש את אישורו והפרוצדורה אצלו בדרך כלל לוקחת זמן ובינתיים התרומה איננה ניתנת. הרשם היום הוא אדם נוח לציבור והוא יגיד: בסדר, אבל יבוא רשם אחר ויגיד: זה לא בסדר, אז מה נחזיר את התרומה?

בעינינו הפרוצדורה הזאת איננה ראויה. צריך לקבוע סכום יותר גבוה, התנאים צריכים להיות כאלה שהם פוגעים בבטחון המדינה או מטעמים מן הסוג הזה אבל אי-אפשר להכניס את כל ישראל לסד ביורוקרטי שאיננו ממקומו.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

בבקשה, שלמה שהם.

שלמה שהם:

הבעיה איננה פשוטה, "עמותות" מקבלות עכשיו משמעויות שונות. החשש הוא שתהיה השפעה של גורם שאנחנו לא יודעים מיהו, לאו דווקא החמאס, יכולות להיות כל מיני אפשרויות כשאלמנט ההשפעה הזה יכול להיות בלתי חוקי, בלתי מוסרי ונוגד את תקנת הציבור ולכן צריך שיהיה על זה איזה שהוא פיקוח. אנחנו יודעים איך זה קורה, פתאום יש עמותה שנתרמו לה בעילום שם סכומים גבוהים מאוד ויש אינטרס של טובת הציבור, לפעמים גם אינטרס משפטי, פלילי או אחר לדעת מאיפה הגיע הכסף הזה. יכול להיות שהסכום שמוצע נמוך מדי אבל זו החלטה של יושב-ראש הוועדה.

עו"ד איתן צחור:

למס הכנסה או לרשות שלטונית אחרת יש סמכות לחקור, אבל אי-אפשר להפוך את זה לדבר ביורוקרטי כלאחר יד.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

קביעה של 2,000 שקל היא כאילו יש איסור על תרומה משמעותית.

עו"ד יעל אחילאה:

לא צריך לראות את התקנה ככזו האוסרת על תרומה. פרט ג' בתוספת הוא לפי סעיף 35(א) שדורש פרסום דו"חות.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אם מדובר במפלגות, כעת אישרו בוועדת הכספים 10,000 שקל תרומה לאדם אחד.

עו"ד יעל אחילאה:

אני רוצה להבחין בין הזכות לתרום כסף, שהיא בלתי מוגבלת כאן, לבין הנטל או החובה לפרסם את מי שתורם. אין פה הגבלה, אפשר לתרום לעמותה כמה שרוצים. כמובן שהרשם יהיה מוסמך להורות שאפשר לתרום בעילום שם כשהכוונה היא למנוע תרומות לעמותות שעוסקות בפעילות פוליטית, או פלילית, לפעמים יש גם היבט של הלבנת הון שגם בו צריך לטפל.

בנימין למקין:

ככל שהסכום יותר נמוך זה יהיה שיקול של הרשם האם להיענות לבקשה. אם התרומה תהיה של 3,000 או 4,000 שקל הבעיות לא יהיו כל כך גדולות.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אני מניח שיש אלפי תרומות בעילום שם, תפתחו כל תכניה של כל מוסד בישראל ותראו את זה.

שלמה שהם:

אם אדם עולה לתורה בבית הכנסת והוא יתרום יותר מ-2,000 שקל יצטרכו לומר את שמו ולדווח. זה מגיע לאבסורד.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

בבית כנסת יש תרומות של "מי שבירך" עם סכומים הרבה יותר גבוהים מ-2,000 שקל. יש אינטרס למדינה שכן יהיו תרומות. אפשר להוציא מזה את המפלגות כי הן לא עמותות וגם לעמותות של מפלגות זה אסור.

שלמה שהם:

נניח שתקום עמותה עם שם כזה או אחר והיא תהיה למען בחירת אדם מסוים. הפתח הזה קיים בחוק שלנו. תקום עמותה שתקרא לעצמה "עמותת המיקרופון" והיא בעד ראש ממשלה מסוים.

עו"ד יעל אחילאה:

אין כוונה שזה יחול רק על גופים שממש מסונפים למפלגות אלא על גופים שעוסקים בפעילות פוליטית.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

הנה נכנס הרשם. אנחנו מתחבטים כאן. תרומה בעילום שם זה דבר חיובי. ציינתי שזה חלק מהמסורת היהודית ויש הרבה עמותות שמקבלות את זה. שלמה שהם נתן דוגמה של תרומות בבית-הכנסת אבל אני יכול להביא לך דוגמה של תרומות מתכניות של כל מוסד תרבות בישראל.

עו"ד עמירם בוגט:

לפי החוק הקיים כל מי שנותן היום לאלי"ן הוא עבריין, כל מי שנותן למי שדופק בדלת 20 שקל הוא עבריין.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אם אין חשש שזו תרומה לפעילות עוינת האם אי-אפשר שהרשם יתן את האישור אוטומטית.

עו"ד עמירם בוגט:

המחוקק אמר את דברו אמנם באופן לא שקול. יש מצב בו עד סכום מסוים זה אוטומטי ונקבע כאן סכום של 2,000 שקל. הסכום הזה איננו תורה מסיני, אם פה בוועדה ירצו 100 שקל או 5,000 שקל בבקשה.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

2,000 שקל זה סכום קטן מאוד, זה 500 דולר.

עו"ד עמירם בוגט:

אין לנו בעיה גם עם 5,000 שקל אבל אם מדברים על 20,000 שקל שהם 5,000 שקל זה כבר סכום גדול.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

החששות שלנו הם לגבי סכומים הרבה יותר גבוהים והעברות בלתי חוקיות של החמאס וארגוני טרור, לפי דיווח של המוסד אלה היו מיליוני דולרים.

עו"ד עמירם בוגט:

זה דבר שלפי החוק חייב להיות שמי.

שלמה שהם:

אתה מטיל כאן הרבה ביורוקרטיה. נעשה את זה הפוך: תישאר לך הסמכות וברגע שיש חשש כלשהו תדרוש את שם התורם.

עו"ד עמירם בוגט:

נניח שאף אחד לא עבריין, מראש הם יכולים לתת מהחמאס מיליון דולר ועד שלא עצרתי את זה לא עשיתי כלום.

שלמה שהם:

תעשה את זה על-פי החוק בזה שתקבע סכום הרבה יותר גבוה.

עו"ד עמירם בוגט:

החוק מאפשר לנו, לוועדה הזאת ולשר לעשות כמעט כל מה שרוצים. אני מסכים שהניסוח הזה לא טוב ואפשר לנצל אותו למה שרוצים.

עו"ד איתן צחור:

כשאתה מקבל את הדו"ח ורואה תרומה בעילום שם יש לך סמכות לבדוק את זה.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

זה תיקון בחוק.

עו"ד עמירם בוגט:

זו עבריינות רטרואקטיבית. אני שואל: אתם מדברים על 200,000 שקל או על 20,000 שקל.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אנחנו מדברים על 20,000 שקל.

עו"ד עמירם בוגט:

המחוקק נתן שתי אפשרויות: 1. שמתחת לסכום הזה אפשר – אנחנו דיברנו על 2,000 שקל ופה מדברים על 20,000 שקל. 2. מעל הסכום שייקבע אפשר לעשות זאת באישור. נניח שמישהו רוצה לתת 100,000 שקל, שישכנע אותי לפי הכללים שזה לטובת המדינה ולטובת העמותה, אז אני יכול לתת אישור.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

יש אנשים עשירים שתורמים בעילום שם כי הם לא רוצים שייטפלו אליהם נודניקים.

בבקשה, גב' שרה זילברשטיין.

שרה דילברשטיין:

התקנות האלה הן הדרך הטובה ביותר שלא יהיו תרומות בעילום שם וזה לא משנה אם הסכום יהיה קצת יותר גבוה. מה שיקרה בפועל הוא שהדרך שבה הרשם יטרטר את העמותות כדי לתת תשובות – לא מרצון רע – תסלק את התורם כי יקח זמן עד שהוא יקבל תשובה.

שלמה שהם:

אבל התרומה נמצאת אצלך ואת רושמת אותה לפי השם. הרשם רשאי ליתן לעמותה אישור מיוחד שלא לציין בדו"ח את שמו של התורם. את קיבלת תרומה ובינתיים את לא צריכה להחזיר אותה מחר בבוקר.

שרה זילברשטיין:

אני צריכה לתת שקיפות לתורם שלי. זאת הדרך לא לקבל תרומות בעילום שם כי עד שנקבל ממך, הרשם, תשובות הנשמה תצא ורק שנה אחרי כן יהיה גילוי נאות כך שנפסיד את התרומות האלה.

נתן שרנסקי:

אתה מציע שהתרומה תהיה רק באישור שלך?

עו"ד עמירם בוגט:

1. אנחנו הצענו 2,000 שקל ואני שומע שזה סכום נמוך. מקובל עלי שזה סכום נמוך.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

גב' אחילאה, החוק טעון תיקון, אסור להטיל את הנטל על האזרח או על העמותה שהיא למטרה חיובית, יש מאות עמותות למטרות צדקה, אמנות, תרבות וחינוך. אני לא יכול לתקן את החוק לכן אני מציע שבהסכמת הרשם נעלה בינתיים את הסכום ל-20,000 שקל, אין לי דרך אחרת. מר בוגט, בעוד שנה תוכל לבוא לכאן ולומר לנו בכמה מקרים מדובר מעל 20,000 שקל.

עו"ד איתן צחור:

אני מציע שזמן האישור לא יוארך מעל 30 יום.

עו"ד עמירם בוגט:

היום רושמים עמותה בשלושה ימים.

נתן שרנסקי:

קודם התורם נותן צ'ק ואחר-כך מקבל אישור, או שקודם הוא מקבל אישור ואחר-כך נותן צ'ק?

שלמה שהם:

הוא נותן צ'ק והאישור הוא בדו"ח.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אנחנו מאשרים את הבקשה של רשם העמותות בכפוף לכך שהסכום יהיה 20,000 שקל במקום 2,000 שקל. אנחנו מבקשים שב-1 בינואר 2002 יוגש דו"ח על ביצוע התקנות האלה, במיוחד כמה תרומות דרשו אישור מיוחד של הרשם וכמה זמן לקח האישור הזה. לאור זה נשקול את תיקון החוק.

תיקון טעות בחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 42)

(יום שבתון בבחירות מיוחדות לראש הממשלה), התשס"א-2000

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אנחנו עוברים לתיקון טעות בחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 42)(יום שבתון בבחירות מיוחדות לראש הממשלה), התשס"א-2000. בבקשה, שלמה שהם.

שלמה שהם:

על-פי חוק היועץ המשפטי לכנסת הנושא של תיקוני טעות בחקיקה כאשר יש השמטה או טעות יצא ממשרד המשפטים ועבר אל הכנסת. ההליך הוא כזה: יושב-ראש הכנסת פונה אל הוועדה, הוועדה מאשרת ואז צריך להתקבל אישור במליאת הכנסת.

