פרוטוקול מספר 12, הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בהצעת חוק תאגידי מים וביוב, 20/11/2018

הכנסת העשרים

מושב חמישי

פרוטוקול מס' 12

מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בהצ"ח תאגידי מים וביוב

יום שלישי, י"ב בכסלו התשע"ט (20 בנובמבר 2018), שעה 13:30

סדר היום:

הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 12) (צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ח-2018 (פ/3523/20)(כ/796) של חה"כ איציק שמולי, אורן אסף חזן, יואב קיש, ענת ברקו, אמיר אוחנה, אברהם נגוסה

נכחו:

חברי הוועדה:

דוד ביטן – היו"ר

יעקב אשר – מ"מ היו"ר

חמד עמאר

חברי הכנסת:

ענת ברקו

אכרם חסון

סאלח סעד

איציק שמולי

מוזמנים:

יערה למברגר

–

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נאוה אושר

–

לשכה משפטית, משרד הפנים

יוסף בנישתי

–

מנהל תחום בקרה, תקצוב ופיתוח, משרד הפנים

אברהם אגניהו

–

ממונה תקצוב אגף בכיר לתקצוב משרד הפנים, משרד הפנים שניר ניב

–

רכז מים, משרד האוצר

יחזקאל ליפשיץ

–

סמנכ"ל במשרד האנרגיה, משרד האנרגיה

רועי גולדשטיין

–

עו"ד, משרד האנרגיה

יוסי אלעזרה

–

מנהל אגף המים, משרד האנרגיה

גיורא שחם

–

מנהל הרשות ויו"ר המועצה, רשות המים והביוב

טל שביב וינברג

–

ממונה יעוץ משפטי, רשות המים והביוב

גלעד פרננדס

–

סמנכ"ל בכיר כלכלה, רשות המים והביוב

חי מיארה

–

יועץ מנהל הרשות, רשות המים והביוב

ניר וילנר

–

סגן בכיר ליועצת משפטית, רשות המים והביוב

מעין פורת גנץ

–

לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

שלמה דולברג

–

מנכ"ל מש"מ, מרכז השלטון המקומי

מרזוק קדור

–

חבר מועצה מקומית דלית אל כרמל

מירה סלומון

–

מנהלת מח' משפט, מרכז השלטון המקומי

עמיחי דרורי

–

כלכלן היח' הכלכלית, מרכז השלטון המקומי

משה ארז

–

יו"ר תאגיד מי הוד השרון לשעבר, תאגידי מים וביוב גדעון שילה

–

מנכ"ל, תאגיד מעיינות החוף, תאגידי מים וביוב

יהודה סיסו

–

מנכ"ל תאגיד מעיינות העמקים, פורום מנכ"לי תאגידי מים וביוב אריה לוי

–

פעיל, המשמר החברתי

לי עייש

–

"הכול כלול"

בני שדה

–

פעיל, המשמר החברתי

בהג'את עמאר

–

חבר המטה, מטה המאבק נגד תאגידי המים

ראדי נג'ם

–

חבר מטה המאבק, מטה המאבק נגד תאגידי המים

ייעוץ משפטי:

איתי עצמון

מנהלת הוועדה:

לאה ורון

רישום פרלמנטרי:

אתי בן-שמחון

<< נושא >> הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 12) (צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ח-2018, פ/3523/20 כ/796, הצעת ח"כ איציק שמולי << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הנושא: הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 12) (צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ח-2018. דיון ראשון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

רבותיי, אנחנו לא מתחילים את הדיונים הכול מאפס, רוב האנשים שהיו בדיונים הראשונים נמצאים פה היום. קחו בחשבון שחובת התיאגוד האזורי המועד השתנה בזמנו - מאיזה תאריך זה השתנה?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

המועדים נדחו בזמנו, אדוני, בשנה וחצי, כך שלמעשה החובה תתחיל לחול מנובמבר 2019. יש אחר כך מועדים מאוחרים יותר לפי סוגי הרשויות או החברות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר. כך שאם אנחנו לא גומרים את החוק הזה בשנייה ושלישית, החובה הזאת תחול לצמצום איך שהיא הייתה.

<< אורח >> שלמה דולברג: << אורח >>

זה עדיף לנו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עם כל הכבוד, לא רק הרשויות המקומיות חיות במדינת ישראל, בסדר.

<< אורח >> שלמה דולברג: << אורח >>

אם תיתן לנו, אנחנו נסביר. אם אתה לא רוצה שנסביר, אז לא נסביר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ניתן לכם. אבל הבנתי שזה עדיף לכם. הכול עדיף מבחינתכם – שיהיה בכל עיר תאגיד, ושיהיה בכל עיר ראש עיר, והכול בסדר.

<< דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >>

לא, יש כבר חוק על תאגיד אזורי. יש כבר חקיקה. מה שאתה עושה עכשיו, אתה מרע את המצב של כל המערכות. אם תיתן לנו לדבר, אנחנו נסביר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר, לא שמעתי אתכם אומרים את זה בישיבות הקודמות.

<< דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >>

אמרנו את זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא אמרתם, לא נכון.

בא היושב-ראש שלכם, מצד אחד, אמר בהתחלה כן, אחר כך הוא אמר, אני רוצה לבטל את כל התאגידים. הכול היה לפני הבחירות, כך שאני לא יודע מה אתם מסכימים, מה אתם לא מסכימים.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

אנחנו מבקשים להציג את הדובר. כל דובר שיציג מי הוא לטובת הרשמת הפרלמנטרית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בבקשה, תתחיל להקריא. כל אחד שיש לו התייחסות, יגיד את זה לסעיף הספציפי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הסעיף הראשון הננו תיקון סעיף 6 רבא בחוק.

תיקון סעיף 6ג

1.

בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6ג –

הצעת רשות המים

בסעיף קטן (א), אחרי "לקבוצות" יבוא "שמספרן לא יעלה על 11", ואחרי "אזורית אחת;" יבוא "מועצת הרשות רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב" - - -

הנוסח שעבר בקריאה ראשונה קבע שהסמכות היא להגדיל את מספר הקבוצות. רשות המים ומשרד האוצר, ביקשו לשנות כאן. בנוסח שמונח על שולחן הוועדה, נכתב: במקום להגדיל, יבוא "לשנות". אני אסביר. זה בעצם אחד מסעיפי הליבה של הצעת החוק, ועניינו נוגע למספר התאגידים האזוריים שיוקמו לאחר השלמת המהלך. למעשה, המספר הזה נקבע בהחלטה של רשות המים. היא מחלקת את הארץ לאזורים, מה שנקרא קבוצות. לכל קבוצה יש תאגיד אזורי אחד. מה שמוצע כאן - שהמספר לא יעלה על 11.

<< אורח >> שלמה דולברג: << אורח >>

תודה על רשות הדיבור. אנחנו עשינו עבודה מאז הדיון האחרון. אני מבקש להדגיש פה שני דברים. אין יתרון לגודל וחיבור של תאגידים אזוריים, אין. הגיחון הרבה פחות יעיל מאשר גני תקווה. אין יתרון לגודל, זה כבר הוכח במחקרים, ואני יכול להביא לכם פה הרבה מחקרים מהשנה האחרונה על העניין הזה.

דבר שני, שום דבר לא יוריד את המחיר, המחיר כבר ירד. המחיר כבר ירד על פי נורמות של תאגידים אזוריים. אין מה להבטיח לציבור עכשיו שהמחיר יירד, כי המחיר ירד. ולכן, כל מה שתעשה עכשיו, זה לטובת ה"כול כלול", זה לא בשביל הורדת המחיר.

דבר שלישי, אני מבקש להדגיש. יש כבר חוק עם תיאגוד אזורי, יש חוק שקיים, והוא חוק בסדר גמור. והוא גם אומר שרשות שעומדת בפרמטרים כלכליים, תהיה פטורה מתיאגוד אזורי. מה שאתה עושה עכשיו, אתה מבטל את מה שקיים היום, ואתה אומר, רק מי שמעל 100 אלף נפש שעומד בפרמטרים כלכליים, יהיה פטור מתאגיד אזורי. ואם ראש העין יהיה טוב לפרמטרים כלכליים, למה לא לפטור אותו מתאגיד אזורי?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

קודם כל, זה לא כתוב בהצעה 100 אלף איש. שנית, יש חוות דעת של רשות המים שהתיאגוד האזורי יחסוך מאות מיליוני שקלים, אנחנו צריכים להתייחס גם לעניין הזה.

<< אורח >> שלמה דולברג: << אורח >>

אתה יודע ממתי חוות הדעת הזאת?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תיקנו אותה ולא בכמויות מזעריות.

<< דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >>

אם אני אומר לפחות שנתיים, ומאז כבר פורסמו אלף מחקרים.

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> דולברג, תגיד, מה נראה לך מספר הגיוני?

<< דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >>

אתה שואל אותי? 30.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אנחנו נתייחס לזה. יש לי כבר שינוי שסיכמתי עם האוצר ועם רשות המים. אבל, בגדול, יש חוות דעת שזה חוסך מאות מיליונים. הנושא של הגודל, יש לו משמעות, במיוחד במכרזים ודברים מהסוג הזה. אולי פחות מבחינת שרות לקהל, אבל מבחינת עלויות יש לזה משמעות, לא חושב שאין לו משמעות.

<< דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >>

אבל תרשה לי אדוני, רק להגיד לפרוטוקול, כי אני רואה שאתה נחוש. אני רוצה שיירשם, מבקש שיירשם בפרוטוקול. אין שום יתרון כלכלי בחיבור בין תאגידים, שום דבר לא יוזיל את המחיר, לא את מחירי הקנייה ולא את מחירים לצרכן.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר, שמענו, למה אתה צריך להגיד את זה עוד הפעם.

אני ישבתי עם האוצר ועם רשות המים, מכיוון שזה תהליך שלוקח זמן, זה לא מהיום למחר. אנחנו נעשה שסך הכול התאגידים – המגמה היא לצמצם תאגידים. אנחנו נעשה שמספר התאגידים יהיה מינימום 11 ולא יעלה על 30. אחר כך, לפי ההתפתחויות זה יהיה. יש 56, יהיה בין 11 ל-30, שזה תהליך של שנים עד שמאחדים, ועד שעושים את הכול בהסכמות, זה לוקח זמן.

