פרוטוקול מספר 278, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 03/11/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שני

פרוטוקול מס' 278

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום ראשון, ב' בחשוון התשפ"ה (3 בנובמבר 2024), שעה 10:00

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2022, של ח"כים שמחה רוטמן, זאב אלקין, עודד פורר, שרן מרים השכל, אוהד טל, לימור סון הר מלך, אלי דלל, ניסים ואטורי, טלי גוטליב, חנוך דב מלביצקי, דוד ביטן, שלום דנינו, צביקה פוגל, ינון אזולאי, אביגדור ליברמן ומיכאל מרדכי ביטון.

<< הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יעקב אשר – היו"ר

מיכל מרים וולדיגר

מטי צרפתי הרכבי

מוזמנים:

רענן אמויאל

–

מנהל אגף בכיר, תכנון וקרקע חקלאית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר רס"ן ליעוז דוד

–

רמ"ד ממ"ג, צה"ל, משרד הביטחון

נועה מושייף

–

עו"ד, משפטנית, המחלקה האזרחית, ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים רם אלמוג

–

ראש תחום, ליווי ותכנון פרויקטים, המשרד להגנת הסביבה דניאל סרגי

–

רפרנט רמ"י, אגף תקציבים, משרד האוצר

ענת אילוז

–

יועמ"שית, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות

דני גרינוולד

–

סמנכ"ל אסדרה, הרשות הממשלתית למים וביוב

טלי רוזנצוויג חגאי

–

עו"ד, יועצת משפטית, מינהלת לאכיפת דיני מקרקעין, המשרד לביטחון לאומי תומר פרידמן

–

יועמ"ש, חטיבת השמירה, רשות מקרקעי ישראל

ניר אנגרט

–

מנהל, אגף תכנון, רשות הטבע והגנים הלאומיים

אור סיוון

–

עו"ד, לשכה משפטית, רשות הטבע והגנים הלאומיים

אסף זנזורי

–

מנהל, תחום תכנון, החברה להגנת הטבע

אמיר ביידא

–

עו"ד, מנהל אשכול, מפ"ק ומקרקעין, קרן קיימת לישראל שלום זינגר

–

עו"ד, ייעוץ תכנון ובנייה, פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי מירה סלומון

–

ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

הילה זהבי

–

כלכלנית, מרכז השלטון האזורי

אריה לייב ברוכין

–

מלווה, חוות בודדים

ייעוץ משפטי:

תומר רוזנר

רעות בינג

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

איה פרידמן, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2022, פ/1001/25 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם. מקווה שנתבשר בבשורות טובות. היועץ המשפטי הזכיר לי גם לומר חודש טוב, כמובן. אני פותח את ישיבת הוועדה.

על סדר היום הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג, 2022, פ/2375/25, פ/2376/25, פ/2729/25, פ/2374/25 ו-פ/1001/25 של חברי הכנסת שמחה רוטמן, זאב אלקין, עודד פורר, שרן מרים השכל, אוהד טל, לימור סון הר מלך, אלי דלל, ניסים ואטורי, טלי גוטליב, חנוך דב מלביצקי, דוד ביטן, שלום דנינו, צביקה פוגל, ינון אזולאי, אביגדור ליברמן ומיכאל מרדכי ביטון.

אפשר לעשות פה קואליציה. זאת הכנה לקריאה ראשונה. בישיבה הקודמת הקראנו את החוק אבל עוד לא את כולו.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אנחנו בסעיף 11.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו נמשיך עכשיו בהקראה מסעיף 11. זה כמובן יהיה הקראה, הסבר והערות ואז נראה לאן אנחנו נתקדם. בבקשה, גברתי היועצת המשפטית אחרי שהיועץ המשפטי יגיד הקדמה קצרה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אנחנו כרגע בפרק התכנוני כאשר יש רצון לייצור שמירה צמודה בשטח מסוים. הוועדה המייעצת המליצה לשר והשר קבע שאכן יש צורך כזה אז נדרשת אסדרה תכנונית של הקמת המבנה. הפרק שאנחנו נמצאים בו הוא הפרק שעוסק בתכנון, בשלב הזה. אנחנו בסעיף 11, בבקשה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

היתר תואם תוכנית למוקד מרעה. כאן זה ישנה את המספור, כמובן.

היתר תואם תוכנית למוקד מרעה

11.

בסעיף זה "תוכנית לרישוי מהיר" – תוכנית למוקד מרעה.

על אף האמור בסעיף 145 לחוק התכנון והבנייה, הוגשה לוועדה המקומית תוכנית לרישוי מהיר, ניתן להגיש לוועדה המקומית, לאחר ההחלטה על הפקדת התוכנית ולפני הפקדתה, בקשה להיתר התואם את התוכנית, ובלבד שמגיש התוכנית ביקש להגיש את הבקשה להיתר בעת שהגיש את התוכנית לרישוי מהיר; הוראות לפי סעיף 145א1(ב)-(ז) לחוק האמור יחולו על תוכנית לרישוי מהיר בשינויים המחוייבים.

כאן הכוונה היא שגם התקנות שהותקנו מכוח ההסדר שבחוק התכנון והבנייה, יחולו גם בעניין הזה. המטרה היא באמת לייעל ולזרז את התהליך כך שכבר כשמגישים את התוכנית, יהיה אפשר להודיע שמגישים במקביל גם את ההיתר והדיון שנעשה הוא דיון מאוחד בשניהם, גם בתוכנית וגם בהיתר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני רק אזכיר שהמנגנון של רישוי, היתר ותוכנית שמוגשים יחידו זה הסדר שאומץ בחוק התכנון והבנייה. לעניין תוכניות בחלופת שקד, לגבי אסדרה של חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה ותוספת בנייה במסלולים השונים שנקבעו שם, ההצעה כאן היא לאמץ את אותו מנגנון שכפי שאמרה רעות, מתייחס לאפשרות להגיש ביחד את הבקשה להיתר עם הבקשה לתוכנית במנגנון שנקבע כבר, גם בהקשר הזה.

זה נעשה מתוך הנחה שמדובר בתוכנית נקודתית ובהנחה שמאשרים את התוכנית, מדובר במבנה אחד, לא גודל במיוחד שבו אפשר לאשר את ההיתר יחד עם התוכנית.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חלים במקרה הזה כל התהליך של תב"ע באופן מלא?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בוודאי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אולי תמשיכי עד סוף הפרק.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

תחולת הוראות חוק התכנון והבנייה

12.

הוראות חוק התכנון והבנייה יחולו בכל עניין מהעניינים המוסדרים בפרק זה, אלא אם כן נקבעה בפרק זה הוראה אחרת באותו עניין.

תכנית או היתר בגן לאומי או בשמורת טבע

13.

על אף האמור בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998 (בסעיף זה – חוק גנים לאומיים), תכנית בתחום גן לאומי או שמורת טבע יכול שתהיה תכנית המתירה שימוש למוקד מרעה לפי חוק זה; הוראות לפי חוק גנים לאומיים החלות על גן לאומי או שמורות טבע ימשיכו לחול בתחום התוכנית גם לאחר אישור תכנית כאמור בחוק זה; אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהן או מסמכויות הרשות הנתונות לה מכוחן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זאת אומרת, אם יש היתר לשימוש מוקד מרעה אז יחולו גם התוספות שאנחנו מדברים עליהן כרגע?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, אני אסביר. אפשר לחלוק על התפיסה המשפטית אבל כרגע, זאת התפיסה שמקובלת כרגע על משרד המשפטים. אני לא אביע את דעתי עליה כרגע אבל כרגע, זאת התפיסה. ייעוד למגורים וייעוד לשטח שהוא גן לאומי או שמורת טבע, לא יכולים לחיות יחדיו.

למרות שבעבר זה היה מקובל, באיזשהו שלב השתנתה העמדה וכרגע, העמדה היא שהדברים האלה לא יכולים לחיות יחדיו. מגורים וגן לאומי או שמורת טבע לא יכולים לחיות יחד כיעוד תכנוני.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בואו נאמר שגם אם רשות הגנים והטבע תבוא מחר ותגיד שלאור מצב כזה או אחר שהוא ביטחוני או אחר אז כדי לשמור על המקום צריך שיהיה בודקה של שומר עם חדר שינה - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

שומר אולי כן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רגע, תיתנו לי לסיים עד הסוף. אני מדבר על בודקה על חדר מגורים כדי לשמור על המקום, מנקודת המבט של גנים לאומים. לפי העמדה הזאת אז גם זה לא.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שלשומר מותר לישון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בעבר היה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני יודע שאפשר לומר שלשומר מותר אבל אני אומר שפה זה שומר ופה זה שומר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בעבר היה מקובל שאפשרי להכניס בשמורת טבע או בגן לאומי ייעודים נוספים כמו אכסניית נוער ודברים נוספים אבל העמדה השתנתה. אני לא רוצה להתווכח איתה כרגע מתוך הנחה שזאת העמדה הממשלתית. אני יכול לחלוק עליה אבל לא כרגע.

