פרוטוקול מספר 684, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 03/07/2018

כנסת
הכנסת ה-20
קטגוריה
ועדת הפנים והגנת הסביבה
תאריך
03/07/2018
מקור
הקובץ המקורי באתר הכנסת

הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 684

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ח (03 ביולי 2018), שעה 13:35

סדר היום:

1. הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – הארכת משך רישיון קבוע ורישיון זמני), התשע"ז-2017 (פ/4300/20) של חברי הכנסת רועי פולקמן, אמיר אוחנה, אכרם חסון, עודד פורר, חיים ילין, מירב בן ארי ויעקב אשר – הכנה לקריאה ראשונה

2. הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' ) – רישוי עסקים דיפרנציאלי, פרק י"ב מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018 (מ/1196) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

נכחו:

חברי הוועדה:

יואב קיש – היו"ר

יעל גרמן

יעל כהן-פארן

חברי הכנסת:

רועי פולקמן

מוזמנים:

שי עג'מי ליבוביץ

–

מנהל תחום טיוב רגולציה, משרד ראש הממשלה

עמיחי פישר

–

ראש אגף בכיר טיוב רגולציה, משרד ראש הממשלה

ליאת גורפינקל

–

עו"ד, הלשכה המשפטית, מערך הסייבר הלאומי , משרד ראש הממשלה שחר פרלמוטר

–

עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

חוה מונדרוביץ

–

ראש אגף רישוי עסקים, משרד הפנים

אינג' ראם לוט

–

מנהל אגף לרישוי מפעלים ביטחוניים, משרד הפנים

הגר סלקטר

–

עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מרגנית לוי

–

עו"ד, עוזרת ראשית, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אפי טפלץ

–

עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ביאן ותד

–

רפרנטית תעסוקה באגף התקציבים, משרד האוצר

גיא קפלן

–

מתכנן מחוז המרכז, מינהל התכנון, משרד האוצר

ניצן בן ארויה

–

עו"ד, יועץ משפטי ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז, מינהל התכנון, משרד האוצר גילי צימנד

–

ראש אגף תעשיות ורישוי עסקים, המשרד להגנת הסביבה ליאורה עופרי

–

עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

אילה גלדמן לסטר

–

מנהלת תחום רישוי בנייה, המשרד להגנת הסביבה

שחר סולר

–

ממונה תכנון, המשרד להגנת הסביבה

מרק כץ

–

עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

ליאור חיימוביץ

–

עוזר השר, המשרד לביטחון פנים

אבישי לדאני

–

מנהל תחום טיוב רגולציה, המשרד לביטחון פנים

רועי הראל

–

ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

יצחק (איציק) שמעוני

–

רמ"ח חקיקה, כב"ה, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק טל ימיני

–

ע' רח"ט אבטחה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים אייל פורטל

–

משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

אורטל בלילתי

–

ע' יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

מאיה וינקלר

–

רמ"ד רישוי אגף שיטור, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים סנ"צ תמר לברטי

–

רמ"ד יחידות מבצעיות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים עוז כץ

–

מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא, משרד הכלכלה והתעשייה דוד אסף

–

מנהל תחום סביבה בתעשייה, מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא, משרד הכלכלה והתעשייה יעל מליק

–

עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמי הימיין-רייש

–

יועצת השר, מנהלת תחום רגולציה וחקיקה בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה תמר מירסקי

–

רעש ענף, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה אריק טייב

–

מנהל תחום רישוי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים נטע ברנר-נאור

–

עו"ד, יועמ"שית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים סיגל מרד אברג'ל

–

ראש תחום הסדרה ואכיפה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אריק שמילוביץ

–

סגן מפקח עבודה ראשי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ד"ר יוני ינון

–

מנהל המחלקה הווטרינרית שירותי מזון, משרד הבריאות ד"ר שלי עינב

–

היחידה הווטרינרית, משרד הבריאות

עמיר יצחקי

–

ראש מערך ארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

מיכל גולדברג

–

עו"ד, היועצת המשפטית, בריאות הסביבה, משרד הבריאות אינג' שי חן

–

מתאם פיקוח שירותי מזון, משרד הבריאות

ישראלה מני

–

סמנכ"לית, אגף מיסים וכלכלה, איגוד לשכות המסחר ד"ר אבי צרפתי

–

יו"ר איגוד הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות, מרכז השלטון המקומי עינת פלינט

–

מנהלת המח' הווטרינרית, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון

–

מנהלת מח' משפט, מרכז השלטון המקומי

דנה דקו-מדנס

–

מנהלת המח' המוניציפלית, מרכז השלטון המקומי

אלי דלל

–

סגן ראש עיריית נתניה, מרכז השלטון המקומי

מוריה דודי וייס

–

עו"ד, עוזרת ליועמ"ש, עיריית ירושלים

שי מלמן

–

מנהל המח' הווטרינרית ברמת גן, מרכז השלטון המקומי נדיה קסלמן

–

סגנית מנהלת אגף רישוי עסקים, עיריית ת"א, פורום ה-15 נפתלי קאיקוב

–

מנהל אגף רישוי עסקים, עיריית נתניה, פורום ה-15 + יו"ר האיגוד הארצי לרישוי עסקים יגור ספרונוב

–

מנהל רישוי עסקים, עיריית פתח תקוה, פורום ה-15 + מנכ"ל האיגוד הארצי לרישוי עסקים איילת וסרמן

–

מנהלת אגף רישוי עסקים, עיריית ת"א, פורום ה-15 אהרון אליאס

–

מנהל רישוי עסקים, עיריית חיפה, פורום ה-15

דור דאודיאן

–

התאחדות המלאכה והתעשייה

גיתית הרש

–

קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

שי ברמן

–

מנכ"ל, איגוד המסעדות בתי קפה וברים

ד"ר רוני סורקיס

–

מנהל רישוי עסקים וטרינר ראשי, שופרסל

לילך דחוח

–

עו"ד, יועמ"ש, קו אופ

אפי ביתן

–

ר' תחום תפעול, קבוצת יינות ביתן

חנן כץ

–

מנהל תחום רישוי עסקים, קבוצת יינות ביתן

נתנאל היימן

–

ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים

דניאל פינטו

–

כלכלן, התאחדות התעשיינים

ניר קפלן

–

עו"ד, ראש מחלקת רגולציה, התאחדות המלונות

ח'אלד דגש

–

עו"ד, ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

ראל נדל

–

בעל עסק בעיר תל-אביב, איגוד המועדונים

שי פניני

–

עו"ד, רשת קשת טעמים בע"מ

דפנה פלס

–

עיתונאית עצמאית

ישי וולפוביץ'

–

פעיל, מגמה ירוקה

יערה פרץ

–

פעילה, מגמה ירוקה

חנה קופרמן

–

יו"ר, הפורום הישראלי לשמירה על החופים

יובל יעקב ארבל

–

אחראי על קשרי ממשל, עמותת צלול

טל פילטר

–

מוזמן/ת

אבי ליכט

–

מוזמן/ת

צפריר קסלר

–

מוזמן/ת

קובי בירנהק

–

מוזמן/ת

איתי חיים

–

מוזמן/ת

שגיא אהרון

–

שדלן/ית, מייצג/ת את איגוד חברות הנפט בישראל

גילית רובינשטיין

–

שדלן/ית (חברת פוליסי), מייצג/ת את איגוד המסעדות הישראלי יהושע שלמה זוהר

–

שדלן/ית (חברת גורן עמיר), מייצג/ת את פורום ה-15 – הערים העצמאיות

ייעוץ משפטי:

תומר רוזנר

לירון אדלר

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

אירית שלהבת

הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – הארכת משך רישיון קבוע ורישיון זמני), התשע"ז-2017, פ/4300/20 הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' ) – רישוי עסקים דיפרנציאלי, פרק י"ב מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018, מ/1196

היו"ר יואב קיש:

שלום לכולם, נא לשבת. אנחנו באיחור ואני מקווה שעדיין למרות האיחור נספיק להשלים את הרפורמה, את הנושאים הפתוחים, ולהצביע עליה היום. לפחות שהוועדה תסיים את ההכנה לקריאה השנייה והשלישית. הוגשו גם הסתייגויות. חברת הכנסת כהן-פארן, לדעתי יש לך הסתייגויות, אם אני לא טועה.

יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):

כן, יש לי הסתייגויות.

היו"ר יואב קיש:

חברת הכנסת גרמן, יש לך הסתייגויות?

יעל גרמן (יש עתיד):

קודם כול אני מצטרפת להסתייגויות של חברת הכנסת כהן-פארן.

היו"ר יואב קיש:

בעצם לא הוגשו. התאריך האחרון להגשת הסתייגויות היה אתמול בשעה 12. לא הגישו הסתייגויות. הוגשו רק ההסתייגויות של חברת הכנסת כהן-פארן ומרצ. אנשי מרצ יצטרכו להגיש את ההסתייגויות. אם לא, הן נמחקות.

יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):

בדיון הבוקר בוועדת החינוך הקריאו את ההסתייגויות של מרצ.

היו"ר יואב קיש:

אני עובד אחרת. אני מבקש ממך לפנות לחבריך במרצ שיבואו ויציגו את ההסתייגויות שלהם.

יעל גרמן (יש עתיד):

אני מצטרפת לכל ההסתייגויות של חברת הכנסת כהן-פארן.

היו"ר יואב קיש:

את יכולה להצטרף. תנו לה להצטרף.

יעל גרמן (יש עתיד):

אני גם מבקשת רשות דיבור.

תומר רוזנר:

לא, אם את מצטרפת להסתייגויות אי אפשר לקבל רשות דיבור.

היו"ר יואב קיש:

יש לך את זה בהסתייגויות.

בזה סיימנו את העניין הזה. אחרי כן נקרא את ההסתייגויות. אתם יודעים מה, אני דווקא רוצה להתחיל עם ההסתייגויות.

יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):

כבר הטמעתי את השינויים ומחקתי כמה הסתייגויות.

היו"ר יואב קיש:

חברת הכנסת כהן-פארן, הרבה בגלל הדברים שהטרידו אותך – ולא רק אותך – עשינו פה שינויים. לכן לבוא ולהגיש לי הסתייגויות כך – הרגשתי... אבל בסדר, כל עוד זה ברמה- - -

יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):

אתה יודע למה, כי למעשה לא ראינו את הנוסח הסופי עד עכשיו.

היו"ר יואב קיש:

אשמח מאוד אם תביני לאור שיתוף הפעולה וההסכמות שהגענו אליהן שגם את זה נוכל אולי להסיר. בואו נשמע.

אני רוצה לעבור לנושאים הפתוחים שיש לנו.

ראשית, למשרד האוצר. ביקשתי מאריאל יוצר תשובה לגבי תקנים.

ביאן ותד:

אבל אמרנו בפרוטוקול.

היו"ר יואב קיש:

לא זה ישן. ביקשתי עוד תקנים. אריאל יוצר יודע על כך. אני מבקש שתבדקי אתו אם יש לו תשובה על התקנים שביקשתי.

ביאן ותד:

זה לא "נסגר" ביום שני?

היו"ר יואב קיש:

לא, זה לא "נסגר" ביום שני. זה דבר שהתחיל הבוקר. אריאל יוצר אמר שייתן לי תשובה. בקיצור, את צריכה לבדוק אתו את העניין, שהוא יגיד לך בדיוק מה הוא הבין ואז נאמר את זה גם לפרוטוקול.

יש כמה דברים שביקשתי מגורמים שיעזרו לנו פה. אנשי משרד המשפטים ביקשו שני דברים.

רגע, אגיד דבר אחד. הכנסתי שינוי ביום חמישי לגבי אישור רישוי עסקים לשנה במקרים של שימוש חורג אם הוגשה בקשה לשימוש חורג. משיחות שלי עם יועצים משפטיים שונים הבנתי שיש פה חשש אמיתי- - -

יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):

אתה מדבר על בנייה, על סעיף 1א?

קריאה:

על סעיף 8א1.

היו"ר יואב קיש:

אנחנו נתנו היתר רישיון עסק זמני לשנה למי שעובד בשימוש חורג, בהנחה שהוא הגיש בקשה לשימוש חורג.

תומר רוזנר:

שימוש חורג מתוכנית.

היו"ר יואב קיש:

הסיבה שהשתכנעתי להסיר את זה – הרי אני אומר כל הזמן שמי שפועל בניגוד לחוק ומפר חוק אז לא מעניין אותו מה כתוב בחוק והוא ימשיך לפעול ואנחנו נצטרך לאכוף עליו ונצטרך לסגור אותו ולקנוס אותו, וקבענו כאן קנסות. לאנשים האלה אני לא מכוון. אני מסתכל על האנשים הנורמטיביים. התפיסה שלי אמרה: הוא יהיה בשימוש חורג וזה יוסדר. אז למה אנחנו סתם מחזיקים אותו? בואו ניתן לו גם רישיון זמני.

