פרוטוקול מספר 521, ועדת הכספים, 15/12/2024

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 521

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, י"ד בכסלו התשפ"ה (15 בדצמבר 2024), שעה 10:00

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה-2024 (סעיפים 1(2), (3) 2-4 – הקפאת עדכוני מס ומס יסף (מ/1799). << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

משה גפני – היו"ר

ינון אזולאי – מ"מ היו"ר

אימאן ח'טיב יאסין

אחמד טיבי

נעמה לזימי

חמד עמאר

אורית פרקש הכהן

נאור שירי

חברי הכנסת:

משה טור פז

מוזמנים:

תמר לוי בונה

–

סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר

ד"ר עופר רז דרור

–

סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המיסים, משרד האוצר פזית קלימן

–

סמנכ"ל בכיר שומה וביקורת, רשות המיסים, משרד האוצר מיכאל אסולין

–

המשנה לכלכלן הראשי, משרד האוצר

יואב הכט

–

רכז מקרו, משרד האוצר

ישי פרלמן

–

עוזר ראשי משפטית, רשות המיסים, משרד האוצר

רוני סרי לוי

–

מנהל אגף א' שומה - מס הכנסה, רשות המיסים, משרד האוצר רודין נפסון

–

עו"ד, מחלקת חקיקה, רשות המיסים, משרד האוצר

יניב כהן

–

מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין , רשות המיסים, משרד האוצר טל כהן

–

מנהלת תחום תכנון וכלכלה, רשות המיסים, משרד האוצר רחלי בן יהודה

–

מנהלת תחום מקצועיות, רשות המיסים, משרד האוצר

אבי נוימן

–

יו"ר ועדת המיסים, לשכת רואי החשבון בישראל

יוסי אלישע

–

לשכת עורכי הדין

שרון שיינבאום

–

צוות כנסת וממשלה, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות החדשה ליאור גור

–

צוות כנסת וממשלה, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות החדשה ענבל גלבוע אמיר

–

מנכ״לית, ארגון בונות אלטרנטיבה

סתו בן עוז

–

רכזת מדיניות, בונות אלטרנטיבה

ייעוץ משפטי:

שלומית ארליך

תמר בנתורה

עופרי נודל

מנהל הוועדה:

טמיר כהן

ליאת קרפטי – סגנית מנהל הוועדה

רישום פרלמנטרי:

טלי רם

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה-2024 (סעיפים 1(2), (3), 2-4 – הקפאת עדכוני מס ומס יסף (מ/1799) << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית. חלק אנחנו אישרנו בפיצול, את ההתחלה, סעיף 1(1). נכון?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

כן. סעיף 1(1) אישרתם בשבוע שעבר ביום חמישי, אם אני לא טועה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

פיצלנו את זה, פיצלנו במליאה ואישרנו את זה. אנחנו נתחיל בהמשך, סעיף 1(2). בבקשה.

<< אורח >> רודין נפסון: << אורח >>

שלום לכולם. עורך דין נפסון מרשות המיסים, מחלקת חקיקה.

"(2)

בסעיף 120ב(א), האמור בו יסומן "(1)" ואחריו יבוא:

"(2)

על אף הוראות פסקה (1) – "

<< דובר >> עופרי נודל: << דובר >>

תקריאו את הרישה, תדלגו על סעיף 1(1).

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

סעיף 1(1) פוצל.

<< אורח >> רודין נפסון: << אורח >>

"תיקון פקודת מס הכנסה והוראת שעה

1.

בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) –

(1)

בסעיף 9א – "

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

ביקשתי לא למהר. אני מחכה ליועצת המשפטית. זה היה הסיפור עם חיים כץ.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם הצבענו על ההסתייגויות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

כן, סיימנו את זה. פיצלנו את זה במליאה, אישרנו עם ההסתייגויות.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> השבוע מצביעים על זה במליאה בקריאה שנייה ושלישית.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

הכול, השבוע זה יסתיים בקריאה ראשונה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

זה שנייה ושלישית, זו הצעה ממשלתית.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר לתת הסבר קצר מה אנחנו עושים עכשיו?

<< אורח >> רודין נפסון: << אורח >>

הסעיף הזה מדבר על הקפאת הסכומים בפקודה, פקודת מס הכנסה, כלומר כותרת הסעיף 120ב מדברת על הצמדה של כל הסכומים שיש בפקודה, נקודות זיכוי, מדרגות מס, וכו'.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם שכר עבודה? מענק עבודה?

<< אורח >> רודין נפסון: << אורח >>

לא. מענק עבודה זה סעיף אחר. נגיע לזה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם מקפיאים אותו.

<< אורח >> רודין נפסון: << אורח >>

לפי הנוסח כן, אבל כרגע אנחנו בפקודת מס הכנסה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אבי נוימן, אתה רוצה להתייחס? בבקשה.

<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>

אבי נוימן, לשכת רואי החשבון. אני מתנצל שלא הייתי בדיון ביום חמישי, היה לנו כנס משרדי.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו לא דנו בזה ביום חמישי.

<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>

שמעתי את כל הדיון של יום חמישי. הוצגה פה תמונה קצת מעוותת ואני רוצה בבקשה לחדד אותה. כרגע אנחנו בדיון בנושא ההקפאה של התקרות, גם נקודות זיכוי וגם המדרגות, כאשר ניתנה פה דוגמה על ידי אגף התקציבים שאומרת שהשכר לא עולה ואז גם המדרגות נשארות אותו דבר ואנחנו בעולם אוטופי שגם נקודות הזיכוי לא זזות.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אמרנו להם באופן ברור. זאת שחיקה בשכר.

<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>

לכן, אנחנו לבקשת כבוד היושב-ראש הכנו דוגמה מספרית, לפני כמה ישיבות ביקשת מאיתנו להראות איך זה פוגע. זה נמצא אצל שלומית, כשהיא תגיע אם אפשר יהיה בהמשך להראות את זה, בשמחה.

אנחנו לקחנו דוגמה של אישה עובדת, עם ילד אחד עד גיל חמש ושני ילדים בגילאים שש עד 17, והראינו מה מצבה. היא מרוויחה שכר, רחמנא ליצלן, 18,000 שקל. אנחנו מחשבים לה את המדרגות ואת נקודות הזיכוי. ומה שקורה, יש כאן פגיעה כפולה שצריך להבין אותה. סליחה, על האישה לקחנו דווקא אפילו סכום נמוך, 15,600, כי רצינו להראות את הבעיה של הקפיצה במדרגות.

מה שקורה בהיעדר הצמדה של המדרגות עצמן לעומת הצמדה של מעסיק לשכר, הוא מצמיד לה את השכר הזה. אנחנו נגיע למצב של קפיצה במדרגה בין ה-20 ל-31 וגם אי הצמדה על נקודות הזיכוי.

<< אורח >> ד"ר עופר רז דרור: << אורח >>

היא מרוויחה יותר ומשלמת יותר.

<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>

המשמעות, אם בדוגמה שלנו הייתה משכורת של 15,600 לאישה, כמו שאמרתי, עם ילד אחד בגיל חמש, שני ילדים בגיל שש ו-17 - - -

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>

חבר'ה, זה מפריע. אתם לא יושבים איתנו, אגף התקציבים, אז לפחות תקשיבו כי אתם לא יושבים איתנו. אנחנו נדבר על זה בהרחבה בדיון הבא.

ועכשיו, אנחנו מדברים על מצב שבו השכר יעלה 4% נגיד בשנה הקרובה, לקחנו עוד 3% ועוד 3%, בסך הכול במצטבר 10%, שלא יחזרו לעולם כי אחר כך אנחנו מתחילים, 2027, 2028, בלי ההצמדה המצטברת הזאת. המשמעות היא, אם אני הולך לשנה האחרונה, ב-2027, פגיעה של 441 שקלים באישה עובדת עם ילדים, ותעשו את החישוב ברמה שנתית, זה המון כסף, המון כסף, גם לגבר זה יוצא סכומים, אולי קצת פחות כי אצלו יש פחות נקודות זיכוי.

