פרוטוקול מספר 7, ועדת הכספים (זמנית), 29/03/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 7

מישיבת ועדת הכספים הזמנית

יום ראשון, ד' בניסן התש"ף (29 במרץ 2020), שעה 10:00

סדר היום:

<< נושא >> סקירת מנהל רשות המיסים מר ערן יעקב – בהתייחס להתמודדות עם משבר הקורונה << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

עודד פורר – היו"ר

מיכאל מרדכי ביטון

אחמד טיבי

מיקי לוי

אורית פרקש הכהן

חברי הכנסת:

סמי אבו שחאדה

קרן ברק

אחמד טיבי

עופר כסיף

אופיר סופר

מנסור עבאס

אלכס קושניר

שלמה קרעי

מיכל שיר

משתתפים באמצעים מקוונים:

ערן יעקב

–

מנהל רשות המיסים, משרד האוצר

איריס שטרק

–

נשיאת לשכת רואי החשבון בישראל

ד"ר רון תומר

–

נשיא התאחדות התעשיינים בישראל

רועי כהן

–

עו"ד, נשיא לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל ירון גינדי

–

יועץ מס, נשיא לשכת יועצי המס

ישראלה מני

–

סמנכ"ל אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר

יוסי אלישע

–

יו”ר ועדת מיסים, לשכת עורכי הדין

ייעוץ משפטי:

אייל לב ארי

מנהל/ת הוועדה:

טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:

אלון דמלה

<< נושא >> סקירת מנהל רשות המיסים מר ערן יעקב – בהתייחס להתמודדות עם משבר הקורונה << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

חברים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה הזמנית לענייני כספים. היום יום ראשון, ד' בניסן התש"ף, 29 במרץ 2020. הדיון יתחיל עם סקירת מנהל רשות המיסים. אבל לפני כן, כמובן, הצעות לסדר של חברי הכנסת.

יש לך רשימה, טמיר, לפי הסדר?

<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>

לא, רק שלמה קרעי.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

רק חבר הכנסת קרעי ביקש?

<< דובר_המשך >> טמיר כהן: << דובר_המשך >>

ואחר כך – אחמד טיבי.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

כן, חבר הכנסת קרעי. ואחמד טיבי – אחר כך.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

ראש רשות המיסים איתנו בהצעות לסדר?

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

מחברים אותו ב"זום".

<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, כי זה כבר התחיל.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

מחברים אותו ב"זום".

<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ההצעה לסדר שלי נוגעת לתקופת החירום שבה אנחנו נמצאים עכשיו. אני מקבל פניות מאזרחים שבתקופה הזאת יש כל מיני תאריכים שקשורים ורלוונטיים לרשות המיסים – ואני תכף אתן דוגמה – שבגלל מצב החירום התאריכים האלה בעצם נופלים עליהם בצורה שמקשה מאוד מבחינה כלכלית. לדוגמה, יש את התקנות או את החוק שאדם שרכש דירה שנייה לא משלם מס רכישה אם הוא מוכר את הדירה הראשונה שלו תוך שנה וחצי. זה גם איזשהו תיקון. זה היה שנתיים, ובהוראת שעה זה כרגע שנה וחצי. אזרחים שהתאריך של סוף השנה וחצי נופל להם עכשיו, בחודש הזה, בחודש הבא, בעצם תקועים עם הדירה הראשונה, כי המשק כרגע במיתון. אף אחד כמעט – מכירות של הדירות - - -

<< דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >>

נדמה לי שמס שבח זה 24 חודשים ומס רכישה שנה וחצי. צודק.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

מס רכישה. דיברתי על מס רכישה. שנה וחצי, נכון.

אז אזרחים שקנו דירה שנייה לפני שנה ושלושה-שנה וארבעה חודשים, כרגע מגיעים וצריכים למכור את הדירה. תכננו למכור את הדירה בכל מקרה עד תום השנה וחצי, ובגלל שהמשק צולל הם לא מצליחים למכור את הדירה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

שאלה חשובה.

<< דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >>

מה עוד שהדירות שלהם לא מוכנות.

<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. יכול להיות שהדירות שלהם גם מוכנות גם לא מוכנות.

<< דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >>

חלק מהן לא מוכנות. הפסיקו לבנות.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

כן. זה לא משנה כל כך. אני טוען שכמו שאנחנו מאריכים הצעות חוק, התוקף שלהן מוארך עד לתום תקופת מצב החירום, כל הנושאים שקשורים לרשות המיסים שהם רלוונטיים לאזרחים שצריכים לשלם, אפילו שומות שצריכים לשלם עכשיו, כשהמצב הכלכלי מאוד קשה – לדחות את זה עד לתום תקופת החירום.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

הנקודה ברורה. אני רק שואל את היועץ המשפטי. אם החוק מדבר, אז לרשות המיסים יש את הסמכות בכל זאת להיעתר ולתת פה הארכה?

<< דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >>

אנחנו העברנו את החוק הזה בפעם הקודמת לשנה וחצי ול-24 חודשים. ואחרי חמש שנים שהיינו אמורים לבחון את זה, התעקשתי שזה יהפוך את שניהם ל-24 חודשים, כי גם ככה - - -

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

אבל מה המצב החוקי כרגע?

<< דובר_המשך >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אפשר בהוראת שעה או באישור של מנהל רשות המיסים לבצע דחייה כמו דחייה במע"מ, מה קרה?

<< דובר >> אייל לב ארי: << דובר >>

אז זהו. לאור המצב יכול מנהל רשות המיסים להחליט שהוא אכן דוחה לאור הנסיבות את מועד התשלום.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לא, לא את מועד התשלום.

<< דובר >> אייל לב ארי: << דובר >>

אני יודע. את השנה וחצי לשחלוף.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

כן.

<< דובר >> אייל לב ארי: << דובר >>

יכול בעצם מנהל רשות המיסים לאור הנסיבות, עד שיהיה אולי תיקון חקיקה, כן לתת הקלה מיוזמתו. זו שאלה שאפשר לשאול את מנהל רשות המיסים בהמשך הדיון הזה. היה ולא, יהיה צורך באמת לעשות תיקון חקיקה שיאפשר שחלוף בתקופה אפילו בהוראת שעה לתקופה יותר ארוכה לאור הנסיבות הקיימות.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

כן. אני רוצה להוסיף על זה: אני מניח שזה לא הדבר היחיד. אלה פניות שקיבלתי.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

כן, כן, ברור.

<< דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >>

כן, כן. דיברנו על מע"מ, מקדמות מס הכנסה. דיברנו על תשלומי הארנונה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אני, אגב, פניתי לרשות המיסים. דיברתי בשיחת ועידה עם כמה גורמים ברשות המיסים בשבוע שעבר, והם אומרים שכרגע הם לא מעוניינים לשנות שום דבר.

<< דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >>

מצוין. אחלה. נביא להם חקיקה על הראש. נראה אותם.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

בדיוק. בדיוק. זה בדיוק מה שאמרתי להם.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

ברור. נקודה טובה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

שלמה, תודה.

חבר הכנסת טיבי, ואחריו – חבר הכנסת מיקי לוי.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שהוא ימשיך. אני אחר כך.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> אני גם אשמח, היושב-ראש. אני, מיכאל ביטון.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

את קולך אני כבר מזהה.

חבר הכנסת מיקי לוי?

<< דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >>

כן. אדוני, בהמשך למה שאמר שלמה, אין שום בעיה לדחות את זה בהוראת שעה. ואני חוזר על הדרישה שלי: לא לדחות לחודש מקדמות מס ולא לדחות לחודש מע"מ; ממילא אין גביית מע"מ מהאזרחים – אני מבקש לדחות את זה עד יעבור הזעם. העסקים סגורים. מאיפה אתם רוצים שהם ישלמו? אני מדבר אליך, ערן. מאיפה אתם רוצים שהם ישלמו?

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

מיקי, אני אחדד, סליחה. אנחנו מדברים – כי אני חושב שכל הוועדה מסכימה איתך – רק על העסקים הסגורים. הרי הסופרים, למשל, שפתוחים בוודאי ימשיכו לשלם.

<< דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >>

חד-משמעית. אדוני היושב-ראש, גם בפעם הקודמת שהעליתי את זה ביקשתי רק עסקים סגורים. אפשר להביא תצהיר, הצהרה גם מרואה חשבון גם מעורך דין, מה שהם רוצים, כי אין מאיפה לשלם את הכסף. לא זאת ועוד, אני ביקשתי – ואני יודע שזה לא ברשות המיסים – שכל נושא הארנונות לעסקים סגורים יבוטל. זה אומר: עיריות חזקות, והעסק שלי סגור בעיריית תל אביב – יבוטל, הן יחזיקו מעמד; עיריות חלשות – תצטרך המדינה להכניס את היד לכיס ולשלם ארנונה. מה עוד שהעיריות עצמן לא נותנות שירותים באופן מלא: אין פינוי אשפה, אין גני ילדים, אין בתי ספר. אין שום הגיון.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

ברור.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

יכול להיות שזה קבוע בחוק. כי, למשל, בתי מגורים יכולים לבקש הקפאה של ארנונה לחצי שנה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה, שלמה.

<< דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >>

דקה אחת, אדוני, אני מבקש. מכיוון שערן שומע, אני מקווה, אני חוזר על דרישתי לאחד את שתי שנות המס, כדי שניתן יהיה להעביר הפסדים כספיים – אחרת, לא יהיה להם אופק – לשנה הבאה. לא לשנה הבאה, ל-2021, אלא ל-2022. אחרת, יגידו: אין לי על מה להישאר פתוח, כי אני לא יכול לקזז את ההפסדים שלי.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

לא רק שלא יהיה להם אופק – לא יהיה להם איך להיפתח מחדש.

<< דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >>

נכון. אם תהיה לו אפשרות לגלגל את ההפסדים שלו לשנתיים קדימה ולאחד את דוחות מס הכנסה, זה ייתן לו אופק. זה חייב להיות במיידי, כדי לתת אופק.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה.

<< דובר_המשך >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר_המשך >> עכשיו אני לא רוצה לעבור על כל התלונות שקיבלנו על שאין גישה ואין אפשרות, והתוכנית הזו שהגישו היום בעיתון – כל הלשכות מתנגדות. אני ביקשתי גם בפעמים הקודמות: רשות המיסים – כמו שכשהייתי סגן שר האוצר קיימתי כל שלושה חודשים שולחן עגול – תקיימו איתם שולחן עגול. תשמעו ממקור ראשון. לא כל השכל נמצא בממשלה וברשות המיסים. תפתרו את הבעיות בשטח. אני מתחנן: האוצר, רשות המיסים, תעשו שולחן עגול מול לשכת עורכי הדין, רואי החשבון, יועצי המס ולה"ב. אין אפשרות אחרת לצאת מהפלונטר הזה כל פעם בווידיאו קונפרנס.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה, חבר הכנסת לוי. אני רוצה רק לבקש מחברי הכנסת – כי אני שמח שסיעת הליכוד הצטרפה לדיונים, שלא היו בדיונים הקודמים – הדיון ב"זום" והניהול הזה של שני חדרים נפרדים הוא לא פשוט, הוא מורכב לכולם. אנחנו רוצים כן לנהל אותו באיזושהי צורה ברורה גם כדי שהמסרים יעברו לאורחים שלנו וגם כדי שמי שצופה בנו יצליח גם הוא לעקוב אחר זה.

