פרוטוקול מספר 841, ועדת הכלכלה, 29/10/2018

הכנסת העשרים

מושב חמישי

פרוטוקול מס' 841

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ' בחשון התשע"ט (29 באוקטובר 2018), שעה 12:30

סדר היום:

1. הצעה לדיון מהיר בנושא גל סגירה המונית של סניפי בנקים - התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה, של חה"כ שמולי איציק

2. הצעה לדיון מהיר בנושא גל סגירה המונית של סניפי בנקים - התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה, של חה"כ אלהרר קארין

3. הצעה לדיון מהיר בנושא גל סגירה המונית של סניפי בנקים - התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה, של חה"כ אלחרומי סעיד

4. הצעה לדיון מהיר בנושא גל סגירה המונית של סניפי בנקים ,של חה"כ מקלב אורי

5. הצעה לדיון מהיר בנושא גל סגירת סניפים בבנקים פוגע באוכלוסיה וותיקה ובחלשים, של חה"כ וקנין יצחק

6. הצעה לדיון מהיר בנושא גל סגירה המונית של סניפי בנקים - התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה, של חה"כ פלוסקוב טלי

נכחו:

חברי הוועדה:

איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

דב חנין

איילת נחמיאס ורבין

חברי הכנסת:

סעיד אלחרומי

קארין אלהרר

יוליה מלינובסקי

אורי מקלב

עודד פורר

נחמן שי

איציק שמולי

פנינה תמנו

מוזמנים:

עודדה פרץ

–

סגנית המפקחת על הבנקים

גילה שרביט ג'יאמי

–

פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

איילון בנימין

–

אחראי תחום חינוך פיננסי, בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים טל הראל

–

ראש מטה המפקחת על הבנקים, בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים מיקי טמיר

–

עו"ד, איגוד הבנקים

טיבי רבינוביץ

–

מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

זהר קריצ'מן

–

כלכלנית, איגוד הבנקים

גלי כספרי

–

מנהלת מחלקת מחקר, איגוד הבנקים

שני ארז דפרוש

–

יועצת לראש חטיבה, בנק הפועלים, הנהלות הבנקים

יעל דרומי

–

ממונה על חטיבת מחזיקי עניין, בנק הפועלים, הנהלות הבנקים עירן פאר

–

מנהל יחידת הרגולציה, בנק הפועלים, הנהלות הבנקים מיכל ברוידה אביב

–

ראש אגף תכנון, בנק לאומי, הנהלות הבנקים

ברי ברכיה רוזנברג

–

ראש ענף רגולציה, בנק לאומי, הנהלות הבנקים

אייל בן חיים

–

סגן ראש חטיבה בנקאית, הנהלות הבנקים

דרור פלדמן

–

מנהל מרכז חיתום וניהול הלוואות, בנק מזרחי טפחות, הנהלות הבנקים רון מאירי

–

תמחור פיננסי, בנק הפועלים, הנהלות הבנקים

ענת סרגוסטי

–

יו"ר, כן לזקן, ארגונים ועמותות למען אזרחים ותיקים נתי ביאליסטוק כהן

–

מנכ"ל, המרכז לעיוור בישראל, ארגוני נכים

שנית סוקולובסקי יואש

–

מזכירת העמותה, העמותה הישראלית לבריאות הנפש, ארגוני נכים אבנר עורקבי

–

יו"ר, אהב"ה-ארגון הנכים בישראל, ארגוני נכים

שירית פרל לוי

–

מנהלת אשכול, 'אנוש' העמותה הישראלית לבריאות הנפש, ארגוני נכים עידית הראל שמש

–

מנהלת מחלקת תקשורת, אמון הציבור, ארגוני צרכנים גיל ברגפרוינד

–

כלכלן, המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים דן מיכאל קדרון

–

עמותת תנו יד לחירש, נכים למען נכים

בקי קשת

–

רבנים למען זכויות אדם

ענת אשד גלזר

–

נציגת המחאה האזרחית

דורית שיינר

–

נציגת המחאה האזרחית

חגי בן אשר

–

נציג המחאה האזרחית

עמית שיינר דנדקר

–

נציג המחאה האזרחית

ברכי דליצקי

–

מנהלת אגף אזרחים ותיקים, המשרד לשוויון אזרחי

אורלי בן שמאי

–

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את בנק לאומי טל בורנשיין

–

שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את בנק אוצר החייל בע"מ ועד העובדים

מנהלת הוועדה:

לאה ורון

רישום פרלמנטרי:

סיגל גורדון

<< נושא >> גל סגירה המונית של סניפי בנקים - התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה, של ח"כ טלי פלוסקוב (מס' 10892). << נושא >> << נושא >> גל סגירת סניפים בבנקים פוגע באוכלוסייה ותיקה ובחלשים, של ח"כ יצחק וקנין (מס' 10864). << נושא >> << נושא >> גל סגירה המונית של סניפי בנקים, של ח"כ אורי מקלב (מס' 10855). << נושא >> << נושא >> גל סגירה המונית של סניפי בנקים - התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה, של ח"כ סעיד אלחרומי (מס' 10835). << נושא >> << נושא >> גל סגירה המונית של סניפי בנקים - התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה, של ח"כ קארין אלהרר (מס' 10832). << נושא >> << נושא >> גל סגירה המונית של סניפי בנקים - התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה, של ח"כ איציק שמולי (מס' 10811). << נושא >> << יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שלום לכולם, צוהוריים טובים, גברתי מנהלת הוועדה, חברתי, חברי הכנסת, רשמת פרלמנטרית, דובר, וערוץ הכנסת - שלום לכולם. התכנסנו כאן היום סביב הנושא: בקשה לדיון מהיר של – נכון לרגע זה של שישה חברי כנסת – איציק שמולי, קארין אלהרר, סעיד אלחרומי, אורי מקלב, יצחק וקנין וטלי פלוסקוב. הכותרת של כל הבקשות היא הצעה לדיון מהיר בנושא גל סגירה המונית של סניפי הבנקים – התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה.

ברשותכם, לפתיח אני רוצה לומר כמה דברים ואני מניח שכל אחד ואחת מחברי הכנסת כמובן יוסיף את דבריו בעניין הזה. העניין הוא כזה: לפני שנתיים הנחתי הצעת חוק שגם עברה בקריאה שנייה ושלישית, שקובעת – ניסינו אז, זה היה שלב ראשון כשהתחיל גל הסגירות ההמוני הראשון של סניפי בנקים, ולא דיברנו על טלרים, שבכלל לא כלולים בתוך התהליך הזה נכון לרגע זה - הנחתי הצעת חוק שבאה לקבוע כללי משחק המחייבים סדרת פעולות, שהמפקחת חייבת לבדוק שהם אכן פועלים על פיהם ואפשר לאשר או לא לאשר. אלא מה, אני רוצה לומר לכם – אני כתבתי את זה גברתי, עודדה פרץ, גם במכתב למפקחת על הבנקים - חבריי חברי הכנסת, מצאתי את עצמי במצב מאוד לא נעים, שבמידה רבה החוק שהנחתי הפך לכלי לסגירה. אם הנתון הוא, שמתוך 155 בקשות, 142 בקשות אושרו לסגירת סניפים, שבע בקשות בלבד נדחו, זה לא מתקבל על הדעת.

אמרתי את זה בדיון כבר אז ואני חוזר על זה גם עכשיו, אף אחד מאתנו חברי הכנסת לא מתנגד לקדמה ולא מדבר על כך שצריך לעצור את הקדמה. אבל הקדמה לא עומדת בקצב של סגירת הסניפים.

<< קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> הקדמה הקדימה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בדיוק. תגידו, השתגענו? אתם עושים מאתנו צחוק? זה בדיוק מתחבר לעניין הזה שנוגע לוועדת החקירה, שהפיקוח על הבנקים, בנק ישראל מה שרואה לנגד עיניו זה קודם כל את הבנקים.

נחמן שי (המחנה הציוני):

ברור.

היו"ר איתן כבל:

ועוד לא נגענו בטלרים, שבכלל אין לכם מושג, אתם לא עוקבים אחריהם, אתם לא יודעים איזה בנק סוגר טלרים ואיפה. עודדה, אגיד לך משהו, אם רוצים באמת לראות תחרות: נסגרים סניפים, סניף ביישוב אחד - לא נסעתי עד לנגב, אני מדבר פה על מרכז הארץ - - -

<< קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל ראית שביישובים של 20,000 תושבים אין סניף.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון, אבל עזוב, הרי מהי תחרות? מישהו יש לו סניף, סוגר סניף. מישהו אחר יבוא ויגיד, ואללה, זאת הזדמנות בשבילי להיכנס פנימה ולקחת לקוחות.

<< קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> כמו שקורה עם קופות החולים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בדיוק. פה שום דבר, כלום, כולם במקום דרוך, טוב להם עם מי שיש. אגיד לכם יותר מזה, גם הפרסומות זה בלוף, למה? אף אחד לא מתכוון לגייס על באמת. רובם, אני לא מדבר על כמה קטנים. זה לא מעניין באמת. הסיפור הוא, כל אחד מרוצה ממה שיש לו, הבנקים מפרסמים בטלוויזיה ובעיתונים, זה מוסיף להם כוח שליטה כלכלי, זאת אומרת, שיודעים לכוון גם את כלי התקשורת, לא מעבר לזאת.

אני אומר לכם וגם לחבריי חברי הכנסת, אנחנו – והפעם זה כולנו – איציק שמולי ונחמן שי, שמלווים כבר הרבה זמן את הנושאים האלה בכלל ובאזרחים הוותיקים בפרט, בסוף הדיון הזה המשימה שלנו היא איך אנחנו עוצרים את התהליך הזה. אם זה יצריך תיקוני חקיקה ושינויי חקיקה, אנחנו נעשה אותם. אם צריך להביא אותם בלוח זמנים דחוף, נביא אותם. המצב הזה, אני לא אאפשר לו שיימשך. תודה רבה, ראשון הדוברים, חבר הכנסת איציק שמולי.

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב ראש, אני חושב שקלעת היטב בדבריך לגבי היקף הבעיה וגם החומרה שלה. בסופו של דבר, מטרת החקיקה שעברה כאן בכנסת, המטרה שלה הייתה לנסות לייצר מצב הליך מדורג יותר, מאוזן יותר, שקול יותר וגם איטי יותר. כפי שהיטבת לומר, אף אחד מהיושבים פה לא מתנגד לשינוי, כולנו בעד הדיגיטציה, כולנו בעד השירותים המקוונים מרחוק, הכול בסדר. אנחנו רק אומרים, שיש דור מדבר שלא יכול לעבור את המסע הזה. יש דור מדבר שמבחינתו אם סוגרים לו את הסניף, נגמר הסיפור מבחינתו, אין לו שום חלופה אחרת. והבקשה שלנו או הציפייה שלנו היא, שכאשר מסתכלים על תמונת המאקרו, לא יהיה מצב שבו 96% מהבקשות שמוגשות לסגירת סניפי הבנקים יאושרו בסופו של דבר. זאת מציאות שבקצה אנחנו פוגשים עוד ועוד אזרחים מכל היישובים, מכל האזורים והנאפות שבסופו של דבר מוצאים את עצמם חסרי אונים ולא מסוגלים לקבל שירותים בסיסיים כי סגרו להם את סניף הבנק.

לכן, אדוני היושב ראש, הציפייה שלנו היא, שהתהליך ייקרה, אבל שהתהליך ייקרה בצורה מדורגת ומאוזנת יותר.

<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שיהיה מדוד, תקופה מדודה שאנשים יוכלו להתמודד עם התופעה הזאת.

<< קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> יש מקומות שלא ייקרה, כמו בקרב עולים חדשים.

<< דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני חייב לומר בצורה הגונה, דיברתי עם המפקחת על הבנקים וגם ישבתי עם עודדה ועם הצוות, הם עושים מאמצים ניכרים וראויים לציון בכל הנוגע להכשרה של חלק ניכר מהאוכלוסייה ולכל מה שקשור לאוריינות דיגיטאלית. אבל חבר'ה, יש קבוצה לא מבוטלת שלא תוכל ללכת אתנו את המסע הזה. המציאות הזאת בכל תחום, גם בתחום הבנקאות, שבו החברה טסה קדימה, אבל המחיר הוא שיש רבים אחרים שנותרים מאחור, מבחינתי הוא לא מקובל. אם המחיר הוא שהחברה תצטרך לעשות את הדרך לא בספרינט אלא בחצי ספרינט - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חבר הכנסת שמולי, אם הייתה תחבורה ציבורית נאותה היית אומר ניחא.

איציק שמולי (המחנה הציוני):

נכון.

היו"ר איתן כבל:

דרך אגב, שלחתם לי, בנק ישראל: כלים לסיוע לאזרחים ותיקים, תיקון חקיקה בנושא שיפור המוקדים הטלפוניים – זאת הצעת החוק שלי שתיכנס לתוקף, של שש דקות, למתן קדימות בתור למענה טלפוני ללקוחות מעל גיל 80. נו בחייאת דינכום. נו מה, לפי מה?

נחמן שי (המחנה הציוני):

איך יודעים, לפי החיוג?

<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>

לפי מספר תעודת הזהות.

היו"ר איתן כבל:

נו באמת, זה מענה לגיל 80?

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> משפט אחרון, אדוני היושב ראש, אני חושב שכולנו כאן באותה דעה, כולנו בעד השינוי, אנחנו גם רוצים ודורשים ומצפים שהוא יהיה מדורג יותר, שהוא יהיה מאוזן יותר ובפעם הבאה שוועדת הכלכלה תבקש נתונים, הנתון של מספר סניפי הבנק שנסגרו יהיה באזור 60%-70% ולא באזור ה-90%. זה המצב, זאת הציפייה. אם אנחנו לא נצליח להשיג את הדבר הזה, אם באמצעות הקשחת הקריטריונים של אישור סניפי בנקים בידי בנק ישראל או אם באמצעות חקיקה, אנחנו חוטאים להרבה מאוד אזרחים שנותרים היום חסרי אונים. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה לך. חברת הכנסת קארין אלהרר – לא נמצאת; חבר הכנסת סעיד אלחרומי; ואחריו – חבר הכנסת אורי מקלב.

<< דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני חושב שאנחנו דנים בנושא חשוב לכל אזרח, במיוחד לשכבות החלשות ולאנשים מעוטי יכולת. אנחנו מדברים על שני חלקים של הבעיה הזאת. האחד, סגירת סניפים בכל רחבי המדינה. הדבר השני, יישובים שלמים שיש בהם עשרות אלפי תושבים שאין בהם סניף בנק אחד. בכל היישובים הבדואים בדרום, רק בעיר רהט יש שני סניפים. העיר רהט, מעל 64,000 תושבים יש שני סניפים. בתל שבע קרוב ל-20,000 תושבים, אין סניף בנק. בח'ורה, בכסייפה, בערערה בנגב, בלקייה. בשגב שלום יש אזור תעשייה מפותח שיש בו מעל 2,000 - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תגיד להם להוריד את האפליקציה, הם לא מורידים אפליקציות.

<< דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הם לא מורידים אפליקציות. אתה רואה כמה רעים הבדואים? הם לא מורידים אפליקציות. אנחנו עובדים חזק לפתח את היישובים האלה ואנחנו נתקלים בסוגיה. בשגב שלום יש אזור תעשייה שמעסיק מעל 2,000 עובדים, כל האנשים האלה צריכים לנדוד לבאר שבע לקבל שירותי בנק בבאר שבע.

האנשים החלשים האלה, בעיקר אנשים מעוטי יכולת שידם אינה משגת, הם בעצם חסרי אונים. אני יודע על הרבה אנשים שנותנים ייפוי כוח לקרוב משפחה לטפל להם בסוגיות האלה בענייני כספים, אפילו למשוך כסף.

דבר נוסף רבותי, זה מעודד את השוק השחור ואת העבריינות. כאשר ביישוב שלם אין כלום, על איזה מודרניזציה אנחנו מדברים? על איזה טכנולוגיה אנחנו מדברים כשאנחנו נמצאים במצב שאין את הסניף הקטן של הבנק. דרך אגב, גם הדואר, ברוב היישובים האלה אין סניף דואר.

לכן אני חושב, שזה נושא מחויב המציאות, אני מודה לחבריי שיזמו את הנושא ואדוני היושב ראש, אם אין שינוי של 180 מעלות במצב, אנחנו חייבים להתערב בחקיקה בנושא הזה.

היו"ר איתן כבל:

תודה. חבר הכנסת אורי מקלב; לאחר מכן, נחמן שי.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אולי בשתי דקות ננסה להסביר את שירות השירות שקורה בבנקים בתקופה האחרונה והכול תחת ההסתתרות של חדשנות טכנולוגית. אז ככה: 265 בנקים נסגרו מ-2012. 96% מבקשות לסגירת סניפים שהיו בשנתיים האחרונות אושרו. מאות בנקים סגרו את כל שירותי הטלר. זאת אומרת, יש בנק, לא סגרו את הבנקים אבל סגרו את שירותי הטלר ואת שירותי הבנקאות האישית. מה קרה בעקבות כך? התורים גדלו סביב המכשירים האלה. בעקבות כך או לא בעקבות כך המכשירים מושבתים, המכשירים מקולקלים, זמן התיקון שלהם מתארך, המכשירים האלה מקולקלים לאורך ימים שלמים ולא עובדים. אנחנו צריכים להבין, שכל מה אנחנו מעלים עכשיו זה לא בגלל שאנחנו חולמים על זה בלילה, כולנו כאן מדברים על פניות ציבור.

25% מהאוכלוסייה לא משתמשים בשירותים הדיגיטאליים, אין להם גישה לשירותים הדיגיטאליים האלה, הם לא יכולים להפעיל אותם. צריך להבין שחלק מהשירותים האלה גם לא ניתנים בכל השירותים הדיגיטאליים. אינטרנט זה לא תשובה לכל דבר. אי אפשר להפקיד צ'ק באינטרנט, רק דרך האפליקציה. מעבר לזה, הגדילו לעשות, גם את תיבות האל תור שהיו בסניפים, שהיו חלק מהשירות, אומנם לא שירות אישי אבל אפשר היה אפשר להפקיד במעטפת אל-תור, סגרו את האל תור. בנק ירושלים, בשנתיים האחרונות אין לו שירותים כאלה. הבנק הבינלאומי ביטל את השירות הזה של הפקדות באל-תור. בנקים שלא סגרו את השירות הזה מצאו דרך יפה ויעילה להתגבר על זה, פשוט אין מעטפות, אי אפשר להשיג מעטפות של הפקדות, זה אחד הדברים השמורים ביותר בבנקים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

המעטפות האלה מייצרות עבודה.

<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון, מייצרות עבודה. איתן, הובלת מאבק בנושא הזה של המחירים הגבוהים בכספומטים - - -

היו"ר איתן כבל:

תיכף נגיע לזה.

אורי מקלב (יהדות התורה):

הציבור לא מטומטם, הוא משלם כסף, הוא יודע שהוא משלם עמלה. על מנת לקבל את השירות הוא צריך לחכות חצי שעה. בגלל שהשירותים האלה עברו לכספומט של הבנק, הוא צריך לחכות חצי שעה בתור.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אם בכלל יש לו כספומט חכם.

אורי מקלב (יהדות התורה):

אם בכלל זה נמצא, איפה זה נמצא? על פי רוב במרכזים שיש שם בעיות חניה. אני מתפלא מאוד על בנק ישראל שהוא מתעלם ומתנכר לבקשות האלה. אני פניתי לבנק ישראל וקיבלתי תשובה - - -

היו"ר איתן כבל:

למה אתה מתפלא? ההגדרה של בנק ישראל: יציבות הבנקים זה הדבר שנגזר ממנו הכול. כולנו רוצים יציבות לבנקים, אנחנו רוצים לבוא לבנק שמרוויח.

אורי מקלב (יהדות התורה):

אבל כמה שומנים נשארים עד להגיע ליציבות הבנקים? כולנו חושבים שאם הבנקים ייפלו, כולנו ניפול, אבל כמה שומנים יש כדי להגיע ליציבות הבנקים? על זה אנחנו מדברים, על השומנים העבים האלה. למה אנחנו צריכים? תראה את המאזנים של הבנקים ותבין האם אנחנו מדברים על כאלה שעומדים על הקשקש, שעובדים בחסר, בצמצום ובעובדים על גבול הרווחיות או שאנחנו מדברים על מקומות רווחיים? מי נותן את הדברים האלה זה רק הציבור.

אני חוזר ואומר, השירות שניתן לאנשים, אין להם אפשרות אחרת. אני השתתפתי בדיון בישיבת המדע והטכנולוגיה, שחברת הכנסת יוליה מלינובסקי העלתה שם ואני הופתעתי מכך, יש קושי לאנשים רבים לברר את מקום הבחירה שלהם בענייני דיומא בגלל שבזמן הזיהוי הם נשאלים על תאריך הנפקת תעודת הזהות והם מתקשים להביא את זה. היא מייצגת ציבור שלם שמתקשה, קל וחומר בין בנו של קל וחומר, בשירותים האחרים שהם לא מסוגלים לעשות את זה.

אדוני היושב ראש, השירות הזה של אל תור הוא כל כך מקומם, הרי כבר לא מדובר בכך שמבקשים לא לסגור את הסניף, אתה לא נותן שירות פרונטאלי, אתה לא נותן שירותי טלרים, אבל את התיבה הזאת – לכמה אנשים יש כרטיס אחד בבית?

נחמן שי (המחנה הציוני):

איזה כרטיס?

אורי מקלב (יהדות התורה):

כרטיס אשראי שאתו אפשר להפקיד באותם מכשירים שנמצאים בתוך הבנקים, בתוך מרכזים מסחריים, עם קושי של חניה, עם קושי של נגישות, כל מה שהוספנו על הבנקים, תוסיף על המכשירים האלה. אתה לא יכול לשלוח מישהו אחר, קשיש רוצה לשלוח את הבן שלו, האם הבנק שלו מבצע מדדים של מתן השירות מה זמן ההמתנה סביב הכספומטים בחוץ? מה משך זמן הקלקולים והתיקונים? בתחבורה ציבורית אנחנו עושים רגולציה, למה בשירות הזה אנחנו לא עושים? סגרתם בנקים, סגרתם סניפים, תפעילו רגולציה, תפעילו מדדים: כמה זמן לוקח, האם הבנקים משאירים מעטפות או לא משאירים מעטפות, כמה בנקים סגרו את השירות הזה? בנק ישראל עונה לי: זה שירות שהם לא חייבים לתת. אז מה אתם רוצים, שנעשה חקיקה שתחייב את השירות הזה? יש אנשים שלא יכולים לקבל את השירות הזה, אנחנו מנוכרים, מנותקים מהסביבה?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, חבר הכנסת מקלב, ההתרגשות ברורה. לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת נחמן שי, אחת המציעות היא חברת הכנסת קארין אלהרר, לכן לפני נחמן שי, חברת הכנסת קארין אלהרר. לאחר מכן, נחמן שי.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

תודה רבה, אדוני היושב ראש. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לחבר הכנסת איציק שמולי, ששוב זיכה אותנו בהצעה לסדר מצוינת.

איציק שמולי (המחנה הציוני):

אותך אני מוכן לזכות תמיד, מראש, ולא משנה באיזה נושא.

