פרוטוקול מספר 211, ועדת החוץ והביטחון, 12/12/2017

הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 211

מישיבת ועדת החוץ והביטחון

יום שלישי, כ"ד בכסלו התשע"ח (12 בדצמבר 2017), שעה 9:00

סדר היום:

יום הוקרה לפצועי צה"ל

נכחו:

חברי הוועדה:

אבי דיכטר – היו"ר

אלי אלאלוף

איל בן ראובן

עמר בר-לב

ענת ברקו

מרדכי יוגב

מוזמנים:

ערן יוסף – ממונה משפטי לנושאי שיקום

נכים ומשפחות, משרד הביטחון

ד"ר דן שגב – סגן בכיר וראש היחידה הארצית

לשירותי שיקום, משרד הביטחון

ליאת גרטמן – ראש היחידה לאפיון בקרה

וארגון השר"פ, משרד הביטחון

מירב דימורה – ראש תחום תכנון, תיאום

ובקרת שירותי שיקום, משרד הביטחון

חזי משיטה – סמנכ"ל וראש אגף שיקום נכים,

משרד הביטחון

אסף דורון – ראש תחום ביטחון

עדו כנארן – ייעוץ משפטי

ג'וסלין באש – רמ"ח נפגעים, אכ"א, צה"ל

נועה חדש – מש"קית דוברות אכ"א, צה"ל

חיים בר – מנכ"ל ארגון נכה צה"ל

נעים עזר – יו"ר מחוז ירושלים, מ"מ יו"ר

ארגון נכה צה"ל

אבנר גולן – מנהל אגף זכויות, ארגון נכי

צה"ל

שי פרבר – מנהל אגף זכויות, ארגון נכי

צה"ל

עידן קלימן – מנהל אגף זכויות, ארגון נכי

צה"ל

אורן אקרמן – מנהל אגף זכויות, ארגון נכי

צה"ל

נתנאל שקד – נכה צה"ל

רפאל אשכנזי – נכה צה"ל

אלי אדרי – תושב חולון, נכה צה"ל

מלכיאל פרומקין – נכה צה"ל

אבי חן – נכה צה"ל

מאיר חלבי – נכה צה"ל

חנן מכלוף – נכה צה"ל

עידו גל רזון – נכה צה"ל

דוד גלבוע – נכה צה"ל

מנהל/ת הוועדה:

שמואל לטקו

רישום פרלמנטרי:

הדס לוי, חבר תרגומים

יום הוקרה לפצועי צה"ל

היו"ר אבי דיכטר:

אנחנו באמת שמחים לפתוח הבוקר דיון

בוועדת חוץ וביטחון שמאגד שני נושאים גם

יחד. אחד - לפתוח את יום ההוקרה לנכי צה"ל

באשר הם. היום הזה מתקיים בכנסת ומתקיים

בהרבה מאוד מקומות וועדות מלבד הוועדה

הזו. אבל אנחנו בחרנו לחבר את היום הזה עם

החובה השנתית שקיימת על משרד הביטחון -

אגף השיקום, חובה שנתית כלפי הכנסת, כלפי

הוועדה, ואם תרצו כלפי האזרחים במדינת

ישראל, בוודאי כלפי נכי צה"ל, הדיווח

השנתי.

נמצא אצלנו ראש אגף שיקום, חזי משיטה,

שיעשה את הסקירה מטעם אגף השיקום במשרד

הביטחון. לאחר מכן נשמע את חיים בר, יושב

ראש ארגון הנכים. לאחר מכן נשמע את רמ"ח

הנפגעים בצה"ל, כמובן, ואת ראש השדולה

שלנו, חברת הכנסת ענת ברקו ולאחר מכן

אנחנו ניתן את הבמה להתייחסויות גם של

משתתפים, גם של חברי כנסת.

אנחנו פורום גדול והזמן, כמו שאתם יודעים,

קצוב, אבל אני סומך על המשתתפים, אנחנו גם

נדאג לקצוב את הדברים בזמן, יש לכם

טיימרים למעלה כך שאף אחד לא יתבלבל.

אנחנו יוצאים לדרך. אני מזכיר לכולם, לכל

המתייחסים, לפעמים בלהט ההתלהבות יוצאים

נתונים שהם מסווגים. הדיון הזה הוא פתוח,

לכן כל אחד ישתדל לעצור את ההתלהבות שלו

רגע לפני שהוא מוציא פרטים מסווגים או

דברים פרטיים שהם לא עניינו של הדיון הזה,

בוודאי לא במתכונת הפתוחה, הדיון הוא

פתוח.

תודה רבה לכולם, אדוני חזי משיטה, בבקשה.

חזי משיטה:

אדוני היושב ראש אנחנו שמחים להיות פה

ולהציג את עיקרי תכנית 2017 ואת האתגרים

שלנו ל-2018. זה נעשה במסגרת יום ההוקרה,

שבוע שעבר היה שבוע ההוקרה לנכי צה"ל. אני

רוצה להגיד שבאגף שיקום כל יום עבורנו

הוא יום הוקרה ועשייה למען נכי צה"ל.

אנחנו בשבוע שעבר עשינו פעילות מיוחדת

בכל המחוזות הפרוסים ברחבי הארץ, שבעה

מחוזות, למען נכי צה"ל.

אירועים מרגשים, באחד מהם שהשתתפתי במחוז

תל אביב היה מפגש מרגש עם ניצולי אח"י

אילת שהם פצועים מוכרים באגף שיקום יחד

עם בחורה מחיל האוויר שתפעלה את כל מערך

ההצלה של טיבוע אח"י אילת ולדעתי היא

הצילה חיים, פתחה תאג"ד ושילחה את האנשים

לבתי החולים. חיילת בדרגת רב"ט שעשתה הלא

יאומן, מה שלא הצליחו לזהות מפקדים מוקדם

מדיי ולעשות את הדברים שנדרש מהם, זה היה

לפני 50 שנה.

לצערי, היא מוכת פוסט טראומה בעקבות

האירוע הזה, שפרץ בשלוש שנים האחרונות,

מוכרת באגף שיקום, אנחנו מכירים בה, אבל

לדעתי היא צריכה לקבל הכרה והוקרה מעבר

לזה. אני אפעל מול כוחות הביטחון, מול צה"ל

כדי שהיא תקבל את זה. ישבו אנשים מקרב

הניצולים שאמרו שהיא הצילה את חייהם

באופן ממשי או לפחות הקטינה את הפציעות

הקשות שלהם לכדי מינימום.

אני בזמן הקרוב אציג לכם את הדברים ואני

מבקש לעבור עליהם במהרה באמת מבלי להתעכב

יתר על המידה. מטרת האגף היא לתת מענה

כוללני מקצועי ואיכותי לשיקום מיטבי ובר

קיימא של כל נכה ונכה. העיקריים שלנו

לשיקום הנכים במשרד הביטחון שרואה את

ייעודו בשיקום נכי צה"ל כאשר לבנת היסוד

המרכזי של האגף הנה שיקום הנכה. אגף שיקום

נכים במשרד הביטחון הוא הזרוע של מדינת

ישראל כדי להרגיש את היד באמת לדופק של

נכי צה"ל. אנחנו עושים את זה באמת בלב רחב

ובנפש חפצה.

לזכאים נבנית תכנית שיקום משולבת שנכנסה

בשנת 2012. השיקום הוא רפואי, סוציאלי,

רווחתי, תעסוקתי בשיתוף עם הזכאי, יחד

איתו בונים את התכנית. היא נבנית באמצעות

מנהל תיק, "קיים מנג'ר", שמוביל אותו

ומלווה אותו לכל תקופת השיקום. מתן

השירות הוא איכותי, מקצועי תוך עמידה

במדדי זמן ושירות. יש לנו אמנה שאנחנו

רעננו אותה ואנחנו נחתום עליה יחד עם

משרד הביטחון, מנכ"ל ויושב ראש ארגון נכי

צה"ל, מר חיים בר, בחודש הקרוב.

אני מעביר לכם כאן את הנתונים בשתי רמות -

- -

היו"ר אבי דיכטר:

אמנה שנוסחה - - -

חזי משיטה:

אמנה שנוסחה בצוות עם ייעוץ ארגוני. לקחה

את האמנה שהייתה עד כה, עשתה לה רענון,

תיקפה את המדדים, שיפרה את חלקם. ואנחנו

בטקס חגיגי ב-10.1 נחתום עליה יחד עם ארגון

נכי צה"ל ומנכ"ל משרד הביטחון.

היו"ר אבי דיכטר:

שמכיר את האמנה במהלך גיבושה?

חזי משיטה:

מכיר את האמנה הקודמת, הוא קיבל את האמנה

הנוכחית שיש בה רק שדרוג ואנחנו עלינו

רמה באמנה הנוכחית.

שמואל לטקו:

האמנה היא בין מי למי - - -

חזי משיטה:

האמנה שבה מתחייבים עובדי אגף השיקום לתת

את השירות, לעמוד במדדי זמנים בכל השירות

שנדרש עבור נכי צה"ל.

איל בן ראובן (המחנה הציוני):

ומתי האמנה הקודמת?

חזי משיטה:

האמנה הקודמת קיימת כבר מספר שנים. מכוון

שהתחלף ראש אגף חשבתי שנכון שאני ארענן

אותה ושאני אהיה גם חתום עליה לפחות

בתקופה הקרובה שאני נמצא כראש אגף שיקום

בהרכב של מנכ"ל חדש, היושב ראש הוא ממשיך

בתפקידו - - -

איל בן ראובן (המחנה הציוני):

זאת אומרת זה בהסמכה האמנה אני מבין.

חזי משיטה:

נכון, נכון מאוד.

אוכלוסיית הנכים של נכי צה"ל, תסתכלו

למעלה בטבלה העליונה, היום, לצערי, יותר

מדיי. יש לנו 57 אלף פלוס נכי צה"ל שמוכרים

מ-20 עד 100 פלוס. נוספו השנה מספר מאות.

בטבלה למטה יש 51,800 נכים שמוכרים מ-10 עד 19

או מ-0 עד 19. זה נכים שבדרך כלל מקבלים

תגמול ויוצאים לטיפול בקופות החולים. הם

לא מקבלים טיפול שוטף אצלנו אבל עדיין

אנחנו נותנים להם שירותים שונים

שמצריכים, כמו תעודת נכה, אישורי נכות,

טיפול בארנונה, מס רכישה וכן הלאה וכן

הלאה. 109 אלף נכי צה"ל שאגף שיקום נוגע בהם

מדיי שנה ואני מקווה שהמספרים האלה ילכו

ויפחתו בשנים הקרובות.

במהלך שנת 2017 עד כה, לצערי, נפטרו, פטירות

טבעיות ברוב רובן, 633 נכי צה"ל. המדדים

המרכזיים בליבת העשייה שלנו - - -

ענת ברקו (הליכוד):

מה אחוז הנפטרים כתוצאה מהפציעה?

חזי משיטה:

רוב רובם של הפטירות הן פטירות טבעיות. יש

תהליך שאנחנו עושים אותו בפציעה קרבית

מעל 50% שאם יש משהו שאפשר לשייך אותו

לפציעה אנחנו משייכים אותו כי זה נותן

איזשהי תוספת או הטבה או התחשבות במשפחה

לאורך כל הדרך. לגבי 100 פלוס הם תמיד יוכרו

כאלמנות מלחמה. לגבי כאלה שהם 50 פלוס עד

100, יש להם הטבות ואנחנו עושים את זה

ברגישות יחד עם אגף משפחות.

ניהול מדדי השירות, אני אעבור על העיקרים

שבהם. יש לנו מוקד טלפוני מאוד משוכלל

ומאוד מוערך על ידי נכי צה"ל ואנחנו

יכולים לראות בטבלאות את הפניות ואת

הסגירה של הפניות הטלפוניות במוקד. יש

ירידה אמנם בפניות הטלפוניות ויש עלייה

במשתמשי האינטרנט. אנחנו פועלים בעניין

הזה יותר ויותר. אני חושב שבעידן היום

ובשנים הקרובות אתר אינטרנט צריך לשמש

פלטפורמה מרכזית ועיקרית לשיח בינינו

לבין נכי צה"ל. אנחנו משדרגים אותו משנה

לשנה, אנחנו יצרנו אזור אישי באתר

האינטרנט שאנחנו יכולים לעשות התכתבות

ולהניח מסמכים ייעודיים, פרטיים

ומוצנעים עבור המשתמש עצמו שהוא נכנס עם

קוד אישי שלו כדי לקבל טופס 106 או את השכר

החודשי שלו ועוד דברים כהנה וכהנה.

מדדי השירות של אחוזי נטישה במוקד

הטלפוני הם ממש מתקדמים לעבר היעד שקבענו

יחד עם החברה שמפעילה אותו. הוא מוקד מאוד

ייחודי, הוא הופעל על ידי חברה עם אנשים

מצויינים, הייתי אומר בעיקר נשים

מצויינות שיודעות להכיל שיחות ולנהל

אותן עם נכי צה"ל בצורה רגישה ומתן

פתרונות בתוך השיחה עצמה והם עונים את

התשובות בצורה מהירה כך שבאמת אחוז

הנטישה הם מאוד נמוכים, זה אחד מהמוקדים

המתקדמים שיש.