הטעות עליה מדובר פה היא שבשם החוק נשמטה המלה "לכנסת", ועכשיו החוק הוא: חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה. בנוסף, בסעיף 2 המלים "חוק הבחירות" יימחקו ועשינו תיקון בענין של הוראת שעה.

שאול יהלום:

אני רוצה להעיר לסעיף 1(1) בהחלטה בדבר תיקון טעות ש"רישה" כותבים עם "א" בסוף ולא עם "ה".

עו"ד דלית דרור:

ברשומות אנחנו כותבים רישה עם "ה".

שלמה שהם:

כשבאתי לכנסת היה לי ויכוח גדול עם הממונה על ניסוח החוק כי הגיע המצב לכדי כך שאפילו "נפקא מינא" כתבו עם "ה". לדעתי, "סיפא" ו"רישא" צריכים להיות עם "א". עד עכשיו הסמכות היתה בידי משרד המשפטים.

שאול יהלום:

אנחנו מאשרים עכשיו מסמך וצריך לעשות זאת בצורה נכונה ולכתוב את המלה הארמית נכון.

שלמה שהם:

האקדמיה ללשון העברית אמרה שאפשר גם כך וגם כך.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אנחנו מאשרים את תיקון הטעות כפי שהובא כאן וכן שהמלה "רישא" תהיה עם "א".

1. תקנות חופש המידע (אגרות)(תיקון), התשס"א-2000

2. תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ

לגבולות המדינה), התשס"א-2000

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אנחנו עוברים לנושא הבא: תקנות חופש המידע (אגרות)(תיקון), התשס"א-2000; בבקשה, גב' דלית דרור.

עו"ד דלית דרור:

תקנות חופש המידע עברו תיקון קל שבא להסיר ספק. חוק חופש המידע מאפשר לאזרחים ולתושבים להגיש בקשות למידע. על זה הם משלמים אגרות לפי סעיף 18 לחוק. סעיף קטן (ד) בסעיף 18 לחוק קובע: "לא תיקבע אגרה בעד בקשה של אדם לקבל מידע על אודות עצמו ואולם ניתן לקבוע אגרה או תשלום עבור העתקת מידע או הדפסתו ועבור משלוח המידע למבקש." זאת אומרת, על הבקשה עצמה הוא לא משלם אבל על דפי הצילום, על פלט מחשב או משהו ממדיה אחרת הוא משלם אגרה כמו כל אחד אחר.

בהמשך הסעיף נאמר: "וכן עבור הפעולות הכרוכות באיתור המידע אם בשל היקפו או מורכבותו של המידע המבוקש נדרש מאמץ מיוחד לצורך הטיפול בבקשה." בתקנות חופש המידע (אגרות), בתקנה 6, תרגמנו זאת שאדם שמבקש מידע אודות עצמו פטור מאגרת הבקשה – זה כתוב בחוק הראשי – וכן הוא פטור מאגרת טיפול בעד 4 שעות עבודה. זאת אומרת, אחרי X שעות שנקבע פה הפעולה תיחשב למורכבת יותר ועליה המבקש צריך לשלם כמו כל אדם. התלבטנו והצענו שהוא יהיה פטור מ-20 שעות. התקנות האלה צריכות להיות מאושרות במשרד האוצר ולכן קבענו לבסוף שהוא יהיה פטור מתשלום עבור 4 שעות, בנוסף לשתיים הראשונות שמהן פטור כל אדם. לפי תקנות האגרות כל אדם משלם אגרת בקשה, ואחר-כך עבור אגרת טיפול 40 שקל לכל שעה והוא משלם רק החל מהשעה השלישית כי השעתיים הראשונות נבלעות באגרת הבקשה.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

כמה אנשים משלמים את האגרה הזאת?

עו"ד דלית דרור:

כל מי שמגיש בקשה למידע. לפי סעיף 5 צריך להגיש דו"ח שנתי ובדו"ח זה יש סטטיסטיקה של הפונים. החוק התחיל רק בשנת 2000 ומאז אפשר לאסוף נתונים מרשויות הטיפול.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

זה מסוג החוקים שמספר המאמרים עליו יותר גדול ממספר המבקשים.

עו"ד דלית דרור:

לא.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

בארצות-הברית השתמשו בזה בעיקר אנשי "המאפייה" והפשע המאורגן. אני מקווה שכאן זה לא יקרה.

שאול יהלום:

ממי אדם מבקש את המידע, ממשרדי הממשלה?

עו"ד דלית דרור:

כן, או מלשכת נשיא המדינה, או מהכנסת, או מרשות מקומית או מתאגיד סטטוטורי, או מתאגיד שבשליטת רשות מקומית.

כשאדם מגיש בקשה הוא משלם קודם אגרת בקשה בסך 76 שקל, אחר-כך הוא משלם אגרת טיפול בסך 40 שקל לשעת עבודה החל מהשעה השלישית מכיוון שהשעתיים הראשונות נבלעות באגרת הבקשה – לא צריך לבקש ממנו פעמיים – אבל אם הבקשה יותר מורכבת דורשים ממנו עבור הטיפול הנוסף החל מהשעה השלישית. אדם המבקש מידע לגבי עצמו פטרנו אותו מ-4 שעות עבודה שהן למעשה 6 שעות משום שהן כוללות את השעתיים מתוך אגרת הבקשה ועוד 4 שעות טיפול. חשבנו שברור שזה מה שאומרת תקנה 6: מידע שאדם מבקש על אודות עצמו וזכויותיו פטור מאגרת בקשה וכן מאגרת טיפול בעד 4 שעות עבודה, סך הכול 6 שעות. אלא שראינו פסק דין של אחד משופטי השלום שמבין את התקנה באופן כזה ש-4 שעות כבר כוללות את השעתיים ואז מותר לאדם שמבקש מידע אודות עצמו להיות פטור מתשלום רק עבור שעתיים כשאנחנו התכוונו שהוא יהיה פטור מתשלום עבור 4 שעות.

שאול יהלום:

איך זה הגיע לבית-המשפט?

עו"ד דלית דרור:

היה עותר שפנה לבית-המשפט והשופט פירש את זה כפי שאמרתי.

שאול יהלום:

אם כך התקנה היא לטובת האזרחים?

עו"ד דלית דרור:

כן. לדעתי זה משאיר את המצב הקיים אבל רצינו להבהיר זאת ולכן יהיה בתקנה בסופה: "החל מהשעה השלישית".

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אנחנו מאשרים את תקנות חופש המידע (אגרות)(תיקון), התשס"א-2000, כפי שהובאו על-ידי נציגת משרד המשפטים.

אנחנו עוברים לתקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), התשס"א-2000. בבקשה, גב' דלית דרור.

עו"ד דלית דרור:

חוק הגנת הפרטיות קובע בסעיף 36 סמכות להתקין תקנות. שר המשפטים ממונה על ביצוע החוק ורשאי להתקין תקנות באישור ועדת החוקה בכל ענין ובין השאר, בסעיף 2: תנאים להעברה של מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה או מהם. מכוח הסעיף הזה הצענו תקנות כשבהן היה חשוב לנו להתאים את עצמנו לדירקטיבה אירופית שיש בנושא של העברת מידע בין מדינות. רצינו שהאירופים, שמחויבים לדירקטיבות שלהם, יוכלו להעביר אלינו ללא חשש גם מידע אישי ושנתאים לסטנדרטים שלהם. ככלל החוק שלנו בהחלט מתאים לסטנדרטים האירופים.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

הוא יותר מחמיר?

עו"ד דלית דרור:

הוא יותר מחמיר מהחוקים בארצות-הברית אבל הוא ברוח החוקים האירופים. אנחנו עונים על הדרישות שלהם אבל היה לנו חשש לגבי מידע שיעבור דרכנו למדינה שלישית, דבר שלא היה מוסדר עד לתקנות שמובאות כאן. חששנו שהם לא יעבירו אלינו מידע מתוך חשש שמצדנו זה יעבור למדינה שאיננה שומרת מספיק את כללי הפרטיות.

הדירקטיבה משנת 1995 אומרת ככלל שאין לתת מידע למדינה אחרת אלא אם כן יש בה חוקי פרטיות דומים לאלה שבמדינה המעבירה את המידע או רמה נאותה של חוקים כאלה במדינה האירופית המעבירה את המידע, או שהאדם הנוגע בדבר מבקש, או שבהסדר חוזי מבטיחים את ההגנה על פרטיות המידע המועבר. כך מתגברים על זה בארצות-הברית כי להם אין כלל חוקים ההולמים את הדרישות האירופיות. לנו יש חוק מתאים אבל רצינו לסגור את הפירצה הזאת.

(קוראת את תקנה 1). אלה הדרישות שאנחנו דורשים ממדינה אחרת כשאנחנו מעבירים לה מידע.

(קוראת את תקנה 2). גם אם המדינה איננה שומרת על הרמה הנאותה של הפרטיות בכל זאת אנחנו מעבירים מידע בנסיבות האלה וכאן בא הפירוט: "(1) האדם שעליו המידע הסכים להעברה". זה פשיטא כי אין פגיעה בפרטיות בלא הסכמתו; "(2) לא ניתן לקבל את הסכמתו של האדם שעליו המידע וההעברה הכרחית לשם הגנה על בריאותו או שלמות גופו". בהקשר הזה נושאים רפואיים כשאדם צריך לקבל טיפול דחוף בחוץ-לארץ והוא לא במצב שהוא יכול להסכים. זו העברה הכרחית לשם הגנה על בריאותו או שלמות גופו; "(3) המידע מועבר למי שנתון לשליטתו של בעל מאגר המידע שממנו מועבר המידע" – חברת-בת בארץ או בחוץ-לארץ – "והוא הבטיח את ההגנה על הפרטיות לאחר ההעברה..."; "(4) המידע מועבר למי שהתחייב, בהסכם עם בעל מאגר המידע שממנו מועבר המידע, לקיים את התנאים לאחזקת מידע ולשימוש בו החלים על מאגר מידע בישראל בשינויים המחויבים." בא מאגר אמריקאי ואומר שבארצות-הברית אין כללים כאלה של הגנה על הפרטיות אבל הוא מתחייב חוזית שהוא שומר על המידע באותה רמה של הגנת פרטיות; "(5) המידע פורסם לרבים על-פי סמכות כדין או שהועמד לעיון הרבים על-פי סמכות שבדין"; "(6) העברת המידע הכרחית לשם הגנה על שלום הציבור או בטחונו". גם זה מהדירקטיבה האירופית; "(7) העברת המידע מחויבת לפי החוק בישראל או לפי אמנה בינלאומית שישראל צד לה". למשל בהלבנת הון אבל גם בנושאים אחרים. אם אנחנו מחויבים להעביר את המידע לפי אמנה התקנות האלה לא יקשו; "(8) המידע מועבר למאגר מידע במדינה: (1) שהיא צד לאמנה האירופית להגנת הפרט בקשר לעיבוד אוטומטי של מידע רגיש". אם המדינה היא צד לאמנה האירופית, בוודאי שהדינים שלה מתאימים; "(2) המקבלת מידע ממדינות החברות בקהילייה האירופית לפי אותם תנאי קבלה". האירופים מעבירים לה וגם אנחנו מעבירים לה מידע לפי אותם תנאים; "(3) שרשם מאגרי מידע הודיע לגביה בהודעה שפרסם ברשומות שקיימת בה רשות שנועדה להגן על הפרטיות" – זה מקביל לרשם מאגרי מידע אצלנו – "לאחר שהגיע עם אותה רשות להסדר של שיתוף פעולה". אני לא יודעת כמה פעמים יופעל סעיף

(8)(3).

