פרוטוקול מספר 4, הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה, 29/03/2020
הכנסת העשרים-ושלוש
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 4
מישיבת הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה יום רביעי, כ"ט באדר התש"ף (25 במרץ 2020), שעה 10:00
סדר היום: << נושא >> בחירת יושב-ראש הוועדה. << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
עפר שלח – היו"ר
תמר זנדברג
מיקי חיימוביץ'
יוליה מלינובסקי קונין
יואב סגלוביץ'
אוסאמה סעדי
ג'אבר עסאקלה
אנטאנס שחאדה
חברי הכנסת:
אימאן ח'טיב יאסין
מתן כהנא
איילת שקד
מוזמנים:
שי באב"ד
–
מנכ"ל משרד האוצר
משתתפים באמצעים מקוונים:
רון תומר
–
התאחדות התעשיינים
ארנון בר דוד
–
יו"ר ההסתדרות
אמיר שני
–
איגוד לשכות מסחר
אוריאל לין
–
נשיא איגוד לשכות המסחר
ייעוץ משפטי:
נעה בן שבת
מנהל/ת הוועדה:
ענת כהן שמואל
רישום פרלמנטרי:
אתי בן-שמחון
<< נושא >> דרכי התמודדות עם השפעת משבר הקורונה על הכלכלה << נושא >> << יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
בוקר טוב לכולם. אני לא יודע כמה זמן נשאר לוועדה הזאת עוד להיות. אני אומר לכם, בעיניי, היא תצטרך להישאר גם אחרי – אם תוקם ממשלה ותוקם קואליציה.
<< דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> עופר, אני מציעה שלפני כן גם כוועדה, אם וכאשר יהיה את צוות המשא-ומתן שיקים את הוועדות - נבקש שעד תום - - - באותו הרכב.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
מכיוון שקרוב לוודאי שאת מדברת עם צד אחד של מי שיהיה במשא-ומתן, הצד הזה קיבל את בקשתך, עכשיו זה רק צריך להיות הצד השני. רק מהדיון האחד שהיה לנו, ברור לחלוטין כמה בקיומה של ועדה שמוקדשת לאספקטים האלה של הקורונה הוא קריטי – בגלל שזה נושא רב תחומי, וצריך לעסוק בו ככה, ולאו דווקא במסגרת מפוצלת. אנחנו ננסה להגיע לזה.
הדבר השני, אני מתנצל מראש, מכיוון שיש לי לפחות שני כובעים. חלק מהזמן אני אצטרך לקפוץ פה בשביל לטפל בעניינים פוליטיים, אבל אני בטוח שאתם תסתדרו.
הדיון הראשון שלנו הוא עם מנכ"ל האוצר שי באב"ד. בסוף השבוע פרסם האוצר סוג של תכנית כלכלית, או צעדים כלכליים שאמורים להקל על המצוקה הגדולה שמרגיש המשק. אנחנו בשלב הראשון, שזה החצי השעה הראשונה, נעלה את שי בזום, ואת חברי הכנסת, יוכלו לשאול אותו שאלות. אני נבקש ממנו לפרט את הצעדים, ותוכלו לשאול אותו שאלות. פשוט, מנכ"ל הכנסת לא מאפשר לאנשים להגיע. כדי שאנחנו נוכל לשאול אותו שאלות ולנסות דרכנו להבהיר גם לציבור פרטים של התכנית הזאת – כרגע, לפחות על-פי הפרסומים התקשורתיים רב הנסתר על הנגלה.
בשלב השני, אנחנו נעלה דרך הזום את נציגי התעשיינים, לשכות המסחר והעצמאיים. הם ינהלו שיח מול מנכ"ל האוצר, ואנחנו כמובן נהיה שותפים בשיח הזה. אני מקווה שבסיומן של השעתיים של הדיון הזה, התמונה תהיה הרבה יותר ברור גם לנו, ועוד יותר מזה לציבור בבית, כי הסוגיה הכלכלית היא כמובן סוגיה שהיא לפחות שווה בכובדה ובמשמעותה לסוגיה הבריאותית במשבר הגדול הזה.
אני אגיד לכם בינתיים מה אנחנו מתכננים בהמשך. אנחנו נייחד דיון בריאותי לסוגיית הקשישים שעלתה במלוא חריפותה גם בהופעה של מנכ"ל משרד הבריאות כאן. מחר נעשה דיון שנוגע לשאלות הרכש, שאני מניח שגם לכם כמו אליי, הגיעו המון פניות של גופים פרטיים. אני בסוף השבוע הזה, אם היה לי כסף, לדעתי, הייתי יכול לרכוש בין 15 ל-20 מיליון מסכות, הוצעו לי באופן אישי.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכונות הנשמה יש לך?
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
וגם מכונות הנשמה. יש טרוניות אמתיות על הדרך שבה מתנהל הרכש. אנחנו נעלה את מנכ"ל חברת "שראל", ואת ראש מינהל הרכש במשרד הביטחון - אלה שני הגופים שהופקדו על הרכש הממשלתי. אנחנו גם נעלה אנשים שהגיעו. אני מבקש בהקשר הזה, אם הגיעו אליכם דברים, תעבירו אותם אליי, אנחנו נרכז אותם, ואנחנו נעלה את האנשים. ננסה במובן מסוים אפילו לפתור בעיות תוך כדי תנועה, ואולי לסייע בדבר הזה.
אני מזכיר את הדבר אולי בעיניי הכי קשה ומזעזע שהתגלה לנו בדיון שלנו בסוף השבוע שעבר. העובדה שמ-20 בינואר, ועד סוף השבוע, לא נוספה אפילו מכונת הנשמה אחת במדינת ישראל, אז אנחנו את הדבר הזה, הן בהקשר של מסכות, מכונות הנשמה, הגנה של צוות רפואי, את כל הדברים נעסוק בזה. זה אמור להיות מחר. אנחנו נפרסם ניוז מיום ליום.
בבקשה, אוסאמה סעדי.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, באמת, אני מסכים אתך ועם יתר חברי הוועדה, שמדובר בוועדה חשובה מאוד, במיוחד בתקופה הזאת. כנראה, לדאבון כולנו, שאנחנו נמשיך עוד כמה שבועות, ואולי עוד כמה חודשים במשבר הזה. ולכן, חשוב מאוד שבאמת הוועדה הזאת תמשיך להיות גם אחרי הרכבת קואליציה. בעניין הדיון שהיה בשבוע שעבר, היו לו הדים רבים, במיוחד הישיבה עם מנכ"ל משרד הבריאות, ועם כל מה שהתגלה גם בעניין הבדיקות, גם בעניין הרכש, גם בעניין המל"ל עם החברה הערבית, ועם כל זה. ולכן, אני הייתי מציע, אדוני היושב-ראש, ברשותך, שעוד השבוע, אולי מחר, מחרתיים, עד יום רביעי, לקיים ישיבה על מצב הקורונה בחברה הערבית.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
כך יהיה. אני לא מתחייב על התאריך.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חשוב מאוד, עופר.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
מאה אחוז.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לפני ששי יתחיל, הרי סיכמנו גם על העניין הזה של ועדת משנה, אבל לפחות שכן תהיה, כי אנחנו רואים שהמספרים מתחילים - - -
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
יהיה דיון ספציפי על המגזר הערבי, בהובלת חבר כנסת מהרשימה המשותפת, אני כבר אומר לכם את זה עכשיו.
אני מברך את מנכ"ל האוצר. אני שמח שהוא פה. באופן אישי, מנכ"ל האוצר אני מכיר אותו היטב. יש לו יכולת למלא חדר, אז אני מציע שניקח מרחק מטעמי בריאות.
שי, כמו שהצגתי קודם, אני מבקש שבהתחלה תציג כמה שיותר בפרטים את ההחלטות שהתקבלו בסוף השבוע הזה, כי גם העיתונות הכלכלית היה קשה להבין בדיוק מה ומי. חצי השעה הראשונה, אנחנו נברר אותה גם עם שאלות של חברי כנסת, נברר מולך. אחר-כך, נעלה נציגים של ארגונים כלכליים שישאלו גם את השאלות.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נראה שחסרות לי הרבה שעות שינה לשי...
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
הוא קצין ביחידה מובחרת, הוא יודע לישון ולדבר באותו זמן...
<< דובר >> שי באב"ד: << דובר >>
בוקר טוב. אנחנו בעצם בסוף השבוע ישבנו וניסינו לגבש את התכנית הכלכלית, לסיים אותה. התכנית עדיין לא הסתיימה. אנחנו היום נשב עם שר האוצר וראש הממשלה, ונעשה גיבושים אחרונים, ככה שעל התכנית עצמה, אני לא אוכל, אדוני, היום לפרט באופן מלא עדיין, כי זה עדיין לא עבר ממשלה, ועבודת הממשלה עדיין לא הסתיימה. אני כן אוכל לדבר על הכיוונים. אני אוכל לדבר על מה נעשה עד עכשיו, ואולי קצת אולי לתת לכם סקירה. שלחתי מצגת, האם קיבלתם אותה? לא. אז אני כן חושב שכדאי שאני אציג לכם, כי אני רוצה להראות לכם תמונת מצב כלכלית וההשפעה של משבר הקורונה עד כאן, גם על הכלכלה, גם על התוצר.
<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו יודעים שהכול לא טוב. המצגת שלך לא הפתיעה אותנו.
<< דובר >> שי באב"ד: << דובר >>
כן, זה נכון. אבל אני חושב שכדאי שאני אציג לכם נתונים, שתראו קצת - - -
ביקשתי שזה יגיע, זה אמור להישלח לוועדה.
אני אומר שוב, בוקר טוב לכולם. אנחנו בעצם נמצאים בסדר גודל - - מתחילת החודש, באירועים שהקורונה נכנסה למדינת ישראל, התחילה להתפשט למדינת ישראל במסגרת זו. היו כבר עשרות ישיבות ממשלה שבמסגרתן כל פעם חלו החמרות, והחמרות נוספות שהתחילו בעצם להשפיע על המשק.
אני עוזב כרגע את כל הפן הבריאותי, בר סימן טוב, ידבר אתכם על איך מטפלים בזה, ומה הוא רוצה, ואיך משרד הבריאות מטפל בזה. אני אנסה להתמקד יותר בצד המשקי. התחלנו מזה שנסגרו השמיים והכניסה לישראל. צמצמנו את כל הטיסה לישראל, הדבר הזה היה לו השפעה אדירה על קודם כל חברות התעופה, בהמשך, על כל ענף התיירות, מסוכני הנסיעות השונים, ואחרי זה גם ענף המלונות. לאט לאט, הממשלה קיבלה החלטות אחרי החלטות ותקנות שעת חרום – לצמצם את התנועה. זה המשיך עם הכללים של שמירה על שני מטר, לא להתקהל. זה התגבר על ידי זה שאנחנו בעצם באנו וסגרנו חלקים משמעותיים במשק הישראלי. העברנו את המשק הישראלי למתכונת שבו עובדים בשעת חירום, ויתר העסקים עובדים 30%.