המטרה של הסעיף הזה היא להבהיר שהשימוש לצורך מוקד המרעה – כלומר, גם המגורים – הוא חלק מהשימושים המותרים בגן לאומי ובשמורת טבע, ככול שהדבר מותר לפי התכנון, כמובן.

המשמעות הנוספת של מה שכתוב כאן היא שעדיין יידרש היתר נוסף לפי חוק גנים לאומיים ושמורת טבע. למרות שיינתן היתר בנייה כמקובל בגנים לאומיים ובשמורות טבע, נדרש גם היתר מיוחד של רשות הטבע והגנים לצורך ביצוע העבודות.

יחד עם זאת, נמצאים פה אנשי רשות הטבע והגנים שהתחייבו לפרוטוקול להמציא לוועדה מכתב מאת מנהלת רשות הטבע, שטרם הומצא ואנחנו ממתינים להמצאתו. במכתב יאמר שברגע שיינתן היתר בנייה אז הם מתחייבים לתת את ההיתר מטעמם אלא אם כן יש פגיעה משמעותית בגן הלאומי או בשמורות הטבע, או כדי לקבוע תנאים ספציפיים על מנת להגן על הגן הלאומי ושמורת הטבע, שלא נקבעו בהיתר אחר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זאת פעולה יותר טכנית, בעקרון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נכון. בעקרון, בהתחלה אנחנו חשבנו לכתוב שלא יידרש היתר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בהיתר כנראה שיהיו תנאים לעבודה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני אבהיר. בהתחלה הוצע לכתוב במפורש בחוק הזה שלא נדרש היתר נוסף מרשות הטבע והגנים והם ביקשו את ההסדר הזה אז אני מבקש לדעת מה קורה עם המכתב.

<< אורח >> ניר אנגרט: << אורח >>

קודם כול, בוקר טוב. תומר, אני רק מזכיר שדיברנו על זה בפעם הקודמת והנחתם אותנו להעביר את המכתב הזה לאחר הסיום של הדיונים פה בוועדה, אחרי קריאה ראשונה ואחרי שזה יחזור. זה מה שאתם סיכמתם איתנו והנחתם אותנו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

או-קיי, אבל אין שינוי בעמדה?

<< אורח >> ניר אנגרט: << אורח >>

יותר פה, יושבת פה עורך דין אור סיוון מהלשכה המשפטית שלנו. הנושא הזה נבדק עם המנכ"לית שלנו וקיבל את ברכתה ואישורה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מאה אחוז.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

לפני ההערות לסעיפים, אני רק רוצה להשלים משהו בהיבט התכנוני ולעבור על סעיף שכבר דיברנו עליו אבל הייתה בו טעות קטנה. אני רק רוצה להבהיר, בהסבר שנתנו אמרנו את הדבר הנכון אבל זה לא כתוב בנוסח אז אני רק חוזרת על זה. אנחנו בסעיף 9.

הסעיף אומר "הוועדה המקומית תאשר תוכנית למוקד מרעה". בנוסח שפרסמנו כתוב "בשטח מוגן" וזה צריך להיות בלי המילים "בשטח מוגן" כי הרעיון של הסעיף הוא להתייחס לכל מוקד מרעה, לאו דווקא למוקדי מרעה שנמצאים בשטח מוגן.

כאמור, יכולים להיות מוקדי מרעה שנמצאים בשטחים שהם לא מוגנים כמו שטחים חקלאיים או שטחים אחרים. הסעיף הזה מתייחס לכל תוכנית למוקד מרעה באשר היא, ההתייחסות הספציפית לשטח מוגן היא רלוונטית רק לפסקה (1) שבה אנחנו נכתוב בצורה מפורשת שאם התוכנית למוקד מרעה היא בשטח מוגן אז הוועדה צריכה לראות אם יש חלופה מחוץ לשטח המוגן.

זאת ההוראה היחידה שמתייחסת לשטח מוגן באופן ספציפי. כל יתר ההוראות, חלות על כל תוכנית למוקד מרעה ולאו דווקא כאלה שהן בשטח מוגן. לכן, אנחנו מבהירים גם ברישה של הסעיף שמדובר בכל תוכנית למוקד מרעה. זאת טעות בנוסח שאנחנו נתקן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

או-קיי.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אני לא זוכרת אבל המוקד מרעה חייב להיות בתוך שטח מרעה?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, זה יכול להיות גם סמוך.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש את האזור של הרעייה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הוא יכול להיות גם סמוך אליו.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה הוא לא צריך להיות בשטח המרעה? הרי, על זה צריך לשמור. יש את השטח שהיום רואים - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הוא יכול להיות בשוליו, למשל.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בצמידות דופן?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בשוליו. זאת בדיוק ההחלטה, התשובה היא - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה רגע לחדד את השאלה. היום יש אישור לרעות באזורים מוגנים שבתוך - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה נכון שזה יהיה בצמידות או משהו כזה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כתבנו "סמוך".

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה מה שכתוב?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא. כתוב בסמוך?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

סמוך או בצמידות, אני לא זוכר.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה השטח שצריך לשמור, איפה שהעדר רועה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

המילה "בצמידות" יכולה לומר ש-70 מטר זה צמוד כשבאמצע יש שביל שרוצים לשמר .

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נניח, יש כביש.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק, זה סמוך.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בשביל זה יש משרד תכנון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מטי, בואי נאמר ככה, שנינו מתכוונים לאותו הדבר אבל השאלה שלי היא בניסוח כדי שלא יהיה משהו שסתם יתקע את זה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גם להשאיר את הניסוח לשיקול דעת של המתכננים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

גם אני לא מתכוון ששטח המרעה יהיה כאן והמוקד של המרעה יהיה אי שם. אף אחד ממגישי ההצעה לא מתכוון לזה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל איך מבטיחים שזה באמת זה?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כשכתוב לך "בסמוך" אז את מבינה שהרעיון הוא שהוא יכול לנסוע חמש דקות ולא שעה וחצי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

את יודעת מה, בסמוך ובצמידות האפשרית.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בצמידות, ככול האפשר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בצמידות ככול האפשר. זאת אומרת, אם יש עשרה מטרים שלא חופפים בדיוק לצמידות אבל כל אחד מבין את זה, או שתמצאו מילה אחרת במילון העברי או במילון החוקתי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני רק אסביר. במונחי חוק התכנון והבנייה מקובל שצמידות זה - - -

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

פרשנות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן אבל זה רק הופך את זה - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

קיר צמוד דופן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

קיר משותף.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כמעט, כן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה דבר שגם יכול להיות שמחר יגידו לגביו "רגע, מתוך קו אורך של 100 מטרים אז 80% זה משותף ו-20% זה לא כי יש בדיוק איזשהו נחל שעובר שם או מתקן.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר גם לשאול מה המצב היום.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

איך זה כתוב כרגע?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ההצעה של אדוני נראית לי נכונה. אפשר לכתוב "בסמוך וככול האפשר, בצמידות".

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בדיוק.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בתוך או בצמידות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בתוך או בסמוך וככול האפשר, בצמידות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> העדיפות הראשונה היא בתוך שטח המרעה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

להפך, זה לא נכון.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה לא?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אתן לך דוגמה. אם שטח המרעה הוא בתוך גן לאומי, השטח מגיע עד לגבול של הגן ורוצים שהמוקד לא יהיה בתוך הגן כדי לא לפגוע בגן או בשמורת הטבע אז אומרים "אנחנו נשים את זה בשוליים של שטח המרעה שהם מחוץ לגן".

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז באיזה מסגרת זה? מה ייעוד הקרקע?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה שטח חקלאי או שטח אחר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ברור, זה עומד בכל התנאים האחרים. בוודאי.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לכן השיקול דעת הוא של המתכננים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני חושב שבסמוך ובצמידות ככול האפשר, זה מספק. אין לאף אחד אינטרס לברוח למקום אחר, מה יהיה לו מזה? כלום. הערות נוספות, בבקשה. מי שרוצה, שיצביע.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

עד סעיף 13, כולל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בבקשה, רשות הטבע.

<< אורח >> ניר אנגרט: << אורח >>

אני רוצה לדבר רגע על עניין התוכנית לרישוי מהיר. זאת הייתה הצעה של נציגת המשרד להגנת הסביבה, איילה. זה רעיון מצוין שאנחנו שמחים שאומץ פה אבל היא הציעה את ההצעה כך, בלי התוספת שנכנסה לחוק המדברת על כך שההוראות לפי סעיף 145א1(ב)-(ז) יבוטלו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא יבוטלו, יחולו.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

לא, יחולו.

