פרוטוקול מספר 11, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 21/06/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 11

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום ראשון, כ"ט בסיוון התש"ף (21 ביוני 2020), שעה 10:30

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

חיים כץ – היו"ר

אוסאמה סעדי – מ"מ היו"ר

משה אבוטבול

אופיר סופר

חוה אתי עטייה

אורלי פרומן

עידן רול

מוזמנים:

גאל אזריאל

–

ייעוץ וחקיקה ,משפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים איה דביר

–

משפטנית, משרד המשפטים

נינא כהן קרן

–

ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

אריק האם

–

מנהל המחלקה לחיסון שגרה, משרד הבריאות (בזום)

גלית וידרמן

–

מנהלת אגף בכיר לבקרת ההון האנושי ברשויות המקומיות, משרד הפנים (בזום)

אפרת פרוקציה

–

סגנית היועץ המשפטי , משרד האוצר

לירן שפיגל

–

ממונה ייעוץ משפטי ראמ''ה, משרד החינוך (בזום)

ייעוץ משפטי:

נעה בן שבת

אוריאל מרחבי – מתמחה

מנהלת הוועדה:

ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:

אלון דמלה

<< נושא >> הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, מ/1325 << נושא >> << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

בוקר טוב. היום יום ראשון בשבוע, 21 ביוני 2020, כ"ט בסיוון התש"ף. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביום לא רגיל לוועדה ולעבודה, יום ראשון. בדרך כלל, עובדים שני, שלישי ורביעי. בתקופות תקציב עובדים גם ביום ראשון וביום חמישי בשעות המאוחרות וכמה שצריך.

אנחנו באים להכין היום הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית: אישורי עבודה במפעלים, תו סגול. הצעת החוק הזאת תקפה ל-45 יום. אחרי 45 יום היא מתבטלת. עברנו על ההצעה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה רק 45 יום? מחכים לחוק המסגרת? יש הצעת חוק של המסגרת?

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

כן. ימי חירום.

עברנו על הצעת החוק. אני לא רואה בה שום דבר. יחד עם זה, אנחנו נקריא את הצעת החוק. כל מי שיש לו הערות לגבי סעיף מסוים, לשים את הסעיף בצד. נתקדם הלאה. נחזור. אנחנו נעבור על כל ההצעה. מה שאין במחלוקות, מה שאין בעיות – נצביע על זה. ואחר כך נלך ונדון בסעיפים - -

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הבעייתיים.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

- - הבעייתיים. אוסאמה, אולי אתה תנהל את הדיון הזה עם הסעיפים הבעייתיים?

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

יש שינוי מהפעם הקודמת כאילו?

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

לא.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, לא. זה התקש"ח. עכשיו העבירו את זה ל-45 ימים.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

חוק ל-45 יום.

אוקיי. מישהו רוצה להגיד משהו לפני הדיון? אוסאמה ביקש להגיד כמה מילים.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, כמובן, מתעסקים בחוק הזה. אבל אני אתמול ביקרתי בעיר סכנין אצל משפחתו של ההרוג שנהרג בתאונת עבודה לפני שלושה ימים בסכנין, שנפל מגובה באתר בנייה. אנחנו מדברים, אדוני היושב-ראש, על 25 הרוגים מאז תחילת השנה, 14 מהם בענף הבנייה. גם לפני יומיים עוד צעיר בן 19, חסן מועאד מנצרת, מצא את מותו.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

14 בבנייה.

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> 14 בבנייה.

עכשיו, אני מזכיר לכולנו שבזמנו, ביוני, נחתם הסכם בין ההסתדרות לבין הממשלה, ואני חושב שעד עכשיו לא קוימו הרבה מההסכמות שהיו. אני זוכר, אתה זוכר, אדוני היושב-ראש, וחבריי זוכרים, שאז ההסתדרות איימה להשבית את כל המשק. ואז נחתם ההסכם. אבל מאז התאונות ממשיכות לקרות, והרוגים בתאונות עבודה ממשיכים, לצערנו, ליפול.

אני פניתי אליך, לוועדה, במכתב ביום רביעי, שאנחנו נקיים פה דיון ושאתה תיזום דיון. גם דיברנו על זה שתיזום דיון בהסכם הזה ולמה לא מקוים, ועל כל העניין הזה של תאונות עבודה ובטיחות בעבודה. אז אני חוזר על בקשתי לקיים דיון כמה שיותר דחוף. וגם דיברנו על הקמת ועדת - -

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

משנה.