איפה הבעיה פה? זו הנקודה שבגינה שיניתי את דעתי – אני מדבר על האנשים הנורמטיביים. מה יקרה? הם בעצם יהיו בשימוש חורג, ייקנסו, ואז יגידו: אני יכול גם להפעיל את העסק ולקבל רישיון עסק. אדם ישקיע השקעות, יפתח את העסק שלו עם רישיון עסק זמני לשנה, הוא בטוח שהשימוש החורג שלו יוסדר. עכשיו יהיו בעיות עם השכנים, יהיו כל מיני דברים, פתאום הוועדה המקומית תהרוג לו את זה. ואז אותו אדם ששיחק לפי החוקים בסוף ימצא את עצמו באירוע לא נעים כלכלית. אני לא רוצה להיות במקום הזה. לכן השינוי שהכנסתי שם ספציפית לגבי רישוי עסק לשנה – נסיר אותו מהצעת החוק הזאת.

תומר רוזנר:

לכן הסעיף שהיה בנוסח ביום חמישי, סעיף 8א1(ג1), יימחק. במקומו יבוא סעיף קטן (ג1) חדש.

היו"ר יואב קיש:

עכשיו בואו נשמע ממשרד המשפטים.

תומר רוזנר:

לא, זה מה שסיכמת עם המשרד להגנת הסביבה, שעומד עד 30 ימים.

נפתלי קאיקוב:

אנחנו בשלטון המקומי חושבים בדיוק להיפך, ושכנענו את כבוד יושב-ראש הוועדה.

היו"ר יואב קיש:

אני משתכנע בקלות... נפתלי קאיקוב, זה הוחלט.

תומר רוזנר:

הנושא השני שקשור לתכנון ובנייה – נציג אותו כבר עכשיו – בעקבות השיחות שהיו ליושב-ראש הוועדה עם גורמים שונים, עוסק במצבים של שימוש חורג מהיתר. זאת אומרת שהתוכנית מתירה את השימוש – למשל תוכנית שמתירה מספר סוגים של שימושים – היתר הבנייה ניתן לשימוש מסוים והם מבקשים לפתוח עסק לשימוש אחר.

בחוק התכנון והבנייה, אני מזכיר, הוכנס לפני כשנה סעיף שמאפשר לוועדה המקומית לשנות את השימוש הזה ללא צורך בבקשה להיתר בנייה אלא בהליך מקוצר יותר שנקרא שינוי שימוש.

עלתה בעיה שבמקרים האלה יש גורמים, בעיקר המשרד להגנת הסביבה, שהם לא נותני אישור לאותו עסק אבל הם רוצים לדעת וליידע את מהנדס העירייה אם יש בעיה. הדוגמה שניתנה בהקשר הזה כאשר מדובר בעסקים שהם מושכי קהל, כמו אולם אירועים, זה עסק שאינו טעון אישור של המשרד להגנת הסביבה אבל רוצים, למשל, לפתוח אותו במקום שלידו יש מפעל מסוכן עם חומרים מסוכנים. רוצה המשרד להגנת הסביבה ליידע את מהנדס העירייה שעלולה להיות שם בעיה.

היו"ר יואב קיש:

אני חושב שמהנדס העירייה אמור לדעת את זה, אבל המשרד חושש. מכיוון שאני לא רואה בזה פגיעה אז הסכמנו לשינוי נוסח, שמהנדס העירייה ימסור למשרד להגנת הסביבה את המידע בתוך 30 ימים.

תומר רוזנר:

הם ימסרו לו. הוא מודיע להם שרוצים לפתוח עסק והם ימסרו לו מידע שרלוונטי מבחינתו.

זה סעיף קטן (ג1) חדש.

לירון אדלר:

זה מופיע בעמוד 29.

"(ג1)

הוגשה בקשה לרישיון עסק, לעניין עסק שהשימוש המבוקש בו הותר בתכנית החלה על המקום בו הוא עתיד לפעול, אולם לא הותר בהיתר שניתן לאותו המקום, יודיע מהנדס הוועדה המקומית על כך למנהל המחוז של המשרד להגנת הסביבה שבתחומו מצוי העסק; מנהל המחוז יהיה רשאי בתוך 30 יום מיום שניתנה לו הודעה כאמור, למסור למהנדס הוועדה מידע שיש בידיו הנוגע לעניין העסק שלגביו הוגשה הבקשה וסביבתו."

היו"ר יואב קיש:

בסדר, זה המטרה של הסעיף. מישהו רוצה להתייחס?

משרד המשפטים, אנחנו עוברים לבקשה שלכם שלא הספקנו עדיין לראות. אמורה להיות פה המומחית. בבקשה תציגו את הנושא.

מרגנית לוי:

שלום, אני ממחלקת ייעוץ וחקיקה. אני אמונה על תחום הביקורת השיפוטית ואני כאן לעניין סעיף 22 הקיים היום בחוק רישוי עסקים. הממשלה מציעה להתאים אותו לסעיף של ביקורת שיפוטית, במובן הזה שאנחנו מדברים על צו מינהלי, זו החלטה מינהלית, זה כלי מינהלי, וצריך לדון בכך לפי עילות המשפט המינהלי. זה הלכה שקיימת כבר שנים רבות מאוד, שאומרת שהמשפט המינהלי הוא אחד והערכאות הן רבות, וגם אם הערכאה היא ערכאה כללית, כפי שיש לנו כאן, בית משפט שלום, היא צריכה לדון בהחלטה המינהלית לפי כללי המשפט המינהלי, לפי עילות הסף.

זה מופיע בעמוד 57 בנוסח.

היו"ר יואב קיש:

תקראי את הנוסח בבקשה.

לירון אדלר:

"תיקון סעיף 22

21א.

בסעיף 22(א), במקום "ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשרו, עם או בלי שינויים" יבוא "לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעסק פעל כדין, או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו לפי חוק זה, או אם התקיימה אחת מעילות המשפט המינהלי אשר מצדיקה את ביטול הצו".

היו"ר יואב קיש:

זה ניסוח שמשקף את מהות הדרישה מבית המשפט בעניין הזה.

מרגנית לוי:

נכון, זה בעצם מכוון את בית המשפט לכך שמדובר בהחלטה מינהלית, בכלי מינהלי, וצריך לדון בה כמו בכל החלטה מינהלית אחרת.

היו"ר יואב קיש:

זה נראה טבעי. חברי הכנסת רוצים להתייחס? לא. תודה. זה מקובל, הוקרא ואנחנו ממשיכים הלאה. תודה רבה.

תומר רוזנר:

יש נושא נוסף שמשרד המשפטים מבקש. כפי שאמרתי בדיון הקודם, פנתה אלינו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי).

היו"ר יואב קיש:

אנשי הרשתות, תקשיבו, עכשיו זה נוגע לכם. דרך אגב, הצלחתם להגיע למשהו עם האטליזים? לא התעדכנתי. יש התקדמות?

קריאה:

חלקית.

היו"ר יואב קיש:

כן? אז אני יכול ללכת הביתה, גמרנו...

תומר רוזנר:

בדיונים הקודמים החליטה הוועדה שלצורך מניין העבירות שימנעו הגשת בקשות במסלולים המזורזים יימנו שישה קנסות או שלושה עיצומים כספיים.

היו"ר יואב קיש:

מרשתות?

תומר רוזנר:

לא, בכלל.

היו"ר יואב קיש:

שישה קנסות היה רק לגבי רשתות.

תומר רוזנר:

לא, לא.

היו"ר יואב קיש:

שלושה עיצומים כספיים – זה לכולם.

לירון אדלר:

לכולם זה שלושה כשזה מצטבר: או שלושה עיצומים או שלושה קנסות או ביחד. לרשתות זה או שלושה עיצומים או שישה עיצומים וקנסות.

היו"ר יואב קיש:

והחרגנו את חוקי העזר.

תומר רוזנר:

ההחלטה הייתה להחריג את חוקי העזר. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) פנתה אלינו ואמרה – אולי נמצאת כאן נציגתה, כך אני מקווה – שמבחינתם יש עם זה בעיה. אני מציע שהיא תציג את הבעיה שהם סבורים שמתעוררת כאן ואולי יש להם הצעה לפתרון.

אפי טפלץ:

כל הרעיון בבסיס סעיף 6א2 שהוספנו לעניין עיצומים כספיים וקנסות הוא לבדוק האם העסק מהימן או לא מהימן. אם הוא לא עומד בתנאי הרישיון פעם אחר פעם.

היו"ר יואב קיש:

חוקי עזר זה לא תנאי ברישיון.

אפי טפלץ:

רק אם חוק העזר הוא תנאי ברישיון אז אנחנו נכנסים אל תוך סעיף 6א2.

היו"ר יואב קיש:

אבל אמרנו שיש פה מלכוד, שהרשות המקומית יכולה להגיד שקיום חוקי העזר הוא תנאי ברישיון.

אפי טפלץ:

מבחינת הרשות המקומית, שהיא האוכפת המרכזית של רישוי עסקים בתוך התחומים שלה, אם מדובר במשהו שהוא תנאי ברישיון אין שום סיבה להבחין האם האכיפה, הטלת הקנס, היא מכוח חוק עזר או מכוח חוק רישוי עסקים, או לעניין זה מכוח חוק אחר לגבי משהו שהוא תנאי ברישיון. כלומר מה שנבחן כאן הוא לא השאלה האם הקנס הוא מכוח חוק רישוי עסקים או לא, אלא האם העסק עמד בתנאי ברישיון.

קריאה:

האם הרשות מצאה לנכון לקבוע את זה כתנאי ברישיון.

אפי טפלץ:

אם יש טענה לכך שהרשות לא צריכה לקבוע תנאים מסוימים ברישיון, זה שאלה אחרת. אבל מרגע שנתנו לרשות את הסמכות לקבוע תנאים ברישיון, והעסק לא עומד בתנאים ברישיון- - -

היו"ר יואב קיש:

אבל עוד פעם: איך אני יוצא מהמלכודת, שכל חוק עזר יהיה תנאי ברישיון?

אפי טפלץ:

אני יכולה להציע. כל הדבר הזה נבע מתוך התחושה או הטענה שעלתה כאן מצד הרשתות, שלגביהן זה מטיל איזשהו נטל לא הגיוני והן לא יוכלו להיות במסלולים המזורזים. אבחנה שהיא אולי יותר רלוונטית היא להעלות את מספר הקנסות שאנחנו סופרים לעניין רשתות. אם כרגע זה שישה קנסות, להעלות את זה לשמונה. האבחנה אם זה חוק עזר או לא חוק עזר היא לא רלוונטית, בגלל שמה שנבחן פה זה האם העסק עמד בתנאי הרישיון.

חשוב להגיד כמובן שזה רלוונטי לגבי קנסות ולא לגבי עיצומים.

ועוד דבר, הוא נראה לנו מאוד חמקמק אבל לרשות המקומית יש את החופש להחליט מה היא קובעת כתנאים בעניינים המוניציפליים שלה שמעניינים אותה.

היו"ר יואב קיש:

על זה דיברנו. אבל את לא מחדשת לנו עכשיו.

אפי טפלץ:

יש רשויות שלא קובעות את זה כתנאים ברישיון, או בוחרות רק חלק מחוקי העזר.

היו"ר יואב קיש:

בסדר, לא חידשת. אני רוצה לשמוע את נציגי הרשתות, בבקשה. כמה קנסות מוטלים עליכם מכוח חוקי עזר בעיר, לא בתל-אביב, למשל בכל הסניפים שלכם בנתניה? כמה קנסות מוטלים עליכם מכוח חוקי עזר בשנה?

אפי טפלץ:

אני רוצה לחדד: מכוח חוקי עזר שהם תנאי ברישיון. הרשימה שאתם נתתם לנו לא עושה את האבחנה הזאת.

היו"ר יואב קיש:

אני רוצה לדעת על כל חוקי העזר. השאלה של משרד המשפטים לא מעניינת אותי כי הרשויות המקומיות יכולות לנצל את זה לכל חוקי העזר. אני מבקש לקבל תשובה לגבי כל חוקי העזר.

קריאה:

השלכת פסולת, פריקת משאית. זה כמעט על בסיס יומי. זה עשרות בחודש. אגב, לא רק לרשתות אלא לכל עסק. זה יכול להיות על בסיס יומי.

קריאה:

סדר גודל של 40–50 בחודש.

אפי טפלץ:

לא נכון. האבחנה לפי רשויות מקומיות, בתל אביב, שהיא האוכפת המרכזית, ממש פחות מ-40.

היו"ר יואב קיש:

אני רוצה את הרשימה. הצגתם את הרשימה?

קריאה:

העברנו את הרשימה.

היו"ר יואב קיש:

זה היה 40 בשנה. אני מבקש שתבדקו את זה, תראו את מה ששלחתם, אם זה היה לשנה או לחודש.