צמצמנו גם את עבודת הממשלה בצורה משמעותית, וגם את הממשלה הורדנו לסדרי גודל של 30%, 35%. זה לא רק הממשלה, זה גם כל הסקטור הציבורי, נגזר מזה, שזה כולל את הרשויות המקומיות, חברות ממשלתיות, וכל הסקטורים הציבוריים. נעשו פה צעדים דרסטיים שאני חושב שלא נעשו מאז קום המדינה. בתקנות שעת חרום, אנחנו הגבלנו את המשק, הגבלנו את חופש התנועה בסיטואציה שאני חושב שאנחנו עדיין לא מצליחים לעכל עד כמה משמעותית, ועד כמה היא שינתה את אורח חיינו. לפני 20 שנה, קצת יותר אפילו, היה את המהפכה החוקתית של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עוד מעט 30 שנה. אני לא חושב שמישהו אי פעם חשב שעד כדי כך יוגבלו זכויות הפרט, והזכויות שלנו כבני אדם גם להסתובב, גם להתקהל. אנחנו כרגע נמצאים בהחמרות שבמסגרתן אנשים לא אמורים לצאת מעבר לבית ומעבר לעבודה, להישאר בבית ולצאת רק לעבודה, או לצרכים חיוניים, לקניות של מצרכים חיוניים, ואתה לא אמור לצאת 100 מטר יותר מהבית שלך.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה קיים עכשיו? מה ההחמרות?
<< דובר >> שי באב"ד: << דובר >>
זה כרגע קיים. כרגע ההחמרות הן 100 מטר מהבית. יש דיבור על החמרות נוספות.
<< דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> מה עוד אפשר להחמיר מזה?
<< דובר >> שי באב"ד: << דובר >>
היו דיונים במהלך השבוע האחרון, להחמיר עוד יותר. מסגר מלא שאומר שרק מפעלים חיוניים פועלים ושום דבר אחר לא, וצמצום עוד יותר, אפילו לא לצאת מהבית.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
אתה יכול לכמת לנו, מה המשמעות? כמה עולה לעבור מהמצב הנוכחי למל"ח, כמה יעלה לנו.
<< דובר >> שי באב"ד: << דובר >>
אני אגיע לזה.
אנחנו כמובן, במשרד האוצר, וחשוב להגיד. יצא שבתקשורת יש כאילו מלחמה בין משרד האוצר למשרד הבריאות וכל אחד נלחם – ממש לא. הקונסטלציה היא כזאת. משרד הבריאות יש לו אינטרס מרכזי, והאינטרס המרכזי והיחיד שלו להשתלט על הנגיף בכל מחיר. ולכן, מבחינתו לקחת את הצעדים הדרסטיים ביותר, ולעשות את הצעדים הדרסטיים יותר, כי זו המשימה שלו. המשימה שלי כמנכ"ל האוצר, ושל שר האוצר, לדאוג לכך שהמשק ימשיך לתפקד בכל מחיר כי אנחנו מבינים את המשמעות של קריסת הכלכלה וההשפעה שיכולה להיות לזה גם על המערכת הפיננסית. בהשוואה ל-2008, שהיה משבר לא קטן. ב-2008, היה משבר פיננסי, לא היה משבר ריאלי. ממשבר פיננסי היה יכולת להיכנס ממנו, וגם לצאת ממנו יחסית מאוד מהירה. פה אין משבר פיננסי, זה בדיוק הפוך. גם אין משבר ריאלי, אנחנו כופים משבר ריאלי על השוק. זאת אומרת, אנחנו סוגרים את המשק, ואנחנו בכוח בהחלטות שלנו מביאים פעם אחת למשבר ריאלי, וגם מה שקורה בעולם, זה מה שמדינות אחרות עושות בעולם גורם למשבר הריאלי.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
האם הדיון מתקיים ככה, שמשרד הבריאות בא ואומר, אני צריך את זה כי הגרפים הם כאלה וכאלה, ואתה מנהל איתם איזה מאבק קמעונאי, או אם נעשה ככה, זה המחיר בחיי אדם, וזה המחיר בכסף.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בהמשך למה שאמר עפר. אמרת על מלחמות, אולי העיתונות מתארת את זה כמלחמה. אבל יש שתי השקפות מהבחינה הזאת. משרד הבריאות אומר, על מנת שאנחנו נשתלט על הנגיף הזה, אנחנו צריכים ממש הסגר מלא, כי אנחנו רואים שהמספרים עולים ועולים. ואתם אומרים, על מנת לא להשבית את המשק, כי יש לזה מחיר כלכלי כבד. אנחנו בכל זאת חושבים שלא צריך להשבית. השאלה מי מחליט בסוף האם העניין הבריאותי גובר או שהעניין הכלכלי גובר?
<< דובר >> שי באב"ד: << דובר >>
אני אענה על שתי השאלות. אני אתייחס קודם כל לשאלה שלך, אדוני היו"ר. זה איפשהו באמצע. הסיטואציה היום, מאחר וזה משהו שהעולם נתקל בו בפעם הראשונה, ולא הכרנו קודם, ואף אחד לא ראה את זה קודם, אז אנחנו לא באמת יודעים מה כל פעולה תעשה לעקומה ותשטיח את העקומה. זאת אומרת, בהנחה שלא עושים כלום, אנחנו יודעים שהנגיף הזה מתפשט בצורה אקספוננציאלי, זה כבר ידוע לכולם. אם אני אומר, אני רק מצמצם את כל הנושא ההתקהלויות – אי אפשר ללכת למקומות של תרבות, אי אפשר להתקיים ברחוב, אי אפשר ללכת לפארקים ולגנים – מה זה עושה לעקומה.
אם אני מוסיף על זה שמצמצמים מקומות עבודה – מה זה עושה לעקומה. אם אני מוסיף על זה שכל החנויות שהיינו הולכים אליהם ונכנסים ויוצאים מחנויות, או מרכזי קניות וקניונים, אני סוגר אותם, מה זה עושה לעקומה – אנחנו לא באמת יודעים. הדיאלוג שאנחנו מנסים לקיים, זה לבוא ולראות מה אני יכול לסגור שיהיה לו מקסימום אפקט על העקומה. זאת אומרת, למשל: קניונים, או למשל התקהלויות בבתי כנסת, או באתרי תרבות כאלה ואחרים, בחנויות גדולות, או חנויות קמעונאות שבאים ונכנסים הרבה קונים, ויוצאים ונכנסים הרבה קונים. בכל אותם מקומות אנחנו מצליחים להבין את ההיגיון שבא ואומר, יש שם התקהלויות מאוד גדולות. היכולת להידבק שם היא מאוד גבוהה, ולכן, הצמצום שלהם הוא הכרחי. מצד שני, ההשפעה שלהם על הכלכלה – ופה אני חס וחלילה לא מזלזל בכל רשת הקמעונאות, אבל זה לא מה שיפיל את המשק. זה יכול להוות משהו כמו 8%, 7% מהתוצר, כל המסחר כולו – 10% מהתוצר, כל המסחר כולו, זה לא מה שיפיל את המשק.
ולכן, אנחנו באים ואומרים, איפה אנחנו נצליח לקבל מקסימום השתלטות על העקומה תוך מינימום פגיעה במשק. הדיון עכשיו מגיע שכבר באמת עשינו את כל הפעולות האלה של המסחר, של הבידוד החברתי, מה שנקרא Social distancing שעובד עליו כל כך הרבה מנכ"ל משרד הבריאות. עכשיו השאלה היא מה יעשה – כבר הורדנו את מקומות העבודה ל-30%, לאיזשהו שיא. מה יעשה לעקומה הדלתא של הסגר, שם מתמקד הדיון, האמת היא שאף אחד לא יודע.
ואז אנחנו מנסים להסתכל מה קרה במדינות אחרות בעולם, ואנחנו רואים למשל, שבמדינות כמו טייוואן, סינגפור, הונג-קונג, דרום קוריאה.
<< דובר >> אילת שקד (הבית היהודי - האיחוד הלאומי): << דובר >> גרמניה.
<< דובר >> שי באב"ד: << דובר >>
גרמניה, השתלטה על העקומה, חברת הכנסת איילת שקד, אבל כל האחרים – טייוואן, סינגפור, הונג קונג, אתה רואה שהשתלטו על הקומה, והם עשו צעדים פחות קשים משלנו. אבל אז נכנס לדיון עד כמה הציבור הישראלי באמת מקיים את ההוראות, עד כמה הוא נענה לאכיפה, עד כמה בתרבות ובמנטליות שלנו אנחנו עונים לזה. אני יכול להגיד לך, אדוני היו"ר, שיש לנו מעט בעיות בחברה החרדית. יש לנו לא מעט באזורים כמו בני-ברק.
<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז אולי הסגר יהיה ביישובים הבעייתיים, איפה שיש התפרצות של המגפה.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
נכון אדוני. חלק מהדיון גם מגיע לזה. קצת מהדיון גם מדבר על איך אולי נצליח לעשות את הסגר ונבודד את אותם אזורים. אנחנו רואים את זה במספרים – יש מודלים שמדברים שהסיכון הגדול על מערכת הבריאות כי הכול נובע ממה היה הסיכון למערכת הבריאות. שלא נגיע לסיטואציה או למקום שבמסגרתו כמות החולים הקשים וכמות המונשמים תהיה גדולה שמערכת הבריאות תהיה באי ספיקה. ולכן, האירוע מנסה להגיע לסיטואציה שבה יהיו המון חולים קשים.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
ברשותך, אני רוצה לעשות את זה קונקרטי. אנחנו מדברים כרגע על החמרה כזאת או החמרה אחרת עד אחרי הפסח. ככה זה הוצג לנו.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
נכון. ההצהרה אמורה להיות עד אחרי פסח. אנחנו לא יודעים, כדי לשחרר צריך לראות ירידה מאוד משמעותית, ואז יהיו דיונים האם השחרור, איך משחררים, ואיך משחררים ככה שזה לא יחזור.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
אני שואל אותך האם החולה לא ימות? החולה הכלכלי לא ימות עד אחרי הפסח?
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
בוא נדבר מה קרה לכלכלה. מאז שאנחנו התחלנו, אנחנו הגענו לסיטואציה שבה אחוז האבטלה במדינת ישראל היה בערך על 3.6%, 3.7% עם 25 אלף, 26 אלף מובטלים. היום בבוקר כבר ראיתי נתונים שיש לנו למעלה מ-800 אלף מובטלים.
<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 900 אלף.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
זה יגיע למיליון. צריך לציין שרוב המכריע של המובטלים, אני חושב ש-90%, 95% - חל"ת, זה אנשים שפוטרו. זה אנשים שבגלל ההטבות שהמדינה נותנת - - -
<< דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> כמה אחוזים?
<< דובר >> שי באב"ד: << דובר >>
למעלה מ-90% נמצאים בחל"ת ולא פיטורין.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
אבל ככל שהזמן עובר, העסקים יהיו במצב כזה שיהיה קשה להחזיר אותם לעבוד.
<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תתייחס לחל"ת הזה, כי זה משהו שהוא נתון - - -
<< דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> אי אפשר הצעה לסדר? בגלל שהזמן קצר וכולנו מאוד ממוקדים וענייניים. את הדברים האלה אנחנו גם עוקבים אחרי הפרסומים. בוא נתמקד בצעדים שגם בחבילה המדוברת שעוד לא ראינו, ואחר כך - - - זה מה שמטריד אותנו.
<< דובר >> שי באב"ד: << דובר >>
שתי דקות אפילו, ואני אגיע למה אני יכול להגיד כרגע מתוך החבילה. אני אתאר לכם את המצב שממנו הגענו לחבילה. פעם אחת, כל המענה כרגע לשכירים ניתן באמצעות אותו חל"ת ארוך, וזה תלוי כמה זמן הם יהיו בחל"ת הזה. אם זה יימשך מספר חודשים רב, כמובן, ככל שיעבור יותר זמן, זה יהפוך יותר לפיטורים. ככל שהמשבר יותר קצר, נשמר אותם יותר בחל"ת, ואף הם אמורים לחזור למקומות העבודה. אבל החל"ת הזה עולה למדינה המון כסף. רק לתת לכם סדרי גודל. החל"ת – ל-3 חודשים הקרובים, בכמויות שהגענו אליהן, עלול להגיע לסדרי גודל של משהו כמו 14, או 15 מיליארד שקל. זה כמובן חלק מתכנית הסיוע שהמדינה נותנת. המדינה לא תכננה לשלם 15 מיליארד שקל.
<< דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> למרץ, אפריל?
<< דובר >> שי באב"ד: << דובר >>
מרץ, זה חצי חודש. שלושה חודשים אחרונים, שזה כולל את כל אפריל ואת כל מאי ואת החצי של מרץ – זה בערך מגיע ל-14, 15 מיליארד שקל.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זו הערכה של מיליון חל"תים?
<< דובר >> שי באב"ד: << דובר >>
זו הערכה של מיליון חל"תים. אנחנו מגיעים למיליון חל"תים.
עכשיו, בואו נדבר רגע על ההשפעה, את זה אתם לא מכירים, כי אני לא חושב שזה יצא בפרסומים. מה ההבדל בין השבתה חלקית לפי השבועות וכמות הזמן על התוצר ועל הגרעון, ועל חוב – אלה שלושת המרכיבים המרכזיים שאנחנו מסתכלים עליהם.
אם אנחנו מסתכלים על השבתה חלקית לחמישה שבועות, מה שהתחיל. זאת אומרת, המצב היום שכבר קיים שבוע, אם הוא יימשך חמישה שבועות, אנחנו מדברים על פגיעה בתוצר של 5%, זו פגיעה משמעותית ביותר, כי זו פעם ראשונה שמדינת ישראל תעבור למינוס מאז שהיא הוקמה. 70, 75 מיליארד שקל – זה לחמישה שבועות. אם ההשבתה תהיה שמונה שבועות, אנחנו מגיעים כבר ל-7% תוצר. ואם ההשבתה תהיה 12 שבועות, אנחנו נגיע לאזור של 9% מהתוצר. אם אנחנו לוקחים השבתה כוללת, ואנחנו לא מדברים על השבתה חלקית, אלא אנחנו מדברים על השבתה מלאה של סגר מלא - - -
<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> המספרים שנקבת זה להשבתה חלקית?
<< דובר >> שי באב"ד: << דובר >>
עד עכשיו. זה לחלקי.
אם אנחנו מדברים על השבתה כוללת, זה יכול לנוע בין 9% בחמישה שבועות, ל-13% בשמונה שבועות, ל-18% ב-12 שבועות. אני לא רוצה להגיד לכם מה המשמעות.
<< דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> יש לכם - - - למדינות אחרות בעולם?
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
ההשוואה היא מאוד קשה, כי כמעט אף מדינה אחרת בעולם, למעט סין, וקצת בצפון איטליה, לא עשתה השבתה כוללת, זאת אומרת לא השביתו את כל מקומות העבודה.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> לא, יחסית להשבתה שיש עכשיו.
<< דובר >> שי באב"ד: << דובר >>
יחסית להשבתה שיש עכשיו, יש לנו קצת תחזיות, זה דומה. הם גם עשו תרחישים מאתנו. כל אחד עושה את התרחישים שלו, אבל זה דומה. הפגיעה היא באופן כללי דומה. ההשפעה על הגרעון היא כמובן בערך אותו דבר. השבתה חלקית, תביא להגדלה של הגרעון ב-6.5% בחמישה שבועות.
<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה בשישה או לשישה?
<< דובר >> שי באב"ד: << דובר >>
בשישה. תגדיל ב-6% - את הגרעון בחמישה שבועות. ב-7% - בשמונה שבועות, 7.5%. ב-9% - ל-12 שבועות. אם אתם רוצים לדעת מה קורה לחוב תוצר – אז בהשבתה חלקית החוב תוצר זה חמישה שבועות יגדל מ-60% שהוא נמצא היום, לסדר גודל 67%, 68%. ב-12 שבועות – ל-73%.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
שי, ברשותך. לנתונים האלה יש הרבה פחות משמעות כי אנחנו גם לא בעולם - - - כל העולם יהיה בחוב תוצר אחר אחרי הסיפור הזה. אני חושב שבשלב הזה, מה שחשוב זה – מה אתם מחליטים. כשאתה משטיח את העקומה, אתה גם מאריך אותה, אנחנו תמיד מדברים לא להגיע לפיק, אתה מאריך אותה. ואז את הסבל הכלכלי אתה מאריך. ולכן, אם כן אתה יכול להיכנס עכשיו למחשבות שלכם איך מנהלים את האקו-לייזר הזה, ואני מוכן לצורך הדיון להגיד – עד אחרי פסח אנחנו מבינים שזה מתחת למכבש – לאן הולכים מכאן.
<< דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> וגם יותר מזה. הזכרת את יחס חוב תוצר בעולם. אנחנו גם רואים גם אחרי החבילה המדוברת שאנחנו מאוד מחכים לשמוע מה קורה איתה, אנחנו מדברים על בערך 2% תמ"ג?
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
לא.
<< דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> אם תוכל להתמקד. תודה.
<< מנהל >> (היו"ר יוליה מלינובסקי קונין, 10:59) << מנהל >> << דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
בסדר גמור. כתוצאה מכל הדברים שציינו, יש, וכאן אני מגיע לחבילה, יש פגיעה מאוד גדולה בשכירים, יש פגיעה מאוד גדולה בעצמאים, יש פגיעה מאוד גדולה בבתי עסק, ויש פגיעה כללית שהיא פגיעת המאקרו במשק. החבילה שלנו בנויה – ראש הממשלה ושר האוצר הכריזו על חבילה של 80 מיליארד שקל.
<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי קונין: << יור >> מתי הם הכריזו על זה?
<< דובר >> שי באב"ד: << דובר >>
לפני יומיים כבר אמרו שתהיה חבילה של 80 מיליארד שקל. מתכוונים להוציא חבילה של 80 מיליארד שקל. החבילה הזאת נמצאת כרגע בדיונים. המספר הסופי עוד לא נסגר, אבל אלה סדרי הגדול שעליהם מדובר במסגרת החבילה, כשהחבילה כוללת את הדברים הבאים, אני אדבר עליה רק באופן כללי, אני לא יכול לתת כרגע פרטים כי היא עדיין לא נסגרה. כמו שאתם יודעים, עבודת הכנסת באה לאחר עבודת הממשלה. קודם צריכה להיות עבודת הממשלה, ואז אתם הכנסת מבקרת אותנו ונותנת את דעתכם.
<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי קונין: << יור >> רק שאלה אחת. לעומת מדינות אחרות, החבילה שאנחנו מנסים לבנות זה פרופורציונאלי לעכשיו?
<< דובר >> שי באב"ד: << דובר >>
כן, לחלוטין. בחלק מהמקרים הרבה יותר גבוה מהממוצע. לחלוטין פרופורציונאלית למה שמדינות אחרות נותנות.
אני אחלק את החבילה לסעיפים השונים. קודם כל, החבילה מורכבת ממה המענה הבריאותי והאזרחי האישי שאנחנו נותנים. זאת אומרת, כמה כסף אנחנו צריכים לתת למערכת הבריאות כתוצאה מהאירוע הזה. מדובר פה על סכומי עתק ולכל הנלווים. זאת אומרת, איך מכינים גם את משרדי הממשלה וגם את הסקטור הפרטי להיערכות, להתמודדות עם היום יום של הקורונה לא בצד הכלכלי, אלא בצד הטיפולי הבריאותי. הווי אומר, איך דואגים לתת להם את כל המענקים למדחומים, ולכל הבדיקות, ולכל ה- Social distancing ולכל ההוראות שיוצאות מטעם משרד הבריאות.
<< דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> מתוך ה-80 כמה זה - - -
<< דובר >> שי באב"ד: << דובר >>
זה אני לא יכול כרגע עוד לציין.
<< דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> הנה, עובדה לא למשק. זה כאילו – להציל את מערכת הבריאות על החולאים שייבשנו במשך השנים.
<< דובר >> שי באב"ד: << דובר >>
לא, ממש לא. כל הכסף הזה, אם לא היה קורונה, לא היה יוצא שקל ממנו, גם לא בהתמודדות.
<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי קונין: << יור >> אתה יכול להגיד בריש גלי, שמערכת הבריאות בשנים, שלפחות אתה מנכ"ל משרד האוצר, קיבלה את כל הכסף הנדרש לפי כמות האנשים, לפי הגילאים. לפי האוכלוסיות שלנו, שמערכת הבריאות קיבלה כל מה שהיא הייתה צריכה, כדי להיות במצב מיטבי, ולטפל באזרחי ישראל. אתה יכול להגיד את זה?
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
אני יכול להגיד לך כמנכ"ל משרד האוצר, שאף משרד לא קיבל את כל מה שהוא צריך כדי להיות במאה אחוז ולעמוד איתן, אף משרד. הסיבה היא פשוטה. יש תקציב מדינה, במסגרת תקציב מדינה, בסופו של יום, יש אילוצים, יש צרכים ויש מגבלות, והשמיכה קצרה. ולכן, בסוף היום אתה מנהל סיכונים ואתה מנהל איזונים. אף אחד לא חשב שתהיה קורונה, אף אחד לא ידע שתהיה קורונה, ובנקודה אחרת, אם חס וחלילה פורצת מלחמה אחת עלינו, חס ושלום מערכת הבריאות הייתה קופצת עליך ואומרת, אין לנו מספיק ואין לנו זה. ואם פתאום מערכת הרווחה במדינת ישראל הייתה קורסת, גם מערכת הרווחה הייתה קופצת. ולכן, אף משרד בהגדרה אין לו מאה אחוז, והוא לא מיטבי כי אין מספיק כסף. בסוף היום, המדינה מייצרת תקציב מסוים שכולם רוצים יותר וכולם צריכים יותר. ואגיד יותר מזה, כולם צודקים. כל אחד שמייצג את המערכת שלו, בהגדרה צודק שאין לו מספיק. ככה מתנהל תקציב מדינה מאז קום המדינה. לא רק בחמש שנים שלי, תמיד היה. דרך אגב, אספר לך עוד משהו חברת הכנסת יוליה, זה גם ככה יהיה בהמשך, אף פעם לא יהיה מספיק כסף לכולם.
עכשיו בואו נדבר רגע על מערכת הבריאות. אין ספק שחסרים כספים במערכת הבריאות, ואין ספק שבמסגרת הממשלה החדשה שתקום, אני מקווה, שאמורה לקום, צריך לטפל במערכת הבריאות בלי שום קשר לקורונה, וצריך לטפל בעוד כמה מערכות נוספות, לא רק במערכת הבריאות. כל מצבים שמוקצים עכשיו לקורונה, הם כספים ייעודיים לקורונה שאין להם קשר להבראה של מערכת הבריאות. הם ספציפית, נקודתית למערכת הקורונה. זה לא יעזור לשקם את מערכת הבריאות. כל הכסף שאנחנו שמים עכשיו, אין לו שום קשר לכל מה שחסר וכל מה שצריך בשביל מערכת הבריאות כדי לטפל בשוטף הרגיל. הוא אך ורק נועד לטפל בנושא הקורונה ובייעוד הספציפי של מחלת הקורונה.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש הערכה כמה משרד הבריאות מעריכים את זה?
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
חברים, יש הערכות. אבל אנחנו חייבים לעבור ממשלה קודם. אני משער, תדעו את זה, לכל המאוחר עד גמר כל הדברים.
<< דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> בערך. מקרים בודדים או חצי מהכסף.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
לא, ממש לא. ממש לא חצי מהכסף. חברי הכנסת, תרשו לי לבצע את מלאכתי. אני עובד אצל הממשלה. חשוב להציג את התהליך מקצועית בממשלה קודם לפני שזה מסתיים. אבל יש מענה בריאותי והוא משמעותי, הוא בוודאי לא חצי מהתכנית. אני אגיד עוד משהו, גם לא רבע מהתכנית, אבל הוא הרבה פחות מזה, אבל הוא כן מענה משמעותי. זה החלק הראשון.
החלק השני בתכנית, מדבר על רשת ביטחון סוציאלית, ולחלק הזה היה לנו לא מעט דיונים עליו כשהוא מדבר פעם אחת מה עושים עם האנשים. איזה רשת ביטחון מייצרים לאנשים – כרגע לא מדבר על עסקים, אני מדבר על האנשים, בין אם אתה פרילנסר, בין אם אתה עצמאי, או בין אם אתה שכיר. בתכנית אנחנו נציג פעם אחת מדינת ישראל בגלל המבנה שלה עובדת בצורה טובה, ויש לה רשת ביטחון סוציאלית מצוינת לשכירים. לכל השכירים במדינת ישראל יש רשת ביטחון סוציאלית, שכל מי שהיה שכיר, אף אחד לא הולך הביתה בלי יכולת לקנות לחם מחר בבוקר, או בלי יכולת לקנות את הדברים הבסיסיים.
<< מנהל >> (היו"ר עפר שלח, 11:05) << מנהל >>
<< דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> גם 67, וגם שכיר שעבד פחות מתקופת - - -
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
גם לתקופת ההכשרה, מה שעשינו במסגרת התכנית - הקטנו משמעותית את תקופת ההכשרה. תקופת ההכשרה הייתה אמורה להיות 12 חודש. ב-18 חודשים האחרונים הקטנו בצורה משמעותית פעם אחת. פעם שנייה - הארכנו את תקופת האבטלה לכאלה שאמורים היו לסיים אותה. פעם שלישית - - -
<< דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> לכמה זמן?
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
שוב, תעבור ממשלה - - -
חברים, אני לא יכול.
<< דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> אבל אם הוא לא יכול להגיד שום, אז למה התכנסנו. לא, רק להבין משהו. את הדברים האלה אנחנו שומעים כבר מהדלפות, משמועות, מהודעות של השר. אם אנחנו לא יכולים לקבל שום פרטים, אז בוא נתכנס אחרי. לא בשביל משהו, אבל למה?
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
אני מציע שבשלב הזה, אנחנו נוסיף כאן את נציגי הארגונים הכלכליים.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עכשיו הוא הגיע לקטע שמעניין את האנשים, אתם מפסיקים אותו.
<< דובר >> מתן כהנא (הבית היהודי - האיחוד הלאומי): << דובר >> לא. האמת, אני מרחם על שי כי לא נותנים לו לדבר. קוטעים אותו כל שלוש שניות. הוא עוד לא אמר משפט אחד מלא.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
תודה. אדוני, אני פשוט עובר על החלקים שבתכנית. החלק השני מדבר על רשת ביטחון סוציאלית שמדובר על השכירים. כלל השכירים במשק, יש לנו את המיצבים האוטומטים שעולים לנו מיליארדי שקלים, שבמסגרת המיצבים אוטומטיים אנחנו נותנים דמי אבטלה. הייתה לנו בעיה עם גילאי 67 פלוס, אנחנו מטפלים בזה במסגרת התכנית, אתם תראו את זה בתכנית. הייתה לנו עוד בעיה עם כל הסיפור של תקופת ההכשרה שדיברה עליה חברת הכנסת תמר זנדברג, גם בזה אנחנו מטפלים. והייתה לנו בעיה עם כאלה שמסתיים להם בדיוק עכשיו תקופת האבטלה, כי כבר נמצאים בתקופת האבטלה - גם בזה טיפלנו, זה בעולמות השכירים.
בעולמות העצמאיים - מאחר ולעצמאים אין דמי אבטלה, יצרנו איזשהו כלי. שוב, אני לא יכול להרחיב כרגע מה בדיוק הכלי, ומה הוא בדיוק נותן. אבל הוא נותן מענה גם לעצמאיים במסגרת אותה רשת ביטחון שגם לעצמאים עד אחרי הפסח, עד סוף אפריל.
<< דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> בצורה של מענק, בצורה של מה?
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
סוג של צורה של מענק שאותם עצמאים יקבלו. אנחנו נשחרר את המודל אחרי שנעבור כמו שאמרתי את עבודת הממשלה, אבל יהיה מענה גם לעצמאיים. העצמאיים גם כן יקבלו מענה, וזה חלק משמעותי בתכנית.
<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> עצמאיים - מסים הם משלמים עדיין.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
חברת הכנסת יוליה, אם לא תתנו להשלים, זה לא יעבוד. אני מבין. תנו לי רגע.
עכשיו אני מדבר על הנושא של העסקים, מה נעשה לעסק עצמו. העצמאים עצמם, הרעיון היה ברשת ביטחון סוציאלית שזה נותן להם משהו כמו שיש לשכירים, משהו לחיות ממנו את היום. עסק – כמו שאמרה חברת הכנסת, משלם מסים, עסק משלם ארנונה, עסק משלם תשלומים וכו', בין אם הוא עסק קטן עם עובד אחד או שניים, או פרי-לנסר, או בין אם הוא עסק עם 10 אלפים עובדים או יותר.
אנחנו, המענה שנתנו לעסקים, מתחלק לשלוש שכבות. השכבה הראשונה שמדברים עליה – זו שכבה של איזשהו מענק שיינתן לאותם עסקים בעקבות המשבר, ויהיו קריטריונים מסוימים מי מקבל מה – הם יקבלו איזשהו מענק. השכבה השנייה שמדברת על אותם עסקים, זה איזשהו מענה תזרימי מאוד משמעותי. הוקמו קרנות והן מורחבות של החשב הכללי שהוצבו גם התנאים בצורה משמעותית כדי שאותם עסקים יוכלו לקחת גם הלוואות בתנאים מאוד נוחים, עם גרייס מאוד גדול, כדי שהם יוכלו לקבל מענה תזרימי. השכבה השלישית שמדובר על אותם עסקים, זה כל הנושא של דחיית תשלומים – מדחיות מע"מ לדחיות ארנונה, בחלק מהמקרים יש גם ביטולים של תשלומים, לא רק דחייה אלא ויתור על תשלומים למים, ותשלומים נוספים שהוטלו עליהם.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
ויתור משמעו, רק כדי להבהיר, אתם תממנו את זה לרשויות המקומיות. נגיד, אתה מבטל ארנונה לחודש, אז האוצר יכסה את הארנונה הזו.
<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בטח שלא. הוא לא רוצה. הוא רוצה שהשלטון המקומי - - -
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
לכן אני שואל.
<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו לא שמענו כלום על השלטון המקומי עד כה.
<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>
אנחנו מכירים את האוצר חושב.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
אני לא נכנס לפרטים של התכנית. אבל נניח שהיו מוותרים ארנונה, על כל תשלום שהיו מוותרים, היו צריכים לשפות את מי שמוותרים ולא משאירים את זה פתוח. בוודאי ובוודאי שזה האירוע, ולא משאירים את הדברים פתוחים ככל שזה הוויתור על התשלום.
החלק האחרון בעסקים כמו שציינתי – מענק. התזרים, כל נושא ההלוואות והקרנות המיוחדות ודחיות התשלומים. יש עוד הקלות רגולטוריות מסוימות שיעזרו לעסק לקבל את השירותים בצורה יותר טובה.
החלק האחרון של התכנית, הוא חלק יחסית קטן מאוד בשלב הזה, כי אנחנו עוד רחוקים מאוד, נותנים איזשהו כלים להאצת המשק, גם טיפה לחשוב על איך מטפלים ביום שאחרי, אבל בעיקר גם לנצל את התקופה הנוכחית כדי להשקיע בדברים במשק שיכולים להשקיע בהם כרגע, ויכולים איפשהו טיפה לייצר תנופה, ואיפשהו טיפה לייצר תעסוקה, וקצת להניע את המשק. אני לא יכול להרחיב יותר מדיי כרגע, אבל אתן לכם דוגמה – תשתיות. תשתיות – ניתן לבצע עכשיו, זה גם העסקת עובדים ישראליים בהעסקה עצמה, וזה גם כסף שאנחנו מזרימים ומשקיעים במשק, שאמור גם לתת פריון. אלה בגדול עיקרי התכנית, הדברים שהתכנית מטפלת.
אם אני חוזר – ארבעת השכבות. המענה הבריאותי והאזרחי המידי לטיפול בקורונה. רשת הביטחון הסוציאלית לעצמאים ולשכירים וגם למבוגרים שבהם. טיפול בעסקים, אנחנו קוראים לזה המשכיות עסקית שתטפל בכל הרבדים של איך חוזרים לעסק לצלוח את המשבר מהמענק להלוואות, לדחיית תשלומים ולהקלות הרגולטוריות. בסופו של יום, המעגל האחרון שמדבר על האצת המשק שמתייחס לאיזה פרויקטים אפשר טיפה להכניס כדי להניע את מנועי הצמיחה של המשק.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה הלו"ז של ארבעת השלבים האלה?
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
הלו"ז הוא, אני משער שהיום בערב, או מחר, ברגע שהממשלה תסיים וראש הממשלה ושר האוצר ייצאו עם התכנית, אני משער שהיישום הוא מידי. כן חשוב לעבודת הכנסת, בוודאי ובוודאי שאנחנו נצטרך לבוא בגלל ההיקפים של התכנית שהם היקפים מאוד גבוהים. אנחנו נמצאים באחד חלקי שתים-עשרה, חבר הכנסת, אתה מכיר את זה היטב. אנחנו נמצאים גם תחת חוק יסודות משק המדינה, נצטרך לעשות תיקון לחוק יסוד משק המדינה, ולהגדיר קופסא על הקורונה, ולהעביר אותה כמה שיותר מהר על מנת שנוכל לשחרר את התכניות האלה. אנחנו רוצים לנסות לעשות את זה באמת במהירות האפשרית.
<< דובר >> מתן כהנא (הבית היהודי - האיחוד הלאומי): << דובר >> יש לי שאלה אליך לגבי פנסיות תקציביות ומשכורות גבוהות במשרתי הציבור. בסוף אני מבין שבפנסיות התקציביות, לפחות במערכת הביטחון, שליש ממקבלי הפנסיות מקבלים מעל 20 אלף שקל בחודש. אם אתה מוסיף לזה גם את השופטים ואת הדיינים, אפשר לחסוך ולגבות מהם דמי ניהול, לפחות חלק מהעיתונים הכלכליים, מסתבר שאפשר לחסוך כ-10 מיליארד שקלים בשנה רק מהפנסיות התקציביות, וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על שכר גבוה בשרות הציבורי, למשל, כמו שכר חברי הכנסת, שכר מנהלים.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
אני רוצה להזכיר שמדובר בחבר הכנסת מתן כהנא, שכרגע פוגע בעצמו.
<< דובר >> מתן כהנא (הבית היהודי - האיחוד הלאומי): << דובר >> פוגע בעצמו פעמיים – כי אני גם מקבל פנסיה תקציבית, וגם מקבל משכורת גבוהה כעובד ציבור, ועדיין אני חושב שנכון לעשות את זה. אני חושב שאפשר לחסוך פה עשרות מיליארדי שקלים בשנה. האם חשבתם על הכיוון הזה? וגם עוד דבר קטן, לגבי המע"מ. דחינו, אבל בסוף, אתה יודע, הדחייה נגמרה. אני יודע על חבר שיש לו איזה חאן בדרום, היה צריך לשלם עשרות אלפי שקלים למע"מ ביום חמישי שעבר, כי אמנם דחינו את זה בחודש, אבל החודש הזה עבר בסופו של דבר. גם על זה מעניין אותי לשמוע. יותר מעניין אותי לגבי הפנסיות.