<< אורח >> ניר אנגרט: << אורח >>

יחולו אבל יש בסעיף הזה, 145א1, גם סעיפים נוספים שזה כאילו מבטל. מה שחל זה רק (ב)-(ז) והשאר מבוטל.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה לא שהשאר מבוטל. אני אסביר שנייה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תבהיר בבקשה.

<< אורח >> ניר אנגרט: << אורח >>

אגיד רק עוד משפט אחד. הבנה שהעניין הזה הוא מתוקף זה שכולם רוצים לייעל את התהליך. אני לא יודע אם זה מגיע לוועדה הזאת אבל יש בחוק ההסדרים את הרכיבים שקשורים לרישוי זמין ולגורמים מאשרים לפי הסעיף הזה שנמצאים כיום בחוק ההסדרים. זה מגיע אליכם? אני לא יודע אם זה מגיע פה לוועדה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

איך זה קשור?

<< אורח >> ניר אנגרט: << אורח >>

מה שאני מנסה להגיד זה שבחוק ההסדרים, בנוסח שאנחנו מבינים שעבר, נותנים מענה לנושא של גורם מאשר, קובעים לו לוח זמנים וכתוב שם שאומרים לו "אם אתה לא מגיב תוך 30 יום אז זה כאילו שנתת תשובה".

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם אתה מחפש את האשם לחוק ההסדרים הזה אז הוא יושב כאן מולך. אני מאוד בעד הדבר הזה, בהתאמה לכל מקום ומקום, כמובן. העובדה שזה נמצא כרגע בחוק ההסדרים עדיין לא אומרת שזה יגיע לכאן והוא עוד צריך לעבור מהמורות. אפילו יש מישהי באיזשהו משרד שמחייכת עכשיו, גם כן. זה יותאם לכל דבר אבל ברור שגם הדבר הזה לא חל על כל דבר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אבל זה לא רלוונטי, אלה שני דברים שונים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

גם היועץ המשפטי אומר שזה לא רלוונטי. תסביר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני אסביר אם תרצה.

<< אורח >> ניר אנגרט: << אורח >>

לא, ההחרגה שעשיתם פה בסעיף הזה משאר הסעיפים באה לידי ביטוח בכך שלדוגמה, יש את רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים וגורמים אחרים - - - מאשרים ואתם החרגתם אותם פה, בעניין הזה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

איפה אתה רואה את זה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אולי היועצת המשפטית שלך תדבר בעצמה?

<< אורח >> ניר אנגרט: << אורח >>

מה ש-145א1(ב)-(ז) משאיר זה - - -

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

תפנה אותנו לסעיף שמייצר בעיה מבחינתכם.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אולי היועץ המשפטי שלך יטיב להסביר.

<< אורח >> ניר אנגרט: << אורח >>

לא, זה כתוב בהערות שאנחנו העברנו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתם רוצים לבדוק את זה? אם כן, אז תחזור עוד פעם ואתן לך את רשות הדיבור. בסדר?

<< אורח >> ניר אנגרט: << אורח >>

בסדר, תודה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, אסף זנזורי. אני קובע מי מדבר, אל תהיו נחמדים פה.

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

ניסיתי להיות מנומס על חשבונך, יעקב. אני רוצה להתייחס לסעיף 13. אגיד באופן כללי שאנחנו כמובן חושבים שזה לא צריך להיות בשמורות טבע, גנים לאומיים או שטחים מוגנים כמו יערות. לטעמנו, המקום הנכון הוא בשטחים החקלאיים והשטחים האלה הם גם ככה מטופלים ומוגנים אבל לאור העובדה שזה בסעיפים אחרים כבר, אתייחס פה לנושא עצמו.

בנוגע למה שתומר אמר על העניין של שימוש מול ייעוד, צריך לשים לב למה אנחנו מדברים פה על שימוש ולא על ייעוד. ייעוד קרקע של שמורה ברגע שתמ"א 1 אושרה אז אין ייעודים כפולים. ברגע ששמת ייעוד של שמורה אז אם תשים עליו ייעוד של מגורים, אתה תבטל את ייעוד השמורה. ככה זה לפחות לפי התכנון והבנייה.

לכן, אפשר לעשות שימוש – במקרה הזה, שימוש של מגורים בתוך שמורת טבע, עד כמה שזה נשמע לא משהו – ולא לשים ייעוד קרקע כי ייעוד קרקע - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני מכיר את אכסניית הנוער של החברה להגנת הטבע בהר מירון, למשל. אתה מכיר אדוני, נכון?

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

מכיר אבל בסוף, העניין של תמ"א 1 אושרה הרבה אחרי, תומר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אכן.

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

היא שינתה מאוד את המערכת ואת איך שהמערכת בנויה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אבל זאת תפיסת עולם.

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

זה לא רק תפיסת עולם, זו תפיסת תכנון שקיימת וככה זה עובד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל מה אתה מצי?

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

אני מציע להישאר בעניין השימושים ולא לעבור לעניין הייעודים כי עניין הייעודים מסבך אותנו בגריעה בשמורת טבע מכל הסמכויות וכל היכולות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא משנים ייעוד.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הייעוד נשאר שמורת טבע וגן לאומי.

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

לא, תומר אמר שהוא לא מסכים עם העמדה הזאת והוא עדיין בוחן אותה אז אני אומר - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני לא אמרתי שאני בוחן אותה.

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

אמרתי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אסביר שוב.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כתוב בסעיף 13 "שימוש".

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

אני התייחסתי לדבריו של היועץ המשפטי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אין לי שום עניין להפוך את זה סטטוטורית לייעוד אחר אבל אנחנו עושים עירוב שימושים בייעוד המרכזי.

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

מעולה, כל עוד זה שימושים. אני פשוט התייחסתי לדברי היועץ המשפטי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חד-משמעית.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זו גם לשון החוק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זנזורי, אתה לא סומך עלי, איש ירוק כמוני?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זאת המילה שימוש.

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

את צודקת. אני שומע את היועץ המשפטי מדבר ואני יודע שבדרך כלל זה עם כוונה מסוימת אז אני מעיר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, מה שאמרתי זה שאני חושב שהתפיסה שקובעת שבייעוד של גן לאומי או שמורת טבע, לא ניתן לעשות שום דבר אחר כמו חוות סוסים, אכסניית נוער או דברים אחרים, היא תפיסה שאפשר לחלוק עליה אבל אני לא חולק עליה במסגרת החוק הזה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני חייבת להגיד לך שזה בדיוק הפוך. אני שמעתי ממנו כשהוא לחברת הכנסת מטי שהוא אמר לה משהו בדיוק הפוך. הוא אמר "אנחנו לא נרצה לשים מוקד מגורים בתוך גן לאומי".

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

אמר.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הוא אמר את הדברים שאתה רוצה לומר.

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

יש לי אוזן עדינה לדברים של תומר אז אני הערתי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אפשר להתייחס?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רגע, יש סדר. בבקשה. באתם היום יותר נחמדים מאשר בישיבה הקודמת?

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

בהחלט, הרבה יותר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בואו נראה.

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

אנחנו מבקשים להוסיף סעיף שמבהיר משהו, למרות שכנראה זאת הכוונה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר להגיד מי זה אנחנו?

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

קרן קיימת לישראל. אני אמיר ביידא, יועץ משפטי. אנחנו מבקשים להוסיף סעיף שמבהיר שתוכנית למוקד מרעה תוגש על ידי הגוף הציבורי. בדבר הזה זה ברור שזאת הכוונה אבל ייגעתי ולא מצאתי, זה מופיע בחוק. מכיוון שחוק התכנון והבנייה מאפשר לגופים נוספים להגיש, למשל בעלים או בעל עניין - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתם בהקשבה? הוא מדבר גם אליכם, לא רק אלי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כן. מי הוא בעל העניין?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הקשבת. תגיד שוב.

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

אנחנו מבקשים להוסיף סעיף שאומר שתוכנית למוקד מרעה תוגש על ידי הגוף הציבורי.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אין.

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

זה לא קיים בחוק. זה ברור שזאת בהחלט הכוונה ולכן אנחנו מבקשים להוסיף סעיף שמבהיר את זה. זה גם מתבקש לאור ההוראות של חוק התכנון והבנייה, שמאפשר לגופים נוספים להגיש תוכניות. למשל, רשות ציבורית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש אישורים שצריכים לבוא אבל למה זה משנה מי המגיש?

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

לא, זה משנה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גם מאיזה כוח הם מגישים את זה? הרי, הם לא הבעלים של הקרקע.

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

מכוח החוק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

או-קיי. שמעתם את ההערה? יש לך משהו לומר? אם לא אז לא חייבים לומר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני לא חושב שצריך להגביל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

או-קיי, הלאה. מי עוד ביקש את רשות הדיבור?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה לא?