אז מה שאני מבקש הוא: אחד – בניגוד אולי לדיון רגיל שכן מתפרצים לפעמים, תשתדלו לא להתפרץ כי גם לא רואים מי מתפרץ כשהוא מבקש. ובחדר השני אני רואה שחברת הכנסת שיר – את יושבת שם על כיסא היושב-ראש. את תהיה החניכה התורנית בחדר השני, את תנהלי שם, כדי שאנחנו ניתן גם לחבר הכנסת מפה ולחבר הכנסת משם. שני החדרים האלה הם חדר אחד, לצורך העניין, שפשוט מתנהל עם וידיאו.

חבר הכנסת לוי, עוד משפט אחד.

<< דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >>

בפעם הקודמת דיברתי על חברות התעופה ואמרתי שאל על לא הגישה תוכנית. אז היא הגישה תוכנית מסודרת לפני כשבועיים-שלושה כפי שהאוצר רוצה. וכדי שלא יקרסו כל שלוש חברות התעופה, אני מבקש מהאוצר, מאגף התקציבים: תפסיקו לגלגל את אל על הצידה ואת שאר חברות התעופה. בבקשה, תשבו איתם.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

הערה טובה.

<< דובר_המשך >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתם הבטחתם לפני שבועיים לשבת איתם, ואתם לא יושבים.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

זה טוב לדיון עם הממונה על התקציבים בשעה 12:00, פחות עם מנהל רשות המיסים, לדעתי.

<< דובר_המשך >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אה, חשבתי שמרידור יושב. אז אני אחזור על הדברים שלי פעם נוספת.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

אנחנו עוברים לחדר השני עכשיו. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, באמת טוב לראות את הוועדה עם כל הסיעות. על 95% מהמהלכים של ועדת הכספים אפשר להגיע להסכמות. ביקשתי ממך גם בכתב וגם בוועדות הקודמות, ואני רואה שביום ג' סדר-היום לא סגור, ואני חושב שהוועדה שלנו צריכה גם להביא רעיונות ופתרונות.

אז אני מבקש ביום ג', אם תסכים, להעלות שלושה נושאים. אחד – המודל שאנחנו רוצים לקדם: מתן שכר, שיפוי שכר למעסיק במקום אבטלה, כך שיישמרו הזכויות התעסוקתיות וההון האנושי בארגון. יש עסקים וארגונים שרוצים את הפתרון הזה לחצי השנה הקרובה. שכר, שיפוי שכר במקום אבטלה.

הדבר השני – דיון עומק על המגזר השלישי והעמותות. אנחנו חייבים לעזור לעסקים החלשים. חייבים לעזור לרשויות שקורסות. אבל המגזר השלישי והעמותות הם מאות אלפי המתנדבים שמחלקים אוכל עכשיו, בשעות אלה, לבתים ועושים למידה ואין-סוף יזמות, וצריך לעזור להם. דיון שלך, בהובלתך, על המגזר השלישי והעמותות והמסלול שדובר עליו שיסייע להם באופן ייחודי.

הדבר השלישי – מודל שהביאנו עם סמנכ"ל גוגל ואנשי עסקים אחרים לעידוד עסקים לעבור למשלוחים באון-ליין. יש עסקים גדולים במשק של הסעדה, ביגוד ואחרים שלא נכנסו לאון-ליין ולא נכנסו למשלוחים, ואנחנו בהשקעה קטנה של הדרכה ושיפוי יכולים להכניס אותם למשק, וכך להקטין את הנזק הכלכלי. שלושת הנושאים האלה חשובים עבורי, לדעתי, חשובים מאוד למדינה. ואשמח אם תקדיש להם זמן ביום שלישי.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

אני כבר מעדכן. יצא עוד עדכון לסדר-היום. אנחנו נקיים מחר דיון עם מנכ"ל הביטוח הלאומי בשעה 12:00. ואני עוד לא יודע להגיד מתי בסדר-היום מחר, אבל גם יהיה עדכון של החשב הכללי, שהוא צריך לעדכן אותנו אחרי הדיון שקיימנו פה בשבוע שעבר. והוא צריך לחזור אלינו גם עם הקרן למפעלים מעל 400 מיליון, גם בנושא של התמיכה בעמותות ובארגוני מגזר שלישי באותו הקשר על אותה קרן והנושאים שהעלית. ובוודאי הנושא שדיברת עליו לגבי חלף דמי אבטלה והנושא של קידום העסקה –בהחלט זה נושא לדיון עם מנכ"ל הביטוח הלאומי.

חברת הכנסת אורית פרקש, בבקשה.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> עודד, גם אני רוצה, בבקשה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

כן.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> בוקר טוב. תודה רבה.

שתי נקודות אני רוצה להעלות. אחת – אני מבקשת שאנחנו, כמובן, נברר את הדברים האלה מול ראש רשות המיסים. המוקד של נושא העסקים הקטנים במשבר הזה מצוי רובו ככולו אצל ראש רשות המיסים, אבל אדוני יושב-ראש הוועדה, אני בכל זאת סבורה שנושא העסקים הקטנים דורש דיון ספציפי, חתך עומק של הסוגיה עצמה. אנחנו מתבשרים חדשות לבקרים על עוד תוכנית ועוד תוכנית, ורק בליל אחד הימים האחרונים הבנו שראש הממשלה שוב עשה תוכנית כדי שוב לעדכן את התוכנית לעסקים הקטנים. אני חושבת שהדיון היום עם ראש רשות המיסים מאוד חשוב יהיה כדי לתת לנו תשובות. אבל אנחנו כן צריכים לעשות בעניין הזה דיון ממוקד של הנושאים.

ואני ארצה, כמובן, לדעת האם מעבירים כאן תוכנית שגם תיתן – האמת, בהמשך למה שמיכאל אמר – לא רק דחיות מס, אלא גם תיתן תמריצים למעסיקים להשאיר אנשים במעגל העבודה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

הינה, ערן יעקב הצטרף אלינו, לדיון.

<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> כן. וגם תיתן את המענה לארנונות, לדחיות המיסים, מעטפת כוללת, כי האנשים האלה קוראים בעיתונים על הרבה תוכניות.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

ברור.

<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> וצריך להדגיש שעד לרגע הזה גם מענק אפילו של ה-6,000 – קשה לצלוח אותו.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה.

<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> נושא שני שחשוב לי מאוד – אם אתה מתכנן את השבוע הזה, לזמן לכאן או את המפקח על הבנקים או את נגיד בנק ישראל. תראה, בימים הקרובים הבנקים במדינת ישראל צפויים לעדכן את הריבית. יושב-ראש הוועדה, הבנקים במדינת ישראל עומדים לעדכן את הריבית. ב-31 במרץ הבנקים במדינת ישראל עומדים לעדכן את כל הריבית שבה הם מחייבים בהלוואות וכו' וכו'.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

הם כבר עדכנו. הם כבר העלו את הריביות על המשכנתאות.

<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> בדיוק. אני מבקשת דיון ספציפי בנושא הזה. חשוב לי לומר שהבנקים כרגע הם הגופים החזקים ביותר שיש במשבר הזה. הם מחזיקים טריליונים של חסכונות, של פיקדונות של כל הציבור. לא יעלה על הדעת שבתקופה כזאת יעלו ריביות לציבור. יציבותם לא מוטלת בספק. ולא ייתכן שהממשלה תיתן ערבויות במיליארדי שקלים והדבר הזה לא יבוא לידי ביטוי בריסון של הריבית בתקופה כזאת.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה.

<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אי-אפשר גם לקבל כסף וגם להעלות את הריבית לאנשים.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, אני שלחתי לך מכתב.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה.

לא, לא. אני אמרתי משהו בתחילת הדברים. אני רוצה שכל חברי הכנסת יצליחו לדבר. רשמתי אותך.

ערן, קודם כול, בוקר טוב. אני שמח שהצטרפת אלינו. אנחנו, כמובן, לא שומעים אותך. אתה שומע אותנו, אני רואה, נכון? יופי. אנחנו נתקן את התקלה תוך כדי שחברי הכנסת עושים את ההצעות לסדר. אני אשמח גם אם תתייחס בדבריך לחלק מהדברים שהם אומרים.

מיכל, מי הדובר הבא בחדר השני?

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> עופר.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

חבר הכנסת עופר כסיף.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, ממש בקצרה. אני רוצה גם לבקש מיושב-ראש הוועדה להעלות בהקדם לסדר-היום דיון בנושא של הפיקדון של מבקשי המקלט. אנחנו מדברים על קרוב ל-170 מיליון שקלים שנצברו בפיקדון. כידוע לנו, מבקשי המקלט, שלא עובדים היום, כמובן, ברובם המכריע, לא זכאים לדמי אבטלה ולא לפיצויי פיטורים, אלא אם כן הם עוזבים את הארץ, מה שכרגע הם לא יכולים גם לעשות, גם אם אנחנו היינו רוצים שזה יקרה, בלי להיכנס כרגע לנושא הזה.

לכן, אני מבקש לדון בשחרור כספי הפיקדון לטובת מבקשי המקלט. תודה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה.

חבר הכנסת אבו שחאדה, בקשה.

<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו הזכרנו קבוצות חשובות כשמחלקים את המשק לכל מיני קבוצות. לדעתי, יש עוד קבוצה מאוד, עודד – האנשים שפתחו עסקים בשנה וחצי-שנתיים האחרונות, אלה שעדיין לא הגישו דוחות. אין כל כך הרבה מספרים ברורים לגביהם, לגבי הנחות שיגיעו אליהם, מה הצפי שלהם לרווחים וכו'.

לדעתי, אנחנו צריכים לחשוב על חבילה שמתאימה לאנשים שכבר עשו יוזמה מאוד חשובה וכבר נכנסו להשקעות והשקיעו את מה שיש להם ויש להם הלוואות וכו', או שיש להם עסקים כבר חודש, חודשיים, שלושה חודשים, או שפתחו בדיוק עם הקורונה. אנחנו צריכים לתת איזושהי חשיבה ספציפית לאנשים האלה, לעסקים החדשים, כדי שיהיו גם תקנות כלשהן וזכויות ברורות בחוק, בתקנות איך להתייחס לקבוצה הזאת ספציפית. אז אנחנו צריכים לתת לזה קצת זמן, לחשוב על העסקים שנפתחו בשנה וחצי-שנה האחרונה, לדעתי.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה.

בחדר השני, מיכל, יש עוד חברי כנסת שביקשו?

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> כרגע, אני מבינה שלא.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

לדבר עם ערן או בכלל?

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> לדבר.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

לא, זה כבר עם ערן?

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני. בוקר טוב, ערן. תודה שאתה כאן.

אני אשוב על נושאים שכבר דנו בהם – אני מנצל את העובדה שמנהל רשות המיסים נמצא כאן – ביטול ארנונה, עסקים קטנים, עסקים קטנים שפתחו לאחרונה, בשנה האחרונה. כל התשלומים של המס – יש מקום לדחות אותם עד לסיום המשבר הזה. אנשים קורסים, אין הכנסה גם לשכירים גם לעסקים קטנים גם לכלל הציבור.