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> - - משנה לעניין הזה של תאונות עבודה ובטיחות בעבודה. אז אנחנו רואים שזה אקוטי ודחוף. ולכן אני מבקש ממך באמת לזרז את הדברים האלה. תודה.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אני אענה לך בשני משפטים, לצורך העניין.

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי: << דובר_המשך >>

עושה קצר וקולע תמיד.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

בשני משפטים, לצורך העניין. כשנכנסתי והייתי שר עבודה, קראתי למנהלת. הייתה שם מנהלת. אמרתי לה: למה לא כותבים תקנות? כמה תקנות צריך לכתוב? היא אמרה: יש לנו איזה 100, 120. ונראה לך שאם תביאי לוועדה יאשרו אותם? יתחילו להתווכח. למה את לא מביאה ארבע-ארבע, שלוש-שלוש, מהכי חשובות?

והכנסנו את הידיים לבוץ ועשינו מכרזים עם רחפנים, והטלנו קנסות ועיצומים כספיים. זה שאתה אומר 14 נהרגו היום, כשאנחנו לקראת סוף חודש יוני, תשמע סטטיסטית זה הרבה פחות משנה שעברה. בפועל זה הרבה יותר מדי.

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון. כל אחד זה יותר מדי.

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

מה היה בשנה שעברה?

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

תקשיב, בסוף השנה נהרגו 40 ומשהו, 41 או 43. והכנסתי את הידיים לבוץ, וקרעו אותי ברגע שהלכתי למלחמה על תקנות וזה. חשבו שתוך יום הכול נגמר. ברגע שזה בא לתקשורת, נדמה להם שהם אמרו: הכול נפתר. כל דבר כזה זה תהליך, זה לשנות מתודולוגיה של עבודה. פניתי לשר במכתב וביקשתי שיפעיל תקנות. כי אני חושב שתקנה אחת גדולה של הרשתות על הפיגומים, הרי שיעלה כסף, אבל הרשתות ימנעו נפילה של אנשים. זה האלף-בית. צריך להתחיל. יעלה כסף. הדירה תעלה בעוד 15,000, 20,000 שקל. אנשים לא ייפלו. ישימו רשתות. והם משחקים. הרי הם שמחים שאני לא שם. כי נעצר העסק.

אבל אנחנו נקיים דיון ואנחנו באמת נקבע ועדת משנה לעניין. ואני בטוח שהתאונות לא ייעצרו לגמרי, לצערי.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לצמצם.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אנחנו ריאליסטיים. וכמה שהבנייה לגובה עולה, ויש יותר פועלים בגובה, ופחות מפקחים, ופחות הדרכות – ואתה מסתובב בבניינים, אתה רואה אנשים לא קשורים מסתובבים על הקורות בקומה שלישית, רביעית. לא קשורים, ואללה אתה יודע, רוח, משב קל וטאק – נפלת. אנחנו נעשה על זה דיון ונזמין את שר העבודה – הם לא כתבו עוד תקנות.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עוד לא.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

תקשיב, היה פה דיון כשהייתה פה אורנה ודנו בתקנות שהיו צריכים לכתוב לפני שלוש וחצי שנים בבריאות, ברפורמת הקורנפלקס. והדיון לא התקיים. אמר הבן אדם ממשרד הבריאות: תן לי, אני רוצה להסביר. אמרתי לו: אין לך מה להסביר; לא כתבת שלוש וחצי שנים תקנה אחת. אם ביולי, ביולי הוא לא מביא חמש תקנות לפה, בעוד חצי שנה אני עוצר לו את הרפורמה. נגמר. שיכתוב תקנות. לא יכול להיות שמעבירים חוקים ולא כותבים תקנות והכול בסדר.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז רק למען הפרוטוקול, שם ההרוג בסכנין הוא סובחי עותמאן, בחור בן 24. האוהד מספר אחת של בני סכנין.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

לא קבוצה. עזוב אותך. לא קבוצה.

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו עוד נעלה ליגה, מה זה עוד לא קבוצה?

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

בסדר. זה יכול להיות. אבל זה לא אומר שהם קבוצה.

אוקיי, נעה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אדוני, רציתי רק להגיד שתי מילים, בדקה אחת להתייחס - - -

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

את יכולה שתי דקות במילה אחת.

<< דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >>

כרגע מובאת הצעת חוק להארכת תוקף תקנות שעת חירום. תקנות שעת חירום הותקנו לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

דברי למיקרופון שהחברים ישמעו.

<< דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >>

לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה שקובע שתוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק. וכרגע לכן מובא החוק הזה לצורך הארכת תוקפן.

במקביל לתקנות האלה, תקנות שעת חירום האלה שעוסקות בהגבלת מספר עובדים במקום עובדה, יש תקנות שעת חירום שגם הן אמורות להיות מוארכות בחוק בימים האלה ממש.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

זה מה שדנים בוועדת הקורונה, שאני חבר שם? מתכוונת לזה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

בוועדת הקורונה זה הנושא של תקנות הגבלת פעילות.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

זה שונה. זה שונה מזה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זה שונה משם, כן. גם שם יש הוראות מסוימות שמתייחסות למעסיק ויש הפניות מתוך הכללים שנמצאים בתוספת כאן להוראות שם.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

ולמה את מה ששם לא מביאים לפה, לחיים? למה לא מביאים גם את זה לפה?

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> גם לי יש שאלה.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

ולמה את זה לא מביאים לשם? מה הסיבה?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עכשיו אתה פותח את הפצעים, יא משה.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

אני לא רוצה פצעים. אני אדם חדש. כשאדם חדש מותר לי לשאול הכול.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

מותר לך גם כבן אדם ישן. גם לחבר ותיק מותר לשאול הכול.

<< דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> הישנים יודעים את כל הדברים האלה.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

לא, לא. הם לא יודעים.

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> בסדר. אבל כשחיים יאפשר שאלות.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

כן. תסבירו מה ההבדל בין זה לזה.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

מותר לך לשאול הכול. חופשי.

<< דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה, חיים. תודה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אז אולי נבהיר ככה: הפנייה של חקיקה נעשית במליאה או, אם יש מחלוקות, אז בוועדת הכנסת לפי תקנון הכנסת. כמובן, יש דברים שבאופן טבעי נמצאים בתחום האחריות של ועדה מסוימת. אם אנחנו מדברים על ענייני קורונה, זה גם ועדת העיסוק בבריאות וכמובן גם פה הגבלת מספר העובדים. אבל ההפנייה בסופו של דבר נעשית על ידי המליאה ו/או ועדת הכנסת במקרה של מחלוקות. זה המסלול וכך נקבע. זאת החלוקה שנעשתה.

אני רק מציינת את התקנות האחרות של הגבלת הפעילות, כי יש הפניות ביניהן ויש קשר ביניהן ונראה את זה אחר כך במהלך קריאת הצעת החוק כאן.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

דבר נוסף בשבילו: ועדת הקורונה היא לא ועדת מחוקקת.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

כן. היא לא סטטוטורית.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר. אבל בכל זאת העבירו לשם את הדיון היום.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

בסדר. כי הם חשבו משהו אחר. גם אני חשבתי שהצעת החוק הזאת היא משהו אחר. ולמישהו הייתה מטרה אולי שהיא לא תגיע לפה. ואנחנו הלכנו להילחם בשביל שהיא תגיע לפה. והיא הגיעה לפה, כי זו לא הייתה הצעת החוק שחשבנו. בסדר.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

ומה ששם יובא לפה?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, לא.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אני מדבר על שני דברים שונים. כל מה ששייך לפה – יבוא לפה. שיהיה לך ברור. כל מה ששייך לפה – יבוא לפה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לי שאלה כללית בעניין הזה של החוק.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

מתחיל להכיר אותך.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה אנחנו צריכים פה להתעסק במספר עובדים בכל משרד ומשרד?

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

נגיע לסעיף.

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא. אני אומר בכללי.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

אני אשמח - - -

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

מי את?

<< דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> אפרת פרוקציה ממשרד האוצר.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אני לא זוכר שקיבלת רשות דיבור.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

אני יודעת.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אז את רוצה לדבר, תרימי את היד. וכשנחליט שתדברי, תדברי.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אני שואל: למה אי-אפשר? הרי ברגע שיש הנחיות של משרד הבריאות והוראות של משרד הבריאות והן שקובעות תו סגול, אז התו הסגול חל על כל המעסיקים. למה צריך 20 עמודים, 10%,20%, 30 עובדים? למה צריך את זה? אני שואל בכלל.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

עוד מעט היא תקרא.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, לא. כללי. אני שואל.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אוסאמה.

