פרוטוקול מספר 867, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 29/10/2018

הכנסת העשרים

מושב חמישי

פרוטוקול מס' 867

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ' בחשון התשע"ט (29 באוקטובר 2018), שעה 9:30

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 30), התשע"ז-2017 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אלי אלאלוף – היו"ר

מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

מאיר כהן

דן סידה

נורית קורן

חברי הכנסת:

ענת ברקו

אורן חזן

מאיר כהן

מוזמנים:

ראש היח' לאפיון, משרד הביטחון וצה"ל

–

ליאת גרטמן

ממונה על ועדות רפואיות, משרד הביטחון וצה"ל

–

אורי זנדבק

סגן הרופא הראשי, משרד הביטחון וצה"ל

–

מרדכי לובוצקי

ראש היח לאפיון בקרה וארגון השרפ, משרד הביטחון וצה"ל –

נעה ליפשיץ

מפקח ארצי על שרותי הדרכת עו"ס, משרד הביטחון וצה"ל –

רונית סנדרוביץ

סגן ראש האגף וראש היחידה לתגמולים תשלומי, משרד הביטחון וצה"ל –

פזית ענבל אשל

ראש היחידה לתקציבי מנהל ושיקום, משרד הביטחון וצה"ל –

הדר קרמר

יועצת משפטית אגף שיקום נכים, משרד הביטחון

–

פזית תדהר

ראש אגף שיקום, משרד הביטחון

–

יחזקאל משיטה

רפרנט-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

–

עילם שניר

ע' ראשי בלשכה המשפטית, משרד האוצר

–

רון מר

רפרנט בטחון באג"ת, משרד האוצר

–

גיל אבירם

רפרנט חקלאות באג"ת, משרד האוצר

–

עלי בינג

מרכזת בכירה אגף שיקום, המוסד לביטוח לאומי

–

אסתי כהן אלמוזנינו

ארגון נכי צה"ל

–

מלכיאל פרומקין

חבר, ארגון נכי צה"ל

–

יעקב אטיאס

חבר ועד ארצי, ארגון נכי צה"ל

–

מיכה שוורץ

נכה צה״ל, ארגון נכי צה"ל

–

רחאל אמיר

חבר ועידה ארצי, ארגון נכי צה"ל

–

יעקב ניר

חבר, ארגון נכי צה"ל

–

רפאל אשכנזי

חבר, ארגון נכי צה"ל

–

יערית אשכנזי

ארגון נכי צה"ל, ארגון נכי צה"ל

–

רחאל נאיף

יו"ר מחוז ת"א יפו והמרכז, ארגון נכי צה"ל

–

עידן קלימן

יו"ר מחוז ירושלים, ארגון נכי צה"ל

–

נעים עזר

יו"ר מחוז חיפה והצפון, ארגון נכי צה"ל

–

רפי כהן צמח

יו"ר ארגון נכי צה"ל, ארגוני נכים

–

חיים גימפל בר

יו"ר מחוז השפלה, ארגון נכי צה"ל

–

דני בן אבו

נכת צהל, ארגון נכי צה"ל

–

דפנה אלטרס

מלווה לנכת צהל, ארגון נכי צה"ל

–

אלי אלטרס

חבר, ארגון נכי צה"ל

–

משה אברהמי

אשת חבר, ארגון נכי צה"ל

–

מגי אברהמי -קמחי

חבר, ארגון נכי צה"ל

–

אברהם יולזרי

ארגון נכי צה"ל

–

אלעד גודקר

ארגון נכי צה"ל

–

מוחמד מזאריב

ארגון נכי צה"ל

–

מאיר חלבי

נציגת הארגון לענייני נכים, ארגון נפגעי פעולות איבה –

רות פרמינגר

עצמאים עושים שינוי

–

יצחק שושן

עצמאים עושים שינוי

–

אלי פריאנטי

עצמאים עושים שינוי

–

חיים מזוז

עצמאים עושים שינוי

–

קובי יצחק

עצמאים עושים שינוי

–

אופיר יעקוב

עצמאים עושים שינוי

–

אייל אליהו

עוזרו של משה בר, תנו יד לחירש נכים למען נכים

–

דן מיכאל קדרון

יו״ר, ארגון ה-נכים

–

עמיחי תמיר

רו"ח

–

שקד נתנאל

נכה צה"ל

–

נור אבו גמאע

אשת נכה צה"ל

–

מנאר מזאריב

נכה צה"ל

–

מיכאל דגן

יו"ר פורום הדיור הציבורי

–

דוד קשני שני

מוזמן/ת

–

עמי נחמני

מוזמן/ת

–

אוהד רויסבלט

מוזמן/ת

–

ברק בלום

ייעוץ משפטי:

יעל סלנט

דניאל בלמס

מנהל/ת הוועדה:

ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:

הדס צנוירט

<< נושא >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 30), התשע"ז-2017, מ/1114 << נושא >> << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. היום יום שני, 29 באוקטובר 2018, כ' חשוון התשע"ט. השעה 09:37. אנחנו ממשיכים בהצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום).

לא נפגשנו הרבה זמן. זה חסר – לי ודאי, למרות שעבדנו על זה, כולל עדכונים מכל הצדדים. נמשיך לעשות את זה. הנושא המרכזי הוא מבחן ההכנסה. אני יודע שהצוות של ראם עובד בצורה אינטנסיבית גם עם האוצר וגם עם הארגון וגם עם משרד הביטחון כמובן. גם נפגשתי אתם, כולל אתמול, עם ראם, וקבענו דבר אחד – שבשבוע השלישי של נובמבר נקיים דיון בנושא. באיזה מצב הם יהיו – מאמינים שיתקדמו מספיק כדי לבוא עם הצעה קונקרטית. בכל מקרה, במקביל, נקדם את שאר הנקודות שטרם טופלו כדי לנסות להגיע בסוף לשילוב של כל המערכת, ולהוציא את החוק בקדנציה הזו בהקדם האפשרי, כי כל העבודה האדירה שנעשתה על-ידי כולנו פה, חבל שתרד לטמיון, ותחכה קדנציה נוספת. לכן נעבוד על הנקודות שאו טופלו חלקית או לא נסגרו, וכל נושא של מבחן הכנסה - נעביר אותו לעוד שלושה שבועות. בסדר? ברשותכם, נמשיך.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

דבר ראשון, אני מקווה שמבחן ההכנסה - שיתחיל לעבור גם אלינו כדי שנוכל לפרסם את זה פה לחברים מספיק זמן מראש, ושהחברים יוכלו להיערך, שהרי מדובר בשינוי מאוד-מאוד משמעותי, שכולנו נראה אותו בפעם הראשונה פה בוועדה. לכן הדבר מצריך כמובן היערכות של כולנו מבעוד מועד, בפרט אם הדיון עוד שלושה שבועות – הזמן מאוד-מאוד דוחק.

קיבלנו פנייה, שביקש ממני יו"ר הוועדה להציג אותה אתמול בערב מארגון נכי צה"ל בנוגע לעיכוב בעדכון התגמולים. כולנו מכירים את הטכניקה שבה משרד הביטחון מגיע לוועדה עם הצווים והתקנות. בעצם כותב לנו פה ארגון נכי צה"ל, שיש עיכוב מאוד משמעותי בעדכון התגמולים, ומישהו מהארגון רוצה להתייחס, או נעבור ישר למשרד הביטחון? מדוע התגמולים לא מתעדכנים כסדרם, ולא מובאים צווים ותקנות לוועדה במועד? אנחנו באיחור די משמעותי, לפי מה שכתוב פה בפנייה.

<< אורח >> דני בן אבו: << אורח >>

מדצמבר 2017. אני דני בן אבו, ארגון נכי צה"ל, יושב-ראש מחוז השפלה. לפי מה שאני מבין, זה יושב באוצר מ-2017, וכבר שני עדכונים לא מעודכנים. אנחנו עוד מעט נכנסים לאוקטובר – זה יהיה העדכון השלישי. קשה להאמין שמישהו מעכב את השכר של מישהו משך כל כך הרבה זמן.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

פזית תדהר, משרד הביטחון. המנגנון הקיים כיום למנגנון התגמולים, כפי שגם עלה בדיונים קודמים בוועדה, הוא לא טוב. אני אומרת את זה בצורה הכי ישירה שיש.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אבל כרגע הם זכאים לתשלום.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

זה מנגנון מאוד ארוך ומסורבל. הוא גם כרוך בהמתנה למדד שמתפרסם באיחור של כחצי שנה.

אכן יש כרגע שני עדכונים על הפרק – האחד לפי מדד אוקטובר 2017, והשני לפי מדד אפריל 2018. לפי החוק, הצווים האלה, לפני שמביאים אותם לוועדה, אנו מחויבים בהליך התייעצות עם שר האוצר. הצווים המעודכנים הועברו למשרד האוצר. יש דין ודברים כנראה בין אנשי התקציבים. ברגע שיתקבל אישור שר האוצר, נניח אותם על שולחן הוועדה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

לאוצר יש מה לומר חוץ מלהתלבט אתנו?

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

העדכון של אוקטובר 17' כבר אושר על-ידינו. העדכון הנוסף – אנחנו מחכים לעוד נתונים, אבל הוועדה צודקת. ביחד, כי הממשלה צריכה לזרז את התהליך – ננסה לעשות את זה בהקדם האפשרי.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

מדוע האישור הראשון לא בא לפה?

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

כי הצווים באים יחד, אדוני.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

צריך להביא שניים-שניים? אם משהו אושר, שיבוא לפה.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

בכל מקרה נצטרך להביא שני סטים של צווים, כי חלק אחד זה הוראת שעה לחצי שנה, והחלק השני הוא הוראה קבוצה. לכן חשבנו שכדאי להביא את שניהם יחד.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אין בעיה. אם זה יונח היום על שולחננו, נעביר את זה ביום רביעי.

<< דובר_המשך >> פזית תדהר: << דובר_המשך >>

אין לי אישור רשמי של שר האוצר.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

יש אישור אחד מוכן?

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

נבדוק איפה הדברים עומדים, ונעדכן את הוועדה. פשוט לא עודכנו מראש שזה אחד הנושאים על סדר-היום היום.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

קיבלנו אתמול בערב.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

אני לא מאשים חלילה את הוועדה. נבדוק היכן הדברים עומדים, ונזרז את התהליכים.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אנחנו יכולים לקבל את זה עד סוף הישיבה היום? בכל מקרה אני רוצה לדעת את הבעיה עד סוף הישיבה היום. תודה. נמשיך. בבקשה.

<< אורח >> חיים בר: << אורח >>

חיים בר, יושב-ראש ארגון נכי צה"ל. הנושא של הצמדת התגמולים – דיברנו על זה מההתחלה, והסברנו שהתהליך – ואם זה יהיה צמוד למדד זה או אחר – זה לא משנה. חשוב, שלא תהיה הבירוקרטיה הארוכה שיש. היא צריכה להסתיים. זה מה שהיה צריך לקבל החלטה - איך מסיימים את הבירוקרטיה הזו של אוצר ואחרים.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

חשוב לי להשיב לדברים, גם למכתב הזה פה.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

רק למה שהעלה יושב-ראש הארגון חיים בר. החקיקה הזאת משנה כמובן את המצב. לא יעלה על הדעת שהעדכון הוא בצווים. העדכון מכאן ולהבא יהיה אוטומטי. לעניין שאלת המדד, אני חושבת שאם מדובר במדד שמתעדכן, כפי שפזית אמרה כעת, חצי שנה באיחור, אני חושבת שהוועדה צריכה לעשות חושבים טוב-טוב, אם זה מדד שכדאי להצמיד אליו, ששווה להישאר אתו, או שכדאי לעבור למדד שלא מתעדכן בכזה איחור משמעותי, כפי שציינה פזית.