לכן השאלה היא למה יש רושם שישראל מוציאה פחות מהכיס בהשוואה למדינות אחרות, למשל, ארצות הברית, מדינות סקנדינביה, צרפת, גרמניה פר אזרח. ומדינת ישראל היא מדינה עשירה, וזה הזמן שהיא צריכה לעמוד לצד האזרח ולצד הקולקטיב והחברה; לעמוד לצידם כדי למנוע קריסה כלכלית גם של האזרח גם של המשפחה הגרעינית גם של החברה באופן כללי. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה, חברים.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> עודד, סליחה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

כן?

<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אלכס קושניר.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

חבר הכנסת קושניר, בבקשה.

<< דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, בוקר טוב.

שני נושאים רציתי להעלות: אחד – בנוגע לעולים החדשים, נושא של דמי אבטלה או חלק מדמי האבטלה. נכון להיום, הכלכלנים אומרים שצריך חצי שנה של ותק בעבודה כדי להיות זכאי לדמי האבטלה. יש הרבה מאוד עולים חדשים שהגיעו לארץ לאחרונה ואין להם את היכולת או לא הייתה להם את היכולת לצבור שישה חודשים של ותק, והם כרגע נמצאים ממש מול שוקת שבורה ללא שום יכולת ושום מקור הכנסה. אני פניתי במכתב רלוונטי לשר גלנט, שר העלייה והקליטה, עוד בשבוע שעבר, ביום שלישי, אך טרם קיבלתי תשובה. זה דבר אחד.

דבר נוסף – אני פניתי אליך במכתב ואני יודע שאתה מתכוון לקיים דיון על הנושא – זה כל מה שקשור לאותם עובדים שעובדים בחברות כוח אדם וקבלני השירות. הרי המצב היום הוא שבעצם גם חברות כוח אדם וגם קבלני השירות מהווים את אחד הגורמים המרכזיים לגיוס כוח אדם עבור התעשייה והמפעלים. והמצב שהחברות האלה נקלעו אליו היום הוא כזה שהרבה מהן נמצאות על סף קריסה.

ולמה זה חשוב להזכיר? זה חשוב להזכיר, כי במידה שאנחנו נצא מהמשבר או כשאנחנו נצא מהמשבר, אנחנו נמצא תעשייה ללא יכולת גיוס של כוח אדם, וזה, כמובן, לא יסייע ליציאה מהמשבר. לכן חשוב לחשוב איך אנחנו תומכים באותן חברות וגם באותם העובדים, עובדי הקבלן.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה. בעניין המכתב שהפנית אליי, כמובן, שהוא הועבר לשר הכלכלה. וכמו שאמרתי גם קודם, גם נושא של העולים החדשים בהחלט יעלה לדיון שיתקיים מחר עם מנכ"ל הביטוח הלאומי.

ערן, אתה איתנו? ערן יעקב?

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

שומעים. חוץ ממך. יש בעיה אצלכם.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

לא, עכשיו אנחנו גם שומעים אותך. ברוך השם, הצלחנו.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ערן, שמעת את השאלות?

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

כן. הוא שמע.

מדינת ישראל הצליחה להתגבר לא רק על שליחת לוויין לחלל, אלא גם לחבר את מנהל רשות המיסים, כך שישמע את ועדת הכספים.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, אולי תציג בפניו את הנושאים שהעלינו.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

עלו כאן כמה דברים עוד לפני הצטרפת אלינו לשידור. אז רק בפתח הדברים אני רוצה להודות לך - - -

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

רגע, אבל, עודד, גם פה יש לנו דברים לערן.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

סליחה, זה היה הסבב הזה. הוא ייתן סקירה, ואחר כך עוד יהיה זמן לשאלות גם של חברי הכנסת משני החדרים, כמובן.

אני רק רוצה לומר עוד כמה דברים, ערן. ראשית, שמענו אתמול את הודעת השר כחלון על כך שאנחנו הולכים לכיוון של אסון כלכלי. אז אני חייב לומר – לא לך, אלא אולי דרכך גם אליו – אני הייתי מצפה לשמוע מה הממשלה עושה כדי שלא יהיה אסון כלכלי. זה ששר האוצר מספר לאזרחים שהולכים לאסון כלכלי זה לא הפתרון. זו אחת הבעיות – זריעת הפניקה, במקום שאתם תפגינו שגם במצב הזה, גם במצב הכלכלי המורכב הזה, הממשלה יודעת איך לנהל את זה כדי שלא יהיה אסון כלכלי, כדי שהעסקים יישארו חיים עם הראש מעל המים וישרדו.

אני יודע שאתה עוסק בזה הרבה. זאת מטרת הדיון הזה. היא לא בשביל לשמוע כל מיני סיפורים, אגב. אתה היית אמנם שותף לדיון שהיה לנו עם מנכ"ל האוצר. הוועדה – אתם לא הייתם שותפים לסיכום – לא הייתה מרוצה בלשון המעטה מהסיכום של הדיון שהיה שם. זה הצביע על חוסר בהירות, נגיד בלשון המעטה, כלפי האזרחים. ראש הממשלה אמר לפני שבוע שתוך יומיים הוא מפרסם תוכנית כלכלית. אנחנו עדיין מחכים לאותה תוכנית כלכלית. אז לפחות בצד של המיסים ובמה שתלוי בך, אני אשמח אם תתייחס.

אני כן רוצה להוסיף לנושאים שעלו כאן עוד שלושה נושאים שהעלו קודם חברי הכנסת וחשוב שתתייחס אליהם בדברים שלך. אחד – העלה חבר הכנסת קרעי את הנושא של הוראת השעה על מס רכישה, מס שבח. העובדה שאנשים שהפטור שלהם מסתיים ממש בימים אלו בעצם נפגעים ביכולת שלהם לממש אותו, כי אי-אפשר למכור דירות עכשיו, כי כל השוק עומד. אנא לבצע איזושהי ארכה של הפטורים האלה לפחות לתקופה הזו. זה אחד.

שניים – הערה שאמר גם חבר הכנסת לוי וגם אני אמרתי אותה בדיונים הקודמים – דחיית המיסים בכמה ימים או דחיית תשלומי המע"מ לעסק שהוא סגור, שאין לו תזרים מזומנים, היא אפילו לא פלסטר. צריך לדחות את התשלום הזה עד יעבור הזעם. לא לכולם, כמובן. חשוב להדגיש את הזה. לעסק שפתוח ועובד עכשיו, ועובד ב-Capacity, ויש לו תזרים מזומנים, אין שום סיבה לדחות, אלא לעסק שניתן לו צו סגירה והוא כבר עומד סגור שבועות ארוכים, אין לו תזרים מזומנים כדי לשלם את המע"מ ואת שאר הדברים.

הדבר השלישי – בעיניי, זה דבר מאוד חשוב, שמצביע על איך צריך לראות את המשבר הזה – זה איחוד שנות המס 2020 ו-2021.

<< דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >>

2022. באופן אוטומטי זה 2021.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

סליחה, 2022.

בסוף צריך לראות את המשבר הזה כמשבר שהיציאה ממנו תהיה לאורך זמן, וצריך לייצר תוכנית רב-שנתית גם במגוון הפתרונות. עסק צריך שתהיה לו ודאות לשנתיים-שלוש קדימה ככל שהוא יכול.

ערן, ומכאן אני מעביר את המיקרופון אליך.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> סליחה, הערה. החסרתי נקודה, אדוני היושב-ראש. לא הזכרתי הפעם והזכרתי קודם את ביטול קנסות, פריסת תשלומים, לעצור עיקולים.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

ברור.

<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> וכמובן תשלומי מע"מ וביטוח לאומי.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

הכול.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה.

<< דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, קח הכול.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

ערן, בבקשה.

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

אז, קודם כול, שלום, בוקר טוב. אני שמח באמת להיות בוועדה בראשותך. מבחינתי, זו הפעם הראשונה שאני מדבר בוועדה שאתה היושב-ראש שלה. אז באמת, שלום, בוקר טוב.

אני אנסה באמת לענות על השאלות באופן מסודר. אבל לפני זה אני רוצה להגיד כמה מילים, שתדעו גם מה קורה ברשות המיסים. לרשות המיסים יש לא מעט אתגרים בתקופה הזו. אתגר אחד באמת זה האתגר הלאומי, כמו שאתם מבינים, לאפשר המשכיות עסקית למשק הישראלי, וזה באמת חלק ממה שהעליתם, תכף אני אתייחס בדיוק לעניין הזה. והצד השני הוא שלרשות המיסים, כגוף מאוד גדול, יש גם אחריות פנימה לתוכה. זה גוף של 6,700 איש. זה גוף שגם לו יש אחריות גדולה בלתת שירות. אנחנו נותנים שירות לאזרח בהרבה מאוד שירותים. ובממשקים האלה אנחנו עושים באמת, הייתי אומר, לילות כימים על מנת לאפשר לאזרח לקבל שירות טוב. אנחנו בראש ובראשונה משרתי ציבור ואנחנו משקיעים המון כדי לתת את המענה לציבור בימים אלה. ועשינו לא מעט מהלכים, ותכף אני גם אפרט אותם ככל שתרשו לי ותרצו, כמובן, לשמוע.

עניין התוכנית של השר לגבי החוסן, מה שהזכרת, אדוני היושב-ראש – אז אכן באמת בעניין הזה, משרד האוצר, אני אומר לכם, יום-יום יושב, לצערי, גם בסופי שבוע, כדי לתת מענה ולראות איך אנחנו מתמודדים עם התופעה הלא פשוטה הזאת. אתם יודעים, הנגיף הזה לא ממש שואל אותנו מתי לבוא, מתי ללכת. ויחד עם זאת, אנחנו צריכים לאפשר המשכיות עסקית גם למשק הישראלי. כלומר, בסוף תזכרו שהמיסים מאפשרים לכולנו לקנות ציוד, להחזיק את משרד הבריאות, משרדים אחרים. כל זה מתאפשר באמצעות המיסים. צריך לזכור, לצד זה שאפשר לגייס, וגם שם יש גבול עד כמה אפשר לעשות את זה. אז גם המשמעות הזו, בין הצורך שלנו, שאנחנו מרגישים שיש לנו צורך מאוד חשוב בעולם האוצרי לאזן בין הצורך לאפשר למשק להמשיך לעבוד, את המשכיות העסקית, לצד זה שאנחנו צריכים לאפשר הכנסות מצד השני. זה אומר: מצד אחד, להתמודד עם אותו נגיף, עם התופעה העולמית שחובקת גם את מדינת ישראל, לצד הצורך שלנו לאזן את היכולת שלנו בהמשכיות העסקית גם של המשק הישראלי לאורך זמן. אחד הדברים המאוד ברורים הוא שהנגיף לא שואל אותנו מתי לבוא, מתי ללכת. כלומר, חוסר הוודאות הוא גדול.

