פרוטוקול מספר 7, ועדת המשנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות, 11/11/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 7

מישיבת ועדת משנה של ועדת המדע והטכנולוגיה

לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות

יום שני, י' בחשון התשפ"ה (11 בנובמבר 2024), שעה 9:30

סדר היום:

<< נושא >> השפעת הבינה המלאכותית על צרכי משק האנרגיה בעולם ובישראל, והשימוש בבינה מלאכותית במשק זה << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אורית פרקש הכהן – היו"ר

מוזמנים:

שרון חצור

–

סמנכ"לית תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד האנרגיה והתשתיות דנה מילר

–

מובילת חדשות חשכ"ל, משרד האוצר

שי סופר

–

המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יוסף גדליהו

–

מנהל המרכז לרגולציה ומדיניות AI, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה דוד דהן

–

מנהל מדעי הנדסה וטכנולוגיה מתקדמת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אריאל טיקוצקי

–

מוביל דיגיטלי, המשרד להגנת הסביבה

יואב זקס

–

רח"ט מו"פ, מל"ל

רועי גולדשמידט

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אהוד בקר

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

צבי גולצמן

–

סגן ראש התכנית הלאומית לבינה מלאכותית, רשות החדשנות רונית אשל

–

ראש אגף אקלימטק ותעשייה בוגרת, רשות החדשנות

לאון רפאלי

–

רמ"ח הנחיה, מערך הסייבר הלאומי

עידו שוואב

–

מנהל אגף תשתיות חלוקה, רשות החשמל

אמיר ליבנה

–

סמנכ"ל אסטרטגיה וחדשנות, חברת החשמל לישראל

משה קלנר

–

מנהל יחידת החיזוי והמחקר, חברת נגה -ניהול מערכת החשמל בע"מ נעם ברימן

–

יועמ"ש, חברת נגה-ניהול מערכת החשמל בע"מ

בעז בן משה

–

ראש מחלקת מדעי המחשב, אוניברסיטת אריאל

טל גרינשפון

–

חבר סגל לתעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל, יו"ר האגודה הישראלית לבינה מלאכותית הילה היבש

–

יועצת משפטית ראשית, מיקרוסופט ישראל בע״מ, חברות הייטק רב-לאומיות שון דנה

–

מנכ״ל, קהילות החדשנות באנרגיה בישראל - Ignite ; EnergyCom אורי יפה

–

מחלקת הנדסת מטוסים, התעשייה האווירית

אייל כהן

–

מנכ"ל ומייסד שותף, מנכ"ל חברת קוגניפייבר (חישוב סיבי AI באמצעות סיבים אופטיים)

נועה רימיני

–

מנכ"לית Grid4C (פתרונות AI לחברות חשמל)

שחר בלקין

–

מנהל מחלקת המוצר, חברת זוטא-קור

סיון נויפלד

–

מנהלת פיתוח עסקי, איגוד ההייטק הישראלי

רון גרמה

–

מנהל פיתוח עסקי, איגוד ההייטק הישראלי

סמדר סונגו איצקוביץ

–

מייסדת ומנכ"לית, עמותה המעבדה החיה בישראל

יונית גולדברג

–

שותפה מנהלת חברת 11 סטרים, (ייעוץ בחוות שרתים)

אורן נאומן

–

מנהל ושותף חברת 11 סטרים, (ייעוץ בחוות שרתים)

עדי דישון

–

מנכ"ל מרכז ויץ לפיתוח בר קיימא

ארנון קולומבוס

–

מנכ"ל חממת InNegev, חממות טכנולוגיות

גדעון פרידמן

–

מנהל טכנולוגיות ראשי, נט זירו יזמות, חממות טכנולוגיות אופיר אנגרסט

–

אח של מתן אנגרסט, משפחות החטופים

חגי אנגרסט

–

אבא של מתן אנגרסט, משפחות החטופים

לי סיגל

–

אח של קית' סיגל, משפחות החטופים

ישראלה אלבס

–

קרובת משפחה של דניאלה גלבוע, משפחות החטופים

הדסה לזר

–

אחותו של שלמה מנצור, משפחות החטופים

מנהלת הוועדה:

איילת חאקימיאן

רישום פרלמנטרי:

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> השפעת הבינה המלאכותית על צרכי משק האנרגיה בעולם ובישראל, והשימוש בבינה מלאכותית במשק זה << נושא >> << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

בוקר טוב לכולם, תודה שהגעתם לעוד דיון בוועדה. לפני שנפתח כמובן שאנחנו ניתן את זכות הדיבור לנציגים של משפחות החטופים. ביקש לדבר אופיר, בבקשה.

<< אורח >> אופיר אנגרסט: << אורח >>

שלום לכולם. אני אופיר אנגרסט, אח של מתן אנגרסט. מעבר לזה שאני אח של, אני תלמיד בכיתה י"א, יש לי עכשיו בית ספר ואני מוצא את עצמי פה, לא יודע איך להגיד את זה אפילו, נאבק על החזרת אח שלי. אח שלי שריונר שנלחם והגן ב-7 באוקטובר בקו נחל עוז. אח שלי החליט להיות שם, הוא קיבל הצעה אחרי שנתיים וחודשיים של לוחמה לרדת מלוחמה, שדי, מספיק, הוא משתחרר עוד מעט ובכל זאת הוא החליט שהוא נשאר עד הסוף והוא משרת את המדינה והוא הולך עד הסוף.

אז אני פה ואני לא מבין למה אח שלי עוד שם. למה? הוא נלחם עבורנו, הוא סיכל עבורנו, הוא הגן עבורנו, הוא שם את עצמו, עצם זה שהוא שם את עצמו, הוא היה מוכן למות עבורנו, אז למה אתם לא עושים מספיק עבורו? אני לא מבין. למה לא מגיע לו לחזור הביתה? אחרי 400 ימים אנחנו עומדים כמו איזה לא יודע מה, מחכים לו 400 ימים.

אין לי מה להגיד. אני לא יודע אם להגיד אני מיואש, כי אנחנו צריכים להיות תמיד בתקווה ותמיד להאמין שיהיה טוב, יהיה בסדר, אבל איך שזה נראה, איך שהמדינה מתפעלת את הנושא הזה, זה נראה כאילו זורקים עלינו פס. אנחנו באים לוועדות, אנשים בטלפון, עושים מאיתנו צחוק, לא מתייחסים אלינו בכלל, כאילו אנחנו איזה אוויר ובסוף אח שלי זה ששם את עצמו ונתן הכול עבור כל מי שיושב כאן – אני חושב שמה שכל אחד יכול לעשות וחברי הכנסת שיושבים כאן, זה לקדם, לדבר, לא יודע. זה התפקיד שלכם, אתם חברי הכנסת, לא אני. אתם צריכים לעשות יותר, שנרגיש שאתם עושים יותר. זהו, תודה.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

תודה רבה, מתן. אני חושבת שאנחנו שותפים גם לתחושות שלך, הולכים לעצרות, מדברים עם השרים.

<< אורח >> חגי אנגרסט: << אורח >>

אני רק אוסיף. הוא אופיר, הוא לא מתן, מתן בשבי עדיין.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

סליחה, פשוט בראש שלי היה, הסתכלתי על התמונה תוך כדי.

<< אורח >> חגי אנגרסט: << אורח >>

אני חגי, אבא של מתן ומתן מופקר בשבי כבר מעל 400 ימים. אנחנו משפחה שתורמת למדינה ולא מפסיקה לתרום. בשבוע שעבר השבענו את הילדה שלנו, לוחמת במג"ב. אנחנו מרגישים, המדינה נותנת לנו להרגיש שעדיף שנוותר על הילד שלנו. אנחנו לא נעשה את זה, אבל המדינה ויתרה עליו. אנחנו לא מבינים למה אתם לא עוצרים את המדינה ומתעסקים רק בזה? אתם מתעסקים כל הזמן בדברים שוליים ולא מביאים אותם. אתם צריכים לעשות הרבה יותר, שנרגיש את זה. תודה.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

תודה. לי, אח של קית' סיגל.

<< אורח >> לי סיגל: << אורח >>

שמי לי סיגל, אח של קית'. הגיסה שלי אביבה חזרה לפני כמעט שנה בשבוע הפסקת האש, הפסקת האש היחידה שהייתה לנו, ואיך זה קרה? מהלכים דיפלומטיים. בסדר, אולי לפני זה קצת מלחמה לא הזיקה, אולי, מי יודע? אחרי זה הרבה מלחמה הזיקה. במבחן התוצאה המלחמה לא מביאה את הסחורה, וזו מילה מאוד מאוד בוטה ולא מתאימה, אבל כולם מדברים על עסקה.

זה לא סחר מכר, אח שלי הוא לא איזה חלק חילוף שצריך לייבא מסין. אנחנו מחפשים הסכם שיחזיר את אח שלי ועוד 100 חטופים הביתה. לא משנה איפה הבית שלהם, הבית שלהם לא בעזה, לא במנהרה ולא בבית בעזה, הבית שלהם זה בישראל או מדינה אחרת, הם יכולים לבחור. כל זמן שהם חטופים אין להם שום בחירה בכלום, לא מה הם אוכלים או לא אוכלים, מה הם שותים או לא שותים, מתי הם קמים בבוקר, מתי הולכים לישון, תור לקופת חולים, לחדש את רישיון הנהיגה, לטפל בחשבון הבנק, להתרשם מבינה מלאכותית. אין להם כלום, יש להם חושך.

גם חיילים כמו מתן, גם אזרחים, גם ילדים קטנים, גם קשישים, גם זקנים, גם מי שכבר נרצח ולא בחיים, וגם מי שבחיים ואנחנו לא יודעים מי הם. אני יכול להגיד שאני יודע שקית' בחיים. כמו שאופיר אמר, אנחנו לא מתעסקים בייאוש, אנחנו מחזיקים בתקווה. המשכן הזה ביסוד צריך להיות התקווה שלנו, אבל ביסוד הוא לא.

איך יכול להיות שבסדרי יום של ועדות בכנסת או במליאה אין סעיף נפרד, נושא החטופים, איך משיבים את החטופים. נכון, אנחנו באים, מתיישבים, מכבדים אותנו פחות או יותר, אומרים את שלנו, מסמנים וי, עוברים הלאה. זו לא התייחסות רצינית, זו לא התייחסות שתחזיר את קית' ועוד 100 חטופים.

מאמסטרדם המדינה יודעת להירתם ולהשיב ולהחזיר ולחלץ ולשלוח שר, טרי כמה שיהיה, ולשלוח את יושב ראש הכנסת, זה אנחנו יודעים לעשות? ובאמת להירתם ולהשיב את החטופים זה גדול עלינו? זה לא מתאים לנו? זה פוליטי? שאלות באוויר וכל אחד שיושב ויושבת כאן מסביב לשולחן התשובה צריכה להיות ברורה, לגמרי ברורה. הדבר הכי חשוב בתקומה, לניצחון מוחלט, ליחד ננצח, זה בא רק דרך השבת החטופים, כל 101, אלה בחיים לשיקום, המדינה לא תתחיל להשתקם בלי זה, ואלה שלא בחיים לקבורה ראויה, מכבדת, מכובדת, לעזור למשפחות שכולות לסגור איזה שהוא מעגל למרות שזה בלתי אפשרי.

אני מבקש מכולם, גם חברי כנסת, שאני לא יודע בהכרח לזהות מי כן ומי לא, לקום בבוקר, לקבל החלטה על דבר אחד שעושים באותו יום לקדם את השבת אח שלי ועוד 100 חטופים. לפני השינה, שואלים מה התקדם, מה אני עושה למחרת. תודה.

<< אורח >> ישראלה אלבס: << אורח >>

שמי ישראלה אלבס, אני המשפחה המורחבת של דניאלה גלבוע. דניאלה היא תצפיתנית שנחטפה יחד עם החברות שלה בנחל עוז. אנחנו בוועדה לקידום הטכנולוגיה, הבינה המלאכותית, אבל ב-7 באוקטובר איפה הייתה כל הטכנולוגיה? הבנות התצפיתניות שנחטפו, שנרצחו. היום הגיעו תצפיתניות שהקימו מיצג עם ההקלדות המקוריות ועם הקולות המקוריים של החטופות, נשמח אם תגיעו למיצג, זה ליד חדר האוכל החלבי, נשמח לראות אתכם שם.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

מאיזה שעה?