<< אורח >> חיים בר: << אורח >>

היו דיונים על זה, והיתה אפשרות להשאיר את זה במצב הקיים ואפשרות להצמיד את זה למדד הרגיל. הוסכם שהסיכון הוא באותו סיכון - רק הדבר שמפריע ומטריד זה משך הזמן שזה עובר עד שזה מגיע מהעדכון לוועדה. אני לא הולך להתמודד עם האוצר.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

זה יתוקן בהצעת החוק. העדכון יהיה אוטומטי.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

אני רוצה להתייחס לעוד נושא. קודם כל, אני מאוד מודה לך שהעלית את הנושא הזה, אבל בשולי הדברים או לא כל כך בשולי הדברים זה הנושא של סיוע משפטי לנכי צה"ל, כפי שקיבלו נפגעי פעולות איבה. יש החלטת ממשלה לגבי סיוע משפטי לנפגעי פעולות איבה, מבורכת וטובה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

זה לא הנושא. אני לא פותח עכשיו.

<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לעדכן את הפורום שפניתי בבקשה לשרת המשפטים, שגם את אותו מודל שיש לאלמנות צה"ל ולמשפחות נפגעי פעולות איבה, נאמץ גם לנכי צה"ל כדי שגם הם יוכלו לקבל סיוע משפטי. זה גם מתבקש.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

נתייחס לזה כשנעלה את זה. בבקשה.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

רציתי למען הסדר הטוב והפרוטוקול – מכתב שהגיע אליי רק עכשיו בתחילת הדיון, אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם לגבי האמור בסעיף 12, כאילו מדובר בהתרסה של משרד הביטחון, שעושים דווקא לנכים. לא היה ולא יהיה, וחבל שהדברים בכלל מגיעים ללשון כזו.

אני רוצה להזכיר שבמסמך ההבנות של משרד הביטחון מול ארגון נכי צה"ל לגבי הצעת החוק הזו, כן סוכם שהתגמולים יוצמדו למדד המחירים לצרכן. במסגרת הדיונים בוועדה עלו תהיות בנושא, והוחלט לחזור למדד הקודם. ודאי שאין פה שום התרסה של משרד הביטחון.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אם זה להצמדה הקודמת, לשיטה הקודמת, למה יש בירוקרטיה נוספת שמעכבת את זה?

<< דובר_המשך >> פזית תדהר: << דובר_המשך >>

משום שהחוק עדיין לא אושר. אחרי שהחוק יאושר, לא יצטרכו בירוקרטיה.

<< אורח >> דני בן אבו: << אורח >>

ברשותך, אדוני היושב-ראש, כבר נאמר על-ידי אגף השיקום שזה עבר לאוצר וזה חונה אצלם. זה אצלם כבר עשרה חודשים אם לא שנה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

האוצר לא ידעו. יש כאלה שלא פותחים את תיבת הדואר שלהם, כמוני.

זה מאוד לא נעים, הסיפור הזה. מגיעה אוטומטית ההצמדה הזו. גם אם מתעדכנת כל כמה חודשים, אין שום סיבה שנוסיף על זה בירוקרטיה מיותרת. עוד הערה? אז ברשותכם, נתחיל.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

נתחיל עם סימן ב' – זכאות נוספת לדיור. יש כאן במהלך הדרך הסתייגויות של מספר חברי כנסת. אני רואה שרק חברת הכנסת ברקו הגיעה, אז אציג את אלה של אלו שלא הגיעו.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

לא חייבים. התקנון לא מחייב להתייחס לכל הערה שמישהו שלח ולא בא להציג אותה. נכבד את ענת - היא גם שולחת וגם באה. בבקשה.

<< דובר_המשך >> יעל סלנט: << דובר_המשך >>

אז מבחינת סדר הדברים, עברנו על הנוסח, הקראנו אותו. כל הדברים הוצגו לפרוטוקול, ואני אשתדל לעמוד על השינויים שעשינו בנוסח בעקבות דברים שהיו פה בוועדה, בעקבות דברים שהיו עליהם מחשבות נוספות. נשתדל לעמוד בעיקר על השינויים כדי לייעל את הדיון.

אנחנו בסעיף 9ב בעמוד הראשון. אני מפנה אתכם ישירות להגדרות של מחוסר דיור, למרות שלפני כן יש שתי הסתייגויות שלך, חברת הכנסת ברקו. תכף נציג אותן. בהגדרה מחוסר דיור יו"ר הוועדה ביקש שמחוסר דיור יהיה מי שלא היתה בבעלותו דירה בעשר השנים שקדמו להגשת הבקשה. כלומר מחוסר דיור יוגדר כך: נכה הזכאי לסיוע בדיור ממשרד הבינוי והשיכון לפי כללים שקבע שר הבינוי והשיכון, שאין ולא היתה בבעלותו דירה – זה מה שהיה במקור, ולבקשת יושב-ראש הוועדה הוספנו, שזה בעשר השנים שקדמו להגשת הבקשה לסיוע.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> משה אברהמי: << אורח >>

משה אברהמי, ארגון נכי צה"ל.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

יש לך תפקיד בנכי צה"ל, או אתה פשוט נכה צה"ל?

<< אורח >> משה אברהמי: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אז אתה לא ארגון נכי צה"ל. נתחיל להבהיר את הדברים פה בדיון, כי כל אחד מדבר בשם כולם. אז אתה מדבר בשם עצמך. בבקשה.

<< דובר_המשך >> משה אברהמי: << דובר_המשך >>

אני רוצה הסבר – מדוע עשר שנים? מדוע זה הוסף? מי שהוסיף את זה, שיסביר מה עומד מאחורי הדבר הזה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

כדי לאפשר מגבלה לטובה. היא לטובה. אחרת יגידו: לפני עשרים שנה היה בעל דירה, אז לא ניתן לו. זו הצעה שלי. אתם רוצים למחוק אותה – נמחק. אני לא מעורב בשום דבר שעושה רע למישהו. אני חושב שזה עושה טוב. עד עכשיו משרד השיכון קבע שמי שהיה בעל דירה מ-73' – תקשיבו טוב – לא רשאי לשום עזרה מהמדינה.

<< אורח >> דני בן אבו: << אורח >>

גם אם לפני שנפצע.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

כן. לכן פה המלצתי המלצה שהשגנו בדוח העוני המבדיל בין המצבים השונים. אנחנו הצלחנו להשיג – רצינו חמש שנים. לא הצלחנו. המשא ומתן נגמר בעשר שנים. לכן אני אומר - אם זה טוב לאוכלוסייה אחרת, זה גם טוב לכם. לכן הגבלתי עד עשר שנים. לדעתי זה טובה. אתם רוצים אחרת – שהארגון ידבר.

<< דובר_המשך >> דני בן אבו: << דובר_המשך >>

היא מצוינת.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> שקד נתנאל: << אורח >>

נתי שקד. אני מפורום עזר כנגדו. ראשית, אני חושב שזה דבר מבורך, מה שהוועדה עשתה. כן הייתי רוצה להוסיף הערה שנוגעת דווקא לא לי אלא לאנשים אחרים שאני שומע. יש חבר'ה שנפצעו במבצעים האחרונים בצה"ל, והיו צריכים למכור את הדירה שלהם כדי לממן את ההפסדים שלהם, כי תהליך ההכרה בפוסט טראומה לוקח יותר זמן לבינתיים. הנפילה היא ממש בבת אחת. לכן אני חושב, שדווקא היה כדאי להכניס פה בסעיף שיהיה פה גם מנגנון שיבחן מקרים של פעולות מלחמה שקורות, ואיך אפשר לעזור לאותן משפחות לא להתפרק.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

יש ועדת חריגים. יש כל מיני מנגנונים. אני לא חושב שעל כל דבר שנציע, לחפש חריג. זו ההצעה שלנו. או לקבל או לדחות. לא הולך על ויכוח. לדעתי, כבעל ניסיון ואחרי מלחמה – לא תחשבו שהשגנו את זה כך. זה מלחמה. זה תקציב נוסף אפשרי נדרש.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

וזה יותר טוב ממה שהיה. מה יש להתווכח על זה?

<< אורח >> שקד נתנאל: << אורח >>

מישהו הולך לוועדה של משרד השיכון – סתם, למשל - יכול לקבל בכל מקרה אישור – יש ועדות חריגים.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

כרגע הפרטנר הוא משרד הביטחון. בבקשה.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

אדוני יושב-ראש הוועדה, בוקר טוב. עידן, מחוז תל אביב. קודם כל, ההערה לגבי עשר שנים – תודה רבה שהכנסת את זה. זו הערה מצוינת. חשבתי, למה לא חמש, אבל הסברת את התשובה - כי מחוסר דיור הוא מחוסר דיור, וכמה שיותר מהר לסדר לו, עדיף. אבל אם זו המגבלה, אנחנו מקבלים אותה בברכה.

קפצתם בסעיף – שלחתי הערות. אני מבין שאנחנו לא פותחים את הדיון מחדש, אבל יש פה התחלה בסעיף ההתחלתי, שרשום: לרבות חכירה לדורות והזכות להירשם כבעלים.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

יש הסתייגויות שלי, ותכף אנחנו עוברים אליהן. זה מה שהוסבר לי מהיועצת המשפטית.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

תתייחסו לסעיף. אחרי שנגמור את ההתייחסויות להערות שקיבלנו.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

שאלה טכנית - איך אני מתייחס להערות של התחילה של 9ב(א) – אחד זה לגבי החכירה לדורות, שזה הרעת מצב, והשני לגבי ה-400,000 שקלים, שמוביל פה להחמרת מצב קיים על חלק זניח בדירה שהופך אדם לא לבעל זכות לקבל סיוע בדיור כאשר יש לו חלק זניח מאוד באיזו ירושה או דירה?

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

זו החלטת הוועדה. מה שחברי הוועדה יחליטו.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

כי הערנו על זה, ולא היה דיון על זה.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

עידן מעיר פה שתי הערות שלמיטב זיכרוני, כן דנו בהן בדיון המקורי. אתמול חזרתי לפרוטוקולים, אבל אם זיכרוני בוגד בי, אני מתנצלת. עלו פה שתי הערות במהלך הדיון – ראשית, שבהגדרה בעלות כתבנו: בעלות מלאה או בעלות חלקית לרבות חכירה לדורות או הזכות להירשם כבעלים או כחוכר לדורות.

