פרוטוקול מספר 15, הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בהצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (פ/1989/20) , 10/07/2018

כנסת
הכנסת ה-20
קטגוריה
הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בהצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (פ/1989/20)
תאריך
10/07/2018
מקור
הקובץ המקורי באתר הכנסת

הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 15

מישיבת הוועדה המשותפת

לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט

לדיון בהצעת חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (פ/1989/20)

יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ח (10 ביולי 2018), שעה 10:00

סדר-היום:

הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.

נכחו:

חברי הוועדה:

אמיר אוחנה – היו"ר

אברהם נגוסה – מ"מ היו"ר

ניסן סלומינסקי– יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

יוסף ג'בארין

יעל גרמן

ציפי לבני

רויטל סויד

מיכל רוזין

חברי הכנסת:

קארין אלהרר

דוד אמסלם

זוהיר בהלול

מסעוד גנאים

ג'מאל זחאלקה

תמר זנדברג

דב חנין

אחמד טיבי

מיכאל מלכיאלי

קסניה סבטלובה

בצלאל סמוטריץ

איימן עודה

עודד פורר

אלעזר שטרן

עאידה תומא סלימאן

פנינה תמנו

נכחו:

מוזמנים:

היועץ המשפטי לכנסת איל ינון

רז נזרי

–

המשנה ליועמ"ש, משרד המשפטים

מיכאל ויגודה

–

ראש תחום משפט, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים גיל ברינגר

–

עו"ד, יועץ שרת המשפטים לענייני כנסת וממשלה, משרד המשפטים ירדנה קופ יוסף

–

עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אריאל צבי

–

עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נדים עבוד

–

משפטן מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מעיין סולברג

–

מתמחה, משרד המשפטים

אודליה אדרי

–

מנהלת מח' בלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין

אלכסנדר יעקובסון

–

מרצה, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים ידידיה שטרן

–

סגן נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

דורון סלע

–

אחראית קשרי ממשל, המכון הישראלי לדמוקרטיה

חגי ויניצקי

–

ראש מכון בגין למשפט וציונות, מרכז מורשת בגין

חובב ינאי

–

נציג ארגון שתי"ל, מייסודה של הקרן החדשה לישראל עינת קורמן

–

נציגת תנועת אורות

אורלי ארז לחובסקי

–

מנהלת המחלקה המשפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה בועז אחד העם

–

יו"ר, המרכז הישראלי ללימודי חירשות

עדי יהודה ארבל

–

נציג המכון לאסטרטגיה ציונית

דן שמחה רוטמן

–

יועמ"ש התנועה למשילות ודמוקרטיה

גלעד קריב

–

מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת

מיכל שמעון

–

נציגת פורום קהלת

רון גרליץ

–

מנכ"ל שותף, עמותת סיכוי

אליהו יצחק

–

חבר בארגון "המלחמה בעוני"

ראובן רוני שלום

–

מזכיר ההנהלה הציונית, סוכנות יהודית

דוד דהאן

–

יו"ר ודובר, הארגונים החברתיים בכנסת

ייעוץ משפטי:

גור בליי

אפרת חקאק

מנהל הוועדה:

אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:

רונית יצחק

הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

היו"ר אמיר אוחנה:

בוקר טוב, אנחנו מבקשים להתחיל גם אם זה בלי שידור. בוקר טוב לכולם. אני קודם כול רוצה להתנצל על השעה. חלק מהחברים כאן חזרו מאוחר מאוד מאוד בבוקר - -

דב חנין (הרשימה המשותפת):

לא, זה גם מוקדם מאוד, מוקדם בבוקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

- - מהדיון במליאה, לכן בכל זאת עיכבנו בשעה את הדיון שהיה אמור להתחיל בתשע, עיכבנו אותו לעשר, והוא גם מתעכב עוד רבע שעה מעבר לעשר.

קריאה:

- - -

היו"ר אמיר אוחנה:

הם בדרך, שיצטרפו אלינו, מאה אחוז. כמובן שהיום נסיים להקריא את חוק-יסוד: הלאום. לאחר מכן נודיע על מועד להסתייגויות, ונדון גם בהן כמובן. יפתחו את הדיון אחרי דבריי היועץ המשפטי של הכנסת ונציג היועץ המשפטי לממשלה; לאחר מכן היועץ המשפטי של הוועדה יקריא את החוק, וכל אחד כמובן יתייחס לנושא שהוא רוצה להתייחס ולמה שקרוב לליבו.

אבל אחרי שהורדנו מהחוק הזה את ההכפפה הדמוקרטית ליהודית, ואחרי שהורדתי מהחוק הזה את המשפט העברי, אז מה שנשאר לרשום - - -

ציפי לבני (המחנה הציוני):

ואחרי שהורדת את השוויון שקיים במדינת ישראל.

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

והורדת את הנגישות.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

מה שנשאר להוריד זה רק את האפרטהייד. תורידו את האפרטהייד, יהיה טוב.

קריאות:

- - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דב חנין, זה יהיה דיון סוער.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

אוקיי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל אנחנו צריכים לנהל אותו, ולכן אני גם לא אמנע מלקרוא קריאות ראשונות, שניות ושלישיות, וגם להוציא חברים ככל שיהיה צורך. אז אני מבקש מכם. אז הביקורת שעכשיו יש על החוק היא בעיקר סביב סעיף 7(ב), וקראתי את מכתבו של הנשיא.

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

איך אתה קובע שזה סעיף 7(ב)? גם סעיף השפה, גם - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

בוודאי, יש סעיפים רבים נוספים, אבל זאת עיקר המחלוקת כרגע, לפחות אם נאמר כך - -

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

נו, זאת מחלוקת בתוך הקואליציה.

היו"ר אמיר אוחנה:

- - במכתבו של הנשיא, ואנחנו מכבדים את הנשיא, ואנחנו מכבדים גם את היועץ המשפטי של הכנסת שיאמר את דבריו, ונציג היועץ המשפטי לממשלה. אני רוצה לומר מילה.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

מכבדים, זאת הכוונה לא מתכוונים להקשיב.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דב חנין. ואני רוצה לומר מילה על צביעות. למה צביעות? משום שכשאני קורא את מכתבו של הנשיא, אני לא יודע אם להאזין לנשיא ריבלין או לפוליטיקאי ריבלין.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

לא, לא, לא, הבמה הזאת לא כדי לתקוף את הנשיא.

רויטל סויד (המחנה הציוני):

תתבייש לך. תתבייש לך לדבר ככה על הנשיא ריבלין.

קריאות:

- - -

פנינה תמנו (יש עתיד):

- - - להגן על מדינת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לבני, קריאה ראשונה; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, קריאה ראשונה. תודה. משום שכשאני קורא את מכתבו, ואני נזכר שב-18 ביולי 2007 - -

ציפי לבני (המחנה הציוני):

לא, לא, הבמה הזאת לא ניתנת לך לתקוף את הנשיא, תדבר עניינית.

היו"ר אמיר אוחנה:

- - שלשום – לבני, קריאה שנייה.

רויטל סויד (המחנה הציוני):

אנחנו לא ניתן לך לתקוף את הנשיא.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תשכח, תשכח, תראה איזה זיכרון - - -

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

דבר לעניין, מה יש לך?

דב חנין (הרשימה המשותפת):

מה הבעיה?

קריאות:

- - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אם הנשיא - -

פנינה תמנו (יש עתיד):

נשיא מדינת ישראל מחויב, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

- - מכניס את ידיו לפוליטיקה, אז - - - If you can't

פנינה תמנו (יש עתיד):

זאת לא פוליטיקה, זה צביונה של מדינת ישראל.

קריאות:

- - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, קריאה ראשונה.

פנינה תמנו (יש עתיד):

מה, קשה לך לשמוע אותי?

ציפי לבני (המחנה הציוני):

גם הנשיא לא יוכל להתקבל ליישוב שאמיר אוחנה גר בו, כנראה.

היו"ר אמיר אוחנה:

רויטל סויד, קריאה ראשונה.

רויטל סויד (המחנה הציוני):

מה פעם ראשונה?

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

אתה עושה טרור. זה טרור מה שאתה עושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברים, אני רוצה לספר לכם - - -

רויטל סויד (המחנה הציוני):

בוא תתמודד עם ההצעה, תתמודד עם חוות הדעת של היועץ המשפט איל ינון.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מתמודד. אני אתמודד עם הכול.

רויטל סויד (המחנה הציוני):

אל תלך ותכפיש את הנשיא ריבלין פה.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

הנשיא לא יוכל לגור ביישוב - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת רויטל סויד, קריאה שנייה.

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

אבל אתה מאשים את היועץ המשפטי, זו אותה עמדה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוסף ג'בארין, קריאה ראשונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה מאשים את היועץ המשפטי בצביעות, הרי זו אותה עמדה.

פנינה תמנו (יש עתיד):

אנחנו נלחמים על צביונה של מדינת ישראל, אין - - -

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

אבל זו אותה עמדה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ואני לא אהסס להוציא, אני אומר לכם.

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

הרי זו אותה עמדה.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

אתה רוצה להישאר לבד, אמיר?

היו"ר אמיר אוחנה:

אני לא רוצה להישאר לבד, אבל אם לא תיתנו לי לנהל את הדיון, אז אני אעשה אותו גם אם אני אשאר לבד.

פנינה תמנו (יש עתיד):

לא ימין ולא שמאל ולא מרכז, נלחמים על צביונה של מדינת ישראל.

רויטל סויד (המחנה הציוני):

תתמודד עם חוות הדעת המשפטית, אל תכפיש את הנשיא.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל אתה יודע מה, לא אשאר לבד.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

זה הכול, קריאת ביניים.

היו"ר אמיר אוחנה:

שימו לב, ב-18 ביולי 2007 עברה בקריאה טרומית בכנסת בתמיכת הקואליציה, אני רוצה להזכיר, הקואליציה של קדימה, ציפי לבני - -

תמר זנדברג (מרצ):

מה אתה עכשיו סוגר חשבונות? לא הבנתי, מה זה קשור ל-2007?

היו"ר אמיר אוחנה:

- - חברה בכירה בקואליציה - -

רויטל סויד (המחנה הציוני):

אנחנו לא בסניף מרכז הליכוד, אל תסגור חשבונות עם ריבלין.

היו"ר אמיר אוחנה:

- - הצעת חוק – תמר זנדברג, קריאה ראשונה. אתה מנהל לי את הקריאות, אסף?

אסף פרידמן:

כן.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

תמר זנדברג (מרצ):

בשביל הפנקסנות הזו אתה הולך להעביר חוק-יסוד. תתבייש.

היו"ר אמיר אוחנה:

עברה בתמיכת הקואליציה הצעת חוק הקובעת כי אדמות קק"ל יוקצו ליהודים בלבד.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

מדינת ישראל תהיה פתוחה - -

היו"ר אמיר אוחנה:

ההצעה מיועדת לעקוף את פסק דין קעדאן. עכשיו, מילא - - -

ציפי לבני (המחנה הציוני):

- - לעלייה יהודית ותשקוד על פיתוח הארץ - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לבני, את בקריאה שנייה, אני רוצה להזכיר לך.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

- - לטובת כל תושביה. פיתוח הארץ לטובת כל תושביה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לבני, קריאה שלישית. אני מבקש להוציא את חברת הכנסת לבני. תודה.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

לא יוצאת.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא יוצאת. תצאי.