קריאה:

נבדוק את זה. אני רק רוצה לומר שגם הרשויות המקומיות, שבדיון הקודם לא הביעו לכך התנגדות משום שהן כן מבינות שהטלת הקנסות – והמסלול של הטלת קנסות אצלנו אנחנו מערערים עליו כל הזמן משום שהוא יכול להתרחש בכל יום.

היו"ר יואב קיש:

אבל אתה מחריג מהן את זה, אתה מונע מהן ללכת להיתר מזורז.

לירון אדלר:

הרשויות המקומיות יש להן גם אינטרס כמובן לגבי העסקים לתת להם רישיון, אבל צריך לתת להם את הכלי, כאשר העסק באמת נופל, כאשר העסק לא בסדר, שיוכלו במקרה המתאים לא לתת.

היו"ר יואב קיש:

אין לי בעיה – שיישאר רק עיצומים.

קריאה:

הרשויות המקומיות לא מטילות עיצומים אבל הן מטילות קנסות.

היו"ר יואב קיש:

יש לי בעיה עם הסעיף הזה. משרד המשפטים, אני קרוב מאוד לבטל לכם את כל הסעיף ולא יהיו לא עיצומים ולא קנסות ולא חוקי עזר ולא כלום, כי הוא פועל בניגוד למהות של הרפורמה, לתפיסתי. אני לא בא להעניש עכשיו על חוקי עזר את מי שאני רוצה שיוציא רישיון עסק. אני לא בא לעשות את זה. אני לא עושה את זה לא בתכנון ובנייה ולא בדברים אחרים. זה קרוב מאוד להתבטל לגמרי.

יש לכם שתי אפשרויות. האחת, להשאיר את הסעיף כפי שהוא. אני לא מוכן שעכשיו על כל חוק עזר – כאשר הם מקבלים עשרות דוחות, בין אם זה בחודש או בשנה – אמנע מהם את תהליך רישיון העסק. זה לא יהיה. אפשרות אחת היא לעשות את זה כך. האפשרות השנייה היא להשאיר את זה רק לעיצומים. אם אתם רוצים, נבטל בכלל את הקנסות ונישאר רק בעיצומים. תחשבו ותגידו לי את התשובה שלכם. זה הכול. חוקי עזר לא יהיו. תחשבו מה אתם בוחרים. הלאה, תמשיכו.

טל ימיני:

יש לנו קנסות גם.

תומר רוזנר:

אתם לא מוחרגים. אצלכם זה לא חוקי עזר.

היו"ר יואב קיש:

אם הם יבטלו אז לסעיף הזה גם הקנסות שלך יבוטלו. או עיצומים בלבד או כפי שזה עכשיו.

בבקשה, נמשיך. אנשי משרד העבודה נמצאים פה? כן.

תומר רוזנר:

אנחנו חוזרים לנושא שעלה על השולחן ביוזמת הוועדה, והוא בטיחות באירועים המוניים, בין היתר בעקבות האירועים שהיו בהר הרצל ומותה הטרגית של חיילת. הוועדה ביקשה להסדיר את נושא הבטיחות באירועים המוניים. לאחר דין ודברים לא פשוט עם משרדי הממשלה מוצע בפניכם נוסח, שאני מבין מיושב-ראש הוועדה שסוכם על דעת השרים הנוגעים בדבר. הנוסח הזה משקף את הסיכום שבין יושב-ראש הוועדה לבין השרים עצמם.

היו"ר יואב קיש:

זה מאתמול בערב. תקריאו את הנוסח.

לפני כן, חוה מונדרוביץ, הרשימה הזאת – לא בכל פריט נגענו. את יכולה להדגיש את הסעיפים שבהם נגענו בוועדה.

חוה מונדרוביץ:

לא בכל פריט נגענו. הוועדה התייחסה לנספח א'.

עמיחי פישר:

גם לנספח ב'. נספח א' זה התוקף, נספח ב' זה המספרים.

היו"ר יואב קיש:

תסמנו לי בבקשה את השינויים שהוועדה ביקשה. אני רוצה לראות שספציפית אליהם תהיה התייחסות. ביקשתי שתהיה הצגה של הכול. אני רוצה לדעת במה הוועדה נגעה ספציפית. אני זוכר מה הוועדה רצתה, ואם משהו שרצינו לא נמצא אני רוצה להיות מסוגל לראות את הדברים.

עכשיו אנחנו מדברים על נושא הבטיחות באירועים המוניים. היה סיכום אתמול בערב ביני לבין השר גלעד ארדן והשר חיים כץ. המהות של הסיכום היא זאת: חוקית הממשלה החליטה – אגיד יותר מזה: בהצעת חוק זו אנחנו לא נוגעים במצב החוקי למשך שלוש השנים הקרובות. מה שהיה הוא שיהיה, ואני לא מתווכח מה היה, כי גם על זה יש פרשנויות. כדי לא להתווכח, אני לא נכנס לשאלה מי אחראי ומי לא אחראי היום. אני לא נוגע וגם לא משנה את זה בשלוש השנים הקרובות. כלומר, לא נגיד עכשיו: אתם המשטרה, או אתם משרד העבודה. לא. אני לא משנה לשלוש השנים הקרובות ולו פסיק מהסטטוס הקיים. אני מציע מתווה שייכנס לתוקף בעוד שלוש שנים או בכפוף להשלמות – תיכף תשמעו – ולכן קודם כול חשוב לי שיהיה ברור לכולם. מי שמצפה שנשנה משהו עכשיו – לא נשנה. מדובר על המתווה שיהיה בעוד שלוש שנים, והמתווה ברור.

קודם כול אני רוצה לברך את שני השרים על השיחה אתמול. היא הייתה שיחה חשובה. הייתה החלטה ואני יכול להגיד, לא טריוויאלית, ששני השרים נתנו כתף ופתרו בעיה שהממשלה לא מצליחה להתמודד איתה, לשנים ארוכות.

עמיחי פישר:

מאז אסון ערד.

היו"ר יואב קיש:

שני השרים, שהסכימו והבינו שניהם שיש פה מהלך מחויב המציאות והזדמנות, אני חושב שמגיעה לשניהם באמת הערכה מלאה. עכשיו הנוסח בא לזקק.

קריאה:

מי הם השרים?

היו"ר יואב קיש:

השר חיים כץ והשר גלעד ארדן. מגיע להם כל הכבוד בעניין הזה.

בשלוש השנים הקרובות אנחנו לא נוגעים. עוד שלוש שנים מהיום המתווה שאנחנו מציעים הוא כזה: ראשית, יהיה צריך להסדיר מקצוע, שהיום לא מוסדר, של מורשי בטיחות. את ההסדרה של המקצוע הזה לוקח על עצמו משרד העבודה. ההסדרה הזאת כנראה תהיה מחויבת לעבור בחקיקה ולהיות מושלמת במהלך שלוש השנים האלה. לאחר ההסדרה הזו, בכפוף לכך שהיא הושלמה – וזה המחויבות של משרד העבודה להליך – אז נעבור לשלב השני: מי ירכז את אישורי הבטיחות הנדרשים לאירוע המוני כהגדרתו. מי שירכז את זה – הסכים השר לביטחון פנים שהמשטרה באחריותו תרכז את העניין הזה. זה המתווה.

ליאור חיימוביץ, עוזר השר לביטחון פנים, אני רואה שאתה מהנהן בראשך. אנשי משרד העבודה, אני רואה שאתם מהנהנים בחיוב. עכשיו בואו נראה שהנוסח מתאים.

לירון אדלר:

"תיקון סעיף 3

1א.

בסעיף 3 בחוק העיקרי, בסופו יבוא:

(ג)

(1)

בעסק של עינוג ציבורי, שהוא אירוע מרובה קהל- - -"

היו"ר יואב קיש:

אהבתי את ה"עינוג ציבורי". אבל תמשיכי.

קריאה:

זה מחוק המרכולים, זה בחוק הקיים.

קריאה:

שם זאת תהיה עבירת קנס.

רועי פולקמן (כולנו):

המשטרה אחראית על העניין.

היו"ר יואב קיש:

הייתי חייב לשלב את העבודה בעינוג הציבורי.

לירון אדלר:

"בעסק של עינוג ציבורי, שהוא אירוע מרובה קהל המתקיים תחת כיפת השמיים או שלא במבנה של קבע, לא יינתן רישיון או היתר זמני אלא אם כן אישרה המשטרה כי לאירוע ניתן אישור לעניין קיום סידורי הבטיחות הדרושים לקיומו, מאת גורם שהורשה לעניין זה (להלן – מורשה בטיחות) על ידי שר העבודה והרווחה בהתאם להוראות שנקבעו על ידו לפי הוראות חוק זה או לפי הוראות כל דין."

תומר רוזנר:

זה ההסדר שיחול בעוד שלוש שנים. עכשיו נפנה להוראות שקובעות שזה יהיה בעוד שלוש שנים. זה מופיע בסוף הצעת החוק.

לירון אדלר:

הוראת המעבר היא בסוף, בעמוד 73, בפסקה (2).

"(2)

תחילתו של סעיף 3(ג)(1) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה – 3 שנים מיום התחילה."

כדי לא להתנות את ההתחלה, החוק של הרשאת מורשי הבטיחות צריך להיכנס לתוקף בתוך שלוש שנים אבל כתבנו:

"לא נקבעו הוראות להרשאת מורשי בטיחות כאמור בסעיף 3(ג), בתוך התקופה האמורה בפסקה זו, תחליט הממשלה על הצעדים שיש לנקוט לשם יישומו של הסעיף האמור.

המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מדי חצי שנה מיום פרסומו של חוק זה על הפעולות שננקטו לצורך יישומו של סעיף זה."

היו"ר יואב קיש:

משרד העבודה, זה עונה לכם על מה שנקבע בסיכום? מקובל. המשרד לביטחון פנים, זה מקובל?

ליאור חיימוביץ:

לנו יש בעיה עם העניין הזה של "תחליט הממשלה".

היו"ר יואב קיש:

מה אתה מעדיף? שלא ייכנס לתוקף?

ליאור חיימוביץ:

אנחנו מבקשים שהחקיקה תוסדר תוך שלוש שנים.

היו"ר יואב קיש:

לא תיכנס לתוקף – אני מסכים.

אבישי לדאני:

או "לפי המאוחר".

לירון אדלר:

לא, לא.

אבישי לדאני:

או "שלוש שנים" או "עד הסדרת העיסוק בחוק", לפי המאוחר.

לירון אדלר:

נוריד את "תחליט הממשלה".

היו"ר יואב קיש:

אמרתי: בלי. החוק ייכנס לתוקף בתוך שלוש שנים, בכפוף להסדרת העיסוק.

אבישי לדאני:

או עד הסדרת העיסוק, לפי המאוחר.

היו"ר יואב קיש:

משרד העבודה צריך להסדיר.

עמיחי פישר:

משרד ראש הממשלה אחראי לדיווח.

היו"ר יואב קיש:

נכון. את הדיווח תשאירו. תוך שלוש שנים, בכפוף להסדרת המקצוע, ולפי המאוחר. זהו, נגמר. אם לא יקרה, לא יקרה. יש גבול למה שאני יכול לעשות פה.

רועי פולקמן (כולנו):

יש לי שאלה טכנית: למה שמשרד ראש הממשלה ידווח?

תומר רוזנר:

הוא מתכלל.

רועי פולקמן (כולנו):

תן להם לדווח.

היו"ר יואב קיש:

לא, לא. הוא צריך לדאוג שהם יעשו את זה.

עמיחי פישר:

אנחנו מוכנים לקחת את זה על עצמנו.

היו"ר יואב קיש:

משרד ראש הממשלה ידווח ואז הוא גם ירגיש מחויב ללחוץ על השרים הרלוונטיים, ואם הם לא יעשו את מה שהם אמרו אתמול בערב שיעשו אז יהיה להם עסק עם משרד ראש הממשלה שצריך לדווח לנו.

עמיחי פישר:

אני אומר פה כנציג משרד ראש הממשלה, הנושא חשוב. אני יודע שתמיד רואים אותנו כאויב הרגולציה, אבל הנה אזור שאנחנו חושבים שצריך הסדרה, כי הוא לקונה ארוכת שנים, ואנחנו מוכנים לקחת על עצמנו גם את הדיווח, בדיוק בגלל מה שהיושב-ראש אמר.

היו"ר יואב קיש:

יפה, אז סיימנו את הנושא הזה. אנחנו מתקדמים בסדר בסך הכול.

אתם החלטתם? מה ההחלטה?

אפי טפלץ:

מבחינתנו הרע במיעוטו הוא החרגה של חוקי העזר.

היו"ר יואב קיש:

בסדר, אז נשאר הנוסח כפי שהיה, לא נוגעים בסעיף. חוקי העזר מוחרגים מן הרישוי.

רועי פולקמן (כולנו):

אנחנו משבחים את משרד המשפטים על החלטות מהירות.