ראשית, התוספת לרבות חכירה לדורות או הזכות להירשם כבעלים או כחוכר לדורות, יש פה טענה שזה מרע את המצב, אבל לפי זיכרוני, כפי שהסביר ערן יוסף – שלא נמצא פה; פזית תוכל להציג את העמדה - הזכות הזו – לא תמיד אפשר להירשם כבעלים על דירה. לפעמים זה כי הדירה פשוט לא רשומה בטאבו. לכן זה חכירה לדורות, ל-80 או ל-100 שנה, וזה שקול לבעלות. לכן, אחרי שישבנו על הנוסח, והוועדה החליטה להכניס את התוספת הזו.

אם חברי הוועדה סבורים כעת אחרת, כמובן אפשר לגרוע את זה מהנוסח. אני גם לא יודעת מה עמדת משרד הביטחון.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

זו הרעה כי זה לא היה בהוראה, אפרופו צילום מצב. זה בהכרח מצמצם.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

חברי הוועדה יחליטו.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אני לא מחפש לעשות מצב רע יותר ממה שהיה. אבדוק את זה ברשותכם.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

אדוני, זו גם ההסתייגות שלי.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אוקיי. לא נעשה מהלך שגורם להרעת מצב. אז לא נצביע על 9ב. יש עוד הסתייגויות?

<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. גם בעלות חלקית בדירה, בסוף ההגדרה, ניתנת למימוש. זו ההסתייגות שלי. מדובר בהרחבת ההגדרה – בעלות על דירה לעומת הנוסח המקובל היום – באופן המצמצם את הזכאות לסיוע בדיור, ולכן יש להשמיט את ההרחבה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

נקשור את זה לאותה הערה שאמרתי לפני כן. עוד הערה יש לך, ענת?

<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי עוד הסתייגויות. לסעיף הזה רק שני הדברים האלה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> מאיר חלבי: << דובר >>

מאיר חלבי, נכי צה"ל, מדבר בשם עצמי. לגבי הסעיף הזה, מה קורה כשיש למשל, שבעה אחים, 11 עורכי דין מטפלים בירושה, ולאדם יש 25% לנכה?

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

אמרנו שניתנת למימוש. אם יש ירושה, ואז רואים בזה בעלות על דירה, זה לא בסדר, כי יכול להיות שהיא לא ניתנת למימוש כי רבים שלושים שנה. לכן הכנסנו את ההסתייגות הזו. היושב-ראש אמר שהוא יתייחס לזה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אתייחס. אעשה שיעורי בית ואחזור. בבקשה.

<< אורח >> אייל אליהו: << אורח >>

אייל אליהו. אני גר בדירת נר של משרד הביטחון – קרוב ל-20 ומשהו שנה. למה אני לא רשאי לקנות אותה? למה לא מגיע לי שיהיה לי גם בית? לא היה לי בית לפני זה, לא היה לי שום דבר. מגיע לי שיהיה לי בית.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אתה נושא לכל שיחה. אתה לא שוכח את זה, ואתה כל הזמן מעלה אותו דבר. יש אבסורד במצב שלך היום בדיור שלך. בזכות הדיור שלך אפשר לפתור בעיה לעוד כמה אנשים. אז אם אתה רוצה להישאר איפה שאתה נמצא - אדוני, הדירה הזו היא לא למכירה.

<< אורח >> אייל אליהו: << אורח >>

זה איום?

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אני מפרש. יש בזה היגיון. המקרה שלך ידוע – דאגת מספיק כדי שנישן אתך. מספיק. אנחנו יודעים שיש דירות שניתנו, שהן בעלות אדירה. אתה הסברת לנו, שאין שום סיבה היום, לתת אותה במקום לפתור בעיות של חמישה נכים נוספים. למה לא לעשות את זה?

<< דובר_המשך >> אייל אליהו: << דובר_המשך >>

לא מגיע לי דיור?

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

מגיע לך. במסגרת הפתרון הזה של פינוי הדירה שלך יגיע לך, ואני מבטיח לך שיגיע לך, אבל לא תהיה שכן של מי שאתה שכן היום. אתה יודע את זה. אני מעדיף להגיד לך את זה בהיגיון של אדם פשוט כמוני. תאמין לי - תקבל דירה אחרת, ברמה אחרת, בתור מתאימה לך, ולא במצב שכביכול בעתיד יסתדר. לא יסתדר. חבל. אני אומר לך. לא נשכח שכל אחד מאתנו קצת ערב לאחרים. נמשיך. בבקשה.

<< אורח >> חיים בר: << אורח >>

אני רוצה להתייחס להגדרה של מחוסר דיור, וארגון נכי צה"ל מקבל את ההגדרה כפי שהגיעה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

תודה.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

בסעיף 9ג אני מפנה אתכם לסעיף קטן (ג3) בעמ' 3. אני רק מסבה את תשומת לבכם, שבעקבות התיקון על פגועי הראש הקשים הוספנו הזכאות של המשותקים בארבע גפיים גם נכי פגיעת ראש קשה. דיברנו בדיון הקודם, שהנכים שמוגדרים כנכים עם פגיעת ראש קשה, והצגנו על אילו נכים מדובר בדיון הקודם - אני מפנה את תשומת לב הוועדה שהוכנסו פה לתוך הסעיף יחד עם המשותקים בארבע גפיים. היתה פה באותה פסקה בקשה של משרד הביטחון – רוצים? בבקשה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

איזה שיפור מצב מדהים. מגיע לכם מחמאות על זה.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

זה שיקוף מצב קיים - אנחנו לא משנים את המצב הקיים. זה משהו שעלה במסגרת הנוסח, ורצינו שתהיה אחידות גם ביחס ליתר הפרקים, אז אנחנו מבקשים לשנות את הנוסח. זה גם בסעיף הזה וגם בסעיפים נוספים בהמשך. לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת בשל שיתוק בשתי גפיים תחתונות, שיתוק בארבע גפיים או קטיעת שתי גפיים תחתונות.

כפי שאמרתי, זה גם יביא להאחדה בנוסח ביתר הפרקים, וזה נוסח שהוא יותר מדויק.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

תוכלי להסביר את ההבדל בין הנוסח הישן לזה?

<< דובר_המשך >> פזית תדהר: << דובר_המשך >>

אקריא את סעיף 3, שהוא דוגמה לזה. בנוסח כרגע כתוב: לנכה עם פגיעת ראש קשה או לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת המרותק לכיסא גלגלים שהוא משותק בשתי גפיים תחתונות, משותק בארבע גפיים או קטוע שתי גפיים תחתונות.

הנוסח המדויק יותר הוא לומר: נכה בעל דרגת נכות מיוחדת בשל שיתוק – לא נכה שהוא, אלא נכה שהנכות שלו היא בשל השיתוק.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

בבקשה, עידן.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

אני מברך על התוספת. אני רק מבקש לשנות את המילה מרותק למוגבל לכיסא גלגלים. זה הבדל חשוב. אני נתקל בו בעבודה היום-יומית. המילה מרותק לכיסא גלגלים הופכת את זה, שהוא צריך להיות גם פגוע וראש וגם משותק.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

זה מהותי?

<< דובר_המשך >> עידן קלימן: << דובר_המשך >>

מאוד. אסביר למה. מרותק לכיסא גלגלים, למשל, מקבל תו נכה כחול. מוגבל לכיסא גלגלים מקבל תו משולש. ההבדל בין מרותק – זה אומר שיש לו גם פגיעת עמוד שדרה, בנוסף לחבלה המוחית. אני לא סתם אומר את זה. מצדי שיהיה רשום: מוגבל לכיסא גלגלים מאשר מרותק לכיסא גלגלים.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

יש לכם התנגדות להצעת הנוסח?

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אם ההבדל הוא מהותי. אחרת עניני נסחות אנו עושים במחלוקת הנוסח אצלנו.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

זה לא הבדל מהותי. מכניס את פגועי הראש, את כולם תחת הדבר הזה, ולא רק מי שהוא גם פגוע ראש וגם משותק. הוא מוגבל לכיסא גלגלים. הוא לא מרותק לכיסא גלגלים. זה הבדל שמיים וארץ.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

הכוונה היא למי שמתנייד באמצעות כיסא גלגלים. אני לא יכולה להתחייב פה על המילה, כי אנחנו מנסחים ביחידת הנוסח אצלנו, וכפופים לאיך שהם יגידו לנסח. אם יש פה שינוי מהותי, אפשר לדבר עליו.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

ההבחנה הזו מופיעה בעוד מקומות בחוק?

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

זו הבחנה שמשרד הביטחון עושה.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

אז זה מהותי.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

תקנו אותי אם אני טועה – הרעיון היה להכניס אנשים שהם פגועי ראש 100 פלוס. כדי שהם יוכלו להיכנס, צריך לבטל את המילה מרותק. אני אומר: אל תבטלו – תכתבו: מוגבל.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

אני חושבת שאני מבינה את הבעיה. זה שתי קבוצות שונות. זה נכה או עם פגיעת ראש קשה או נכה מרותק. לכן אני לא רואה שיש בעיה. יש פגועי הראש הקשים, שהגדרנו אותם בפרק ההגדרות.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

מה ההגדרה שלך? פגיעת ראש קשה זו לא הגדרה - זה כותרת.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

זה הגדרה שהקראנו אותה בדיון הקודם.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

הגדרנו את פגועי הראש הקשים – אזכיר. לבקשת הוועדה נעשתה עבודה מאוד גדולה באגף בשיקום תוך כדי הדיונים לגבי כל פגועי הראש ה-100 פלוס. לגביהם עשינו הגדרה: פגיעת ראש קשה שהם 100 פלוס ובתוך שלוש קבוצות: אלה שהם פגועי ראש, שכתוצאה מכך גם משותקים בארבע גפים, פגועי הראש שהם במצב של צמח, והשלישי- -

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

בבקשה, חזי, ואז נחזור להקראת הסעיף.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

חתכתם שוב בפגועי ראש. לא סתם אמרתי את זה.

<< אורח >> חזי משיטה: << אורח >>

כל התיקונים בסעיפים האלה יבואו גם אחר כך. התיקון, שגם הצגנו באחת הישיבות הקודמות, זה שאנחנו רוצים לעשות תיקון לטובת פגועי ראש קשים, שהם בעצם לא היו בהטבות שקיבלו משותקים וקוודרופלגים, והלכה למעשה הם או משותקים או קוודרופלגים או הרבה יותר גרוע מזה. זה אותם פגועי ראש שעונים על הקריטריונים הבאים: או הם צמחים, או פגיעת הראש שלהם היא 100%, והשיתוק הנובע מפגיעת הראש הוא 100%, או הם משותקים בארבע גפיים או שתי גפיים תחתונות. אנחנו רוצים לתת להם את המענה גם ברכב וגם בדיור בעיקר - אלה שני סעיפים מרכזיים, כמו שמקבלים משותקים או קוודרופלגים. הם מקבלים את הסקאלה הגבוהה של ההטבות.

בפגועי הראש האלה ישבו רופאים. הצגנו את העבודה. יש 23 נכים כאלה, שייכנסו לקטגוריה הזו. אני חושב שזה תיקון עולם, ומחייב מבחינתנו. ערכי ומוסרי נכון לעשותו.