לגבי ביצוע בפניות נכים למוקד טלפוני

במחוזות אנחנו עומדים מעל הממוצע, למעט

מחוז חיפה שהיה קצר בכוח אדם. אנחנו

עובדים על מחוז חיפה. אני רק אגיד כאן, זה

לא סיבה, זה לא תירוץ, זה לא צריך להיות כך,

זה לא יהיה כך. מחוז חיפה הוא המחוז

המורכב ביותר, הוא הגדול ביותר, הוא מפוזר

על גיאוגרפיה דיי גדולה ואנחנו נשפר את

העניין הזה לשנה הבאה, אני מקווה, במחוז

חיפה.

שליחת מסרונים - אנחנו מוצאים פלטפורמות

שונות. אחת מהן זה שליחת מסרונים. אני

חושב שאם אנחנו יודעים להגיע מהר לנכה

צה"ל כדי להודיע לו הודעה על מנת להשקיט

את נפשו אנחנו עושים את זה ואנחנו יכולים

לעשות את זה לכל מיני קבוצות, לדוגמאות,

ניתן כאן דוגמאות שבאמת יש בהן משמעות. אם

יש תקלה שאתר הזמנת חמי מרפא במשרד

הביטחון יש בו תקלה שאינה תלויה באגף

שיקום כלל ועיקר אז אנחנו מוציאים

מסרונים כדי שבאמת הנכים יבינו, חבר'ה,

אנחנו יודעים, יש בעיה, אנחנו עובדים

עליה, היא תתוקן, אל תהיו מודאגים. ולי

ברור שהאוכלוסייה הזאת צריך להוריד

למינימום את הדאגה שלהם ואת חוסר ההבנה

או את חוסר האמון. כשהם לא מצליחים לתקשר,

אני מאמין, זה מכניס אותם ללחץ ולחוסר

שקט.

מדדי השירות באגף השיקום והתלונות -

אנחנו רואים שיש ירידות בתלונות יחסית

ל-2016. אנחנו כן מסווגים עלייה בתלונות

המוצדקות ואנחנו מטפלים בהן. לאגף שיקום

מגיעות אלפי תלונות ואנחנו מטפלים בהן,

זה אחד מהדברים שנמצא על סדר יומו של ראש

אגף שיקום, מנהלי המחוזות ומנהלי היחידות

באגף ואנחנו עומדים במדדי הזמן על מנת

לתת תשובות לכל פנייה שמגיעה אלינו. מדד

הזמן שמופיע באמנה לשיבוץ ועדה רפואית

תוך 45 יום אנחנו עומדים בה. בכל המקומות

שאתם רואים ירידות זה מקומות שיש בהם

חגים, תסתכלו על החודשים, תבינו שזה חגים.

אבל בסך הכל אם לא היו חגים, אנחנו לא

צריכים לוותר עליהם, צריך שיהיה לנו חגים,

אנחנו עומדים - - -

ענת ברקו (הליכוד):

רגע חזי אני רוצה להבין. מרגע הגשת הפנייה

תוך 45 יום מגיעים לוועדה.

חזי משיטה:

כן.

ענת ברקו (הליכוד):

לא - - -

חזי משיטה:

מתואמת ועדה.

ענת ברקו (הליכוד):

מתואמת ועדה אבל הם לא מגיעים לוועדה, יש

הבדל, זה יכול לקחת חודשים ארוכים עם

פציעה. הם לא מגיעים לוועדה תוך 45 יום. אני

יודעת את זה אני קיבלתי את התלונות האלה,

הם לא מגיעים לוועדה.

חזי משיטה:

אני לא רוצה להכנס כאן לניתוח של למה זה

לוקח לפעמים יותר זמן אבל אני אגיד רק

ברמה העקרונית, חברת הכנסת ברקו, שבחלק

מהמקרים העיכובים אינם תלויים בנו כלל

ועיקר. אולי אני יותר מזה, חלקם הגדול לא

תלוי בנו.

ענת ברקו (הליכוד):

ובחלק שתלוי בכם?

חזי משיטה:

אנחנו עושים את המאמצים שהיא תהיה מוקדם

ככל האפשר.

היו"ר אבי דיכטר:

מה זה פרק הזמן המקסימלי שאורך שלא תלוי

במגיש הבקשה אלא תלוי בכם שמפנייה ועד

שהוא מגיע לוועדה?

חזי משיטה:

אנחנו משתדלים שב-45 יום תשובץ ועדה ואם

הוא יכול להגיע הוא יגיע לוועדה והוא

ייצא מהוועדה - - -

היו"ר אבי דיכטר:

בתוך 45 יום הוא מגיע לוועדה.

חזי משיטה:

כן, אנחנו עושים מאמץ, זה גם קורה. לא בכל

המקרים זה קורה. בחלק מהמקרים שזה לא

קורה, כפי שאמרתי, זה לא תלוי בנו כי ה- - -

היו"ר אבי דיכטר:

זה חשוב לנו מאוד כי כמו שאתה יודע, אמנם

חברת הכנסת ברקו היא יושבת ראש השדולה

אבל אנחנו כחברי כנסת, ודאי ועדת חוץ

וביטחון, מקבלים לא מעט פניות. אין לנו

כלים בשוטף לבדוק את הדברים. אני רוצה רגע

לבודד את זה ולשאול - באותם מקרים שזה

תלוי בכם 45 יום זה פרק זמן ארוך אבל אני לא

רוצה כרגע להכנס לניואנס הזה אלא להבין

מה ההבדל בין לשבץ בתוך 45 יום, ההבדל בזמן

הכוונה, לבין המועד שבו הוא פוגש ועדה,

מופיע בפניה.

חזי משיטה:

השיבוץ לוועדה ב-45 יום אני חושב שבחלקה

הגדול אפשר לעמוד בה. אם כי צריך להזכיר

שהחובה של מגיש התביעה או מגיש ההכרה

לנכות, חובה עליו לרכז את כל המסמכים

ולהביא אותם לקצין התגמולים וקצין

התגמולים מעביר את זה לוועדה. ואם לוועדה

נדרשים עוד מסמכים הוא מחוייב להביא

אותם. אז אני אומר עוד פעם, בדרך כלל אם

אין בעיות וכל המסמכים מונחים אפשר לקיים

את הוועדה. בחלק לא מבוטל מהמקרים הוועדה

נדחית לא בגלל אגף השיקום. ואם יש מקרים

שאנחנו עוברים אותם אז אנחנו עושים

מאמצים להתכנס ל-45 יום ולעמוד בוועדה.

צודקת חברת הכנסת ברקו שלפעמים לוקח

חודשים אחדים. בדרך כלל זה לא בגללנו. זה

או שנדרש בדיקות נוספות או שנדרש להביא

טפסים נוספים או שהוא מבקש להביא עורך

דין, או שהוא מבקש להשהות את ההגעה שלו

לוועדה עצמה.

ענת ברקו (הליכוד):

אני רוצה להבין. חלק מהאישורים אתם

יכולים להשיג בעצמכם כי יש לכם אותם גם

מהצבא. גם מצה"ל, יושבת כאן רמ"ח נפגעים,

הלא בזמן הפציעה, דו"ח הפציעה וכל מיני

אישורים רפואיים מצויים בתיק הרפואי

הצה"לי, הכל ממוחשב היום, אפשר להעביר לכם.

המון פעמים נכים נדרשים להביא אישורים

שיש אותם ברשות צה"ל. למה בעצם אין מנגנון

שמעביר את זה ואולי מקצר את התהליכים כי

לחכות חודשים ארוכים לוועדה, וזה גם נגרם

לא רק בגלל הנכים עצמם, אלא גם בגלל אגף

השיקום, למה אתם לא עושים את הפנייה

הישירה הזאת ואולי חוסכים טרטור?

חזי משיטה:

אני אסבר את האוזן בעניין הזה. אם יש מבצע

כמו צוק איתן שיש בו פצועים, הנסיבות

ברורות, המקום ידוע, הפצוע היה במקום

המסויים, אנחנו יודעים שהייתה נפילה של

פצמ"ר מעבר לגדר באזור ההתכנסות. זה מסלול

ירוק שאנחנו לא מטרטרים לא את הפצוע ולא

את הבקשת הכרה שלו. אם יש מישהו שמגיש

בקשה להכרה אחרי מספר חודשים ואחרי 20 שנה

העבודה הזאת תקח זמן כדי לרכז את הנתונים.

אלף, החובה חלה עליו וכשהוא מוביא איזשהו

סיפור עם עובדות או אירוע שהיה יש לנו

יחידה מיוחדת שאמורה לחקור. היא חודרת

מעבר לגדר לצה"ל כדי לפגוש את המפקדים

שהוא ציין, לבדוק את האירוע, לקחת עדויות,

להביא את התיק שלו מהארכיון, להביא את

התיק שלו מקופת חולים מהיותו נער בוגר

ולוודא שהאירוע אכן קרה, העובדות אכן

נכונות, שאין שום דבר שקרה לפני השירות.

יש כלל שאומר שהאירוע שבו הוא יוכר צריך

להיות במהלך השירות ועקב השירות. זה לוקח

זמן.

היו"ר אבי דיכטר:

למיטב זכרוני גם בחוק שאנחנו העברנו כאן

לא כל נכות צריכה להיות עקב השירות אלא

היא יכולה להיות במהלך השירות, בוודאי

לחיילים בסדיר. וזה חוק שעבר פה רק בשנה

שעברה.

חזי משיטה:

גם חייל בסדיר שהנכות שלו קורית במהלך

השירות צריך להוכיח שהיא עקב השירות. זאת

אומרת, אני אתן דוגמאות, שום דוגמה

ספציפית לא תעלה פה ואנחנו לא פורצים

אישי של רפואי אבל אם חייל יש לו התפרצות

נפשית שיש הוכחה חד משמעית שהיא אירוע

שהתחיל בגיל 14 כולל טיפולים פסיכיאטריים

זה לא ישוייך לשירות שלו.

היו"ר אבי דיכטר:

לא, אבל אם הוא עבר תאונת דרכים אזרחית

לגמרי בתור חייל סדיר הוא מוכר כנכה - - -

חזי משיטה:

בוודאי, זה מהלך השירות ועקב השירות.

חיילי חובה באשר הם נפגעים, אנחנו תיכף

נגיע לגורן- - -חיילי חובה ומילואים באשר

הם נפגעים במהלך שירותים בדוגמה שנתת הם

יוכרו באגף השיקום.

היו"ר אבי דיכטר:

באמנה שלכם מה פרק הזמן שהקציתם לנושא

הזה של מהגשה עד שהוא פוגש את הוועדה?

חזי משיטה:

כמו שאמרתי אנחנו מחוייבים לתאם ועדה

מחוזית בתוך 45 יום.

היו"ר אבי דיכטר:

הניואנס שאמרה חברת הכנסת ברקו הוא

ניואנס מאוד משמעותי ואני, חס וחלילה, לא

הייתי רוצה שיובן שהוא מונח טריקי. זאת

אומרת, בתוך 45 יום תשובץ ועדה שתתקיים

כעבור חצי שנה, לדוגמה.

ענת ברקו (הליכוד):

זה בדיוק מה שקורה.

היו"ר אבי דיכטר:

זו דוגמה לא טובה בהנחה שהוא הגיע עם קיט

מלא של מסמכים. והשאלה שלי היא קודם כל

איך זה מתבצע ובעיקר איך באמנה שאתם

עומדים לחתום עליה, מה אומרת האמנה בנושא

הזה?

חזי משיטה:

שאנחנו מחוייבים לשבץ אותו לוועדה

רפואית תוך 45 יום ואנחנו עומדים בזה. אם

כל הכללים מתקיימים מבחינתו של מגיש

ההכרה אז הוועדה גם תתקיים תוך 45 יום.

אני אציג לכם פה תוצאות סקר היחידה

לשיפור השירות הממשלתי, לא שלנו, אלא של

השירות הממשלתי באגף השיקום. תסתכלו על

הנתונים של בין 16' ל-17', הייתה לנו עלייה

גדולה, שביעות רצון, אני לא אעבור, עלתה

בכל המימדים שאתם יכולים לראות בטבלה

הזאת ובוודאי בטבלה הזאת לגבי הסקר.

אנחנו בשנה הקודמת זכינו, וגם בשנה הזאת,

שנה שנייה ברציפות, באות רשות התקשוב

הממשלתית לנושא של תחום השירות הפרונטלי

לנכי צה"ל באגף השיקום. כאן אנחנו יכולים

לראות שזכינו גם במקום שלישי וכאן זה על

ידי נציבות שירות המדינה לגבי היחידה

להכרה בזכויות התביעה של הנכים.

יש כאן סקר שהוא לא שלנו, הוא סקר של חברה

חיצונית שעשתה אותו על ידי סקר ופנייה

לאלף נכים. זה מספר בלתי רגיל על המימדים

שאתם רואים אותם. הזכאים החדשים שאתם

יכולים לראות הם זכאים בעיקר של צוק איתן.

אתם רואים שיש טיוב של הנתונים. בטבלה

הזאת אתם תראו את זה אולי טוב יותר. אנחנו

מייחסים את זה לשיטה שמוכיחה את עצמה,

נכנסה בשנת 2012, "קיים מנג'ר", שיושב עם צוות

אינטגרטיבי.