הגר סלקטר:

אנחנו עובדים על הצעת החוק הזאת רק שמונה חודשים, סדר גודל של עשרה רפרנטים במשרד המשפטים.

תומר רוזנר:

איזה עשרה? אולי שישים.

הגר סלקטר:

בצורה אינטנסיבית עשרה רפרנטים שנכנסו לתחום הזה כדי לתמוך ברפורמה הזאת.

היו"ר יואב קיש:

חברת הכנסת יעל כהן-פארן, בבקשה.

יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):

רציתי לשאול: החרגה של חוקי העזר, איפה היא מופיעה?

לירון אדלר:

בסעיף 6א2.

היו"ר יואב קיש:

נסכם את העניין: מדובר בכל עסק. יש לו סנקציה, שהוא לא יכול להגיש בקשה לרישיון במסלול המהיר אם מוטלים עליו יותר מדי קנסות או עיצומים. עיצומים – נשאר שלושה. קנסות – יש פה הרבה חוקי עזר שיכולים להיות על פינוי אשפה וכל מיני דברים, שבסדר, מוטלים קנסות, אבל אני לא רוצה למנוע בעקבות זה את היכולת שלו לקבל רישיון עסק.

יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):

אם לא מפנים אשפה?

היו"ר יואב קיש:

זה יכול להיות אלף ואחד דברים שונים.

יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):

למשל על שילוט.

היו"ר יואב קיש:

נכון. זה לא מהות הרפורמה. לא אכפה עכשיו, כפי שאני לא כופה בתכנון ובנייה אלא מתעסק במהות, לא אכפה בעקבות חוקי העזר.

לירון אדלר:

זה מופיע בנוסח של החלטת הוועדה, למעט מפִסקה זו את הקנסות על הפרת חוקי עזר. אנחנו ננסח את זה.

חוה מונדרוביץ:

רציתי להתייחס לסעיף 7ג, אם אפשר.

תומר רוזנר:

כאשר נגיע. יש פה סדר.

היו"ר יואב קיש:

לפני כן נתייחס לטבלה. זה מסכם את כל הצו, מה שביקשתי גם מכם?

קריאה:

כן, זה נספח ב', כפי שנקרא במכתב של השר.

היו"ר יואב קיש:

אפשר להפיץ את זה, נכון? אז תעביר את זה לוועדה ונפרסם באתר של הוועדה.

קריאה:

אדוני היושב-ראש, אפשר לצלם את זה עכשיו?

היו"ר יואב קיש:

אעבור על הדברים שהוועדה שינתה ואחרי כן נצלם ונפיץ.

יש לנו שני דברים: נספח א' מדבר על מסלולי רישוי ותוקף הרישיון לפריטי צו רישוי עסקים כפי שהוסכמו בוועדת הפנים; נספח ב' עוסק בסיווג עסקים למסלולים על פי הנספחים להחלטת הממשלה 3214.

רועי פולקמן (כולנו):

הגרסה שאנחנו מאשרים היא בחוק?

היו"ר יואב קיש:

זה לא יהיה בחוק. זה ההתחייבות של שר הפנים, שזה הפרסום.

רועי פולקמן (כולנו):

ראית כבר את הנוסח שעליו נצביע?

היו"ר יואב קיש:

זה הנוסח ואקרא מה אנחנו שינינו בוועדה.

פריט 4.2א: מסעדה לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום – זה בכפוף להגדרה. אנחנו צריכים להגדיר את ההבדל בין פאב למסעדה. יש לנו התחייבות כזו למשטרה.

פריט 4.2ב: בית קפה, מזנון, בית אוכל אחר לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום – לפי הבנתי בשני המקרים לא מדובר בפאב, אבל כן במסעדות. נתנו להם תוקף רישיון חדש לעשר שנים. זה בשורה משמעותית מאוד למסלול. המסלול יופיע בהמשך לדעתי.

רועי פולקמן (כולנו):

המשטרה מבקשת שהמסעדה תשרוד עשר שנים...

חוה מונדרוביץ:

המסלול מופיע בעמודה האמצעית.

היו"ר יואב קיש:

מסלול רישוי, גם זה חשוב לי להגיד. במסעדות נשארנו במסלול ב', לא עשינו שינוי.

השינוי שעשינו במסלול ב', שהוא גם שינוי משמעותי, קיצרנו אותו ל-49 ימים. לפני כן הוא היה 21 ימים + 45 ימים וקיצרנו ל-49 ימים בסך הכול.

מירה סלומון:

מסעדה נשארת במסלול ב' אבל מקבלת 10 שנים.

היו"ר יואב קיש:

אלה שני דברים משמעותיים מאוד. בית קפה ומזנון, פריט 4.2ב, הוועדה המליצה על תצהיר, ושר הפנים קיבל את המלצת הוועדה. זו בשורה להרבה מאוד עסקים.

חוה מונדרוביץ:

עד למגבלת הכבאות.

היו"ר יואב קיש:

נכון, עד מגבלת הכבאות, שזה עד 50 איש ועד 150 מטר. עד גודל כזה – זה תצהיר. מעל זה – זה עובר למסלול ב' בגלל הגודל, אין מה לעשות. זה חשוב מאוד, בעיקר למזנונים הקטנים ולבתי הקפה הקטנים.

בפריט 4.7ב יש מרכול. יש פה מישהו מהמרכולים? מקום לממכר מזון ומוצרי צריכה לשימוש אישי או ביתי, שאין בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון. הוא קיבל תוקף רישיון ל-15 שנים. אנחנו, בהתאם למגבלת הכבאות, בתצהיר, ומעבר לכך במסלול ב'.

בפריט 4.7ג, אתם רוצים להסביר לי מה "נסגר" עם האטליזים? אני מבקש ממשרד הבריאות להציג לי את הסיכום בעניין אטליזים, בבקשה.

יוני ינון:

נגיע כבר לסוף, מה שסוכם כבר, לא נעבור על כל התהליכים.

היו"ר יואב קיש:

קודם כול, אני חייב להגיד שאני שמח שהיה תהליך הדדי. זה חשוב, כך צריך להיות. יותר מזה, אגיד למשרד הבריאות: כדי שהרפורמה שלכם תצליח זה מחויב המציאות, ואני מברך על המהלך שהובלתם פה בנושא האטליזים, שהגעתם לסיכום. אני מזכיר לכולם, ביום חמישי קיבלנו את הצעת משרד הבריאות, ואימצנו אותה, הכנסנו את נושא מתאם בריאות לחקיקה. זה דבר שלתפיסתי יכול לעשות מהפך בכל מערכת היחסים והיכולת של עסקים לעמוד בדרישות ולהיות זמינים, שתהיה זמינות הדדית בעניין הזה.

יוני ינון:

ההחלטה ביום חמישי לגבי נושא ההסמכות מן הסתיים סייעה גם לפתיחוּת ולקבלת המתווה.

היו"ר יואב קיש:

התחלתם לדבר גם על זה איתם?

יוני ינון:

כן, בוודאי.

היו"ר יואב קיש:

אבל זה לא על הפרק עכשיו.

יוני ינון:

זה לא הנושא כרגע אבל זה עזר לסיכום.

היו"ר יואב קיש:

בואו נתכנס לאטליזים.

יוני ינון:

אטליזים אנחנו מחלקים לשלוש קטגוריות: האטליז הבסיסי, האטליז הרגיל והאטליז היצרני. האטליז הבסיסי הוא אותו אטליז שהוא דמוי מרכול. זה מרכול שמוכרים בו בשר טרי אבל אין בו טיפול באותו מזון. יש את האטליז הרגיל שכולם מכירים, שנכון להיום זה קטגוריה אחת. בזמנו הוא היה שתי קטגוריות והיום קטגוריה אחת. ויש את האטליז היצרני שעליו ניתן רישיון יצרן.

אגיע לסוף: בסופו של דבר הגענו למסקנה שאכן אטליז בסיסי יישאר כקטגוריה בפני עצמה, כפריט בפני עצמו, גם אם זה בתוך מרכול, על מנת להגיע לגמישות, שהיה וקיימת איזו בעיה בפן של הפיקוח תהיה בעיה ברישיון העסק לגבי הפריט של האטליז הבסיסי אבל לא לגבי כלל המרכול. בעניין זה הגענו להסכמה.

מנגד, היה פה את עניין הטווח.

היו"ר יואב קיש:

זאת אומרת, יש סיטואציה שרישיון העסק לאטליז הבסיסי יילקח אבל רישיון העסק של המרכול יישאר.

יוני ינון:

בדיוק כך.

היו"ר יואב קיש:

זה לא היה עד היום?

יוני ינון:

זה היה.

לילך דחוח:

זאת ההסכמה שנבעה מכך שאם מוותרים על פריט הרישוי של אטליז בסיסי יכול להיות שמעמידים בסכנה את פריט הרישוי הכללי של כל המרכול. מתוך ההבנה הזאת הוחלט שהוא יישאר כפריט נפרד.

היו"ר יואב קיש:

לכמה שנים אתם נותנים את הרישיון?

יוני ינון:

כאן אנחנו מגיעים לנושא של השנים. ברמת העיקרון, עמדנו על חמש שנים לבסיסי ושלוש שנים לאטליז הרגיל והיצרני.

היו"ר יואב קיש:

זו הייתה תמונת הפתיחה.

יוני ינון:

כן. לאטליז הבסיסי, מתוך חמש השנים, אנחנו מוכנים להגיע לעשר שנים, בהלימה למרכול לעיבוד מזון. הצענו כאן הצעה.

היו"ר יואב קיש:

מרכול בלי עיבוד מזון מקבל רישיון ל-15 שנים?

יוני ינון:

לא, לעשר שנים בכל מקרה.

הצגנו לחברים רעיון, כמעט בטוח שלא ירצו לקבל אותו, אבל אמרנו שבכל מקרה מבחינתנו זה דבר שאפשר לקחת אותו בחשבון, שלפחות לשנה הראשונה, או לפעם הראשונה, זה יהיה חמש שנים, והפעם הראשונה תהיה אוטומטית.

היו"ר יואב קיש:

עזוב, זה סתם. זה יהיה עשר שנים.

סליחה, אתם לא בדיון כרגע, עם כל הכבוד. עשיתם עבודה מאחורי הקלעים, עכשיו אתם לא בדיון.

יוני ינון:

אין לנו בעיה.

היו"ר יואב קיש:

עשר שנים. נגמר.

יוני ינון:

יש לנו הסבר שיכול להיות טוב לטובת העסקים בהיבט הזה, אבל עצרנו פה.

תומר רוזנר:

אבל איזה מסלול רישוי?

חוה מונדרוביץ:

היתר מזורז ב'.

היו"ר יואב קיש:

היתר מזורז ב', עשר שנים לאטליז הבסיסי.

יוני ינון:

לגבי האטליז היצרני, שהיה לו רישיון לשנה- - -

היו"ר יואב קיש:

אבל יש לו רישיון יצרן.

יוני ינון:

בדיוק כך. יש לו רישיון יצרן. אז מה שמבחינתנו יכול להיות מקובל, פשוט לעשות התאמה לרישיון היצרן, כי רישיון יצרן ניתן לשנתיים, כדי שתהיה הלימה בין רישיון היצרן לבין רישיון העסק.

היו"ר יואב קיש:

למה אתם לא יכולים לתת יותר אם יש לכם כבר רישיון יצרן?

יוני ינון:

בכל מקרה, אם אין רישיון יצרן אין רישיון עסק.

היו"ר יואב קיש:

יש לך כבר כלי שאתה יכול להסתמך עליו.

יוני ינון:

אבל רישיון העסק אמור להתבטל ברגע שאין לו רישיון יצרן.

היו"ר יואב קיש:

ברור. אז למה הוא צריך לרוץ עוד פעם לצורך רישיון עסק אם יש לו רישיון יצרן? אין לי בעיה, אם החלטנו שרישיון יצרן יהיה לשנתיים שהוא יישאר לשנתיים, אני לא נכנס לניהול הזה עכשיו, אבל אם יש רישיון יצרן, כאשר כתוב שרישיון העסק מתבטל אוטומטית אם אין רישיון יצרן, למה לרישיון העסק אדם צריך לרוץ עוד פעם בכל שנתיים?

יוני ינון:

אבל אם הוא מתבטל אז גם כך אין רישיון עסק.

היו"ר יואב קיש:

למה הוא לא מתבטל אוטומטית?

עמיר יצחקי:

כי צריך לעשות הליך של ביטול רישיון.

היו"ר יואב קיש:

אם אני כותב שזה תנאי לאותו אטליז- - -

יוני ינון:

אז זה אותו דבר.

היו"ר יואב קיש:

אין בעיה, כי אז הוא מתעסק רק ברישיון יצרן והוא לא צריך להתעסק גם ברישיון עסק. זה רק בירוקרטיה שאנחנו חוסכים להם. לכם זה לא משנה כלום. מה אתה בודק ברישיון עסק שאתה לא בודק ברישיון יצרן?