קארין אלהרר (יש עתיד):

תודה רבה. חברים יקרים, אני לא אחזור על הנתונים שכן נאמרו כאן אבל חשוב לי להבהיר נתון שאולי יכול ללמד מה השיקולים בסגירת סניפים ואיזה סניפים נסגרים. לפי בדיקה של התנועה לחופש המידע, אומנם 60% מהסניפים שנסגרו הם באזור המרכז בתל אביב. לכאורה כאילו לא נורא, אבל כשאנחנו בודקים איפה נסגרו הסניפים האלה, אנחנו למדים שהרוב המוחלט שלהם נסגרו בדרום העיר, בשכונות קשות. לעומת זאת, בצפון העסקים פורחים והכול עובד כרגיל. אני לא מצליחה להבין מה העיקרון המסדר של סגירת הסניפים. אם אין צורך בכל כך הרבה סניפים, אני לא יודעת, אני מוכנה לשמוע תשובה מנומקת של בנק ישראל ושל הבנקים, צריך להיות משהו שהוא פר אוכלוסייה, פר קשיים של אוכלוסייה. אני לא מצליחה להבין איך קרה, שדווקא בשכונות הקשות, דווקא איפה שיש אנשים שהאמצעים הכלכליים הם לא דבר שהם משופעים בו, לא ברור לי העניין הזה.

וגם, עוד שאלה שאני רוצה לשאול ולזרוק לחלל האוויר: רוצים יעילות, איזה שירותים מצוינים נותנים בתמורה לאותם אזרחים שכן זקוקים לסניף?

ההתקדמות בטכנולוגיה היא מבורכת והיא מסייעת להרבה אנשים בדברים נקודתיים ומסוימים. עמד על כך חברי חבר הכנסת מקלב, שכל הדיגיטציה והטכנולוגיה המתקדמת לא מסייעת בכל הפעולות הבנקאיות. וגם, איזה טובת הנאה צומחת ללקוחות הבנקים? האם הורידו ריביות בתמורה? האם קרה משהו לטובת האזרח? זה משהו שאני לא יודעת, אני אשמח לקבל על כך תשובות ולהבין. אולי נלמד שהכול פה לטובת האזרחים ואז אני אבקש סליחה ומחילה ואחזור בי מההצעה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה לך, גברתי. חבר הכנסת נחמן שי; לאחר מכן, חברת הכנסת מלינובסקי.

<< דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> אם יש דבר שמכעיס אנשים מבוגרים, אזרחים ותיקים, זה שאומרים להם שהם עוצרים את הקדמה. מיליון איש במדינת ישראל עוצרים את הקדמה. אם הם לא היו, היה לנו יותר קל, יותר קל לנו בבנקים, יותר קל לנו בקופות החולים, יותר קל לנו בנהיגה. זה מה שנוצר פה, הקדמה הולכת אתנו ובאמצע "תקועים" אנשים שלא יודעים ללחוץ על הכפתור הזה, שלא יודעים מה זה מס' 8, שניתבו אותם קודם בטלפון. מצאנו את הדבר שבולם את החברה ההיי-טקית הישראלית. רק אל תשכחו, שההיי-טק הישראלי בא על כתפיהם, הם אלה שעשו את המדינה הזאת, ובזכותם, הצעירים האלה, הילדים שהיו פה קודם, הם יגיעו למקומות ההיי-טק הכי גדולים. בלי החבר'ה האלה גם לא היה היי-טק היום במדינת ישראל, את זה אני רוצה שתזכרו.

אני מקבל תלונות מכל הכיוונים - הם לא רואים את העמודות שעולות ויורדות, אני מתקשה להבין אותן, תאמינו לי, גם אני צריך הסבר בגוף הספר - אני שומע שהבנקים נעלמו להם. הם, החברים שלי, הם משתמשים כבדים, סליחה על הקונוטציה. הם משתמשים כבדים אבל ברווחים קטנים. רובם הגדול הם לא מביאים את ההכנסות הגדולות. אלה מטרידים, מעצבנים, לא מבינים לפעמים, והסכומים שהם מתעסקים אתם הם סכומים קטנים, רובם הגדול לא אנשים אמידים, בייחוד לא בשלבי הפנסיה. אבל בשבילם המדינה הזאת קיימת ובשבילם אתם קיימים בבנק ישראל. זאת האחריות שלכם כי הם לא יודעים לדבר עם הבנקים. אני מדבר עם הבנקים, יש לי רומנים בלתי נגמרים עם הבנקים ואני לא יוצא מהם ראש. אבל לשם כך אני צריך אתכם כי לכם יש מנופים על הבנקים, לי אין, מקסימום אני אמשוך את החשבון, אם אני אצליח, זה ייקח לי 20 שנה להוציא חשבון מבנק ולא בטוח שבנק אחר יידע לתת לי את השירות. אתם צריכים להתערב במערכת הזאת. וסליחה, לא בפעם אחת באיזה הרצאה על שלייקס, אלא באופן קבוע. ולא לקחת מהם את הבנקים, לחפש את הדרכים במערכת הנוכחית.

אגב, עוד משהו, זה גם חלק מהסביבה ומהחיים שלהם, כשנעלמים מוסדות, מקומות, דברים שהם מכירים, זה גם בשורה רעה לאנשים ותיקים. פתאום נעלם דבר יציב בחיים שלהם. תחשבו גם על זה כי יש לכם גם הורים וזה גם אכפת להם.

לכן אני אומר, זה לא רק במישור הכלכלי, תפסיקו למדוד את כל הדברים האלה במישור הכלכלי וביעילות אלא תחשבו על אנשים, שם יש אנשים והם זקוקים לשירות הזה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה אדוני. יוליה מלינובסקי, בבקשה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. אני רוצה לספר סיפור אישי. אנחנו מדברים פה על סגירת סניפים, אנחנו מדברים על דור המדבר ואני חייבת לספר לך, גם אני בגיל 40 פלוס כנראה בדור המדבר. יש דברים שהבנקים העבירו למוקדי שירות באינטרנט, דברים שאתה לא נתקל בהם על בסיס קבוע, שזה קורה לך פעם אחת בחיים, ואז אתה צריך לפתור את הבעיה. אבא של בעלי נפטר, נשארה דירה, היינו צריכים לסדר את עניין המשכנתא, פנינו לבנק, בעלי נסע לסניף לברר מה עושים, כי הרי זה לא קורה לנו כל הזמן, יש אירועים חד פעמיים. אמרו לנו, תפנו למרכז השירות. במרכז השירות אתה ממתין חצי שעה, אחר כך סאגה בלתי נגמרת. בסוף אמרו לנו, תעבירו לנו במייל צו קיום צוואה. צו קיום צוואה, מסמך רשמי, במייל. הבעיה, שהמייל של הבנק היה משהו שאדם רגיל לא מסתדר אתו. מילא שסוגרים סניפים, יש אנשים שלא מסוגלים, יש עולים חדשים, דוברי רוסית, אנחנו מדינת עלייה, בנק ישראל, 2 מיליון איש במדינת ישראל לא דוברי עברית כשפת אם. זאת משימה בלתי אפשרית. בסוף, אדוני היושב ראש, השיא היה, לא הצלחנו להעביר את המייל בשום צורה, הוא גם לא היה כתוב באתר האינטרנט של הבנק. פקיד של הבנק שלח לנו בפקס את כתובת המייל כתובה על נייר כדי שנוכל להעביר את זה. בסוף גם זה לא עבד כי המייל הזה לא היה מוכר על ידי גוגל.

חוץ מזה שאנחנו צריכים לחשוב על סגירת הסניפים, מתן שירות, אוכלוסיית מדבר, עולים חדשים שהם לא דוברי השפה – אז מוקד שירות זה סיוט, עד שאני מגיעה לפקידה, אש יוצא ממני ואני עוד אדם צעיר שיודע להסתדר עם זה. תחשבו שאנשים מבוגרים או אנשים שמתקשים בשפה העברית נתקלים בסיטואציה הזאת. קחו בחשבון אירועים כמו שקרו לנו במשפחה, שאתה כמעט ולא נתקל בהם ואז אתה חסר אונים בדברים כבדים כמו משכנתא, רכוש, ירושה, אין לך מה לעשות, שולחים אותך לפקידה בטלפון. בנוסף, כשאתה כבר שולח להם את המסמך, אתה צריך להתקשר לבדוק שהם קיבלו את זה, כלומר, עוד חצי שעה המתנה. זה בלתי נסבל.

אני בכוונה לא אומרת באיזה בנק מדובר, עדכנתי בשיחות גם את איגוד הבנקים, גם את הבנק עצמו, אמרתי, אני מקרה פרטי, אני עדיין צעירה, אסתדר - - -

היו"ר איתן כבל:

ולסיום.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

לסיום, הבנק הספציפי הזה הבטיח לי שיעשה פיילוט ויבחר רשימת נושאים כבדי משקל שאנשים יוכלו לפנות לסניפים שזה לא ייקרה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אז אני כבר אומר לך, אחרי ההישגים הגדולים של חוק "השש דקות", שתהיה חובת מענה אנושי מקצועי תוך שש דקות, לשמחתי, הצלחנו לכפות את זה גם על הבנקים וגם על חברות הביטוח.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני לא מסכימה. אדוני היושב ראש, זה לא מספיק שש דקות, יש דברים שהם על בסיס פעולה יום יומית, ששם זה מצוין, זה יכול לעבוד. אבל יש דברים שאנחנו קשורים לבנקים, דברים גדולים שלא קורים לנו הרבה. גם שם הם עברו לשירות הדיגיטאלי/טלפוני, שזה לא מקובל עלי. אני חושבת, שבנק ישראל צריך לגבש רשימת נושאים, נושאים כבדי משקל, שבנקים יהיו מחויבים לפתוח את הדלת ושאדם יוכל להיכנס פרונטאלית לשאול את השאלות. זה לא שאלות שאנחנו יודעים לשאול כי לפעמים אנחנו צריכים הסבר מקצועי ומכוון של פקיד הבנק מה עלינו לעשות כי זה לא קורה לנו הרבה. זה הכיוון. לדעתי גם על זה צריך לתת תשובה, חוץ מהבעיות שדיברו עליהן החברים. דיברתי גם עם המפקחת על הנושא הזה.

היו"ר איתן כבל:

תודה. חאג' יחיא, בבקשה; פנינה תמנו; לאחר מכן ענת אשד.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב ראש, הנושא הזה של הפריפריה והמרחקים, במיוחד בנגב, מרחקים כדי להגיע לסניפי בנק, המשמעות של זה, שלא ישתמשו יותר מדי בבנקים. התרגום של זה, שאנשים ישתמשו במזומן ובמדינת ישראל יש חוקים שמגבילים שימוש במזומן. לזה קוראים חוצפה, אתה לא מאפשר לו שימוש בבנקים, שהכסף הזה יהיה בבנק, שגם הבנק ירוויח מזה, שהכסף הזה לא יהיה מתחת לרצפות, והיום אתה בא גם להגביל אותו בשימוש במזומנים. אם אין לו בנק, הוא צריך להשתמש במזומן, אם לא, יפנה לשוק האפור. אלה הפתרונות.

אנשים, במיוחד באוכלוסייה הערבית ובפרט אנשים מבוגרים, אני מדבר על אנשים ממש מבוגרים שמקבלים קצבת זקנה או אזרחים ותיקים, האנשים האלה, אם אין מישהו במשפחה שילך עבורם לבנק כדי שיוציא עבורם את קצבת הזקנה או את קצבת הנכות, הם לא יכולים להגיע לבנק. אם הם מוציאים את הכסף, הם מוציאים את כל הכסף. כשהם מוציאים את כל הכסף, יש מצב שיגנבו להם את הכסף או שיפגעו בהם.

לכן, הנושא הזה של נגישות לבנק קרוב יותר, זה יכול לעזור לאנשים ואפילו בפיקוח נפש, מדובר בחיים של אנשים. יש מקומות שצריך את הטלרים לאותם אנשים. אם אין בנק אז לפחות שיהיו עמדות מסוימות בימים מסוימים, אני רוצה את הבנק אבל אם לא הבנק, שתהיה עמדה מסוימת בימים שאנשים צריכים לקבל קצבת זקנה או דמי אבטלה, שאנשים יבואו ויקבלו את הכסף שלהם.