האמירה לגבי מרותק לכיסא גלגלים צריכה להישאר כפי שהיא, כי מדברים על משותקים שמרותקים לכיסא גלגלים. מי שמוגבל לכיסא גלגלים יכול להיות גם עם שבר ברגל ויישב על כיסא גלגלים. זו לא הכוונה. זו הרחבה שאין לשים אותה, גם שלא אי פעם יתרגמו אותה אחרת. הכוונה למי שמרותק עקב השיתוק שלו לכיסא גלגלים, כפי שמופיע פה.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

הוא כרגע חתך 70 פגועי ראש 100 פלוס מתוך הרשימה הזו.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אבל זה דיון שהיינו בו כבר.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

העבודה הזאת נעשתה לגבי רכבי מדינה. היא לא נעשתה במקום כולל לכל ההוראה הזאת. לקחתם את העבודה על הרכבים, החלתם אותה על כל ההוראה הזאת, ועכשיו הפליתם לרעה 70 פגועי ראש 100 פלוס. זה לא נכים קלים. זה בדיוק מה שהטריד אותי.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

נראה לי שיש פה קצת בלבול. משרד הביטחון הסביר גם בדיון הקודם כשהקראנו את ההגדרה נכה עם פגיעת ראש קשה, שרצה אתנו לאורך כל הצעת החוק. זה הוגדר בפרק ההגדרות, ועכשיו זה רץ אתנו לאורך כל הצעת החוק. הדיון שניהלנו בישיבה הקודמת, אם איני טועה, כשהצבענו על הסעיף הזה, זה דיון שכעת אנחנו חוזרים אליו דרך ההטבות עצמן, אבל לא ניכנס אליו בכל הטבה והטבה. למען הסדר הטוב מאוד חשוב לי להקריא מהנוסח, מהו נכה עם פגיעת ראש קשה – נכה עם פגיעת ראש קשה – כל אחד מאלה. זה נוסח שהונח בפניכם בפעם הקודמת – הוא כרגע לא מונח. נכה בעל דרגת נכות מיוחדת בשל פגיעת ראש, שגרמה לו לשיתוק בארבע גפיים.

2. נכה שהוא בעל דרגת נכות מיוחדת בשל פגיעת ראש שגרמה לו לשיתוק בחצי גוף אנכי, וכן בעל דרגת נכות מיוחדת בשל פגיעת ראש, שגרמה לו להפרעה חמורה במערכת הקוגניטיבית או ביכולת התקשורת עם הזולת.

3. נכה בעל דרגת נכות מיוחדת בשל פגיעת ראש, הנמצא במצב של חוסר הכרה מוחלט ומתמשך – מצב אגדטיבי.

אני רוצה להסביר לפרוטוקול מה שהסברתי אז, ואני מסבירה עכשיו שוב. זה לא כל מי שהוא 100% בשל פגיעת ראש. במה הדברים אמורים – על כך משרד הביטחון הרים את הכפפה, כפי שהוועדה ביקשה, ועשה עבודה מקצועית. הסבר חזי בצורה מפורטת גם בדיונים הקודמים וגם עכשיו, שמדובר פה בעבודה מקצועית של אנשי מקצוע, של רופאים שישבו, גם בשיתוף עם הביטוח הלאומי. הם עשו את העבודה המקצועית שלהם, וזו ההמלצה שהניחו בפני הוועדה. כמובן שחברי ועדת העבודה והרווחה, חברי הכנסת, היו יכולים להחליט אחרת, אבל זו ההחלטה שהתקבלה כבר בדיון הקודם, וההחלטה הזו בנוגע להדגרה תרוץ אתנו לאורך כל החוק. אין טעם לפתוח אותה בכל סעיף וסעיף.

אם יש פה מחשבה אחרת לחברי הכנסת- -

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אני רק רוצה להבין למה הוא אומר שבזה הרגע 70- -

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

כי זה לא כל פגועי הראש.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

למה אתה חושב שההגדרה מוציאה מהטיפול קבוצה שלמה של 70?

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

יש 120 פגועי ראש, פגועי ראש – 100 פלוס. זו ההגדרה שלהם. אנחנו ביקשנו – העניין נולד מבקשתנו, שבגלל שהאנשים האלה הם אנשים שהכי לא יכולים לתקשר עם הציבור, ביקשנו שיהיה להם רכב מדינה. הם הופלו משך שנים רבות, כשלאף אחד לא היה הסבר, למה הם מופלים לרעה; למה נכה משותק מקבל, והם לא. הלך משרד הביטחון, עשה עבודה – אגב, אני באופן רשמי לפרוטוקול, חולק על העבודה הזאת מלמעלה עד למטה, והיו גם הוכחות קשות פה בדיונים, אבל חברי הכנסת קיבלו את זה, וזכותכם.

העבודה הזו גרמה לזה – משרד הביטחון חילק את זה לשלוש קבוצות, ואז הוא הביא את הקבוצה העליונה ביותר, 23 נכים מתוך ה-120, שהם גם חבלה מוחית 100 פלוס וגם פגיעה נוירולוגית שמשותקים בארבע גפיים, כלומר הם פעמיים 100 פלוס, בעוד שאני עבדך הנאמן, יושב פה, אני 100 פלוס אחד, הם צריכים להיות שני 100 פלוס. האם זה מקובל עליי באופן אישי כעידן, כנציג ארגון? ממש לא. אבל זכות הוועדה לקבל את זה. זו היתה עבודה שהציגו בזמנו על רכבי מדינה, וכיוון שדובר על הרבה מאוד כסף, הוועדה החליטה מה שהחליטה. אבל עכשיו החילו את זה על דברים אחרים.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

במה ה-70 האלה מופלים?

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

הם נכים 100 פלוס. כשאתה פותח את הפרוטוקול, כתוב להם: 100% נכות מיוחדת. ועם זאת ואף על פי כן, הם לא מקבלים את הזכויות שמקבלים קבוצות אחרות של 100 פלוסים, כל הקבוצות.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

מה הדבר הבולט בזכויות האלה?

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

רכב מדינה, סיוע בדיור לא באותו היקף, ציוד מסוים שמקבלים לדיור – הרבה מאוד דברים. זה מדהים, כי הם צריכים להיות 100 פלוס פעמיים, בעוד שכל הקבוצות הן 100 פלוס פעם אחת.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

זה מזעזע. אי-אפשר להסכים לזה. 100 פלוס, ואלה מספרים קטנים; זה לא מספר גדול.

<< אורח >> חזי משיטה: << אורח >>

חברת הכנסת ענת ברקו, לפני שאת מזועזעת, אני חושב שכדאי להכיר את הפרטים. אני אומר שמשותקים קוודרופלגים, פרפלגיים - יש להם בעיית ניידות. הם מקבלים את ההטבות הכי גבוהות שיש מבין ה-100 פלוס, כלומר כל מי שהוא 100 פלוס והוא לא משותק ולא קוודרופלג, לא פרפלג, מקבל פחות מהם. זה היום. יש לנו 600, ורק אלה שמשותקים מקבלים יותר. למה – כי יש להם בעיות ניידות באמת. הוא מרותק לכיסא גלגלים. הקוודרופלג גם גופו העליון לא עובד. לכן הן מקבלים הכי הרבה.

אלה ששמנו כאן מבין פגועי הראש הם מקבילים אליהם במגבלה של הניידות. אולי אפילו גרוע מהם. יש אמנם מעל 100 נכים שהם פגועי ראש, אבל הם לא באותו מצב. ממש לא. אני יכול להראות לכם. נכים שהם 100 פלוס פגועי ראש, הם לא היו רוצים להיות משותקים או מקבילים או בקטגוריה של משותקים. יש 100 פלוס ראש שהם הולכים ולומדים ועושים תארים ומשתקמים. ואני חושב שלקחנו את אלה שמשותקים או מקבילים אליהם, ושדרגנו אותם. אנחנו עושים איזשהו צדק, שלא נעשה מזמן. לומר שכולם צריכים להיכנס- -

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

כולם זה כל ה-600?

<< אורח >> חזי משיטה: << אורח >>

לא, 100 פגועי ראש. יש כאלה שהם 100 פלוס – כ-608 כאלה.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

אבל תהיה להם אופציה לערער, לומר: אמנם אנחנו לא עומדים על הקריטריון הכל כך ברור בחוק, אבל זו פגיעה כה קשה שאנחנו כן זקוקים לניידות הזאת? האם יש אופציה כזו?

<< אורח >> חזי משיטה: << אורח >>

75% מה-100 פלוסים לא נמצאים בקטגוריה של המשותקים קוודרופלגים ופרפלגיים. אז בעצם מה שהוא אומר זה חוץ מהקוודרופלגים והפרפלגיים, כל ה-100 פלוס האחרים מופלים לרעה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

בבקשה, נציג האוצר.

<< אורח >> רוני מר: << אורח >>

רוני מר, הלשכה המשפטית, משרד האוצר. הערה כללית לגבי העניין – לא לגבי הסוגיה הספציפית הזאת – אעיר אחרי זה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> דני בן אבו: << אורח >>

הדיון הזה נעשה מספר פעמים - גם כאן וגם במסגרת אגף השיקום. אל"ף, נביא דברים על דיוקם – ברכה שהדבר הזה נכנס, שלא היה מעולם. פגועי הראש היו מחוץ למעגל. שני הדברים האלה תוקנו.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

עכשיו, בהחלטת ועדה זו.

<< דובר_המשך >> דני בן אבו: << דובר_המשך >>

כן. התיקון הזה נעשה היום בוועדה הזאת בתזכיר הזה לגבי רכב מדינה בדיוק.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

ועוד הטבות.

<< אורח >> דני בן אבו: << אורח >>

מה אני אומר - אני לא מעט מדבר עם חזי בנושא הזה מתוך הבנה ומתוך הערכה הדדית. אני אומר לו – ב-100 אחרים שלא נכללים יש פגיעות קוגניטיביות – אדם משותק על כיסא גלגלים יכול להיות גם חבר כנסת וגם שר וגם ראש ממשלה, וגם היה גם בארצות הברית. אותו אחד עם 100 פלוס לא יכול לעשות שום דבר מלבד להזיז את הבקבוק מפה לשם. אנחנו אומרים: תנסו לעשות תיקון יותר רחב, כי הציבור הזה של ה-100 פלוסים בראש היא מהפגיעה הקשות ביותר שיש. לנסות להגדיל את המעגל – לקחת מתוך ה-120 אלה שנמצאים צמח, לא בטוח שהדירה תעזור להם באותו רגע. אבל אלה שלא מסוגלים לנהל את עצמם, לתקשר, לדבר – המגבלה הקשה ביותר – שם הייתי מגדיל את המעגל. איך עושים את זה – השארנו איזה משהו פתוח בדיונים שלנו, ולסגור את זה לגמרי עכשיו - אני לא בטוח שטוב. צריך לנסות לחשוב שוב איך מגדילים את המעגל.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

אני מצטער, אני חייב לענות על מה שחזי אמר, ולהבהיר. קודם כל, מה שאמר דני, זה נכון – פריצת הדרך הזו שהוועדה עשתה, זה נהדר. אבל שיהיה ברור - יש פה סגן רופא ראשי שיגבה את מה שאמרתי. אין דבר כזה – וחשוב שחברי הכנסת יידעו – אין דבר כזה נכה 100 פלוס פגוע ראש שהוא לומד ומשתקם והולך. או הוא פגיעת ראש שמרתקת אותו לכיסא גלגלים, או היא פגיעת ראש שמנטרלת אותו מהיכולת לתקשר עם הציבור כמו שצריך, ואדוני חוה את זה פה עם כפיר לוי, עם אבא שלו, ששאלת אותי מה עושים. לצורך העניין אותו כפיר לא זכאי לרכב מדינה היום, לא יהיה זכאי – אדם שלא יכול לתקשר עם הציבור. לכן אם האדם הוא גם יכול ללכת, כלומר גם אין לו מגבלה תנועתית, והוא גם, כפי שראש האגף אומר, יכול להוציא תואר ראשון ולהיות דוקטור או חבר כנסת, הוא לא 100 פלוס. אין דבר כזה. או הוא 100 פלוס, שלא מסוגל לתקשר, או מתקשר חצי קלאץ', מה שנקרא, או הוא 100 פלוס כי הוא מרותק לכיסא גלגלים. כלומר אותו אדם 100 פלוס שהוא מציין, שיכול ללמוד באוניברסיטה הוא בהכרח מרותק לכיסא גלגלים.