הנכה מגיע לכל מחוז שאליו הוא שייך, יושב

איתו כל הצוות הרפואי, השיקומי, הרווחתי

והתעסוקתי ובונים לו תכנית בפעם הראשונה

ונותנים לו את הדברים הכלליים וקובעים מי

יהיה המטפל שלו. אחר כך עושים פגישה נוספת

על מנת שהוא יעכל את הדברים שהוא קיבל

ויוכל לשאול את כל השאלות ומתחילים איתו

תהליך שיקום בצורה משותפת. אני חושב

שהסקר מדבר בעד עצמו, גם בעלייה בנתונים,

וסקר אובייקטיבי, הוא לא של אגף שיקום ולא

של משרד הביטחון.

עיקרי הביצועים של 2017 - באמת אנחנו רוצים

לשים לנכים את הדברים הטובים ביותר.

אנחנו חייבים להגיד שאנחנו פועלים בהתאם

למקור הסמכות ולמדדי הזמן, כפי שציינתי,

מענה בעזרת מסרון לקבלת השירות, לקבלת

פקס, שקיפות בהעברת המידע לנכים, פרסום

מדדי השירות אחת לארבעה חודשים באתרי

האינטרנט שלנו באתר, האינטרנט שלנו שהוא

משוכלל והוא משתכלל משנה לשנה. אנחנו

מתכוונים בפעילות שלנו לשקם נכים ולממש

את הזכאויות שלהם באופן רציף בהתאם

למקורות הסמכות.

שיפור מתמיד בשירות לנכים ובדגש על

אוכלוסיית הנכים המיוחדת, 100 פלוס. 100 פלוס

נמצאים אצלנו בעדיפות ראשונה בכל

המימדים, בכל המקומות, במטה ובמחוזות,

ומוצדק שכך, וזה מבוצע הלכה למעשה. אנחנו

עומדים במדדי הזמן והשירות שקבענו

לעצמנו. השיפור ברציפות התפקודית מרגיעה

לחירום מתקיימת, משרד הביטחון בכלל ידוע

בזה. קיימנו תרגיל השנה, אנחנו מקיימים

תרגיל נוסף בחודש מרץ. אנחנו עושים את זה

יחד עם רמ"ח נפגעים והצוות שלה, יחד עם

קרפ"ר. יש לנו צוות של 80 איש שנפרשים בבתי

חולים.

דעו לכם, באירועים כמו צוק איתן, אנחנו

מגיעים לחולים, אל המיטה שלהם, כולל

היחידה להכרה, כולל היחידה לתביעות

רפואיות, זה מסלול ירוק, זה לא משהו שהוא

בשגרה, שבו יש תביעות שאנחנו מקבלים אותן

לאירועים שקרו ב-93. אני לא נותן לכם

דוגמאות סרק, זה דוגמאות אמיתיות.

שיפור המערך הרפואי לזכאים 100%, אבל בכלל

בנושא של שיפור השירות הרפואי אני אגיד

שני דברים, זה יגיע אולי בהמשך. אנחנו

במצוקה של רופאים, אני לא מטאטא אותה מתחת

לשטיח, אנחנו מטפלים בה. היא לא תלויה

במשרד הביטחון ולא באגף שיקום, היא תלויה

בשני גורמים, אולי בשלושה. היא תלויה

במשרד האוצר שאני לא יודע אם יש כאן נציג.

היו"ר אבי דיכטר:

יש כאן נציג של האוצר?

חזי משיטה:

היא תלויה במשרד האוצר בראש ובראשונה.

היא תלויה ב- - -

היו"ר אבי דיכטר:

התלות נובעת ממה?

חזי משיטה:

התלות נובעת בכך שרופאי אגף שיקום הוצאו

מחוץ לגדר בהסכם הרופאים האחרון

והמשמעות של ההפרש שלהם בין רופא בביטוח

לאומי לקופת חולים הוא בין 10,000-14,000 ₪

לרעתם. אין אף רופא שירצה לבוא לעבוד

אצלנו בתנאים האלה והם לא באים. חייבים

לתקן את העוול הזה. ארגון רופאי ישראל לא

נותן להם לקבל את התוספות שהם יכולים

לקבל כי הוא מבקש הרחבות רוחב לרופאים

שלו ואני חושב שזה מעשה שלא ייעשה, אנחנו

מעמידים את נכי צה"ל בשירות הרפואי שקיים,

הם צריכים לקבל שירות טוב מזה.

היו"ר אבי דיכטר:

הרפרנס שלכם בנושא הזה הוא הביטוח

הלאומי?

חזי משיטה:

הרפרנס שלנו הוא ביטוח לאומי וקופת חולים

מכוון שהרופאים שלנו עוזבים לשם. כשהוא

רואה שהוא יכול לקבל עוד 14 אלף ₪ הוא עוזב

אותנו והולך לקופת החולים.

ענת ברקו (הליכוד):

אני פניתי בעניין הזה למנכ"ל משרד

הביטחון, האלוף אודי אדם. פניתי גם למשנה

מנכ"ל משרד הביטחון, רוני מורנו, שגם היה

ראש אגף שיקום. הוא אמר שהם מנסים לפתור

את העניין דרך מתן תגמול כיועצים ואז זה

יעלה את השכר של הרופאים. אבל בשורה

התחתונה לנכי צה"ל אין היום רופאים ללכת

אליהם, אין. הם מקבלים טיפול פחות טוב

מאשר מישהו שהולך עם דלקת גרון לקופת

חולים. זה לא בסדר.

חזי משיטה:

חברת הכנסת ברקו אני רוצה להגיד שהמצב

הוא דרמטי אבל לא צריך לעשות אותו יותר

גרוע ממה שהוא. נכי צה"ל מקבלים טיפול,

אנחנו לא שוקטים על השמרים, אנחנו

מגייסים יועצים, אנחנו החזרנו רופאים כדי

שהם יתנו שירות, רופאים שעבדו איתנו והם

נותנים שירות. אני רוצה להגיד עוד דבר- - -

מרדכי יוגב (הבית היהודי):

חזי, כשאתה אומרים נותן שירות זה במסגרת

ימ"ם? הם באים לימ"ם- - -

חזי משיטה:

לא, לא, לא , אין לנו ימ"ם, אנחנו עובדים עם

רופאים מקצועיים. רופא שיקום זה רופא

שצריך להכיר את הנכים שלו, לטפל בהם לאורך

זמן, צריך להכיר אותם. יש לנו רופאים.

המחסור הוא מחסור- - -

אסף דורון:

כמה המספרים?

חזי משיטה:

חסרים לנו כרגע ארבעה רופאים. אבל אני

רוצה להגיד שהארבעה האחרים הם רופאים

ארעיים ונותנים גם בייעוץ שעות. זה לא רע,

זה טוב, זה יותר טוב מכלום, אבל אני חושב

שאנחנו צריכים יותר מזה.

ענת ברקו (הליכוד):

יותר טוב מכלום אבל לא מספיק. מה שקורה,

הביטוח הלאומי- - -

היו"ר אבי דיכטר:

לטובת הסקירה שאנחנו מקבלים - מספר

הרופאים שאתם מעסיקים לנושא הזה עומד על

כמה?

חזי משיטה:

התקן שלנו הוא 26 רופאים.

היו"ר אבי דיכטר:

ומתוכם אתם מאיישים כמה?

חזי משיטה:

יש לנו 22, יש לנו פער של ארבע אבל אני רק

רוצה לדייק - - -

היו"ר אבי דיכטר:

ה-22 הקיימים הם רופאים במשרה מלאה או שהם

משרה חלקית?

חזי משיטה:

אנחנו מאיישים 22 רופאים. מתוכם תקניים הם

17 ויש לי עוד ארבעה ארעיים שהם לא רופאים

שעובדים במשרד הביטחון וחלקם עובדים

בייעוץ. הם רופאים מצויינים.

ענת ברקו (הליכוד):

אבל הם לא שיקומיים.

חזי משיטה:

הם שיקומיים.

ענת ברקו (הליכוד):

לא כולם שיקומיים.

חזי משיטה:

חברת הכנסת ברקו, ההגדרה היא של רופא שבא

אלינו שהוא צריך להיות מומחה, עבד שלוש

שנים במקצוע. אין הגדרה שהוא יהיה רופא

שיקומי, הוא יכול להיות גם פנימאי.

ענת ברקו (הליכוד):

אני חושבת שאת הבעיה הזאת גם יושב ראש

הארגון העלה כשהייתי בביקור. שאין מספיק

רופאים. אנחנו רוצים לעזור בעניין הזה.

חזי משיטה:

אני לא אמרתי שיש מספיק רופאים אני רק

אומר - - -

ענת ברקו (הליכוד):

השאלה היא מה אתם צריכים - - -

היו"ר אבי דיכטר:

יש לכם חסר של 25% פלוס מינוס.

ענת ברקו (הליכוד):

וגם השאר נושרים בדרך.

חזי משיטה:

יש לנו חסר של בין 20%-25%, אדוני היושב ראש,

אנחנו מטפלים בזה. אני חזרתי אתמול

מהאוצר, עשינו איזשהי התקדמות זוחלת

איתם. הם נתנו עד היום מענק של 300 אלף ₪

להתקשרות. ביקשנו 500 כמו שהם יודעים לתת,

הם נתנו 400. הם עושים צעדים קטנים לקראתנו

ואני מקווה מאוד שהנושא הזה ייפתר. היה

דיון אתמול, יש תקווה, אני מקווה שזה

ייפתר.

אבל אני אגיד דבר נוסף, אני אומר אותו פעם

ראשונה בוועדה, הוא לא מופרך. חלק לא

מבוטל מנכי צה"ל, כולל ה-100 פלוס, מקבלים את

הטיפול שלהם גם בקופות חולים. אגב, רוב

רובו של הגוף שלהם והנפש שלהם מוכרת

בקופת חולים, לא באגף שיקום. יהיה נכון,

ואנחנו נעשה את הבדיקה הזאת מאוד בזהירות

ומאוד - -

ענת ברקו (הליכוד):

אתם מתכוונים - - -

חזי משיטה:

- - ומאוד בהסכמה לנסות בשנים הקרובות

להוציא את זה לקופת חולים. יהיה שירות

לנכי צה"ל, יהיה שירות יותר בטוח. כי אם

הרופא משפחה האחד יטפל בו מקצה לקצה לא

תהיה בעיה של תרופות נוגדות שיכולות

לגרום לו לסכנת חיים. אנחנו עושים את זה

בצורה מדודה, לא התחלנו עם זה. יש שיח עם

יושב ראש הארגון, ראשוני בלבד. אם אנחנו

נצליח לעשות את זה אנחנו נצליח לעשות חלק

מהטיפולים בקופות החולים. פריסת קופות

החולים בכל רחבי הארץ היא לאין ערוך יותר

טובה מהמחוזות של אגף השיקום וזה עושה

שכל גדול לעשות את זה.

היו"ר אבי דיכטר:

אני מבקש לטובת הוועדה לקבל מכם בתוך 10

ימים מסמך בסוגייה הזאת של הרופאים, מסמך

שמפרט את כל הדברים שאמרת כרגע מבחינת

נתונים, מצבה, תקן, ארעיים, היקף הפגיעה.

הוועדה מבקשת להכנס לזה בצורה רצינית.

אנחנו גם בעיתוי שאני חושב שהיום יש לנו

יכולת גם לתרום לסוגייה הזו. אני לא יודע

מה זה זוחלת, אני מאוד מאוד נבהל כשאני

שומע את המילה זוחלת.

חזי משיטה:

אדוני היושב ראש הטבלה נמצאת בחוברת

שתועבר ללטקו מייד בסיום.

היו"ר אבי דיכטר:

מאה אחוז. בבקשה.

חזי משיטה:

אנחנו פועלים על מנת לשפר באופן מתמיד את

השיח בין עובדי האגף לבין הזכאים ברוח

האמנה. לשפר את הנגישות, אני אמרתי, אתר

האינטרנט שלנו באמת מפותח. כל שנה אנחנו

מכניסים נושאים חדשים לדבר הזה. אנחנו

מעבים את מערך המתנדבים במחוזות.

המתנדבים עושים עבודת קודש, יש לנו

מתנדבים מכמה סוגים. מתנדבים שעוזרים

לנכים, מתנדבים שעוזרים במחוזות ומתוך

הנכים אנחנו לוקחים מתנדבים שיעבדו

במחנות צה"ל. נכים שהם נצרכים ומקבלים

תגמולי מחייה ובלבד שייצאו, יעשו, ירגישו

שהם חיוניים גם בעיני עצמם ואנחנו עושים

בשלושת הנושאים האלה ככל שביכולתנו.

אנחנו נעשה בשנה הבאה סקר, בהמשך לסקר

שראיתם, סקר חיצוני - - - רחב היקף ב-2018.

אנחנו רוצים לחזק את המחוז כאורגן. המחוז

הוא יחידת השטח שמטפלת בנכים. כל הנכים,

בסופו של דבר, הבית שלהם זה המחוזות

ואנחנו נמשיך לעבוד במודל של גישת ה-CM כדי

לנהל כל נכה ונכה - - -

היו"ר אבי דיכטר:

כמה מחוזות יש לכם?