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

עוד מעט תקרא, נבין.

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

כדי שלא תבין מה רוצים.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

כן. מה רצית לשאול פה?

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אולי קודם כול, נשמע את הדיון. אני רוצה לדעת: האם עובד שנדבק במקום עבודתו זה נחשב לתאונת עבודה וזכאי לפיצויים? אני שואלת. אני רוצה ללמוד.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

בסדר.

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> ועובד שנדבק ואין לו ימי מחלה – מה עושים במצב כזה? האם שקלו דמי מחלה מופחתים? הכוונה להחשיב פחות ימי מחלה לעובדים שנדבקו ונכנסו לבידוד. האם יש כאלה שעובדים בבידוד וזה לא נחשב לימי מחלה? ועוד שאלה: כמה עסקים נקנסו בפועל בגלל שלא פעלו על פי התו הסגול?

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אוקיי. לפרוטוקול, שם ותפקיד.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

אני אפרת פרוקציה, סגנית היועץ המשפטי במשרד האוצר. אני אתחיל אולי עם כמה מילים כדי להסביר איפה אנחנו בעצם עומדים ומה המשמעות של הצעת החוק הזאת. כפי שנעה התחילה להסביר, נכון להיום יש מספר תקש"חים שעדיין בתוקף. שני התקש"חים המרכזיים, גם התקש"ח של הגבלת הפעילות שנדון בוועדת הקורונה וגם תקש"ח הגבלת מספר עובדים, שניהם עוסקים במספר עסקים, באופן שבו העסקים יכולים לפעול בתקופת הקורונה.

הגבלת הפעילות, התקש"ח שנדון בוועדת הקורונה, עוסק באילו עסקים יכולים להיפתח ובאילו עסקים צריכים להיסגר. אני מזכירה לכם בתחילת הגל הראשון היו המון עסקים שנסגרו בכלל לפעילות. התקש"ח הזה עוסק בכמות העובדים שיכולים לשהות במקום העבודה. לא להיות מועסקים, אוקיי? אלא לשהות במקום העבודה. אני מזכירה לכם שהתחלנו ברצון לצמצם את מספר העובדים עד כמה שניתן. היו לזה המון חריגים, כי בד בבד עם הצמצום שרצינו להביא היה לנו גם צורך לוודא שבמקומות עבודה חיוניים, כמו למשל מקומות שמוכרים מזון, תרופות, אנשים שעוסקים ברווחה – אנשים האלה יכולים להגיע הרבה מעבר למספר האחוזים המינימלי. ולכן ניסינו למצוא פה איזשהו איזון בין המקצועות החיוניים. היה גם איזשהו חריג לעניין בינוי ותשתיות שהם בדרך כלל עובדים באוויר הפתוח. הסיכון שם מצד אחד הוא יותר נמוך, מצד שני זו התקופה שאפשר להתקדם עם תשתיות, עם בינוי, כאשר הנזק לציבור הוא מאוד קטן.

והיו גם חריגים למשרדי הממשלה. משרדי הממשלה ויחידות הסמך הם בעצם המרכז שנותן את שירותי הרווחה, שנותן את השירותים הבריאותיים. וכמובן שיש גם את הנושאים הביטחוניים, שגם לגביהם עשינו החרגות. ולכן ניסינו לייצר אחוז ספציפי לגבי כל גוף שידענו לגביו כדי לאשר לו להגיע בדיוק במידה שמצד אחד תוביל לאיזשהו צמצום, מצד שני תאפשר לו לפעול ולתת את השירותים החיוניים שלו. ולכן החוק הזה הוא יחסית ארוך. הוא כן מפרט לגבי חלק מהגופים מה אחוז הרלוונטי.

