פרוטוקול מספר 239, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 08/07/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 239

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ב' בתמוז התשפ"ד (08 ביולי 2024), שעה 10:15

סדר היום:

<< הצח >> 1. הצעת חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון), התשפ"ג-2023 << הצח >> << הצח >> 2. פרק ז' (רכבת תחתית (מטרו) – רכיב למימון) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון] << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יעקב אשר – היו"ר

חברי הכנסת:

רון כץ

קטי קטרין שטרית

מוזמנים:

יאיר ארז

–

מנהל צוות החלו של רשות המטרו, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים דוד טמיר

–

עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שירי סיני מסט

–

עו"ד, מנהלת אגף ייעוץ משפטי מטרו, נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים גלעד אלון

–

יועץ ליו"ר מטה התכנון הלאומי

בנימין ארביב

–

סגן יו"ר מטה התכנון הלאומי

עינת גנון

–

סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית

אולה אקסלרד

–

מנהלת אגף מרחבי מטרו, מינהל התכנון

יעל סלומון

–

סמנכ"לית תשתיות, מינהל התכנון

אפרת פרנק

–

מינהל התכנון

איליה כץ

–

ן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

שי שלף

–

עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

איציק דניאל

–

רכז תשתיות באגף תקציבים, משרד האוצר

דנה דובר

–

רפרנטית הסעת המונים באג"ת, משרד האוצר

תום חביב

–

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

רון סולומון

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי), משרד המשפטים תום פישר

–

עו"ד, רפרנט התחדשות עירונית ותכנון ובנייה, אשכול נדל"ן, משרד המשפטים נחמה בוגין

–

יו"ר לשכת שמאי מקרקעין

תמר מירסקי

–

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה אילנה טלר

–

מנהלת תחום ארצי בכירה תכנון ובנייה, משרד הבריאות ישראלה מני

–

סמנכ"ל כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר

ניצן פלדמן

–

סמנכ"ל ומנהלת אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ אלישבע כהן

–

יועמ"ש התאחדות הקבלנים בוני הארץ

דנה פריד

–

יועמ"ש התאחדות הקבלנים בוני הארץ

שירה קאשי דקלו

–

שמאית הוועדה המקומית תל אביב, עיריית תל אביב יפו ערן פרידלר

–

מנהל אגף תקציבים, עיריית תל אביב יפו

גלית פלס גרטל

–

ס. בכירה ליועמ"ש מנהלת תחום היטלי השבחה, עיריית תל אביב יפו

אילנית לוזון שגב

–

מנהלת אגף הכנסות מבנייה ופיתוח, עיריית תל אביב יפו שמואל זינגר

–

עוזר ליועמ"ש, עיריית תל אביב יפו

טל קצב

–

פעיל חברתי

ענת בירן

–

נציגת לשכת עורכי הדין

ארז קמיניץ

–

יועץ משפטי, ב"כ קרן ריאליטי

יובל תמיר

–

עו"ד, ראש תחום תכנון ובנייה קרן ריאליטי

שי צפדיה

–

שותף, מנהל מחלקה מקצועית, קרן ריאליטי

אבישי קימלדורף

–

מנהל פרויקטים ראשי, קרן ריאליטי

טל קדמי

–

עו"ד, פעיל חברתי

גילת פיש

–

דודה של שגיא דקל חן החטוף בעזה

גל גורן

–

שני הוריו נרצחו, אימו מיה גורן ז"ל, נרצחה וגופתה חטופה בעזה אליהו בן יצחק

–

חבר קרוב של איתן מור החטוף בעזה

ייעוץ משפטי:

גלעד קרן

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון), התשפ"ג-2023, מ/1443 << נושא >> << נושא >> פרק ז' (רכבת תחתית (מטרו) – רכיב למימון) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון], מ/1612 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בוקר טוב לכולם. אנחנו דנים היום בהצעת חוק רכבת תחתית, לפי מה שמופיע בהזמנה. אנחנו באירוע מתמשך ודברים נקודתיים שהיום אנחנו נדון בהם. לפני שאנחנו מתחילים, נמצאים איתנו משפחות החטופים ולאחר מכן גם עד שיגיע האיש של הזה, אז אנחנו נקרין את הסרטון שביקשתם. בינתיים, גילת פיש. כן, שלום.

<< אורח >> גילת פיש: << אורח >>

בוקר טוב לכולם. אני גילת, אני דודה של שגיא דקל חן, שחי וחטוף בעזה כבר 276 ימים. אנחנו עם מדבקה פה של תשעה ירחים, תשעה חודשים עברו לנו מאז אותו יום. יש עסקה על הפרק ואדוני חה"כ יעקב אשר ממפלגת יהדות התורה אשר בקואליציה. יש לכם עסקה על הפרק. עסקה שתצטרכו להצביע עליה. עסקה שתצטרכו לעמוד מאחוריה בגאון. אני יודעת שיהדות התורה כל הזמן אומרת אתם תהיו בעד כל עסקה. מעבר להגיד בעד, אנחנו פה לדרוש מכולכם, מכל חברי הכנסת של יהדות התורה והחברים שלך ממפלגות אחרות בקואליציה ובממשלה. חייבים להיות כולכם, כולכם להיעמד מאחורי ראש הממשלה ולהגיד לו שזה הזמן עכשיו לחתום על עסקה no matter what, לא משנה. מה שכתוב, מה המחיר שיהיה, מי צריך לסגת, מי צריך להיכנס, מי צריך לעמוד איפה. עכשיו עסקה הזאת חייבת להיחתם. חייבים להתחיל לשחרר אותם.

ואנחנו רוצים את כולם, את כל ה-120 אנחנו רוצים אותם איתנו. מי שחי לשיקום, מי שנרצח, נהרג, לקבורה בארץ ישראל. אז אני מבקשת ממך ומכל מי שבאמת יש לו מילה, לא סתם לשבת להרים את היד, אלא לדרוש את זה. לדרוש את זה בפה מלא, שחייבים את העסקה. לא שיבואו ויגידו מי בעד, להרים. אלא לדחוף כל יום, כל שעה. כל שעה להיות שם ולהגיד זה מה שצריך לעשות. ולא שום דבר אחר שצריך עכשיו כרגע להיות על הפרק.

המטרו מאוד חשוב, אבל אתה כל דקה צריך לבוא ולהגיד לעצמך מה אני עושה היום. את מי אני פוגש, למי אני אומר לו עכשיו לך לחתום על עסקה. מודה לכם מאוד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. אפשר את הסרטון?

(מוקרן סרטון)

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

גל גורן, בבקשה.

<< אורח >> גל גורן: << אורח >>

קשה לדבר אחרי הסרטון הזה, אני אגיד את האמת. אמא שלי ז"ל כבר ידועה בתור גננת המיתולוגית של קיבוץ ניר עוז. 26 שנה שילדים עברו עליה, 14 מתוכם בבית התינוקות, של הקיבוץ. והאמת היא שאם היה דבר אחד שלעולם לא היה מפסיק לרגש אותה זה שעומדים לבוא עוד ילדים. היא הייתה כמו קיבוצניקית שיא רכלניות. באה אליי מספרת לי בשיא ההתרגשות, גם כאשר שנים לא הייתי בקיבוץ בתוך שנת שירות וצבא, ומספרת על מי עומד לבוא. ידעתי על סיגי שלצערנו, סיגי ואביטל, חודשים לפני הטבח, סיפרה בכזאת התרגשות שסיגי ודודו עומדים להביא את הילד, ילדה רביעית. היום זו דור שתגדל בריאה לעד. רויטל ושגיא, שעומדים להביא עוד ילדה. לה עוד יש תקווה אולי לקבל את אבא שלה.

באמת, היא הייתה כל כך מתרגשת מזה, מכל ילד. הייתה מספרת בהתרגשות על הבן של שחר הרבש"צ. שחר שרד את הטבח, נפצע במארב מתוכנן. על כפיר, שבתקווה עוד יחזור אלינו. ועברו תשעה חודשים, תאריך כל כך מצמרר מאז ה-7 באוקטובר. ואני חושב שאנחנו צריכים להגיד כל בוקר תודה על זה שעוד לא יצא סרטון מפי החמאס, שיזכיר לנו שהנורא מכל, שהסיוטים שלנו התממשו. אבל אולי צריך את הסרטון הזה. אני אומר את זה בהמון כאב. שאולי אנחנו צריכים סרטון שיזכיר לנו שהיו לנו תשעה חודשים למנוע את זה. שבכמה מועדים קריטיים, ואני לא מתבייש להגיד את זה במילים כל כך בוטות, שבכמה מועדים קריטיים להפלות יכלה להיות עסקה. אולי אנחנו צריכים סרטון, אולי אתם צריכים סרטון שיזכיר לכם מה היה יכול לקרות, מה היה יכול להימנע. אולי אנחנו צריכים סרטון שיזכיר לכם מה הייתם צריכים לעשות מזמן. וכבר לא יושבים פה ח"כים. שבוע שעבר ענו לי ח"כים, חברי כנסת שאני מעריך, ענו לי מול הפנים לטלפון. אולי אנחנו צריכים סרטון פשוט של תוצאה של הסיוטים הכי גרועים שלנו, שיזכיר שהייתה צריכה להיות פה עסקה מזמן. שאפשר היה למנוע את האירוע הזה. אם יבוא הסרטון הזה אנחנו נדע שלא עשינו כלום בעצם.

אולי אנחנו צריכים את זה. לא נראה לי שמרגש אתכם אפילו האופציה שיחזרו ב-120 ארונות. אולי אנחנו צריכים איזה סרטון אחד. סרטון שמספיק יזעזע אותנו, שימחיש לנו את הסיוטים הכי גרועים שלנו שהתממשו. וזה יהיה על אחריותכם. זה יהיה אחריות של מי שלא דרש מספיק, מי שלא עמד מספיק. גם מי שאמר שהוא בעד, שהוא בעד חיי אדם, שלא עשה מספיק. זה יהיה עליכם. וצריך שתזכרו את זה. ואני מבקש מכם, דורש את זה ועומד ויעמוד לנצח, זו התחייבות שתעשו הכול ועכשיו. והבוקר. כי זה היה צריך לקרות כבר מזמן. תודה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. אליהו בן יצחק, פורום תקווה.

<< אורח >> אליהו בן יצחק: << אורח >>

שלום, שמי אליהו. אני חבר קרוב של איתן מור, שחטוף בעזה כבר יותר מתשעה חודשים. איתן גדל בקריית ארבע, כאח בכור. ולמרות שבחר במסלול חיים שונה ממשפחתו תמיד דאג להישאר בקשר חזק עם משפחתו. תמיד תפקד כאח גדול. מגיל קטן איתן היה בחור עצמאי שדואג לעצמו ולסביבה בכל רגע נתון. איתן בחר לעזוב את הבית בגיל צעיר ולהשכיר דירה בכוחות עצמו, מתוך מקום של רצון לעצמאות. כי זהו איתן, שתמיד חותר לעצמאות.

איתן שירת כלוחם בגולני. הוא חזק פיזית ונפשית. מלא בחן ושמחת חיים. איתן הוא מהחברים האלו שתמיד יהיו שם בשבילך בכל שעה, עם קרחת נוצצת וחיוך ענק. בעל חוש הומור ואופטימיות בכל מצב. בחודשים שלפני היום הארור זכיתי לעבוד עם איתן וגם לגור איתו. איתן בחור רודף צדק, בעל יכולת לדבר על החיים, על עתיד והכול יחד עם הומור ואופטימיות. כל שעה ביום הייתי יכול לקבל מאיתן הודעה שיש אוכל מוכן או שאצטרף אליו לכוס יין, או שסתם נשב ונדבר על החיים.

