פרוטוקול מספר 501, ועדת הכלכלה, 11/11/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 501

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י' בחשון התשפ"ה (11 בנובמבר 2024), שעה 9:10

סדר היום:

<< נושא >> דיווח שר האנרגיה והתשתיות על פעילות משרדו << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

דוד ביטן – היו"ר

דן אילוז

ששון ששי גואטה

שלום דנינו

סימון מושיאשוילי

שלי טל מירון

משה פסל

חברי הכנסת:

יוראי להב הרצנו

לימור סון הר מלך

מוזמנים:

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן

יוסי דיין

–

מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות

יריב גסר

–

משנה למנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות

רון אייפר

–

ראש חטיבת אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה והתשתיות טלי אלבז

–

סמנכ"לית פרויקטים, משרד האנרגיה והתשתיות

משה גראזי

–

מנהל רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות

אמיר שביט

–

יו"ר רשות החשמל

נועה נאור

–

מנהלת אגף תשתיות, מינהל התכנון

פנינה קפלן פרל

–

ממונה תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

דורון ארבלי

–

יו"ר הדירקטוריון, חברת החשמל

סמי תורג'מן

–

יושב ראש נגה - חברת ניהול מערכת החשמל

אמיר פוסטר

–

מנכ"ל איגוד הגז הטבעי

דרור בוימל

–

סמנכ"ל שמירת טבע, החברה להגנת הטבע

אריאל פז סוויצקי

–

מנהל מחקר, לובי 99

קרן ברק

–

חכ"ל, יו"ר פורום יצרני חשמל פרטי מגז טבעי

אליענה פישלר

–

מחלקת תקשורת, חברת אנרג'יאן

ערן ריינש

–

יו"ר ועד תש"ן - הסתדרות לאומית

שמעון אור

–

דוד של אבינתן אור החטוף בעזה

חנה כהן

–

דודה של ענבר היימן שנחטפה ונרצחה וגופתה מוחזקת בעזה חיים היימן

–

אביה של ענבר היימן שנחטפה ונרצחה וגופתה מוחזקת בעזה יזהר ליפשיץ

–

אביו עודד ליפשיץ חטוף בעזה, מטה משפחות החטופים יחיאל יהוד

–

אביהם של דולב , שנרצח ב-7.10 ושל ארבל, החטופה בעזה צביקה מור

–

אבא של איתן מור החטוף בעזה

יוסף אבי יאיר אנגל

–

סבא של אופיר אנגל שהיה חטוף בעזה ושוחרר לאחר 54 ימים חני כהן זדה

–

אימהות הלוחמים, אמא ללוחמים

אלי מור

–

דוד של איתן מור, החטוף בעזה, פורום תקווה

זכי מור

–

משפחות החטופים

ייעוץ משפטי:

איתי עצמון

מנהלת הוועדה:

ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> דיווח שר האנרגיה והתשתיות על פעילות משרדו << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בוקר טוב. הנושא דיווח שר האנרגיה והתשתיות על פעילות משרדו. אני מודה לכבוד השר שמצא לנו את הזמן לבוא ולדווח פעם בשנה על פי התקנות. אני מבין שיש פה משפחות חטופים, בבקשה. בואו נתחיל מפה. כן?

<< אורח >> שמעון אור: << אורח >>

בוקר טוב. קודם כל תודה רבה לכם. תודה גם לשר אלי כהן. השם שלי שמעון אור, אני דוד של אבינתן. אני מגיע תמיד בשמו של אחי התאום ירון, שאין לו כוח להגיע לפה, דיצה גיסתי. הוא חבר של נועה ארגמני, שכמובן אתם יודעים שהיא חזרה. והוא לא ראו אותו מאז שהוא נחטף. הנחת העבודה שלנו שהוא חי ועל פי הנחת העבודה הזאת אני פועל לכל אורך הדרך. אני מודה לכם על רשות הדיבור וגם אני מודה לשר אלי כהן שטרח להגיע בתחילת הוועדה, לשמוע גם אותנו ולא רק לנושא עצמו שיגיע לאחר מכן.

אנחנו נמצאים בשינוי מציאות. אני רוצה להראות לכם, אנחנו עשינו גם בפורום תקווה שינוי. אנחנו כתבנו פה לא לחץ צבאי יביא את החטופים, אלא אנחנו אמרנו משתחררים מהחמאס, תקווה חדשה לחטופים. ולא במקרה שינינו את זה. אנחנו היום ברור לנו שחמאס כארגון לא קיים יותר בעזה. הוא קיים כחוליות ואפילו קבוצות יותר גדולות של טרור. הוא משליט את הפחד שלו על האוכלוסייה, בגלל הנושא של הסיוע ההומניטרי שהם מושכים בכוח. אבל כארגון הוא לא קיים.

ראינו שסינוואר, אני אמרתי את זה כבר כמה פעמים, מת כראש חולייה. נהרג כראש חולייה. וגם קטאר עצמה שבוע שעבר שאלה מול מי אני עושה את המשא ומתן? היא לא ידעה לענות. והשבוע התבשרנו שהם מבקשים, אני לא יודע אם זה אמיתי או לא, שחמאס ייצא מהמקום. כי למעשה כארגון אין מול מי לעשות את המשא ומתן.

למה אני אומר את זה? כי השינוי הזה מחייב אותנו שינוי אסטרטגי. ואני גם פונה לשר אלי כהן, כי אתה בתוך הפורום הביטחוני. שינוי זה אומר שאנחנו לא יכולים more of the same לשלוח משלחות כדי למעשה למצוא אל מי, אל איזה ארגון אנחנו פונים. יש לזה השלכות חמורות. אנשים בעזה, גם מי שמחזיק את החטופים, מסתכל ומתבונן מה אנחנו כמדינת ישראל עושים. אם אנחנו מקימים את החמאס שוב פעם כארגון הם לא ישחררו את החטופים. כי מחר יהרגו אותם. וראינו את התמונות שקרה לכל מי ששיתף פעולה עם מדינת ישראל או משהו שכזה. תלויים מלמעלה מהתקרה.

אבל אם הם יראו שאנחנו עקביים ואנחנו למעשה גם מצהירים על זה שאנחנו לא נשלח אותן משלחות לא לקטאר ולא לאף מקום. שקטאר זה למעשה ראש הנחש, בדיוק כמו חמאס. הם העצימו את החמאס. אם לא נשלח משלחות יותר ולא נעצים אותם כארגון ונודיע שאנחנו לא רואים יותר בחמאס כארגון. אין חמאס לא ביום שאחרי ולא ביום שלפני, מי שמחזיק את החטופים יסתכל על עצמו ויגיד למה אני מחזיק את החטופים? יש לי שתי אפשרויות: או אני הורג אותם ויבולע לי או שאני מקבל משהו שאני יכול לקבל בצורה פרטנית. כסף, יציאה לחו"ל, לא משנה מה.

צריך לזכור, מי שמחזיק את החטופים לא קל לו. הוא צריך לשמור על מידור. הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. גם הם יש להם את הבעיות שלהם בהחזקת החטופים. בואו נשתמש במצב החדש. ואני קורא לך, השר אלי כהן, להגיד לראש הממשלה הדרך שהתחלת בה, של הצעה לכל מי שמחזיק את החטופים לקבל מתת כספי וכל הדברים הנלווים, להמשיך את זה, אבל להמשיך את זה בצורה עקבית. לא לעשות שתי פעולות שהן סותרות אחת את השנייה. זה לא ילך, הם לא יזוזו מהמקום. הם יפחדו שחמאס יחזור מחר כארגון ויבולע להם.

אנחנו מבקשים ממך להעביר את השדר הזה בקבינט ולראש הממשלה. בואו נשנה את התפיסה. משתחררים מהחמאס, תקווה חדשה לחטופים. זה אומר אין חמאס כארגון, מצהירים את זה גם כלפי חוץ, גם כלפי ארצות הברית, גם כלפי אירופה, גם כלפי עזה. יש לנו נשיא חדש בארצות הברית, הוא מעוניין שנסגור את הנושא הזה כמה שיותר מהר, באיזה דרך שנראה לנכון. ואז האנשים שמחזיקים את החטופים בצורה של סדר קלפים, לאט לאט הראשון שיצוץ ויחזיר ויגיע לעסקה, סליחה, לא עסקה, הסדר. עסקה זו מילה שאסור לנו לומר, כי זה בהקשר הארגוני. שיגיע להסדר עם השב"כ או מערכת הביטחון. כמו מערכת קלפים, המערכת תקרוס ואנחנו נקבל אותם בחזרה.

נכון, זה ייקח זמן, אבל אנחנו צריכים להיות עקביים. שנה אנחנו עושים דברים שלא מועילים לכלום. חמאס כארגון לעולם לא יחזיר את החטופים, כיוון שזו מערכת ארגון דתי. אני יכול לסמוך עליך לפחות להעביר את השדר הזה בקבינט, השר אלי?

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> קודם כל, אני חושב שאנחנו כאן בנושא חשוב של משרד האנרגיה. אני חושב שהנושא שלכם יותר חשוב. ובאמת אני - - - את יושב-ראש הוועדה שלא מקפיד שכמובן כולם ישמעו. שמעון, אמנם אנחנו יושבים כאן בפורום די רחב, אבל זו לא פעם ראשונה שאנחנו מדברים. דיברנו גם בטלפון, אנחנו נפגשנו. אין משפחה בקרב משפחות החטופים שביקשה איתי פגישה או שיחה ולא נענתה. לא קיים כזה דבר. כך זה היה וכך זה יהיה.

לשמחתנו יש הישגים מאוד משמעותיים במערכת הביטחון, גם בצפון וגם בדרום. ברוך השם, היום מדינת ישראל נמצאת בעמדה של כוח. אנחנו משלמים מחיר כבד מאוד, לצערנו גם כמי שהולך לבקר משפחות שכולות שאיבדו את היקר להם מכל. החזרת החטופים זו אחת המטרות החשובות והעיקריות שלנו. אצלנו כל אדם זה עולם ומלואו ואנחנו מתכוונים להפוך כל אבן, גם בפעולה צבאית וגם בזירה המדינית, על מנת להחזיר אותם.

אני חושב שאתמול הייתה התייחסות מאוד ברורה של היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית שאמר שישראל היא לא החסם להחזרת החטופים, אלא להיפך. ואנחנו לא נוכל לפרט כאן, כי גם אתמול בלילה, עד 1:00 היה דיון בקבינט, שכמובן גם בו הייתה סקירה בנושא של החטופים. אז לא נוכל כמובן להרחיב ולהתייחס לכל הפרטים. אבל לכולנו ברור דבר אחד: שאנחנו לא נצא מעזה עד אשר נחזיר את אחרון החטופים. מי שאינו בחיים לקבר ישראל ומי שבחיים למשפחתו. תודה.