<< אורח >> ישראלה אלבס: << אורח >>

זה כל היום, אפשר להגיע, נשמח לראות אתכם.

<< אורח >> לי סיגל: << אורח >>

חובה להגיע. לא רק אפשר להגיע, חובה להגיע.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

תודה רבה. קשה, כמו תמיד, לעבור לדיון בנושא שלשמו התכנסנו אחרי ששומעים את הדברים האלה. נתחיל בכל זאת בדיון.

כמו שאמרתי, בוקר טוב לכולם. אחרי דיונים מאוד חשובים שהתקיימו בוועדה הזאת, נושא של תשתיות והמרוץ הגלובלי לבינה מלאכותית לאור ההתפתחויות הגאופוליטיות, דיברנו בדיון אחר על הצורך בהגברת העצמאות הטכנולוגית התשתיתית של מדינת ישראל בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית. דיברנו על הבעיות התודעתיות והדיפ פייק שישראל סבלה מהן מאז ה-7 באוקטובר, בין היתר באמצעות שימוש בבינה מלאכותית. דיון מרתק שהתקיים כאן על נושא החינוך וההיערכות שלו לבינה מלאכותית, דיון נוסף בנושא התעסוקה והצורך הממשלתי להיערך למהפכה הזאת ואנחנו באמת פותחים היום עוד דיון מרתק בעל חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה כשהנושא הוא בינה מלאכותית ומשק האנרגיה.

בדיון היום אנחנו נתעסק בנושא הזה בכמה מישורים. מישור אחד יהיה בנושא משק החשמל, ההשפעה של מהפכת הבינה המלאכותית על משק החשמל, הביקושים במשק החשמל וצריכת החשמל הצפויה כתוצאה מהמהפכה הזאת. כפי שאתם תראו, בינה מלאכותית היא מהפכה שהיא זוללת אנרגיה. גם בעולם צריכת החשמל מדובר במהפכה שהיא עתירת אנרגיה, היא דורשת שבבים, היא דורשת חוות שרתים. הצורך של כלי בינה מלאכותית בכמויות גדולות של אנרגיה נדרש גם כדי לאמן את הכלים, לאמן את הבינה המלאכותית וגם כדי לאחסן את הנתונים והדברים אלה נעשים בין על ידי חוות שרתים, בין באמצעות הצורך הגובר בשבבים, וזו תופעת לוואי שכרגע מאוד מאוד מאפיינת את המהפכה הזאת, צריכת אנרגיה משמעותית. גם המכשירים שאנחנו מתחילים להשתמש בהם, מחשבים, מכשירים ניידים, מכוניות חשמליות, בכולם יש יותר ויותר רכיבי בינה מלאכותית שגם הם צורכי וצרכני חשמל.

אז בדיון הזה נבדוק מה קורה בעולם, מה קורה בישראל, האם אנחנו נערכים לשינוי הזה בצריכת החשמל בעולם ובישראל ואיך אנחנו נערכים לזה. יציגו לנו נתונים כשברמה העולמית צפוי גידול של כמעט 3.5% בשנה רק בגלל בינה מלאכותית, נראה מה קורה בישראל. תיכף יציגו פה מרשות החשמל, מהממ"מ, מדברים על תוספת של 500 מגה שהיא שוות ערך ל-125 יחידות דיור ולצריכת חשמל של חצי מיליון צרכנים. נראה מה אנחנו עושים בנושא הזה במדינה.

המישור השני שהדיון הזה יעסוק בו, והוא לא פחות חשוב, שילוב יכולות AI במשק האנרגיה הישראלי. כן, איך המהפכה הזו יכולה לשפר את התנהלות משק החשמל דווקא בגלל האתגרים שיש בנושא תחזיות משק החשמל, בניהול הביקושים של משק החשמל שיכולים לחסוך בצריכת החשמל, בכך שרשת החשמל תפסיק להיות שקופה, ינהלו אותה בצורה מיטבית.

וגם אחרי שאמרנו את זה, האם מישהו בודק מה הסיכונים החדשים שמדינת ישראל תיחשף אליהם בעקבות שילוב של AI במשק החשמל. נשים דגש, זרקור, בנושא חוות השרתים, דבר שמתפתח בישראל כמו בכל העולם, ונשאל את עצמנו איפה החוות האלה מוקמות, האם מישהו בכלל מטפל או נותן תמריצים להקים את החוות זוללות האנרגיה האלה במקומות שהן טובות למשק הישראלי, אולי במקומות שבהם אפשר לצרוך חשמל ירוק ופחות להכביד על הרשת.

ולבסוף כמובן כל הדברים האלה יתחברו לשאלה אחת, איך ההייטק הישראלי יכול לנצל את האתגרים ואת ההזדמנויות האלה ומה הן ההזדמנויות שאנחנו רואים בעניין הזה. היום נשמע גם את השוק הפרטי, גם חברות ייעוץ בנושא וכמובן כמובן את הממשלה, את רשות החשמל, את משרד האנרגיה, את רשות החדשנות, את חברת החשמל, את חברת ניהול המערכת נגה ועוד ועוד.

ראשון הדוברים יהיה רועי מהממ"מ, אבל לפני שנתחיל נמצאת כאן את הדסה, אחותו של החטוף שלמה מנצור. בבקשה.

<< אורח >> הדסה לזר: << אורח >>

תודה. 402 ימים שאחי ועוד 100 חטופים נמקים בעזה בשבי החמאס. היעלה על הדעת? הייתכן? זה בלתי נתפס. שמים, בקשו רחמים עליו, 402 ימים שאני זועקת את זעקתו של אחי הבכור, הקשיש בן ה-86 שנחטף לבדו מקיבוץ כיסופים. את אחי אני מבקשת, שלח את אחי.

שלום, בוקר טוב. שמי הדסה לזר, אני אחותו הצעירה של שלמה מנצור, החטוף המבוגר ביותר. 402 ימים ואנו עדיין בנקודת ההתחלה, טרם נעשה דבר. מי היה מאמין, אחי ויתר החטופים בני ערובה בידי החמאס והיום גם בידי הממשלה שמתמהמהת בהשבתם. אני עומדת כאן היום ללא מילים, הכול נגמר, ופונה אליכם, נבחרי הציבור שלי, אני וכל העם בחרנו בכם שתייצגו אותנו ותהיו לנו לפה, היום יש לכם הזדמנות פז להוכיח שאתם פועלים למען החטופים. תזעקו את זעקתנו ותצעקו את צעקתכם.

אנה אלך, אנה אבוא? היש כאן אדם שיפתח לבבו? תולה תקוות בכם שמכם תצמח הישועה. איך אתם ישנים בלילה בידיעה שהחטופים שלנו נמקים בגיהינום? נעלמו הערכים שגדלנו עליהם, קדושת החיים, פדיון שבויים, ערבות הדדית, שלא משאירים פצוע בשטח, הכול נקבר עם חורבן הבית השלישי שלנו בחג שמחת תורה, ב-7 באוקטובר. אוי לנו ואבוי לנו. אל תשליכוהו לעת זקנה, זעקו את זעקתו.

שלמה אחי הוא ממייסדי קיבוץ כיסופים, הוא חבר בו 70 שנה, הוא הפריח את השממה ותרם רבות למדינה. הוא עלה לארץ המובטחת מעירק עם הוריי בהיותו בן 13 לאחר ששרד את שואת הפרהוד בבגדד. אז אמרנו לעולם לא עוד, יש לנו ארץ, יש לנו צבא, אך לא הצליחו להגן עליו. מחבלי החמאס פרצו לביתו, סטרו לו, אזקו אותו, חטפו אותו במכוניתו לעזה כשהוא עדיין בפיג'מה ושואל אותם בתמימות: למה אתם מכים אותי? לא עשיתי לכם כלום.

מאז אין לנו פיסת מידע אודותיו, השמים נפלו עלינו ועליו. החיים התהפכו, המחשבות מכרסמות והלב שסוע. אני חוזרת שוב ומתחננת אליכם, חברי הכנסת, נציגי העם, הביטו בעיניי הטרוטות, היו לנו לפה, לשופר, זעקו את זעקותינו שנחלשו, את קריאת המצוקה שלנו מתוך כאב. עשו מעשה, הצילו את יקירינו לפני שייעלמו מן העולם. הזמן פועל לרעת כולנו. שימו את החטופים בראש סדר העדיפויות, בכל ישיבה שלכם הזכירו אותם בבקשה, אנא עשו כל שאפשר לשחרר את החטופים בעסקה. תודה.

<< יור >> נציג משפחות חטופים: << יור >>

מתי תפעלו לעשות ועדה מיוחדת לטיפול ב-101 החטופים?

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

אנחנו היינו מקיימים ועדה מיוחדת, גם לא היינו סוגרים את הכנסת בפגרה באמצע מלחמה, היינו עושים הרבה דברים. אני חברת כנסת באופוזיציה, כמו שאתה יודע, ואתה יודע שבימים שבני גנץ וגדי איזנקוט היו בממשלה הייתה עסקת חטופים, עסקה יחידה. אחת הסיבות שבגללה הם יצאו מהממשלה היא גרירת הרגליים בנושא הזה.

<< יור >> נציג משפחות חטופים: << יור >>

אבל אני רואה שוועדה מיוחדת למה שקרה באמסטרדם הוקמה מיד היום ויש דיונים.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

נכון, גם בחובות למילואימניקים שמקבלים עכשיו תשלומי חוב לא מטפלים, אבל חוק הרבנים יעלה היום במליאה. סליחה, אני יודעת שאתם גם ככה סובלים.

<< אורח >> הדסה לזר: << אורח >>

לא, אנחנו רוצים שקולך יישמע, חשוב שהוא יישמע.

<< יור >> נציג משפחות חטופים: << יור >>

זה בסדר גמור, תודה.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

תודה לכם. ראשון הדוברים, רועי, בבקשה.

<< יור >> נציג משפחות חטופים: << יור >>

סליחה על ההפרעה.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

ממש לא סליחה על ההפרעה, אני חושבת שכל מי שיושב פה כואב לו הלב ואני גם רוצה להגיד עוד משהו, אני כחברת כנסת רואה איך לאט לאט המשפחות נגמרות. באים מעגל שני, באים מעגל שלישי, להורים כבר אין כוחות, לאחים כבר אין כוחות. מה אני אגיד לכם? חשיכה מוסרית, זה מה שיש לי להגיד. סליחה.

<< אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >>

בוקר טוב. במעבר חד. שמי רועי גולדשמידט ואיתי אהוד בקר, כתבנו מסמך לבקשת יושבת ראש הוועדה, אנחנו נתייחס אליו בקצרה. אנחנו מנסים להתייחס לשתי סוגיות פוטנציאל ההטמעה של בינה מלאכותית בסקטור האנרגיה והביקוש לאנרגיה מצד חוות שרתים.

(מצגת). באוקטובר 2023 פרסם הבית הלבן צו נשיאותי תחת הכותרת: פיתוח ושימוש בטוח, מאובטח ואמין בבינה מלאכותית. כחלק מהצו הוא הורה לשר האנרגיה לפרסם דוח ציבורי שיתאר את הפוטנציאל של בינה מלאכותית לשיפור התכנון, הנפקת ההיתרים, ההשקעה הכלכלית והקמת תשתיות רשת החשמל כדי לאפשר אספקת חשמל נקי, בר השגה, עמיד בפני תקלות ובטוח לכלל האמריקאים.