אגף התקציבים, אם הוא לא יושב איתנו, הוא יכול לפחות רק להסתכל על הנייר שלנו ואנחנו נשמח לשלוח לו את זה באמצעות ועדת הכספים כי זו התקשורת שלנו כרגע, אז אנחנו נשמח לדון על הנייר הזה, זה נמצא אצל שלומית. זה לגבי ההקפאה של התקרות. בהמשך נדון גם במס יסף, יש עוד הערות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אוקיי. שלומית הגיעה, ואני מבקש. שאל חבר הכנסת חמד עמאר על מה אנחנו הולכים לדבר עכשיו בהקראה הזאת.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

הצעת החוק הזאת כללה במקור שלושה נושאים: נושא של משיכה - - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אחד פיצלנו, הצבענו עליו.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אותו פיצלנו, ונותרו שני נושאים: הקפאת עדכוני המס ומס היסף, אלה שני הפרקים.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה ששמעתי עכשיו ממנו, למה בשכר של הבכירים מחזירים את ההצמדה, ואת ההצמדה כאן לא מחזירים? מה ההבדל?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

נושא השכר, הקפאת הצמדה של נושאי משרה, יותר דומה בהקשר הזה להקפאת השכר או הצעד החלופי להקפאת השכר שנעשה גם הוא לכל המגזר הציבורי, וגם שם סוכם שמדובר במשהו שהוא זמני למשך שנה, שנתיים.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

זה לא מה ששואל חבר הכנסת עמאר.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא שאלתי על זה. אמרתי, למה שם מחזירים להם - -

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

שם, בעצם אתה מסתכל שלוש שנים אחורה, ופה שנה אחורה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - אותה שנה שאתם פגעתם בהם, לא מחזירים כסף אבל מחשבים להם את ההצמדה הזאת, ולנקודות הזיכוי אתם לא מחשבים את זה עוד שנה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

כפי שהתחלתי להסביר, נושאי השכר בהקשר הזה דומים יותר למה שלוקחים מהשכר הציבורי בכללותו.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה אני יודע. שאלתי למה כאן יש איפה ואיפה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אתה שואל למה כאן זה לא זמני.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. למה זה לא זמני? שנה לקחת, אין בעיה. פגעת בהם בהרבה כסף, אין בעיה, אבל תחזיר להם לפחות את ההצמדה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

קודם כול, הצעד הזה יחול בוודאי גם על נושאי משרה, זה לא שהם לא יקבלו את הפגיעה הזאת.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אבל זה לא מה שהוא שואל, יואב, אפשר לשאול שוב. מנגנון ההצמדה נעשה כך שבהצעה הזאת אתה חוזר שנה אחורה, ב-2028 אתה מביא בחשבון את 2027. בשכר, ב-2028 אתה חוזר אחורה ל-2024.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

יש פה שני רכיבים לשאלה. שאלה אחת היא למה פה אנחנו לא מחזירים חזרה, הסברתי בפעם שעברה, אני אסביר גם עכשיו. מכיוון שתוספת ההוצאה הצפויה על ביטחון, על ריבית, על כל הנושאים שקשורים למלחמה, היא פרמננטית, אנחנו צריכים שגם הצעד הזה יהיה פרמננטי. מדובר פה בצעד שמביא הכי הרבה תוספת הכנסות בטווח הארוך, ואין אפשרות לעשות אותו באופן זמני.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה הוא אמור להביא?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

זה צד אחד של התשובה. הצד השני של התשובה, אתה שואל למה ספציפית נושאי משרה לא דומים לכאן.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרת הרבה כסף. שאלתי אותך כמה כסף.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

בטווח הארוך, לפי דעתי שבעה מיליארד.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שבעה מיליארד שקל מביא הצעד הזה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

מדי שנה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מדי שנה שבעה מיליארד שקל?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

מדי שנה, שבעה מיליארד בטווח הארוך.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואיך אתם אומרים שלא פוגעים בהם?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

לא אמרנו לרגע שאנשים לא ייפגעו.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרתם שהשכר לא ייפגע, אבל ברגע שאתה פוגע בשבעה מיליארד שקל כל שנה - - -

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

זה ציטוט לא נכון של מה שאמרתי. הציטוט הנכון, חברת הכנסת מטי צרפתי הביאה דוגמה של בן אדם שלא עולה לו השכר וטענה שאנחנו פוגעים בו עם הצעד הזה, ואנחנו אמרנו: לא הצעד הזה פוגע בו, האינפלציה אולי פוגעת בו, אבל הצעד הזה ספציפית, במקרה של מישהו שאין לו שום תוספת שכר, תשלומי המס שלו לא יעלו. וגם אז, לא אמרנו שזה לא פוגע בו כי אמרנו: אם לא היה עובר החוק, ודאי שהוא היה משלם פחות מס, בהינתן זה שהוא לא - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

חמד, השאלה שלך היא שאלה נכונה. נחזור לזה. בבקשה.

<< אורח >> רודין נפסון: << אורח >>

"(2)

בסעיף 120ב(א), האמור בו יסומן "(1)" ואחריו יבוא:

"(2)

על אף הוראות פסקה (1) – "

פסקה (1) מסדירה את הוראות המידוד של מס הכנסה. ייאמר: על אף האמור בפסקה (1):

"(א)

ב־1 בינואר של שנות המס 2025 עד 2027 לא יתואמו הסכומים לפי הוראות פסקה (1), והסכומים באותן שנות מס יהיו כפי שהיו ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) לאחר עיגולם לפי סעיף קטן (ד);"

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה ששאלתי.

<< אורח >> רודין נפסון: << אורח >>

"(ב)

ביום ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028) יתואמו לפי פסקה (1) הסכומים כפי שהיו ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) טרם עיגולם לפי סעיף קטן (ד), ולעניין זה המדד בשנת המס הקודמת שיובא בחשבון לצורך תיאומם יהיה המדד של שנת המס 2027.";"

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תסביר מה זה.

<< אורח >> רודין נפסון: << אורח >>

סעיף (א) אומר להקפיא מ-2025 עד 2027. סעיף (ב) מסביר מה עושים אחרי ההקפאה, ואומרים שב-1 בינואר 2028 יתואמו הסכומים. ב-1 בינואר לוקחים את הסכום של 2024 כבסיס למידוד וממדדים אותו לפי עליית המדד מ-2027 ל-2028.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עליית המדד של 2025, 2026, לא נלקחת בחשבון בכלל.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

2024.

<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>

של 24' עכשיו היית צריך לקבל, 4%.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. שלוש שנים לא לוקחים בחשבון. וזה כל שנה אמור להכניס למדינת ישראל, בשלוש שנים האלה, שבעה מיליארד שקל.

<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>

לא, זה בהדרגה. זה מצטבר. החל משנת 2028 ואילך אנחנו מדברים על שבעה מיליארד שקל כל שנה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ב-24' כמה זה יכניס?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לא 24'. ב-25'.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ההקפאה של 24'.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

כל הצעד כולו יכניס 4.2, מתוך זה הקפאות הן 2.6. יש פה עוד תחומים שמגיעים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה זה הצעד כולו 4.2?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

כל הצעד, לאחר הפיצול, כל החוק, מביא 4.2 מיליארד.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הפיצול, אתה לא מחשיב אותו אבל הוא מכניס כסף.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

הפיצול מכניס כסף אבל כרגע אנחנו לא דנים בו. הפיצול, אפשר לחשב גם אותו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אתה מדבר על המס יסף ואתה מדבר על ההקפאות.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

יסף והקפאות, 4.2 מיליארד בשנת 25'.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בשנת 25'. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים גם על שנת 26'?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

ב-26' הסכום יעלה מכיוון שתהיה הקפאה של עוד שנה, ב-27' יעלה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> השנה הביא 4.5 מיליארד שקל ל-24'.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

כמה זה יהיה בשנת 26'?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

בשנת 26' אני חושב שזה 5.5 – אני יכול לבדוק יותר מדויק – ובשנת 27' זה כבר יגיע לאזור השבעה מיליארד.

<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>

אבל השנה בוודאות יש כמעט 4% אינפלציה שלא מקבלת ביטוי בנתונים של 2025, צריך להבין. זה ודאי, זה אפילו לא תחזית.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בשנת 25' זה יביא 4.5 מיליארד שקל. נכון?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

4.2. אם אתה כולל גם את הצעד שפוצל, אז 4.5.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

שואל חבר הכנסת חמד עמאר, ואני רוצה להבין באמת, השאלה הזאת היא נכונה. יש מצב קשה שצריך להכניס כסף בגלל המלחמה, אבל אם בשנת 28' מחזירים את הכול חזרה, המשק הופך להיות משק רגיל ואנחנו מתפללים ומקווים שאכן כך יהיה, למה לא מחזירים את ההצמדות האלה?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

מכיוון שההוצאה הציבורית לא צפויה לחזור לרמתה טרום המלחמה, ההוצאה הציבורית צפויה לעלות באופן פרמננטי. אנחנו צופים בערך 1% עד 2% עלייה בהוצאות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

איזה?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

בראש ובראשונה ביטחון. התעצמות של ביטחון, יש פה טייסות שנרכשו, יש פה פרויקטים של גבולות, אף אחד לא חושב שימי מילואים יחזרו להיות מה שהם היו, הריבית עלתה מאוד בעקבות המלחמה. תוספת ההוצאה היא פרמננטית בחלקה, וכנגד החלק הפרמננטי אנחנו מביאים את הצעדים האלה. כנגד החלק שהיה זמני אנחנו בעיקר נתנו לחוב לעלות, בתקציב הקודם גם, אמרנו אנחנו צריכים לאזן ב-25'. ב-24' יהיה פה גידול בגירעון, כלומר אנחנו לא נאזן את כל תוספת ההוצאה, אבל כשמסתכלים לטווח ארוך יהיה דבר לא אחראי להשאיר את הגירעון ברמה יותר גבוהה ולא לאזן את זה באופן פרמננטי על ידי תוספת הכנסות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

צריך להחליט על זה. הלאה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שאתם אומרים, אנחנו ב-28' מתחילים לחשב לפי 27', והשלוש שנים האלה שהקפאנו, יביאו לנו כל שנה בעתיד שבעה מיליארד שקל.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

ההקפאות, כולל כל ההקפאות של השלוש שנים, יביאו שבעה מיליארד.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל שנה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

מדי שנה, כן.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

כשאתה אומר כל ההקפאות, למה אתה מתכוון?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני אומר שלא ייחשב כאילו כל הקפאה של כל שנה היא שבע, אלא שלוש ההקפאות ביחד מביאות שבעה מיליארד, בכל שנה החל משנת - - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אנחנו מצמידים את זה בחזרה מ-24', אין לך את השבעה מיליארד שקל בעתיד. למה הם רוצים להביא אותך? ששבעה מילארד שקל יהיה על חשבון כל המשק, ותהיה להם עוד הכנסה של שבעה מיליארד שקל בתקציב.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

כמובן שאם יפרוץ השלום ותקציב הביטחון ירד, אני מניח שיהיה אפשר לקבל החלטות אחרות מה עושים עם הכסף הזה או מחזירים אותו לאזרח, וכן הלאה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שום דבר לא חוזר לאזרח.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אנחנו לא מתנהלים לפי ציפייה כאילו זה הדבר שעומד להתממש.