הערה אחרונה. מרבית ה-100 פלוסים, שגם מסוגלים לתקשר, כפי שחזי אומר, עדיין יש להם מגבלה קשה מאוד של הליכה, של תנועה, ובהכרח 90% מהם, אם לא יותר, יגיעו בגיל יחסית צעיר – 50, 55 – למצב שהם מרותקים לכיסא גלגלים, כלומר הצרכים שלהם בדיור וברכב יהיו בהתאמה כמו של משותקים. תודה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אולי נבקש מהרופא התייחסות? בבקשה.

<< אורח >> מרדכי לובוצקי: << אורח >>

בוקר טוב. ד"ר מוטי לובוצקי, סגן הרופא הראשי, משרד הביטחון. אני מודה ומתוודה שלא הבנתי כל כך את הסוגיה הרפואית שהעלית, עידן.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

אמר ראש האגף שיש נכי 100 פלוס. הלנו על הקטע של החלוקה של הקבוצה של ה-100 פלוס עם שלוש הקבוצות. אחת הסיבות, שראש האגף טען, זה שיש 100 פלוסים שגם אין להם המגבלה הפיזית הזו, וגם מסוגלים ללמוד באוניברסיטה ולתקשר. אני אומר, שכאשר אדם עובר ועדה רפואית, והוא מקבל זכאות ל-100 פלוס פגיעת ראש, וכמו שאתה שם לב, מקום המדינה מדובר על 100 איש, כלומר זה צריך להיות פגיעה רצינית - הוא או ככה או ככה, כלומר או יהיה אדם שמרותק לכיסא גלגלים, ולכן הוא זכה ב-100 פלוס, כי חבלה מוחית שמביאה בהכרח לפגיעה שמרתקת אותו לכיסא הגלגלים, או הוא יהיה נכה 100 פלוס – יכול ללכת אבל לא יכול לתקשר. כלומר התקשורת שלו היא לקויה מאוד, ותאמין לי שהוא לא יהיה בשום אוניברסיטה. אני לא מכיר נכה 100 פלוס חבלה מוחית, שכמוך יתקשר עם כולם.

<< אורח >>קריאה: << אורח >>

יש כאלה. אפשר להכיר לך אותם, עידן, אבל זה לא המקום בדיוק.

<< אורח >> חזי משיטה: << אורח >>

גם מעולם לא אמרנו שנכות 100 פלוס היא נכות שמקלים בה ראש. התייחסתי לנכות מיוחדת. לא מאחל לאף אחד להיות בקבוצה הזאת. היא נכות קשה. אני לא מקל ראש בכל היתר שהם נכים.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

אז לפחות נקל עליהם את החיים, כי הנכות היא נוראית.

<< אורח >> חזי משיטה: << אורח >>

מדובר שכל ה-100 פלוסים יקבלו אותם תנאים.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

מדובר במאה איש.

<< אורח >> חזי משיטה: << אורח >>

לא, מדובר ב-608 נכים 100 פלוס. לקחנו את הקשים ביותר, והקבלנו אותם עם המגבלה שלהם.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

אבל אתם דורשים נכויות כפולות, למרות שהנכות שלהם היא כזו, קשה ביותר.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

בבקשה תשלים את הדברים, דוקטור.

<< אורח >> מרדכי לובוצקי: << אורח >>

אני חושב שהשאלה היא נושא עובדתי, לא נושא רפואי. יש כאלה ויש כאלה. אתה לא יכול לומר שברגע שנקבע למישהו 100% על פגיעת ראש, המשמעות היא חד-ערכית. כמו שאתה אומר על פרפלג, שברגע שנקבע 100 פלוס פרפלג, זה חד-ערכי. האדם מרותק לכיסא גלגלים. כשאתה אומר 100 פלוס פגיעה קוגניטיבית, זה לא אומר שהמנעד קיים בין מישהו שמוגדר בשפה העממית צמח, ועד לכזה שיש לו מגבלה קשה מאוד, שמפריעה. לכן אתה יכול למצוא את כל הרבדים בזה.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אבל התקנה לא מאפשרת את זה. היא מאוד ברורה. היא לא נכנסת לכל הדקויות האלה. כלומר אם בכל זאת יש 100 פלוס פגיעת ראש ופגיעה קוגניטיבית שנמצאת על הסקאלה היותר מורכבת, לא מקבל את התנאים.

<< אורח >> חזי משיטה: << אורח >>

הוא מקבל 100 פלוס. הוא לא מקבל את התנאים של משותק.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אם הוא לא משותק, הוא לא מופלה לרעה.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

זה מה שאמרתי – הוא לא משותק, אבל הוא מוגבל.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

יש הבדל בהגדרה.

<< דובר_המשך >> עידן קלימן: << דובר_המשך >>

בתפקוד היום-יומי אין הבדל, אדוני. זה מה שאני מנסה לציין.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

חברים, תבינו – אל"ף, קיבלנו החלטה. אני לא מתבייש להודות ולחזור בי גם מההחלטה, לבקש מהחברים לבחון את זה מחדש.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

למה? ההחלטה היא מצוינת.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אתה צודק. אני חושב שבנוסף לזה, יש לכל אחד זכות ערעור.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

היא קיימת?

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

ודאי. עידן, אי-אפשר לעשות הלוך וחזור.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

זה נורא, אדוני. אתה לא מבין איזו קבוצה השארנו בחוץ.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אנחנו לומדים מכם, ואני מודה לכם על המעורבות, והיא חשובה מאוד, אבל בסוף אנחנו מקבלים החלטות שגם לוקחות בחשבון היבטים כוללים יותר כמו התקציב וכו' וכמו ההגדרות. הגדרנו את זה. אז אני חושב שבשלב זה הייתי משאיר את זה כמו שזה. ערעור יש?

<< דובר_המשך >> עידן קלימן: << דובר_המשך >>

אין אפשרות ערעור.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אני מוכן להוסיף ערעור, אם זו הבעיה שלנו. פה נאמר לי שיש זכות ערעור.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

יש ועדת ל', שעומדת מעל הכול. היא לא מחליפה שום דבר. הוועדה צריכה פה לקבל החלטה. בסופו של דבר הוועדה קיבלה החלטה על בסיס העבודה הרפואית מקצועית שקיימו באגף שיקום בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי. השיקול התקציבי הוא שיקול, אבל בסופו של דבר הוועדה לא היתה יכולה לקבל את ההחלטה אם לא היו אותם שיקולים רפואיים.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

ההחלטה שהתקבלה היא דרמטית ומצוינת, אדוני.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

שלא היתה בעבר. היא תוספת תקציבית משמעותית מאוד.

<< דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל דווקא בגלל מה שהרופא אמר, והוא האיר את עיניי לפחות, שיש איזה מנעד לגבי 100 פלוס עם פגיעות קוגניטיביות שאפשר למצוא בתוך המנעד הזה אנשים עם פגיעה קוגניטיבית, שבדיוק עליהם מדבר עידן. לכן, אם אפשר לפתוח זכות ערעור, או אם אפשר לסייג את האנשים האלה או לאפיין אותם. כי אם מישהו 100 פלוס עם פגיעת ראש קוגניטיבית, וזה גורם לו לא לתקשר ולהיות מרותק, צריך לטפל בו. שמעתי מתחת לשפם שאמרת: אין זכות ערעור. לפחות אתה אומר את האמת.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אני מבין מחברי הכנסת פה – אם נוסיף את זכת הערעור, זה מאפשר לחיות עם הנוסח. לכן אני ממליץ ברשותכם, שהייעוץ המשפטי של הוועדה ושל משרד הביטחון תמצאו את הנוסח של זכות ערעור.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

זה לא זכות ערעור. אני רוצה בכל זאת להסביר. הוועדה קיבלה מידע מסוים משרת הביטחון, ומשרד הביטחון עמד מאחוריו בנוגע לסיבות הרפואיות. אם אנחנו שומעים שיש קבוצה נוספת של 100 פלוסים שאולי ראוי להכניסם לקבוצה, צריך לומר זאת ברחל בתוך הקטנה. זה קבוצה של 100 פלוסים נוספים, שצריכים להיכנס להגדרה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אבל אדם אחד, מצבו יכול לא עלינו להידרדר, ולהגיע למצב של פגיעת ראש. אם זה קורה, שמידרדר למצב קשה יותר, מה קורה?

<< אורח >> חזי משיטה: << אורח >>

אם זה קורה, יש ועדה רפואית. כלומר אם הוא נכנס לוועדה רפואית, ואומרים שמצבו הידרדר כי הוא היה רק בפגיעה קוגניטיבית 100 פלוס – שזה מספיק חמור, אבל לא מקנה לו את ההטבה הזאת. אבל אם המצב הידרדר, ועכשיו הוא גם משותק, הוא יכול ללכת לוועדה. אם הוועדה תחליט שהוא גם 100 פלוס על ראש וגם 100 פלוס שיתוק, הוא עובר לקטגוריה אחרת.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

זה כאילו הערעור.

<< דובר_המשך >> חזי משיטה: << דובר_המשך >>

לא. זה ועדה רפואית.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

ועדה רפואית היא מאוד קשה בשינוי אחוזי נכות. היא נוקשה.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

אם הוא נכה 100 פלוס, ואין לו יכולת קוגניטיבית – ההגדרה של 100 פלוס זה אי-יכולת קוגניטיבית. זה אדם שלא מסוגל למכור ולקנות אוטו לבד. לא מסוגל לשלם חשבון חשמל. אני לא משתמש במינוחים האלה, אבל אני אומר לאדוני, כי אדוני לא מבין - עשית פה מהלך אדיר שהכנסת את ה-100 פלוסים האלה, ובשנייה האחרונה קבוצה שלמה נשארה מאחור, שזה עוולה היסטורית.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

מראש ככה הגדרנו.

<< דובר_המשך >> עידן קלימן: << דובר_המשך >>

אני יודע, אבל אני מנסה להסביר. אין לאנשים האלה יכולת קוגניטיבית, והשאירו אותם מאחורה. זה מטורף. אדוני היה פה בדוגמה, וראה חסר אונים, ושאל אותי מה עושים, ואז אמרתי לו שזה התיקון שאמור לבוא, ובשנייה האחרונה פתאום האנשים האלה נשארו מאחורה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

הם לא נשארו מאחורה. זו הגדרה אחרת. הם לא מוזנחים.