באפריל 2024 משרד האנרגיה האמריקאי מפרסם דוח בנושא הזה והדוח הזה זה המסמך הממשלתי המקיף ביותר שאנחנו מצאנו שהוא עוסק בסוגיה הזו. כמו שאתם יכולים לראות בשקף, יש אפשרויות רבות להטמיע טכנולוגיות או כלי AI כדי לייעל שלבים שונים בשרשרת האספקה של רשת החשמל. אפשר לומר שכשעוברים על שרשרת האספקה, בכל שלב ושלב בשרשרת הזאת יש אפשרות להטמיע כלי AI ולייצר מצב שבו גם הצרכנים מרוויחים וגם הסקטור נהיה באופן כללי יעיל יותר.

למרות שהדוח הזה מגדיר את כיווני הפעולה שמוצגים פה בקצרה, ובמסמך שלנו בהרחבה, שהם בני שימוש באופן מיידי, ההתרשמות שלנו זה שלא בכל התחומים יש מוצרי מדף וזה לא שאפשר לקחת את הדבר הזה כבאלק ולהטמיע אותו אלא נדרשת כמובן חשיבה, נדרש לבנות תהליך סדור של הדבר הזה, אבל מצד שני אני חושב שזה כן מסמן מגמה שבה זה ברור שהנושא הזה הוא לפתחנו ולפתחו של סקטור האנרגיה.

חוץ מהדוח האמריקאי, באפריל השנה הרגולטור הבריטי, OFGEM, פרסם גם הוא הצהרת כוונות, כי בניגוד למסמך האמריקאי שהוא 70 עמודים או משהו כזה, כאן מדובר על - - -

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

OFGEM, למי שלא יודע, הוא המקבילה של רשות החשמל בבריטניה, שם זה גם מים.

<< אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >>

וגז ואנרגיה.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

זו רשות מאוד גדולה, וזה כאילו הרגולטור.

<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>

זו הרשות לשירותים ציבוריים.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

זו רשות החשמל והגז והמים, הם מאוחדים שם. זה לא המשרד, זה מקבילה לדיון שלנו לרשות החשמל.

<< אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >>

הם פרסמו הצהרת כוונות בנושא הזה וגם הוציאו קול קורא באפריל שנמשך עד מאי, עוד אין תוצרים לתהליך הזה, אבל הניעו תהליך כזה גם שם.

חוץ מההזדמנויות של הבינה המלאכותית לסקטור האנרגיה כמובן יש אתגרים. העובדה שאנחנו מדברים על תשתית קריטית שהרציפות התפקודית שלה היא הכרחית, שהיא נוגעת לסוגיות של ביטחון לאומי וכמובן אתגרים שהם קיימים משכבר, אבל הם יהיו מועצמים בתרחישי אימוץ ובתלות של השוק הזה בדאטה. כלומר דאטה ודיגיטציה והחכמתה של הרשת היא מצד אחד פוטנציאל משמעותי ומצד שני חושפת אותה לפגיעויות חדשות. כמובן, כמו שאתם רואים, צריך להתייחס גם לסוגיות של הגנה על מידע אישי ומניעת הטיות ואפליה, שזה לא סוגיה ספציפית לסקטור הזה, בכל תחום של הטמעה של AI הסוגיות האלה שבות ועולות.

הדוח של משרד האנרגיה קובע עקרונות להטמעה של בינה מלאכותית, בתוכן אימות קפדני, scalability, אתיקה. הזכרתי פה רק עוד שני היבטים, שזה היכולת להסביר החלטות מכונה והרעיון של human in the loop, מעורבות אנושית בפיקוח על החלטות מכונה. זה חשוב כי זה אומר שאין כוונה בשלב זה לפחות להעביר את המושכות למכונה, כלומר לתת למכונות לקבל החלטות מתחילה ועד סוף, אלא חייב להיות אדם מעורב בתהליך הזה.

מה קורה אצלנו בתחום הזה? כמו שאמרתי, אם זה לא היה ברור, זה לא שהעולם כבר כולו אימץ בצורה סדורה ובנה מתכונת שלמה להטמעה. אנחנו לא שונים לגמרי מהעולם, אבל כן רואים שאנחנו קצת גוררים רגליים, אפשר לומר. המדען הראשי במשרד האנרגיה הקים ועדה בנושא, המדען הראשי נמצא פה בקהל היושבים בוועדה.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

המדען הראשי לשעבר, גדעון.

<< אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >>

ביוני 2023 הוא הקים ועדה שהייתה אמורה לטפל בנושא הזה. הוועדה הוציאה קול קורא, הוועדה הפסיקה את פעולתה, או שמא אפשר לומר לא החלה את פעולתה במקביל להתפטרותו של המדען הראשי ומשרד האנרגיה טרם נדרש לנושא בצורה יסודית. זה גם בא לידי ביטוי בזה שאין התייחסות בדוחות לתכנון טווח ארוך של המשרד או במודלים שהמשרד מפרסם להיבטים של ביקוש לקבוצת חוות שרתים או בכלל להטמעה של בינה מלאכותית.

מהשיחות עם נגה וחברת חשמל עולה ששתיהן יושבות על המדוכה או אפשר לומר החלו להטמיע כל אחת בתחומי עיסוקה כלי AI. נגה הדגישה בתשובתה את העובדה שהיא נוקטת בזהירות משמעותית, במיוחד ככל שאנחנו מגיעים לדאטה שהוא יותר רגיש ומתקרבים לתשתיות חיוניות כשהחשש הוא כמובן משיבוש או פגיעה ושימוש לרעה.

<< אורח >> אהוד בקר: << אורח >>

אני אעבור לדבר על הצד השני של המטבע. אם עד עכשיו דיברנו על הטמעת מערכות בינה מלאכותית במערכות של משק האנרגיה אני אדבר על הביקוש לאנרגיה מצד בינה מלאכותית, אני אדבר באופן רחב על חוות שרתים מכיוון שחוות שרתים הן התשתית שעליה מערכות ג'נרטיב AI לפחות רצות באופן רחב מאוד. איפה שאפשר אני אגע בנקודות שקשורות ספציפית בצריכת החשמל של AI. מידע נוסף יש במסמך שנמצא גם באתר הוועדה.

באופן רחב, נכון לינואר 2024 היו בעולם מעל כ-8,000 חוות שרתים. נכון לשנת 2022, לפי הנתונים של International Electric Agency, סוכנות החשמל הבין-לאומית, צרכו החוות הללו כ-460 טרה וואט שעה, זה אומר כ-2% מצריכת החשמל בעולם. לפי התחזית של הארגון עד 2026 זה צפוי לעלות בין 35% ל-128% כאשר חלק מהגידול הזה הוא כמובן הגידול הכללי בשירותים השונים שחוות שרתים מספקות, קלאודס, סטרימינג כדומה, אבל חלק משמעותי מכך הוא העלייה הצפויה בשימוש במערכות בינה מלאכותית.

שתי דוגמאות לאומיות. דיברנו על העולם, אז דוגמה שמאוד מושכת את העין היא אירלנד, שבה בשנת 2022 חוות שרתים צרכו כ-17% מצריכת החשמל הלאומית וזה צפוי לעלות, לפי הארגון, עד 32% ב-2026, כלומר שליש זה באמת נתון מאוד מאוד מושך את העין. כמובן שזה משתנה ממדינה למדינה. בארה"ב למשל שבה כשליש מחוות השרתים ממוקמות, זה היה כ-4%, זה צפוי לעלות ל-6%, שוב גידול של 50% בצריכת החשמל.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

זה המון, זה תוספת של 4% לצריכה לגידול הרגיל, ינבע רק מחוות שרתים כתוצאה מבינה מלאכותית.

<< אורח >> אהוד בקר: << אורח >>

לא ממש תוספת, החלק מהצריכה הכללית והצפי שהצריכה הזאת תגדל בעוד 2% מהכללי.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

זה המון. נמצאים כאן אנשי הממשלה, מה הגידול בביקושים לחשמל ברמה שנתית? אני זוכרת מהתקופה שלי שזה היה 2.5% בשנה, זה הנחות שעשינו.

<< אורח >> משה קלנר: << אורח >>

2.5% עדיין.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

אז תראו שיש כאן גידול של 4% עד 6%. זה אמנם לא ישראל, אנחנו מדברים על העולם, צריך לזכור, תיכף נדבר על ישראל, זה עלייה מטורפת, זה אחוזים מאוד משמעותיים בהיערכות של משקי האנרגיה בעולם.

<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>

זה לא רק חוות שרתים כתוצאה מ-AI אלא באופן כללי עם העלייה בשירותי המחשוב בעולם.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

אבל ה-AI הוא המחולל העיקרי של זלילת האנרגיה הזו וכרגע הוא מדבר על נתוני חוות שרתים, שזה גם מרשים לכשעצמו. כלומר זה אירוע מז'ורי.

<< אורח >> שחר בלקין: << אורח >>

אפשר לדעת ממתי הנתונים האלה?

<< אורח >> אהוד בקר: << אורח >>

מ-2024.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

כל החומר נמצא באתר הוועדה, אתם יכולים להיעזר בו.

<< אורח >> אהוד בקר: << אורח >>

אני כן אדגיש שהגידול בחוות השרתים הוא בחלקו בגלל הדאטה שיש בחוות וכדומה, אבל חלק מזה הוא גם תוצר של ה-AI.

אני אמשיך לדבר על עוד אספקט, ככל שעולה צריכת החשמל יש גם השלכות סביבתיות, ספציפית הנושא של פליטת גזי חממה שזה פועל יוצא גם של צריכת החשמל וגם של הקמת חוות השרתים. זה נושא שנדרשות אליו חברות טכנולוגיה, גם בתור צרכניות והמפתחות של AI, גם בתור לקוחות בעצמן של חוות שרתים, או מפעילות בעצמן של חוות שרתים.

שתי דוגמאות שאני מביא בפניכם הן של מיקרוסופט וגוגל ששתיהן מציגות עלייה בפליטות שזה בניגוד למדיניות שמכוונת להפחתת הפליטות, אבל שהעידו בשנים האחרונות על עלייה, בין 2020 ל-2023 למשל מיקרוסופט הציגה עלייה של 29% בפליטות גזי החממה, גוגל הציגה עלייה של 66% בפליטות גזי החממה.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

ואני גם מבינה שלצד כל זה דווקא החברות האלה מחויבות למדיניות הדרגתית של אפס פליטות, כלומר הן עכשיו מתחילות להתכוונן לכל מיני מהלכים שבהם עם ההישענות שלהם על חוות שרתים וכו' עכשיו יש להם תוכניות שבתוך כמה שנים הם אמורים להוריד את זה. שזו ההזדמנות אגב לטכנולוגיות שמפחיתות אנרגיה.

<< אורח >> אהוד בקר: << אורח >>

בהחלט. יש גם את התוכניות האירופאיות ותוכניות אחרות של האו"ם להפחתת הפליטות וכדומה. החברות האלה, יש להדגיש, יש להם צעדים לאיזון הפליטות האלה באמצעים אחרים, אבל רק רציתי להדגים את העלייה בפליטות הכללית שמדגימה את המחיר הסביבתי. אחד מהצעדים שננקטים הוא בדגש על אנרגיה גרעינית שנחשבת מזהמת פחות מבחינת פליטות גזי חממה, תחום מאוד מעניין, יש עוד מידע במסמך.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

אלה תחנות קטנות של אנרגיה גרעינית שעכשיו בוחנים. דרך אגב גם בחברת חשמל, אני אדבר על זה.

<< אורח >> משה קלנר: << אורח >>

רועי, רק משפט אחד בנושא של מיקרוסופט וגוגל, הן גם מדווחות על עלייה של עשרות אחוזים בצריכת המים ולא מדובר בצריכה קטנה, מדובר במיליארדי קוב של מים. כלומר מדובר פה במדינות.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

כן, כי זה מערכות קירור לחוות הללו.

<< אורח >> משה קלנר: << אורח >>

יש תהליך שלם של צריכות מים בנושא של חוות שרתים.

<< אורח >> אהוד בקר: << אורח >>

אני אדבר בקצרה על הצד שלנו, של הממשל, של צעדים רגולטוריים שננקטים סביב הגידול הזה, גם בחוות שרתים וגם ספציפית ב-AI. שוב, מידע נוסף יש במסמך ומה שאני מציג כאן הוא רק סקירה מדגמית, לא משהו מקיף.