<< אורח >> שמעון אור: << אורח >>

קודם כל אני מודה לך. אני כן הייתי רוצה שתעביר. בלי שתענה לי, תעביר את המסר הזה, את האפשרות הזאת בקבינט. אנחנו גם חושבים שבשלה המציאות לקחת אחריות על הנושא ההומניטרי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

שמעון, ניתן לעוד מישהו.

<< אורח >> שמעון אור: << אורח >>

כן, כן, רק אני סוגר. אפשר דרך חברות צבאיות אזרחיות שמוכנות לקחת את זה. דבר שלמעשה שוב יוריד את האפשרות שקבוצות מקומיות יעלו חזרה לסדר גודל ארגוני. תודה רבה.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> הנושא הזה נדון והוא נמצא על הפרק.

<< אורח >> שמעון אור: << אורח >>

אני מודה לך.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הלאה.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

שלום לכולם. שמי כהן חנה, ואני דודה של ענבר היימן. ענבר הייתה הלפרית במסיבת הנובה. נרצחה בצורה אכזרית ונחטפה לעזה. אני לא צריכה, אומרים שלאבד ילד, לקבור ילד זה אסון הכי גדול שיש להורים. האסון שלנו הוא כפול ומכופל. אנחנו איבדנו ילדה בצורה אכזרית ביותר. ואין לנו אפילו את הזכות לקבור אותה. הילדה שלנו הפכה לשקופה.

למה אני אומרת שקופה? כי כשדיברו על עסקאות חלקיות הילדה שלנו לא הופיעה שם. ואני שואלת למה? מדינת ישראל ב-7 באוקטובר הפקירה את הילדה שלנו. הילדה שלנו הובלה כצאן לטבח. ככה אני רואה את זה. מדינת ישראל מחויבת, מחויבת הייתה להחזיר את הילדה שלנו כבר אתמול. אני מבקשת ממדינת ישראל להפסיק לדבר על עסקאות חלקיות, על עסקאות בטפטופים. לא קיים דבר כזה. כל החטופים, גם החיים וגם הנרצחים, נחטפו ב-7 באוקטובר וכולם חייבים לחזור באותה עסקה.

ההורים של ענבר נרצחים איתה כל יום, כל יום. זה דבר מזעזע ביותר לא לקבל גופה של ילדה חזרה לקבר ישראל. אנחנו רוצים את ענבר שלנו חזרה, בדיוק כמו שכל אחד מההורים פה רוצה את הילד שלו בחזרה. אולי עבורכם זו גופה, עבורנו זו ענבר. ענבר היא חלק מאתנו. ענבר היא הילדה שלנו. תפסיקו לדבר על עסקאות חלקיות ולהדגיש בהם את החיים בלבד. אין חולק על זה שצריך להחזיר את החיים. אבל צריך להחזיר גם את הנרצחים יחד איתם, כי הם חלק מהאסון של ה-7 באוקטובר.

אמא של ענבר במקום לבחור לה שמלת כלה היא מעצבת לה קבר בצבע ורוד. אמא של ענבר, ההורים של ענבר, במקום להוביל אותה לחתונה, אתם שוללים מאתם אפילו את הזכות להוביל אותה לקבר ישראל. ענבר אזרחית מדינת ישראל. היא לא הייתה חיילת, היא לא הייתה בשום תפקיד. היא אזרחית מדינת ישראל שהופקרה ונחטפה משטחה הריבוני של מדינת ישראל. לא יתכן שאתם תהפכו את הילדה הזאת לשקופה. הילדה הזו, אתם חייבים להחזיר לנו אותה הביתה. יחד עם כולם.

ואת זה אני מצפה, השר אלי כהן, שאתה תעביר למר ביבי נתניהו, שיפסיק לדבר על עסקאות בשלבים. אנחנו רוצים את הילדה שלנו חזרה. תודה רבה לך.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן, לפי הסדר.

<< אורח >> חיים היימן: << אורח >>

אני חיים, אבא של ענבר היימן. ענבר הייתה במסיבת הנובה, אני לא אמשיך את הכול. אנחנו רואים כל הזמן, אנחנו שנה שלמה כל הזמן סובבים סביב כל מיני עסקאות שההיתכנות שלהם, שאנחנו יודעים, אנחנו מעלים כל הזמן עסקאות שההיתכנות שלהם, שאין היתכנות לקיום שלהם. כל מיני עסקאות בטפטופים.

אני שואל מתי יגיע הזמן להעלות הצעה אמיתית שחמאס יוכל לקבל אותה? עסקה כוללת שתביא את כל החטופים. מה מונע בעדנו לעשות את זה כרגע? אתה דיברת על הכרעות ברורות צבאיות. אבל יש נושא, כל הנושא של הסיוע הומניטרי. יש לנו הכרעה ברורה בהיבט הצבאי, חמאס לא מתפקד מבחינה צבאית. כל הנושא של הסיוע ההומניטרי, כל הנושא של השלטון האזרחי של חמאס הוא עדיין קיים. כדי למוטט את החמאס גם מבחינה אזרחית העזתי הקטן בקצה צריך לדעת מי מגיש לו את האוכל. וכרגע מי שמגיש לו את האוכל זה חמאס. מה מונע בעדנו להשתלט על הסיוע ההומניטרי ולעשות את זה? למה אנחנו לא עושים את זה?

על כל מחבל שאנחנו הורגים הם מגייסים שניים. הם לא צריכים, עם הכסף שזורם להם מהסיוע ההומניטרי הם לא צריכים, מספיק הם לוקחים עוד איזה אזרח ותוך שבוע, הם לא צריכים להעביר אותו טירונות של גולני. הוא עומד עם נ"ט והם באים על הכוחות שלנו. אז מה מונע בעדנו כרגע להציג את התוכנית שתשלט על הסיוע ההומניטרי ותמוטט את החמאס גם מבחינה אזרחית?

נוצרה, אני מתאר לעצמי כרגע, עם ההיבחרות של טראמפ, אני מקווה שהדברים האלה כן יקבלו תנופה. עד עכשיו אנחנו מדברים על לחץ אמריקאי שמונע מאתנו לעשות את זה. אז אני מקווה שגם הנושא הזה של מיטוט החמאס מבחינה אזרחית, כי זה הבסיס כנראה לקדם עסקאות גדולות ועסקאות כוללות. תודה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, לא, הלאה, לפי הסדר. כן, יש מישהו מהצד הזה? בבקשה.

<< אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >>

בוקר טוב. אני יזהר ליפשיץ, אני הבן של עודד ליפשיץ שחטוף בעזה ויוכבד ליפשיץ ששוחררה ביום ה-17. אני מקיבוץ ניר עוז. קהילה שאחד מתוך ארבעה או נרצח או נחטף. כרגע לניר עוז יש כ-29 חיים ומתים בתוך רצועת עזה, אחרי כל פעימות ההחזרה.

אני לא אעשה פה שיעור במה צריך לעשות, אני אתאר את המצב. אנחנו 402 יום מחכים, מהיום ה-54 לא שיחררו חטופים. לחץ צבאי שחרר כמה חטופים, אבל הרג מבחינתנו, כולל שרדפו אחרי סינוואר הוא הוציא להורג שישה. חברי הקיבוץ שלנו כשרדפו אחריהם והגיעו למנהרות שהם היו בהם, התחילו את צעדת המוות. נמצאו ירויים אחרי שצה"להתקרב עוד פעם למקום השני שהם היו בו, ירויים בראש והובאו לקבורה חלקם. לא נשארו זקנים לדעתי ברצועת עזה. אנחנו כרגע באיזה שהוא קרב מאסף אחרי 402 יום, כיוון שהעסקאות האלה לא נגמרו כשהם עוד היו חיים. אז מהקהילה שלנו המבוגרים נגמרו.

אבל אנחנו איפה שהוא נאבקים קודם כל על כולם, על כל ה-101 באשר הם. אבל החיים מהקהילה יושב לידי מי שידבר בהמשך, שהבת שלו נמצאת שם. כל אחד ידמיין מה יש לו שם, את התיאורים מה היא עוברת שם אני לא צריך לפרט יחד עם התצפיתניות. אומרים שאולי גם הגברים. נרמלנו פה איזה שהוא טירוף וחשוב לי להגיד לכבודו שנכשלנו בלהחזיר אותם. מתו שם בפנים, אני לא יודע מה נשאר מהם, כמה הם שוקלים. מדינת ישראל נרמלה את הטירוף הזה שאפשר להילחם, אפשר עכשיו גם לבדוק אם נציע כסף או נגלה אותם. אנחנו משחקים פה בדבר הזה תוך כדי שהם מעונים ומתים.

אף אחד לא שם אותם מלמעלה שאומר אנחנו נחזיר חטופים ואחרי זה את היעדים. וזו הסיבה שם נשארים שם. קשה לנו בתור קהילה להבין שאנחנו חיים בתוך עם שזו הבחירה שלו וזה מבחירה. לא הגיעה הצעה שתיתן לחמאס כל מה שהוא רוצה, כי החטופים הם בראש מעייננו. וזה אומר מה אנחנו כבני אדם, כיהודים. זהו, אני כבר מגיע הנה כל הזמן ואנחנו נמשיך להגיע עד אחרון החטופים, החיים, המתים. אבל אני חושב שמספיק כבר לייעץ מה לעשות. זה פשוט איפה לשים אותם. אנחנו נלחמנו חודשיים כדי שבמטרות המלחמה יגידו שגם חטופים זה במטרות המלחמה. אחרי זה למראית עין שמו אותם למעלה אבל לא עשו שום דבר. ואני אומר "שום דבר" כי אם היו רוצים למגר את החמאס היו מפרקים את עזה עם 15 אוגדות בחצי מהזמן. ואם היינו רוצים לא להישאר שם אז לא היינו סוללים שם וציר פילדלפי זה אוטוסטרדה עם כיכרות עוד מעט ותמרורים. וגם ציר נצרים הופך ככה ואנחנו בונים מוצבים כדי להישאר שם, וצפון השומרון מנוקה.

אפילו בעדינות אני אומר, אנחנו בקושי מראים מה קורה בתוך עזה. עכשיו התחילו, מה קורה לאוכלוסייה אזרחית שם. זאת אומרת פעם דיברנו אם יש מישהו לעשות איתו שלום, הפכנו אותם לערמה של פליטים. יש שם המון רצח, עוני, זנות. המשפחות מפורקות, מה שהיה שם התפרק. הפכנו את הדבר הזה לגיהינום שכרגע רק מדברים על רעב/לא רעב. ואני מתבייש להגיד זו לא הבעיה שם.