זה אחד מהדברים שמעיקים מאוד על הסקטור העסקי, ואת זה אנחנו יודעים. לכן אנחנו, עם רגישות מאוד גדולה, מנסים להתמודד עם כל הסקטור העסקי. זה אומר עם העסקים הקטנים והבינוניים, וגם עם העסקים הגדולים, כמובן, כדי לאפשר להם באמת, ככל שניתן, בצורה מאוד טובה, להתמודד. אבל צריך לזכור שכולנו פה משלמים מחיר. צריך ערבות הדדית מאוד מאוד מאוד משמעותית כדי לצלוח את הדבר הזה, שאנחנו באמת לא יודעים מתי הוא יסתיים. ולכן צריך לזכור שהוא התחיל בסך הכול באמצע מרץ ואנחנו לא ממש יודעים מתי הוא יסתיים. ולכן צריך, גם כשאנחנו מנהלים מדיניות, לנהל אותה כך שאנחנו יודעים שזה עוד יכול להימשך הרבה מאוד זמן.

עכשיו אני רוצה להתייחס לשאלות שהועלו. אז אולי להגיד מילה על התוכנית. גם זה נשאל. אנחנו נביא בקרוב תוכנית, שכמובן צריך לאשר אותה קודם בממשלה, כי זה הנוהל, לפני שמביאים אותה לוועדה. היא צריכה לעבור קודם את ראש הממשלה, היא תוצג לראש הממשלה. לאחר מכן, מן הסתם, גם תובא לוועדת הכנסת, לוועדת הכספים.

התוכנית הזאת תישען, הייתי אומר, על שלוש רגליים: אחת – הצורך שלנו לאפשר רשת ביטחון סוציאלית לציבור ולעסקים; הרגל השנייה, הלא פחות משמעותית, היא המשכיות העסקית לעסקים הקטנים והבינוניים; והרגל השלישית היא תוכנית יציאה, זו אסטרטגיית יציאה להמשך, כדי לראות איך אנחנו מאיצים את הצמיחה, כי בסוף אנחנו נצטרך לצאת מהמשבר הזה ולייצר האצת צמיחה כדי לאפשר המשכיות ולצאת כמה שיותר מהר מהמשבר שמדינת ישראל חווה יחד עם כל, הייתי אומר, העולם.

אני עכשיו, ברשותכם, אתייחס למה שנאמר. אבל לפני זה אמר אחמד טיבי – אני אתחיל דווקא מהשאלה האחרונה – שהוא רוצה ביטולים ועיקולים והקלות. אז אני רוצה להגיד כמה דברים שרשות המיסים כבר עשתה, ולא מעט עשתה ביחד עם האוצר, מדחיית מע"מ חד-החודשי – ונכון שחד-חודשי נדחה ל-26 במרץ, ואנחנו כבר עברנו את התאריך הזה, ואני מניח שמרבית החברות העבירו תשלומי המע"מ ככל שהיו. צריך לזכור שבעולם המיסים, לחלק מהמיסים יש מייצב אוטומטי. מה המשמעות של מייצב אוטומטי? שחלק גדול מהמיסים הם תלויי מחזור, הם תלוי רווחים, הם תלויים בהרבה דברים של העסק, לפעמים ב-Leg כזה ואחר של זמנים. אבל לחלק גדול מההתנהלות המיסוי, כמו ההתנהלות הסוציאלית של דמי האבטלה, להכול, יש סוג של מייצב אוטומטי. זה יכול להיות בעניין של המקדמות, זה יכול להיות בעניין של מע"מ וסוגי מיסים אחרים שתלויים בתהליך הזה. צריך לזכור, וזה סוד, כנראה, מאוד גדול, אבל מי שלא מרוויח לא משלם מיסים.

אז חלק מהמייצבים האוטומטיים האלה עובדים גם עכשיו, ונכון, לפעמים ב-Leg מסוים כזה ואחר. ולכן חלק מחובתנו, וזה מה שעשינו – דחינו חלק גדול מהתשלומים. אז, קודם כול, דחינו ל-80% ממשלמי המיסים את תשלומי המע"מ. יותר אפילו מ-80%. דחינו אותם ל-27 באפריל, לעסקים עם מחזור של עד 1.5 מיליון. אלה מרבית העסקים במשק הישראלי, בעיקר העסקים הקטנים והבינוניים. אלה מרבית העסקים, ולהם נעשתה דחייה מאוד משמעותית ל-27 באפריל בתשלומי המע"מ. הסיבה של הדחייה ל-27 באפריל היא כי רצינו גם אחרי החג לתת עוד זמן לא מבוטל שהעסקים יוכלו להתאים את צרכיהם.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

ב-27 באפריל זה יהיה גם למי שמשלם חודשי?

<< דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >>

לא, לא. אמרתי. אלה העסקים שמשלמים דו-חודשי עד מחזור של 1.5 מיליון. לגבי אלה ששילמו חודשי – הם כבר שילמו. ה-26 כבר עבר.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

כן, אבל מה יקרה להם בחודש הבא?

<< דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >>

בחודש הבא, כשנגיע לחודש הבא. אתה יודע יש עוד זמן - - -

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

לא, לא. זו בדיוק הנקודה, ערן. הרבה יותר נכון לכם – במקום להגיע ל-14 בחודש הבא ולדחות את זה אז, תבוא היום ותגידו: חבר'ה, דחינו לדו-חודשי ל-27, דחינו לכולם; נעשה את זה ל-27 במקום ל-15. תגיד את זה היום. אל תחכה. תמיד אתם מחכים ליומיים לפני. אין לזה שום משמעות. אתה גם יודע את זה. אין לזה שום משמעות, כי בסוף כולם כבר נערכו לזה ולקחו את ההלוואות שהיו צריכים לקחת כדי לתת את התשלום.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

אבל זה מה שהם רוצים.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אבל זה רק המע"מ, אדוני היושב-ראש. מה עם המקדמות, שהן לא תלויות מחזור? את המקדמות צריך לדחות לגמרי.

<< דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

חברים, לא פתחתי את זה לדיון. ערן, תמשיך.

<< דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >>

תנו אופק, תנו אופק.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

ערן? הוא ירד לנו מהקו?

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

הוא בפריז. הוא קפוא.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, מה שהוא אומר לגבי מע"מ, זה תלוי מחזור. אין בעיה. זו לא חוכמה. אין מע"מ כשהעסקים סגורים.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

ערן, סליחה, נעלמת לנו אחרי שאני דיברתי. שמעת אותי?

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

עכשיו חזרתי?

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

חזרת.

<< דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >>

השאלות היו כאלה שאלות שהעדפתי להיעלם. אבל טוב, מה לעשות, חזרנו והינה אנחנו פה שוב.

אז בסופו של יום אני רוצה להגיד לגבי מה שאמרת, אדוני היושב-ראש, לגבי הדחייה – אז ראשית, אנחנו בתהליך הזה מסתכלים ובודקים את זה כל הזמן לאורך התהליך. בחלק מהבדיקה של – נגיד היום, שאנחנו דוחים כבר ל-27 באפריל, אני חושב שזה לא נכון במובן הזה שאנחנו באמת – זה עוד הרבה מאוד זמן - - -

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

זה לא הרבה זמן, ערן.

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

צריך לזכור שבסוף המיסים האלה מממנים את החלק הגדול מהמשק. אמרת את זה וצדקת, שיש לא מעט חברות שבתקופה הזאת אפילו יש להן יותר מיסים. אז מן הסתם אין מקום כרגע לבצע את הדחייה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

כן, אבל סליחה, ערן. אתה הרי יודע שאם מסיימים את חול המועד פסח, עם החג והאסרו, גם ככה אתה מגיע ל-16-15 בחודש. אתה מדבר בסך הכול על עוד שבוע, שהוא שבוע של התארגנות.

<< דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >>

לכן דחינו את זה ל-27.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

בסדר, אבל למה אתה לא דוחה לכולם? למה אתה לא דוחה לכולם?

<< דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >>

אז אמרתי. אלה תקופות שונות. לגבי מרץ, כבר הסתיים.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

מרץ שהוא הסתיים אנחנו יודעים. אנחנו מדברים על אפריל.

<< דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >>

רגע, הינה, אני אומר. אז דחינו. מה שהיה צריך להיות במרץ נדחה ל-27 באפריל לאותם עסקים עד 1.5 מיליון. לגבי החד-חודשיים אמרתי: אנחנו נגיע. כדאי שנראה – ואמרת את זה בעצמך, ואתה צודק, שחלק גדול מהעסקים האלה יכולים לשלם מיסים.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

חלק מאוד קטן. לא חלק גדול מהעסקים.

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

בהגדרה יש להם דליי. יש להם דליי בהגדרה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

ערן, סליחה, רגע. אני מבקש מחברי הכנסת – זה נורא מפתה להתפרץ לדבריו. כל זמן שאני היושב-ראש יש רק לי את הזכויות האלה. מאחר שברגע שאתם מתפרצים, זה גם משתיק אותו, אנחנו גוברים עליו בסאונד. אז אנא מכם, מי שרוצה לדבר, יש בחדר השני יושבת-ראש תורנית, שתשלח לי ב-SMS, אפילו בווטסאפ, מי רוצה לדבר – אתם תדברו. אבל כרגע, ערן, דבר.

<< דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >>

אז דבר נוסף, לגבי מה שאמרת, גם לחד-חודשיים כרגע זה נדחה ל-23 באפריל, אם אני לא טועה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בגלל החג.

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

בגלל החג דחינו את זה עוד קודם. אז יהיה לנו מספיק זמן כדי לראות מה צריך לעשות. היכולת שלנו להבדיל כרגע בין העסקים שנמצאים על דו-חודשי, שזה 1.5 מיליון, שמהווים את מרבית העסקים במשק הישראלי – ממילא דחינו את מרץ ה-27. זה בעניין הזה של דחיית מיסים.

עלו עוד דברים לגבי המקדמות. אני כבר אענה שבסוף המקדמות מתנהלות בסוג של מייצב אוטומטי. את המקדמות יכול המייצג, באופן העצמאי לחלוטין, להקטין. זה נצמא בידיים שלו. לכן אין צורך לעשות שם כלום. הוא יכול להחליט שהוא מקטין את זה או מגדיל את זה – לפעמים גם צריך להגדיל – וזו החלטה שלו בלבד. הוא יכול לעשות את זה דרך המייצג בלחיצת כפתור. הדבר הזה מאוד פשוט.

דברים נוספים שנעשו – אנחנו גם דחינו את מועד הגשת דוחות של 2018 והצהרות ההון מ-31 במרץ ל-30 באפריל. אם יצטרכו עוד דחיות אנחנו כמובן ניתן מענה לדבר הזה. דחינו את המועד להגשת דוחות שנתיים של 2019. דחינו גם לחברות, כמובן.

עשינו עוד מהלכים אחרים לטובת העסקים, גם לטובת שנת 2020. אם זה תיאומי מס – אז גם לגביהם נתנו המשכיות כדי שאנשים לא יצטרכו לבוא לרשות המיסים. אם מדובר בניכוי מס במקור – גם שם אפשרנו הארכה של אותם אישורים שקיימים, כדי לתת ולהקל על המשק גם על חברות וגם על השכירים כשמדובר בתיאומי מס. גם הדבר הזה נעשה כבר מבעוד מועד, כדי לאפשר גם הקלה וגם הגעה דחופה למשרדים היות שאנחנו רוצים שיגיעו אלינו כמה שפחות, וככל שניתן גם שניתן את השירותים מרחוק, בדומה למה שאנחנו עושים כרגע כולנו.

