פרוטוקול מספר 263, ועדת הבריאות, 17/11/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 263

מישיבת ועדת הבריאות

יום ראשון, ט"ז בחשון התשפ"ה (17 בנובמבר 2024), שעה 11:00

סדר היום:

<< נושא >> הצעת תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים)(תיקון), התשפ"ד–2024 << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יונתן מישרקי – היו"ר

טטיאנה מזרסקי

אושר שקלים

חברי הכנסת:

אברהם בצלאל

מוזמנים:

גאיה עופר

–

רכזת בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

ד"ר ורד אייזנברג

–

רופאת נשים, ראש אגף רישוי מוסדות, משרד הבריאות אור אלדר

–

לשכה משפטית, משרד הבריאות

ד"ר אסנת לוקסמבורג

–

מנהלת חטיבה טכנולוגית, מידע ומחקר, משרד הבריאות רן רידניק

–

ראש חטיבת כלכלה, רגולציה וחדשנות, משרד הבריאות ד"ר יקיר קאופמן

–

התוכנית הלאומית לשבץ מוחי ומנהל המחלקה לנהלים וסטנדרטים חטיבת הרפואה, משרד הבריאות שלי לוי

–

ראש צוות בכירה, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

חיים פרננדס

–

מנכ"ל, קופת חולים לאומית שירותי בריאות

שיר כהן

–

סמנכ"לית ממשל ותקשורת, מכבי שירותי בריאות

חן לוי

–

מנהל רגולציה, קופת חולים מאוחדת

ד"ר בנימין זאב סנדר

–

מנהל המחלקה להערכת טכנולוגיות רפואיות, קופת חולים כללית ד"ר נתי בלום

–

מנכ"לית, דמנציה ואלצהיימר, עמותת עמדא

ד"ר עדית דובי סובול

–

אורולוגית, "אסותא" באר שבע

ייעוץ משפטי:

נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:

מיכל דיבנר כרמל

רכזת פרלמנטרית:

שירה טחן

רישום פרלמנטרי:

מעיין שבתאי – איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים)(תיקון), התשפ"ד–2024 << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות הבוקר, שתעסוק בנושא הצעת תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים) (תיקון), התשפ"ד-2024. אני מבקש לפתוח את הישיבה הזו אם הידיעה הנוראה שקיבלנו הבוקר, על נפילתו של עידן קינן בין 21 מרמת גן, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה, יהיה זכרו ברוך. אני מבקש לשלוח מכאן תנחומים למשפחה. כמובן, אני מבקש לפתוח את הישיבה כפי שאנחנו נוהגים תמיד, בתפילה לרפואתם השלמה של כלל הפצועים במלחמה הקשה הזו. בתפילה לחזרתם הביתה במהרה של כלל החטופים והחטופות, בעזרת השם גם בבריאות.

נושא הדיון היום כבר עלה כאן בוועדה לפני מספר חודשים, קיבלנו סקירה ממשרד הבריאות על חסרים. אנחנו מבינים שיש חסרים בעיקר במערך הדימות ובשאר הנושאים שקשורים למכשירים המיוחדים, החובה שלנו לספק מענה הולם לכלל הציבור. אנחנו יודעים שיש תורי המתנה ארוכים לבדיקות. לא אאריך בדברי הפתיחה, כן אבקש ממשרד הבריאות להציג בפנינו את המצב היום ומה הבקשה המונחת על שולחן הוועדה. בבקשה.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

(הצגת מצגת)

בוקר טוב לכולם ותודה. ד"ר ורד אייזנברג, רופאת נשים בהכשרתי. ראש אגף רישוי מוסדות במשרד הבריאות. למי שלא מכיר, אנחנו מתחילים תמיד עם החלק הזה כדי להזכיר עד כמה מכשירי הדימות חשובים. התקנות הן תקנות שבאות להגביל אותם מבחינה כמותית בהיבט כלכלי, שהכניסו אותו כמו לפני עשר שנים בערך. יש התקדמות טכנולוגית כל הזמן ואנחנו צריכים להדביק את ההתקדמות הטכנולוגית, לעמוד בצרכים של המדינה וגם לוודא שאנחנו מאפשרים לעצמנו לפזר את זה בפריסה ארצית טובה ורחבה עם דגש על הפריפריה. הצלחנו בפעם הקודמת שעשינו תיקון, נראה לכם את זה עכשיו, איך הצלחנו לעמוד באתגרים האלה.

זה רק ציטוט מהתקנות, אני לא אתעכב עליו. אלה המכשירים שמוגדרים כמכשירים רפואיים מיוחדים. היום נדבר על קבוצה של מכשירי צנתור. השיח על MRI ו-CT אתם מכירים אותו היטב, נדבר גם על המערכת הרובוטית לביצוע ניתוחים בשלט רחוק. אני רוצה להזכיר למי שלא מכיר את זה, אם אנחנו משווים לשאר מדינות OECD אז שיעור המכשירים אצלנו הוא בין הנמוכים ביותר בעולם.

השימוש של המכשיר, הוא מגיע כמעט לממוצע של OECD. זאת אומרת שאנחנו כן עושים ניצולת טובה על המכשירים הקיימים וזה גם מראה על צורך. אפשר לפתור את הצורך הזה על ידי הוספה של מכשירים נוספים כי עדיין לא הגענו לפלאטו שמעבר לו, לא כדאי יותר להוסיף. זה התיקון שהיה בפעם הקודמת. שונה השיעור לגבי MRI ל-1:161,000 שאפשר להוסיף תשעה מכשירים, ושונה ל-CT ל-1:103,000, 13 מכשירים. הוספנו תאי לחץ רב מדוריים והוספנו שני רובוטים לניתוחים בשלט רחוק.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

ננסה להבין רגע. למה משמש היחס הזה, למה הוא נמדד לפי יחס ומה עומד בבסיס ההחלטות של המשרד כשהוא מקבל להוסיף מכשיר, לפי מה?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

מה הן אמות המידה?

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כן.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

יש לנו את זה בהמשך, כדי שתבינו את השיקולים. השינוי בשיעור הוא כל פעם בדיונים מאוד ארוכים וממושכים עם משרד האוצר, כי מאז 2016 משרד האוצר הוא שותף לתיקון של התקנות. קודם זה היה שיקול מקצועי בלבד של משרד הבריאות והיו שם שיקולים מקצועיים ולא שיקולים כלכליים, מרגע שהאוצר נכנס לתמונה, אלה שיקולים כלכליים וכל דבר שאנחנו מביאים אתו לוועדה זה אחרי הרבה דיונים והסכמות עם משרד האוצר.

מה שהצגנו אז וגם היום, זה לאחר הסכמה של משרד האוצר וחתימה של שני השרים. בתוך זה אנחנו אחר כך יושבים במשרד ועם הגורמים הרלוונטיים שהגישו בקשות ובודקים איך אנחנו מקצים על פי אמות המידה שלנו. נגיע לזה, בואו נתחיל עם MRI.

<< דובר >> נתי בלום: << דובר >>

יש רק תשעה מכשירים של MRI בכל הארץ?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

לא. זו התוספת.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

תוספת בעקבות התיקון.

<< דובר >> נתי בלום: << דובר >>

כמה סך הכול יש?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

כרגע 63 מכשירי MRI.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

יש שקופית שמציגה בהמשך, לא?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

כן. תראו את ההזדמנויות שבהן בוצעו התיקונים. זה התיקון של 2022, וזה התיקון שמוצע היום. שינוי ל-1:156:000.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כמה מכשירים הוא מוסיף? ל-MRI שני מכשירים?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

שני מכשירי MRI. תסתכלו בפריסה, יש פה סדרה של מפות, אדגיש מה התווסף בפעם האחרונה. יש פה שלושה מכשירים, בעבר ההחלטה הייתה שהמכשירים הולכים לקהילה לקופות החולים כאשר החלוקה הייתה לפי גודל הקופות. יש פה מכשיר של לאומית שממוקם בעכו, הוא עובד.

יש מכשיר של שיתוף פעולה בין יזם פרטי, כי זו הייתה אחת הדרישות של הוועדה, עם בית החולים שמיר. המכשיר הזה התחיל לעבוד כבר לפני שנה, הוא פעיל. ניתנה ניידת לקופת חולים כללית שתופעל באמצעות מור שהייתה אמורה להתחיל לעבוד אך המלחמה טרפה את הקלפים ואלמלא המלחמה היא הייתה עובדת. כשאנחנו מוסיפים אנחנו מצליחים לממש.

גם בדרום הוספנו שלושה מכשירים ואני שמחה לבשר שהמכשיר שמיועד ליוספטל השתחרר מהמכס בשבוע שעבר, הכלוב כבר בנוי ובקרוב הוא יתחיל לעבוד. זו הייתה לידה הכי ארוכה שהשתתפתי בה ולהזכירכם אני גניקולוגית. יש מכשיר של מכבי שיושב באשדוד במתחם כלניות. יש מכשיר שניתן בהחלטת הוועדה לנתיבות והוא עדיין לא פעיל, גם בגלל המלחמה. אמור להיות בשיתוף פעולה יחד עם הדסה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

מה ההבדל בין מכשיר נייד למכשיר נייח?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

מכשיר נייח יכול להיות מכשיר 1.5 טסלה או מכשיר 3 טסלה. מכשיר 3 טסלה בגלל היכולת המוגברת שלו כי הוא מייצר שדה מגנטי יותר גדול אז יש לו התוויות מורחבות יותר. יש דברים שלא ניתן לעשות על מכשיר 1.5 טסלה. כשבתי החולים מגישים לנו את הבקשה, הם בוחרים איזה סוג של מכשיר הם צריכים בהתאם להתוויות שלהם. בניידות יכול להיות רק 1.5 טסלה. ניידת לא מסוגלת לשאת 3 טסלה, לכן בניידות יש מגבלה לסוג הבדיקות שניתן לבצע ובדיקות שמורכבות יותר צריכות ללכת למכשיר של 3 טסלה שהם תמיד בבתי חולים.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

העדיפות שלכם, תמיד לאפשר או לתת רישיון למכשיר נייח?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

כן. הניידות שנתנו לאורך השנים, היו אחת משתי סיבות – לדאוג למקומות מאוד מרוחקים שבהם לא היה ריאלי לשים מכשיר נייח כי האוכלוסייה שהייתה מגיעה אליו היא מוגבלת, למשל ברמת הגולן, נגב העמוק שמרוחק מסורוקה, באזורים אלה פועלות ניידות, כרגע בגליל לא פועלות הניידת, הסברתי קודם.

