פרוטוקול מספר 110, הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, 14/01/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 110

מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים

יום שלישי, י"ד בטבת התשפ"ה (14 בינואר 2025), שעה 13:50

סדר היום:

<< נושא >> 1. פיקוח ואכיפה על אירועי אלימות של מסתננים - ישיבת מעקב

2. הרחקה מישראל של אריתראים תומכי משטר 3. בחינת סוגיית המסתננים בעיר אילת << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אליהו רביבו – היו"ר

סימון דוידסון

מוזמנים:

סנ"צ אסף אלמוג

–

ראש ענף חקירות, מחוז תל אביב, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי פקד דרור פרימן

–

חטיבת החקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק ענת נינה קליינשטיין

–

קצין מדור אגף חקירות מודיעין יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ משה אביטל

–

מפקד תחנת שרת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי ליאת אליהו סבאן

–

עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק מורן חדאד

–

סמת"ח ת"א דרום, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רב כלאי אורטל איבגי ביטון

–

אג"ת שב"ס, ראש תחום בקרה, שירות בתי הסוהר

רב כלאי צחי אלישע

–

מפקד משל"ט האסיר, אדף האסיר, שב"ס

איציק עמרני

–

ראש מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה נעם כאהן

–

ייעוץ משפטי, מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה ערן קהת

–

מנהל זרוע הרחקה, רשות האוכלוסין וההגירה

נדב גולני

–

עו"ד, רפרנט אוכלוסין (ייעוץ וחקיקה), משרד המשפטים רותם רייבי

–

עו"ד, המחלקה למשפט פלילי (ייעוץ וחקיקה), משרד המשפטים רפאל ראובן

–

עו"ד, המחלקה למשפט בין לאומי, אגף היועמ"שית, משרד החוץ עמית גיל בייז

–

מנהלת מחלקת אפריקה 1, משרד החוץ

חן פרנקל

–

מנהל אגף תכנון מערכתי הרשות לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים תמר להבי

–

מינהל אסטרטגיה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שירה גולן

–

מנהלת תחום פרויקטים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יהושוע טננהויז

–

יועץ למנכ"ל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

שירי פוגל

–

עו"ד, ממונה בכירה לשכה משפטית, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי מונים אהרון

–

מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל, HIAS Israel - ארגון בינלאומי המסייע לפליטים טוביה ישראלי

–

חבר ועד מנהל, המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה CIMI פתאי דורי

–

פעילה, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל ד"ר יונה שקרי

–

יועץ משפטי, המרכז למדיניות הגירה

קיברם טוולדה

–

מנהל מחלקה, המוקד לפליטים ומהגרים

ברהנה נגסי

–

יושב-ראש של עמותת תקווה חדשה למען מבקשי מקלט אריתראים בארץ גלעד פלומבו

–

אחראי תחום קידום מדיניות, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט אלכסנדר זרנופולסקי

–

עו"ד, שדלן, עמותת האריתראים האורתודוקסים - מריה הקדושה צגה אברהה

–

פעילה, מבקשי מקלט

בן מעוז

–

עו"ד, מייצג מבקשי מקלט

עדן עמוס

–

עו"ד, מייצגת מבקשי מקלט

משתתפים באמצעים מקוונים:

אלי לנקרי

–

ראש עיריית אילת

בטי סימלמיץ

–

סגנית ומ"מ ראש עיריית אילת

אלישבע מהרי

–

רכזת תחום מבקשי מקלט המרכז להגירה בין לאומית ולקליטה CIMI, עיריית אילת

ייעוץ משפטי:

נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:

דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים,מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> 1. פיקוח ואכיפה על אירועי אלימות של מסתננים - ישיבת מעקב 2. הרחקה מישראל של אריתראים תומכי משטר 3. בחינת סוגיית המסתננים בעיר אילת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

צהריים טובים וברוכים הבאים. לפני שנפתח את הדיון אני מבקש כדרכנו לשוב, לזכור ולהזכיר שגם בחלוף 466 ימים מאז הטבח הנורא בליבנו ובתפילותינו אנחנו מייחלים להשבת כל 98 בני הערובה. כפי שאתם מכירים את גישתי ועמדותיי שביטאתי אותן לאורך כל התקופה, בוודאי עוד לפני שנחתמה עסקת השחרור הראשונה בנובמבר 2023, לאור העובדה שמחובתנו לערוב לכך שכל בני הערובה ישוחררו, החיים לשיקום והנרצחים לארץ מולדתם, ללא שום הבדל לדת, גזע, מין, מוצא, עיסוק, שיוך, כולם כולל כולם, אנחנו ערבים לכך. דווקא לאור זאת סברתי אז והיום אני סבור יותר שכל עסקה חלקית היא עסקה שמחזקת מחד את ארגון החמאס דאעש והג'יהאד ואידך מסבכת יותר ומחלישה את הסיכויים שלנו לשחרר את השאר.

מתוך כך אני מבקש להתייחס לאמרה שלי אתמול בוועדת חוקה, חוק ומשפט. לפני תחילת הדיון, כנוהג מאז פרוץ המלחמה, בני המשפחות נושאים דברים, מבטאים את כאבם. בתור מגיש הצעת החוק לקחתי חלק בדיון. דבריו של אחד הדוברים, אב של חטוף שדיבר מקירות ליבו בכאב רב, הוא ביטא בתוך כאבו האשמות שווא חסרות שחר כלפי מדינת ישראל וממשלת ישראל ועוד אוכלוסיות קדושות בעם. ובאופן חריג ממנהגי וממנהג רוב חברי הכנסת, הערתי לו על כך שבהאשמותיו הוא גורם לחמאס להתבצר בעמדותיו. דבר שיסבך עוד יותר את סיכויי שחרור בנו.

זה המסר שהעברתי לו. אמרתי לו את זה בטון לא נינוח כדרכי בדרך כלל. הצרתי על הטון שבו ביטאתי את גישתי וחששותיי. התנצלתי על כך. אני מצר על כך שדבריי הנכונים מאוד לגישתי נאמרו בשיח מתלהם, כך שרעשי הרקע האפילו על המסר. ואני מנצל את הזכות שיש לי כאן כיושב-ראש הוועדה לבטא ולהבהיר ולקחת אחריות שאין מקום להתבטא כך, בטח לא כלפי אב של חטוף. נכון ומצופה מאתנו לומר את הדברים באופן מאופק יותר.

חלילה שנתבלבל ונאפשר לרעשי הרקע, כאמור, להאפיל על המסר. אין מקום, אין מקום לאף אחד, כולל אף אחד, להוציא דיבתה של הארץ רעה ולפנות לתובע הכללי בבית הדין הבין לאומי בהאג, עוכרי ישראל, ולטעון בפניהם שמדינת ישראל, באמצעות ממשלת ישראל וצבא ישראל, מבצעים פשע עם כלפי הפלסטינאים וכלפי אזרחי ישראל. האוזן לא יכולה לשמוע שמאן דהוא, ולא משנה מי יהיה וכמה הכלה יש כלפיו, יכולה להאשים שבני הציונות הדתית מקדשים את המוות ולא את החיים. כאילו שמאות אלפי בני משפחה של בני הציונות הדתית, בתוך כלל אזרחי ישראל, הקריבו את היקר להם מכול לא כדי לזרז את שחרור בני הערובה, אלא כדי לקדש מוות חלילה.

אני פותח כאן ומרחיב שהייתי פחות מאופק, כי הגעתי כבר עם הידיעה על האסון הנורא שפקד את מדינת ישראל מוקדם בבוקר אתמול. עדיין לא יכולתי לבטא את זה, כי אני לא מפר צווי פרסום. אבל הגעתי עם הידיעה הזאת. טובי בניה של מדינת ישראל, ובתוכם באחוזים ניכרים של בני הציונות הדתית, מקריבים את חייהם בשמירה על המדינה ובהשגת מטרות המלחמה. והראשונה שבהן היא שחרור כל בני הערובה.

בתוך כך אני מבקש לשלוח את תנחומיי הכנים למשפחות החללים שבעל כורחם נכנסו למועדון השכול. נאחל להם שימצאו נחמה שהקדוש ברוך הוא ינחם אותם מן השמיים. ותוך זה אני מבקש לשלוח את איחוליי הכנים להחלמתם של כלל הפצועים, בוודאי בתוכם הפצועים הטריים.

אחרי שמיציתי את הנקודות האלה אנחנו נתכנס לנושא שבגינו הטרחתם את עצמכם לכאן. אני מתכבד באופן רשמי לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא פיקוח ואכיפה על אירועי האלימות של מסתננים – ישיבת מעקב לישיבות שקיימה הוועדה בחודשים האחרונים. הרחקה מישראל של אריתראים תומכי משטר ובחינת סוגיית המסתננים בעיר אילת.

בישיבה האחרונה בנושא שקיימנו ב-5 בנובמבר 2024 החליטה הוועדה מספר החלטות. הוועדה ביקשה ממשרד המשפטים להעביר לוועדה את עמדת המשרד לגירוש תומכי משטר אריתראים גם בלי הסכמתם. ממשרד החוץ ביקשה הוועדה תשובה לשאלה כמה זמן יצטרך המשרד כדי לגבש עמדה לעניין גירוש תומכי משטר אריתראים, גם שלא ברצונם.

אז היום אני ארצה לשמוע על כך בדיון. הוועדה בדעה, כידוע, כי לא יתכן שתומך משטר שאין שום סכנה לחייו במדינה שממנה הוא מגיע יבקש מקלט בישראל. בנוסף, מכתב שנשלח מהשר לביטחון לאומי נכתב כי באוגוסט 2024 התקיימה ישיבה במשרד הפנים בראשות השר לביטחון לאומי ושר הפנים בהשתתפות נציגי המשרדים השונים בה הוחלט כי קיום צוות אופרטיבי משותף למשטרה, לרשות האוכלוסין ולמשרד המשפטים, שיקדם מהלך גירוש מסתננים תומכי שלטון באריתריאה. אני מבקש לשמוע האם יש התקדמות בנושא הזה.

בנוסף, נקדם ברשותכם בברכה את חבר הוועדה, חברי חה"כ סימון דוידסון, שיאות להחליף אותי בחלק מהדיון. אני אמור לצאת להצביע על רוויזיה בחוק אחר שלי.

בנוסף אני מזכיר את נושא הערבויות הכספיות ששילמה ממשלת אריתריאה כדי לשחרר אריתראים תומכי משטר שנעצרו בישראל בעקבות מקרי גניבה וונדליזם תוך כדי ההפגנות. אני מבקש לשמוע את התייחסות משרד התחבורה בנוגע לתוכניות המשרד לפינוי ושינוי בתחנה המרכזית בתל אביב, כולל תאריכי היעד לתוכנית זאת.