<< דובר >> איילת שקד (הימין החדש): << דובר >> גם לי יש שאלות. אנחנו ישבנו כאן בשקט.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
איילת, אני מכבד מאוד. יש לנו גם את הבעיה הטכנית של איך הדיון מתנהל. אפשר יהיה תוך כדי הדיון, יש לנו עוד למעלה משעה לדיון. אפשר יהיה תוך כדי הדיון גם עם הארגונים הכלכליים. גם חברי הכנסת יוכלו להתערב ולשאול שאלות, אנחנו לא קהל בסיפור הזה.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
היו פה שתי שאלות. אחד – מאיפה מביאים המקורות לשימושים, וחבר הכנסת מתן כהנא, שאל אם המקורות יכולים להגיע ממשרד הביטחון או מקיצוצים של פנסיות, וכו'. שתיים - מה עושים עם המע"מ. לגבי המע"מ אני רוצה לציין. המע"מ נדחה. יש מע"מ שמשלמים דו-חודשי ומע"מ החודשי. העסקים הקטנים הם אלה שמשלמים, והם אלה שנפגעו הכי קשה, איתם רמת הסיכון יותר גבוהה. להם דחינו את הדו-חודשי עד ה-27 לאפריל. אותם עסקים היותר גדולים של החודשי, הדחייה נעשתה באותו חודש, עד ה-26 למרץ, היו אמורים לשלם את זה במרץ, כי לדעתי היה ינואר, מרץ, ובמקום זה דחינו את זה בחודש עד סוף אפריל.
את הדו-חודשי דחינו בחודש, והם משלמים חודש אחרי. את החודשי לא דחינו בחודש, דחינו את זה רק לסוף החודש בשלב הזה. הסיבה הייתה כשעשינו את הדחיות האלה, הייתה כתוצאה מזה שראינו שהפגיעה מאסיבית והקשה ביותר היא דווקא לעסקים הקטנים שמשלמים בכל מקרה דו-חודשי, ולהם נתנו גרייס של חודש. הדחייה לעסקים, לאותם עסקים שמשלמים חודשית, זה נדחה בתוך החודש בכמה ימים, זה לא נדחה בחודש. אנחנו ערים לבעיה הזאת. אנחנו ערים לבעיה, שכאילו מה שנתנו לעסק בדחיות האלה לא היה מספיק, ולכן, החבילה הנוספת שתגיע, אני מקווה היום בערב, או מחר תצא, שהיא אמורה לתת מענה הרבה יותר כולל והרבה יותר משמעותי באופן דרסטי לעומת המענה שניתן עד עכשיו.
<< דובר >> מתן כהנא (הבית היהודי - האיחוד הלאומי): << דובר >> מה עם הפנסיות והמשכורות הגבוהות?
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
אני עכשיו אתייחס לחלק השני של הפנסיות והמשכורות הגבוהות. תראו, עולה השאלה מאוד גדולה האם להיכנס לעולם המקורות כרגע שאנחנו צריכים לתת את הקופסא. ההרגשה שלנו שברגע שנתחיל להיכנס לעולם המקורות מפנסיות גבוהות, ויכול להיות שגם השכר של המגזר הציבורי ואלף ואחד מקורות אחרים, אנחנו כבר מתחילים להיכנס לתהליך של מיני תקציב. גם ברגע שניכנס לכנסת וגם לתוך הממשלה, יהיו ויכוחים אין-סוף, ואנחנו לא נצליח להביא את הקופסא, כי כל הזמן נחשוב כן להביא את המקור הזה, לא נביא את המקור הזה.
הרעיון כרגע, והמדיניות של שר האוצר וראש הממשלה, הם כרגע להפריד בין האירועים. לבוא ולהגיד, חבר'ה, אנחנו נצטרך לטפל גם בלחתוך בבטן הרכה בהוצאות הממשלה ולטפל בזה. אבל יש תהליך תקציב שאו-טו-טו יקרה. תקום ממשלה ואנחנו נעשה תהליך תקציב.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
מניין הקופסא.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
הקופסא עצמה, ניכנס לכנסת ונגדיל את הקופסא. נתקן את כלל ההוצאה. נרחיב את ההוצאה כרגע בקופסא, כי צריך לתת מענה מידי.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
אני לא נגד. אתה רק אומר, אנחנו לא מתכוונים כרגע - - -
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
המקורות לא ייעודי.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
לא 80 מיליארד, אפילו לא 20.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
התשובה היא נכון, חד-משמעית. במסגרת תקציב – כי אנחנו נצטרך כן לעשות תהליך תקציב מסודר. אנחנו גם נראה לאן הקורונה כרגע מתקדמת ומה הנזקים שלה במסגרת תהליך התקציב. במסגרת תהליך התקציב, בוודאי ובוודאי שנעשה איזונים חזרה לגרעון. בוודאי ובוודאי שנביא גם מקורות. בוודאי ובוודאי שייעשו צעדים מאוד דרסטיים. יכול להיות צעדים כמו שחבר הכנסת מתן כהנא ציין, ובוודאי ובוודאי צעדים רבים ונוספים שנצטרך לעשות צעדים מבניים כדי להחזיר חזרה את מדינת ישראל למסגרות נורמליות. כרגע, יש משבר נורא חמור. כרגע, צריך להזרים כסף למשק. כל העולם עושה את זה.
<< דובר >> קריאות: << דובר >>
- - -
<< דובר >> איילת שקד (הימין החדש): << דובר >> עפר, תן לנו באולם השני לשאול.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
יש לי פריבילגיה אחת - אני היושב ראש פה.
בבקשה, רון תומר, ראש התאחדות התעשיינים.
קודם כל, אני אומר שלום לכל מי שנמצא אתנו באמצעות זום, רק תזדהו, שגם מי שרואה אותנו יידע עם מי אנחנו מדברים. בבקשה.
<< דובר >> רון תומר: << דובר >>
תודה עפר, תודה על הזימון.
אכן, תקופה מאוד מאתגרת בפנינו, ואנחנו הולכים כנקודת מוצא, לצערי, כולנו מקווים לתקוות קרובות, אבל שהמצב במשק היום הוא לא יהיה מצב קצר. היינו, שאנחנו לא מדברים רק עד אחרי פסח, כמו שהשיח היום, אלא כנראה כל צעד שיוכרז עליו מבחינת המשק, יהיה צעד שיימשך קדימה. לשחרר מצעד שהולכים יהיה מאוד קשה.
עפר, אני רוצה לדבר על שני נושאים. קודם כל, על המשמעות איך עובדים תחת סגר, ומה המשמעות של הסגר על התעשייה. החלק השני יהיה – התכנית הכלכלית.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
אם אפשר גם אתה וגם הדוברים אחריך, שננסה בגלל קוצר הזמן להיות כמה שיותר קונקרטיים. זה שקשה אנחנו יודעים ובגלל זה התכנסנו כאן. להיות קונקרטיים בדברים שאתם מבקשים מהאוצר, ואתם מבקשים מאתנו לסייע בהם.
<< דובר >> רון תומר: << דובר >>
מעולה. אז קודם כל, תחת הסגר, הרשו לי להגיד. כבר כמעט לפני חודש, התאחדות התעשיינים, יחד עם משרד הבריאות ומומחי בריאות ציבור, גיבשו נוהל עבודה במפעלים. נוהל, שלפיו המפעלים עובדים היום, אני לא אגיד סטרילי, כי זה לא מאה אחוז סטרילי, אבל נוהל שמוריד את היכולת להדביק עובדים אחד את השני על קו הייצור. ולראיה, שמעתם בעיתונות, לפני שלושה ימים התגלה חולה קורונה ראשון במפעלים, ומתוך משמרת של 120 איש, בודדו חמישה אנשים במשמרת, ועוד 10 אנשים שהיו איתו בהסעה, זה הכול. למה אני אומר את זה? כי עולה כל הזמן הדיון המשמעותי מה קורה אם יש סגר.
אני חושב, עפר, שאתה אמרת את זה. רוב העולם, גם איטליה קורסת בריאותית, ממשיכה להשאיר את התעשייה שלה עובדת מלא, כי מבינים שני דברים, שהתעשייה חיונית לעכשיו, ויותר מזה, היא חיונית כמנוע צמיחה לעתיד.
ולכן, דבר ראשון, אני קורא גם לוועדה הנכבדה, וגם למנכ"ל משרד האוצר, אני יודע שהאוצר רואים את זה עין בעין אתנו, להילחם ולדאוג כל הזמן, שגם אם יהיו הגבלות נוספות, התעשייה לא תיפגע. לא רק התעשייה שמייצרת בישראל, אלא גם תעשיות הייצוא, כי הם מנוע הצמיחה העתידי שלנו, והדרך שאיתה נוכל לצאת מהמשק ולשמור על שוק העבודה. זה הדבר הראשון מבחינת הפעילות הכוללת.
עכשיו לגבי הנושא של התכנית הכלכלית. קודם כל, משהו אחד אני לא מסכים עם שי. שי אמר אנחנו מזרימים כסף בפרופורציות לעולם. אז ברור שנכון להרגע זה לא. וגם התכנית המדוברת, אם מדובר על 80 מיליארד, היא טובה, זה סכום נאה, אין ספק. היא לא מספיקה כסכום כולל. אם נעשה אנלוגיה מארצות-הברית, הנשיא טראמפ דיבר על תכנית של 2.2 טריליון דולר, שזה כ-10% מהתוצר שלהם. המקבילה הישראלית מדברת על 140 מיליארד. ולכן אני אומר, שאמנם גם אם לא צריך להכריז עכשיו על 140 מיליארד, אנחנו צריכים לשים לנו את ה-100 מיליארד כיעד. זה דבר אחד.
דבר שני, מה אמור להיות בתכנית. קודם כל, ברמת המאקרו אמורים להיות שלושה חלקים. נזילות למשק – כדי לעצור את העסקים הנחנקים, כדי להוציא כמה שפחות עובדים לחל"ת, שזה מאוד משמעותי. צמיחה – הנושא של השקעה בעצם שאותם מינויים שיתנו למשק לצאת אחר כך למסלול צמיחה. שלישית, פיצוי. עכשיו תבינו, אם אנחנו מגיעים היום ל-800 אלף אנשים בחל"ת, אם היום התעשייה תמשיך לסגת, התעשייה וכל המעגלים סביבה, אנחנו מהר מאוד נחצה את המיליון, ולהערכתנו נגיע ל-1.3 מיליון אנשים בחל"ת - זה איום ונורא. איום ונורא גם כמעסיקים, איום ונורא לעובדים, ואנחנו רוצים לעשות הכול שזה לא יקרה.
כנזילות צריך שני דברים – אחד, קרנות הלוואות, שאני מבין שמדובר בהם, מה שהוכרז הוכרז, ומה שיוכרז יוכרז. חשוב שהקרנות האלה יהיו לכל הקשת – מעסקים כמובן קטנים מאוד, עד תעשיות קטנות וגם לעסקים גדולים. משרד האוצר, אל תקימו קרנות, תחלקו כסף – מאד חשוב. הדבר השני, זה נושא של דחיות תשלומים. ליבי עם העצמאים, ואני תומך בהם. אני חושב שצריך לדחות להם כמה שיותר תשלומים, אבל לא רק להם. יש המון תעשיות היום שנמצאות בבעיית נזילות, כנ"ל תשלומי מסים, תשלומי מע"מ, כי תזכרו דבר אחד – אנחנו מוציאים חשבוניות, אבל הרבה מהלקוחות שלנו בגלל המצוקה לא משלמים בתכנית תשלומים. המע"מ שאנחנו אמורים לשלם מידי, לא מגיע ישירות.