הסיבה השכיחה ביותר שהיו ניידות לאורך השנים זה כגישור, מהרגע שניתן אישור עקרוני ועד שהמכשיר בפועל, מסתיימת הבניה שלו והרכש וההבאה שלו מחו"ל כי מכשירים אלה מגיעים מחו"ל. זה יכול לקחת לפחות שנתיים ולעתים אף יותר. בפרק זמן זה בינתיים היו ניידות שפעלו בשטח. ברגע שנכנס מכשיר הקבע אנחנו מאפשרים חפיפה של חצי שנה ואז הניידת יוצאת ועוברת להיות שוב גישור זמני במקום אחר.

<< דובר >> עדית דובי סובול: << דובר >>

ד"ר דובי, אורולוגית מבאר שבע. הבנתי שהדרום יקר ללבך.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

מאוד.

<< דובר >> עדית דובי סובול: << דובר >>

מכיוון שאני אורולוגית, אני רוצה להגיד משהו על ניידות MRI. כשאני מקבלת תשובה של MRI ערמונית מניידת בשאלה של האם יש גידול בערמונית, אני לא יכולה לסמוך עליה. אני יכולה לקבל תשובה של חשד לגידול ואני לא יודעת מה לעשות עם זה כי לא בטוח שיש גידול, או הפוך ואז המטופל המתין כמה חודשים וגם אין לי איך להתקדם. לפעמים אם יש להם ביטוחים אני שולחת אותם לחוות דעת שנייה על ה-MRI, אך האיכות שלו היא מעליבה כשצריך להחליט אם מטופל צריך טיפול לסרטן ערמונית. יש לנו ניידת של MRI באסותא באר שבע.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

תודה שאת מעלה את זה. פנינו לקופת חולים כללית שתייצר קווי עמדה וזה בעבודה, יכול להגיד לכם ד"ר סנדר. שתהיה רשימה של דברים שהולכים 3 טסלה, ורשימה של דברים שהולכים לניידות, כדי שדברים כמו שאת מתארת לא יקרו. שמנו לב לזה. ד"ר סנדר רוצה לומר משהו.

<< דובר >> בנימין זאב סנדר: << דובר >>

אתייחס בהמשך.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

זה בעבודה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

זאת אומרת שגם ההבנה שלכם היא שניידת היא פחות אפקטיבית, לפחות להתוויות מסוימות. אתם כן מבינים שצריך לתת מכשיר נייח. כשעומד בשיקולים שלכם איפה לתת מכשיר נייח אתם לוקחים בחשבון שבאזור שיש בו ניידות אתם רוצים להשקיע במכשיר נייח, נכון?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

אני רוצה לחדד שוב. גם בעולם פועלים באותה צורה, במקומות שלא ניתן לשים מכשיר נייח כי הוא ממילא מאוד מרוחק. נניח שהייתי רוצה לשים MRI בירוחם, לא יבואו אליו מספיק אנשים שיצדיקו מכשיר. במקום זה ניקח ניידת, לחלק מההתוויות וברוב ההתוויות היא תהיה מספיק טובה, והיא תכסה את הדרום בכל האזורים שאנחנו רוצים, ויוגדר לה שיש לה כך וכך ימים פה וכך וכך ימים שם. מי שצריך בדיקה לפרוסטטה – יצא ל-3 סטלה, ייצא לסורוקה פעם אחת בכמה זמן שהוא צריך לנסוע לעשות את הבדיקה, זה לא נורא.

יש בדיקות שבהחלט אפשר לעשות אותן בניידות – בדיקות שד, בדיקות שלד פשוטות. יש הרבה מאוד דברים שאפשר לעשות בניידת ולא צריך להטריח את המטופלים ואלה הבדיקות השכיחות. בעולמות הנוירו, לא יודעת עד כמה את מכירה, את זה יקיר יכול לומר. זה מתחלק לסוגים – מוח ועמוד שדרה, מערכת העצבים המרכזית, יש דברים שאפשר לעשות בניידת וזה מספיק טוב ויש דברים שמראש צריך לבוא ולשלוח למכשיר 3 טסלה בבית חולים.

אנחנו עובדים עכשיו יחד עם הכללית כי הם מחזיקים את רוב הניידות, כדי להגדיר מה ילך לאן כדי למנוע את הטרטור מהמטופלים ולוודא שמתבצעת הבדיקה הנכונה למטופל הנכון.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

זה מעבר לטרטור, אנחנו מדברים פה על אבחנה של סרטן, הם מתעכבים עם אבחנה של סרטן, זה הדבר הכי חשוב.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

ד"ר לוקסמבורג, חטיבה טכנולוגית במשרד הבריאות. ההיסטוריה אצלנו של ניידות התחילה כשלא היו מספיק מכשירי MRI והניידות היו מכסות כמה בתי חולים. ככלל, העמדה שלנו היא שיש לתת העדפה למכשירים שהם מכשירים נייחים קבועים שצריכים להיות בפריסה ארצית, כולל הפריפריה, שאנשים יוכלו לקבל זמינות טובה. כראיה, את רוב המכשירים שקיבלנו לפני שנתיים כדי להשוות את כל הפערים האלה – שמנו בפריפריה.

כפי שאמרה ד"ר אייזנברג, לניידות כן יש מקום. יש להן מקום באזורים שהם מרוחקים ושאין בדיקות דחופות לדוגמה ואז יש אפשרות לעשות כמו רוטציה – שבועיים בחודש הניידת נמצאת פה, ועוד שבוע כאן ואז את הבדיקות הלא דחופות, הבדיקות היותר פשוטות, ניתן לבצע לפחות בחלקן בצורה זו.

זאת עוד דרך לתת שירות יותר זמין ויותר נגיש. לפעמים יש מקומות מסוימים שיש קושי תחבורתי לצאת מהם ויש קשיים אחרים, זה יכול לתת את הפתרונות האלה. ככלל, המדיניות שלנו ללכת למכשירים קבועים אך בפריסה ארצית שנגישה לכל האוכלוסייה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אמירה משמעותית.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> התהליך דורש מיומנות של נציגות שירות שקובעות את התורים. שלא יקבעו תור לניידת כשיש אבחנה מסוימת או הפניה לבדיקה, שידעו לאן להפנות. אם אדם מתקשר, הוא לא יודע אם זה טסלה 2 או מכשיר אחר. אם לא יהיה פיקוח ומיומנות של נציגי קשרי לקוחות – האדם ימתין זמן רב וגם יעשה בדיקות פעמיים ויפספס את האבחנה.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

כחלק מהתהליך שאנחנו כרגע מובילים, זה שגם מי שקובע בקצה את הבדיקות ולאן הן הולכות, תהיה לו רשימה של איזה בדיקות הוא שולח לכל מקום.

<< דובר >> נתי בלום: << דובר >>

למה לא למכון עצמו, למה לא לניידת שתגיד אני לא עושה את הבדיקות הזו כי היא לא נותנת את המענה הדרוש?

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

יש מרכזי אישורים בקופות החולים, יש תהליכים שלמים. כשרופא משפחה חושב שהוא צריך לבצע בדיקת MRI, זה הולך למרכזי האישורים קודם של קופות החולים שבודקות אם בדיקת הדימות הכי מדויקת והכי טובה. כי יכול להיות שזה CT, אולטרסאונד, יכול להיות שזה משהו אחר.

אחרי שמקבלים את ה-justification, זאת אומרת האמירה שזו הבדיקה המתאימה, בתוך כל קופה יש תהליך של הפניה למקומות שיש איתם הסדרי בחירה. אנחנו לא נותנים העדפה, לא מכתיבים לקופה לכו לגורם X או לגורם Y. יכול להיות שהקופה מעדיפה להתקשר עם גורם אחר. הניידת היא לא הבחירה הראשונה, היא אחת מהאפשרות שעומדת לרשות כל אחת ואחת מהקופות בהתאם להסדרי הבחירה שלה.

<< דובר >> עדית דובי סובול: << דובר >>

בשורה תחתונה, בבאר שבע יש מכונת MRI אחת בבית החולים סורוקה. באסותא יש ניידת שמדי פעם מגיעה, זו השורה התחתונה. המטופלים שלי הרבה פעמים לא מטופלים ניידים, אתה יודע מה זו אוכלוסיית הדרום. שולחים אותם ב-01:00 לנהריה. אני שולחת אדם לבדיקת MRI ערמונית, הוא חוזר אלי אחרי שמונה חודשים עם סרטן מפושט. אנחנו מוכרחים מכשיר אמיתי נוסף.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אנחנו נדבר על החלוקה ועל אמות המידה וכולי, אז ניכנס גם לעניין הזה.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

בתקנות האחרונות לא הוספנו לאזור חיפה, לא לאזור ירושלים. אני מדברת על התקנות, שלחתי לכם את המצגת מראש, אפשר לראות איפה היו מכשירים. במחוז מרכז הוספנו מכשירים למה שאנחנו קוראים הפריפריה של המרכז, כדי לחזק לכל מיני צרכים מיוחדים. היות וזה גם היה במסגרת של בקשות מול הקהילה – זה הלך לפי הצרכים של הקופות.

מכשיר אחד הלך לרחובות למתחם של מאוחדת שהוא פעיל. בראשון לציון, מכשיר של מכבי שבמקור היה מיועד למודיעין אך המכרז על המתחם הזה הלך לכללית, אז הסטנו אותו לאסותא ראשון, גם זה כבר פעיל.

אוניברסיטת אריאל, נבנה שם מתחם מאוד גדול ויפה שיתחיל לפעול במהלך חצי השנה הקרובה שלשם ניתן גם CT וגם MRI. זה משהו שאמור גם לתת מענה לכל האזור הזה שלא היה מכוסה טוב. זה כביכול שייך למחוז מרכז אך זה לגמרי פריפריה. שם יהיה CT, אתם תראו את זה כשאני אראה את המפות של ה-CT .