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

אדוני, אני פה חמש דקות, לא הייתה אף קריאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי.

פנינה תמנו (יש עתיד):

למה? למה להוציא? למה עוד הפעם הוצאה כזאת מהירה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי, קריאה ראשונה. חבל שאת יוצאת, אבל את לא תפריעי.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

לא יוצאת.

היו"ר אמיר אוחנה:

את לא תפריעי.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

לא יוצאת. בכוח אם אתם רוצים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לבני, לצאת החוצה. תודה.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

על קריאת מגילת העצמאות אתה מוציא אותי מהדיון?

רויטל סויד (המחנה הציוני):

תתבייש לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. לצאת החוצה.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

על קריאת מגילת העצמאות.

היו"ר אמיר אוחנה:

לצאת החוצה.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

על קריאת מגילת העצמאות?

היו"ר אמיר אוחנה:

לצאת החוצה. תודה.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

ממשלה גזענית.

היו"ר אמיר אוחנה:

ציפי לבני הייתה חברה בכירה בקדימה אז - -

ציפי לבני (המחנה הציוני):

ממשלה שמפרקת את המדינה.

היו"ר אמיר אוחנה:

- - אבל בכל זאת החוק עבר בתמיכת - -

ציפי לבני (המחנה הציוני):

ממשלה שמוחקת את מגילת העצמאות.

(חברת הכנסת ציפי לבני יוצאת מאולם הוועדה.)

היו"ר אמיר אוחנה:

- - קדימה. עכשיו, מילא חברים בקואליציה שהצביעו בעד, ואתם יודעים, משמעת קואליציונית וזה, אבל שימו לב לחבר באופוזיציה שהצביע בעד, החבר רובי ריבלין. אז אני לא יודע למי להאזין, לנשיא ריבלין או לפוליטיקאי ריבלין.

פנינה תמנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש - -

קריאות:

- - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אם יש בכלל הבדל בין השניים.

פנינה תמנו (יש עתיד):

- - נלחמים על צביונה של מדינת ישראל.

רויטל סויד (המחנה הציוני):

אנחנו לא במרכז הליכוד עכשיו.

פנינה תמנו (יש עתיד):

אפשר להגיד משהו?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא עכשיו.

היו"ר אמיר אוחנה:

כשתינתן לך זכות הדיבור, ותינתן לך.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

אפשר הערה לסדר?

היו"ר אמיר אוחנה:

מה ההערה לסדר?

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

ההערה לסדר שאני מבקש מכבודו לנהל את הישיבה עם מינימום, אפילו מראית עין - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

עם מינימום הפרעות.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

אם נשמיע, הכול בסדר.

היו"ר אמיר אוחנה:

נכון?

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

של ממלכתיות, של מתן כבוד לאופוזיציה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

היום להיות ממלכתי זה להיות שמאלני - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

כן.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

לאפשר לאופוזיציה להתבטא.

פנינה תמנו (יש עתיד):

לא, להיות ממלכתי זה אומר שאתה לא תפלה אחרים, ואתה לא תראה אותם סובלים ותשתוק וגם תעגן את זה בסעיף.

תמר זנדברג (מרצ):

זה גזענות - - -

פנינה תמנו (יש עתיד):

ככה זה, אה, של פריבילגים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו חוזרים לדיון.

פנינה תמנו (יש עתיד):

תפלו, תמשיכו להפלות, בואו נראה מה יצא מהיהדות.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

תקנון הכנסת קובע שיושב-ראש הוועדה צריך לנהל את הישיבות ביושר למען הסדר-הטוב.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מנהל אותן בשיא היושר.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

ולאפשר לכולם, ולא להפוך את זה לבמה שאתה התחלת להתבטא, לתקוף אנשים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת זחאלקה.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

לתקוף את כל העולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת זחאלקה, מי שיבקש - - -

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

יש מראית עין, יש מינימום. אני מבקש באמת - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת זחאלקה, שמעתי אותך.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

- - כי הנושא חשוב, שאנחנו לא נדון כאן בצעקות. צריך לדון בעניין עצמו.

פנינה תמנו (יש עתיד):

נראה אם הוא יאפשר לנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה רוצה להגיע לקריאה? אישרתי לך הערה לסדר.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

תחסל חשבונות - - -

פנינה תמנו (יש עתיד):

אז תאפשר לנו לדבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

שמענו אותך. כל אחד יקבל את זכות הדיבור, וככל שתהיינה הערות ענייניות אז גם נשמע אותן. אבל הדיון הזה יתנהל - - -

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

אז תשמיע אתה, תהיה ענייני.

היו"ר אמיר אוחנה:

הדיון הזה יתנהל - - -

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

אתה לא ענייני, עם כל הכבוד. אתה לא ענייני.

היו"ר אמיר אוחנה:

אף אחד, כולל אתה, חבר הכנסת זחאלקה, אף אחד לא יפוצץ את הדיון הזה. לא יקרה.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

לא מפוצץ, אני מבקש דיון ענייני.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני רוצה להזכיר לכם - - -

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

ניהול ענייני של הישיבה. אתה מנהל את הישיבה בצורה לא עניינית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת זחאלקה, אתה בקריאה ראשונה.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

אתה מתחיל לתקוף את כל העולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה בקריאה ראשונה.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

משתיק חברי כנסת. יש לנו זכות לדבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת זחאלקה, אתה בקריאה ראשונה, אתה אפילו לא שומע.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

ואפילו זכות לקריאת ביניים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני רוצה להזכיר לכם, חברים, שחמישה ימים אחרי שהעברנו את החוק הזה בקריאה ראשונה, כולל סעיף 7(ב), כותרת גדולה יצאה בעיתון "הארץ" על כך שבכפר ורדים ביטלו מכרזים, כי הזוכים היו יותר מדי, איך לומר? ערבים. טוב, אמרתי בטח כפר ורדים איזו התנחלות קיצונית בשומרון, וכו'.

תמר זנדברג (מרצ):

גרוע מאוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

הלכתי לבדוק מה תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת העשרים בכפר ורדים.

תמר זנדברג (מרצ):

אני לא מבינה דוגמה למה זה. מה זה הרשומון הזה?

היו"ר אמיר אוחנה:

אתם יודעים מה מצאתי, חברת הכנסת זנדברג? ש-15% הצביעו למרצ - -

תמר זנדברג (מרצ):

אז רע מאוד. מה זה קשור?

היו"ר אמיר אוחנה:

- - עוד 15% ליש עתיד - -

קריאות:

- - -

היו"ר אמיר אוחנה:

- - וכמעט מחצית הצביעו למחנה הציוני.

פנינה תמנו (יש עתיד):

מה זה קשור? בוא נדון ערכית. אני מבקשת ממך, אדוני היושב-ראש, תפסיק להפוך את זה לפוליטי.

קריאות:

- - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברים, כפר ורדים זה אתם.

תמר זנדברג (מרצ):

מה זה הדבר הזה?

היו"ר אמיר אוחנה:

זה לא הימין, זה לא הליכוד, זה את.

פנינה תמנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, זה דיון ערכי, זה דיון על צביונה של מדינת ישראל.

קריאות:

- - -

היו"ר אמיר אוחנה:

עכשיו לסיום, ולפני שנעבור ליועצים המשפטיים, אני רוצה לומר משפט. הבעתי את דעתי, ואני מביע אותה כאן, גם לי הסעיף הזה לא נוח, גם לי הסעיף הזה לא נשמע טוב. אבל נשאלת השאלה האם הרעיון הציוני והיכולת שלנו, למשל, לייהד את הגליל, להקים יישובים יהודיים פסה מן העולם או שהיא עדיין קיימת? האם אנחנו יכולים לעשות זאת? האם הציונות - - -

קריאות:

- - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אוחנה, אתה גר בגליל או אני גר בגליל? מי גר בגליל?

היו"ר אמיר אוחנה:

מה זה אומר? שאתה יותר חכם? מי שגר בגליל יותר חכם?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מי גר בגליל? אתה או אני?

תמר זנדברג (מרצ):

תתבייש לך.

פנינה תמנו (יש עתיד):

האם סעיף כזה היה עובר במדינה בעולם והיהודים לא היו מזדעקים? אם סעיף כזה היה עובר במדינה אחרת בעולם כל היהודים היו מזדעקים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אומר לכם שמי שטוען שהחוק הזה הוא גזעני, כמוהו כמי שטוען שהציונות היא גזענות, והיא איננה.

תמר זנדברג (מרצ):

תתבייש לך.

פנינה תמנו (יש עתיד):

איזו השוואה.

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

זה ביטוי גזעני לציונות, אני אומר לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

הציונות היא התשובה לגזענות.

פנינה תמנו (יש עתיד):

באמת?

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

זה ביטוי גזעני.

פנינה תמנו (יש עתיד):

באמת? ציונות אומרת להדיר את האחר? תגיד לי, האם ציונות אומרת להדיר את מי שלהט"ב, את מי ששחור, את מי שלא דומה לך? אם כזה סעיף היה עובר בעולם - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

פנינה תמנו שטה, את - -

פנינה תמנו (יש עתיד):

מה?

היו"ר אמיר אוחנה:

- - בקריאה. באיזה קריאה את?

פנינה תמנו (יש עתיד):

שנייה.

היו"ר אמיר אוחנה:

שנייה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זה לא בסדר.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

הנה, כתוב פה התיישבות - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הצבא בונה שכונות - - -

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

הבעיה שיום אחרי זה הוא - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא נכון, אתה שקרן, לא, לא בסדר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברים, אני שמעתי - - -

קריאות:

- - -

דוד אמסלם (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, יש לי בקשה, ברשותך, יש פה יותר מדי רעש, אני לא יכול לשמוע אותך.

קריאות:

- - -

דוד אמסלם (הליכוד):

אחר כך אל תיבהל מהצעקות, אנחנו רוצים לשמוע אותך בניחותא.

איימן עודה (הרשימה המשותפת):

אמיר, האם זאת המולדת שלנו או לא? באמת, תשיב על השאלה הזאת. האם זו המולדת שלנו או לא? תשיב על השאלה הזאת, בבקשה.

פנינה תמנו (יש עתיד):

אמיר, אתה עורך דין, אתה מספיק חכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה מוכן לשבת?

איימן עודה (הרשימה המשותפת):

לא, אבל זו שאלה חשובה. הנה, ישבתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אשמע אותך.

איימן עודה (הרשימה המשותפת):

תשיב על השאלה הזאת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אשמע אותך באריכות, אבל לא לפוצץ ולא להפריע בדיון.

איימן עודה (הרשימה המשותפת):

המולדת שלנו או לא? תשיב על השאלה הזו.

קריאות:

- - -

איימן עודה (הרשימה המשותפת):

זו שאלה חשובה ביותר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אמסלם, רצית להעיר.

דוד אמסלם (הליכוד):

רציתי להעיר - - -

איימן עודה (הרשימה המשותפת):

ואז, האם זו המדינה שלנו או לא? אז תשיב על השאלה.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

רגע, אם יש איזו הזדמנות להערות, גם אני רוצה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם אפשרתי לזחאלקה הערה לסדר, אני אאפשר גם לאמסלם הערה לסדר.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

אני מבקש הערה לסדר.