ויש משהו שאי אפשר להתעלם ממנו, חמאס שולט בעזה. כל מי שיעז להרים את הראש הוא יהרוג אותו. הראשון שיקבל כסף ייתלה בכיכר העיר. וכדאי לנו פשוט להשלים עם זה. קטאר זה אויב. אני אומר את זה מהיום הראשון, היא עורך הדין שמייצג את כל הצדדים ויש לו גם את האינטרסים שלו וכך זה נראה. ואנחנו מתחנפים אליהם, כי הם גם עזרו לנו לבנות את חמאס וגם סיפקו את הדברים. ובעצם לא ברור אם זה עמית או טורף. דבר אחד ברור: מעולם לא נכנסנו בהם. והיה טוב אם ביום הראשון היו מסבירים להם איך צריך לנהל משא ומתן ואם לא, אפשר היה לעשות משהו גם על אדמת קטאר.

אנחנו משחקים את המשחק הכפול הזה תוך כדי הקרבת חטופים ולא יישארו לנו יותר חטופים חיים. כבוד השר, פשוט להחליט שחטופים למעלה. והבושה הזאת שאי אפשר לסגור את המלחמה, בצפון הולכים להשאיר את חיזבאללה, הולכים להגיע להסדר. מה שונה שם? הוא רצה פשוט לפשוע בנו ולרצוח את כולם. מה שונה שם שאפשר להגיע להסדר והכול יהיה בסדר? למה? הנמל לא יישאר נמל? נמל תעופה לא יישאר נמל תעופה? הם לא יתחמשו מחדש? מה יקרה שם? הטילים שלהם מגיעים גם למאות קילומטרים. אז שם זה בסדר ובדרום זה פחד כי יקרה עוד פעם 7 באוקטובר? הכול אגדות. שימו את החטופים למעלה, תחזירו אותם ונישאר חברה נורמלית. אנחנו נרמלנו פה טירוף והפכנו לפחות בני אדם, פחות ערבים ופחות יהודים. תודה רבה.

<< אורח >> יחיאל יהוד: << אורח >>

שלום, שמי יחיאל יהוד. אני אבא של דולב בני בכורי שנרצח ב-7 באוקטובר בקיבוץ ניר עוז כשיצא להציל חיים כחובש מתנדב באיחוד הצלה ובמד"א. השאיר בממ"ד את סיגל אשתו בחודש התשיעי להריונה, עם שלושה ילדים קטנים. בתו הרביעית נולדה תשעה ימים אחרי שהוא נרצח. אני גם אבא של נטע ששרד את הטבח הזה עם התינוקת שלו ולא הצליחו לפרוץ אליו. ואבא של ארבל, בתנו הצעירה, שנחטפה ב-7 באוקטובר יחד עם בן זוגה אריאל ומוחזקת למעשה מה-8 באוקטובר כבת ערובה.

היא בת ערובה לחיי המחבלים, היא בת ערובה להישרדות הממשלה. זו כבר השנה השנייה שהבת שלנו מוחזקת על ידי שלושה סוהרים אכזריים ומושחתים, האחים סינוואר וביבי נתניהו. וכל החטא שלה זה שהיא רק יהודייה, אזרחית מדינת ישראל. זה כל החטא שלה שהיה בבוקר ה-7 באוקטובר. היא מוחזרת שם ללא משפט. היא מוחזקת שם ללא סנגור. הסוהרים שלה, כמו שציינתי, האחים סינוואר וביבי נתניהו רואים בה נכס שיש לשמור אותו על מנת לשמר את המעמד שלהם בקרב התומכים שלהם.

בינתיים המערכות שסביבם, אם זה החמאס, אם זה ממשלת ישראל, רואים בה בוגדת. הפכו את בני הערובה לעניין פוליטי. רואים בה בוגדת. והקטע הזה שמענים אותה ומונעים ממנה תנאי מאסר אפילו כמו של המחבלים שזוכים לזה בארץ, בבתי הכלא בארץ.

לח"כים ולשרים פה יש מנופי לחץ על ביבי נתניהו, אבל הם מונעים מעצמם, גם הם, בכדי לשמר את מעמדם, להפעיל את מנופי הלחץ האלה. אדוני השר, אני נפגשתי איתך ב-12 בנובמבר 2023, כשהזמנת אותי לפגישה שהייתה לך עם שר החוץ הדני. שמעתי ממך דברים שיצאתי מהם מעודד. בסמול-טוק אחרי הפגישה שהייתה. וכל כך קיוויתי. ואני באתי אליך משכונה קטנה בראשון, שאחד התומכים הגדולים שלך שם אייל לוי זה בן משפחה שלי.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> איזה לוי?

<< אורח >> יחיאל יהוד: << אורח >>

אייל לוי, הבן של שלמה. שלח אותי אליך ואמר לי אתה תשמע דברים. ואתה יודע, כל כך קיוויתי אחרי זה. אבל 402 יום עדיין ארבל לא איתנו.

ההזדהות של חברי הכנסת ושל השרים שמקשיבים לי, מחבקים אותי ומספרים לי בדמעות איך הנפש שלהם והנפש של בני משפחתם נקרעת על גורלה המר. אבל זה לא גורם להם, זה לא גורם להם לפעול על מנת להפסיק את הסבל שלה. זה לא גורם להם להביא לכך שהיא תשוחרר מהשבי הנורא הזה. וכשאני מעמיד בפניהם את הדילמה לו זו הייתה הילדה שלכם? הם מזדעזעים. זה קשה אפילו לדמיין את זה. אני ניצב בפניכם לכאורה שלם פיזית. אתם תעריכו לעצמכם כולכם מה אנחנו, האבות, האימהות, האחים, האחיות, הילדים, הילדות, עוברים כאשר היקירים שלנו נמצאים שם.

אני משול לבן אדם ששניים מאבריו נגדעו ואחד עדיין מדמם. ואני מבקש מכם תפסיקו את הדימום הזה. הדימום הזה זה ארבל, ציפור הנפש שלנו. השבועות חולפים, אני אמשיך לזעוק ואני אמשיך להתחנן בפני נבחרי הציבור ובפני המוני העם האזרחים והאזרחיות לשחרר אותה. עד שייגמר לי הכוח, כי לקח ממני התקווה. וחס וחלילה שלא אבחר במעשה ייאוש.

אני אבקש שתראו בארבל שלנו, של יעל ושלי, את הילדה שלכם ותחזירו לנו אותה ואת יתר בני הערובה. ביום, בעזרת השם, שארבל תשתחרר, יתחיל מסע השיקום שלה. מסע שיקום שיימשך עד יומי האחרון. רק את האפשרות הזאת אני מבקש. רק את האפשרות הזאת. תחזירו לי את הילדה שלי. תנו לי להתחיל במסע השיקום שלה. תחזירו את אריאל בן זוגה. תנו לנו את הזכות לחתן אותם, להעמיד אותם מתחת לחופה כמו שהם תכננו. תנו לנו גם את הזכות לקבור את הנרצחים, ביניהם בחורים אמיצים מקהילת ניר עוז שיצאו להגן. הצבא לא הגיע עד 14:30 לשם, אף חייל. ונרצחו. תנו לנו את הזכות להביא את יתר הנרצחים מקרב 101 בני הערובה שלנו לקבר ישראל. שתי מצוות: פדיון שבויים לגבי החיים והבאתם לקבר ישראל של הנרצחים. תודה רבה לכם.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אני לא נוהג להתערב כמובן בדברים שאתם אומרים. כמובן כל דבר, כל ביקורת כמובן נקבל וקשה מאוד להישאר אדיש למילים שאתה אמרת. אני רק חייב ברשותך כן שני דברים להתייחס. אחד, אני לא חושב שיש אדם סביר במדינת ישראל שחושב שמי מבין החטופים הוא בוגד. מי שחושב כזה דבר הוא אדם כנראה שמעורער בנפשו. כל החטופים והחטופות הם אחים שלנו שנחטפו על לא עוול בכפם. גם חיילים, גם אזרחים, גם כאלה שאומרים, מי שאומר כזה דבר הוא אדם הזוי ולא רלוונטי. אנשים קיצוניים ומוזרים יש בכל מקום. אני חושב שכל העם בנושא הזה מרגיש שותפות גורל ואף אחד לא חושב חס וחלילה שמישהו בוגד, אלא להיפך, שהם שילמו מחיר כבד. ובאמת לשמוע אותך, לראות את המחיר הגדול שאתה שילמת.

אני רוצה לומר לך גם בתור אחד שנמצא בקבינט. אני לא חושב שיש אף חבר כנסת ציוני שלא רוצה בהחזרת החטופים, כולל ראש הממשלה. וכל דבר אחר הוא לא נכון והוא מטעה. ואני אומר לך, יש שלושה אנשים מאוד רציניים שמובילים את המשא ומתן: גם ראש המוסד, גם ראש השב"כ, גם האלוף ניצן אלון. ואני אומר לך, אין שום שיקול פוליטי. להיפך, אנחנו שמחים שהצלחנו להביא הישגים צבאיים משמעותיים ולכן עכשיו וגם לפני זה החזרת החטופים היא בהחלט מטרת על, שמבחינתנו המלחמה לא תוכל להסתיים בלעדיה.

הדבר האחרון, תהיה חזק. אני יודע שאתה חי בתוך סיוט. אבל יש לך משפחה. יש לך נכדים. אני, אגב, בתור שר חוץ, ליוויתי לא מעט משפחות לחו"ל. אני לא אשכח שגם הייתי עם יוני אשר שאשתו ושתי בנותיו גם נחטפו ולשמחתי ראינו שכבר יותר מ-110 חזרו בחיים. חלקם במסגרת המתווה, חלקם על ידי צה"ל. אז אני אדם אופטימי ובעזרת השם גם תזכה לחבק את ארבל.

<< אורח >> יחיאל יהוד: << אורח >>

תודה. רק משפט אחד אדוני, ברשותך. מיצינו את המהלכים הצבאיים בעזה ובלבנון. זה לפי אנשי מערכת הביטחון וגורמים בצה"ל שאנחנו מדברים איתם. בלבנון ההישגים הצבאיים הושגו תוך פרק זמן מאוד קצר, מהטעם הפשוט שאין שם בני ערובה. בעזה 402 יום הצבא לא מצליח להחזיר באמצעים צבאיים את 101 בני הערובה.

הגענו להישגים צבאיים גם בעזה. עכשיו הזמן, וגם לפני חצי שנה, לממש את זה ולהשיג הישגים מדיניים. משבר בני הערובה בעזה מקרין על כל המזרח התיכון, מקרין על כל העולם. אני לא רוצה להיכנס לפירוט יתר, אבל מה שראינו עכשיו באמסטרדם זה סימפטום למה שקורה בעזה. וכאשר אנחנו מבקרים בברלין ובניו יורק ואנחנו רואים את מה שקורה באוניברסיטאות ובכיכרות, כל ההפגנות, זה הכול תולדה ישירה של משבר בני הערובה בעזה. תודה רבה.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> תודה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ואולי עוד תיקון, אדוני השר. אתה אמרת שאין חבר כנסת ציוני שלא תומך בהחזרת החטופים. אני רוצה להזכיר לך שמפלגה שלמה אחת לפחות, חברי עוצמה יהודית, הצביעו נגד העסקה לשחרור החטופים. אם זה היה תלוי בכהניסטים האלה ששותפים בממשלה, הנשים והילדים היו נשארים בשבי.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> דמגוגיה זולה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת העובדה.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> חה"כ הרצנו, זה בדיוק מה שאמרתי.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז הם לא ציוניים?