יוני ינון:

נאמר כך: הסיכוי שאתה אומר שאין לו רישיון יצרן, מצד אחד, אבל עדיין יש לו רישיון עסק- - -

היו"ר יואב קיש:

אבל לא יהיה, כי אתה כותב בתנאים לרישיון עסק שאתה מחייב בשביל רישיון עסק רישיון יצרן לסוג הזה של אטליז. בסופו של דבר יש פה כפל בירוקרטי מיותר במקרה של אטליז יצרני. אין מה להגיד, זה האמת הפשוטה. אם אתה שואל אותי – לא היו צריכים רישיון עסק, מספיק שהיה להם רישיון יצרן שמרכז בתוכו את כל המגבלות של רישיון העסק.

יוני ינון:

לנו אין בעיה.

תומר רוזנר:

אז תורידו את תנאי האישור.

היו"ר יואב קיש:

יש גורמים אחרים לנושא אטליז יצרני?

חוה מונדרוביץ:

יש את משרד הבריאות שהוא לא שירות המזון אלא בריאות הסביבה.

יוני ינון:

לא, לא. במקרה הזה קחי את משרד הבריאות כאחד, בריאות הסביבה ומזון.

תומר רוזנר:

מי נותני האישור שם?

חוה מונדרוביץ:

אז כבאות.

היו"ר יואב קיש:

כבאות? מה זה קשור? נציג הכבאות אמר מן ההתחלה שלא אכפת לו שיהיה 15 שנים, אז אין לכבאות בעיה. מי עוד?

חוה מונדרוביץ:

אולי משרד החקלאות.

היו"ר יואב קיש:

משרד החקלאות רלוונטי? איפה נציגי משרד החקלאות?

חוה מונדרוביץ:

תכנון ובנייה וכמובן הרשויות המקומיות.

היו"ר יואב קיש:

אני מבקש כך: בואו נפשט – נלך על עשר שנים גם פה, ונכתוב סעיף מחייב, שרישיון העסק יפוג אוטומטית במידה ולא יהיה רישיון יצרן בקטגוריה של אטליז יצרני.

יוני ינון:

רק כדי שאבין מה הכוונה ב"יפוג אוטומטית" – הוא מתבטל אוטומטית?

היו"ר יואב קיש:

בטל מיידית, אוטומטית. ברגע שאין רישיון יצרן מתבטל רישיון העסק.

מיכל גולדברג:

אז צריך לכתוב בחוק.

תומר רוזנר:

תכתבו בתנאים לרישיון.

היו"ר יואב קיש:

אז איך עושים את זה?

עמיר יצחקי:

ההצעה טובה אבל צריך לנסח אותה.

היו"ר יואב קיש:

בואו נעצור לרגע. יש הסכמה שההצעה טובה ומספקת. היא חוסכת בירוקרטיה לאטליזים יצרניים. דרך אגב, לא כולם במרכולים, יש גם אטליזים יצרניים לא במרכולים. אין שום סיבה לאותם אטליזים יצרניים לעבוד כפול. עשר שנים רישיון עסק מתבטל אוטומטית. רק צריך משפטית להסדיר את זה, זה מה שאני מבקש. אם זה לא יוסדר משפטית – אני מקבל את הגרסה שלכם על חידוש רישיון בכל שנתיים. בסדר? סוכם.

חנן כץ:

בכל שנתיים בהלימה עם רישיון היצרן, כי יש מגמה להאריך את רישיון היצרן.

היו"ר יואב קיש:

בוודאי, בהלימה.

יוני ינון:

ולמעט מה שנאמר כרגע, שזה מתבטל אוטומטית.

היו"ר יואב קיש:

אני מבקש שתבדקו אם אפשר לנסח את זה. לא נעשה את זה עכשיו.

תומר רוזנר:

בסדר, נבדוק.

יוני ינון:

האטליז הרגיל, שם נשאר רישיון לשלוש שנים.

היו"ר יואב קיש:

תסביר לי מה קורה באטליז הרגיל.

יוני ינון:

אטליז רגיל הוא למעשה האטליז הקונבנציונלי. זאת אומרת, אטליז שבו עושים גם טיפול שלא לעיני הלקוח וגם טיפול לעיני הלקוח. אין לו רישיון יצרן והוא לא בסיסי, כי כן פותחים אריזות.

היו"ר יואב קיש:

אני לא מבקש שתעשו עכשיו עוד פעם מסחרה. זה הוסכם.

חנן כץ:

אנחנו סברנו שצריך לקבל רישיון לחמש שנים לאטליז הזה. יש להם לדעתנו את הכלים לאכוף את זה. בכל מקרה הם צריכים לבוא ולעשות ביקורות.

קריאה:

לא הסכמנו על פרק הזמן. לדעתנו חמש שנים זה דבר נכון. יש את הכלים.

היו"ר יואב קיש:

משרד הבריאות, אני לא נכנס להחלטה הזו שלכם, למרות שאני באמת לא מבין למה. אני מבקש שתבחנו. אם תחליטו על שלוש שנים – זה יישאר שלוש שנים; אם תחליטו על חמש שנים – זה יהיה חמש שנים.

יוני ינון:

מקובל.

היו"ר יואב קיש:

ברגע שקיבלתם יכולת לבטל ב-on going- - -

יוני ינון:

לא, הביטול הוא לא ברגיל.

היו"ר יואב קיש:

בחוק בכלל. אתה יכול לעשות ביקורת ולבטל רישיון. אני חושב שאפשר, אבל לא אתערב בהחלטה הספציפית הזאת. אתם תחליטו ותיתנו תשובה, ביחד עם הפתרון למנגנון לנושא הזה.

סיימנו עם האטליזים.

קריאה:

אדוני, אני מזכיר את סעיף 20, שביקשת שנזכיר לך.

היו"ר יואב קיש:

עוד נגיע אליו. אני פשוט בהקראה. מה שאמרתי לגבי סעיף 20 יקרה. אתם צריכים לזכור.

אבי צרפתי:

אני ד"ר אבי צרפתי, יושב-ראש ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות. למעשה אני מייצג סדר גודל של 220 – הרשתות טוענות שזה 350 – רופאים וטרינריים שלמעשה מבצעים את הביקורת ואת הפיקוח בשטח על הפריט שדיברנו עליו, על אטליזים. למעשה אנחנו מהווים חלק בשרשרת הרישוי של העסקים האלה.

המציאות שאנחנו פוגעים היא בוודאי לא מציאות קלה. אסביר. בהתאם למה שקורה בשטח, כאשר היום אדם יכול לעבוד בתיקון פנצ'רים ולמחרת לעבור להיות אטליזן, בלי לרחוץ ידיים באמצע, במציאות הנוכחית היום אדם ללא שום הכשרה בתהליך יכול להפוך להיות מבעל מקצוע אחד, ובכוונה לקחתי דוגמה קיצונית, לבעל מקצוע אחר, כאשר המקצוע הזה בארצות אחרות בעולם מוסדר כמקצוע אקדמי שדורש לימודים של 3–5 שנים, המציאות הזאת בעייתית. אנחנו נתקלים בה בשטח בסיטואציה שבה אנשים- - -

היו"ר יואב קיש:

בקיצור, אתה אומר להשאיר את זה שלוש שנים.

אבי צרפתי:

לא. לכן במסגרת הנוכחית, כשאין הבנה בסיסית של התהליך הזה, איך מעבדים בשר, איך מוכרים בשר וכתוצאה מזה כל הנושא המתרחש בבריאות הציבור, הנושא הזה היום בעייתי מאוד בארץ.

בהביננו את רוח הדברים בוועדה לגבי מתן רישיונות, שהם לא צריכים להיות הגורם הטכנוקרטי המעכב של התהליכים, אנחנו מבינים את העניין ולא מתנגדים לזה, אבל אני חייב להגיד שכל הדברים האלה והפתיחה של השערים במקצבי הזמן מחויבים במתן כלים מתאימים לרשויות המקומיות ולאחראים בתהליך הזה לעצור את התהליכים האלה באופן מיידי.

היו"ר יואב קיש:

אבל יש לך את זה. אתה מקבל גם צווים, גם צווים מינהליים, גם אפשרות להטיל קנסות.

אבי צרפתי:

צווים מינהליים זה קצת בעייתי – וזה בעצם הכלי הכי אפקטיבי – מאחר וזה נעצר או אצל ראשי העיריות או אצל אנשים ספציפיים מאוד במשרד הבריאות. אם לאנשים נוספים במשרד הבריאות הייתה אפשרות לתת צווים מינהליים זה היה מקל על התהליך ומפשט את התהליך שלנו.

היו"ר יואב קיש:

בסעיף 20. תודה רבה.

אני מסכם לגבי האטליזים – הראשון הוא לעשר שנים; השני הוא לשלוש שנים – אם תסכימו לחמש שנים זה יהיה בהסכמתכם כמובן; והשלישי – ננסה למצוא הגדרה חוקית שתחייב פקיעת הרישיון אוטומטית עם ביטול הסכם רישיון היצרן, ואז זה עשר שנים, ואם לא אז ביחד עם חידוש רישיון היצרן, כרגע לשנתיים. זה הסיכום לגבי אטליזים.

בפריט 4.7ד: מרכול עם עיבוד מזון – הוועדה המליצה שהרישיון יהיה לעשר שנים במסלול ב' וההמלצה התקבלה.

בפריט 4.8: פאב, משקאות משכרים – חמש שנים במקום שלוש שנים. אחרי זה נדבר על ההגדרות עם המשטרה.

בפריט 7.1א: בית מלון – העלינו לעשר שנים במסלול ב'.

רועי פולקמן (כולנו):

שאלה לגבי פריט 6.8ב: עסק בקניון שאין בו חברת ניהול, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר בתוספת זו – למה זה חמש שנים ולא עשר שנים? זה נראה עסק בלי סיכון ובלי כלום.

קריאה:

זה יכול להיות גם חנות "אופטיקנה".

רועי פולקמן (כולנו):

לכן אני שואל. אם נתנו לפאב, אז למה לא לעסק בקניון, סתם חנות שאין בה מזון ושום דבר?

היו"ר יואב קיש:

סתם פספסנו את זה.

חוה מונדרוביץ:

אין כמעט עסקים כאלה. רוב רובם של הקניונים יש בהם חברת ניהול.

היו"ר יואב קיש:

לחנות בגדים לא צריך רישיון עסק. כל חנות בקניון צריך שיהיה לה רישיון? יש קניון בלי חברת ניהול?

חוה מונדרוביץ:

אין הרבה, אבל יש כאלה.

היו"ר יואב קיש:

אה, אלה המרכזים המסחריים הקטנים.

רועי פולקמן (כולנו):

כפוף לאישור המשטרה, שיקבלו רישיון לעשר שנים.

עמיחי פישר:

זה כבאות.

היו"ר יואב קיש:

בואו נמשיך. זה לא מאסה, זה לא כל הקניונים. בקניונים יש חברות ניהול. זה מעט מאוד עסקים.

בפריט 7.7ו: דיסקוטק – נשאר שלוש שנים. לא נגענו בו.

חוה מונדרוביץ:

סימנתי כי רצו להגדיר אותו באופן שונה מפאב או בר שיש בו גם דיסקוטק. גם להגדרה הזאת הגענו.

היו"ר יואב קיש:

לדיסקוטק יש כבר הגדרה בחוק? לא.

בפריט 7.9: אולם או גן לשמחות ולאירועים – עשר שנים.

בפריט 8.3א: הובלה של כספים, יהלומים, תכשיטים, ניירות ערך ודברי ערך אחרים – חמש שנים.

משרד העבודה, היו דברים ששאלו אתכם. למשל בעניין עיבוד שיש – לכמה זמן יינתן הרישיון? חמש שנים? למה לא לעשר שנים? היום הרישיון ניתן לעשר שנים ואתם רוצים להוריד לחמש שנים?

אריק טייב:

כן.

היו"ר יואב קיש:

למה?

אריק טייב:

כבר כמה שנים אנחנו ערים להתפרצות של מחלת הסיליקוזיס. כמעט כל עובד שעיבד שיש בעבר או שמעבד שיש כיום חשוף לאבק מזיק וכתוצאה מכך הוא חולה. מדובר במחלה קטלנית. לוקח כמה שנים עד שהיא מתפרצת, אבל ברגע שהיא מתפרצת כבר אי אפשר לעצור אותה.

היו"ר יואב קיש:

במה זה קשור לרישיון עסק?

אריק טייב:

אני מסביר למה.

היו"ר יואב קיש:

אם זה בריאות – זה משרד הבריאות.

אריק טייב:

זה בריאות העובדים. אנחנו אמונים על בריאות העובדים, על הבריאות התעסוקתית.