רציתי לתת דוגמאות לצעדי מדיניות, מהצד היותר רך לצד היותר נוקשה של הרגולציה. באיחוד האירופי, איפה שעבר חוק ה-AI לפני כמה חודשים, אז נכון לעכשיו יש פיתוח של כלים למדידה והגברת היעילות האנרגטית של מערכות בינה מלאכותית. זה נמצא בפיתוח.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

זה כנראה תשתית אחרי זה כדי לקבוע קריטריונים שיצטרכו להתכנס אליהם. מתחילים למדוד את זה.

<< אורח >> אהוד בקר: << אורח >>

כנראה, עם מיקוד על מערכות היי ריסק AI, לא הכול, אבל זה נושא מאוד מורכב.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

זה פיתוח כלים למדידה של יעילות אנרגטית ספציפית על AI?

<< אורח >> אהוד בקר: << אורח >>

הם מדברים על AI, הם מדברים גם על חוות שרתים.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

זה מדהים, הם עושים פוקוס על איזה אירוע שהוא זולל אנרגיה והם אומרים: אנחנו עכשיו מתחילים להתלבש על זה כדי לראות שהם יחסכו בצריכה שלהם ככל שניתן, שיהיו יעילים אנרגטית.

<< אורח >> אהוד בקר: << אורח >>

לאיחוד האירופי כמובן גם יש תוכנית מאוד רחבה בנושא Net-Zero ופליטות. אפשר לראות שמשרד האנרגיה של ארה"ב מציע מדריכים והכשרות ליעילות אנרגטית לחוות שרתים, זה זמין גם באופן און-ליין. יש דוגמאות מצרפת ומבריטניה שמוצגות במסמך להטבות במיסוי שניתנות לחוות שרתים שעונות לקריטריונים של יעילות אנרגטית, מס פחמן, מס אחר על צריכת חשמל.

בסין, הבאתי דוגמה של תוכנית לשיפור עתידי של רמת ההתייעלות האנרגטית, צפי עד 2025 לעלייה מסוימת בציון היעילות האנרגטית ועד 2030 עוד אבן דרך. זו תוכנית שהיא יותר צופה פני עתיד, כאשר למשל בגרמניה ובהולנד אפשר לראות בחוק דרישות לשיפור התייעלות אנרגטית לחוות קיימות או כאלה שהן בתהליך הקמה עם מאפיינים שונים לכל אחת מהן, גם סל צעדים שמוצג. מפורט במסמך. דבר אחרון אני אגיד על צעד יחסית קיצוני שהיה בסינגפור ש - - -

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

ראיתי מהמסמך שלכם שעצרו הקמה, אמרו שהם לא עובדים לפני שהם יודעים מה קורה.

<< אורח >> אהוד בקר: << אורח >>

עד 2019 הייתה הקמה של חוות שרתים, סינגפור היא צומת מרכזי של דאטה ומסחר בכלל בשוק האסיאתי והם החליטו ב-2019 על מורטוריום כללי להקמת חוות שרתים נוספות.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

מורטוריום בעברית זה לעצור.

<< אורח >> אהוד בקר: << אורח >>

פסק זמן בהקמת חוות שרתים נוספות. נכון להיום הם הוציאו כל מיני מכרזים, יש התקדמות בתחום הזה, אני לא רוצה להגיד מה בדיוק השלב שבו הם נמצאים כרגע, אבל יש להם תוכנית לאומית לפיתוח מרכזי דאטה, חוות שרתים. זה פשוט צעד יחסית קיצוני שנקטו בו.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

למיקרוסופט יש דאטה סנטר תת מימי.

<< אורח >> אהוד בקר: << אורח >>

זה גם כיוון שהם בדקו אותו. אם אני זוכר נכון, ההיתכנות הכלכלית שלו מאתגרת.

<< אורח >> אייל כהן: << אורח >>

יש שינוי מהותי שקורה כרגע ממש, מוקמים קמפוסים לאימון מודלים שצריכת החשמל שם היא לא 40-60 מגה וואט אלא גיגה וואטים וזה הולך לשנות מאוד את ה - - -

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

זה חוות ה-AI? ככה הם מכונים?

<< אורח >> אייל כהן: << אורח >>

זה מה שנקרא הקמפוסים. כרגע מושקעים מאות מיליארדים בנושא.

<< אורח >> אהוד בקר: << אורח >>

יש כמובן את ההבדל בין הצריכות של האימון והצריכות של ההפעלה.

<< אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >>

עוד נקודה אחת. אחרי ההשוואה הבין-לאומית נתייחס בקצרה למה שקורה אצלנו. אנחנו רואים שלפי תוכנית החלוקה של חברת חשמל מאוגוסט 2024 והאומדן שאנחנו ביצענו על בסיס הנתונים שלהם אנחנו מדברים על מעבר מצריכה של פחות מ-1.5% משיא הביקוש משנת 2023 ליותר מ-6% בשנת 2030 בשעות השיא. זה אומר שבשעות שהן לא שעות השיא, והביקוש של חוות שרתים הוא יחסית עקבי ומתמשך, חלקן של חוות שרתים בעיקר הצריכה יהיה עוד יותר גבוה מ-6%, אפשר להעריך את זה באזור ה-8%, יש אומדנים שמציעים 10%. אנחנו בלי ספק מדברים על משהו בשיעור משמעותי. אני לא הולך להכריע, אני חושב שיש פה אומדנים שונים ועמדות שונות ביחס לשאלה מה הולך לקרות בטווח הארוך.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

וגם קצת לא ברור מה יקרה בישראל.

<< אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >>

נכון. עוד שתי נקודות קצרות. נקודה חשובה זה להבין שחוות שרתים יוצאות ממוקדי צריכה שיש בהם מעט מקורות ייצור ולכן זה לא רק עצם הביקוש לאנרגיה אלא המיקום של הביקוש. ובכללי יש אי ודאות ביחס להיקף הצריכה של חוות שרתים, יש גם דעות שגורסות שבטווח הארוך צפויה הגירה שלהם למקומות אחרים שיהיו יותר יעילים אנרגטית, למשל בגלל שהטמפרטורה שם תהיה נמוכה, ויש גם מגמה הפוכה למגמה שציינת של אימון מודלים יותר קטנים ויעילים אנרגטית, כי זה גם אתגר שהחברות מתמודדות איתו.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

תודה רבה, ידבר על זה גם עידו מרשות החשמל שגם ידבר על הנושא של הרשת. יש בעיות רשת ברשת החשמל בישראל עם עומסים כבדים וחוות שרתים כרגע מוקמות בלי שום הבחנה ובלי השיקול הזה שאולי אפשר למקם אותם במקומות אחרים שהם יותר יעילים מבחינת רשת החשמל.

אז קודם כל אני רוצה להגיד תודה רבה, גם רועי וגם אוהד. אני רוצה לציין את הממ"מ בכנסת שהוא נכנס פה לתחום חדש לגמרי שלא עסקו בו עד עכשיו והם משקיעים מאוד ועוזרים לי מאוד בעבודה של הוועדה. אז תודה רבה.

הדוברת הבאה היא יונית גולדברג. אנחנו נתחיל קצת ממבט של התעשייה והעולם ואז נעבור לממשלה כדי לקבל קודם טעימה מזה שיש כאן אירוע שהוא אירוע מז'ורי בעולמות האנרגיה. יונית גולדברג, שותפה בחברת 11 סטרים, חברת ייעוץ שמתמחה בעבודות של תשתיות דיגיטליות, חוות שרתים ועוד. אם תוכלי לקצר, עשר דקות לרשותך, בבקשה, ואם אפשר גם לספר לנו מה קורה בשכונה שלנו, במדינות הערביות, במזרח התיכון ושכנותיהן.

<< אורח >> יונית גולדברג: << אורח >>

נעים מאוד, שמי יונית גולדברג, אורן נאומן הוא השותף שלי, אנחנו הקמנו לפני עשור את 11 סטרים. (מצגת). אנחנו חברת ייעוץ שנחשבת היום בישראל למעשה הגדולה בעולם בתחום של חוות שרתים ותשתיות דיגיטליות שכולם משפיעים על האירוע שנקרא עולם ה-AI ועולם חוות השרתים. אנחנו מייעצים לכל הגופים הכי גדולים במזרח התיכון וגם בעולם ואנחנו נחשבים על פי תקשורת זרה בין המשפיעים בתחום. אנחנו ייעצנו לממשלות השכנות, אנחנו ייעצנו ליוון, לקפריסין ולכל מיני מקומות.

לפני שאני אעביר את שרביט הדיבור לאורן רציתי לשאול שאלה, מישהו ממכם היה אי פעם בחוות שרתים של AI, מה שקוראים היום AI פקטורי? יופי, אז זה בעצם מספר את כל הסיפור שאנחנו מדברים על משהו שלא הרבה ממכם יודעים מה זה חוות שרתים של AI, מעבר לזה שזה צורך חשמל, שזה צורך חשמל לא אחיד וכו' וכו'.

אני אתן לאורן השותף שלי לדבר, רק עוד דבר קטן, שנינו בתחום הזה מעל 20 ומשהו שנה, עשר שנים שהקמנו את 11 סטרים, אנחנו מכירים את ה-bits וה-bytes לא רק בישראל, אלא בכל העולם, אנחנו חרתנו על עצמנו כציונות לרוץ ולקדם פה את העניין. אני זוכרת הרבה שיחות עם גדעון ועם עידו מהתחלה שאמרנו להם: חברים, תראו לאיפה אנחנו הולכים, תראו מה הולך להיות. אנחנו במדינת ישראל רק הולכים אחורה כשכל העולם הולך קדימה ולצערי זה נותן את אותותיו, מלהיות מדינה מספר שמונה בפיתוחים ל-AI ובינה מלאכותית, בשנה האחרונה צנחנו למקום 20. אם אנחנו כמדינה לא נדע לתת את הערך המוסף, את התשתית, את ה-bytes, ה- bytesזה חוות השרתים ל-AI פקטורי כי זה הממד העתידי, אנחנו נמשיך ללכת אחורה.

<< אורח >> אורן נאומן: << אורח >>

אני אמשיך את זה מפה. בואו נסתכל על הגרף השמאלי. הגרף השמאלי מראה את הגידול רק בתחום של הבינה המלאכותית, גידול צריכת החשמל אך ורק לתחום הזה. זאת אומרת כל המספרים שהיו לנו פה והמספרים שכולם מדברים עליהם מדברים על צריכה רגילה. כשאתם מדברים על צריכה של בינה מלאכותית זו צריכה ענקית שהיא מחוץ לכל הסטלות שכרגע נמדדות.

אם אנחנו מסתכלים ימינה על מה שקורה באזור שלנו, אותו גל צונאמי שקורה בכל העולם קורה גם במדינות הסמוכות. כל אחת מהמדינות הסמוכות אלינו, או מה שנקרא המפרציות, אם זה סעודיה והאמירויות וכווית ובחריין וקטאר ועומן, כל אחת מהן הנחילו תוכנית לאומית והשקעות עתק כדי להביא את המדינה למקום אחר תוך כדי שימוש ב-AI, למה? כי זה מספק גם יעילות של המדינה, גידול ב-GDP של המדינה, בכל התוצר של המדינה, מספק תעסוקה, משפר את איכות החיים. כל הדברים האלה קורים כבר היום במדינות הסמוכות אלינו, תיכף נדבר גם עלינו, איפה אנחנו נכנסים בכל האירוע הזה.

רק דקה נבין מה זה הנושא הזה של AI. AI מתחלק לשני חלקים. הנושא של האימון. האימון זה ברגע שאתה לוקח סט של מידע ואומר יש לי תזה, אני רוצה עכשיו לבדוק אם התזה שלי עובדת על בסיס המידע היחסית מצומצם הזה ביחס לגודל העולם הזה. בקטע הזה אנחנו מסתכלים קודם כל לצד האימון, ולצד האימון יש דברים מאוד מעניינים. בניגוד לצריכת החשמל של חוות שרתים רגילות, צד האימון מבוסס הרבה מאוד על פיקים מאוד גבוהים, תוך שנייה יכול להיות שצריכת החשמל תקפוץ ל-20 מגה וליותר והיא תרד כעבור כמה דקות, כי באותו רגע כל המחשבים עובדים, זה מגוון שלם של מחשבים שעובדים ביחד לייצר איזה שהוא מענה. זה שלב האימון, זה יכול לקחת חודשים וזה יכול לקחת גם שנים.