דוד אמסלם (הליכוד):

אני פשוט רוצה לשמוע אותך, ויש פה בריונות אלימה מילולית.

היו"ר אמיר אוחנה:

נכון, אתה צודק.

דוד אמסלם (הליכוד):

אני רוצה לשמוע אותך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה צודק.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

השמיעה שלך סלקטיבית.

היו"ר אמיר אוחנה:

מייד נמשיך בהוצאת ח"כים שמפריעים לדיון.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

אתה לא שמת לב לבריונות שלו? מעניין שלא שמת לב.

קריאות:

- - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אומר משפט אחרון.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

לא מותר ליושב-ראש להיות בריון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת זחאלקה.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

לא מותר לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה בקריאה שנייה.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

אני מדבר עם אמסלם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה בקריאה שנייה. תודה.

דוד אמסלם (הליכוד):

רק על זכות דיבור תדבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

עכשיו אני אומר משפט אחרון, ואנחנו עוברים ליועצים המשפטיים.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

שאלה לסדר.

היו"ר אמיר אוחנה:

כן.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

אדוני היושב-ראש, שאלה הכי חשובה, מתי הפריימריז בליכוד?

היו"ר אמיר אוחנה:

לפני הבחירות. מתי הבחירות?

דב חנין (הרשימה המשותפת):

אתם יודעים.

קריאות:

- - -

רויטל סויד (המחנה הציוני):

בקרוב מאוד.

איימן עודה (הרשימה המשותפת):

אמיר, אני מבקש הערה, בבקשה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אגב, בליכוד לפחות יש פריימריז, מפלגה דמוקרטית.

איימן עודה (הרשימה המשותפת):

אמיר, אני מבקש הערה, בבקשה, אני צריך לצאת.

היו"ר אמיר אוחנה:

כן.

איימן עודה (הרשימה המשותפת):

אמיר, תשיב לי על השאלה הזו.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, אני לא משיב לשאלות. סליחה, אני לא משיב לשאלות.

איימן עודה (הרשימה המשותפת):

האם זו המולדת שלנו או לא?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא משיב לשאלות.

איימן עודה (הרשימה המשותפת):

אם כן, האם זו המדינה שלנו או לא?

היו"ר אמיר אוחנה:

זו לא הערה לסדר, תודה, חבר הכנסת עודה.

איימן עודה (הרשימה המשותפת):

האם זו המדינה שלנו או לא? תשיב לי על השאלה הפשוטה הזו.

היו"ר אמיר אוחנה:

אל תאלץ אותי לקרוא גם לך.

איימן עודה (הרשימה המשותפת):

שאלה פשוטה. אין תשובה.

היו"ר אמיר אוחנה:

הערה אחרונה, ואנחנו עוברים ליועצים המשפטיים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

גם לי יש הצעה לסדר.

היו"ר אמיר אוחנה:

הצעה אחרונה לסדר, חבר הכנסת שטרן, בבקשה. וזו הצעה לסדר, באמת?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ממש.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אני מציע לך שבסדר הדברים בהתחלה תתנצל לפני נשיא המדינה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. אני דוחה את בקשתך, וזו לא הערה לסדר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זאת הערה לסדר-היום.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני דוחה את בקשתך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שתפתח את סדר-היום בהתנצלות לפני נשיא המדינה.

היו"ר אמיר אוחנה:

דוחה את בקשתך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

טוב, בסדר.

היו"ר אמיר אוחנה:

שמעתי מחלק מהחברים כאן שיש הצעות שנותנות מענה טוב יותר לפסק דין קעדאן, ומצד שני הן פוגעניות פחות. אז אני אומר, נשמע את כל ההצעות, ואנחנו בהחלט מוכנים לשקול ומוכנים בלב פתוח - -

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

מה הבעיה עם קעדאן? לא הבנתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

- - ובנפש חפצה לשמוע את התשובות.

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

מה הבעיה עם פסק דין קעדאן? לא הבנתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור עוברת - - -

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

מה הבעיה עם פסק דין קעדאן?

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד מעט נשמע.

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

שקובע שוויון?

היו"ר אמיר אוחנה:

בוא לא נמצה את הדיון.

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

לא, באמת, מה הבעיה עם קעדאן?

היו"ר אמיר אוחנה:

בוא לא נמצה את הדיון בדברי הפתיחה, אנחנו כאן לשעות ארוכות.

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

שקובע שוויון בין יהודים לערבים? מה הבעיה?

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו כאן לשעות ארוכות. אגב, הנשיא ברק, שלא חשוד באיזה לאומניות יוצאת דופן, אמר שההחלטה בפסק דין קעדאן הייתה הקשה ביותר שהוא נתן. כלומר, זה לא הטובים נגד הרעים, בני האור נגד בני החושך. הוא כך אמר, אז כנראה שיש בזה משהו.

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

ולכן אתה הופך אותה עכשיו?

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני היועץ - - -

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

עכשיו אתה רוצה להפוך אותה?

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, לפני היועץ המשפטי לכנסת ולממשלה ביקש חבר הכנסת ניסן סלומינסקי לומר משפט אחד, ולאחר מכן נעבור אליהם. בבקשה.

ניסן סלומינסקי (הבית היהודי):

מאחר שהיושב-ראש אמיר אמר שהוא יוציא את הנושא של משפט עברי מהחוק, אז רציתי להגיד שזה לא על דעתי, כי מבחינתי עדיין זה נמצא בפנים, ונראה איך זה יתגלגל. אבל מבחינתי עדיין הוא נמצא בפנים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, אדוני. אדוני היועץ המשפטי לכנסת.

דוד אמסלם (הליכוד):

אני הייתי מציע שאתה תגיש את זה כהסתייגות וכשיהיה לנו זמן, נרוויח זמן לגבי הנושא.

היו"ר אמיר אוחנה:

אוקיי. אדוני היועץ המשפטי, הבמה שלך.

איל ינון:

כבוד יושב-ראש הוועדה, חברי הוועדה הנכבדים, הצעת החוק, הצעת חוק-היסוד שעליה עמלה הוועדה בראשותך בחודשים האחרונים עוסקת בסוגיות - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אגב, זה בדיוק שנה מאז שהוקמה.

איל ינון:

הצעת חוק-היסוד שעליה עמלה הוועדה בראשותך במהלך השנה האחרונה עוסקת בסוגיות הליבה של זהותה ואופייה של מדינת ישראל. לא בכל יום ועדה של הכנסת זוכה לעסוק בסוגיות אלה, ואני רוצה לציין את הדיונים המשמעותיים, 12 דיונים במס', שנערכו לקראת הקריאה הראשונה. במהלכה הופיעו בפני הוועדה מומחים שונים, ונשמעו דעות שונות, כראוי להליך של תיקון ושל חקיקת חוק-יסוד.

לאורך הדיונים בהצעת החוק הניח צוות הייעוץ המשפטי לוועדה בפני חברי הוועדה שורה של מסמכי הכנה המתייחסים לסעיפים השונים בהצעת החוק. עתה, משקרבים אנו לישורת הסופית, ולפני אישורה של ההצעה לקריאה השנייה והשלישית, אני רואה לעצמי חובה כיועץ המשפטי לכנסת להדגיש בפניך ובפני חברי הוועדה, ובהמשך לאותם מסמכי הכנה, את הקשיים המשמעותיים המתעוררים בקשר לסעיף 7(ב) להצעה.

סעיף 7(ב) להצעת חוק-היסוד קובע כך: "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". סעיף זה נועד לפרוס הגנה חוקתית על האפשרות להקים יישובים על בסיס דת, לאום, או מאפיין קהילתי אחר, ולהדיר מיישובים אלה אנשים בשל עצם השתייכותם לדת או ללאום אחר, או קיומו של מאפיין אחר בהם, שאינו נתון לבחירתם לשליטתם. וזאת, באופן גורף, ובלי קשר לשאלה האם יש בהצטרפותם ליישוב כדי לפגוע במרקם החברתי-תרבותי שלו או באופיו הייחודי. כפי שאפרט להלן, זהו שינוי משמעותי מהמצב המשפטי הקיים המעוגן כיום בתיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, הידוע בכינויו "חוק ועדות קבלה".

כאן המקום לציין כי לאורך השנים הכירה פסיקת בית המשפט העליון באפשרות של קהילות בעלות מאפיינים מיוחדים, על-פי צורכיהן ושאיפותיהן, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת. כך היה בהקצאת מקרקעין ברובע היהודי בירושלים ליהודים במסגרת שיקום הרובע לאחר מלחמת ששת הימים –בג"ץ בורקאן; כך גם היה ביחס להקצאת מקרקעין להקמת יישוב לבני שבט בדואי בנגב כחלק מהמגמה ליישב את האוכלוסייה הבדואית ביישובי קבע – בג"ץ אביטן; וכך גם לגבי הקצאת מקרקעין במסגרת הקמת עיר חדשה לאוכלוסייה החרדית – בג"ץ עם חופשי.

בפסק הדין בעניין קעדאן, שהוזכר כאן כבר, קבע בית המשפט כי מדיניות של הפרדה בהקצאת מקרקעין על בסיס דת או לאום בלבד היא פסולה, וכי אמות המידה להקצאה שכזאת צריכות להיות שוויוניות וענייניות בלבד.

עם זאת, בית המשפט קבע כי המדינה יכולה לאפשר התיישבות נפרדת לאוכלוסיות שונות באופן שלא יהיה בו כדי להפר את עקרון השוויון, כאשר הרצון לטיפול נפרד אך שווה בא מקרב קבוצות מיעוט המבקשות לשמור על תרבותן ואורח חייהן הייחודי - -

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

בקיצור, לערבים בלבד. יישובים לערבים בלבד, יישובים ליהודים בלבד.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, חבר הכנסת סמוטריץ. לא להפריע, בבקשה.

פנינה תמנו (יש עתיד):

לאשכנזים ולמזרחים. נו, באמת, כאילו אתם לא מכירים את המצב הקיים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לכולם.

פנינה תמנו (יש עתיד):

המצב הקיים שמפלים פשוט כל מי שלא דומה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת תמנו שטה, תודה.

פנינה תמנו (יש עתיד):

בבקשה.

איל ינון:

- - והחפצות למנוע "התבוללות כפויה". מאז אותו פסק דין, פסק דין קעדאן – שאכן הנשיא ברק הביא אותו כאחד מפסקי הדין החשובים והקשים שהוא נתן – עסקו מלומדים רבים - - -

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

למה קשים? למה קשים?

היו"ר אמיר אוחנה:

זה לאהרון ברק, זה לא אליך.

איל ינון:

עסקו מלומדים רבים בסוגיה הזאת, בזכות של קהילה לקיים התיישבות קהילתית נפרדת, ונחלקו הדעות. אבל גם אותם מלומדים, כמו פרופ' יפה זילברשץ, וכמו פרופ' רות גביזון, שחלקו על פסק דין קעדאן, לא הסכימו שהתיישבות יכולה להיות התיישבות ליהודים בלבד כהגדרתה ככזו, וכי אין בהתחשבות בממד הזה של לעשות התיישבות קהילתית נפרדת כדי להצדיק הדרה מוחלטת על בסיס לאום. ואני מפנה בחוות הדעת הכתובה שנמצאת בפניכם לציטוטים רחבים יותר מתוך המאמרים, גם של פרופ' זילברשץ וגם של פרופ' גביזון, שכפי שאני אומר, חלקו על הנשיא ברק בפסק דין קעדאן.