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אנחנו החלטנו להצביע בעד החזרת החטופים ללא שום שיקול פוליטי. גם שהיו גורמים כאלה שחשבו שהעסקה צריכה להיות במתווה כזה או אחר. לכן אנחנו פועלים לנווט את זה באחריות ובשיקול דעת. והופכים כל אבן. אי אפשר להישאר אדיש.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר להישאר אדיש.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> על דברים שהיו ושנאמרו כאן, ולכן אנחנו נמשיך לעשות את זה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רק לא צריך לטשטש את העובדה שחלקים בממשלה מתנגדים להחזרת החטופים.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

חה"כ אלי כהן, אני יכולה להעיר הערה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ממש לא. פשוט, אתה פשוט - - -

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הצבעתם נגד החזרת החטופים.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה פשוט דמגוג זול, זה לא יאומן.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתם הצבעתם נגד. אם זה היה תלוי בכם, הילדים והנשים היו נשארים שם.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תתבייש לך.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> חברים.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תתבייש לך. השר אלי כהן, זה שחשבנו שצריך לעשות את זה בצורה אחרת זה לא אומר שאנחנו מתנגדים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אנחנו לא ננהל דיון על הדברים האלה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הצבעתם נגד עסקת החטופים וזה כתם שיישאר על המצח שלכם לעולמי עד.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תתבייש לך. תתבייש לך.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

די כבר.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תתביישי את.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תתבייש לך.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כהניסטים.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תתבייש לך.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

צא החוצה. צא.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

צא. תוציא אותו.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה להוציא אותי בשלוש קריאות?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא. קריאה ראשונה, שנייה, שלישית. צא החוצה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא. איפה היועץ המשפטי לוועדה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

צא החוצה בבקשה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא יוצא החוצה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אתה לא יכול להגיד לה את זה, היא חברת כנסת. צא החוצה בבקשה.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אני גם כאן משנה את כל הלו"ז כי ממש חשוב לי שכולם ידברו. בואו נשמע ובואו נכבד את המשפחות.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בסדר.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

אני רוצה להוסיף דבר קטן, השר אלי כהן.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, לא, את לא יכולה להוסיף.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

אני רוצה להוסיף, אני מבקשת להוסיף.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אמרתי שאת לא יכולה להוסיף, לא.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

דבר קטן.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

כל העסקאות שהועלו עד היום היו עסקאות חלקיות בטפטופים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אמרתי שאני מבקש להפסיק.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

לא עסקאות כוללות. אנחנו רוצים את הילדה שלנו חזרה בבית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אמרת את זה כבר. אמרת את זה.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

זה לא משנה, אתה תשמע אותי עוד אלף פעם.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני לא אשמע אותך עוד פעם.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

חה"כ ביטן, אתה תשמע אותי עוד אלף פעם. אתה תיתן לי לדבר, חה"כ ביטן. סליחה, השר אלי כהן, כל העסקאות שהועלו עד היום היו בטפטופים.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

גברתי, יש כאן עוד משפחות, ברשותך.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

אני רוצה את הילדה שלי הביתה. הילדה שלנו לא יתכן שאתה תדחוף אותה לסוף העסקה.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

גברתי, יש כאן עוד משפחות שרוצות לדבר בבקשה.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

מי זה המדבר? אני רוצה להבין.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

את כבר דיברת ותני לאחרים גם לדבר.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

אה, בבקשה, בבקשה צביקה, בכבוד, תדבר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

טוב שאת נותנת רשות דיבור.

<< אורח >> צביקה מור: << אורח >>

חנה מדברת מתוך כאב, חנה כואב לה מאוד מצב.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

ויש אחרים שלא כואב להם ולא שמים עלינו בכלל, לצערי הרב, צביקה. כאשר מדברים עליהם, שרצו עסקה כוללת. אבל הם הציעו עסקאות בטפטופים. מתי נקבל את הבת שלנו לקבר ישראל? מתי? עוד 100 שנה? זה מעניין אותו? הבת שלו ישנה במיטה. הבת שלך, השר אלי כהן, בבית, ברוך השם, שתהיה תמיד בריאה ושלמה. הבת שלנו מתחת לאדמה. אין עליה מודיעין. יש לכם שניים שנמצאים בעזה, מתים. חללי צה"ל. עשור, שאול ורגב. אתם רוצים שגם אנחנו נהיה כאלה? מה זה אתה אומר לי לא לדבר, חה"כ דוד ביטן?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני מבקש שתוציאו אותה החוצה בבקשה. תוציאו אותה.

<< אורח >> צביקה מור: << אורח >>

בוא נחסוך את זה.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

לא, לא, לא.

<< אורח >> צביקה מור: << אורח >>

לא, לא, לא.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

אני לא אצא החוצה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היא מדברת מהכאב שלה, אל תוציא אותה.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

אני לא אצא החוצה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אל תוציא אותה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

אתה תחזיר לי את הילדה הביתה ואז אתה לא תראה אותי פה יותר.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אל תוציא אותה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

החוצה.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

אני לא אצא החוצה.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> קודם כל - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, אני מבקש מהשר לא להתערב, בסדר?

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> דוד, אל תעשה את זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

צאי החוצה בבקשה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זו תהיה הדרדרות מוסרית שלנו, אל תעשה את זה.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

אני לא אצא החוצה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז צאי החוצה בבקשה.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

לא אצא.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> דוד.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> דוד, היא משפחת חטופים. עזוב, באמת, תבין אותה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני מאוד מצטער.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

תביא לי את הילדה אתה לא תראה אותי יותר.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תכיל אותה, היא מדברת מכאב ומדם ליבה. לא צריך להוציא אותה.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ממש, בבקשה לא. לא להוציא אותה.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אני אגיד ככה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כבוד השר, לא, אני אעצור את הישיבה.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אגב, אם את רוצה להיפגש איתי אין שום בעיה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני אעצור את הישיבה.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

כן, אני רוצה. אני רוצה.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> תקבלי פגישה עוד השבוע. אין שום בעיה, פגישה אפילו כמה זמן שצריך, תוכלי להיפגש איתי.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

די, הרגתם לנו את הילדה ואתם לא מחזירים לנו אותה.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> הנה אני מציע לך, מתי שתרצי, אני זמין. תוכלי להיפגש איתי בכנסת או במשרד, אין שום בעיה. צביקה, בבקשה.

<< אורח >> צביקה מור: << אורח >>

כן, שלום וברכה. תראו, מצב של בן משפחה חטוף, אני צביקה אבא של איתן, אבל אתם כבר יודעים. מצב של בן משפחה חטוף זה פצע שלא מגליד, כך אנחנו חיים. זה כל הזמן הדאגה אם הוא חי בכלל. ואם הוא חי, בעזרת השם, איפה הוא נמצא ומה הם עושים לו. והאם הוא נמצא עם עוד חטופים? זה כל הזמן החשש מהדפיקה הנוראית הזאת בדלת, כמו שלפני חודש משפחת שתיוי קיבלה דפיקה באמצע הלילה. ולפני זה משפחת ירושלמי ומשפחת גת ומשפחת סרוסי ומשפחת דנינו. פתאום קיבלו דפיקה באמצע הלילה והם היו בדיוק במצב שאני נמצא.

פצע שלא מגליד. ובאמת הגיע הזמן לסיים את זה. כשהתקרבנו ליום ה-100 שברתי את הראש מה אני אומר לילדים שלי בבית. יש לי שבעה ילדים בבית, מה אני אומר להם? עוד כמה זמן זה יימשך? להחזיק את הילדים שאף אחד לא יתפרק לי, שימשיכו במסגרות שלהם: גן, בתי ספר, תיכון ועוד. הגיע הזמן לסיים את זה.

השאלה המרכזית היא למה אין עדיין הכרעה בעזה, זאת השאלה. ואני מבקש ממך, השר כהן, לדחוף בכל הכוח להכרעה בעזה. להביא את האויב למצב כזה שהוא יבין שאין לו יותר עתיד וכדאי לו לעשות איתנו עסקים. זה ברור לנו שרק החמאס עומד כרגע בינינו לבין החטופים, לבין העסקה. רק אתמול היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, סאליבן: "זו לא ישראל שעומדת בפני הפסקת האש של החמאס. עלינו להמשיך ולהגביר את הלחץ כדי שחמאס יגיע לשולחן ויענה להסכם. כיוון שישראל הסכימה להסכם זמני". אז הנה, יש לנו כאן צד שלישי שאומר לנו מי פה מפריע לעסק להתקדם.

לפני זה ב-20 באוגוסט בלינקן אותו דבר: "ההסכם ברור מאוד וכולל לוחות זמנים ומיקום שמהם יוצא צה"ל מעזה. ישראל הסכימה לכך. צריך להביא את חמאס לשולחן המשא ומתן". אבל יש פה קטץ', ככל שאנחנו מראים את הקושי שלנו, ככל שאנחנו רודפים אחרי עסקה העסקה בורחת מאתנו. ופה אני לוקח עצה מחבר הכנסת שמואל תמיר ז"ל, שהיה ממונה על השבויים והנעדרים בשנות ה-80 בעסקת ג'יבריל וביקש מהמשפחות והעיתונות וכולם להוריד פרופיל, לא להראות לחץ, זה מפריע לנו במשא ומתן. במקום זה להגביר את הלחץ. כל לחץ אפשרי. לחץ מדיני, לחץ על קטאר. אם ארצות הברית רק הייתה מדברת על רילוקיישן של הבסיס שלה של הסנדקום מקטאר למקום אחר לסעודיה, לאמירויות, הקטארים היו משקשקים. כל הכלכלה שלהם תלויה על הדבר הזה. את ההצעה הזאת נתן לי יגאל כרמון. בבקשה, תעשה מאמצים בכיוון הזה. זה דבר שיכול להחזיר לנו את החטופים מהר מאוד. תודה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן?

<< אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>

כבוד השר, חברי הכנסת, החלטתי היום להוציא מהמגירה נאום שלי לוועדות הכנסת לפני 222 ימים. מה-3.4.2024. שיניתי את המספרים ומעט התאמות לטקסט. את עיקרי הדברים השארתי כמו אז. ובסוף, כמה מילים לאקטואליה המדהימה.