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

למה לא להגביל?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הרי, זאת הכוונה. הגוף הציבורי - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הוא יכול להגיש.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא צריך לקדם את המימון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הוא יכול להגיש והוא גם יכול לא להגיש והוא יצטרך להתייחס להגשה שתהייה שם, זה הכול.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הוא גם יכול להתנגד.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל כל אחד יכול להגיש?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, יש הוראות בחוק התכנון והבנייה של מי שיכול להגיש.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש הוראות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה לא שכל אחד יכול להגיש. אם מה שמטריד את מר ביידא זה הנושא שבו הרועה כביכול, יגיש, הוא לא בעל עניין בקרקע ולכן הוא לא יכול להגיש.

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

זה לא רק הרועה. בהחלט, גם הרועה אבל לא רק הרועה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הרועה לא יכול להגיש.

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

בסדר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הוא מסביר לך שהרועה לא אז מה החשש הבא שלך? ממי?

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

חוק תכנון הבנייה מאפשר לרשות מקומית, למשל.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נכון.

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

למשל, הוא מאפשר לבעלים אם חלק מהשטח נמצא בבעלות פרטית, אם זה מעל 50%.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, החוק הזה מדבר על שטח שהוא רק מקרקעי ישראל, כזכור לאדוני.

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

בסדר, אז משרדי ממשלה מסוימים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נכון, משרדי ממשלה יכולים להגיש.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב. אדוני קיבל תשובות, אולי הוא לא מסתפק בהן אבל אלו התשובות. מישהו נוסף? כן, בבקשה.

<< דובר >> רס"ן ליעוז דוד: << דובר >>

ליעוז מאגף התכנון, צה"ל. בסעיף 145(ב), בסעיפים קטנים 1 ו-2, רשום שברישוי מהיר, תוך 25 ימים ממועד הבקשה, אם לא ניתנה תשובה אז זה כאילו הוועדה אישרה את זה. לדעתי, במקרה הזה לא נכון להתייחס לזה כאל אירוע מסוג זה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

לא, יכול להיות שאתם מדברים על הסעיף שמתייחס לרישוי בדרך מקוצרת?

<< דובר >> רס"ן ליעוז דוד: << דובר >>

כן.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אנחנו לא שם.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אנחנו לא מדברים עליו.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אני חושבת שאולי זאת גם הטעות של - - -

<< דובר >> רס"ן ליעוז דוד: << דובר >>

אבל אתם מחילים את ההוראות של הסעיף הזה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

רישוי מהיר זה סעיף 145א(1).

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל זה רעיון לא רע, אני שוקל את זה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

לא, זה מסלול אחר. אלו פשוט שני מסלולים שונים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מינהל התכנון, מה אתם אומרים על הרעיון? הוא לא רע. טוב, רשות הטבע והגנים.

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

אני רוצה להתנצל, זאת טעות שלי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, זה בסדר.

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

התייחסתי לנוסח מוקדם יותר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אין בעיה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הבנתי, או-קיי. התנצלותך התקבלה.

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

אני רוצה להעיר עוד הערה אחת בקשר לסעיף הקודם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא התקבלה אבל בסדר, תנסה עוד פעם.

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

ברגע שמטילים על הגוף הציבורי – כאן זה כן קבוע – אז הוא היחיד שממן ובונה את כל המגורים והמבנים. ברגע שגוף שהוא לא הגוף שמנהל את השטח ולא הגוף שמופקד על כל ההקמה, התחזוקה והמימון של המבנה, יכפה עליו על ידי גוף אחר - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה לא יכול להתקדם.

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

פשוט יהיה כאן - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

- - - אני הרשות המקומית, יכול להגיש. נכון? אז מה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נכון. זה לא יוכל להתקדם אם הגוף הזה לא נכנס ללופ הזה של ההתחייבויות שלו לעשות את זה.

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז מה זה משנה מי המגיש הראשון?

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

לא.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אלו גם שני צירים שונים.

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

זה מאוד חשוב מכיוון שאם תכפה תוכנית על גוף ציבורי שמוטל עליו להקים - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

או-קיי, אנחנו הבנו והתשובה היא שאנחנו לא הולכים לשנות את חוק תכנון הבנייה בעניין הזה. הוא משתלב ביחד עם מטרות החוק כאן. יש הערות נוספות לסעיפים הללו? תגידי לאן אנחנו עוברים ותמשיכי להקריא, בבקשה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אנחנו בפרק ג', בחלק שמתייחס להיבטים הקניינים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

רק אסביר את הרקע לתהליך. אזכיר שאמרנו שיש תהליך מקדמי שעובר אצל השר, לאחר שוועדה מייעצת מחליטה שיש צורך בשמירה באזור הזה. לאחר מכן נעשה הליך תכנוני שאנחנו מקווים שיהיה קצר ויעיל ולאחר שכבר יש לנו תוכנית אז צריך להקצות את השטח לאדם שמתאים לקריטריונים מסוימים אבל קודם כול, לרשות הציבורית שמקימה ומנהלת את המבנה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה לשימוש האדם.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זכויות שימוש ארעיות לאדם שיהיה במקום ויבצע את השמירה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תומר, מי ממן את הבנייה של הבית? הגוף הציבורי?

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

הגוף הציבורי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה בכוונה. כל הרעיון היה כדי שזה לא יהיה שלו. הוא לא יכול לבוא ולהגיד "זה שלי, השקעתי".

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> או-קיי. בטח יהיה גיבוי תקציבי אבל לצורך העניין, קק"ל תממן דרך איזשהו צינור או משרד ההתיישבות?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא צינור. אם היא מקימה אז - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

למה צינור? זה ברז רגיל.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איזה אינטרס יש לקק"ל לממן?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אינטרס תשמור על הקרקע ומצד שני - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לכן היא נותנת הסדרי רעייה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני רוצה שתביני איפה את נמצאת. את נמצאת כרגע בהצעת חוק שבאה ואומרת שלפי דעתם של חברי הכנסת שהגישו אותה, שהנושא הזה של מרעה והאפשרות לטפל במרעה בצורה טובה זה אינטרס לאומי חיוני.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, בסדר. קק"ל נותנת רשות רעייה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עכשיו אנחנו רק בונים את זה. מה שהיה הפקר בפעם הקודמת, יהפוך להיות הרבה יותר מסודר. זה הכול.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יש שכירות. הרועה יצטרך לשלם שכירות על הבית.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא שכירות.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, בסדר. הכוונה היא דמי שימוש.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

דמי שימוש, נכון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ככול שהרשות הציבורית תבקש ממנו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בבקשה להקריא, להסביר ואז הערות.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

פרק ג': הסדרת מגורים ארעיים במוקד מרעה

הקניית השטח לגוף ציבורי

14.

(א)

אושרה תוכנית למוקד מרעה, תקנה רשות מקרקעי ישראל בתוך שלושה חודשים מיום אישור התוכנית לגוף הציבורי שהשטח בניהולו זכויות בשטח מוקד המרעה לפי התוכנית כאמור לשם הקמת בית הרועה והמבנים החקלאיים.

(ב)

גוף ציבורי רשאי להקים את מוקד המרעה בשטח שהוקנה לו כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם לתוכנית מוקד המרעה שאושרה; הגוף הציבורי יהיה אחראי לתחזוקתו של מוקד המרעה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

תמשיכי את 15.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, אם יש פיצוץ מים בצינור של הלחץ אז קק"ל מתקנת את הפיצוץ?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן, הוא הבעלים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הגוף הציבורי, לאו דווקא קק"ל.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סתם, רט"ג או כל אחד.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כן, היא אחראית לזה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה כמו כשאת משכירה בית.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה הבעלים.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

כן, זה השלב הראשון.

בקשה לשימוש במוקד מרעה

15.

רועה רשאי להגיש לגוף הציבורי בקשה לשימוש במוקד המרעה.

פטור ממכרז

16.

על אף האמור בכל דין, התקשרות של רשות מקרקעי ישראל עם גוף ציבורי לפי סעיף 14 וכן התקשרות של גוף ציבורי עם רועה לפי סעיף 17 אינה טעונה מכרז ובלבד שההתקשרות בין הגוף הציבורי לרועה תהיה לפי המלצת הגורם המוסמך ובלבד שהרועה מחזיק הרשאת רעייה בתוקף מאת רשות מקרקעי ישראל;

הסעיף הבא הוא קצת יותר מורכב. בואו נעצור כאן.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

או-קיי, עד כאן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה רוצה להסביר בשתי מילים?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

שוב, אנחנו מדברים פה על שתי רמות של זכויות קניין. ברמה הראשונה, בעלי הקרקע הם רשות מקרקעי ישראל בשם מדינת ישראל או הקרן הקיימת או רשות הפיתוח ולפי החוק הזה הם אמורים להקנות זכויות לגוף הציבורי שיאפשרו את הקמתו וניהלו של המבנה.