היו"ר אמנון רובינשטיין:

בסעיף (8)(2) יש בעיה. אני לא יודע אם האירופים מאפשרים את זה.

עו"ד דלית דרור:

אם הדירקטיבה שלהם בתוקף היא מחייבת אותם, אם הם מעבירים מידע אז הם בדקו את המדינה.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

ואם זה אפגניסטן?

עו"ד דלית דרור:

אם הקהילייה האירופית תעביר לאפגניסטן, היא תעשה זאת אחרי שהיא הבטיחה הרבה תנאים. אנחנו מראש מניחים שבאותם תנאים אנחנו מוכנים להעביר.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

בסדר.

עו"ד דלית דרור:

(קוראת את תקנה 3). לא רק שכללית מותר לנו להעביר למאגרים באותה מדינה אלא גם לגבי ההעברה הספציפית צריך לקבל התחייבות שהיא עומדת בתנאים.

(קוראת תקנות 4 ו-5). זה בא להבטיח את זכויות האזרח ברמה שהאירופים מבטיחים אותה, שהיא רמה יותר גבוהה משלנו.

שאול יהלום:

מי הוזמן לישיבה הזאת חוץ מחברי הוועדה? הוזמנו נציגי לשכת עורכי הדין והאגודה לזכויות האזרח?

היו"ר אמנון רובינשטיין:

מי הוזמן לישיבה הזאת?

תמי ברנע:

רק נציגי משרד המשפטים אבל רשמת מאגרי מידע, גב' טפירו, לא הגיעה.

שאול יהלום:

היום מותר להעביר מידע לחוץ-לארץ ללא שום הגבלה?

עו"ד דלית דרור:

סעיף 2 הוא סעיף כללי שאוסר פגיעה בפרטיות. אחת מדרכי הפגיעה בפרטיות היא שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים או מסירתה לאחר שלא למטרה.

שאול יהלום:

עכשיו את נותנת היתרים בסעיף הזה על-ידי כך שהוא עובר לחוץ-לארץ.

עו"ד דלית דרור:

גם היום מועבר מידע ממדינה למדינה למשל של חברות רב-לאומיות, או חברות שיש להן סניפים בכל מקום, הן מעבירות מידע פרטי על עובדים.

שלמה שהם:

סעיף 36 מאפשר לשר המשפטים להתקין תקנות באישור ועדת החוקה בכל ענין הנוגע לביצועו של החוק. סעיף 36(2) אומר: "תנאים להעברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה או מהם". כלומר, שר המשפטים צריך לקבוע את התנאים.

צריך לזכור שלפי החוק יש כרגע שני סוגים של מידע, יש מידע פרטי שנמצא במאגרים פרטיים שרשמת מאגרי מידע מטפלת בהם; יש סוג של מידע לפי סעיף (2) לחוק של פגיעה בפרטיות בהטרדה אחרת, בבילוש, בהתחכמות, בהאזנות סתר ובכל הדברים האחרים. יש הגנות של סעיף 18 שמי שיש לו חובה חוקית מוסרית צריך לעשות אותה. שאלה משפטית קשה היום היא מה המצב בלי התקנת התקנות.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

היום אין מגבלה.

עו"ד דלית דרור:

היום יש מגבלה כללית של סעיף 2.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אבל חברה רב-לאומית מעבירה מידע?

עו"ד דלית דרור:

כי זו אותה אישיות משפטית.

שלמה שהם:

בגדול החשש שלי הוא שהתקנת התקנות בצורה כזאת תאפשר העברת מידע בלי הגנת הפרטיות גם לרשויות הממלכתיות. אם בהלבנת הון התווכחנו בשאלה מה יהיה אם למישהו הגיעה אינפורמציה על מכם או על עבירות אחרות – ויש שם הסדרים ספציפיים – אני לא יכול לדמיין עכשיו אפשרויות רבות שבהן יש בידי רשויות המדינה מידע על האזרח ואם אין הגבלה בחוק על העברת המידע הזה הרשות תוכל להעביר את המידע הזה לחוץ-לארץ. נניח שהמדינה עומדת בכל התנאים והיא שומרת על המידע הרי עצם העברת המידע היא כבר פגיעה חמורה בפרטיות של אותו אדם.

עו"ד דלית דרור:

מה האינטרס של המדינה להעביר מידע על אזרחיה למדינה אחרת? אם מדובר באינטרפול זה דבר אחר. לפי עקרונות שלטון החוק למדינה אין סמכות לעשות דבר שהיא לא הוסמכה לו במפורש. מה פתאום יש הסמכה כללית להעביר מידע למדינות אחרות?

שלמה שהם:

החשש שלי הוא שלא כל האפשרויות שבהן לשלטון יש מידע על האזרח מוסדרות בחוק לגבי העברתו לחוץ-לארץ, ברור שהוא לא מוסדר ואז אפשר יהיה להעביר את המידע באמצעות התקנות האלה כשהם עומדים בדרישות. לפי זה אפשר יהיה להעביר אינפורמציה על עבירות מס.

שאול יהלום:

ראיתי שמדינת ישראל חתמה על אמנה בינלאומית בענין פשעי מלחמה. נניח שהכנסת תאשר את זה ואז מדובר על כך שכל מי שגר ביהודה ושומרון הוא פושע מלחמה. אם האיחוד האירופי ירצה את רשימת האנשים שגרים ביהודה ושומרון שהם פושעי מלחמה, לפי סעיף (7) יצטרכו להעביר לו אותה.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

מדינת ישראל לא תאשרר את זה בלי הסתייגות. הסעיף שאתה מדבר עליו אנחנו לא מקבלים את הפרשנות הזאת לגביו.

שאול יהלום:

נניח שנאשר עכשיו מספר סעיפים בתקנות, האם המדינה מוכנה להוסיף שברור שרק הסעיפים האלה פעילים.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

זה ברור.

שאול יהלום:

מר שהם אומר שזה נתון במחלוקת, ואת, גב' דרור אומרת שכרגע הכול מותר.

עו"ד דלית דרור:

אני לא אומרת שהכול מותר, אני אומרת שהתקנות האלה משפרות ומגינות יותר על הפרטיות ועל מידע.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

חבר-הכנסת יהלום, אתה לא צריך הצהרה של המדינה בענין זה. סעיף 1, בפיסקה הפותחת, אומר: "לא יעביר אדם מידע".

שאול יהלום:

אלא אם כן סוג המידע אושר בתקנות אלה.

שלמה שהם:

סעיף 2 לחוק מדבר על פרסום תצלומו של אדם בצורה שפוגעת בפרטיותו. נניח שמישהו צילם אדם בחדר שינה והוא טוען להגנה של ענין לציבור ונניח שההגנה עומדת לו. האם בסיטואציה הזאת, כל עוד למדינה יש חוקי הגנת הפרטיות כמו שלנו, הוא יוכל להעביר את המידע הזה למדינה אחרת? אני טוען שבעצם העברת המידע הזה ברגע שאתה נותן לזה לגיטימציה בחוק פגענו בפרטיותו עוד יותר מאשר אם זה היה רק בישראל. נכון שהיום אנחנו נמצאים בעולם האינטרנט ויש יותר בעיה לשמור על הדברים אבל כאן אנחנו פותחים לזה פתח.

עו"ד דלית דרור:

אני לא מבינה איך אנחנו פותחים פה פתח שלא קיים.

שלמה שהם:

כל עוד לא עסקנו בזה – לא עסקנו בזה. הצינור שאת מציעה כרגע הוא יותר מדי רחב מפני שאת אומרת שכל עוד מדינה מגינה על הפרטיות כמונו, נאפשר להעביר מידע גם לאותה מדינה. נניח שאת מעבירה מידע מישראל לארצות-הברית ונניח שארצות-הברית מגינה על הפרטיות כמונו אבל עדיין המידע מתפרסם ברחבי ארצות-הברית ואז הפגיעה היא יותר חמורה מאשר הפגיעה בישראל.

עו"ד דלית דרור:

זה לא פוטר את הענין שהמדינה צריכה מקור סמכות כדי להעביר את המידע.

שלמה שהם:

לאדם יש מאגר מידע ועל-פי החוק הוא עומד במגבלות, זה על הגבול – בדוגמה של הצילום – הוא יכול היום להעביר את זה באותם תנאים לכל מדינות העולם. אני חושב שצריכות להיות מגבלות יותר חמורות.

שאול יהלום:

אני מבקש שבסעיף 1 ייאמר: לא יעביר אדם מידע... וכו' ובהתאם לתקנות שתוקנו.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

זה לא ברור מאליו?

שאול יהלום:

צריך להיות ברור שכל מה שחורג מהתקנות האלה אסור להעביר.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

זה כתוב: "לא יעביר אדם מידע".

לסעיף 1 יש לך הערות?

שאול יהלום:

לא.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אנחנו מאשרים את סעיף 1.

לסעיף 2(1) יש לך הערות?

שאול יהלום:

לא.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

לסעיף 2(2) יש לך הערות?

שאול יהלום:

לא.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

סעיף 2, סעיפים קטנים (1) ו-(2) אושרו.

לסעיף קטן (3) יש לך הערות?

שאול יהלום:

כן. הבעיה היא שבמדינה השניה הוא לא עובר על החוק. נניח שזו חברה אבל היא נתונה לחוקי המדינה השכנה, לא לחוקי המדינה שלנו.

עו"ד דלית דרור:

נניח שיש חברת-אם ישראלית וחברת-בת בעמק הסיליקון בארצות-הברית.

שאול יהלום:

איזה חוק שולט על החברה בעמק הסיליקון?

עו"ד דלית דרור:

החוק האמריקאי. אבל מעביר המידע הישראלי יהיה מחויב לתקנות, למשל לתקנה 3.

שאול יהלום:

במקרה הזה החוק האמריקאי הוא פחות מהחוק הישראלי שלנו.