אני מניח שאתם יודעים שהוועדה קיימה סיור בכלא סהרונים ומה ששימש בעבר כמתקן חולות ביום 22 בדצמבר 2024. זאת בשל הצורך הדחוף שזיהתה הוועדה בצורך הנואש של מינהל האכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה במתקן נוסף בישראל לזרים שנעצרים, לצורך ייעול האכיפה ובשל המצוקה החמורה במקומות כליאה למוחזקים המינהליים. לאחר הסיור פנתה הוועדה לשר לביטחון לאומי, ביקשה להשמיש את מתקן הכליאה חולות במתכונת של בית משמורת ולא כפי שהוא הופעל בעבר. אני מרחיב ומספר שאני נפגשתי לטובת העניין גם כן עם שר הבל"מ. אנחנו עדיין לא רואים עדין בעין, למרות שזה לא הנושא היחיד שאנחנו לא רואים עין בעין אני עדיין אופטימי.

באופן פורמלי השר, באמצעות שירות בתי הסוהר, השיבו לנו כי המועצה האזורית רמת נגב מקדמת תוכנית לשינוי ייעוד המקרקעין עליה הוקם המתקן. בנוסף, היות והמתקן אינו פעיל כבר מספר שנים מצבו הפיזי ירוד והוא איננו שמיש מבחינה מבנית. גם לא תשתיתית וגם לא בטיחותית והקמתו מחדש תחייב הקמה של מבנה מכלולי כליאה ומנהלה ולכך יש משמעויות משאביות ניכרות, לרבות עלות חד פעמית ותקני כוח אדם להפעלת המתקן.

לטענת השב"ס יש במתקן גבעון ברמלה 32 מקומות פנויים. אני אבקש לשמוע על כך משב"ס. אני מצפה לקבל את התייחסות מינהל האכיפה מדוע יש פער כה משמעותי בנתונים ביניהם. אני מכיר דה פקטו עובדות אחרות לחלוטין, אבל נצטרך לשמוע את זה מכם. לרבות אותו מקרה בוחן שנכפה עלינו תוך כדי הסיור בסהרונים.

אני אבקש לשמוע גם כן ממינהל האכיפה על התקדמות תוכנית היציאה מרצון והתקציב לשנת 2025, שכידוע פרויקט שמנוהל בהצלחה יתרה ובגאון, בחריצות ובשקדנות. עד כדי כך שבאותה שנת תקציב הם נאלצים לפנות להגדלה ותוספת פעמיים ושלוש.

בנוסף על כך, בעקבות פרסומים על חיכוכים בין תושבי אילת למסתננים, אני אבקש לשמוע מנציגי עיריית אילת על מספר המסתננים ומבקשי המקלט בעיר והפעולות של העירייה והמרכז להגירה בין לאומי לקליטה על הנושא. כמו כן, אבקש לקבל את התייחסות מינהל האכיפה לעניין הזרוע שלהם באופן ביצועי גם בעיר אילת.

לפני שאני עובר לשאלות שהכנו לגורמים הרלוונטיים אני מבקש להשיב כאן גם לשירות השב"ס וגם כן לכבוד השר לביטחון לאומי שאני לא מגיע לדרישות בלי שיעורי בית. בפגישות שקיימתי עם ראש מועצת רמת נגב, ערן דורון, שלקח חלק פעיל בסיור שקיימנו במתקן, הגענו להסכמה שכל זמן שהוא לא משמיש ומוציא לפועל את תוכניתו שעתידה לקחת מספר שנים, אין לו התנגדות להשמשת חולות, ובתנאי שזה יתבצע כפי מסקנתי שלא כמתקן פתוח, אלא כמתקן משמורת. יש הבדל ניכר בין אופן השימושים כלפי האוכלוסייה במקום.

מעבר לכך, המשאבים הנדרשים, כפי שאפיינו, להשמשת מתקן חולות הם לא מופרכים. וגם אם מדובר בצורך בתקנים נוספים ובמשאבים כספיים להשמשה, תכינו תוכנית עבודה. תגידו מהם הצרכים שלכם ואז הדיון יהפוך לעיקרון כלכלי, תקציבי ולא מהותי.

אז אני מבקש מרשות האוכלוסין וההגירה, מינהל האכיפה, אנא פרטו על תוכנית יציאה מרצון והתקציב לשנת 2025. אני מבקש שתפרטו עליו ביחס השוואתי ל-2024, כתקציב מקורי וכתקציב סיכום בפועל לאחר התוספות. אני מבקש שתסבירו לוועדה את הפערים בנתונים שהשב"ס שלח לוועדה על מקומות כליאה בכלא גבעון ואת מצוקת מקומות הכליאה כפי שהמינהל מכיר ומתמודד איתו חדשות לבקרים.

אגב, אני מכניס פה עוד נקודה בצד השאלה, שתחת סמכויות השר לביטחון לאומי נמצאים השב"ס ונמצאים גם המשטרה, בין היתר. ואני מקווה וסומך עליו שהוא מאזן בין צורכי ומצוקות המשטרה לבין צורכי ומצוקות השב"ס. ואם יהיה צורך אני ארחיב בהמשך, אבל בבקשה, מינהל האכיפה.

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

צהריים טובים אדוני. אני איציק עמרני, ראש מינהל אכיפה זרים ברשות האוכלוסין. אני אתחיל ברשותך עם נושא היציאה מרצון. בשנת 2024 הוצאנו בעצם מישראל 3,839 איש במסגרת יציאה מרצון. רובם כמובן לקנדה, אבל לא רק, גם למדינות נוספות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כמה מתוכם לאריתריאה?

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

מספר קטן הייתי אומר. בסביבות ה-100.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יש לכם מושג מה עלה בגורלם? האם אונה להם רע?

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

לאף אחד מהם לא קרה דבר רע. אני בקשר עם רובם, כמעט עם כולם. בקשר תמידי. יש לי צוות שבקשר איתם באופן שבועי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כולם זוהו כתומכי משטר?

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

לא. אני לא מזהה את כולם כתומכי משטר. אני יודע להגיד שיש גם כאלה שהם מתנגדי משטר, אבל שוב פעם, העניין הזה הוא באמת מורכב. לא ניתן בוודאות לסמן מי מהם תומך ומי מהם מתנגד משטר. אני התמקדתי בנושא של יציאה מרצון ולשם כיוונתי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

3,839. כמה ב-2023?

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

יש לי את הנתון הזה, אני אעביר אותו לוועדה. הנתון הוא פחות, בסביבות ה-200-300 פחות מזה. זה פחות או יותר, אבל אלה המספרים.

לטובת הסיפור הזה, אני חייב שוב פעם להודות לך אלי, הודיתי אמנם בוועדות קודמות, אבל באמת בסיוע אישי שלך הצלחנו באמת לקבל תקציב מותאם לנושא. והתקציב לטובת התהליך הזה הוא תקציב של 70 מיליון שקלים. ואני מאוד מקווה שאנחנו נצליח גם השנה לקבל את התקציב הזה. כרגע התקציב שמוקצה זה תקציב המשכי, אנחנו עומדים כרגע על 14 מיליון, אבל כמובן זה ילך ויגדל בהמשך. עד כאן לגבי יציאה מרצון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אם תוכל רק לעזור לנו רגע להבין, 3,839 כפול, אני מבין, זה עלות דמי היציאה והטיסה.

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי, יש כמה מרכיבים.

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

בוודאי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז עם מה פתחתם את 2024 מבחינה תקציבית?

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

שוב פעם, זה נע סביב 35 מיליון שקלים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ועם מה אתם פותחים את 2025?

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

כרגע אנחנו פותחים את 2025 עם 14 מיליון שקלים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שזו יתרת התקציב ההמשכי. ועם מה אתם מגובשים בתקציב 2025?

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

כפי שאמרתי, לגבי 2024 אנחנו בעצם סיימנו את זה עם 71 מיליון שקלים. אני חושב שאם אנחנו נקבל את התקציב הזה אנחנו כמובן נעשה את זה. כולי תקווה גם שכמות הטיסות הקיימות, שבעצם ההיצע בעצם יהיה קצת יותר גדול ואני אוכל להוציא יותר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני שואל אם סכום של כ-65 מיליון, זה מה שמופיע בסעיף התקציבי, בחוק התקציב ל-2025.

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

כרגע לטובת היציאה מרצון מה שמסומן לי זה 14 מיליון שקלים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, אתה מדבר אבל תקציב המשכי. תקציב המשכי הוא נגזרת של היתרות מ-2024. אני צריך לדעת אם אנחנו מתחילים כתקציב ל-2025, פני עתיד.

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

אז כרגע התקציב עומד על 38 מיליון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

פלוס ה-14?

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

פלוס ה-14 מיליון, כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

עם צפי הגדלה תוך כדי מימוש.

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

אמת.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז אני לא דואג מכך, כי אנחנו למודי ניסיון שככל ויש המשך הצדקה לתקצוב נוסף לאור ההצלחה שלכם לממש את הפרויקט, אז אתם מקבלים וללא שיהוי.

תוכל בבקשה להתייחס לשאלה השנייה?

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

כן. לעניין מקומות כליאה. אני רק אומר, למינהל אכיפה וזרים מוקצים מקומות כליאה בשירות בתי הסוהר. זה בעצם במתקן משמורת גבעון ברמלה. המתקן הזה בעצם מקצה לי 130 מקומות, בחלוקה של נשים וגברים. ולי כרגע, כמו שאדוני יודע וחווה את זה בסיורים ביחד איתי, שקרו לי מקרים שהייתי צריך לחדול את הצוותים שלי מלהמשיך לעבוד. ובעצם הייתי צריך לפעול במישורים אחרים, כמובן במסגרת הסמכויות שיש לי. אז כרגע אלה מקומות הכליאה שיש לי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כמה מהם במימוש?

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

אני יכול בכל רגע נתון לממש אותם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, לא.

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

אני אסביר אדוני. אני מזכיר, אצלי הם לא יושבים תקופות ממושכות ואצלי במקביל להכנסה למשמורת אני פועל בעצם על פי צו ההרחקה ובעצם אני עושה את הכול כדי להוציא אותם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

סרט נע.

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

בדיוק, זה סרט נע.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ומה שאני שואל את אדוני, אם עכשיו אנחנו מניעים את הרכב ונוסעים לשני בתי המשמורת, כמה מיטות פנויות אנחנו סופרים שם?

