פרוטוקול מספר 15, הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בהצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (פ/1989/20) , 10/07/2018

כנסת: הכנסת ה-20
קטגוריה: הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בהצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (פ/1989/20)
תאריך: 10/07/2018
מקור: הקובץ המקורי באתר הכנסת

הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 15

מישיבת הוועדה המשותפת

לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט

לדיון בהצעת חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (פ/1989/20)

יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ח (10 ביולי 2018), שעה 10:00

סדר-היום:

הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.

נכחו:

חברי הוועדה:

אמיר אוחנה – היו"ר

אברהם נגוסה – מ"מ היו"ר

ניסן סלומינסקי– יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

יוסף ג'בארין

יעל גרמן

ציפי לבני

רויטל סויד

מיכל רוזין

חברי הכנסת:

קארין אלהרר

דוד אמסלם

זוהיר בהלול

מסעוד גנאים

ג'מאל זחאלקה

תמר זנדברג

דב חנין

אחמד טיבי

מיכאל מלכיאלי

קסניה סבטלובה

בצלאל סמוטריץ

איימן עודה

עודד פורר

אלעזר שטרן

עאידה תומא סלימאן

פנינה תמנו

נכחו:

מוזמנים:

היועץ המשפטי לכנסת איל ינון

רז נזרי

–

המשנה ליועמ"ש, משרד המשפטים

מיכאל ויגודה

–

ראש תחום משפט, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים גיל ברינגר

–

עו"ד, יועץ שרת המשפטים לענייני כנסת וממשלה, משרד המשפטים ירדנה קופ יוסף

–

עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אריאל צבי

–

עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נדים עבוד

–

משפטן מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מעיין סולברג

–

מתמחה, משרד המשפטים

אודליה אדרי

–

מנהלת מח' בלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין

אלכסנדר יעקובסון

–

מרצה, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים ידידיה שטרן

–

סגן נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

דורון סלע

–

אחראית קשרי ממשל, המכון הישראלי לדמוקרטיה

חגי ויניצקי

–

ראש מכון בגין למשפט וציונות, מרכז מורשת בגין

חובב ינאי

–

נציג ארגון שתי"ל, מייסודה של הקרן החדשה לישראל עינת קורמן

–

נציגת תנועת אורות

אורלי ארז לחובסקי

–

מנהלת המחלקה המשפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה בועז אחד העם

–

יו"ר, המרכז הישראלי ללימודי חירשות

עדי יהודה ארבל

–

נציג המכון לאסטרטגיה ציונית

דן שמחה רוטמן

–

יועמ"ש התנועה למשילות ודמוקרטיה

גלעד קריב

–

מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת

מיכל שמעון

–

נציגת פורום קהלת

רון גרליץ

–

מנכ"ל שותף, עמותת סיכוי

אליהו יצחק

–

חבר בארגון "המלחמה בעוני"

ראובן רוני שלום

–

מזכיר ההנהלה הציונית, סוכנות יהודית

דוד דהאן

–

יו"ר ודובר, הארגונים החברתיים בכנסת

ייעוץ משפטי:

גור בליי

אפרת חקאק

מנהל הוועדה:

אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:

רונית יצחק

היו"ר אמיר אוחנה:

- - אבל בכל זאת החוק עבר בתמיכת - -

ציפי לבני (המחנה הציוני):

איל ינון:

הצעת חוק-היסוד שעליה עמלה הוועדה בראשותך במהלך השנה האחרונה עוסקת בסוגיות הליבה של זהותה ואופייה של מדינת ישראל. לא בכל יום ועדה של הכנסת זוכה לעסוק בסוגיות אלה, ואני רוצה לציין את הדיונים המשמעותיים, 12 דיונים במס', שנערכו לקראת הקריאה הראשונה. במהלכה הופיעו בפני הוועדה מומחים שונים, ונשמעו דעות שונות, כראוי להליך של תיקון ושל חקיקת חוק-יסוד.

לאורך הדיונים בהצעת החוק הניח צוות הייעוץ המשפטי לוועדה בפני חברי הוועדה שורה של מסמכי הכנה המתייחסים לסעיפים השונים בהצעת החוק. עתה, משקרבים אנו לישורת הסופית, ולפני אישורה של ההצעה לקריאה השנייה והשלישית, אני רואה לעצמי חובה כיועץ המשפטי לכנסת להדגיש בפניך ובפני חברי הוועדה, ובהמשך לאותם מסמכי הכנה, את הקשיים המשמעותיים המתעוררים בקשר לסעיף 7(ב) להצעה.