<< אורח >> שניר ניב: << אורח >>

אני מאגף התקציבים, משרד האוצר.

רק אם אפשר להתייחס למה שנאמר. אנחנו חלוקים על העמדה הזאת. בהחלט יש יתרון לצמצום תאגידים. יתרון הגודל כלכלי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, מה זה לשנות? את זה הם לא יכולים לשנות – בין 11 ל-30, אין שינויים.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

את הסעיף של סמכות השינוי?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין שינויים – בין 11 ל-30 תעבדו על זה. אני מקווה שתעשו את זה, גם צמצמו כמה שיותר. זה הכול.

<< דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >>

איך זה יבטיח את הפחתת העלויות, אם זה דמי הקמה ואם זה מחיר המים?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני לא רוצה שיהיה אחד. חברת החשמל זה אחד, ראית מה קרה. לא ייעול ולא כלום.

לא יעלה על 30 – מקובל?

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

חבר הכנסת אכרם חסון, יצביע במקום חבר הכנסת רועי פולקמן. חבר הכנסת איציק שמולי, יצביע במקום חבר הכנסת איתן כבל.

<< דובר_המשך >> בהג'את עמאר: << דובר_המשך >>

אני ממטה המאבק, נגד תאגידי המים.

נשאר אותן הוצאות, אותן עלויות, אותו נטל על התושבים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני לא אתחיל את הוויכוח שוב.

<< דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >>

תאגידי מים שעושקים את האנשים, שעושקים את האנשים שרוצים לבנות. בדמי ההקמה הם עושים את המקסימום, במחיר המים עושים את המקסימום.

<< דובר >> איתי חוטר: << דובר >>

לא יהיה שינוי בדמי הקמה. בדמי הקמה לא יהיה שינוי כי זה נמצא בתיאגוד אזורי. אם יש למישהו מחשבה כזו הוא טועה.

<< דובר_המשך >> בהג'את עמאר: << דובר_המשך >>

יהיה שינוי אם ישונה סעיף 101, 102, 103, יהיה שינוי.

<< דובר >> איתי חוטר: << דובר >>

אני סמנכ"ל כלכלה.

לא יהיה שינוי. הנה רשות המים פה, תשאל אותם אם יש כוונה להפחית את דמי ההקמה.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

תסלח לי, אצלנו מדברים ברשות דיבור. צריך לבקש אישור מיושב-ראש הוועדה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני לא מתחיל את הוויכוח מההתחלה, אחרת, לא נגמור בחיים. צריך להבין, שכמו שיש מנהל בתאגיד, אם לא יהיה תאגיד, אז יהיה מנהל בעירייה, אין פה חיסכון. בוא לא ניכנס עכשיו לכל הוויכוחים. זה לא שעכשיו הכול מתאדה באוויר, והמים מגיע באופן ישיר לאזרחים, והם משלמים באופן ישיר דרך הפלאפון. תמיד יהיו באמצע אנשים שיטפלו, אם בתאגיד, או אם בעירייה, אז לא ניכנס לוויכוח הזה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בסעיף קטן (א), אחרי "לקבוצות" יבוא "שמספרן לא יעלה על 30".

למעשה, את הסייפה אנחנו מוחקים. כלומר, לא תהיה סמכות למועצת הרשות לשנות את המספר הזה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין לכן סמכות. מה שחשוב זה שגם התהליכים של הקמת התאגידים לקח שנים. גם ביטול וצמצום ייקח שנים. זה לא דבר שאפשר לעשות עכשיו, כתבנו בחוק, אז מחר בבוקר כבר יהיה צמצום.

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> לגבי העניין הזה של מה שאמר דולברג, לגבי ה-100 אלף?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, 100 אלף אני מבטל, אסביר לך גם למה. הייתה בקשה של ביבס, שמי שיש לו 100 אלף, לא התאחדו אתו.

<< אורח >> שלמה דולברג: << אורח >>

יהיה פטור מפרמטרים בעצם.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא נכללה. אני הורדתי את זה. שקלנו את זה – קח את ראשון לציון, באר יעקב, למשל, יכולה להתאחד עם ראשון לציון. אז אם בגלל שראשון לציון זה 250 אלף שהיא לא יכולה, אז לאיפה היא תלך. זו בעיה. זה לא נותן אופציה של צמצום.

<< דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >>

זה מבטל את תיקון החוק משנת 2006 לגבי תאגידים מקומיים, 100 אלף תושבים ומעלה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

היה דבר כזה? אני לא יודע, לא מכיר. אם אתה רוצה, תפנה אותנו, אנחנו נשמח. אנחנו לא יודעים על מה אתה מדבר.

<< דובר_המשך >> בהג'את עמאר: << דובר_המשך >>

כל הערים הגדולות, זה תאגיד אזורי ותאגידים מקומיים למעשה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כולם תאגידים, אין כמעט תאגיד אזורי. יש אולי אחד, שתיים.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אין היום בכלל תאגידים. יש תאגידים רב-רשותיים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

חברי הכנסת, יש לכם הערה על הסעיף הזה?

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

אתה אמרת עכשיו במלים האחרונות שלך – "זה ייקח שנים לאחד ולבטל", אז למה צריך לאחד את אלה שלא נכנסו בכלל? למה לא לחסוך להם את הטרחה ואת הבעיות? אתה שומע את האזרחים, ואנחנו באנו כדי לבטל. - - - רוצה לחייב את עוספיה להיכנס מחר. דליה, רוצים להכניס אותה. אנחנו לא רוצים להיכנס לבוץ.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל צריכים להיכנס באיזשהו שלב.

<< דובר_המשך >> אכרם חסון (כולנו): << דובר_המשך >> לא להכניס אותם. אולי לעשות להם משק מים סגור.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, אין דבר כזה.

חברי הכנסת, מי בעד?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ההצעה כפי שהוקראה.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

במקום מי אני יכולה להצביע?

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

את יכולה להיות במקום יואב קיש.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

סעיף 1(1) אושר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

סעיף 1(1) אושר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

(2)

אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד1)

החליטה מועצת רשות מקומית בלא חברה על הצטרפות לחברה אזורית, על החברה האזורית לצרפה, באישור מועצת הרשות" - - מועצת רשות המים הכוונה – "ובלבד שהרשות המקומית והחברה האזורית שייכות לאותה קבוצה שנקבעה בשיוך לפי סעיף קטן (א); הוראות סעיף קטן זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חברה שלא קיבלה פטור לפי סעיף 6ו."

הסעיף הזה, נועד לתת מענה למעשה לרשות מקומית שאין לה עדיין תאגיד מים וביוב, ורוצה להצטרף לחברה אזורית. החברה האזורית במקרה כזה, תהיה חייבת לצרף אותה באישור מועצת רשות המים, כל עוד הן אכן שייכות לאותו אזור גיאוגרפי, גם על אותה קבוצה שנקבעה בשיוך שעליו דיברנו בסעיף הקודם.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

הכוונה למשק מים סגור?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

התאגידים מנוהלים כמשק מים סגור. סליחה - - - סגור.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

לא נכון. אנחנו ביקשנו לעשות את דליה ועוספיה משק מים סגור, ולא אפשרו לנו. אנחנו לא יכולים לעמוד בעלויות שיעשו. ברגע שעשו את התאגידים, לא חשבו על סוציו-אקונומי, לא 1, לא 2, ולא 3. אני הבאתי לכם דוגמאות לכאן, שסוציו-אקונומי 1 ו-2, משלמים כמו סוציו-אקונומי 9, הכול נעשה הפוך, נעשה לא נכון.

<< אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >>

אני מרשות המים. אני רוצה קצת לדייק בדברים שאמר חבר הכנסת הנכבד. יש לנו כן הבחנה לסוציו נמוך. אנחנו נותנים לאותו תאגיד, במקרה שלכם, זה תאגיד שתצטרכו באזור הכרה עבור זה שהסוציו נמוך. התעריף שהצרכנים מחויבים בכל הארץ הוא אחיד. אני חושב שהיה קונצנזוס גדול מאוד בכל המדינה שהתעריף צריך להיות אחיד לצרכנים, לא חשוב אם הוא בתל-אביב, בירושלים או בדליה. כמו חשמל, הוא משלם בדיוק אותו מחיר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ואז אתה נותן מה?

<< דובר_המשך >> גלעד פרננדס: << דובר_המשך >>

אנחנו נותנים לספק עצמו יותר מרחב מפני שיש לו התמודדות עם פחת מים ופחת גבייה יותר מורכבים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה אתה נותן?

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

גלעד, אני כתבתי מכתב - אני ראש עיר לשעבר. אני כתבתי מכתב, וקיבלתי תשובה שדליה ועוספיה שייכים לחוק ארצי. מה שחל על תל אביב, חל על דליה ועוספיה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, המחיר הוא אחיד.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

הכול אחיד, ואני חי ממשכורת אחת – אז מה אתה נותן לי?

<< אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >>

אנחנו מדברים קודם כל על תעריף שוטף של מים, ולא על דמי הקמה.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

אני מדבר על האזרח. מעניין אותי האזרח הפשוט.

<< אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >>

האזרח הפשוט, ישלם בדיוק כמו שהוא משלם חשמל כמו בתל-אביב, הוא ישלם גם מים כמו בתל אביב.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

אז מה אתה עושה להיטיב? האזרח יש לו סוציו אקונומי נמוך.

<< אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

אתה מחשיב אותי כמו הרצליה וכמו - - -

<< אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >>

זה כמו ירוחם, וכמו מצפה רמון, וכמו כל מקום אחר בארץ.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

אתה גם פגעת בהם, גם את אלה שבפריפריה - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

המחיר הוא מחיר אחיד בכל הארץ. שיסביר, אני לא מבין.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הבעיה זה לא המחיר, הבעיה היא דמי הקמה.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

דמי הקמה – למשל, רעננה, אז רעננה יכול להיות משלם פחות ממני בדמי הקמה, ואני שליש ממנו. אז תן לי שליש כמוהו – אם אתה לוקח, היית לוקח לפי מצב האזרחים.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

סליחה, אתם לא ברשות דיבור.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

את דמי ההקמה אתה משלם בכל חשבון?