עו"ד דלית דרור:

מכוח התקנות אנחנו לא יכולים לעשות תחולה פרסונלית של החוק הישראלי אל מחוץ לגבולות המדינה, אנחנו יכולים להגביל את זה חוזית.

שאול יהלום:

הגבלה חוזית זו לא עבירה על החוק, זה לא פלילי.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

סעיף קטן (3) בסעיף 2 לא אושר.

מה עם סעיף קטן (4)?

שאול יהלום:

אותו הדבר.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

מה עם סעיף קטן (5)?

שאול יהלום:

אין לי בעיה.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

מה עם סעיף קטן (6)?

שאול יהלום:

אין לי בעיה.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אנחנו מאשרים את סעיפים קטנים (5) ו-(6).

מה עם סעיף קטן (7)?

שאול יהלום:

אני מציע שבסעיף קטן (7) ייאמר: העברת המידע מחויבת לפי החוק בישראל. נקודה. את היתר להשמיט.

עו"ד דלית דרור:

אז איך מדינת ישראל תקיים אמנות בינלאומיות הכרוכות בהעברת מידע?

שאול יהלום:

אנחנו חייבים להעביר מידע לפי החוק בישראל, זה כתוב, אני לא צריך לכתוב אמנה.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אני לא יודע אם יש חוק כזה. צריך להיות: לפי הדין.

עו"ד דלית דרור:

"הדין" כולל אמנות?

היו"ר אמנון רובינשטיין:

הדין כולל הכול.

אנחנו מעכבים את סעיפים קטנים (3), (4) ו-(7).

מה עם סעיף קטן (8)?

שאול יהלום:

אני מציע לא לכלול בכלל את סעיף קטן (8).

היו"ר אמנון רובינשטיין:

בסעיפים 3, 4 ו-5 יש לך בעיה?

שאול יהלום:

לא.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אנחנו מאשרים את התקנות למעט סעיף 2, סעיפים קטנים (3), (4) וסעיף (7) עד המלה "בישראל" נקודה, כשהמלים "לפי אמנה בינלאומית שישראל צד לה" יימחקו. במקום המלים "החוק בישראל" ייאמר "הדין בישראל". גב' דרור, תבררי במשרד המשפטים אם יש צורך לתקן את זה.

עו"ד דלית דרור:

לא איכפת לי שיהיה "הדין" במקום "החוק" אבל אני רוצה שאפשר יהיה לקיים אמנות.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

זה המצב כרגע בוועדה. את תבררי את הענין ותחזרי אלינו.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

סעיף קטן (8) לא אושר.

אני חושב שאפשר לאשר את סעיף קטן (8)(1).

עו"ד דלית דרור:

הסעיף מאפשר להעביר מידע למדינה שהיא צד לאמנה האירופית בלי שאתה צריך לבדוק אם הדינים שלה עומדים, כי ברגע שהיא צד לאמנה האירופית על הגנת הפרט הדינים שלה עומדים.

שלמה שהם:

נניח שאת מעבירה מידע רגיש לקהילייה האירופית ויכול להיות ששם זה יישמר אבל עצם העברת המידע אליה זו פגיעה חמורה בפרטיות. "האח הגדול" כבר לא יתרכז בישראל אלא יהיה "אח גדול" עולמי.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

סעיף קטן (8) לא מאושר.

אנחנו מאשרים את תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), התשס"א-2000, למעט סעיף 2, סעיפים קטנים (3), (4), חצי (7) וסעיף קטן (8). סעיף קטן (7) יהיה כך: העברת המידע מחויבת לפי הדין בישראל. הסיפא מחוקה.

עו"ד דלית דרור:

אנחנו לא יכולים לאשר את התקנות בלי הסעיפים הללו ולכן נחזור לכאן.

שאול יהלום:

אני מבקש שיוזמנו נציגי האגודה לזכויות האזרח ולשכת עורכי הדין.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

לשכת עורכי הדין מיוצגת כאן, בבקשה.

עו"ד יואלה הר-שפי:

אני מסכימה עם היועץ המשפטי של הוועדה.

תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (פרטי רישום שלא יירשמו או

שלא יימסר מידע עליהם ועבירות שההרשעה בהן לא תפסיק את

תקופות ההתיישנות או המחיקה) (תיקון), התשס"א-2000

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אנחנו עוברים לתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (פרטי רישום שלא יירשמו או שלא יימסר מידע עליהם ועבירות שההרשעה בהן לא תפסיק את תקופות ההתיישנות או המחיקה) (תיקון), התשס"א-2000. בבקשה, גב' משיח.

עו"ד לבנת משיח:

התקנות המוצעות באות להסדיר את נושא רישומן של עבירות בנייה במרשם הפלילי. היום העבירות האלה רשומות במרשם הכללי וכל רישום של עבירה כזאת משפיע על המרשם הפלילי לטוב ולרע.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

יש לנו הצעת חוק בענין זה של חבר-הכנסת גדעון עזרא.

עו"ד לבנת משיח:

בעקבות הצעתו של חבר-הכנסת גדעון עזרא, שסבר שמן הראוי לתת דין מיוחד בעבירות בנייה כאשר מדובר בעבירות קלות, הצענו הצעה אלטרנטיבית להצעתו. הצעתו היתה לתת שיקול דעת לשופט עם אפשרות רישום. אנחנו מציעים שכל עבירות הבנייה יירשמו אבל בצורה שלא תשפיע על המרשם הפלילי. כמו עבירות תעבורה הרישום של עבירות בנייה ישפיע אך ורק על רישום של עבירות קלות. כלומר, הנושא של התיישנות ומחיקה יהיה רלוונטי רק לנושא של עבירות בנייה ולא לגבי שאר העבירות שרשומות במרשם הפלילי. התקנות שהבאנו מיועדות אך ורק לנושא הזה.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

בבקשה, סגן ניצב אסף שחור.

סנ"צ אסף שחור:

מה שאמרה גב' משיח מקובל אלא שהמימוש לא יכול להיעשות מיידית מכיוון שאנחנו נמצאים בהקמה של מערכת פלילית חדשה במשטרה. הכנסת התיקון הזה במערכת הקיימת הוא בלתי אפשרי.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

מתי זה יסתיים?

סנ"צ אסף שחור:

תוך שנתיים, ב-2002.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אני לא יכול להכניס סעיף תחולה כי הוא צריך להיות בתאריך מסוים ולא באירוע שספק אם יתקיים.

עו"ד לבנת משיח:

אנחנו יכולים לקבוע גבול עליון שלא יאוחר מכך וכך. עשינו את זה בכללים.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

בבקשה, נציגת מרכז השלטון המקומי.

עו"ד נעה בן-אריה:

מרכז השלטון המקומי מתנגד להצעה. אנסה להציג גם את עמדת איגוד מהנדסי הערים שכנראה לא הוזמנו או שהאתראה להזמנה היתה קצרה ולא הצלחנו לאתר אותם כשעמדתם לגבי דידנו חייבת להישמע. לכן אנחנו מבקשים שעמדתם תישמע בנוסף לעמדה שתוצג כאן. מרכז השלטון המקומי גורם שעבירות בנייה כהגדרתן הן כאלה שלא ניתן לסייג אותן מהמרשם הפלילי באופן שיחריג אותן ממרשם רגיל מכיוון שעבירת בנייה יכולה להיות חמורה גם אם היא מתבטאת בסגירת מרפסת. בדברי ההסבר להצעה נאמר שלפעמים נרשמות במרשמים הפליליים עבירות מסוג של התקנת דוד שמש. מבירור שערכנו מסתבר שכבר לא מוגשים כתבי אישום על עבירות כאלה.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

מדוע, מכוח איזו סמכות?

עו"ד נעה בן-אריה:

כי מדובר בהיתרים לעבודות מצומצמות לפי חוק התכנון והבנייה ועבודות כאלה מקבלים עליהן היתר מיוחד כשכתבי אישום בגין עבירות כאלה הם נדירים. יש גם מגמה להפוך אותם לתביעות אזרחיות. אגב, ענין סגירת מרפסת יכול להישמע למישהו מן הצד כאירוע פעוט אבל הוא יכול להביא לנזק ממשי בלתי הפיך של קריסה, של חבלה לרכוש ולציבור.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

זו התשובה של משרד המשפטים שהיא מרחיקת לכת.

עו"ד לבנת משיח:

לא אמרנו שהעבירות לא יירשמו אבל זה לא יהיה עם עבירות של רצח. כל הגופים של תכנון ובנייה, של משרד הבינוי והשיכון, שיבקשו את המידע יקבלו את הרישום של כל העבירות. השאלה היא אם אנחנו רוצים שזה ישפיע על עבירות של רצח או לא.

עו"ד נעה בן-אריה:

אנחנו חושבים שזה צריך להיכנס לאותו המרשם.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

איגוד הקבלנים והבונים לא הוזמן. ההחלטה שלי היא לדחות את הדיון עד שיוזמנו כל הגופים הנוגעים בדבר, גם איגוד מהנדסי הערים וגם אירגון הקבלנים והבונים. אחרי שנזמין אותם נמשיך בדיון.

היתה אלי פנייה של איגוד חברות הדלק בקשר לצו סדר הדין הפלילי. הם אומרים שרוב תחנות הדלק הן בבעלותם ובשליטתם וגם הענין התברואתי. המשרד לאיכות הסביבה לא הודיע לנו על כך. אנחנו הזמנו רק את איגוד בעלי תחנות הדלק ולא את חברות הדלק עצמן. לכן אנחנו נאלצים לדחות את הנושא הזה אם כי אני מבין שיש הסכמה על כך. מבחינת דחיפות הענין אני מבקש לשים את הנושא כדבר ראשון על סדר-היום לאחר הפגרה.

תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) (תיקון), התשס"א-2000

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אנחנו עוברים לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) (תיקון), התשס"א-2000. בבקשה, גב' תמי סלע.

עו"ד תמי סלע:

כאן יש השלמה להחלטה שהתקבלה עוד ב-1999 לגבי העלאת אגרת פרוטוקול בבתי-המשפט בעקבות שידרוג עלויות במרכיבים שאגרת פרוטוקול אמורה לממן כמו שכר הקלדניות והפרוטוקולים, חומרי גלם ואחזקות המחשב. בזמנו, כשהתקבלה ההחלטה לגבי אגרת פרוטוקול, נעשו תחשיבים על-ידי הנהלת בתי-המשפט ועל-ידי אגף התקציבים במשרד האוצר ובהם נלקחו בחשבון גם אגרות הפרוטוקול וההוצאה לפועל וההעלאה. בפועל הענין יושם רק לגבי בתי-המשפט. הסעיף התקציבי שאמור לחסות את העניינים לא התמלא ופה רוצים להשלים חלק מההחלטה הזאת.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אני מניח שזה עבר גם את ועדת האגרות.