חזי משיטה:

שבעה עם שתי שלוחות. יש לנו את טבריה, יש

לנו את חיפה, יש לנו את ירושלים, תל אביב,

דן, רחובות, באר שבע. יש לנו שלוחה בנתניה

ושלוחה באילת.

היו"ר אבי דיכטר:

מה ההבדל בין שלוחה למחוז?

חזי משיטה:

שלוחה זה טיפול באוכלוסייה קטנה, ממוקדת

שנמצאת רחוק מהמחוז כמו באילת שם יש לנו

כ-450 נכים שמטופלים בשלוחה. יש פעם בשבוע

רופא שרואה אותם ויש עובדת סוציאלית

שעובדת איתם. בנתניה יש לנו כ-3000 נכים ששם

הם מטופלים בצורה קצת יותר מורחבת. יש

רופא באופן קבוע, יש מנהל של השלוחה שעובד

שם ואם יש צורך יש תגבור ממחוז דן שעושה

את זה, זה עובד בצורה מצויינת.

יישום ועדות גורן. אדוני היושב ראש, אנחנו

ב-27.4 התחלנו עם גורן. זה בוצע מבחינתנו,

אני חושב שביטוח לאומי מתארגן לעניין

הזה, זה נכנס לתוקף. מי שלא צריך להיות

מוכר באגף שיקום לא יוכר. הכלל אומר, אני

אגיד את זה לטובת היושבים באולם, שאיש קבע

או אנשי כוחות הביטחון שמשרתים כשירות,

לא במילואים ולא חובה, בפציעה שאינה

קרבית יופנו לביטוח הלאומי להיות מוכרים

שם. אין פגיעה בתנאים זה אמור להיות תנאים

דיי דומים. בחלקם זה יהיה להם טוב יותר,

בחלקם אולי הם קצת ייפגעו אבל זאת ההחלטה

של כנסת ישראל עם החוק שעבר. אנחנו

מבחינתנו כבר עובדים. אני תיכף יראה איזה

בעייתיות זה עשה לנו ואנחנו נפתור אותה.

תסקיר חוק הנכים - אנחנו עובדים בצורה

משותפת על הסכם שנחתם עם משרדי הממשלה,

ביטחון, אוצר, משרד ראש הממשלה וארגון נכי

צה"ל ואנחנו מקיימים הלכה למעשה את תחנת

תסקיר החוק לקריאה שנייה ושלישית בוועדה

הרווחה בראשותו של חבר הכנסת אלי אלאלוף.

אנחנו משפרים את המענה התעסוקתי לנכים.

תעסוקה זה נראה משהו אולי קטן באגף

השיקום כי באמת קודם צריך לגשר על הנכות

בעזרת טיפול רפואי. אבל בסוף אם רוצים

להחזיר מישהו למסלול, להכרה בעצמו בעל

ערך, להחזיר אותו לקהילה, לבנות משפחה,

להשתכר, לצאת מהבית, זה לשים אותו בתעסוקה

ואנחנו משתדלים לעשות כמיטב יכולתנו

בעניין הזה. יש לנו בכל מחוז איש תעסוקה,

אנחנו בקשר עם מעסיקים רבים.

מנהל הרכש נתן לנו השנה את כל המכרזים

שאנחנו עושים במפעלים שונים על מנת שבאמת

נקבל אולי דלת קצת יותר פתוחה לרווחה

לעשות השמות לנכי צה"ל ולסייע להם גם אם

יש להם יזמות פרטית, עסקים קטנים כדי שזה

יקרה. אנחנו רואים בזה חשיבות עליונה

ואנחנו מצליחים משנה לשנה לעשות השמות

למרבית אלה שרוצים לעבוד. אני אגיד יותר

מזה, אנחנו עוסקים עיסוק בלתי פוסק ושוטף

למנוע פיטורים של נכי צה"ל במפעלים

השונים.

מרדכי יוגב (הבית היהודי):

חזי, עלה אתמול בוועדת עבודה ורווחה

העניין של עבודה שמורידה מקצבה. זה קיים

גם לגבי נכי צה"ל?

חזי משיטה:

הוועדה שעובדת בראשותו של ראם עמינוח

תסכם את הנושא שלה של מבחן ההכנסה, זה

כולל בתוכו את הדבר הזה- - -

ענת ברקו (הליכוד):

צריך לבטל אותו.

חזי משיטה:

אנחנו עובדים על זה. נביא אותו לוועדה

לפני שהחוק יסוכם.

ענת ברקו (הליכוד):

אם אפשר לעזור בזה כי בסופו של דבר גם

משפחות שכולות, גם נפגעי פעולות איבה לא

צריכים לעמוד במבחן ההכנסה. אין שום סיבה

שנכי צה"ל יצטרכו לעמוד במבחן ההכנסה.

קריאה:

גם תאונות דרכים ותאונות עבודה.

ענת ברקו (הליכוד):

גם תאונות דרכים ותאונות עבודה, אז רק נכי

צה"ל צריכים לעמוד במבחן הזה? למה?

חזי משיטה:

כיום הכלל אומר שאפשר לעבוד עד הכנסה של

2200 בלי קיזוז של מבחן הכנסה.

ענת ברקו (הליכוד):

זה לא בסדר, זה כלום.

מרדכי יוגב (הבית היהודי):

המגמה הייתה שזה יהיה עד שכר ממוצע במשק

שהוא 5300. אם יהיה שיתוף פעולה עם אלי

אלאלוף הוא בוודאי יחול גם על נכי צה"ל, כך

נראה לי.

קריאה:

אתה מתכוון 10,300.

מרדכי יוגב (הבית היהודי):

סליחה, שכר המינמום במשק לפחות, ולהעלות

את זה. ויותר מזה נאמר שזה הרי לא פוגע

במדינה. הרי כל מה שהנכה עוד מכניס לעצמו

הוא לא על חשבון המדינה, הוא על חשבון

מעסיק. כל הטענות האלו נשמעו אתמול וכל

חברי הוועדה, אני לא הייתי בסיכום של אלי

אלאלוף, לכן זה חסר לי אבל יכול להיות

שצריך שם לשלב ידיים כי כל מה שיחול על

הנכים בכלל בוודאי שיכול לחול על נכי

צה"ל.

חזי משיטה:

הנושא הזה יבוא לכדי סיכום ויבוא לוועדה.

יושב ראש הוועדה, ראם עמינוח, שמונה, יש בו

נציגים גם, גם עידן יושב שם וגם נציג

היועץ המשפטי, שי פרבר, ואנחנו נסכם את

הנושא. אני יכול להגיד את דעתי. אדם עובד,

גם אם הוא משתכר יותר, יותר טוב לנו, לנפש

שלו, לבריאות שלו.

מרדכי יוגב (הבית היהודי):

אין לך בריאות טובה מזה ורק אתמול בלילה

עבר איזה חוק בעניין הזה לגבי הורים

ששכלו את ילדיהם.

חזי משיטה:

לגבי שיפור השירות בוועדות הרפואיות

ביחידה לבחינת הכרה, אנחנו מבצעים כנסים

ארציים ומקיימים שיחות יזומות עם רופאי

הוועדות. אני מזכיר לכם, הרופאים שעובדים

עבורנו, זה 350 רופאים, מטובי הרופאים בארץ

שמשובצים לוועדות האלה, אנחנו שומרים

אותם כל הזמן, גם up to date לגבי ההוראות, גם up to date לגבי איך לנהוג עם נכי צה"ל בכבוד

ובשיח נכון וגם לשמור על הזכויות שלהם.

אנחנו עובדים על לצמצם את התלונות

בוועדות הרפואיות.

אנחנו יודעים שיש מתח בזה שמגיעים

לוועדות ויש תלונות ואנחנו מטפלים בהן.

אנחנו עובדים על כך שימלאו משובים

ביציאה, לא כל כך מצליחים בזה כי יש חשדות.

אנחנו מרכיבים עכשיו עם מומחית למילוי

שאלון איזשהו שאלון שהם יהיו יותר נכונים

למלא אותו ואני מקווה שאנחנו נוכל להסיק

ממנו מסקנות. אנחנו מקימים תשתית ממוחשבת

לוועדות רפואיות במחוז חיפה ובמחוז

ירושלים על מנת שהפרוטוקול של הוועדה

יהיה במקום ובזמן ואונליין.

לגבי ארגון נכי צה"ל אני חושב שאנחנו

מקיימים שיתוף פעולה בריא ונכון. זה לא

סתם שהוא יושב לידי, למרות שאילצו אותו

לשבת פה. אנחנו לא רק במטה מקיימים שולחן

עגול אלא גם במחוזות. אני חייב להגיד, יש

יושבי ראש במחוזות המקבילים למחוזות

שלנו, הם באמת מקיימים שיתוף פעולה ושיח

בריא ונכון עם מנהלי המחוזות שלנו בכל

רחבי הארץ. אנחנו עושים שיח שוטף ומטפלים

אד הוק בנושאים שעולים בינינו לבין

הארגון. אנחנו נפגשים, לדעתי יותר מדיי

כבר, חיים, אנחנו נפגשים. אנחנו עובדים

ביחד על הנושא של חוק שיקום הנכים.

לגבי הנושא של הטכנולוגיות. אני רוצה

להראות לכם מספר דברים ואני אעשה את זה

בקצרה. זאת אצבע שאנחנו עושים אנטומית,

מדוייקת להפליא. אני מבין שחסרה לו אצבע,

זה הכל אמיתי. כאן אתם יכולים לראות לוחם

שריון שאיבד את ידו וקיבל יד ביונית,

הכנסנו אותה ב-2017 כטכנולוגיה מתקדמת. יד

ביונית של 200 אלף ₪. היא יודעת לעשות מעל 50

פעילויות שונות. תלוי בבית הגדם והיכולת

של המוליכות והעצביות בגדם, הוא יכול

להפעיל אותה. תיכף נראה לכם סרט אבל כבר

בתמונות אתם יכולים לראות ש - - -

שמואל לטקו:

היום מי שזה מתאים לו מקבל את זה, לא רק

ליחידי סגולה.

חזי משיטה:

ממש לא זה כבר כמה אנשים קיבלו.

כף רגל למי שפועל ספורט. אביזרים לתיפוף

לקטועים בגף עליון, כפות רגליים לריצה, זה

מוכר לכם מהאולימפיאדות הקודמות. תותבות

ביוניות משולבות, תיכף נראה סרט, כפי שאתם

רואים בתמונות זה מעוזיה סגל, אחד

מהפצועים הקשים פוסט מלחמת יום הכיפורים,

איבד שתי רגליים, יד ועין. פאנלים לבניית

בית גדם לקטועי גב תחתון.

קלנועיות - אנחנו התחלנו השנה לספק

קלנועיות, אני אסביר את הרציונל של הדבר

הזה ובהמשך את העשייה הרחבה הזאת. אנחנו

רואים אנשים שמתבגרים והם דוחפים כסאות

גלגלים. נניח פרפלגים או מתבגרים. ובאמת

כמו שאמר לי אחד הפרפלגים, הכתפיים שלהם

זה הברכיים שלהם, הם כבר לא יכולים לדחוף

את הכסא. ואם הם רוצים איכות אנחנו יכולים

לספק את הקלנועית הזו, הם יכולים לנוע בה

בטווחים ארוכים יותר, ללא מאמץ. ואני חושב

שזה שיפור באיכות החיים שלהם. אני רוצה

להראות לכם שלושה סרטים, נוגעים ל-2017, הם

יהיו קצרים.

(הקרנת סרט ודיבור ברקע):

זה מעוזיה סגל פה בשנה האחרונה. הוא קטוע,

רגל אחת מתחת לברך, רגל אחת מעל לברך. והוא

קיבל השנה ברך אלקטרונית שמתכתבת עם כף

הרגל הביונית. ההליכה שלו היא הליכה יותר

טבעית, היציבה שלו היא יותר טבעית ויש לו

בשוק איזשהו מאיץ אנרגיה שהוא יכול

להרגיש יותר טבעי כשהוא הולך. סיפקנו את

זה השנה במחירים שהם במאות אלפי שקלים,

הוא עשה את זה השנה ואני שמח מאוד עבורו.

ענת ברקו (הליכוד):

ועוד אנשים כמוהו.

חזי משיטה:

כמובן, הוא הראשון אבל יש עוד כמוהו

שעושים את זה.

(הצגת מצגת)

אלה הן תותבות עיניים. אנחנו מזמינים שתי

חברות, פעמיים בשנה. הם יכולים להתאים את

התותבות עיניים לעיוורים בצבע שהם

מבקשים והעבודה מופלאה.

הגיעה חברה לתת את היד הביונית. התכוונו

לתת לו את היד הביונית כי התאמן רק אבל

בסוף יום האימון של ארבע חמש שעות היד שלו

תפקדה שהחליטו להשאיר לו את היד והוא

הולך איתה. אם תסתכלו שוב בסרט - - - מספר

דקות שהוא מתפעל את היד.

בהצגה הזאת הוא התכופף למפעילה מאנגליה

וקשר לה את השרוכים בנעליים עם היד

הביונית. ביד הביונית הזאת יש מעל 50

אפשרויות ואפשרות שהוא לא יכול להפעיל יש

לו אפליקציה באייפון, הוא יכול להסתכל

באייפון איזה פעולה הוא רוצה לעשות.

