פרוטוקול מספר 609, ועדת החוקה, חוק ומשפט, 22/05/2018

כנסת: הכנסת ה-20
קטגוריה: ועדת החוקה, חוק ומשפט
תאריך: 22/05/2018
מקור: הקובץ המקורי באתר הכנסת

הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 609

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, ח' בסיון התשע"ח (22 במאי 2018), שעה 12:30

סדר היום:

הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו-2016

נכחו:

חברי הוועדה:

ניסן סלומינסקי – היו"ר

יעל גרמן

רויטל סויד

מוזמנים:

ע' ליועמ"ש לממשלה, משרד המשפטים

–

גבריאלה פיסמן

מנהלת מחלקת חנינות, משרד המשפטים

–

נחמה פוליטיס

מתמחה-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

–

ופא מופלח

עו"ד-יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

–

יפעת רווה

יועץ משפטי, משרד הרווחה

–

אודיה איפרגן

משפטנית, משרד הבריאות

–

שרונה עבר הדני

רמ"ד חקיקה, משרד הביטחון

–

מזי מקונן

ק' ייעוץ וחקיקה מיד"פ, המשרד לביטחון פנים

–

לימור לוי ברדה

ר' חו' יעוץ וחקיקה מיד"פ, המשרד לביטחון פנים

–

ליאורה סולטן

עו"ד, המשרד לביטחון פנים

–

רויטל גור

ס.מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה

–

חנן אהרון

סגל אקדמי, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים

–

רות קנאי

עוזרת ראשית, נציבות שירות המדינה

–

אן רייפלד-ביגמן

מנהל מחלקה וממונה ארצי על ייצוג אסירים, הסנגוריה הציבורית –

גיל שפירא

יוע"מ לנשיא המדינה, בית הנשיא

–

אודית קורילנדי סירקיס

פורום פלילי, לשכת עורכי הדין

–

רלי אבישר רווה

עו"ד, המועצה לשלום הילד

–

לירון אשל

יועץ לתכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי

–

יוסי אוחנה

יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

–

מירה סלומון

מת"ל, הוועדה לזכויות הילד

–

ורד וינדמן

ממונה חקיקה, לשכת עו"ד

–

פנחס מיכאלי

ייעוץ משפטי:

נועה ברודסקי-לוי

מנהל/ת הוועדה:

אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:

"פרטי הרישום במרשם המשטרתי

27.

(א)

המרשם המשטרתי יכלול את הפרטים המנויים להלן לגבי עבירות מסוג פשע ועוון, וכן נתונים נלווים:

(1)

מידע בדבר משפט פלילי תלוי ועומד וחקירה פלילית תלויה ועומדת, לרבות מידע על התליית הליכים כאמור בסעיף 94א לחוק סדר הדין הפלילי (להלן – מידע על תיק תלוי ועומד);

(2)

מידע על תיק שנסגר בשל אחד מאלה (להלן – תיק סגור):

(א)

החלטה שלא לחקור לפי סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי;

(ב)

החלטה שלא להעמיד לדין כאמור בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי, אלא אם כן ההחלטה ניתנה בשל חוסר אשמה;

(ג)

סגירה בהסדר לפי סעיף 67ו לחוק סדר הדין הפלילי;

(ד)

אישום שבוטל לפי סעיף 94(א) או (ב) לחוק סדר הדין הפלילי;

(ה)

אישום שבוטל בשל טענה מקדמית לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי;

(3)

מידע על משפט שעוכבו בו ההליכים (להלן – תיק שעוכבו בו ההליכים) לפי סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי;

(4)

מידע על משפט שהסתיים בזיכוי הנאשם".

אמרנו שנדון בזה כשנגיע לסעיף 32.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

הסעיף היחיד מכולם שאנחנו מבינים זה רק זה, זאת אומרת שעליו נדון, וכל האחרים – סעיף זה, סעיף זה, מה אנחנו יודעים על הסעיפים האלה?