ואכן, בשנת 2011 כשחוקקה הכנסת את חוק ועדות קבלה היא צעדה בנתיב הזה. חוק ועדות קבלה מאפשר ליישובים קהילתיים קטנים בנגב ובגליל להקים ועדות קבלה שיקבעו למי יוקצו מקרקעין ביישוב, תוך שהמחוקק קבע בחוק רשימה סגורה של טעמים המצדיקים סירוב לקבל מועמד ליישוב, ובהם "חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה". עוד הודגש בחוק כי בבואה לשקול את הטעמים לסירוב "תיתן ועדת הקבלה את דעתה לגודל היישוב הקהילתי, לוויתקו, לחוסנו ולאופי האוכלוסייה בו".

לצד זאת, נכללה בחוק ועדות קבלה הוראה מפורשת האוסרת על אפליית מועמדים מטעמי "גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית". יצוין כי בית המשפט העליון דחה ברוב דעות עתירות שהוגשו נגד חוק ועדות קבלה, בנימוק כי נכון יהיה לבחון את חוקתיות החוק על בסיס הפעלתו במקרה ספציפי, ולא במישור העקרוני הכללי. למיטב ידיעתנו, פסק הדין מאז שניתן בתי המשפט לא שבו ונדרשו לחוקתיותו של חוק ועדות קבלה.

בתמצית אומר כי הקושי המתעורר עם הסעיף המוצע בחוק-היסוד נובע מכך שבניגוד לאיזונים העדינים שנכללו בחוק ועדות קבלה, כמפורט לעיל, הסעיף המוצע מתיר הדרה גורפת של ציבורים שלמים במדינת ישראל רק בשל מאפיינים בזהותם שאינם ניתנים לשינוי, דוגמת דתם, לאומיותם, נטייתם המינית או ארץ מוצאם. הדרה זו יכולה להיעשות בלא קשר לשאלה אם יש בקבלתם כדי לפגוע במרקם החברתי-תרבותי הייחודי של היישוב.

יתר על כן, הסעיף המוצע נבדל מיתר סעיפי חוק-היסוד, משום שהוא משליך באופן ישיר על מעמדו האישי של האזרח במדינה הנמנה על קבוצות מיעוט בחברה, ועל הזכויות המוקנות לו כפרט במדינה. זאת, בשונה מיתר הסעיפים בהצעה, שמעניקים עדיפות ברמה הלאומית למאפיינים השונים המייחדים את הלאום היהודי – סמלים, ימי מנוחה, שפה וכיוצא באלה, אך אינם גורעים מזכותו של הפרט.

עוד יש לציין, כי בניגוד להסדרים אחרים שנכללים בהצעת החוק ושנדונו בישיבות הוועדה הקודמות, לא מצאנו מקבילה לסעיף המוצע, כגון סעיף 7(ב), באף חוקה בעולם.

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

למה? איל, לגבי ביטול השפה הערבית ראית מקבילה לעולם? זו השאלה.

איל ינון:

אני אחרי זה אענה לך.

כאן זו נקודה מאוד חשובה, אני מבקש את תשומת לבכם אליה. אני מודע לטענה הגורסת כי היות שמדובר בחוק-יסוד הרי שהסעיף הנדון מוגן ואינו חשוף לביקורת חוקתית "רגילה". ואולם, יש לזכור כי בשנים האחרונות העלה בית המשפט העליון במס' הזדמנויות את השאלה האם יש מקום לאמץ את דוקטרינת "התיקון החוקתי הלא חוקתי", שמאפשרת במקרי קיצון לפסול גם הוראות בחוק-יסוד.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

מהפכה שלטונית לגיטימית.

איל ינון:

אף כי דוקטרינה זו טרם אומצה - - -

תמר זנדברג (מרצ):

הכול בשביל הגזענות שלכם, הכול. עיקרון השוויון, חוק-יסוד, הכול להכפיף מדינת - - - את הגזענות.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

מה זה עיקרון השוויון? - - - עיקרון השוויון?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

קריאות:

- - -

פנינה תמנו (יש עתיד):

לא רק שלכם, מדינת ישראל נהייתה מדינה גזענית, מה אתם לא מבינים?

תמר זנדברג (מרצ):

עיקרון השוויון זה הבסיס האנושי שלנו, זה קודם - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סמוטריץ, זנדברג, פנינה תמנו שטה, תודה. בבקשה.

תמר זנדברג (מרצ):

על מה אתה נאבק? על הזכות לאפליה?

איל ינון:

אף כי דוקטרינה - - -

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

על הזכות לשמר את החזון הציוני. החובה, לא זכות.

פנינה תמנו (יש עתיד):

צביעות.

תמר זנדברג (מרצ):

הציונות? אתה מעוות את הציונות, אתה לא מייצג את הציונות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת זנדברג. באיזו קריאה היא? תודה.

איל ינון:

אף כי דוקטרינה זו, דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי טרם אומצה על-ידי בית המשפט, איני יכול להוציא מכלל אפשרות כי סעיף מסוג זה, המעורר קשיים משמעותיים ביחס לעקרונות היסוד של השיטה, יוביל לאימוץ הדוקטרינה ולהתערבות שיפוטית בסעיף.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

נתקן את חוק - - -

איל ינון:

סיכומם של דברים, אכן, הערך של התיישבות יהודית בארץ ישראל ליווה את התנועה הציונית מראשיתה, והיה לחלק מן האתוס המכונן של הקמתה ופיתוחה של מדינת ישראל. ואולם, ברור כי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מחויבת לאזן בין ערך חשוב זה ובין ערכים של שוויון, ושמירה על זכויותיהם של בני קבוצות מיעוט שונות בחברה הישראלית.

אני סבור כי הנוסח המוצע בסעיף 7(ב) להצעת החוק חורג בצורה משמעותית מן האיזונים העדינים הנדרשים בהקשר זה. הסעיף עלול להכתים את חוק-היסוד החשוב, המבקש לעגן ברמה החוקתית לראשונה בצורה מפורטת את זהותה ואופיה של המדינה כמדינת לאום של העם היהודי, ואף עלול להביא להתערבות שיפוטית תקדימית בחקיקת יסוד של הכנסת.

פנינה תמנו (יש עתיד):

נכון.

איל ינון:

לאור כל האמור לעיל, אנחנו ממליצים לחברי הוועדה שלא לאשר את הסעיף בנוסח המוצע. אנו מציעים לשקול אימוץ נוסחים חלופיים המתירים הקמת התיישבות קהילתית נפרדת בעלת ייחוד חברתי-תרבותי, אך כזו שלא ניתן יהיה להדיר ממנה בצורה גורפת אזרחים על בסיס לאומיותם, דתיותם, נטייתם המינית או מאפיין אחר, ככל שאין בקבלתם כדי לפגוע במרקם החברתי-תרבותי של היישוב. עד כאן.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, אדוני. אני אאפשר מס' שאלות, אבל לפני זה אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

הערות.

היו"ר אמיר אוחנה:

הערות, מה שתרצו. אני חושב, עם כל הכבוד לאדוני, שהוא מנסה ללכת עם ולהרגיש בלי. אני לא כל כך מבין מה המשמעות של כן הערך של התיישבות יהודית ולעשות זאת, אבל בלי להדיר ערבים.

איל ינון:

אני אסביר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אולי אדוני ינסה לפשט ולהסביר.

איל ינון:

אני אפשט.

היו"ר אמיר אוחנה:

האם מותר לנו לייהד את הגליל?

איל ינון:

כן.

היו"ר אמיר אוחנה:

מותר להקים או אסור? מה דעתו של אדוני?

איל ינון:

אני אתייחס לזה. ואגב, אני אמרתי את הדברים האלה גם בהרכב המורחב, ייצגתי את הכנסת בהרכב המורחב שדן בחוקתיות חוק ועדות קבלה. נוצר הרושם בעקבות פסק דין קעדאן שלמשל הסיסמה שגייסה רבים וטובים, חבר הכנסת שטרן היה ממקימי, נדמה לי, היישוב הושעיה בגליל, גייסה רבים וטובים לייהוד הגליל. הייתה סיסמה כזאת, צריך לייהד את הגליל. האם היא סיסמה פסולה או לא?

עמדתי שלי היא שהסיסמה הזאת אינה פסולה. ייהוד הגליל אינו דבר פסול כל עוד משמעותו והפרשנות שנותנים לו איננה הדרה גורפת ומוחלטת של בני מיעוטים אחרים במדינה. אתה יכול לעודד התיישבות בגליל, זה לא אומר שאתה לא תקים שום יישוב ערבי, שום יישוב דרוזי, שום יישוב צ'רקסי.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אבל, איל, מי אמר את זה בחוק?

איל ינון:

אבל זה לא אומר - - -

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

צריך לבנות בנצרת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל בנפרד, זה מה - - -

איל ינון:

לא, רגע. זה לא אומר - - -

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

צריך לבנות בנצרת - - -

פנינה תמנו (יש עתיד):

זה מה שהוא אומר לך, שזה בדיוק מה שנעשה בחוק.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אבל אתה יכול לעשות מכרז יהודי בנצרת עילית, כי אחרת נצרת עילית תיפול, וזה - - -

איל ינון:

זה לא אומר - - -

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

תיפול? איזה - - -

דב חנין (הרשימה המשותפת):

תיפול?

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

תיפול לידי ערבים.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

מה זה תיפול נצרת עילית? יש אויב פה?

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

מי דיבר על להדיר? הסעיף הזה דיבר על להדיר?

דב חנין (הרשימה המשותפת):

מה זה תיפול נצרת עילית?

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

הוא אמר שלא בונים פה לערבים?

דב חנין (הרשימה המשותפת):

יש אויב? אזרחים במדינה הם האויב?

איל ינון:

זה לא אומר - - -

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

נבנה גם לערבים.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

אזרחים במדינה הם האויב? מה זה נצרת עילית תיפול?

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אדוני, אל תטמון את הראש שלך בחול כמו בת יענה, יש מאבק לאומני – סליחה, לאומי.

איל ינון:

ייהוד הגליל - - -

דב חנין (הרשימה המשותפת):

נצרת עילית תיפול - - -

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

אתה יוצר את המאבק, אתה יוצר את המאבק הזה בגזענות שלך.

קריאות:

- - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברים, אני רוצה לשמוע את התשובה.

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

אי-אפשר להגיד שנצרת עילית תיפול בגלל שיש בה אזרחים ערבים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני רוצה לשמוע את התשובה של היועץ המשפטי.

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

זאת בושה וחרפה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אדוני יושב-הראש, אבל יש כאן עיוות של החוק. מה, מישהו טוען בחוק הזה שלא בונים לערבים בכלל? מי דיבר על זה?

היו"ר אמיר אוחנה:

אני רוצה לשמוע את התשובה. שאלתי שאלה. כלומר, עד הקמת יישובים יהודים זה בסדר כל עוד אתה מקים גם יישובים ערביים.

איל ינון:

לא.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז אני רוצה להבין.

איל ינון:

לא, וכל עוד אתה לא חוסם באופן גורף קבלה של כל אדם שלא נמנה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אז מה זה יישוב יהודי? אתה מדבר על הקמת יישוב יהודי, אז מה המשמעות של זה?

איל ינון:

יישוב יהודי יכול - - -

תמר זנדברג (מרצ):

יש 256 יישובים במדינה, רובם הגדול יהודים, מה חסר לכם?