המדינות לידנו עושות עכשיו מהלך שלם של אימון ללימוד השפה הערבית, כדי לייצר איזה שהוא צ'אט בשפה הערבית. מי שמכיר את השפה הערבית, אנחנו מדברים על הרבה מאוד ניבים, אנחנו מדברים על ספרותית ועל המדוברת, אנחנו מדברים על כל מיני מדינות, כל מילה שם משפיעה אחרת. זה שנים של אימון ולכן גם התשתיות ענקיות בשביל זה.

מצד שני מגיע שלב הסקת המסקנות וזה השלב שבו הרשת עובדת יציב, המחשבים עובדים על בסיס כל מה שכבר למדנו ועשינו ומאותו רגע כל העולם פותח בזה. אם אנחנו מסתכלים בלמה ישראל היא מאוד מעניינת, תיכף נדבר כמה היא מעניינת.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

כי מחירי החשמל יחסית יציבים, זה יתרון שלא מנוצל.

<< אורח >> אורן נאומן: << אורח >>

נכון, יציבים, נמוכים, בין הנמוכים ביותר בעולם, והדבר הנוסף, לזכות האנשים פה מצד שמאל, הרשת היא בין היציבות שיש, וזה חשוב להגיד. כל מי שמדבר פה על רשת החשמל בישראל, זה מרכיב מאוד משמעותי ביכולת ייצור, מדע, פיתוח, כל מה שקשור בדבר הזה שנקרא בינה מלאכותית. אז הרשת יציבה, המחיר נמוך ועכשיו נשאר איפה ממקמים את כל הדברים האלה.

אם אנחנו מסתכלים על התוכנית שעשתה הממשלה באיחוד האמירויות, הם מובילים את כל הנושא של צמיחה דרך כל מיני מנופים. הם החליטו למשל שהנושא של המטבע הדיגיטלי והבלוקצ'יין והכול הוא תחום שהם רוצים לצמוח בו. וראה זה פלא, כעבור שלוש-ארבע שנים של השקעות עתק כל הסקטור הזה, אחת, יש עשרות סטרטאפים שקמו שם, תשתיות ענקיות שקמו שם.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

תשתיות, אתה מתכוון כוח מחשוב לנושא הזה?

<< אורח >> אורן נאומן: << אורח >>

כוח מחשוב וגם חוקיות.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

שזה אומר גם אנרגיה.

<< אורח >> אורן נאומן: << אורח >>

נכון, ואגב גם חוקים, מה מותר לעשות, איך עושים, איך הבנקים מתנהלים בכלל בכל התחום הזה, אבל לצורך העניין, חווה של כל הנושא של קריפטו או בלוקצ'יין יכולה להיות במדבר, היא לא חייבת להיות קרובה לשום מקום.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

דאטה סנטר.

<< אורח >> אורן נאומן: << אורח >>

הדאטה סנטר, חוות השרתים יכולה להיות בכל מקום רחוק שנמצא.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

אמרה לי יונית בשיחה לפני הדיון שאורקל מקימה עכשיו חוות שרתים, איפה?

<< אורח >> יונית גולדברג: << אורח >>

הם מקימים כרגע מגה חוות שרתים בדובאי ובסעודיה.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

וסיפרת שהם שקלו את ישראל לחמש דקות, את יכולה לספר לי מה קרה שם?

<< אורח >> יונית גולדברג: << אורח >>

אני לא יכולה לדבר בשם אורקל, אבל אני יודעת שזה עדיין בבחינה, ואחד הדברים שאני מקווה שייצא פה מהוועדה, שיקראו לראשי המדינה ממש לקדם ולהתחנן שיבואו להקים פה, כי אם יהיה פה את כל חוות השרתים האלה ואת ה-AI פקטורי אז יהיה עוד מקומות עבודה, תהיה עוד טכנולוגיה, עוד בינה מלאכותית שתיכנס פה. זו קריאה שחייבת לצאת מפה, שזה יתרון לאומי ואנחנו חייבים להמשיך. כמו שיש באיחוד האמירויות ובסעודיה גם פה במדינת ישראל חייבת לצאת קריאה להקמת מרכזי AI של ענקיות הענן פה. זו פשוט חובה.

<< אורח >> אורן נאומן: << אורח >>

והמדינה לא נדרשת להשקיע הרבה.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

כן, זה מכרז תשתיתי, עם השוק הפרטי.

<< אורח >> אורן נאומן: << אורח >>

כן, זה כסף זר שנכנס אלינו. אנחנו מדברים על עשרות מיליארדים, תיכף נדבר על המספר, עשרות מיליארדים שנכנסים אלינו מכסף זר, אנחנו צריכים רק לסדר את כל המערכת שתעבוד כדי לאפשר את האירוע הזה לקרות.

למשל איך עושים באמירויות? אז הם אומרים, אנחנו נשקיע גם בפיתוח של אנרגיה מתחדשת, אגב גם באנרגיה אטומית, כבר כמעט 15% מהאנרגיה של האמירויות מבוססת על אנרגיה אטומית. להקים אזורים ייעודיים למחשוב-על ובכלל למחשוב, אזור שלם. תסתכלו בשקף הזה, היה שם אזור שכולו חוות שרתים, מה שנקרא קמפוס, מה שאמר האדון מקודם, אנחנו יכולים לעשות אותו דבר, להגדיר אזורים ששם יש היצע חשמל, ששם אנחנו רוצים.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

או שיש שם חשמל סולרי, שממילא קשה להכניס אותו לתוך הרשת מהדרום, ופשוט לשים שם את הפסיליטיז האלה שיצרכו את החשמל הנקי וגם יקלו על הפקק האדיר שיש ברשת החשמל. אנחנו נשמע גם את אמיר מחברת החשמל.

<< אורח >> אורן נאומן: << אורח >>

עוד דבר שקרה באמירויות, הם איתרו את המקומות המעניינים לנושא המחשוב וכל חברות החשמל, שתי החברות הראשיות, האחת של אבו דאבי והשנייה של דובאי, הקימו שם את כל התשתית, את כל מה שצריך כדי שהאירוע הזה יתקדם. אתם יכולים לראות תחמ"שים בלב המדבר עוד לפני שיש שכונה, עוד לפני קרה משהו התחמ"ש כבר מוכן.

<< אורח >> יונית גולדברג: << אורח >>

התשתית מחכה לדאטה סנטר, במקום שהדאטה סנטר ירדוף ויתחנן לתשתית שתהיה שם.

<< אורח >> אורן נאומן: << אורח >>

עד עכשיו האמירויות הסתמכו על גז, זה לא מרתיע את שחקני הענן. גם אנחנו עם גז, זה לא מרתיע את שחקני הענן, אפשר לעשות פה באמת מהלך שמתכנס גם לצרכים של האנרגיה הירוקה, כמו שעשו האמירויות. אפשר להיכנס לתוכנית שלהם, תוכנית 2050 אגב, מתוכננים שנים קדימה.

נעבור לישראל. ישראל, לפי מה שאנחנו ראינו, והנתונים שהראו פה חברת חשמל ורשות החשמל, הנושא הזה של צריכת חשמל, נכון שכרגע הוא נראה יחסית נמוך, אבל אם ללקוח הסופי אין את החשמל עד סוף הדרך, כלומר אם הוא רוצה 20, הוא רוצה לראות הזמנה שמספקת לו באיזה שהוא טווח סביר של זמן 20 מגה, מבחינתו הוא ישלם על ה-20 מגה, נכון שהרשת לא תראה את זה עדיין.

אז אנחנו גדלנו בקצב מטאורי, מדינת ישראל הפכה להיות מדינה בדרג שני בעולם של מחשוב בכלל, מחשוב ענן, והכול קרה בגלל מכרז הנימבוס שדחף את כל ענקי הענן לבוא ולהקים פה מפלצות. גדלנו פי עשרה מתחילת העשור בנושא הזה של תשתיות מחשוב, אבל זה עוד לפני שנכנס הבינה המלאכותית שנכנסה לפני שנה, שנה וחצי.

לפי מה שאנחנו יושבים עם כל שחקני הבינה המלאכותית, כל שחקני העל, שזה גוגל ואמזון ומיקרוסופט ואורקל וכולם, כולל אנבידיה, לכולם יש תוכניות לארץ. בימים אלה מסיירים פה צוותים להקים חווה אחת של 100, אחת חווה של 60. מסיירים פה, זה לא נעצר, עם כל המצב הסביבתי שיש לנו פה, המלחמה, לא עצר, להיפך, מאוד רוצים לחדד את זה.

מה זה אומר מבחינת ראיית החשמל והאנרגיה? כשאנחנו מדברים על ביקוש לחשמל ישיר של 420, לפי מה שאנחנו ישבנו עם הגופים השונים, רשת החשמל, מולה תראה גיגה של חשמל חדש שלא בתוכניות.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

צריך לנתב את זה לאזורים שזה יעיל מבחינה משקית.

<< אורח >> אורן נאומן: << אורח >>

בדיוק כך.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

מאוד מעניין.

<< אורח >> אורן נאומן: << אורח >>

עוד נקודה מאוד מעניינת, עוד דבר שקורה פה בארץ זה שיהיה בקרוב מאוד, כשכל המצב יירגע, זה היה יכול להיגמר כבר לפני המלחמה וזה היה ממש על הרגע לסגור כשכל הכבלים הבין-לאומיים יחצו דרך ישראל לסעודיה, לירדן ולכל המזרח, כי עד עכשיו זה יושב במצרים. מאוד בעייתי מכל מיני סיבות.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

כבלים של תקשורת.

<< אורח >> אורן נאומן: << אורח >>

העניין הוא שכבלים של תקשורת, חלקם נפתחים בארץ, מה זה אומר נפתחים? עוד חוות שרתים, עוד כוח מחשוב.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

זה מחזק את הפוטנציאל של ישראל כאיזה סוג של האב לעניין הזה אם הפרויקטים האלה יתקדמו. זה מה שאתם מנסים להגיד, נכון?

<< אורח >> יונית גולדברג: << אורח >>

כן, אנחנו גם רוצים לומר מה המשמעות של הקמת ה-AI פקטוריז האלה וכל מרכזי הדאטה, שוב, זה היקף השקעות ישירות מיידיות במדינה, לא של המדינה, של מעל 20 מיליארד שקל.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

של השוק הפרטי.

<< אורח >> יונית גולדברג: << אורח >>

כן, שאמור להגיע, ואנחנו לא מדברים על העקיפות, פועלים, קייטרינגים. אני יכולה לדבר על תוכנית מדהימה שעשינו עם עיריית פתח תקווה להכשיר נוער בסיכון מבתי ספר טכניים לעבוד בחוות שרתים בלילה, להיות טכנאים, שזה דבר מדהים.

יש פה רזרבות צמיחה שצריך להתכונן ומשמעויות אנרגטיות, יש פה משמעויות של פיתוח הפריפריה. אני זוכרת שדיברנו כבר לפני חמש שנים עם גדעון, תנו תמריצים לתקשורת ללכת דרומה, תשלמו על הסיב האופטי בשביל שזה ייקח את כל חוות השרתים כי יש מחקרים בעולם שמסבירים מה מביא חוות שרתים, הם מביאים טכנולוגיה, הם מביאים מקומות עבודה, הם מביאים המון.