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

162 שקלים, כמו היישוב הכי יקר בארץ.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

חד פעמי, או כל חשבון? חד פעמי.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

30, 40 אלף שקלים אתה משלם - - -

אנשים לא יכולים לשלם ארנונה 5,000 שקלים, אתה בא לבקש מהם על 200 מטר, 40 אלף שקל –

מה קרה?

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר הכנסת ביטן, בלי לצעוק. על המים, כמו שמשלמים חשמל בתל-אביב, ישלמו חשמל בדליה ועוספיה ובכל מקום אחר, אין לנו ויכוח על הנושא הזה.

הוויכוח שלנו זה דמי צפיפות ודמי הקמה והררי, שלושת הדברים האלה - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה תשלום חד פעמי?

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה תשלום חד פעמי, אבל זה הרבה כסף.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

40 אלף שקל למשפחה שחיה מ-5,000 שקלים.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתה אומר לי שכולם שווים, גם דמי הקמה צריך להיות שווה לכולם. לא יכול להיות בגלל שאני גר בהר, אני צריך לשלם יותר כסף. על זה אנחנו מדברים, זה אנחנו חייבים לטפל. זה חייבים לתקן.

בדברים אחרים אנחנו לא מדברים על המחיר.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר, נפתור את הבעיה.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

זו הפעם העשירית שמעלים בישיבות.

<< דובר >> איתי חוטר: << דובר >>

יש פה שני דיונים שונים.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

רבותיי, לא להפריע.

<< דובר >> איתי חוטר: << דובר >>

מה שמפריע בעיקר לרשויות בסוציו-אקונומי נמוך, זה לא תעריף המים והביוב כי הם אחידים, זה הנושא של דמי הקמה.

הרפורמה שנעשתה בתחום של ביטול היטלי הפיתוח של תשתיות מים וביוב על פי חוקי העזר של הרשויות המקומיות והמעבר לתעריף אחיד בכל הארץ על פי נורמות אחידות. כשאני אומר, תעריף אחיד, זה כמובן תלוי שיפועים ותלוי טופוגרפיה וצפיפות. זאת הבעיה העיקרית שדווקא ברשויות החלשות – דרך אגב, אנחנו הגשנו על זה בג"צ. מרכז שלטון מקומי, דווקא ברשויות החלשות ביותר, התושבים נדרשים לשלם את התעריפים הגבוהים ביותר.

רק לחבר את שני הדברים, זה לטובת חברי הכנסת. אמרתי את זה קודם. אם יש למישהו אשליה שתעריפי דמי ההקמה יופחתו כתוצאה מאיחוד תאגידים זאת אשליה.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

אנחנו נלך נגד החוק. מה הבעיה. מה אנחנו - - -

<< דובר >> איתי חוטר: << דובר >>

אז תצביעו נגד.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

סליחה, אתה יודע מה, אני כבר לא אתן לך לדבר יותר. אתה יודע למה? אתה יושב ומחמם פה את האווירה.

<< דובר_המשך >> איתי חוטר: << דובר_המשך >>

כי אני אומר את האמת? לא הבנתי. אני מתנצל.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אף אחד לא אמר שדמי ההקמה יוריד את המחיר. אף פעם לא אמרנו את זה, אבל צמצום תאגידים יהיה, הבנת אותי, לא לטובת העיריות אבל יהיה, זה הכול.

<< דובר_המשך >> איתי חוטר: << דובר_המשך >>

לא, אבל צריך לשים את זה על השולחן.

הם פתאום מבינים שמה שמפריע להם לא יעזור להם. גם צמצום מספר התאגידים לא יעזור להם.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הרבה דברים מפריעים, מה זה שייך? מפריע לי עוד הרבה דברים, אז מה? אז מה, אני מכניס את זה לכל חוק? כל מה שמפריע לי ייכנס לחוק הזה.

<< דובר_המשך >> איתי חוטר: << דובר_המשך >>

הציבור צריך לדעת.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מספיק. תגיד לי מה התקציב מבחינת האוצר. אני רוצה לשמוע את העניין.

<< אורח >> גיורא שחם: << אורח >>

הסוגיה של דמי הקמה הררי או לא הררי, זה נושא שהוא ראוי לדיון, אבל לא כרגע.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה לא הסוציו, זה רק במקום הררי. מה זה שייך סוציו-אקונומי.

תגיד לי, כאשר בן אדם בונה בית, אז הוא משלם פחות את ההיטלים בגלל שאין לו כסף? לא. יש בחוק סעיף שאומר שהוועדה יכולה לתת לו הנחות באגרות, לא בהיטלים אפילו, בגלל סיבות סוציאליות. יש מקומות הררים שעלות של ההקמה יותר גדולה מאשר בתל אביב שהוא מישור, זו הבעיה, לא סוציאלי, ולא לא סוציאלי. גם בירושלים, בחיפה, בדלית אל כרמל, במעלות, בכל מקום כזה. אבל במישור, צריך לשים את זה בחשבון. צריך לדבר על זה, אבל זה לא שייך לסוציאלי ולא סוציאלי.

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> אבל גיורא, בכמה כסף מדובר? לא אמרת. רק על ההררי.

<< אורח >> גיורא שחם: << אורח >>

אם בן אדם בונה בית בהררי, או לא בהררי, ההפרש הוא בסביבות 35%, 40% - אנחנו הורדנו את זה קצת. למשל, ליחידת דיור סדר גודל של 12, 13 אלף שקלים, מול - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הוא יקבל את זה בחשבון המים?

<< אורח >> גיורא שחם: << אורח >>

לא, כשהוא בונה דירה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כשהוא בונה דירה, אה, ההיטלים, ההיטלים.

<< אורח >> גיורא שחם: << אורח >>

אם בבנייה פרטית, אז הוא צריך לשלם את האגרה - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה פוגע בעיריות, זה סיפורי פוגי פה שהוא מקשקש, הרי ברור.

נדלג על הנושא הזה.

רבותיי, מה שאמרתם הבנתי, זה לא קשור לסעיף הזה. אבל הנושא הזה, לפני שנסגור את החוק, ניתן פתרון לזה.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

אם אנשים שעדיין לא אוגדו, למה לחייב אותם? אנחנו הרי בשיא של בעיות בנושא הזה. למה לחייב? אני שואל. בוא נעשה משק מים סגור לדליה ועוספיה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז בוא נעשה שהכפרים האלה לא יקבלו מענקי איזון, אתה מוכן לזה?

<< דובר_המשך >> אכרם חסון (כולנו): << דובר_המשך >> מקבלים מענקי איזון - - - הם אזרחים והם מקבלים - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז מה אתה רוצה? באותה מידה, זה לא יכול להיות חד צדדי.

<< דובר_המשך >> אכרם חסון (כולנו): << דובר_המשך >> אבל אתה אישית התעסקת עם כל הבעיות, ושמעת, ובהתחלה היית בעד פירוק כל התאגידים. אני הבנתי שהיה שינוי אופי. אבל אני אומר לך, אנשים שעדיין הם לא בבוץ, למה להכניס אותם בחזרה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כי אתה לא יכול לעשות איפה ואיפה. יש הרבה ערים שלא רוצים להיכנס, אז מה? למה זה כן, וזה לא?

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

אז בוא נעשה להם תאגיד למשק מים סגור, מה הבעיה? יש 30 אלף, תכניס אותם למשק מים סגור.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז למה לזה כן ולזה לא? למה תושב רחובות ייכנס, ותושבת עוספיה לא ייכנס.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

סליחה, אתם מפריעים. נציבות המים והאוצר, אתם מפריעים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא סוגר, אמרתי, לא סוגר. רבותיי, אין לזה קשר לסעיף. אבל אני אומר, אוצר, בבקשה. שקט. מה שאתה מבקש זה לא יילך. לגבי דמי הקמה, אתה צודק, אין ויכוח, אבל נראה איך מטפלים בזה.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

חבר הכנסת סאלח סעד, יצביע במקום רויטל סויד.

<< אורח >> מרזוק קדור: << אורח >>

אני נציג מהמועצה המקומית דלית אל כרמל.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עצור. לא נותן לך.

<< דובר_המשך >> מרזוק קדור: << דובר_המשך >>

רק שנייה. למה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כי אנחנו לא פותרים פה בעיות ספציפיות של מועצות. אנחנו מדברים על חוק כללי, ואני לא מוכן עכשיו שכל אחד יבוא מהעיר שלו וישגע אותי. לא. לא נותן לך. לא רוצה להביא לך.

<< דובר_המשך >> מרזוק קדור: << דובר_המשך >>

אבל תתייחסו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

צא החוצה בבקשה.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

אדוני יפסיק להתווכח.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תוציאו אותו החוצה, בבקשה. תחזור בעוד עשר דקות.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

ביטן, לא, בן-אדם בא מרחוק.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא מעניין אותי. אני לא מוכן שבעיות ספציפיות של עיריות לא יהיו פה. זה הכול.

<< אורח >> מרזוק קדור: << אורח >>

זה לא ספציפי.

<< דובר >> קריאות: << דובר >>

- - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תקשיבו, חבר'ה, אם אתם חושבים לבוא השבוע כל אחד עם הבעיה של העיר שלו, זה לא יילך הסיפור הזה.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

זה לא אישי, זה כללי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

האוצר, תקשיבו, הנושא הזה של דמי הקמה, אנחנו צריכים להביא לזה פתרון במקומות הרריים. לא יעלה על הדעת, אם המחיר הוא אחיד, גם דמי הקמה צריכים להיות אחידים. אבל אני לא אכנס אתכם על זה כרגע. אנחנו נשב על זה לפני שסוגרים את החוק.

אני לא רוצה להתייחס למה שאתם אומרים. אתם חושבים שהעיריות זה הדבר היחיד שקיים בעולם. אתם מנהלים את המדינה, הרי אתם מביאים את כל התקציבים האזרחיים מהממשלה בינתיים, אתם לא מביאים את זה מהבית.