בית חולים שניידר, בית חולים לילדים שעד אותו השלב לא היה להם מכשיר MRI וזה ניתן במסגרת ההקצעה של קופת חולים כללית. אלה המכשירים שהלכו למרכז. מחוז תל אביב לא קיבל מכשיר ובזה כיסינו את מכשירי MRI. לגבי CT, אלה השינויים שהיו, התיקון המוצע עכשיו הוא להעלות את השיעור או להוריד את השיעור ל-1:100,000.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

שכמה מכשירים זה נותן?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

זה יאפשר הוספה של שני מכשירים. זאת הפריסה של המכשירים שהוספנו בפעם הקודמת. אתם יכולים לראות, מכשיר CT אחד הלך לבית חולים נהריה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כמה מכשירים סך הכול?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

סך הכול 13, כאשר אני מראה את השלושה שהלכו לצפון. מכשיר אחד לנהריה. מכשיר לקריית שמונה שהיה עליו מכרז וזכתה בו קופת חולים כללית באמצעות חברת מור. גם הוא כרגע לא פעיל בגלל המלחמה, כן הייתה כוונה שהוא יהיה שם. מכשיר שהלך לסחנין, שזה במסגרת ההנחיה שקיבלנו.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

לפני המלחמה, הפעילו שם ניידת?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

לא. CT אין ניידות. הניידות קיימות רק לגבי MRI.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כן. הייתה טעות שלי.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

גם בדרום התווספו שלושה מכשירים. מכשיר אחד הלך לבית חולים אסותא אשדוד. מכשיר לנתיבות במסגרת השילוב של המכשירים במתחם שמשולב עם הדסה, ומכשיר אחד שכללית קיבלה לקהילה בבאר שבע. ליוספטל יש שני מכשירי CT.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כל אלה שאנחנו מדברים שקיבלו, הם מפעילים כבר? מה הסטטוס שלהם?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

היחיד שכרגע עדיין לא פעיל זה נתיבות. גם פה, העיכוב של המלחמה היה מאוד משמעותי. אמור להיות מתחם רפואי בשילוב של העיריה והדסה, ששם יהיו CT ו-MRI. על MRI דיברתי קודם.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אני חוזר אתך לקריית שמונה. מכשיר ה-CT, זה גם כללית שם, נכון?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

זה כללית באמצעות מור.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

נרכש המכשיר ולא הביאו אותו? איפה זה?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

המכשיר כבר נרכש ואחר כך היה צריך להעביר אותו כדי לתת מענה לאוכלוסייה של המפונים. היום, בגלל שהאוכלוסייה הזו מפונה – אי אפשר לשים מכשיר שם. התכנית היא שברגע שאפשר יהיה, אז המכשיר שכרגע נותן מענה במקום אחר, יעלה לצפון וייתן את המענה בקריית שמונה.

דבר נוסף שמתעכב, זה אמור היה להיות בתוך מבנה שעדיין לא סיימו את הבנייה שלו, זה התעכב בגלל המלחמה. זה מבנה רפואי שמתוכנן שם – דימות, חדרי ניתוח, מרפאות קהילה, גסטרו ועוד דברים רבים אחרים.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ד"ר ורד. מה שציינת עכשיו בהמשך למצב בצפון. גם דו"ח מבקר מדינה מתייחס לכך שמספר המכשירים ביחס למספר התושבים אינו עומד בתקן. מה הצפי, מתי כן אתם תגיעו למצב של עמידה בתקנים שכבר קיימים עוד לפני התוספות?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

התוספת האחרונה של יולי 2022, סידרה את הפערים בין המרכז לפריפריה והגענו למספר המומלץ בהתאם לתקנות שהיו אז. עכשיו השינוי המוצע שהוסיף לנו שני מכשירים, עוד לא החלטנו לאן הם ילכו. ההעדפה שלנו היא תמיד לתת מענה טוב יותר לפריפריה.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מתי כן תגיעו לתקן?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

הגענו מספרית, כן. אני ציינתי כאן איזה מכשירים אינם פעילים והסברים גם למה.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מתי כן כבר יהיו פעילים?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

כשתסתיים המלחמה.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אם מלחמה תימשך 20 שנים?

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

טטיאנה, לאן אנחנו רוצים להגיע? אנחנו רוצים להגיע למצב שבן-אדם לא צריך להמתין כל כך הרבה זמן עבור בדיקה.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא צריך לחכות לסיום המלחמה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אני פחות מתייחס למספרים. אני יותר מתייחס לזמני ההמתנה שמבחינתי זה הנושא שעל השולחן. עוד מעט נרצה לשמוע כמובן מה המשרד יודע על זמני ההמתנה. אם יש לוח זמנים שמראה זמני המתנה. אם לא, אז מה נעשה בעניין ולפי זה לקבל את ההחלטה. המספרים הם יפים מאוד על הנייר, אנחנו רוצים להבין.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין שכמה שפחות מכשירים – האזרחים יחכו יותר לבדיקות.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

נכון. זה מה שאני רוצה לדעת.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

אם תרצו שנסביר לגבי זמני המתנה, אפשר להסביר.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

זמני ההמתנה, זה הנושא.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אם תכננתם להתייחס לזה בהמשך.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

תכננו להתייחס לזה בהמשך.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אז נמתין.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

זה לגבי דרום. בטח אתם שואלים בלבכם מה עם יוספטל? ביוספטל יש שני מכשירי CT שהם פעילים ונתנו מענה טוב למפונים שהיו שם. תוספות למחוז חיפה, הוספנו שני מכשירי CT לחיפה. אחד לבית החולים בני ציון ואחד לבית החולים הילל יפה. שניהם פעילים. מחוז ירושלים, תוספת של כללית בבית שמש. בית חולים הרצוג. בית שמש פעיל מזה חצי שנה, הרצוג מתחיל לעבוד בימים אלה ויש שם גם מרכז מאוד חדש ויפה. זה המענה למי שצריך בירושלים.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

ההחלטה לתת לבית חולים הרצוג, זה תחת קופה? לפי מה בחרתם?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

זיהינו צורך לתת מענה לאוכלוסיות מיוחדות. גם לאוכלוסיות שמאושפזות שם. זה בית חולים שאמור להגיע ל-600 מיטות אשפוז בהדרגה, והם נותנים מענה גריאטריה, גם שיקום. הרבה מאוד מונשמים, יש להם ארבע מחלקות מונשמים, חלקם ילדים מונשמים שיישארו מונשמים ומוגבלים כל חייהם. לנייד מטופל כזה להדסה או לשערי צדק בשביל בדיקת CT זה גם לחכות הרבה זמן בתור וגם בלגאן גדול, כי צריך צוות שינשים, אמבולנס מיוחד, זה מורכב מאוד.

חשבנו שיהיה נכון לתת שם מכשיר CT שיעמוד שם באופן קבוע, הנחנו אותם במסגרת ההנחיות שהם צריכים לתת מענה לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים מכל רחבי הארץ, שירצו להגיע לשם. יש לזה יתרון גדול שלא צריך לנסוע לבית חולים. אדם כזה שבדרך כלל המערכת החיסונית שלו ירודה, עדיף שלא לחשוף אותו לתחלואים שמסתובבים בבתי חולים. במסגרת כזו שהם מנותקים כי יש כניסה נפרדת, הם לא פוגשים את החולים האחרים – זה מענה שהוא גם יותר בטיחותי למטופלים האלה.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

זה גם היה בשיח עם משרד הרווחה, מיפינו צרכים של אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, שיש קושי מאוד גדול להשיג עבורם בדיקות דימות במקומות. אם זה בניידות או במרכזים הרגילים, לכן אחת ההנחיות הן שתהיה עדיפות לאוכלוסיות כאלה עם צרכים מיוחדים, שיוכלו להגיע לשם ולקבל את המענה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אני מבין שעדיין יש קושי גדול עבור אותן אוכלוסיות.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

גם אחרי שזה פעיל.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

זה התחיל השבוע.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

זה רק עכשיו מתחיל. אנחנו שוקלים ומיפינו משהו בצפון שגם הוא יוכל לתת. הכוונה היא לשים את הצרכים של האוכלוסייה הזו שהיא פחות נשמעת, אך עדיין מחכה הרבה פעמים בתור.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

זה לא מונח בבקשה שלכם כרגע, נכון?

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

זה במסגרת מה שאנחנו חילקנו לאורך השנים.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

נטפל בזה עוד מעט. בבקשה.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

אלה המכשירים שהתווספו בתקנות האחרונות למחוז מרכז. מאיר – למיון חדש כפר פעיל. אוניברסיטת אריאל – דיברתי קודם, ומכשיר של כללית – למרכז בריאות החדש שהולך ונבנה שם במודיעין. מחוז תל אביב, הוספנו מכשיר אחד למיון ילדים בשיבא, על פי אותו עיקרון שזיהינו בשניידר, מה שסיפרתי קודם. התברר לנו שאין מכשיר CT במיון ילדים וצריך לנייד ילדים, להיחשף למבוגרים חולים, וחשבנו שנכון להפריד את זה כי בתוך שיבא המרחק בין בית החולים לילדים לבין הדימות, הוא מרחק מאוד משמעותי. זה המכשיר היחיד במחוז מרכז.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

שמתי לב שהרבה מאוד חוזר על עצמו. בחלוקה הקודמת שקופת חולים כללית קיבלה בכל מיני מקומות, זה בגלל גודל מספר המבוטחים שלה? שאר הקופות באותה חלוקה, איפה הן באו לידי ביטוי?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

החלוקה הייתה 50% לכללית, 25% למכבי, השאר יוצא שמינית ושמינית לשתי הקופות האחרות. תמיד יצא ביחס לגודל הקופה. זה היה מאוד שוויוני ומאוד הקפדנו שאף אחד לא ייפגע. יעידו הנציגים של לאומית שיושבים פה בחדר אתנו.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש דור ישן של המכשירים. מכשירי CT גם נכללים בסטטיסטיקה שיש מכשיר, מענה. יש דור חדש שפחות מזיק בקרינה. כמה בקשות יש לכם על השולחן, להחליף מכשיר CT ישן לחדש, וכמה מהם לא אושרו?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

בכל המכשירים החדשים יש היום אפשרות להוריד את עוצמת הקרינה בהתאם לצורך. אם האינדיקציה היא לדוגמה בדיקת לריאות, מה שנכנס למדדים, אנשים שמעשנים וכדומה – אפשר לשלוח אותם למכשירים שנמצאים בבתי חולים מאוד גדולים שמחזיקים מכשיר למטרה הזו בכל מיני מקומות. המכשירים החדשים יודעים לעשות את זה. מכשיר ישן ממילא מגיע בשלב כזה או אחר לסוף חייו ובמכשיר החדש מתקינים את התוכנות האלה כדי שאפשר יהיה לעשות גם וגם.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

אנחנו דאגנו למכשירים ותיקים יותר, שיתקינו תוכנות להורדת קרינה. גם אם הם לא מחליפים אותם, רצוי שהם יתקינו תוכנות להפחתת קרינה ולעשות את הבדיקות במינימום קרינה מייננת שנדרשת. הנושא הזה מבחינת הקרינה מטופל.

כפי שאמרה ד"ר אייזנברג, החדשים כבר עם זה, בנויים כחלק בלתי נפרד מהם ואנחנו לא מאפשרים כניסה של מכשירים חדשים כמכשירים ישנים אלא רק מכשירים חדשים עם הכול. גם הישנים טופלו והותקנו בהם תוכנות מיוחדות.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ואין כאלה שממתינים לאישור שלכם לחידוש?

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

כל הזמן יש, היות וזה מכשיר תמורת מכשיר – זה מתבצע כל הזמן באופן שוטף, אנחנו לא מביאים את זה לפה. אם יש לבית חולים מכשיר ישן - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

בית חולים שרוצה לשדרג מכשיר - - -

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

אין שום בעיה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

הוא לא צריך אישור תקנות מחדש או משהו?