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

אני חושב שהיום אנחנו עומדים על כ-80 מיטות תפוסות. אבל צריך לזכור, זה משתנה. כמובן האוכלוסיות, הפרסונות בעצם שנמצאים לי במשמורת לפעמים יכולים לתפוס לי חדר שלם, בגלל בעיות כאלה ואחרות. אבל על פניו, על הנייר, אני יכול למלא את אותם 130 מקומות בכל רגע נתון. עם פעילת אחת שלי באזור המרכז אני יכול.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אבל מבלי להכביר במילים, בידיעות ובסיכומים בינינו יש מבצעים חמים מאוד שאתם עמלים עליהם המון זמן. הם לא יוכלו לצאת לפועל, לאור מצוקת מקומות במשמורת. אתה עכשיו מספר לי, אדוני, שיש לך כ-50 מקומות פנויים.

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

זה לא בדיוק.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אמרת לי שיש תפוסה של 80.

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

בזמן שאני מספר לך את זה יש לי פעילות בשטח שיכולה להסתיים בסוף היום ולמלא מעל 110-120 מקומות. בסדר? זה מה שאמרתי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, אני צריך רגע להבין. תראה אדוני, תוך כדי הסיור שלנו נציג בכיר מטעמך מקבל באופן אותנטי לידי הודעה. ההודעה, אני לא אפתח אותה פה לגמרי, אבל ההודעה מספרת על מצוקה כלשהי. במסגרת המצוקה העובד הכפוף אליו במשל"ט מבקש לקבל הנחיה לתיעדוף, מה בסדר העדיפויות דחוף יותר. הנציג שלך היה מצוברח, כי הוא לא הופתע, ואני הייתי המום. ואני אומר לו איך מגיעים למצב הזה? הוא אומר כי יש מצוקה.

אני עם זה הולך לשר. הוצאתי לו פנייה רשמית, אבל הלכתי אליו פיזית. אני מספר לו על זה, הוא אומר אני לא יודע מאיפה אתה מביא את הנתון הזה, אני לא מכיר כאלה דברים. יותר מזה אני אומר לך, בדקתי, יש המון מקומות פנויים, תביא אותם. כאילו שמדובר במערכות נפרדות ויקום אחר. וזה מה שאני מבקש ללמוד מכם. איך הדיסוננס הכול כך קיצוני הזה מתקיים בו זמנית באותו עניין על אותם מקומות כליאה, משמורת. זה מה שאני מבקש לדעת.

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

אז אני אסביר. כמו שאדוני בעצמו יודע, אנחנו עובדים על פעילויות מורכבות כדי באמת לאלכס ובאמת לאכוף איפה שאני צריך, מצד אחד. בזמן שאני עומל על הפעולות הללו אני גם מרוקן. ובזמן שאני מרוקן אני צריך גם לאכוף ולהכניס פנימה. אבל במצבים כמו שאדוני חווה את זה באותו רגע אני צריך להחליט לפחות פעם פעמיים בשבוע האם אני יוצא לפעילות או לא יוצא לפעילות. האם אני מתמקד בדברים אחרים אצלי בבית או שאני באמת יכול לבצע פעילות שהיא יכולה להתחיל מ-10 אנשים ויכולה להסתיים ב-40 איש.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זאת אומרת שאני מבין ממכובדי שיש פעולות שלא יוצאות לפועל כי באותו זמן נתון אתה בתפוסה מלאה או קרוב לפחות. כי יש מצבים שבהם יש אחד או שניים, אבל הם תופסים חדר של ארבעה או שישה, כי התנהגותם לא מרוסנת.

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

אמת.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הבנתי. אז אני מעביר את אותה שאלה לנציבות שב"ס. תלמדו אותנו על ההבדל בין הנתונים שאני מקבל מכם לבין הנתונים שנשמעים ומתגלים ממינהל האכיפה.

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

רק ברשותך, אדוני, עוד נקודה קטנה. קצת היסטוריה. לפני מספר שנים ההקצאה שהייתה לי היא בערך 380 מקומות. בעצם עם כל האגפים שהיו במתקן משמורת גבעון ברמלה. לצערי זה קצת הצטמצם, אני מניח בגלל אילוצים כאלה ואחרים של שירות בתי הסוהר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הייתה הקצאה של 380 ובתקופת השיא כמה מימשת מה-380?

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

את ה-380.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הבנתי. אין תשובה יותר חזקה מזו אדוני. אין, סיפרת את כל הסיפור. אתה אומר ככל שתיתנו לי יש לי מה לעשות.

<< אורח >> איציק עמרני: << אורח >>

אמת.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ישר כוח. פשוט ישר כוח. אז בואו נקבל את התייחסות שב"ס.

<< אורח >> רב כלאי צחי אלישע: << אורח >>

צהריים טובים לכולם. נעים מאוד, אני צחי אלישע, אני מפקד משל"ט האסיר בחטיבת הכליאה, אסף האסיר בשירות בתי הסוהר.

לעניין מקומות הכליאה, מבלי להיכנס לאותו עניין פרטני שהוצג בסיור בסהרונים. נכון להיום בבוקר יש מקומות בגבעון. יכול להיות שבאותו יום היה מקרה מאוד נקודתי. ושוב, מקרים נקודתיים ניתנים לפתרון יצירתי. אבל מאז הסיור של הוועדה עקבתי כמעט באופן יומיומי אחרי התקן והמצבה בגבעון. ומאז האגף לא של הנשים ולא של הגברים היה מלא.

לעניין של מ-380 ל-130, כי היה צורך כליאתי אחר. אבל אם 380, ואני אגיד את זה בעדינות, היו מנוצלים עד תום, אז כנראה שלא היה מקום לפנות אותם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כפי שאדוני יודע, אופן השימוש הוא לפיקים. לא מדובר בעשורים. קהל הלקוחות, אם נגדיר אותם כך, של מינהל האכיפה, מגיעה לפרקים קצרים. זה חלק מתהליך היציאה שלו מהארץ. כך שיכול להיות שבזמן נתון, כתוצאה מלחץ וחלק מפעילות הלחץ זה היציאה. והיציאה היא לא בודדת, היא בכמה עשרות. אז באת ערב אחד, אתה ב-98% תפוסה ואף פעם אי אפשר להגיע למיצוי מקסימלי. ובבוקר למחרת אתה רואה חצי ריק, כי זה אומר שהייתה הצלחה בהמשך השרשרת לביצוע הפעילות.

אתה יודע שבשביל מינהל אכיפה שהוא לא שקדן ולא מאתגר את עצמו המצב הוא אידיאלי מבחינתו. אל תבקשו ממני עבודה כי אין לי איך לבצע אותה. אומר מינהל האכיפה אנחנו כל כך מבינים כמה זה חשוב לבצע את העבודה ולעודד הרחבת מבצעים, שאני מבקש שתאתגרו אותי על ידי זה שתתנו לי עוד תקציבים למימוש ההוצאה מרצון. עוד תקנים לפשיטות ורכבים וכן הלאה. ועוד מקומות למשמורת. אני לא אשאיר אותם פנויים. תביאו לי ובחנוני בזאת, מה שנקרא.

אני אומר לך מידיעה, לא משמועה, אני שותף פעיל במידה מסוימת, לא מבוטלת אבל, למבצעים מסוימים שלא יוצאים לפועל רק בגלל שאין מספיק מקומות משמורת. ושברור לכולנו, לכל המעורבים בדבר, שיכול להיות שכאשר היהיה מקום ויהיה את הפנאי ויהיו את המשאבים המבצע הזה יתמוסס. אם אדוני מבין למה אני מתכוון.

אז אני מבקש לדעת כאן, אם אדוני אומר בנתונים הסטטיסטיים שלנו שעל פי רוב אין מימוש מלא ואם יהיה אז נדון בהרחבה. אני מבקש עכשיו, זה לא חייב להיות בתוך הדיון, שתתנצחו התנצחות חיובית, אבל מכריעה, היכן שוכנת האמת. האם בגלל חוסר מקום לא מתבצעות פעולות או אולי לא מתבצעות פעולות חרף העובדה שיש מקום. אבל תשובה אני חייב לקבל. חייב. זה לא משהו שאפשר להשלים איתו.

מעבר לכך אני מספר לך שהואיל ויש אוכלוסיות שמורכב יותר מלהרחיק אותם, משכך מעט המשאבים שיש למשטרת ישראל ולרשות האכיפה לא מופנים אליהם, כי אין תכלית ליציאתם ויש מגבלות, מקומות כליאה ומשמורת. אז הם ממשיכים לעשות כבשלהם, כרצונם. אבל אם היה לנו מתקן כמו חולות, שיש הרבה מה לעשות איתו, אגב, חוץ מאשר שוהים בלתי חוקיים או בכלל עובדים זרים שעד שדנים בעניינם יש הצדקה לשהייתם במשמורת. אם היה מקום שאנחנו יודעים שאפשר לפנות אליהם, בוודאי ובוודאי למשטרה היה קל יותר, כי הם היו צריכים להתמודד עם פחות אנשים ברחובות ופחות אתגרים והתפרעויות. והיינו מייצרים אינסנטיב חיובי לאותם כאלה שמורכב להוציא אותם, לגרום להם לרצות לקבל את אותו סכום אגדי וכרטיס טיסה על חשבוננו כדי שהם יבקשו להשתמש בפרויקט הזה, להיות חלק ממנו.

אנחנו נצטרך במעבר לא חד לעבור להקשיב למצוקתו וכאבו של ראש עיריית אילת שנמצא בזום, כי הוא חייב לצאת לישיבה אחרת. שלום לך מר אלי לנקרי, ברוך הבא.

<< אורח >> אלי לנקרי: << אורח >>

שלום אדוני יושב-הראש, שלום לחברי הכנסת, מכובדיי כולם שם. תודה שאתה מאפשר לי להצטרף לדיון בזום וגם להגיד - - - על סדר היום.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לך יש כרטיס פתוח.

<< אורח >> אלי לנקרי: << אורח >>

תודה רבה. ברשותך, אני אגיד כמה דברים שאת רובם לדעתי אתה מכיר. בביקור האחרון שלך באילת ובפגישות שהיו לנו חשפתי בפניך את האתגרים שאיתם מתמודדת העיר אילת. אני זוכר שאמרת היטב שאתה מייחס חשיבות אסטרטגית חשובה ביותר לעיר אילת. חשובה למדינת ישראל כמובן. לעיר אילת כחשיבות אסטרטגית למדינת ישראל. וגם הסכמת איתי שאילת חזקה היא אינטרס לאומי מובהק.