נועה ברודסקי-לוי:

כבר נעבור עליהם, אני רק אשלים לקרוא:

"(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית המשטרה שלא לכלול במרשם המשטרתי מידע כאמור בסעיף קטן (א)(2)(א), וזאת בהתאם להוראות שייקבעו לעניין זה בפקודות המשטרה".

אנחנו מדברים עכשיו על המרשם המשטרתי, שהוא מרשם נפרד מהמרשם הפלילי שעד עכשיו דיברנו עליו, ויש בו בעצם מידע שהוא לא בדבר הרשעות, אלא מידע נוסף. זאת הרשימה של הדברים שמוצע שיהיו בו.

יעל גרמן (יש עתיד):

לפני שאנחנו צוללים לזה, אולי כדאי שנבין מה קורה עם המרשם המשטרתי – למי המשטרה נותנת את הפרטים שנמצאים במרשם המשטרתי ומי זכאי לראות אותו?

השאלה אם אתה רוצה שנעבור לסעיפים הבאים.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

כן, תתקדמי.

נועה ברודסקי-לוי:

סעיף 28:

"פרטי רישום משטרתי מהאזור

28.

כן כן, זה כבר היום. היום יש את פרט (כג) לתוספת הראשונה שמתייחס להעברת מידע מהאינטרפול ומרשויות ממלכתיות אחרות. שוב, אחד הדברים שאת מתארת זה הקושי לכלול את כל המידע הזה בתוך החוק, כי המידע הזה באמת לא נמסר בצורה שיטתית, לא נמצא כאן בצורה שיטתית, יש מדינות שאי אפשר בכלל לקבל את זה מהן, ואז אנחנו יוצרים איזשהו מצב לא שוויוני.

נועה ברודסקי-לוי:

אני ממשיכה:

"סימן ב': מסירת מידע מהמרשם המשטרתי

גישה ישירה למרשם המשטרתי

נועה ברודסקי-לוי:

אני ממשיכה לקרוא:

"מסירת מידע על תיקים תלויים ועומדים

30.

(א)

המשטרה תמסור מידע על תיקים תלויים ועומדים, לגופים ולבעלי תפקידים שהיא רשאית למסור להם מידע מן המרשם הפלילי לפי הוראות חוק זה, בעת מסירת המידע מן המרשם הפלילי.

(ב)

הגופים המנויים בסעיף 11(ב) עד (ד) רשאים למסור מידע על תיקים תלויים ועומדים לגופים ולבעלי התפקידים שהם רשאים למסור להם מידע מן המרשם הפלילי כאמור באותו סעיף, והכול בהתאם לכללים שנקבעו לפי סעיף 11(ה), בשינויים המחויבים.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תמסור המשטרה מידע על תיק תלוי ועומד שטרם הוגש בו כתב אישום, לגופים ולבעלי תפקידים כאמור בסעיפים 11 ו-12 שהמידע נדרש להם לצורך מתן זכות או ביטול זכות, אם חלפה תקופה ממועד פתיחת התיק שקבע השר לעניין זה".

למעשה, זה סעיף שכל פעם אמרנו שנגיע אליו, אותו סעיף שמדבר למי יימסר המידע על תיקים פתוחים. לפי מה שמוצע, כל אותם גופים שזכאים לקבל היום מידע מהמרשם הפלילי, יקבלו את המידע גם על התיקים הפתוחים, למעט תקופות שחשבו לקבוע בתקנות, שיגבילו תיקים שלא התקדמו ולא הוגש בהם כתב אישום, משרד המשפטים חשב להגביל את התקופה שהמידע הזה יעבור. אולי כדאי שגבי תרחיב.