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

הוא צריך לעבור, לוודא שהמכשיר עבר את הרגולציה של הקרינה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כמובן. מלבד התקינה.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

הם פונים אלינו לאישור.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

זה לא נוגע בתקנות, זו הכוונה טטיאנה.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

זה לא נוגע בתקנות.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת, זה לא נוגע לתקנות. עד כמה אנחנו עומדים בקצב להחליף ולשמור על הבריאות של הציבור, כמה שפחות להוריד בכלל מהשימוש.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

יש לך המתנה כרגע בצנרת, לבקשות שדרוג מכשירים?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

זה לא מתעכב מכיוון שמי שכבר יש לו רישיון, על אותו הרישיון הוא יכול לשדרג את המכשיר. בדרך כלל הבקשות מגיעות מהשטח לבד. בשלב מסוים החברה שנותנת להם תמיכה, מפסיקה לתמוך, הם מבינים שאין להם ברירה אלא לשדרג.

מי שיש לו גם תשתית מאוד גדולה – זה בא ביוזמתו. לכל היותר ייקח בין שמונה לעשר שנים עד שמכשיר – גם אם הוא ישן – יוחלף. מכשירים ישנים, כמעט ולא נשארו כאלה שמסתובבים שם. כל הזמן אנחנו עוקבים וגם כשיש בקשה לשדרוג זה עובר דרך המשרד, אנחנו בודקים מה המכשיר החדש, שהוא עומד בקריטריונים ואז מאשרים אותו. גם בשביל לשדרג הם צריכים לעבור אותנו ולקבל אישור.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

זה מהר. זה תהליך שוטף.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> עושים על חשבונם. כל מוסד עושה את זה על חשבונו. אין שיפוי ועידוד של משרד הבריאות להחליף ולהוציא מהשימוש.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

יש עידוד. ד"ר לוקסנבורג אמרה את זה קודם. אנחנו מעודדים לגבי CT, שהם ישתמשו במכשירים שיש להם פחות קרינה ודוחפים לכיוון.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מעודדים תקציבית?

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

לא. אין לנו תקציבים לצורך הדברים האלה.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה לא טוב. תודה.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

לגבי ניתוחים, רובוט לניתוחים בשלט רחוק. מי שזוכר את הדיון שהיה כאן לפני שנתיים, היה דיון מאוד סוער, היום בתיקון המוצע לגבי הרובוטים האלה זה שיורד מההגבלה הכמותית, נגיע לזה בהמשך. מה שעוד התווספו, אלה עוד ארבעה תאי לחץ עם הגדרה מאוד ברורה מה זה תא לחץ, כל מכשיר שהוא מעלה אחד אטמוספירה, הם צריכים להיות רב מדוריים בתוך בתי חולים שיכולים לתת מענה גם למצבים דחופים וגם למצבים כרוניים. זה צריך להיות מקום שיש לו – חדר מיון וכירורגיה פלסטית, כירורגיה כלי דם וכדומה.

בתי החולים שקיבלו את האישורים האלה הם שיבא, רבין שזה בלינסון, סורוקה וזיו בצפת. מכשירים אלה עדיין בשלבי הקמה. צריך להסביר שבבנייה של תא לחץ נדרש שטח מאוד גדול, הכנה של השטח. אישורים מהמועצות הרלוונטיות. הוא תופס בדרך כלל לפחות 400 מטר רבוע ולעתים יותר, כי לזה מצמידים גם את התשתית של הטיפול בכף רגל סוכרתית ועוד כל מיני דברים.

הרכש הוא מאוד יקר כי המכשירים האלה מאוד יקרים. גם ההבאה שלהם, בגלל שזה משהו שתופס פחות או יותר את כל החדר של הוועדה, וזה עוד בלי מנגנון החמצן שמגיע ממקום אחר – זה גם צריך להגיע על אנייה מאוד גדולה. התהליך הזה לוקח זמן. מה שהולך להיות הכי מהיר, זה המכשיר של רבין שהולך להיות ממוקם בחניון הממוגן של בית חולים שניידר שנמצא בסמוך, משרד הבריאות מאוד עזר לקדם אותו. הוא הולך להיות מופעל ראשון מבין ארבעת מכשירים אלה.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

מיד אחרי כן שיבא וזיו.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

שיבא וזיו שכבר רכשו את המכשירים שלהם. אנחנו בקשר עם הקופות כל הזמן, כל שלושה חודשים אני דורשת גאנט עדכני. איפה שהמכשירים עדיין לא פעילים זה לגבי כל המכשור. זה שאנחנו מאוד מעורבים בתהליך אז הקופות גם אתנו בקשר, משתפות פעולה. יש שיח מתמיד והדברים מתקדמים.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

יש עוד בקשות שמונחות על השולחן שלכם?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

לתאי לחץ יש בקשות כל הזמן. רוב הבקשות לא עונות על קריטריוני הבסיס שמוגדרים בתקנות – לכן אנחנו נאלצים לסרב להם, מכיוון שתא לחץ שעובד נכון צריך להיות לפחות אחד אטמוספירה, לתת מענה. צריך תשתית שלמה של – חדר מיון, מערכת של כירורג פלסטי, מנגנון של טיפול בסוכרת ועוד הרבה מאוד דברים שהגדרנו כדי שזה יהיה באמת יעיל.

דוגמאות, טיפול דחוף יכול להיות שאיפת עשן. מישהו שמגיע עם שאיפת עשן יגיע לחדר מיון, לא יגיע למסגרת פרטית אלא לחדר מיון. בחדר מיון יעשו לו הערכה ראשונית וישלחו לתא לחץ וזו פעולה מצילת חיים.

תאי לחץ צריכים להיות בבתי חולים שיכולים לתת את המענה הזה. הגדרנו כתפיסת עולם. יש הרבה מאוד מתיימרים להיות תאי לחץ וממציאים כל מיני מונחים של לחץ מתון שלא קיימים בשום מקום בעולם.

אלה המצאות, הם גם לא אפקטיביים כי לא מגיעים ללחץ המינימלי שנדרש לטפל. הם מוכרים, סבתא שלי הייתה קוראת לזה לוקשים. כולם מבינים למה אני מתכוונת? זו הונאה של הציבור והציבור חייב לדעת את זה. אנחנו במשרד יוצאים אחת לכמה זמן עם הודעות בדוברות, כל מי שמפעיל "תא לחץ", אנחנו עושים תהליך של אכיפה מנהלית. מאוד עסוקים בזה, ושימועים והרבה מאוד עיסוק משפטי עם הגורמים האלה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

ישנם היום בתי חולים שמוכנים לעמוד בתנאי סף שרוצים לקבל רישיון ולא מאשרים כי התקנות חוסמות אותם?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

כמו שהתקנות כתובות היום וזה בדיון שהיה בפעם הקודמת, אין בקשה שיכולה לענות על ההגדרה שכתובה בתקנות. יש מקומות קטנים יותר שהם ביקשו, אך הם לא עונים על המינימום שהוגדר. התקנות אומרות מעל 900 מיטות, בצפון בגלל שהיחיד שיכול היה לענות היה רמב"ם וברמב"ם כבר היה מענה, בחיפה היה מענה, דווקא של אלישע אבל גם של מרי, שזה למקרים דחופים.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

השאלה אם הקריטריון הזה של 900 מיטות הוא קריטריון, מדי דרקוני או קיצוני?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

אם הן דרקוניות? תא לחץ צריך להיות מסוגל לתת מענה למצבים דחופים וגם למצבים כרוניים. אין היום המתנה לתורים לתא לחץ. מי שמקבל המלצה מהרופא זה בדרך כלל כירורג כלי דם עבור פצעים קשיי ריפוי. בטיפול בפצעים קשיי ריפוי יש הרבה מאוד כלים שהם רלוונטיים לטיפול, תא לחץ הוא רק אחד מהם ולא מתאים לכולם. כדי שהטיפול בתא לחץ יהיה אפקטיבי, החמצן צריך להיות מסוגל להגיע לקצה של הרגל.

כשיש חסימות מאוד משמעותיות – יש טיפולים אחרים כמו צנתור של הרגל הזאת, זה נעשה בחלק מהמרכזים בארץ שזה יותר רלוונטי מאשר תא לחץ. צריך לבחור את המטופל, שיתאים להתוויה. כאשר מטופל מתאים להתוויה – באחריות הקופות להפנות אותו לבית החולים שבו יש את תא הלחץ.

יש היום פריסה שתהיה סבירה אחרי שכל אלה יפעלו, תהיה מספיק טובה. אין היום המתנה. אם מישהו בירושלים צריך להגיע לתא לחץ – יש בהדסה את היכולת לתת לו מענה בטווח מאוד קצר, שבוע, שבועיים לכל היותר.

אנחנו מכירים בקשה של שערי צדק שהוא לכאורה עונה על הקריטריונים האלה. במצב הנוכחי לא חשבנו שיש היגיון תפעולי וגם כלכלי, לשים מכשיר נוסף כל עוד אין זמני המתנה בירושלים. מי שהיום בירושלים מצליח לקבל התחייבות להגיע לתא לחץ – לא צריך לחכות. אם נוכל בזמן כזה או אחר לשים עוד מכשיר, נשים אותו בפריפריה לפני שנשים עוד מכשיר בירושלים.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> העתירה יכולה לתת מענה להרבה מחלות והשימוש והמודעות בשימוש בתאי לחץ היא לא מספיק גבוהה בקרב רופאים בגלל שיש מלכתחילה תפיסה של פחות היצע אומר פחות ביקוש. השימוש בתרפיה היפרברית יכול להציל ולחסוך הרבה כסף למדינה. אפשר לטפל במחלות בשלבים מוקדמים יותר ולא להגיע למצב שיש כבר חסימה והטיפול לא יעזור. זה יחסוך כספים רבים למדינה ויציל חיים של בני אדם רבים ולא נגיע לקטיעות גפיים ובעיות אחרות.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

אנחנו במהלך השנה הקרובה מתכננים לעשות שני דברים – להתחיל לראות שיש הפעלה של המכשירים שנתנו ולעשות הערכת צרכים לאומית ולראות אם הדברים נותנים מענה מספק או לא וכולי. הדבר השני, לפרסם חוזר של משרד הבריאות שמבהיר באיזה מקרים צריך להגיע לתא לחץ. באיזה מקרים זה ניסיוני ובאיזה מקרים זה לא.

היום משתמשים בתא לחץ ו"מוכרים" את תא הלחץ כעוזר מאוד בהרבה מאוד מקרים שהם עדיין ניסיוניים או אפילו לענייני קוסמטיקה ואנטי-איג'ינג. הכול קורה מבחינת הצורך שמתבטא. עבודה של כמה גורמים בתוך המשרד זה למפות את כל העדויות המדעיות ולשים פעם אחת בצורה מסודרת בחוזר שיבוא ויגיד שאלה המצבים שמוכח רפואית שצריכים להגיע אליהם.