ב-7.10 איתן עבד כמאבטח במסיבת הנובה יחד עם חברינו הטוב אליקים ליבמן שנרצח באמבולנס המוות לאחר שטיפול בפצועים. כשהתחיל הטווח במסיבה כיאה לאיתן הוא בחר להישאר, תחת ירי מאסיבי. פצועים והרוגים בכל פינה, עם חוסר ודאות לחייו ואימת מוות, איתן בחר להישאר. כי זהו איתן. במשך שעות איתן טיפל בפצועים, פינה גופות, עד שנחטף באכזריות לעזה.

כבר זמן רב שאנחנו מנסים להאמין ולחיות בתוך הערפל האיום הזה. מתוך דאגה וחרדה אין סופית לשלומו ולשלום כל החטופים. כבר יותר מתשעה חודשים שהחדר של איתן עומד חשוך ומעלה אבק. יותר מתשעה חודשים שנזי הכלבה של איתן מקפצת בבית ומחכה לו שיבוא. יותר מידי זמן שיש לי, למשפחה של איתן, לחברים ולכל עם ישראל, חור ענק בלב. חור שלא יתמלא עד שהוא וכל שאר החטופים יחזרו אלינו. זה לא עולה על הדעת שזמן רב כל כך עבר והם עדיין שם. כל כך הרבה זמן והחמאס עדיין עומד על תילו. שמדינת ישראל, מדינה יהודית, עצמאית, עם צבא חזק, הם עדיין שם כל כך הרבה זמן. כאשר מדברים על שחרור מחבלים לעזה ועל הפסקת המלחמה בזמן שאנחנו אפילו לא יודעים את מצבם. אם הם אוכלים, אם הם שותים, אם יש מישהו שדואג להם.

אני פונה אליכם נבחרי הציבור. אתם שנבחרתם להוביל אותנו, אל תתעסקו בענייני שווא. אתם שנבחרתם לדאוג שכל אזרח במדינת ישראל יוכל לחיות בביטחון בארץ הזאת ללא פחד קיומי. מוטלת עליכם החובה שכל אם ואב יוכלו להניח את הראש בלילה ולישון מבלי להיות חרדים לגורל ילדיהם שחטופים. תפעלו בשבילם, תחזירו אותם אלינו. תלמדו את האויב שלא כדאי לפגוע במדינת היהודים. תייצרו ביטחון במדינה הזאת ותאחדו את העם. עם ששרד זוועות ותופת לאורך שנים ארוכות. עם בעל שורשים עמוקים ועתיקים שאין לאף אומה אחרת. שעמד איתן לאורך כל השנים וגם בימים אלו. חיילים, מילואימניקים, ילדים, אימהות ואבות שנלחמים יום יום במלחמה הזאת. תנו להם להשמיד את האויב. תגבו אותם. אנחנו ראויים למנהיגים חזקים. אנחנו ראויים למנהיגים שייצרו ביטחון במדינה הזאת. תפעלו, תכו את האויב מכה קשה. תחזירו אותם הביתה מיד ותוכיחו לנו שאתם ראויים.

ולך איתן, אם אתה שומע אותי, אני רוצה שתדע שאנחנו החברים לא מפסיקים לחשוב עליך לרגע. מתפללים ומתאמצים לשובך. אוהבים אותך ומחכים לך בבית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. אנחנו נעשה הפסקה חמש דקות ונתחיל את הדיון שעל סדר היום.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:13 ונתחדשה בשעה 12:24.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו מחדשים את הישיבה. מתפללים כולם בעזרת השם שיהיו בשורות טובות במהרה. אני אומר כמה מילים בהתחלה ותכף נעבור ישר לנוסחים. אנחנו לא עשינו סיכום כמה ישיבות היו, לפחות בקדנציה הזאת. אבל אני חושב שמה שנעשה כאן בחדר הוועדה על ידינו ביחד עם משרדי הממשלה ונציגי הציבור השונים היה מהלך של, עדיין, מהלך של טיוב, דיוק, של הרבה מאוד תיקונים. הרבה מאוד. אנחנו עוד נעשה סיכום שלהם בהזדמנות. אבל אני חושב שעברנו את כל הנושאים, שמענו דברים, תיקנו דברים.

אני מוכרח לומר שמשרדי הממשלה הדומיננטיים שמובילים את המהלך הזה הייתה להם עבודה קשה איתנו. הם עדיין מחייכים אז זה בסדר. אבל אני חושב שהדברים שאנחנו אמרנו לאורך כל הדרך, קודם כל החשיבות הגדולה של הפרויקט אין לה שום ספק, למדינת ישראל, לכלכלת ישראל ולכל אזור גוש דן הרחב. אבל לא בכל מחיר ולא בכל צורה. ואנחנו בעצם טיפלנו בחקיקה שיכולנו לעשות את הדבר הכי קל. היה כבר אישור, זה עבר קריאה ראשונה. יכולנו לעשות copy paste, ככה אומרים? נוסיף איזה מילה אחת או משהו, להצביע חותם קטנטן.

לא הסתפקנו בזה וישבנו ועברנו דבר דבר והגענו גם לחלק מהדברים שהם ליבת הנושאים עצמם. אני חושב שמי שראה ועבר על הנוסח שמופיע היום, שתכף נעבור עליו בתיקונים שלו, ראה שינוי דרמטי שקרה בעניין הזה. אני לא בטוח שזה ישנה את דעתם של אלה שחושבים שלא היה צריך לעשות את כל הפרויקט הזה או כאלה שרוצים להיות בוודאות בטוחה. כל אחד מה שהוא מייצג. זה רוצה להיות בטוח שעד אחרון היזמים ירוויחו מהעניין וזה רוצה להיות בטוח שעד אחרון הזה לא ירוויחו מהעניין. כל אחד רוצה את הנקודות שלו.

אנחנו טיפלנו והיום אנחנו בדגש על שתי נקודות: הנושא של מס ההשבחה, שכבר כמו שנאמר לא פעם כאן, ואתגרו אותי עם העניין הזה. ולא היה צריך לאתגר אותי, כי אני ידעתי לאן אני רוצה להגיע. שכבר בקדנציה קודמת, בנימוקים שלי להסתייגויות שלי לפחות כבר שמתי את האצבע בדיוק על הנקודות האלה. והשבוע ישבתי עם עורך הדין שלי ויש שם ציטוטים שנראים כמו חצי נבואה. אז אני כנראה לא אעוף על עצמי, אז כנראה שזה סימן שמה שהתכוונתי אז אני גם מתכוון היום.

אין לי ספק שגם בנוסח הזה שנדבר עליו יהיו כאלה שיגידו שאפשר יותר טוב וצריך יותר טוב. ואמרתי לאורך כל הדרך, האויב של הטוב של הטוב ביותר. אבל אני חושב שהגענו לאיזונים הנכונים. שני הנושאים הללו: גם הנושא הזה של המס, כדי שבאמת התהליך הכלכלי והתכנוני יהיה נכון ויקרה ולא שיקרה חלילה שדווקא האזור הזה שאמור להיות אזור שאמור לקבל תנופה. זה הולך בטור. זה קודם כל העניין התחבורתי כמובן. לאחר מכן עניין הפיתוח האורבני. וכמובן של הדברים האלה תלויים בסוף ביזמות שתהיה במקום ובהפיכת המקום הזה לאטרקטיבי. אז זה מה שאנחנו צריכים לדאוג שיהיה, שזה מה שיקרה. והתיקונים הללו שאנחנו מביאים היום לטעמי דואגים לזה בדרך המיטבית. לא המלאה, אבל המיטבית. שזו נקודה אחת.

נקודה שנייה שאמרתי כאן ואני עומד מאחוריה גם היום, שכל התהליך, לא יודע, לא רוצה להשתמש במילים לא טובות, שהיה בפרויקטים או בפרויקט שהעברנו רק לא מזמן, הקו האדום. לגבי כל הנושא הזה של היחס. גם הנושאים של הרעש, שטייבנו הרבה מאוד דברים. וגם בנושאים האחרים. אבל נושא אחד שאמרתי כל הזמן שהוא יבוא לתיקון והוא הגיע לתיקון וזה היה משא ומתן מתמשך ולא פשוט מול נציגי הממשלה. הנושא הזה של פיצויים לבעלי עסקים שנמצאים בקו הראשון וסופגים פגיעה כזו או אחרת. שאנחנו נעשה פה איזה שהוא הליך א' התחייבות כספית של המדינה, תקציבית של המדינה, שבלתי ניתנת לשינויים אלא אם כן יבטלו את החוק. ובהרבה כסף. אם ניקח את זה בנתוני השוואה מהדרדלה שהיה בקו האדום, 5 מיליון זה גירד מפה ו-5 מיליון עיריית תל אביב גירדה משם. והרבה אנשים הבינו שאין להם הרבה סיכוי לקבל את זה, כי הם היו צריכים כל הזמן להתחיל להיכנס להליך של הוכחת נזק והוכחת הפסדים ודברים מן הסוג הזה.

יש דברים שלא צריך את ההוכחה. יש דברים שעצם אם הם יוגדרו נכון, הם צריכים להיות מוגדרים. יש לנו פה הליך שממשלה תוך תקופה מסוימת צריכה להגדיר את הדברים האלה. ואם הם לא יוגדרו אז תכף נראה גם סעיף שבא ואומר איפה ההנדברקס שלנו אם זה לא יוגדר כל תוכנית הפיצויים הזאת. כל תוכנית הפיצויים מבוססת בעצם על כך שאתה לא חייב להוכיח נזק ולהוכיח זה, אלא אם אתה עומד בקריטריונים של קו ראשון כפי שיוגדרו ארבעה מטרים מגדר, שישה מטרים מגדר. הפרעה כזו או הפרעה אחרת, אתה מקבל את הפיצויים. אם זה בדרך שיפוי על הארנונה, מה שלא היה בפעם הקודמת. אני זוכר ראשי רשויות שפנו אליי אז, זה לא היה באחריותי, זה היה כבר אחרי. הם אמרו לפחות את זה שנוכל לתת להם, את ההפרשים האלה מהארנונה להוריד להם וכו'. וכאן יהיה גם ארנונה וגם פיצוי כספי נוסף שיהיה.

כמו כן גם התחייבות של הממשלה שהחברה המבצעת, שהיא גם תהיה זו, חברה ממשלתית כזו או אחרת שתיקבע לעניין הזה. והחברה המבצעת גם תהיה חייבת לדאוג כמובן ביחד עם העיריות לדאוג למקום עצמו, שיהיה מטופל. כי מקום כזה הוא לא כמו רחוב רגיל שמטופל באופן רגיל. אלא מקומות שיש עבודה צריך כל הזמן לראות ולתחזק ולראות שהדברים עובדים.

אז שתי הנקודות האלה היום אנחנו נציג אותן, נקריא אותן. ועוד השלמות של דברים נוספים. ולאחר מכן ייצא נוסח מלא של הוועדה. ואני מקווה שעזרת השם שבזמן הקרוב זה יגיע גם להצבעה ונוכל להעביר את הצעת החוק הזאת. שנוכל להגיד בצורה מלאה עשינו שיפור אדיר, אדיר, בכל הפרמטרים. ונצא לדרך על הפרויקט החשוב הזה.