גבריאלה פיסמן:

לגבי תיק תלוי ועומד, יש לנו סטטוס ייחודי. מצד אחד, אנחנו מדברים על מידע שהוא המידע הפלילי העדכני ביותר אודות אדם – נפתחה חקירה לא מזמן, היא יכולה להיות בכל עבירה, ומצד שני אנחנו מדברים על מידע שמבחינת רמת הראיות יכול להיות ברמת ראיות משתנה, ויש לנו קושי אמיתי עם זה שאנחנו מעבירים את המידע הזה לגופים לצרכי העסקה.

המנגנון שקבענו פה מצד אחד כן מאפשר לאותם גופים שרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי לקבל את המידע הזה; מצד שני הוא בא ואומר: תשמעו, ביחס לתיקים שלא הוגש בהם כתב אישום, אנחנו נקבע פרקי זמן מוגבלים, שאפשר יהיה להעביר את המידע הזה. כמובן שגם שאלת ההתחשבות בו היא עניין שצריך להביא אותו בחשבון, ובחלוף פרקי הזמן האלה שייקבעו בתקנות – ואנחנו כן התחלנו לעשות עבודה בהקשר הזה גם עם המשטרה וגם עם הפרקליטות – בחלוף פרקי הזמן האלה, אם לא הוגש כתב אישום, אותו גוף לא יוכל להמשיך ולראות את המידע.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

זה אותו גוף שכבר העברת לו, או שלא תעבירי לו?

גבריאלה פיסמן:

לגופו של עניין, הנקודה של תיקים תלויים ועומדים, מה שמכונה תיקי מב"ד, הם תיקים שלא ניתן לדעת מה מצבם, כלומר: זה תיק שגורלו לא הוכרע. על סמך תיק שתלוי ועומד, להכתים אדם באופן שיכול להישאר בהמשך, או יכול להשפיע באיזשהו אופן בעתיד, זה דבר שהוא גם נוגד את העיקרון של חזקת החפות. אנחנו חושבים שברירת המחדל צריכה להיות בכלל הפוכה, גופים לא צריכים לקבל מידע על תיקי מב"ד, אלא במקרים מאוד מפורטים לתכליות מאוד מסוימות וגופים ספציפיים שייקבעו. כאן הולכים בהצעה הנוכחית על ברירת מחדל הפוכה, כולם יקבלו תיקי מב"ד, כלומר כל הגופים שזכאים למידע על המרשם הפלילי יקבלו גם תיקי מב"ד, אלא אם ייקבע אחרת או בהתאם לתקנות וכו'. לטעמנו ברירת המחדל צריכה להיות הפוכה. המאפיינים של תיקי מב"ד, העובדה שמדובר בטענות שלא התבררו בכלל – זו יכולה להיות תלונה של שכן, זו יכולה להיות תלונה אגב סכסוך גירושים, אלה יכולים להיות דברים מגוונים אחרים, שאין בהם תשתית מינימלית ושאחר כך מתבררים כעורבא פרח, ובכל זאת הדבר הזה ישמש כדי להכתים שמו של אדם בניגוד לעיקרון החפות בזמן שברירת המחדל צריכה להיות בכלל הפוכה. לכן אנחנו מציעים לשנות את התפיסה הזו ולהפוך את ברירת המחדל.

גבריאלה פיסמן:

אם זו עבירה שנחשבת by the book לעבירה יחסית קלה, שהקשר שלה לתפקיד הוא יחסית נמוך, למרות שאני לא יודעת כלום ושום דבר לאן התיק הזה הולך, כנראה שאני אקבל אותו על תנאי לפי התפתחות התיק ואעקוב אחרי התפתחות התיק ככל שאני יכולה. אם אני אראה שיש קשר אינהרנטי, אני אצטרך לפסול אותו, גם אם החוקר חושב שבתיק אין כלום, כי אז אם החוקר יאמר לי את זה, אני לא - - -

רות קנאי:

הדיון בוועדה בנושא הזה היה גם כן חם – לא כל כך חם כמו פה, אבל הוא היה חם – כי באמת כמו שאדוני אמר, יש פה איזו שקילה מסוימת. אני חושבת שבסופו של דבר ההחלטה היא ברורה, שלא הכול מקבלים וכבר דבר אחד נעשה פה, שעד שלא מוגש כתב אישום, מוגבלות התקופות. היום זה לא כל כך פשוט, אבל יש פה עניין של הגבלת התקופות עד שלא מוגש כתב אישום. אחרי שמוגש כתב אישום, אין לנו הגבלה.