אני מצטרפת לקריאה של ד"ר אייזנברג, אני מניחה שצופים בדיון הזה הרבה אנשים. להיזהר מהשרלטנות של תאי לחץ פרטיים בקהילה וכולי. התאים היחידים שמאושרים על ידי משרד הבריאות הם התאים שקיימים בבתי החולים. אנא תחסכו לעצמם גם סכנה, גם עוגמת נפש, טיפול לא נכון על ידי הליכה לגורמים שהם לא מוסדרים ולא אמורים לתת את הטיפול הזה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

לגבי הבקשה של שערי צדק שמונחת לפניכם ויכולה לכאורה לעמוד בקריטריונים. אני מסכים שנכון, אנחנו מאוד דואגים לפריפריה וזה חשוב. אני מזכיר שירושלים משרתת הרבה מאוד גם בפריפריה של ירושלים, שאלה הרבה מאוד יישובים מיהודה ושומרון, דרך בית שמש והסביבה, לכן אני מעוניין לבקש לבחון את הבקשה הזו.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

אנחנו נבחן את זה.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

אנחנו נבחן את זה שוב.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

זה התיקון שמוצע כעת, השינוי לגבי MRI הוסיף שני מכשירים, שני מכשירי CT, שני מכשירי צנתור לב. הורדה של ההגבלה הכמותית על מכשירי רובוט לניתוחים בשלט רחוק, בשעה טובה ומוצלחת שזה עולה. הורדה של המגבלה הכמותית למערכת רנטגנית לצילום וצנתור ראש שאנחנו הגדרנו. בשני אלה שבהם אנחנו מגישים את הבקשה להורדת ההגבלה הכמותית, הגדרנו מהן ההנחיות הקליניות שרשומות בתקנות ומופיע בהצעה, שמי שיגיש מועמדות לקבל מכשיר – יהיה חייב לעמוד בהגדרות אלה ואני אפרט אותן.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

לפני ההגדרות. ישאל השואל למה הורדתם את ההגבלה הכמותית דווקא מהשניים האלה ולא משאר המכשירים המיוחדים?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

מכשיר לניתוחים רובוטים בשלט רחוק, הוא מכשיר שהוא היום חלק מסטנדרט של טיפול בכל מחלקה כירורגית כללית שעושה ניתוחים גדולים. כל בית חולים שעושה ניתוחים גדולים זה הפך להיות סטנדרטי אצלו. זה גם כלי שמאפשר להביא מתמחים מכיוון שהיום אין דבר כזה להכשיר מתמחים מבלי ללמד אותם לעשות ניתוחים ברובוטיקה. זה רלוונטי באורולוגיה לד"ר דובי וזה רלוונטי גם לגניקולוגיה, בעולמות שלי, ולכירורגיה כללית והיום זה כלי קבוע.

אתם בוודאי יודעים מהדיונים שהיו לפני שנתיים שחוץ מהמכשירים שפנו אל משרד הבריאות ונתנו רישיון בהתאם למה שיכולנו במסגרת התקנות, יש הרבה מאוד מכשירים שפועלים שם ורכשו והצליחו להכניס את זה ארצה דרך המכס ללא רישיון. הם יוסדרו מן הסתם במהלך הזה. אנחנו מאמינים שכל בית חולים כללי שיש לו כירורגיה כללית והוא מכשיר מתמתחים – צריך שיהיה לו רובוט.

אמר כאן פיקרסקי לפני שנתיים, שאפשר גם יותר מאחד ואם לא תהיה כאן מגבלה ובית חולים שעושה הרבה מאוד ניתוחים, אין מניעה שיהיה לו עוד רובוט. יהיה רובוט – לכירורגיה כללית ולאורולוגיה ולגניקולוגיה ולא יצטרכו לריב על אותו מכשיר בבתי חולים גדולים שיש להם הרבה מאוד ניתוחים. האוצר תמיד פחד.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

בשונה משאר המכשירים שמה?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

אסביר עוד מעט לגבי המכשירים האחרים.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

זה לא קשור לנפש, אתה צודק. ברגע שהורדנו את זה, אין פה שיעור לנפש ואפשר לתת כמה שנדרש מבחינה רפואית.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אני רוצה את הסיבה. למה הורדנו את השיעור לנפש?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

לא היה פה שיעור לנפש אף פעם. היה מספר כמותי בחלוקה למחוזות והרפואה התקדמה מאוד מאז שזה נכנס לתקנות בפעם הראשונה. האוצר תמיד חשש מכך שתהיה כאן עלות מאוד גדולה, בפועל העלות לניתוח לא משתנה מבחינת מה שהקופה משלמת עבור הניתוח. מה שמשתנה זו עלות התפעול לבית החולים.

לרובוטים הישנים, לא ישנים כי הם מתחדשים כל הזמן אך הוותיקים והמוכרים שקוראים להם בשפה העממית דה וינצ'י, עלות ההפעלה של כל אחד כזה בגלל המתכלים שלהם היא מאד גבוהה. עכשיו נכנסים לשוק רובוטים אחרים שעלות ההפעלה שלהם אמורה להיות זולה יותר. העלות לניתוח עצמו לא משתנה בין אם הוא נעשה עם רובוט או בלי רובוט, לכן זה לא משפיע על התמחור של הפעולה.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הציוד המתכלה של המכשירים הוא מאוד יקר.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

מה שקורה בפועל – המחירים סוף סוף מתחילים לרדת כי התחילה תחרות. בתי החולים עצמם היו מגבילים את מספר הניתוחים שאפשרו למנתחים לעשות בשנה בגלל השיקולים האלה. ברגע שייכנסו יותר מכשירים ותהיה יותר תחרות וייכנסו מכשירים אחרים שהמתכלים שלהם זולים יותר, הדבר הזה יגיע לאיזון והתמחור יהיה בהתאם. פה אנחנו חושבים שהמהלך הזה יעשה רק טוב.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אין ספק שניתוח יוצא הפסדי בגלל העלות של הציוד המתכלה.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

נכון. זה אמור להשתנות ברגע שלכולם יהיה ואפשר יהיה לעשות יותר – החברה תהיה חייבת להוריד מחירים, החברה תבין את זה לבד, וייכנסו מכשירים אחרים שהמתכלים שלהם יותר זולים. למשל חברה בשם בטרוניק שמייצרת רובוט שנקרא הוגו שנמצא היום בהדסה בתור פיילוט והמתכלים שלו יותר זולים והניתוחים שלו באותה איכות, כך שיגיעו לאיזון שזה לא יעלה יותר לבית החולים ולשם אנחנו רוצים להגיע.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

בכל מקרה התפיסה שלנו, שזה חלק בלתי נפרד מההכשרה היום של הכירורגים העתידיים במדינת ישראל. הם חייבים לדעת, להתמצא, לנתח, זה הכיוון שאליו הולכת הרפואה הכירורגית וצריך שתהיה מיומנות גבוהה, שצריכה להיות על ידי זה שיהיה פרוס בכל בתי החולים בארץ שמבצעים את הניתוחים המורכבים האלה.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> התחושה היא, תשתמשו שבתי החולים יקנו מכשירים זולים עם ציוד זול, אז למה בכל העולם משתמשים באותו רובוט דה וינצ'י? צריך לתת את החופש בבחירה. יוצא שמשרד הבריאות מחייב את בתי החולים להשתמש במכשיר זול יותר כדי לצמצם, מי אומר שזה יותר טוב ושאין פגיעה באיכות ביצוע ניתוחים ואין השלכות והחלמה טובה יותר בדיוק כמו אחרי ניתוחים שבוצעו על ידי רובוט דה וינצ'י? שלא תהיה פה פגיעה באיכות הניתוחים ותהליך החלמה שאחרי ניתוחים.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

בתשובה לשאלתך, יש לנו צוות במשרד שבודק את הדברים האלה כל הזמן.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> צוות כלכלנים?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

לא. צוות שלנו בחטיבת הטכנולוגיות שבודקים. כל טכנולוגיה שאנחנו מביאים לדיון זה אחרי שעשינו להם בדיקות עומק. הצוות הזה עשה בדיקה והשוואה בין הרובוטים השונים שקיימים היום. המידע שקיים בינתיים, שהרובוט של הוגו לא פחות טוב מדה וינצ'י. דה וינצ'י שולט בשוק, הוא נמצא שם יותר זמן ויש שם סוג של מונופול אבל כמו בכל מונופול, הדברים האלה ישתנו וזה יגיע לידי איזון.

כדי שזה יגיע לידי איזון אנחנו חייבים לפתוח את האופציה לכולם, עד עכשיו לא הייתה אופציה כי נאלצנו להגביל את זה כמותית. ברגע שתהיה אופציה וייכנסו יותר מכשירים. אני יודעת על מקומות שרוצים להכניס את המכשירים האחרים, הדברים האלה יתאזנו מכך שנאפשר להם לעשות את זה, מה שעד עכשיו לא יכולנו לעשות.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אחר כך המחירון יתעדכן לפי - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

ברשותכם, אני יוצא להפסקה של עשר דקות.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:46 ונתחדשה בשעה 11:56.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אנחנו נמשיך.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

אם אין עוד שאלות לגבי הרובוט, אני יכולה להמשיך הלאה?

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

מישהו יש לו עוד שאלה לגבי הרובוט?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

השאלה של חברת הכנסת מזרסקי הייתה, איך הדבר הזה ישפיע. התעריף ייקבע לפי הרובוטים החדשים עם החומרים המתכלים שלהם ובית חולים שיש לו רובוט דה וינצ'י יישא ביותר עלויות, היא אמרה שהיא לא בטוחה שהאיכויות הן אותן איכויות.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

אענה רק בהיבט הקליני קודם, ואחר כך אם תרצי להתייחס להיבט הכלכלי. התמחור היום לניתוחים אלה הוא תמחור על פי PRG, procedure related, שזה משהו היסטורי. התעריף לא משתנה כי הוא ניתן לפי הגדרת הפרוצדורה, הוא לא משתנה אם הוא נעשה עם או בלי רובוט. אחריות של בתי החולים ואחר כך נושאים במתכלים.

עוד מעט גאיה תתייחס לגבי התעריפים. בהיבט הקליני, בינתיים מהבדיקה שעשינו אצלנו בטכנולוגיות, נראה כי המכשירים החדשים אלה של הוגו למשל, התועלת הקלינית שלהם דומה. אנחנו עוקבים אחרי זה כל הזמן, מחכים לשמוע מהדסה עין כרם שעושים עכשיו פיילוט גם לגבי שביעות רצון, וגם לגבי התוצאים, יהיה לנו יותר מידע, יש לנו תשובה חלקית לשאלה הזו. לגבי התמחור, אתן לגאיה להתייחס.

<< דובר >> גאיה עופר: << דובר >>

גאיה עופר מאגף תקציבים, משרד האוצר. יש פה שתי סוגיות – סוגיה אחת התעריפים, סוגיה שניה מחירים של המתכלים של רובוט דה וינצ'י. יש שני מהלכים שכרגע ועדת המחירים המשותפת של שני המשרדים וגורמי המקצוע שעובדים איתה, כרגע מקדמים.