עד כאן ההקדמה הקצרה שלי כמובן. גלעד?

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

בוקר טוב. אני מציע שנתחיל במשאו טכני. אנחנו צריכים מיזוג בין שני הנושאים שהקראת בתחילת הדיון. אחד זה החלק הגדול שכבר הוא מיזוג של שתי הצעות חוק שמיזגנו תחילת הדיונים בכנסת הזאת וגם בכנסת הקודמת למעשה. אנחנו נמזג את פרק ז' שעניינו היטל מימון המטרו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רק תקריא לי מה אני צריך או שהכנת לי?

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

כן. זה בעצם שני החלקים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי. אז אנחנו מעלים עכשיו להצבעה את מיזוג שתי הצעות חוק רכבת תחתית (מטרו) (מ/1446) ו-(מ/14443) עם פרק ז' (רכבת תחתית (מטרו) – רכיב למימון) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024); התשפ"ג (מ/1612).

מי בעד המיזוג ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים. פה אחד. ואין נמנעים.

הצבעה

אושר.

הצעת החוק מוזגה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

למעשה בנוסח שמופיע בפניכם, בנוסח הגדול שהכותרת שלו היא נוסח לדיון 8.7 שני החלקים האלה כבר ממוזגים לתוך נוסח אחד. אנחנו עכשיו עשינו רק באופן רשמי את המיזוג הזה כדי שנוכל להביא את זה בנוסח אחד לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.

אני מתחיל מהנוסח, אנחנו נתחיל את הדיון מהנוסח הגדול. כמו שאמרתי, הנוסח שכתוב עליו "נוסח לדיון 8.7.2024". אנחנו נעבור על כל החלקים המסומנים בצהוב.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה שמופיע באדום זה כבר דברים שתיקנו אותם בפעם השלישית כבר. בוא נאמר, אם נעשה שחזור של כל התיקונים נצטרך הרבה יותר מהצבעים שקיימים בלוח הצבעים.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

כל מה שמופיע באדום זה דברים שכבר השתנו מהנוסח שהונח בפעם שעברה לקריאה שנייה ושלישית. הדברים האלה כבר עברנו במהלך הדיונים. כבר הצגנו גם את השינויים שנעשו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ועכשיו אנחנו מתייחסים לנוסח הצהוב.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

רק לחלקים שמסומנים בצהוב שיש שינויים נוספים. אני מתחיל בעמוד 12.

תיקון סעיף 19

77א.

בסעיף 19 לחוק העיקרי -

הורדת שיעור מס המטרו

(1)

בסעיף קטן (א), במקום "35%" יבוא "32%";

(2)

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

הורדת שיעור מס המטרו

"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מימוש זכות במקרקעין מושבחים בדרך של קבלת היתר לבנייה, ישלם בעל המקרקעין מס השבחת מטרו בשיעור של 20% מההשבחה, ובלבד שהוגשה בקשה להיתר האמור עד ליום 31 בדצמבר 2029; לעניין זה, הוגשה בקשה להיתר לחלק מן הזכויות במקרקעין מושבחים, השיעור בסעיף קטן זה יחול על אותו חלק בלבד; כללה הבקשה להיתר הקלה או שימוש חורג, לא יחולו הוראות פסקה זו על חלק ההשבחה שנובע מאישור ההקלה או השימוש החורג.

(א2) שר האוצר רשאי לקבוע, בהודעה שתפורסם ברשומות לא יאוחר מיום 30.6.2029, בהתחשב בהיקף מימוש התוכניות המשביחות במתחמי השפעה, כי לעניין בקשה להיתר שהוגשה במועד מאוחר יותר מהמועד הקבוע באותו סעיף קטן, אך לא מאוחר יותר מיום 31 בדצמבר 2031, יחולו הוראות סעיף קטן (א1), ואולם על אף האמור באותו סעי קטן ובסעיף 18, לעניין זה בעל המקרקעין יהיה חייב במס השבחת מטרו בשיעור של 26% מההשבחה וכן יהיה חייב בתשלום היטל השבחה בשיעור של 34% מההשבחה".

אני ממשיך באותו עמוד למטה, בתיקון של סעיף קטן (ד).

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

מתי אפשר יהיה להתייחס?

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אני אקריא את כל ההסדר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הוא יסיים את ההסדר על הנקודה הזאת ואז יהיה התייחסויות של כולם.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אנחנו עוברים להורדת המס בנוגע להתחדשות עירונית. אתם רואים, אנחנו מוסיפים פה (ג1).

(ג1) במקום "שלושה רבעים" יבוא "72%".

בעמוד 14, סעיף קטן (ד) שמופיע בפניכם.

הורדת שיעור מס המטרו בפינוי ובינוי

(ד) על אף האמור בסעיף קטן זה, לעניין מימוש זכות במקרקעין מושבחים במתחם פינוי ובינוי בדרך של קבלת היתר לבנייה בתוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, יחולו הוראות אלה, אם הוגשה בקשה להיתר לעניין המקרקעין האמורים עד ליום 31 בדצמבר 2029:

(1) קבעה הרשות המקומית שיעור חובת תשלום של 72% מההשבחה לעניין המקרקעין המושבחים – תהיה חובת התשלום בשיעור 60% מההשבחה;

(2) קבעה הרשות המקומית שיעור חובת תשלום של 50% מההשבחה לעניין המקרקעין המושבחים או לא קבעה שיעור – תהיה חובת התשלום בשיעור 40% מההשבחה.

(ה) על אף הוראות סעיף קטן (ד)(2), לעניין תוכנית שהוגשה לפני מועד הקביעה ושלעניין המקרקעין הכלולים בה קבעה הרשות המקומית, ערב פרסומו של חוק זה, חובת שיעור תשלום של 50% מההשבחה, בהתאם להוראות סעיף 3א לתוספת השלישית בחוק התכנון והבנייה, תהיה חובת התשלום בשיעור של 50% מההשבחה".

דבר אחרון בהקשר הזה, בעמוד 15-16, אתם רואים מחיקה של סעיף 19א שהוצע לעניין הפחתת היטל מימון המטרו ממס ההשבחה. כחלק מההסדר אנחנו מציעים להוריד את ההסדר הזה של קיזוז סכום שהוא בא לבטא את היטל מימון המטרו על חלק מסוים מאותו שטח. בעקבות הקשיים שעלו בוועדה לגבי חישוב הסכום הזה ולגבי קשיים משפטיים אחרים שנוצרו כתוצאה מההצעה הזאת אנחנו מציעים להוריד את הסעיף הזה. כמובן שמצד שני בעת עריכת שומת ההשבחה ניתן יהיה לקחת בחשבון את גובה היטל המימון ולהתחשב בזה בעת קביעת השומה.

יש עוד כמה ספיחים קטנים שקשורים לזה טכנית ואנחנו נגיע אליהם בהמשך.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כשהם ישלימו את הנקודה הזאת. משרד האוצר, אתם רוצים? לא. אני חושב שהמילים מתייחסות בעד עצמן. אני כבר אמרתי. בגדול, שוב, זה יש כאן מה שדיברנו, הפחתה משמעותית מאוד לתקופה של חמש שנים, חמש וחצי שנים.

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

שבע שנים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רגע. עם אפשרות, אני לא בטוח שתיעשה או לא תיעשה. בתנאים טיפה שונים. ופה בטח יהיו דעות בעניין הזה לגבי הנושא. עם אפשרות ששר האוצר יכול בהחלטה להמשיך את זה לעוד שנתיים. שוב, כי המטרו וזה, בטח יעלה תכף לדיון, לכן אני לא רוצה יותר כרגע להרחיב, אני ארחיב בהמשך. המטרה בעצם הייתה קודם כל הורדה משמעותית של המס, כדי לגרום לכך שהשוק לא ייכנס לסטגנציה ולא יעמוד בצד ולא ייכנס לעניין בגלל דברים כאלה ואחרים, במיוחד גובה מס השבחה. למרות שאני אומר כאן, היו דעות ויש לנו גם נתונים על תוכניות שמתקדמות גם בימים אלה. זאת אומרת זה לא שחור ולבן, שהכול יהיה שחור והכול יהיה לבן. כולנו הבנו ובסוף גם משרדי הממשלה הבינו בצורה כזו או בצורה אחרת, אבל הבינו. ואכן הלכנו על ההסדר הזה, שההסדר מדבר בגדול על הורדה לחמש שנים ל-60%. לאחר מכן 5.5 שנים לפי סוף שנה. לאחר מכן זה אמור לעלות ל-72% או 75%. 72% באופן קבוע, אלא אם כן משרד האוצר ירצה לממש עוד שנתיים, לתת דווקא אפשרות לשוק לעוד שנתיים להגיע ולהתקדם בתנאים היותר טובים הללו. שם, לפי האוצר, אני מבין שהרשויות המקומיות לא כל כך, לפחות מה שאני הבנתי אתמול, ששם אחוז כמה ילך על חשבון הרשות וכמה ילך זה, יתחלק, הדלתא מתחלקת לחצי. זאת אומרת שזה יוצא 34% היטל השבחה והמס 26%. זאת ההצעה בגדול על פי הנוסח הזה מהרגע הזה. בואו נתחיל לשמוע. בוא תגיד כמה מילים אתה.

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

איציק דניאל, אגף תקציבים, משרד האוצר. קודם כל, נתחיל ונאמר שבאמת יו"ר הוועדה ביקש ועשינו שיח מאוד מאוד נרחב ביחד עם כל האנשים שנמצאים פה סביב השולחן מצד הממשלה. משרד המשפטים, מינהל תכנון, הרשות להתחדשות עירונית, משרד התחבורה. בעצם דנו רבות בסוגייה הזאת בנושא הזה.

אני אגיד ואומר שאנחנו, הטענות שהועלו, התמודדנו איתן, הוצגו הנתונים. התמונה שאולי רצתה להצטייר שהמצב בשוק הוא נקרא לזה במונחים של הקפאה או דברים מן הסוג הזה. הראינו בעצם את הנתונים האחרים. הצגנו את הניתוחים הכלכליים שלנו בדיונים המקצועיים האלה ליו"ר הוועדה. בהינתן, גם כן חשוב לומר, יש בג"ץ שמתקיים בימים אלו ממש ודן בסוגייה הזאת. אנחנו עומדים מאחורי הנוסח המקורי, בסדר? הגשנו את ה-75%. הנוסח הזה אושר בוועדת הפנים בכנסות קודמות. ואנחנו עומדים מאחוריו בהקשר הזה. יו"ר הוועדה בא ואמר אני רוצה פה לעשות שינוי. יש לי פה אינטרסים ותמריצים נוספים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא נוספים. אני התווכחתי על הנתונים. זאת אומרת, לא בדקנו אותם מדעית עד הסוף. וכמו שאמרתי מקודם, יש דברים, אני אומר גם מידיעה, שאני זה. יש תוכניות שמתקדמות גם בימים האלה, שזה מחזק את הטענות שלכם. ויש טענות מאוד, עשינו לזה אני חושב הרבה מאוד הדמיה לעצמנו בהרבה ישיבות שהיו במשרדי וגם כאן בוועדה בישיבות מול אנשי הממשלה ומול גורמים שהציגו את הטענות האלה.