<< אורח >> שלמה דולברג: << אורח >>

אתם מנהלים את המדינה, לא אנחנו, אתם.

אתה מנהל את המדינה, לא אנחנו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לגבי העניין הזה, אנחנו נדבר על זה. חבר'ה, לא נסגור את החוק בלי לדבר על זה.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

לא, צריך לתת להם עדיפות. כי הם באזור הררי, הם משלמים יותר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה מה שאמרתי, נפתור את הבעיה הזאת. למרות שזה לא חלק מהחוק, אבל יש לזה היגיון על משק המים והביוב.

<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, אם יש אחידות, במקום שאין אחידות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הסכמתי.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

לא, אנחנו אתך בקטע הזה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסעיף הספציפי הזה 2(1) יש לכם הערה?

בבקשה, איתי, תסביר את סעיף 2.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הסעיף הזה בעצם קובע שאם רשות מקומית שאין לה היום תאגיד, החליטה במועצה שלה על הצטרפות לחברה אזורית לכשתוקם, על אותה חברה אזורית תהיה חובה לצרף אותה, את הרשות המקומית, באישור מועצת רשות המים, כל עוד הרשות המקומית והחברה האזורית נמצאות באותו אזור, באותה קבוצה, כמו שקראנו לזה, שנקבעה בשיוך.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אם למשל דלית אל כרמל רוצה להצטרף לחיפה, למוצקין, ומוצקין לא מוכנה לקבל אותה, היא לא יכולה שלא לקבל אותה, אם היא רוצה, היא יכולה להצטרף. אם היא לא רוצה, זה לא חל הסעיף הזה. אם היא רוצה, קריית מוצקין תהיה חייבת לקבל אותה, זה מה שאומר הסעיף. יש בעיה עם זה?

<< אורח >> שלמה דולברג: << אורח >>

כן, יש בעיה עם זה. כי עד עכשיו חדרה לא הסכימה לקלוט את ג'סר אל-זרקא.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עוד הפעם ג'סר אל-זרקא.

<< אורח >> שלמה דולברג: << אורח >>

אבל דוד, אתם זורקים על חדרה. אבל איזו סיבה, ברשותך, יש להטיל על תושבי חדרה את שיקום תשתיות - - - איזו סיבה? אתה עושה פה עבודה בשביל האוצר, זה לא נכון, אני אומר לחברי הכנסת.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ז'סר אל-זרקא, יש לה פתרון ייחודי, היא לא תצטרף לשום מקום. אין קשר.

<< אורח >> שלמה דולברג: << אורח >>

אבל אתה מחוקק עכשיו חוק שמחייב את חדרה כמו אל-זרקא.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז אני אומר לך, שג'סר אל-זרקא, יש לי סיכום, הם יביאו פתרון ייחודי.

<< אורח >> שלמה דולברג: << אורח >>

אז יהיו עוד דוגמאות בעתיד. המדינה זורקת על הרשויות המקומיות את הנטל - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

למה אתה לבד. מה זאת אומרת על הרשויות המקומיות? מה זה, היא לבד תקבע אם אתה תכניס או לא תכניס.

<< דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >>

הסעיף הזה זורק לרשויות נטל נוסף על שיקום תשתיות ברשויות חלשות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הוא לא זורק שום דבר.

<< דובר >> איתי חוטר: << דובר >>

זה החלום של האוצר.

<< דובר >> קריאות: << דובר >>

- - -

<< אורח >> שלמה דולברג: << אורח >>

זה מה שהאוצר רוצה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שאתה אמרת, אמרת משהו ברור. אם אני גר באיקס מקום, ויש באזור שלי את חיפה ומוצקין, ואני רוצה להצטרף לחיפה, לא רוצה למוצקין. חיפה חייבת להצטרף?

<< אורח >> יהודה סיסו: << אורח >>

לא, אתה לא תוכל להצטרף, זה מה שהוא אומר. אם אתה לא בקבוצה אתה לא תצטרף.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היועץ המשפטי אומר אחרת.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא מחייב, מחייב אותו לקבל. המועצה הקטנה אם היא רוצה להצטרף, למשל, לחיפה, או למוצקין, היא לא תקבל אותה. אבל אם אתה לא רוצה, אתה מגיע לרשות המים, יש דיונים.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

באישור רשות המים.

<< דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> הבחירה היא לרשות המקומית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לזה שרוצה להצטרף.

<< דובר >> איתי חוטר: << דובר >>

לא, כי זה שרוצה להצטרף חייב להצטרף, לא שואלים אותו.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו לא דנים בזה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אנחנו מדברים על סעיף ספציפי כרגע, אל תבלבל את האנשים.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

בבקשה, אפשר לא לדבר ביחד, אי אפשר לשמוע את הפרוטוקול.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כרגע יש עוד חוק גדול, אנחנו לא עכשיו מחוקקים את חוק תאגידי המים עוד הפעם.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא תצביע על הסעיף הזה. הבנו את הסעיף.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הבנו. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

סעיף 2 אושר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

פה אחד. סעיף 2 אושר.

<< דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> כבוד היושב-ראש, הדיון מאוד חשוב לי, למרות שאני לא חבר ועדת הפנים, ובגלל זה באתי. אם הבנתי נכון בעניין דמי ההקמה, דוד, כל מה שמפריע לנו, למעשה, זה דמי הקמה. תוספת הררית ותוספת צפיפות. יש שתי תוספות שמפריעים לנו של התאגידים שהם נמצאים, למעשה, מרוחקים במצב סוציו-אקונומי בעייתי. כל התאגידים שנמצאים בהרים זו תוספת צפיפות ותוספת הררית. שתי התוספות האלה מפחיתים לנו את דמי ההקמה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

צפיפות של בניינים.

<< דובר_המשך >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ברור, צפיפות של בניינים. אני מדבר על שתי התוספות האלה. אם אנחנו מפחיתים מדמי ההקמה מ-133 שקל ל-74 שקל, ברגע שהפחתת את שתי התוספות האלה, תאמין לי, אפשר לחיות במקום. אז אתה מפחית את כל דמי ההקמה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אמרתי, אנחנו נעשה דיון מיוחד. לא נסיים את התהליך בלי זה. זו גם הטענה של משרד הפנים הייתה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו רוצים להכניס את זה בתוך החוק, התיקון הזה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הבנתי, אבל לא נוכל עכשיו. נגמור הכול ונשאיר את זה פתוח ועל זה נדבר. את דמי ההקמה, מה זה דמי הקמה ומה הסיבה. אנחנו נקיים ישיבה על זה ונסגור את זה.

<< דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >>

בקשר לדמי ההקמה, זו נגזרת מסעיף 101, 102, 103 לחוק של תאגידי המים. אבל בדמי הקמה יש עוד דברים נוספים חוץ מהמחיר. יש את הקריטריון של לקבוע מה השטח המחויב בדמי הקמה, אם זה קומת עמודים שבערים לא נמצאים, בכפרים זה כן נמצא, או בכל הסקטור הערבי זה נמצא.

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> חבר'ה, יש לי הצעת ייעול. אולי כל ההערות של ההקמה, פשוט תעבירו לחברי הכנסת לנו בכתב.

<< דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >>

העברתי את המכתב הזה כמה פעמים לכל חברי הכנסת – 120 חברי כנסת.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

גם למזכירות של הוועדה העברת?

<< דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >>

גם למזכירות של הוועדה.

דבר נוסף, בשכונות חיילים משוחררים, מחויבים בחצי תעריף לפני הקמה, צריך לפטור אותם מזה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין לפטור.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

חיילים משוחררים, תגיד להם את זה. חיילים משוחררים, צריך לפטור אותם. נכון, מגיע לחיילים משוחררים. לדעתי, הם לא יכולים לשלם חשבונות מים.

<< דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >>

שכונות חיילים משוחררים ממומן על ידי משרדי הממשלה השונים.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

לדעתי, הם לא היו צריכים לשלם בכלל חשבונות מים חיילים משוחררים. חיילים משוחררים לא צריכים לקבל הנחה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה זה שייך.

<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> תעזור להם.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אל תעשו לי פה דמגוגיה. הדבר החשוב ביותר, זה הנושא של הררי או לא הררי, כי שם עלויות גבוהות. כל השאר זה משחק שלא רלבנטי לעניין.

<< דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >>

הנקודה, לא חיילים משוחררים. הנקודה שבשכונה עצמה ממומנת גם התשתיות על ידי משרדי הממשלה השונים, בשביל זה צריך לפטור אותם.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

ברגע שזה ממומן אז לא גובים דמי הקמה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הטענה של אזור הררי מקובלת – נדון על זה. לגבי צפיפות, אני לא יודע, זה נראה לי קצת בעייתי בגלל שבתל-אביב גם יש בתים פרטיים, אז מה, אני אתן להם הנחה? אני לא חושב, על הררי צודק.

<< אורח >> שניר ניב: << אורח >>

הנושא הזה מאוד מורכב.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל החוק מורכב.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תקשיב, איפה הסוציו הכי בעייתי? במקומות - - -

<< אורח >> שניר ניב: << אורח >>

אנחנו חושבים שהיה צריך למצוא פתרון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אנחנו נעמיס על העיריות אולי משהו.

<< אורח >> שניר ניב: << אורח >>

רעיון מצוין.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

למה לא חשבו עלינו, עכשיו הם באים בטענות. אני כבר 15 שנה מתנגד לזה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא חשבו, מה לעשות. אז איך אתה היית מדבר על זה עכשיו לפני הבחירות? עכשיו דיברת.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

אני כבר 15 שנה מתנגד לזה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

נו, אז כל פעם יש בחירות, כל ארבע שנים, מה אתה רוצה.

<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>

גם כשלא הייתי חבר הכנסת, הופעתי כאן בוועדה.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

אתה עדיין רוצה רשות דיבור?