דבר נוסף שעשינו – האצנו את מתן ההחזרים של כמעט מיליארד שקלים, שהחזרנו אותם לחברות. למה עשינו את זה? כדי לאפשר להן תזרים. נכון שחלק גדול מההחזרים האלה ממילא היו מגיעים אליהן, אבל כדי לגשר על פער הזמנים, כדי לאפשר לאותן חברות המשכיות עסקית ויכולת תזרימית. כי חלק גדול מהבעיה במשבר הזה תהיה בעיה תזרימית. בדומה לדחיית המיסים שעשינו, אפשרנו גם ההחזרים בצורה מאוד מאוד משמעותית ומהירה - - - מיליארד שקלים, כדי לאפשר להן לגשר על הפער התרימי, וזה כסף מזומן שמגיע אליהן. נכון שיכול מאוד להיות שהיה מגיע אליהן במשך השנה, אבל הקדמה הזאת מאפשרת באמת גם לעסקים האלה להיערך בצורה יותר טובה ולאפשר להם לגשר על פער התרימים.

צריך להגיד גם שמשרד האוצר עשה עוד לא מעט מהלכים כדי לאפשר לאנשים שיש להם בעיות תזרימיות. העמדנו קרנות של כמעט - - - 8 מיליארד שקלים שמאפשרות לעסקים לקבל הלוואות בתנאי נוחים, נהדרים. היום זה אפילו תוך תשעה ימים אפשר לקבל את הכסף. אנחנו גם ממשיכים לבצע תהליכים והקלות גם ברמת החיתום בתוך אותן קרנות וגם בתנאים ובערבויות. הדבר הזה הוא לא מה בכך. הוא נותן מענה גם לעסקים גדולים גם לעסקים היותר קטנים, שאפשר לקבל הלוואות בתנאים מאוד מאוד מאוד טובים. הדבר הזה ילך וישתכלל. כל הזמן הוא משתכלל ומאפשר בתנאים יותר טובים, וגם כנראה בעתיד, לאפשר גרייס מסוים על ההלוואות האלה. וזה יאפשר מאוד גם לאותם עסקים לקבל ולגשר על הבעיה התזרימית שיכולה להיווצר להם.

דברים נוספים שעשינו – אז כמובן, כמו שאמר חבר הכנסת אחמד טיבי, אנחנו כבר פעלנו לא מעט גם בעניין של העיקולים והקנסות וביטולים והארכות. אנחנו, כמובן, את הדברים האלה עושים בצורה מאוד מאוד מאוד ממוננת, כך שאנחנו לא רוצים להקשות על העוסקים. ואת זה, כמובן, אנחנו עושים, כי זה היה מובן מאליו והוא נעשה. אגב, אדוני היושב-ראש, גם כאלה שרוצים לדחות תשלומים ויש להם קושי בתשלומים, גם אם הוא דיווח של חד-חודשי, יכולים לבוא לתחנה או לעשות את זה בדרך מקוונת באמצעות פנייה לרשות המיסים כדי לבקש פריסות או תהליכים אחרים. כמובן, הדבר הזה ייבחן וככל שזה קשור לאותו משבר קורונה, אז אני מניח שבחלק גדול מהמקרים הם גם ייענו בחיוב, והדבר הזה ייבחן פר מקרה ספציפי. וככל שיש מקום לעשות את זה, אז הדברים ייעשו. כלומר, מעבר לדחיות שנעשו לכולם, אז יש אפשרות גם לפנות באופן פרטני ולקבל מענה, ככל שהדבר הזה מצדיק. גם הדבר הזה נעשה, והודעתי על כך בהודעה לציבור, שכל מי שרוצה יכול לפנות בצורה כזאת כדי לקבל את המענה.

דברים נוספים שנעשו – וזה, אני מניח, יובא ממש ביומיים הקרובים, בתוך אותה תוכנית שהגדיר אותה, וזה כבר פורסם, של אותם 80 מיליארד שאמורים לתת מענה משקי. אז מה יש בתוכנית שתובא, אני מניח, ביומיים הקרובים לאחר שתאושר על ידי הממשלה ועל ידי ראש הממשלה, כמובן? והדברים האלה יובאו, מן הסתם, גם לוועדה הזאת, ויוצגו חלק גדל מהדברים שאנחנו מאמינים שצריכים להיעשות. כמו שאמרתי, זה נשען על שלוש רגליים, כמו שהצגתי קודם – על רשת ביטחון סוציאלית, על אפשרות לתת המשכיות עסקית לעסקים, והרגל השלישית היא אסטרטגיית יציאה ותוכנית האצה, כדי גם להבריא ולהמשיך את המשק ולהאיץ אותו ככל שהמשבר הזה יסתיים. אז אלה הדברים באמת שקשורים לתוכנית.

דברים נוספים ששאלתם פה ואני רוצה להתייחס אליהם – שאלתם גם לגבי הדוח, אז עניתי. לגבי הוראת שעה, שנשאל פה, בעניין של מיסוי מקרקעין – אז הדבר הזה הועלה, קיבלנו פניות. יש לזה לא מעט עלויות מאוד מאוד משמעותיות. כרגע, ברור לכם שאנחנו – הדבר הזה, כמובן, ייבחן. אני גם אומר בצורה מאוד ברורה שזה באמת נמצא על שולחננו וייבחן ברמה האוצרית הכללית.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

מתי יתקבלו החלטות? ערן, אני חייב לומר - - -

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

אני אומר שכרגע - - -

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

לא, לא. אני חייב – תקשיב, סליחה.

<< דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >>

לא, אני רוצה, רגע, להגיד בעניין הזה משהו. כרגע צריך לזכור – מי שעושה את החלפה וקונה, יש לו 18 חודשים. זה אומר שהוא לא חיכה לקורונה, לשבוע הזה, או לשבועיים האלה, כדי למכור, כדי לעשות - - -

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

חיכה לחודש האחרון, לצורך העניין. זכותו.

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

אז צריך להגיד את זה שאנחנו, כמובן – אז ככל שהדבר הזה יצטרך, אז הדבר הזה ייבחן. כרגע, צריך לזכור, יש 18 חודשים. הם קיימים. אנחנו נבחן גם את הדבר הזה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

ומי שעכשיו מסתיים התאריך שלו, בחודש הזה, בחודש הבא?

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

אז אם הוא חיכה, אם מישהו חיכה עד השנייה האחרונה, אז לא היה מוכר גם ללא קורונה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

ערן, ברור. הנושא של איחוד שנות המס 2021, 2022?

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

אז אמרתי. לאיחוד שנות המס, אז כמובן אתה מכוון, כנראה, ל-2019 ו-2020. אני מוכן לתת לך את איחוד 2021 ו-2022, זה לא ייתן לך כלום, אדוני היושב-ראש. אז כמובן שהתכוונת ל-2019 ו-2020. אנחנו חושבים שכרגע אין מקום בכלל לעשות את זה. הדבר הזה מייצר - - - את מערכת המס ופוגע מאוד במערכת המס. הדבר הזה, אגב, היה קיים. ניסו את זה פעם בארצות הברית וגם שם בוטל.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

חברים, שקט.

<< דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >>

יש לזה השלכות מאוד גדולות. ואני חושב התרופות שאנחנו ניתן בתוכנית, וצריך לחכות לה, שתהיה תוך יומיים, יתנו מענה מאוד מאוד רחב לחלק גדול מהעסקים במדינת ישראל ויאפשרו לו את ההמשכיות העסקית. צריך לזכור, כולנו, אנחנו נמצאים בתהליך לא פשוט של המשק הישראלי וצריך פה ערבות הדדית. וצריך לזכור שבסוף המיסים, למי שיכול לשלם מיסים, זה חובה לשלם, כי זה מה שיאפשר לנו את ההמשכיות העסקית גם של מדינת ישראל.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

זאת אומרת, לפחות אם אני הבנתי מהסוף של הדברים שלך, ביום שלישי תפורסם סוף-סוף התוכנית הממשלתית הכוללת להתמודדות עם המשבר?

<< דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >>

אני מקווה. אני יכול להגיד לך שהיא כבר, אני מניח, היום תוצג לראש הממשלה ולממשלה, ומייד לאחר מכן, כמובן, אני מניח שתגיע גם לוועדת הכנסת.

<< דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >>

אני מבקש משפט.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

אני פותח את זה, חבר הכנסת לוי, גם נרשמו לא מעט חברי כנסת מהחדר השני. אני רק אומר לכם: אנחנו נעשה – ערן, ברשותך, יהיו פה חבר כנסת וגורם חיצוני, אתה תשיב להם וכך כל פעם נעשה שניים-שניים, שניים-שניים, כדי לנסות ולקצר את התהליך.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> גם אני רוצה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

אני מבקש מהדוברים לקצר ככל האפשר, כדי שבאמת נוכל לנצל את הזמן הזה.

אני רק אומר לך במאמר מוסגר: אחד – אם אתה אומר שגם ככה דחיתם את הדיווח החודשי של מע"מ ל-23 בחודש ואת דיווח הדוחות שיהיו ב-27 בחודש, למה לא לפשט את התהליך גם שיהיה ברור לאזרחים? אתם צריכים להבין, המציאות כרגע היא שמחוץ למשרדי הממשלה אף אחד לא מבין ולא יודע מה אתם עושים. כל מה שאתה אומר פה אתה יודע אותו, אולי עוד אנחנו יודעים ומי שנמצא עכשיו בשידור. אף אחד לא יודע. אי-הוודאות ששוררת בקרב בעלי העסקים, בקרב רואי החשבון, בקרב יועצי המס, היא ענקית. היא ענקית. ולכן אני אומר: זה לא מספיק שאתם מוציאים הודעה לעיתונות – אתם צריכים לדברר את זה בצורה גדולה, כולל לקרוא לציבור לפנות אליכם גם על הבקשות היחידניות, כי הרבה אנשים אפילו על הבקשות היחידניות, למרות ששלחתם הודעה לכל רואי החשבון, מה לעשות, לא כולם יודעים.

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

אז, אדוני היושב-ראש, אני אגיד לך יותר מזה. גם הם בעצמם דיבררו את זה בצורה מאוד משמעותית לכל הציבור. כך שגם אנחנו הוצאנו את זה וגם יועצי המס ורואי החשבון דיבררו את זה לציבור. כך שאני אומר לך בוודאות כמעט גמורה: המשק יודע מזה. ואני גם מוכן לקחת את מה שאתה אומר לתשומת ליבי. יכול להיות שצריך להשתפר בעניין הזה. כך נעשה ונדברר את זה בצורה יותר טובה, אם אתה חושב שזה טעון שיפור. אז אנחנו, כמובן, נעשה את זה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

בנוסף, רק אני אומר לך עוד הפעם: אתם חייבים להגדיר לוחות זמנים, גם להודעות שלכם. אתם באים לפה ואומרים: אנחנו נבחן, אנחנו נראה, אנחנו נעשה. התחושה היא כל פעם שעוד יום עובר ועוד יום עובר, שבוע הבא זה ערב פסח. לבעלי העסקים אין מושג כרגע מה יהיה. גני ילדים פרטיים שגם צריכים להחזיר כסף ללקוחות שלהם הרבה פעמים. הם גם מחזירים את הכסף ללקוחות שלהם וגם צריכים לשלם ואין להם שום דחייה. חוגים וכיוצא באלה.