<< דובר_המשך >> עידן קלימן: << דובר_המשך >>

אומר לך מה זה מוזנחים. אדם שמוכר 100% פגיעת ראש, לא על כיסא גלגלים אלא רגיל, זה אדם שהוועדה הרפואית או שלושה רופאים קבעו, שאין לו יכולת קוגניטיבית. הם קבעו – לא עידן ולא הוועדה אלא הרופאים. לכן זה אדם שבהכרח לא מסוגל לבצע פעולות של למשל קנייה ומכירה של רכב לבד. אין לו שיקול דעת. הוא מסוגל לקבל צ'ק מזויף ולחשוב שהוא נכון. 100 מ-100. זה לא עידן הגדיר; זה הרפואה הגדירה. לכן לשבת פה בוועדה, ולומר שהאנשים האלה יהיו בלי רכב מדינה, זה אומר בהכרח להפקיר אותם לחסדי צד ג'.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אני לא מסכים. ההיגיון שלך פה לא נהיר בעיניי, כי כל דבר שיעשה אדם בהידרדרות מצב- - -

<< דובר_המשך >> עידן קלימן: << דובר_המשך >>

הוא לא בהידרדרות. זה המצב שלו.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אז מראש הוא יקבל את התשובות למצבו הנוכחי.

<< דובר_המשך >> עידן קלימן: << דובר_המשך >>

אבל זה מה שהעליתי בפני אדוני בוועדה, שאמרתי שיש עליהם אפליה היסטורית, כי זו היתה קבוצה שלא ידעה לדבר בשביל עצמה. שנים רבות הם נשארו מאחורה. אחת ההתחייבויות שלקחתי על עצמי זה לטפל בקבוצה הזו. עשיתי עליהם עבודת עומק רצינית מאוד. אני לא סתם נסער פה ומתעקש ונלחם. זה לא בקטע של להציק. זה אנשים שאגב, שלא יידעו אפילו להוקיר על זה שעשו להם את זה. הם פשוט אנשים שההורים שלהם בני 80 באו אליי והתחננו: מחר אני אבא שלו מת, מי יקנה וימכור את הרכב שלו – המלווה? מי יטפל בזה?

ואז אדוני הציע הצעה יפה, שמשום מה התמסמסה. הוא אמר: לא ניתן להם את הרכב של המשותקים, את ה-320, אבל כן נדאג שבזכאות רכב שלהם הם יהיו בסטטוס של רכב מדינה ויקבלו את השירות ממאגר הרכבים והקנייה והמכירה מטעם המדינה. הצעת את זה – הצעה מקסימה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

זו רק בעיה של הרכב? כל המערכת?

<< דובר_המשך >> עידן קלימן: << דובר_המשך >>

זה הרבה בעיות, אבל אני מקבל את מה שתיתן. אם לפחות זה – דיינו.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אבל גם בדיור הם לא יכולים לשאת ולתת.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

בהחלט. אי-אפשר להסביר כמה האנשים האלה יהיו חסרי אונים ונשארו לבד בעבודה הזאת. אם אדוני ירצה, אני מוכן להיענות לאתגר ולעשות דיון מיוחד ולהביא לפה חמישים כאלה, ואז תראה במה מדובר, מי נשאר מאחור. המציאות חזקה מהכול. תודה על ההקשבה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אנחנו פותחים מחדש כל סעיף. אני מאוד מעריך אותך. מאוד. כל הכבוד לך על הפעילות שלך, אבל כרגע השארנו. אני לא מסתפק בוועדה רגילה. הייתי רוצה שתהיה אפשרות לגשת לערעור באמצעות מי שאתהם ממליצים, אבל שיהיה ערעור אפשרי להחלטה שהתקבלה. שתיים, שיהיה מעקב אחר האנשים האלה, כי מצבם יכול להידרדר בכל רגע. הם יכולים להגיע למצב ששיקול הדעת שלהם הוא פסול בכל דבר.

<< דובר_המשך >> עידן קלימן: << דובר_המשך >>

זה מההתחלה. הם מקבלים את ה-100 פלוס כי שיקול הדעת שלהם פסול. אין החמרת מצב. זה המהות.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אם זה כך, יש דברים שצריך מראש ללוות אותם, שלא יקבלו החלטות שפסולות.

<< דובר_המשך >> עידן קלימן: << דובר_המשך >>

מה ביקשתי? שהמדינה תיקח עליהם חסות – זה הכול.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אבל אי-אפשר לתת לכולם את המצב הזה. יש מצבים שהגדרנו אותו ואישרנו אותו עם תוספת תקציבית מאוד משמעותית, ולא לתת את זה לכל מי שהיום מתפקד.

<< דובר_המשך >> עידן קלימן: << דובר_המשך >>

אבל הם לא מתפקדים.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אם כך, אז הם כבר נקלטו במערכת הקשה.

<< דובר_המשך >> עידן קלימן: << דובר_המשך >>

השאירו אותם בחוץ, אדוני. אמרו להם: לא, כי אתם לא משותקים גם בגפיים. אתם לא מבינים את מי אתם משאירים בחוץ.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אנשי משרד הביטחון, חזי, תוכל לתת תשובה חד-משמעית?

<< אורח >> חזי משיטה: << אורח >>

אדוני, עשינו עם הוועדה עבודה לפני יותר משלושה חודשים, נדמה לי. גם הצגנו אותה. אני מכיר את העמדה של עידן. התיקון שנעשה, נעשה לפי המלצת הרופאים. ישבו רופאי שיקום, הרופא הראשי ורופאי הוועדות ורופא של ביטוח לאומי ורופא מומחה מביטוח לאומי, ונתנו לנו את הקטגוריות, ונצמדנו אליהן, והצגנו אותן פה. יושב פה נציג האוצר. הצגנו את זה ממשרד הביטחון. משרד הביטחון לקח על עצמו, שגם אם האוצר לא יתקצב את זה, המשרד ייקח את זה על עצמו, כי זה תיקון שצריך לעשות אותו.

אומר פה דברים עידן דברים שאני מכיר – אני לא רוצה לומר טוב ממנו; הוא ודאי מכיר לעומק הרבה מאוד אנשים ונכויות שונות, כולל נכויות ראש. אבל אני ראיתי נכים שפגועים בראש. הם שונים במהות מהקטגוריות שקבענו שמגיעה להם ההטבה הזו, וכל מי שקוגניטיבית יש לו בעיה, לא משנה אם יש לו הורים או אין לו הורים – הדבר היפה בחוק השיקום ובאגף השיקום ובמדינת ישראל, שלא משנה אם יש לך או אין לך הורים. נכה צה"ל הוא מטופל וילווה עד סוף ימיו בכל מה שנדרש לו, בהתאם לזכאות שלו, וה-100 פלוסים זכאים לכול, ואם הוא לא יכול לפעול לבד קוגניטיבית, יהיה לו אפוטרופוס, והוא יקבל את הגמול שלו ואת הטיפולים הרפואיים שלו ואת הדיור שלו. לא משאירים אף אחד לצד הדרך, ודאי לא מהנכים האלה. אבל עשינו תיקון יחד עם הוועדה, עבדנו על זה בצורה מאוד מדויקת רפואית. היא גם מסבירה את עצמה. אני אומר לך – בתוך ה-100 האלה פגיעות הראש הן בדרגת חומרה משתנה בתפקודים משתנים בצורה דרמטית, והם עדיין 100 פלוס.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

אדוני, ברשותך, משפט אחרון. אני מאוד מכבד את הוועדה הזו. אחד הדברים שהבהרת מההתחלה זה שאתה מאוד לא אוהב את זה שמגיעים לך נכים במעגל השני, ועושים לך את כל הטררם.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

לא, כבר למדתי להסתדר אתם.

<< דובר_המשך >> עידן קלימן: << דובר_המשך >>

התקשרו אליי הרבה הורים של נכים כאלה, ואסרתי עליהם לבוא לפה. אמרתי להם: אנחנו נדבר בשמכם, ויושב-ראש הוועדה יבין.

אני אומר דבר כזה: אם אדוני רוצה, אני מוכן בשמחה רבה – יקבע מועד, זמן – בכל מקום. לא חייב בוועדה; אפשר בכל מקום אחר – אביא לך 10, 20, כמה שתרצה, של אותם אנשים שנשארו בחוץ. אדוני ישאל אותם, ידבר אתם, ינהל אתם שיחה של שתי דקות, ואז יחליט מי מבינינו צודק. אני אסרתי על האנשים האלה לבוא לפה, אבל אני יכול להבטיח לך, אדוני, שבשאלה השלישית או הרביעית שלך את האדם, תבין לבד במה מדובר, ותגיד: אלוהים ישמור שאת האנשים האלה חשבתי להשאיר מחוץ לזה.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

למה מחוץ? הם יקבלו – פשוט בדרגה פחותה.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אדוני, היות שאני מכיר את זה, יש פה מישהו שמכיר את המציאות, ומישהו שמכיר גם את המציאות, אבל אומר: אני הולך על-פי אמות המידה הרפואיות. ישבנו עם הרופאים של הביטוח הלאומי. ובכל זאת אני השתכנעתי שאנחנו משאירים קבוצה מסוימת בחוץ. הרופא חיזק את דעתי. לכן, היות שאומרים שאין אפשרות לערער – אתה הצעת הצעה מצוינת, אבל אומרים: אין אפשרות לערער אלא רק ועדה רפואית, שהיא לא ערעור אגב. אלה שני דברים שונים. אז האם – עידן, אני שואל אותך – בין 0 ללא יודע מה, כי העירה היועצת המשפטית, הטיעון שלך לגבי מי יישא וייתן על מכירה וקנייה של אוטו תקף גם לגבי מי יישא וייתן על קנייה ומכירה של בית וכל מיני דברים? אז אם יבוא משרד הביטחון ויגיד: בנושא של רכבי המדינה אנחנו יכולים לחפש או ללכת לבדוק עם האוצר – לא יודע עם מי - איך אנחנו יכולים כן להחיל עליהם את רכב המדינה – האם שם זה ייפסק, או אתם תדרשו את כל הסל?