<< אורח >> אורן נאומן: << אורח >>

עוד הערה קטנה, שימו לב שמחשוב העל, אם הוא 100 מגה הוא לא יישב על הגריד הרגיל, הוא לא יישב על רשת החשמל הרגילה, הוא יישב כנראה על חשמל מתח עליון וזה אומר שנצטרך להקים תחמ"ש בצד חוות השרתים או הקמפוס. זאת אומרת שיש לנו פה עוד בעיה סטטוטורית, איך אנחנו ממקמים תחמ"ש שיושב אולי לא רחוק מהרשת, אולי כן רחוק, איך אנחנו פותרים את כל האירוע הזה? לכן זה אירוע רב ממדים.

<< אורח >> יונית גולדברג: << אורח >>

חשוב מאוד להפוך את ישראל להאב, בדיוק כמו שהאמירויות דוחפת בכל הכוח ומביאה השקעות ומביאה את ג'נסן ומביאה את תואמי האנבידיה, אנחנו חייבים לעבור. יש המון בעיות באי הבנת תחום הבינה המלאכותית בקרב שחקני האנרגיה בעולם וגם בישראל. יש מחסור בידע, עובדה שאף אחד מיצרני החשמל לא טרח להיות במה שנקרא AI פקטורי של 100 מגה וואט. יש פה תלות בתשתיות מסורתיות, חוסר ההבנה של התנודות בביקוש.

אני יכולה להגיד לכם משהו כל כך עצוב, אנחנו מתחזקים מחקרי שוק מ-2018 מדויקים ברמה של 95%, אף אחד מהמדינה לא טרח לראות את המחקרים שלנו. אנחנו רוצים לתת את ההמלצות שלנו בתחום. אנחנו מבקשים מהוועדה להקים צוות בין-משרדי לגבש תוכניות לאומיות בנושא בינה מלאכותית לאור ההתפתחות האדירה. אם אנחנו לא נכין את הבית, את התשתית, הכול פה ייעלם. צריך להיות לזה יעדים אסטרטגיים ולהבין מאיפה זה הולך.

הדבר האחרון, אנחנו הקמנו על חשבוננו את פורום חוות השרתים בשביל לתת מענה ולתת לגיטימציה לישראל בעולם, מה שאף אחד אחר לא טרח לעשות פה. אנשים חייבים להבין שהאנבידיות של העולם וה-HP של העולם והמיקרוסופט רוצים שיהיה פה קהילה מסודרת עם סטנדרטיזציה, עם אופטימיזציה, שיש מחויבות. אז אני קוראת לכם גם לאמץ את זה ולהיות חלק מהדבר הזה בשביל שיהיה לנו פה עתיד.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

תודה רבה, חשוב מאוד ומלמד מאוד. נמשיך עם התעשייה, בכוונה, כי אני כן רוצה לספר איפה אנחנו נמצאים בעולם לפני שנשמע את הממשלה. אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לנועה רימיני, מנכ"לית של חברת Grid4C, חברת טכנולוגיה ישראלית שעובדת בכל העולם וגם פה עם חברת חשמל. אנחנו נחזור שוב לדיונים על איך בינה מלאכותית יכולה לשפר את משק החשמל. זה מה שאתם עושים באמצעות בינה מלאכותית. בבקשה, נועה.

<< אורח >> נועה רימיני: << אורח >>

קצת על הרקע שלי. יש לי דוקטורט בתחום של בינה מלאכותית מאוניברסיטת תל אביב, מהפקולטה להנדסה עם התמחות בסדרות עיתיות, בחיזוי וזיהוי אנומליות ואני גם המנכ"לית והמייסדת של חברת Grid4C שהקמתי בשנת 2013 כשהבנתי ששוק האנרגיה עובר מהפכות ויש כמה אתגרים ניכרים.

האתגר הראשון זה תהליך החשמול או האלקטריפיקציה שעובר השוק, בעיקר הרכבים החשמליים, אני חייבת להגיד, מדירים שינה מעיניים של הרבה מחברות החשמל בעולם, העומסים הכבדים שהם יוצרים על הרשת. האתגר השני זה הביזור של מקורות אנרגיה, כניסת אנרגיה מתחדשת, הצורך להבין איך מאפטמים ואיך עובדים עם הזרימה מכל נקודה לכל נקודה של חשמל, אז יותר קשה לאזן בין צריכה לביקוש ולחזות את החשמל. האתגר השלישי הוא דה-רגולציה שהשוק הזה עובר.

ובצד השני מה שלמדתי זה שיש מיליונים של מונים חכמים שפרוסים בכל העולם, היום יש כבר מעל 100 מיליארד, המונים האלה הם חומר הגלם של מישהו כמוני שמחפש להפעיל בינה מלאכותית, הם מודדים ברזולוציה רבע שעתית, חצי שעתית, ברמה של כל בית או כל עסק את הצריכה. אני ניסיתי להבין מה אפשר לעשות עם בינה מלאכותית פלוס הנתונים האלה כדי להביא להתייעלות אנרגטית ולייעל את שרשרת האספקה של החשמל.

אני עברתי לארה"ב והייתי שם ארבע שנים באוסטין, טקסס, ששם יש שוק מאוד מעניין ולמדתי מה קורה בעולם. אנחנו רחוקים מאיפה שזה נמצא במקומות האלה, אז אולי אני אתחיל מהסוף, מאיזה שהוא חזון שמדברים עליו, שאנחנו לא קרובים, לא בעולם, בטח לא בארץ, שזה מה שנקרא ה- self optimizing home ו-self optimizing grid.

זאת אומרת שאנחנו מסתכלים על בית שיש לו פנל סולרי ויש לו אולי סוללה של טסלה לאגירת חשמל בתוך הבית ויש לו רכב חשמלי ויש לו גם מכשירי חשמל שהם חכמים והבית הזה, בכל רגע נתון אפשר לאגור את החשמל שייצרנו, מתי אנחנו משתמשים בחשמל שייצרנו, מתי אנחנו מזינים את החשמל לרשת החשמל. כל זה יש פה פונקציה של אופטימיזציה של הרווח של הבית, זאת אומרת מינימום הוצאות ומקסימום הכנסות וזה צריך להתיישר עם פונקציית המטרה של רשת החשמל, שזה גילוח פיקים, שזה למנוע עומסים וזה צריך איך שהוא לתגמל את הבית בצורה שתאפשר לו לצרוך את הכול בצורה נכונה.

איך מגיעים לשם ומה אנחנו עושים היום? זה קודם כל החזון, וזה לא רק חזון, אלא אנחנו משתתפים בפיילוטים כאלה עם חברות אנרגיה מאוד גדולות בעולם, אני לא אזכיר אותם, אבל יש סמרט נייברהוד ויש ממש פיילוט של self optimizing homes שאנחנו חלק מהם. אנחנו היינו הראשונים שדיברו ב-2013 על החזון הזה, היה צורך אפילו לחנך את השוק במה בינה מלאכותית יכולה לעשות כדי לייעל, להביא התייעלות אנרגטית.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

אז אולי תדברי על הבסיס, מה הבינה המלאכותית והכלים שאתם מפתחים, איך היא משפרת את ניהולו של משק החשמל והתחזיות, בניהול הביקושים, תסבירי.

<< אורח >> נועה רימיני: << אורח >>

בדיוק על זה רציתי לדבר. אנחנו מספקים פתרונות שבסוף הם פתרון אחד. קודם כל יש את הנושא של רשת החשמל ומה אפשר לעשות עבור רשת החשמל. אז יש את נושא התחזיות הגרנולריות ברמת המונה הבודד, ברמת הבית הבודד, תחזיות צריכה 24 שעות קדימה, גם חודשים קדימה, ותחזיות של ייצור סולרי שאפשר לעשות גם ברמה מאוד גרנולרית ולהתחיל לעשות אגרגציות של זה לרמת הפידר, הטרנספורמר, על רשת החשמל כדי לחזות עומסים. וכשאנחנו יודעים לחזות עומסים ולחזות תקלות ברשת החשמל, איך אפשר למנוע אותן.

בצד השני יש לנו את כל מה שקשור לניהול הביקושים בצד של הלקוחות. בצד הלקוחות אנחנו צריכים להבין קודם כל מה שנקרא, ואולי אני אדבר קצת על מה שנקרא אירועי demand response או מה שנקרא shed loads, אותם עומסים שהם ברי הסטה. כשאני הגעתי לטקסס באוסטין היה יום מאוד חם וניגשתי לתרמוסטט שהיה בבית ששכרנו ופתאום ראיתי שכתוב שהוא un hold, זאת אומרת אין לי אפשרות לגעת בו, הוא על טמפרטורה מסוימת, ואז הבנתי שאני חלק מאירוע שנקרא demand response, אירוע של היסט ביקושים. הרעיון הוא שכשיש עומסים רשת החשמל, במקום להתחיל לבצע הפסקות חשמל יזומות באזורים מסוימים, לוקחים ומתגמלים את הלקוחות ואת צרכני החשמל על ידי זה שהם יסיטו את הצריכה שלהם.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

או שלא יצרכו, או שלא יגבירו את הצריכה.

<< אורח >> נועה רימיני: << אורח >>

וכנ"ל לגבי לקוחות עסקיים כמובן, תעשייתיים. קודם כל צריך להבין, בכובע של חברת החשמל, איזה מכלל העומסים שיש לי הוא בר הסטה ואלה דברים שאנחנו צריכים לחזות, אנחנו צריכים להבין מה קורה מאחורי זה, מה קורה בתוך הבית או בתוך המפעל, איפה יש צריכה שאפשר להסיט אותה. מה זה צריכה שאפשר להסיט אותה בבית? זה למשל רכבים חשמליים, שאולי לי לא אכפת אם הוא ייטען בלילה, אבל כשאני מגיעה הביתה אני טוענת את הרכב החשמלי בלי שאני מודעת לעומסים של שעת הפיק ואני בעצם מסכנת פה את הרשת, או בעצם מעמיסה על הרשת בזמן שהיא גם ככה עמוסה. זה עומס שהוא בר הסטה.

לאמריקאים יש פולפמקס למשל שהם יכולים להפעיל אותם בלילה, אבל אפילו הצריכה של המזגן שלי, בעצם אני אמורה להתנדב או אני מוכנה להיות חלק מתרחיש כזה או מאירוע כזה, אם אני מסכימה שיעלו לי בשיא החום את הטמפרטורה של המזגן בשליטה מרחוק או בצורה התנדבותית במעלה או שתיים, והרבה אנשים עושים את זה, בעצם אפשר ככה לגלח את אותם פיקים.

זו דוגמה של ניהול ביקושים ובלי הבינה המלאכותית אי אפשר לא לחזות את הצריכה ברמה מדויקת, גם העומס על הטרנספורמרים ופידרים ברשת החשמל ולהבין איך behind the meter אפשר להסיט או לחזות כמה מהצריכות אפשר להסיט.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

נועה, מה שאת אומרת זה שהמפתח לכל הניהול החכם הזה מול הצרכן זה מונה חכם. בארץ, אני עוד זוכרת מהתקופה שלי כיו"ר רשות חשמל שדיברו על התקנות מונים חכמים, אני מבינה שעכשיו זה גם עדיין לא הושלם, מדברים על 2028. אני באמת לא יודעת למה זה לוקח כל כך הרבה זמן, כי כל המפתח של כל מה שאת מדברת זה שיש לכל צרכן מונה חכם ואז את יכולה להיכנס פנימה.

כי מה עושה בינה מלאכותית? היא עובדת על בסיס דאטה, המונה החכם הוא נותן לך את הקשר לצרכן לאסוף את הדאטה, להבין מי צורך, באיזה שעות, איך אפשר לייעל את זה, איך אפשר לנהל את הצריכה ואת הביקושים ואת הייצור בצורה שתחסוך. זה יכול לחסוך תחנות כוח שלמות שלא ייבנו. אז יש כאן עוד נקודה שצריך להרים אותה ולהגיד שהפריסה של מניות חכמות בישראל מתעכבת כבר, אפשר להגיד עשור. בתקופה שאני הייתי יו"ר רשות חשמל התחילו לדבר על זה ועוד לא השלמנו את זה.