אני כן אגיד שעם הזמן כאשר התחלנו לפתוח את המשק לפעילות, נולד גם התו הסגול. ואז הגדרנו בעצם שני מצבים: מצב ברירת המחדל, שזה המצב שהיה עד לתו הסגול בהתאם לכל ההגבלות כאן, שברירת המחדל היא 30% ממצבת העובדים או עד 10%, לפי הגבוה מביניהם. וכל החריגים שגם ציינו לגבי בעלי העסקים עם שירות חיוני ומשרדי הממשלה. או לחלופין, מי שעומד בתנאי התו הסגול, יכול להביא מספר עובדים גבוה יותר לשהות במקום העבודה, כמובן תחת הגבלות קפדניות, שלאחר העבודה עם משרד הבריאות החלטנו שזה אקוויוולנט, זה המקביל ל-30% עובדים. אם המעסיק מקפיד על בדיקת חום, ומקפיד על כל ההוראות של שהייה בחדרי ישיבות, של שהייה בחדרים, של חיטוי במעבר ציוד מעובד לעובד, אז ניתן להביא יותר עובדים. כמובן שברירת המחדל תמיד היא לנסות ולאפשר העסקה מהבית למי שיכול. אין פה שום כוונה במסגרת החקיקה הזאת לא לפטר אנשים ולא לגרום לצמצום העסקה. ברירת המחדל היא שאם ניתן להעסיק אנשים מהבית, תעסיקו. אם לא, אז מקיימים את התו הסגול והם יכולים להגיע לעבודה גם במתכונת מלאה.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> והתו הסגול הוא לא מחייב כל עסק שנפתח?

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

לא. שוב, יש כמה תווים סגולים. אולי זה מבלבל. יש את התווים הסגולים שבחוק של הגבלת פעילות, אוקיי? שזה מחייב כל עסק שנפתח. אם אתה נפתח, אתה חייב לעמוד במספר תנאים. במקרה שלנו, לגבי הגבלת מספר עובדים, יש לך שתי אופציות. אופציה אחת היא להביא רק 30% מהעובדים שלך למקום העבודה. שאר העובדים יעבדו מהבית. יש, אגב, מעסיקים שיכול להיות שנוח להם ש-70% מהעובדים עובדים מהבית. אני מניחה שבהייטק יש כאלה שמסוגלים לעמוד בזה.

אם אתה רוצה להביא יותר מ-30% מהעובדים למקום עבודה, אתה צריך לעמוד בכל ההגבלות שהן יותר מחמירות ממה שקיים במקומות אחרים ויותר רחב, וזה כולל גם את ההגבלות הכלליות ובנוסף להן עוד הגבלות ספציפיות. למשל, לגבי מספר העובדים שעובדים בחדר מסוים, מחיצה ביניהם, חיטוי במעבר מקלדת אפילו מעובד לעובד יש חובת חיטוי. יש כל מיני כללים שצריכים לעמוד בהם. הם בתוספת השנייה. ומי שעומד בהוראות האלה, כמובן, יכול להביא עובדים מעבר ל-30%.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מי שעובד בבית, כתוב במפורש שהוא ימשיך לקבל משכורת רגילה וזה לא על חשבון?

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

אנחנו לא מתערבים. וברור שזה בין עובד למעסיק.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה שלא כתוב, זה לא ברור.

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> נכון.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אבל זה לא פה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. אבל גם. ברגע שאתה מצמצם את מספר העובדים, אז אתה צריך לצמצם את העניין הזה.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

לא פה.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

לא, לא. אנחנו לא מתערבים.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אבל זה לא פה.

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

זה לא פה. זה לא הדיון. כשאני אמרתי שאני הולך לריב על הצעת החוק שתבוא לפה, זה בדיוק על מה שאתה אומר. על הסכמים קיבוציים, על שכר, על מה שיהיה. זה החוק שאני רוצה שיהיה פה.

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> תאונת עבודה.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לתנאים שלו.

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> תנאים הסוציאליים.

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

זה הולך להאריך מצב קיים?

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

אז זהו.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. בטח. אלה תקנות שעת חירום.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

תקנות לשעת חירום נכון להיום תקפות. מחר הן פוקעות.

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

הבנתי.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

עכשיו, במקביל לתקנות שעת חירום שהממשלה התקינה והיכולה להתקין אותן רק למשך שלושה חודשים שמסתיימים מחר, יש את חוק המסגרת שנדון, לדעתי, בוועדת הקורונה, שהוא מסמיך, שהכנסת בעצם מסמיכה את השרים - - -

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. חוק המסגרת זה בוועדת החוקה.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

בוועדת החוקה, סליחה. החוק בעצם מסמיך את השרים לקבוע מעין תקנות שעת חירום גם אחרי פקיעת התוקף. הכנסת קובעת את המסגרת שבה השרים יוכלו ללכת ולקבוע הוראות. בתווך, עד שחוק המסגרת יחוקק ומחר, כמו שאמרנו, התקנות האלה פוקעות, היינו צריכים לוודא שהמצב הקיים ממשיך להתקיים. האופציה היחידה היא בעצם להאריך את התוקף שלהן בחקיקה על ידי הכנסת. והמגמה כרגע היא פשוט להאריך את התקש"ח לתקופת ביניים נוספת עד חקיקת חוק המסגרת.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

לא. עד 45 יום.

<< דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> ולא יותר מ-45 יום.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

כשאת אומרת עד, זה כאילו יכול להיות Forever.

<< דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> נכון.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עד לחקיקת חוק המסגרת.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

ולא יותר מ-45 יום. זאת אומרת, זה עד 45 יום.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיוק.

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם לזה התכוונת, אבל אני מניח שלסביבה – אנחנו רואים שהעסק הזה כן מתקדם ואנחנו כן מדברים על גל שני. ישבתי בסיבוב הקודם בוועדת הכספים, והייתה הערה לאורך כל הדרך על כך שאנשים הוצאו לחל"ת ובעצם העסקים לא קיבלו חלף שכר ובצעם זה הוציא את האנשים ממעגל העבודה. אנחנו יושבים בוועדת העבודה והרווחה ונראה לי שלכיוון הזה התכוונת. אם לא, אז אני רוצה לזרז את המזורזים, שצריך לראות שלא ממהרים להוציא אנשים מעבודה ולהוציא אותם לחל"ת. אלא כן לראות איך שומרים את האנשים בתוך מסגרת העבודה, כי אנחנו רואים שפיטורים האלה רק הולכים וגדלים.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אוקיי. אני רוצה להגיד משהו. אני רוצה שתבינו: כל דבר בעתו. אנחנו עכשיו דנים במשהו אחד. דנים בו. נעבור להקראה. למי שיש הערה על משהו, הוא רוצה להעיר – תודה רבה, מזיזים הצדה. מה שאין עליו מחלוקות – מצביעים עליו והולכים הלאה. וכך נתקדם. כי אם לא, לא נגיע לשום מקום. ככה עבדתי בחקיקה. איפה שאין מחלוקות – בסדר. איפה שיש מחלוקות – נריב אחר כך. נדבר אחר כך. בואו נמצה את מה שאין עליו מחלוקות. וסביר להניח שיש פה הרבה הרבה דברים שאין עליהם מחלוקות, כי עברנו על זה עם עורכי דין מקצועיים ו-ואללה, לא הערו הערות.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקיי. רק מוזר. אולי מוזר לי כחדשה שבאה מן הכיוון הזה. חוק או תיקון לחוק שעוסק במספר עובדים, תיקון לחוק שעוסק בפעילות, חוק המסגרת שיבוא אחר כך. כמה שעות, כמה ועדות עובדות במקביל, שצריך שלוש ועדות - -

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

לא כמה שעות ולא כמה ועדות.

<< דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עובדות במקביל, שבסוף הכול ייכנס לתוך חקיקת המסגרת. נראה לי קצת מוזר. מה? לא קשור אחד בשני? כמו ההערות שעלו פה לגבי התנאים של העובדים. רק לגבי מספר העובדים כרגע אנחנו – אני לא יודעת, לא אלייך, הנושא.

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

אני אשמח לתת את התשובות.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אורלי, כל מה שיהיה בדיני העבודה יהיה פה.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה מה שאני - - -

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

כל מה שיהיה. זו מלחמה שלי. אני לא אתן שירוקנו את הוועדה הזאת מתוכן. מחובה שלי. תני לי.

<< דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כרגע פיצלו את הפעילות הדיונית לשלושה.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

לא פיצלו כלום.

<< דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> טוב. בסדר.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

כי למען האמת, אם הייתי רואה מה זה, ואללה שידונו שם. כי ואללה. טוב. אם במהלך הזמן, במהלך התקופה שאנחנו דנים פה בעניינים שהם פרופר בריאות, פנסיה ותיקה, עבודה, רווחה, ידונו פה לגופו של עניין וירדו לפרטים פרט-פרט, וכל אחד יוכל להגיד פה מה שהוא רוצה גם אם דעתו לא מקובלת עליי. הוא ידבר חופשי, ילחם על זכויותיו. הכול יהיה בסדר.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

עוד מישהו שאולי יכול הסביר את הפיצול הזה שנעשה בין תקנות שעת חירום, הגבלת פעילות והגבלת עובדים?