עו"ד תמי סלע:

כן. זו גם החלטה של הוועדה המייעצת לענייני אגרות וגם של ועדת האגרות הבין-משרדית.

(קוראת את התקנות). עשינו גם תיקון בסימונים בתוספת כי היה שם סימון מטעה. זאת אומרת, אגרת הפרוטוקול תהיה 18 שקלים חדשים במקום 12 שקלים, זו העלאה של 53% .

היו"ר אמנון רובינשטיין:

נציגי לשכת עורכי הדין לא הגיעו.

בבקשה, נציגת הנהלת בתי-המשפט.

עו"ד לאה רקובר:

אנחנו תומכים בתקנות.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

משרד האוצר תומך בזה.

אנחנו מאשרים את תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) (תיקון), התשס"א-2000.

תקנות האזנת סתר (תיקון), התשס"א-2000

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אנחנו עוברים לתקנות האזנת סתר (תיקון), התשס"א-2000. יש לנו חוות דעת של היועץ המשפטי של הכנסת?

שלמה שהם:

לא.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

זה נושא שעבר דיון ממושך בוועדה. גב' דרור, קראתי את המכתב שלך וגם התייעצתי עם שלמה שהם. היתה התנגדות חזקה גם של לשכת עורכי הדין וגם של היועץ המשפטי של הוועדה לענין הזה. אני מבין שהיועץ המשפטי לממשלה הנוכחי אישר את עמדתו של מר בן-יאיר. למרות זאת אני חושב שמכיוון שיש טענה של אולטרה וירס מטעם היועץ המשפטי של הוועדה, אני צריך לקבל חוות דעת רשמית של היועץ המשפטי של הכנסת.

עו"ד דלית דרור:

אני רוצה לומר משהו בקשר לסדרי העבודה בינינו לבין הכנסת. אם ייקבעו תקנות, הרשות המבצעת היא שתשיב לאותה עתירה ולא הרשות המחוקקת. אני חושבת שהכנסת לא יכולה לעצור על הסף תקנות בטענה של אולטרה וירס כאשר היועץ המשפטי לממשלה אומר שזה אינטרה וירס.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אני משיב בבג"צים האלה כיושב-ראש הוועדה.

עו"ד דלית דרור:

אם התקנות לא טובות לגופן, זה סיפור אחד; אם הן לא טובות בטענה משפטית שזה אולטרה וירס כאשר היועץ המשפטי לממשלה חושב שזה אינטרה וירס, היועץ המשפטי של הממשלה הוא זה שיגן על הבג"צ. אתם עוצרים את זה פה על הסף ולא מאפשרים לנו להתקין את התקנות כאשר הרשות המבצעת נחושה בדעתה שזה חוקי.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

לשכת עורכי הדין נמצאת פה? לא.

שלמה שהם:

כאשר ועדה מוועדות הכנסת מאשרת תקנות שתוקנו על-ידי השר הרי האישור עצמו הוא פעולה תחיקתית. אם הוועדה סבורה שמבחינה משפטית התקנה היא אולטרה וירס, חובתה של הוועדה לא לאשר את התקנה.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

זה תקדים, צריך לברר את זה.

עו"ד דלית דרור:

יש המון תשובות טובות מבחינה משפטית שזה כן אינטרה וירס.

שלמה שהם:

אנחנו נמצאים היום במצב שבו כבר החוק של היועץ המשפטי לכנסת עבר וצריך לראות איך הדבר יפעל בשטח. יושב-ראש הוועדה מקבל חוות דעת זו או אחרת וההכרעה היא בידו. כמו שחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה לא מחייבת את הוועדה גם חוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת לא מחייבת את הוועדה. אחרי שיושב-ראש הוועדה שומע את הצדדים הוא צריך להחליט.

עו"ד דלית דרור:

הממשלה תגיש בג"צ נגד הכנסת על כך שהיא לא מאשרת לה את התקנות?

היו"ר אמנון רובינשטיין:

לא. מכיוון שלשכת עורכי הדין התנגדה וגם היועץ המשפטי של הוועדה התנגד – זה המקרה הראשון שעולה לאחר החוק החדש – אני מציע שנעשה פגישה עם היועץ המשפטי לממשלה ועם היועץ המשפטי של הכנסת. אני לא רוצה להתחיל כעת ויכוח.

עו"ד דלית דרור:

כל התקנות אושרו חוץ מתקנה 7(ג).

היו"ר אמנון רובינשטיין:

שלושה גופים התנגדו בחריפות לתקנה הזאת: לשכת עורכי הדין, היועץ המשפטי של הוועדה, והאגודה לזכויות האזרח.

עו"ד דלית דרור:

הבעיה היא בסעיף 7(ג) עם המלים "לרשות חוקרת אחרת". זה תיקון לתקנה 9 לתקנות העיקריות, שעניינו העברת חומר הקלטה שנתגלה אגב אורחא בהאזנה כדין – ולא בהזמנה מראש – והשאלה היא האם אפשר להעביר אותו לרשות חוקרת אחרת.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

עורך דין סף שהיה כאן אמר שזה מנוגד לכל הענין של אישור על-ידי שופט מפני שהשופט הוא שמאשר את העבירה הספציפית.

עו"ד יואלה הר-שפי:

וגם את החלקים המסוימים שמותר לתמלל אותם.

עו"ד דלית דרור:

בגלל סיבות שלא קשורות לענין נוצרה מומחיות של רשות חוקרת בניירות ערך, רשות חוקרת בהגבלים עסקיים ורשות חוקרת בעבירות מכם. האם בגלל המבנה הארגוני הזה אנחנו משנים את הנורמה?

שלמה שהם:

המבנה הארגוני בארץ הוא לא נורמלי משום שהוא נותן להרבה גופים סמכויות חקירה.

עו"ד דלית דרור:

אנחנו לא נותנים סמכויות לכולם, אנחנו מונים אותם בדיוק.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אין כאן כרגע חברי ועדה. חבר-הכנסת הנגבי תמך בזמנו בהצעת החוק הממשלתית.

עו"ד דלית דרור:

אנחנו מדברים על הגבלים עסקיים, ניירות ערך, מס הכנסה, מכם, מצ"ח ומח"ש.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

לשכת עורכי הדין התנגדה לרשויות המס.

עו"ד דלית דרור:

מדובר בהאזנה כדין לפי צו של בית-משפט על דברים שנתגלו ואתם מצפים שאנחנו נתעלם מזה ולא נעביר אותם לרשות המומחית. המשטרה מוסמכת גם לדון בעבירות מס ואתם אומרים שאולי המשטרה תטפל במקרים האלה ולא הרשות המומחית.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

דבר ראשון, לא אנחנו אומרים את זה אלא לשכת עורכי הדין והאגודה לזכויות האזרח. דבר שני – שהוא יותר חשוב מבחינת היועץ המשפטי של הוועדה – הוא שיש כאן בעיה רצינית של סמכות הוועדה.

עו"ד דלית דרור:

הרי החוק הראשי איפשר להעביר מידע בעבירות מסוג פשע ומה המיוחד פה? שזו רשות אחרת.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

מצדי הייתי יכול לקבל את זה אבל אני לא יכול להתעלם מההתנגדויות החריפות. כל משרדי הממשלה תומכים בזה.

בבקשה, גב' ברק-נבו.

עו"ד מיכאל ברק-נבו:

המשטרה מוסמכת לחקור את העבירות האלה, זה ענין טכני ולא מהותי. דווקא מי שפחות מומחה יתעסק עם אותם מקרים עדינים בהם יש האזנת סתר?

היו"ר אמנון רובינשטיין:

כמה מקרים כאלה יש?

עו"ד מיכל ברק-נבו:

אנחנו לא יודעים כי בינתיים זה לא עובר.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

בבקשה, גב' הר-שפי מלשכת עורכי הדין.

עו"ד יואלה הר-שפי:

אנחנו מאוד הקפדנו בנושא של האזנת סתר והגבלנו את זה לחתימתו של נשיא בית-המשפט המחוזי או סגנו. בפועל יש פריצה גדולה וחמורה בשימוש בהיתרים האלה, לפעמים זה נחתם בלי שמו של האיש שלגביו הצו מתבקש. אין לנו ענין שלא להילחם בפשיעה, כל מה שאנחנו מבקשים הוא שאם באקראי תוך האזנה כדין נתגלה מידע שלא הורשה במפורש בצו האמור, תחזור הרשות אל השופט ותשאל אותו האם גם לגבי המידע הזה הוא היה מאפשר את ההאזנה. זה הכרחי לשמירת מינימום של צנעת הפרט, זכויות האזרח וכבוד האדם וחירותו, דבר שהולך ונשחק.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

שלמה שהם, יש לך הצעה בענין?

שלמה שהם:

אמרתי את עמדתי בישיבה הקודמת. התקנות כולן, למעט הסעיף הזה, אין בהן בעיה. גב' הר-שפי אמרה בכשרון רב את הדברים.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

בלי לאשר את סעיף 7(ג) אין טעם בתקנות האלה.

סנ"צ אלינוער מזוז:

חלק מהדברים הם עצמאיים.

עו"ד דלית דרור:

בסעיף 7(ג) האם הבעיה שלכם היא לגופו של ענין, או בעיה משפטית של אולטרה וירס?

היו"ר אמנון רובינשטיין:

גם וגם. האגודה לזכויות האזרח מתנגדת לגופו של ענין. לשכת עורכי הדין ושלמה שהם מתנגדים גם לגופו של ענין ושזה גם אולטרה וירס.

שלמה שהם:

אם היתה פה שאלה של סמכות, יכול להיות שלא הייתי עומד בעמדתי בצורה נחרצת אבל החוק נכנס לפרטים. נקרא את הסעיף עוד פעם: אני משוכנע שהדבר דרוש לגילוי, לחקירה, או למניעת עבירות מסוג פשע, או לגילוי עבריינים. בחוק מופיע איך הדבר צריך להיות ובתקנה אנחנו עוקפים את הדברים. אני מבין את ההיגיון בטענה שלכם שבלאו הכי זה כבר ישנו ושאני רוצה שתחקרו או לא תחקרו. בבקשה, גם זה יבוא לפני הנשיא.

סנ"צ אלינוער מזוז:

מר שהם, היום אני יכולה ללכת אל הנשיא ולבקש ממנו את הדבר הזה או שהוא יגיד לי: אין לי סמכות לעסוק בזה?

שלמה שהם:

לחזור פעם נוספת? תלוי מי הגוף שחוקר ותלוי למי את רוצה להעביר את המידע.

סנ"צ אלינוער מזוז:

במקום להעביר את זה בלי הנשיא בתקנות אתה אומר לי: תלכי לנשיא. אני יכולה לעשות את זה? יש לו סמכות?