<< אורח >> נועה רימיני: << אורח >>

נכון. לפני שלוש שנים נפגשנו עם שרת האנרגיה וראש הממשלה אז ודיברתי על פריסה של מונים חכמים ולמה זה מתעכב. באמת בכל המדינות המפותחות יש פריסה של מונים חכמים, גם הנתונים של תרמוסטטים עוזרים, אבל זה חומר הגלם. בינה מלאכותית צריכה חומר לעבוד איתו, חומר הגלם הוא נתוני המונים החכמים.

<< אורח >> אמיר ליבנה: << אורח >>

רק למען הסדר הטוב. יש בערך 3 מיליון בתי אב לקוחות במדינת ישראל, יש כבר כמיליון מונים פרוסים, אנחנו האצנו, בהתחלה רק על חשבוננו, אחר כך עם רשות החשמל, את הפריסה של המונים האלה. אני אסביר אחר כך, המונים הם לא התנאי הבלעדי בשביל להפעיל אפליקציות כאלה. יש גם לנגה וגם לחברת חשמל כלים לעשות את זה, אבל הם בפירוש חשובים לטובת העניין. אנחנו מפעילים את זה גם בלעדיהם, אני אסביר אחר כך.

<< אורח >> נועה רימיני: << אורח >>

אני אתייחס למה שאתה אומר, כי בלעדיהם אפשר לעשות ברמה האגרגטיבית, לעשות חיזוי צריכה - - -

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

ברמה הפרטנית זה אי אפשר.

<< אורח >> נועה רימיני: << אורח >>

אחרת איך אפשר לסמלץ אירוע של demand response בלי להבין מה קורה בתוך הבית או מאחורה. אז יש אירועים מסוימים שרק עם מונים חכמים אפשר.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

נועה, אני מבינה שהפעילות שלכם הגדולה היא בחו"ל, גם קצת עם חברת חשמל, ואולי פשוט אם את יכולה לומר את השורה התחתונה של הדברים.

<< אורח >> נועה רימיני: << אורח >>

אני רק אוסיף עוד דבר אחד. מעבר לחיזוי ואופטימיזציה של רשת החשמל וכל מה שקשור לניהול ביקושים, שזה היכולת להבין את הפרופילים של הלקוחות השונים ואיך לתכנן את התעוז בצורה נכונה ולמי לטרגט ולמי להציע כל מיני הצעות של התייעלות אנרגטית, אנחנו גם יודעים להבין מה קורה בתוך הבית מבחינת הצריכה של המכשירים השונים ואיך לעזור לצרכן בהתייעלות אנרגטית, זאת אומרת אנחנו יודעים לזהות שיש לך מזגן שהוא לא יעיל למשל או אנחנו יודעים גם באיזה שעות אתה טוען את הרכב החשמלי שלך.

מה שעושים בכל העולם, בסופו של דבר פרסנו מונים חכמים, כנראה גם גלגלנו את העלות על הצרכן, לפחות שיקבל אפליקציה, ואנחנו מסבירים גם את האפליקציות האלה לצרכן כי בסוף צריך לתקשר איתו, הוא צריך להבין מה הוא יכול לעשות ובאפליקציות האלה אנחנו לא רק מראים לו כמה הוא צורך, אלא גם חוזים יחד איתו את הצריכה, מסבירים לו כמה צורכים המכשירים היקרים בתוך הבית וזה בלי לשים שום סנסורים בבית, רק על בסיס המונים החכמים האלה ובינה מלאכותית ואנחנו עוזרים לו להבין איך להפחית את הצריכה הזאת. צריך לתת איזה שהוא כלי ערך מוסף וזה גם מאפשר התייעלות אנרגטית. יש פה ווין ווין לכולם, לכל שרשת האספקה.

מה צריך בישראל? אני הכנתי רשימה קצרה. להאיץ את הפריסה של המונים החכמים, להתחיל לבצע את האירועים האלה של הסטת עומסים, במקום הפסקות חשמל יזומות שכבר לא מתאימות לחברות.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

לתת דגש על ניהול ביקושים, התייעלות אנרגטית גם של הצרכן.

<< אורח >> נועה רימיני: << אורח >>

נכון. גם רגולטורים נותנים יעדי התייעלות אנרגטית לספקי החשמל, זאת אומרת יש יעדים שצריך לעמוד בהם וכל שנה הם אמורים לעמוד ביעדים האלה, שזה חשוב כדי להשיג את המטרה, בסוף זו המטרה, לתת פתרונות ערך מוסף ללקוחות. בעצם רגולטורים מכריחים את חברות החשמל לתת אפליקציות ללקוחות כדי שהלקוחות האלה גם יבינו את הערך המוסף פה ויהיו חלק מהמאמץ להתייעלות אנרגטית ולעודד פנלים סולריים ואגירת חשמל בכל מיני דרכים, אבל באמת לתת תמריצים ללקוחות נוספים.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

תודה רבה. נעבור לנציג האחרון לפני הממשלה. שון דנה, תציג את Ignite ותגיד כמה מילים ונסיים בפוטנציאל של ההזדמנויות ומה קורה בעולם. נועה, אני רוצה להגיד, היכולות בשיפור המערכת, אני מניחה שידברו על זה, זה לא רק אל מול הצרכן, אלא לבינה מלאכותית יש יכולת לשפר גם תחזיות של כל הצריכה של כל המשק ברמה משקית מול ניהול מערכת. אני מניחה שחברת חשמל ונגה ידברו, תחזיות צריכה ותחזיות ביקושים שיהיו עוד יותר מדויקות וכו'.

<< אורח >> שון דנה: << אורח >>

בוקר טוב לכולם, ליו"ר הוועדה וחברי הוועדה המכובדים. שמי שון דנה, אני מהנדס חשמל ומנכ"ל Ignite the Spark. Ignite the Spark זה קהילה, חברה לתועלת הציבור שמייצרת מעטפת לכלל אקוסיסטם באנרגיה, היום כ-6,000 חברים ומעל 300 סטרטאפים כמו נועה רימיני ן-Grid4C וקוגניפייבר וזוטא-קור שעושים עבודה מצוינת, אבל יש עוד אקוסיסטם מאוד מפותח ומעניין שצמח לו בשנים האחרונות, צמיחה של פי שלושה בארבע השנים האחרונות וזה משהו שחשוב לתת עליו את הדגש בשיח הזה.

אני אתמקד מעבר למה שאורן ויונית הציגו על המשמעויות הכבדות והצריכות הכבדות, זה הוצג קודם לכן בסקירה, ובאמת לפקס ולנסות לסבר את האוזן ברמת הצריכה ולהדגיש כמה משמעותי המהלך הזה שנעשה כאן וכמה המהפכה הזאת ככל הנראה המהפכה הכי גדולה שחוותה האנושות, בקונטקסט של חיבור ואנרגיה ו-AI זה משהו שאנחנו חייבים להיות מודעים אליו ככל שיותר מוקדם, הרכבת ממש נסעה, ואנחנו צריכים לעלות עליה כמה שיותר מהר.

בבסיס צריכת ה-AI היא מורכבת משתי פעולות מרכזיות, בין אם זה האימון או התפעול. קצת לסבר את האוזן, האימון של מודל מסוים, נגיד צ'אט GPT-3, צורך כ-1,300 מגה וואט בשעה, כמות שמקבילה לכ-130 בתים בארה"ב, משהו שקורה לפי הערכות בין פעמיים לארבע פעמים בשנה. זה רק בצפי של מודלים קודמים, הצפי של המודלים הבאים יכולים להיות אף יותר גדולים מהם. הדבר החשוב לשים לב אליו בקונטקסט של צריכת האנרגיה זה הגדילה האקספוננציאלית שקורית בסקטור ה-AI של צמיחה שמכפילה את עצמה כל סדר גודל של 100 ימים.

דיברו קודם על הפליטות ועל כל הנושא של אי עמידה ביעדים, בין אם זה של מיקרוסופט וגוגל שבאמת הציבו לעצמם את הנקודות האלה. זה משהו שהוא מאוד משפיע ואם לא ניקח את זה בחשבון מוקדם ועכשיו זה משהו שאנחנו לא נוכל להגיע ליעדים ברמה המדינית. זה ממש מאוד בסיסי ברמת השאילתה, כל שאילתה של צ'אט GPT צורכת כמו נורה במשך 20 דקות. עשרות מיליוני שאילתות כאלה ביום מקבילות לסדר גודל של 5,000 בתי אב.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

שון, בוא נדבר קצת על האקוסיסטם שאתם מלווים בעולם האנרג'יטק, להתמקד מה קורה שם, בישראל, מבחינת חברות ההייטק הרלוונטיות.

<< אורח >> שון דנה: << אורח >>

כמו שנועה הציגה מקודם ברמת יישומי הרשת יש לא מעט יישומים אנרגטיים שיכולים לבוא לידי ביטוי, בין אם זה בניהול רשת, התחזוקה השוטפת שיכולה להיות, משהו שיכול לייצר איזה שהוא פרדיקשן, הייצור הזה על תשתיות קיימות שיכולות להיות, זה משהו שהוא משמעותי בצורה רחבה, והעלויות השוטפות.

נגה ואמיר יציגו בהמשך על הנושא הזה בהרחבה וידברו גם על ההמשך ועל עתיד המשק ברפורמת החשמל ועל סחר בחשמל כאיזה שהוא שוק פתוח, שקורים בצורה יותר מתקדמת בעולם וחשוב שישראל תיכנס לשם. הפתרונות האלה נמצאים כאן, נועה ופתרונות אחרים, הם עובדים בעיקר בעולם כי אנחנו עדיין לא בשלים ברמה המקומית להטמיע פתרונות כאלה ולכן המדינה והוועדה בעצמה צריכה לדחוף כמה שיותר לפיתוח פתרונות כאלה שיכולים להתקדם לידי ביטוי.

אני חושב שאנחנו צריכים לשים לב ברמה נקודתית מעבר לכל נושא החיזוי, שזה שוק שהתפתח, זה לקדם פתרונות וסוגיות שאנחנו חזקים בהם, בין אם זה קירור חוות שרתים, שאנחנו מובילים בנושא הזה, או פיתוח צ'יפים שיכול להיות בצורה יעילה יותר כבסיס לדבר הזה, בעצם לייצר תשתית מתקדמת וחדשנית שיכולה להוות משהו שאנחנו כבר עובדים בו, להרחיב את ייצור השבבים, ישראל מהווה איזה שהוא מוקד מאוד גדול. יונית ואורן דיברו על אורקל כאיזה שהוא מוקד, או של ישראל כאיזה שהוא מוקד. להקים חוות שרתים כאלה זה משהו שאנחנו צריכים להיות מעורים ומוכנים אליו בצורה המאוד ראשונית.

אני אסכם ואני אגיד ברמה הבסיסית ויחסית אופרטיבית, כדי לקחת את הפתרונות שקיימים היום ולראות עוד פתרונות נוספים שיטמיעו ויגידו וייכנסו לתעשייה, אנחנו צריכים פה שיתוף פעולה עמוק בין הגופים הגדולים שמעצבים את המשק מול חברת חשמל, נגה, להקמת ועדות. כבר הונחו כל ההנחיות האלה, צריך לקדם את הנושאים האלה לרמה האופרטיבית כי אחרת אנחנו באמת נהיה מאחור כדי שנוכל לראות לא רק פתרונות חדשים כאלה, אנחנו נוכל לראות חברות גדולות וצומחות שמובילות תעשייה.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

אנחנו נשמע חברה כזאת, זוטא-קור וקוגניפייבר שעוסקות בזה, חברות טכנולוגיה שעוסקות בהפחתת צריכה. אבל אם אני רוצה להגיד עוד מילה בכובע לשעבר, גם כיו"ר רשות החשמל וגם כשרת החדשנות, יש הזדמנות במשק האנרגיה בישראל. משק האנרגיה בישראל הוא מיוחד במינו, הוא מיוחד במובן הזה שמעל 99% מהאנרגיה המתחדשת שלו היא סולרית. אין הרבה מדינות כאלה. בדרך כלל ה-renewable שלו זה תמהיל של רוח וים וסולרי והדבר הזה גם מהווה אתגר טכנולוגי על הרשת, על המשק, וכאן יכולות להיכנס חברות טכנולוגיה בתחומי האגירה, בנושאים האחרים, מעבר לקירור וצרכי האנרגיה של חוות שרתים וכו' וכו', וכאן אני הייתי שמחה אם הייתי רואה ממשלה שמתחילה לכוון ולעודד פיתוחים וחברות טכנולוגיות בהיבט הזה.