ומה שאני הגעתי ומה שאני השתכנעתי זה זה. אתם יכולים לעמוד על שלכם בעניין ההוא של ה-75% שזה לגיטימי מבחינתכם.

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

זו נקודה ראשונה. נקודה שנייה, ורק נגיד את החידוד פה בהקשר הזה. ההפחתה של המס מ-75% ל-60% היא תיעשה שבע שנים. זאת אומרת היא תחול מה-1 בינואר 2023. ובעת הזאת זה עוד חמש וחצי שנים. אבל סך הכול אנחנו מדברים על הפחתה של שבע שנים בשיעור מס השבחת המטרו. ובנוסף לזה יש את האופציה של שר האוצר להמשיך אותה בעוד שנתיים נוספות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב. הם למדו חשבון באוצר. זה כן.

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

אנחנו מדברים על סדר הפחתה של כרגע לפחות בנוסח הנוכחי היא שבע שנים מתוך 20 שקיימות בחוק. אז שתבינו בהקשרים של המטרו ומה שנעשה בדיונים קודמים, מדובר באמת בסכום שהוא מאוד מאוד משמעותי באובדן הכנסות בהקשר הזה של הפרויקט. אבל כמו שבעצם היו"ר אמר יש בזה באיזה שהוא מקום אולי אובדן הכנסות מצד אחד, אבל יש תמרוץ מהצד השני.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לי אין ספק, ואני אומר עוד מילה אחת. לי אין שום ספק, ופה בוא נאמר אם הצלחתי קצת לשבור את משרד האוצר, אני לא מדבר אישית על האנשים. אבל אם היה משהו שכן נקלט בתוך העניין, אין לי שום ספק שאם אנחנו נכנסים למהלך הזה, זה יהיה מהלך שייתן בוסט למקום הזה, לכל המקומות האלה, לכל מתחמי ההשפעה. ובהחלט ישים אותם מה שנקרא על ראש שמחתנו, כמו שכוונת המשורר מלכתחילה. אבל ברור שאם זה היה נשאר באותו מצב יכול להיות שהדעה שלכם, שה-75% זה גם בסדר. אבל ברור שלא היה פה את מה שאנחנו מקווים ובטוחים שיהיה אם יתקבל התיקון כמו שאנחנו מדברים עליו כרגע.

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

בהתאם לזה נעשו גם התאמות בהתחדשות העירונית. אני מבין שיש עדיין איזה שהם תיקונים אחרונים של רשויות מקומיות שאולי חושבות שצריך לעשות את הדברים בצורה אחרת. אבל אני אתן להם להשמיע את עמדתם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו נשמע. נתחיל סבב משמאל לימין.

<< אורח >> גלעד אלון: << אורח >>

גלעד אלון ממטה התכנון. בפסקה האחרונה שגלעד הקריא "על אף הוראות סעיף קטן (ד)(2) זה מתייחס לפסקה לפניה, שהיא סעיף קטן (ד)(2)(ד)(2) טעות בהפניה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי, הוא אומר שזה נכון וזה נוסח וזה יתוקן. ואל תבקש שאני אסביר למה אתה צודק בעניין הזה. אנחנו נתחיל משמאל לימין. בבקשה.

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

טל קדמי, עורך דין. פעיל חברתי וכו'. הורדת מיסים תמיד נשמע נחמד, אבל אני מבין שלפחות חלק מזה בא על חשבון העיריות. אז קצת מפספס פה בעיניי, עם כל הכבוד. אני חושב שאם נסתכל על עמוד 13, אותה הפחתה במיסים, זה נראה לי כזה כמו מהלך נואש לעודד פרויקטים שתקועים במתחמי ההשפעה. אני רק אומר במשפט אחד שאני טענתי שצריכה הייתה להיות גישה אחרת וזה לשנות את שיטת המימון.

עוד הערה טכנית שכל האחוזים וסוגי מיסים, היטלים, אני עורך דין וזה קצת מבלבל אותי. כי יש 20%, 26%, 34%. אולי כדאי להציג את זה, אני מדבר מבחינת התצוגה שלו. כי יש גם אחוזים וגם מס השבחת מטרו, היטל השבחת מטרו וכו' וכו'. וקצת מבלבל.

דבר אחרון אדוני. אני רוצה לחזור על עוד קונספט שאני הצעתי, שזה יסתכל לא רק על מה שנכנס, אלא גם על מה שיוצא. כי אדוני עושה מאמצי על, מאמצעים עילאיים להפוך את ה-150 מיליארד לאפשריים. אבל אנחנו שוכחים שיש עוד מאות מיליארדים על הפקעות. ופה הייתי רוצה להציע לאדוני אולי מחוץ לדיון על הסעיף עצמו, להגיד לאוצר תביאו לי רשימה של מה אתם מפקיעים וכמה זה יעלה. כי יש מקרים שהם מנסים אפילו להפקיע בניינים ברמה של מאות מיליונים. וזה ההוצאות של הפרויקט ובגלל זה זה לא יהיה 150 מיליארד, אלא מאות מיליארדים.

אני רק אגיד משפט אחרון אדוני, שאני מתחבר לעניין הספציפי שאני מייצג בו. שאני רואה את ההרסנות הזאת של להפקיע מכל הבא ליד. כי שוב, זה משפיע על עלות הפרויקט. זה מרגיש כאילו מינהל התכנון אם תגיד לו בוא תהרוס צריף הוא יביא D9 ולא איזה שופלון או באגר. הוא יביא D9 והוא מתחרע על זה. אם אני רואה שרוצים להרוס פה כדוגמה אחת של מכתב שאדוני קיבל 16 מרפסות רק בשביל איזה פקקת כניסה לתחנה, שזה הדבר הכי מינורי שקל לתקן אותו, לשנות אותו. ולא באים לקראת. אז זה רק מראה לאדוני כמה מקרים של הפקעות יש שבעצם ההרס הוא עצום ואפשר, זה המימון של הפרויקט אדוני. אדוני מביא 150 מיליארד, אבל יש פה מאות מיליארדים על הפקעות. בואו נצמצם את ההוצאות ולא רק נגדיל או נשחק עם ההכנסות. תודה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. אתה רוצה לענות? זה עם השלכות גם תכנוניות, כי הוא דיבר בעצם משולב על זה. זה בעצם תוצאה של אחד של השני. בבקשה.

<< אורח >> נחמה בוגין: << אורח >>

לפרוטוקול, נחמה בוגין, לשכת שמאי המקרקעין. אני מתייחסת כרגע רק לסעיף הזה מן הסתם ובהמשך נתייחס לנושאים נוספים. קודם כל, אני רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה על השינוי המאוד דרמטי שמובא פה לדיון. ואני חושבת שהשינוי הזה באמת יכול להחיות מחדש את פרויקט המטרו שעד עכשיו הוא על הנייר לצערי. אז קודם כל אני בהחלט מברכת. ואני גם מברכת את האוצר על כך שהשכיל להבין שצריך לעשות את השינוי כדי שיהיה פרויקט.

יחד עם זאת, אני מציעה לתת את תשומת הלב לתקופה של חמש שנים שניתנה. אין לי ספק שכל הנוגעים בדבר, כמו במרוץ, יצאו עכשיו למרוץ וינסו לקדם את התהליכים האלה כמה שיותר מהר. וכמו שאנחנו יודעים, תהליכי התכנון בישראל הם לא כל כך קצרים וגם לא הכול תלוי ברצונם של בעלי הזכויות. אני חוששת שאורכה נוספת של שנתיים, ושאפו איציק על משחק המילים שהיה בהתחלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

גם אני חשבתי שהוא מברך על השנתיים האלה.

<< אורח >> נחמה בוגין: << אורח >>

בדיוק. שהוא כבר מדבר על השנתיים האלה. אמרתי לעצמי טוב, נשארתי מובטלת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ביחד זה תשע.

<< אורח >> נחמה בוגין: << אורח >>

בדיוק, עכשיו זה יהיה תשע. אז אני כבר אמרתי אני מובטלת, איציק עושה לי את העבודה, אין לי מה להגיד. אני בטוחה שבעלי הקרקעות יעשו את מיטב המאמצים מצידם להספיק לעמוד בחמש שנים האלה. אבל לא בטוח שזה יספיק. ולכן הייתי ממליצה לכל הפחות, אם לא להאריך את התקופה, אז לכל הפחות דווקא לתת לשר הפנים לקבל את ההחלטה לגבי האורכה. כי יסלחו לי החברים שלי באוצר, זה לתת לחתול לשמור על השמנת. אני לא רואה את האוצר מתנדב לתת אורכה של שנתיים בכל זאת. כך שבעיניי זו הנקודה שאולי צריכה איזה שהוא fine tuning אחרון כדי שאמת הדבר הזה ייצא לדרך. תודה ושוב ישר כוח.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי.

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

אבישי קימלדורף, קרן ריאליטי. ראשית, אני רוצה להודות לך כבוד יושב-הראש על הקשב הרב שהפגנת כלפי המגזר היזמי, שאני אמנם לא מייצג אותו, אבל אני חלק ממנו. בחודשים האחרונים בדיונים, היותר פורמליים והפחות פורמליים, שהביאו באמת לראשית הבנה שתוכנית המטרו היא תוכנית שמאחר והיא מייצרת, המנגנון מייצר גם הכנסות וההכנסות הן ההכנסות המממנות את הפרויקט.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ראשית ההבנה הזאת הגיעה להיות בקדנציה הקודמת, בהסתייגויות.

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

בתור יושב-ראש הצלחת להשפיע.

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

הייתי אופוזיציה, אז יכולתי רק - - -

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

מה שנקרא רואים את כוחה של ההשפעה מכיסא יושב-הראש. אני חושב שזה מאוד חשוב. כי התובנה שתוכנית צריכה לממן את עצמה, שהמנגנון הוא מנגנון מממן ובעצם רותם את השוק הפרטי לבוא וליזום פרויקטים ולשלם את ההיטל המוגבר, לעשות את זה יותר מהר, זה המהות של האירוע. בסוף אנחנו רוצים את המטרו ואנחנו רוצים להיות אלה שגם מפתחים את סביבותיו. ואנחנו גם עושים את זה. קונים קרקעות בפועל, מפתחים אותן.

אני יכול לספר שרק היום התוכנית שהפקדנו מה שנקרא ערב ההיטל רק היום, בתל אביב אני רק היום מתחיל את תוכנית העיצוב. והיתרים אני אגיש במקרה הטוב כשאני במרוץ רק בעוד שלוש שנים. התהליכים הם תהליכים מאוד ארוכים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זו נקודה שצריך לדבר עליה. כל הדבר הזה שנקרא העיצוב.

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

נכון. אבל עוד לא ביטלו את זה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, לא אמרתי לבטל. תכנון נכון. אבל סתם, אתה מעורר נקודה שניפגש איתה עוד בהמשך אני אומר.

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

ואנחנו גם כיזמים לקחנו על עצמנו לעשות מחקר שבאמת מנסה לראות מה מצב העסקאות באזורי המטרו ואני חייב להגיד שאף אחד עוד לא הוכיח לי שאני טועה. יש, אגב, תוכניות שמקודמות באזורי המטרו. אני בהחלט חושב שזה נכון. הן עיקרן תוכניות ציבוריות ולא יזמיות ומרביתן תוכניות שהתחדשות עירונית שהמס בהן הוא 50%. אז זה לא שיש המון תוכניות באזור המטרו, יש תוכניות ספציפיות וזה נכון ואני מאוד שמח על כך, רק הם לא באירוע הזה של המס.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מינהל התכנון, יש לכם מספרים של תוכניות?