<< אורח >> ליאור גור: << אורח >>

כבוד היושב-ראש, התייחסות לגבי ההקפאות לפני שעוברים לסעיף הבא. ליאור גור, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות.

אני מצטרף לדברים שנאמרו על ידי ידידנו מלשכת רואי החשבון. בסופו של דבר זה יבוא לידי ביטוי לעסקים קטנים באלפי שקלים, האמת היא, בשנה, ובסך הכול, תלוי במדרגות המס, אבל 5,000 שקל, 2,500 שקל. זה לפי החישובים שאנחנו עשינו.

ברור לנו שצריך להיכנס מתחת לאלונקה, וגם הציבור של העצמאים, של העסקים הקטנים והבינוניים צריך לעשות את זה, אבל כשאנחנו מסתכלים בפרספקטיבה רחבה יותר על הגזירות כולן ורואים מה שעבר על העסקים האלה במהלך השנה האחרונה, יותר משנה כבר בעקבות המלחמה, פשוט הכרחי לסדר – גם לאור העובדה שהציבור הזה הוא מאוד פגיע והחשיבות שלו לשוק ולמשק היא מאוד גדולה – חייבים לסדר לצד התקציב איזושהי תוכנית ליציבות עסקית לעסקים קטנים ובינוניים, שתאפשר להם לעבור את התקופה הזו, אחרת אנחנו נמצא את עצמנו עם סגירה הולכת וגדלה של עסקים.

נשמח מאוד לשמוע התייחסות של האוצר לכך, גם שהוועדה תיקח את זה בחשבון, שתדרוש כזה דבר. אנחנו צריכים לעזור לעסקים הקטנים והבינוניים האלה לעבור את התקופה הזאת.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מאה אחוז. התייחסות של האוצר.

<< אורח >> ענבל גלבוע אמיר: << אורח >>

אני מבקשת להתייחס. ענבל, בונות אלטרנטיבה. ביום חמישי חברתי הייתה פה, ונראה היה שחברי הכנסת וכבוד היושב-ראש מבינים את הפגיעה בנשים, בנשים מהשכבות החלשות, ביקשתם מהאוצר לעשות עבודה וכנראה שבשבת עובדים באוצר והצליחו לבוא עם מסקנות חדשות, אבל בסופו של דבר, הפגיעה בנקודות הזיכוי הולכת לפגוע בנשים, ולא מהמעמד הבינוני כמו שטענו פה ביום חמישי אלא במעמד הנמוך.

נשים מקבלות נקודת זיכוי כדי שילדים ילכו לגן והן יוכלו לצאת לעבוד. גם ככה המצב של נשים והשכר הוא 30% נמוך יותר משל גברים, כמו שכולנו יודעים, ואנחנו רוצים לעודד עבודה של נשים ואין סיבה לפגוע גם בנקודת זיכוי, שגם ככה היא לא מאוד גבוהה, לטובת נשים מוחלשות. אני מבקשת להתייחס לזה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תשובות.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

ביחס להקפאת נקודת הזיכוי, כמובן מי שמתחת לסף המס כיום לא ירגיש את הקפאות המס. מי שהיום מתחת לסף המס ויקבל תוספות שכר, עשוי למצוא את עצמו מעל סף המס וייתכן שהדבר הזה ייעשה בעקבות הצעד הנוכחי, אז בכך יש אמת. אנחנו חושבים שזו יחסית לא תהיה אוכלוסייה מאוד מאוד גדולה.

<< אורח >> ענבל גלבוע אמיר: << אורח >>

יש לך מספרים? אתה יודע כמה?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

יש מספרים? סתם להבין מי משלם מה. גם דיבר קודם הנציג מההסתדרות.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

מס הכנסה משולם כמעט באופן בלעדי על ידי עשירונים שבע ומעלה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

היו כאן שתי שאלות, אני רוצה תשובות עליהן. כל העסקים שקיבלו מכות קשות בתקופה הזאת, מכות כלכליות, הם צריכים לחזור לעמוד על הרגליים, זה לא רק להגיד בעזרת השם יהיה שלום, הם נמצאים במצב קשה. האם האוצר מתכנן איזושהי פעולה, משהו, שיעזור לעסקים האלה? זו שאלה אחת שנשאלה.

השאלה השנייה: יש פה פגיעה בנשים יותר מאשר ברגיל – שהשכר שלהן הוא נמוך יותר. האם גם את זה אתם לוקחים בחשבון? על זה אני מבקש תשובות.

<< אורח >> סתו בן עוז: << אורח >>

אימהות חד-הוריות והורים לאפס עד שלוש, גם הם זכאים ליותר נקודות זיכוי וגם הם נפגעים משמעותית.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מלידה עד שלוש.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

ראשית, לגבי פגיעת העסקים הקטנים והעצמאים, מי שנפגע מהמלחמה, יש לו את הערוצים – אתם מכירים את הנושא הזה היטב, את הערוצים שמאפשרים לו לקבל החזרים ופיצויים שונים.

<< אורח >> ליאור גור: << אורח >>

סליחה, זו תשובה לא לעניין, אני מצטער.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

לגבי האוכלוסייה הכללית של עסקים ושל עצמאים, במצב הפיסקלי הנוכחי של המשק, שאנחנו הולכים להעלאות מס מאוד מאוד רחבות, צעדים שאנחנו לא חושבים שהיינו רוצים להביא בפני הוועדה בשנה רגילה, אין פה איזושהי אג'נדה רבת שנים להעלות את המיסים בישראל, להיפך. אנחנו מביאים את הצעד הזה אך ורק כי אנחנו מאמינים שאין ברירה.

בעולם שבו אין ברירה אלא להעלות מיסים בצורה כל כך רחבה – גם מע"מ, גם מס הכנסה, גם הדיבידנדים, כל הצעדים האלה – יש קושי משמעותי להביא תוכנית מאוד מאוד רחבה עבור פלח מסוים מהאוכלוסייה ולהגיד לכל היתר, אתם תשלמו עבור הפלח הזה.

יחד עם זאת, ככל שהממשלה תרצה להביא את הנושא הזה לדיון במהלך שנת 2025, היא תצטרך למצוא לכך מקור ולקדם את התוכנית.

<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>

אבל למה לפגוע בעשירון שש? נדמה לי שאמרתם, זה פוגע רק מעשירון - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

שבע ומעלה.

<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>

חברי הכנסת, גם ינון, גם שירי וגם אורית, אני מתנצל, אתם פשוט לא הייתם בשלב שהצגתי דוגמה מספרית על אישה עובדת, שרחמנא ליצלן, מרוויחה 15,600 שקל.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אל תגיד רחמנא ליצלן כבר פעם שנייה.

<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>

סליחה. עם ילד אחד עד גיל חמש, ושני ילדים – והעברתי את הדוגמה גם לטמיר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אנחנו מבקשים שהן ישתכרו שכר גבוה.

<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>

מצוין.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

שייתן את הדוגמה.

<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>

בדוגמה הזאת, כרגע במצב הקיים, אין מס. אין מס היום. מה קורה עכשיו כשיש הצמדת שכר – לא מה שדיברו ביום חמישי – מצמידים את השכר. מעסיק כן נותן הצמדה, אבל התקרות ונקודות הזיכוי מוקפאות.

יש לך שתי פגיעות – אחת כזו עולה, קופצת מדרגה למדרגה של ה-31, מה לעשות, כי יש לה עליית שכר, והיא גם לא מקבלת הצמדה על נקודות זיכוי.

המשמעות, אם תיקח שלוש שנים קדימה כדי להמחיש את זה, להגיד – 10%, 4% כבר עשינו אינפלציה, מבפנים כבר נספרת – יש לך 440 שקל לחודש לאותה אישה שיש לה שלושה ילדים, הרוויחה 15,600 שקל, נכון להיום, ודרך אגב, היא בעשירון שש לפי מה שאני רואה פה, היא לא בעשירון שבע.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אתם יודעים לענות?