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

אני לא דורש את כל הסל, כי אני מבין שיש מגבלות תקציביות, אבל יש דברים של חיי היום-יום שהם מאסט, ועד היום זו היתה סוג של עוולה. כאשר מדובר בכסף, זה כסף, אבל כאשר מדובר על רכב, זה לא בגלל הכסף; זה בגלל המשגיח, הקונה, המטפל. אז אני מבין שיש מגבלות, ואני לא מתכוון להציק ולהאט.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

המלצה שלי כרגע, להשאיר את זה לדיון פנימי, לפני שנחזור. המלצה שנייה, להקים ועדת חריגים בנושאים האלה, שלא ועדת ל' שהיא יותר מדי עמוסה. בנושא הזה אני בעד לעשות ועדת חריגים או לערער. אפשרות לערער על-ידי 100 האנשים שפה כרגע, שלא יירדו חס ושלום.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אז צריך לתת לכל אחד זכות ערעור. אין פה משהו שונה.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

אדוני יושב-הראש, בתחושה שלנו יש פה הפרדה מלאכותית בין פגועי הראש הקשים. לכן גם אם יהיה מדרג הטבות, ולא התבנית של כל הסל, וזה ייתן איזשהו מענה לקשים ביותר, שהם גם נכים, ולאלה שלא ממש עונים על הקריטריונים, אבל התפקוד הקוגניטיבי שלהם לא מספק לחיי היום-היום, אולי אפשר לקבוע את המדרג הזה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

מצד אחד, אנחנו לא רוצים לעשות עוול לאף אחד. מצד שני, זה גם אפקט תקציבי ענק. אז אני מציע שאקח את זה מחדש אליי לדיון נוסף. אחרי שידברו, אני מבקש להחזיר את זה ליושב-ראש הוועדה. נתמודד בצורה מסודרת. בבקשה.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

ממש בקצרה. ראשית, זה לא שמשאירים את האוכלוסייה הזו בחוץ. אנשי משרד הביטחון אמרו את זה, אבל אני רוצה לחזור על זה – הם מקבלים הרבה מאוד דברים מאגף שיקום; הם פשוט לא משודרגים, כי יש כל הזמן טרמינולוגיה שזה עולם בינארי של 0 או 100.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

הבנו שדואגים להם; רוצים שידאגו להם יותר.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

בסדר גמור. אם כולם הבינו את זה, ההערה היתה מיותרת.

אני רוצה לומר עוד משהו. נעשה פה שינוי, שהוועדה עשתה, והכניסה את הקבוצה הראשונה. לשינוי הזה, כפי שציין יושב-ראש הוועדה, יש עלות תקציבית לא מבוטלת. כפי שציין חזי, העלות הזאת אמורה לבוא על-ידי משרד הביטחון. רק אדגיש, שאנחנו בתוך עולם של חוק יסודות התקציב, של סעיף 40, מה שאנחנו קוראים הנומרטור בעגה היום-יומית.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אל תזכיר לי את השם הזה. זה רק מקפיץ אותי. זה רק משהו אווירי.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

לנכים עצמם אין נומרטור. הם כבר נפגעו, ואנחנו צריכים להתייחס לזה.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

חברת הכנסת ברקו, כל אחד עושה את עבודתו. רק ברשותך, כבוד היושב-ראש, אסיים. כפי שציינתי, זה אמור לבוא מתקציב משרד הביטחון. אנחנו ציינו את זה בוועדה אגב דיון אחר, אבל אנחנו רוצים לציין את זה גם עכשיו – משרד הביטחון יצטרך להציג לנו כמשרד אוצר, מאיפה הם מפנים את המקור הזה. אנחנו לא חושבים שבהיבט הזה תהיה בעיה, אבל התהליך הזה טרם נעשה – זה דבר ראשית. שנית, להרחיב את זה כמובן – גם לכך יצטרכו למצוא מקור.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

כדאי שתתחילו לעבוד במקביל ולא לחכו לסוף האישורים שלנו, ואז תתחילו להביא את נושא הנומרטור.

<< דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >>

ההצעה מקובלת.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> רוני מר: << אורח >>

כפי שאמר עלי, זו לשון החוק. הממשלה לא יכולה לתמוך בהצעות האלה ובנוסח הזה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

מה אתה מזכיר לנו מה שעשינו ארבע שנים? לא קלטנו שום דבר מהחוקים?

<< דובר_המשך >> רוני מר: << דובר_המשך >>

אני בטוח שאתה קלטת, רק בחלק – חובתנו לומר, את התחייבות הממשלה לעמוד בהוראות החוק.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אז דיברתם לפרוטוקול, אני מבין. בבקשה.

<< אורח >> דני בן אבו: << אורח >>

אני מאמין שדיון נוסף פנימי יאיר על הבעיה הזו, ולא מדובר בכל ה-100. יש בתוך ה-100 האלה, שבנקל תוכל לדעת שהם יותר גרועים מכל אלה שנמצאים בכל ה-100 פלוס פעמיים. כלומר 100 פלוס שמקבל את התנאים של דיור ושל רכב מדינה, זה אחד שיש לו 100 פלוס על שיתוק ו-100 פלוס על ראש. אם יש לו פעמיים 100 פלוס – למשל, פגיעת ראש- - - עד אפילפסיה, הוא לא בפנים. כלומר אם ניקח את המנעד של אלה הקשים שלא יכולים קוגניטיבית, נגיע לעוד 20, לעוד 30, לעוד 40, וזה יעשה צדק.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

תודה. בבקשה.

<< דובר >> מאיר חלבי: << דובר >>

משפט אחד. קודם כל, אני מאוד מעריך את העבודה שלך. בדיוק בעוד שנה יבוא נכה מה-120 נכים שנשארו כביכול בחוץ, יישב מול רופא של משרד הביטחון, ויגיד לו: מה שאתה מבקש ממני – אתה צודק, מגיע לך, אבל זה לא אני. לך לוועדה. יושב-ראש הוועדה בכנסת – הם החליטו. הם הבעיה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

תודה.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

מבחינת סדר הדיון, הנושא של פגוע ראש קשה הוצבע כבר בדיון הקודם. ככל שנרצה לעשות איזשהו שינוי בנוסח, נצטרך לחזור ברביזיה, ולפתוח את ההגדרה הזו. כמובן, שתשפיע על כל הצעת החוק.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

לא ביקשנו לתקן את החוק שאישרנו. אם נחליט, תיתנו לנו את הדרישות בנושא הזה. כרגע עוד לא שינינו.

<< דובר_המשך >> יעל סלנט: << דובר_המשך >>

ההערה שפזית הציגה, שלא יהיה מדובר בנכה שהוא מרותק, שהוא משותק, אלא נכה שהוא 100 פלוס ובעל דרגת נכות מיוחדת בשל שיתוק – האם חברי הוועדה קיבלו את הבקשה הזו?

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

כן, למיטב ידיעתי. נמשיך.

<< דובר_המשך >> יעל סלנט: << דובר_המשך >>

הסעיף הבא הוא סעיף 9ד, סיוע בשכר דירה לנכה לומד. אני רוצה להציג את השינוי שעשינו בנוסח. הנוסח המקורי דיבר על מי שהוא סטודנט. מדובר על סיוע בשכר דירה – עמ' 3 בתחתית העמוד. במקור הגדרנו סטודנט כמי שלומד במוסד חינוכי כהגדרתו בסעיף 252 לחוק הביטוח הלאומי. קיבלנו הערות תוך כדי הדיון, שאולי ההערה הזאת מצמצמת, אולי זה משאיר חלק מהנכים הלומדים בחוץ. לכן במקום להגדיר מיהו בדיוק סטודנט, אנחנו אומרים שנכה, למעט נכה בעל דרגת נכות מיוחדת, השוכר דירה בתקופת לימודיו יקבל סיוע במענק חודשי לשם תשלום שכר דירה, בסכום מרבי של 840 שקלים חדשים לחודש, ואנחנו מדברים פה על נכה לומד באשר הוא לומד – אנחנו לא מגדירים את המוסד שבו הוא לומר, וזה גם מייתר הסתייגות של חברת הכנסת אורלי לוי, שביקשה לשנות את הגדרת סטודנט, אך מכיוון שאנחנו מורידים את הגדרת סטודנט, ומדברים על נכה לומד, ההסתייגות הזו יורדת.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

מקובל על-ידי ארגון הנכים והנכים עצמם? שימו לב שזו הטבה.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

זה היה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

זה לא היה קיים. תעדכנו את עצמם.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אני מסבה תשומת לבכם לאותו סעיף בסעיף 4. אנחנו אומרים שהוראות סעיף 9ג, ד ו-ה יחולו גם לעניין נכה שהוא שוכר דירה בתקופת לימודיו. זה הוראות שמדברות על זה ששר הביטחון יקבע את הסכומים או השיעורים המזעריים של השתתפות הנכה בעלות שכר הדירה, וקצין התגמולים רשאי במקרים מיוחדים לאשר לנכה שקיבל סיוע בתשלום שכר דירה גם סיוע בכל הנלווה לזה – מימון ההוצאות שכרוכות במעבר דירה. בעצם העתקנו את הסעיפים שקשורים באופן כללי לשכירת דירה, גם לתוך נכה שהוא לומד.

בסימן משנה ג' אין פה שינויים דרמטיים לעומת הנוסח שכבר הוקרא.

נעבור לסימן משנה ד', סיוע במטרות שונות. זה עמ' 6, סעיף 9ח. אני לא מציגה דברים שלא היו בהם שינויים. הקראנו, דיברנו על הדברים. אנחנו עוברים רק לדברים שיש בהם הסתייגויות או שינויי נוסח. בסעיף 9ח יש הסתייגות של חברת הכנסת ענת ברקו. תרצי להציג אותה?

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

כן. במקום המילים: בסכום נמוך מהסכום המרבי, יבוא: כולו או חלקו, אחרי פרט סיוע, יבוא: ככל שנותר, החל בסכומו המעודכן יבוא: ולפי דרגת הנכות המעודכנת.

ההסבר הוא כזה שהנכה זכאי לסיוע נוסף בשיפוצים כעבור עשר שנים מקבלת סיוע ראשון. התיקון המוצע מאפשר קבלת סיוע נוסף לפי דרגת הנכות המעודכנת, בין אם הסיוע הראשון נוצל במלואו ובין אם לאו. זו נראית קצת היתממות של משרד הביטחון, כי עם השנים הוחמר המצב של הנכה, והוא צריך להתאים את הנכס לנכותו החדשה או להחמרה בנכות, והסיוע יינתן לפי הנכות הישנה ולא בהתאם לחדשה. לכן התיקון זה מתבקש.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אני לא כל כך מבינה את ההסתייגות, כי מדובר פה על סכום שלא משתנה לפי דרגת הנכות. לכן אין פה עניין של עדכון דרגת הנכות, כי זה הסכום שמקבלים כל הנכים בדרגה 20 עד 100.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

אבל היא מדברת שיהיה יותר מעדכון אחד.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אפשר להסתייג ולומר שבמקום פעם בעשר שנים, זה יהיה פעם בחמש שנים.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

זה בדיוק מה שהיא אמרה.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

לא. היא דיברה על דרגת נכות מעודכנת.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

בואו נגיד שאחרי עשר שנים מספיק שלנכות גם נלווים הקשיים שנובעים מהגיל ומההזדקנות ועוד דברים שנובעים מזה. אם אפשר לקצר את התקופה, אני חושבת שזה יכול לתת מענה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אני חושב שדווקא התקופה היא דבר שמגביל. אבל אם המצב של הנכה מידרדר לא עלינו, כדאי לעשות הערכת מצב מחודשת, ולתת לו את העדכון הנדרש.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

היושב-ראש, הבעיה היא שאם זה ייכנס שוב ללופים של ועדות- -

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

לא לופים. יש לו מטפל, מקשר. ברגע שהוא אומר שהמצב בדירה לא מתאים לנכות החדשה שלו, משרד הביטחון צריך- -

<< דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אשאל אותך שאלה אחרת. החליט לעבור דירה. אחרי עשר שנים זה קורה. אנשים מתחתנים, מביאים ילדים לעולם, מתפתחים. עברו עשר שנים. עבר דירה. מה עושים אז?