להסתכל על הממוצעים, סניף אחד במרכז לכל 4,800 אזרחים, ובדרום סניף לכל 10,150? הרי מי צריך את השירותים? במרכז יש שירותי תחבורה, הוא יכול להגיע, אבל בדרום אתה צריך לנסוע 70 ק"מ כדי להגיע לסניף בנק, זה המצב בדרום. כל הכפרים הלא מוכרים, כל הכפרים הבדואים בדרום, גם במרכז וגם בצפון, במיוחד היישובים הערביים.

המפקחת על הבנקים, אולי צריך לעשות חלוקה מסוימת ולהשאיר סניף בנק אחד בכל יישוב.

היו"ר איתן כבל:

תודה. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה.

<< דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >>

אדוני היושב ראש, תחילה אני רוצה לברך את החברים היוזמים, אני חושבת שהדיון הזה הוא סופר חשוב. לא נוכל להימנע מלהמשיך ולעקוב ולא נסתפק בדיון הדחוף הזה. שלוש שנים שבהם נסגרים כ-20% מבין הסניפים, שמתוכם 60% במרכז אבל כולנו מבינים איפה הסניפים האלה שנסגרים.

אני רוצה לספר לכם סיפור, יום אחד הלכתי עם אמי לבנק, לבנק שלי. אתם יודעים מה אומר התאריך ה-28? ב-28 כל אותם אנשים שקופים מגיעים לבנק, המבוגרים, העולים, אנשים עם מוגבלויות, אנשים שזקוקים למענה אנושי כדי להוציא כסף או כדי לעשות בירורים. אני הגעתי לבנק, חשכו עיני. קומה ראשונה בושה וחרפה, כפני החברה שלנו, קומה ראשונה עמוסה, אין לאנשים מקום לשבת גם אם מדובר באנשים מבוגרים. כשאני שאלתי מה קרה, למה כל כך צפוף הפעם? אמרו לי, כי סגרו את הסניף ליד. אבל לא טרחו לפתוח יותר קופות. אני עליתי לקומה השלישית, הקומה בה אני מקבלת את השירות – לא לקומה שאימא שלי מקבלת את השירות - ככל שאתם עולים בקומות, קומה שנייה, קומה שלישית, איזה פאר, פתאום הפקק משתחרר.

איזה חברה נהיינו? חברה דורסנית שבשם הקדמה – וכולנו בעד קדמה, כולנו רוצים להרגיש נאורים, משכילים, אבל בשם הקדמה לדרום את האוכלוסיות הכי החלשות, אזרחים ותיקים וזקנים, עולים חדשים, דיברה על כך חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אני לא מצפה מההורים שלי ומהורים שהגיעו מרוסיה, שהם בני 80, 90 ואפילו פחות, שהם יתחילו להתנהל עם האפליקציות, בטלפונים קשה להם.

דיבר על כך גם חבר הכנסת נחמן שי, זה הרבה מעבר להתייעלות, זה הרבה מעבר לכך שמדובר במוסדות פיננסיים שאנחנו רוצים שירוויחו. יש משהו בערכים שלנו שהוא נפגם. לא יכול להיות שלמעלה מ-95% מהבקשות לבנק ישראל ולמפקחת על הבנקים נענות בחיוב. אם אנחנו לא נהיה פה כחברי כנסת, זה הזמן להיאבק.

אגב, בהשראת הצעת החוק שלך על אותה הודעה מוקדמת שצריך לתת למפקחת על הבנקים הגשתי הצעת חוק שמחייבת לפרסם בשני מקומונים בכל השפות, שיהיה זמן היערכות לאותם אנשים. הרי באים ודורסים את האוכלוסיות הכי קשות. אם אנחנו מחברים את אחוז הנתח של האוכלוסייה מכלל החברה הישראלית, אנחנו נגיע ל-30% מהאוכלוסייה הישראלית שדורכים עליה ברגל גסה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. נעבור לאורחים. ראשונת הדוברים, ענת אשד מבנימינה. לאחר מכן נתי ביאליסטוק, מנכ"ל המרכז לעיוור. את גם העברת כאן עצומה, גברתי, שחתומים עליה מאות מתושבי העיר.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

איזו עיר?

היו"ר איתן כבל:

בנימינה.

<< אורח >> ענת אשד גלזר: << אורח >>

שלום לכולם, תודה רבה לחבר הכנסת איציק שמולי, שהגיע לבנימינה להיפגש עם תושבים והגיש את הבקשה. אני קצת רוצה לספר לכם את הסיפור של בנק לאומי בבנימינה שלשמו הגענו. אני לא יודעת אם יש פה נציגים של בנק לאומי, אני יודעת שהוזמנו נציגי הבנקים.

סניף בנימינה נותן שירות ל-35,000 איש, שמתוכם 15,000 מג'סר א-זרקא, כפר ערבי שנמצא באחוזון 2 מבחינה סוציו אקונומית. בנימינה גבעת עדה, שזה 15,000 תושבים ויישובי אלונה, מועצה אזורית באזור שזה עוד 5,000 תושבים. מתוך זה אנחנו מדברים על 15,000 בני מיעוטים, כ-5,000 קשישים ונכים שמתנהלים, חלקם, בתחבורה ציבורית, מתנהלים בתוך המושבה.

עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):

אולי התכוונו להעביר את הסניף לג'סר א-זרקא כי שם יש הרבה יותר אנשים?

איציק שמולי (המחנה הציוני):

אל תבנה על זה.

עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):

אני אומר בציניות.

איציק שמולי (המחנה הציוני):

אני יודע.

ענת אשד גלזר:

אין שטח אדמה בג'סר א-זרקא לבנות עליו בנק, זה קצת בעייתי. בכל אופן, אני בהידברות עם בנק לאומי, הגעתי עד לרמה של דני כהן, שלדעתי הוא מס' 2 בבנק לאומי וקיבלתי ממנו הבטחה - - -

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

הידברות על מה?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

יש סניפים של בנקים אחרים באזור?

ענת אשד גלזר:

יש סניפים של בנק הפועלים במושבה, השמועה אומרת, שבפברואר גם הסניף הזה ייסגר. בכל אופן מה שאני רוצה להגיד לכם, אני בהידברות עם הבנק, נפגשתי עם מנהל הסניף, עם מנהל המחוז ומנהל האזור והסגנית של דני כהן - - -

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה הם אומרים?

<< דובר_המשך >> ענת אשד גלזר: << דובר_המשך >> הובטח לי שיישאר סניף או מבואה דיגיטאלית כמו שנדרש על ידי המפקחת על הבנקים.

קארין אלהרר (יש עתיד):

מה זה הדבר הזה, מה זה אומר?

ענת אשד גלזר:

מבואה דיגיטאלית זה שם יפה לכספומט משודרג, שלפעמים עובד ולפעמים לא עובד. כמו ביום שישי האחרון, שלחתי למיכל תמונות איך נראית המבואה הדיגיטאלית בבנימינה, כי בערב הייתה הפסקת חשמל, היה קצת גשם. ההבטחה הייתה, שיישאר סניף קטן עם מבואה, עם בנקאי שנמצא פעמיים בשבוע. הבקשה שלנו הייתה לבנקאי של חמש פעמים בשבוע, שיהיה קשר ומענה אנושי לאנשים. כמו שנאמר פה רבות, אני לא ארחיב על הנושא של המהפכה הדיגיטאלית כי אבי בן ה-77 שמגיע לסניף כדי להוציא כסף מהכספומט, מה לעשות, הוא כנראה כבר לא יהיה במהפכה הדיגיטאלית ושלישי בשלייקס כנראה כבר לא יעזור לו, הוא כבר לא ילמד איך לעשות העברה בנקאית באתר הבנק, שהוא אתר נהדר, אבל הוא לא מתאים לכמה מיליונים מהאוכלוסייה בישראל.

נחמן שי (המחנה הציוני):

נכון.

ענת אשד גלזר:

ואז הסבירו לי שהסניף כבר לא רווחי. שאלתי, למה הסניף כבר לא רווחי? אמרו לי , ניירות ערך הוצאנו למוקד בנשר. כל הרווחיות של ניירות עסק לא בסניף. עסקים העברנו לסניף פרדס חנה. את הפרימיום העברנו לסניף זכרון, אז הסניף לא רווחי. אמרתי, יופי, מקבלי הקצבאות שמגיעים ב-28 לחודש לקבל את הקצבה שלהם במזומן כי מזה הם חיים, הם באמת לא רווחיים. אמר לי בסוד מנהל הסניף, שהם דווקא כן רווחים כי כשהם מגיעים במצוקה לסניף הם מקבלים הלוואות בריביות קצוצות. אבל זה בואו נשים רגע בצד.

אנחנו מדברים פה על אוכלוסייה כפרית שלא אמורה לקבל יותר שירותים בנקאיים כמו שצריך. שאומרים לי, אנחנו מסתמכים על תשתיות שקיימות כמו למשל, אנשים יקבלו דברים בדואר. אני לא יודע מי מכם קיבל לאחרונה שירות מהדואר וכמה זמן לקח לו לקבל מכתב, זאת עוד בעיה במדינת ישראל, הקדמה עוד לא הגיעה לשם. ואומרים לי, אנשים יגיעו בתחבורה, אני לא יודעת אם ניסיתם פעם לנסוע בתחבורה ציבורית מבנימינה לפרדס חנה, שצריך לבזבז בשביל זה יום עבודה וכו' וכו', לא צריך להכביר במילים על כמה שהדבר הזה לא יעיל.

הייתי אומרת, אנחנו לא באמת בעד הקדמה אבל אני חושבת שהמפקחת על הבנקים צריכה לחייב פה את הבנקים לצמצם את גודל הסניפים, לא את הסניפים של 1,000 מטר ולא צריך 20 עובדים, אפשר סניף של 50 מטר ושני עובדים. זאת אומרת, הפער בין הדיגיטציה - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

צודקת.

ענת אשד גלזר:

אני חושבת שזה מה שצריך לחייב את הבנקים, להקים סניפי בוטיק קטנים שמשרתים אנשים כי באים ואומרים לי, אנשים לא מגיעים יותר לסניפים. האנשים שאנחנו מדברים עליהם פה הם מהאוכלוסיות המוחלשות והחלשות, הם כן מגיעים לסניפים.

היו"ר איתן כבל:

תודה, ענת.

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> אני רוצה להגיד רק משפט אחד, זה מאוד מחדד לי משהו. הרי ההסתכלות שלנו, כלומר של בנק ישראל, האם לסגור או לא לסגור היא ברמת הסניף. תחשוב מה זה עושה. שניים, שלושה סניפים של בנקים שונים, בבנימינה או בכל מקום אחר, מה מתחיל להיות? מרוץ ביניהם מי סוגר קודם, למה? כי האחרון יודע, שלו יהיה הכי קשה לסגור כי השניים האחרים כבר סגרו לפניו. זאת אומרת, שההסתכלות גם צריכה להיות ברמת האזור והיישוב.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רוצה לתקן אותך, חברי, שמולי, הם לא מתביישים לסגור גם אם זה הסניף היחיד, אין לאף אחד שום חרטה.

עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):

לבנק אין חברים.

היו"ר איתן כבל:

הוא לא מחכה, הוא לא חושש ולא שום דבר, לצערי. קרית עקרון, בנימינה והרשימה עוד ארוכה של יישובים.

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב ראש, הייתי שמחה לשמוע את בנק ישראל.

היו"ר איתן כבל:

תיכף נאפשר להם, אבל אנשים הגיעו מרחוק לקנות את צרותיהם. נתי ביאליסטוק, מנכ"ל המרכז לעיוור, בבקשה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

נתי הוא חלק מהוועדה. ביום שהוא לא יהיה פה יהיה יום מוזר.

<< אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >>

באתי לדבר בשמם של אנשים שלא רואים. סיפר לי אדם לא מזמן, אדם שהיה צריך להוציא כסף מזומן, שגם לא ניתן להוציא סכום כזה בכספומט. הוא התחיל את הדרך בסניף שהוא הכיר. לא היה שם סניף, הוא נסגר, שכחו להודיע לו. אחר כך הוא הלך לסניף אחר שהוא מכיר, אני אומר לך שהוא דילג בין ארבעה סניפים כדי למצוא סניף אחד שיש בו גם קופה. בסוף הוא מצא בליילינבלום פינת הרצל, כנראה זה הסניף האחרון של הבנק הזה שעוד מחזיק קופה. הפתרונות שהציעו לו הם כאלה שלא מסוגלים לשרת אנשים עם עיוורון. אמרו לו, תתקשר לסניף, ייתנו לך קוד מיוחד, תחייג אותו, הכספומט יוציא לך את הסכום שאתה רוצה. או, גש לחוות שרתים או בועה דיגיטאלית שיש בכניסה ותתמודד.

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> בושה וחרפה.

<< קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> יש לך בברייל.

<< דובר_המשך >> נתי ביאליסטוק כהן: << דובר_המשך >> אתה רוצה שאני אכתוב לך את המכתב בברייל? אכתוב בברייל.

נחמן שי (המחנה הציוני):

לא, אני שואל, האם כשהוא ניגש לכספומט - - -

אורי מקלב (יהדות התורה):

הם לא נגישים הכספומטים?

נתי ביאליסטוק כהן:

חלק מהכספומטים בישראל, חלקם נגישים במידה רבה, לא 100%. למשל, סכום אחר לא מופיע שם, לא ניתן לבצע את הפעולה. הקושי בנגישות, למה אנשים עם עיוורון מעדיפים להוציא כסף במזומן בקופה? השטרות החדשים נגישים יותר מקודמיהם – אני מודה על כך לבנק ישראל – חשוב הסדר, חשוב לדעת את הסדר של השטרות שאתה מוציא והכספומט במקרים רבים מוציא את זה באופן רנדומאלי. אתה מוציא סכום כסף, אין לך מושג כמה יצא, אתה לא תמיד יודע אם זה שני שטרות של 50 ושטר אחד של 200 או שני שטרות - - -

נחמן שי (המחנה הציוני):

הם שונים?

נתי ביאליסטוק כהן:

כן, הם שונים, אם הם לא מסודרים אחד עם השני באותו סדר אז אתה לא יודע להבדיל באורך הזה. בנק ישראל נתן לנו סיוע באמצעות איזשהו מכשיר, אבל לא תמיד זה מתאפשר, עדיין אנשים מתקשים בזיהוי השטרות, בעיקר אותם אנשים מבוגרים שאין להם את המסייעים הטכנולוגיים.

אני אומר שוב, להפקיד צ'ק עבור אדם עם עיוורון במכשירים עם - לא מבואה, אני קורא לזה בועה - הבועה הדיגיטאלית, זה בלתי אפשרי. בוא נתחיל מזה, שהוא לא יודע איזה צד זה הפנים של הצ'ק, אני אדם עם יכולות גבוהות, מצאתי את עצמי מבקש עזרה מאדם עובר ושב שיעזור לי להפקיד צ'ק. זה לא פתרון, אדם עם עיוורון, גם אם האתר די נגיש – והאתרים לא נגישים ב-100%, גם בגלל התקנות שהותקנו שהן מתירות מספר אזורים לא נגישים – עדיין אדם עם עיוורון, בטח אם אנחנו מדברים על 15,000 איש מעל גיל 60 בקרב האוכלוסייה הזאת, לא מסוגלים להפעיל את הטכנולוגיות האלה.

היו"ר איתן כבל:

תודה, נתי, אני חושב שהסברת את הדברים בצורה המיטבית. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין. ולאחר מכן, טיבי רבינוביץ.

<< דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. מר ביאליסטוק, הדברים שלך הם תיאור של שערורייה בלתי נסבלת, אין דרך אחרת לתאר את זה. זה בלתי נסבל, זה מקומם. אני מנסה לחשוב בהיגיון, איך אנשים שנמצאים במציאות כזאת, איך הם יכולים להתנהל בדברים יום יומיים, כשלכל אחד מאתנו הם שקופים פה? אני קורא לבנק ישראל באופן ספציפי, לטפל בבעיות האלה ולתת להן מענה.

ברשותכם, אני רוצה להגיד כמה מילים בסוגיה היותר כללית שבפנינו. בנקים מתנהלים כמו גופים פרטיים אבל אין דבר יותר ציבורי מאשר בנקים. השירות שהם נותנים הוא שירות ציבורי, הכסף שלהם הוא כסף ציבורי, זה הכסף שלנו.

<< קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> גם הקנסות שהם משלמים אחר כך - - -

<< דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון, הכסף של הקנסות שהם משלמים הוא עלינו. אלה מוסדות ציבוריים שמקפידים להתנהל התנהלות פרטית. אנחנו צריכים לדרוש מהם התנהלות ציבורית כיוון שהם מוסדות ציבוריים, כיוון שהשירות הוא ציבורי, כיוון שהכסף הוא ציבורי, אנחנו צריכים לדרוש התנהלות ציבורית. אבל למרבית הצער, המדינה, במקום לדרוש התנהלות ציבורית, המדינה והפיקוח על הבנקים, הם חלק מהבעיה בנושא הזה, הם לא חלק מהפתרון. קודם כל הם ממשיכים להתייחסות בהתייחסות הפיקטיבית והמופרכת והבלתי הגיונית לבנקים כמוסדות פרטיים. אבל ספציפית בסוגיה שנמצאת בפנינו הם מעודדים את הבנקים לסגור סניפים. הם מעודדים את הבנקים לחסוך, להצטמצם, להתייעל, על חשבון השירותים שהם נותנים לנו.

אני קראתי את המצגת שלכם, של הפיקוח על הבנקים, הדף שהכי מצא חן בעיני זה הדף שמדבר על אזרחים ותיקים ואומר, העצמה בנקאית דיגיטאלית. זה באמת דרך המלך. זה מזכיר לי ויכוח – מחר יש לנו בחירות לרשויות המקומיות – מזכיר לי איזשהו ויכוח עם עירייה מסוימת שאני לא אזכיר את שמה אבל היא קרובה מאוד למקום מגוריי, שבה הסבירו לי שבימינו לא צריך כבר תחנות אוטובוס כי לכולנו יש אפליקציה, לא צריך להמתין בתחנות האוטובוס. אז מי שכותב תשובה כזאת כנראה לא ראה את האישה המבוגרת שממתינה עם סלים ולא מבין למה היא צריכה לשבת ולמה היא צריכה מחסה מגשם. אותה צורת התייחסות מדברת על העצמה בנקאית דיגיטאלית על אנשים שמה לעשות, בסך הכול רוצים להוציא כסף מהבנק. ולכן, אני חושב שאתם צריכים לשנות גישה.

הדבר הכי מרגיז והכי מקומם, הדבר שדיברה עליו חברת הכנסת פנינו תמנו, העובדה, שהתוצאה של זה היא מערכת תלת קומתית. העניים, המוחלשים, הנכים, כולם צריכים להצטופף ברמת שירות אפס, למי שיש כסף אין שום בעיה, שם יש כורסאות נוחות ומצב נפלא. זאת מציאות מקוממת, אי אפשר להשלים עם זה, זאת מציאות מקוממת בוודאי כשמדובר במערכת ציבורית כמו שאמרתי בפתיחת הדברים. לבנקים כנראה יש גישה אחרת לשוויון, זה לא שוויון בין בני אדם שסופר בני אדם, זה שוויון בין שקלים, מי שיש לו הרבה שקלים נספר הרבה יותר ולכן הוא מקבל הרבה יותר זכויות. תודה.

היו"ר איתן כבל:

תודה. טיבי רבינוביץ. לאחר מכן, עורכת הדין בקי קשת ועידית הראל. יש כאן נציגים לבנקים?

יעל דרומי:

כן, יעל דרומי מבנק הפועלים.

היו"ר איתן כבל:

אז אם תרצי להתייחס, בבקשה. טיבי רבינוביץ, בבקשה.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>

אני אדבר בקצרה כי הדברים ששמעתי פה הם מרגשים, הם אמיתיים ואנחנו ננסה להשיב לכם ואולי לקבל כמה מהרעיונות שלכם כדי לשפר את המצב. המערך הבנקאי בעולם עובר שינוי, כמוהו גם המערך הבנקאי בארץ. גם המערך הבנקאי בארץ עובר שינוי והשינוי נובע מכך שפחות ופחות אנשים מגיעים לסניפים. מכיוון שפחות ופחות אנשים מגיעים לסניפים, אנחנו לא יכולים להשאיר את הסניפים ריקים במהלך רוב שעות היממה ולכן אנחנו צריכים למצוא מעין פתרון שיאפשר לנו לחיות עם המצב החדש. המצב החדש מחייב אותנו להשתנות ואנחנו צריכים לעשות את זה באופן שיגרום כמה שפחות לפגוע בלקוחות שלנו. עם כל הכבוד לכם ואני מאוד מכבד את הדברים שלכם, אני חושב שהדברים שלכם באים מהלב, הלקוחות הם קודם כל הלקוחות שלנו.

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא מתנהגים ככה.

טיבי רבינוביץ:

אנחנו נבחרים על ידי הלקוחות שלנו לא כל ארבע שנים אלא כל יום.

<< קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> הם קהל שבוי, ואתה לא צריך להתריס כלפי חברי הכנסת, אנחנו לא עומדים למבחן כאן. ההתנהלות של הבנקים עומדת פה למבחן. אני חושב שהדברים שחברי הכנסת אמרו בדיון הזה היו בטון מאוד מאופק, אז אל תמתח את הגבול, אנחנו לא עומדים לבחינה בדיון הזה.

<< דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >> עם כל הכבוד, אנחנו משתדלים לתת ללקוחות שלנו את השירות הכי טוב כי הלקוחות שלנו הם גם ההורים שלנו, לא רק ההורים שלכם ויש לנו עניין לפתור את הבעיות ולמצוא פתרון לקשיים.

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה מסביר את הנתונים - - -

עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):

אתם יוצרים את הקשיים האלה.

פנינה תמנו (יש עתיד):

שירות מדהים, תלוי על איזה לקוחות אתה מדבר.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אני רוצה לשאול שאלה, נניח ואתה צודק בכל מילה, אני מאמינה לך, בסוף אתם רוצים לקוחות, אין לי ספק בעניין. איך אתה מסביר את הנתונים האלה שמלמדים על כיוון מאוד ברור, סוגרים יותר סניפים במקומות יותר חלשים?

<< דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >> אני מיד אתייחס לזה. חבר הכנסת שמולי, לגבי הלקוחות השבויים, בכל זאת, שאלת שאלה נכונה, אין לנו עניין בלקוחות שבויים מתוסכלים, לא מרוצים, וכאלה שבאים בטענות. יש לנו עניין בלקוחות מרוצים, לקוחות ששמחים להיות באינטראקציה עם הבנק. אני חושב שכל אחד רוצה את זה, גם אם הלקוח הוא שבוי, ואני לא מסכים לטענה שלך, הלקוח יכול לעבור. אבל אני לא רוצה, כשאימא שלי מגיעה לבנק – גם אימא שלי מגיעה לבנק, היא יוצאת רומניה, גם היא לא יודעת להתנהל עם וואצאפ – אין לי עניין שהיא תגיע לסניף הבנק לא מרוצה. כך שגם אם הלקוח הוא שבוי, אני לא רוצה שהוא יגיע אלי ויחשוב שאני נותן לו שירות גרוע. אתם יכולים לחשוב שכל מה שאנחנו רוצים זה לגרום ללקוחות שלנו להיות לא מרוצים.

<< קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא חושבים, אנחנו מסתכלים על הנתונים ועל המציאות.

אורי מקלב (יהדות התורה):

אולי הוא לקוח שהוא לא שווה לך.

היו"ר איתן כבל:

חברים, כולנו נגדו, תנו לו להגיד את הדברים שלו.

אורי מקלב (יהדות התורה):

הוא אומר, אבל הוא לא מנמק. הוא צריך לנמק. אולי הוא לקוח שאתה לא מעוניין בו, הוא לא רווחי עבורך, אתה רק חייב לקבל אותו.

היו"ר איתן כבל:

חבר הכנסת מקלב, אני מתעקש להגן עליו.

<< דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >> קצב השינוי במערכת הבנקאית הישראלית הוא איטי יותר. אם במדינות ה-OECD בשש השנים האחרונות סגרו בערך 17% מהסניפים, בישראל סגרו כ-8%. אם אתם חושבים שאנחנו לא מנתרים את התלונות, אנחנו מכירים את התלונות, אנחנו משתדלים לטפל בכל התלונות, מיד אפרט בכמה מילים מה אנחנו עושים, אבל אתם חייבים להבין שקצב השינוי שמתבצע במדינת ישראל הוא קצב אטי יותר וזהיר יותר.

אני רוצה להגיד לכם עוד משהו, השינוי שמתבצע במערך הבנקאות הישראלי הוא שינוי שמביא לכך, שמרבית הלקוחות מקבלים שירותים זמינים יותר, מכיוון שהיום המכשירים האוטומטיים נותנים שירות הרבה יותר משוכלל ממה שהיה בעבר. אני בטוח שרוב האנשים פה מודעים לכך, הם פתוחים 24/7, כלומר, אם פעם - - -

פנינה תמנו (יש עתיד):

בקיצור, אתם מושלמים, הכול בסדר.

טיבי רבינוביץ:

לא, לא אמרתי שאנחנו מושלמים. אני אומר שאנחנו לא מושלמים ואני אומר שאנחנו עושים טעויות ואנחנו פה גם כדי לתקן אותן.

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה תתקנו? באנו לשמוע הצגה כמה הכול טוב?

היו"ר איתן כבל:

קארין, תני לי להתקדם אתו, אנחנו נתייחס לזה אחרי שהוא יסיים את ההצגה שלו.

<< דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >> השירותים היום זמינים יותר.

אורי מקלב (יהדות התורה):

למה אתם סוגרים את שירותי האל-תור?

טיבי רבינוביץ:

אני מיד אתייחס לזה. גם אם מצמצמים את שירותי הטלר, הרחבנו מאוד את שירותי המכשירים האוטומטיים.

<< קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> זה לא תחליף. זה לא תחליפי לחלק מהאוכלוסייה.

טיבי רבינוביץ:

אני מסכים אבל אני רוצה להשלים פסקה אחת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

טיבי, אני רוצה להגיד לך את הדבר הבא. אני אגיד לך למה כולם מתנפלים עליך, כי גם אתה פעם כשהיית עוזר והיית שומע תשובות כמו שאתה נותן, היית מתקומם. כשאתה נותן תשובות מקוממות אז מתקוממים. אני עוד יחסית רגוע, את מה שיש לי לומר עוד לא אמרתי. התשובות שאתה נותן הן תשובות מקוממות, אני רק מגן על זכותך להגיד את הדברים. חברים, אל תפריעו לו, בואו נתקומם בשקט בשלב הזה.

<< דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >> אשתדל לקומם כמה שפחות. השירותים שניתנים היום הם זמינים יותר, 24/7, הם נוחים יותר כי אפשר לבצע – חבר הכנסת שמולי, אני לא מתעלם מהאנשים שיש להם קשיים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני ממליץ לכם לבוא לכספומטים בשתיים בלילה.

<< דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >> הם שירותים מהירים יותר והם גם שירותים זולים יותר לציבור. הציבור משלם עמלות מופחתות, רבע מהמחיר שמשלמים - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רוצה לראות אותך בא להוציא כסף ועומד מאחורי אזרח ותיק.

<< קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא התייחסת לדור המדבר שהזכרנו, לעולים חדשים, לאנשים עם מוגבלות.

<< דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >> אז עכשיו אני מתייחס. בתהליכים שהם תהליכים לא פשוטים, אנחנו משתדלים לעשות הדרכות לאנשים, אנחנו משתדלים להעמיד בנקאים ליד המכשירים האוטומטיים, עשינו פרויקט טוב ומבורך לאוכלוסיות הוותיקות יחד עם המשרד לשוויון חברתי ובנק ישראל, ביוזמתם. נתנו הרצאות, אנחנו מזמנים את האנשים המבוגרים לסניפים.

ענת אשד גלזר:

זה לעג לרש.

<< קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> לא כולם יכולים להשתמש בהדרכה שלך. לא כולם מסוגלים לעמוד ברף הציפיות של הבנקים, שאותם עולים חדשים מבוגרים שיבואו להדרכה ויצאו פתאום מומחים לדיגיטל.

<< דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >> אבל אני פתחתי בכך שאני מבין לחלוטין את מה שאת אומרת ואני לא צריך שתגידי לי כי אנחנו באמת משתדלים לראות את התמונות האלה ולהתייחס בכבוד לכל האנשים ולנסות לסייע בכל אמצעי שעומד לרשותנו.

היו"ר איתן כבל:

תודה. עוד משהו?

טיבי רבינוביץ:

כן, עוד שני משפטים.

היו"ר איתן כבל:

בבקשה.

טיבי רבינוביץ:

יכול להיות שאנחנו לא מושלמים ולא עושים את זה פרפקט, אבל אנחנו באמת משתדלים מאוד כלפי הלקוחות שלנו לסייע להם ולתת להם את כל הסיוע שהם מבקשים ומשתדלים להעמיד לרשותם כל אמצעי שאפשר כדי לסייע להם לעבור את השינוי הזה באופן קל ככל שניתן.

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה הארסנל?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

סליחה, אין שום ארסנל, איזה ארסנל? מה, הוא ימציא עכשיו? זה מה שיש, מה הוא יכול להגיד?

קארין אלהרר (יש עתיד):

הוא אמר שיש.

היו"ר איתן כבל:

תודה לטיבי רבינוביץ. גברתי, בקי קשת, עזרת לנו מאוד בדיונים הקודמים.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

בקצרה. לצערי, אני לא חושבת שזאת בעיה זמנית.

היו"ר איתן כבל:

את אומרת שהמבוגרים יחיו עוד?

בקי קשת:

לא. אני אומרת, שבנוסף למבוגרים יש אוכלוסייה שאין לה גישה לאינטרנט.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון. אבל זאת לא האוכלוסייה שהבנק רוצה, הם בקומה הראשונה – זה מה שאמרה פנינה תמנו. הרי, מה כל הסיפור? הבנק סוגר היכן שאין לקוחות שיודעים לשמן את הסניף. אין כדאיות כלכלית, הם לא כדאיים, זאת התורה על רגל אחת. זה אפילו לא מבוא לכלכלה. היצע וביקוש.

<< דובר_המשך >> בקי קשת: << דובר_המשך >>

היה קל לנו לומר שבעוד כמה שנים יהיה בסדר. לצערי כנראה שתמיד יהיו לנו אוכלוסיות עניות, מבוגרות, שאין להן גישה. בנוסף יש גם קבוצה אידיאולוגית שלא מחוברת לאינטרנט ואין לה טלפונים חכמים, אוכלוסייה חרדית שחלקה מבקשת לא להשתמש באמצעים הללו. אני חושבת, שכרגע עוד כדאי להחזיק בשכונות הללו בנקים, מה לעשות, גם שם צריך לקחת את זה בחשבון.

אורי מקלב (יהדות התורה):

יחד עם זאת שהם חרדים, זאת גם לא אוכלוסייה שהיא כדאית לבנקים. את אומרת שכדאי, אבל פה לא כדאי להם.

בקי קשת:

וזאת גם אוכלוסייה שצריך לקחת בחשבון שזה לא רק לכמה שנים. נקודה אחרונה, אפילו צעירים וצעירים משכילים ובעלי טלפון חכם, אנחנו מכירים את הסיפורים של ילדים שלוקחים הלוואות ענק בקליק באצבע, גם לאוכלוסיות הללו יש ערך לכך שיהיה מולם בנקאי, שיהיה אדם מולם.

היו"ר איתן כבל:

העניין ברור. תודה. עידית הראל שמש, מאמון הציבור, בבקשה.

<< אורח >> עידית הראל שמש: << אורח >>

אמון הציבור קולט למעלה מ-20,000 פניות של אזרחים ואזרחיות מדי שנה וכמות התלונות בנושא הזה רבה ביותר. שלחנו מכתב למפקחת על הבנקים וקיבלנו תשובה מעודדה במרץ 2017 - - -

היו"ר איתן כבל:

אל תקראי אותו, זה אותו מכתב שכולנו קיבלנו אותו רק בוורסיות אחרות.

עידית הראל שמש:

נאמר, שידאגו לפתרונות כמו פתיחת סניפים ניידים וחלקיים ולא ראינו שום שינוי בנושא הזה. יש לנו נתונים מדאיגים מאוד ומקוממים על מספר תושבים על כל סניף של בנק.

אני חוששת שאולי הדיון הזה יוביל להאטה בהמשך הסגירה של הבנקים, אבל האם באמת יצא מפה איזשהו - - -

היו"ר איתן כבל:

אל תהיי סקפטית, למרות שקל מאוד להיות סקפטיים מול הבנקים. אבל בואי נמתן.

עידית הראל שמש:

האם יהיה פה איזה מעשה של פתיחה או הקמה של סניף או משהו אקטיבי ולא רק משהו לבלום את המהלך.

אני רוצה להסיר מעצמי את הכובע של אמון הציבור ולדבר כעידית, אזרחית המדינה. אולי זה יהיה קצת פופוליסטי מה שאני אומרת, אבל אני קוראת בתקשורת על רווחים של הבנקים, אני קוראת על משכורות של בכירי הבנקים ועל בונוסים, אני רואה ומבינה איפה הכסף הגדול ואז אני שואלת את עצמי, למה? למה זה צריך להיות ככה? למה אי אפשר טיפה לקבל פחות ולמסור למי שבאמת צריך?

היו"ר איתן כבל:

תודה. שלושת הדוברים האחרים: יעל דרומי; ברכי דלצקי; וברי רוזנברג.

<< אורח >> יעל דרומי: << אורח >>

אני רוצה להגיד שהדיון הזה חשוב ואנחנו מברכים עליו ומברכים על ההזדמנות להיות פה ולהשמיע את עמדתנו. מעבר לזה, העליתם כאן נימוקים מהעולם הערכי, מהעולם של מחויבות ציבורית של ארגון עסקי ואנחנו רוצים לענות לכם במישור הזה עם פירוט של איך אנחנו רואים את מימוש המחויבות הציבורית שלנו.

מהפכת הדיגיטל, כפי שהיטיב להגיד חבר הכנסת שמולי, מייצרת דור מדבר שייצא נפגע לא רק בבנקאות אלא גם ברפואה וגם בשירותי המדינה וגם באינספור שירותים אחרים שאליהם אין נגישות ונוצרת בעיה. הדיון כאן בעיקרו סקטוריאלי, זה סקטור אחד שבו נוצר קושי, יש סקטורים נוספים שבהם היעדר דיגיטליות יוצרת קושי אמיתי לאוכלוסייה הזאת. עם זאת, אנחנו לוקחים אחריות על הדור המבוגר יותר, אלה הם לקוחותינו ואנחנו מחויבים להם הרבה שנים.