לגבי המהלך הראשון שנוגע לעדכון המחירים. בניתוחים שבהם הרובוט כבר נהיה טיפול סטנדרטי ויש הרבה מידע קליני שתומך, משרד הבריאות בא ומבקש, מעלה לוועדת מחירים עדכון של המחיר. כמו שנועה אמרה, מכניסים למחיר את התמהיל שכולל נניח בניתוח מסוים 30% מהמקרים נכון לעשות ברובוט וזה המצב המומלץ, אז מחיר DRG, מחיר הניתוח הממוצע מתייקר לאור ההכנסה של הטכנולוגיה.

דבר זה כבר עבר ונכנס לתוקף בניתוחי בקע, כיום הוועדה בתהליך תמחור לגבי ניתוחים בגניקולוגיה של כריתת רחם, גם שם יש שימוש נרחב ברובוט. יש עדכון, זה מגיע לאור פניה גם של השטח ובתי חולים שאומרים שהם מבצעים היום את זה עם הרובוט וצריך לעדכן לאור זה את המחירים.

זה נעשה במשורה במקומות בהם יש מתאם בין הצורך והתועלת הקלינית של השימוש ברובוט. זה לעניין עדכון תעריפים. לעניין מה עושים עם מונופול או מחירים מאוד גבוהים, גורמי המקצוע מתכוונים לצאת להיוועצות אל מול השטח בנושא של החלת פיקוח מחירים על מחירי ציוד רפואי.

היום תרופות מפוקחות, מחירי ניתוח מפוקחים, אך הציוד הרפואי שבעיקר בתי חולים קונים מספקים, מחברות, יצרנים, לא מפוקח. זה הרבה יותר מורכב מתרופות, לכן אנחנו יוצאים להיוועצות. החלת פיקוח הוא לא דבר להקל בו ראש, יש לו כל מיני השלכות. אנחנו יוצאים להיוועצות על הנושא הזה כדי לשמוע מהשטח.

אחד הנושאים שהזכרנו ונבקש התייחסות אליו, זה נושא רובוט דה וינצ'י בפרט. אחת העילות והסוגיות שגרמו לנו להידרש לנושא ולהבין שאולי צריכה להיות פה עוד עזרה מעבר לכך שנחכה שתיכנס תחרות ורובוטים נוספים שיעמדו בסטנדרט, גם מהלך אקטיבי של הממשלה בנושא.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כשאת אומרת ציוד רפואי, את מתכוונת לאמ"ר?

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

כן, אביזרים וציוד.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

גם דה וינצ'י נחשב?

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

גם נחשב מכשור רפואי, אז נמצא תחת ההגדרות האלה.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> שוב אנחנו חוזרים לפעילות של ועדת מחירים ותעריפים לפעולות ולציוד. מי שקובע זה כלכלנים שעושים בדיקה וסקירה, היא לא תמיד אמיתית, לא תואמת את המציאות. למשל, אפשר לקנות בסין סכין ב-193 דולר, בפועל בית חולים שקונה מחברת שראל – עולה לו פי עשרה בארץ כי יש תוספת מיסים ומכס. זה יעלה הרבה יותר.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

אענה לך לפחות חלקית לגבי גניקולוגיה, כי תהליך התמחור בגניקולוגיה היה בשיתוף עם השטח. ישבתי בהתחלה ושידכתי אותם כדי שהקלינאים ואנשים הכספים ידברו. היה קשב גדול מאוד לצרכים של השטח. לא יודעת לאן הגיעו בסוף, הוצאתי את עצמי מהסיפור הזה כדי שלא יהיה ניגוד עניינים. יש הקשבה לצרכים של השטח ואני מקווה שזה ייתן מענה הולם.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני לא רוצה לערב שמחה בשמחה, יש חוק ציוד רפואי שממתין הרבה שנים לתקנות בהן מותנה חוק, לא כל כך ברור מה הסטטוס שלו, אנחנו רואים שהדברים האלה חוזרים עכשיו כשאנחנו מסתכלים על זה. שאלה אחרת של תמחור ועלויות.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

התמחור לא קשור לזה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

עדיין ישנה פעולה של רישוי המכשירים, החוק נשאר כאות מתה במידה רבה.

<< דובר >> אור אלדר: << דובר >>

עו"ד אור אלדר, לשכה משפטית של משרד הבריאות. חוק ציוד רפואי נחקק בשעת 2012. קובע חובת רישום של ציוד רפואי למעט סוגים שונים שמנויים בתוספת לחוק. מכיוון שיש הוראת תחילה שמתנה את כניסתו לתוקף בהתקנת תקנות מסוימות שמאפשרות שימוש בציוד לא רשום או שלא בהתאם לתנאי הרישום שלו, החוק עדיין לא נכנס לתוקף.

משרד הבריאות פרסם לפני שנה את התקנות להערות הציבור והשלים את תהליך ההיוועצות עם הציבור בעניין תקנות אלה. אנחנו כרגע מצויים בסיום שלבי אישור נוסח במשרד המשפטים כדי שנוכל להביא כבר בשנה הקרובה את התקנות לאישור הכנסת ובכך גם להכניס את החוק לתוקף.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

החוק עוסק ברגולציה, לא עוסק בפיקוח על מחירים. לדוגמה בתרופות, יש צו פיקוח על מחירי תרופות. בכל מקרה החוק לא ייתן מענה בנושא העליות אלא על ידי צו פיקוח אחר במידה ויוחלט לעשות.

<< דובר >> אור אלדר: << דובר >>

החוק יבטיח את האיכות והבטיחות של כל המוצרים הללו.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

הסוגיה האחרונה היא ההורדה של המגבלה הכמותית על מערכות רנטגניות לצילום וצנתור ראש, אך צורך בעמידה בדרישות קליניות. אקריא לכם מה כתבנו. "הדרישות הקליניות בתנאים הנוספים", מופיע בטבלה שבתוספת, "בבית חולים כללי שיש בו עמדות מיון, מכון רנטגן, מחלקה נוירולוגית ומחלקה או יחידה נוירוכירורגית ומרכז שבץ מוחי שהכיר בהם המנהל". מה ההיגיון שעומד מאחורי זה? אני רוצה להסביר כי אני יודעת שיהיו שאלות.

מרבית המקרים של שבץ מוחי שדורש התערבות מגיעים דרך חדר מיון, לכן התנאי הראשון של חדר מיון חייב להתקיים על מנת שיהיה מרכז שבץ מוחי. היום יש בפריסה ארצית מאוד יפה, 11 מרכזים לשבץ מוחי. סך הכול יש כ-18,000 מקרים של שבץ מוחי במדינת ישראל, כאשר רק 10% מהם דורשים את פעולת ההתערבות הזו.

כדי שתהיה מיומנות מספקת במרכז שבץ שבו נעשו צנתורים – הוא צריך לבצע לפחות 50 צנתורים בשנה, זה אומר לפחות פעולה אחת בשבוע. דברים אלה מתבססים על נירות עמדה גם של איגודים בן-לאומיים וגם של איגוד בארץ, אני יכולה להקריא לכם את הסעיפים הרלוונטיים, הבאתי את זה איתי.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

11 מרכזים בפריסה ארצית?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

כן. להגיד לכם איפה הם נמצאים?

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

כן.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

בצפון – יש מרכז בנהריה, פוריה, רמב"ם. במרכז בבלינסון, שמיר, סוראסקי ושיבא. בירושלים – בעין כרם ושערי צדק. בדרום – בסורוקה ובברזילי. סך הכול פריסה יפה. החסם העיקרי שלנו בעולמות אלה זה המצנתר. אותו מצנתר זה מישהו שסיים התמחות בנוירולוגיה, יצא ל-Fellowship, התמחות, השתלמות בחו"ל שנמשכת לפחות שנתיים, בדרך כלל שלוש, במרכז גדול שיש בו הרבה מאוד פעילות, רכש הרבה ניסיון וצריך לחזור ארצה. משרד הבריאות מסבסד שניים כאלה כל שנה כי זה התקציב שהיה לנו, בעלות של 100,000 שקלים לאחד.

לצערנו הרב הם לא ממהרים לחזור, גם בגלל שמציעים להם שם הצעות מפליגות אז הם מאריכים את השהות שלהם, גם המצב הנוכחי תורם לעניין זה ואנחנו נשארים עם מחסור. בכל הארץ יש 21 מצנתרים שעברו את ההכשרה, שיש להם את היכולת לעשות צנתור ראש במיומנות גבוהה.

אם אנחנו נוריד את הסטנדרטים – זה אומר לפגוע במטופלים. מטופל יגיע למקום שלא עושה צנתור לפחות אחד בשבוע, ואותו אחד שעבר הכשרה בחו"ל, איבד את היכולת לבצע את הפעולה, עדיף היה שלא יגיע לשם כי הדבר יכול לומר שהטיפול יהיה לא טוב כולל אפילו מקרי מוות בעקבות תקלות.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

מה הפתרון?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

הפתרון כרגע, המכשירים שהתווספו, מטרתם קודם לעבות מרכזים קיימים שבהם יש מצנתרים. לדוגמה ניקח את בלינסון, יש שם חמישה מצנתרים ומכשיר אחד. אנחנו רוצים שיהיה להם מכשיר נוסף וייתן מענה טוב יותר למרכז.

בסורוקה יש לנו מצנתרת אחת, כשהיא איננה לא ניתן לעשות צנתור וצריך להתחיל להניע את המטופלים. יש שם שני מכשירים אך להביא לשם עוד מצנתרים. בצפון להוסיף מכשיר לרמב"ם, להוסיף מכשיר לנהריה. התקבלה החלטת ממשלה לתת לזיו וברזילי. בברזילי כבר יש מכשיר, יש מרכז שבץ.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

יש התכנות באילת?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

אין שם את התשתית הבסיסית המינימלית, אין שם נוירולוגיה.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

אין שם נוירוכירורגיה.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

אין שם נוירוכירורגיה. אתה בוודאי יודע שקשה להביא רופא פנימאי לאילת. אלה דברים מאוד בסיסיים. אין שם את היכולת הזו ואולי עדיף, מכיוון שהיום לעלות מי שצריך מאילת על מסוק, שזה מה שעושים, יכול לספר לנו ד"ר קאופמן, המשרד מעורב באופן מאוד פעיל בשינוע של המטופלים האלה בין המרכזים, והמצב האידאלי שאנחנו שואפים להגיע אליו, מטופל שמזהים מלכתחילה שאולי יצטרך צנתור, זה 10% מכלל אלה שיש להם חשד, יש סוגים שונים של שבץ מוחי שחלקם לא מתאים בכלל לצנתור ראש.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אלמנט הזמן הוא מאוד משמעותי.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

אלמנט הזמן הוא מאוד משמעותי, לכן השאיפה היא שנניח מטופל שקרא לאמבולנס – אלה בערך 55% מהאנשים שמגיעים דרך האמבולנסים – האמבולנס מראש יידע לפנות את המטופל למרכז שבץ מוחי שגם יודע לצנתר ולא יתחיל לטייל אתו בכל מיני מקומות, כך יקבל את המענה הטוב ביותר. המדינה שלנו קטנה, המרחקים לא גדולים.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 240 קילומטרים מאילת לבאר שבע.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

דווקא אילת, בשונה מהשאר.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

דווקא באילת היתרון הוא שיגיע לשם מסוק ולא אמבולנס. עם מסוק אפשר להגיע הרבה יותר מהר בפחות משעה, שזה הזמן שאנחנו רוצים להגיע לסורוקה ולעשות צנתור. דווקא הייתי מעדיפה לחטוף אירוע באילת מאשר לחטוף את האירוע במקום אחר.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

מה הזמן מהרגע שמזעיקים מסוק עד שהוא מגיע?