מה עומד מאחורי זה? שהרבה מאוד תיקים לא מגיעים לכתב אישום, ולכן שם צריך לעשות הגבלה יותר גדולה. בוא נדבר רק על אלה שעוד לא הוגש כתב אישום, ויש לנו באמת כאלה שאנחנו מאוד רוצים שכן יבוא המידע, ויש כאלה שאנחנו באמת לא רוצים שיעבור המידע.

לומר שבוודאי יפסלו אותו – זה על כל המרשם הפלילי אפשר לומר: אל תתנו מרשם פלילי, כי בוודאי ייקחו את האדם שאין לו מרשם פלילי, בגופים שכן מקבלים עד ההתיישנות. ברור לי שיש הבדל קטן – הוא לא כל כך קטן אפילו, כאן זה רק מב"ד וכאן זה תיק סגור – אבל עצם האמירה הזאת, שברור שלא יקבלו, היא קצת קשה, כי היא חלה גם בתיקים שיש הרשעות.

אבל לגופו של עניין, אני חושבת שבסופו של דבר, אנחנו נחלקים בשאלה איפה אנחנו שמים את ברירת המחדל, פה בעצם המחלוקת. יכול להיות שאפילו אם נעבור לברירת מחדל הפוכה, כמו שהסנגוריה רוצה, שבדרך כלל לא מעבירים ורק נאמר כאן וכאן וכאן וכאן מעבירים, וכשאנחנו אומרים כאן וכאן וכאן מעבירים, בוודאי זה ישפיע גם על התקופות, ויכול להיות שנעשה את זה לתקופות יותר קצרות, יותר ארוכות, לפי סוגי העבירות ולפי כל מיני נושאים אחרים. בסופו של דבר, יתכן שההבדל לא יהיה כל כך גדול. הוא יהיה גדול מבחינת האמירה, מבחינת התחושה שמב"ד הוא פחות מאשר תיק שיש בו הרשעה, אבל אפשר גם בברירת המחדל ההפוכה להגיע לדברים שהם יהיו די דומים למקרים שמוצעים פה.

עוד הערה אחת על מה שמוצע פה. אני חושבת שבוועדה מאוד רצינו, שזה לא יהיה תקופות שיקבע השר, אלא זה כבר יהיה באופן עקרוני בחוק קצת מפורט יותר בחוק. זה מבחינת הוועדה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

בסדר, עוד לא הגעתי לזה.

רות קנאי:

אני חושבת שעמדו מאוד על זה שיש פה קביעה בחוק ולא בתקנות.

ההבדל בין מרשם משטרתי ומרשם פלילי אמור להיות מאוד ברור בתוך הדפים שמקבלים, ויש לזה כבר משמעות מסוימת. חשוב גם לזכור, שהמקרים שאדוני דיבר עליהם – אני זוכרת משהו מהמקרה הקודם – הם לא היו רוב המקרים. הרי רוב המקרים יהיו מקרה שאתה פעם ראשונה מבקש, ואז אנחנו אומרים: אם זאת חצי שנה ראשונה או שנה או שנתיים, לא משנה, תקבל, ואם לא – לא תקבל, ואין לה שום דבר בראש. הרי המקרים שזאת בקשה חוזרת הם לא רוב המקרים, הם המיעוט של המקרים. רוב המקרים יהיו הבקשה הראשונה. לכן יש משמעות לזה שיהיו תקופות שתקבל ויהיו תקופות שלא.

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]