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

רק תגידו כמה מהם התחדשות, כי התחדשות היא מחוץ לעיר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

וגם בחלוקה הזאת של ציבורי והתחדשות שגם היא.

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

לא תוכניות ביוזמה ציבורית עם 50% היטל השבחה, כי אז אנחנו באירוע אחר. בכל אופן, הפחתת המס היא חשובה וקביעת לוחות זמנים היא חשובה. אני חושב שזה עיקרון נכון וברמת הפורץ דרך. אני חושב רק, או אנחנו חושבים, שההורדה הזאת לציר הזמן היא לא פותרת את כל הקשיים איתם אנחנו מתמודדים. כי בסופו של דבר הוועדה הזאת יושבת על נושא המס, בנושא המנגנון. היא לא הוועדה שמאשרת את הזכויות. ובסופו של דבר אנחנו צריכים ללכת ולהתמודד בוועדות בעיקר מקומיות ולנסות את היקפי הזכויות למשוך כלפי מעלה מכוח תמ"א 70 שעוד לא אושרה. יש לנו קושי גדול עם תמ"א 70, שהיא לא נדונה כרגע בשולחן, אבל היא חלק מאותו אירוע. אנחנו במכתבנו שהוצאנו עבדנו קשה בשישי בבוקר, במוצ"ש, והוצאנו לכם בראשון את המסמך. באמת מאוד מדויק. וניסינו להסביר במספרים שמאיים מה הקשר בין מיסוי לבין תוספת זכויות. ואני לא אפרט לגבי זה. אני רק אגיד שהמדרגה של ה-60 עוזרת מאוד לאירוע הזה, רק היא לא תוכל להתקיים בלי לקבל את הזכויות שידעו לאזן לנו פרויקט כלכלי. זה בסך הכול שני אירועים: מס שמושך כלפי מטה, זכויות שמושכות כלפי מעלה. וברקע אנחנו צריכים לייצר כלכליות.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

שאלה אחת בהקשר למסמך שלכם. הרחק שציינתם במסמך שלכם שהוא שצריך להוסיף בהתאם לאחוזי המס, זה מתייחס לתמ"א 70 או?

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

בוודאי שהוא מתייחס לתמ"א 70.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

זאת אומרת למינימום של תמ"א 70.

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

אנחנו מדברים תמיד על המינימום של תמ"א 70, שאני לא רוצה לפתוח אתה דיון הזה, כי אנחנו מתגלגלים למקומות אחרים. הוא הופך להיות המקסימום.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אבל בתל אביב המקסימום כרגע יותר גבוה מאשר - - -

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

לא. ברוב המקומות רחק המקסימום ב-5,000 הוא רחק המינימום בתמ"א 70. יש מקומות שזה לא בדיוק. אני לא רוצה להיכנס למקרה פרטי. אני מנסה להסביר, כמו שכבוד יושב-הראש הסביר עיקרון של תמרוץ אני מנסה להסביר את העיקרון שהדיון - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לאוזני אלה שאמורים לאשר את תמ"א 70.

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

נכון. בתמ"א 70 היא תוכנית - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוזניכם קרויות?

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

אני בטוח שהם מקשיבים לי. אין לי ספק, אנחנו בתקשורת. אני בטוח שהם מקשיבים לי.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

אביחי, סליחה, אבל זו נקודה מאוד חשובה לדעתי. סליחה על ההפרעה. כי בסוף זה לא - - -.

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

שנייה. ברשותכם אני לא רוצה להאריך.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הוא נראה לי איש לא מתבלבל כל כך.

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

אני מאוד לא מתבלבל. אני שם את האצבע על הנקודה. הנקודה היא שמדרגות מס צריכות לבוא עם מדרגות של זכויות. זה לא בשולחנה של הוועדה להחליט מה ייקבע בתמ"א 70. מה שכן בשולחנה של הוועדה, להערכתנו, זה לדבר על המנגנון. ומאחר והתוכנית היא כלכלית ואני כיזם המס שאני אמור לשלם, המס המוגבר, 60% או 75% הוא מס שמיועד למימון התשתית. אז אני חושב שצריך גם לראות את הצד של זכויות הבנייה ולא רק את צד המיסוי. ולצד זכויות הבנייה על מנת להבטיח כלכליות מינימלית. ואני לא מדבר כרגע על השמיים הם הגבול. על כלכליות מינימלית, בדומה למה שקורה בפרויקט התחדשות עירונית.

אנחנו הצענו איזה שהוא מנגנון מייעץ שמאי, שיבוא ויבחן שיש כלכליות. והמנגנון הזה לא מוצה לטובת המס. הוא מוצה לטובת הזכויות העתידיות. כי בסוף, עם כל הכבוד, אני צריך להתמודד, אני כיזם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

על איזה מנגנון אדוני מדבר?

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

מנגנון שדומה לתקן 21. שיבוא ויבחן את הכלכליות של הפרויקטים וייתן לי את הרווח המינימלי ולא את הרווח המקסימלי כדי לוודא שזכויות הבנייה שאני מקבל מאזנות את המיסוי. באותה עת שהתוכנית תאושר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אגב, אני בעניין הזה, מינהל התכנון תהיו בהקשבה.

<< אורח >> נחמה בוגין: << אורח >>

אדוני, אם אנחנו עוסקים בנושא אז הייתי מבקשת גם להוסיף מילה. פשוט חשבתי שנגיע לזה יותר מאוחר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, לא. אני אומר רק לרגע. אחרי זה אני אתן לך להוסיף.

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

בעיני זה רעיון מצוין. אני יודע שהוא מגביל אותי כיזם, אבל הוא גם מבטיח שהפרויקט יהיה כלכלי. והרי פרויקט לא כלכלי - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן. אבל אני אומר, הנושא הזה עלה בדיונים שלנו. ומבחינתי גם אין לי בעיה שייקבע בהמשך הדרך. זאת אומרת לא בחקיקה. ולכן אני אומר, אני ארצה את ההתייחסות שלכם לעניין הזה של כמו תקן 21 נקרא לזה ככה. לדעתי זה גם צריך להיות משהו יותר ברמה הוולונטרית. זאת אומרת אפשרות. לא שזה ייקבע רק בתקן הזה, אלא מה שנקרא to be on the safe side. אנחנו נחזור לזה אחר כך ואני ארצה לשמוע גם אותך כמובן, בתור האחראית על השמאים. נשיאה זה נקרא?

<< אורח >> נחמה בוגין: << אורח >>

יושבת-ראש. אני מסתפקת בלהיות יושבת ראש.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

וגם מסגן הנשיא פה, בני. אני ארצה לשמוע את ההתייחסות שלכם. אני רוצה גם לומר עוד דבר אחד. אני לא שמאי. ניסיתי להתקבל, נכשלתי. הכשילו אותי.

<< אורח >> נחמה בוגין: << אורח >>

אנחנו נשקול את זה שוב.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הייתי בהרבה דברים כאלה ברמה הציבורית כמובן, גם כראש עיר. ואתה מדבר על דברים, אני לא יכול לקבל את המוחלטות של זה. אין דבר כזה שזכויות בנייה ייקבעו רק לפי מיסוי. אחרת המדינה תיראה כך. לא יענה כבודו? אני יודע לספוג, תספוג גם אתה. דבר אחד. דבר שני, אין שום ספק, אנחנו עכשיו בתחילתו של לגלגל את האבן. האבן הזאת תקבל עוצמות אחרות אם אנחנו לא טעינו ובאמת יהיה, בוא נאמר מה שאתם צפיתם ומשהו רע מאוד שיכול לקרות שקיבלתי חלק ממנו. אבל אם זה לא נכון ואם אנחנו צודקים ואם אני בסיעתא דישמיא חושב שהבאנו החלטה נכונה. הכדור הזה יתגלגל, הזכויות שם יתעצמו, גם אם תהיה השלמה של עוד כך וכך ברחק או משהו אחר.

אני לא בא ואומר שזה לא נכון מה שאתה אומר. זה עוד כלי. זה עוד כלי, אבל זה לא משהו אבסולוטי.

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

נכון. בוודאי שזה עוד כלי.

<< אורח >> נחמה בוגין: << אורח >>

נדבר על זה בהמשך, גם לי יש מה לומר.

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

גם אפשר תמיד להוסיף זכויות בתמ"א 70. אבל אני לא נכנס לאירוע הזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

שאלתי אותם אם אוזניהם קרויות, כי הם האנשים שיצטרכו לקבל, ואני מקווה מאוד גם במהרה, את תמ"א 70. ולהכניס, לתת לה תוקף במהרה. וזה הממשלה צריכה לדאוג לזה, אדוני משרד האוצר. לשכות התכנון למיניהם. המטות ומינהל. כן? אני לא מפריע לך סתם. תאמין לי, כל מילה אני יודע מה אני מתכוון.

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

אני יודע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יופי, הלאה.

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

למדתי להכיר את זה במהלך הישיבות. בהקשר של זה נושא לוחות הזמנים אני רוצה רק לתאר לכם מהם לוחות הזמנים הריאליים שבהם אנחנו עובדים. ואני מדבר על חברה, אני עובד בחברה שהזמן הוא הפרנסה שלה, שהיא חייבת לעבוד מהר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז גם תקצר.

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

אני אקצר. אישור תמ"א 70 ייקח לפחות עוד חצי שנה. קידום תב"ע להפקדה הוא לפחות שלוש שנים. ומי שחושב אחרת טועה. תראו את הסטטיסטיקה. לאחר מכן אנחנו צריכים לאשר את התוכנית, התנגדויות וכו'. תב"ע באוברול, צודק עו"ד קמניץ, שכחתי. לפני התוכנית המפורטת שאני מגיש חייבת להיות תוכנית כוללת לכל מרחב ההשפעה של התחנה הספציפית. התוכנית הזאת היא בסמכות מחוזית. או שהיא כוללנית או שהיא מסמך מדיניות. זה לוקח בין שנתיים לשלוש. רק אחר כך אישור תמ"א חצי שנה, שנתיים-שלוש אישור תוכנית מדיניות ולאחר מכן רק לפחות שלוש שנים עד שאני מצליח להפקיד תב"ע ולאשר אותה עוד שנתיים. לאחר מכן תוכניות עיצוב ולאחר מכן היתר בנייה.

פירטנו את זה במסמך. אנחנו מדברים על הרבה יותר שנים מהשנים שהוצע בהצעת החוק הזאת. אין שום סיכוי בעולם, גם אם אני רץ מרתון, ואני לא, שאני אצליח להגיש היתר עם תוכנית שעכשיו אני מתחיל לקדם עם אישור תמ"א 70 ואישור מסמך המדיניות והפקדת תוכנית בחמש שנים. זה פשוט לא, אי אפשר להספיק את זה. גם המהירים ביותר.

לכן מה שאנחנו מציעים, מאחר ותכלית החוק זה לתמר בנייה ולהכניס הכנסות, לקבוע את החמש שנים האלה בהפקדת תוכנית בדיוק כפי שהיה החוק בוורסיה הקודמת במטרו 1. אנחנו רוצים לרוץ לפיתוח. אף אחד לא יושב על קרקעות באזורי המטרו ומחכה, גם כשתב"ע תאושר ואנחנו נרוץ להיתר. אנחנו לא צריכים שיתמרצו אותנו לרוץ להיתר. הקרקע כל כך יקרה. זה לא קרקעות פריפריאליות, אלה קרקעות באזורי ביקוש. הן יקרות מאוד ואנחנו נרוץ כולנו ונפתח אותן. אמרתי, אני היום מתחיל לקדם היתרים של תוכניות שהופקדו לפני ה-1.1.2023.