<< אורח >> ד"ר עופר רז דרור: << אורח >>

ד"ר עופר רז דרור, סמנכ"ל תכנון וכלכלה ברשות המיסים. בגלל שמערכת המס שלנו כל כך פרוגרסיבית במס ההכנסה, שעיקר התשלום נופל על כתפיהם של עשירון תשיעי ועשירי, אז גם כשאנחנו פה עושים את ההקפאה, עשירונים אחד עד שש כמעט לא משתתפים פה במאמץ הגבייה, אחוזים בודדים בלבד.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אז מה זה מה שהוא הביא?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מה זה המע"מ?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

הדוגמה שהוא נתן שזה עשירון שש, איך זה קורה?

<< אורח >> ד"ר עופר רז דרור: << אורח >>

זה קורה כי עשירון שש מלכתחילה לא משלם מיסים כמעט.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הוא נתן דוגמה מעשירון שש.

<< אורח >> סתו בן עוז: << אורח >>

כמה מרוויח עשירון שש?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

כמו שאמרנו, אנחנו לא טוענים שיש אוכלוסייה שלא תיפגע. אנחנו טוענים שעיקר הפגיעה של הצעדים האלה היא בעשירונים העליונים, גם לגבי הקפאות, ועל אחת כמה וכמה לגבי היסף.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם מדברים עכשיו על עדכון מס ההכנסה בכללי, לא רק על המענק של מס הכנסה שלילי.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אנחנו מדברים על כל הצעד.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד לא הגענו. אתם מדברים על ההקפאות הכלליות, אז לי יש שאלה. קודם כול, כמה כסף בסך הכול עדכוני המס לשלוש שנים אמורים להכניס לקופת המדינה?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הוא אמר קודם.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה אמרת? וכמה אחד עד שש מתוכם? אם אתה אומר מצד אחד שהם בקושי משלמים מס, אם כך אפשר אולי גם לומר שההקפאה במונחי חיסכון למדינה היא שולית. כמה ההקפאה הזאת בתוך כל הקבוצה לנמוכים במיוחד תכניס לממשלה?

<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>

כרקע לשאלה צריך להבין שאין פה הקפאה לנמוכים והקפאה לגבוהים.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פה הקפאה לכולם.

<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>

נכון. כשמקפיאים את המדרגות הנמוכות, זה לא משפיע רק על הנמוכים, זה משפיע גם על כל מי שהשכר שלו גבוה יותר. גם מי שמרוויח מיליון שקל, אז זה שהקפאתי את התקרה הנמוכה או זה שהקפאתי את נקודות הזיכוי, זה משפיע גם על חבות המס שלו. אי אפשר לעשות הקפאה שהיא מתייחסת רק - - -

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? זה חוק. צריך לכתוב בצורה קצת יותר מסובכת. אפשר להשאיר את הכלל שאתם קובעים בהסדר הזה כפי שהוא כתוב, ואז להגיד, ההוראות האלה לא יחולו אך ורק על אחד עד שש לעניין מס ההכנסה שלהם.

<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>

צודקת, אורית.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה פשוט דורש קצת יותר מאמץ בכתיבה.

<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>

כמו שעשיתם עם המבוגרים עד גיל 60.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מבין מה אני אומרת, היושב-ראש?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

כן.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה כסף בסך הכול? אני מנצלת כי לא הייתי בהתחלה. ושתיים, כמה מתוך זה רק לאחד עד שש?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

כעבור שלוש שנים אנחנו צופים שההכנסה מהצד הזה תהיה שבעה מיליארד שקל.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

כמה בשנה הזאת?

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה בשנה הקרובה?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

בשנה הזו 4.2.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> וכמה מתוך זה אחד עד שש? לפני דקה אמרתם שהם בקושי משלמים מס הכנסה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

חצי מיליארד. צריך להגיד שאנשים שהם בעשירונים אחד עד שש - - -

<< אורח >> ד"ר עופר רז דרור: << אורח >>

60% מהאוכלוסייה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חבל מאוד שזה 60% מהאוכלוסייה שבאים אליהם עם כל הגזירות ועם הכול.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> באמת היא שאלה שאלה מאוד חשובה. אם זה רק חצי מיליארד שקל, למה אנחנו לא מורידים אותם שמי שהוא מאחד עד שש לא ישלם ולא ייכלל בחוק?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

יש שתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שחצי מיליארד שקל זה לא סכום מבוטל.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לסגור את כל המשרדים המיותרים שיש לנו בממשלה, יש לך יותר מחצי מיליארד שקל. למה אתה נכנס לזה? תסגור את כל המשרדים המיותרים, יש לך יותר מחצי מיליארד שקל.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

לא מאמין שזה יחסוך את - - -

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 5.4 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים בשנה הבאה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אנחנו יודעים את הטענה הזאת.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, הוא נכנס לזה, לא אני. הוא אומר שזה סכום לא מבוטל.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

תפסיקו עם לא סכום מבוטל. זה פרומיל. תתחילו להשתמש במונחים של איך קוראים לו? שמחון. פרומיל מתקציב המדינה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי זה שמחון?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אבי שמחון. הוא בא ואמר לנו משהו על 300–400 מיליון.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הסיבה השנייה בבקשה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

יש למערכת המס היגיון שלפיו היא עובדת, וכל שינוי בהיגיון של מערכת המס - - -

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב-ראש, הסתפרת. יפה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה זה קשור?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

מה זה קשור? רגע. שאל היושב-ראש מה זה קשור.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא בתקציב? זה בתקציב. כל מה שקשור לתקציב 25', קשור לעניין. אני רוצה ששר האוצר, שדיבר על סגירת חמישה משרדים, יבוא לכאן ויסביר לנו למה הוא לא סוגר אותם בכלל.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

הלוואי ומישהו בממשלה הזו היה מסתפר כמוך, אתה יודע? היו מקצצים קצת בהוצאות ממשלתיות. אתם מדברים פה על אלונקה? כולם מתחת לאלונקה, חוץ ממכם, חוץ מהממשלה. הממשלה לא מתחת לאלונקה. אגב, אין מקום יותר באלונקה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

תגיד להם שזו לא התספורת של הטייקונים שעשית. זו תספורת רגילה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

כן, ראיתי את התספורת שעשיתם. מאז שהתחלתם לספר את הטייקונים אין טייקונים בארץ.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

הייתה כבר הצעה לסדר על יוקר המחיה?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

ההיגיון של מערכת המס הוא היגיון די ברור, שצריך לספור את ההכנסות מהשקל הראשון עבור כל פרט ולמסות אותו באופן אחיד.

מס הכנסה הוא מס פרוגרסיבי. מה המשמעות של מס פרוגרסיבי? ככל שאתה מכניס יותר, אתה משלם לא רק יותר אלא כאחוז אתה משלם יותר. זה בניגוד למשל למע"מ. מע"מ הוא מס רגרסיבי. ככל שאתה מכניס פחות, כך אתה משלם יותר באופן יחסי להכנסה שלך, המע"מ כבר עולה. זה מביא אותו מספר בערך, מביא בערך שבעה מיליארד שקל החל מ-25' ואילך.

זה מיסוי רגרסיבי. אנחנו חושבים שמבחינת הנזקים הכלכליים שלו הוא עדיף. הנזקים הכלכליים שלו הם יותר נמוכים כי מיסי קנייה יש להם פחות השלכות על ההתנהגות הצרכנית שלנו, אבל מס הכנסה גם צריך לעלות.

אפשר היה להחליף את כל הצעד הזה בעוד העלאת אחוז מע"מ, זה היה פוגע יותר באוכלוסיות עם ההכנסה הנמוכה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת לא תשובה לשאלה שלנו, יואב. זה להגיד לי, במקום זה תעלי את המע"מ. אני רוצה במקום זה לקצץ בכספים קואליציוניים ואולי בקצבאות למי שלא משרת ולא עובד, אבל השאלה בעינה עומדת, כשאתה אומר שבשנה הבאה, כמה זה מכניס לקופה? 2.5 מיליארד?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

4.2.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה עם מס היסף ההוני?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

עם מס היסף.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז עכשיו אני רוצה שתנכה את מס היסף ההוני ותענה לי כמה רק הקפאת מדרגות מס ההכנסה מכניסות לקופת המדינה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

2.6.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 2.6, ומתוך זה כמה אחד עד שש?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

זה אותו סכום. היסף הרי לא הוסיף כלום, אז זה אותו חצי.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חצי מיליארד שקל.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

חצי מיליארד זה אחרי שלוש שנים.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו אני רוצה לפנות לדוקטור בחבורה. אם הדבר הזה יגרום לאנשים או לנשים לצאת ממעגל העבודה, וזו גם שאלה שנוגעת למענק מס עבודה שלילי, גם לזה יש עלויות. האם תמחרתם את העלויות האלה לתקציב? פתאום ילכו לדמי אבטלה, פתאום ילכו לכל מיני פיצויים. זה גם כסף של המדינה.