402 ימים עברו מאז ש-101 ישראלים תמימים נחטפו ועדיין נמצאים בגיהינום. שמי יוסף אבי יאיר אנגל, דור שני לניצולי שואה שהגיעו כחלוצים לפלסטינה, ארץ ישראל, באפריל 1946, עם חלום להקים מדינה יהודית דמוקרטית. אני אבא של יאיר שנפל בעת שירותו הצבאי בשייטת 13 לפני 28 שנים והסבא של אופיר אנגל שהיה ב-7.10 אצל חברתו בקיבוץ בארי. שם באותו בוקר נורא לא היה צבא ולא הייתה מדינה שיגנו עליו ועל 1,300 ישראלים שנרצחו, נשחטו ונאנסו ו-240 ישראלים תמימים שנחטפו בידי ארגון אכזר שגדל וצמח במשך השנים, בין היתר בסיוע הממשלה שלי.

אופיר חזר לחיק המשפחה לאחר 54 ימים של גיהינום בשבי החמאס. לאחר שהשאיר מאחוריו את יוסי שערבי, אביה של חברתו, שיחד נחטפו באותו בוקר. יוסי נהרג אחרי 97 ימי שבי ואחיו אלי, שנחשב חטוף, איבד את אשתו ושתי בנותיו שנרצחו באותו היום. שם במעמקי המנהרות בעזה נמקים עדיין 101 ישראלים כבר 402 ימים ואין מושיע. וכאן משפחותיהם לא יודעות מנוחה, רק כאב וסבל בלתי נגמרים שלא ניתן לתארם.

חברי הכנסת מהקואליציה, עושה רושם שאתם כלל לא מבינים את המצב שאליו חלקכם יחד עם שרי הממשלה ובראשם ראש הממשלה הבאתם אותנו. מדינת ישראל, הבית השלישי בהיסטוריה, דוהרת לחורבן. הבית הראשון מימי דוד המלך והבית השני ממלכת חשמונאים חרבו בגלל הנהגה מושחתת שהתעלמה מהאימפריות האזוריות. הדמיון למדינת ישראל 2024 מזעזע. אני מודאג מאוד שבעתיד הקרוב לא תהיה לי מדינה שבה יוכלו ילדיי ו-14 נכדיי לחיות.

מדברים על ניצחון מוחלט. איזה ניצחון? אחרי ה-7.10 המשוואה ניצחון מוחלט והחזרת החטופים, בסדר זה, לא תתקיים לעולם. חכמים ובעלי ניסיון אמרו זאת כבר מהשבוע הראשון. גם הסיסמה "יחד ננצח" כבר לא רלוונטית כשאתם עוסקים בחוק הגיוס המפלג ומסכימים לפיטורי שר הביטחון תוך כדי לחימה, כי הוא חושב אחרת בנושא השוויון בנטל.

נגיד שנהרוג עוד 10,000 מחבלי חמאס, זה מאפריל, 10,000 מחבלי חמאס, ואפילו נתפוס ונהרוג את סינוואר. אין ניצחון. יקומו עשרה סינווארים חדשים כאן וברחבי העולם. הקהילה המוסלמית, ולא רק המוסלמית, בכל פינה בעולם מזהה היום עם חמאס ותושבי עזה ולבנון ופועלת בכל העולם נגד מדינת ישראל, דוגמת האירוע הקשה באמסטרדם, שלא הפתיע למי שמעט מצוי בחומר. הכתובת הייתה ועדיין על הקיר. רק צריך לפתוח עיניים ולהביט ולהבין את המצב, מה שכנראה קשה לכם.

כאשר במקביל טוען ראש הממשלה שאין לו אף אחד בלשכה שיודע לחבר שתי מילים באנגלית. לכן אין הסברה בחו"ל ואנחנו מצטיירים כרעים הגדולים במאבק. ועדיין, גם אחרי 222 ימים מכתיבת מילים אלה אין בנמצא מערך הסברה שיעמוד נגד הפעילות החמאסית ברחבי העולם.

אף אחד בהנהגת המדינה לא לקח אחריות כלשהי על השואה האיומה שקרתה לנו ב-7.10. עד היום, 402 ימים אחרי מחדל בסדר גודל ענק ואין אף אחראי. האם יתכן? איך שום דבר לא השתנה ב-222 ימים האחרונים מאז נכתבו הדברים האלה? אולי רק נהיה גרוע יותר למשמע ידיעות על השחיתויות בלשכת ראש הממשלה שעיכבו את החזרת החטופים הנמקים במנהרות הגיהינום.

ומעט אקטואליה: אתמול הצהיר שר הביטחון החדש, האדון כ"ץ, שניצחנו את חיזבאללה ואת החמאס. אדוני, מה עם 101 החטופים אם ניצחת את המלחמה? כמה הזוי אפשר להיות אחרי יום אחד בתפקיד? ואמירתו של ראש הממשלה מאתמול "הובלתי את הניצחון". "אני, אני ואני". ומה עם החטופים אדוני? מתי יחזרו לחיק המשפחות?

חברי הכנסת מהקואליציה, זה בידיים שלכם. האם אתם באמת לא רואים את המחדל האיום ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה? תתעוררו.

אני רוצה להגיד כבודו, דוד ביטן, בחודש אפריל כשהקראתי את זה כאן בוועדה הזאת עמדנו ליד הדלת ושאלתי אותך מה יהיה? אמרת לי 'יהיה טוב'. זה היה לפני 222 ימים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עוד מישהו מהמשפחות רוצה לומר משהו? אוקיי, שתי דקות הפסקה ונתחיל את הדיון.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:54 ונתחדשה בשעה 10:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

נתחיל את הישיבה. בבקשה כבוד השר.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> קודם כל תודה לאדוני יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת שאיתנו. אני קודם כל חייב להודות שאני בעשרה וחצי החודשים האחרונים משמש כשר האנרגיה והתשתיות. אני חושב שיש לי צוות מצוין שמוביל ברמה המקצועית גם את משרד האנרגיה וגם את החברות השונות והם עוד מעט יהיו ויתייחסו. יש לנו כאן את מנכ"ל המשרד מר יוסי דיין. סמנכ"לית פרויקטים טלי אלבז. ראש אגף אנרגיה מקיימת רון אייפר, אמיר שביט יושב ראש רשות החשמל, סמי תורג'מן יושב ראש חברת נגה, דורון ארבלי יו"ר חברת החשמל. משנה למנכ"ל המשרד יריב גסר, יו"ר רשות הגז משה גראזי. מחילה אם שכחתי מישהו. יושב ראש ועד העובדים.

מה שאני מבקש ברשותכם לעשות זה להציג באמת סקירה ממוקדת מאוד ותמציתית מאוד של המשרד, על הדברים העיקריים שנעשו במהלך העשרה חודשים האחרונים. כמובן שכל אחד יוכל לשאול כל שאלה אותי או כל אחד מהאנשים המקצועיים שנמצאים איתנו כאן. וכמובן שהם יוכלו לבוא ולהוסיף אחריי גם דברים בנושאים אחרים.

אפשר לומר שהשנה האחרונה, כמו כל עם ישראל, משרד האנרגיה והתשתיות עסק רבות מאוד בכל הנושא של המוכנות לחירום. אפשר לומר שמשק האנרגיה מה-7 באוקטובר מתפקד ללא דופי ואנו נספק את כל החשמל, המים, הגז, הדלק. לצערנו גם ארבעה עובדים של חברת חשמל נהרגו תוך כדי פעילות ותיקון תקלות מירי טילים שהיה בכינון ישיר בזמן שהם היו ופעלו במסגרת אותם דברים.

(הצגת מצגת)

נעבור על הנושאים. נעבור על הנושא של מוכנות לשעת חירום. אנחנו מה-7 באוקטובר מקיימים דיונים שוטפים ועתיים. בוחנים את כל הכוננות שלנו לשעת חירום ואני יכול לומר שהשקענו מאות מיליוני שקלים ואף למעלה מכך על מנת להבטיח שאנחנו נהיה ערוכים למגוון תרחישים. שוק החשמל, המים, בישראל, כל אחד שידמיין אם הוא יכול להסתדר בלעדיו. אני מציע לכל אחד שיעשה ניסיון וילך הביתה ויעשה שעות בלי חשמל. לא תרחיש עלטה, לא 72 שעות. שילך הביתה ושש שעות שיהיה בלי חשמל, שלא יטען את הטלפון, שלא יראה טלוויזיה, שהמקרר לא יפעל וכך הלאה. אין תחום, תחשבו על זה לרגע, במדינת ישראל, שפועל בלי חשמל. הולכים לסופר זה המקררים, הולכים לתחנת דלק אתם צריכים סליקה בכרטיס אשראי. כלומר, זה שוק שהוא מרכזי מאוד שמפעיל כל אחד מהדברים בחיים שלנו.

לכן אנחנו כאן פעלנו במגוון כלים בנושא של מיגון, בנושא של הגדלת מלאים. מדינת ישראל מייצגת חשמל ממגוון מקורות: מפחם, מסולר, מגז, מאנרגיה סולארית. כלומר, יש לנו פיזור של מקורות הייצור מן הצד האחד ויש לנו מגוון גדול מאוד של אתרי ייצור. זה לא כמו בעבר שהיינו נשענים אך ורק על התחנות בחדרה ובאשקלון. אנחנו פרוסים בכל רחבי הארץ עם מגוון גדול מאוד של תחנות.

מה שדאגנו זה להגדיל את המלאים לתחליפי גז, ככל ואנחנו נצטרך, מן הצד האחד. לדאוג למיגון פיזי, לעבוד עם צה"ל גם גורמי הנ"מ וגם גורמי חיל הים להגן גם על המתקנים מפני טילים כאלה ואחרים. וגם בנושא של חיל הים. זאת בהחלט עבודה מאוד משמעותית ואנחנו כמובן עושים את זה, משקיעים. רק אתמול עשינו עוד דיון נוסף של חירום ואני חייב לציין שבהחלט אנשים עשו כאן פעילות גדולה מאוד ומשמעותית מאוד. ואנחנו בהחלט רואים את משק החשמל של מדינת ישראל בהחלט היה ותפקד.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול שאלה לגבי החירום?

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> כמובן.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>

יש לי שתי שאלות: קודם כל, ביקשת מאתנו לחשוב מה היינו עושים בלי חשמל מספר שעות. זה לא אירוע תיאורטי. אנשים בעוטף עזה, ב-7 באוקטובר מערכות החשמל קרסו והם מצאו את עצמם נצורים בממ"ד בלי חשמל המון שעות. לכן אני שואל, דבר ראשון זה איזה צעדים המשרד ביצע כדי לחזק את העצמאות האנרגטית של האזורים האלה? עד לרבת הבית הבודד.

שתיים, הממשלה לאחרונה, ביוזמת משרד ראש הממשלה, הביאה הצעת ממשלה שלמעשה מבטלת את מדיניות אפס תוספת סיכון במפרץ אילת כדי לאפשר לחברת קצא"א לשנע טונות נוספות של תזקיקים ונפט דרך מפרץ אילת שלהבנתי הא לייצוא. אז השאלה שלי בהקשר הזה זה האם יש צורך ביטחוני או אנרגטי בהגדלת שינוע הנפט בתוך מדינת ישראל דרך מפרץ אילת. ומה עמדת משרד האנרגיה בהקשר הזה?