שימו לב שאנחנו לא הגדרנו אילו זכויות יוקנו – זאת שאלה שאתם צריכים להחליט בה – האם זאת תהיה חכירה, האם זאת תהיה הרשאה או הם אלו יהיו זכויות אחרות. אפשר להשאיר את זה ככה, כשזה נתון לשיקול דעת ואפשר להחליט אילו זכויות יוקנו.

בעל הזכויות הקנייניות בקרקע, כפי שיוקנו, הוא הגוף הציבורי. השלב השני שעוד לא הגענו לפרטיו, הוא מתן זכות שימוש לרועה מסוים בשביל להשתמש במוקד המרעה לצורך הפעילות שלו. שם אנחנו מבהירים שלא מדובר בזכויות קניין אלא ברשות שימוש ארעית, ככול שהוא מבצע את הפעילות הזו ומתקיימים שאר התנאים שנקבעו בחוק. אין לו זכויות קניין כאלה או אחרות בקרקע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

או-קיי. הערות? כן, משרד המשפטים.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

נועה מושייף, משרד המשפטים. סעיף 14 קובע הסדר כופה על רשות מקרקעי ישראל ולא מאפשר לרשות מקרקעי ישראל שיקול דעת, גם לא במקרים החריגים שבחריגים. אנחנו מתנגדים לאסדרה הזו, כמובן. אנחנו חושבים שצריך להשאיר שיקול דעת לרשות מקרקעי ישראל כדי שבמקרים חריגים היא תוכל לבחון את זה ולתת את הדעת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מה אם היא תגיד "לא, לא רוצה"?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

איך זה כרגע לפי התוכנית?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

היא לא יכולה להגיד שהיא לא רוצה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

היא חייבת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

יש תוכנית ויש אישור של השר. מה?

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

גם במקרים החריגים ביותר, רשות מקרקעי ישראל לא יכולה להגיד לא.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מה הם המקרים החריגים? בואו נשמע.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

אני לא יודעת, יכולים להיות - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני לא יודעת זאת לא תשובה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז הם יביאו את זה בפני מקבלי ההחלטות לפני התוכנית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רשות מקרקעי ישראל יודעים לדבר עברית ולומר את אשר על ליבם, אם יש. אתה לא חייב אבל אתה יכול.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

בוקר טוב. תומר פרידמן מהייעוץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל. אנחנו עברנו כמה גלגולים עם הסעיף הזה ובסוף, זה הנוסח.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה רוצה להתגלגל עם זה עוד?

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

אני אומר שזה הנוסח שהוסכם עליו. אם יש איזשהם הפרות משמעותיות בשטח של גוף ציבורי אז כמובן שיש גם שיקול דעת של רשות מקרקעי ישראל במקרים האלה שלא להקצות את הקרקע וכמובן, להביא לתיקון ההפרות.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

אין כאן שיקול דעת.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

בעניינו, זה צריך לקבל ביטוי בסעיף החוק. אם זה לא ברור מנוסח הסעיף אז אני חושב שזה צריך להיות ברור שיש שיקול דעת במקרי קיצון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני לא מבין.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא יודע מה זה מקרי קיצון.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

מקרים שבהם לא ניתן להקצות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רעידת אדמה? מה זה, לא ניתן? לא ניתן זה שאלה של שיקול דעת אבל מאחר ויש מדינה, יש ממשלה ומאחוריהן יש את הגופים שהם סמי-ממשלתיים אז השיח הזה יהיה בתוך הגופים הללו.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אני רוצה להגיד שאם יש הפרות אז בסוף, זה בציר שבין הרועה לגוף הציבורי. כאן אתה מקנה את זה לגוף הציבורי ואפשר לבחור עם מי להתקשר.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

אבל בשלב של ההקצאה של הגוף הציבורי לרועה אז זה כבר לא אצלנו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

האם אדוני מתכוון למצב שבו יש הפרות של הגוף הציבורי במקום אחר?

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

רק בשלב השני הגוף הציבורי - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

האם אדוני מתכוון להפרות של הגוף הציבורי במקום אחר?

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

לא, לא של הגוף הציבורי במקום אחר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אז למה אדוני מתכוון? לאיזה מקרים?

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

אם למשל, יש הפרות בשטח ההקצאה הרלוונטי, של הגוף הציבורי או של הרועה המיועד מטעמו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מה זה הפרות בשטח הרלוונטי?

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

נניח שאנחנו יודעים שהגוף הציבורי מתכנן להקצות את השטח לרועה ונניח שיש הפרה משמעותית של הרועה בשטח אז האם במקרה זה - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מה זאת אומרת, הפרה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

איפה יש הפרה?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז זה לא סעיף 14.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם הוא היה, אז הוא נכנס לתהליך אחר שאנחנו בונים כאן.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם הוא לא היה אז הוא עדיין לא שם. אני יודע שאנחנו תמיד אוהבים להשאיר משהו למקרי קיצון אבל אני לא מצליח להבין את מקרה הקיצון.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

אם יש הפרות של הרועה במקום אחר, נניח?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

למה זה רלוונטי?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

היועץ המשפטי שאל אותך למה זה רלוונטי. אם מנהל מקרקעי ישראל לא מתפקד בתחום אחד, אז אני לא אשמע לו בתחום אחר?

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

לא. מה זאת אומרת, לא מתפקד? נניח שיש הפרה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, אם הייתה לכם איזושהי פשלה בהקצאה למישהו שנתתם כשאף אחד לא ביקש ממכם לעשות את זה, אז אני אתחיל - - -

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כמו שאמרה פה היועצת המשפטית, אני לא מבינה. יש כאן שני מקרים, יש את המקרה של עצם ההכרזת השטח כמקנה וזה בסעיף 14 והיועץ המשפטי פה מדבר על מה יקרה עם ההפרה כשהרועה כבר קיבל את סעיף 15. כלומר, זה בכלל לא אותו אירוע.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

היו פה דיונים לפי בקשת חברי ועדה על החלטות כאלה ואחרות של מועצת מינהל מקרקעי ישראל שהתבררו כשגויות. האם בגלל זה פסלנו לכם את כל הדברים האחרים? הערנו והלכנו קדימה וגם אתם תעשו את זה.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

הנקודה היא פשוטה, בדיוק כמו שאדוני אמר. אנחנו חושבים שנסיבות החיים הן כאלה שלפעמים יש מקרי קצה ומקרי קיצון. אולי אנחנו לא יודעים לצפות אותם כרגע ולא יודעים לשים עליהם את האצבע אבל אנחנו חושבים שיהיה נכון - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז גופי הממשלה השונים ינהלו ביניהם את השיח הזה ויגיעו למסקנות. בסוף, את מדברת עם גוף ציבורי.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

מה הכוונה? לא הבנתי את הכוונה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

את לא מדברת עם מישהו פרטי. תגיד לי אם אני טועה או לא. אני אומר שאם יש חשש כלשהו בתוך זה אז השיח יהיה בין הגופים הממשלתיים או הסמי-ממשלתיים הללו של הגוף הציבורי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני עוד לא שמעתי על מקרה שמצדיק מתן שיקול דעת במקרה הזה. הפרות של הגוף הציבורי במקום אחר אינן רלוונטיות, עם כל הכבוד.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

והפרות של הרועה במקום אחר?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אין רועה. אתה לא מקנה לרועה, אתה מקנה לרשות ציבורית.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

ויש שם רועה מיועד שבסופו של דבר, הגוף הציבורי מקנה לו את השטח.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נכון, זה ביניהם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בשביל זה יש לכם החלטות משותפות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אולי במסגרת ההכרזה על מוקד מרעה, אפשר לתת איזשהו פרק זמן לרשות מקרקעי ישראל להגיב כי זה תהליך.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

הם חלק מהתהליך.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הם חלק מהתהליך.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

הם חלק מהצוות המייעץ.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הם חלק מהתהליך מהיום הראשון.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

צריך להגיד שהנושא של ההפרות הוא גם שיקול שנכנס - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בזה אני מסכים איתך במאה אחוז. נמשיך עם המשך השולחן, יש עוד הערות? בבקשה. תאמר שם ותפקיד לפרוטוקול.

<< דובר >> דני גרינוולד: << דובר >>

בוקר טוב. דני גרינוולד, סמנכ"ל אסדרה ברשות הממשלתית למים וביוב. אני מבקש שתשימו לב שסעיף 14(ב) מדבר על כך שהגוף הציבורי מקים את מוקד המרעה בשטח שהוקנה. לפי התוכנית יהיו פה גם תשתיות מים ואולי תשתיות ביוב שיגיעו.