<< אורח >> ליאור גור: << אורח >>

גם עסקים שנסגרים, יש לזה עלויות.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> פתאום יבקשו סבסודים למיניהם בכל מיני דברים בתקציב. עשיתם עבודה על זה?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

ההערכה שלנו היא שהצעד הזה לא יגרום לשינוי בהתנהגות שהוא כל כך משמעותי, עד כדי להביא אנשים לצאת משוק העבודה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? על מה אתה מתבסס, יואב?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

על מה אנחנו מתבססים? על זה שאין שינוי במיסוי השלילי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אורית, השאלה ברורה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? קח אישה עם שני ילדים קטנים שמשלמת 5,000 שקל בחודש על כל ילד פעוט, אתה לא מעדכן לה את השכר, הכול עולה. לא עדיף לה לשבת בבית?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אנחנו לא דנים בעדכוני שכר. אנחנו דנים בעדכון של מס הכנסה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אותו דבר. אתה בפועל מקצץ לה את מס ההכנסה, כלומר נשארים עם פחות כסף בעולם שהכול בו מתייקר.

<< אורח >> סתו בן עוז: << אורח >>

וגם את מענק העבודה הוא מקצץ לה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

היא לא נשארת עם יותר כסף. היא נשארת עם אותו כסף.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר'ה, דיברנו על השחיקה. לא לשכוח את המילה שחיקה. שחיקה בשכר זו פגיעה בשכר.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שחיקה. זה אותו דבר. הרי למה אתם כל כך מזדרזים לעשות את כל ההקפאות האלה לפני ינואר? כי אחרת תצטרכו להוריד כסף. זה ריאלי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. השאלה ברורה, התשובה גם ברורה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא נתן תשובה אבל הוא לא משיב.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

השאלה ברורה. התשובה לי לא הייתה ברורה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

זו התשובה שלהם.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

מה?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה שהוא ענה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

התשובה שלהם שהשכר לא נשחק? אתה מסכים עם זה?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אז למה אתה אומר שזה ברור?

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יואב, זה לא תשובה שראוי לקבל מכם. זה בסיסי. להגיד שלא קורה פה כלום זה לא אמיתי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה אתה מבקש עכשיו? שנעצור?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לא.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בסדר. אני מבקש שנמשיך הלאה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

שנשנה. ביקשתי שנשנה. אפשר? יש לנו יכולת לשנות פה משהו?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

כן.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

מה?

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז בואו נעשה את זה הוראת שעה לשנה, הוראה רק לשנה הבאה. בוא נראה מה קורה עם הכנסות המדינה, בוא נראה מה קורה עם המלחמה, בוא נראה מה קורה עם הכלכלה. במקום להזדרז לעשות את זה לשלוש-ארבע שנים, בואו נעשה את זה הוראת שעה לשנה, לשנה אחת.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

מכיוון שתוספות ההוצאה של משרד הביטחון הן לא חד-פעמיות והן לא מתוכננות רק שנה אחת קדימה, הן מתוכננות הרבה שנים קדימה, אנחנו חושבים שיש הכרח לבצע את הצעד הזה גם כן בראייה של הרבה שנים קדימה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא חושבים ככה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היושב-ראש אמר מה יש לכם להציע. מה שאני מציע, שהשחיקה שאנחנו עושים עכשיו וההצמדה, לא יהיו מ-27', תחזור מ-24'. אם אנחנו מחזירים את זה מ-24', אז אותן שלוש שנים שאותו עובד סבל, ואפילו מאחד עד שש סבל, אנחנו לפחות נותנים לו את הפיצוי כבר בשנת 28'. אם האוצר ילך על הכיוון הזה, יכול להיות מצב שאנחנו גם נזרום עם החוק הזה, אבל אם אני לא מחזיר להם את השחיקה של השלוש שנים האלה ואני לוקח אותם לכל החיים, אז בלתי אפשרי ללכת עם החוק הזה, אנחנו פוגעים בהם פגיעה בלתי רגילה, בלתי סבירה, פגיעה קשה מאוד לכל החיים. זאת לא פגיעה לשלוש שנים. חבר'ה, החוק הזה בא לפגוע בעובד לכל החיים. בוא נגיד שהוא היה צריך לקבל בשלוש שנים האלה תוספת 100 שקל והוא לא יקבל אותם כל החיים שלו, אז אנחנו הולכים למצב שהוא יסבול מהחוק הזה לכל החיים. בוא נחזיר מ-24', וככה אנחנו יודעים שאנחנו במצב קשה, מלחמה, יש הוצאות, נעשה את הצעד הזה לשנים האלה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

נאור, בבקשה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

בשבוע שעבר אמרת שתהיה לנו התייעצות בנוגע ליסף. נכון? אופוזיציה-קואליציה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בנוגע לשבח.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

ליסף.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפני שנדון בחוק.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

השאלה שלי אם ההתייעצות הזאת, היא תתרחש?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

התשובה, כן. למה אתה שואל את זה?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כי הוא רוצה לשנות.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

רוצה לשנות, שלא - - -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לא. אני רוצה לשנות דברים. אם באמת יש כוונה רצינית.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

על השבח.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

רק שבח?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

כן, זה מה שאמרתי.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

בסדר. עצם זה שאתה רוצה לשבת איתנו, אני מתרגש מזה, אז אני רוצה להיערך. אתה פתוח לשינויים פה?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לכל דבר אני פתוח.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

נו, באמת?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

צריך לקחת הכול בחשבון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

קודם כול, אני לא מסכים עם האמירה שההקפאה היא לא ירידה בשכר. הקפאה היא ירידה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא היה צריך להגיד את זה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

הקפאה היא ירידה, וכשאנחנו מדברים על עוד שלוש שנים, בעצם אנחנו רואים, אלה צעדים שרואים שיש יוקר מחיה. אני אומר, אם אתם לא רוצים להחזיר את זה אחורה, כמו שאומר חמד, 24', אין בעיה, יש לי רעיון אחר. בואו נחליט עכשיו, תביאו בחקיקה שתהיה הקפאה של הארנונה, תהיה הקפאה של מחירי המים, תהיה הקפאה של מחירי הדלק לכיוון מעלה, ואז אני אומר: אתה יודע מה, לפחות אנחנו יודעים, כמו שאתה רוצה שלעסקים תהיה ודאות, כמו שאתה רוצה שבתקציב המדינה תהיה ודאות לתקציב הביטחון, אני יודע שגם למשק בית יש ודאות. ואז אני יודע, גם אם לא החזרת לאותו אחד, לפחות הוא יודע לתכנן את משק הבית שלו לשלוש שנים הקרובות.

אי אפשר מצד אחד להגיד, אנחנו צריכים את זה לביטחון במשך שלוש שנים, וזה בסדר, ואני מסכים איתכם כי אנחנו יודעים מהן הוצאות הביטחון, שההתחייבות אליהן לשלוש שנים ואף יותר, אבל מצד שני לבוא ולהגיד לנו: את השכר אנחנו מקפיאים, כל הצעדים האלה, כל הנקודות, הכול יוקפא, אין עלייה בינתיים, לא בשכר המינימום, ויוקר המחיה, הכול עולה, כל יום אנחנו שומעים על עוד דברים, הארנונה עולה כבר ב-25', המע"מ עולה, הכול עולה, שלוש שנים, ואחורה אתה לא מחזיר להם את זה, אז גם את זה תקפיאו, הצעדים האלה אנחנו מקפיאים אותם, אז אני יודע לתכנן את משק הבית של כל אדם פה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> המשקים האלה – כמו שאתה יודע, ינון – של המים והחשמל הם משקים כלכליים, יש פה שחקנים. אני חושבת שאפשר לעשות דברים לגמרי אחרים.

קודם כול, יש לי שאלה אליך, יואב. וד"ר דרור.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא הבנתי. את נגד?

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושבת שהפתרון למס עכשיו הוא פשוט אחר, הוא אחר בגלל שיש מאיפה לקחת. אז כמובן שאני יכולה לדבר על הדברים הרגילים, בתקציב 25' אנחנו רואים עוד, עוד, אחרי שנתיים של תקציב בלי קיצוץ, עוד 600 מיליון שקלים לכל המשרדים המיותרים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

טוב, זה נאמר כבר.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רואים עוד שני מיליארד שקלים לבן גביר, אבל אני כן רוצה לשאול שאלה על הנחות היסוד. הממשלה הזאת מספרת לנו סיפורים שהולך להיות חוק גיוס הוגן, שבעוד זמן קצר 5,000 צעירים שלא היו חלק ממעגל השירות במדינת ישראל יהיו חלק ממעגל השירות. לדבר הזה יש משמעות כלכלית. אני רוצה לשמוע מכם איך הדבר הזה משפיע על הכלכלה, לשילוב של חרדים בשירות – גם בסדיר וגם במילואים – זה מכניס הרבה מאוד, זה חוסך הרבה מאוד כסף לקופת המדינה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אין נושא שלא מכניס.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מה לעשות, זה עוד דבר. אני צריכה להצביע בעד להעלות את מס הבריאות, להעלות את המע"מ - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

להצביע נגד.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> - - לפגוע בכל מי שעובד, ולא לדבר על הסיפור הגדול שיש פה בחדר, על הסיפור הכי גדול מבחינה כלכלית במדינת ישראל. אסור לדבר על זה כי זה מעצבן אותך. תסלח לי, צר לי.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

באמת.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

לא, זה לא מעצבן אותו.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז עכשיו השאלה שלי היא כזאת. יצא מסמך שלכם ויצא מסמך של הכלכלן הראשי, שזה אתה – או שאתה מרשות המיסים, סליחה. הערכתם כלכלית את המשמעות של הטיפול בשוויון בנטל. עכשיו הממשלה הזאת מספרת לנו ש-5,000 חבר'ה הולכים להיכנס למערך השירות ויקצרו את הצורך בהארכת מילואים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אין לי אלטרנטיבה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתה הולך לראש הממשלה, תבקש מראש הממשלה להקפיא את כל העניין של - - -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

עוד פעם אתה הולך לראש הממשלה? למה אתה לא מזמין אותי? אמרת פעם קודמת שאתה תזמין אותי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא אמרתי. אם אמרתי אז טעיתי. בגלל שאתה לא רוצה ללכת.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

רוצה. אני עכשיו הולך איתך לראש הממשלה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היושב-ראש, הגעתם לסיכומים על חוק הגיוס ועל תקציב 25'?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

מאיפה הבאת 5,000, אגב?