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אני אתייחס לשתי השאלות. אני אתחיל דווקא מהשאלה השנייה. בנושא של אפס תוספת סיכון, מה שלנו חשוב שנמל אילת יפעל. אנחנו רוצים מגוון נמלים שדרכם אנחנו נוכל לקבל מקורות אנרגיה בשעת חירום. אנחנו צריכים את חיפה, אנחנו צריכים את אשדוד, אנחנו רוצים את אילת. לכן הדרישה שלנו בסוגייה שיהיה כמות ייצא מינימלית שתבטיח שנמל אילת יוכל לפעול.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת אין צורך בהגדלת התזקיקים באשר הם.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אני לא רוצה להיכנס עכשיו למספרים, יש גם מספרים שחלקם הם חסויים. אבל המדיניות שלנו היא ברורה. זאת אומרת, אנחנו לא רוצים ליבש את נמל אילת. חייבים לשמור שם כוח אדם, חייבים לשמור יכולת טכנית שתבטיח שהנמל הזה יוכל לעבוד. ולצורך העניין יש את הגורמים הרלוונטיים, שזה המשרד להגנת הסביבה, אותנו ואת רשות החברות שצריכים להבטיח שהנמל הזה יפעל. לכן יש דיונים חסויים גם עם ראש הממשלה שהם אנחנו אומרים מה הדרישות המינימליות.

כלומר אנחנו דואגים לשני דברים: אחד, לשמור על כמות של מלאים לפי התרחישים של החירום של מדינת ישראל, שיבטיחו לנו יתירות אם וכאשר שדות הגז נסגרים או משהו כזה או אחר. והדבר השני, נמל אילת חייב לפעול. אי אפשר שהנמל לא יהיה בו כלום ושום דבר. זה לא נכון.

אני יכול לומר לך שגם עכשיו במהלך השנה האחרונה הוורסטיליות הזאת שלפעמים פרקנו דרך אשדוד, פרקנו דרך חיפה, מקרים בודדים גם דרך אילת היא מאוד חשובה למדינת ישראל.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל רק תדע שאנחנו מטפלים מול הנמל, הוא רוצה לפטר את כל העובדים.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> זו טעות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן, אנחנו נלחמים על זה.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> זו טעות. כי המחיר, אנחנו צריכים להבין, נמל אילת יש לו חשיבות ביטחונית. זה לא רק חשיבות כלכלית, יש לו חשיבות ביטחונית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

האוצר צריך להבין שהוא צריך לשים יד בכיס פה, לא יעזור שום דבר. כן?

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> לכן חה"כ ביטן, מה שאומרים שבואו נדאג למינימום הנדרש על מנת שנמל אילת יוכל להחזיק את עצמו כלכלית מבלי להזרים כסף.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין, זה לא הולך כי כבר מעל שנה נכנסה אונייה אחת.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> מחפשים מהי נקודת האיזון של הכנסת המלאים על מנת שהנמל יוכל לתפקד בלי זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בואו נראה.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> הדבר השני לגבי הנושא של המיקרואיד. קודם כל, אני חייב לשבח את הגורמים בענף החשמל ואת חברת החשמל. אתה יודע, עובדי חברת חשמל היום קוראים להם לוחמי האור, לא כסיסמה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חד משמעית.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> היו מקרים, אני יכול לומר לך חה"כ הרצנו, היו מקרים שעובדי חברת חשמל הגיעו עוד לפני שלפעמים כוחות הביטחון הגיעו. אגב, בתום לב. הם לא ידעו שהשטח סגור, ובגלל שהם מוכוונים הם הגיעו לשם ואני יכול לומר לך שבחלק מהמקרים גם במזל לא נפגע. במקרים אחרים לצערנו נפגעו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

היו העובדים, כן.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> ברגע שכוחות הביטחון מאפשרים לנו להגיע אנחנו בנושא הזה נותנים עדיפות. מה הראייה האסטרטגית שלנו? קודם כל אנחנו עובדים על פרויקט של הטמנת קווי מתח, על מנת לשפר את אמינות אספקת החשמל בהיקף של כ-20 מיליארד שקלים. שהעדיפות הברורה היא קודם כל לכל היישובים סמוכי הגדר בין 0 ל-7 ק"מ. אנחנו הולכים להטמין את הכול. זה מבחינתנו בעדיפות עליונה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גם בצפון.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> כמובן. 0 עד 7 ק"מ בכל הארץ. מבחינתנו צפון, דרום. מבחינתי גם בבקעה וגם במקומות אחרים. כלומר, כל מי שהוא עד 7 ק"מ. לא משנה איזה מדינה שכנה הוא נמצא, מבחינתנו יקבל עדיפות. שתיים, אנחנו כמובן במסגרת תקומה הולכים להשקיע לא מעט כסף.

הדבר השלישי, חלק מהמקומות שם זה קיבוצים, שיש להם רישיונות בעבר של מחלק היסטורי. כלומר הם יכולים לחלק את החשמל בעצמם. אנחנו אומרים כאן אנחנו מסכימים שחברת החשמל תקלוט אותם מבלי שום תוספת כסף. ואם התשתיות גרועות אנחנו מביאים אותם לרמה הטובה ביותר. כלומר, לא נעשה איתם התחשבנות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

והקיבוצים רוצים את זה, מוכנים לזה? זו הבעיה, שהם לא מוכנים.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> תראה, מה הבעיה? הם הופכים את החשמל למקור רווח. אז הם, לצורך העניין, על החשמל אתה יכול להרוויח כסף ואז הם פחות משקיעים בתשתיות. אנחנו משקיעים את מה שצריך, אנחנו לא עושים חשבון בנושא הזה. לכן אנחנו גם כאן, ואגב, יש קיבוץ אחד שכבר מצטרף לחברת החשמל. היינו בחוף אשקלון שבוע שעבר ויש קיבוץ אחד שאמרו שהוא מצטרף. אנחנו מציעים את זה גם לאחרים. אבל בשעת מלחמה ובחירום אנחנו לא עושים חשבון. אתה מחלק היסטורי, לא מחלק היסטורי, אנחנו באים, מתקנים, מטפלים. כמובן שדאגנו למערך גנרציה מאוד מאוד גדול, גם בצפון וגם בדרום.

הנושא הבא שאנחנו נדבר עליו זה הנושא של מהפכת החשמל. כאן אני חושב בהחלט עבודה של משרד האנרגיה, רשות החשמל, נגה, חברת החשמל. אני מאוד מאמין בתחרות, אני מאוד מאמין בשוק חופשי. תחרות זה דבר שהוא משפר את השירות ומוריד את המחירים. אני שמח לומר לכם, חרף זה שאנחנו נמצאים בתקופת מלחמה, אנחנו פרסמנו בתחילת השבוע ש-150,000 בתי אב כבר עברו לספקים חדשים והשוק נפתח ואנחנו רואים שכבר יש ירידה במחירים של בין 7% לפחות עד 20%. אז זו בשורה ענקית.

חשמל זה אחת מההוצאות המרכזיות של כל בית במדינת ישראל. אנחנו עובדים גם על הקלות נוספות ברפורמה של החשמל. מה שעוד יותר יפתח את השוק. ובראייה ארוכה כבר אנחנו נראה גם לנגד עינינו הנחה שהיא גדולה יותר.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

כבוד השר, פה יש לי הערה קטנה של הדירות המונגשות. הקבלן מחייב אותם בחוזה להתחבר לחברת החשמל ולא נותן להם את האופציה לבחור. ואתה יודע, כל שנה זה עשרות אלפי דירות. והסכום גם לא ניתן לערעור. זאת אומרת הם שמים פה שני חסמים: אחד זה סכום של כסף, שזה יותר מאשר אתה עושה את זה אישית, וזה תחת החוק שלהם, תחת החוזה, שמכריחים אותך. משהו כמו 5,700, שזה הרבה כסף. ודבר שני, לא נותנים לך אופציה לתחרות. אז אם אנחנו רוצים להשלים את הרפורמה, אז בחוק צריך לאפשר לכל דייר שנכנס לבית להתחבר למה שהוא רוצה.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אנחנו נבדוק את הסוגייה הזאת. אחד הדברים שחשוב לציין שהתשתית היא של חברת החשמל בכל מקרה. כלומר, גם אדם שמתחבר לאחד משמונת הספקים החדשים, אם יש לו בעיה הוא מתקשר ל-103. כלומר, את הסכום הבסיסי בגין התשתית צריך לשלם לחברת חשמל.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

אבל הוא לא יהיה חייב להתקין שעון. נכון? כי אתה מחליף אותו.

<< אורח >> אמיר שביט: << אורח >>

לא. אנחנו כדי שאפשר יהיה לעשות מעברים, ומבחינתנו תחרות זה לא פעם אחת לעבור, אלא שכל הזמן אפשר לעשות שינויים. ולכן השעונים לכל התשתית הם של חברת חשמל, של הגוף הממשלתי שעליו עושים את התחרות.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

לי בעסק החליפו את השעון. אתה מביא את החברה האלטרנטיבית.

<< אורח >> אמיר שביט: << אורח >>

מי שהחליף לך זה חברת חשמל. החליפה את השעון. או קבלן של חברת חשמל, אבל זו חברת החשמל. כדי שכל המידע והנתונים יישב אצלה והוא יהיה מדויק ולא מישהו ישחק עם השעון וכאילו "יגנוב" חשמל, במירכאות או שלא במירכאות, בתהליך הזה. לכן זה יהיה כל המדידות וכל התהליך בחברת חשמל. מי מוכר את החשמל על התשתית זה פתוח לתחרות. וזה פתוח גם למעבר של כל חודש, כל חודשיים אפשר לעבור. אם היו צריכים להחליף את השעון כל חברה שעוברת אז תהליך המעבר בין התחרות היה לוקח עידן ועידנים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כל כמה זמן אפשר להחליף את השעון? בן אדם יכול כל חודש לבקש החלפה? או שיש מגבלה.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

החלפה של מספק אתה מדבר. מי שמספק לו את החשמל.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כל חודש יקום אזרח ויגיד אני רוצה עכשיו.

<< אורח >> אמיר שביט: << אורח >>

את השעון אנחנו מחליפים פעם אחת.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

שעון אתה מחליף פעם אחת. מי מחליף את השעון?

<< אורח >> אמיר שביט: << אורח >>

חברת חשמל עם קבלנים שלה. מחליפים אותו למונה שיודע לספור לפי שעות. היום המונים יודעים לספור כמויות חשמל חודשיות. מחליפים אותו שיידע כל חצי שעה, כל רבע שעה. את התהליך הזה חברת חשמל עושה.