היו"ר אמיר אוחנה:

אני רוצה להבין את היועץ המשפטי.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

חסר לי כרמיאל, נצרת עילית, חסרים לי יישובים בגליל שאני יכול לעודד לשם - - - של יהודים.

איל ינון:

רגע, רגע, אני אתן לך דוגמה שתקל עליך.

קריאות:

- - -

תמר זנדברג (מרצ):

חסר לך כרמיאל?

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אני רוצה להביא 100,000 יהודים לגליל.

איל ינון:

בצלאל, זה דיון חשוב.

תמר זנדברג (מרצ):

- - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת זנדברג, אנחנו מבקשים להבין את היועץ המשפטי.

דוד אמסלם (הליכוד):

אני לא מצליח לשמוע.

איל ינון:

אני אתן לכם דוגמה, אנלוגיה. כשאנחנו מדברים על זה שהמדינה שלנו, מדינת ישראל היא מדינה יהודית, האם זה אומר שאין בה מקום לבני מיעוטים אחרים? לא.

היו"ר אמיר אוחנה:

ודאי שלא.

איל ינון:

זה לא אומר. יפה. אותו דבר אני אומר.

תמר זנדברג (מרצ):

זה אתה אומר את זה.

איל ינון:

כשאתה מדבר על התיישבות יהודית, כשאתה מדבר על יישוב יהודי, זה לא אומר - - -

תמר זנדברג (מרצ):

שנית כרמיאל לא תיפול.

איל ינון:

זה לא אומר שאסור לך בשום אופן לאפשר לאדם שנמנה על האוכלוסייה הצ'רקסית או הדרוזית או הבדואית הערבית לגור שם. זה לא הופך את היישוב, אם אתה מכניס לשם כמה משפחות שלא נמנות על הרוב היהודי, זה לא הופך את היישוב ליישוב לא יהודי.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

איל, אבל זה חוסר הכרת המציאות, זה לא כמה משפחות.

איל ינון:

ככה כל מדינת ישראל מתנהלת.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אם אני מוציא היום מכרז בנצרת עילית ל-3,000 יחידות דיור בהר יונה, ועכשיו - - -

איל ינון:

יהיו שם כמה משפחות ערביות, מה יקרה?

קריאות:

- - -

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, רגע, סליחה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

זה לא כמה משפחות.

איל ינון:

זה הופך את זה למקום מה?

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

זה לא כמה משפחות, את רוב הציבור במכרז ייקחו ערבים מנצרת.

תמר זנדברג (מרצ):

אז מה?

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

זה המצב העובדתי. אתה לא מבין - - -

קריאות:

- - -

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אז היהודים - - - וזה אומר - - -

איל ינון:

לא, אז החוק הזה נכנס - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סמוטריץ, אני מבקש שקט. אני אקרא אותך לסדר. תודה.

איל ינון:

אז פה בדיוק נכנס - - -

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

זה הכרת העובדות.

איל ינון:

פה בדיוק נכנס האלמנט העדין יותר שנכנס בחוק ועדות קבלה, ושם - - -

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

לא, ועדות קבלה זה עד 400 משפחות.

איל ינון:

רגע, בסדר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זה בדיוק העניין.

איל ינון:

רגע, בסדר, נכנס האלמנט - - -

פנינה תמנו (יש עתיד):

נכון, על רקע תרבותי. אבל מי מפרש את זה?

איל ינון:

נכנס האלמנט של המאפיינים הייחודיים התרבותיים של המקום. אתה כן מכיר בזה שמקום יכול שיהיה לו מאפיין ייחודי תרבותי. אגב, לא רק על רקע של דת או לאום, זה יכול להיות על רקעים שונים גם בתוך החברה היהודית.

תמר זנדברג (מרצ):

לא מבינה, להיות יהודי זה מאפיין - - - תרבותי במדינת ישראל? תגידו, אתם לא מדברים בכלל באותה שפה. מה זה הדבר הזה?

איל ינון:

לכן יש לגיטימציה להקים יישוב לחרדים בלבד. מעבר לפסק דין קעדאן שקבע שלקבוצות מיעוט אתה יכול לאפשר, כי זה שונה מקבוצות הרוב.

דוד אמסלם (הליכוד):

מה זה קבוצות מיעוט?

איל ינון:

יש לזה לגיטימציה, אבל עדיין - - -

דוד אמסלם (הליכוד):

30% זה מיעוט?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אמיר, אני יכול לשאול שאלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא.

פנינה תמנו (יש עתיד):

לגיטימציה שהורסת את המדינה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יש לי שאלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה מכולם. סליחה מכולם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

סמוטריץ שאל חמש שאלות.

קריאות:

- - -

רויטל סויד (המחנה הציוני):

רגע, תיתנו לו להשלים.

איל ינון:

הרצון ליצור סתירה מוחלטת בין המונח התיישבות יהודית, בין המונח של ייהוד הגליל לבין נגיד חוק ועדות קבלה או גישה מאוזנת ועדינה יותר לסוגיה הכול כך רגישה, שיש לה השלכות משפטיות ומעבר להשלכות משפטיות, זה דבר שהוא בעייתי ביותר. אנחנו ממש שופכים את התינוק עם המים. אנחנו גורמים למצב שבו בסך הכול מדינת ישראל הצליחה להתנהל בצורה יפה מאוד ולפתח את הארץ ולבנות מאות יישובים יהודיים בארץ ישראל במהלך 70 השנים האחרונות, ועוד לפני כן.

פנינה תמנו (יש עתיד):

עד שהם באים עם החוק הזה ומחרבים, וכל מה שאפשר.

איל ינון:

מפני שבאמת היה איום דרמטי משמעותי על יהודיותה של מדינת ישראל בתחום ההתיישבות. זה לא הפריע להקים מאות יישובים בגליל, בנגב ובמרכז הארץ, שהם יישובים יהודיים לכל דבר. אבל החוק הזה משדר שאם אתה – אגב, לא רק אם אתה נמנה על האוכלוסייה הערבית, זה יכול להיות, כפי שכתבנו, מאפיינים אחרים שהם לא תלויים בבן אדם, במחשבה שלו, באידיאולוגיה שלו, הם בכלל - - -

דב חנין (הרשימה המשותפת):

יוצאי אתיופיה, מזרחיים.

איל ינון:

בדיוק. אתה מאשר דרך הסעיף הזה - - -

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

חבר'ה, אבל זה לא יקרה, ואם זה יקרה - - -

פנינה תמנו (יש עתיד):

מה אתם מדברים? זה קורה היום.

קריאות:

- - -

פנינה תמנו (יש עתיד):

מה זה לא יקרה? אז אתה גם מעגן את זה בחוק? זה קורה היום שיש הדרה - - -

דב חנין (הרשימה המשותפת):

- - - אתם גזעניים לא רק נגד ערבים.

פנינה תמנו (יש עתיד):

תמשיכו להתעלם, בטח. בושה וחרפה.

רויטל סויד (המחנה הציוני):

זה לא קרה, ואם קרה, אז מה קרה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, לפני שנעבור לשאלות ליועץ המשפטי לכנסת וליועץ המשפטי לממשלה, אנחנו נשמע את היועץ המשפטי לממשלה. לאחר מכן שאלות.

רז נזרי:

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

את נציג היועץ המשפטי לממשלה.

רויטל סויד (המחנה הציוני):

רז, שודרגת.

היו"ר אמיר אוחנה:

רז נזרי, בבקשה.

רז נזרי:

תודה. בוקר טוב. אני רוצה לומר, ברשותכם, כמה מילים כלליות שאחרי זה גם יידרש באופן ספציפי לסעיף שדובר בו. לא בכל יום הכנסת עוסקת בחוק-יסוד. יצא לי להיות בלא מעט דיונים בעיקר בחוקים רגילים, ולכן הדיון הזה מטבע הדברים טעון. אבל הוא בהחלט משמעותי ביותר מבחינתו של כל אזרח, בוודאי מבחינתה של הכנסת, כשעוסקים בחוק-יסוד בכלל, על אחת כמה וכמה כשעוסקים בחוק-יסוד מהסוג הזה שעוסק בסוגיית ליבה שקשורה לזהותה של מדינת ישראל.

בשלבים קודמים של הדיונים בוועדה הזאת הבאנו, גם בשם היועץ המשפטי לממשלה, את ההתנגדות שלנו לניסיון שהיה בגרסאות קודמות לשינוי האיזון שקיים בין הערכים היהודים והערכים הדמוקרטיים של המדינה, ולצורך החיוני בעינינו לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לשמחתי, בגרסאות האחרונות הדבר הזה לפחות התגבר על הניסיון ליצור מדרג, שונה הניסיון ליצור מדרג.

ודווקא במקום הזה אני רוצה להתחיל ולבוא ולומר שהצורך לשמור על מדינה יהודית ודמוקרטית. אני מאמין בזה בכל ליבי כאדם, כאזרח, וכמשפטן. ואני חושב דווקא גם על רקע הדיון שהיה פה עד עכשיו, שלפחות על דבר אחד כן אני חושב שאפשר לשמור, וכן לשמר ברמה של קונצנזוס כמה שאפשר בכנסת ובכלל. לא צריכים שרק השמאל יתמוך במדינה דמוקרטית, ולא צריך שרק הימין יתמוך במדינה יהודית. מדינה יהודית דמוקרטית זה ערך בסיסי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אותו דבר טוהר הנשק ואהבת הארץ, בדיוק.

איל ינון:

מדינה יהודית ודמוקרטית זה ערך בסיסי שנמצא בחוקי-היסוד, זה ערך שמחזיק אותנו כאן. אני אומר את זה, שוב, גם כאזרח, לא רק כמשפטן. בעיני חבל, מישהו מבחוץ ישמע את הדיון הזה וגם את הדיון שמתנהל בחוץ, אז זה נראה שהמדינה היהודית שייכת רק לימין, והמדינה הדמוקרטית שייכת רק לשמאל. אני לא רוצה לדבר פוליטיקה, אני משפטן, ואני באמת מבקש מכם אולי כאזרח, תנסו להתנתק מהדבר הזה. בואו נסכים לפחות שהערכים היהודיים והדמוקרטיים צריכים להיות שווים ולפחות בקונצנזוס לגבי כל חלקי הבית הזה. וגם בהקשר הזה.

זוהיר בהלול (המחנה הציוני):

לא תוכל לדבר באופן קונצנזואלי, כי אנחנו חולקים על העניין הזה - - -

רז נזרי:

אמרתי ככל הניתן. חבר הכנסת, בסדר, אמרתי ככל הניתן. וגם בהקשר הזה אני מאמין - - -

זוהיר בהלול (המחנה הציוני):

היא לא יכולה להיות יהודית ודמוקרטית בצורה שווה.

דוד אמסלם (הליכוד):

הוא צודק.

רז נזרי:

ואני חושב שמדינה יהודית, ערכים יהודיים לא צריכים לפגוע בגלל זה בזכויות מיעוטים. אתה יכול להיות בעד מדינה יהודית ובד-בבד לשמור על זכויות מיעוטים, בד-בבד לשמור על שלטון חוק.

פנינה תמנו (יש עתיד):

בדיוק.