אני פותח את זה לדיון. חברת הכנסת מיכל שיר ואחריה – יוסי אלישע מלשכת עורכי הדין.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> עסק קטן, עסק פטור, עצמאים הם, אני חושבת, הרוב של העסקים הקטנים. כאלה שמתפרנסים ב-10,000-7,000 שקלים בחודש, טובים להם עם זה. מזה הם חיים. הם גם הרי לא זכאים כרגע לדמי האבטלה. אין להם שום מענה, אבל הם כן צריכים להמשיך ולשלם את המיסים באופן שוטף.

חברה גדולה או אפילו עסק בינוני או אפילו עסק שמוגדר כעסק קטן, הרי עסק קטן זה לא העצמאי, זה לא אותו יועץ תקשורת, זה לא אותו מוסך קטן, זה לא אותו ספר שכרגע מתפרנס מכמה לקוחות שנכסים אליו. בסוף הם אלה שצריכים לקחת את היד, להכניס עמוק לכיס ולהתחיל להוציא משם את הכספים. עכשיו, יש גם את העסקים שלא יסגרו לגמרי, שעוד איכשהו בתקופה הזאת יצליחו להתגלגל.

עכשיו, אתה אומר שמיסים זה דבר חשוב. אני גם מסכימה איתך. מיסים זה דבר חשוב. אבל אותו עסק זעיר, קטן, שבאמת מנסה לשרוד איכשהו בתקופה הזאת והצליח איכשהו למצוא איזשהו הסדר עם עצמו שזה ימשיך להתגלגל – עדיין ישלם את המיסים. האם יש כאן מקום לשקול כן להפריד ביניהם ואולי כן לעשות איזושהי הפחתה של המס? איזשהו משהו לבוא לקראת אותו עסק שגם המעט שהוא מצליח לעשות – זה יגמור אותו?

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה.

יוסי אלישע, לשכת עורכי הדין.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

כן. בוקר טוב. שומעים אותי?

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

שומעים.

<< דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >>

אני שמעתי את ערן. הנושא הזה של התשלומים תלויי מחזור – אני רוצה להתייחס לזה בקצרה. אנחנו מדברים על הפעילות במהלך חודש ינואר-פברואר שגם אם הייתה נורמלית, במרץ-אפריל יש דעיכה, יש הפסקה לגמרי. זה אומר שאנשים צריכים את הכסף הזה בשביל לשרוד עד מאי-יוני. אנחנו צריכים את הכסף בשביל שלאותם שכירים יהיה לאן לחזור אחרי שייגמר המשבר.

עכשיו הדחייה בשבוע ימים, לחודש ימים, היא לא עושה כלום. הדחייה צריכה להיות פשוט לחודשי הקיץ. נכון שאנחנו מדברים על מרץ-אפריל שתהיה ירידה משמעותית, אבל בסך הכול הכספים שנמצאים עכשיו צריכים להידחות למועד מאוחר יותר.

לגבי ה-18 חודשים – אני לא כל כך מבין את העניין, שזה עניין חוק מיסוי מקרקעין. אותם אנשים שכאילו חיכו עד הרגע האחרון – לא מדובר באנשים שחיכו עד הרגע האחרון. למכור דירה זה לא עניין פשוט. אנשים עכשיו נמצאים במשבר. אני לא מבין איזו עלות יש לזה. אין לזה עלות, מפני שהרשות הניחה שאנשים האלה יהיו פטורים ממס, כי יעמדו במועדים. לכן אני לא מבין כיצד יכולה להיות לזה עלות.

עכשיו, ראינו את התקנות של יום שישי. יום שישי, התקנות האלה הן בדיוק או עיקרן בכלל הן דווקא לרשות המיסים. כל המועדים שלכאורה אמורה הייתה לעמוד בהם גם רשות המיסים, אם זה הוצאת שומות, אם זה התיישנות של שנים, הכול נדחה רטרואקטיבית, דרך אגב, משבוע לפני, גם למי שלא הספיק עד המועד האחרון. מבחינת רשות המיסים, הוא קיבל ארכה מספיקה, למרות שגם שם אפשר לעבוד בצורה מקוונת, אפשר לעשות את כל הדברים. אבל הם דאגו בעצם לארכה שתאפשר להם לפעול באופן נורמטיבי גם לאחר המשבר בלי שהמשבר בעצם יעיב על זה. וזה לא בסדר. זה חוסר איזון מול המשק.

אם ניקח עכשיו את כל מי שעשה עסקאות במיסוי מקרקעין בתחילת חודש מרץ או בסוף חודש פברואר, נדרש היום לדווח. אין לו דחייה ולו של יום אחד. למה? המשרדים סגורים, אין לו עם מי לדבר. הוא צריך לעשות שומה עצמית. הוא צריך לפנות לאנשים שכבר אין לו עם מי לדבר ואין דחייה. לא רק שאין דחייה, אין אפילו אמירה שלא יהיו קנסות.

עכשיו, אם יורשה לי, כבוד היושב-ראש, אני רוצה רגע, מעבר לעניין הזה של להכניס יד לכיס ולהזרים כסף לציבור, זה הזמן גם לחשוב על פתרונות יצירתיים בשביל להביא כסף למדינה. יש לנו בבתי משפט היום 26 – ערן, לפי הצהרתך – 26 מיליארד שקלים בסכסוך עם נישומים. אולי זה הזמן קצת להתכנס, לשבת בוועדות מיוחדות ולראות איך סוגרים את רוב התיקים האלה. התיקים שאפשר לקדם ולסגור – לסגור אותם ולהביא כסף למדינה.

כנ"ל לגבי הוראת שעה לעניין חלוקת דיבידנדים. היו שנים מצוינות למשק – 2017, 2018, 2019. אם תהיה הוראת שעה, יכול להיות שאנשים יעדיפו עכשיו, או לפחות החברות הגדולות, לחלק את הכספים האלה. להביא את הכסף למדינה. יש פה ארבעה-חמישה מיליארד שאפשר לגבות באופן מיידי.

יש פה נושא של קיזוז הפסדים אחורה. יש נושא של ניכוי פחת מואץ בשנת 2019-2018. אני מבין שאנחנו אמורים להיפגש לדון בכל הדברים האלה בקרוב עם רשות המיסים. אני מקווה שנוכל להביא בשורה גם בעניין הזה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה, יוסי.

ערן יעקב?

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

כן. אז ראשית, כמו שאמרתי, לגבי העניין של הארכה לגבי אותם בעלי דירות, הדבר הזה ייבחן, הוא נמצא על שולחננו. אכן הייתה פנייה ואנחנו נבחן את זה גם ברמה האוצרית. יש הטוענים בתוך האוצר שיש לדבר הזה - - -

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

מתי תיתנו לנו תשובה על זה?

<< דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >>

אז אני אומר: בזמן הקרוב.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

השבוע?

<< דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >>

אני רוצה גם לבוא עם כל המשמעויות וההשלכות.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

השבוע, לדעתך? כמה זמן ייקח לכם לבחון את השלכות הרוחב?

<< דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >>

רגע, אני אומר: אנחנו לפחות נוציא את התוכנית, ואחר כך באמת נידרש לעניין הזה ונראה.

לגבי הדברים האחרים, לגבי קיזוז הפסדים ולמה שנאמר פה, אני חושב שכבר התייחסתי ואמרתי את דעתנו.

לעניין ההוראה של השומות שאמר יוסי - - -

<< דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >>

אבל מה עמדתכם, ערן? מה עמדתכם? לא אמרת לי מה.

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

אז אני אומר שזה חד-משמעי מאוזן. חד-משמעי זה טוב גם לרשות המיסים וגם לעוסקים. הדבר הזה מאוזן לחלוטין. כי מי שרוצה להגיש השגה, אז ודאי שאנחנו רוצים לאפשר לו את התהליך הזה. לכן אנחנו עוצרים ומקפיאים. הדבר הזה מאוזן גם ברמה התפיסתית אל מול כל הציבור. ואני חושב שנכון היה לעשות. אין דרך אחרת לעשות את זה, בטח ובטח לא בתקופה הזאת. ומהסיבות שגם אמר חבר הכנסת אחמד טיבי שחלק גדול מהדברים שאנחנו מקלים ואנחנו מורידים את הלחץ שלנו מהעוסקים, וזה נכון.

אז בדיוק מהסיבה הזאת אנחנו גם חושבים שזה נכון להקפיא את התהליך הזה ואת המרוץ הזה, כדי לאפשר גם לנו וגם לצד השני, שיוכל עדיין להשיג את השגותיו ולומר את דברו, ולא להפריע לו. אני חושב שהדבר הזה הוא מאוד מאוד מאוזן בעולם השומות.

דברים נוספים שעולים פה בהתייחסות לעסקים - - -

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

ערן, אין איזון על הדיווחים. אני דיברתי על הדיווחים.

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

אילו דיווחים? של מה?

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

הדיווח למיסוי מקרקעין מרגע שנעשתה עסקה לא נדחה. לא רק שלא נדחה, אלא שלא ניתנה שום הוראה בעניין הזה.

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

נכון, ל-30 יום. נכון, אין שום סיבה לדחות את זה, יוסי.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

למה לא?

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

חבר'ה, בואו.

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

כמו ש- - - ומיסוי מקרקעין כמעט הכול מקוון – הכול מקוון.

<< אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>

גם אצלכם במשרדים הכול מקוון - - -

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

אתה מכיר – אתה לא מבין.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

זה לא דיאלוג, יוסי. יוסי, סליחה.

<< דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >>

אתה רואה מה קורה? אם הם ישבו בשולחן עגול עם כל הלשכות, כל השאלות האלה יהיו מיותרות, ערן.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

ברור. אני מסכים איתך לגמרי, מיקי. זה לא דיאלוג.

ערן, תמשיך.

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

אז אני חושב שעניתי על זה.