<< אורח >> סמי תורג'מן: << אורח >>

יש שני מסלולים. המסלול הפשוט הוא שאתה יכול לעבור מחברת חשמל למספק פרטי גם בלי להחליף את השעון. אתה יכול להיות עם השעון הישן ואתה עובר למספק. זה יכול להיות הוט, בזק, מי שאתה רוצה. לא מוצא חן בעיניך אתה יכול אחרי חודש לעזוב אותו ולעבור למספק אחר. התחרות היא מתמשכת.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה זה דורש מהחברה נגיד שאני מבקש להחליף את חברת החשמל עם חברה אחרת? מה זה דורש ממנה?

<< אורח >> סמי תורג'מן: << אורח >>

אתה צריך כצרכן או להתקשר או להיכנס לאינטרנט.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן, אבל היא עושה משהו מיוחד?

<< אורח >> סמי תורג'מן: << אורח >>

בוודאי. היא פונה אלינו, לנוגה, נוגה מניידת את הצרכן מחברת חשמל.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז אפשר כל יום להחליף?

<< אורח >> סמי תורג'מן: << אורח >>

כן, אבל התהליך הזה בסופו של דבר - - -

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

יש סכום שאתה משלם גם, אז לא כדאי לך לעשות את זה מיד. זה משהו כמו 1,200 שקלים.

<< אורח >> סמי תורג'מן: << אורח >>

לא, לא, אתה לא משלם כלום, חה"כ דנינו, אתה לא משלם.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

אני מפרש מה התקינו אצלנו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, אתה בית אבות. אז בית אבות יש לו יותר זה.

<< אורח >> סמי תורג'מן: << אורח >>

התהליך לוקח זמן, מכיוון שאתה צריך את הקריאה של המונה ולדעת מאיזה שלב אתה עושה את ההתחשבנות בין חברת חשמל לבין המספק. זו הבעיה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הבנתי.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אז כאן, חברים, אנחנו באמת מדברים על רפורמה שיכולה בהבשלה להחזיר לאזרחי ישראל מעל 3 מיליארד שקלים בשנה. אנחנו גם מעריכים שחשבון החשמל ילך ויגדל. אחד, זה שוק שצומח ב-3.5% בשנה. שתיים, יותר ויותר בתים יעברו לרכב חשמלי. וכל רכב חשמלי מגדיל את ההוצאה הממוצעת בכ-600 עד 700 שקלים מידי חודש. לכן הנחה של כ-10% מדובר במאות ואלפי שקלים לכל בית בישראל. ואנחנו מתכוונים להמשיך בפתיחת השוק.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הזכרת את המכוניות. ב-2030 רוב המכוניות יהיו חשמליות. אתם מתארגנים על אספקת חשמל, על ייצור חשמל, כל הדברים האלה?

<< אורח >> אמיר שביט: << אורח >>

הרשות אישרה תוכנית השקעות בעצה אחת עם חברת חשמל בהיקף של מעל 20 מיליארד שקלים בתחום החלוקה, שחלק מהפרקים שלה, פרק אחד שלה הוא בנושא של כניסת רכב חשמלי, כניסת אוטובוסים חשמליים. יש גם הרבה תחבורה ציבורית חשמלית שנכנסת בהיקפים מאוד משמעותיים. חלק ניכר מהכסף הזה מוקצה לטובת התשתיות האלה.

זה לא ספציפית לפעמים לנושא הזה וספציפית לנושא הזה. כי בסוף כאשר משדרגים את מערכת החשמל - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה, אתם בונים עוד תחנות כוח?

<< אורח >> אמיר שביט: << אורח >>

רגע, זה בתחום החלוקה והתשתית.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אנחנו נגיע לתחנות הכוח עוד כמה דקות.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> כאן אנחנו, אגב, הולכים גם לקצר את משך זמן המעבר מתחילת ינואר ל-15 יום. אנחנו הולכים לעשות, המנכ"ל, חבר מליאת מועצת החשמל ויושב-ראש רשות החשמל מובילים כפי שאמרתי עוד הקלות רגולטוריות, עוד הסרת חסמים שיפתחו את השוק הזה ויהפכו אותו לכמה שיותר שוק חופשי. כך שאנחנו נראה להערכתי בסוף היום הנחה ממוצעת של 20% בחשבון החשמל. זה הרבה מאוד כסף. מדובר בהחלט באלפי שקלים וזאת הרפורמה הכי גדולה אחרי רפורמת הסלולר שבאמת אני, כשהייתי שר הכלכלה טיפלנו בנושא של הקוסמטיקה. זה היה מחזיר למשק בית 50 שקלים בשנה. אנחנו מדברים על כמה מאות שקלים, אפילו 1,000 שקלים ויותר בכל בית אב בישראל. ויש כאן שיתוף פעולה מלא בין שלושת הגורמים המקצועיים שמובילים את זה וזה בהחלט הזדמנות לומר להם ישר כוח על הפעילות הזאת.

רק נציין שהתחרות תלך ותגבר. כי כאשר יותר מ-40% יעברו למספקים פרטיים חברת חשמל תוכל גם היא להיכנס לתחרות. לכן יהיה כאן עוד טריגר לתחרות. היום אנחנו עומדים בערך על 6%-7% שכבר לא נמצאים בחברת חשמל, וכל זאת תוך שלושה חודשים בלבד. כלומר, אנחנו בהחלט עומדים הרבה מעבר ליעדים שלנו. היעד שלנו היה ש-100,000 משפחות עד סוף השנה יעברו למספק פרטי. נכון לסוף אוקטובר אנחנו עומדים על 150,000 משפחות. אני מעריך שעד סוף דצמבר נגיע למעל 200,000-250,000 משפחות. אנחנו גם הולכים לצאת בקמפיין נוסף עוד פחות משבועיים, ב-20 בנובמבר שבו נגיד לאזרחים 150,000, חצי מיליון איש כבר נהנים מחשמל מוזל, מה אתכם? וזה ייתן ביטחון לאנשים נוספים לעבור.

הנושא הבא זה תוכנית השקעות. אנחנו מקדמים תוכנית השקעות בהיקף של למעלה מ-40 מיליארד שקלים. יש שני אירועים שמקשים מאוד על הכלכלה הישראלית: אחד זה המלחמה. המלחמה יוצרת חוסר ודאות. חוסר ודאות מורידה את התמריץ להשקיע. בוא ניקח מישהו שירצה לפתוח מפעל בצפון, הוא ידחה את ההשקעה. מתי המלחמה תיגמר, איך היא תיגמר, מה ההשלכות, איך אני מביא עובדים. לכן זה גורם מרסן אחד שהוא בעייתי.

הגורם השני שהוא בעייתי במשק זו הריבית הגבוהה. הריבית הגבוהה גם היא מדכאת השקעות. אם אתה יכול לקבל 5% בבנק למה לך ללכת ולהשקיע? ולכן ברגע שהמגזר הפרטי משקיע פחות זה בדיוק הזמן של המגזר הממשלתי להשקיע יותר. לפצות על היעדר השקעות בשוק הפרטי. ההשקעות של משרד התשתיות, של משרד האנרגיה, הן השקעות שמשפרות את הפריון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אתה מדבר על משק החשמל או השקעות באופן כללי?

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> באופן כללי. אנחנו מדברים על חשמל, גז ומים. אלה ההשקעות, מגוון התחומים הללו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל הממשלה, לא בתקופה שלך, עוד לפני התקופה שלך, המציאה פטנט חדש. אפשר להשקיע גם 1,000 מיליארד שקלים. אתם מכניסים את זה למחיר החשמל לטווח של 40 שנים או 25 שנים וזה קונץ יפה מאוד. הממשלה בעצם לא נותנת שקל. אז מה זה הפטנט הזה? זה פטנט יפה מאוד, אבל לא צריך להיות ככה.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> תראה, משק החשמל ומשק המים לרוב הם משקים סגורים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה האוצר המציא לכם ואתם קיבלתם את זה. מה זה, הרי מחיר החשמל לפי זה יהיה תמיד גבוה. כי אתם לוקחים את כל ההשקעות האלה. אתה אומר אנחנו מטמינים, הולכים להטמין את הקווים. ברור, אתם מטמינים את הקווים על חשבון מחיר החשמל. והם יושבים וקובעים את הדברים האלה.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

מה התחזית לעלייה של המחיר של החשמל לשנים הקרובות?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל הממשלה גם צריכה להשקיע.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

מה התחזית, בעקבות ההשקעות כמה זה אמור?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה יעלה. הם לוקחים את ההשקעה, מחלקים ל-25 שנים. אתה מבין? גם במים כנראה וגם בזה. כי האוצר החליט שהכול זה משק סגור. אז לא צריכים את האוצר כבר, באמת לא צריכים את האוצר. מה צריכים את האוצר? רשות החשמל, שר האנרגיה, תעשו השקעות ב-1,000 מיליארד, חלקו את זה ל-100 שנה והכול יהיה בסדר.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> מה שאנחנו למעשה עושים בעיקר כאן זה הקדמת השקעות. בסוף היום אתה לא ממציא השקעות חדשות. אתה למעשה מנסה לקחת השקעות שהיו אמורות להיות פרוסות על פני הרבה שנים ולהקדים אותן עכשיו. שוב, על מנת לתת למשק איזה זינוק, לתת לו תמריץ, לייצר מקומות עבודה. זה הדבר העיקרי.

על פניו, משק החשמל ומשק המים אמורים מבחינת מחירים להתנהג בדומה למדד המחירים לצרכן. תכף אני אתייחס למחיר המים. צריך לזכור ששני המוצרים הללו אלה מוצרים מחוללי אינפלציה. אם אתה מעלה את מחיר החשמל ואת מחיר המים בשיעור גבוה מידי, אתה פשוט מעלה את כלל המחירים. אתה מעלה, אם עכשיו אתה מעלה את מחיר החשמל, אין מפעל שלא עובד החשמל. אין בית קפה שלא עובד על חשמל. לכן אנחנו בהחלט פועלים כמה שיותר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר. אז לא קלעתי, העמדה היא פשוטה. הממשלה לא משקיעה שקל, הכול על חשבון המחיר. כי הכול משק סגור. תשקיעו ואז לא צריך להעלות את המחיר.

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>

השר, איפה ההשקעות האלה? איפה ההשקעות? ההשקעות הם לא בבסיס התקציב, נכון?

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> לא.

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>

אז שואל יושב-הראש האם לא כדאי לדוגמה להשקיע 30 מיליארד ולהוריד את מחיר החשמל.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, מחיר החשמל לא יירד בחיים, כי הם מחלקים את כל ההשקעות. והשרים, בצדק, כיוון שקל להם העניין הזה. הם מאשרים תוכנית השקעה. בסופו של דבר מחיר החשמל כבר ל-25 שנה הבאות כבר ידוע. רק יהיה יותר גבוה, לא יותר נמוך. אתה מבין? זה קונץ של האוצר. האוצר מכיס את כל הממשלה לאותו כיוון, שהכול על חשבון המחיר. הכול בסדר.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אני רק רוצה לומר, שוק החשמל במדינת ישראל גדל ב-3.5% בשנה. בלי שום קשר לכלום, צריכה כל שנה.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

אלי, זה מגדיל רווחים?