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

זה לא הסעיף הזה. יש סעיף אחר.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

והסעיף האחר נותן מענה לשאלה של חבר הכנסת חזן?

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

יש סיוע בהתארגנות ראשונית בסעיף 9ט.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

כל הסימן עוסק בסיוע לדיור בהיבטים שונים.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

יש פה רק עניין שהכותרת היא חד-פעמית.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

בין אם זה להחלפה, בין אם זה להתארגנות ראשונית. יש סעיף נפרד שמדבר על סיוע בהתאמת דירה לנכה, שזה באמת, כאשר יש החמרה במצב, שצריך להתאים את הבית, לשבור קירות – יש סעיף נפרד שעוסק בזה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

זה לא תשובה לחבר הכנסת.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

ברשותך, היושב-ראש, אני רוצה לחדד. אני מבין שיש סעיף נפרד לסעיף הבא, שמדבר על סיוע חד-פעמי – הדגש הוא על חד-פעמי – בהתארגנות במעבר לדירה. שוב, מדובר פה גם בדירה ראשונית. אנחנו הרי יוצאים מנקודת הנחה ומבינים שהחיים משתנים, ואנשים מתפתחים ומביאים ילדים וגדלים. זה לא מה ששאלתי. שואל כך: אתם מביאים סכום של 86,910 לכל בעל מוגבלות שנכנס לדירה כדי להתאים את הדירה לצרכיו. האירוע הזה הוא אירוע חד-פעמי, שאפשר לקבלו פעם בעשר שנים, ללא כל קשר להחמרה. שואלת חברת הכנסת ברקו ובצדק: מה אם יש החמרה? קיבל כבר את הכסף, ואחרי שנתיים חלה החמרה במצבו. ואני מחדד ואומר: לא רק אם חלה החמרה במצבו; השתנו תנאי חייו, והוא צריך לעשות שינוי נוסף או מעבר, ואז בסעיף הבא מדברים פה על סכומים של-100% מדברים על 34,000 שקל. לכן אני שואל שוב: האם אפשר לשנות את זה כך שיהיה ברור יותר, לא חד-פעמי, לא ידבר רק על דירה ראשונה – והסכום יישאר זה ובתנאים. איך עושים את זה – מצמצמים מעשר שנים לחמש, וגם הנכים, אם ירצו לעבור דירה, הם יבינו שהם יצטרכו לקבל את השינוי, להמתין איקס שנים, שזה יהיה לגיטימי. להפוך את זה למאוזן.

ואם אפשר לקבל נתון, כמה פעמים נתתם כסף, את הסכום הזה לפי הסעיף הזה, עד היום כמה באמת השתמשו בזה, או זה נפל בין הכיסאות בגלל ועדות כאלה ואחרות? כי החוק זה אחד, אבל הפרקטיקה היא אחרת.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

אני מדגישה, אדוני, שהתייחסתי לזה שגם אם הסיוע הראשון לא נוצל במלואו, השינוי נדרש.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אמרנו שאם הסכום לא מנוצל במלואו ויש צורך חדש, אפשר לחזור ולקבל את היתרה הלא מנוצלת. זה נאמר. בבקשה.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

כנראה לא הסברתי טוב. הפרק של סיוע לדיור עוסק בסיוע בהיבטים שונים, משכר דירה בשלב הראשון דרך רכישת דירה ראשונה, דרך החלפתה במקרים הנדרשים. סיוע נפרד, ללא קשר להתאמת הדירה לנכות, אם נדרש לעשות התאמות בתוך הבית, שזה סיוע שניתן במענק, וסיוע בהתארגנות ראשונית, שזה לא לעניין שיפוצים; זה לצורך רכישת מוצרים.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

נכנסנו לזה רק כי אמרת שיש סעיף שמדבר ספציפית על מעבר דירה. אחרת לא הייתי מדבר על זה. את הכנסת את זה. השאלה, כמה שילמתם, כי יש פה בחור שעכשיו אומר לי: אני נכה מוכר משנות 80'. ביקשתי – אף פעם לא נתנו לי.

קריאה:

אמרו: לא מגיע.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

לגבי הסיוע בשיפוצים, כפי שציינתי גם קודם – הסיוע הוא סכום קבוע לכל הנכים בכל דרגות הנכות. הסכום לא משתנה לפי דרגת הנכות.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

אבל לכולם אתם נותנים אותו סכום, או אתם חותכים אותו ונותנים חלקים?

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

סכום מרבי, זה לפי הבקשה של הזכאים. אם זכאים לא רוצים לנצל את כל הסכום – בסופו של דבר זו הלוואה. הם מקבלים הלוואה לפי הסכום שנדרש להם. אם נותרת יתרה, מאפשרים להם לעשות שימוש ביתרה הזאת.

קריאות:

לא נכון. שקרנים.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

חברים, בואו נשאיר את הדיון ברמה הנדרשת. כן, בבקשה.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

מאפשרים לעשות שימוש ביתרה שנותרה לפי הסכום המעודכן.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

יש פה רק בעיה, שכולם טוענים שזה לא נכון. אני יכול לקבל נתונים?

<< אורח >> חזי משיטה: << אורח >>

נבדק את זה ונבוא עם תשובות. ממקרה פרטי להבין שהעובדות.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

כרגע אנחנו דנים בחוק; לא דנים במצבים שונים.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

אבל יש פה עניין, שאדוני היושב-ראש, שאני מעריך – אתה ואני בתור מחוקקים, כשאבוא לחוקק את החוק, אני רוצה שהחוק יהיה מספיק הרמטי כדי שלא יהיה למראית עין, וכדי שיהיה הרמטי צריך לדעת מה הם עושים ומה הם לא עושים, כי אם עכשיו נחוקק פה סעיף שנראה גרנדיוזי ומדהים, אבל בפרקטיקה הוא לא ייצא לפועל כי יש לו איזו דלת אחורית, אתה ואני כשלנו.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אז נבקש מהם לענות. פזית, תוכלי להשלים? חזי, אתה רוצה להשלים?

<< אורח >> חזי משיטה: << אורח >>

אני מבקש לא לדון פה במקרים פרטיים. ככל שהמקרה הפרטי רוצה לחשוף את הדברים, לוותר על הסודיות – נבדוק את זה ונבוא עם תשובות.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

אתה חזי? אני לא מזהה אותך בלי משקפיים. לא זיהיתי אותך. אולי הייתי מזהה אותך גם בלי משקפים, אם באמת היית פועל למען ציבור הנכים, אבל אנחנו לא פועלים למען ציבור הנכים. אני לא אומר את זה כדי לפגוע בך. זה לא מקרה פרטני. אל תזלזל באינטליגנציה של חברי הכנסת, ואל תזלזל בציבור.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אורן, אתה לא תהיה האיש שיטיף מוסר.

<< דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא יודע מה אתה. אני עובד מול ציבור הנכים. אף אחד לא סופר אותם. הלך כמו ילדה קטנה וכתב מכתב דרך האלוף שאנחנו כאילו פגענו בו. אתם צריכים לעשות יותר. תמצא לנו פתרון.

<< אורח >> חזי משיטה: << אורח >>

אדוני, אתייחס אליך בכבוד. אני עובד ציבור – תתייחס אליי בכבוד.

<< דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >>

בשביל כבוד צריך לעבוד.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אורן, אנחנו יוצאים להפסקה. נחזור בעוד עשר דקות.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:00 ונתחדשה בשעה 11:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אני מחדש את הדיון.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

9ח - נחזור כדי להבין את ההצעה של חברת הכנסת ברקו להצעה לשינוי. היא התחילה להציע משהו בסוף הדיון הקודם. אנחנו נחזור לסעיף הזה כשהיא תהיה אתנו.

סעיף 9ט, סיוע בהתארגנות ראשונית - אין פה שינוי. עוד לא אישרנו – נעבור בסוף. הנה חברת הכנסת ברקו הגיעה.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אנחנו מחכים לך כדי לדון בסעיף 9ח, שבו יש הסתייגות שלך.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

יש עוד ועדה – אני מתנצלת.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

בינתיים, יש הודעה מאנשי האוצר. בבקשה, תודיעו באופן רשמי מה שאומרו לי באוזן לגבי העדכונים, תגמולים.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

אפריל 2017 אושר על-ידינו. אנחנו צריכים לקבל באופן רשמי את המכתב משר הביטחון לשר האוצר, ואז נוכל לקדם את התהליכים. ככל שיש מכתב באופן פורמלי, נבדוק את זה – שר האוצר יחתום על המכתב, כי העבודה המקצועית כבר נעשתה ואושרה. בכל הנוגע לאישור הנוסף, קיבלנו בימים האחרונים נתונים. נעבור עליהם – אני מניח שזה יאושר - ונקדם את זה בהתאם.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אני מציע שתבדקו. בכל מקרה ביום שני הקרוב יש לנו דיונים בוועדה. נפתח אותם בדיון על ההוראות האלה.

<< דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >>

ככל שיש מכתב – מבחינתנו, אין מניעה. בסדר גמור.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אני לא בירוקרט. אני לא עובד אצלכם.

<< דובר_המשך >> עלי בינג: << דובר_המשך >>

נעשה את המאמץ.

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >>

אתם ביום שני הבא באים לתת הודעה לוועדה. בבקשה. אנחנו בסעיף 9ח. בכל מקרה אני חושב שהמצב הזה לא תקין. העדכונים האלה חייבים להיות שיטתיים ופחות בירוקרטיה. אם לא היינו מעבירים את החוק, איפה הייתם? בבקשה.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

אני חושבת שההסתייגות שלי זוכה למענה אם נוריד את התקופה לחמש שנים. מעבר לזה, אני רוצה לשאול, האם היום כשקיימת הוראת משרד הביטחון 6201, היא הלא לא תהיה תקופה בתזכיר החוק – השאלה אם כל הדברים שסוכמו שם, מתבטלים.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אני לא מכירה את ההוראה הזו ומה היא בדיוק אומרת. ברגע שהחוק ייכנס לתוקף ויהיו תקנות – כך זה במשפטים - החוק גובר בטח על חקיקת משנה, ובוודאי על הוראות פנימיות של משרד הביטחון. אגב, זה חלק ממטרת התיקון הזה – מטרת התיקון היתה שלא יהיו יותר הוראות של משרד הביטחון שנוגעות לחלוקה של זכאויות נוספות. המטרה היתה להעלות את כל הזכאויות הנוספות פעם אחת ולתמיד לחוק כדי שלגם לציבור הנכים וגם לכולם יהיה ברור מכוח החוק מהן הזכאויות, וכמובן שבמדרג נורמטיבי נמוך יותר בתקנות יהיו הפרטים של חלק מההסדרים שחשבנו שמוגזם לכלול אותם בחקיקה ראשית. פזית, האם יש בהוראה הזאת משהו שאומר- -

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

לוודא שהם לא נפגעים כתוצאה מביטול ההוראות האלה, 62.01.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

כפי שהצגנו לאורך כל הדיונים, כל החוק הזה בא לעגן את מה שקבוע בהוראות, כפי שהוא.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

כי לגבי דיור נאמר לי שיש פה פערים

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]