במצב שאנחנו נמצאים בו כעת, כמו שאתה יודע היטב, אנחנו מתמודדים עם שורה ארוכה של אתגרים מאוד גדולים, שחלקם נובעים כמובן מהמאפיינים המיוחדים של העיר אילת: הריחוק, הבדידות, ההישענות על ענף כלכלי אחד ומיוחד שרגיש מאוד למשברים. ראינו את זה היטב, לצערי, בכל ארבע השנים האחרונות. החל מהקורונה, דרך סגירת שדה דב, דרך סערה, דרך כמובן עד מלחמת חרבות ברזל, על כל מה שכולם יודעים מה שקרה כאן לאורך המלחמה, בדגש על תקופת המלחמה הראשונה, ששת החודשים הראשונים כאשר אילת גם הפכה לעיר המקלט הגדולה ביותר שקולטת יותר מ-65,000 מפונים ומתפנים ודואגת לכל צורך שלהם. וכמובן מתמודדת תוך כדי באותם חודשים עם משבר כלכלי אחד מהחומרים שהעיר התמודדה איתו בעבר.

וגם הופכת, כמו שכולם מבינים, ליעד להתקפות וליעד ביטחוני. וכל זה כמובן מתווסף לאותם אתגרים שחשפתי בפניך בביקור באילת שנוגעים גם לאתגרי תחבורה, גם לאתגרי בריאות, גם אתגרי תעסוקה. לאחרונה פניתי אליך, ואני פונה שוב, אדוני יושב-הראש, בנושא של אתגר העובדים ובבקשה שלי לשוב בעצם ולקיים דיון מיוחד של הוועדה לעניין תעסוקת העובדים הזרים בעיר אילת. ולעניין של ההישענות הגדולה, הקיצונית, הבלתי אפשרית, הלא יציבה, המסוכנת, שהעיר נשענת עליה היום. משהו שלא סביר שיכול להמשיך ולקרות.

אני לא אכנס לזה, ברשותך, כרגע, כי זה נושא לא שונה, הוא קשור לכל מה שאנחנו מדברים עליו, אבל יש לו משמעויות מרחיקות לכת שהדיון חשוב וחשוב שיתקיים בהקדם. וחשוב שיתקבלו החלטות. כי אתה יודע, יש כאלה שאפילו מגדירים את זה כפצצת, לא יודע, אני מעדיף לא ללכת להגדרות קיצוניות. אני מעדיף לומר שהמצב הזה הוא מצב לא טוב, מסוכן מידי ולא אפשרי להמשיך איתו לאורך זמן.

אדוני יושב-הראש, תראה, אנחנו כעיר שיש לה, כן, גם את האתגר של קהילת מבקשי המקלט, אנחנו מדברים על עיר שמונה כ-1,700 איש בנוסף כ-557 ילדים מגילאי 0 עד 18 שמשולבים במערכת החינוך שלנו. תראה, אנחנו דואגים כמעט לכל צורך. יש כאן כמובן התגייסות אדירה. נמצאים פה איתי גם סגנית וממלאת מקום ראש העיר שמטפלת בנושא באופן אישי, יחד עם מנהלי השירותים הקהילתיים החברתיים שלנו. יחד עם הקב"ט של העירייה, יחד עם מתנ"סים שנותנים שירות מיוחד, בעיקר בשכונה הוותיקה ביותר של אילת, שכונה א', שם ממוקדים רוב גדול ומיוחד. ונמצאת כאן מנהלת רשת המתנ"סים שם, שהיא תוכל להרחיב בנושא. שם מכונסים בעצם בשכונה אחת, בעצם בחלק משכונה אחת, רוב מבקשי המקלט.

אני חייב להגיד, אנחנו מתמודדים עם האתגר הזה כמעט לבד. מה זה כמעט לבד? אנחנו לא באמת מקבלים סיוע כלשהו. העלויות הן אדירות. זה כבר, אתה יודע, זה עוד משהו שעובר לרשות המקומית מהמדינה, למרות שהאחריות היא אחריות של המדינה. אבל כמו שאנחנו לא בורחים מאחריות ולוקחים על עצמנו מטלות שהן גם מטלות לאומיות, גם חייבת להיות התערבות מהירה. כי גם כאן, גם כאן אני לא רוצה להגדיר את זה כפצצה מתקתקת, אבל לא טוב מה שקורה. אנחנו נחשפים לתופעות מסוכנות של שוטטות. ילדים בגילאים צעירים, בגילאי 5 ויותר, בשעות הערב, בשעות הערב המאוחרות גם צריך להגיד, זריקות אבנים לבתי תושבים, השתוללות בכבישים, התקהלויות, כמו שאמרתי באותה שכונה, שכונה א'. גם ונדליזם ועוד. אנחנו מתמודדים עם הדבר הזה לבד.

יש עוד תופעות שאני מודאג מהן באופן אישי כראש עיר, שאני מעדיף לא להרחיב כאן בפני כל הנוכחים כאן ואני מעדיף לדבר איתך באופן אישי על כך. אבל תראו, אנחנו עושים הכול. יש כאן כמובן את CIMI, יש את הנציגה אלישבע, שעושה עבודה מצוינת. כולם משתדלים. מערכת החינוך שלנו מגויסת. יש כאן תוכנית מנהיגות מיוחדת שאנחנו מקיימים. אם תרצו אפשר יהיה להרחיב. אז יש כאן את מי שיוכל להרחיב בעניין של המענים שאנחנו נותנים.

אנחנו מאוד רגישים לאוכלוסייה הזאת. זה מתקשר כמובן גם לענייני התעסוקה שדיברתי עליהם קודם. ואנחנו רוצים למנוע חלילה תופעות שהעיר לא תוכל להתמודד איתם. ואני אומר, יפה שעה אחת קודם וצריך להיערך למצב הזה. ואנחנו זקוקים לסיוע של המדינה בהקשר הזה. זה בסוף המסר המרכזי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מר לנקרי, ברשותך, תכף אני אבקש שתענה לי מה הסיוע שאתה מצפה. אבל לפני כן, אני אתחיל עם תחילת דבריך. בהמשך לפגישת הוועדה, כפי שסקרת כתוצאה מפגישותינו ושיחותינו, אם אדוני יראה לנכון ויגיע למסקנה שפגישת עבודה וסיור בהרכב כזה או אחר נחוץ כדי לקדם את הנושאים עליהם הוועדה אמונה, באילת, אנחנו לא נירתע מלעשות כך. אנחנו נכונים וזמינים.

לעניין האתגרים הרחבים הנוספים, כרגע כפי שגם אתה המלצת, לא ניגע. אבל אני זמין שנשוחח על כך ובמידת הצורך באחד מסיוריי באזור אני יודע לרדת גם לכמה שעות ולחזור. עשיתי את זה, אני ככל שיידרש אעשה את זה.

אני מבקש לדעת האם לאדוני יש איזה שהיא אינדיקציה מספרית לעניין אחוז המסתננים שמשולבים בעבודה באילת?

<< אורח >> אלי לנקרי: << אורח >>

ברשותך, את הנתונים האלה יעבירו גורמי המקצוע, אם זה בסדר אדוני יושב-הראש, כדי שלא אחטא בטעויות או שגיאות מספריות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. מי היית רוצה שישיב לי על זה?

<< אורח >> אלי לנקרי: << אורח >>

אז בבקשה. בטי או אלישבע או פרידה, מי יודעת לתת תשובה? מי יכולה לתת תשובות? אלישבע, בואי תתחילי את.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שלום, ברוכה הבאה. מה תפקידך?

<< אורח >> אלישבע מהרי: << אורח >>

יש לנו נציג שנמצא בוועדה, טוביה. אני מרכזת את תחום מבקשי המקלט באילת. אבל יש לנו נציג מטעם העמותה שנמצא כרגע בוועדה, הוא יכול לדבר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

את חברת עמותת CIMI?

<< אורח >> אלישבע מהרי: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. טוביה? שלום אדוני, מוזמן בבקשה לשבת.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

שמי טוביה ישראלי, אני חבר בעמותה שנקראת המרכז להגירה בין לאומית.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תוכל בבקשה לספר מעט על פעילות העמותה?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

כן. המרכז להגירה בין לאומית הוא עמותת בת של הג'וינט ישראל. אנחנו לקחנו על עצמנו לפני למעלה מעשור, אולי אפילו שניים, לטפל במהגרים מכל הצבעים וסוגים של לא יהודים שמגיעים ארצה. ברוח הג'וינט אנחנו לא עוסקים בסנגור, לא עוסקים בשינוי מעמד או הגשת עתירות. מה שאנחנו עושים זה אנחנו מוודאים שאותם מהגרים שמוצאים את עצמם בין אם חסרי מעמד או פליטים או בין זה או בין זה, שתהיה להם כתובת כל עוד שהם נמצאים בארץ.

אנחנו לא מקדמים הישארות שלהם, לא מקדמים הרחקה. אנחנו פועלים כדי שבזמן שהם שוהים בארץ, להם, כשאני אומר "להם" זה בנושא של הוועדה עכשיו, מבקשי המקלט שהגיעו לפני עשור וחצי, אז הם מאז כבר האופי קצת השתנה. הם הגיעו כנערים ובחורים צעירים, היום יש משפחות, ילדים, תינוקות. יש הרבה נושאים שעל פני הזמן צצים ועולים ודורשים התייחסות.

המדינה, מתוך חוסר המעמד, מתקשה לספק את התנאים המינימליים לקיום שלהם פה. ויחד עם עבודה של עמותות אחרות ובעזרת צווים של בתי משפט - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בוא תגדיר בבקשה מהם תנאים מינימליים?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

אמצעים מינימליים זה חינוך, בריאות, רווחה ותעסוקה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. אז בוא תתחיל לפרוט ברשותך אדוני. יש לכם סניף באילת, נכון?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

יש לנו. אחד הסניפים הראשונים שלנו, אנחנו מאוד גאים על שיתוף הפעולה באילת.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

עם מי?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

קודם כל עם ראש העיר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

עם ראש העיר והעירייה, נכון?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

והוא זרוע ביצועית של המדינה.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז איך זה מתיישב מול מה שאמרת קודם?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

קודם כל, אילת, אני רוצה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, אתה תענה לי, אדוני. נעשה סדר כזה, הקשבתי לך קשב רב. ומעת לעת אני שואל שאלות, אני מקבל תשובות, אבל ישירות רק על מה שאני שואל. אדוני בדבריו סקר ואמר שמדינת ישראל לא מסוגלת לספק אפילו לא את הצרכים המינימליים לצורך התקיימותם של מהגרי העבודה.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ואני שואל, בהמשך לדבריו של אדוני הוא אמר שהוא מודה על שיתוף פעולה נרחב שיש לעמותה בנושא הזה עם העירייה, ראש העיר ואגפיה. ואני מבהיר לאדוני, מזכיר לו שראש עיר ורשות מקומית, על אגפיה השונים, הם זרוע ביצועית של המדינה. איך הדברים האלה מסתדרים ביחד?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

הם מסתדרים כך שקודם כל הדברים האלה הם לא היו כך מאז ומעולם. הייתה התפתחות לאורך השנים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אבל אדוני לא דיבר על מצוקת עבר, הוא מדבר על מצוקת הווה. אז אתה תצטרך לשדך לי בין שתי הסקירות האלה, שהגיעו משפט אחרי משפט.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

בסדר. אז אנחנו נפרוט את זה לחינוך, אוקיי? במקרה של חינוך החוק בישראל מחייב מתן חינוך לכל ילד בין גיל 3 ל-18. וזה מכובד ומקוים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מכובד ומקוים?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

מכובד ומקוים, כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יופי. שאלה שנייה אדוני, פרמטר הבריאות. בן של מהגר או מהגר עבודה שנמצא באילת ולא חש בטוב, מגיע לקופת חולים. הוא מקבל שירות?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

זה תלוי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

במה?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

זה תלוי אם אחד מההורים מועסק ויש לו ביטוח רפואי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ילד נפל בבית הספר, חשש לשבר. הביאו אותו ליוספטל, מקבלים אותו?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

איזה חלק של בריאות הוא לא מקבל?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

הוא לא מקבל אבחונים, ילדים עם צרכים מיוחדים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה לא בריאות, זו רווחה. אני מצפה ממך לדעת להבדיל. שאלתי בריאות. ילד יש לו שפעת. הוא מגיע לרופא, הרופא נועל לו את הדלת או מקבל אותו?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

לא, מקבל אותו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

יופי. אז גם בריאות סימנו "וי". בוא נעבור לאלמנט השלישי.