אנחנו מבקשים לחדד שהאחריות של הגוף הציבורי הוא לא רק בתחום השטח אלא גם על כל התשתיות שיצטרכו להגיע לשם והם צריכים לוודא שיש פתרון למימון. בדרך כלל, כשמקימים תשתיות אז יש דמי הקמה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה קורה בדין הכללי בעניין הזה? אולי זה הרשות המקומית? הרשות המקומית ורשות המים? אולי זה תאגיד מקומי? אני לא יודע. אני לא רוצה להיכנס לזה.

<< דובר >> דני גרינוולד: << דובר >>

אני אחדד. אם זה בתחום תאגיד או בתחום הקו הכחול של ישוב אז הדברים האלה כבר מוסדרים וצרכן המים בסופו של דבר, משלם מחיר נורמטיבי כדי שיקימו את התשתיות. פה אני מבין או מניח שזה לא יהיה בתחום תאגידים וזה לא יהיה בתום הקו הכחול של ישובים אלא זה יהיה בשטחים מרוחקים.

זה לא טריוויאלי להקים את התשתית הזאת ואני גם לא יודע לפי הסעיף של תשתית המים, אם בכל מקום זה יהיה קו מים, אם זה יהיה עוקב, אם זה יהיה חיבור נורמטיבי לביוב או פתרון אחר. אני רוצה שיהיה ברור שהגוף הציבורי שאחראי על הקמת המבנה והתחזוקה שלו – שזה מצוין – גם לוקח אחריות על הנושאים האלה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני אשאל אותך שאלה. אם רוצים להקים עכשיו חממה לעגבניות בשטח מסוים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין שם ביוב.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אבל יש שם מים, אני מניח. נכון? מי אחראי?

<< דובר >> דני גרינוולד: << דובר >>

כל מקרה לגופו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אז כל מקרה לגופו.

<< דובר >> דני גרינוולד: << דובר >>

תומר, אנסה לחדד. כמויות המים שצפויים לצרוך פה הן כמויות מאוד קטנות, להערכתנו. המרחקים ממערכת ההולכה הם מרחקים מאוד ארוכים. העלות פה תהיה עלות משמעותית, גם בכסף וגם בקשב ותשומות. לכן, אנחנו רוצים להבטיח שזה מסודר, כדי שהדבר הזה לא ייפול כמעמסה על כלל צרכני המים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ועדת מיסים יצטרכו לעשות את זה, הם ישקלו את זה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה נושא שאני העליתי בדיונים הקודמים לגבי תקנות בריאות העם. ביוב מחויב בטיהור שלשוני אז מה בדיוק יתנו פה? הקלות בבורות ספיגה? ייתנו הקלות במכלים?

<< דובר >> דני גרינוולד: << דובר >>

אני לא יודע, יש נספח - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חברים. הנקודה הזאת תיבדק ואנחנו נתייחס אליה לקראת קריאה שנייה ושלישית. אבקש לרשום את ולבדוק את זה. שוב יש פה את השאלה של מי לוקח אחריות, מי אחראי על הביצוע ומי מפקח על הביצוע. אתם בטח גם תרצו לדעת מה עושים שם. לא נגמור את הברור הזה עכשיו אבל אני אומר את זה כבר עכשיו כדי שזה לא יהיה כאילו לא דיברנו על זה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

האוצר כאן?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

האוצר כאן, בוודאי.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, צריך גם לוודא שזה לא נופל על הרשות המקומית. נניח שמטילים היטלי פיתוח אז היטלי הפיתוח מחושבים למרקם של מושב או קיבוץ ואם פתאום הרשות המקומית צריכה להעביר קו מים אז היטלי הפיתוח, היטלי המים, היטלי תיעול או היטלי הביוב לא יעמדו בזה. הרשות המקומית לא תוכל עם כל ההיטלים האלה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

למה לא? לא הבנתי.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כשאתה מחשב בתחשיב שאתה מקבל כרשות מקומית, היטל ביוב להקמה או חוק עזר לתיעול אז אתה עושה תחשיב שכולל מטרז' מסוים שהוא פונקציה של לאן אתה צריך להעביר את המים.

אם פתאום אתה צריך להעביר 15 קילומטר של קו מים וקו ביוב ליער ואתה תטיל היטל על פי גודל הבית של ה-100 מטר אז אתה מכניס את הרשות המקומית להוצאות שהיא לא יכולה לעמוד בהם. מדובר במיליונים רבים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

למיטב ידעתי, רשויות מקומיות כבר אינן אחריות לתשתיות מים וביוב.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה פתאום?

<< דובר >> דני גרינוולד: << דובר >>

למה? מועצות אזורית כן.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בטח שכן.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

למיטב הבנתי, גם המועצות המקומיות כבר באגודות מים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא.

<< דובר >> דני גרינוולד: << דובר >>

לא.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה הרשות המקומית. אני אומרת את זה מניסיון, תומר.

<< דובר >> דני גרינוולד: << דובר >>

בוודאי שלא נראה אגודת מים של מושב או קיבוץ שפועלת בתוך הקו הכחול שלה, עושה עכשיו קו של 15 קילומטר למקום אחר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כל מקרה לגופו, כמו שאדוני אמר.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, רק צריך לראות שזה לא נופל על הרשות המקומית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב, אמרנו שנדייק את זה. צריך לברר ולדייק.

<< דובר >> דני גרינוולד: << דובר >>

אני לא בטוח שהנקודה השנייה שאני רוצה להעלות היא בסעיף הזה אבל היא מתלבשת על הסעיף הזה וזאת סוגיית האחריות למניעת זיהום מקורות מים. הבעלות והתחזוקה הן על הגוף הציבורי ואני חושב שזה מצוין.

אם אנחנו מגיעים ומוצאים שיש זיהום מקורות מים, אם מישהו עשה משהו בתוך רדיוס מגן או התלבש על מים – אלה דברים שאנחנו רואים – אז כדאי לחדד איפה גבולות האחריות בין הגוף הציבורי שהוא הבעלים ואיפה האחריות של המקום עצמו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מר גרינוולד, רק רגע. חוק המים מדבר על האיסור על כל אדם לבצע זיהום מים. שאלת האחריות הספציפית במקרה מסוים, תתברר בשאלה העובדתית, מי עשה את הפעולה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מי עשה את זה.

כ << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מו שאדוני בוודאי יודע, כשאר מדובר בזיהום נחלים – מקרה שאדוני מכיר היטב – אז השאלה האם אחראי תאגיד המים, תאגיד הביוב, מי שמפעיל את המט"ש, גורם אחר או מפעל שהזרים לנחל, היא שאלה עובדתית ולכן היא תתברר בכל מקרה לגופו.

<< דובר >> דני גרינוולד: << דובר >>

כמובן שתומר צודק אבל רק תשימו לב שהאחריות על התשתית היא על הגוף הציבורי ועל פעולה אחרת שעה הרועה - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

חד-משמעית. אם הרועה עשה פעולה במעשה או במחדל, שגרמה לזיהום מים אז הוא אחראי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הוא ישלם את המחיר באופן אישי. כן, בבקשה.

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

אני רציתי להעיר לגבי הנקודה הראשונה וזה מתיישב גם עם הנקודה השנייה. הכול באמת צריך להיות לפי העקרון של כל מקרה לגופו ולפי הדין הקיים. לא ייתכן שנשנה את הדין ונטיל אחריות כאשר הדין קובע אחריות אחרת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אמרנו שנבדוק את זה לאור הדברים האלה וכמובן שאנחנו נפעל על פי הדין. הערות נוספות, בבקשה.

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

שלום זינגר, מרכז השלטון המקומי, פורום 15.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

באיזה ערים יש מרעה, בתל אביב?

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

זה בדיוק הסיפור. אם מדובר רק על מועצות אזורית אז לא עסקנו. ההנחה שלנו היא שזה ככה אבל זה לא כתוב בשום מקום. לא כתוב בשום מקום שזה צריך להיות רק מועצות אזורית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זאת שאלתו.

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

אז אנחנו תוהים על כל מיני הסדרים של קיימים. זה בסדר, אם זה מועצות אזוריות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אם אדוני מכיר עיר שיש בה שטחי מרעה אז אנחנו נשמח לדעת.

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

אני לא יודע איפה יהיה המוקד. הרי, המקוד יכול להיות סמוך אז זה כן יכול להיות בשטח עירוני.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, לא. הנה, עכשיו אתה מגיע לזה.

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

אתם אמרתם שזה יכול להיות סמוך.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תראה, זה שאתה חייב להצדיק את זה שאתה הגעת לוועדה לעניין הזה, אני מבין.

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

רק רציתי לראות את כבודו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה משהו שיותר מצדיק את זה.

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

זאת ההצדקה, עכשיו זה רק השיח.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מאחר ואני מכיר לפחות 15 מתוך 15 הרשויות הגדולות שאתה מייצג בעניין הזה, אני לא חושב שיש מקומות שהם פוטנציאלים.