אני אסביר לכם מה אנחנו עושים. מדובר כאן על מחויבות ערכית, אני אתן דוגמאות למה שאנחנו תופסים כמחויבות ציבורית. אנחנו מחזיקים סניפים – אגב, לבדנו, אני יכולה לדבר רק בשם בנק הפועלים - שאין להם הצדקה כלכלית: במצפה רמון, בירוחם, בכפר יונה, במג'דל שמס - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

את יודעת כמה אנשים אין להם הצדקה כלכלית.

יעל דרומי:

אני לא דיברתי על אנשים שאין להם הצדקה כלכלית, דיברתי על סניפים.

היו"ר איתן כבל:

בסוף זה לא עובד כך.

<< דובר_המשך >> יעל דרומי: << דובר_המשך >>

אדוני, דיברת על כך שהשיקול העיקרי הוא כסף.

<< קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> כשמדינת ישראל הצילה את בנק הפועלים לא עמדתם שם. כשמדינת ישראל הזרימה מיליארדים כדי להציל את כל המערכת הבנקאית שעמדה ליפול בגלל המחדלים שלכם, לא היו שם ערכים.

היו"ר איתן כבל:

אל תפיל את זה על יעל. אתה צודק רק שיעל לא הכתובת.

נחמן שי (המחנה הציוני):

לא חשוב. מי שמדבר בשמו של בנק הפועלים שייקח גם אחריות על מה שבנק הפועלים עושה.

<< דובר_המשך >> יעל דרומי: << דובר_המשך >>

אדוני, אני מנסה לתת דוגמאות לאחריות כפי שאנחנו תופסים אותה.

נחמן שי (המחנה הציוני):

זאת לא אחריות.

יעל דרומי:

זאת אחריות. פתחנו מרכזי מזומנים – אנחנו הבנק היחיד שעשה את זה - בנתניה, בירושלים, בבאר שבע, עד סוף השנה נפתח גם בתל אביב ובחיפה, כדי לשרת לא רק את לקוחותינו אלא את לקוחות כל הבנקים שנזקקים עדיין לשירותי קופה.

עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):

זה יהיה גם ביישוב ערבי?

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> כמה סניפים סגרתם השנה?

<< דובר_המשך >> יעל דרומי: << דובר_המשך >>

סדר גודל של חמישה סניפים השנה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

בכל הארץ?

יעל דרומי:

כן.

קארין אלהרר (יש עתיד):

ובשנה הקודמת?

יעל דרומי:

בשלוש השנים האחרונות סגרנו כ-20 סניפים. קצב הסגירה הואט מאוד ואנחנו מנסים ומקדישים הרבה מחשבה לאיזונים בתהליך. שאלת, חברת הכנסת אלהרר, מהם השיקולים? השיקול של סוג האוכלוסייה וכמות האזרחים המבוגרים הוא בהחלט שיקול שעומד לנגד עינינו. אגב, הסניף בבנימינה לא ייסגר.

אורי מקלב (יהדות התורה):

למה אתם סוגרים את האל-תור? אם כל כך חשוב לכם השירות, למה אתם סוגרים את שירותי האל תור? תסבירו לי, יש בנק שפועל, לא סגרתם בנק, למה את הדבר האלמנטרי שמקל אתם סוגרים?

<< דובר_המשך >> יעל דרומי: << דובר_המשך >>

אנחנו מפעילים מערך שלם של שיקולים.

אורי מקלב (יהדות התורה):

המערך השלם של השיקולים הביטחוניים והמדיניים. אנחנו לא בוועדת החוץ והביטחון.

יעל דרומי:

אז אני אגיד במילים קטנות, אנחנו נשארים ופועלים באזורים ובסניפים שמקדמים את האחריות הציבורית.

אורי מקלב (יהדות התורה):

גם את האל תור?

היו"ר איתן כבל:

הגברת דרומי, אומר לך ככה, למדתי פה, שלפעמים עדיף להשתבלל, מאשר לשמוע דברים שמרתיחים את הדם.

נחמן שי (המחנה הציוני):

אני מציע שהוועדה תשלח תודה לבנק הפועלים שהוא מוכן להחזיק סניף במצפה רמון.

יעל דרומי:

לא צריך להגיד תודה, זאת האחריות שלנו.

נחמן שי (המחנה הציוני):

איזה טובה אתם עושים לנו? חיים שם ישראליים לא פחות טובים ממך.

היו"ר איתן כבל:

חברים, אני חייב להתקדם. הגברת דליצקי - - -

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

הגברת דליצקי לא נרשמה לדיון. המשרד שלנו, מזכירות ועדת הכלכלה, פנו יותר מפעם אחת למשרד לשוויון חברתי, על מנת שמי מנציגם יגיע לישיבה. עכשיו דברי.

ברכי דליצקי:

אני מסכימה עם העניין שאומר, ש-4,000 אזרחים ותיקים ששמעו במסגרת שלייקס את אוריינות דיגיטאלית זה לא מענה מושלם או לא מענה. אזרחים ותיקים, 50% מתוכם יש להם יכולות לאוריינות דיגיטאלית. אני ממשיכה את דבריה של יעל ואומרת, שבעיית הדיגיטציה של אזרחים ותיקים לא נמצאת רק בנקודה של בנקים אלא נמצאת בשירותים רחבים ונוספים שהאזרח מקבל ויש לנו שם בעיה.

נחמן שי (המחנה הציוני):

כפי שאמרתי, יש בעיה.

ברכי דליצקי:

נכון, יש בעיה.

נחמן שי (המחנה הציוני):

אבל אפשר לפתור אותה בקלות. פחות מחלקות בבתי החולים יעזור מאוד, זה מקטין את האוכלוסייה הזאת.

ברכי דליצקי:

לא, לא לשם כיוונתי את הדברים. אני יכולה לומר כך, המשרד רואה את עצמו כמי שיכול להוביל תהליך אל מול הבנקים, אל מול בנק ישראל, כפי שהתחלנו לעשות עכשיו בזעיר אנפין. נכון, 4,000 אזרחים ששמעו הרצאה זה לא פותר בעיה של כמיליון אזרחים ותיקים שנמצאים היום במדינת ישראל, שרק 50% מתוכם יודעים להשתמש באוריינות דיגיטאלית.

אורי מקלב (יהדות התורה):

מתוך 4,000 ששמעו את הרצאה, כמה מתוכם יודעים להשתמש?

ברכי דליצקי:

נכון, גם עם זה אני מסכימה אתך לחלוטין. אני רק אומר דבר כזה, התחלנו עכשיו בעבודה של אוריינות דיגיטאלית אל מול אזרחים ותיקים. התחלנו בפיילוט ב-15 ערים, רובן ערים שיש בהן אזרחים ותיקים שהמשימה הזאת קשה עליהם יותר.

נחמן שי (המחנה הציוני):

בסוף הפיילוט לא יישארו אנשים. אין פיילוט על אזרחים ותיקים, תבינו את זה כבר. זה מזכיר לי, שמגדילים את ההקצבות לניצולי שואה בהדרגה. לא מתחילים מגבוה ומורידים כי הם בינתיים נעלמים, אלא אומרים, השנה 40 שקלים, בשנה הבאה 80. אל תעשו פיילוט, תיגשו לכולם בבת אחת. מה זה פיילוט, אחרי שנתיים תלמדו אם הניסיון הצליח ותעברו לעוד 30 פיילוטים? אתם לא חיים במדינה הזאת, המשרד לשוויון חברתי.

ברכי דליצקי:

מאוד חיה במדינה הזאת, מאוד ערה לצרכים של אזרחים ותיקים במדינה הזאת ועושה ככל יכולתי על מנת לסייע להם. יתרה מכך, מתוך הראייה הזאת שהמדינה הולכת לכיוון של דיגיטציה, אם אנחנו לא נתחיל לפתח כלים נכונים על מנת להכשיר אזרחים ותיקים להשתמש בדיגיטציה, אז לא נגיע לשום מקום. אפשר לומר שזה לא בסדר שאנחנו עושים פיילוט ונצא ישר לכל הערים במדינת ישראל ולא נצליח. ואפשר לעשות את הדברים במהלך חצי שנה, ללמוד אותם ואז להפיץ אותם לכל עבר ככל שניתן.

לעניין הדיון כאן אני יכולה לומר, שמול בנק ישראל נשמח להיות הקול של האזרחים הוותיקים ולסייע בדבר.

היו"ר איתן כבל:

תודה, גברתי. ברי ברכיה, בבקשה.

<< אורח >> ברי ברכיה רוזנברג: << אורח >>

ברי רוזנברג, מנהל רגולציה בבנק לאומי. אני אקצר כמו שהיושב ראש ביקש. אני רוצה להתייחס לדברים שאמר חבר הכנסת איציק שמולי, כשדיבר על דור המדבר ואני אשתמש במילים שלך, אדוני היושב ראש, בתור מי ששומע הרבה מהדיונים שלך פה. אני אומר דברים לא בערך, לא ליד, אני אומר את הדברים בצורה הכי מדויקת ואוטנטית.

כשהלכנו למהלכים, כשניסינו להיות במקום הזה של העולם הדיגיטלי, העולם המתחדש, שבנק לא יכול שלא להיות בו, באסטרטגיה, בחשיבה של מה אנחנו עושים עם זה ולאיפה לוקחים את זה, חשבנו גם על הנושא הזה של דור המדבר. אפשר לתקוף אותנו, אפשר לכעוס עלינו, יש בעיות שצריך לטפל בהן, אף אחד לא חף מטעויות. אבל אני רוצה למנות בקצרה מה עשינו כחלק מהאסטרטגיה הזאת של טיפול בדור המדבר.

1. פרויקט של הדרכות, 170,000 הדרכות שמתוכן 12,000 הדרכות לאוכלוסייה מעל גיל 70. כשאני אומר הדרכות זה אומר לבוא לסניף, חלק אתה יכול גם לקבוע מראש, אתה בא, מישהו מלווה אותך, אומר לך איך משתמשים במכשירים, אינטרנט - - -

<< אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >>

כמה אנשים מתוכם היו אנשים עם עיוורון שנתתם להם כלים להתמודדות?

ברי ברכיה רוזנברג:

הכספומטים שלנו מונגשים - - -

נתי ביאליסטוק כהן:

עזוב את הכספומטים. אני שואל, כשעשיתם להם הדרכה, איך הנגשתם את ההדרכה לאותם אנשים עם עיוורון שהיו שם, אם בכלל?

ברי ברכיה רוזנברג:

יש רכב שנקרא ישראל IL, כחלק מהפרויקט של ההדרכות יש לנו רכב שמשתמשים בו, מצטרף אליו עוד רכב נוסף, היינו ב-400 ביקורים בבתי אבות מצפון ועד דרום. אני יכול להגיד שכרגע, נכון לאוגוסט, 5,000 אזרחים ותיקים קיבלו שירות. דרך אגב, הרכב הזה שהוא סניף בנק לכל דבר, נותן שירות כספומט לכל לקוחות הבנקים.

נחמן שי (המחנה הציוני):

הרכב הוא להדרכה?

ברי ברכיה רוזנברג:

לא, לא, זה רכב למתן שירותים, הוא כמו סניף בנק, אתה עושה את כל הפעולות - - -

נחמן שי (המחנה הציוני):

400 ביקורים הגעתם ל-5,000 איש?

ברי ברכיה רוזנברג:

כן.

נחמן שי (המחנה הציוני):

זה לא כלכלי.

ברי ברכיה רוזנברג:

חבר הכנסת שי, לא אמרתי שזה כלכלי, אמרתי שזה חלק מהחשיבה שאנחנו מבינים של טיפול בדור המדבר.

הנושא של הדיילים שהזכרתי קודם שנמצאים בסניפים שנסגרו ויש מבואות, יש למעלה מ-200 דיילים שייעדנו לדבר הזה.

איציק שמולי (המחנה הציוני):

כמה זמן הם נשארים שם? סגרת סניף, כמה זמן יש שם דיילים?

ברי ברכיה רוזנברג:

כמה שצריך.