<< אורח >> גלעד פלומבו: << אורח >>

זה לא נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כשאני אתן לך רשות דיבור אתה תדבר. אם אני אתן לך.

<< אורח >> גלעד פלומבו: << אורח >>

אבל זה לא נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אם אני אתן לך רשות דיבור תדבר. תודה.

הבנתם לאן הגעתם? אתם עמותה שתכליתה לסייע להם. ומה שאתה אומר הם אומרים שאתה אומר לא נכון. אז תכף אנחנו נמשיך את זה.

<< אורח >> גלעד פלומבו: << אורח >>

אבל זה לא נכון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מעיר לך פעם שנייה. תודה.

בואו נעבור רגע לעבודה. מה אחוז מהגרי העבודה שמשולבים בתעסוקה באילת או בסביבותיה, מהבוגרים?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

תלוי בעונה. בגלל שהם מועסקים בעיקר בתיירות, במלונאות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כמה מהגרים יש באילת?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

כ-1,700.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תפלח לי אותם בבקשה.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

ברובם מוצאם מאריתריאה. יש כמה מאות שהם מסודן. האריתראים יותר מאורגנים בקהילה. הם מורכבים בעיקר ממשפחות עם ילדים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כמה בתי אב יש ב-1,700?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

אני לא יודע בדיוק. אני לא רוצה להגיד דבר שאני לא בטוח עליו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני רוצה לדעת כמה ילדים יש ב-1,700, כמה ילדים.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

לא, ה-1,700 זה כולם מבוגרים. ראש העיר ציין קודם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז יש 575 ילדים.

<< אורח >> גלעד פלומבו: << אורח >>

אבל הם לא מהגרי עבודה, הם מבקשי מקלט. תבחין באוכלוסיות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בוא נגדיר את זה פעם שתיים וחצי שאני מעיר לך, כי בדרך כלל זה שלישית. בסדר? אתה יודע מה יש בשלישית?

<< אורח >> גלעד פלומבו: << אורח >>

אני יוצא החוצה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא הגעת לפה בשביל לצאת.

בוא תאמר לי בבקשה מה אחוז המועסקים מתוך ה-1,700.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

כולם עובדים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כולם עובדים.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

אחרת איך יתקיימו?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי. אז ככה: אמרנו שחינוך הם מקבלים, בריאות אמרת הם מקבלים ועבודה הם עובדים. עכשיו תחזור רגע למה שאמרת בסוף הסקירה שלך, שמדינת ישראל לא יודעת לספק לא בריאות, לא חינוך ולא פרנסה. איך זה מתיישב מול מה שאמרת?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

שום דבר לא בא בקלות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שום דבר לא בא בקלות. אני רוצה לספר לך משהו. בוא תקשיב שנייה, תעצור.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אבי, שיהיה בריא ויאריך ימים, עלה לארץ עם אימו. עלה לארץ מכוח חוק השבות כשהוא בן 18. הם גרו במעברה ששיכנו אותם בבית שמש. כמה ימים אחרי שהוא הגיע לארץ הוא גויס. כשהוא היה מגיע הביתה הוא היה צריך להגיע בטרמפים של שש ושבע שעות לפעמים ללילה ולחזור. לאחר מכן הוא השתלב בעבודה כעובד כפיים. בשביל לעבוד הוא היה יוצא ב-4:30 מהבית להגיע לתעשייה אווירית כעובד כפיים. היה צריך בחורף לחצות שלוליות חצי בשחייה, עד למותניים מים. אסף שקל ושקל. והגיע לכאן מכוח חוק השבות, הוא לא הסתנן לארץ. הוא לא השתחל לנו ונהיה נטל על המדינה. איך שהוא הגיע הוא עבד, התגייס ותרם את חלקו כשהוא בעל זכות להיות פה.

אתה יודע כמה קשה הוא עבד בשנות חייו כדי שיהיה לנו מה לאכול? אתה אומר לי לא בקלות המדינה סיפקה להם את המציאות של עבודה, בריאות וחינוך? אתה מבין מקור השוואה? אתה יודע שעולה חדשה שהגיעה מרוסיה, הייתה רופאה ברוסיה, רק בשביל שיהיה לה כסף לאסוף ולגשת לבחינות של משרד הבריאות נאלצה לנקות חדרי מדרגות ארבע-חמש שנים. אתה יודע כמה קשה זה?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

אני יודע כי - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז אל תגיד לי היה קשה לתת להם.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

הסיפור האישי שלי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אם קשה להם פה אני אעזור להם לצאת.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

הסיפור האישי שלי הוא חופף לסיפור שלך, רק שאני הייתי במעברת לוד.

לעניין הקושי של מבקשי המקלט נתחיל בכך שאין להם מספר זהות. הם לא מופיעים בשום מערכת. על כל דבר שהוא מינימלי, כל זכות שהיא לגיטימית לגבי כל אזרח.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הם לא אזרחים.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

הם תושבים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ועלינו לעשות את הכול שהם לא יהיו אזרחים. הם גם לא יהיו תושבים.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

כרגע הם פה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כל מי שמוגדר תושב נכשלנו. וזה שהם פה זה כישלון עצום שמחייב ועדת חקירה ממלכתית.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

אבל הם פה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הם פה וצריך לתת להם את מה שאנחנו מחויבים.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

שזה?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שזה אפשרות לעבוד, להתפרנס, לחנך את ילדיהם, לתפוס את ילדיהם שלא יפשעו בילדינו. שלא יבצעו ונדליזם. שלא יטילו מורא וטרור. כמו שהילד שלי יודע שבין 14:00 ל-16:00 הוא לא יוצא מהבית וב-20:00 הוא בבית והוא לא יכול לפגוע בזבוב, כך אני מצפה שהם יעשו עם הילדים שלהם. לא יכול להיות שאישה לא יכולה לעבור בדרום תל אביב ובחורה לא יכולה לעבור באילת. ובעוד אזורים רבים בארץ. הם מתפשטים פה כמו סרטן, מה אתה לא מבין?

<< אורח >> גלעד פלומבו: << אורח >>

אנחנו יוצאים. אני יוצא, ארגוני זכויות האדם לא מוכנים לשמוע את הדברים האלה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

החוצה. שנייה, החוצה בבקשה.

<< אורח >> גלעד פלומבו: << אורח >>

זו פשוט הסתה. סרטן? לקרוא להם סרטן זו בושה וחרפה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

סדרן כנסת, סדרן כנסת.

<< אורח >> גלעד פלומבו: << אורח >>

אני יוצא, אדוני.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

החוצה. אוי ואבוי שלא נמצא פה סדרן.

<< אורח >> גלעד פלומבו: << אורח >>

מתפשטים כמו סרטן? בושה וחרפה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

החוצה מיד.

<< אורח >> גלעד פלומבו: << אורח >>

בושה וחרפה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מיד. תשכן אותם אצלך נראה אותך.

<< אורח >> גלעד פלומבו: << אורח >>

בושה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לך תשכן אותם אצלך. יאללה, החוצה.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

רביבו, כיבדתי אותך שנים ארוכות, באמת. אני מצפה ממך להתנצל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני אתן לך רשות דיבור, אל תתפרץ לדבריי.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אני אצא, אין בעיה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אל תתפרץ, אני אתן לך רשות דיבור.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אין בעיה, אבל סרטן?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אל תתפרץ.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אני לא מתפרץ. אבל לא אומרים סרטן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אל תתפרץ, אני עוד לא קיבלתי ממך רשות דיבור פה.

כן, בבקשה תמשיך.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

כן. אני קצת המום ממה שקרה פה הרגע. הכוונה היא שבהיעדר מעמד כל פעילות מינימלית היא דורשת תמרונים, היא דורשת מעורבות גם של הרשות המקומית, גם של המתנדבים, גם של עמותות סיוע. למשל בתקופת הקורונה ל-CIMI באילת היה תפקיד מכריע בשמירת הקשר בין הקהילה ובין פיקוד העורף לבין משטרת ישראל ובין משרד הבריאות, כדי שיקיימו חיסונים. הם גילו משמעת מופתית. וחבל שאתה מתייחס אליהם בצורה כזאת, באמת.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בוא תקשיב אדוני.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

זה לא מגיע להם אדוני.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תקשיב אדוני, מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי. מי שהיה בה, נשאר פה שווה זכויות במדינה ללא הבדלי דת, גזע ומין. כל מי שנכנס לכאן אמור להיכנס על פי רצונה ובחירתה של מדינת ישראל. מדינת ישראל מקבלת תיירות, מהחלטה שלה מקבלת פליטים. מזמינה לכאן עובדים זרים באינטרס שלה, תחת הסכמים ובקרה. כל מי שחודר אליה בניגוד לרצונה ומסיג גבול, זה לא משנה אם הוא עשה את זה באופן ימי, אווירי או קרקעי – הוא השיג גבול במדינה. הוא פלש אלינו. באוזלת ידה של המדינה הוא עודד את חבריו ובני משפחתו לבוא לכאן. אנחנו לא הזמנו אותו, אנחנו לא רוצים אותו, אנחנו לא זקוקים לו, הוא נטל.