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

אדוני, גם מועצות מקומיות. אני מדבר עכשיו ברצינות. אם זה רק בתחום של מועצות אזוריות אז אין לנו שום בעיה באמת אבל אם אתה הולך לעשות - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו לא יכולים לקבוע.

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

בתחום מוניציפלי אז יש בעיות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מרקם כפרי של תמ"א 1 ולא מרקם עירוני. זה מכיל את הכול.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הוא בכל זאת יכול להעיר את הערותיו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הוא העיר. יש לך עוד הערות?

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

אם ההערה הזאת עולה לדיון אז אין לי עוד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ההערה הזאת תיבחן.

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

אם זה לא בתחום שלי, יש לי הרבה הערות אבל - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, ייבחן אם אפשר וצריך לדייק אותה יותר בנוסח. אגיד לך שוב. אני לא רוצה שבסוף יתברר שיש איזה שטח שהוא בתחום מועצות מקומיות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> או מושבות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בהנחה שכן, מה ההערות?

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

ההערות הן למשל, מי מפנה זבל?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הרשות המקומית.

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

שוב, הרשות המקומית - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, הרשות המקומית לא עושה את זה בעירוני.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> את כל השירותים העירוניים שהיא צריכה. בית ספר.

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

רשות מקומית עירונית לא מסוגלת לטפל בשטחים חקלאים או במרעה, היא לא יודעת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הרשות המקומית תפעיל את הוועדה החקלאית שלה ותקבל על זה החלטה.

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

תומר, יש לך פתרונות להכול אבל החיים יותר מורכבים. זה מורכב.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הרשות המקומית לא מפנה זבל בגן הלאומי כי זה לא מגורים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב, ההערה נשמעה ונראה שאין לה על מה לחול.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם אתה מזהם, אתה משלם.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, אם זה שטח מגורים אז היא צריכה לבנות.

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

הם לא בנויים לטיפול בשטחים חקלאיים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, הם לא בנויים וגם אין להם. אנחנו משחקים בכאילו?

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

לא, במועצות מקומית אז ודאי שיש. תלך לדרום ולצפון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זנזורי, אתה מכיר שבו יש בתוך עיר?

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

כן, יש לך. לדוגמה, בנימינה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני מזכיר שאנחנו מדברים על מחוז הצפון והדרום.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תומר, אתה חייב להבין את ההשלכות.

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

בצפון, דרום יש לך מקומית, ברור. למה לא?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

שהן מה?

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

שיש להן שטחים חקלאים צמודים בתוך תחום הקו הכחול.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בסדר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם יש אז זה בתוך העניין.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אז זה אחריות של היו"ר. בדיוק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה הבעיה?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

חיפה.

<< דובר >> אסף זנזורי: << דובר >>

גם חיפה, הנה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תומר, אי-אפשר להקל ראש בנושא של פינוי הזבל.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה לא רק זבל, זה כל השירותים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אדוני, אם אני נבחר לראש מועצה מקומית והמועצה המקומית שלי מורכבת משטחים מבונים עירוניים ושטחים נוספים אז אני אחראי להכול. הדין יפעל עלי בצורה כזאת או בצורה אחרת אבל אז אני גם ראש עיר אחר. אם אני בתל אביב אז אני ראש עיר עם הסתכלות אחרת, מה אפשר לעשות?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, כשיוצאים למכרז פינוי אשפה במרחב כפרי אז - - - רק תדמיין את עלויות הפינוי של לשלוח את משאית הזבל לפינוי במרחק שהוא לא בישוב. הנטל הכספי שייפול על הרשות המקומית הוא לא מידתי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

היא לא תעשה את זה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כנ"ל לגבי הסעת תלמידים.

<< דובר >> דני גרינוולד: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה תשלח בדיוק? זה הרבה מאוד דברים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חזקה שהם יגיעו להבנות ולהסכמות לגבי איפה לשים את זה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה זה חזקה? צריך לתת את הפתרון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא כל מוקד המרעה - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת אם יש כאן מישהו ממרכז השלטון האזורי. יש כאן מישהו ממרכז השלטון האזורי?

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

תכתוב שזה לא יהיה במועצות עירוניות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

ממש לא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא יכול לכתוב שזה רק במועצות אזוריות כי אני לא עשיתי סקר קרקע כדי לבדוק אם זה נכון או לא.

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

על הרבה דברים אתם לא עשיתם פה סקר. הרבה דברים לא סגורים פה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אם זה בתחום הקו של היישוב אז זה באחריות של הישוב.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן. מירה, את רוצה להשלים?

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

נכון, תודה רבה. אני מירה סלומון ממרכז השלטון המקומי. הייתי איתכם בזום לאורך כל הדיון. כמובן שעורך דין זיגנר מציג את עמדתנו. אנחנו לא חושבים שצריך לאפשר את מוקדי המרעה בתוך רשויות במרחב העירוני הבנוי.

המרחב העירוני מיועד להיות מצופף ולדברים אחרים. גם אם יש בו שטחים חקלאיים, הוא לא אמור להיות כזה שמקיים מוקדי רעייה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

סליחה, אני מבקש שלא יהיו שום הערות מהיציע.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

אנחנו לא יודעים ולא בנויים לאספקה של שירותים למוקדי רעייה חיצוניים. אנחנו בנויים לאספקת שירותים לשכונות ולתושבים שגרים בציפוף.

אנחנו לא חושבים שזה צריך לחול אצלנו, אנחנו חושבים שצריך להשאיר את המרחב העירוני לבינוי לטובת ציפוף שלו, לטובת מגורים ולא לטובה של מוקדי רעייה. תודה. יש מקומות בצפון ובדרום - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל כתבנו שאיפה שיש מקום לתוכנית פיתוח, וודאי אם לבנייה למגורים - - - הכנסו את זה מאוד רחב אז ברור שזה לא יגיע לזה.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

אנחנו לא היינו רוצים - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו מדברים על משהו נורא תיאורטי.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

אז אפשר לכתוב בצורה ברורה שזה לא מיועד ופשוט לומר "לשם זה לא מיועד".

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב. שמענו, הבנו, הפנמנו ואם לא הסכמנו אז לא הסכמנו.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

תודה, אדוני.

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

אתה רוצים שנציע נוסח?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה יכול לשלוח לנו הצעה.

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

אם תגיד לי שלא אז לא.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, אני אומר שתשלח משהו ותנסה להיכנס לנעליו הגדולות של הייעוץ המשפטי שלנו.

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>

אי-אפשר. אפשר להיכנס אבל אי-אפשר לצאת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הפוך, בגלל שנעליו הן כאלה גדולות אז אתה תצא בקלות יתר. אתה יכול להציע הצעה ואנחנו נבחן אותה. יש הערות נוספות? לא. בבקשה להמשיך.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אנחנו בסעיף 17.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

היה לנו עוד משהו להגיד.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

הייתה לי עוד הערה טכנית אחת על סעיף 16.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

החברותא הזאת - - -

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

אתה רוצה להפריד ביננו?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אפשר לשים איזשהו משרד ממשלתי באמצע ביניהם?

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

יש לנו פה את החקלאות שיושבים בשקט. הייתה לי הערה טכנית לגבי סעיף 16 שהוא סעיף הפטור ממכרז. אני חושב שהפטור ממכרז צריך לחול גם על 6, על ההרשאה לתכנון. גם שם צריך שיהיה פטור ממכרז.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אין בעיה, נוסיף. זה מקובל.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

יש לי שאלה. אני מקווה שלא פספסתי אבל בנוסח הקודם, סעיף 16 כלל בסיפה שלו תיאום עם רשות מקרקעי ישראל, מדוע זה ירד?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

היו הרבה נוסחים שעלו וירדו.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

בהחלט אבל אני רוצה להבין למה ירד התיאום עם רשות מקרקעי ישראל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

את ההיסטוריה אתם יכולים לקרוא בביוגרפיה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, היו הרבה נוסחים קודמים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

היו הרבה דברים.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

לא, זה ממש הנוסח שפה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז תשאלי אחר כך את היועצת המשפטית, אם היא תיזכר.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

לא, אני רוצה להבין את ההצדקה המשפטית להורדת התיאום. אני לא שואלת שאלה על האם הייתה טעות סופר, אני רוצה להבין את ההצדקה המשפטית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

האם את חושבת שצריך להוסיף את התיאום הזה?

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

כן, בהחלט.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בסדר, נרשמה הערתך.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

לא, אשמח גם לשמוע התייחסות לשאלה מדוע הורידו את התיאום הזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

משרד המשפטים מציע שזה יהיה גם בסעיף 16.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

לא הבנתי.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

שזה יהיה לפי המלצת הגורם המוסמך ובתיאום עם רשות מקרקעי ישראל.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

בהסכמת רשות מקרקעי ישראל.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

היא עושה את ההתקשרות אז איזה תיאום?