כשהוא ילחץ על האפליקציה או על הפעולה

באייפון היד תעשה את הפעולה שהוא ביקש

לעשות.

אני רוצה להמשיך לשנת 18' ברשותכם. אלו

עיקרי הנחות העבודה ל-18' שזכאות הנכה תהיה

על פי מקור הסמכות, חוק תקנות והוראות.

אני מקווה מאוד שנסיים את החוק ובאמת

נעגן את ההטבות של נכי צה"ל בתוך חוק

שיסתיים, כפי שהבטיח אלי אלאלוף, במושב

החורף.

יש גידול במספר הפניות להכרה בטיפול

בהיקף פניות גדול יותר ב-2018, בעקבות חוק

גורן, אני תיכף אראה לכם את המספרים. האגף

יפעל להסדרת חוק הנכים, כפי שאמרתי. אנחנו

מחוייבים לפעול על האמנה שתחתם השנה.

אנחנו מאוד מקווים לטובתנו, לטובת עם

ישראל, שהשנה הזאת תהיה שנה של שגרה.

דגשים מרכזיים - אז כפי שאמרתי, אנחנו

באמת רואים בעבודה, זה מתקשר גם למה

שאמרת, עבודה מפרנסת, שילוב בתעסוקה היא

באמת הדבר החיוני ביותר לנכי צה"ל. הנגשת

מידע, אנחנו נמשיך לפעול, שירות רפואי,

הדגשתי מה אנחנו רוצים לעשות, אני מקווה

שנעשה צעדים קדימה בשנה הקרובה. פיתוח

יוזמות לצמצום בירוקרטיה שתקל על האיכות

לזכאים.

הנושא של אימוץ השיפור המתמיד כחלק מרוח

האגף, חתירה להשתפרות מתמדת, קידום

טכנולוגיות חדשות. אני אומר לכם שאנחנו

בוחנים כל טכנולוגיה חדשה שיש ואנחנו

מספקים אותה. אין מדינה בעולם שנותנת

בזמנים שאנחנו נותנים, בכמויות שאנחנו

נותנים, לא קשור לכסף. אנחנו בודקים את

הדברים ואם הם מתאימים אנחנו נותנים

אותם. היינו עכשיו במקרה בשתי משלחות, אחת

בארצות הברית ואחת בקולומביה.

אז בקולומביה אני לא אשווה, זה ברור, אבל

גם בארצות הברית מתן הטיפולים הרפואיים

הטכנולוגיים לנכי צה"ל והסביבה שלהם הוא

לאין ערוך טוב מארצות הברית. זה כך צריך

להיות, אנחנו צבא חובה, אנשי חובה

ומילואים מחוייבים להיות במקום שאומרים

להם ואנחנו צריכים לראות שהחוסן הלאומי

מקרין על ידי הטיפול של אגף משפחות ואגף

שיקום נכים.

לגבי אוכלוסייה מתבגרת אני אתן לכם נתון

כאן שאנחנו באופן יזום נכנסנו בתחילת 2017.

מרבית הפצועים הקשים שלנו, מרביתם, הקשים

והקרביים, הם בין 67 ל-74, בכמויות גדולות

מאוד. והם מתחילים להיות מבוגרים שאנחנו

צריכים לסייע להם ולראות איך אנחנו

יוצאים לסייע להם בנכות המוכרת עם

ההתבגרות, כי זה יוצר קושי נוסף. הקמנו

ועדה שבוחנת יחד עם המשרדים השונים, משרד

הרווחה, משרד הבריאות, המשרד לשוויון

חברתי והקהילה ברשויות המקומיות כדי

לקבל המלצות איך לטפל בהם.

אני מזכיר לכם, לוחמי יום כיפור הם

בסביבות 62-64 ואילך, לוחמי ששת הימים הם

כבר 70 ואילך ואנחנו מחוייבים לעשות מעשה

לאוכלוסייה המתבגרת מעבר למה שהמדינה

עושה אגף שיקום יעשה בנכות המוכרת לאותם

אוכלוסיות מתבגרות.

על הדברים האלה עברתי, אני אעבור עליהם

במהרה, גם הנושא הזה, זה המשך ישיר וקצת

שיפור ממה שאנחנו עושים ב-2017 כמו הנושא של

הגישה בטיפול אינטגרטיבי עם CM. אותו דבר

עם נושא תעסוקה, אני עברתי על זה אני לא

רוצה לחזור על הדברים ברשותכם. ועדות

רפואיות אנחנו נעשה מאמצים לשפר בכל

התחומים. אנחנו התחלנו ואנחנו נמשיך.

אנחנו נעשה שולחן עגול עם ארגון נכי צה"ל

גם במטה וגם במחוזות.

אני רוצה רגע לעבור להתייחסות להשפעות של

גורן. אתם יכולים לראות גם את המספרים.

אני בשקף הבא אראה לכם משהו שהוא קצת יותר

משפיע עלינו אבל אלה הם המספרים יחסית

ל-2016. הנושא המרכזי הוא שבחודש אפריל

כשנכנסנו למועד שהוא האחרון להגשת

התביעות אתם יכולים לראות כמה הגישו

באפריל 2016, 230 תביעות, לעומת מעל 2000 תביעות ב-2017. זה משיט עלינו, חברת הכנסת ברקו,

עומס ביחידת התביעות, עומס ביחידת

הוועדות הרפואיות - - -

איל בן ראובן (המחנה הציוני):

ממה זה נובע הדבר הזה?

חזי משיטה:

מזה שאנשים הזדרזו לפני שהחוק נכנס לתוקף

מחוסר הבנה שאולי הם יפספסו את זה. הם

הגישו, אמרו, קודם כל בוא נניח את הבקשות.

כשהם מניחים את הבקשות אנחנו מחוייבים

לבדוק. כשאנחנו מחוייבים לבדוק עם אותה

כמות כוח אדם כנראה שיש לנו לחץ ביחידת

הכניסה, ביחידת ההכרה- - -

ענת ברקו (הליכוד):

צריך לתגבר אתכם לזמן מסויים עד ש- - -

חזי משיטה:

זה מאוד קשה לתגבר אנחנו עושים מאמצים

לסייע ליחידות האלה. קצין תגמולים הוא

קצין שצריך להיות מוסמך על ידי שר

הביטחון, עובד במקצוע שלוש שנים. זה לא כל

כך פשוט אבל אנחנו משתדלים להדביק את

הקצב, אני מקווה שהשנה תהיה שנת שגרה, זה

מאוד יעזור לנו וכמובן שתי היחידות האלה

הן בתעסוקת יתר בפרט אבל האגף הוא גם

בתעסוקה נוספת בכלל.

אני אעביר כאן ברשותכם לסקירה קצרה של דן.

אנחנו עברנו על זה פעם אחת אבל אני כן

רוצה שתראו את הפעילות שלנו בנושא של

פוסט טראומה. גם בתחום הזה אין לנו מה

להתבייש בעשייה שלנו מול גופים אחרים או

מדינות אחרות בעולם בנושא של פוסט

טראומה.

דן בבקשה.

היו"ר אבי דיכטר:

חזי, לפני זה שאלת הבהרה, לא יודע אם זה

אמור להופיע בהמשך, האם באוכלוסיית נכי

צה"ל, אני אומר את זה על רקע הסטטיסטיקות

שפורסמו לגבי העוני בארץ, האם באוכלוסיית

נכי צה"ל ישנם אנשים שמוגדרים עניים על פי

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה?

חזי משיטה:

אני חושב שלא כי אנחנו באנשים שלא

מסוגלים לפרנס את עצמם, אם הם נצרכים הם

מקבלים תגמול גבוה ואם הם פחות מהעניין

הזה של לא מסוגלים לעבוד הם מקבלים תג"מ

ואנחנו גם מעודדים אותם לעבוד בתעסוקה

חלקית ולהרוויח עד 2250 ₪ ואם יש משהו

סיעודי יש פריביליגיות לאגף שיקום

משפחות ונפגעי פעולות איבה במספר ועדות

חריגים שאפשר לעזור להם ויש לנו ועדת למד.

ענת ברקו (הליכוד):

ודיור?

חזי משיטה:

דיור זה על פי התקנות. אבל גם כאן אם יש

בדיוק על פי התקנות שלא נסגר יש ועדת למד.

ועדת למד יכולה לעשות מעשה, זה לא אמור

לקרות אדוני היושב ראש.

חנן מכלוף:

לצערנו יש אחד שיושב פה בארץ נמצא תג"מ - - -

לכל היושבים פה, לכל חברי הכנסת, אני יודע

- - - תהיה לי חמש דקות דיבור אני אענה על כל

שאלה שתרצו, בכל דרך בכל המסע וזמן שעברתי

כולל ועדת כושר עבודה שאתם העברתם אותי

ואחר כך ניסיתי ליישם אותי בעבודה - - -

היו"ר אבי דיכטר:

חנן, תראה, השאלה שנשאלה והתשובה - - - חזי

איש ישר וכן, האמן לי מהיכרות של עשרות

שנים. התשובה שלו זה הבסיס להמשך הפעילות

שלך אם אתה יורד לסוף דעתי.

חנן מכלוף:

לצערי אני נמצא כאן על קצוות של הכספים

שלי אבל על מנת לראות כאן את כל אלה

שיושבים שקיבלו כולם פה את המכתב שלי, את

הפנייה שלי ואני עדיין נמצא במקום שאני

נמצא.

היו"ר אבי דיכטר:

אני אומר לך, כוועדה, התשובה של חזי היא

מאוד משמעותית לוועדה. אני חושב שהיא גם

משמעותית לך. ואני סומך עליך שתדע לחבר את

הסוגייה האישית שלך עם הוועדה ועם חזי.

אני לא רוצה להפוך את הדיון הזה לדיון

חנן.

בבקשה חזי.

דן שגב:

אני אציג בקצרה את הפעילות שנעשית סביב

הטיפול בפוסט טראומה באגף השיקום. אגף

השיקום מטפל בכ-4600 נכים שסובלים

ומאובחנים כסובלים מפוסט טראומה. אני

חושב שבאופן כללי אפשר לומר שבערך שליש

זו פגימה ייחודית ושני שליש הם פגימות

משולבות. הטיפול רובו וככולו ניתן על פי

תפיסת הקונסורציום הישראלי שכתב guide lines

איך נכון לטפל בנפגעי טראומה.

עיקרי הפעילות של האגף בנושא הזה כוללים

את - - - אנחנו פועלים לאחרונה, ופה אני

חושב שגם לוועדה לדעתי יש מקום לסייע לנו,

להקים איזשהו גוף ממלכתי שידע לקבוע את

ההתוויות, את האופן שבו צריך לטפל בנפגעי

טראומה כי זה לא פגימה ייחודית רק למשרד

הביטחון, גם הביטוח הלאומי נכלל- - -

ענת ברקו (הליכוד):

מה עם ועדת לובין?

דן שגב:

לובין- - -

ענת ברקו (הליכוד):

עשתה עבודה מצויינת רמ"חברה"ן.

דן שגב:

ד"ר לובין הגיש כמה מסקנות, אנחנו גם

פגשנו אותו לפני שבוע ודנו איתו שוב על

הדברים. אנחנו עובדים איתו בשיתוף פעולה -

- -

ענת ברקו (הליכוד):

חבל להמציא את הגלגל כל פעם מחדש. המציאו

אותו כבר.

דן שגב:

אני חושב שזה צריך להיות משהו הרהב יותר

מערכתי של מדינת ישראל ולא משהו מקומי - - -

ענת ברקו (הליכוד):

אבל זאת נקודה מוצא טובה מאוד.

חזי משיטה:

חברת הכנסת ברקו, אנחנו מנוסים באגף

השיקום. לובין הוא ממציא גלגל אחד ויש

פסיכיאטרים ממציאים גלגל הפוך. אנחנו

מנסים יחד עם משרד הבריאות, זה ממש על

הפרק, עם משרד הבריאות, להקים מחדש את

הקונסרסיום של פסיכיאטרים שיתנו guide line

למדינת ישראל בתחומים השונים: לאגף

שיקום, לביטוח לאומי ולמשרד הבריאות,

אנחנו לא לבד. ואני אומר לך, שני

פסיכיאטרים שישבו על אותה סוגייה עשויים

להוציא תפיסה הפוכה, לכן אנחנו ממש

בעיצומה של עבודה. נפגשתי עם לובין, אנחנו

נפגשים מחר עם האחריות - - -

ענת ברקו (הליכוד):

היתרון של לובין שהוא גם היה לוחם, הוא גם

היה רמ"חברה"ן, הוא מחובר לצבא והוא גם

פסיכיאטר מומחה וגם מנהל בית חולים לחולי

נפש. אז כל הדברים האלה, אני חושבת שגם

העבודה שהוא עשה היא מאוד מעמיקה, מאוד

רצינית ובאמת אפשר להשתמש בה כפלטפורמה

ונקודת מוצא טובה.