שלמה שהם:

לא. את יכולה להציע את זה בתקנות.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

הוא אומר שכן.

בישיבה הקודמת ביקשתי שני דברים: שהיועץ המשפטי לממשלה יבדוק את זה מחדש; ושתהיה חוות דעת של היועץ המשפטי של הכנסת בכתב. אגב, אני משיב על הבג"צים האלה. נמשיך את הדיון לאחר שאקבל את חוות הדעת. אני מציע ששלמה שהם ישב עם היועץ המשפטי לממשלה ואתך ואם אפשר יהיה לסגור את הענין באיזו שהיא דרך זה יהיה הכי טוב, אם לא נצטרך לקבל שתי חוות דעת ואז אחליט.

אני מקבל החלטה. הוועדה מאשרת את תקנות האזנת סתר (תיקון), התשס"א-2000, כפי שהובאו על-ידי משרד המשפטים, למעט תיקון תקנה 9, דהיינו 7(ג), המלים "לרשות חוקרת אחרת". "רשות מוסמכת אחרת" כבר יש לכם.

עו"ד דלית דרור:

"רשות מוסמכת" זה בין השב"כ לבין המשטרה וזה נמצא גם בחוק הקיים. אתם לא מאשרים לנו "רשות חוקרת אחרת". הוספנו את "למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים" ואת זה אתם מאשרים.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

כן. המלים "רשות חוקרת אחרת" בסעיף 7(ג) אינן מאושרות והן יובאו לדיון נוסף בוועדה לאחר תיאום ישיבה בענין זה.

עו"ד דלית דרור:

על מנת לא לעכב את כל הענין אנחנו מבקשים אישור התקנות מהוועדה הזאת ומהוועדה המשותפת לוועדת החוקה ולוועדת חוץ הבטחון לגבי כל התקנות, למעט המלים "לרשות חוקרת אחרת" בסעיף 7(ג).

היו"ר אמנון רובינשטיין:

ההצעה נכונה. האישור ניתן גם כאן בנושא הרגיל וגם לגבי התקנות של הוועדה המשותפת לוועדת החוקה ולוועדת החוץ והבטחון בנושא הבטחוני.

תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת

את כבוד המקצוע) (תיקון), התשס"א-2000

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אנחנו עוברים לתקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) (תיקון), התשס"א-2000. בבקשה, גב' גרוס.

עו"ד גלי גרוס:

התקנות האלה הן בנושא פרסומת בין היתר בעקבות חוק יסוד: חופש העיסוק כשאישרו להתיר פרסומת לכל מיני מקצועות, דבר שנאסר בעבר. היה בג"צ בענין זה והסדירו את נושא הפרסומת ברוב המקצועות בחוק. לגבי רואי החשבון היה איסור בתקנון ואנחנו מתקנים את זה בתקנות.

בהתאם לבקשת לשכת רואי החשבון ומועצת רואי החשבון אנחנו עושים מעין הסדר ביניים שלא פותח הכול אלא באופן מצומצם, יחסית. כשנראה איך השוק מתמודד עם זה נוכל להמשיך הלאה ולהרחיב.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

קוימה התייעצות לפי החוק?

עופר מנירב:

עובדתית, לפי החוק, קוימה התייעצות אבל הבעתי את הסתייגותי במכתב.

דורית ואג:

המכתב הגיע רק הבוקר.

עופר מנירב:

כי החומר הגיע אלינו רק ביום חמישי. הדיונים במועצת רואי החשבון הסתיימו לפני חודשיים – אני גם חבר מועצת רואי החשבון – והיינו אמורים לקבל את הטיוטה האחרונה. לא קיבלנו אותה אלא רק הודעה על הישיבה היום וביום חמישי ביקשתי את הטיוטה.

דורית ואג:

הם טוענים שהם לא ראו את הטיוטה האחרונה לפני שהם זומנו לישיבת הוועדה.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

ולא התייעצו?

עו"ד גלי גרוס:

ההתייעצות קוימה מספר פעמים גם עם לשכת רואי החשבון ספציפית, גם בכתב וגם בישיבות של מועצת רואי החשבון.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

מתי הם ראו את הטיוטה הזאת?

עו"ד גלי גרוס:

ביום חמישי. כששמענו את העמדה שלהם לגבי ההחלטות שקיבלנו בטיוטה הזאת החלטנו לא לקבל את עמדתם בדברים מסוימים.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אני רואה שיש כאן הערות ניסוחיות וגם הערות מהותיות.

עופר מנירב:

יש פה דברים שעשו בניגוד למטרה של מועצת רואי החשבון. אני לא אומר שאין סמכות לכך אבל לפי הטעם הטוב היה צריך לבוא אל מועצת רואי החשבון ולהגיד: אנחנו לא מקבלים את 1, 2 ו-3. אבל זה לא נעשה.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אני יושב כאן לבדי. אני מציע שתשבו אתם פעם נוספת ותחזרו לכאן. אם לא תגיעו להסכמה אנחנו נכריע אבל לא בפגרה אלא כשיהיו יותר חברי כנסת.

עו"ד גלי גרוס:

זה יכול לעכב את התקנות אם זה לא יאושר בפגרה.

דורית ואג:

הפגרה מסתיימת ב-13 בפברואר.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

זה יהיה בשבוע השני שלאחר הפגרה. זה יותר אפקטיבי כי גם כך לא נצליח לסיים את הדיון. גב' גרוס, תבקשי מגב' לחמן-מסר, שמכירה את התהליך, להראות טיוטות ולקבל תגובות אחרונות לפני הבאת התקנות לוועדת החוקה.

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול

רישומים של תאגידים בנקאיים), התשס"א-‏2001

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אנחנו עוברים לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), התשס"א-2001. בבקשה, גב' ואגו.

עו"ד אורנה ואגו:

חוק איסור הלבנת הון קובע בסעיף 7 את ההסדר להוצאת צווים החלים על גופים פיננסיים. הוא קובע בין היתר שהנגיד יוציא צו לגבי התאגידים הבנקאיים בנושא של חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים. זה הצו שמונח לפני הוועדה.

בהכנת הצו הזה בדקנו חקיקות מקבילות במדינות אחרות ואימצנו את המודל ההולנדי תוך התאמות לפעילות בישראל. בהכנה שיתפנו פעולה עם משרד המשפטים, עם המשרד לבטחון פנים, משטרת ישראל, השב"כ ואיגוד הבנקים. הצו כאן הוא תוצאה של שיתוף הפעולה בין כולם והוא מהווה איזון אינטרסים בין הצורך במלחמה בהלבנת הון לבין הצורך להגנה על הפרטיות והעלויות למשק. יש להניח שעם הזמן, כשיצטבר ניסיון, ייתכנו שינויים.

הצו כולל שלושה נושאים עיקריים: חובות זיהוי, חובות דיווח וחובות ניהול רישומים. חובות הזיהוי מטילות על הבנקים לזהות כל מי שמבקש לפתוח חשבון וכל מי שיש לו זכות פעולה בחשבון, זה כולל זיהוי מלא וככל האפשר אימות מול מרשם האוכלוסין. בנוסף, הוא מחייב אותם לדרוש מפותחי החשבון או מבעלי החשבון להצהיר אם בחשבונות נאמנות יש נהנה ומי הם בעלי השליטה בחשבונות של תאגידים.

לגבי הדיווח, הוא ייעשה לרשות המוסמכת על-פי החוק. יש שני סוגי דיווחים – יש דיווח אובייקטיבי שנקבע לפי סוגי פעילות וגובה הסכומים; יש דיווח סובייקטיבי שבו נדרשים התאגידים הבנקאיים לדווח על כל פעולה בלתי רגילה שמבוצעת בחשבון או אם יש התנהגות בלתי רגילה של הלקוח.

לגבי החובה לניהול רישומים ושמירת מסמכים. ככלל, מסמכי הזיהוי יישמרו 7 שנים לאחר סגירת החשבון, או 7 שנים לאחר ביצוע פעולה מדווחת אם היא לא מדווחת בחשבון.

כמו כן יהיה מאגר ממוחשב לגבי פרטי הזיהוי של בעלי חשבון, של מורשי החתימה הנהנים ושל בעלי השליטה. בנוסף, כל מסמך לביצוע הוראה שדווחה חייב בשמירה 7 שנים.

בשבוע שעבר התקיימה ברומא פגישה בה נטלו חלק מהמשתתפים עם ה-F.E.T.F לצורך העידכון של הפעולות שישראל עשתה מאז הפגישה הקודמת ביוני בענין המלחמה בהלבנת הון. בין היתר סקרנו את הטיוטה של הצו והועלתה הסתייגות לגבי הוראה ששקלנו אותה שוב. התייעצנו עם כל הגופים שצריך להיוועץ בהם ועם איגוד הבנקים ואנחנו שוקלים להוסיף הוראות לגבי שמירת מסמכים במשך 7 שנים שנוגעים לביצוע כל פעולה מעל 50,000 שקל גם אם היא לא מדווחת.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

כל התקנות האלה הן בהתייעצות עם איגוד הבנקים?

עו"ד אורנה ואגו:

כן, למרות שאין חובת התייעצות עם איגוד הבנקים.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

למי יש התנגדות לסעיף כלשהו?

עו"ד ליאור חורב:

למיטב ידיעתי אין כדבר הזה.

עו"ד דני גואטה:

לנו במשרד ראש הממשלה יש כמה הערות.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אתה בא כנציג השב"כ. יש לכם התנגדות למה שהוצע על-ידי נגיד בנק ישראל?

עו"ד דני גואטה:

בכללותו הצו מקובל עלינו אבל יש לנו מספר הסתייגויות לגבי פרטים מסוימים שמופיעים בצו.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

זו פרוצדורה לא מקובלת, זה נעשה בשלב של נגיד הבנק.

עו"ד אורנה ואגו:

שמענו אותם, שקלנו והחלטנו לא לקבל את ההערות שלהם.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

נשמע את ההסתייגות שלכם לסעיפים, אני לא יכול להתחיל עכשיו בדיון.

עו"ד דני גואטה:

ההסתייגות העיקרית שלנו היא לגבי הסכומים המפורטים בסעיף 8. הסכומים עליהם חלה חובת הדיווח כאן הם מאוד גבוהים. לגבי עניינים מסוימים מדובר בלמעלה מ-200,000 שקל וגם סכום של עד מיליון שקל. חוק איסור הלבנת הון נותן לנו אפשרות להשתמש במאגר המידע כדי למנוע שימוש בכספי טרור.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

יש לכם סמכויות חקירה מיוחדות לגבי זה. על איזה סכומים אתם מדברים?

עו"ד דני גואטה:

אנחנו מדברים על סכום של 10,000 דולר. אנחנו צופים שסכומים שהם יותר נמוכים מאלה הנקובים בצו הם אלה המהווים מבחינתנו פירצה בענין זה.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

בבקשה, נציג בנק ישראל.