לגבי צמיחה – נושא של רשות השקעות - - - שני המקומות שאסור לוותר עליהם. אני אומר עוד פעם, אסור לנו רק לשרוד היום, צריך להיות שם כסף, וכסף גדול כי תקציב ממשלת המעבר חנק אותם. כדי לאפשר יש תכניות, יש אנשים שמוכנים להשקיע. ועוד מלה אחת, עפר, לגבי הנושא של צמיחה, זה הנושא של פחת מוגדל. קטן הזמן פה מלהסביר למה. אבל פחת מוגדל, בניגוד לפחת רגיל ומואץ, הוא הדבר. מי שמשקיע במיכון, מקבל 140%, 150% הוא הדבר הנכון.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
כפי שאמרתי לאנשים האחרים, יש לי את פריבילגיית היושב-ראש פה. עוד תהיה עוד הזדמנות אחת.
תגובה של מנכ"ל האוצר. אחר כך, חבר הכנסת.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
אענה בקצרה. לגבי להחזיק את השלד העסקי ולשמור על התעשייה, אני חושב שרון תומר יודע שאנחנו נאבקים. אני באופן אישי, יש לי כבר שערות לבנות מזה בשבוע האחרון, להיאבק מזה שהמשק יישאר פתוח, והתעשייה תמשיך לתפקד. יש שלד מסוים כדי שהתעשייה באמת לא תיפגע. כי תעשייה שהולכת לאיבוד, אחר כך לשקם אותה, ואחר כך לפתוח אותה מחדש, זה יכול להיות משהו מאוד קשה, ולפעמים עד בלתי אפשרי, במיוחד כשמדובר על זה שכל העולם נמצא כרגע בהאטה, ולכן, אנחנו עושים את כל המאמצים. גם אם יהיו צעדים נוספים, אנחנו מנסים לשמר על התעשייה.
החלק השני שדיברת עליו, שצריך לתת מענה בשלושה רבדים של פיצוי ונזילות, ואחר-כך מנועי הצמיחה למשק. אני חושב שזה בדיוק מה שתיארתי במסגרת התכנית. יהיה פיצוי במסגרת התכנית הזאת. יש הרחבה משמעותית של הנזילות במסגרת התכנית הזאת. אנחנו גם מתייחסים למנועי צמיחה והאטה במשק, ככה שזה נותן מענה.
לגבי הנושא שאמרת שלא ככה נעשה בעולם. פעם אחרונה כשבדקתי, ארצות-הברית זה לא העולם. מתוך שבע מיליארד תושבים בעולם, ארצות-הברית מהווה 400, 350 מיליון. יש עוד לא מעט מדינות אחרות שיש להן קורונה. אני יכול להגיד לך, שמהבדיקה שלנו שעשינו, כולל מדינות כמו איטליה, צרפת, גרמניה, הולנד, סינגפור, טייוואן, דרום קוריאה, סין וכו', שאנחנו נמצאים מבחינת אחוז תוצר שנתנו, הרבה מעבר לממוצע ממה שניתן במדינות אחרות.
<< דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> מה אחוז תוצר שלנו בתכנית הזאת שאתם מציעים, על כמה אחוזים זה נופל?
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
אנחנו עומדים על סדר גודל קרוב ל-6% תוצר. הממוצע שראינו במדינות, יש מדינות שנתנו אחוז, שניים, יש מדינות שנתנו ארבע, חמש. גרמניה יותר. אבל אם אנחנו מסתכלים על הממוצע של מדינות העולם, ישראל נמצאת במקום טוב. אם תרצו, אני אעביר לכם את הרשימה המלאה של כלל המדינות. אז נכון, אפשר לקחת את גרמניה ואת ארצות-הברית, אבל אני מצד שני, לדוגמה, באיטליה, שכרגע פחות, והרבה מדינות אחרות שנמצאות בשלבים יותר מתקדמים מאתנו במחלה, וכרגע אנחנו פחות.
דבר שלישי שאני רוצה להגיד, ואמרו את זה שר האוצר וראש הממשלה, זו לא התכנית האחרונה. התכנית הזאת אמורה לשרת אותנו לחודשיים הקרובים, ואנחנו נמשיך ונסתכל ונראה. אנחנו נעקוב ונראה לאן זה הולך. נעקוב ונראה מענה מאחר וזה חדש לכולם. הדבר הכי קל, זה לבוא ולהגיד, כן, יאללה, בוא ניתן 400, 500 מיליארד למשק, לא בטוח שצריך את זה. אנחנו נתנו את מה שנתנו כרגע. נשמע מהעסקים ונראה.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה לא נותן כלום, שי. אתה מדבר, מדבר - - -
<< דובר >> איילת שקד (הימין החדש): << דובר >> עפר, אפשר לשאול בחדר השני. תשמע, זה לא הגיוני. אנחנו לא מוציאים מלה מהפה, ואי אפשר ככה.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
חברת הכנסת שקד. בבקשה.
<< דובר >> איילת שקד (הימין החדש): << דובר >> תודה. קודם כל, אני רוצה להסביר פה לכל חברי הכנסת שלשי באב"ד, מגיע פחות או יותר פרס ישראל, כי בשבועות האחרונים שמשרד הבריאות ניסה בכל אמצעי להשית, בעצם, לחסל את הכלכלה ואת המשק, וזו האמת, שי היה מהלוחמים בחזית.
עכשיו לעניינינו. תראו, באף מדינה כמעט לא סגרו את התעשייה ושיתקו את הכלכלה. אני לא מדברת כמובן על סינגפור וטייוואן ששם עובדים כרגיל. בגרמניה עובדים כמעט כרגיל, אפילו באיטליה התעשייה עובדת יותר מ-30%. במצב שלנו יחסית למדינות אחרות מבחינת התפרצות הקורונה, גם מצב סביר. אין התפרצות בתעשייה, אין התפרצות גדולה בקהילה, יש מוקדים שונים ובהם צריך לטפל. אין שום היגיון לחסל את התעשייה ולהוריד מה-30% שאנחנו כבר נמצאים.
אני רוצה לספר לכם על עוד החלטה חסרת היגיון שמשרד הבריאות דוחף עליה - לשתק את ענף הבנייה. תראו, הקבלנים בישראל התארגנו יפה מאוד, והשאירו כאן 50 אלף פועלים פלסטינים שמשוכנים בישראל בחודש האחרון, הם לא חוזרים לרשות הפלסטינית. אין שם שום התפרצות של קורונה. למה משרד הבריאות דוחף להחזיר אותם לרשות הפלסטינית, ולא להמשיך להפעיל כאן את ענף הבנייה? הם הרי עובדים, הם לא נדבקים, הם מבודדים. מישהו יכול להסביר לי את ההיגיון הזה למה לחסל את ענף הבנייה ולהחזיר אותם לרשות הפלסטינית?
<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מישהו בדק אותם אם יש התפרצות של המחלה?
<< דובר >> איילת שקד (הימין החדש): << דובר >> אין חולי, אין חום - אז למה לחסל את הענף? בכלל אני אומרת, שי, אתם שומרים על 30%. תלחמו ככל שניתן. גם אם מסתכלים על המספרים, אני הסתכלתי בשבוע האחרון, יש עלייה של 400, עליה ליניארית, כל יום עלייה של 400 בכמות החולים בשישה הימים האחרונים, ודווקא מעלים את כמות הבדיקות. למרות שמעלים את כמות הבדיקות, יש עדיין עלייה ליניארית. לפני שבועיים אמרו לי במשרד הבריאות, שאחרי שבועיים נגיע ל-1,000 מונשמים. אז ברוך השם, אנחנו עוד לא נמצאים שם. עברו שבועיים, ואנחנו על כמה עשרות מונשמים. זאת אומרת, שסך הכול, המגפה בישראל בשליטה, אז למה לחרב את המשק?
<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי קונין: << יור >> איילת, מאה אחוז מסכימה אתך.
<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לי שלוש שאלות. קודם כל, לגבי הרשויות המקומיות. אנחנו לא שמענו מה התכניות של האוצר לגבי רשויות מקומיות – תקציבים מיוחדים, כי הם אלה שנמצאים עכשיו בחזית. הטיפול היום-יומי עם האזרחים, ביחד עם מערכות הבריאות כמובן. שנית, לגבי הדיפרנציאציה בענפי הכלכלה – האם יש טיפול שונה? כי לדוגמה ענף התיירות הוא ענף שנפגע באופן מידי הכי קשה, והפגיעה תהיה לאורך זמן, או לזמן ארוך יותר, כי עד שהענף התאושש ויחזרו התיירים ייקח הרבה זמן, וכל בתי ההשקעות בבתי המלון החדשים, זה צריך התייחסות שונה. שלישית, אני רוצה לבקש ממנכ"ל האוצר, אנחנו מבקשים שיהיה טיפול מיוחד בהקלת תנאים בהלוואות וקרנות לעסקים בחברה הערבית, כי פנו אלינו הרבה עסקים, ואומרים, שהתנאי, או התנאים לקבלת הלוואות וכל הבדיקה הכלכלית והרווחיות, האם יש מצב להקל בתנאי ההלוואות בחברה הערבית, כי זה מאוד קריטי. שם רוב העסקים הם עסקים עצמאים קטנים. זה בסיס התעסוקה בחברה הערבית, בנוסף לענף הבנייה והתשתיות. לכן צריך לשמור על האיזון הזה ולטפל.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
תשובה של מנכ"ל האוצר.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
סליחה, מה הייתה השנייה?
<< דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ההבדלים בענפים הכלכליים, כמו התיירות.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
לגבי רשויות מקומיות. אל"ף, אנחנו תומכים גם בתכנית עצמה, זה חלק מהתמיכה הישירה. כשאני אומר מענה בריאותי, יש מענה גם שאנחנו נותנים לרשויות, במיוחד בכל נושא הרווחה, שאנחנו ניתן לו דגש ומענה, כי אנחנו מבינים ששירותי הרווחה שניתנים כרגע על ידי הרשויות המקומיות צריכות לקבל תגבור לאור המצב ולאור הסיטואציה, וזה יהיה חלק מהתכנית.
החלק השני שאתה דיברת עליו, היה הנושא של ענף התיירות. אין לנו ייעוד ספציפי לענף התיירות, יש לנו ייעוד ספציפי לענף התעופה שהוא ענף קריטי, שלו אנחנו כן ניתן איזשהו מענה ייעודי. יתר הענפים בענף התיירות כמו נושא הקמעונאות שכרגע נסגרו, נסגרו פעם אחת עסקי מסחר שלמים כמו כל הרשתות של פוקס, קסטרו, הוניגמן וכאלה.
<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון, אבל אלה התאוששו אחרי שהשוק ייפתח. התיירות – עד שהתיירים יחזרו - - -
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
קודם כל, אני יכול להגיד לך, שגם להם הקושי להתאושש יהיה מאוד גדול, כי הם קנו סחורות במאות מיליוני שקלים, וכרגע אין להם מה לעשות עם הסחורה הזאת, ואנחנו כבר מקבלים את זה. וכמו הטענה שהם התאוששו, גם ענף התיירות ביום שאחרי, כשיתחילו להגיע תיירים העסק התאושש. מצד שני, אני לא אומר שאנחנו לא נותנים מענה. המענה שאנחנו נותנים במסגרת התכנית, הוא פתוח לכלל הענפים. אנחנו בוודאי חושבים ורואים גם את אותם עסקים, את אותם סוכני עסקים קטנים שכרגע נמצאים באמת במצוקה אמתית, גם את ענף המלונות, וגם ענפים נוספים שיוכלו לפנות, אם זה באותם שלושת הרבדים שדיברנו, אם זה דרך המענק שניתן, אם זה דרך הנזילות שנייצר, או בהמשך, מנועי הצמיחה שיהיו חלק מהמשק.