דן שגב:

הטיפול שניתן לנפגעי פוסט טראומה הוא

במספר תחומים. חלקם ניתנים לכלל נכי צה"ל,

חלקם הם מותאמים יותר לנפגעי פוסט

טראומה. אני אתן דוגמה אחת, למשל אם נכה

פוסט טראומה צריך להתמודד עם קשיים של

לקום או להתארגן באופן שלימודים מחייבים

אותו אז אנחנו יכולים, למשל, לפרוס את

תכנית הלימודים ליותר שנים וככה לאפשר לו

לסיים תכנית לימודים בהצלחה.

היו"ר אבי דיכטר:

אבל אני חייב לומר שההערה, עוד מהדהדת

אצלי ההערה שלך קודם, שאתה מבקש את עזרת

הוועדה בהקמת מרכז - - -

דן שגב:

לא עזרת הוועדה, אני עובד עם משרד

הבריאות, אנחנו מתחילים עבודת מטה, הוא

היה, היה קונסורציום כזה שלקח את כל

הפסיכיאטרים בראשותו של פרופ' יוסי לב,

הוא רק לא מתפקד יותר. אני חושב שמשרד

הבריאות כגוף ממלכתי אחראי לעניין הזה

יחד עם ביטוח לאומי. משרד הבריאות, רמ"ח

ברה"ן של צה"ל צריך להקים אותו מחדש על מנת

שהגוף הזה יתן לנו guide line לענייני הנפש

והפוסט טראומה. אנחנו ממש בתחילת העבודה

ואני מקווה שיקום גוף כזה, הוא היה בעבר.

קריאה:

האם יש אפשרות לעשות נגיד כמו צבא ארצות

הברית כי שם אני יודע שמאוד מתקדמים - - -

חזי משיטה:

יתייחסו לזה תיכף.

היו"ר אבי דיכטר:

האמת היא שהסוגייה הזו, מאחר וחלק מחברי

הכנסת גם היו במפגש שעסק רק בנושא של הלם

קרב ופוסט טראומה או כל מיני שמות נוספים

שאני לא בטוח מה השם הנכון ביותר, אני גם

לא רוצה לקבוע, אבל דווקא הסוגייה הזו

והנגיעות שלנו כחברי כנסת מדיי פעם

במרכזים, עמותות פרטיות, שעוסקות בזה

ברמה הארצית, נט"ל או כל מיני גופים שאתם

ודאי טוב מאתנו. אבל אני שואל את עצמי, מה

זאת אומרת 70 שנה אחרי הקמת המדינה אין לנו

מרכז כמו המרכזים האחרים שהצגת בסקירה

שלך שזה עיסוקו?

עידו גל רזון:

היחידה לתגובות קרב, זה היחידה באמת,

היחידה לתגובות קרב. מחלקת ברה"ן, מה שהוא

אמר שצריכה להשתנות, זה היחידה לתגובות

קרב. והבעיה שם שהיחידה לתגובות קרב

נראית כמו שהיא נראית. ואותי גם לא הפנו

לשם וגם הרבה אנשים טובים לא הפנו לשם.

למה? כי המשפט הראשון שאתה תגיע לשם,

שישאלו אותך, זה האם אתה מתכוון לתבוע את

משרד הביטחון ומאותו רגע אין תקציב, אין

תקציב. מי מתקצב את היחידה לתגובות קרב?

קרן מחקרים, הבית חולים, משרד הביטחון,

אגף שיקום, מי מתקצב אותה? מחלקה של מי?

סדנת גלים גל מחלקה של תל השומר. 350 רופאים

יש להם לוועדות רפואיות, 350 רופאים, רק

מחסור לרופאים לטפל בנו בסוף, יש להם

מחסור. הם יכולים להיות פנימאים - - -

היו"ר אבי דיכטר:

לדעתי נפגשנו לפני שבועות אחדים. מה שמך?

עידו גל רזון:

קשה לי. עידו גל רזון. אני פשוט קשה לי עם

המצב הזה כי בסופו של דבר בשטח הנתונים

מראים דברים אחרים לגמרי.

ענת ברקו (הליכוד):

עידו, רוצים כאן לעזור. אנחנו עושים את זה

כדי לעזור.

היו"ר אבי דיכטר:

כן, בבקשה, חזי.

חזי משיטה:

אני לא רוצה להכנס לאירוע הפרטני של עידו

גל רזון. גם הדברים שנאמרים לא מדוייקים,

אני לא רוצה להתייחס אליהם. יש לנו מרכז,

יש לנו מספר פעילויות שאנחנו עושים

לאוכלוסיות האלה. האוכלוסיות האלה אם הם

צריכים להפגש עם רופאים אין להם שוב

מניעה להפגש עם רופאים. במסגרות שהם

פועלים בהן, בסדנת גל, מנהל אותה רופא

פסיכיאטר מהטובים שיש ומנהל את זה בצורה

חברית. אני הייתי שם אישית, נפגשתי עם

האנשים, גם גל היה שם.

היחידה לתגובות קרב שהיא שער הכניסה

מחיילי צה"ל שנכנסים, יחידה מצויינת, היא

עושה עבודה מצויינת. בפוסט טראומה, אני

חזרתי עכשיו מארצות הברית, הם לא יותר

טובים מאתנו בהרבה. הדבר הראשון שצריך

לעשות בפוסט טראומה זה לגעת בבחור הכי

מהר שאפשר.

ענת ברקו (הליכוד):

זה הדבר.

עידו גל רזון:

,

.

0

2

”

˜

®

°

²

´

H

L

\

^

`

b

’

–

¤

¦

¨

ª

Ò

Ö

æ

è

ê

ì

.

2

–

–

˜

°

´

J

J

L

^

b

”

”

–

¦

ª

Ô

Ô

Ö

è

ì

kd

nH

o(tH

ü

þ

f

r

Ø

Ú

þ

nH

tH

nH

tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

摧乫®ጀאומרים לך לך תתבע אותנו - - - לשמר

תעסוקה זה כמו טראומות משניות - - -

היו"ר אבי דיכטר:

סליחה חבר'ה, אנחנו מבקשים לשמוע את חזי

משיטה וגם אם הוא אומר דברים שמרגיזים

אנשים הוא בא ממקום טוב. כן חזי.

חזי משיטה:

באמת בא ממקום טוב ורוצה לפתור לכולם רק

אי אפשר לפתור בחליפה אישית לכל אחד,

אנחנו נשתדל כמיטב יכולתנו. יש לנו

מסגרות, תיכף דן יעבור עליהן. היחידה

לתגובות קרב היא יחידה חשובה, אנחנו נלמד

מארצות הברית את מה שאפשר ללמוד, אנחנו

נלמד אותם את מה שאנחנו יכולים ללמד אותם.

יש לנו שיתופי פעולה גם עם האקדמיה. בואו

ניתן לדן להמשיך, בקצה אולי יהיה לכם פחות

שאלות.

היו"ר אבי דיכטר:

כן דני.

דן שגב:

במקרים שבהם נקבע שמישהו איבד את כושר

העבודה והוא מקבל תגמול מחייה אנחנו

מפעילים מערך של סיוע בהשתלבות בעבודה

מתוך ההבנה שגם הוזכרה קודם שחשוב שאדם

יהיה בעבודה ובתעסוקה.

אנחנו בשנת 2017 התחלנו פרוטוקול של טיפול

מיוחד שפיתח אותו יאיר בר חיים. אנחנו

יודעים להגיד היום שהממצאים הם מאוד מאוד

מעודדים, אנחנו נמשיך לעבוד איתו עם

הפרוטוקול הזה, זה פרוטוקול של 14 מפגשים

שעובדים בחלק מהזמן מול מחשב ובחלק מהזמן

מול מטפל. אנחנו נתחיל לעבוד עם

אוניברסיטת בר אילן שגם הם מנהלים עכשיו -

- -

אלי אלאלוף (כולנו):

כמה אנשים מטופלים בפרוטוקול הזה?

דן שגב:

עשינו פיילוט של 12 אנשים - - -

אלי אלאלוף (כולנו):

12 זה לדעתך - - -

ענת ברקו (הליכוד):

בטל בשישים.

דן שגב:

אנחנו סיימנו פיילוט של 12 אנשים לפני

חודשיים וברגע שראינו את התוצאות אנחנו

ממשיכים את זה בשגרה. כרגע פרופ' בר חיים

מפעיל את הטיפול הזה רק בחיפה ולכן אנחנו

מוגבלים בלהפעיל אותו בכל הארץ אבל הוא

יודע מה עמדתנו, אנחנו היינו רוצים

להפעיל אותו בכל הארץ.

ענת ברקו (הליכוד):

נו ומה אתם עושים שזה יקרה?

דן שגב:

זה תלוי בו זה מערכת שהוא מפתח, זה לא תלוי

בנו, אנחנו מאוד מעודדים שהפרוייקט הזה

או הפרוטוקול הזה יינתן בכל רחבי הארץ.

היו"ר אבי דיכטר:

כן, רצית להעיר משהו?

דוד גלבוע:

אני רוצה להגיד דווקא אני שירתתי בסיירת,

עליתי על מוקש, נפצעתי קשה מאוד. למרות

הפציעה חזרתי לשרת, הייתי קצין בכיר,

פיקדתי על יחידות הכי טובות. אחרי 30 ומשהו

שנים יצאה הפוסט טראומה, למרות הפגיעה

בשתי הרגליים, יש לי שתי אורתזות ברגליים,

עם כל זה אף אחד לא ידע שנפצעתי. אבל עד

שהכירו בי והכל צברתי חובות לא רגילים.

שום אדם לא עזר לי בגרוש. אני עם ששה ילדים

הייתי צריך להלחם עד מוות עם כל מיני

דברים. יושב כאן מידן יגיד לך את זה. 10

פעמים הייתי בוועדות לכאן, לשם, לכל

המקומות.

ואני אומר לך, תאמין לי, אני הייתי בסיירת

חרוב, הייתי ב- - - באמת לא צל"ש, שניים היה

מגיע לי. יש גם אנשים כאן שאין להם ידיים

ורגליים שהם חיים בזכותי שהוצאתי אותם

בשטח למרות הפציעה שלי. לא יכול להיות מצב

שאנחנו שבאים, תורמים למדינה, אני 35 שנה

הייתי סגן אלוף בצבא.

אני היום יושב ראש מרחב מרכז של האגודה

למען החייל. אני לא רוצה להרדם אז אני

עושה למען החיילים, כל יום אני נמצא

לחיילים. וכל יום אני צריך להלחם איתם על

כל דבר. לא יכול להיות. לא מתקבל על הדעת.

יש לי חיילים שהיו איתי בעיר סואץ, אני לא

רוצה להגיד לכם איזה תופת הייתה שם, עד

היום רועצים, דוחפים אותם, אתה בכלל לא

היית בסיירת. מאיפה בא להם שטות כזו?

היו"ר אבי דיכטר:

תודה רבה. כן דני.

דן שגב:

מתוך ההבנה שלבנות הזוג ובני הזוג יש

תפקיד מכריע ומשמעותי אנחנו מתחילים שוב

פרוטוקול עם אוניברסיטת בר אילן

בקליניקות שלהם לטיפול זוגי. פרוטוקול

ממוקד שגם שם אני יודע לומר שבשנה

האחרונה יש תוצאות טובות ולכן אנחנו

נשתלב גם בעבודה איתם. המערך של הטיפול

האישי והקבוצתי שניתן לנכי פוסט טראומה

הוא כולל כמובן גם טיפול פסיכולוגי, גם

טיפול פסיכיאטרי.

במקרים שיש צורך יש גם אפשרות לתת טיפול

זוגי ו/או משפחתי. ההפניה לטיפול מתבצעת

לאחר שבוחנים באמת את הצורך ומנסים

להתאים את המטפל שעובד בפרוטוקול מתאים

לנפגעי פוסט טראומה. הטיפולים הם מיועדים

והם בוודאי מטרתם, בין השאר, זה לקדם את

תהליכי השיקום - - -

איל בן ראובן (המחנה הציוני):

אני שואל אם אתה יכול לתת איזשהי

התייחסות לבעיית האיתור של אותם אנשי

פוסט טראומה של מלחמת יום כיפור ואחריה.

אני מכיר את זה באופן אישי מכאלה שלחמו

איתי בזה. הטענות עולות ועולות ועולות על

הבעייה באיתור, באמונה, שהם באמת כאלה.

כלומר, שהם חיים ומתחיל איזשהו תהליך,

מבחינתם תהליך נוראי, ואני שומע את זה פעם

אחר פעם.

פה אתה מדבר על הטיפול באלה שקיבלו את

התווית. אני שואל לגבי איך אנחנו

מתמודדים עם הסיפור הזה כי זה כנראה

תופעה שהיא קורית לנו, לכאלה שנלחמים

ואחרי 10,15,20 שנה פתאום זה מזנק ואז כשהם

מגיעים הם נתקלים בסוגיות שעולות גם מפה,

ממה שאנשים אומרים, אבל אני אומר לך אני

גם שומע את זה מהשטח, מהרבה חברים, אנשים

כאלה ש- - - ואני שואל אם אתה יכול למקד מה

המענה לדבר הזה.

דן שגב:

אני אנסה כי אני חושב שאתה נוגע בסוגייה

סופר מורכבת. כשמדובר בחייל שנפצע

בפעילות צבאית והוא נפצע גם פיזית ובין

השאר יש תגובה רגשית אני חושב ששם אין שום

בעיה, קרה מיידית, סמוכה מאוד לאירוע.