<< אורח >> מרזוק קדור: << אורח >>

אני מבקש לקבל התייחסות וגם תשובה מרשות המים וגם של משרד האוצר לגבי המגזר הדרוזי. מצד אחד, על פי דין, אנחנו חייבים טופס 4 והיתר בנייה. אני הסברתי את זה. הם מתחייבים כאילו לחבר לא כדין, אז איך אתה רוצה שמחצית מהיישובים האלה אתה הופך אותם לעבריינים בעל כורחם. איך יכול להיות דבר כזה, זה בית המחוקקים או לא? חוק שסותר חוק אחר על מה מדברים? יש בעיה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תקשיב, אנחנו לא נמצאים לפני בחינה עכשיו שאתה שואל שאלות. זה לא רלבנטי לחוק.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

חברי הכנסת, איך אפשר לרשום פרוטוקול?

<< אורח >> יהודה סיסו: << אורח >>

אני מנכ"ל תאגיד המים ויו"ר הפורום. לגבי סעיף 2.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עוד לא הקראנו את סעיף 2, כשנגיע לסעיף, תצביע עליו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני מציע שאני אקריא את הסעיף ואז יישמעו ההערות.

לפני שאני אקרא שני משפטים. היום קובע החוק בסעיף 6(ו) שבו, אפשרות לתאגיד מים וביוב, לקבל פטור מתיאגוד אזורי - זו החלטה של הממונה על תאגידי המים ברשות המים, אותו תאגיד צריך לעמוד בכל מיני פרמטרים. יש היום בחוק פרמטרים פיננסיים ואחרים שמאפשרים לתאגיד לקבל פטור. הסעיף שמוצע כאן, למעשה, קובע מנגנון פטור אחר שנועד להקשות על קבלת פטור, כי מכיוון שמטרת הצעת החוק היא צמצום מספר תאגידי המים והביוב, ולכן, המנגנון שמוצע כאן, מיד אקרא אותו, קובע כדי לקבל החלטה על מתן פטור יש למעשה שני שלבים. שלב אחד – הגורם המקצועי ברשות המים, שהוא צריך להמליץ לשר האנרגיה, ונדרשת גם הסכמה של שר האוצר ושר הפנים לתאגיד לקבל פטור מתיאגוד אזורי.

החלפת סעיף 6ו

2.

במקום סעיף 6ו לחוק העיקרי יבוא:

"פטור מביצוע פעילות חיונית ופעילות נוספת באמצעות חברה אזורית 6ו.

(א)

על אף האמור בסעיף 6ב" – שהוא הסעיף שקובע את חובת התיאגוד האזורי - "חברה רשאית להגיש בקשה לפטור אותה מהחובה לבצע פעילות חיונית ופעילות נוספת באמצעות חברה אזורית (בסעיף זה – פטור); הבקשה לפטור תוגש לממונה ארבעה חודשים לפחות לפני המועד הקובע; הוגשה בקשה כאמור, יקבע הממונה, באישור מועצת הרשות" – שזה מועצת רשות המים – "אם מתקיימים בחברה התנאים כמפורט להלן:

(1)

היא קיימה את ההוראות שקבעה מועצת הרשות בכללים לפי סעיף 21א לעניין הבטחת האיתנות הפיננסית של חברה, בנושא יחס המינוף המרבי ויחס כיסוי החוב ;

(2)

היא ביצעה את מלוא תכנית הפיתוח השנתית שהממונה אישר לפי סעיף 112;

(3)

היא מקיימת את ההוראות ואמות המידה שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 99.

סעיף 99, הוא הסעיף שמסמיך את מועצת הרשות לקבוע אמות מידה ויש היום כללים כאלה מאוד מפורטים.

(ב)

קבע הממונה, באישור מועצת הרשות, שבחברה מתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (א), תפנה החברה לשר האנרגיה בבקשה לקבל את אישורו לפטור; החלטת שר האנרגיה בדבר מתן אישור כאמור טעונה הסכמה של שר האוצר ושר הפנים; לא ניתן פטור לחברה בתוך שלושה חודשים לכל היותר ממועד פנייתה לממונה כאמור, יחולו על החברה הוראות סעיף 6ב.

(ג)

פטור לפי סעיף זה יינתן לתקופה של שנתיים; שר האנרגיה יבחן ויחליט, לפני תום התקופה שלגביה ניתן הפטור, אם להאריך את תוקפו בשנתיים נוספות בדרך האמורה בסעיף קטן (ב).

(ד)

קבע הממונה שבחברה לא מתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, לא תקבל מועצת הרשות החלטה בעניין זה אלא לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה בעניין עמידתה בתנאים למתן הפטור.

(ה)

אין בקבלת פטור לפי סעיף זה כדי לגרוע מחובותיה של חברה לפי חוק זה ולפי הרישיון.

(ו)

החלטה בדבר מתן פטור ונימוקיה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות."

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> יש לי שתי שאלות – אחת לגבי רשות המים, או למי שניסח את הסעיף לגבי העניין של השנתיים.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני ניסחתי את הסעיף בתיאום עם נציגי רשות המים.

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> השאלה היא ברמה העקרונית, לא הניסוחית. בעצם, האם שנתיים זו לא תקופת זמן מועטה מדיי, מכיוון שזה יכול ליצור אי ודאות. תחשבו על מצב שבו מישהו נכנס לתיאגוד אזורי, מקבל פטור, אחרי שנתיים מתבטל לו הפטור. אני מאמין בחכמת המבחן, בוא נעשה על זה דיון. אני חושב ששנתיים זה כאילו - - -

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

רק לתשומת ליבך, בסעיף שקיים היום בחוק, הפטור הוא למשך שנתיים. אני מניח שנציגי רשות המים יוכלו להתייחס.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה אתה מציע?

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> להאריך את זה קצת.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר, אז נאריך. הם אומרים שאין להם בעיה עם זה.

<< אורח >> גיורא שחם: << אורח >>

כמה זמן סביר? שלוש שנים זה בסדר?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

שלוש שנים והארכה של עוד שלוש שנים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מקובל עליכם? שלוש שנים.

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> אם אתם יכולים להסביר בקצרה הכללים של איתנות פיננסית, יחס מינוף, וזה לגבי מה שמופיע בסעיף קטן 1, ומה שמופיע בסעיף קטן 3, לגבי אמות המידה שקבעה מועצת רשות המים. השאלה היא גם תכנית מה אומר סעיף 1 דה-פאקטו, ומה אומר סעיף 3, ולאורך כמה זמן הם צריכים לעמוד באותם הכללים. זאת אומרת, אם תאגיד מים לגבי אמות מידה הצרכניות בשנה האחרונה עמד, ארבע שנים קודם לכן זייף – איך מתייחסים לזה?

<< אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >>

איתנות פיננסית ויחס מינוף, זה יחסים שאנחנו בודקים באופן תדיר לגבי כל הספקים, לא רק לתאגידים. אנחנו בודקים שהם יודעים לשלם את החוב שיש להם בתקופה הקרובה, שהם יודעים להחזיר את ההלוואות שהם לקחו, ואין להם איזושהי בעיה תפעולית, והון חוזר תפעולי בלי לזכות מדברים כאלה שלא צריכים לקרות. תאגיד שמבקש, כמובן שהוא צריך לעמוד בכל הדברים האלה, לכל הספקים לא רק לתאגידים, גם מקורות, אנחנו בודקים שעומדים בזה כדי שתדעו לתת את השרות, ולא נקלע למצב שספק מים פושט רגל.

<< אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >>

אני מהלשכה המשפטית ברשות המים. לגבי אמות מידע – לפי סעיף 99 בחוק תאגידי מים וביוב, נקבעו קריטריונים של אמות מידע לשרות. אמות מידע לשרות, זה בעצם כל הסטנדרט של השרות שהתאגיד נותן לצרכן – קבלת קהל, אופן של שליחת החשבונות, מועדים, התקנת מדים, מענה להודעות, בעצם כל הסטנדרט של השרות, שאגב, פה באמת החוק הזה משפר את כל השרות לצרכן של קריאה של החשבונות והצריכות בזמן אמת.

הממונה, וואנס, הוא בודק את זה במסגרת האישורים שלו, גם של הפיננסיים, וגם של ההשקעות, הוא בודק בין היתר שניתן שרות טוב, איכותי לצרכן. יש לנו מדי תקופה שאנחנו עושים פיקוח, ביקורת עומק לתאגידי המים והביוב, ואנחנו בודקים עם ציונים את כל הסטנדרטים שהם עומדים בדרישות האלה. במידה והם עמדו בדרישות האלה, אז הממונה התייעץ עם הגורמים הרלבנטיים ברשות, ואז ייתן את האישור שהם עמדו בסטנדרט של השרות לצרכן.

<< אורח >> גיורא שחם: << אורח >>

כן, הוא שאל, נניח שהוא לא עמד כמה שנים, ובשנה האחרונה השתחרר.

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> בחצי השנה האחרונה.

<< אורח >> גיורא שחם: << אורח >>

זה כבר מכניס אותו לרשימה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בחוק היום בסעיף 6ו(ד) יש סעיף שבעצם מסמיך את הממונה ברשות המים לבחון מדי שנה את עמידתה של חברה בתנאים לפטור. "מצא הממונה כשלא התקיים תנאי מהתנאים האמורים, יעביר את המלצתו למועצת הרשות שרשאית לבטל את הפטור לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה".

<< אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >>

את הסעיף הזה אישרנו.

<< דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>

הסעיף הזה הוא כרגע לא נמצא כאן. 6(ו) כולו מוחלף, זה מה שאמרתי. בעצם, הצעת החוק מחליפה את סעיף 6(ו) הקיים וסעיף 6(ו) חדש.

<< אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >>

כן, אבל הצעה כזו, שבאמת, אם בחלוף שנתיים, או באמצע התקופה באמת הם חזרו לסורם - - -

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

את חושבת שצריך להכניס את הסעיף הזה כפי שהקראתי?