היו"ר יואב קיש:

הבנתי. אתה אומר שיש סיבה. טוב, לא ניכנס לזה. הלאה.

פריט 7.1א: בית מלון, בתנאי שניתן רק לחדרים ולא למסעדה, בריכה, סאונה וכולי – דיברנו על עשר שנים.

איילת וסרמן:

כן, אבל באחד הדיונים גם דיברת על פריט 7.1ב, שזה צימרים, וגם הדגשת. אין את זה, זה לא שם.

תומר רוזנר:

לא דיברנו על זה.

איילת וסרמן:

זה פריט 7.1ב. אפשר לראות את זה בפרוטוקול. גם אמרנו שזה יהיה מסלול א' – 15 שנים. זה לא מופיע בטבלה.

היו"ר יואב קיש:

צימרים עד שש יחידות.

איילת וסרמן:

אמרת: מעל חמש יחידות. היום זה מעל ארבע יחידות. ביקשת שזה יהיה מעל חמש יחידות, ואמרת: מסלול א'.

היו"ר יואב קיש:

מה היום נקבע לגבי צימרים קטנים?

איילת וסרמן:

היום זה חמש שנים.

היו"ר יואב קיש:

למה זה חמש שנים?

חוה מונדרוביץ:

העלינו את זה בהחלטת הממשלה ל-15 שנים. מסלול תצהיר לפי הכבאות זה עד שישה חדרים, כך קבעו אנשי הכבאות.

היו"ר יואב קיש:

אז לכם עד שישה חדרים אין בעיה בטח.

איילת וסרמן:

בסדר, אז שיהיה במסלול רגיל.

היו"ר יואב קיש:

15 שנים בתצהיר, עד שישה חדרים.

איילת וסרמן:

זה לא מופיע בתוקף רישיונות שאנחנו מעלים אותו. חשוב שזה יופיע, שנבין שהתוקף עולה.

עמיחי פישר:

כי זה בהחלטת הממשלה.

היו"ר יואב קיש:

אנחנו נפרסם את ההחלטה פה. היא לא כוללת את כל הסיפור. למה אין פריט על צימרים?

איילת וסרמן:

זה צריך לכלול את כל הפריטים שמשתנה להם התוקף.

חוה מונדרוביץ:

כי זה בהחלטת הממשלה וזה צריך לכלול את ההסכמות שהושגו פה בוועדה מעבר להחלטת הממשלה.

איילת וסרמן:

צריך שיהיה נייר אחד שמראה את כל השינויים.

היו"ר יואב קיש:

זה כבר הוחלט בממשלה, יצא להערות הציבור ואני לא צופה בזה שינויים משמעותיים.

איילת וסרמן:

יש לי עוד שאלה קטנה. למה במספרות תוקף הרישיון נשאר לשלוש שנים? אלא אם כן גם פה היה שינוי ואני לא יודעת.

היו"ר יואב קיש:

לא, מה פתאום.

איילת וסרמן:

אשמח שיגידו לי שאני טועה.

היו"ר יואב קיש:

מה תוקף הרישיון במספרה?

חוה מונדרוביץ:

חמש שנים.

היו"ר יואב קיש:

מי נותן אישור למספרה?

איילת וסרמן:

הרי זה בכלל נשקל כפריט לביטול, אז למה לא להעלות את התוקף?

היו"ר יואב קיש:

זה בתצהיר.

נפתלי קאיקוב:

זה רק הרשות המקומית והכבאות. אני לא מבין. אנחנו נותני האישור.

היו"ר יואב קיש:

אמרתי שכל מה שבתצהיר לא יכול להיות שהוא לפחות מעשר שנים. אני רוצה לשמוע אותם אומרים. בחוק זה כתוב?

קריאה:

כן.

היו"ר יואב קיש:

אז גמרנו. זה עשר שנים.

חוה מונדרוביץ:

מופיע בהחלטת הממשלה שזה נשאר חמש שנים. מה שמוזכר אחרת, כתוב "חמש שנים". בנספח להחלטת הממשלה כתוב "חמש שנים".

היו"ר יואב קיש:

זה לא חדש. אמרנו מהתחלה שתצהיר יהיה עשר שנים, אלא אם תציגו לנו חריגים שאתם חושבים שצריכים להיות.

חוה מונדרוביץ:

החריגים כתובים בהחלטת הממשלה.

היו"ר יואב קיש:

לא. מה שהיית צריכה להציג פה בוועדה. כרגע אנחנו נשארים בדבר הזה. תעשו בדיקה, חוה מונדרוביץ, ואם תגלו דברים חריגים שמפריעים לכם מאוד – מספרה לא צריכה להיות אחד מהם, אבל אם יש משהו אחר שמאוד מפריע לכם שהוא בתצהיר ויש סיבה טובה להוריד אותו מעשר שנים, תבואו ותדברו אתנו. כרגע זה מה שכתבנו בהצעת החוק. כל מה שהוא בתצהיר – עשר שנים אוטומטית.

תומר רוזנר:

כתבנו בהצעת החוק לפי בקשת הוועדה שכל מה שהוא בתצהיר הוא לעשר שנים. לא כתבנו שיש אפשרות לפחות. אתה רוצה שנכתוב שיש אפשרות לפחות?

לירון אדלר:

אתה רוצה שנכתוב כפי שכתבנו על החמש שנים?

היו"ר יואב קיש:

קודם כול, זה יכול להיות יותר, בוודאי. אמרנו שאם יש סיבה – אמרתי גם להם כאשר ביקשתי שיגידו לי מה צריך להיות לחמש שנים.

תומר רוזנר:

אנחנו צריכים להוסיף את זה.

היו"ר יואב קיש:

תוסיפו: "אלא אם יש סיבות מיוחדות", אבל באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, לא סתם.

תומר רוזנר:

כי זה החמרה.

נפתלי קאיקוב:

אנחנו והכבאות מתכללים את המספרות, אנחנו מאשרים אותן. אפילו משרד הבריאות לא נותן אישור.

היו"ר יואב קיש:

אני לא מוכן שבצו הראשון יכניסו דברים בתצהיר מתחת.

תומר רוזנר:

אז תדבר איתם.

היו"ר יואב קיש:

דיברתי ואמרתי.

עמיר יצחקי:

אני זוכר שזה נקבע לעשר שנים גם מתוך דיון שהיה, שתצהיר בסוף אי אפשר לתת לו תוקף מוגזם.

היו"ר יואב קיש:

עשר שנים זה בסדר. לא חיפשתי יותר. חוה מונדרוביץ, תערכו בדיקה, אם יש לכם משהו בתצהיר שהוא פחות מעשר שנים. כרגע בהצעת החוק כתוב שתצהיר זה עשר שנים. העניין הזה כולל גם לצו הראשון, דרך אגב. אם יש דרישה שלכם למשהו ספציפי אז יהיה לו מן הסתם נימוק הגיוני ונבחן אותו.

רועי פולקמן (כולנו):

כלומר, כל תצהיר זה עשר שנים, אלא אם הוועדה אישרה משהו אחר.

היו"ר יואב קיש:

נכון, כולל מהצו הראשון. עד עכשיו את הצו הראשון קיבלנו ככזה ראה וקדש, פרט לשינויים שעשינו. זה גם שינוי שעשינו.

דיברנו על האטליזים, דיברנו על המרכולים, על משקאות משכרים ועל אולמות אירועים.

שחר פרלמוטר:

תוכל להסביר שוב את עניין אישור הוועדה לצו הראשון?

היו"ר יואב קיש:

כן. בצו הראשון ביקשנו לראות אותו.

שחר פרלמוטר:

באיזה תוקף? קבענו שתוקף יהיה ככלל לחמש שנים, ומי שבמסלול תצהיר – לעשר שנים.

היו"ר יואב קיש:

חריגות מזה, מחמש שנים שהוצגו לוועדה ואושרו בוועדה, מתחת לחמש, מה שלא בתצהיר- - -

שחר פרלמוטר:

גם לגבי עשר שנים אתם אומרים ששר הפנים יהיה רשאי לסטות מטעמים מיוחדים.

היו"ר יואב קיש:

באישור ועדת הפנים.

שחר פרלמוטר:

זה לא נכלל כבר בסעיף אישור הוועדה?

היו"ר יואב קיש:

אתה מבלבל אותי. אני לא מבין מה אתה לא מבין. אעשה לך סדר, ואני מקווה שאתה תבין מה שאני מבין לפחות. יש לנו מה שהתייחסנו אליו בתצהיר. התייחסנו אליו בנפרד מן המסלולים האחרים. מה שבתצהיר – אמרנו אמירה ברורה מאוד: בתצהיר אנחנו כוועדה לא רואים שום סיבה למשהו פחות מעשר שנים. ביקשתי עכשיו למען הסר ספק שזה יחול גם על הצו הראשון, גם על מה שכביכול אנחנו לא נכנסים אליו, לעניין זה בלבד. עד עכשיו הבנת אותי?

שחר פרלמוטר:

הבנתי.

היו"ר יואב קיש:

לעניין זה בלבד.

אם אתה רוצה לסטות מעשר שנים בתצהיר, מה שלדעתי אתה לא רוצה, אתם סתם עושים פה עכשיו שיחה ארוכה שהייתה צריכה להיות כבר קודם ואיכשהו התפספסה, אין לכם שום דבר כזה, וגם אם יש משהו אז תבחנו אותו לעומק ותראו שלא, ואם יהיה משהו שאתם חושבים שכן אני בטוח שיהיה לכם נימוק טוב ותוכלו לשכנע אותנו בעניין הזה.

חוה מונדרוביץ:

מספרה זה היתר מזורז א'.

היו"ר יואב קיש:

אבל היא עברה לתצהיר.

חוה מונדרוביץ:

מתי? לא דנו במספרות עד עכשיו, עד כמה שאני זוכרת.

תומר רוזנר:

לא דיברנו על מספרות אף פעם.

היו"ר יואב קיש:

כל הזמן אמרתם שמספרה בתצהיר, שכיבוי אש צריך רק שיהיה שם מיכל כיבוי, הוא עושה "וי" ואז מקבלים את הרישיון.

איילת וסרמן:

היתר מזורז א' זה 15 שנים. היתר מזורז ב' זה 10 שנים.

היו"ר יואב קיש:

אם זה כתוב עכשיו כהיתר מזורז א' וכתוב "שלוש שנים" זה יישאר שלוש שנים, לכן אני מתעכב על זה.

איילת וסרמן:

אנחנו מנסים להבין למה מספרה צריכה לקבל רישיון לשלוש שנים.

היו"ר יואב קיש:

חמש שנים, סליחה. מי נותן אישור במספרה?

עמיחי פישר:

זה רק הכבאות.

היו"ר יואב קיש:

לכבאות אין בעיה, הנציג שלהם אמר 15 שנים.

איילת וסרמן:

הוא אמר 15 שנים לכל העסקים.

קריאה:

אז למה עכשיו שלוש שנים? לאן נעלמו 12 שנים?

היו"ר יואב קיש:

אבל משרד הבריאות לא נותן אישור.

נפתלי קאיקוב:

הוא כותב את התנאים ואז אני והכבאות בודקים.

עמיחי פישר:

למה זה בהיתר מזורז א' ולא בתצהיר – אני לא יודע, צריך לשאול את הכבאות. משרד הבריאות, גם אם הוא לא נותן אישור, יש לו דעה.

עמיר יצחקי:

אני לא מתנגד שזה יהיה בתצהיר.

היו"ר יואב קיש:

אז מספרה עוברת לתצהיר.

עמיר יצחקי:

אבל לעניין הצו – אני יודע מן המנכ"ל, פטור ממפרט אחיד. זה גם הצו הראשון.

היו"ר יואב קיש:

אין דבר כזה. אסביר בדיוק מה היה. אחרי כן נגיע לזה. דיברתי גם עם המנכ"ל.

פריט המספרה עובר לתצהיר.

עמיר יצחקי:

לא, אני צריך להבין.

היו"ר יואב קיש:

אתה מדבר על מפעלי A, מה שפטרתי מהוועדה המייעצת? על מה אתה מדבר?

עמיר יצחקי:

לא. מפעלי A זה המשרד להגנת הסביבה, זה לא משרד הבריאות.

היו"ר יואב קיש:

אני לא מבין על מה שאלת.

עמיר יצחקי:

ביקשנו פטור ממפרט אחיד, ולחלק להכין מפרט חלקי.

היו"ר יואב קיש:

בסדר, נעלה את זה פה, לא שכחתי אתכם.

עמיר יצחקי:

בסדר.

היו"ר יואב קיש:

אם כך, "סגרנו", פריט המספרה עובר לתצהיר.

יצחק שמעוני:

לא לגמרי. קבענו עד 300 מטר.

היו"ר יואב קיש:

בסדר. זה מקובל, הכול בהתאם למגבלות הכבאות. יש מספרה שהיא גדולה מ-300 מטר?

יצחק שמעוני:

כמעט ואין.