אנחנו עוברים לממשלה שגם תתייחס לזה בכל ההיבטים, גם איך זה משפיע על משק החשמל, על ההיבט של החדשנות והתעשייה. ראשונת הדוברים היא רונית אשל מרשות החדשנות במשרד המדע והחדשנות. נשמח לשמוע ממך איך את רואה את הסוגיה הזאת ומה עושה רשות החדשנות בהיבטים שמשיקים או נוגעים לדיון שאנחנו מקיימים.

<< אורח >> רונית אשל: << אורח >>

תודה רבה. אני מנהלת את התוכנית הלאומית לטכנולוגיית אקלים ברשות החדשנות. תודה רבה על הדיון החשוב. אנחנו ראינו אספקטים מאוד רחבים של הסתכלות על הנושא של אנרגיה ובינה מלאכותית. אני אגיד כמה מילים על עולם האנרגיה וההזדמנויות הטכנולוגיות שקיימות שם ואני אשמח שצביקה גולצמן מהתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות גם ידבר באופן מקצועי על נושא הבינה המלאכותית והאנרגיה.

במבט על, כפי ששוחחנו לפני הוועדה וביקשנו לתת את הפרספקטיבה היותר רחבה, אנחנו דיברנו פה על אתגרים מאוד מאוד מהותיים בפיתוח הטכנולוגי של כל עולם הבינה המלאכותית, גם בטכנולוגיות שמאפשרות את הבינה המלאכותית וגם האימון וההפעלה של כל המודלים המתקדמים וגם בטכנולוגיות שמאפשרות שימוש ב-AI כדי להגיע לאופטימיזציה של תהליכים שונים.

רשות החדשנות מסתכלת על תחום האנרגיה כאחת ההזדמנויות לפיתוח כלכלי של ישראל. מכלל טכנולוגיות האקלים פועלים היום בערך 300 סטרטאפים בכלל טכנולוגיות האנרגיה, שמהווים בערך 30% מכלל הסטרטאפים בסקטורים השונים בתחומי הקלינטק. על פי דוח עדכני שממש התפרסם השבוע של חברת סטרטאפ בלינק ישראל ממוקמת במקום החמישי בעולם מבחינת חוזק האקוסיסטם שלנו בעולמות האנרגיה, אבל אנחנו נמצאים מחוץ לעשירייה הראשונה בכמות הגיוסים שאנחנו מצליחים להביא לחברות ישראליות ועל כך באמת יש פעילויות גדולות שאנחנו מבצעים ברשות החדשנות כדי לקדם את מקומנו בעולם.

רשות החדשנות השקיעה באופן ישיר בתחום האנרגיה, כ-110 מיליון ₪ בשלוש השנים האחרונות, בטכנולוגיות שונות, במסלולים שונים, גם בחברות סטרטאפ וגם בתשתיות ובעוד פעילויות שמקדמות את תחום האנרגיה. לדוגמה יש לנו שתי חממות טכנולוגיות, שתיהן יושבות כאן, גם Net Zero, גדעון שיושב כאן, וגם החממה הטכנולוגית של InNegev שעוסקים באנרגיה, עם ארנון שיושב כאן.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

זה באופן כללי, זה לא ספציפית בבינה מלאכותית באנרגיה.

<< אורח >> רונית אשל: << אורח >>

זה לא ספציפית לנושא הבינה המלאכותית. יש לנו מאגדים שנוגעים בעולמות האנרגיה ואחד מהם הוא ספציפית יכול להוות הזדמנות מאוד משמעותית גם בתחומים האלה של השילוב של השבבים וזה מאגד הגרפן. מאגד הגרפן הוא מאגד שנועד כדי לאפשר ייצור של יריעות גרפן, השמה של גרפן על מעלים מודפסים כדי לייצר פיזור תרמי יעיל יותר וביצועי מעגלים בתדר גבוה וכך לייצר גם אפשרות להעברת מידע בקבצים גבוהים מאוד. גם אנבידיה למשל, מלנוקס, השותפה הישראלית, שותפה למאגד הזה, PCB, אלביט, אלישרא, סימטל וקבוצות מחקר אקדמיות גם מהטכניון, גם מבר אילן וגם מתל אביב ובן גוריון. זה מאגד שפועל ספציפית בתחומים האלה שיכול להוות הזדמנויות.

מעבר לזה יש לנו גם את מרכזי החדשנות, דרום בנגב המזרחי, המרכז לדזרטק ואקלים שעוסק בנושא האנרגיה גם בערבה וגם המרכז של סינרגיה אקלימית צפונית. אם דיברנו קודם גם על אנרגיות מתחדשות נוספות שיכולות להוות אולי עניין, אז באזור הגולן, הכנרת והעמקים יש הזדמנויות בעולמות האנרגיה.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

רונית, רציתי לבקש ממך לתוך הדיון הספציפי הזה. א', רציתי כמה אחוזים מכלל תעשיית ההייטק בישראל היא אנרג'יטק, אני זוכרת מהתקופה שלי כשרת חדשנות שזה היה בגדילה, אבל לא מספיק, וזה לכן חלק מהפעולות שלכם שישראל תגוון את תעשיית ההייטק שלה. אז בכמה אחוזים היום מתעשיית ההייטק בערך אנרג'יטק בתוכו?

<< אורח >> רונית אשל: << אורח >>

טכנולוגיות האנרגיה מהוות בערך 5% מכלל ההייטק, אבל כ - - -

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

עדיין אנחנו חזקים בסייבר ושירותים והמדינה כמדינה מנסה לגוון ולפתוח.

<< אורח >> רונית אשל: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

אני הייתי כן רוצה שתגידי את מה שאת אמרת לי לגבי עוד היבט, דיברנו הרבה על בינה מלאכותית שצריכה חוות שרתים שהם זוללי אנרגיה, אבל את העלית בשיחה את נושא השבבים. אם את יכולה להגיד על זה מילה דווקא בהיבט של האנרגיה כי לי את חידשת והוספת.

<< אורח >> רונית אשל: << אורח >>

יש כמה הזדמנויות שאנחנו רואים בעולמות האלה ואני רוצה שצביקה ידבר ספציפית על הנושא של הבינה המלאכותית, מעבר להזדמנויות ששמענו פה על האופטימיזציות ועל ניהול הגרידים שזה לגמרי קולות קוראים ושיתופי פעולה שאנחנו עושים למשל עם משרד האנרגיה, עם שרון, על הרבה מאוד פעולות כדי לקדם חברות ופיילוטים ספציפיים בתחומי האנרגיה. יש לנו גם הזדמנויות בעולם של החברות המובילות, מיקרוסופט וגוגל שהוזכרו פה קודם, בשביל לקדם תוכניות של הפחתת פליטות עד אפס. יש פה הזדמנות לחברות טכנולוגיות ישראליות לפרוץ דרך גם בתחומים האלה.

ספציפית על הבינה המלאכותית ומצב החברות הספציפיות, כמו OpenAI ואחרות, אני רוצה שצביקה יאמר כמה מילים.

<< אורח >> צבי גולצמן: << אורח >>

תודה רבה. אני סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. גם הזכרת שבבים, מרכז את תחום השבבים ברשות. אני אנסה לקצר. קצת לגבי ההווה, איך שאנחנו רואים אותו ואת החיבור בין אנרגיה לעולם של הבינה המלאכותית. אנחנו לא מודעים לקיומו של חסם שמונע כרגע, תיכף אני אדבר על העתיד, שמונע כרגע את ההתפתחות של מחקר ופיתוח כתוצאה מאי יכולת לספק חשמל.

בשנים האחרונות הוקמו בישראל לא מעט מרכזי נתונים, חלק גדול מהם לא מיצה את הספק החשמל, אבל אם אנחנו מסתכלים קדימה חשוב מאוד להגיד, סביר להניח שחלק ניכר מצרכי החישוב העתידיים של התעשייה בישראל יסופקו מתוך מרכזי נתונים שיהיו מחו"ל, וזה משתי סיבות עיקריות. אחת, יש נטייה להקים מרכזי נתונים גדולים במדינות קרות יותר, מה שעושה את העניין ליותר זול ויותר כלכלי, והסיבה השנייה היא שהתעשייה הישראלית היא מוטת יצוא, יש הרבה פעמים חשיבות לסמיכות גיאוגרפית לחוות וסביר להניח שהשימוש הזה יהיה בחוות שנמצאות בחו"ל.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

אבל אתה רואה למשל את מה שקורה בדובאי, שהצגנו פה, ובכוונה התחלנו עם השוק הפרטי. הנחת העבודה שאתה אומר מראש, אני חושב שכלכלית זה יקרה בחו"ל כי זה הדבר שיקרה באופן טבעי במדינות קרות, אז אולי כדאי ש – רציתי לבקש ממך שתבחנו את הנושא הזה ברמת ההזדמנויות שיש לישראל, שיש לה להציע מחירי חשמל טובים והמיקום של ישראל. אני חושבת שזאת קצת מסקנה נחרצת, אבל אני גם מקבלת את מה שאתה אומר כי אני פה לא יודעת על בסיס מה בדקת וכנראה שעשית כמה בדיקות.

<< אורח >> יונית גולדברג: << אורח >>

אז אני רוצה להגיד לך משהו, קודם כל יש נטייה לביזור, זה דבר ראשון, אין העדפה למדינות קרות, ראה בסעודיה, בדובאי, כל המגה חוות שרתים נמצאות באריזונה ומיסיסיפי, שאלה מדינות חמות מאוד. יש גם את כל הנושא של רגישות המידע, חברות, בנקים, משרד הביטחון, מערכת הביטחון ורפואה לא יפעילו מערכות AI בנורבגיה או בדנמרק. נורבגיה, דנמרק, כל המדינות הנורדיות כבר מפוצצות מחוות שרתים, אין להם כבר יכולת לגדול, לא רק בהיבט החשמל, אלא בעוד כל מיני היבטים.

מעל הכול זה אינטרס של המדינה שלנו ושל רשות החדשנות כן לעשות את זה פה, כן להביא את זה לפה, כן לגרום לזה להיות פה. למה אנחנו צריכים לייצא? אנחנו צריכים לקנות את הדברים האלה, למה לשלם? אגב עוד דבר, אין לנו מספיק קווי תקשורת כי ברגע שתתחיל למשוך את הדברים מדובר על היקפי על, על סיבים ונפח מאוד מאוד גדול.

<< אורח >> צבי גולצמן: << אורח >>

אני לא רוצה לפתוח את הדיון הזה פה ועכשיו, זה דיון ארוך ומעמיק, אני רק אומר שברור שיהיו צרכים שנהיה חייבים לספק מחוות שרתים שיהיו בארץ. עדיין אנחנו סבורים שמרבית הצריכה לצרכי מחקר ופיתוח, בגלל שהתעשייה הישראלית מוטת יצוא, ייקרו בחוץ. זה לא אומר שבארץ לא תהיינה חוות שרתים, זה לא אומר שיש דברים מסווגים שלא יכולים לצאת החוצה שלא ייצאו, מערכת הביטחון בוודאי לא תוכל להתבסס על מערכת שתשב בגרינלנד, אבל עדיין השאלה היא האם אחוזי הצמיחה שנראה בכלל העולם רלוונטיים למה שקורה בישראל, זה משהו שדורש דיון מעמיק יותר ולקבוע את זה בצורה חד משמעית.

<< יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>

צביקה, אני חושבת שהשאלה היא לא אם אנחנו נהיה גדולים כמו ארה"ב, אני חושבת שהתשובה לזה היא גם ברורה כשאתה מסתכל בכלל על ההייטק. אני חושבת שהשאלה שנשאלת כאן בחדר היא האם ישראל

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]