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> תראה, אתה בסוף היום, הגישה שלי שבחשמל ובמים אנחנו לא אמורים להרוויח.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

לא. אם זה מייצר הכנסות בשביל לממן, זו השאלה.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> כן, כן. לכן אני אומר, כשהוא גדל ב-3.5% הוא גדל מגידול באוכלוסייה באזור 1.9% ומעלייה ברמת החיים וממעבר למוצרים מבוססי חשמל כמו מכונית חשמלית ודברים נוספים. כלומר, אם ניקח ריבית דה ריבית של 3.5% כל עשור אתה אמור להגדיל את מתקני הייצור שלך ב-50%. קח 3.5% תכפיל אותם ב-10 שנים. יש לנו השקעות משמעותיות גם ככה, בלי שום קשר.

מה אנחנו עושים עכשיו? אנחנו אומרים לחברות, לחברת החשמל, למקורות - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה הקשר? אתה לא משקיע בתחבורה 50 מיליארד שקלים בשנה? אתה מחיל את זה על מחיר מסוים? אתה משקיע, הממשלה משקיעה. בתשתיות הממשלה צריכה להשקיע.

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>

הממשלה תשקיע אז היא תגבה יותר מיסים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

היא לא יכולה הכול על חשבון המחיר, אתה לא מבין את זה? האוצר הכניס את כולנו, אפילו מחיר החלב. מחיר החלב המפוקח, הכול התערבב, האוצר לא מסכים.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> האוצר לא רוצה לדחוף את היד לכיס, האוצר מרמה את כולם.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> רק אני רוצה לציין כאן.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני לא בא אליך בטענות.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> לא, לא, אין בעיה. מבחינת מחיר החשמל.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה כבר תרגיל שהם עושים, התחילו את זה לפני 10 שנים התרגיל הזה.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> מבחינת מחיר החשמל, בין המדינות הנמוכות ב-OECD.

<< אורח >> אמיר שביט: << אורח >>

הכי נמוכה ב-OECD.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> הכי נמוכה, מתקן אותי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה מה שאני אוהב אצלכם, מה שמתאים לכם ב-OECD אתם מזכירים. מה עם מחיר המע"מ? מע"מ על מוצרי מזון. למה אתם לא משווים? תפסיקו להציג לי את ה-OECD. מתאים לכם – ה-OECD. לא מתאים לכם – אין OECD.

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>

אבל דוד, הוא לא באוצר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עזבו אותי כבר עם הקשקושים האלה.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> הוא צודק, הוא מדבר בכללי עכשיו. מה אתם? בכללי הוא צודק.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אנחנו עושים דיון ברשות החשמל לעניין סל הקניות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, אתם כל הזמן מציגי מה שאתם רוצים. כאשר המע"מ על מוצרי מזון, יש ב-OECD.

<< אורח >> קרן ברק: << אורח >>

אבל הוא לא קשור למזון, הוא רשות החשמל.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> מנכ"ל המשרד, יושב-ראש הרשות ויתר החברים שלימינו, סמי ודורון, הם אחראים על החשמל. זאת אומרת, הם אנשים מאוד רציניים. אולי בעתיד הם ישקלו גם לעבור לתחום המזון.

<< אורח >> אמיר שביט: << אורח >>

אנחנו משווים את עצמנו ורוצים להיות מערכת חשמל מודרנית כמו במדינות המתקדמות ביותר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין בעיה. רק אל תזכירו לי את ה-OECD.

<< אורח >> אמיר שביט: << אורח >>

כאשר אנחנו משווים את המחירים אנחנו משווים למדינות האלה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר, בסדר.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

תשווה להודו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה שאתם רוצים אתם משווים, מה שאתם לא רוצים לא מתאים לכם.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אני רוצה לציין כאן שבזכות המדיניות של השנים האחרונות, ואני רוצה כאן להגיד גם מילה טובה לשר שקדם קדם לי, יובל שטייניץ', שהוביל את מדיניות חיפושי הגז, שלמרות התקפות ארסיות נגדו מהתקשורת לא נרתע והבין שמדובר בדבר חשוב מאוד למדינת ישראל. ואני יכול לומר לכם שאנחנו לא קוסמים. זה שאנחנו במחיר טוב של החשמל, אחת הסיבות המרכזיות זה בזכות זה שזורם לנו גז מהאסדות. כיוון שעל רקע כל השינויים בעולם אנחנו לא נפגענו מהם. אנחנו מקבלים מחיר גז בין 4 ל-5 דולר ליחידת גז, ליחידת כרום, זה נקרא MMBTU. וכאן צריך לומר מילה טובה. לכן לא להתרגש מהתקשורת. אני אומר לכל אחד, תעשו את הדבר הנכון. וזה בהחלט ייאמר לזכותו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז זה היה מחיר גבוה, עכשיו זה מחיר נמוך. אתה זוכר את זה?

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> נכון. אבל הוא מה שנקרא, ואגב, אני גם רוצה לומר כאן, אנחנו מתכננים עם שוך המלחמה לצאת לסבב רישיונות נוסף של גז, חמישי. אני אומר לכם, זה נותן לנו מיליארדי שקלים בהכנסות המדינה. הנושא של הגז הוא חשוב מאוד בזירה המדינית. עצם זה שאנחנו מוכרים גז למצרים וירדן זה חשוב מאוד. אנחנו עומדים להניח קו תשתיות לקפריסין, פועלים לעשות את הדבר הזה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן, זה ברור. אבל זה יש ועדה שקובעת כמה.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> לגבי הנושא של אנרגיה מקיימת. מה שאני רוצה לומר לכם כאן, אנרגיה מקיימת, או נאמר את זה בצורה ברורה, זה הנושא של סולארי. אנחנו למרבה ההפתעה מתכוונים, על אף הפיגור שאנחנו קיבלנו, לעמוד ביעד הממשלתי של 30% מאנרגיה ירוקה ב-2030.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן, הייתה לנו ישיבה עם המנכ"ל שלך.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> נכון, הייתה ישיבה ביום שני כאן ואני יודע שהייתה ישיבה מאוד חשובה וגם המנכ"ל וגם רון אייפר הציגו את הדברים.

יש דבר אחד מאוד מאוד משמעותי שצריך לומר. בעבר האנרגיה המקיימת, אנרגיה ירוקה יש לה יתרון מאוד גדול, שהעולם בעבר היה מוכן לשלם עליה לא מעט כסף, שהיא לא מזהמת והיא ירוקה. קורה עכשיו שבעיקר על גבי מתקנים קרקעיים שמשם עיקר הייצור, אנחנו מגיעים היום לעלות ייצור יותר זולה מגז. כי היום עיקר החשמל אנחנו מייצרים אותו - - -

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ברור.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> לא, חה"כ הרצנו, זה דבר שאנחנו שמחים עליו. אגב, עד לפני כמה שנים היו משלמים מעל 2 שקלים לקילוואט חשמל. המכרז האחרון, אני רק רוצה לתת לכם נתון. ייצור קילוואט מגז עולה באזור 21-22 אגורות. זה בערך המחיר שעולה לנו. במכרז האחרון בדימונה זכתה חברת EDF במחיר של כ-8 אגורות לקילוואט חשמל.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ממה היא מייצרת?

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> מסולארי. אנחנו מדברים עכשיו אנרגיה מקיימת, רוח, סולארי. אבל בואו נתמקד בעיקר במדינת ישראל, זה סולארי. יש לנו קצת מעט מאוד רוח. אם תלכו לאזור רמת הגולן. יש קצת באזור יתיר, יש עוד כמה מקומות. אבל עיקר שאנחנו מדברים עליו זה הנושא סולארי.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אדוני השר, רשות החשמל יכולה לעזור שיהיה עוד הרבה יותר אנרגיה ירוקה על הסולארי ברצפה ופשוט הם מקשים על הנחלות במושבים. הם אומרים לך תוך שנה תוציא היתר לסולארי. מאוד קשה להוציא היתר בנחלות לסולארי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה נכון, אבל רגע.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אנחנו נקיים על זה דיון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אנחנו נקיים על זה דיון, אז לא להתחיל עם זה.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> ואחרי זה הם כבר אומרים לך לא, תבוא עוד פעם לוועדה ותשים עוד ערבות והמחיר כן ישתנה. עוד 5%.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

ושני שעונים.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> ועל השני שעונים. תקשיב, יש לי בנחלה, אז המדינה בנתה לי לול, בנתה לי בית טבק, סתם דוגמה. אצלי במשק שלי יש לי בית טבק ולול. למה אני בנחלה לא יכול לקבל שני שעונים?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תדע לך דבר אחד, מי שמגדל תרנגולות לא יכול לשים שני שעונים. הבנת אותי?

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> חה"כ גואטה, אני אתייחס לזה. אנחנו היום נמצאים במצב שהאנשים מחלחל להם שהשקעה סולארית זו אחת ההשקעות הכלכליות הטובות ביותר. זו השקעה שנותנת תשואה דו ספרתית על פני תקופה של 25 שנה. מה היום החסם שלנו להתקדם מהר? זה רשת ההולכה. רשת ההולכה היא פקוקה. כלומר, היום אנחנו נמצאים במצב שבו כולם בצפון ובדרום רוצים להקים. הבינו שזה טוב להם. אבל הרשת עמוסה.

אנחנו במסגרת תוכנית העבודה שאושרה עוד לפני שאני הגעתי, ב-2028 המערכת תהיה בנויה לכך שאנחנו נהיה ב-30% ייצוא מאנרגיה מתחדשת. לכן הסיבה שהיתרים לא ניתנים או לחילופין שהיתרים אומרים לך אתה תקבל עוד שנה וחצי נובע מהסיבה שפשוט הכבלים נמצאים בבנייה, הם נמצאים בעבודה. לכן אנחנו ב-2028 מבחינת רשת ההולכה יכולים להיות בהיקף של 30% וזה מה שמוביל אותי למסקנה שאנחנו כן נגיע ל-30%.

בנוסף לזה, אנחנו הולכים לקחת חבלי ארץ שהם פחות מיושבים, יותר בפריפריה, ולעשות שם מתקנים מאוד משמעותיים. שבוע שעבר ביקרנו בבקעת הירדן, שם אנחנו הולכים להתקין מתקן אחד על 3,000 דונם, הוא יהיה המתקן הגדול ביותר. הוא ייתן בערך 1.5% מסך התצרוכת של מדינת ישראל וכ-5% מסך היעד שלנו ב-2030. ויש עוד הרבה פרויקטים כאלה.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אין בעיה, אתה צודק.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> לגבי הנושא של השעונים. אנחנו לא פוסלים שעונים, רק אני רוצה לומר, להסביר למי שלא יודע. ככל שהמערכת היא קטנה יותר מבחינת הקילוואט התעריף שאת

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]