היו"ר יואב קיש:

נפתלי קאיקוב, זה בזבוז זמן, אני רוצה להתקדם.

נפתלי קאיקוב:

כל טיפולי היופי נכנסים תחת אותה אצטלה וזה נמוך יותר ממספרה – פדיקור ומניקור, כל הקטנות האלה. זה גם אותו דבר, גם בתצהיר, רק אנחנו והכבאות מאשרים. זה אותו דבר. אתה יודע אילו בשורות אתה נותן פה לעשרות אנשים?

היו"ר יואב קיש:

עזוב, אני לא ממשיך, גמרנו. מה שעד עכשיו עשינו – עשינו. האויב של הטוב ביותר הוא המושלם.

נפתלי קאיקוב:

זה אותו פריט.

היו"ר יואב קיש:

האויב של הטוב ביותר הוא המושלם. גם כך הכנסנו את המספרות, כי יש רבות, עשינו את זה. אני לא ממשיך יותר. סיימנו עם זה.

חוה מונדרוביץ, רק תבדקו את מה שאמרתי לגבי התצהיר.

נגמור עם משרד הבריאות ואז אשחרר אותם. עם משרד הבריאות התחלנו בכוח והגענו להסכמות בסוף ולשיתוף פעולה, ואני שמח על כך, ומובילים רפורמה.

יש לי בקשה ואני רוצה שתציגו לנו את זה: מתן פטור מהכנת מפרט אחיד לפריטים הבאים – משרד הפנים, אתם שומעים? משרד ראש הממשלה בעיקר. בעיניי הכול הגיוני.

פריט 5.2א: מתקן התפלת מים – ברור.

פריט 5.2ב: מי שתייה – מתקן להפקתם ולטיפול בהם.

פריט 5.3א: שפכים וקולחין – עיבודם, טיהורם, אחסונם. את זה אני פחות מבין.

פריט 1.3א: ייצור תכשירים למעט הרכבת ציוד רפואי.

פריט 1.8: חדר מתים. אני מבין.

פריט 3.7א: ייצור תכשירים ותרכיבים לשימוש וטרינרי, למעט תרופות.

עמיר יצחקי:

למען ההגינות אני צריך להגיד שהנושא של חדר מתים לא היה ידוע קודם כבקשה לפטור.

היו"ר יואב קיש:

אמשיך: הכנת מפרט חלקי לפריטים:

פריט 1.2א: ייצור תמרוקים.

פריט 1.3ב: אחסון תכשירים שלא לצורך מכירה קמעונאית במקום.

פריט 1.3ג: מכירה או חלוקת תכשירים.

למען האמת, על מפרט חלקי אני לא מבין. אני בעד לאשר את הפטור מן המפרט האחיד. עזוב את המפרט החלקי.

עמיר יצחקי:

צריך להכין מפרט חלקי. אנחנו נכין. אי אפשר להכין שם מפרט מלא.

היו"ר יואב קיש:

מה ההבדל בין מפרט חלקי למפרט מלא?

עמיר יצחקי:

ההבדל הוא שחלק מן הדברים הם מאוד מיוחדים פר כל תעשייה.

היו"ר יואב קיש:

אתה לא צריך לשכנע אותי עם ההתפלה, עם זה גמרנו. תדבר על אחסון תכשירים. עזוב, זה חבל. אני הולך אתך, בדברים מהותיים אני הולך אתך, אבל לא בדברים לא מהותיים.

עמיר יצחקי:

בפריט 1.3ב: ייצור תמרוקים – יהיה לו מפרט?

היו"ר יואב קיש:

כן.

פריט 5.2א – מקובל; פריט 5.2ב – מקובל; גם פריט 5.3א: שפכים וקולחין – מקובל.

השניים האחרים, פריטים 1.3א ו-3.7א – אם אתה רוצה תעשה אותם מפרט חלקי. תתייחסו.

עמיר יצחקי:

פריט 1.3א – יש 80 כאלה; פריט 3.7א – יש בודדים.

היו"ר יואב קיש:

אז פריט 3.7א – בסדר, מכיוון שיש בודדים.

קריאה:

למה שלא יהיה להם מפרט?

היו"ר יואב קיש:

כי אין סיבה.

עמיר יצחקי:

חדר מתים – יש פחות מעשרה.

היו"ר יואב קיש:

בסדר, גם זה בסדר. זה בגלל הכמויות.

הדבר היחיד שאני תוהה לגביו הוא פרט 1.3א: ייצור תכשירים – למה שלא יהיה מפרט?

שי עג'מי ליבוביץ:

מפרט חלקי.

מיכל גולדברג:

1.3א זה מפעלי תרופות, זה חברת "טבע".

שי עג'מי ליבוביץ:

גם להם יש חלקים – דיברתי עם אלי מרום.

עמיר יצחקי:

דיברתי אתמול עם אלי מרום.

היו"ר יואב קיש:

אגיד מה אני מאשר כדי להתקדם בדיון. אני מבקש שתסתדרו עם משרד ראש הממשלה.

חוה מונדרוביץ:

זה בסמכות שר הפנים לכתוב פטור ממפרט אחיד. נביא לידיעתו את רוח הוועדה.

היו"ר יואב קיש:

אני מבקש שתביאו לידיעתו. אני לא רואה סיבה שבמתקן התפלת מים הוא דורש מהם מפרט אחיד. מצדי תערכו ישיבה ותעבירו את זה גם להם.

פריט 5.2א: מתקן התפלת מים; פריט 5.2ב: מי שתייה – מתקן להפקתם; פריט 5.3א: שפכים וקולחין.

עמיחי פישר:

יש את זה בתוך מפעלים.

היו"ר יואב קיש:

הבקשה הגיונית.

פריט 1.8: חדר מתים; ופריט 3.7א.

אגיד לך למה: זה משחרר להם תשומות לקדם מפרטים אחרים ולעשות עבודה. אני מסתכל פה גם על מבחן של עלות–תועלת.

עמיחי פישר:

זה נפח גדול. זה הנקודה.

עמיר יצחקי:

פריט 1.3א זה 80 פריטים.

היו"ר יואב קיש:

מה שברור – אני שומע מהם שנושא שפכים וקולחין יכול להיות גם חלק בתוך מפרט ולכן זה מורכב. תשלימו את הדיון. עמיר יצחקי, מה שאני רואה שהוא ברור מאליו- - -

עמיר יצחקי:

אגיד יותר מזה: בשפכים וקולחין, על אותו פריט, נניח שכבר יש פטור ממפרט אחיד מן המשרד להגנת הסביבה, אז מה זה?

מיכל גולדברג:

אז ממילא אין מפרט אחיד.

עמיר יצחקי:

ממילא אין מפרט אחיד. צריך לדעת מה.

היו"ר יואב קיש:

עצרו לרגע. הרפורמה הזו מטרתה לעזור לעסקים הקטנים והבינוניים. אני מודה שעשינו גם דברים לטובת העסקים המורכבים יותר, בעיקר בוועדה המייעצת, והיו לי על זה ויכוחים לא קטנים, אבל גם שם באנו גם לטובת הגנת הסביבה, ופה אני בא גם לטובת משרד הבריאות. אני רוצה להגיד לך, עמיר יצחקי, בסוף זה סמכות של שר הפנים. אני יכול להגיד מה אני ממליץ. צריך לקיים דיון בסוף ולנסות להסדיר. פה זה גם עניין של תשומות וסדרי גודל שנדרשים, שאחרי כן לא מושקעים במקומות אחרים.

פריט 5.2א: מתקן התפלת מים; פריט 5.2ב: מי שתייה – מתקן להפקתם ולטיפול בהם; פריט 1.8: חדר מתים; פריט 3.7א: ייצור תכשירים לשימוש וטרינרי, למעט תרופות – גם בו יש רק מעט. אלה לדעתי מוסכמים.

השניים האחרים והמפרט החלקי – עמיר יצחקי, אני מבקש שתהיו בדיון איתם. אני לא יכול להיכנס יותר לעומק של זה בלוחות הזמנים הללו.

עמיר יצחקי:

לא הצלחתי להבין מה אמרת.

היו"ר יואב קיש:

אני ממליץ לשר הפנים לפטור את משרד הבריאות מהכנת מפרט אחיד לפריטים הבאים, וזאת על מנת לשחרר לו תשומות לעסוק בדברים שהרפורמה דורשת: פריט 5.2א: מתקן התפלת מים; 5.2ב: מי שתייה – מתקן להפקתם ולטיפול בהם; 3.7א: ייצור תכשירים ותרכיבים לשימוש וטרינרי; 1.8: חדר מתים. לגבי פריטים אלה אני מבקש לפטור אתכם ממפרט אחיד.

עמיר יצחקי:

5.3א זה אותו פריט.

היו"ר יואב קיש:

תנהל את הדיון עם משרד ראש הממשלה.

עמיר יצחקי:

הלכתי פה קדימה בכל מיני דברים, אז אי אפשר.

היו"ר יואב קיש:

אני גם הלכתי לקראתכם ואני עובד כדי לתת לכם עוד תקן מעבר למה שדיברנו, יהיה לכם תקן שיכול לעזור לכם. האמן לי, אני משיג ממשרד האוצר עוד תקן אחד בשבילכם.

עמיר יצחקי:

שי עג'מי, כבר הסכמנו אתכם על פריט 5.3א.

עמיחי פישר:

על מה שהסכמנו נמשיך להסכים.

היו"ר יואב קיש:

יש לכם עוד דבר אחד. בואו נתקן את זה כבר. ביקשתם שפרט לרופא המחוזי ולסגנו תהיה עוד סמכות במטה, במשרד הראשי, שתוכל להוציא צו הפסקה מנהלי. מי הסמכות? מנכ"ל משרד הבריאות? מה כתוב לגבי המשרד להגנת הסביבה?

תומר רוזנר:

זה לא רלוונטי. המשרד להגנת הסביבה קיבל את מה שקיבל כי אנחנו משקפים את המצב הקיים. גם אצלכם שיקפנו את המצב הקיים. לא שינינו את המצב הקיים, לא למשרד להגנת הסביבה ולא לכם. עכשיו באים לקראתכם. תגידו את מי אתם רוצים, ולא בגלל שהם קיבלו אז תרצו להיות כמוהם. תגידו את מי אתם רוצים.

מיכל גולדברג:

ראש שירותי בריאות הציבור.

שלי עינב:

עובד ראשי במשרד הראשי.

היו"ר יואב קיש:

לא, זה חייב להיות מישהו ספציפי.

לירון אדלר:

במשרד להגנת הסביבה כתבנו "עובד בכיר במשרד".

תומר רוזנר:

שם יש כמה.

שלי עינב:

זה עובד בכיר שהסמיך השר.

היו"ר יואב קיש:

תגידו מי. תפסיקו להסתכל על משרדים אחרים. למשרדים האחרים אין רופאים מחוזיים. אני מוכן לתת לך סמכות. אני מבקש לדעת שֵם.

עמיר יצחקי:

אני מניח שיהיו שניים, ותוך שעה נגיד לך מי הם.

היו"ר יואב קיש:

תגיד לי מי הם. אנחנו צריכים את זה לא תוך שעה אלא תוך 20 דקות.

דור דוידיאן:

אני מהתאחדות המלאכה והתעשייה. רק לעניין המספרות, אם אפשר לדייק: חלק לא קטן מן הספרים, ממעצבי השיער, עושים תחנת One stop shop לפנים ולראש ביחד עם הקוסמטיקאית וכן הלאה. אם אפשר להקל על הנושא הזה. גם במכוני הקוסמטיקה הקוסמטיקאיות- - -

היו"ר יואב קיש:

אני לא נכנס לזה עכשיו, מספיק.

דור דוידיאן:

אדוני היושב-ראש, יש לא מעט ספרים שהם חלק ממכוני יופי.

היו"ר יואב קיש:

אני לא נכנס לזה. אני לא יכול לעזור. בזה הסתיים הדיון של הוועדה בנושא הזה. אנחנו חייבים להמשיך. אמרתי לכם, יש לנו לוחות זמנים.

לירון אדלר:

בעמוד 9, פסקה (4), לגבי נושא ההיתרים המזורזים – היה שם סעיף שלפיו שר הפנים יכול לקבוע תקופת בדיקה קצרה יותר מ-49 ימים, ובלבד שלא תפחת מ-45 ימים. כלומר נשארו ארבעה ימים. נבטל את הסעיף הזה.

בעמוד 22- - -

חוה מונדרוביץ:

בעמוד 20 אנחנו רוצים להעיר הערה. בסעיף 7ב1(ג) הוספנו את הסמכות לבטל רישיון לנותן אישור אחרי שהוא פנה לרשות המקומית והיא לא ענתה לו תוך 30 ימים. אנחנו מבקשים להחריג את היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים.

היו"ר יואב קיש:

לא את היחידה. להחריג את הגופים שבפיקוח היחידה.