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה 5,000? 3,000.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מה שקראתי.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

איפה? ב"יתד"?

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, שיביאו כזה, כמובן בלי סנקציות אישיות, כדי שזה יהיה למראית עין, אבל אם זה מה שעושים והם מתכוונים לזה באמת, אז צריך לקחת את זה בחשבון בהנחות התקציב.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני אגיד לך, אני לא חושב שהאוצר עשה הערכה תקציבית לשילוב חרדים כי גם הוא, יש לו גבולות לחלומות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הוא דן על משהו אחר.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אבל זה משמעותי. אין לזה משמעות תקציבית?

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מחזור גיוס אמור להיות בגיל 18? כמה השנתון אצלכם?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא יודע, אין לי מושג.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

14,500, רק בנים, בלי הבנות.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מאמינה שאתה לא מבין מה אני אומרת. הכנסה של חבר'ה לתוך המערך הזה, אתה יודע היטב על מה אני מדברת. עשיתם הרי מבחן אצבע כמה יעלה בתקציב הבא הארכת שירות המילואים בצורה משמעותית, כמעט להכפיל שירות מילואים לצעירים יותר, או פי שליש, ותאריכו את הסדיר. לדברים האלה יש שווי.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אורית, יש הערכה, 10 מיליארד שקלים.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל יש ממש מבחן אצבע. אז כשאתם באים לקחת ביד אחת, למה כל הזמן לקחת מאותו דבר? יואב, אני רוצה שתציג את הניתוח שלכם. זו שאלה אחת.

דבר שני, למה לא לעשות את זה הוראת שעה? פשוט הוראת שעה. בגלל כל הדברים שאמרתי, כי אם יש כוונה לשנות את השירות ואת החלוקה אז תעשו את זה שנה ובואו נראה מה קורה. לעשות את זה עכשיו שלוש שנים ולחזור אחורה, לא יודעת, זה לקחת הלוואה מהציבור העובד, לפחות תחזירו את זה בריבית.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

איזה הלוואה?

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, כי כביכול, בשנת 2027 המנגנון הוא כזה שב-2027 - - -

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

לא, אלה הקפאות קבע. ההקפאות האלה הן הקפאות קבע.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

זה לתמיד. הנכדים שלך עוד ישלמו את זה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה לא יחזור אף פעם.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

איפה הלוואה? זה הלוואה ברחוב חד-סטרי.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא הלוואה. זה משהו שאתה משלם כל החיים.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ב-2027 זה לא קופץ חזרה?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

לא. זה מתחיל להיות שוב מוצמד.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש הקפאות מסוימות שבהן כן מתחשבנים. נכון?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

רק בשכר.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> רק בשכר. בעדכון על השכר.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אבל זה שונה משכר. זה מיסוי.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

גפני, אתה באמת הולך לביבי? תגיד, אבל ביבי לא יודע שאתה דן בתקציב המדינה?

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

הם צריכים לדון בלפטר את היועמ"שית, זה עכשיו יותר דחוף.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

רק בשכר.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - לא יהיה לנו תקציב אם ילכו על הרפורמה המשפטית.

<< אורח >> סתו בן עוז: << אורח >>

תעלו בישיבה את הפגיעה בנשים. תעלו אלטרנטיבות לחוק הנורא הזה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

כמה זמן הישיבה עם ביבי?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא יודע, אין לי מושג.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אתה צריך שנבוא?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אתה בקואליציה?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אתה רוצה שאני אהיה בקואליציה?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא יודע - - -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

תגיד, מה אתה יודע, שום דבר אתה לא יודע.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יהיה לך יותר קל עם נאור בקואליציה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גפני, באיזה שעה הישיבה?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני לא במפלגה שלה. אני יודע שאנחנו נראים לך כולנו זהים אבל אנחנו לא באותן מפלגות.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

כמו שכל החרדים.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אז אותי אתה רוצה. ו-?

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תראה איך הוא מתרכז איתך, ואתה אומר, אתם לא חברים. באיזה שעה הישיבה? באמת.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני אשקול. תגיד לביבי שאני שוקל.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בשביל לעזור לך, כי אני יודע שביבי מאחר תמיד. אף פעם לא הגיע בזמן. שעה, שעה וחצי היה מאחר.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

כשביבי מגיע הישיבה מתחילה. כשביבי נושם, העולם מתחיל לנשום.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

היום לא.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היום לא מאחר?

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

לא, הוא רוצה לפטר את היועמ"שית.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היום יהיה בזמן?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

כן.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

מקסימום אם לא, תקנו לו כולם שעון.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

ולהחליף את הוועדה לבחירת שופטים. על זה הוא מגיע בזמן.

<< מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 10:54) << מנהל >> << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אשמח לקבל תשובה על העלויות וגם לשמוע בעצם איזה הנחות אתם לוקחים כי אתם עושים את זה ארבע שנים, אתם עושים את זה לצמיתות. איזה הנחות לקחתם בהיבטי השוויון בנטל? האם המצב הקיים הוא קיים או שהוא משתנה? זה מאוד מאוד חשוב להבין בעניין הזה כי יש כאן עלויות דרמטיות שאתם פרסמתם אותן.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

ולמה לא הוראת שעה?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

קודם כול, אנחנו חייבים לתת את ההנחות שתואמות את המצב החוקי, נכון להיום. המקום היחיד שבו אנחנו לא לוקחים את המצב החוקי נכון להיום זה חוקים שמגיעים לצד חוק התקציב שבהם אנחנו מניחים – מכיוון שזה חלק מאותו חוק – אנחנו מניחים שיש ביניהם הדדיות.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי. איזו הדדיות?

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה אתם עושים להגדיל את העוגה? כל מה שאתם מביאים עד עכשיו, אתם לוקחים. תגיד לי איזה צעדים אתם עושים בשביל להגדיל את העוגה. לא ראיתי שום צעד להגדיל את העוגה בשביל לא להעמיס על הציבור.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יואב, לא הבנתי את התשובה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני אשמח לענות.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

נעמה, בבקשה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אני רוצה להגיד משהו בהקשר של הציבור הכללי אבל גם הציבור המשרת. יש כאן מצב שהוא בלתי נתפס, שבזמן מלחמה אנחנו רואים כל כך הרבה צעדים שהם בסוף לא רק עידוד השתמטות, אי יציאה אל שוק העבודה, סוגיות של פגיעה קשה בחוסן הלאומי ובכלכלה, אלא אנחנו רואים ממש פגיעה ישירה בציבור שכן משרת.

מה יעשו הממשלה הזאת? יעשו כל מיני חוקים נקודתיים למילואימניקים, בכאילו אנחנו עוזרים למילואימניקים אבל מבטלים סבסוד צהרונים, מבטלים נקודות זיכוי, פוגעים במענק עבודה, מעלים מע"מ, מעלים מס בריאות, מעלים ביטוח לאומי, מעלים תחבורה ציבורית. אתם יוצרים נטל בלתי סביר על הציבור הכללי שהוא הציבור המשרת. כרגע אומרים שזה נאמד בכ-10,000 שקלים במשק בית בשנה אבל בוודאי שזה יותר כי לא מחשיבים חלק מהדברים ובטח לא עליות מחירים נוספות.

זאת אומרת, גם אי התמודדות עם יוקר המחיה, עם העלאות המחירים הבלתי פוסקות, באמת חידלון שאין לתאר, הסל בסופר נהיה אסטרונומי – לדעתי אם יבדקו היום הוא יהיה כ-50% יקר יותר מהסל באירופה, אם לא אפילו יותר מזה כי העליות האלה לא סבירות. מעלים חשמל, מים, ארנונה, מע"מ, תחבורה ציבורית, מבטלים שירותים חברתיים שהיו לפני כן, פוגעים גם בסבסוד מעונות שזה כרגע סודר אבל סבסוד צהרונים, דברים אחרים.

מה השארתם לציבור? מתי נראה לכם שהדבר הזה יגיע לכדי רתיחה שלא נוכל לעמוד בה? אנשים נאנקים. האמת, אני רוצה שתסבירו לי גם מבחינה אוצרית מה התפיסה, עד מתי משק בית יוכל להחזיק את הבועה הזאת של יוקר מחיה בלתי מתקבל על הדעת, שבזמן מלחמה מעלים בכל המדדים שישנם, גם ככה ישראל לא מהמדינות הזולות בעולם, אבל מצד שני מעודדים מדיניות שאין בה שום צמיחה, אי יציאה לשוק עבודה, עידוד אי לימודי ליבה בניגוד לפסיקת בג"ץ – מה שקרה כאן ביום חמישי זה חד-משמעית הזוי – כל הדברים שעוברים במקביל.