סעיף 7(ב) להצעת חוק-היסוד קובע כך: "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". סעיף זה נועד לפרוס הגנה חוקתית על האפשרות להקים יישובים על בסיס דת, לאום, או מאפיין קהילתי אחר, ולהדיר מיישובים אלה אנשים בשל עצם השתייכותם לדת או ללאום אחר, או קיומו של מאפיין אחר בהם, שאינו נתון לבחירתם לשליטתם. וזאת, באופן גורף, ובלי קשר לשאלה האם יש בהצטרפותם ליישוב כדי לפגוע במרקם החברתי-תרבותי שלו או באופיו הייחודי. כפי שאפרט להלן, זהו שינוי משמעותי מהמצב המשפטי הקיים המעוגן כיום בתיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, הידוע בכינויו "חוק ועדות קבלה".

עסקו מלומדים רבים בסוגיה הזאת, בזכות של קהילה לקיים התיישבות קהילתית נפרדת, ונחלקו הדעות. אבל גם אותם מלומדים, כמו פרופ' יפה זילברשץ, וכמו פרופ' רות גביזון, שחלקו על פסק דין קעדאן, לא הסכימו שהתיישבות יכולה להיות התיישבות ליהודים בלבד כהגדרתה ככזו, וכי אין בהתחשבות בממד הזה של לעשות התיישבות קהילתית נפרדת כדי להצדיק הדרה מוחלטת על בסיס לאום. ואני מפנה בחוות הדעת הכתובה שנמצאת בפניכם לציטוטים רחבים יותר מתוך המאמרים, גם של פרופ' זילברשץ וגם של פרופ' גביזון, שכפי שאני אומר, חלקו על הנשיא ברק בפסק דין קעדאן.

ואכן, בשנת 2011 כשחוקקה הכנסת את חוק ועדות קבלה היא צעדה בנתיב הזה. חוק ועדות קבלה מאפשר ליישובים קהילתיים קטנים בנגב ובגליל להקים ועדות קבלה שיקבעו למי יוקצו מקרקעין ביישוב, תוך שהמחוקק קבע בחוק רשימה סגורה של טעמים המצדיקים סירוב לקבל מועמד ליישוב, ובהם "חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה". עוד הודגש בחוק כי בבואה לשקול את הטעמים לסירוב "תיתן ועדת הקבלה את דעתה לגודל היישוב הקהילתי, לוויתקו, לחוסנו ולאופי האוכלוסייה בו".

לצד זאת, נכללה בחוק ועדות קבלה הוראה מפורשת האוסרת על אפליית מועמדים מטעמי "גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית". יצוין כי בית המשפט העליון דחה ברוב דעות עתירות שהוגשו נגד חוק ועדות קבלה, בנימוק כי נכון יהיה לבחון את חוקתיות החוק על בסיס הפעלתו במקרה ספציפי, ולא במישור העקרוני הכללי. למיטב ידיעתנו, פסק הדין מאז שניתן בתי המשפט לא שבו ונדרשו לחוקתיותו של חוק ועדות קבלה.

בתמצית אומר כי הקושי המתעורר עם הסעיף המוצע בחוק-היסוד נובע מכך שבניגוד לאיזונים העדינים שנכללו בחוק ועדות קבלה, כמפורט לעיל, הסעיף המוצע מתיר הדרה גורפת של ציבורים שלמים במדינת ישראל רק בשל מאפיינים בזהותם שאינם ניתנים לשינוי, דוגמת דתם, לאומיותם, נטייתם המינית או ארץ מוצאם. הדרה זו יכולה להיעשות בלא קשר לשאלה אם יש בקבלתם כדי לפגוע במרקם החברתי-תרבותי הייחודי של היישוב.

יתר על כן, הסעיף המוצע נבדל מיתר סעיפי חוק-היסוד, משום שהוא משליך באופן ישיר על מעמדו האישי של האזרח במדינה הנמנה על קבוצות מיעוט בחברה, ועל הזכויות המוקנות לו כפרט במדינה. זאת, בשונה מיתר הסעיפים בהצעה, שמעניקים עדיפות ברמה הלאומית למאפיינים השונים המייחדים את הלאום היהודי – סמלים, ימי מנוחה, שפה וכיוצא באלה, אך אינם גורעים מזכותו של הפרט.