בצוק איתן תוך שעות הם קיבלו מסרון של

הכרה. איפה מתחילה הבעייתיות - במצבים

שבהם מגיעה תביעה כעבור מספר שנים רב

מהאירוע. שם זה מאוד מורכב, לא רק לאגף

שיקום, גם למומחים לקבל את ההחלטה שבאמת

האירוע שהתרחש לפני 10 שנים הוא זה שחולל

היום את התגובה הנפשית שאנחנו קורים לה

פוסט טראומה - - -

היו"ר אבי דיכטר:

דני, המילה מורכב היא עובדת בשני המקומות.

גם באגף השיקום ובוודאי אצל האיש עצמו או

האישה. תאר חזי את הרב"טית מהמשחתת אילת, 50

שנה אחרי. אתה מנסה רגע לקחת את זה כמקרה,

אני לא מכיר אותה אישית, אבל אני לוקח את

המקרה שחזי תאר כאן באמת בצורה מרגשת.

ואתה שואל את עצמך, היא באה אחרי 50 שנה,

היא תובעת להכיר בה כנפגעת פוסט טראומה,

תחשוב רגע על המילה מורכב, אני אומר

למומחה, המורכבות הזו היא נמצאת בצד השני,

שם הוא או היא מתמודדים עם זה לבד.

והשאלה, באמת היא שאלה שאנחנו כבר חווים

אותה כוועדה בסדרה של דיונים. נמצא פה אלי

אלאלוף אז הוא בוודאי מכיר את זה גם

בוועדה אצלו וראינו את זה גם כשעבדנו על

חוק גורן, חלקים מחוק גורן שהעברנו בשנה

שעברה, בוועדה המשותפת שלנו. איך

ההתמודדות, בהמשך לשאלה של חבר הכנסת איל

בן ראובן, איך ההתמודדות עם המורכב של הצד

השני, של הנפגע או הנפגעת, איך המורכב הזה

מקבל תפנית דרמטית מבחינתכם?

חזי משיטה:

אולי זו שאלה של חקיקה?

היו"ר אבי דיכטר:

יכול להיות אני שואל כרגע- - - הכי פשוט זה

להגיד חקיקה ואז אנחנו יודעים להתחיל

לעבוד. אני לא בטוח שזו התשובה הנכונה או

שזו התשובה היחידה.

קריאה:

יעילות המערכת אם אפשר להגיד.

היו"ר אבי דיכטר:

בוא נשמע את האנשים.

חזי משיטה:

אני רוצה להגיד מספר דברים. אתה צודק, יש

ועדות רפואיות שהן קובעות, הן ועדות

סטטוטוריות, אנחנו לא יכולים להתערב בהן,

יושב שם פסיכיאטר, בהקשרים של פוסט

טראומה. שער לפני זה יש את הטיפול שניתן

ביחידה לתגובות קרב, הוא טיפול, מטפלים

בהם. זאת אומרת, עוד לפני הכרה באחוזים

קודם כל מטפלים בהם.

לגבי היחידה של ועדות רפואיות, מה שהם

יחליטו, אתה צודק זה לא כמו פציעה פיזית.

כשבא מישהו להגיש הכרה על קטיעת יד, רואים

שנקטעה יד, יודעים להגדיר את האחוזים

ויודעים להגדיר יותר טוב מאשר הגדרה של

פוסט טראומה שהיא בדרך כלל מול הוועדה,

תיאום של אירועים שהוא חווה מהאירוע שהוא

היה בו. היא קובעת את אחוזי הנכות, לא

אנחנו. אנחנו נוהגים בהתאם ומרגע שנקבע

אחוזי הנכות הוא מוכר, הוא מטופל. ואני

חושב שהיחידה לתגובות קרב היא יחידה

טובה, היא לפני השער הזה. ואני חושב שהם

עושים עבודה נהדרת.

היו"ר אבי דיכטר:

דני לסיום אם אתה יכול - - -

דן שגב:

אנחנו גם הצגנו את זה בוועדה ב- - - דוגמאות

לפעילות קבוצתית שנעשית לנפגעי פוסט

טראומה, לבני משפחותיהם בשנים האחרונות.

השקף הזה מתאר את המסגרות שבהם אנחנו

מאפשרים לנכים שהם אינם עובדים להיות

באיזשהי פעילות יומית. יש לנו 10 מרכזי

שיקום יומיים, יש פרוייקט ייחודי לנפגעי

טראומה, ספינה שטה, ספינת גל, חממה, דגש,

ואנחנו משתמשים גם בכלים נוספים כמו

חונכות לטובת המקרים שזה - - -

היו"ר אבי דיכטר:

חזי, בשקף שביעות הרצון שהראית קודם זה

כולל את כלל הנכים כולל פוסט טראומה?

חזי משיטה:

כן.

היו"ר אבי דיכטר:

אם היית מבודד פוסט טראומתיים - - -

חנן מכלוף:

אני לא חושב שצריך לבודד - - -

היו"ר אבי דיכטר:

אני שואל, אנחנו כוועדה עוסקים בנושא הזה,

לפי דעתי, כבר שלושה דיונים, אני חושב

שאתה היית באחד מהם והתחושה שלנו שבתחום

הפוסט טראומה שביעות הרצון של הנכים כפי

שאנחנו מתרשמים, לא משום סקר, שביעות

הרצון היא נמוכה משמעותית משביעות הרצון

של הנכים שתארת שקטיעת יד אנחנו יודעים

שזו פציעה ברורה ופה, זו התחושה שלנו. האם

אתם יכולים לתקף את זה מסקרים שלכם?

חזי משיטה:

אנחנו נקח את ההצעה שלך ונבודד. הקבוצה

היא דיי גדולה ואת הפוסט טראומה נשים

בעמודה נפרדת.

היו"ר אבי דיכטר:

מי רצה להעיר?

עידו גל רזון:

אני רוצה להגיד דבר אחד על ההתייחסות על

הדבר הזה. מרכזי יום שהציגו לנו אז בסדנת

גל בשביל להכנס לשם אתה צריך להיות מוכר

50% ולא בר שיקום - - - אני עזרתי לחנן ואני

עוזר גם להרבה צעירים להכנס לשם כי אני

חושב שאפשר ויש מקום להכניס וליצור את זה

אפילו יותר טוב. אבל מה קורה, קורה מצב כזה

שבאים ואומרים אה, בשביל להכנס לשם, חנן,

בשביל לקבל טיפול, וחנן רוצה להיות שם אבל

חנן גר בבית שקמה, אז אומרים לו לפי

הכתובת שלך אתה לא יכול להיות מטופל שם

ואין לך גם 50% אז כמה חסימות שמתם לבנאדם

עד לפני שהוא נכנס? יש שם רק מבוגרים.

אני מגיע לשם, האוכלוסייה שאני עובד איתה

זה רק מבוגרים ואתה יודע מה, כל חודש

נפטרים לנו שניים. שניים מתרופות, משבץ

מוחי והתקפי לב, יש לי הוכחה. תעשו לזה

סקר. זה הטיפול שאתם נותנים לנו! בסופו של

דבר טלפארמה, מה היא עושה, היא שולחת לשם

את כל התרופות. בוא תראה, אני אראה לך

ארגזים, טיפול חודשי, זה לא הגיוני. זה לא

הגיוני. המדינה חייבת לקחת פה מעשה

ולפתור לנו את הנושא הזה של פוסט טראומה

שזה טיפול גם לילדים, לנשים, לא רק לפצוע.

אני התגרשתי - - - את הסעיף גירושים הגרושה

שלי טענה הוא הלום קרב, הוא נרקומן, הוא לא

עובד, ככה היא הגדירה אותי. אני לא היחיד -

- -

היו"ר אבי דיכטר:

תודה.

קריאה:

צוק איתן טיפלו - - -

עידו גל רזון:

אין שם פצוע אחד מצוק איתן - - -

קריאה:

ההורים שהילדים שלהם יתאבדו לא יבואו

ויעלו את זה בדגל - - -

היו"ר אבי דיכטר:

תודה רבה. משפט אחרון בבקשה.

דן שגב:

אנחנו בנוסף לכל מה שאמרתי גם מקיימים

פעילות גם עם מוסדות אקדמיה בארץ וגם

בעולם סביב הנושא של הטיפול בפוסט

טראומתיים ואנחנו משתדלים לעשות כמיטב

יכולתנו.

היו"ר אבי דיכטר:

אתה רוצה לומר עוד משפט, חזי, לסיכום?

חזי משיטה:

אני רוצה רגע להגיד שביקשתם מאתנו להציג

את התקציב אז אני מציג את התקציב, תקציב

של 2017 נוצל במלואו. תקציב דומה עומד לראש

אגף שיקום גם ב-2018, אתם יכולים לראות פה את

ה-break down של התקציב הזה, הוא תקציב לא קטן.

ארגז הכלים שעומד למשרד הביטחון, לראש

אגף שיקום, הוא רחב ועמוק ומספיק כדי לטפל

בכל מה שאנחנו צריכים לעשות.

משפט אחרון, אני לא חוזר על הדברים האלה.

אני שירתתי 30 שנה בשירות צבאי, חלק

מהדברים שלי עשיתי עשייה חברתית עד

שהגעתי למשרד הביטחון בתפקיד אחר והגעתי

לאגף שיקום ואני רואה בזה זכות גדולה

לעשות את התפקיד שאני עושה. הוא קשה נפשית

ופיזית אבל הוא עושה טוב לאנשים אחרים

ואני נמצא במקום הנכון כדי לעשות את זה.

תודה.

היו"ר אבי דיכטר:

תודה. אני רוצה רגע לסטות מהתכנית

המקורית ולפני שאני נותן לחיים בר אני

מבקש מחברי הכנסת. אלי אלאלוף בבקשה.

אלי אלאלוף (כולנו):

אני חייב להגיד שנושא של פוסט טראומה

וטיפול פסיכיאטרי וטיפול נפשי הוא תחום

מוזנח מאוד במדינה בכלל. אתמול בנושא

בדיון על קצבאות הנכים גם כן עלה בצורה

מאוד חריפה. יש לנו פה בעיה מאוד קשה

במדינה, חוסר כח אדם. ואנחנו לא לוקחים

בחשבון שהפוסט טראומה זה תופעה שתלך

ותגדל ואי אפשר לתכנן אותה מראש.

הבעיה המרכזית היום זה לתת תשובות, כמו

שאמר חזי, ואני מסכים, כמה שיותר מהר

להגיע אליהם אבל לא לפעולה חד פעמית אלא

לטיפול מיידי. הטיפול המיידי דורש תכנית

אישית לכל אחד בהיקפים גדולים יותר. לכן

שאלתי על הפיילוט. כשעושים פיילוט עד 12

מטופלים בקבוצה של 50-60 זה נראה סביר, 1 ל-5.

אבל כשאתה אומר, אני עושה פיילוט ולוקח

שנתיים כדי להגיע למסקנות, שנה, זה אומר

שאתה מטפל רק ב-12 כשהמספר הרבה יותר גדול.

אני בטוח שהמספר יותר גדול. אני חושב שיש

פה בעיה של העשייה גם ברמה של הפיילוט.

נקודה שנייה. זה ברור שהיום אם לא נשלב את

הכוחות של מערכות אזרחיות ושל משרד

הביטחון לא תוכלו להתמודד עם כל הדרישה

שתהיה, ותהיה גדולה. אם אתה עושה פיילוט

בחיפה, אני לא מבין איך אין פיילוט בבאר

שבע, אני באר שבעי אז אני לא - - - למה לא

יהיה? מה אין מחלקה פסיכולוגית - - - אל

תגיד לי לא, זה תשובה שאני מקבל מהבן שלי,

לא ממך, לא יכול לקבל ממך. גם אם צריך ללכת

ולהקים אותה. חברים, אי אפשר.

אחד הדברים, הפעם אני בא כצופה מהצד ולא

כמוביל דיון, ואני רואה את זה חברים, יש

מערכת של חוסר אמון הדדי בין אגף השיקום

לבין המטופלים. אם לא תשימו את זה ככותרת

ראשית להתמודדות תמשיכו לרוץ אחד אחרי

השני, וזו הבעיה המרכזית. ואני באופן אישי

מודה, מכיר ומעריך אתכם. יש סגנון אחר ממה

שהיה לפני כן אז זה לא מספיק. חייבים

בנושא הזה להחזיר את האמון של המערכת

למטופלים שלה, זה מאוד מרכזי, ולחזור

לנושא הזה של החשיבה, חשיבה משולבת עם

משרד הבריאות והסתדרות הרופאים כדי

לחשוב איך מתמודדים בהיקף, שלצערנו רק

ילך ויגדל, של הפוסט טראומה.

לבד לא תצליחו, לא בידע וגם לא בכוח אדם

הנדרש. אני בטוח שהכספים יימצאו, אני בטוח

שתשובות צריכות להיות ומהירות אבל זה שתי

הנקודות. אחת, אני חוזר עליה, בניית מערכת

שיש בה אמון בין אגף השיקום לבין

המטופלים שלה ודבר שני שיתוף עם כוחות

אחרים כדי לתת תשובה ברמה ובמהירות

הנדרשת בנושא הזה של הפוסט טראומה.