רז נזרי:

בד-בבד לשמור על מאבק בגזענות, ודברים כיוצא באלו, וזה לא אמור לסתור לחלוטין. האמונה שלי במדינה יהודית ודמוקרטית לא באה כהוא זה על חשבון שמירה על שוויון זכויות לכל אזרח ללא הבדל דת, גזע, לאום, וכו'. אני אומר את זה בכל האירועים, ותמיד אנחנו משתדלים לפעול בכל הקשר בו אנחנו פועלים במשרד המשפטים, ועל אחת וכמה כשאנחנו עוסקים בדיון מהסוג הזה. זה לא אמור לסתור, חבר הכנסת בהלול, את הזכויות הפרטיות של כל אזרח ואזרח. יש פה כמובן עניין של זכויות לאומיות שחוק-היסוד עוסק בזה, בהקשר הזה זאת המשמעות של מדינה יהודית. מדינה יהודית, זכויות לאומיות, הגדרה עצמית זה ללאום היהודי, ולא ללאום אחר, עם כל ההיסטוריה היהודית, וגם בזה, אני לא מתבייש לומר, אני מאמין.

כשאני קורא את סעיף 1 לחוק, באמת, אני באופן אישי מזדהה עם כל מה שכתוב בסעיף 1 לחוק. אני מאמין שארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שמדינת לישראל היא מדינת לאום שבה הוא מממש את זכותו הטבעית להגדרה עצמית, שמימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי. סעיף 1 הזה מבחינתנו הוא סעיף שבהחלט יכול וראוי להיות במדינה יהודית.

בד-בבד עם זה, יש בכל מקרה כדי לא לפגוע בערכים של מדינה יהודית, בלי הקשר לדמוקרטית, צריך לשמור גם על החלק השני של הערכים הדמוקרטיים. וטוב היה אם בחוק הזה גם היו אמירות על שוויון, טוב היה אם בחוק הזה ההתייחסות לשפה הערבית לא הייתה משתנה כפי שרוצים כעת לשנות. אבל אלה דברים שהם בשיח, חלקם בשיח הפוליטי.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

אבל ההפך זה רע.

רז נזרי:

אבל אני כן רוצה להתמקד בדברים שלי בעיקר בסעיף שיש לו בעיה משפטית משמעותית ביותר, שאנחנו רואים אותה בסעיף 7(ב). אני רוצה לומר דווקא לחברים מהקואליציה, לחברים שתומכים בחוק הזה.

דוד אמסלם (הליכוד):

דרך אגב, עד 7(ב) אין לכם בעיה עם החוק.

רז נזרי:

שוב, מה זה אין בעיה? אני אומר באופן שהוא - - -

דוד אמסלם (הליכוד):

אולי אתה לא אוהב, אבל אין בעיה.

רז נזרי:

שוב, אני אומר כייעוץ משפטי לממשלה יש פה ערכים, יש פה כנסת עם הגדרת ערכים.

יעל גרמן (יש עתיד):

הוא אומר במפורש שהוא רוצה לראות שוויון.

רז נזרי:

אמרתי שאני חושב כמשפטן שהיה טוב יותר אם הייתה גם זכות לשוויון בחוק-יסוד כזה. אני חושב כמשפטן שלא צריך לעשות שינויים בנושא השפה הערבית, אבל אני אומר שאלו הסכמות ברמה הפוליטית שאפשר ככה ואפשר אחרת.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

מה המשמעות של זה שזה חסר? אבל מה זה אומר שזה חסר מבחינה משפטית?

רז נזרי:

אז אמרתי, שוב, אני חושב שזה היה טוב יותר - - -

ציפי לבני (המחנה הציוני):

אבל ההפך מטוב זה רע. רע שזה לא מופיע?

היו"ר אמיר אוחנה:

מה שהוא אומר, זה לא בלתי חוקתי. אני צודק? זה לא הופך אותו לבלתי חוקתי.

רז נזרי:

חברת הכנסת לבני, זה לא מתמטיקה הדברים האלה. אני כן נותן משקל משמעותי - - -

ציפי לבני (המחנה הציוני):

המשמעות של זה שבחוק-יסוד המילה שוויון לא מופיעה לעומת התפיסה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

גם בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, היא לא מופיעה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

גם בחוק הקודם היא לא מופיעה.

רז נזרי:

אז אני אשיב. בעיני, כמו שאמרתי, לו אני כותב חוק-יסוד, אני כותב את סעיף 1 בלב שלם – מדינת לאום יהודית, הגדרה עצמית, וכו'. אני גם מאמין בשוויון, והייתי מכניס פה גם את השוויון.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

זה רק בתיאוריה. אין שום השלכה בעשייה.

רז נזרי:

אגב, כמו שנאמר, שוויון לא נמצא היום כזכות יסוד גם בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שלכאורה שם מקומו הטבעי. יחד עם זאת, צריך לזכור כשכן מופיע שוויון, לא מופיע שוויון, ככלל, לפי פסיקת בית המשפט העליון, וכך אנחנו פועלים בכל הקשר, השוויון היא בהחלט זכות יסוד. ואנחנו רואים את השוויון כזכות יסוד גם כשהיא לא מופיעה בהקשר הזה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

הכנסת מוסמכת לשנות את זה, נכון?

דוד אמסלם (הליכוד):

רז, שאלה קטנה.

רז נזרי:

אתה לא תיקנת פה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

שלא תשכח, אנחנו יושבים פה - - - הכנסת עכשיו.

רז נזרי:

אני לא שוכח לרגע שאתם הריבון ואני בא אליך כנציג, ואני רוצה לשכנע אותך שאם אתה בעד מדינה יהודית אל תגרום לה נזק. זה מה שאני רוצה לשכנע אותך. אל תגרום נזק.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אבל אני לא קונה את זה, כי אתם רוצים שרק מדינה יהודית תישאר בתיאוריה.

פנינה תמנו (יש עתיד):

הבעיה שאתה מתנהג כמו נרדף. תפסיקו להתנהג כמו נרדפים, אנחנו בעלי - - - של המדינה הזאת.

רז נזרי:

אני אשמח לענות לכל שאלה, רק אני רוצה להשלים ברשותכם את הטיעון.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, רשות הדיבור שלך.

רז נזרי:

כמו שאמרתי, וזה בעיני דבר חיוני, השמירה על המדינה היהודית ודמוקרטית – לא מדינה יהודית או דמוקרטית, זה לא צריך להיות או זה או – זה יכול וצריך להיות ביחד. ובהקשר הזה אנחנו רואים בעיה משפטית משמעותית ביותר, וקשיים משפטיים חוקתיים יסודיים בסעיף 7(ב) כפי שהוא נמצא, כפי שהוא מנוסח היום. אני אסביר את הדברים.

בשונה מכל הסעיפים הקודמים שמדברים על סעיפים הצהרתיים; שמדברים על האופי של מדינת ישראל במישור הקבוצתי הלאומי ההצהרתי; שמדברים על מדינת העם היהודי, שמדברים על הקבוצה הלאומית; שמדברים על מימוש הזכות להגדרה עצמית, כל הסעיפים הללו; שנמצאים בעיקר בסעיף 1 וגם אחרי זה, הם סעיפים שעוסקים בעיצוב הפרהסיה הציבורית; שעוסקים בקשרי המדינה כלפי חוץ עם יהדות התפוצות וכו', הדברים האלה הם בסדר גמור. זה שהם מופיעים, הם לא מפלים בין האזרחים היהודים לאזרחים הערבים, אפילו שמדובר פה על זכויות לאומיות. אנחנו לא רואים את זה כאפליה של אזרחי ישראל הערבים במישור האישי, במישור הפנים מדינתי, כי יש פה מדינת לאום יהודית. ולכן כשאני נותן - - -

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

- - -

רז נזרי:

לכן, כשאני נותן זכויות לאומיות בהגדרה ללאום היהודי, כשאני עושה את זה בהקשר של הפרהסיה הציבורית בהקשר של כלפי חוץ, בהקשר הזה אנחנו לא רואים את זה כאפליה כלפי אזרחי ישראל.

דוד אמסלם (הליכוד):

איך אתה רואה את חוק השבות בעניין הזה?

רז נזרי:

במישור האישי והפנים מדינתי. שנייה. לעומת זאת - - -

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

היום הם לא היו מאשרים אותו.

דוד אמסלם (הליכוד):

אני בטוח שהיום הייתם חושבים שהוא לא חוקתי, ועושים את כל הרעש.

רז נזרי:

לא, לא.

קריאות:

- - -

רז נזרי:

לא נכון. חוק השבות, אני אומר לך - - -

ציפי לבני (המחנה הציוני):

חוק השבות קובע את שער הכניסה, לא את - - -

רז נזרי:

חוק השבות בהקשר הזה, כמו שאמרתי, קשור לסעיפים שקשורים לקשר עם החוץ, למה זה מדינה יהודית.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

למה חוק יהודי - - - בגליל לא?

רז נזרי:

אבל בוא תשאל את השאלה אחרי שאני אציג את הטיעון.

היו"ר אמיר אוחנה:

סמוטריץ, בצלאל, אני לא רוצה לקרוא לך. חבר הכנסת נזרי – אה, סליחה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

עוד לא.

רז נזרי:

לא, לא, זה בכלל לא, לא עוד לא.

תמר זנדברג (מרצ):

אתה רק יועץ משפטי, אתה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

מר נזרי, אני רוצה לבקש ממך להשלים את דבריך בלי להתייחס לשאלות. בסוף יהיו שאלות מסודרות, אז לא להתייחס להערות.

רז נזרי:

בסדר, אין בעיה. כמאמר היושב-ראש, אני אמשיך. כמו שאמרתי, כל הסעיפים שעוסקים בהגדרה עצמית, בזכות של העם היהודי, עוסקים בהיבט הלאומי, אותם אנחנו לא רואים כמפלים, כי זה עוסק בהקשר של הפרהסיה של המדינה, בקשר של המדינה כלפי חוץ. ולכן זה לא מפלה אזרחים שהם לא יהודים שהם אזרחי המדינה. לעומת זאת, סעיף 7(ב) בולט בחריגותו בהקשר הזה. סעיף 7(ב) מתיר למעשה אפליה אישית של אזרח רק בשל שיוכו הלאומי, בשונה מהסעיפים האחרים, וחשוב שתבין.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

לא רק לאומי.

רז נזרי:

נכון, בסדר, זה לא רק יהודי.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

אבל זה חשוב שיבינו.

רז נזרי:

זה לא רק יהודי, אבל הפיל בחדר, לא בכדי שמו את זה בחוק הלאום, כי כנראה זה גם נאמר בדברי התומכים בהקשר הזה.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

אבל זה מתיר אפליה בחוק.

רז נזרי:

זה מתיר גם אפליה הפוכה. אבל אני חושב שלא בכדי זה נאמר - - -

רויטל סויד (המחנה הציוני):

גם של קבוצות מיעוט בתוך היהודים.

פנינה תמנו (יש עתיד):

מה זאת אומרת? יש אפליה גם של קבוצות פה במדינה הזאת. נו, באמת.

רז נזרי:

בסדר גמור, אבל זה מה שאני אומר. אני לא אתייחס להערות. אני אומר, שימו לב להבדל המשפטי בו אני רוצה לשכנע אתכם. בעוד הסעיפים הכלליים שעוסקים בהגדרה עצמית, בזכות הלאומית, אלה סעיפים שעוסקים בפרהסיה, בקשר של המדינה עם החוץ, אלה סעיפים שלא מפלים את האזרח הבודד. הם סעיפים שאומרים לקולקטיב: אנחנו קולקטיב של מדינה יהודית, זה בסדר גמור.