לגבי העסקים הקטנים שדובר עליהם פה מקודם, שאין מענה – אז אני מניח שהתוכנית שתוצג בקרוב תיתן מענה לחלק גדול מהעסקים, ובכלל זה לעסקים הקטנים והבינוניים. אני חושב שהמענה אפילו יהיה מענה טוב. והוא ישרת חלק גדול מהעסקים, כמו שאמרתי, מעבר לתת את הביטחון ואת הרשת הקיימת, אלא גם לתת להם מענקים כאלה ואחרים שיאפשרו להם באמת, מעבר לגשר על הפער התזרימי, גם כסף שיוכלו להמשיך, בעצם מעבר למה שעשינו עכשיו, שהאצנו החזרת החזרים. אז גם יינתנו – בקרוב גם יוכרז על זה, מן הסתם – מענקים לאותם עסקים קטנים ובינוניים, כדי לאפשר להם באמת להתמודד יותר טוב עם הבעיה הלא פשוטה הזו. וצריך להגיד: העסקים הקטנים והבינוניים, וגם אחרים, דרך אגב, חווים תקופה לא פשוטה לחלוטין. אנחנו מבינים את זה היטב. ואנחנו משקיעים המון מאמץ ומחשבה איך לבוא לקראתם ואיך לעשות התהליכים שיעזרו להם באמת ויאפשרו להם את ההמשכיות העסקית. אנחנו משקיעים הרבה מאוד זמן, ואני מקווה שהפתרונות שנביא באמת ייתנו פתרונות בכורח הנסיבות שכל המשק חווה, לא רק המשק הישראלי, כדי באמת לאפשר להם להתמודד יותר טוב. ובאמת ליבנו איתם. לא פשוט.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

חברת הכנסת קרן ברק ואחריה – רועי כהן.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

יש לי סדרת שאלות. אז, ערן, תקשיב, בבקשה.

קודם כול, אני אתחיל בזה שהעסקים הקטנים והעצמאים זה משהו שאנחנו כמדינה רוצים שימשיך להתפתח, ולכן אנחנו לא עושים להם טובה. יש את היום שאחרי המשבר הזה, וביום שאחרי המשבר הזה עדיין אנחנו צריכים לחיות כמדינה מהכנסות של המיסים שהם נותנים לנו. לכן זה לא שאנחנו נותנים להם משהו – אנחנו צריכים אותם כאן. ואתם, האוצר, כשאתם החלטתם על כל ההגבלות הכלכליות והסגר, הייתם צריכים לקחת את כל ההשלכות, ולפי זה לגזור האם באמת אתם רוצים סגר כזה, כזה, כזה או כזה. אם לסגור את כל המדינה, אם לא. אבל הייתם צריכים מראש לקחת את המשמעויות הכלכליות של האירוע הזה לפני שסגרתם, לא אחרי שסגרתם. כי, שוב, אתם לא עושים טובה. זו החלטה של המדינה, ונגזרת של החלטה של המדינה היא גם לדאוג שהמדינה תתקיים יום אחרי. והמדינה תתקיים יום אחרי, אם העסקים הקטנים יתקיימו יום אחרי וימשיכו למלא את קופת המדינה.

לכן נורא חשוב לי – הגישה לאירוע הזה: אנחנו זקוקים לעסקים הקטנים והעצמאים, ולא הפוך, ולא אנחנו עוזרים להם, אלא הם עוזרים לנו. לכן אנחנו מחיים אותם.

בהקשר הזה, יש לי כמה וכמה שאלות לערן. אחת – אני מבינה שאת היוזמה של האיחוד שנת המס של 2020-2019 – יש לך קושי גדול איתו ועל זה אתה תיתן, כנראה, את הדעת באיזושהי הזדמנות, כנראה, גם עכשיו. אבל האם יש אופציה שבה אתם פשוט יכולים להקטין את תשלומי מס החברות של 2019. זאת אומרת, פשוט להגיד: מס החברות היה – לא זוכרת כמה, 24, 25 או 26 – להקטין אותו לגבול - - - הרי זה שולם, המקדמות כבר שולמו. ברגע שהמקדמות שולמו ואתם מורידים את המס לחברות, אז נוצרת אופציה שפשוט לא צריך להשלים את התשלום הלאה. וזה יכול להיות פתרון, כי זה כבר שולם, מצד אחד. מצד שני, אתם עוזרים לעסקים לא להוציא עכשיו Cash Money החוצה. אז את זה אני מבקשת שתשקלו ותגיד לי האם זה אפשרי.

השאלה השנייה – גילאי הפנסיה, הרי אנשים שנמצאים בפנסיה כבר ניתן עליהם את הדעת ברמת השכירים, שיש כאלה שאפשר להוציא אותם לחל"ת, ובאמת הביטוח הלאומי נתן לזה פתרון. אבל מה עם העצמאים שנמצאים בפנסיה? זאת אומרת, מצד אחד, הם כביכול לא זכאים למענק שיינתן – ה-6,000, 12,000, אני לא יודעת איזה סכום יינתן – הם לא זכאים לזה, כי הם כאילו בגיל פנסיה. מצד שני, הם גם לא שכירים ואז הם לא זכאים לחל"ת. אז צריך לתת למגזר הזה של עצמאים בגיל הפנסיה, להחריג אותם או לתת להם את המענקים כאילו הם עצמאים שאינם בגיל פנסיה. האם נתתם על זה את הדעת? ואם לא, אני מבקשת תיתנו על זה את הדעת.

והדבר הקריטי והאחרון, שעל זה אני השקעתי הרבה מאוד מחשבה וגם כתבתי אין-סוף מכתבים – על קרן הלוואות בערבות המדינה שכמו שאתה יודע, ערן, וכמו שכל בכירי האוצר יודעים, שגם בימים כתיקונם שני אחוזים מהעסקים הקטנים משתמשים בה. כי היא קרן בלתי אפשרית להחזרה ובלתי אפשרית בכלל לקבלה, מבחינת הביורוקרטיה שצריך להשקיע בה ומבחינת הערבות האישית שכל אחד נותן מאה אחוז ערבות אישית. ואז בעצם מה הועילו - - - אם ממילא אתה נותן את מאה האחוז ערבות אישית. אז האם באמת נתתם? אתה אומר פה שפישטתם את זה. אני מבקשת ממש לקבל תוכנית מה זה הפישוט. מה זה תוך תשעה ימים? כי בדרך כלל, זה שלושה-ארבעה, בין שלושה חודשים לחצי שנה לקבלת הערבות. ופה אנחנו צריכים לקצר את הזמנים, שלא תהיה ערבות אישית, שלא יהיו מתווכים באמצע שגובים על זה כסף, שתקופת החזר הלוואה תגדל מחמש שנים לשבע שנים וגם תקופת הגרייס - -

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה.

<< דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה, רגע.

- - ושגם הביטחונות יקטנו משמעותית, כדי שבאמת יוכלו לקבל את זה. אז אני מבקשת מערן שיגיד מה הם הולכים לעשות עם זה. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

רועי כהן מלה"ב נמצא על הקו?

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

אני נמצא על הקו.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

יופי. תודה, רועי.

רק לפני כן, ערן, תרשום עוד נושא שעלה פה גם בדיונים הקודמים וגם בסיכומים של ועדת הכספים, שתתייחס אליו – הפעלת קרן מס רכוש, כדי לתת את הפיצויים פשוט באופן מיידי ולא למרוח את הזמן הזה עד שהעסקים ימותו.

כן, רועי כהן.

<< דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >>

עודד, קודם כול, תודה על ההזדמנות לדבר בפני חברי הוועדה, ובוודאי בפני ערן יעקב.

אני רוצה להזכיר שאנחנו נמצאים 120 שעות אחרי 48 שעות שבהן נאמר שתהיה תוכנית כלכלית שבעצם תוריד את כל הלחץ מציבור העצמאים והעסקים. ואנחנו מוצאים את עצמנו ללא תוכנית, רק עם כותרות וסיסמאות.

אבל אני רוצה לפנות לערן באופן אישי ולהגיד לו: איך לא מבינים שם בדיוק את מה שאתם בוועדת הכספים מבינים? שהמענק הזה של ה-6,000 שקלים, הוא בעצם לא מענק של 6,000 שקלים. צריך להגיד את האמת. רוב העצמאים מרוויחים בין 8,000-6,000 שקלים, 60% מהם. הם יקבלו רק 3,000 שקלים, כי ערן יעקב, לא יודע מי מהמשרד שלו, באגף התקציבים, הכניסו בצורה כזאת או אחרת, איזה עז לתוך הדבר הזה, למרות שזה לא מה שדובר איתי ולא נאמר. הכניסו את זה שיהיה עד 50% מאותם 6,000 שקלים. כלומר, רוב העצמאים בישראל יקבלו 3,000 שקלים. מזה הם יצטרכו להמשיך לשלם את ההוצאות שלהם. אף אחד לא מבין שהכנסה של העצמאים היא אחרי קיזוז ההוצאות שלהם. ופה, מה שהולכים לתת להם זה בעצם מענק שממנו הם יצטרכו להמשיך את השכירויות, את הביטוחים, את המחיה. זה פשוט בלתי הגיוני. בשביל זה דרשנו שיהיה מינימום של 6,000 שקלים ולא יפחת שקל אחד ממנו. זה יכול רק להיות יותר למעלה.

אנחנו דורשים דמי אבטלה מלאים, ויש אפשרות למדינה לעשות את זה. דמי אבטלה לעצמאים בדיוק כמו לשכירים. אנחנו לא אזרחים סוג ב'. אין לנו דם אחר. אנחנו לא באים למכולת ושואלים אותנו אם אנחנו עצמאים או שכירים. לא יכול להיות שתהיה פה מדינה אחת לשני עמים – שכירים שיהיו בביטחון כלכלי, שתהיה להם חל"ת, דמי אבטלה, ימי חופשה, ימי מחלה; ועצמאים שיהיו מופקרים לגורלם.

אני פונה לערן יעקב: אנחנו אלה שמרימים את המשק; אנחנו אלה שמשלמים לכם את המיסים ואת המשכורת ואת כל מה שזה. אנחנו העצמאים. אנחנו אלה שבסופו של דבר, כל השנים האלה שילמו את המיסים והביטוח הלאומי, ואנחנו אלה שמרגישים שהמדינה מפקירה אותם, לא נותנת להם מענה. זו ההזדמנות שלכם לתקן את הרושם הזה. לבוא ולומר לאותם עצמאים: אנחנו איתכם; הייתם איתנו בזמן שהיה טוב, אנחנו איתכם בזמן שקשה. לא יכול להיות שיבואו לאנשים ויגידו להם: תשמעו, תצטרכו להסתדר מ-3,000 שקלים לחודש. זו בדיחה עצובה.

שוחחתי עם כל מי שצריך כדי לגרום להם להבין שיש באמת חוסר הבנה מה זה חייו של העצמאי. העצמאי בסופו של דבר זה משהו אחר משכיר. שכיר שהורדת לו 30% מהשכר שלו יודע בצורה כזאת או אחרת להסתדר. העצמאי שגרמת לו בן-רגע גם להוריד סדר-גודל של 50% מהכנסה שלו ולהמשיך לתת לו את ההוצאות, השארת אותו עם אולי 10%-20% מיכולת ההישרדות שלו.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה.

<< דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >>

לכן אני קורא לוועדת הכספים לתת את הדעת על הדבר הזה. דמי אבטלה מלאים לעצמאים בדיוק כמו לשכירים. יש אפשרות חוקית לעשות את זה. לפי סעיף הביטוח הלאומי, שבשעת חירום אפשר לתת זכויות שלא קיימות בחוק הביטוח הלאומי. ובנוסף, ללכת על מנגנון של פיצוי למי שירד לו יותר מ-25%.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה.

<< דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >>

לתת לו פיצוי של 50% לפחות. אני קורא לערן יעקב לתת את הדעת על הדבר הזה. לא נסכים ל-3,000 שקלים ממוצע כמענק לעצמאים. אנחנו לא נסכים לזה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה, רועי. חד-משמעית, הנושא הזה של דמי אבטלה לעצמאים – חשוב שתעלה אותו בדיון שיתקיים מחר עם מנכ"ל הביטוח הלאומי.

חבר הכנסת עופר כסיף ואחריו – נציגת איחוד לשכות המסחר, ישראלה מני. ואחרי זה, ערן ישיב.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> אני אשמח לשאול גם.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

כולם רשומים. כל מי שמיכל העבירה לי – רשום.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. הבוקר פורסם שמשרד האוצר ורשות שוק ההון רוצים להוציא תקנות שיאפשרו לעצמאים להשתמש בכספי הפנסיה שלהם. עכשיו, אני תוהה מאיפה הרעיון הזה. אנשים שמוצאים את עצמם, כפי שנאמר קודם, בפני שוקת שבורה ומיובשת – עכשיו גם רוצים שבעצם הם יחיו על בסיס של כספי פנסיה. זה דבר בלתי נסבל.

עכשיו, במקום זה אני מעלה, שוב, את הסוגיה שהועלתה על יד כמה דוברים קודם – איחוד שנות המס 2020-2019. הרי ברור לכל בר דעת שאיחוד שנות המס הללו יאפשרו לאלה שמפסידים עכשיו לקזז עם הרווחים של שנה שעברה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

ברור, ברור.

<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עכשיו זה דבר קריטי. אני לא מבין את פשר ההתנגדות, ערן. ואני גם חושב שלהתנגדות הזאת אין מקום. כלומר, יש הכרח, כחלק מהכלים של הצלת השוק ובראש בראשונה האנשים שנפגעים מהמשבר – זה על ידי איחוד שנות המס 2020-2019 לטובת הקיזוז שהזכרתי.

עוד שני דברים בקצרה. הלוואות הרי צריך להחזיר. אם לבנקים לא תהיה ודאות, אם הבנקים לא ידעו שהם יקבלו החזר על הלוואות שהם נותנים, הם לא ייתנו הלוואות. אף אחד לא יקבל הלוואות. זה יהפוך להיות בלון ריק. כלומר, הדרך היחידה להתמודד עם המשבר והאסון שרובץ לפתחם של מאות אלפי אנשים ומשפחות בארץ, זה על ידי מה שעשו במקומות שונים, כמו צרפת, כמו יפן, כמו שבדיה.

ואלה שני דברים שאני רוצה להזכיר ובזה אני אסיים. אחד – מימון משכורות של 100% למפוטרים השכירים. זה דבר שנעשה, וזה דבר שאפשר גם לעשות אותו פה. צריך להכניס את היד עמוק לכיס.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה.

<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> והדבר האחרון, לגבי העצמאים – דמי אבטלה לעצמאים. זה נאמר כבר קודם ואני מחזק את זה. תודה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה.

ישראלה מני.

<< אורח >> ישראלה מני: << אורח >>

שלום, בוקר טוב. תודה רבה. שלום, ערן.

קודם כול, צריך להבין שהעסקים חווים כרגע לא רק אי-ודאות – הם חווים פחד. המילה היא פחד. אנחנו מקבלים עשרות טלפונים ביום.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

אני אציין רק שאת מאיגוד לשכות המסחר.

<< דובר_המשך >> ישראלה מני: << דובר_המשך >>

נכון, אני סמנכ"ל כלכלה באיגוד לשכות המסחר. אוריאל פשוט מופיע כרגע בוועדת הקורונה, ולכן הוא לא מופיע אצלכם כרגע.

בכל מקרה, מה שאני אומרת הוא שכרגע העסקים חווים פחד. זאת המילה.

עכשיו, הדבר הבסיסי שאנחנו מצפים כרגע מהמדינה לעשות הוא שני דברים עיקריים: אחד – להכניס מיידית את מודל הפיצויים. המדינה יודעת לעשות את זה. המודל סגור וברור. הפעילו אותו מ-2006 לאורך המבצעים הצבאיים שהמדינה חוותה. המודל עובד על בסיס הפסד מחזורי בגין המע"מ. אז אפשר לקבוע שחודש ראשון, בגלל אי-הוודאות של המדינה לגבי ההוצאות וכמה כסף היא תצטרך, אפשר לקבוע שהסף יהיה X. אבל חייבים לייצר – וכרגע המדינה לא מייצרת – סוג של ודאות למגזר העסקי. אני אומרת לכם, יש לחץ אימים.

דבר נוסף חשוב לי להבהיר לגבי העסקים הקטנים והבינוניים – הם מאוד חשובים. אבל בל נשכח גם את העסקים הקצת יותר גדולים, כי אנחנו עובדים במעגלים. אם עסק גדול אחד נופל, הוא מפיל פה עשרות עסקים קטנים ובינוניים.

הדבר השלישי שחשוב לי להגיד כרגע הוא שיש הרבה מאוד ניסיון שנצבר בתוך המגזר העסקי. אם משרד האוצר היה מזמין את המגזר העסקי כמו שהוא עשה ב-2006, ויושבים ודנים ביחד, גם אם זה דרך ה"זום", ומנסים יחד למצוא פתרונות – אני חושבת שהפתרון יהיה הכי נכון.

הדבר האחרון שאני רוצה להזכיר לעניין העצמאים – יש דרך נוספת שאפשר לתת כסף לעצמאים, והיא באמצעות רשות המיסים ולא באמצעות הביטוח הלאומי. אם אנחנו נעביר דרך המנגנון של מס הכנסה שלילי - - - למעשה יש את כל הנתונים של כל העובדים והעוסקים במשק. ולצורך העניין, יכול לבוא אותו עצמאי שיש לו 30 דירות, ויכול לבוא אותו מנכ"ל שיש לו בקושי דירה אחת, ורשות המיסים תדע – ולא תדע בדיוק כמה מגיע לכל אחד ולא תהיה עסוקה אם זה יהיה קצבה של 6,000 שקלים או, כמו שרועי כרגע אמר, שבפועל מ-6,000 שקלים יהיה 3,000 שקלים. מנגנון של מס הכנסה שלילי לעצמאי ספציפי יכול לתת תשובה ומענה שהיא יותר נכונה ויותר טובה לכלכלת ישראל לטווח ארוך. תודה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>

תודה.

ערן, בבקשה.

<< אורח >> ערן יעקב: << אורח >>

אני אנסה לענות לפי הסדר כדי שאני לא אשכח כלום. אז ראשית, לגבי הסגר, מה שאמרה חברת הכנסת קרן ברק בעניין הסגר. אז נכון, הסגר נכפה על כולנו – לא סגר, אבל המגבלות שקבע אותן ראש הממשלה. ראש הממשלה הגדיר בצורה מאוד שהדבר הראשון במעלה הוא העניין הבריאותי, קודם כול. וזה מה שעומד לנגד הממשלה, וכך אנחנו פועלים, ואנחנו תוצאה של הדבר הזה. ואנחנו, כמובן, גם עצמאים בעסק הזה, אומרים את דעתנו על הצורך לשמר על האיזון בין הכלכלה לבין הצורך הבריאותי, כמובן, שהוא הראשון במעלה, כמו שהגדיר ראש הממשלה. ואנחנו, כמובן, נשמעים ועושים את הדברים ומתאימים את עצמנו להחלטות הממשלה וראש הממשלה בעניין הזה.

לגבי איחוד שנות המס, אני חושב שזה עלה כבר כמה פעמים, אז אמרתי באמת. בסוף תזכרו שהיכולת המדינה לקבוע ודאות תקציבית היא אחת מבסיסי היכולת של המשכיות של מדינה, וחלק מהאפשרות לאפשר ודאות של מדינה בגביית המיסים היא הדבר הזה. ואיחוד שנות המס פוגע ומה שהוא עושה הוא בעצם מפורר את העניין הזה ויכול לגרום לבעיות לא פשוטות בהתמודדות של מדינת ישראל וביכולת וביציבות שלה עצמה. צריך לזכור שהתשלומים התבצעו לגבי שנת 2019 – ולכן חוסר הוודאות הזה יכול מאוד מאוד להקשות על היכולת של מדינת ישראל בגביית המיסים ובכלל. אני חושב שחלק גדול מהפתרונות שיינתנו הם יהיו פתרונות שיהיו מספיק טובים כדי לתת גיבוי להמשכיות עסקית.

דבר נוסף שהועלה פה הוא לגבי הקטנת מס חברות, ומס חברות היום הוא אכן 23%, לא 24% או 25%. והעניין של הגדלה או הפחתה זו תפיסה של מדיניות המס. כרגע אנחנו לא עוסקים בעניין הספציפי הזה, בעניין של מדיניות המס. אנחנו כן עוסקים באיך לנסות ולאפשר המשכיות לעסקים האלה, אם באמצעות מענקים, אם באמצעות רשת סוציאלית, אם באמצעות תהליכים, כדי להיערך לתהליך הצמיחה העתידית שגם מאוד מאוד חשוב.

צריך לזכור שמדינת ישראל נכנסה למשבר הזה בתנאים מאוד טובים. זה אומר: חוב-תוצר בסביבות ה-60%; אבטלה מאוד נמוכה, היסטורית, הייתי אומר, כמעט תעסוקה מלאה. בהרבה מובנים מאקרו כלכליים נכנסנו טוב למשבר הזה. ועכשיו אנחנו מגיעים למצב שהצמיחה או הצפי הוא בירידה מאוד משמעותית, ואנחנו צריכים לדאוג שנוכל לחזור לאותו מקום, כי אחרת יהיה מאוד קשה לכולנו. ואני חושב שזה חלק מהדברים שצריכים גם להעסיק אותנו לא מעט ויעסיקו אותנו, אני בטוח, לא מעט.

לגבי גיל 67, פנסיונרים – יינתן מענה בתוכנית גם לאותם אנשים. מענה שיאפשר להם, לאלה שעבדו אחרי גיל 67, ובנסיבות כאלה ואחרות הפסיקו לעבוד ושאין להם באמת יכולת הישענות מעבר לביטוח הלאומי ואחרים. אז לגביהם יינתן מענה והדבר יובא בקרוב, אני מקווה, ממש בימים הקרובים, ויוצג. לגבי אותם אנשים בגיל הפנסיה, מעל גיל 67, שגם הם יקבלו מענה, לאותם אנשים שעבדו או פוטרו או בחל"ת.

קרן הלוואת – נכון קרן הלוואות הקודמות, אני מסכים שלא פשוט הרבה פעמים, כי יש את העניין של גם הערבויות וגם של החיתום, שעובדים ביחד. ולפעמים הצורך בלתת ערבות אישית של 100% היא מאוד מקשה. אני אומר לכם שהחשכ"ל בתהליך עשה כברת דרך מאוד מאוד ארוכה. והיום ההלוואות שניתנות גם עד 100 מיליון וגם עד 400 מיליון, הגדיל אותם, הם בתנאים הרבה יותר מקלים עם הערבויות מאוד משמעותיות של המדינה, שבסך הכול 10%, בשונה מ-25% שהיו קודם, של בעלי העסקים. וגם לעניין החיתום מתבצעים שינויים כדי לאפשר תש

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]