איך הכלכלה אמורה להסתדר? איך זה אמור להסתדר? איך בהיגיון שלכם זה מסתדר? אני מאמינה במתן שירותים אוניברסליים לכולם בצורה שוויונית ולא מפלה כדי לעודד צמיחה ופריון וכדי להושיט יד לשכבות מוחלשות, אבל מה אתם עושים כאן? מה קורה כאן? איך המיסים האלה עוברים בזמן מלחמה? איך לא בחרו בדברים אחרים?

תראה, ינון, ביום חמישי אמרו לי שמיליארד וחצי הכנסות איבדנו מביטול מס סוכר ומס חד-פעמי. זה היה שווה את זה? לפגוע עכשיו בשכבות הכי מוחלשות? זה היה שווה קמפיין ההזיה הזה שעשיתם? לפחות תחזירו, לפחות תכו על חטא על משהו, תחזירו לפה עוד מיליארד וחצי שקלים. תעשו את זה או תמצאו מיסים אחרים מתאימים, למה לגעת בהכי מוחלשים, למה?

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

תודה.

<< אורח >> סתו בן עוז: << אורח >>

אפשר להוסיף שאלה? סתו בן עוז, רכזת המדיניות של בונות אלטרנטיבה. נדרש עם התקציב להגיש גם ניתוח מגדרי. זה נעשה? זה נכתב גם במכתב של היועצת המשפטית של הכנסת. רציתי לדעת אם הסתכלו על החוקים שהוגשו מנקודת מבט מגדרית.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

תודה. בבקשה, יואב, לענות על השאלות.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

נשאלו כאן מספר רב של שאלות ואני אשתדל להשיב עליהן לפי הסדר. ראשית, לשאלה שלך, חבר הכנסת ינון אזולאי.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

לי תענה בסוף. תתחיל איתם.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

לשאלתך, חברת הכנסת פרקש, לגבי חוק הגיוס. ההערכות שלנו לגבי התקציב משקפות את המצב החוקי הקיים, כלומר ככל שיש חוק שיעבור בהמשך, בוודאי שאנחנו לא יכולים לקחת אותו בחשבון.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז הוראת שעה, תעשו את זה בהוראת שעה. מה זאת אומרת, מה זה מצב קיים? יש פסיקת בג"ץ שאומרת שצריך לשנות את המצב הקיים.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

זאת לא כל תשובתי.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אורית, את רוצה שהוא יענה?

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז כמו שאתם מסתמכים על הסיוע האמריקני בכל מיני הנחות, תסתמכו על זה לפני - - -

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

תני לו לענות עד הסוף. אם תהיה עוד שאלת השלמה הוא ייתן לך.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ינון, אתה מבין שזאת הזיה. הוא לוקח בחשבון שלא יהיה שינוי בחוק גיוס. ומי משלם על זה? אנחנו.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

בנוסף, אנחנו פועלים לפי הערכות שאנחנו עובדים עליהן יחד עם משרד הביטחון וצה"ל לגבי היקף גיוס המילואים. ההיקף הזה לא צפוי לפחות בשנה, שנתיים, שלוש הקרובות באופן משמעותי.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתם לוקחים בחשבון הנחה של גידול במילואים וגידול בסדיר, את זה אתם כן לוקחים?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה עוד לא עבר.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

הוא מניח שאין חוק גיוס ושהמילואים - - -

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני אתקן את זה. לא ביחס ל-24' שהיא באמת שנת מלחמה עם מילואים חריגים אבל ביחס ל-25' אנחנו צופים לרדת לרמה ולהישאר שם ברמה - - -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

יואב, אבל 25' עדיין לא התחילה. אתה לא יכול להגיד אני מבסס על 25', על משהו שלא היה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

הוא אומר, הוא רואה את 25' לא כ-24'.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני רוצה להבין כי זה משמעותי. כמה ימי מילואים עשו ב-24' לעומת כמה אתה צופה שיהיה ב-25'?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני לא אדבר על אחרים, אני יודע להגיד על עצמי. אני עשיתי בערך 200 ב-24'.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אז אתה מניח שזה מה שיהיה גם בשנה הבאה?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

מה שיהיה שנה הבאה אמור להישאר ככה למשך כמה שנים.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

200 ימי מילואים אתה תעשה בכמה שנים?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

צה"ל מדבר על 70 לחטיבות החי"ר. זה אני יודע להגיד.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אתה כן מכניס בחשבון הערכה קבועה של מילואים.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

ודאי.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מתייחס לזה כאילו השוויון בנטל לא משתנה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

לא, אני לא אומר שאני מכניס - - -

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי על בסיס מה. לפחות תעשה שנה את הגזירות הללו ובוא נראה מה קורה בעוד שנה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אנחנו עובדים על ההנחות האלה יחד עם משרד הביטחון.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ומה לגבי סבסוד מעונות, איך לקחתם את זה בחשבון?

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

הלאה. יואב, תמשיך.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מעניין אותי כי אתם פשוט פועלים כאילו לא יטופל השוויון בנטל.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אורית, אני יכול להפסיק בתשובות ולהגיד לו להמשיך בהקראה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ינון.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

שאלת, תני לו קודם כול לענות.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה שלא נוח לכם.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

זה לא איפה שלא נוח אבל תני לו לענות.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש כאן משהו מאוד משמעותי. האוצר לוקח בחשבון שהשוויון בנטל לא ישתנה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הוא ענה תשובה שאני גם לא מצליח לקלוט. אתה אומר שיחידות החי"ר יעשו 200 יום מילואים גם ב-25'?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני מכיר שצה"ל מדבר על אזור ה-70.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

שאלו אותו כמה הוא עשה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

תיקנתי. אנחנו לא נישאר באותה רמה כמו 24', אנחנו נהיה ברמה גבוהה מ-22' לצורך העניין, גבוהה משמעותית מ-22', וזה לעתיד הנראה לעין.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מובן מאליו, אבל לא 200 יום. זה הבדל אדיר.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

זו התוספת.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

לא. הוא אמר 70.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

הוא אמר 70 וזה נלקח בחשבון בתקציב.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

כשצה"ל ירצה להציג את הדברים האלה בפני הוועדה אני מציע לדבר על זה איתם ישירות. יכול להיות שהם יבחרו ועדה אחרת. אני פה אומר אנקדוטלית שמדובר אצלנו ב-70 וכמובן שככל שהמידע האמיתי יתבקש אני חושב שצה"ל ישמח להתבטא.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ומה תהיה ההשלכה הכלכלית? זאת השאלה שלי. נאור, לא קיבלנו תשובה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

כי בקצה היא שאלה. העלות למשק.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

בסופו של דבר אנחנו מדברים על בין 1% ל-1.5%, אפילו 2%, של תוצר.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

כמה זה בשקלים?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

כל 1% הוא בערך 20 מיליארד שקלים תוצר, גידול בתקציב הביטחון. חלק מזה זה מילואים, חלק מזה - - -

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא זה מה שנאור שאל על הגידול בתקציב הביטחון אלא כמה ייחסך בעלויות ישירות של שירותי מילואים אם אנחנו מוסיפים עוד אנשים לשירות בנטל.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

להבנתי, בשנה-שנתיים הקרובות לא יהיה חיסכון משמעותי כתוצאה מזה כי הם לא הגיעו לכדי החלפה של יחידות - - -

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

למה? בשמונה-תשעה חודשים - - -

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל בתוך שנתיים?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני חושב שככל שחברי הכנסת ירצו להתעמק בנושא הזה לעומקו, יהיה צריך להביא לפה את הנציגים של צה"ל.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה נציגים של צה"ל? יואב, זה מסמך שלכם, תפתח אותו, זה מסמך של אגף תקציבים. אני שואלת במבחני אצבע מה התרומה למשק, מה החיסכון.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אורית, תודה. אני מבקש לא לענות. אורית, אני לא אוהב להתנהג בצורה הזאת. את רק מדברת, לא שומעת אף אחד. תודה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל יושב נציג אגף תקציבים ואומר שהוא לא יודע מה הם כתבו?