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

אני אשמח להסביר, אם אפשר.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

תסבירי.

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

אני גאל אזריאל, משרד המשפטים.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה "נעשה"? מי עשה? מי נעשה?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הממשלה, כשהתקינה את תקנות שעת החירום, היא הבחינה את הנושא של הגבלת עובדים ועשתה לגביהם תקנות שעת חירום נפרדות מהנושא של הגבלת פעילות באופן כללי.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא שמעתי. מי עשה את הפרדה?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הממשלה.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אה, הממשלה.

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

אני אסביר, אם יורשה לי, בכמה מילים. אני גאל אזריאל, משרד המשפטים. לפני שלושה חודשים בערך, כשממשלה הבינה שהיא צריכה לתת מענה מעבר לסמכות שיש למנכ"ל משרד הבריאות מכוח סעיף 20 לפקודת בריאות העם – למנכ"ל משרד הבריאות יש סמכות, מפקודת בריאות העם, לתת הוראות בשעת חירום כדי להתמודד עם מגפה. באיזשהו שלב הגענו למסקנה שהמגיפה יותר מדי גדולה, משפיעה על כל תחומי המשק. ולכן הסמכויות האלה לא מספיקות כדי לתת מענה לכל הצרכים. ולכן הממשלה התחילה להתקין תקנות שעת חירום בכל תחום ותחום. עד יום הותקנו 38 סטים של תקנות שעת חירום עם הרבה תיקונים. חלק מהם כבר לא רלוונטיים כיום, אחרי שההתמודדות השתפרה. וחלק מהן עדיין צריכים אותן.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז לא השתפרה עכשיו. ההפך.

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

נכון שיש עלייה בתחלואה, אבל ההתמודדות השתפרה, בין היתר בגלל המסכות, המרחק החברתי וכל השאר.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

האלה, מחיצות הפלסטיק.

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

אז את חלק מהתקנות כבר לא צריך אותן. חלק כבר הוחלפו בחקיקה של הכנסת, בתקנות באישורי ועדה וכו'. ועדיין יש לפחות ארבעה-חמישה סטים שת תקנות שעת חירום שהממשלה רואה לנכון עדיין להשתמש בהסדרים שיש בהן. כמו שהיועצת המשפטית של הוועדה הסבירה, סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה מקנה לממשלה סמכות להתקין תקנות שעת חירום, שגם יכולות להתגבר על כל חוק, רק לתקופה של שלושה חודשים, כדי להתמודד עם מצבי חירום מיידית כשבעצם אין אפשרות להגיע לכנסת ולחוקק בזמן הזה.

ראינו שאנחנו מגיעים לתקופה של סוף שלושת החודשים – בכל זאת, הרצון של הממשלה הוא להביא הצעת חוק מסודרת שתיתן את מלוא הסמכויות בצורה מידתית, מאוזנת, וזה מה שקרוי חוק המסגרת, הצעת חוק לסמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה שעבר בקריאה ראשונה בשבוע שעבר, אמור לעלות לדיונים בוועדת החוקה השבוע כבר. והצעת החוק הזאת אמורה להחליף, או לתת כלים שיבואו במקום לפחות ארבעה סטים של תקנות שעת חירום, שהן: תקנות שעת חירום הגבלת פעילות, כמו שנאמר כאן, הן בדיונים כרגע במקביל בוועדת הקורונה; תקנות שעת חירום אכיפה, שכבר הפכו להיות חוק לאחר תקנות שעת חירום או לקיומן של תקנות שעת חירום שנחקק לפני שבוע בוועדת החוקה; אותן תקנות שעת חירום שמובאות היום לדיון כאן בעניין הגבלת מספר עובדים; ותקנות שעת חירום לעניין אזור מוגבל, ששמעתם, אני מניחה, בכל מיני הקשרים. כשיש אזור עם תחלואה הרבה יותר גבוהה ורוצים לייחד לו טיפול מיוחד כדי שהמגפה לא תתפשט מעבר לאותו אזור ספציפי בארץ, אז יש התמודדות מיוחדת עם אותו אזור, אותו מקום או עיר בארץ. כרגע יש שני אזורים כאלה שהוכרזו בשבוע שעבר.