<< דובר_המשך >> טל שביב וינברג: << דובר_המשך >> אני חושבת, כן, להכניס את הסעיף הזה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

יש מגבלה של 30. לצורך הדוגמה, אנחנו ב-30. אתם לא יכולים לתת פטור, בגלל שאתם לא יכולים לעבור את ה-30 זה ברור, אחרת לא עשינו כלום.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אם זאת הכוונה, צריך יהיה לכתוב את זה במפורש בהצעת החוק.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

דבר שני, אנחנו צריכים לתת פטור זמני מתיאגוד למצב זמני, כלומר, שנה, שנתיים, למצב שאף אחד לא רוצה לקבל את המקום הזה, כמו ג'סר אל-זרקא, למשל, לא רוצים לקבל אותה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הסעיף מחייב אותה. בסעיף הזה חייבנו אותם.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

כן, אבל מי שלא ירצה לא ייקח.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר. אז במצב הזה מה אתם רוצים לעשות עם העיר הזאת? אתם לא נותנים לה אישור, אתם מחייבים אותה, אף אחד לא רוצה לקבל. שם, זה מקרה קיצוני ג'סר אל-זרקא, אף אחד באמת לא רוצה. זה לא יעזור כלום. שם אתם מוצאים פתרון ייחודי לזה – אז מה אתם עושים?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אי אפשר יהיה לכתוב, שבמקרה כזה לא יראו את הרשות המקומית שלא קלטו אותה לחברה אזורית כמפרת הוראות החוק לתקופה מסוימת, אינני יודע.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

משהו זמני.

<< אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >>

רגע, אבל זה סותר את מה שאנחנו אומרים. אם מדובר פה בסעיף כפייה, אז אם הוא מסרב, הוא לא יכול לסרב גם אם אף אחד לא רוצה לקלוט אותו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה הוא יעשה, תסבירי לי מה הוא יעשה.

<< אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >>

יש פה סנקציה בחוק של מנהל מיוחד שאמור - - -

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא זה של הפרת חובת - - -

<< דובר_המשך >> טל שביב וינברג: << דובר_המשך >> נכון, של הפרת חובה של צירוף לתיאגוד אזורי של רשות מקומית.

<< אורח >> שניר ניב: << אורח >>

אנחנו לא מדברים גם על בעיה שהיא מאוד נרחבת – מתוך 26 שעדיין לא התאגדו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

רגע, סליחה, מינוי הסנקציה – "סבר הממונה כי רשות המקומית ולא חברה, לא ביצעה שלב משלבי ההקמה". יכול להיות שהיא רצתה לבצע, אבל החברה האזורית לא רצתה לקלוט אותה. אני לא בטוח שיש כאן סנקציה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז הם צריכים לתת לה פטור זמני.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למי?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לאלה שלא קיבלו אותה. לדוגמה, דלית אל כרמל רוצה להצטרף לחיפה ולמוצקין, והם עושים את כל הבעיות לא לקבל אותם, לא יודע, משפטיות. אז מה הם יעשו? יקבלו קנס על זה שלא רוצים לקבל אותם?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אז גם פטור זמני לא יעזור במקרה הזה. אם החברה האזורית לא - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, עד שמטפלים בזה. יש דרכים לטפל בזה.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

צריך גמישות, אבל כדאי להכניס את זה.

<< אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >>

אבל זה מייצר תמריץ שהם לא יעמדו בסטנדרטים ואף אחד לא יסכים, כי אז הם יידעו שהם נכנסים לאיזה שטאנץ - - -

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

אז אפשר להגביל את זה בזמן.

<< אורח >> שניר ניב: << אורח >>

אבל אין באמת בעיה כזו. אנחנו מדברים על בעיית השוליים לגבי - - -

יש על זה דיון בשבוע הבא.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אתם הבטחתם לי שיש לכם פתרון על ג'סר אל-זרקא, אז תציגו לנו את זה אחר כך.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל השאלה שלך שאלה של 30, עברנו את ה-30- מה אנחנו עושים? החוק מחייב אותנו 30, עמדו יותר תאגידים בעבר.

<< אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >>

אין לנו בעיה לגמישות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא תקבלו גמישות, נגמר. אתם צריכים לשחות בכללים. גם אתם צריכים לעמוד בכללים, לא רק אנחנו ולא רק העיריות, זה הכול.

<< אורח >> מרזוק קדור: << אורח >>

אבל החוק מתייחס לכלל הרשויות – ג'סר אל-זרקא בישראל, לא בירדן.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אמרתי שלזה הם יתנו פתרון, הם אמרו לזה יתנו פתרון. לא סיימנו את הישיבה, עד הסוף יהיה להם פתרון.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני רק רוצה להבין מה החלטת הוועדה. האם לא ניתן יהיה לתת פטור אם מספר החברות האזוריות הוא עולה 30? כלומר זה בכפוף למגבלה.

<< אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >>

לא, אם - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ברור. החוק מדבר על צמצום, אם עכשיו הם יתנו לי פטור על 20, ויהיה להם עוד 30, אז הגענו עוד פעם לאותו מספר – אז מה עשינו? אנחנו משחקים בנדמה לי פה?

<< אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >>

אבל השיוך של הקבוצות יהיה עד התקרה של ה-30. בסעיף 6(1) אתה קבעת שממילא אי אפשר לחרוג מהשיוך, אז אתה נכנס לתוך הטבלה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זאת אומרת, שאי אפשר לכתוב שום דבר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין בעיה? איך? אבל יש לי עוד תאגיד. מה זה מעניין אותי, אני לא רוצה יותר מ-30 תאגידים מקומיים או אזוריים. לא, זה לא בסדר.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

שיהיה כתוב בצורה מפורשת.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> סעיף 6 - לתת לעוד תאגיד לא להיכנס לאזורי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, זה לא בסדר, לא הבנו את זה נכון. 30 תאגידים איזה שאתם רוצים, 30, לא אחד יותר, נדאג שזה יהיה כתוב בסעיף.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

שיהיה ברור גם בסעיף הזה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא רק בזה, גם בסעיף של ה-30. לא התכוונתי רק אזוריים.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

אחרת, מה עשינו בכל המהלך הזה? רצינו לקצץ את התאגידים. דיברנו על 11, הגענו ל-30, חאלס, אסור לחרוג מזה.

<< אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >>

גברתי, אבל כתוב במפורש שזה לא יעלה על 30.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה, אזוריים ומקומיים, אותי לא מעניין. אז למה הוא אומר שלא?

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

הכול. תבהיר את זה בחוק, אחרת מה עשינו עם כל הסיפור הזה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה זאת אומרת, מה, משחקים בנדמה לי פה.

<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>

אני מהלשכה משפטית. כל הסעיף הזה, גם בנוסחה הקודמת מדבר על תאגידים אזוריים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא הובנו נכון. אנחנו מתכוונים שסך הכול התאגידים לא יעבור על 30, בין אם זה אזורי, ובין אם זה מקומי.

<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>

מי שקיבל פטור, לא נספר בתוך ה-30. כמו שרשות מקומית לא התאגדה, היא גם לא נספרת ב-30, יש 26 כאלה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מי שלא התאגדה, אני לא סופר אותה, זה לא תאגיד, אין לי בעיה. אתה יכול לכתוב, שמי שלא התאגדה, לא נספר כרגע, אין לי בעיה. אבל מי שהתאגדה, ואלה שאזוריים, לא יותר מ-30.

<< אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >>

אני רוצה להבין. אם הרשויות המקומיות שלא התאגדו עדיין, הן לא נספרות ב-30? אז זה אומר שאני אוכל מעל ל-30 אם אני מצרפת אותן, אז אתה רוצה להקים להן עוד חברה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

למה, אם את מצרפת, את מצרפת לתאגיד קיים, זה לא מוסיף לך אחד. לא, לא יותר מ-30. אני לא צריך את החוק הזה בשביל לעשות לי סלט. רבותיי, אני אומר את זה, ואני אומר את זה על דעת חברי הכנסת. אנחנו הלכנו לקראת, כי הבנו שזה תהליך. כרגע עברנו לא יותר מ-30 כי יש 56. גם יש עוד 26 שצריכים להתאגד, וגם כן רוצים להקים תאגיד, אז אנחנו נגיע ל-80. אמרנו 30. 30, זה כולל את כל התאגידים מכל סוג שהוא שקשורים למים וביוב, בין אם אזורי או מקומי, אבל אלה שעדיין לא התאגדו, הן לא יספרו במסגרת ה-30 כי אין תאגיד, אז זה לא תאגיד, אז אין לי בעיה.

<< אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >>

אבל בטבלת השיוך שאתה עושה, אתה מכניס בחשבון גם רשויות מקומיות שלא התאגדו. החובה חלה גם על תאגיד - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה לא קשור לחובה, זה קשור למספר. אתם מערבבים לי את הכול, זה קשור למספר, המספר לא יעלה על 30, לא כולל עיריות שלא התאגדו – זה הכול, מה הבעיה.

<< אורח >> שניר ניב: << אורח >>

יש שלוש קבוצות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, יש הבדל בין עירייה שאין לה תאגיד, לבין עירייה שיש לה תאגיד וקיבלה מההתאגדות האזורית פטור, מה אתה משווה בכלל? זה שני דברים שונים. לא משנה, אתם תפתרו את הבעיה. הבנתם מה שאנחנו אומרים, בניסוח תפתרו את הבעיה.

<< אורח >> גיורא שחם: << אורח >>

חבר הכנסת ביטן, אני רוצה להבין. 30 זה התקרה, הכול ברור. ה-26 שלא מתואגדות היום, אנחנו נעשה את הכול כדי שייכנסו לתוך ה-30.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר גמור.

אבל אתה נותן פטור. לא פטור מתאגוד, שים לב, פטור מתיאגוד זה סיפור אחר, אין לי עם זה בעיה. האמת שאין לי עם זה בעיה. אתם צריכים פטור לכולם, אז לא יהיו פחות תאגידים, מצוין, יעברו דרך העירייה.

<< אורח >> שניר ניב: << אורח >>

תגיד, אתה לא יכול לתת יותר מאיקס תאגידים למרות שעמדו?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני לא רוצה להגדיל את ה-30.

<< אורח >> גיורא שחם: << אורח >>

אני חושב שאנחנו דנים פה על ביצה שלא נולדה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה לעשות. החוק מתייחס לדברים שעדיין עוד לא נוצרו.

<< אורח >> גיורא שחם: << אורח >>

לא, אבל מבחינת ההנחיות של הוועדה, שהקו, המקסימום יהיו 30, וכל אלה שלא תואגדו, ייכנסו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

יש בעיה, שלא התאגדו מצדי. הם לא נספרים, מה אתה רוצה, אני לא מבין.