לגבי עסקים במגזר הערבי, אני חושב שהם נופלים תחת התכנית עם כל ההקלות שעשינו כמסגרת כל עסקים שיכולים לפנות ולהגיע. לא ייעדנו ספציפית איזושהי תכנית רק לעסקים במגזר הערבי. התנאים שנתנו להלוואות הם כאלה תנאים נוחים, סוג של מסלול ירוק שהחשב הכללי עיצב, אתם תראו את זה בתכנית הנוכחית ששופרו מאד, שאמורים לתת גם מענה לעסקים במגזר הערבי. אתם יודעים, זה פינג-פונג בינינו לבינכם. ככל שאנחנו נקבל מהעסקים שגם כל מה שעשינו עכשיו, וכל ההטבות הבאמת משמעותיות שנעשו בתכנית, לא מספקות, אנחנו נעשה את שיעורי הבית ונשפר.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בינתיים לא רואים בפועל. עד שיתחיל לרוץ ונראה את זה בפועל.
<< דובר >> איילת שקד (הימין החדש): << דובר >> שי, מה עם ענף הבנייה?
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
קודם כל, תודה על הדברים, חברת הכנסת איילת שקד, אני מעריך ומודה.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
יש כבר התנגדות לפרס ישראל, זו לא הסכמה של הוועדה...
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
לא, חס וחלילה, אני לא בקטע של פרס ישראל. אני לא רגיל פשוט שבכנסת או בממשלה מישהו מוקיר ומעריך משהו שאתה עושה, אני רגיל רק לביקורת. אני רק מודה על ההכרה ועל הערכה, לא חס וחלילה על שום דבר. זה נדיר. חמש שנים בתפקיד, זה אירועים נדירים, אז תן לי רגע ליהנות מהם...
לגבי ענף הבנייה – אני מסכים עם חברת הכנסת איילת שקד לחלוטין. ה-50 אלף המשוכנים פה הם יצרו איזשהו פתרון לשכן אותם פה. אנחנו נדבר על זה היום. אני משער שזה יעלה שוב במסגרת ההחמרות. אנחנו מנסים כן לבקש הסתייגות גם של ענף הבנייה וגם של ענף החקלאות, כי בענף החקלאות הבעיה היא עוד יותר חמורה, כי מחר בבוקר לא יהיה אספקת מזון גם במדינת ישראל. אני לא רואה את כל העובדים הישראליים שנמצאים בחל"ת הולכים בהמוניהם לשדות ללקט ולקטוף את הפרות והירקות.
<< דובר >> איילת שקד (הימין החדש): << דובר >> שי, התפקיד שלך לא לתת להם להשמיד את הענפים האלה. זה להשמיד את החקלאות. אין מה לעשות.
<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי קונין: << יור >> לא, זה תפקיד שלנו.
<< דובר >> איילת שקד (הימין החדש): << דובר >> זה תפקיד שלו, הוא נמצא בדיונים גם שלו. בסוף אנחנו לא נמצאים בדיונים של הממשלה. הם הולכים להשמיד ענפים סתם מפאניקה מיותרת, סתם.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
אנחנו נעשה הכול כדי לשמור על הענפים האלה. אני חושב שלא רק, בכלל על התעשייה, וכמו שהמשכנו, ננסה לעשות הכול כדי לשמור. אני חושב שהנתונים של הימים האחרונים, הם דיי מעודדים מבחינת הגידול במספר החולים שאנחנו רואים. הגישה הייתה שכל שלושה ימים זה מכפיל את עצמו. הפחד היה שהיינו לפני יומיים ב-3,000 שזה יגיע ל-6,000 חולים מחר. כרגע אנחנו עומדים על 3,800, אני מאוד מקווה - - -
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
עברנו את המספר הזה.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
רק לציין, הקשים, זה פונקציה של חולים שחלו לפני שלושה שבועות. היום מה שקרה וגם גידול בקשים ככל שזה יהיה, זה מלפני הסגר בכלל, לפני שעשינו משהו. אנחנו מנסים לראות שהצעדים שעשינו רק לאחרונה מתחילים להשפיע ולהוריד את העקומה שלה, התזרים שנכנסנו, הזרם החדש - - -
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
זה דיון שעשינו עם מנכ"ל משרד הבריאות.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עפר, הוא לא ענה על השאלה החשובה, על עשרות אלפי פועלים פלסטינים, ועל זה אני רציתי לשאול, כי יש עשרות אלפי פועלים פלסטינים שעובדים בענף הבנייה. ברשות הפלסטינית - - -
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
הוא אמר שמבחינת משרד האוצר, צריך להחזיק אותם פה.
<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> שידאגו גם לבריאותם, לא רק לנצל אותם. צריך לדאוג לבריאות שלהם.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> קודם כל, חלקם לא יכולים לחזור, כי יש החלטה של הרשות לא להחזיר אותם.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
אנחנו גם לא רוצים שהם יחזרו.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק, אנחנו רוצים שיישארו. שתי שאלות בעניין הזה. מהם התנאים - איפה הם חיים? ראינו תנאים תת אנושיים בעניין הזה. דבר שני, העובדים שחזרו ויפוטרו, או שקיבלו חל"ת, מה איתם - האם הם יכולים לקבל משהו?
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
אני מצטער. זה לא בדיוק התפקיד של מנכ"ל האוצר לענות.
בבקשה, אוריאל לין, אמיר שני, את הצד שלכם. בבקשה.
<< דובר >> אוריאל לין: << דובר >>
אני חושב שכולנו צריכים לחשוב במונחים של חצי שנה, לא חודש, לא חודשיים. דבר שני, חייבים לחשוב במונחים של כל רוחב המגזר העסקי, לא חלקים בתוך המגזר העסקי. בכל המגזר העסקי הפרטי, יש לא יותר מ-2.5 מיליון מועסקים. מיליון ו-800 אלף במגזר המסחר והשירותים.
אנחנו באים ומדברים על כך, שאנחנו חייבים לשמור על המגזר העסקי בישראל נוכח המשבר, וזו המשימה המרכזית ביותר - איך שומרים על המגזר העסקי, כדי שלאחר שיחלוף המשבר, נוכל לחזור לתנופת צמיחה.
אם כן, אני בא ואומר, דבר ראשון - נזילות. אכן. משום שעסקים נופלים לא בגלל הפסדים. עסקים בדרך כלל ייפלו משום שיש להם בעיות נזילות מחמירות והם לא יחזיקו מעמד. באשר לנזילות, יש לנו כמה הצעות קונקרטיות, וחבר הכנסת שלח, אני הולך בכיוון מה שאתה ביקשת.
דבר ראשון, לקחת את רווחי שנות 20, 19, ולקזז אותם כנגד הרווחים של שנת 2020 – הרווחנו כסף ב-20, 19, צריך לקזז כנגד שני הרבעונים הראשונים של 2020. רבעון א', רבעון ב', על-פי דוחות בלתי מבוקרים עדיין כדי לאפשר את הנזילות בנושא הזה. דבר שני, והוא קריטי, זה נושא המס ערך מוסף.
על-פי החוק היום, עסקים צריכים לשלם מס ערך מוסף, גם אם לא גבו את מס הערך מוסף. זאת אומרת, בעיית נזילות חמורה מאין כמוה. אז מה הם יעשו? ילכו וייקחו הלוואות מהקרן בשביל לשלם, להעביר מכיסם כספים של מס ערך מוסף שהם לא גבו אותם. אנחנו חייבים לעבור היום למס ערך מוסף על בסיס מזומנים לתקופה של שלושה, ארבעה חודשים, זה הכרחי. אני לא אחזור לנושא הארנונה, צריך ללכת גם לדחייה של ביטוח לאומי. צריך להבין שעסקים היום לא ייקחו הלוואות כדי לשלם חובות למדינה. הבעיה הראשונה והמידית שצריך להתייחס אליה, זו בעיית נזילות, וזה חייב להיפתר בכיוונים האלה. כל אלה הצעות הקונקרטיות.
נושא מרכזי חשוב ביותר. אנחנו עברנו אותו במלחמת לבנון השנייה בשנת 2016, שזה נושא של פיצוי על הפסדים בגין ירידה במחזור. לא יעזור. אנחנו חייבים לחזור לשיטה הזאת לשכלל אותה. עשינו אותה, הבנו אותה בשנת 2016. אם יש ירידה במחזור עסקים, ירידה חדה, חייב להיות פיצוי הולם על-פי בסיס ירידה במחזור, דוחות מס ערך מוסף. כולם מכירים את זה. עשינו את זה ב-2016. צריך לשכלל את זה, אחרת, עסקים יצברו הפסדים. הם לא יעמדו בצבירת הפסדים. חייבים לעשות את זה. אני יודע שזה בוויכוח. צריך לזכור. אנחנו חייבים היום לשמור על כל המגזר העסקי, משום שכל המדינה, ותקציב המדינה, בנויים היום על המגזר העסקי הפרטי, וחייבים לשמור עליו.
ברור שהשאלה היא שאלה של מקורות. אז קודם כל, יש לנו בבנק ישראל 130 מיליארד דולר שבנק ישראל צבר אותם במשך השנים. מדוע לא נשחרר 30 מיליארד דולר למטרה הנוכחית היום? זו נקודה ראשונה, ואני מבקש מאוד שניתן על כך את הדעת. 130 מיליארד דולר, זה הרבה כסף, אפשר לשחרר את זה. דבר נוסף שאני רוצה להדגיש. המגזר הציבורי, היום יש את האפשרות, היום צריכה להיות שידוד מערכות במגזר הציבורי, כולנו יודעים, וגם שמענו כאן כמה קולות עד עכשיו. אפשר לצמצם בעוד שעות, ואפשר לצמצם דרסטי, לא פנסיות כפולות, לא פנסיות שמנות, לא בזבוזים מיותר. הרי לא ייתכן שיהיה מצב כיום שכל המגזר העסקי הפרטי, העסקי סובל, נפגע קשה. מיליון עובדים כמעט מובטלים. במגזר הציבורי, תסלחו לי, כמעט ולא נותן את חלקו האמתי כאן במשבר הנוכחי. חייבים לקצץ בהוצאות במגזר הציבורי. חייבים לקצץ בהטבות במס. לא ייתכן שלא ננהיג היום מנהיגות אמיצה שעושה את הדברים האלה, משום שחייבת להיות שותפות אמת בין המגזר הציבורי לבין המגזר העסקי הפרטי, ושותפות אמת זו תתקיים רק אם נדע כיום לעשות את השינויים הנחוצים במגזר הציבורי.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
אוריאל, אני עוצר אותך כאן, כי גם יש בעיה טכנית לשמוע אותך.
בבקשה, אמיר שני. אמיר, אני מבקש ממך להמשיך, לא לחזור על אותם דברים, בהינתן שזו ועדה רגישה בהקשר. אני מזכיר, אני מכיר את אמיר שני רק 40 שנה. הוא היה הקשר שלי כאשר הייתי מ"פ בצנחנים. אי לכך, העליתי את הקשר בינינו על השולחן ואתה יכול לדבר.