הוא נמצא כאן בחסות בג"ץ שפורש עליו את חסותו ובהתאם לאמנות בין לאומיות שמדינת ישראל חתומה עליהן ועלינו לכבדן. עלינו לכבדן בקיום. לא בלעודד הבאת עוד, לא לעודד התרחבותם והשתקעותם במדינה ולא בלנסות להיות צבועים ולהגיד הם חלק מהמדינה, הם רוצים להיות חלק מהמדינה. הם לא היו והם לא יהיו חלק מהמדינה.

אתה לא הבנת את זה וזה מפנה אותי לחשיבה, למה שרציתי לשאול אותך בהתחלה. מה האג'נדה האמיתית של העמותה שאתם מייצגים? מה המהות? ואז אתה יתרת לי את השאלה בכך שבסקירתך אמרת שאתם לא מעודדים יציאה ולא מעודדים הישארות. אתם נותנים מענה למצב נתון. אני מכבד את זה, גם המדינה צריכה לעשות את זה. מצב נתון.

אולי תגיד לי, נמצאת פה מהגרת בלתי חוקית, שהסתננה למדינה באופן בלתי חוקי. היא לא מצליחה להיקלט להיריון, בוא נממן לה בבקשה טיפולי הפריה, כמו שאתה מממן לתושבת המדינה, לאזרחית המדינה. כי היא רוצה לבנות פה את ביתה. שתבנה את ביתה בארץ מולדתה. לא פה. אני לא צבוע. אני אומר את זה חדשות לבקרים רק שנתיים. לא הרבה. רק שנתיים. אני אומר את זה הרבה שנים, אבל אני מבטא את זה כאן בכובעי רק שנתיים.

אנחנו לא מדינת כל אזרחיה ואנחנו לא מדינת הגירה שכוללת הגירה שהיא לא יהודית. אנחנו מדינת העם היהודי. לפה מגיעים מי שלא היה רק אם הוא יהודי, בפיקוח וברצון המדינה. ובגלל שאתם לא מבינים את זה ובמחשכים עוד מגיעים בתלונה למדינת ישראל שאומרת מדינת ישראל צריכה לדאוג לבריאות, לעבודה, לחינוך ואני בודק איתך, אתה אומר לי יש להם את זה ואת זה ואת זה, אז על מה התלונה? אתה אומר כי זה לקח זמן והיה בקושי.

זה לא היה אמור להיות. הם לא אמורים להיות פה. הם לא אמורים להיות פה.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

שנייה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הדיון הזה נועד לבדוק איך אנחנו מוודאים יציאה גם שלא ברצון, כלפי מי שבג"ץ לא פרש עליו את חסותו.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

הבנתי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

וכלפי מי שקמה עילת הוצאה מהארץ. אנחנו משלמים מאות רבות של מיליונים, מיליארדים, עם שאר ההוצאות, על חשבוני ועל חשבונך. על חשבון ילדיי ועל חשבון ילדיך, כדי להתמודד עם התופעה הלא רצויה הזאת. אנחנו מכבדים אותם, רוצים שיהיה להם את כל הטוב שבעולם. באמת שיהיה להם רק טוב. לא פה. מה לא ברור פה?

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

העמדה שלך ברורה לגמרי. רק יש דבר אחד, הם פה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

או.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

לא, רגע.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני חייב לדאוג לביטחונם, אני חייב לדאוג, תקשיב, זה מה שאני מנסה רגע להסביר. אל תעוותו את דבריי. מי שפה אני ערב לו. לצד זאת, אני עושה את הכול, הכול, כדי להוציא אותו או לגרום לו לרצות לצאת. הכול. כל מה שהוא בחסות החוק אני עושה. אני לא מעודד הישארות של אלפית השנייה של מהגר אחד. תלבינו אותם איך שאתם רוצים, אבל זאת המציאות.

כשהם מטילים אימה במקומות שבהם הם מתרכזים ומקימים משפחות, זה בניגוד לאג'נדה ולאינטרס של מדינת ישראל. ואני בכובע שלי מייצג את האינטרס של מדינת ישראל. כי אם אתה מוציא תגובה, אתה או CIMI, העמותה שאתה מייצג, לכתבה שסוקרת את מצב הפשיעה והאימה שהם מטילים, בין היתר באילת, באזור שהם מתקבצים בו. בין היתר, לא רק באילת, אבל בין היתר באילת. ואתם מוציאים הודעה לקונית "התופעה ידועה, מטפלים בה" – לא עושה עליי רושם. עליי לא עושה רושם.

תראה, לאף אחד אין זכות לפשוע. לאף אחד. בלתי מתקבל על הדעת אבל מי שכפה את עצמו עליי פה מטיל אימה על בן המקום שיש לו 100% זכויות במדינה הזאת. להם אין זכות אחת. הם כפו את הישארותם פה. הם כפו את הגעתם לפה.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

בגלל זה צריך להתעלל בהם.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, חלילה. אני מבהיר שום דבר, אל תכניס מילים לפי.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

אתה מדבר ארוכות - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אל תכניס מילים לפי.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

אתה מדבר ארוכות על זה שהם לא צריכים להיות פה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא צריכים להיות פה.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

הם נטל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

והם נטל.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

בסדר, הבנו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זהו.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

אבל, עכשיו - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זהו, זהו.

<< אורח >> טוביה ישראלי: << אורח >>

לא, אין "זהו".

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה? אני קבעתי שזהו, סיימת את זכות הדיבור שלך. בבקשה, ד"ר יוני.

<< אורח >> ד"ר יונה שקרי: << אורח >>

אני רק רוצה להעיר הערות מספר בנוגע לסוגייה של ההבחנה בין אנשים שנמצאים כאן והסטטוס שלהם עדיין לא הוברר במובן של היחס שלהם ביחס למדינה שלהם. ואנשים שבהחלט הסטטוס שלהם הוברר. ואני מסביר, ההבחנה בין תומכי משטר למתנגדי משטר הם שווה ערך למסתננים מאריתריאה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

חד משמעית, זה נושא הדיון.

<< אורח >> ד"ר יונה שקרי: << אורח >>

צריך להבין שבעצם מה שקורה היום זה שלרשויות יש מידע קונקרטי ברור על מימון של השגרירות את האנשים הללו. שגרירות אריתריאה בישראל מממנת אותם, מממנת את הוצאות המשפט שלהם. ממנת את האגרות, את הערבויות לצורך שחרורם בערבות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

נתון מספרי יש לאדוני?

<< אורח >> ד"ר יונה שקרי: << אורח >>

אנחנו יודעים על מספר של כעשרה משוחררים שלמעשה ממונה ביקורת הגבולות משחרר ממשמורת. אנחנו מגלים את זה הרבה אחרי שזה נעשה. ממונה ביקורת הגבולות משחרר ממשמורת, בניגוד להוראת בית הדין לביקורת משמורת.

אנחנו נמצאים בסיטואציה שבעצם הטענה של המסוכנות עולה שוב ושוב כאשר בן האדם אומר בפיו 'אני תומך משטר'. וממילא כל טענת הפליטות מתמסמסת באותו רגע. לכן השאלה של המסוכנות בכלל לא אמורה לעלות, היא בלג שני. רק אם הוא אומר אני מתנגד משטר, אני בעצם פה פליט, אז אנחנו בוחנים את ההתנהלות העבריינית שלו פה בישראל והאם הוא מסוכן לציבור או לא. אבל השאלה הזאת בכלל לא אמורה להישאל כאשר אנחנו יודעים שבן אדם מצהיר על עצמו שהוא לא מתנגד משטר אלא תומך משטר. הערבות שלו ממומנת על ידי השגרירות, הוא בקשר רציף עם השגרירות וכן הלאה.

החקירות בנושאים הללו יכולות להיעשות בצורה מאוד פשוטה, מאוד ברורה. ואנחנו יכולים לראות את היציאה מרצון פה בישראל בעצם משכפלת את עצמה מ-3,000 ומשהו איש להרבה מעבר. אז אני חושב שפה בנקודה הזאת באמת הרשויות צריכות לעשות פה בדק בית באמת על ההתנהלות. גם מצד הטענות שלהם בפני בתי הדין, האם יש מקום בכלל לבסס טענה של מסוכנות ולא טענה של מסוכנות. לדעתנו הדיון אפילו לא מתחיל שם.

אני חושב שלפחות ברמת הטכניקה הרבה יותר פשוט יהיה לבוא ולעשות את הבדיקות האלה מול השגרירות, מול הפרסומים שמוציאים ברשתות. יש את הכלים הפשוטים הללו שבעצם דרכם אפשר לבוא ולהוכיח שהאנשים האלה לא נמצאים כאן מתוקף בקשת המקלט שלהם. וככל וכן, אז בקשת המקלט שלהם ייבחנו וגם בנקודה הזאת אנחנו סבורים שהרשות גם כן פה חוטאת. במובן הזה שאנחנו שומעים שהמדיניות היא הרחקה מישראל היא מדיניות שממשיכה לפעול כאשר אין לה שום הצדקה, לא ברמה המינהלית ולא ברמה המשפטית ובוודאי לא ברמה עובדתית.

לכן להבנתנו כל החשיבה של ההתנהלות מול אוכלוסיית המסתננים לישראל, בדגש על אריתריאה, צריכה להיבחן מחדש. גם מבחינת ההתנהלות המשפטית, כפי שאמרתי, וגם מבחינת ההתנהלות בתוך המשרד עצמו. בוודאי ובוודאי מבחינת הביקורת הפנימית לעניין המדיניות המוחלת, שלא לדבר בכלל על חוסר הבסיס המשפטי שלה. אבל בעניין הזה יש כבר עתירה שהוגשה בימים אלו ומתנהלת בבית המשפט המחוזי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מודה לך. זה מפנה אותי בבקשה לנציגי משרד המשפטים. מי מכבד אותנו בנוכחותו?

<< אורח >> נדב גולני: << אורח >>

אנחנו פה שניים. אתה רוצה להגיד את השאלה ולפי זה נראה מי משיב?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן. ברוך הבא עו"ד גולני. הוחלט על הקמת צוות בין משרדי, שמי שעומד בראשו ומתכלל את העבודה זה משרד המשפטים, לעניין בחינת גירוש מסתנני עבודה מאריתריאה שהם תומכי משטר. מה עשיתם עם זה?

<< אורח >> נדב גולני: << אורח >>

אז כפי שכבר ציינו בדיונים קודמים, מתקיימת עבודת מטה ממשלתית שבמסגרתה נבחנת האפשרות להרחיב מישראל נתיני אריתריאה שתומכים במשטר באריתריאה. הדיונים הללו מתקיימים בהשתתפות רשות האוכלוסין וההגירה, משרד החוץ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי ומשרד המשפטים. כרגע מבחינת הסטטוס אנחנו ממתינים לחוות דעת של משרד החוץ בנוגע למצב באריתריאה ובנוגע לאפשרות להרחיק תומכי משטר מישראל. חוות הדעת הזאת היא הכרחית לצורך גיבוש העמדה המשפטית בנושא. אנחנו מבינים שחוות הדעת אמורה להגיע בתחילת חודש הבא ובהתאם נקבע דיון המשך במשרד המשפטים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אז עוד לא קבעתם פגישת המשך.