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> הולכים פה על חבל דק.

מה שאמרת זה נכון, וצריך להיות רשום ברחל בתך הקטנה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אם למשל דלית אל כרמל עוד לא התאגדה, אז היא לא נספרת בכלל ב-30. מה הבעיה? היא יכולה או להתאגד או לא להתאגד עם הסנקציות בחוק. ברגע שהחליטה להתאגד, אז היא נכנסת לתיאגוד אזורי, או ללא אזורי, אבל אז היא בתוך ה-30.

<< אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >>

אבל היא תיכנס לתוך האזורי הקיים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר, אבל אז היא ב-30, אין בעיה.

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> אני אסביר מה הבעיה. ברגע שרשות שהיא לא מתואגדת עכשיו מקימה תאגיד, היא לא נכנסת ב"דיי וואן" לתאגיד אזורי, היא צריכה לעמוד בשורה של כללים. יש בעיה, כי ביום הראשון שהיא קמה היא תאגיד בפני עצמו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לאזורי אין בעיה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני רוצה להבהיר משהו בהקשר למה שאמרת, חבר הכנסת שמולי. החל מהמועד הקובע שיהיה בשנת 2019, הכלל הוא שכל משק המים יהיה בתאגידים אזוריים, למעט, פטורים שהם מאוד חריגים, זה יהיה הכלל. כלומר, לא יהיה מצב שתאגיד מים שהוא לא תאגיד אזורי, אלא אם כן הוא קיבל פטור, מסלול הפטור כאן הוא משוכה שקשה לעבור אותה. מדובר על המלצת ממונה, אישור מועצת רשות המים ושלושה שרים.

<< אורח >> שלמה דולברג: << אורח >>

לכן, רציתי להציע משהו, ברשותך, אדוני. תראו, יש פה הקשחה גדולה מאוד של הליך הפטור, זה נטל גדול מאוד. אני מכבד את זה, אני מבין זה היה הכיוון שלך. זו הקשחה שהיא גם נטל עצום על הביורוקרטיה, ועל לשכות השרים, ועל רשות המים ועל הממונה על התאגידים. אני מציע שרשויות מעל 100 אלף נפש, נוציא אותם החוצה מזה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אמרת משהו אחר.

<< דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >>

לא, זה בדיוק מה שאמרתי. במידה ויש יתרון לגודל, ואכן, הטענה של רשות המים היא נכונה, תוציאו את ה-100 אלף ומעלה מהפרמטרים, כי אתה עושה מצעד, וזה חוק שלא יוכלו לעמוד בו. אני אמרתי לפרוטוקול.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

למה לא יוכלו לעמוד בו? יעבדו קשה. לפי מה שאתה אומר, כל הערים הגדולות יהיה להן תאגיד נפרד.

<< אורח >> שלמה דולברג: << אורח >>

אז יהיה להן תאגיד נפרד, יש יתרון לגודל.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ומה עם הקטנות?

<< אורח >> שלמה דולברג: << אורח >>

הקטנות, רק הטובות ביותר יהיו בתאגיד.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

השאר לא טובות, אתה אומר.

<< דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >>

מי שלא טוב, שיילך לתאגיד אזורי.

<< דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >>

סליחה, יש מקום בחוק להחליף תאגיד? זאת אומרת, רשות מקומית יכולה להתנייד ממקום למקום?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא. אני אגיד לך למה לא. באישור זה יכול להיות פיצול, אין בעיה. אבל אם יתחילו להגיד כדבר ברור, אז קצת מריבה, יגידו נעבור לזה, יריבו עוד הפעם, נעבור לזה, זה לא פינג פונג.

<< אורח >> בהגאת עמאר: << אורח >>

השאלה מי נשאר ומי הולך.

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> אני רוצה להיות ברור, גיורא. עכשיו, ברגע שהחוק נכנס לתוקף, כשאנחנו מדברים על 30 תאגידים מבחינתכם, אנחנו מדברים גם על תאגידים אזוריים, וגם על תאגידים שהם אינם אזוריים, נכון. 30 זה הקו המקסימלי של הכול.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הוא הבין את זה, הוא יתקן את זה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הצלחתי להבין.

מה שאני מציע לקבוע כהוראה מפורשת בסעיף, שעל אף האמור בכל התנאים האלה שקראתי כרגע למתן הפטור, לא יינתן פטור, אם מתן הפטור עצמו יביא לכך שמספר החברות האזוריות, או החברות, כלומר, בין תאגידים אזוריים, בין תאגידי מים, ביוב, שאינם תאגידים אזוריים יעלה על 30, פשוט עוד מגבלה על מתן הפטור.

<< אורח >> שניר ניב: << אורח >>

מגבלה על הפטור.

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> למשל, עכשיו לצורך העניין, רמת גן קיבלה פטור כבר, בעוד שנה מגיעה גבעתיים.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הפטור הוא למשך שנתיים, סליחה, שלוש שנים, עם אפשרות להאריך בעוד שלוש שנים.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

סליחה, חבר הכנסת שמולי מדבר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל יש קריטריון נוסף שקבוע בחקיקה ראשית, שאומר בעצם מה יהיה מספר התאגידים - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לפי זה אפשר להגיע גם ל-100, אין בעיה.

<< אורח >> שניר ניב: << אורח >>

יש בזה גם היגיון, כי יש לה יותר אופציות להיכנס לתאגידים אחרים.

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> אני לא חושב שדרך המלך זה להגביל את הפטור, אלא להגביל - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז הגבלנו ל-30. הפטור הוא לשנתיים. אחרי שלוש שנים, יתנו - - -

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אי אפשר, כי אי אפשר לצרף, מאוד קשה לצרף.

אי אפשר לעשות סיבוב. המציאות של החיים מראה שלא יהיה סבב במבקשות פטורים בתאגידים שיבקשו פטורים. מרגע שתאגיד הצטרף לתיאגוד אזורי, הוא יישאר בתיאגוד האזורי, כי אי אפשר יהיה לפרק את זה. ולכן, זה ממש כל הקודם זוכה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בכלל לא רע יהיה למחוק את השיוך הגיאוגרפי, ולהכניס את דלית אל-כרמל לתל אביב.

<< אורח >> יהודה סיסו: << אורח >>

בסעיף קטן (2) זה לא אפשרי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ואז תל אביב תממן את דלית אל כרמל, אין בעיה. אולי נעשה את זה, ואז כולנו מבסוטים.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אדוני, זה מנוגד לתפיסה מוניציפלית. זה משהו שארצי בעדיפות לאומית ובעדיפות כלל ארצי, זה דבר שהוא רלבנטי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

ואז אני פתרתי את כל הבעיה. נכניס את כל הדרוזים לערבים, כל אחד לתאגיד של עיר גדולה, העיר הגדולה תממן בכמה מיליונים את המועצה הקטנה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

בפריזמה מקומית - - -

בדיוק, אדוני. בפריזמה מקומית זה אומר שרשות מקומית גדולה - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מסכימים?

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

ממש לא.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אתם לא מסכימים לזה?

<< אורח >> שלמה דולברג: << אורח >>

אמרנו שלא. אין הצדקה. במקום שהמדינה תממן את החלשות, אתה מטיל את זה על הרשויות הגדולות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מעניין אותם רק תל-אביב ורק ראשון.

<< אורח >> שלמה דולברג: << אורח >>

לא, זה חיפה וזה באר-שבע, וזה כולם, וזה ראשון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני אשקול את זה. דע לך, זה עובר לי בראש חזק עכשיו. שפורום ה-15, יממן את כל הקטנות.

<< אורח >> שלמה דולברג: << אורח >>

זה החלום של האוצר, החלום הרטוב.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

למה לא, האוצר ייתן מצ'ינג, אין בעיה.

<< אורח >> שניר ניב: << אורח >>

זה כבר החלום השני שלנו היום, יש לנו הרבה חלומות. נשמע שזה כזה חלום שלנו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אתם מוכנים לתת מצ'ינג ל-10 שנים? למה לא, הם יתנו מצ'ינג ל-10 שנים. פתרנו את כל הבעיות של המגזר הלא יהודי, אז אין בעיה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אדוני, הדבר מנוגד ל- - - מקומית. הרעיון בניסוי מוניציפלי, והרעיון בכלל לשלטון מקומי, זה שהתשלומים שהתושבים משלמים לרשות המקומית, מגיעים בחזרה אליהם באמצעות שירותים שהרשות המקומית נותנת להם. הרעיון שרשות מקומית אחת, או תושבים של רשות מקומית אחת, יסבסדו תושבים של רשות מקומית אחרת, מנוגד לפתרון מוניציפלי. זה בסדר ברמה הארצית אבל לא במקומית.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

עד 30, 30 גג. אבל לנעול את זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

נעלנו את זה.

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> ביטן, אם רשות מקומית עכשיו מקבלת פטור, ועכשיו היא לא בתוך התיאגוד האזורי היא תאגיד בפני עצמו. אם יש לנו את המגבלה של ה-30 - - -

<< אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >>

לא. רשות מקומית, אם היא לא נכנסה לתאגיד, אז היא לא תאגיד, היא בפני עצמה. היא רשות מקומית שלא התאגדה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אתה לא מבין, שאלה שאין תאגיד - - -

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> זה פטור מתיאגוד, או פטור מתיאגוד אזורי.

<< אורח >> שניר ניב: << אורח >>

יש שלוש קבוצות.

יש קבוצה של 26 רשויות שאין להן תאגיד בכלל. יש קבוצה של תאגידים שאינן חברה אזורית, ויש חברה אזורית. שתי הקבוצות האחרונות, הן מוגבלות ב-30 ביחד. 56 ושתי הקבוצות האחרונות - - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אזורי כמה יש לנו עכשיו?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אין היום חברות אזוריות.

<< אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >>

היום הרי דחינו בשנתיים את הארכה לתיאגוד אזורי. כיום יש תאגיד חד רשותי ותאגיד רב רשותי. רב רשותי בערך בחצי. אנחנו מדברים על חצי רשותי וחצי - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

רבותיי, אנחנו לא מתקנים את כל החוק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני רוצה לעשות סדר. לגבי רשויות מקומיות, יש למעשה שתי קבוצות לעניין הזה. יש רשות מקומית שקיבלה פטור בכלל מחובת התיאגוד. הפטור הזה לפי החוק מחייב החלטה של שר הפנים, הסכמה של שר האוצר, ושר האנרגיה, ואישור של ועדת הכלכלה של הכנסת. כלומר, זה פטור מוציא בכלל את הרשות המקומית מגדר החובה להתאגד. הפטור שאנחנו מדברים עליו הוא פטור רק לתאגיד מהחובה לתיאגוד אזורי. היום אין תאגידים אזוריים בכלל, כי החוק עוד לא התחיל להיות מיושם. אנחנו דחינו את המועדים שוב ושוב.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מודיעין למשל.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה בתוך ה-30 לפי ההחלטה שלך. יכולה להישאר רק חיפה לבד?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אם היא תעבור את האחוז - - - של הפטור.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

היא יכולה להיות אבל היא לא תהיה. בפועל איך יצמצמו ל-30 אם יתנו לכל אחד - - -

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> עכשיו שאלת הבהרה. אותו הגבלה על הפטור שעכשיו רוצים להכניס, זו הגבלה על פטור מתיאגוד אזורי. אם ההיקף המקסימלי הוא 30 גם לתאגידים מסוג אזורי, וגם לתאגיד מסוג מקומי, למה צריך להגביל על הפטור? מצדי, שיהיו 10 תאגידים רגילים לא אזוריים מסוג אחד, ו-20 או 10. מה שאני אומר שהדבר המשמעותי הוא ההגבלה של ה-30.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אי אפשר להגיע ל-30 בלי לאחד, בפועל זה לא הולך מה שאתה אומר, זה בתיאוריה.

<< אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >>

חבר הכנסת שמולי, אני רוצה להסביר. הכלל היום שאנחנו מתנתקים יותר מהעולם של ה-56 תאגידים, אנחנו הולכים לעולם של רק תאגידים מרחביים. לא יהיה לך יותר חברות רגילות, חד-רשותי, חצי רשותי, רשות מקומית, זהו, יהיה לך תאגידים גדולים מרחביים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני מקווה שהם יורידו את זה מה-30 ל-20, זה עד 30.

<< אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >>

אנחנו בכלל לא נמצאים בעולם - - - אז זהו, אנחנו בעולם רק של תאגוד אזורי. אין לך כבר את כל החברות החד-רשותיות, אלא אם כן היא צריכה פטור. אם הוא עובר את כל המסכת המורכבת הזאת והוא באמת זכה וקיבל את השלושה פטורים מהשרים והם אישרו פה אחד, אז הוא יקבל את זה, אבל זה יהיה נדיר. כל הרעיון שזה פטור נדיר.

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> למה צריך להגביל את מספר הפטורים, הרי הדבר החשוב - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא מגבילים. אנחנו מגבילים רק את המספר הסופי זה הכול.

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> אבל אמרתם קודם שמגבילים גם את מספר הפטורים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, הפטורים אתה יכול לתת עד שיהיה לי 30, מעבר לזה אין לך פטור. הוא הצטרך להמתין שמישהו ייצא ומישהו ייכנס. זה הכול.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אם יש כבר 30 תאגידים, לא ניתן לתת פטור אם יש כבר 30.

<< אורח >> יהודה סיסו: << אורח >>

סוגיית הפטור, אני חושב שיש פה בלבול. אתם מדברים כל הזמן על לתת מתן פטור לשלוש שנים לחברה מקומית, לצורך העניין, תאגיד מקומי, פטור מתיאגוד אזורי, אבל אתם לא מתייחסים לתקופת ביניים, הרי מה-1 לינואר 2019, אתם מדברים על 30, היום יש 56. זאת אומרת, שנכון ל-1 לינואר 2019, אתם רוצים שיהיו לא יותר מ-30, זה לא יכול לקרות מהיום למחר.

<< אורח >> גיורא שחם: << אורח >>

זה לא ה-1 לינואר 2019, זה יולי 19.

<< אורח >> יהודה סיסו: << אורח >>

גם ביולי 2019, זה לא יקרה. חייבת להיות תקופת ביניים שאם לא יגדירו אותה, לא נוכל לתת תאגידים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אתה יודע, אנחנו ארבע שנים דוחים את התאריך. עזוב. פה אנשים צריכים להבין שיש להם פטיש על הראש, זה מה שיהיה. לא הסתדר, אז יש סנקציות וכל אחד ייהנה מזה. אני לא מוסיף דקה. אם רוצים המרכז לשלטון מקומי והאוצר וכולם לבוא, שיבואו עם חוק חדש, אני לא לוקח על עצמי יותר. נתתי לכם שנה וחצי בגלל הבחירות.

<< דובר >> איתי חוטר: << דובר >>

אדוני היושב ראש, אם רשות המים היא זו שקובעת את היחסים הפיננסיים של יעילות, ואת התנאים לעמידה באמות מידה לשרות, ועל פניו יש יותר מ-30 חברות שיודעות לעשות את זה, איך תתמודד עם המגבלה של ה-30? על פניו מדובר במגבלה טכנית שרשות המים לא תדע לעמוד בה. אז מה היא תעשה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מצוין, אין שום בעיה, לא יהיה רשות מים.

<< אורח >> שניר ניב: << אורח >>

צריכים לעמוד גם באמות מידה לשרות וגם - - -

<< דובר >> איתי חוטר: << דובר >>

אמרתי, נניח שתיאורטית יותר מ-30 תאגידים יודעים לעמוד בזה, מה המשמעות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

רבותיי, אנחנו לא נוותר על הצמצום, חבל לכם על הצמצום, זה סתם ויכוח, אחרת מה עשינו.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

בדיוק.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

30 זה מספר, אתם צריכים להבין את זה יותר.

<< דובר >> איתי חוטר: << דובר >>

המלה צמצום זה ערך מקודש. אנחנו כבר לא בעולם הכלכלי. לא בעולם של יתרונות לגודל. אנחנו בעולם של צמצום, זה הערך המקודש.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

נכון. עכשיו אני מבקש - תפנו לשר האוצר, ושר הפנים, ולשר האנרגיה, לא יקרה שום דבר. הם ייקחו 15 רשויות בעייתיות מבחינה כלכלית, דרוזיות, ערביות וכו', ויצרפו אותם לתאגידים החזקים במדינה, והם יממנו, אתם תתנו קצת כסף, מצ'ינג, והם יעשו, בעוד חמש שנים נדבר. למה לא, אני לא מבין, מה זה הדבר הזה רק אזורי. מודיעין תיקח, תל אביב תיקח, ראשון תיקח, כולם ייקחו.

<< אורח >> יהודה סיסו: << אורח >>

זה נוגד לסעיף קטן (2) שהגדרתי לפני רגע.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אנחנו נתקן את הסעיף, אל תדאג, הנה, הגיעו להסכמה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

נקודה אחרונה, שלי לפחות, לגבי הסעיף הזה, עניין הארכת הפטור. מה שאנחנו כתבנו, שניתן יהיה להאריך את הפטור בשלוש שנים נוספות באותה דרך של מתן הפטור. השאלה אם לצורך הארכה יידרש אותו הליך של החלפת הממונה ברשות המים, אישור מועצת הרשות, ואישור של שלושה שרים, זאת השאלה.

<< אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >>

אבל איתי, אם קבענו פטור לשלוש שנים, אז הארכה לעוד שלוש שנים, אז אולי לשנתיים ולא לשלוש שנים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

שלוש פטור, והארכה לעוד שנתיים. חבר הכנסת שמולי, אתה רוצה פעמיים שלוש? או מספיק פעם שלוש, ופעם לשנתיים.

<< דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> פעמיים שלוש. נסגר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

פעמיים שלוש, נסגר.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

למה לא פעם שלוש ופעם שניים, שהארכה תהיה רק שנתיים ולא שלוש?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

חבר הכנסת שמולי, ביקש שלוש ושלוש, אנחנו הולכים אתו, מה הבעיה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אחרי שלוש לא ניתן להאריך יותר.

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

רגע, אני חושבת שההארכה הופכת להיות - - -

פחות מאשר התקופה המקורית, זו הארכה, ולא הכפלה של הזמן.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא משנה הסעיף הזה. מחליטים שלוש ושלוש.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

מדובר על הארכה פעם אחת בלבד.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

נכון. הארכה אחת בלבד.

כולם בעד? רבותיי. מי נגד?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

עם כל השינויים שהקראתי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הצבעה על סעיף 2, לרבות השינויים.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – נגד

סעיף 2, אושר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

סעיף 2, אושר. לרבות השינויים.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

תיקון סעיף 28

3.

בסעיף 28 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד)

בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), הממונה לא יאשר החלטה של חברה שהוקמה במשותף בידי כמה רשויות מקומיות או של חברה אזורית על פיצולה לכמה חברות שיפעלו בתחומיהן של רשויות מקומיות שונות, אלא אם כן שוכנע כי לכל חברה שתוקם לאחר הפיצול ישויכו, ככל הניתן, הנכסים המשמשים את תחומי הרשויות המקומיות שבהן היא תפעל וההתחייבויות בעדם."

<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>

ככל הניתן, זה אמורפי, זה גורם לבעיות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הסעיף הזה מתקן סעיף 28 בחוק, שעיינו שינויים בתאגיד מים וביוב. החלטות מסוימות של תאגיד מים טעונות אישור מראש ובכתב של הממונה על התאגידים ברשות המים. למעשה, ההצעה כאן היא להוסיף לסעיף הזה איזושהי הכוונה של שיקול דעתו של הממונה שהוא לא יאשר החלטה של חברה שנותנת שרות לכמה רשויות מקומיות, אלא אם כן, הוא שוכנע שלאחר הפיצול, לכל חברה ישויכו הנכסים שצמודים לה, שמשמשים כל רשות מקומית בתחום שלה.

<< אורח >> גיורא שחם: << אורח >>

אם באר יעקב מתאחדת עם ראשון, ואם הם מתפרקים,

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]