מאחר וכך, התמריץ שאנחנו בעצם מייצרים כאן, תמריץ המימוש, קורה גם באישור תוכנית ולא צריכים לחייב. אירוע המימוש האמיתי הוא אירוע אישור תוכנית. שם בעצם מתגבש המס וגם גם אם מישהו גם מוכר או קונה גם צריך לשלם את המס. לכן להצמיד את המס להיתר בנייה בעינינו זו טעות. צריך להצמיד אותו להפקדת תוכנית ולאפשר לשלם אותו באישור תוכנית. זה מאוד חשוב. בסך הכול אנחנו רצים למימוש. אף יזם שמאשר תוכנית באזורי הביקוש המאוד מאוד דרמטיים האלה, עם קרקעות כל כך יקרות שאנחנו אוספים מה שנקרא בזיעת אפנו, לא יושב על הקרקע ולא ממתין. העלויות כל כך גבוהות של המימון והאינטרס לפיתוח, שאני חושב שההצמדה להיתר היא הצמדה שגויה. גם מבחינת לוחות הזמנים וגם מבחינת אירוע המס. ואם ארז ירצה ירחיב על זה אחר כך.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה שהשארת לו. לא השארת לו הרבה.

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

ואלו הדברים ברשותך. ושוב, תודה רבה על הקשב, בכלל לא מובן מאליו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נראה בסוף לאן נגיע.

<< אורח >> אבישי קימלדורף: << אורח >>

בסוף את הכסף סופרים במדרגות, אבל את הקרדיט נותנים תוך כדי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו מודים לטכנאים בסוף. כן?

<< אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>

עו"ד ארז קמיניץ, אני מייצג את ריאליטי. מעבר לתודות ולברכות, אדוני, שאני מניח שאתה לעולם לא תהיה שמח לשמוע, אבל אני אדלג. בסופו של דבר אני חושב, למקד את מה שאבישי אמר ולבקשות שלנו. שתי בקשות: אחד, לוחות הזמנים הם לא ריאליים ולכן צריך לחשוב על לוחות זמנים אחרים. אנחנו חושבים שלוח הזמנים הרלוונטי שהכי קל לעמוד ולנסות להעריך אותו, בלי צורך בהארכות כאלה ואחרות או בלי צורך במניפולציות עתידיות הוא מועד של הפקדת התוכנית. התכנון המפורט זה המרוץ שאליו רצים היזמים, גם אם הם קבלנים, גם אם בונים אחר כך וגם אם לא. ולכן זה המועד הנכון שאליו צריך לבנות את הגאנט המבוקש שיופיע בסופו של דבר בחקיקה. זו הערה אחת אדוני.

הערה שנייה, ואני יודע שחבריי בממשלה מבקשים לייצר תמריץ לפיתוח. התמריץ לפיתוח נחזה בעיני המציע כאן, מציע התיקון, כהיתר בנייה. רק היתר בנייה מתמרץ פיתוח. ואני מבקש להגיד שהשוק הפרטי, בטח במצב של היום, בטח בגוש דן, בטח בקרקעות הכול כך יקרות כפי שתיאר אבישי, תמריץ הפיתוח הוא בהחלט הגעה לתכנון מפורט. ברגע שיש תכנון מפורט הקרקע כבר תפותח. כל עוד זה תלוי ביזמים הפרטיים והם ירצו להתקדם כמה שיותר מהר והשיח עם השלטון המקומי בהקשר הזה תמיד זה איך להתקדם יותר מהר. לא איך מה שנקרא במירכאות או שלא במירכאות לשבת על הקרקע. המצב היום בשוק שונה לחלוטין מהתקופות שבהן היו יזמים או הייתה טענה כזאת שיזמים מחכים לראות איך השוק יתנהל ויעלה, למכור כשהוא גבוה. כרגע קרקע במתחמי השפעה אחרי תכנון מפורט זה משהו שצריך לצאת לבנייה כמה שיותר מהר.

לכן שתי ההערות, גם הערה של לוחות הזמנים וגם ההערה של מהו אירוע מימוש לעניין היטל השבחה אנחנו מבקשים לקבל גם מכר כאירוע מימוש. המכר יתמרץ, אדוני, המכר יתמרץ פיתוח. כי כל היזמים שלא בונים יישאו עיניהם למכר. הם לא יישאו עיניהם להיתר הבנייה. אני מניח שיהיו הסכמים כאלה ואחרים. אבל ברור לגמרי שמכר מבחינת האירוע הזה של המטרו הוא יקדם את הפיתוח. חבל לפספס את אותם יזמים שנושאים עיניהם למכר ולא להיתרי בנייה. בסוף הם ימכרו קרקע למי שמיד ירצה לבנות בה. אז יש באירוע המכר אלמנט משמעותי של קידום פיתוח.

הדבר השני הוא שחבל לפספס את אירוע המכר גם כמקור הכנסה. בסוף זו גם תכלית החוק. החוק רוצה גם לדאוג לפיתוח, אבל גם למקור הכנסה למטרו. ואם אתה מפספס את אירוע המכר כמקור הכנסה להיטל השבחה ומס מטרו אז פספסת שורה של אירועים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. בבקשה, עיריית תל אביב.

<< אורח >> ערן פרידלר: << אורח >>

ערן פרידלר, סגן גזבר העירייה. אדוני יודע כמה הרשויות המקומיות הלכו כברת דרך מאוד מאוד ארוכה עם החוק הזה. עוד בקדנציה הקודמת שאדוני היה חבר וגם עכשיו. אבל אנחנו הסכמנו להפחתה של 20% בהיטל ההשבחה שלנו. אנחנו הסכמנו לשלם דמי השתתפות למטרו. כל זה נעשה על רקע מצב כלכלי שונה לגמרי ממה שאנחנו נמצאים בו היום.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, הם קוראים לזה 20%. אני מסביר.

<< אורח >> ערן פרידלר: << אורח >>

הפחתה מ-50% ל-40% זה הפחתה של 20% בתקבולים. כל ההסכמות האלה היו על רקע של מצב כלכלי שונה לגמרי ממה שאנחנו נמצאים בו היום. ובטח ובטח לפני שבאה הממשלה וחוקקה את קרן הארנונה. שהיום גם מדברים איתנו על לתקן את נוסחת ההצמדה של הארנונה. אנחנו לא מצליחים לקבל אישורים להיטלים בגלל סיבות כאלה ואחרות. המצב היום של הרשויות הוא לא מה שהיה אז. והיו לנו הסכמות שמה שהסכמנו אז כתשלום לדמי השתתפות וגם התשלום של ההפחתה. בזה אנחנו תרמנו את חלקנו לטובת הערך שהמטרו מוסיף לכולנו. אנחנו גם משתתפים וגם חלק מאותו מאמץ לאומי לעזור למטרו.

כרגע אני רוצה להתייחס לשני סעיפים שמצויים פה. אחד זה התיקון שמציעים פה לסעיף 19א(2). שמוסיפים עוד שנתיים באישור שר האוצר בלבד ומגדילים את, מפחיתים לנו מהיטל ההשבחה של ה-40% מפחיתים לנו עוד 6%. אנחנו מתנגדים לזה בצורה נחרצת. ואם אנחנו הולכים אחר כך לנושא של ההתחדשות, דרך אגב, אנחנו שמחים שיהיה פיתוח ורוצים באמת לעודד את הפיתוח. אבל אני באמת לא חושב שזה צריך לבוא במימון נוסף של הרשויות המקומיות.

ואם אני הולך לסעיף הנוסף של ההתחדשות העירונית שאם קבעה רשות מקומית היטל השבחה של 72% אז בתקופת התמריץ זה יורד ל-60% וזה מתחלק אחר כך שני שליש, שליש מ-60%. בסדר. אבל אם קבענו 50% אני מבקש לא לפגוע פעם נוספת בהיטל השבחה שרשויות יקבלו. זאת אומרת התמריץ יהיה רק על המדרגה הראשונה. לא יהיה במדרגות הבאות.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

בהקשר הזה חשוב לשים לב, לגבי ההערה השנייה. סעיף קטן (ה) שבעצם אומר שאם הרשויות המקומיות קובעות, היום, לפני שנכנס חוק המטרו, לפי סעיף 3(א) לחוק הקיים, חוק התכנון והבנייה, קובעות באותו אזור שיעור של 50% אז לא תחול ההפחתה של 50 ו-40.

<< אורח >> ערן פרידלר: << אורח >>

אז על אחת כמה וכמה שאין משמעות לסעיף הזה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

לא, יש משמעות. במידה שקבעתם פחות, אולי בתל אביב לא קבעתם פחות אז לכם זה - - -

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

ממש מפתיע.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

דווקא בתל אביב יש תחנה אחת שכן רלוונטית.

<< אורח >> ערן פרידלר: << אורח >>

יש לנו גם פחות.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

ככל שקבעו פחות, דווקא המטרו הוא מעלה את ברירת המחדל באופן דרמטי ל-50% אז תחול ההפחתה הזאת מ-50 ל-40. מאותו אינטרס שבעצם אנחנו עושים את ההפחתה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה בסוף כאילו תלוי בידיים שלכם. אז למה, מה החשש?

<< אורח >> ערן פרידלר: << אורח >>

יש הפחתה, ברגע שקבענו 50 ובתקופת התמריץ זה יורד ל-40 ואז מתחלק שני שליש-שליש. אנחנו מקבלים פחות מ-40% המינימלי שהיינו מקבלים.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

לא, אם קבעתם 50 זה נשאר 50.

<< אורח >> ערן פרידלר: << אורח >>

לא, זה לא נשאר 50. לא בתקופה של התמריץ.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אם קבעתם 50 לפני חוק המטרו.

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

אני אנסה רגע לעשות סדר. שנייה אחת, שנדבר כולנו על אותו נושא בהתחדשות העירונית. אנחנו מדברים עכשיו על אחרי שהחוק עבר. בסדר? לא מדבר על התקופה של לפני. אחרי שהחוק עבר. במידה והרשות המקומית קובעת 50 בתקופת החמש וחצי שנים זה יורד אוטומטית ל-40 אחרי שהחוק עבר. זאת נקודה אחת. ככל שייקבע 72 יורד ל-60. זה כרגע נוסח החוק. אם הרשות המקומית, לפני שהחוק הזה עבר, קבעה במסגרת 3(א) 50 אז גם לאחר אישור החוק, באותם מתחמים, יישאר 50. זה כאילו כרגע המצב.

אני אגיד רגע מבחינת משרד האוצר, כי שוב, לא גיבשנו פה עמדה ממשלתית. יש פה את הרשות להתחדשות עירונית שיכולה להגיד את דעתה בהקשר הזה. אנחנו חושבים שבהינתן שיש זכות בחירה לרשות, היא יכולה לבחור כביכול 60, 40 וכו', אין לנו שום התנגדות לאפשר לה לבחור גם כן 50 בתקופת החמש וחצי שנים. זאת אומרת שלא ה-50 שהיא תקבע אוטומטית יירד ל-40. היא תהיה רשאית לקבוע גם כן 50 ויישאר בתקופת החמש שנים גם 50. אבל שוב, זו עמדת משרד האוצר בלבד. אם פה נציגים אחרים בממשלה רוצים להביע את דעתם, אז בשמחה. זה רק לעניין הנקודה הזאת.