<< אורח >> נדב גולני: << אורח >>

יש פגישת המשך שקבועה לאמצע פברואר, בשים לב למועד שבו משרד החוץ ציין שהוא צפוי להשלים את חוות דעתו. זה אמור להיות ימים ספורים לאחר שמשרד החוץ יגיש את חוות הדעת.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מי מכבד אותנו פה מנציגות משרד החוץ?

<< אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>

עמית גיל בייז.

<< אורח >> רפאל ראובן: << אורח >>

רפאל ראובן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

שלום, ברוכים הבאים. העמדה העקרונית לפני סיום גיבוש העמדה שתגובש כהמלצה לוועדה? לאן נושבת הרוח?

<< אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>

אנחנו, עמדות כאלה, עמדות של משרד החוץ צריכות להיות מתוקפות על ידי שרשרת אישורים לפני שאנחנו סוגרים את הנושא הזה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

בכל זאת, אבל התקיים פה דיון, גברתי. קיבלתם שיעורי בית, נדרשתם להשיב. האם אתם חזרתם לפה בשביל להשיב?

<< אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>

אנחנו, כבוד יושב-הראש, שלח מכתב שבו ביקש לדעת מתי תושלם חוות הדעת. ואם אני לא טועה, אז שם גם הובהר שלוקח זמן והסברנו את כל - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי, הבנתי גברתי. מתי נגמר הזמן הזה שלוקח לכם? כדי שתגבשו את עמדתכם? ולמה נדרשתם עד שהוועדה תדרוש נקיטת עמדה וגיבוש מסמך מדיניות שלכם? הרי זו תופעה שאנחנו ערים לה ונאלצים לחיות לצידה שנים רבות.

<< אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>

ברגע שהתחילה בספטמבר 2023 התחילו המהומות הגדולות. בעקבות זה התחילה עבודה בין משרדי הממשלה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

א', הצורך בנקיטת עמדה הייתה אמורה ומחויבת המציאות הרבה שנים קודם, אבל נאמר גם אז, ספטמבר 2023 זה שנה וכמה חודשים עד היום. שנה וכמה חודשים לא גיבשתם את עמדתכם?

<< אורח >> רפאל ראובן: << אורח >>

סליחה, אני התכוונתי שספטמבר 2024 הייתה פגישה ראשונה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא. זאת אומרת שלקח לכם שנה לגבש החלטה לפגישה ראשונה מאז שבכל פינת רחוב שבו יש ריכוז מהגרים הייתה נפיצות כל כך גדולה?

<< אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>

לא, לא. בספטמבר 2023 התחילה להיעשות עבודת מטה בין משרדית.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ושנה וארבעה חודשים לא הספיקו לכם לסיים את העבודה המשרדית? תני לי, שנייה חבר'ה, אני אעזור לכם כאילו שאני חלק מכם. בסדר? אני רואה שיש קצת מצוקה.

הצוות הבין משרדי הוקם לאחרונה לאחר דרישת הוועדה. בסדר? עמדתכם נדרשה הרבה שנים קודם, אבל מכורח המציאות, בעקבות ספטמבר 2023, שאז התחילו המהומות השתלטניות ההרסניות והמבהילות. היום אנחנו בינואר 2025, זאת אומרת שנה וארבעה חודשים לערך. שנה וארבעה חודשים עוד לא סיימתם קביעת מדיניות והסקת מסקנות שלכם? זה מה שאני שואל גברתי.

<< אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>

היו תהליכים שונים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מהם? ספרי לוועדה עליהם.

<< אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>

אני מספרת. מיד לאחר המהומות ב-2023 הממשלה ישבה וקיבלה כמה החלטות. עברה החלטת ממשלה והיו שם, התחילה עבודת מטה, אני יודעת בחלק שלנו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

התחילה, חשבנו, אנחנו בדרך. גברתי, שאלה פשוטה, בואי נמקד רגע.

<< אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>

זה לא היה אז על תומכי משטר. היו שם שאלות אחרות והתחיל - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אבל אני רוצה לדעת רק על תומכי משטר.

<< אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>

על תומכי משטר זו עבודה שהתחילה באמת בספטמבר 2024 ואז סביב זה התחילו הדיונים. אנחנו כמשרד החוץ יש לנו שיטת עבודה שבה אנחנו מעבירים שיח, אנחנו מאפיינים מי הגורמים שרלוונטיים, איזה מדינות רלוונטיות או איזה גורמי או"ם אם צריך או אני לא יודעת מה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא גברתי. אני מדבר ישירות לארץ מולדתם. תומך משטר.

<< אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>

אבל אנחנו, משרד החוץ כאשר מתבקשת עבודה של משרד החוץ אנחנו בודקים - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ספציפית לסוגייה הזאת, גברתי.

<< אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>

אין בעיה. אז אנחנו בודקים גם ככל שאנחנו יכולים ויש לנו מידע לגבי החזרה והמצב באריתריאה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, גברתי, שאלה פשוטה. בואי, כנראה שהטילו עליכם משימה מסובכת. שאלה פשוטה, לכי עם זה לשיעורי בית עוד פעם. הוועדה מבקשת לדעת מהי עמדת משרד החוץ, כחברה בצוות הבין משרדי, לעניין השבת תומך משטר לארץ מולדתו. גם לא על פי רצונו. זאת השאלה היחידה. היא אמורה להיות טריוויאלית. גם התשובה אמורה להיות טריוויאלית עוד יותר, אבל אנחנו רוצים לקבל את עמדתכם.

<< אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>

אבל זה גם תלוי - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

במה?

<< אורח >> רפאל ראובן: << אורח >>

העמדה של משרד החוץ בנושא הזה של החזרת אנשים, בסוף היא מתבססת גם על מידע על המצב העובדתי באריתריאה וגם שאלות משפטיות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא, לא. לא, אל תבלבל פה את הנוכחים. אותי לפחות אתה לא יכול לבלבל. מצב עובדתי באריתריאה מתייחס בתוך מצב גיאופוליטי שמשליך גם על המסביב כאשר בדיון מדובר על מתנגד משטר. מי שהגענו למסקנה לגביו שהוא מתנגד משטר. מתנגד משטר מי שאני יודע שיאונה לו רגע אני חייב לשמור עליו. חייב להגן עליו. זה עניין אחד, נתמודד עם זה.

אני מדבר על מי שהוא תומך משטר. מי שהרשויות המוסמכות הגיעו למסקנה, בוודאי על פי הודאותיהם של חלק, שהם תומכי משטר. שהמשטר מממן שחרור בערבות על פעולתם פה בארץ, פעילותיהם הפליליות. עליהם אני רוצה שתשיבו לי.

<< אורח >> עמית גיל בייז: << אורח >>

חוות דעת של משרד החוץ כוללת גם התייחסות למצב במדינה, באריתריאה, וגם לעמדת מדינות אחרות תואמות השקפה איך המדיניות שלהם בעניינים האלה. לא שאנחנו קובעים את המדיניות שלנו ונסמכים על מדינות אחרות. אבל הרבה פעמים יש, בגלל שמדינות מחויבות בכללים דומים, כל מדינה לוקחת - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

גברתי, כל זה מדובר על מי שיש חשש לחייו. אני מדבר כרגע על מי שאין לו מניעה. אין חשש שיבולע לו כשהוא יחזור לארץ מולדתו. תענו לי רק על זה. למה אתם מתישים את הוועדה? רבע שעה על שאלה פשוטה.

אגב, היא לא רק היום נשאלה. אבל בגלל שאתם מספרים לי כל מיני סיפורי סבתות, אני מצמצם לכם את זה. רק מי שהוא תומך משטר. לא יבולע לו, הוא תומך משטר. המשטר מממן חלק מפעולותיו פה בארץ. תעני לי מה עמדתכם העקרונית כמשרד החוץ? אגב, לגישתי לא הייתם אמורים להיות חלק מהדיון בכלל. כן?

<< אורח >> רפאל ראובן: << אורח >>

התשובה היא שאנחנו לוקחים את השאלה הזאת מאוד ברצינות. בוחנים אותה, בודקים מה מדינות אחרות בעולם עושות. אוספים מידע ממספר מקורות בכל - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אוקיי, בסדר, בסדר מכובדי. לא, לא, יש עוד אורחים פה. תעצור, תקשיב. תכניסי לדברי הסיכום. לא, אל תכניסי, הנה אני מודיע לך. הוועדה דורשת תוך 72 שעות את כל האסמכתאות לביצוע הפעולות שנעשו בתוך הארץ ובהשוואה אל מול מדינות מקבילות בעולם כדי להגיע למסקנה שתתגבש בתוך המלצתכם לצוות הבין משרדי. בבקשה.

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

תודה יושב-הראש. ברהנה נגסי, יושב-ראש של עמותת תקווה חדשה למען מבקשי מקלט אריתראים בארץ. קודם כל, אני מתנצל על דבריך. התפשטנו כמו סרטן. לא ציפיתי ממך. כמו שאתה עושה שיעורי בית על עניין של מבקשי מקלט, עשיתי הרבה שיעורי בית עליך. אתה איש הגון. אתה מגדל את ילדיך בערכים ואהבת לרעך כמוך.

לשמחתי יש לנו חברים משותפים, ארבעה חברים טובים משותפים. אבל לשמוע ממך "מתפשטים כמו סרטן" – זה ממש מעציב אותי.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אני מתנצל.

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

אחרת אני פה להציג את מבקשי המקלט, את הילדים שגדלים בארץ. קודם דובר על הכול טוב פה, בעניין כל הרשויות שמדינה יכולה לספק. חינוך, לצערי לא מסופק מספיק. פער של משפחתיות שיש של קהילה, מבקשי מקלט שיש להם ילדים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה זאת אומרת חינוך לא מסופק מספיק?

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

ילדים של מבקשי מקלט שנולדו לארץ, ילדים שלהם נמצאים בקושי. אתה יודע טוב מאוד, חה"כ רביבו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תסביר לי אדוני. קיבלת רשות דיבור, תסביר לי.

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

הקושי נמצא בעניין של מבקשי מקלט פה בארץ, אין שום אספקה ועניין של מבקשי לעבוד ללכת לבנק, אתה לא יכול לפתוח חשבון.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אתה מדבר אבל דבר לא נכון. אתה אומר דבר לא נכון. תן לי לספר לך משהו.