דוד זקן:

בחנו את הסכומים גם מהצד של העלויות למשק וגם מהצד של חקיקה מקבילה בעולם. יחסית לחקיקה בעולם, סכומים של עיסקאות במזומן של 50,000 שקל קרובים לעיסקאות של 12,500 דולר בעולם. לגבי הסכום של מיליון שקל של העברות בינלאומיות, במודל ההולנדי נקוב סכום הגבוה פי 20 מהסכום שאנחנו נקבנו.

עו"ד פרדי וידר:

הסכומים שנקבעו כאן לדיווח מעמידים את ישראל באחד המקומות הקפדניים ביותר בעולם מבחינת דרישות הדיווח.

עו"ד דני גואטה:

הענין הבולט ביותר מתבטא בסעיף 8(7): "פעולה של העברה מישראל לחוץ-לארץ או מחוץ-לארץ לישראל באמצעות חשבון בסכום שווה ערך ל-1,000,000 שקלים חדשים לפחות". זה חור ברשת.

שלמה שהם:

צריך לזכור שאנחנו עוסקים פה בחוק איסור הלבנת הון. החשש שלנו לתת לשב"כ אפשרות להשתמש במאגר מידע נבע מכך שאנחנו משתמשים בנתונים בנושא אחד ואז הופכים את ה"אח הגדול" למשהו תמנוני ורב-זרועות.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

ואם החמאס מעביר כסף לישראל?

שלמה שהם:

בסדר, אבל אנחנו לא צריכים להקטין את הסכומים.

עו"ד דני גואטה:

נושא שלא נכלל פה הוא של העברות בנקאיות בארץ וזה חור נוסף ברשת.

דוד זקן:

בהשוואה בינלאומית אין דיווח כזה, כולל בארצות-הברית.

עו"ד דני גואטה:

נקבעו פה סכומים גבוהים. לא נאמר פה שמישהו יכול לנסות לעקוף את האיסור על-ידי מספר פעולות רצופות. יותר נכון, זה נאמר במבחן הסובייקטיבי אבל אני חושב שזה במסגרת המבחן האובייקטיבי.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

כללית להערות שלך. גם אני בעד המלחמה בהעברת הון שמשרתת מטרות עויינות לישראל אבל לא על-ידי שימוש בחוק הזה. תביאו הצעת חוק, או תיקון לחוק, שמסמיך רשות מוסמכת אחראית, לא איכפת לי שזה יהיה שר הבטחון או ראש הממשלה, שיתן הוראות מיוחדות לבדיקת העברת סכומים שיש חשד לגביהם שהם משמשים למטרות עוינות.

שלמה שהם:

בלאו הכי יש להם סמכות כזאת.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אם יש לכם – בסדר, אם אין לכם, נאשר לכם זאת אבל זה לא קשור לכאן. אנחנו לא ניצוק את כל המערכת הבנקאית שלנו על-פי דפוסים של המלחמה בטרור הערבי. הצו הזה צריך להתאים לאירופה ואילו סמכויות מיוחדות של מלחמה בטרור – שאין למדינות באירופה – תביאו לנו לגביהן הצעת חוק ונעביר אותה במהירות, או הצעה לתיקון התקנות לאחר דיון עם בנק ישראל.

חבר-הכנסת לפיד, אתה מסכים שנאשר את הצו?

יוסף לפיד:

כן.

עו"ד אורנה ואגו:

יש שתי הערות ניסוחיות שלא משנות את המהות.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

תעשו זאת עם מר שלמה שהם.

עו"ד ליאור חורב:

אני מבקש לקחת בחשבון את הבקשה הזאת אחרת התכלית עלולה שלא להתממש.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

בבקשה, נציג לשכת עורכי הדין.

עו"ד אדווין פרידמן:

בסעיף 2, המדבר על חובות זיהוי, סעיף קטן (ג) מתייחס לתאגיד בשליטת בעלי מניות שרצונו לפתוח חשבון. איך אני פותח חשבון של חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה?

עו"ד אורנה ואגו:

הכנסנו פטור מפורש בסעיף 5(ב).

היו"ר אמנון רובינשטיין:

למען הדיוק, סעיף 5(ב) מדבר על חברות בורסאיות ולא חברות ציבוריות.

קריאה:

זו ההגדרה על-פי החוק החדש.

עו"ד אדווין פרידמן:

בסעיף 9(4)(ה) יש כל מיני פעולות בשיקול דעת של פקידי הבנק "ללא סיבה הנראית לעין" שאינן סבירות בתנאי החוק.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

החוק קבע את זה. לשכת עורכי הדין הסתייגה אז מהחוק אבל לא קיבלנו את זה.

עו"ד אורנה ואגו:

בעקבות הישיבה ברומא באה כאן תוספת של סעיף 14 (ב) ובה ייאמר: תאגיד בנקאי ישמור את מסמך ההוראה לביצוע הפעולה שסכומה שווה ל-50,000 שקלים או יותר, לתקופה של לפחות 7 שנים מיום מתן ההוראה.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

בכפוף לתיקוני ניסוח ועם התוספת של סעיף 14(ב) לסעיף 14 דהיום, סעיף 14 לחוק ו-14(א), כפי שהוקראה לפרוטוקול, מי בעד אישור הצו?

הצבעה

הצו אושר

היו"ר אמנון רובינשטיין:

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), התשס"א-2001, אושר.

(הישיבה הופסקה בשעה 12:05)

(הישיבה חודשה בשעה 12:15)

הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון – מות ראש הממשלה כתוצאה מביצוע עבירה)

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אני מחדש את הישיבה. אנחנו עוסקים בהצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת יוסף לפיד, הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון – מות ראש הממשלה כתוצאה מביצוע עבירה). חבר-הכנסת לפיד, בבקשה תציג את הצעתך.

שאול יהלום:

אנחנו בשלב שבין הקריאה הטרומית לקריאה הראשונה?

היו"ר אמנון רובינשטיין:

כן. נתתי לזה קדימות מכיוון שזה חלק מחוקי הבחירות.

יוסף לפיד:

כרגע יש לקונה בחוק שלנו. במדינות שבהן בוחרים קווזי-נשיא כמו אצלנו, או נשיא באמת כמו בארצות-הברית, דואגים באותן בחירות גם ליורשו במקרה שלנשיא יקרה משהו. החוק אצלנו לא דאג לענין הזה.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

הרוב בוועדת החוקה התנגד בזמנו לענין של סגן נשיא.

יוסף לפיד:

אני לא טוען שצריך להיות סגן נשיא. אני אומר שכתוצאה מהלקונה הזאת, אם ראש הממשלה מת מוות טבעי אז עורכים בחירות אבל במצב הנוכחי יש ממש אינסנטיב להרוג את ראש הממשלה. אם מישהו רוצה להחליף את השלטון ולהעלות מפלגה אחרת לשלטון וחושב שחבל לחכות ארבע שנים, הוא יכול לרצוח את ראש הממשלה ולהביא על-ידי כך לבחירות שיביאו מישהו אחר לשלטון.

אני לא רוצה לדבר על העבר העצוב אבל לא במקרה בחרתי ביום הירצחו של יצחק רבין להגשת הצעת החוק הזאת ומראש ביקשתי גם את תמיכתה של בתו כי יש פה התייחסות ברורה לאסון הנורא שקרה. בזה יש אולי תרומה מסוימת להמעטת הסכנה שזה יקרה שוב. אין זו הצעה בעלת אופי מפלגתי או פוליטי אלא רק הרצון למנוע מאנשים רעים לעשות דברים נוראים.

שאול יהלום:

באופן כללי אני תומך בחוק. אני מתייחס לשאלה מי כשיר להיות אחר-כך ראש ממשלה. יכול להיות שבזמן הגשת החוק היה נכון לכתוב "שהוא חבר כנסת" אבל קיבלנו חוק שלפיו ראש ממשלה יכול להיות גם אם הוא לא חבר כנסת. אני לא חושב שממלא-מקום ראש הממשלה חייב להיות חבר כנסת. אני מביא דוגמה ואני מבקש סליחה שאני נוקב בשמות. נניח שביבי נתניהו היה רץ לפי החוק החדש וחס וחלילה הוא היה נרצח, אתה אומר שממלא-מקומו חייב להיות חבר כנסת למרות שהוא בעצמו לא חבר כנסת. צריך להיות כתוב: ימלא את מקומו שר הכשיר לפי חוק יסוד: הממשלה להיות ראש ממשלה.

יוסף לפיד:

יש סיבה למה הצעתי זאת. ראש ממשלה צריך להיבחר. אם ממנים מתוך הממשלה מישהו שהתמנה כשר אבל הוא לא חבר כנסת, יכול להיהפך לראש ממשלה אדם שמעולם לא נבחר לשום דבר וזה לא רצוי. אפשר להסתנן להיות ראש ממשלה כשאיש עוד לא בחר אותך להיות אפילו ראש מועצה מקומית.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

אתה צודק, אין כאן מבחן ציבורי.

(קורא את סעיף 1). מי בעד הסעיף?

הצבעה

סעיף 1 אושר

היו"ר אמנון רובינשטיין:

סעיף 1 עבר.

(קורא את סעיף 2). חבר-הכנסת יהלום, שוכנעת או שאתה עומד על דבריך? אני אומר לך שזה דבר לא רצוי שיהיה במשטר שלנו ראש ממשלה שהוא לא חבר כנסת.

שאול יהלום:

אבל כבר קיבלנו את זה בחוק החדש.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

זה נכון אבל קיבלנו את זה רק לגבי אדם שהולך להתמודדות כשהוא ראש מפלגה. פה אתה מציע ראש ממשלה שלא נבחר על-ידי הציבור. אני תומך בעמדה של חבר-הכנסת לפיד.

עו"ד יהושע שופמן:

כשהחוק תוקן היינו מודעים לסעיף 29 לגבי ראש ממשלה בפועל כשעדיין ראש הממשלה בפועל לתקופה זמנית יהיה אחד השרים שהוא חבר הכנסת. זה לא פוגע בקוהרנטיות של החוק כי גם היום ראש הממשלה בפועל חייב להיות חבר הכנסת. לא בהיסח הדעת החליטו שלא לבטל את הסעיף הזה בזמן התיקון שהיה בחוק החדש.

דליה רבין-פילוסוף:

מה עם השאלה שהיועץ המשפטי לממשלה קובע שמותו נגרם בעבירה?

היו"ר אמנון רובינשטיין:

בבקשה, מר שופמן.

עו"ד יהושע שופמן:

אנחנו לא מתנגדים לרעיון אבל יש לנו כמה הערות. גם לנו מפריע שהקביעה האם יהיו בחירות חדשות או לא היא קביעה של היועץ המשפטי לממשלה על סמך מידע לפי מצבים מובהקים. אני רוצה להעלות כמה שאלות כי הדבר לא פשוט.