<< אורח >> תום פישר: << אורח >>

אני אתייחס רגע לגבי הרציונל של ההסדר שכתוב כרגע. תום פישר, משרד המשפטים. ככל ששיעור היטל ההשבחה שיזם צריך לשלם עלה בעקבות אישור תמ"א 70 או חוק המטר, רק במצבים האלה הוא ייהנה מאיזה שהיא הפחתה בהיטל ההשבחה, כשמדובר על מימוש בהיתר. ככל שהוא היה צריך לשלם גם קודם 50% ובעצם לא הורע מצבו, רק הרשות המקומית צריכה לחלק את זה עם המדינה, הוא ימשיך לשלם 50.

<< אורח >> שמואל זינגר: << אורח >>

רק לא נכתב ככה. סעיף קטן (ה) אומר רק התוכנית שהוגשה לפני מועד הקביעה. לא נאמר שאם כל עוד בגלל שתוכנית, תקופת הקביעה שלפי סעיף 3(א) אז יהיה 50%.

<< אורח >> תום פישר: << אורח >>

זה רלוונטי רק לתוכניות שהוגשו לפני תמ"א 70, שכביכול אם היו מתאשרות לפני תמ"א 70 אז חוק המטרו לא היה רלוונטי לגביהם ואז הם היו משלמות לפי סעיף 3(א) לתוספת השלישית. וככל שהתוכנית הוגשה לאחר תמ"א 70 אז כמובן שחל עליה כל ההסדר של חוק המטרו. ופה אין שאלה ולא תוכל לעלות טענה מצד יזם שהוא הסתמך על הקביעה ב-3(א).

אז פה אנחנו אומרים אם כביכול העלו לך את שיעור היטל ההשבחה בגלל תמ"א 70 או בגלל חוק המטרו, וזה עלה ליותר ממה שהיית צריך לשלם קודם, אז אנחנו ניתן את מה שהכנסת מציעה שתינתן הטבה של מימוש בהיתר.

<< אורח >> ערן פרידלר: << אורח >>

אז מה שאנחנו מבקשים, אדוני, זה את ההטבה הזאת על חשבון הרשות לא לתת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן. אבל אז בעצם אין לך את התמריץ.

<< אורח >> ערן פרידלר: << אורח >>

לא, נקבע 50%.

<< אורח >> שמואל זינגר: << אורח >>

אם עד היום עבד 50% בתוכניות בפינוי בינוי אנחנו חושבים שהמדרגה הזאת צריכה להישאר. ואם הרשות קבעה 50% שיהיה 50%.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אתם בעצם מציעים שלא יהיה תמריץ מיוחד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, הם טוענים, אם אני אכנס רגע לנעליים שלהם, הם אומרים מה שהיה תמיד עד היום זה עבד על 50 בגדול ולכן למרות שתיקנתם בחלק השני זה לא אמור להשפיע כאן. למה? כי פה זה היה תמיד ריאלי כביכול מבחינת הזה.

<< אורח >> שמואל זינגר: << אורח >>

זה גם נעשה אחרי בדיקות. הרשות המקומיות יושבת.

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

יותר מזה, אדוני. הרשות המקומית בהתחדשות עירונית - - -

<< אורח >> שמואל זינגר: << אורח >>

התמריץ למעשה חל על המדרגה הגבוהה. וזה נכון.

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

אני רק אגיד אדוני, בהתחדשות עירונית המצב שונה. בשונה מהמם במקומות שהם לא התחדשות עירונית הוא כובל, כי החוק קובע אותו. אין שום שיקול דעת לרשות המקומית. בהתחדשות עירונית היא יכולה לקבוע 0, 25, 50 ו-75. אז בהקשר הזה, לגבי התמריץ וכו', הרשות המקומית בהקשר של מתחמי התחדשות עירונית תדע לעשות את השיקולים שלה כדי לבוא ולהחיל את התמריץ הנדרש במתחמים האלה. אז אני שוב חוזר על מה שמבחינתנו אפשרי. ואני אומר שוב, אם הרשות להתחדשות עירונית מקבלת את העמדה שלנו בעניין הזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מקובל?

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

אני אגיד אותה עכשיו. לאפשר בתקופה של החמש שנים כביכול מדרגה נוספת לרשות המקומית. היום בנוסח הנוכחי יש לה אפשרות לקבוע 60. אם היא קובעת 72 יורד ל-60. אם היא קובעת 50 יורד ל-40. לאפשר לה מדרגה נוספת של 50 באותה תקופה של החמש וחצי שנים. 50 שיישאר 50 באותו יחס חלוקה בין המדינה לבין הרשות.

זו מדרגה נוספת, לא לבטל תמ"א. יתאפשר לה גם לקבוע 40%. 60, 50, 40 וכו' וכו', עוד מדרגה נוספת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב. אוקיי, רשות להתחדשות עירונית. מינהל התכנון. פאסיביים?

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

בהקשר הזה אנחנו לא הבנו את ההצעה. אנחנו רוצים לקיים שיח.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי. אז אני מבקש שתעשו את השיח הממשלתי הזה. חברים, משרד המשפטים, אני מבקש שתעשו את זה תוך כדי ואנחנו נחזור לזה בסוף הדיון.

<< אורח >> ערן פרידלר: << אורח >>

אני יכול להשלים רגע?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן. בקצרה, כי נעבור הלאה.

<< אורח >> ערן פרידלר: << אורח >>

כן. אני חוזר רגע לסעיף הראשון שדיברתי עליו על סעיף א(2) שאם בסופו של דבר הכנסת רוצה לאפשר הארכה של שנתיים נוספות אז הם יהיו באותם תנאים שהיו החמש שנים הקודמות להם. ואם בכל זאת תחליטו בהחלטה לקבוע שוב ברשות. ואני מבקש מאוד לא לפגוע ברשויות, כי הרשויות באמת עשו כברת דרך מאוד גדולה כאן. אז לפחות שתהיה התייעצות עם שר הפנים. באישור.

<< אורח >> שמואל זינגר: << אורח >>

יש השפעה על התקציב של הרשות המקומית. אם זה נכון שמשרד הפנים יהיה מעורב ולא רק כגורם מייעץ, אלא לפחות באישורו. מישהו צריך להגן עם עלינו.

<< אורח >> ערן פרידלר: << אורח >>

והנושא האחרון, אני לא הבנתי מה גלעד אמר לגבי המחיקה של כל ההיטל מימון. רציתי לקבל הבהרה איך אתם רואים יחושב מס המטרו בשומת ההשבחה? אני מבקש להבין את זה רגע. כי אנחנו בסופו של דבר צריכים לעשות את זה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

אתה מדבר איך תלך שומת ההשבחה?

<< אורח >> ערן פרידלר: << אורח >>

כן, כן. כי בנוסח הקודם היינו צריכים להפחית משומת ההשבחה לפי איזה מנגנון שקבעתם. ממס המטרו, כן.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

בנוסח הקודם נקבעו שני דברים: דבר ראשון נקבע שבעריכת שומת ההשבחה לא יובא בחשבון סכום היטל המימון. בסדר? הנוסח הקודם אמר קודם כל שבעריכת שומת ההשבחה לא יובא בחשבון סכום היטל המימון. ובמקביל שיהיה איזה שהוא קיזוז מהמם, אני לא עכשיו אכנס לפרטים, אבל עשינו איזה שהיא נוסחה של סכום שיקוזז ממס השבחת המטרו. אני מדבר על היטל מימון. היה חישוב של סכום שיקוזז ממס השבחת המטרו, שהוא סכום שהיה אמור לשקף את סכום היטל המימון הרלוונטי. ובנוסף נאמר שבעריכת השומה לא יובא בחשבון סכום היטל המימון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

גם הורדנו את זה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

לכן בעצם אין, לא יהיה קיזוז. אתם לא תצטרכו לחשב קיזוז מסכום המס. ובשומת ההשבחה תוכלו להביא בחשבון את סכום ההיטל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נוכל להביא בחשבון. אנחנו לא מחויבים לדעתנו זה, אבל ברור. אוקיי, הבאה בתור. מי עוד שם ביקש? בבקשה, שם ותפקיד.

<< אורח >> ענת בירן: << אורח >>

עו"ד ענת בירן, לשכת עורכי הדין, ועדת תכנון ובנייה בלשכה. אני רוצה רק להתייחס לנושא של הטבת המס או הפחתת המס רק לשלב ההיתר או רק להוצאת היתר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רק שאלה. את מייצגת את הלשכה?

<< אורח >> ענת בירן: << אורח >>

את ועדת תכנון ובנייה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

של הלשכה?

<< אורח >> ענת בירן: << אורח >>

של הלשכה, כן. יש נושא של הטבת המס, ההפחתה ל-60% לקבלת היתר בלבד. ואני מבקשת לקחת בחשבון את המצב של מכר. הרבה מאוד אנחנו נתקלים בזה היום, למשל בפערים בין הוצאת היתרים למשל בנושא של תמ"א, שיש פטור, לעומת מכר של אנשים פרטיים שאין להם פטור. והדבר הזה גורם עוול דווקא לאדם הקטן. לאזרח מן השורה שרוצה לעשות עסקה בנכס ועוד אין פרויקט ועוד אין היתר. והוא בסוף צריך לשלם את התקרה והוא לא ייהנה מההפחתה שעכשיו כולם מדברים עליה ושמחים עליה. זו פעם אחת. ואני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב שאותו שיעור מס יחול גם במכר ולא רק בהוצאת היתר.

הדבר השני הוא שזה גם מאפשר למישהו שמקדם פרויקט למכור את העסקה, בין בעסקת קומבינציה מול בעלי הקרקע או בצורה אחרת לעשות עסקה שתקדם את הפרויקט לטובת המימון, וליהנות מאותו שיעור מס. אני חושבת שזו טעות ואנחנו רואים את זה בהמון הליכים היום. שמצטברים עשרות, אם לא מאות עררים על הנושא הזה. וגם בבתי המשפט. האם צריך להיות הבדל בין שיעור מס בהיתר לבין שיעור מס במכר. ואני מבקשת שתעשו את אותו דבר, תעשו השוואה. זה יקל מאוד גם על תנודות בשוק, על עסקות בשוק. על העברת נכסים בשוק, שזה דבר שהוא גם מאוד חשוב. וגם על עסקות ביצוע אחר כך, בסופו של דבר לביצוע ומימוש הפרויקטים.

אז אני אומרת, זה טוב גם לאזרח הקטן וחשוב לשמור עליו וגם לפרויקטים גדולים ולמימוש שלהם בין חברות ובעסקאות קומבינציה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

ניצן פלדמן, סמנכ"לית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ. קודם כל אני באמת חייבת לברך. גם כי אני יודעת, אני רואה שעשית תיקונים והוועדה לקחה את זה מאוד ברצינות ונעשו תיקונים מאוד חשובים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כדי שלברכה יהיה על מה לחול.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

תן לי. זה לא בקלות יוצא לי, אז תן לי. סתם, הפעם כן, הפעם באמת כן. נעשו פה תיקונים חשובים וטיוב של הדברים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל?