<< דובר >> יקיר קאופמן: << דובר >>

יש שם מסוק בהמתנה, יש מסוקים.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

מה זה שם?

<< דובר >> יקיר קאופמן: << דובר >>

באילת יש מסוק קבוע והזמנים באילת הם דווקא - - -

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

זה לא שהמסוק מגיע מאותו מרכז רפואי?

<< דובר >> יקיר קאופמן: << דובר >>

לא.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

אז מגיע מאילת?

<< דובר >> יקיר קאופמן: << דובר >>

יש מסוק באילת מוכן, והזמנים הם בהחלט סבירים ועונים על הדרישות.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

ורד, היה פה דיון לא מזמן לבקשת חבר הכנסת אופיר כץ לגבי הלל יפה, צנתור מוח בהלל יפה חדרה. מה חסר לבית החולים הזה כדי לעמוד בדרישות?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

להלל יפה אין נוירוכירורגיה. יש להם נוירולוגיה והמרכז שבץ שלהם מאוד קטן. כולל מיטות, יש לי את מספר המיטות של כל אחת מבתי החולים, כבר אגיד לכם. בהלל יפה יש חמש מיטות של שבץ מוחי, אין להם מרכז לצנתור. מטופל שמגיע עם שבץ מוחי שלא צריך צנתור יכול לקבל שם מענה טוב, אם זה מעקב ואם זה לקבל TPA – התרופה שניתנת דרך הוריד. בסך הכול הניקוז של האזור הזה, טוב. מי שצריך צנתור – בית החולים הקרוב ביותר יהיה מן הסתם רמב"ם. אם צריך לפנות באמצעות מסוק, אפשר. היום אין שם את התשתית הבסיסית שמאפשרת כי אין שם נוירוכירורגיה.

בנוירוכירורגיה יש לנו עולם שמאוד מוגבל מבחינת כמות הרופאים. כדי לפתוח מחלקה נוירוכירורגיה נוספת צריך קודם כל כוח אדם רפואי שיהיה מסוגל לעשות את זה, גם פה יש לנו בעיה של מחסור. אתם בוודאי יודעים שיש תחומים ברפואה שיש בהם מחסור מאוד קשה. המדינה מנסה לנהל את זה מרכזית, אלה גורמים אחרים ולא יושב אצלנו, בטח תהיינה על כך שיחות אחרות. אני מקווה שנצליח לפתור את הסוגיה הזו של מחסור ברופאים, כרגע זה המצב. בשל כל המגבלות האלה, צריך תשתית טובה כדי לתת מענה לחירום צריך תשתית שיודעת לתת מענה בבסיס.

אם התשתית הזו לא קיימת, מטופל שיגיע למקום שלא יודע לתת מענה – גורלו פחות טוב מאשר יעלה על אמבולנס שייסע מהר או על מסוק שיביא אותו למרכז שכן יודע לעשות צנתורי ראש וכלל המערך הנדרש – צוות חדר ניתוח, צוות סיעודי, אנשי דימות כי אלה מכשירי צנתור שנכנסים לחדרי דימות, טיפול נמרץ, אחיות של טיפול נמרץ, רופאים של טיפול נמרץ.

זו תשתית שלמה, לא רק המכשיר אלא מערכת שלמה שצריכה לתת את המענה. לכן קודם צריך לבנות את המערכת. אחרי שבונים את המערכת – המכשיר יאפשר את היום-יום. צריך קודם מרכז שבץ במקום מסוים. הילל יפה, אין להם את התשתית כרגע בשביל זה. זה משהו שאולי אפשר לתכנן אותו בטווח הרחוק, בטח לא אפשרי לעכשיו.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

וולפסון?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

אותו סיפור. וולפסון, המרחק לאיכילוב, לשמיר ולשיבא – עשר דקות נסיעה מקסימום, אין הצדקה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אין הצדקה או אין תשתית?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

אין הצדקה, נתחיל בזה. אם אנחנו רוצים להביא מטופל למרכז שיש בו מיומנות, חבל לבנות מרכז אחר. אמרתי שיש מחסור בכוח אדם, זה בלתי אפשרי זו גניבת מוחות. מה הם עושים כדי להביא כוח אדם? גונבים מבית חולים, מביאים אליהם.

אנחנו לא רוצים לעודד את הקניבליזם הזה בתוך המערכת. אם יש למישהו שגר נניח בחולון, שמגיע לאיכילוב תוך עשר דקות, לשיבא ולשמיר תוך אותו פרק זמן, אין הצדקה לשים בוולפסון עוד. לכן לא נבנתה שם אף פעם תשתית כזו, לא הייתה לזה הצדקה.

<< דובר >> שלי לוי: << דובר >>

שאלה לגבי העניין הזה. היום בתקנות, התנאי לקבלת מכשיר, הוא מחלקה נוירוכירורגית ויש רק תשע מחלקות כאלה בישראל.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

עשר.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

רשום פה, או יחידה.

<< דובר >> שלי לוי: << דובר >>

במקור זו רק מחלקה - - - אז בתוקף מה קיבלו פוריה וברזילי?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

ברזילי זו הייתה החלטת ממשלה, כדי לעבות.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

החלטה בניגוד לתקנות?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

לא בניגוד לתקנות. הייתה החלטת ממשלה שבתי חולים פריפריים זיו וברזילי, הם צריכים להיות ובגלל המלחמה, לעמוד ביכולת להיות אי ולתפקד לבד. לכן נתנו שם דברים שלא היו קודם כדי לעבות את זה וזו החלטת ממשלה. נבנתה שם תשתית שיכולה לתת מענה לחירום, אך שוב, אין להם כוח אדם ולכן עדיין מקרים שמגיעים לברזילי הם מועברים בדרך הכי מהירה שאפשר לסורוקה או - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

מה המשמעות שניתנה להם אם אין להם תשתית?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

יש להם מכשיר.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

שלא יכול להיות נפרד?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

אין להם כוח אדם שמסוגל לתת כוננות יום-יום.

<< דובר >> שלי לוי: << דובר >>

בפוריה כן יש מכשיר ואין מחלקה נוירוכירורגית, לא?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

בפוריה יש את התשתית והיא קיימת והיא היום נותנת מענה טוב. הם מצליחים לעשות 50 מקרים בשנה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

יש מכשיר שם?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

יש שם מכשיר כבר שנתיים והם עובדים מאוד יפה. יש שם מרכז - - -

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

המכשיר משרת לא רק לצנתורי מוח, הוא משרת גם לצנתורים רגילים, צנתורים נוספים.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

הם קיבלו את זה לא מזמן, לא?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

שנתיים בערך.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

יש שם מחלקה נוירוכירורגית?

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

אין שם מחלקה נוירוכירורגית.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

לא, אין שם. יש שם יחידה. התקנות אומרות מחלקה או יחידה.

<< דובר >> שלי לוי: << דובר >>

התקנות היום הן מחלקה נוירוכירורגית.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

נכון. המכשיר במקור של פוריה נרכש לטובת צנתורים נוספים. המכשירים המתוחכמים האלה יכולים לבצע גם צנתורים נוספים, גם צנתור מוח וגם צנתורים כלליים אחרים. המכשיר מראש נקנה כשיש לו יכולות לכאן ולכאן מבחינת הדברים, במצב שבו מתקיימות כל היכולות. מה הרעיון שלנו פה בהרחבה? כולנו ואני יודעת שגם אתם כי זה בא לידי ביטוי, אנחנו רוצים להרחיב את הזמינות של זה ואת הפיזור של הדברים האלה.

הדבר היחידי שאנחנו באים ואומרים, שזה מבוצע בצורה הדרגתית שתואמת את כוח האדם שצריך, גם בניית יכולות אחרות שנדרשות כדי להבטיח את איכות הטיפול וזו הכוונה פה. ברגע שיורד פה השיעור לנפש הכמותי – זה מתאפשר בהתאם לאבולוציה של מערכת הבריאות והיכולת לתת את כל התנאים האלה – נוכל לפזר את זה בעוד בתי חולים אך בצורה הדרגתית ואחראית כלפי המטופלים וכלפי איכות הטיפול בהם.

<< דובר >> שלי לוי: << דובר >>

אנחנו מדברים על כך שגם בתנאי היום, יש בתי חולים שלא עומדים בהם ויש להם מכשיר. דבר שני, התנאי שהוספתם של יחידות לשבץ מוחי, יש בעיה שגם מבקר המדינה העלה אותה, שיש יחידות כאלה שלא מתוקננות ולא ברישיון. פה זה כן משהו שצריך לקחת אותו בחשבון.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

אני אתן את המענה, מכיוון שמאז שמבקר המדינה עשה את ההערכה עבר זמן ועשינו תהליך של אסדרה, שהמיטות שקיימות בשטח יופיעו גם ברישיון. התהליך עדיין לא הסתיים, בהחלט היום הרבה יותר מעודכן. יש לי פה את הרשימה של המיטות המעודכנות, כולל תוספות שנתנו לתכנית המיטות, עכשיו האחרונה, שניתנת לשנים הקרובות. התהליך עוד לא הסתיים, יהיו עוד ליטושים ודיוקים אך הדבר הזה בהחלט בטיפול. הפעם הבאה שמבקש המדינה החליט לבדוק את זה, יהיה מסודר.

<< דובר >> שלי לוי: << דובר >>

נקווה שקודם.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

זה ברור שזה יהיה קודם, כשהוא יבוא לבדוק את זה, זה יהיה כבר מסודר.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

במשמעות של נוירוכירורגיה, ברגע שאמרתם יחידה ולא מחלקה או מרכז המשמעות היא שירדתם בדרישה?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

לא, זה רק עניין של גודל. ניקח את שיבא כדוגמה, בשיבא הנוירוכירורגיה כוללת גם טיפול נמרץ מאוד גדול. יש טיפול נמרץ ביניים באוד גדול. זה בלי הנוירולוגיה שזה גם יחידת שבץ וכולי. זה מערך שלם שהוא מערך נוירולוגי שנותן מענה לאורך כל הספקטרום.