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

באופן ודאי, לא בערך, מבקש מקלט בעבודה קשה, זו עבודה קשה, עבודת כפיים קשה ומפרכת, מרוויח הרבה יותר מהשכר הממוצע במשק של בעל משפחה. הרבה יותר. לא יותר, הרבה יותר. הנה אני מסביר, לא הרבה, הרבה יותר. אל תגיד קושי פרנסה.

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

לא, לא.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

תקשיב, אל תגיד לי קושי פרנסה.

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

אני אסביר את עצמי. זה לא קושי בפרנסה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אל תגיד קושי פרנסה.

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

כדי לחיות ולעבוד עובדים בארבעה או שלושה מקומות, יש פה פער של חינוך לילדים. בן אדם שלא למד את השפה, לא קיבל שום תרבות של מדינת ישראל, לא לימדו אותו, לא קיבלו אותו. לקחו אותו מגבול, באו תפסו לדרום תל אביב. זרקו אותו, לא מבין את השפה. אפילו ילד שחוזר מבית הספר ללמד אותו שיעורי בית, לא יכול לעזור כהורה, כשפה. זה קשיים של משרד החינוך. אין פה את החינוך שמספיק.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

הילד שלך, שיהיה בריא, הולך בבוקר לבית הספר?

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

הולך לבית הספר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

גם הילד שלי. בסדר? הוא לא מקבל מורה פחות טוב. אני משלם הרבה כסף כדי שהילד שלי ילמד. אבל לא כולם משלמים. עדיין מקבלים את אותו חינוך שהילד שלך מקבל. יותר מזה, מקבלים העשרה, והשלמה וחוגים ועמותות שילדינו לא זוכים להם. לא זוכים להם.

אני רק רוצה לדעת על מה קצפכם?

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

אני מבטיח לך, לא תרצה מה שאתה טוען פה. שהעמותות והדברים האלה, אני לא חושב שאחד כמוך ירצה שעמותות ילמדו את הילדים שלו ולא הוא בעצמו. הילדים שלי לא דוגמה. יש ילדים, הרוב, בקושי מאוד אחר. אני לעניין ששני צדדים של המטבע. צד של מטבע כל הזמן, כל הדיונים אנחנו מדברים על תומכי משטר. כבר דיברנו יותר מידי על זה. אני חושב שכל הגורמים מחכים לטראמפ שייכנס, כולם יקבלו תשובות.

יש מבקשים מקלט שברחו מהמדינה שלהם, שיש להם סכנה במדינה שלהם. מה אדוני קידם לדבר הזה לבדוק את הבקשה שלהם? אלה הדברים שצריכים להיות. חבריי ברשות האוכלוסין וההגירה אמרו החזירו לאריתריאה 100 אנשים. אני מבטיח לך אם אני והוא עכשיו עומדים אני יכול להביא לך את כל הרשימות שחזרו לאריתריאה. 100 אנשים, כולל ילדים, זה לא 100 אנשים. אנשים, כמו שאמרת, שאין להם סכנה במדינה שלהם. הם חזרו, עדיין לא נמצאים באריתריאה. עוד פעם ברחו, נמצאים במדינות אחרות.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

גם בישראל.

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

שנייה. אין מעקב. גם לישראל, כן, גם לישראל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אף אחד לא שומע אותנו, אבל אני מספר לך, גם בישראל.

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

כן, גם לישראל חזרו. כי יש פה סכנה באריתריאה שלא נכונה. יש פה דברים, מה עשו רשות האוכלוסין וההגירה לטובת אנשים שבאמת - - -. ילדים שנולדו בארץ. מה הערכים? אנחנו, אף אחד, אמרתי כמה פעמים, אני לא תומך שום פשע, אנשים שיוצאים לרחובות, באמת, להערכתי כל מי שהוא עובר את החוק צריך להיענש. זה מה שאני כל הזמן אומר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אתה יודע ידידי כמה עולה לשים במעצר מי שצריך להעניש אותו?

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

אני יודע הכול.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אתה יודע? כמה?

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

אני יודע, עם האנשים המדהימים של, נציגים של משטרה.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כ-500 שקלים ליממה. לא דיברתי על המעטפת. שהות בבית מאסר כ-500 שקלים ליממה. זה נטל שאני לא רוצה אותו, אני לא צריך אותו. אני נאלץ להתמודד איתו עם מי שאני מחויב לו, שהוא אזרח המדינה. זה מה שאני מנסה להסביר לכם.

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

אני מסכים איתך.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

זה מה שאני מנסה להסביר לכם.

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

אני פה 18 שנים. אוקיי? 18 שנים המדיניות של ממשלת ישראל לא שינתה שום מדיניות למען בדיקה פרטנית של מבקשי מקלט. זה הדבר שגורם. עכשיו אתה מדבר פה, יכול להיות הרצון שלך, יכול לרצות את הרצון שלך. 25 אנשים התקשרנו, אנשים שמשכירים למבקשי מקלט, כולל חברתך מאי גולן, משכירים למבקשי מקלט אריתראים. אנחנו התקשרנו, בדקנו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

למען ההגינות, אני חייב לומר פה, בהצהרתה לתקשורת היא הודיעה שהיא משכירה את זה לעובדים חוקיים באמצעות תאגידים. אני חייב לשים את זה. אני לא מכיר לא את זה ולא את זה, אבל אני חייב לשים את זה פה על השולחן.

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

אני אומר אחרת, אני אומר שאלה אנשים טובים. ילדים, עשית סיור, אני מציע לך גם תעשה סיור בבית ספר של מבקשי מקלט בדרום תל אביב, שאתה באמת, כמו שאמרת ששמו אותך, את משפחתך במעברה, זה מה שמרגיש לי שאני עושה כשאני הולך לשם. כל מבקשי המקלט מצמצמים אותם לאחד. לא יכולים ללכת לצפון תל אביב, לא יכולים למקומות שאפשר ללמוד בהם. יש פה דברים אחרים שאתה מזהה בהם על ההורים שלך. אנחנו מרגישים כאנושי, כבני אדם, ואהבת לרעך כמוך. אלה הדברים שאני מצפה ממך אדוני.

אתה עושה הרבה תהליכים טובים. ההתמקדות שלך על העניין של תומכי משטר להעיף אותם. בצד שני אני רוצה שתקדם את האנשים שבאמת סובלים.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אתה משתייך לתומכי משטר או מתנגדי משטר?

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

אני מתנגד משטר. אני אומר שוב, אני מתנגד משטר.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כך אתה מזוהה גם כן במערכת כאן?

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

כן, ברור. הבעיה מערכת הרשויות מזהים אותי כך. אבל בדיקה כללי - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מי כאן מבין הנמצאים הוא תומך משטר מוגדר?

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

לא הגיעו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

על פי המערכת לפחות.

<< אורח >> קיברם טוולדה: << אורח >>

אפשר רשות דיבור אדוני?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

כן.

<< אורח >> קיברם טוולדה: << אורח >>

שמי קיברם מהמוקד לפליטים ומהגרים. אני רוצה להתייחס קודם לנושא שהציע אם אני לא טועה, טוביה. נציג CIMI שהוא דיבר עליו. אדוני אמר שהילדים ומבקשי המקלט שנמצאים כאן בישראל זוכים לטיפול רפואי וחינוך כמו שצריך.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אגב, לא מידדתי את זה כמו שצריך או פחות. זוכים לקבל מענה רפואי וחינוכי.

<< אורח >> קיברם טוולדה: << אורח >>

א', יש טעות. ילד שאין לו ביטוח בריאות או הורה שאין לו ביטוח בריאות לא זכאי לקבל טיפול למחלות כרוניות כמו סרטן, שאדוני דיבר עליה, שאני לא מאחל לאף אחד. ואני לא רוצה לזלזל בחולי סרטן ובסבל שלהם.

אני רוצה לתקן שאנשים לא זוכים לטיפול רפואי והילדים שנולדו פה ושהאשמה שלהם היא שנולדו להורים, מה לעשות, להורים לא נכונים. הם נולדו כאן, מכירים את ישראל.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

למה? למה להורים לא נכונים? לא, לא, לא.

<< אורח >> קיברם טוולדה: << אורח >>

אדוני, אני רוצה להגיד משהו.

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

ממש לא. תן לי לומר לך משהו. זה לא גזרת גורל. מי שנמצא כאן - - -

<< אורח >> קיברם טוולדה: << אורח >>

אבל אדוני לוקח את זה כאילו זה - - -

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

אבל אני אומר רק את האמת, אני לא צבוע, אני לא פוליטיקאי. אני רוצה לעשות את הכול כדי שיתקיימו התנאים הבאים, בסדר? הכול. בחסות החוק וההגינות, לאפשר לכל מי שלא אמור להיות כאן למצוא מקום להיקלט אליו. להקנות לו שפה, להקנות לו מקצוע. לממן את טיסתו. להגיד לו יותר מזה, לך, תבוא תבקר פה כתייר. כשאתה מסיים את הביקור שלך תחזור לארץ שבה אתה משתכן או לארץ מולדתך או לארץ שרצתה לקלוט אותך. אני לא בנוי לקלוט אותך. אני לא מעוניין. אני אומר את האמת.

תשמע, תן לי רגע לספר לך משהו. יש לי חברים טובים בעולם. באוקראינה, במרוקו, בארצות הברית, יש לי בכמה מקומות בעולם. אני רוצה להזמין אותם אורחים למדינה שלי, לבית שלי. אני אומר לו שמע אחי, תבוא אליי לבקר. הוא אומר אתה יודע מה, אני אבוא לארבעה ימים. לא, למה ארבעה ימים? לא מספיק. נטייל קצת, ננוח קצת. תבוא לשבוע וחצי. אחרי שבוע וחצי תפנה. הילד צריך את החדר שלו בחזרה, זה, אני אקח אותך לשדה, אני אוודא שהמטוס מגיע. עד שהמטוס מגיע אני לא אצא משדה תעופה, אבל יסתיים הביקור, תלך. זה לא הבית שלך. זה לא יהיה הבית שלך.

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

והצד השני?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

מה זה הצד השני?

<< אורח >> קיברם טוולדה: << אורח >>

אני יכול לסכם בבקשה את דבריי?

<< אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>

- - - שברחו מהבית שלהם?

<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>

לא, לא לארץ מולדתך. לא לארץ מולדתך. אני אומר את האמת. אני רוצה, בוא נהיה חברים. כמו שיש לי חברים בעולם, אני רוצה שיהיה לי חבר בדנמרק. אני רוצה שיהיה לי חבר בקנדה. אני אבוא לבקר אותך, תבוא לבקר אותי. אל תגור פה. זאת לא המדינה שלך. אני מוכן לשלם על זה הרבה כסף.

<< אורח >> קיברם טוולדה: <<

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]