<< דובר >> אמיר שני: << דובר >>
אני רוצה לרדת מהמאקרו למיקרו מכיוון ששי נמצא שם. ב-11 לחודש מרץ, פניתי ונתתי תמונת המצב שהולכת לקרות בנושא של תעופה, בנושא של המטענים. עופר דיבר על מסכות, דיברו על ציוד חילוץ, ציוד בריאות - חברים, שלא נתבלבל. 60% מהמטען נכון ל-11 למרץ, היה מגיע במטוסי נוסעים. התרעתי, הזהרתי, והבאנו תכנית מסודרת כמובן למנכ"ל כלכלה. זה הגיע גם למנכ"ל האוצר, לשי. בשבת, לפני שבועיים, התחננתי, הצגתי אותה, ונתנו את הפתרון של להעלות את מטוסי נוסעים, או מטוסי מטען – אל על, וכל החברות הישראליות מידית, כי אף אחד, לא בתעשייה, ובדרך הזאת הלכתי במשותף עם רון, עם התעשיינים, כי אנחנו רואים עין בעין. אין אפשרות להביא את מה שאתם מדברים על ציוד חילוץ, על משאבות, או על כל דבר שהוא כרגע, לא ניתן היה להעביר. אין מטוס אחד שמגיע היום מהמזרח לישראל, אין.
ולכן, התכנית כרגע ממש אושרה אצל הכלכלה. אושרה באוצר. אמור היה להיות מכרז לפני יומיים, לפני סוף השבוע. אף אחד לא ביקש שיממנו את חברות התעופה, הייתה צריכה להיות רשת ביטחון. חברים, אם לא יהיה, אתם יכולים לדבר לאחר מכן על ציוד חילוץ, על כל ציוד, על משאבות או על מה שאתם רוצים. לא יגיע לישראל סיכה, כי אין איך להביא אותה היום. זה הדבר היחיד שאני מבקש משי. חברים, זה אצלכם באוצר, תאשרו את זה כדי שייצא לדרך המכרז.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
אני מחזק את אמיר לכל נושא התעופה והתובלה. אנחנו מסונכרנים במאה אחוז ומחזק אותו לגמרי.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
מאה אחוז. מנכ"ל האוצר. בבקשה.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
אני אענה על כל הנקודות שעלו פה, אנסה לעשות זאת בקצרה. לדבר במונחים של חצי שנה – תראו, אנחנו מאוד קשה לנו כרגע לדבר במונחים בכלל של זמן, כי אין לנו מושג מה יהיה עוד חודש, מה יהיה עוד חודשיים. האם הסגר יוחרף, לא יוחרף, ייפתח, לא ייפתח. מה תהיה המשמעות בסופו של דבר, על כלכלת ישראל. לכן, אנחנו חושבים שאנחנו כרגע נותנים מענה לטווח קצר, וקצת חושבים על טווח ארוך על השיקום של היום שאחרי. אבל עוד מוקדם לנו לבוא ולהגיד באיזה מונחים של כמה חודשים אנחנו מדברים, כי אין לנו מושג כמה זמן. יכול להיות שהדבר הזה ייקח עוד חודשיים, יכול להיות שהדבר הזה ייקח חצי שנה, יכול להיות שאנחנו נהיה אתו שנה. אם אתם מסתכלים – אמר את זה קודם יו"ר הוועדה, חבר הכנסת עפר שלח, שככל שאתה משטיח את העקומה, אתה נמצא בסיטואציה הזו הרבה יותר זמן. לפי העקומות שיש לי במשרד הבריאות, אנחנו מדברים על תקופות מאוד ארוכות.
לכן, במונחי זמן קשה לדבר. אני חושב שכרגע ההסתכלות צריכה להיות טווח קצר קדימה – איך מחזיקים את המשק. איזה צעדים נוקטים כרגע, ולהתגלגל עם הזמן, ולראות מה אנחנו צריכים לעשות בנושא של מיסוי ותהייה, ולתקן תוך כדי תנועה. והסתכלות גם מה אנחנו עושים כדי להניע את המשק ולחשוב גם על איזה צעדים צריך לעשות ביום שאחרי, וזה מה שאנחנו עושים.
לגבי מה שאמר יו"ר לשכת המסחר, אוריאל לין, הוא גם חבר כנסת לשעבר, כל המגזר העסקי, אנחנו מדברים על נזילות, בוודאי ובוודאי זה לכל רוחב המגזר העסקי, זה לא לסקטור מסוים. אנחנו נאפשר פה נזילות מאוד גבוהה, שהנזילות הזאת תתבצע בד בבד עם כל נושא ההלוואות ששיפרנו בצורה משמעותית, ובד בבד עם דחיות תשלומים, ואנחנו נעשה עוד דחיות תשלומים נוספות.
החלק הנוסף שאתה דיברת עליו, היה פיצוי הפסדים בגין ירידה במחזור. אני רק רוצה להזכיר לך דבר אחד. הפיצוי בכל אחד מהאירועים האלה - גם בצוק איתן, וגם במלחמת לבנון השנייה נעשה - - - זאת אומרת נגמר האירוע, נגמר מלחמת לבנון השנייה, נגמר צוק איתן, ידענו לאמוד את הנזקים, ידענו לאמוד את מה שקורה, והחלטנו על הפיצוי, לפי היקפי המחזור, לפי הפגיעה. בשלב הזה, אין לנו מה לתת פיצוי, כי אין לנו מושג מה יהיה גודל הפגיעה. אני אסביר. נניח שהמדינה עכשיו אומרת, היא לא אומרת את זה, מה שאני אומר שזה רק בתיאוריה, ואני אומר לכם זה לא מה שקורה. אבל נניח שהמדינה הייתה אומרת - אני אפצה 30% מהנזקים שנעשו בחודש האחרון לעסקים, וזה מה שקבענו. נניח המדינה אומרת - אני יודע לעמוד בזה, אני יודע לגייס בשביל זה, גם אם אני אפתח יחס סכום תוצר זה יקרה, ואני יודע לעמוד בזה.
אבל מה קרה? עכשיו חודש הבא, זה בכלל מחמיר. ב-30% הופך למספר פי שלוש, אבל בהיקף של כמות העסקים שיש זה הופך להיות פי שלוש, ועכשיו, זה לא לעוד חודש, זה לעוד תשעה חודשים. אז המדינה, על-פי סטנדרטים שהיא הגדירה בפיצוי תגיע לפשיטת רגל תוך כמות זמן של חודשים כי היא לא תוכל לעמוד בזה.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
מה האלטרנטיבה לחכות עד הסוף?
<< דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> אבל הם כבר בפשיטת רגל העסקים.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
אני אגיד מה האלטרנטיבה, וזה מה שאנחנו עושים.
האלטרנטיבה היא לא לדבר במונחים של פיצוי, כי פיצוי אני לא יודע לגביהם. יכול להיות נורא רחב, יכול להגיע לממדים בלתי מתקבלים על הדעת. ולכן, האלטרנטיבה שאותה אנחנו מדברים עליה, והאלטרנטיבה שאנחנו עושים בנוסף לנזילות, כי זה כרגע מה שאנחנו צריכים - - -
<< דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> אם זה מגיע לממדים - - -
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
בבקשה, תנו לו להגיד מה כן.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
מה אנחנו כן עושים? אנחנו נותנים מענקים. אנחנו באים ואומרים, בתקופה הזאת, למרות שאנחנו לא יודעים עדיין איזה היקפים זה יגיע, ולמרות שאנחנו לא יודעים מה יהיה, אנחנו משחררים מענקים למשק, מתנות, כסף שאנחנו מחלקים לעסקים. מה ההבדל בין פיצוי למענק? במענק, אני יודע להגדיר אותו כרגע כחד-פעמי. אני יודע לתחום אותו בסכום, ואני לא מסכן את המדינה. אני אומר כרגע, זה מה שאני נותן. אני לא מייצר סטנדרט שחודש הבא, עוד חודשיים אני אצטרך לתת על פי פיצוי, או על פי גודל פיצוי מסוים שאני לא יודע לאן הוא יילך. אני נותן מענק תחום שכרגע אני מכסה אותו לפי גודל הבעיה. המענק הזה אמור להיות עד סוף חודש אפריל. כשנגיע למאי, נגיע ליוני, נראה איפה נהיה. נראה גם מה המצב של המדינה יהיה ולפי זה נחליט מה גודל המענקים.
<< דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> זה ה-6,000?
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
לא, זה לא ה-6,000. אתם תחכו, תהיה תכנית, נציג אותה, אתם תראו. מעבר למענקים שאנחנו נותנים לאותם עצמאים, אנחנו נותנים מענקים לעסקים. יהיה מענק, מודל מענק לעסקים. כרגע הוא מענק שאפשר לתת, הוא גם מגודר, וזה מאפשר למדינה לתת אותו. בהמשך, אנחנו נמשיך לראות לאן זה מתגלגל. נמשיך לראות מה גודל המשבר. נמשיך לראות מה המצב שלנו כמדינה ומה היכולת שלנו גם לתת מענה, ולפי זה נגדיר מה המענקים שיהיו בהמשך ככל שהם יהיו. אבל לדבר על פיצוי בשלב הזה, זה פשוט דבר שהוא לא אחראי. אנחנו נחכה אחרי המשבר, ואני לא פוסל את זה שגם אחרי המשבר, מעבר למענקים, ומעבר לנזילות, ומעבר לדברים שניתן, אחרי המשבר, מן הסתם תהיה תכנית הבראה למשק.
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
בוא נעבור נקודה, נקודה על הדברים שעלו. קיזוז הכנסות לפי דוחות בלתי מבוקרים.
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
אני אומר שוב, אני לא רוצה להיכנס לסעיפים הספציפיים שייצא מתוך התכנית. אתם תראו במסגרת התכנית איך אנחנו מייצרים את הנזילות, ומה אנחנו עושים כדי לייצר את אותם - - -
<< יור >> היו"ר עפר שלח: << יור >>
מתי נראה את התכנית?
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
אני אומר, או היום בערב או מחר. ברגע שזה ישוחרר, חבר הכנסת עפר שלח, אדוני היו"ר, אני מבטיח לך, תרצה לקרוא לי על התכנית, ולדון על התכנית אחרי שהיא משוחררת, אני אתייצב ואגיע לוועדה ואדבר על התכנית.
<< דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> מה לגבי קרן הפיקדון של העובדים הזרים - - -
<< דובר_המשך >> שי באב"ד: << דובר_המשך >>
התכנית מורכבת מסעיפים רבים. אני לא רוצה כרגע להיכנס לסעיפים.
אני רוצה להתייחס לדברים שעלו. דובר על רזרבות של בנק ישראל, למה לא מזרימים רזרבות. ההזרמה של רזרבות של בנק ישראל, זה צעד מאוד דרסטי שמערבב בין מדיניות מוניטרית למדיניות פיסקלית. אני מקווה מאוד שמדינת ישראל לא תגיע אליו. אני חושב שזה צעד שבאמת, שכלו כל הקיצים, אז עושים את ההתערבות הזאת. בשלב הזה, אנחנו לא רואים צורך לעשות את זה. בשלב הזה, אנחנו נשתדל להשתמש בכל הכלים הפיסקליים. אף מדינה, דרך אגב, לא עשתה את זה מכל המדינות שנתנו. כולם משתדלים עדיין לתת את זה במסגרת המדיניות הפיסקלית והרחבה משמעותית שלה, אף מדינה לא עירבבה בין המדיניות הפיסקלית לבין המדיניות המוניטרית, ואני חושב שאנחנו לא צריכים להיות במקום הזה.
לגבי המגזר הציבורי, שזו נקודה נוספת שעלתה על צמצומים במגזר הציבורי, אמרתי קודם, אני לחלוטין מסכים, כי יש המון דברים שאנחנו נרצה לייעל במגזר הציבורי. אני אשמח מאוד גם כשאנ
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]