היו"ר אבי דיכטר:

תודה רבה. חבר הכנסת איל בן ראובן, בבקשה.

איל בן ראובן (המחנה הציוני):

אלי עזר לי אז אני יכול להסתפק במשפט קצר.

אני חושב דווקא לאור, חזי, מה שהצגתם אני

קודם כל רוצה להודות לאנשים פה על העבודה

שאתם עושים. אני חושב שיש עבודה מאוד מאוד

רחבה, אני גם ביקרתי באפקה בבית הלוחם

ואני ראיתי את המראות. באמת יש עבודה

ומאמץ ואנשים שעושים עבודה יוצאת דופן.

דווקא לאור הדברים החשובים שאתם עושים פה

אני חושב שאנחנו יכולים מהזווית שלי,

כשאני מסתכל מפה, למקד את העניין של

סוגיית הפוסט טראומה לאנשים לאורך זמן.

אני חושב שאם תקח את זה, ואני חושב

שבמערכת הביטחון, במקום שבו אתה נמצא,

שלוקחים נושא אז יודעים להתנפל על נושא.

אני חושב שאת הדבר הזה צריך לסמן כנושא

מרכזי מאוד באיתור, בטיפול ובמעקב ובבקרה

שאכן אנחנו מצליחים להשתפר על פי מדדים

בנושא הזה. אני חושב שהנושא הזה יענה גם

לחלק מהבעיה שהעלה פה אלי כי אני חושב

שאבי אמר את זה קודם, הטענות והקולות

שאנחנו שומעים הם הקולות החזקים ביותר,

אנחנו שומעים משם, מהמרחב הזה, תסתכלו על

האנשים שיושבים פה, אנחנו שומעים את זה

משם וזה כנראה עניין מאוד מאוד רציני.

המילה מורכב היא מילה חשובה אבל אני חושב

שמערכת הביטחון יודעת יותר מגופים

אזרחיים אחרים, אנחנו יודעים במקומות

אחרים. כשצריך, כשיש משהו באמת מורכב אז

בסוף אומרים רבותיי, מערכת הביטחון,

קדימה תתנפלו על הדבר הזה. אני חושב שחזי,

פה אתם יכולים לקחת אתגר ואנחנו כוועדה

באמת נשמח אולי למקד את הדיון כשיהיה

איזשהו רעיון מרכזי, כנראה שהוא דורש

משאבים מסויימים. אני חושב שלדבר הזה

צריך להתייחס כנושא ייחודי ולתת לו מענה.

היו"ר אבי דיכטר:

תודה רבה. יושב ראש ארגון נכי צה"ל, חיים

בר, בבקשה.

חיים בר:

תודה רבה אדוני היושב ראש, אבי דיכטר,

יושב ראש ועדת העבודה והרווחה, אלאלוף

וחברי הכנסת, חברי הוועדה.

אני רוצה להתחיל דווקא במשפטים שנאמרו פה

שנעשו פה על ידי ראש אגף השיקום. יש דברים

שנעשים, יש דברים שקל לעשות אותם ויש

דברים שיותר קשה לעשות אותם. הנכות אולי

הקשה ביותר שההשלכות שלה המיידיות זה על

הנכה, על ילדיו ועל בני משפחתו זה הפוסט

טראומה. הקשה ביותר. אין לזה שום פתרון

טכנולוגי. אין פה קביים ואין פה רגליים

תותבות ואין פה פרותזות ואין ביוני ולא

ביוני. הבסיס של הדבר הזה – היה לי פעם

מפקד שאמר ביחידות ההצלה שהאויב מספר אחת

של כוחות ההצלה זה הזמן, לא תגיעו אנשים

ימותו, גם פה הזמן הוא הגורם הקובע. פה

לפני שהוא בכלל שרק מזהים את הניצוץ

הראשון של הפוסט טראומה הוא צריך להיות

במקום לקבל טיפולים פוסט טראומתיים,

פסיכולוגיים, הוא ובני משפחתו. ואני לא

יודע אם זה הקצאת מספר הטיפולים. אין

הגבלה, אסור שתהיה הגבלה. כל עוד הוא צריך

את זה הוא צריך לקבל וזה לא צריך להיות

בעיה.

הדבר השני, שהיא בעיה והיא נכונה לכלל נכי

צה"ל ובמיוחד לפוסט טראומתיים, זה נושא

תעסוקה. יש פה אנשים אינטלגנטיים,

מוכשרים, יודעים לעשות עבודות, הם לא

יכולים להיות בחברה אם זה לא בכפייה.

הציבור שהם עובדים איתם דוחה אותם,

ואנחנו פה בכנסת ישבנו בוועדת המשנה של

ועדת חוץ וביטחון על נושא חוק העסקת נכי

מלחמה. צריך להפעיל את החוק הזה בכל

חומרתו, לא 100 ₪ קנס כספי. כן, לעשות מה

שאמר מנכ"ל משרד הביטחון, להפסיק את

החברות האלה מלהפעיל מכרזים, לא לתת להן

להשתתף במכרזים. המכרז יהיה מותנה בזה

שהוא יכתוב שהוא מעסיק X אנשים אצלו

במקום. מה קרה? אפשר. ולמצוא להם תעסוקה

ולחייב מפעלים, זה קיים בחוק.

זה בחוק, זה קיים, הדבר היחידי שצריך

לשנות שם זה את התפקידים שיש שם, את

המקצועות שמוגדרים עדיין בחוק מאז. לא

השתנה משנות ה-50. כרטיסנים באגד, מפעילי

מזנונים, סדרנים, נהגי מוניות. מה זה? לא

קיים. תחליפו את זה. תנו להם את כל דוכני

מפעל הפיס בארץ, שהם יפעילו אותם. אפשר

וצריך להתמקד בזה.

תופעות של הפוסט טראומה, אחד הדברים שעבר

כבר בכנסת פה, בוועדת המשנה ואחר כך

במליאה, שסוף כל סוף אחרי הרבה שנים, לא 70

שנה, פחות 4-5 שנים, הפוסט טראומה הייתה

מוגדרת כמחלה. כשהוא בא עם הפוסט טראומה

הוא יכול לבדוק אם אבא שלו מהגטו, אולי

הוא עבר שם משהו טראומתי וכו' וכו'. היום

זו חבלה, זו חבלה פה בכנסת, הובילו את זה

לפני 4 שנים. לא צריך לבנות את ההיסטוריה

של האיש אם הוא הביא משהו מולד. קל מאוד,

ומזה צריך להתחיל, זה הנושא הכי קשה.

ודיברו פה על דמי קיום ואני - - - משהו על

דמי קיום של האנשים האלה. מי שמוגדר על

ידי מדינת ישראל כלא בר שיקום בין אם הוא

נכה צה"ל, בין אם הוא פוסט טראומתי, המדינה

קבעה שהוא לא כשר לעבודה. הוא צריך לקבל

שכר שהוא יכול לכלכל את משפחתו. המושג

נצרך ש- - - גדולה - - - זה נצרך, זה לא נצרך,

הסכום הוא אותו סכום. הסכום היום

בקטגוריות, בנוסחאות זה 4500 ₪ לחודש תגמול

קיום. הכסף הנוסף שמקבלים זה ניידות, זה

משקלות, זה עזרת הזולת, כל הדברים שהוא

מקבל עקב הפציעה.

צריך לעשות הפרדה ברורה בין הפיצוי על

הנזק לבין דמי הקיום. אי אפשר להתקיים

מ-4500 ₪ לחודש, נשוי עם ילדים. זה התגמול.

היתר זה תגמול נכות נוסף לו. ממה הוא בנוי?

הוא בנוי מתגמול בסיסי של נכה 100%. 4500 ₪ כי

כל אחוז זה 45 ₪. צריך להפסיק עם זה - - -

קריאה:

ועוד מבחן ההכנסת.

עידו גל רזון:

כן, כי כרגע אמרת שאנחנו הנכים הכי קשים,

אין לנו פתרון פסיכולוגי, אין לנו כלום

ואנחנו בסוף את המחיר - - - הרי בחקיקה

עכשיו אני לא יודע כמה הטבות הוספתם ל-PTSD

וכמה תוסיפו, לא דיברתם על זה בכלל.

חיים בר:

אתה תרגע, הוסיפו ל-PTSD - - -

עידו גל רזון:

אנחנו נראה מה הוספתם - - -

היו"ר אבי דיכטר:

לא, לא, חבר'ה אתם לא צריכים אותנו בדיון

הזה.

קריאה:

אבל הוא לא יכול להגיד שהוסיפו כשעשו

אפליה למשל בנושא הבראה רפואית, הנכים

הפוסט טראומתיים נמצאים בסוף הרשימה ולא

מסוגלים לממש הבראה בכלל.

קריאה:

נכון.

עידו גל רזון:

איזה משרה הציעו לי? איזה משרה?

היו"ר אבי דיכטר:

בבקשה חיים.

חיים בר:

אני חוזר ואומר, התגמול היום מובנה על

הבסיס הזה שאמרתי וזה צריך להיות שינוי

וצריך לעשות הפרדה בין תגמול הקיום

לתגמול הנכות. הדבר השני שצריך לעשות עם

זה זה לבטל את מבחן ההכנסה כפי שדובר

קודם.

קריאה:

ברור ומייד.

חיים בר:

אבל לא רק לבטל את מבחן ההכנסה, לבטל את

האמירה שזה רק הכנסה מעמל כפיים. שאם

בנאדם יש לו דירה שהוא משכיר והוא קצת

יותר ממה שמותר לו היום, 2500 ₪, מתקזזים

איתו.

קריאה:

או קיבל ירושה.

חיים בר:

לא צריך להתקזז איתו, זה לא תשלום של משרד

הביטחון. נכון, יש למשרד הביטחון, למערכת,

צ'ק הפסד, הפסד הכנסה. אבל ההפסד הכנסה

גורם לנכה לחיות יותר טוב וזו המטרה שלנו.

אז בשביל מה להוריד את זה?

קריאה:

יש אפליה בין ביטוח לאומי לנכי צה"ל. שם זה

בוטל, אצלנו לא.

ענת ברקו (הליכוד):

כן זה האבסורד.

קריאה:

אצל כולם זה בוטל, רק לנכי צה"ל - - -

קריאה:

אל תנסו להשוות.

קריאה:

הוועדה יודעת שמקזזים לנו - - -

היו"ר אבי דיכטר:

חבר'ה אני מאוד מעריך את ההערות אנחנו

פשוט לא מסוגלים לעמוד במצב שחיים ברשות

דיבור ואנחנו - - -

חיים בר:

אני אעבור על כמה נושאים. מה שעושים

ועושים אני אגיד את זה אחר כך בסיכום. אבל

יש נושאים שהם אקוטיים, הנושאים האלה

נמצאים כבר ככה במערכת מאז קום המדינה

ואף אחד לא מסתכל ימינה ושמאלה אם ניתן

לשנות דברים. למשל, מופיע בתקנות

ובדרישות מרופאים באגף השיקום להיות

רופאי שיקום. במה הם משקמים? שום דבר. הם

פקידים טכניים, סליחה על הביטוי, שהתפקיד

שלהם זה לשלוח אותו להפניה לרופא מומחה,

לקרוא את ההפניה ולאשר. אז אם הוא רופא

טוב בחבר'ה אז הוא גם מאשר את ההמלצה של

הרופא המומחה ואם לא הוא גם לא מקבל את

ההמלצה של הרופא המומחה שהוא שלח אותו. לא

צריך רופא מקצועי אם שם כאלה. יוזיל את

המחירים, לא יצטרכו לשלם הרבה כסף, יהיו

שם רופאים ברמה של רופא משפחה מצויין.

ואם רוצים לעשות את זה עוד יותר טוב, שימו

שם רופא מנהל אחד שהיה ברמה של מנהל מחלקה

שיפקח על הרופאים האלה. שים 5-6 רופאים

בלשכה, עם הפערים של הכסף תאייש את כל

המזכירות הרפואיות שצריך להיות שם, לא

יהיה שם פקק, לא יהיה שם צורך לחכות ימים

ולילות. ובמקביל, אני ישבתי עם ראש האגף,

ודנו בנושא, לעשות במקביל למה שאמרתי

עכשיו, לעשות פיילוט בעיר כמו אשדוד או

עיר כמו באר שבע, לבחון אפשרות שאנשים

שגרים בעיר הזו יקבלו את השירותים

הרפואיים שלהם דרך משרד הביטחון באמצעות

הרופא המטפל שלו בקופת החולים שהוא שייך

אליה.

ענת ברקו (הליכוד):

ואיזה קדימות הם יקבלו בהגעה לרופאים

מומחים - - -

חיים בר:

זה צריך לשבת איתם ולראות. אני מדבר על

העיקרון. אני הולך לרופא פרטי, שירות

מצויין. מישהו אחר הולך לרופא אחר. אני

רוצה שהבנאדם יהיה נגיש - - -

קריאה:

פוסט טראומתי יכול לעמוד אצל רופא בתור

בקופת חולים שיש 100 איש בתור? אני רוצה

להבין אותך.

חיים בר:

אני אסביר לך לבד, עכשיו אני מסביר

לוועדה.

היו"ר אבי דיכטר:

כן, חיים, אנחנו מבקשים להתכנס.

חיים בר:

אנ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]