פנינה תמנו (יש עתיד):

נכון.

רז נזרי:

לעומת זאת, סעיף 7(ב) שמדבר על האזרח הבודד שהוא אזרח בודד, לא משנה אם זה על רקע של לאום או על רקע - -

איל ינון:

ארץ מוצא.

פנינה תמנו (יש עתיד):

דתי.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

עדה, נטייה מינית.

רז נזרי:

- - דתי או מוצא או משהו אחר, מכל סוג שהוא, זה דבר שמפלה את האזרח הבודד, ולכן בהקשר הזה צריך אמירה משפטית מובהקת. אנחנו נמצאים במקום אחר לחלוטין. ואני אומר דווקא לחברים פה שתומכים בחוק-היסוד, אתם מכתימים לשווא את חוק-היסוד הזה. אתם פשוט מכתימים את זה לשווא.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אנחנו רק רוצים שתהיה לו השלכה מעשית, רז, זה הכול.

רז נזרי:

אתם מכתימים לשווא.

תמר זנדברג (מרצ):

אתם רק רוצים להפלות.

רז נזרי:

תנו לי להשלים רגע.

פנינה תמנו (יש עתיד):

עצם הדיון זה נזק למדינת ישראל.

רז נזרי:

חברים, דיברתי בהתחלה - - -

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

ציונות זאת גזענות, זאת הבעיה שלכם.

תמר זנדברג (מרצ):

אתה מעוות את הציונות ונושא את שמה לשווא, תתבייש לך.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

בשבילכם ציונות זה גזענות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חברת הכנסת זנדברג.

תמר זנדברג (מרצ):

אתה לא מייצג את הציונות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת זנדברג, זו קריאה – איזו קריאה?

תמר זנדברג (מרצ):

תקרא את מגילת העצמאות, תקרא את הכתבים של אבות הציונות - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת זנדברג.

תמר זנדברג (מרצ):

- - זה ההפך מכל מה שאתה מייצג.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני קורא לך בקריאה שנייה. תודה.

רז נזרי:

אני אומר שוב דווקא למי שבעד, אתם מכתימים לשווא את החוק. זה לא מוסיף דבר באופן אמיתי בהיבט של מדינה יהודית. יש בהקשרים מסוימים חוק הקבלה, כפי שהסביר יועמ"ש הכנסת, חוק ועדות קבלה וכו', יש חוקים אחרים ופרוצדורות משפטיות אחרות שאפשר לדון בהם. יש לנו גם מומחה תוכן להקשר הזה אם נגיע לכך, לא צריך, אתם מכתימים לשווא. אתם לא משיגים שום דבר באופן אמיתי בהיבט של היהודי, ולעומת זאת, אתם גורמים נזק משמעותי ביותר בהיבט הדמוקרטי, ואתם מכתימים לשווא, פוגעים בערך של מדינה יהודית ודמוקרטית. וההכתמה הזאת לשווא גורמת נזק לרעיון שאותו אתם לכאורה, להבנתי, באים לשרת.

עכשיו עוד דבר, זה נזרק פה, אבל את זה צריך לומר – דיברתי בעיקר, כי זה העיקר מבחינתי בהיבט הפנימי, הפנים שלנו כמדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית – יש לחוק כזה שיעבור השלכות בין-לאומיות. ותחשבו לבד.

רויטל סויד (המחנה הציוני):

תרחיב. תרחיב.

פנינה תמנו (יש עתיד):

מה להרחיב?

רז נזרי:

יש לחוק הזה גם השלכות בין-לאומיות, אני לא רוצה כרגע להרחיב. יש לזה השלכות בין-לאומיות בהקשר הזה. לכן אני רוצה לסיים ולומר, אפילו בקריאה, לא יודע מהי, קריאה אישית, קריאה נרגשת, דווקא לחברים שתומכים בסעיפים האלה כפי שהם פה כיום. אני אומר לכם, כמי שמאמין בכל ליבו – ואני מאמין בכל ליבי במדינה יהודית ודמוקרטית, ואני לא מתבייש לומר את זה, אמרתי בהקשר זה, גם בזה שהיא מדינת לאום של העם היהודי, ורק של העם היהודי כמדינת לאום – מי שמאמין בכל ליבו בדבר הזה של מדינה יהודית ודמוקרטית, מי שמאמין בכל ליבו שהשילוב הזה חייב להישמר, של יהודית ודמוקרטית, לא זה על חשבון זה, ולא זה על חשבון זה, תסירו את הסעיף הזה מהחוק. הסעיף הזה מכתים לשווא, הוא גורם נזק, הוא לא משיג שום דבר שאתם רוצים להשיג, והוא גורם נזק גם בהקשר הבין-לאומי, ובעיקר בהקשר הפנימי.

אבל תחשבו גם עוד דבר. כשמדברים על חוק לאום ועל חוק-יסוד רוצים לצבוע את המדינה, יש גם משמעות בהקשר הזה לאיך חוק-יסוד עובר. אם חוק-יסוד עובר באיזה מין כיפוף ידיים קואליציוני, דבר כזה או אחר, קחו בחשבון גם את הנזק בהקשר הזה. ככל שדבר כזה עובר בקונצנזוס - - -

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

איך עבר כבוד אדם וחירותו?

ציפי לבני (המחנה הציוני):

לא נכון.

איל ינון:

לא, הוא דווקא עבר בקונצנזוס. לכן היו מעט - - -

ציפי לבני (המחנה הציוני):

אופוזיציה וקואליציה.

רז נזרי:

ומה אתה אומר על החוק הזה עד היום? הנה, היא הנותנת.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

- - -

רז נזרי:

ומה אתה אומר על החוק היום?

גור בליי:

איך נכנס שמירת הדינים?

קריאות:

- - -

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

בסדר, הוא עבר. הוא לגיטימי? הוא לגיטימי היום?

רז נזרי:

היא הנותנת.

היו"ר אמיר אוחנה:

נציג היועץ, לא עמדת במילתך, אתה מתייחס להערות.

קריאות:

- - -

היו"ר אמיר אוחנה:

האם סיימת? משפט סיום. חברים, משפט סיום.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

גם פה עשינו הרבה פשרות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אמיר, בצלאל נעלב, הוא דיבר פה עכשיו הכי הרבה, פעם אחת לא קראת לו.

היו"ר אמיר אוחנה:

קראתי לו, לא שמת לב?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, לפני זה. פעם אחת. תקרא לו, זה לא יפה.

פנינה תמנו (יש עתיד):

תקרא לו.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

צודק, צודק.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זה לא יפה.

רז נזרי:

משפט סיום.

יעל גרמן (יש עתיד):

ההנחה הבסיסית שרוצים פה מדינה יהודית ודמוקרטית היא כנראה הנחה שגויה, כי לא רוצים מדינה יהודית ודמוקרטית. אתה פונה לאלה שרוצים מדינה יהודית ודמוקרטית. אבל אלה שחוקקו לא מעוניינים במדינה דמוקרטית.

רז נזרי:

אני לא נכנס - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

מר נזרי.

רז נזרי:

אסיים אולי באמירה שפתחתי איתה בהתחלה.

פנינה תמנו (יש עתיד):

לא ימין ולא שמאל.

היו"ר אמיר אוחנה:

משפט לסיום ונעבור אחר כך לשאלות.

רז נזרי:

משפט סיום. אני לא רוצה ולא צריך להיכנס להתנצחויות בין ימין ושמאל פה.

יעל גרמן (יש עתיד):

אתה לא.

רז נזרי:

אני כן אומר, ואני אומר לכם גם כאזרח, לא רק כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אני אומר לכם כאזרח, מדינה יהודית ודמוקרטית. אם היא לא תהיה גם יהודית וגם דמוקרטית, לא נשתמש בחיבור הזה, לא נהיה פה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ברור.

רז נזרי:

אם זה יאמר כולה שלי יהודית ואם זה יאמר כולה שלי דמוקרטית, בסוף מה שיקרה, יקרה יחלוקו. כשזה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי, בסוף יחלוקו. אם אנחנו רוצים לשמור על מדינה יהודית ודמוקרטית צריכים לאחוז בזה, וגם מזה לא להניח את ידינו.

פנינה תמנו (יש עתיד):

ולהיאבק בגזענות.

רז נזרי:

צריכים לשמור על הדבר הזה ולהבין שזה לא פוגע בזה. ואז גם אני מאמין שיהיה יותר קונצנזוס ממה שקיים כיום.

ולכן, אני שוב פונה אל הח"כים שתומכים בזה, תסירו את הסעיף הזה, תמצאו דרך אחרת לבטא את הערכים שאתם רוצים פה לבטא, ואל תכתימו לשווא את חוק-היסוד הזה. ואל תכתימו לשווא את הביטוי הזה של מדינה יהודית ודמוקרטית, שזה המתכון היחידי לשמור אותנו כאן כמדינה וכחברה אחת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לך, אדוני. נעבור עכשיו לשאלות ח"כים. רק שאלות ח"כים ליועץ המשפטי, לנציגי היועץ המשפטי לממשלה והכנסת. לאחר מכן אנחנו נשמע כמובן את הדוברים השונים, גם מהאקדמיה, גם ח"כים. אני רק אבקש מהנציג של היועץ המשפטי לממשלה ושל הכנסת להישאר בדיון, לשמוע את ההצעות החלופיות שתעלינה, ולשמוע בסוף הדיון את עמדתכם לגבי ההצעות החלופיות. שאלות בלבד. חבר הכנסת אמסלם; ואחריו – חבר הכנסת שטרן.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

רגע, הי, הי, הגענו לפה הבוקר בשביל להיות - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

רק שאלות.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

שאלות.

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

כן, כן, שאלות.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז חבר הכנסת אמסלם; ואחר כך – חבר הכנסת שטרן, וגם אתם תגידו.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

כמה זמן יש לנו לכל שאלה? שתי דקות?

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלה?

דב חנין (הרשימה המשותפת):

כן, שאלה רצינית.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלה זה דקה. בבקשה.

דוד אמסלם (הליכוד):

אני רוצה לשאול את רז שאלה.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

כל שאלה, מותר לך לשאול שלוש שאלות.

דוד אמסלם (הליכוד):

הבנתי. ניסיתי להבין את ההבחנות שאתה עושה. אתה עושה הבחנה בין לכאורה ההצהרות של מדינת ישראל כלפי חוץ, שבאופן אופרטיבי לא אמורות להיות להן שום השפעה, לבין זכויות האזרח הרגיל. דרך אגב, זכויות האזרח הרגיל במדינת ישראל הן בוודאי ובוודאי בעד זכויות שוות לכל האזרחים. אבל חוק שבות הוא חוק בהגדרה עדינה שמפלה את הפרטים.

איל ינון:

לא את הפרטים בתוך המדינה.

רז נזרי:

לא את הפרטים שהם אזרחי מדינה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

אני יכול להביא את אח שלי, והוא לא יכול.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, סליחה. חבר הכנסת אמסלם ישלים את שאלתו, לאחר מכן מי שירצה ישיב.