שקלנו, גם בעבר, האם לא נכון לחשוב מחדש על השאלה האם לא מן הראוי שלא יהיו בחירות מיוחדות גם אם ימות ראש ממשלה שלא עקב עבירה. המצב הנוכחי הוא שבו ראש הממשלה נפטר, לא עלינו, הכנסת לא משתנה והולכים לבחירות מיוחדות. הרי ראש ממשלה נבחר אישית גם כראש ממשלה וגם על דרך ובגלל מצב טרגי שראש הממשלה הלך לעולמו אנחנו מחליפים באמצע הדרך את השלטון אף-על-פי שהכנסת לא השתנתה. אולי צריך לחשוב על כך שאם נפטר ראש ממשלה, בכל מקרה יחול ההסדר הזה.

יוסף לפיד:

זו לא ההזדמנות לחשוב על זה.

עו"ד יהושע שופמן:

למה לא? מת ראש הממשלה אבל יש שאלה אם זה בעבירה או לא. זה אותו חוק עצמו.

יוסף לפיד:

ההיגיון פה מרחיק לכת הרבה יותר.

שאול יהלום:

מר שופמן, אתה אומר שאם נפטר ראש הממשלה הולכים לבחירות מיוחדות?

עו"ד יהושע שופמן:

כן.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

מכיוון שהאמון של הציבור ניתן לו אישית.

עו"ד יהושע שופמן:

כמובן שהכנסת יכולה בכל עת להביע אי-אמון באותו ראש ממשלה ואז הולכים לבחירות כלליות. הרעיון הבסיסי הוא שראש הממשלה והכנסת נבחרו יחד ולא צריך לשנות את השלטון באמצע הדרך. לפעמים אין מנוס אבל זה לא צריך להיות בגלל אירוע טרגי.

דליה רבין-פילוסוף:

לפי חוק הבחירה הישירה היום אם ראש ממשלה נפטר מייד הולכים לבחירות.

שאול יהלום:

מר שופמן, אתה מוציא את העוקץ מהחוק. חבר-הכנסת לפיד אומר: יש לי גם מסר חינוכי לדמוקרטיה, להוריד את הפיתוי לרצח. ואילו אתה אומר: רצחו את יצחק רבין, אותה ממשלה ממנה ראש ממשלה ולא הולכים לבחירות ואז למה לרצוח אותו? מבחינת הרוצח פרס זה אותו הדבר.

עו"ד יהושע שופמן:

זה גם כן פיתוי. הנקודה היא האם ההסדר הזה לא צריך לחול כאשר ראש ממשלה מת מכל טעם שהוא.

דבר שני, האם ההצעה משיגה את מטרתה. ההצעה אומרת: אנחנו לא יכולים לאפשר מצב שבו בשל רצח ראש ממשלה יתחלף השלטון. יש דבר שלא חזו כשחוקקו את החוק אבל אנחנו יודעים שלא אחת מפלגת השלטון היא מיעוט בתוך הממשלה. לא רק זה, יכול להיות שיש ממשלת אחדות ואז אילו היינו נותנים לרוב בממשלה להחליט ייתכן שהיה בוחר בראש המפלגה היריבה השותפה לממשלת האחדות. לכן אין פה ערובה שממשיך דרכו של ראש הממשלה שנפטר או נרצח הוא זה שיהיה ראש הממשלה.

יוסף לפיד:

את זה אפשר לתקן אם נכתוב: ובלבד שיהיה מאותה מפלגה.

עו"ד יהושע שופמן:

נכון.

אם תתקבל ההצעה שמדובר על מות ראש הממשלה מכל סיבה שהיא, אנחנו לא צריכים להגיע לפרוצדורה מי מחליף אותו.

דליה רבין-פילוסוף:

מה האלטרנטיבה – בית-המשפט? זו פרוצדורה ארוכה.

עו"ד יהושע שופמן:

בדיוק. ואם צריך חקירה כדי לדעת, עד מתי זה יהיה?

יוסף לפיד:

זה מקרה נדיר וגבולי שלא יודעים אבל תמיד יודעים. אני לא זוכר בהיסטוריה של 100 השנים האחרונות ממקינלי ועד היום שלא יודעים. הבעיה היא שיכול להיווצר מצב שמישהו יטען שהוא לא מת כתוצאה מהרצח לכן צריך להיות מישהו שהוא בעל סמכות משפטית שלטונית וחשבנו שזה היועץ המשפטי לממשלה.

עו"ד יהושע שופמן:

מישהו העלה את הרעיון של שופט חוקר סיבות מוות, זה מסתבך.

שאול יהלום:

מר שופמן, החוק אומר היום ש-80 חברי כנסת יכולים להדיח אותו.

עו"ד יהושע שופמן:

הם מדיחים אותו ואז הולכים לבחירות מיוחדות.

שאול יהלום:

אתה מציע שגם אם 80 חברי כנסת מדיחים אותו הממשלה תמנה ראש ממשלה?

עו"ד יהושע שופמן:

לא, רק במקרה של מוות. הדחה זה לא כוח עליון.

צריך לחשוב על הניסוח מה זו עבירה, איזו סוג של עבירה.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

מה זה מות ראש הממשלה נגרם בעבירה?

עו"ד יהושע שופמן:

זה יכול להיות גם ברשלנות, הכול יכול להיות. אני לא מכיר שיטת משפט שמבחינה בין מוות בעבירה לבין מוות שלא בעבירה. בארצות-הברית יש סגן נשיא, בצרפת הולכים לבחירות לפי קביעה של מועצת החוקה, בכל שיטה יש משהו אחר.

במסגרת אותו תיקון אנחנו צריכים לתת את הדעת גם על ראש ממשלה שנבחר לראש ממשלה והלך לעולמו ועדיין לא נכנס לתפקידו. לפי הניסוח במקרה כזה זה לא חל.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

בבקשה, חבר-הכנסת ריבלין.

ראובן ריבלין:

אני מקווה שלא נצטרך את התיקון הזה לחוק. מתוך הנחה שהחוק יתקיים ויכול להיות מצב שבו ריבון נבחר, אין לו סגן שהולך אתו על אותו כרטיס, אין מערכת מחליפה כפי שהדבר קיים בארצות-הברית, מאחר שבמעשה הבחירה אנחנו הולכים בדרך של היגיון, קודם כל, צריכים לפחות 10 חברי כנסת מרשימה אחת או מרשימות מלאות אחרות להמליץ. כאשר אדם רץ למערכת בחירות שכוונתה לבחור ראש ממשלה והוא מומלץ על-ידי קבוצה מסוימת, הוא נושא מסר איזה שהוא שאיננו פחות חשוב מהאדם, אולי אפילו יותר ממנו. לכן ביכולת של אותה קבוצה שהמליצה להחליף אותו האדם שנבצר ממנו לכהן כראש ממשלה בגלל רצח, בוודאי רצח פוליטי, וגם במצב שבו הוא נפטר מסיבה זו או אחרת שלא מתוך כוונה פוליטית, גם אז צריך ללכת עם החוק של חבר-הכנסת לפיד וחבריו את כל כברת הדרך. למה? כי כל הבלמים והאיזונים הקיימים ממשיכים להתקיים גם כך. אם רציתי לבחור את אריק שרון, וכתוצאה מכך שאריק שרון לא רוצה להתפטר אלא נבצר ממנו לכהן מסיבה זו או אחרת, אני מקבל את סילבן שלום, הכנסת יכולה לבוא ולומר: זה איננו רצוני. אז היא יכולה להתפזר, היא יכולה להביא למצב ש-80 חברי כנסת יגידו "לא" לאיש הזה.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

או אי-אמון.

ראובן ריבלין:

אי-אמון והתפזרות זה אותו הדבר. אתם יודעים נדבר על רובי ריבלין. יבואו ויאמרו: השתגעתם, נשים את רובי ריבלין ראש ממשלה? יגידו: יש כמה אפשרויות: האחת, להביע בו אי-אמון; השניה, שהיא יותר קיצונית, כשאומרים: מי זה רובי ריבלין שיהיה ראש ממשלה? מייד 80 חברי כנסת אומרים: מותר לנו ללכת לבחירות.

יותר מכך. צריך להבחין בין תקופה שבה הכנסת באבה, לבין תקופה שבה הכנסת עברה שלושה רבעים מכהונתה. אם זה בשנה האחרונה, מייד הולכים לבחירות כלליות.

היו"ר אמנון רובינשטיין:

זה נמצא בחוק.

ראובן ריבלין:

כל הבלמים והאיזונים נמצאים בחוק ולכן הצעת החוק של טומי לפיד וחבריו היא עם היגיון רב כי הלקונה הקיימת היום בחוק היא בלתי אפשרית. אם יש לנו ריבון שקיים והתקיים, אפילו אם התפטר בעצמו, ואם הביעו בו אי-אמון והוא ממשיך להיות ריבון, איך נישאר יתומים בלי ריבון כשהוא לא יכול לקיים את מה שהחוק נתן לו? יש היום סימפוזיונים שלמים במכון לדמוקרטיה, לפני שבוע שאלנו שם: כיצד יכול להיות מצב שבו אדם שאיבד את אמון הכנסת ואת אמון עצמו יקיים בשם המדינה מערך דיונים ואפשרות להגיע להסכמות אפילו בראשי תיבות כאשר הנושא המרכזי שבא לקבוע בבחירות האם יתנו בו אמון או לא יתנו בו אמון, יכול להיעשות על ידו כדבר מובן מאליו מבחינה חוקתית מהטעם שהוא נבחר לאותה תקופה עד שייבחר אחריו אדם אחר?

אם ההיגיון של החוק שיצא מתחת ידו של יושב-ראש ועדת החוקה הנכבד הוא כל כך חזק והוא קובע שהריבון הוא ריבון לכל דבר עד אשר ייבחר ריבון אחר, בוודאי שבמקרה שהריבון הזה נעלם מן העולם מסיבה זו או אחרת, בוודאי מתוך ההיגיון של הצעת החוק פה כשקיימת לקונה. יש אמנם אפשרות שהממשלה יכולה לבחור ראש ממשלה זמני אבל צריך למצוא כאן את המנגנון ואולי לפתח אותו.

למשל, מועמד לראשות ממשלה צריך להיות נתמך בטופס ההגשה על-ידי מפלגה או מפלגות, 10 חברי כנסת מסיעה או מסיעות שלמות. למשל, סיעת שינוי לא יכולה לתמוך עם 4 חברי כנסת במועמד א', ו-2 יתמכו במועמד ב', זה בלתי אפשרי, הסיעה לא יכולה להתפצל. במצב הנוכחי כשסיעת העבודה, או סיעת הליכוד, הן אלה שמגישות את המועמדים, הן יכולות להציג

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]