עוד יש לציין, כי בניגוד להסדרים אחרים שנכללים בהצעת החוק ושנדונו בישיבות הוועדה הקודמות, לא מצאנו מקבילה לסעיף המוצע, כגון סעיף 7(ב), באף חוקה בעולם.

יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):

למה? איל, לגבי ביטול השפה הערבית ראית מקבילה לעולם? זו השאלה.

איל ינון:

איל ינון:

אף כי דוקטרינה זו, דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי טרם אומצה על-ידי בית המשפט, איני יכול להוציא מכלל אפשרות כי סעיף מסוג זה, המעורר קשיים משמעותיים ביחס לעקרונות היסוד של השיטה, יוביל לאימוץ הדוקטרינה ולהתערבות שיפוטית בסעיף.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):

נתקן את חוק - - -

איל ינון:

איל ינון:

היו"ר אמיר אוחנה:

רז נזרי, בבקשה.

רז נזרי:

תודה. בוקר טוב. אני רוצה לומר, ברשותכם, כמה מילים כלליות שאחרי זה גם יידרש באופן ספציפי לסעיף שדובר בו. לא בכל יום הכנסת עוסקת בחוק-יסוד. יצא לי להיות בלא מעט דיונים בעיקר בחוקים רגילים, ולכן הדיון הזה מטבע הדברים טעון. אבל הוא בהחלט משמעותי ביותר מבחינתו של כל אזרח, בוודאי מבחינתה של הכנסת, כשעוסקים בחוק-יסוד בכלל, על אחת כמה וכמה כשעוסקים בחוק-יסוד מהסוג הזה שעוסק בסוגיית ליבה שקשורה לזהותה של מדינת ישראל.

בשלבים קודמים של הדיונים בוועדה הזאת הבאנו, גם בשם היועץ המשפטי לממשלה, את ההתנגדות שלנו לניסיון שהיה בגרסאות קודמות לשינוי האיזון שקיים בין הערכים היהודים והערכים הדמוקרטיים של המדינה, ולצורך החיוני בעינינו לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לשמחתי, בגרסאות האחרונות הדבר הזה לפחות התגבר על הניסיון ליצור מדרג, שונה הניסיון ליצור מדרג.

הבעיה שאתה מתנהג כמו נרדף. תפסיקו להתנהג כמו נרדפים, אנחנו בעלי - - - של המדינה הזאת.

רז נזרי:

אני אשמח לענות לכל שאלה, רק אני רוצה להשלים ברשותכם את הטיעון.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, רשות הדיבור שלך.

רז נזרי:

תמר זנדברג (מרצ):

- - זה ההפך מכל מה שאתה מייצג.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני קורא לך בקריאה שנייה. תודה.

רז נזרי:

אני אומר שוב דווקא למי שבעד, אתם מכתימים לשווא את החוק. זה לא מוסיף דבר באופן אמיתי בהיבט של מדינה יהודית. יש בהקשרים מסוימים חוק הקבלה, כפי שהסביר יועמ"ש הכנסת, חוק ועדות קבלה וכו', יש חוקים אחרים ופרוצדורות משפטיות אחרות שאפשר לדון בהם. יש לנו גם מומחה תוכן להקשר הזה אם נגיע לכך, לא צריך, אתם מכתימים לשווא. אתם לא משיגים שום דבר באופן אמיתי בהיבט של היהודי, ולעומת זאת, אתם גורמים נזק משמעותי ביותר בהיבט הדמוקרטי, ואתם מכתימים לשווא, פוגעים בערך של מדינה יהודית ודמוקרטית. וההכתמה הזאת לשווא גורמת נזק לרעיון שאותו אתם לכאורה, להבנתי, באים לשרת.

עכשיו עוד דבר, זה נזרק פה, אבל את זה צריך לומר – דיברתי בעיקר, כי זה העיקר מבחינתי בהיבט הפנימי, הפנים שלנו כמדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית – יש לחוק כזה שיעבור השלכות בין-לאומיות. ותחשבו לבד.

רויטל סויד (המחנה הציוני):

תרחיב. תרחיב.

פנינה תמנו (יש עתיד):

מה להרחיב?

רז נזרי:

פה אומרים.

תמר זנדברג (מרצ):

הוא לא

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]