דוד אמסלם (הליכוד):

אני עסוק בנושא הזה לעומק בכל מיני מישורים בעולם, בעליות שעושים בהן את ההבחנה האם הוא נכנס דרך חוק השבות או נכנס דרך חוק הכניסה לישראל. שם יהודי כהגדרתו בחוק השבות, גם אם הלכתית הוא לא מוגדר כיהודי, עד הנכד שלו הוא יכול להגיע לישראל. דופק, נוחת בשדה התעופה, מקיש בדלת ואומר: שלום, הגעתי, נא להביא לי סל קליטה. ערבי, למשל, לא יכול לעשות את זה.

פנינה תמנו (יש עתיד):

תלוי מאיפה הוא.

דוד אמסלם (הליכוד):

בפרסונלי.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

אתם אלה שהופכים את חוק השבות למה שהוא.

דוד אמסלם (הליכוד):

אני בתחושה שאם היום היינו צריכים לחוקק את חוק השבות היה מתפתח דיון כזה, אתה היית בא ואומר: חס ושלום - - -

רז נזרי:

לא, לא, ממש לא.

ציפי לבני (המחנה הציוני):

ממש לא. זה לא נכון.

דוד אמסלם (הליכוד):

תן לי.

פנינה תמנו (יש עתיד):

הוא מדבר איתך על ההפרדה בין הקולקטיבי לפרסונלי.

דוד אמסלם (הליכוד):

תן לי, אני לא הפרעתי לך.

רז נזרי:

אוקיי.

דוד אמסלם (הליכוד):

אל תכתימו, וחס ושלום, וכו'. לכן אני באמת מאמין באמונה שלמה שהם בנושא - - -

ציפי לבני (המחנה הציוני):

מה השאלה כאן?

דוד אמסלם (הליכוד):

לכן אני חושב שאתה בהגדרה שלך סותר את עצמך בעניין הזה.

רז נזרי:

אני חייב להשיב לך.

דוד אמסלם (הליכוד):

תשיב.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. לא, רגע.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

אמיר, שלוש דקות כמוהו.

דוד אמסלם (הליכוד):

וההערה השנייה והיא האחרונה מבחינתי. אני אגיד לך מה - - - בעניין הזה פה. באום אל פחם לא תקום שכונה יהודית, גם אם היישוב הזה מונה חצי מיליון איש.

פנינה תמנו (יש עתיד):

אבל זה קורה באופן טבעי.

איל ינון:

אבל לא נקבע את זה בחוק, דודי.

דוד אמסלם (הליכוד):

תקשיב.

איל ינון:

אתה לא תקבע את זה בחוק.

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

אתה מכיר יהודים שרוצים לבוא לגור בשכונת עוני באום אל פחם?

קריאות:

- - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אמסלם, לסיום.

דוד אמסלם (הליכוד):

אני מסיים.

איל ינון:

יהודים לא רוצים לגור שם.

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

לא, הם רוצים לגור בשכונת עוני באום אל פחם. לא שמעתי על זה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

רוצים שאום אל פחם יקיימו את חוקי המדינה, כמו למשל דגל על המוסדות של הציבור באום אל פחם, כמו להוריד את - - - באום אל פחם, בוא נתחיל עכשיו.

דוד אמסלם (הליכוד):

משפט וזהו.

היו"ר אמיר אוחנה:

יאללה, משפט. בבקשה.

דוד אמסלם (הליכוד):

במעלות תרשיחא שיווקו 70 מגרשים, זה היה בהגדרה ללא יהודים בני המקום. אבל במעלות יש שכונה של ערבים, אז מה קורה?

רז נזרי:

איפה במעלות שכונה של ערבים? אני תושב מעלות.

דוד אמסלם (הליכוד):

אספר לך.

רז נזרי:

אלו שני יישובים, זה רשום כך. אני יליד מעלות תרשיחא.

דוד אמסלם (הליכוד):

אמרתי לך בתרשיחא.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברים.

דוד אמסלם (הליכוד):

אז אני אומר לך.

רז נזרי:

זאת רשות אחת.

דוד אמסלם (הליכוד):

תקשיב לי, המינהל הוציא לפני כשנה וחצי כ-60 מגרשים בתרשיחא לבני המקום. מה קורה כאן? בסופו של דבר המציאות, עזוב עכשיו דיבורים.

רז נזרי:

אוקיי.

דוד אמסלם (הליכוד):

המציאות, מה של הערבים של הערבים, מה של היהודים גם של הערבים. להם מותר לגור איפה שהם רוצים, אנחנו אצלכם לעולם לא.

רויטל סויד (המחנה הציוני):

אמיר, אין לי בעיה, רק שזה יהיה אחר כך שיווני.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אמסלם. את צודקת.

רויטל סויד (המחנה הציוני):

אתה קורא לנו לסדר, ולא להם. רק אל תאפשר את זה, רק תעשה את זה שוויוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אמסלם, תודה.

רויטל סויד (המחנה הציוני):

שימשיך כמה שהוא רוצה, רק שיהיה שוויוני.

דוד אמסלם (הליכוד):

אז אני חושב שהמשוואה הזאת צריכה להיפסק.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

למה? מי גר ברמלה, בלוד, בעכו? אתם באתם כל היהודים לעכו, ולוד ורמלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נרכז את השאלות.

דוד אמסלם (הליכוד):

קיבלתם אותנו שם.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

אתם קוראים את זה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה תקבל.

דוד אמסלם (הליכוד):

הוא צודק בדבר אחד, הוא אומר שהם קיבלו אותנו בלוד ורמלה. הם קיבלו?

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

עכשיו באת, יש יהודים שגרים בלוד, ברמלה, בחיפה, ביפו.

דוד אמסלם (הליכוד):

אתה אומר שקיבלתם אותנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

נרכז את כל השאלות. היועצים המשפטיים ישיבו. תודה.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

בכל המקומות האלה מלא יהודים גרים.

דוד אמסלם (הליכוד):

בלוד ורמלה וחיפה.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

אפילו רוב יהודים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן. לאחר מכן חבר הכנסת חנין.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

תודה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תודה. אני גר בגליל.

תמר זנדברג (מרצ):

לפי מה הולכת רשות הדיבור?

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

רגע, הערבים ידברו בדיון הזה, אמיר?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

סליחה.

קריאות:

- - -

תמר זנדברג (מרצ):

אני רק רוצה להבין.

היו"ר אמיר אוחנה:

זאת עוד לא זכות דיבור, אלו שאלות ליועצים המשפטיים.

תמר זנדברג (מרצ):

מתי זאת זכות דיבור? לא שמעתי שאלה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

זה יגיע אחר כך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

רגע, אז צריך להירשם לשאלות?

פנינה תמנו (יש עתיד):

גם פה יש סלקציה בשאלות?

היו"ר אמיר אוחנה:

זכות הדיבור של חבר הכנסת שטרן, ושלו בלבד. בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

רגע, אבל גם לי יש שאלות, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז, תקבל.

תמר זנדברג (מרצ):

גם לנו יש שאלות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני גר בגליל ואני בעד ייהוד הגליל, אבל עלה פה רעיון. שיגידו לי, בבקשה, היועצים המשפטיים אם אני צודק. נגיד שבקיבוץ בארי יש מפעל דפוס או בנצרת עילית יש מפעל "עלית", האם לפי החוק הזה אני יכול להחליט, כמו בחוקים שקשה לי להגיד אפילו את המקום שלהם, שלא רק שהם לא יוכלו לגור ביישוב, הם גם לא יוכלו לעבוד ביישוב, או שאני יכול להחליט לפי החוק הזה שהעבודה היא רק לבני המקום, נגיד - - -

איל ינון:

הסעיף הזה לא רלוונטי לזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו לא עונים עכשיו, אחרי זה. אלו שאלות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני יודע את הסעיף. שנייה. אני שואל, האם בפרשנות של החוק, לא בתוך הסעיף הזה, הרי המוטיבציה של המגורים, גם העבודה באה לחזק מגורים. גם ככה פה בכנסת אנחנו דנים כל הזמן על מקומות עבודה שימשכו אנשים לגור באותו אזור. השאלה שלי, האם מכוחו של החוק הזה אני יכול מחר להחליט בבוקר נגיד שחיילים שלא רשומים כיהודים לא רק שלא יכולים להיקבר איתי, עכשיו הם לפי החוק לא יכולים לגור איתי, האם הם גם לא יכולים לעבוד איתי? מי שהיה בצה"ל שלוש שנים, עשה שירות צבאי מלא, המדינה לא רושמת אותו כיהודי. עכשיו אני מבין שהוא לא יוכל לגור איתי, אני יודע כבר קודם שהוא לא היה יכול להיקבר איתי, אני שואל עכשיו אם הוא גם לא יכול לעבוד איתי מכוחו המשתמע של החוק הזה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, אדוני. חבר הכנסת חנין; ואחריו – חבר הכנסת ג'בארין.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

תודה, אדוני. אני מבקש שתאפשר לי את אותה מסגרת זמן. מכובדיי היועצים המשפטיים, היבט אחד שחסר לי בחוות הדעת שלכם הוא ההיבט של משפט משווה. האמת היא שאנחנו נמצאים באיחור של שלושה ימים, אבל 68 שנים. התאריך הרלוונטי הוא 7 ביולי 1950. אז נתקבל חוק אזורי הקבוצות בדרום אפריקה, חוק-היסוד של האפרטהייד. החוק הבסיסי ביותר של האפרטהייד. אגב, החוק הזה נפסל על-ידי בית המשפט העליון של דרום אפריקה של האפרטהייד בשנת 1957, והיו צריכים לחוקק אותו פעם נוספת בצורה קצת יותר מתוקנת, משודרגת, יותר מיופייפת, ויותר מאופרת.

יש הבדל אחד מאוד גדול בין חוק אזורי הקבוצות של האפרטהייד ב-1950 לבין מה שמציעים לנו היום. בדרום אפריקה זה לא היה חלק מהחוקה, הם התביישו לחוקק את זה כחלק מהחוקה. אצלנו בלב שלם, בהרבה גאווה ובהרבה אופטימיות, מציעים לנו להפוך את זה לחלק מהחוקה.

אנחנו נמצאים בהידרדרות מאוד מאוד מהירה, אדוני היושב-ראש. אני זוכר את הדיון שהיה כאן בכנסת על ועדות הקבלה, דיון מאוד סוער, מאוד קשה שהיה בכנסת. ישב בכיסא שלך חבר הכנסת דוד רותם, שהיו לי איתו ויכוחים מכאן ועד להודעה חדשה, אבל אחד הדברים שהכי העליבו אותו כשנדון הדיון בחוק זה הוא החשש שלנו שבחוק הזה הולכים להפלות ערבים ולסגור בפניהם יישובים. ולכן, הוא הסכים להכניס בחוק, שאני התנגדתי לו, את הסעיף המפורש שאומר: אסורה אפליה מטעמי לאום, מטעמי השתייכות עדתית, מטעמים של נטייה מינית. את כל הדברים האלה אתם מכניסים עכשיו.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

אף אחד בליכוד לא היה מוכן להגיד שהוא תומך בהפרדה גזעית.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

אף אחד לא היה מוכן.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

כולם. אז אף אחד, כולם אמרו: מה פתאום, זה לא נגד ערבים, אנחנו אין לנו בעיה שיגורו.

דב חנין (הרשימה המשותפת):

נכון.

תמר זנדברג (מרצ):

אז עוד לא היה להם את סמוטריץ.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

פה אומרים.

תמר זנדברג (מרצ):

הוא לא

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]