טיבי רבינוביץ:

כמה פעמים בשבוע, כמה שעות ביממה?

<< קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> לאורך כמה זמן, חודשים, שנים?

<< דובר_המשך >> ברי ברכיה רוזנברג: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לך, שנכון לרגע זה למשל יש סניפים שכבר שלוש שנים סגורים ויש שם עמדות ויש שם דיילים.

<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמה זמן בשבוע, כמה זמן בחודש? בזמן שעות הקבלה?

<< דובר_המשך >> ברי ברכיה רוזנברג: << דובר_המשך >> כן, בזמן שעות הקבלה.

עמדות מידע - יש לנו היום 600 עמדות מידע, גם בסניפים שמוזגו וגם סניפים קיימים, שאפשר לתת בהם שירות, בכמה שפות, גם ברוסית, גם בערבית. יש גם אפשרות למשיכת רנטות מכספומטים במט"ח.

<< קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> החודש סגרנו את כל תיבת האל-תור. למה את זה אתה לא אומר? שנה שלמה לא נתנו מעטפות, הקשישים האלה החלשים לא הצליחו לצעוק, הקול לא נמשך, החודש הזה סגרנו את כולם.

<< דובר_המשך >> ברי ברכיה רוזנברג: << דובר_המשך >> יש לך עמדת שירות 24 שעות.

אורי מקלב (יהדות התורה):

כל תיבות האל-תור, אותו קשיש או חולה, הוא שולח עם מישהו להפקיד את המעטפה, הוא לא יכול להגיע, הוא לא צריך להגיע.

ברי ברכיה רוזנברג:

יש לו עמדות מידע, למה הוא צריך את זה?

אורי מקלב (יהדות התורה):

מה זה עמדות מידע? איך אתה מגיע לעמדות מידע, בלי הכרטיס?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חברים, לפני שאני מעביר לעודדה אני רוצה להגיד כמה דברים. עודדה, אני אומר לך בצורה ברורה, אני הקשבתי לכם, לכדרורים שלכם, ככה הרגשתי. הזמנו אתכם, באתם, אמרתם את הדברים אבל לא לחינם אמרתי, שהדברים שנאמרו כאן היו מקוממים ועדיף היה שלא היו נאמרים.

תראי עודדה, אני מתעסק עם העניין הזה כבר כמה שנים טובות, עוד שהעניין יצא אל הדרך. איך זה עובד? סוגרים סניפים, סוגרים טלרים, שלא נדבר על זה, שלא בכל המקומות שסגרו סניפים הקימו את המערכת החליפית. שלא לדבר על זה שלהגיע לכספומטים – הרי למה קמים הכספומטים הפרטיים? כי יש מחסור, לא נפתח את כל הדיון, עם עמלות. כשאין סניף ואתה הולך לכספומט של בנק אחר שהוא לא הסניף שלך, העמלה גבוהה יותר. שלא נדבר על כך שהתחבורה הציבורית על הפנים ממקום למקום. שלא נדבר על כך שהסיפורים האלה הם רק באגדות – אני מתעסק עם העניין הזה, מסתובב בארץ. תפתיעו אותי, תעקבו אותי, תבקשו את הלו"ז שלי, תגידו כבל עובר ליד בנק, ייראה דיילת או דייל במקום הזה. לא ראיתי במקום דייל או דיילת. חבר'ה, אני לא צוחק. תפסיקו לבלבל את המוח. עודדה, אתם נותנים את הגיבוי לבנקים ולא לאזרחים. כשאנחנו מדברים על סגירת סניפים, כולנו זוכרים את הבדיחה עם הגשש, כשהיו צריכים את הלקוחות: זה לא דואר, זה בנק. פתחו בנקים לכל אזרח. היום בעיקר האוכלוסייה המתקשה, הנכים, שלא לדבר על העיוורים ששם זה בכלל במכפלות, שלא נדבר על החברה החרדית, שלא נדבר על החברה הערבית. אין מה לעשות, היחס הוא יחס כלכלי קר, הכי קר שיש בעולם. קר ומנוכר שצובעים אותו במילים יפות. ואתם יודעים, גם הפקידים הבכירים שנמצאים כאן, אתם יודעים שאנחנו צודקים.

כספומטים – כמה רבתי אתכם על זה. כן, כן. נפתח, נעשה, במקום כל סניף נעשה, נסדר, יהיו הדרכות במקום הזה. הכול אגדות. אגדות של האחים גרים בדיגיטציה. הכול קשקוש אחד גמור, אתם לא סופרים. זה מה שמשגע אותי, הרי לכל אחד מכם יש בן משפחה, יש הורים, ואנחנו נוסעים. אני כבר לא מדבר על זה שלפעמים הפקיד היה כל עולמו של אותו המפקיד או המפקידה, שהוא יודע בדיוק מה צריך להגיד, איך צריך להגיד, יש עניינים משפחתיים שנשזרים בתוך התהליכים האלה. הוא יודע לדבר עם הפקיד הזה או הפקידה שיודעת לאשר או לא לאשר, את זה האפליקציה לא יודעת לעשות. אז צודקת הגברת מבנימינה. אף אחד לא ביקש שכל הסניפים של 200-300-400 מטר יהיו עם ארבע קומות. אבל יש מקומות, ואין סיבה שלא, הבנקים עשירים, וטוב שכך. אני לא רוצה להגיד כמה מנהלים מרוויחים, אני שם את זה בצד.

<< אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >>

אני לא שם את זה בצד. אני רוצה גם.

נחמן שי (המחנה הציוני):

הבנקים עשירים והלקוחות עניים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מדבר על זה בשורה התחתונה שתבין, שרוב הכלכלה, חוסנה נמצא אצל קבוצה מאוד קטנה.

אני אומר לכם, אני ארתום את כל הכנסת. ארתום את כל הכנסת. אנחנו נוציא לכם מפה סיכום דיון של מה אנחנו תובעים. אנחנו רוצים לראות תכנית עבודה מסודרת. אני לא אוותר לכם. הח"כים פה, שמולי, נחמן, שמובילים, וכל אחד שנשארו כאן, מקלב ואחרים, עוסקים בזה כבר שנים, לא נוותר. הפעם הזאת אנחנו לא נוותר. אם צריך, נעשה תיקוני חקיקה, נחייב הכול בחקיקה ותהיה מלחמת עולם. זה חוצה מפלגות, זה לא עניין פרטי שלי או של קבוצה כזאת או אחרת פוליטית. אנחנו לא נוותר.

<< דובר_המשך >> נתי ביאליסטוק כהן: << דובר_המשך >> לפני שעודדה עונה, שאלה אחת. הבנתי שיש לה סמכות להורות לבנק לא לסגור סניף. האם יש לבנק ישראל סמכות להורות לבנק לפתוח סניף במקום שאין?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הפיקוח על הבנקים תיכף יתייחס לדברים האלה והוא יכול לעשות ועוד איך. עודדה, בבקשה.

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

אני מודה על הדיון הזה, שמעתי פה הרבה נושאים שמציקים לחברי הכנסת ולאנשים שדיברו וזה משהו שאנחנו מאוד מאוד קשובים לו. הנושא הזה הוא בנפשי. למשל, כשחבר הכנסת נחמן שי דיבר, הייתי יכולה לתת את אותו נאום. אני רוצה לדבר מה אנחנו עושים בעניין הזה.

נחמן שי (המחנה הציוני):

- -

עודדה פרץ:

בהחלט, זה ממש ככה, לכל אחד מאתנו יש בן משפחה קרוב. לצערי לי יש פחות אבל כשההורים שלי היו בחיים שמעתי יום יום את הקשיים שלהם בעניין הזה ואני מאוד מתחברת לזה.

אני רוצה לדבר על החוק שנותן לנו את הסמכות להחליט בבקשות של בנקים לסגירת סניפים. קודם כל, אנחנו תמכנו בהצעת החוק הזאת. אני רוצה להגיד לך שהיא כן אפקטיבית. כלומר, זה לא כמו שזה נראה לך שהיא לא אפקטיבית והיא - - -

היו"ר איתן כבל:

142 מול 7 זאת תוצאה נהדרת.

עודדה פרץ:

אני אסביר לך למה היא כן אפקטיבית. בעקבות החוק הזה אנחנו הוצאנו הוראה שבעצם מיישמת את החוק הזה. יש שם טופס עם המון פרטים שבנק צריך למלא כשהוא מבקש לסגור סניף. הם צריכים לקבוע מדיניות בנושא הזה, והם צריכים לדאוג לחלופות ולראות איך הם נותנים את השירות בדרכים אחרות כדי שהשירות לאנשים לא ייפגע. הם צריכים להודיע לנו כמה לקוחות יש מעל גיל 70 וכמה לקוחות יש מעל גיל 80 ואנחנו מסתכלים בדיוק איזה בפריפריה או לא בפריפריה ואיפה יש להם סניפים קרובים וכו'. וכשבנק צריך להגיש לנו את הבקשה הזאת הוא חושב עשר פעמים כי הוא יודע שאם הוא יגיש בקשה שלא תעמוד בכל הדרישות האלה אז אנחנו לא נאשר אותה. לכן מלכתחילה לא מוגשות בקשות בכל מיני מקומות כמו שהזכירו פה כמו מצפה רמון וכו', כי יודעים שאנחנו לא נאשר. לפעמים יש בקשות שמוגשות ואנחנו מתחילים להתקיף עם כל מיני שאלות והם לפעמים חוזרים בהם עם הבקשה. ואז מופיעה התוצאה הזאת שאתה רואה מבחינת סטטיסטיקות, אבל זה אחרי הרבה מאוד דברים שמאחורי הקלעים.

מה שעוד יש בבקשות האלה, שאם אנחנו מאשרים, אנחנו מתנים את האישור בהרבה מאוד התניות. בין ההתניות האלה זה השארת מכשירים, מכשירים שייתנו את כל השירותים, לא רק משיכת מזומן. אנחנו דורשים סניף נייד או סניף חלקי, בהתאם לנסיבות. אם יש בתי אבות בסביבה אנחנו נדרוש שיבוא סניף נייד לבית האבות שבסביבה. אם יש שם הרבה אוכלוסייה מבוגרת אז אנחנו נדרוש שיינתן לה מענה בצורה של דיילים שיישארו במבואות וכו' וכו', כל מיני סוגים של תוצאות. ההתניות האלה הן מאוד משמעותיות. אחת ההתניות למשל שמאוד מקובלת כמעט בכל המקרים, שלכל הלקוחות שמעל גיל 70 יתקשרו ויודיעו להם באופן אישי על הסגירה ויסבירו להם איפה הסניף החלופי שלהם או שייתנו להם לבחור איפה הסניף החלופי וכו'.

אוכלוסיית הקשישים מתחלקת לשלושה: אלה שמתחברים לדיגיטל – אין אתם בעיה. יש כל מיני צעדים שעשינו שנותנים מענה לכל האוכלוסיות והם ביניהם. למשל, בנושא הכספומטים שהזכרת אנחנו כן נתנו מענה. המצב הוא, שאם בנק נדרש להשאיר - המצב הבסיסי הוא, שכספומטים שסמוכים לסניפים הם במחיר מוזל מאוד, 0 עמלה פחות או יותר. ברגע שיצאו הסניפים, הכספומטים האלה כאילו הפכו להיות מרוחקים מהסניף. יצרנו בכללי העמלות דבר שנקרא כספומט מכשיר נדרש, שהוא בעצם זוכר שהיה שם סניף. כלומר, כל הכספומטים שנמצאים במקומות שאנחנו דורשים שישאירו אותם במסגרת מכתבי ההתניות האלה, הם כספומטים מוזלים. אם אתה לקוח של בנק הפועלים ואתה מוציא בכספומט של לאומי, המחיר שלך מוזל. כמות הכספומטים עלתה מאוד, אנחנו לא ניכנס לכל הדיון הזה. ג

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]