חוה מונדרוביץ:

נותני האישור שהם יחד עם היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים.

היו"ר יואב קיש:

מי הם הגופים האלה?

חוה מונדרוביץ:

כל נותני האישור הם חלק ממליאה שנמצאת ביחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים. תיכף ראם לוט יסביר על זה. אגיד רק שהרציונל של הוספת כלי האכיפה הזה היה בגלל שהקלנו גם במסלולים וגם הארכנו תוקף של רישיונות. במפעלים ביטחוניים אין מסלולים מקוצרים, אלה מסלולים רגילים, ונשאר תוקף קצר של שלוש שנים.

היו"ר יואב קיש:

משרד המשפטים, מה אתם אומרים? לנותני האישורים יש בעיה עם זה? להחריג את הגופים שמפוקחים דרך היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים.

חוה מונדרוביץ:

אסביר שוב למי שלא הבין.

היו"ר יואב קיש:

דרך אגב, אין לו שום קשר לרשויות המקומיות, אם אני מבין נכון.

חוה מונדרוביץ:

נכון. זה רשות הרישוי.

היו"ר יואב קיש:

לי זה נראה הגיוני. אני נוטה להיענות לבקשת משרד הפנים. אסביר עוד פעם: במשרד הפנים יש יחידה שמתכללת מתן רישיון עסק למפעלים ביטחוניים. בנושא מפעלים ביטחוניים יש ועדה פנימית, ששם נותני האישורים נמצאים ממילא. מכיוון שלא עשינו שינוי בכלום, לא בתוקף ולא במסלולים של המפעלים האלה, אנחנו גם לא רואים את הצורך לאפשר את הביטול העצמאי. לכן אני מקבל את ההצעה ואנחנו נחריג את זה.

טל ימיני:

יש לי שאלה. בסוף יהיו חייבים לקבל את העמדה שלנו לביטול? חשוב להבין שזה לא רישוי- - -

היו"ר יואב קיש:

לא השתנה כלום. היום מקבלים את העמדה שלכם? זה נשאר אותו דבר.

טל ימיני:

השאלה אם הוא יהיה חייב או לא. אגיד למה. בשאר המקומות יש לו סמכות לביטול.

היו"ר יואב קיש:

אני משאיר את המצב הנוכחי. ההסדר לגבי המפעלים הביטחוניים נשאר. הוועדה לא משנה אותו.

טל ימיני:

מילה אחרונה, חשוב להבין, זה לא רישוי למפעל הביטחוני אלא לפריטים מן הרשימה שנמצאים בתוך המפעל הביטחוני.

היו"ר יואב קיש:

אם יש מסעדה אזרחית בתוך המפעל הביטחוני- - -

טל ימיני:

על זה מדובר.

היו"ר יואב קיש:

יש "מקדונלדס" שקיבל זיכיון בתוך מפעל של "אלביט".

חוה מונדרוביץ:

אין דבר כזה. יש חדר אוכל פנימי של המפעל.

טל ימיני:

אלה פחות מעניינים אותי.

לירון אדלר:

אנחנו מדברים רק על עסקים שהיחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים נותנת להם רישוי עסק. רק על זה אנחנו מדברים. לא על המפעל הביטחוני כולו אלא רק על עסק שמקבל רישיון מן היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים.

טל ימיני:

כל מה שבפנים מקבל.

חוה מונדרוביץ:

כל פריט בתוך מפעל מקבל את הרישיון הזה. יכול להיות רישיון למפעל ביטחוני שמכיל 20 פריטים שונים, חלקם גם חדר אוכל או מרכול, אם יש שם.

תומר רוזנר:

התשובה היא כן.

רועי פולקמן (כולנו):

גם זכיין חיצוני צריך לעמוד בסטנדרטים.

טל ימיני:

אציג דוגמה קטנה, אדוני היושב-ראש. יכול להיות פריט של מחסן תחמושת. אם הוא בחוץ – אני נותן לו רישוי, יכול לבטל, יכול לעשות כל מה שיש לי כרגע בחוק. אם הוא בתוך המפעל הביטחוני – אני עושה בדיוק את אותם דברים, נותן בדיוק אותם תנאים, פשוט רשות הרישוי היא לא העירייה, לצורך העניין, אבל יכולת הביטול נשללת ממני עכשיו כי בחוק החדש היא מצטרפת אליי.

היו"ר יואב קיש:

היא לא הייתה לך. בעבר היא הייתה לך? היום יש לך אותה?

טל ימיני:

היום אני צריך גם לבקש, אבל חייבנו את העיריות.

היו"ר יואב קיש:

נכון שעשינו שינויים, אבל לא שינינו כלום במתווה שלהם לרישיון עסק לאותם גורמים.

טל ימיני:

למרות שזה בדיוק אותם עסקים.

שחר פרלמוטר:

אבל הנסיבות שונות.

היו"ר יואב קיש:

אין מה לעשות, אני לא נכנס לזה. הם בתוך מפעל ביטחוני ויש לזה השלכות. זה אושר. איפה זה יהיה? במקום אחר?

תומר רוזנר:

זה יהיה בפרק של מפעלים ביטחוניים. נכתוב את הסעיף.

היו"ר יואב קיש:

יש פה גוף ממשלתי שרוצה להציג את עמדתו ומוזמן לעשות כן.

ליאת גורפינקל:

אני מן הלשכה המשפטית במערך הסייבר. אנחנו מבקשים להציג את העמדה שלנו בנוגע להסדר הפיקוח. כמערך הסייבר אנחנו רואים את עצמנו כחלק מגופי מערכת הביטחון, ובנוסף אנחנו רואים גם את הגורמים המונחים מתוקף החוק להסדרת הביטחון בתוספת החמישית, רק לעניין של מערכות משובצות מחשב, כי הם גופים שאנחנו רוצים שייכללו בהסדר הפיקוח. אין לנו עניין להחיל את זה על כל הגופים אלא רק על האזורים שבהם נמצאות המערכות משובצות מחשב.

היו"ר יואב קיש:

יש לכם שם רישיון עסק?

ליאת גורפינקל:

לנו אין, אבל יש גופים שיש להם רישיון עסק.

תומר רוזנר:

הנושא נובע כנראה מחוסר הבנה של חוק רישוי עסקים ושל ההסדרים. מדברים פה על עסקים שיש להם רישיון עסק ואנחנו שואלים על שני נושאים. מערכת הביטחון, שזה הגופים שאנחנו מדברים עליהם, ביקשה להתייחס לשני מצבים: הראשון, מצב שבו פקח של רשות הרישוי למשל רוצה להיכנס למתקן ביטחוני, נניח למחנה צה"ל, ולבדוק מרכול שנמצא שם לצורכי רישוי עסקים. לעניין זה התייחסנו לפי בקשה של מערכת הביטחון ואמרנו שהכניסה הפיזית תהיה מתואמת עם מערכת הביטחון – אני אומר בגדול, כמובן, פרטי ההסדר מופיעים בנוסח ואני לא מדייק בהם – ושאותו פקח יהיה עם מטרה ביטחונית. זה הכול. זה לא נוגע למערכות מחשוב.

ליאת גורפינקל:

אבל יש את התוספת החמישית, שיש בה גופים עם רישיון עסק ואנחנו רוצים להיכנס אליהם.

היו"ר יואב קיש:

תודה. אנחנו לא מקבלים את העמדה. אנחנו ממשיכים הלאה.

לירון אדלר:

בעמוד 22, בסעיף 7ג, לגבי ביטול רישיון, יש גם את סעיף קטן (ד1) שמדבר על ביטול מיידי של היתר מזורז במקרה שהייתה איזו הפרה חמורה או דברים כאלה. אנחנו רק רוצים להתאים. בגלל שבביטול רגיל אמרנו שאם הרשות המקומית לא מבטלת נותן האישור יכול לבטל בעצמו, גם בביטול של ההיתר המזורז נכתוב בסוף "אם לא ביטלה רשות הרישוי את ההיתר רשאי נותן האישור לבטל את ההיתר בעצמו".

היו"ר יואב קיש:

התאמת נוסח.

שי עג'מי ליבוביץ:

בעמוד 22 הייתה גם בקשה לדייק את הנוסח של- - -

לירון אדלר:

בביטול רישיון, בהתאם לסיכום שנאמר ביום חמישי, בעצם לרשות הרישוי יהיו 30 ימים לעדכן את נותן האישור מה היא עשתה לגבי הביטול. הוא יבחן את מה שהיא עשתה ואז הוא יהיה רשאי "לאחר שבחן את ההליכים שנקטה רשות הרישוי כאמור באותה פסקה לבטל בעצמו את ההיתר או את הרישיון שניתן לעסק".

נפתלי קאיקוב:

הסכמנו להארכת תוקף כדי שהשימוע יהיה ביחד עם נותן האישור.

לירון אדלר:

לא, אנחנו לא נכנסים לשימוע.

היו"ר יואב קיש:

לא הסכמנו.

לא נסיים את זה היום. נמשיך את הדיון ביום חמישי כי אני רוצה לסיים את זה. נמשיך היום עד שעה 15:30. נמשיך את הדיון ביום חמישי. תיכף אקבע לזה זמנים ואתם תקבלו עדכון. אנחנו נסיים ביום חמישי.

רועי פולקמן (כולנו):

אנחנו לא רוצים להיפרד מכל מי שיושב כאן...

היו"ר יואב קיש:

אין מה לעשות...

יש לנו את ההגדרות של המשטרה; את ההגדרות של המשרד להגנת הסביבה, מפעלי A.

תומר רוזנר:

את זה "נסגור" עכשיו.

היו"ר יואב קיש:

המשטרה – ההגדרות נתקבלו בהסכמות? אז אולי נגמור.

חברת הכנסת כהן-פארן, כמה זמן את נדרשת להצגת ההסתייגויות ולנימוקן?

יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):

לדעתי זה יימשך עשר דקות.

היו"ר יואב קיש:

צריך לסיים את הכול ואז נמשיך.

רועי פולקמן (כולנו):

עדיף, כי אולי זה מייתר חלק מן ההסתייגויות.

היו"ר יואב קיש:

בואו נסיים את ההקראה ואחרי כן יוצגו ההסתייגויות.

לירון אדלר:

בעמוד 23, סעיף 7ג2.

"תיקון סעיף 7ג2

10א.

בסעיף 7ג2, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב)

הודעה על פרסום הוראות במפרט אחיד ומועד תחילתן, כפי שנקבע על ידי נותני האישור במפרט האחיד, תפורסם ברשומות על ידי המנהל הכללי של משרד הפנים.""

תומר רוזנר:

זה ההסדר שסוכם.

לירון אדלר:

בעמוד 25, סעיף קטן 7ג6(א2) – אנחנו רוצים להקריא את מה שסוכם בוועדה, שהדברים יהיו ברורים. אלה גם דברים שכבר נאמרו אבל כאן מוצג הנוסח.

"(א2)

(א) מידע שנמסר לבעל עסק או מבקש רישיון, מטעם נציג רשות מקומית או נציג נותן האישור המוסמך לכך, בעניין שהוא בתחום אחריותו, במסגרת פעילותו של מרכז השירות המשותף, ונרשם בפרוטוקול – יוכל בעל העסק או מבקש הרישיון להסתמך עליו בהליכי הרישוי לפי חוק זה.

(ב)

על אף האמור בפסקה (א), נמסר מידע כאמור בפסקה (א), מאת עובד ברשות המקומית שהסמיך נותן אישור לפי הוראות סעיף 6(א), רשאי גורם מוסמך מחוזי כהגדרתו בסעיף 8ד, ולעניין רשות רישוי – גורם מוסמך ארצי, אם חלו נסיבות המחייבות זאת, לקבוע הנחיה אחרת מהנחיה שניתנה לבעל עסק או למבקש רישיון במסגרת המידע שניתן לו כאמור, ובלבד שהגורם המוסמך לפי העניין, יודיע על כך לבעל העסק בתוך זמן סביר מיום שנודע לו על מתן המידע כאמור."

הייתה פה הערה, שבמקום "פרוטוקול" אולי נכתוב שזה מידע שנמסר לו בכתב.

תומר רוזנר:

אתם ביקשתם שיהיה פרוטוקול. אנחנו חשבנו שלא חייב להיות פרוטוקול.

היו"ר יואב קיש:

אפשר "מידע שנמסר לו בכתב", בסדר.

הגענו למרכז שירות משותף? אני רוצה להגיד דבר אחד. משרד הבריאות ביקש, לגבי חובת ההתייצבות הוא אמר שהוא רוצה להכשיר עובדים ברשות המקומית. מעולה. אבל הוא אומר: אם הם לא יסכימו, ובסוף הרי הם צריכים להסכים שיכשירו אותם, אז לפחות אל תטיל עליי חובת השתתפות. זה נראה לי לגיטימי ואני מבקש להכניס את זה לנוסח.

איילת ו

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]