זה משהו שרק בתי חולים גדולים שרואים היקף מטופלים עצום, יכול לעשות. בפריפריה אנחנו בהחלט יכולים לבוא ולהגיד, יחידה זה מספיק לנו, כי ברור לנו שלבנות תשתית כמו של שיבא לא נוכל לעשות בזיו או בנהריה. אלה דברים שמובנים כי גם אין מספיק כוח אדם וקשה מאוד להביא אנשים.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אני חוזר לשאלה של הלל יפה כי התבקשתי לתת תשובה ואני רוצה לתת תשובה מדויקת. אם הם יקימו יחידה נוירוכירורגית, מבחינתם יהיה ניתן לאפשר להם רישיון לצנתור?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

גם בשביל להקים יחידה נוירוכירורגית הם פונים אלינו לקבל אישור, כי זה מוגדר בתוספת החמישית לפקודת בריאות העם ומוגבל כמותית וטיפול נמרץ ותשתיות שהיום לא קיימות להם. הם צריכים לבנות תשתית מאוד גדולה. יכול להיות שאפשר יהיה לשקול את זה בעתיד. הלל יפה כעת בתהליך של בניה והתרחבות, הונחה אבן הפינה לפני שבועיים, בואו נראה בעוד שנתיים, שלוש, אפשר יהיה לדון בזה מחדש, כרגע זה לא רלוונטי.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

בואו נחזור ונזכיר שכרגע יש כוננות ארצית מעצם העובדה שחסרים רופאים שיודעים לעשות את זה. יש כוננות ארצית כדי להעביר את המטופלים. זה החסם המאוד משמעותי. בין השאר זו היכולת להעמיד כוח אדם מיומן לטובת הדבר הזה.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

הדבר המשמעותי שחסר עכשיו הכי הרבה – נשים רגע את המכשור בצד – זה הנושא של כוח אדם מיומן?

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

כוח אדם מיומן שעובר את ההתמחות לעשות את זה והם עושים את זה בחו"ל.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

מה אמור להקל?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

מה יקל? זה מסתכם בכסף. אנשים אלה יוצאים לחו"ל, עוברים השתלמות שנמשכת בין שנתיים לשלוב במרכז רפואי ענק. הם תופסים את הטעם הטוב וחלקם בוחרים להישאר. זה רלוונטי להרבה מאוד מקצועות רפואה, לא רק בעולמות האלה. אלה שחוזרים משתלבים בתוך המרכזים הקיימים.

המקצוע הזה לא מאוד אטרקטיבי מכיוון שאף אחד לא רוצה לעבוד 24/7, 365. אלה שעושים את זה הם באמת צדיקים ואנחנו מצדיעים להם, קשה למצוא אנשים כאלה. בוודאי כאלה שיסכימו ללכת לפריפריה, כולם אוהבים להתרכז במרכז, אנחנו משקיעים בזה הרבה מאמצים. יכול להיות שצריך להגדיל את התקציב לסוגיה הזו כדי לייצר תמריץ כלכלי. לא בטוחה שזה יפתור את הבעיה, זה בהחלט שווה חשיבה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

הנושא הזה היה פה על השולחן מספר פעמים ונכון שצריך לתת עליו דגש ותנופה גדולה. אני מבין שסיימתם את ההצגה?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

שאלת לגבי אמות המידה והאתגרים, אמרנו שאחד הדברים שמאוד רלוונטיים להצעה של מכשירים מיוחדים נוספים זו הסוגיה של כוח אדם, דימותנים, שעבר חוק וכדומה. רדיולוגים שאלה רופאים שתפקידם לפענח את הבדיקות. בתחומים האלה יש מחסור.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

אנחנו כחטיבה, תומכים ומבצעים קורסים כלל ארציים לכל בתי החולים וכל המקומות שמקבלים MRI או שהדימותנים שלהם לא מספיק מוכשרים, קורסים של איך להפעיל MRI, 16 שבועות או משהו כזה, כמה שבועות טובים כולל סימולציות.

גם לגבי פיענוח של בדיקות, אנחנו תומכים ב-Fellowshipping של רופאים במדינה כדי שלא נצטרך לשלוח אותם לחו"ל. אנחנו תומכים ב-Fellowshipping כל שנה, סדר גודל של בין 15-13 רופאים שיתמחו לדעת לבדוק בדיקות MRI בתחומים שונים – ילדים, שד, נוירולוגיה וכולי. יש לנו למעלה מ-70 רופאים שהכשרנו בארץ על נושא זה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

התקנות בנושא הדימותנים לא יפגעו במאמץ הזה?

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

לא. זו הכשרה לאותם אנשים שיש להם תעודה של דימותן והם מקבלים את ההכשרות האלה.

<< דובר >> שלי לוי: << דובר >>

הבטחתם לדבר על זמני המתנה.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

אפשר לקפוץ לאחרון, אם היושב-ראש מרשה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

נושא של זמני המתנה מאוד מעסיק את משרד הבריאות בשנים האחרונות. אנחנו מגלים שהנושא הזה מאוד מורכב ולכן יש לנו תכנית תלת שלבית בנושא של זמני המתנה. השלב הראשון היה לראות מה זמני ההמתנה לרפואה יועצת בקהילה. כל מי שרוצה יכול להיכנס לאתר שלנו ולראות את עשרת המקצועות השכיחים ביותר ברפואה בפריסה ארצית, כמה זמן לוקח לחכות לרופא אף אוזן גרון, לרופא גסטרואנטרולוג וכולי, זה מופיע באתר המשרד ומתעדכן כל שלושה חודשים, אפשר לראות את הנתונים האלה.

השלב השני הוא שלב של ניתוחים, שהם יותר שכיחים או יותר מורכבים כמו לדוגמה כמה זמן לוקח לניתוח סרטן, גידול ודברים כאלה. זה מתבצע כרגע מול כל בתי החולים בארץ. בנתונים אלה יהיו זמינים עוד מספר חודשים לגבי הנתון הזה. השלב השלישי, הוא בדיקות דימות, כאשר התחלנו עם נושא MRI וימדדו עוד בדיקות דימות בהמשך.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מה נקודת תחילת הספירה של זמן המתנה?

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

אנחנו מחזיקים צוות מומחים שיושב במכון גרטנר ויש לו צוות מומחים מהארץ ומעולם של תורת התורים. הוא פיתח עבור משרד הבריאות את כל המתודולגיה לרפואה יועצת לניתוחים ועכשיו נכנס לנושא בדיקות דימות. הכוונה היא להסתכל על זה במספר נקודות זמן – הרגע שהרופא נותן את הבדיקה, מה פרק הזמן שעובר עד שמקבלים את האישור, כמה זמן לוקח לעשות את זה ואז תהיה מדידה של כל המרכזים השונים שמספקים בדיקות MRI ובדיקות CT ונוכל לתת את הנתונים.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

התקנות שמונחות בפנינו, הן בעקבות אותה עבודה או העבודה שנעשתה על זמני המתנה?

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

התקנות שמונחות לפניכם באות להגיד שניים, שניים, מבחינת השינויים.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

תוצר של זמני המתנה?

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

זה לא תוצר של זמני המתנה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כבר אדבר על זה, בכוונה שאלתי. בנוסף, רצינו לשאול לגבי שאר המכשירים, בעיקר PET-CT. הייתי רוצה לדעת, כי מונחת לפני בקשה של בית חולים מאיר שמבקשים מאוד את ה-PET-CT, טוענים שזה חשוב להם. מה העבודה שנעשתה על זה ולמה זה לא מובא בפנינו בתקנות?

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

התוצאה של התקנות פה היא דיונים שהיו בין משרד הבריאות למשרד האוצר, לגבי הדברים שכרגע מוגשים על ידי שני המשרדים ביחד. לגבי הנושא של PET-CT, אנחנו גם מבצעים עבודה במשרד. מעבר לזה יש ועדה שלמה שעוסקת בכל הנושא של תשתיות אונקולוגיים והצרכים האונקולוגיים שבמסגרת זה אני מניחה שיינתן ביטוי לצרכים שיהיו.

הוועדה נמצאת, היא ברשותו של פרופסור יונתן הלוי, נשיא שערי צדק, ופרופסור עידו וולף, יושב-ראש המועצה הלאומית לאונקולוגיה. הוועדה מסתכלת באופן כוללני על כל השירותים שקיימים לתחום האונקולוגי ותיגע גם בנושאים - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כרגע אנחנו לא יודעים לומר בכמה מכונים אונקולוגים אין להם PET-CT?

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

אנחנו יודעים. יש לנו מספרים, אנחנו יכולים להגיד.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כמה כאלה יש?

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

וולפסון, הלל יפה, ברזילי, קפלן, שמיר, בילינסון, נהריה ומאיר.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

וולפסון אין רישיון.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

וולפסון עושים אונקולוגיה. לנהריה.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

אין שם רישיון ל-PET-CT.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

לנהריה נתנו.

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>

בוולפסון אין עדיין את הרישיון ל-PET-CT.

<< דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >>

כמו שאמרתי, בתי חולים שיש להם אונקולוגיה ועדיין אין להם PET-CT.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

מה עושים עם זה? זו סוגיה מאוד בוערת שיושבת לנו.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

זה לא ברמה של החלטה של שתינו. זה דיון שצריך להיות בין מנכ"לי משרד הבריאות, אגף תקציבים באוצר. יש סיכומים מסוימים בין שני המשרדים שאנחנו יודעות ליישם אותם.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אני מבקש משני המשרדים להאיץ תהליכים בהקשר הזה. מכון אונקולוגי שאין לו את המכשיר – זו בעיה קשה.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה טרטור של המטופלים.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

ביקשו ממני לדבר לגבי המאיץ הקווי, הפרוטונים.

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

הפרוטונים. מאיץ קווי אלה המאיצים שקיימים היום.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

הפרוטונים בתוך המכשיר, איך אתם קוראים לזה?

<< דובר >> אסנת לוקסנבורג: << דובר >>

המרכז הלאומי לפרוטונים, יש אחד כזה במדינה. הוא מרכז שאחרי שהיה קול קורא וועדה שבחנה את כל האפשרויות, הוחלט בקדנציה הקודמת של המנכ"ל הנוכחי, לתת ולבצע אותו שפיזית יהיה ממוקם באיכילוב. הוא יהיה מרכז לאומי, יהיו שותפים לו כל המרכזים שיש להם רדיותרפיה וכל המטופלים שנדרשים לפרוטונים ונמצאים בטיפול של מרכזים אחרים – יוכלו לקבל את הטיפול שם, בשילוב הצוותים המקצועיים שלהם.

בגלל שמדובר בפרויקט מאוד גדול

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]