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

חייב להיות "אבל", אתה יודע. קודם כל אני חייבת להסכים פה עם מה שחברי מהשטח.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עכשיו אני מצטט מהמכתב ששלחתם. הכול אני מבין, את התודה ואת הברכה. "מתכבדים להגיש את התייחסותה לבקשת הממשלה לתיקונים".

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

זה על הדיון הקודם, זה קשור לדיון הקודם. תראה, זה שאנחנו חושבים שהפרויקט חייב לרוץ ולהיות מהיר. וזה שהוועדה לוקחת את זה ברצינות זה לא סותר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

את חלק מאתנו פה. בואי, תתייחסי לנקודות שלך.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

אני אשמח להתייחס לנקודות אדוני. קודם כל, אני חייבת להסכים עם חבריי פה מהשטח ובגלל זה אני אנסה לקצר, כי חסכו לי פה הרבה מההסברים. כמובן שאבישי וארז קמיניץ וענת פה שמייצגים את השטח ומכירים אותו הכי טוב, אז חסכו לי פה הרבה הסברים של הרבה דברים.

אבל כן חשוב לי להגיד כמה דברים. חבל שהאוצר לא פה, אגב.

<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>

הוא כאן, אנחנו מקשיבים לכל רגע, אנחנו פה אתכם לחלוטין.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא רק שהאוצר כאן, אפילו - - -

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

סליחה, לא ראיתי אותך. אני מתנצל. הבן אדם החשוב באוצר אפילו.

<< אורח >> דנה פריד: << אורח >>

סגן הממונה על התקציבים גל נמצא מאחורה. כולם מקשיבים לך, תמיד.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

אני מתנצלת, לא ראיתי אותך. ראיתי רק את איציק קודם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הנה החשוב השני נכנס עכשיו.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

אז התנצלותי, פשוט לא ראיתי אותך. ראיתי רק קודם את איציק לידו. בכל מקרה, אני אשמח מאוד, מדברים כל הזמן על הנתונים. אני ביקשתי עשרות פעמים לראות את הנתונים ומעולם לא קיבלנו אותם. אז מאוד נשמח לראות את הנתונים. ואני חושבת שגם חשוב לוועדה לראות את הנתונים.

יש לי כמה דברים שכן חשוב לי לחדד. אני לא ארחיב, כי כבר את חלקם אמרו. קודם כל החמש שנים. .

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תאמרי מה שאת רוצה לומר לגבי העניין.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

רק לגבי העניין הזה. יש לי הרבה דברים להגיד שהם לא קשורים לסעיפים האלה, אבל נשמור אותם להזדמנות אחרת. התקופה של חמש שנים זה לא רק לקרן ריאליטי קשה לממש את זה. לאף אחד בשוק לא יכול לממש את זה מהגשת היתר. דיברנו על זה, אז אני לא ארחיב. אין שום אפשרות לממש דבר כזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם לא היינו הולכים עכשיו על הפקדה, על רעיון של הפקדה, היינו הולכים על זה. מה, איזה מספר את חושבת שכן? חמש לא. הבנתי. הלאה.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

אני חושבת שעשו חישוב מצוין של כמה לוקח.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אף אחד לא עשה חישוב. אני שואל שאלה.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

כן?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אינטואיטיבית. את מייצגת את היזמים. תגידי לי.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

10 להפקדה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

10.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

להיתר אתה מדבר או להפקדה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לבקשה להיתר.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

10. כי היום הרשויות לא קולטות בקשה עד שהן לא מאשרות תוכנית עיצוב. אז אתה בכלל לא תראה את זה וזה עוד יותר הולך ומתרחק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז אנחנו מנסים גם לייצר פה אינסנטיב שהרשות המקומית תדע שאם היא לא תזרז את ההליכים ותוכנית עיצוב לא תהיה שלוש שנים, היא יכולה להיות גם שנה וחצי והיא תהיה עדיין מעוצבת להפליא. ואם יידעו להזדרז עם הדברים הללו אז גם סביר להניח שלא הכול, בגלל שיש לנו עוד עתיד מעבר ל-2009. אבל הרבה מאוד תוכניות יוכלו להתקדם ולהגיע אל הבקשה להיתר.

עוד פעם, אני גם אינטואיטיבית דיברתי על הפקדה. אבל אני אומר, אני לא רוצה לאבד דבר אחד: ויסבירו אלף פעמים ויסבירו את זה 20 פעמים שהשוק יעשה את שלו וכו' וכו'. אני סומך על השוק, סומך על הרשויות המקומיות ולא סומך עליהם. אוקיי? אני בא בדבר אחד, את מיטב חלבי הוצאתי על העניין הזה כדי באמת לבוא, להביא איזה בוסט שייתן לכל העסק הזה עם הדחיפה. אם לא יירתמו כולם לדחיפה הזאת אז לא. אבל אם אנחנו מתחילים לאפשר במכר, לאפשר בזה, אז אנחנו פותחים עכשיו מדור עסקי חדש שנקרא מתחמי השפעה. עם כל הכבוד, אני לא מחויב לזה. לא אני. אני רוצה שהעסק הזה יתחיל שהשוק לא יסמן את האזורים האלה כאזורים מוכי אסון, אלא הפוך, יזרמו לשם מי שיזרמו, יקרה מה שיקרה, מי שיאחר את הרכבת יאחר. ויהיה לו שווה גם לשלם את, הוא ישלם פחות ממה שהיה צריך ב-75%.

אני רוצה להזכיר לכם, הצעת החוק הזאת הייתה חלוטה. היה חסר רק עוד הצבעה אחת במליאה.

<< אורח >> טל קדמי: << אורח >>

שתיים. שנייה ושלישית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

שתיים. צודק עו"ד קדמי, היועץ שלי.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

רגע, לגבי המס, כבר המס חוקק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

והמס.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

אבל בגלל זה הברכות, אדוני. בגלל זה הברכות. כי אתה מטפל בשורש העניין בשביל שזה ייצא לפועל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל אני לא רוצה להסתנוור מברכות ואני רוצה להיות ממוקד במה שאני רוצה להגיע. אז אני יודע, ושלא ילמדו אותי, למרות שאני לא בוגר פקולטות מסוימות כאן. אבל אני יודע טוב מאוד מה ההבדל בין הפקדה לבין זה. אני יודע טוב מאוד למה חשוב גם במכר ולא רק זה. אני יודע את הכול. אבל השאלה מה המטרה שלנו. ובמטרה הזאת הצלחתי אחרי הרבה זמן לחבר גם את האוצר לעניין הזה. שזה לא היה עוזר להם, בכל מקרה הייתי הולך על זה. אבל הם התחברו כי הם הבינו בסוף שזה בעצם מה שאנחנו צריכים לעשות. זו החובה שלנו לעשות. לכן אנחנו בעניין הזה.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

אדוני, רק חשוב לי להגיד שאנחנו לא מדברים פה על טיוב הסעיף. אנחנו מדברים פה על זה שזה באמת הוא ימומש, שמטרתו תמומש. שהמטרה שלך, שהסברת פה עכשיו, תקרה. ההערות שלנו הן ממש לא לטיוב. אחרת היו לנו הרבה יותר הערות. אנחנו מדברים פה רק על הנקודות הקריטיות שיובילו למימוש.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, כן, תגידי.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

אמרנו, קודם כל המכירה שאתה מכיר, אני לא צריכה להסביר לך, אבל זה דרמטי. וזה קריטי לשוק הסיפור של ה60%. הסבירו את זה לפניי, אין צורך שארחיב. זה דרמטי. אחרת התיקון הזה חבל. ומטרת התיקון שלה אתה מייחל לפי מה שאתה מסביר פה לא תתממש. אנחנו לא מדברים פה על טיובים. אנחנו מדברים פה על זה שמטרתך תתממש. אתה צריך פה את התקופה של החמש שנים שהסברנו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל שאלתי אותך. רגע, לא לחינם שאלתי את מה ששאלתי. רגע. אמרת לי בכנות, וזה בסדר. עזרו לך גם להגיד, זה גם בסדר. אני מסכים שיש לזה, 10 שנים. 10 שנים זה לא ריאלי להגיע למה שאני רוצה להגיע, זה הכול.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

לצערנו הרב המציאות היא מאוד מאוד עגומה, אבל זאת המציאות שלנו. אם אנחנו נגיד שזו לא המציאות שלנו לצערי הרב - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

המציאות יכלה להיות אחרת גם כן.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

הלוואי שהיא תיראה אחרת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, היא יכלה גם להישאר אחרת.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

בסדר, אבל אנחנו רוצים שחוק המטרו יקרה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כי אנחנו תכף נשמע גם את הנתונים על התוכניות וכו'.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

אנחנו נשמח מאוד לשמוע אותם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תמקדי לסיום.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

כמובן לגבי סמכות שר האוצר, אז אני מצטרפת למה שנאמר פה לפניי, לפחות שלוועדת הפנים תהיה פה איזה שהיא אסמכתה בנושא הזה. ואני רק חייבת להגיד משהו טכני לגבי הנוסח. ישבו פה הרבה אנשים והרבה עורכי דין ומשפטנים וכלכלנים ושמאים והנוסח לא מספיק מהודק. ואם פה בוועדה הוא לא מהודק, אז אני מפחדת ממה שיקרה אחר כך. אז רק להדק אותו מבחינה טכנית, לא מבחינה מהותית. זהו בינתיים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בסדר גמור. מי עוד ביקש רשות דיבור? טוב. נעבור למשרדי ממשלה.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

אם אפשר רק שאלה אדוני, ששכחתי. בתקופת ההארכה שר האוצר להבנתנו מהנוסח הוא לא יכול להאריך תקופה של פינוי בינוי או שלא הבנו נכון? תנו הבהרה לעניין הזה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

הסעיף כפי שהוא כרגע לא מוצע רק לעניין פינוי בינוי. סעיף הארכה.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

למה לא?

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>

זאת ההצעה. לפני רגע הייתה הצעה לבטל גם את התמריץ בכלל בחמש שנים הראשונות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

משרדי הממשלה?

<< אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>

אם אפשר עוד שאלה להבהרה, אם הם כבר עונים. יש את סעיף 40 שעוסק במקרקעין מיועדים שהמדינה מפקיעה ובונים מעליו. אז גם שם במקום שבו ישולם פיצוי בסופו של דבר, ישולם פיצוי לפרט, כי הוא לא רוצה לממש. מתוך זה צריך להפחית את המיסוי שהוא היה צריך לשלם. אם המיסוי שהוא היה צריך לשלם תלוי בעצם בפיתוח ומי שמפתחת זאת המדינה, אז אני חושב שזה לא יהיה הוגן להפחית ממנו מיסוי גבוה. צריך להפחית את המיסוי הנמוך יותר.

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

אנחנו נבדוק את זה. הוא בעצם אומר שיש אפשרות שהמדינה תפתח במקום הפרט. אבל מן הסתם חלף המס הוא צריך גם לשלם אותו. אז שלא ישלם את המס הגבוה של ה-72 אלא לעשות התאמות גם בהקשר הזה. אנחנו נבדוק את זה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז אני מבקש לבדוק ולדייק את זה.

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

ולדייק את הנוסח גם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

משרד האוצר, בבקשה.

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

אני אתייחס. חלק מהדברים, מינהל התכנון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לענות על כל מה שנאמר כאן. היה איזה קטע שאתה היית בחוץ שדיברה עו"ד ענת בירן. ככל שהשם יותר מפורסם כך שוכחים אותו יותר מהר. הנושא של המ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]