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

נאור, בבקשה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

רק שאלה כי יש לזה השלכה. אני חושב שיש המון כסף פה וצריך להבין בשלוש שנים הקרובות – עזוב ייחסך – כמה העלות.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

מה המשמעות במקרו.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אז אני מבין שאין את התשובות וזה בערך פלוס-מינוס, רק אם אפשר לקבל את התשובות.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אתם יודעים מה העלות?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

כמו נגיד התשובות שנתנו לי על כנף ציון.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

התשובה הרלוונטית היא שתהיה תוספת לתקציב הביטחון בהיקף של יותר מ-20 מיליארד שקל.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

יואב, לא זה מה ששאלנו.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

לאור זאת, אנחנו צריכים להגדיל את ההכנסות של המדינה וזה אחד מהצעדים העיקריים שמאפשרים את הגידול הזה בתקציב הביטחון.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא עונה לשאלה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אני מחדד את השאלה. השאלה שלנו הייתה בנוגע לעלות הספציפית של ימי המילואים וההשלכה לגבי שלוש השנים הבאות כי אנחנו מדברים בסוף על שלוש שנים. נכון?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

לא, הצעד הזה ישפיע גם קדימה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ארבע שנים.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. לצמיתות הצעד הזה.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

אם יש משהו שישתנה בשנים הבאות, אז אנחנו רוצים להבין כדי שתהיה – תמיד אומרים לנו מה אתם מציעים, אז אנחנו רוצים להבין אלטרנטיבות, ולכן זו שאלה שהיא שקלית והיא לא ביטחונית. שלא תביאו את זה לוועדה מיוחדת.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

ככל שהצבא יפחית את ההערכה שלו ביחס לעתיד לגבי היקף המילואים, זה ישפיע. יש לציין שזה לא הרכיב העיקרי בתוספת של משרד הביטחון, יש הרבה תוספות.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל בכמה זה ישפיע?

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה בערך התוספת של המילואים? מתוך ה-20 מיליארד שאתה מדבר עליהם, כמה המילואים?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני אבדוק את התשובה המדויקת.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תבדוק. אתה אמרת שלא יהיו מוכנים שלוש שנים – אם יהיו לנו 3,000 חיילים, מה שדובר, את קראת 5,000, נכון? אני קראתי 3,000.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

לא. 3,000 פלוס 1,800.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, פשוט יש מסמך מפורש של אגף התקציבים וגם של הכלכלן הראשי באוצר שכדאי, לפני שנותנים לנו תשובות כאלה, להגיד: אני צריך לבדוק דקה, שירעננו לי את המספרים. הינה, אני מחפשת את זה בעצמי, חבל.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

יואב, בבקשה להמשיך עם התשובות.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

שאלה נוספת שנשאלה כאן היא מדוע אי אפשר לעשות את הדבר הזה בהוראת שעה. התשובה שלנו היא אותה תשובה. בסופו של דבר התוספת היא תוספת קבועה וצפויה, וגם בימים אלה יושבת ועדת נגל לגבי תוספות נוספות למשרד הביטחון ולצבא. שוב, רוב הדברים שמדברים עליהם שם הם לאו דווקא ימ"מים. הם גידול בהיקף הרכש של הצבא, פרויקטים נוספים שדנים עליהם, ואני לא אפרט.

שאלתך, חבר הכנסת חמד, לגבי הגדלת העוגה. אנחנו רואים את הנתונים של הצמיחה במשק, אנחנו חושבים שמרגע שתיפסק המלחמה, וכבר בשנת 2025 הצמיחה תתחיל להאיץ חזרה, היא לא תגיע לאיפה שהיא הייתה אמורה להיות.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

איזה מנוע צמיחה יש בשביל זה? מה זה השערה? אתה נותן פה השערה, יואב. מה הצעד שאתה יכול להסביר לחמד?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

ההשערה הזאת מקובלת על מרבית הגופים, לא כולם, מרבית הגופים. הגוף היחיד שאני מכיר שלא מדבר על הערכה בסדר גודל של 4%, 5% צמיחה הוא ה-OECD, והסיבה שהוא טוען את זה היא בגלל שהוא חושב שהמלחמה תימשך גם אל תוך 2025. כלומר, מבחינה כלכלית אין מניעה מהצמיחה להאיץ מרגע שתיפסק המלחמה וכמובן השאלה מתי סיום המלחמה בהקשר זה היא לא שאלה ערכית או ודאי לא משפטית אלא שאלה כלכלית - -

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

יואב, זאת לא תשובה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

- - מתי ההשפעה של המלחמה על הפעילות הכלכלית תחדל להיות משמעותית. אנחנו חושבים שכבר עכשיו אפשר להתחיל לראות ניצנים של הדבר הזה מרגע שהייתה הפסקת אש והדבר הזה הולך להאיץ את הצמיחה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבין אותך, צמיחה תהיה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

יואב, הוא לא ביקש פרשנות תיאורטית.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני דיברתי גם על מנועי צמיחה. להגדיל עוגה זה להביא מנועי צמיחה לתוך התקציב. איזה מנועי צמיחה יש בתוך התקציב שלנו של 25'?

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אני רוצה לחדד את השאלה. חמד שאל שאלה נכונה מהם מנועי הצמיחה, לא שמענו על זה תשובה, אבל כשאתה אומר אנחנו צופים – וכל הגופים מסכימים – שתהיה צמיחה אחרי המלחמה, צופים על בסיס מה? מה מקורות ההכנסות שפתאום יצמחו שוב? מה אתה צופה, איך זה אמור לקרות? תסביר לי את זה כלכלית, אמיתי. אני לא ביקשתי ניתוח תיאורטי, בשביל זה יש לי עיתון. מה אתה יכול להגיד מקצועית?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אלה שתי שאלות שונות, אני אשיב קודם לשאלתו של חמד עמאר ואז על שאלתך, לזימי. מבחינת דברים שהממשלה כן רוצה לקדם כדי להאיץ את הצמיחה, הממשלה סימנה כמה תחומים. תחום ראשון זה שוק הנדל"ן שכרגע נמצא במצב מאוד פגיע, כולל השפעה ניכרת של היעדר עובדים פלסטינים על השוק הזה ואת המרכזיות שלו עבור המשק.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

זה מנגנון צמיחה של הממשלה, להאיץ את שוק הנדל"ן?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

הנדל"ן מהווה אחוז מאוד ניכר בתוצר, ומכיוון שיש בו האטה בפעילות בשנה-שנתיים האחרונות, וככל שלא ייעשו פעולות מסוימות כדי להאיץ אותו, ההאטה הזאת עלולה להימשך. מכיוון שכך, הממשלה מתכוונת – ואל תשאלו אותי על צעדים ספציפיים, פשוט כי כרגע היא עוד לא קיבלה את ההחלטה שלה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

למשל, לסגור את רמ"י היא מתכוונת?

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

בתקציב 25' אין צעדים ספציפיים?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

הממשלה טרם קיבלה את ההחלטה של מה בדיוק יהיו צעדי המדיניות המפורטים. אני מסמן פה תחומים.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשאתה מדבר על נדל"ן, נדל"ן מכניס הרבה כסף למדינה. אני שאלתי אם זה בהקלות להכנסת עובדים זרים, אם זה ביותר הפרשות קרקע. באיזה צעדים תעשה את זה הממשלה?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

הנושאים האלה על סדר-היום. אני מסמן אותם פה לשאלתך אבל טרם התקבלה מדיניות מפורטת בעניין ולכן עוד לא יכולה להיות תשובה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז לא נמצא בתקציב 25' בתוך חוק ההסדרים.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

עדיין לא.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

יש בכוונת הממשלה – לא בתוך ההסדרים כי לא מדובר בחקיקה בשלה בשלב הזה – ככל שתידרש חקיקה בנושא, נגיש אותה בנפרד. אבל, אתה שואל לגבי מה כוונת הממשלה לעשות כדי להאיץ את הצמיחה, זאת דוגמה אחת ויש עוד דוגמאות.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

יואב, לזימי שאלה - - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה רק מנועי הצמיחה בתוך כל חוק ההסדרים?

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אין, אין תשובה. אלה חילופי דברים תיאורטיים.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

רצית דוגמה אבל אם אתה רוצה אני יכול לתת עוד דוגמאות, זה לא הדבר היחיד. לשאלתך, חברת הכנסת לזימי, איך בדיוק זה אמור לעבוד.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

לא שאלתי איך זה אמור לעבוד. אמרתי, תפרט לי באיזה אמצעים, תפרט לי מה אתם צופים, למה הגופים מסכימים, כי מה יקרה?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני אומר איך זה אמור לעבוד מבחינה כלכלית. בסופו של דבר, בזמן שיש מלחמה או מצב סביבתי אחר שדומה בעניין הזה, גם עסקים וגם פרטים קודם כול מפחיתים השקעות באופן מאוד מאוד דרסטי, ודבר שני, מפחיתים צריכה בצורה יותר מינורית.

רואים את הדבר הזה בנתונים, רואים איך ההשקעה יורדת באופן מאוד מאוד משמעותי ברבעונים האחרונים לעומת המצב שלפני המלחמה ורואים שהצריכה הפרטית היא יחסית צומחת באופן מאוד מאוד איטי, ולמעשה היא כיום רק קצת יותר מאשר הייתה לפני שנה ורבעון, כלומר לפני המלחמה.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יואב, אני חזרתי לפרסום של - - -

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

רגע, הוא עונה לי. תני לו לענות לי.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אני אתן לך, אני רוצה שהוא יענה לכולם.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

בסופו של דבר, צריכה פרטית מהווה כ-70% מהתוצר, ולכן כאשר יש האטה בצריכה הפרטית זה מאוד פוגע בצמיחה. ברגע שהמשק משתחרר מאותו ענן – אפשר לחשוב עליו ככה – שמעיב על הצמיחה של המשק, אנשים יחזרו לצרוך. חלק מהצריכה הזאת היא חזרה לצריכה סדירה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דוב

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]