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

כתוב פה "בלבד שההתקשרות של הגוף הציבורי לרועה תהיה לפי המלצת הגורם המוסמך".

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

אני רוצה שזה יהיה גם בתיאום עם רשות מקרקעי ישראל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

או-קיי, עכשיו יבוא הרבה גופים ויגידו שהם רוצים את זה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, זה גם מופיע בסעיף 18.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

לא, זה לא סתם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל זה גם מופיע בזה שכל התהליך הוא תהליך שנעשה ביחד איתכם. במסגרת הדיונים שהיו עם מגישי הצעת החוק והשיופים שאנחנו מנסים לעשות כדי להביא בסוף משהו שהוא מוסכם ויכול לעבור אז הסעיף הזה ירד.

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

מבחינת קק"ל אין בעיה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אני גם אגיב. זה משתרשר, את מדברת על זה שההתקשרות בין הגוף הציבורי לרועה תהיה לפי המלצת הגורם המוסמך?

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

כן.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

המלצת הגורם המוסמך נעשית לאחר התייעצות עם רשות מקרקעי ישראל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בדיוק, יש פה תהליך.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

ובכל זאת - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתם מזכירים לי עכשיו את חוק האקלים.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

לא סתם כתבת פה שזה יהיה לפי המלצת הגורם המוסמך, נכון? אנחנו לא כותבים את הדברים האלה סתם ולא מדגישים את הדברים האלה סתם. אנחנו חושבים שזה חשוב שיהיה פה כתוב גם שזה בתיאום עם רשות מקרקעי ישראל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

או-קיי, השאלה נשאלה, התשובה נענתה ואנחנו נמשיך הלאה. בבקשה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

הסכם הרשאת שימוש ואיסור ביצוע שינויים במוקד המרעה 17.

(א)

הגוף הציבורי ירשה לרועה שמחזיק בהרשאה לרעייה לפי דין בשטח השמירה הצמודה לעשות שימוש במוקד המרעה לצורך מגורים לרועה ובני משפחתו ולצורך הפעלת המבנים החקלאיים (בחוק זה – הרשאת שימוש), לפי המלצת הגורם המוסמך כאמור בסעיף 18 ויורה על התנאים למתן הרשאה כאמור ועל תנאי ההרשאה והכל כפי שיקבע בהסכם שייחתם בינו לבין הרועה (בסעיף זה – הסכם שימוש). בסעיף קטן זה – "בן משפחה"- בן או בת הזוג של הרועה וילדיהם.

(ב)

רועה לא יבצע שינויים במוקד המרעה, אלא על ידי הגוף הציבורי או בהסכמתו;.

אני מקריאה את סעיף (ה) לפני (ג) ו-(ד) כי הוא מתקשר לסעיף שהקראתי.

(ה)

בסעיף זה – "שינוי" - הקמה או הרחבה של מבנה או מתקן החייב בהיתר – או שימוש במבנים או במתקנים הקיימים למטרות שאינן מותרות על פי תנאי ההסכם או הוראות התוכנית למוקד מרעה.

(ג)

בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בהסכם שימוש יתחייב הרועה, בין השאר, כי בתום תקופת הרשאת השימוש או הרשאת הרעייה לפי המוקדם או בכל מקרה בו תפקע הרשאת השימוש הוא יפנה את בית הרועה והמבנים החקלאיים ויצרף ערבות בנקאית לטובת הגוף הציבורי להבטחת עמידתו בתנאי ההסכם להנחת דעתו של הגוף הציבורי.

(ד)

הרשאת שימוש לא תקנה לרועה כל זכות בשטח המרעה ובמוקד המרעה, למעט זכות שימוש; זכות שימוש כאמור לא ניתנת להעברה או להורשה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין הגנת הצרכן? איך זה נקרא שכשמישהו יושב אז אתה לא יכול להוציא אותו מביתו?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הגנת הדייר.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הגנת הדייר. זה לא חל? אולי צריך לציין את זה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, לא.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה לא חל כי זה זכות שימוש, זה לא שכירות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל משלמים דמי שימוש.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, לא בטוח.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יכולה לעזוב באמצע שנת לימודים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

את יכולה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מי ענה לי?

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

יש תנאים מאוד ברורים למתי מבטלים את הסכמת החוזה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא צריך.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

חברת הכנסת, החוק מתייחס למקרים הספציפיים שבהם יכולים לבטל את ההרשאה. זאת אומרת, זה לא שפתאום מעיפים אותו מהבית.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, ברור אבל עדיין - - -

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

דיירות מוגנת זה משהו שכבר די פג מן העולם ולא משתמשים בו יותר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

או-קיי, הערות נוספות בבקשה.

<< אורח >> רם אלמוג: << אורח >>

רם אלמוג מהגנת הסביבה. אני מבקש שבסעיף (ג), לאחר המשך המשפט " יפנה את בית הרועה והמבנים החקלאיים" יבוא "יפעל להשבת המצב לקדמותו ולשיקום השטח בהתאם לתוכנית".

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זאת שאלה של הסכם. כלומר, יכול להיות שהאחריות תוטל על הרשות הציבורית.

<< אורח >> רם אלמוג: << אורח >>

זה כלול?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה שהוא מפנה לא אומר שהשטח חוזר לקדמותו. יכול להיות שיש רועה אחר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יכול להיות שהוא יפנה ויחליטו על רועה אחר.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אני מזכירה שבתוכנית כבר הכנסנו התייחסות לנושא הזה כך שבכללי, ההוראות חלות על השטח. השאלה היא מי מבצע את זה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

או-קיי. הערות נוספות בבקשה.

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

בסעיף (ה) בהגדרה של "שינוי", אנחנו מבקשים להוריד את המילים "החייב בהיתר". הכוונה היא שלא רק הקמה או הרחבה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

באיזה סעיף?

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

(ה). השינוי מוגדר רק לגבי הקמה או הרחבה של מבנים או מתקנים שחייבים בהיתר. לפי החוק, יש מבנים ומתקנים שפטורים מהיתר, למשל, פרגולות.

יש הרבה מאוד מבנים ומתקנים שפתורים מהיתר אז אנחנו מבקשים שהם גם כן יכללו. כלומר, להוריד את המילים "החייב בהיתר". גם הקמה של מבנה שהוא פתור מהיתר, נחשב שינוי. זאת הכוונה.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

זה לא רק עניין של תכנון. בסוף, זה גם עניין של ההסכמים בשטח. אם זה פתור מהיתר אבל זה לא נעשה על פי הסכמה ולא כדין אז גם את זה אסור לאפשר.

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כל שינוי בנכס.

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

נכון, לא רק מה שחייב בהיתר.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

זה לא רק עניין של תכנון.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אם את שמה מזגן אז מה? איפה התכנון?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, צריך להבהיר שבהיתר זה גם דברים שלא צריך עליהם היתר בנייה היום, מתוקף תמ"אות כאלה ואחרות שאושרו.

<< אורח >> תומר פרידמן: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם יש את החוק של הפרגולות אז יש לו תנאים שאומרים 50% מהגודל או רבע של זה אז הנושאים האלה חלים עליו גם.

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל מי בונה?

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

בדיוק, זה נכון מאוד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אולי צריך לנסח את זה קצת אחרת.

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

לכן, אנחנו מבקשים להוריד את המילים "החייב בהיתר".

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בסדר, אז נוריד.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אנחנו נקבל את ההערה הזאת. אני מציע לוועדה לקבל אותה, כמובן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני רק אצטרך שנציגי המגישים יבדקו את ההשלכות, אם יש. נמשיך הלאה, גברתי.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מתקן זה גם מזגן, לצורך העניין? למה אתה קורה מתקן? יש כאן עניין שבו בסוף, זה עלול להתפרש לצד השני ההפוך לגמרי.

<< אורח >> אמיר ביידא: << אורח >>

נכון אבל תמיד יש פרשנות סבירה. זה ברור שאם הוא יתקע יתד אז אף אחד לא יבוא אליו בטענות. זאת הפרשנות הסבירה של כל דבר וכל חוק אבל יש הרבה מבנים ומתקנים שהם משמעותיים. למשל, פרגולות פתורות מהיתר ולמרות זאת ההקמה שלה מהווה שינוי.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> עדיין להוריד את המילים מבלי לסווג את זה למה שאתה אומר עכשיו זה קשה.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

חברת הכנסת, זה קצת כמו בחוזי שכירות רגילים. בסוף, יש פרשנות בתוך החוזים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חברים, אני חושב שיש צדק בלהוריד את זה. אני חושב שזה משרת את העניין באופן שלם. אם יהיו הערות אז תמיד אפשר לחזור ולדון בהן.

<< דובר >> נועה מושייף: << דובר >>

יש לי הערת נוסח, ברשותכם. אני לא בטוחה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]