כנראה בנוסף יש הצעת חוק שהיום עולה בממשלה, תוספת לאותו חוק של סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, להעברת אנשים למקום בידוד מטעם המדינה. אנשים שחייבים בבידוד, שיהיו במלונות במקום להיות בבית. כל זה מוצע שיעוגן באותה הצעת חוק לסמכויות מיוחדות להתמודדות עם הקורונה. הרצון של הממשלה היה להביא את הכול בבת אחת, הצעת חוק נכונה. כמו שיש, למשל, חוק ההתגוננות האזרחית שמכיר מצב חירום מיוחד, שהוא מצב מיוחד בעורף.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

מה היא הצעת חוק נכונה? ומה היא הצעת חוק לא נכונה?

<< דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >>

אני אסביר.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

תסבירי. תתחילי בהצעת החוק לא נכונה.

<< דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >>

הצעת חוק להארכת התוקף של תקנות שעת חירום היא לא דרך המלך בתפיסה החוקתית שלנו. מה שאנחנו עושים כרגע הוא לקחת את כל הסט של תקנות שעת חירום, להביא אותו בתוספת כשיש רק סעיף אחד או שניים בהצעת החוק מעבר לתוספת שמאריכים את התוקף. וזה מעין פלסטר בעצם. הכנסת יכולה כמובן לשנות כל מה שיש בתוכו.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

זה מקנה זמן ומאפשר לדון בחוק בצורה מהותית.

<< דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >>

נכון. נכון.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אוקיי.

<< דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >>

הצעת היותר ראויה היא הצעת חוק, שהיא כמובן בינתיים הוראת שעה רק להתמודדות עם הקורונה, שתיתן מענה, כלים נכונים כדי להתמודד עם מצב החירום הספציפי.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אתן לך דוגמה יותר טובה. חוק ההסדרים הוא הצעת חוק לא נכונה.

<< דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >>

זה לא בתחום שלי.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

לא חשוב. זו הצעת חוק לא נכונה. זו הדוגמה.

<< דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >>

יכול להיות. אבל, למשל, מה שיהיה לנו בחוק המסגרת זה מה שאתם מכירים בחוק ההתגוננות האזרחית של מצב מיוחד בעורף. כשיש טילים שנופלים על המדינה, מכריזים על מצב מיוחד בעורף ויש סמכויות. אז זה מה שיהיה שם. ואני מקווה שנתחיל את הדיונים השבוע ושנחוקק את זה מהר ככל הניתן כדי שיהיה את מלוא הכלים לממשלה ולמדינה כולה כדי להתמודד גם עם מצבים של עלייה בתחלואה וגם במצבים של הקלה בתחלואה.

גם עוד הסבר למה חוק להארכת תקנות שעת חירום הוא לא ראוי, שהוא לא נותן את מלוא המענה. בסופו של דבר עכשיו אנחנו מקבעים את מה שיש בתקנות שעת חירום. תקנות שעת חירום אפשר לתקן אותן. כל פעם מעלים את התיקון לממשלה לפי מצב התחלואה. אם יש צורך ביותר מענה, מתקנים את זה תוך כדי החלטת ממשלה, מפרסמים את זה ברשימון וכבר יש תוקף.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

מצוין.

<< דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >>

עכשיו, אם תהיה עלייה בתחלואה ותצטרכו יותר הגבלות פה, נצטרך לעשות את זה בשלוש קריאות בכנסת. מה שמעכב את המענה הראוי.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

מאה אחוז. תודה. נעה.

<< דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >>

בבקשה.

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> את מדברת על חוק סמכויות מיוחדות?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

את הזכרת את סעיף 20 לחוק לפקודת בריאות העם. מתוך סעיף 20, הוצע "צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)" שקובע הוראות שונות לגבי הרבה דברים: התקהלויות, מהי התקהלות, חובת בידוד וכו'. הוא גם קובע הוראה לגבי שמירת מרחק של שני מטר. הוא מחייב את המעסיק לוודא שמירת שני מטר.

עכשיו, נגיע לחוק שלנו. אני אתחיל לקרוא אותו. הצעת החוק גם תתקן בתיקונים קטנים את תקנות שעת חירום. אם כי היא באמת תיאור מצב קיים. לכן גם תראו פה מספרים. לפעמים יש קפיצות של מספור, מה שאנחנו בדרך כלל לא עושים בחקיקה. וזה בגלל שאנחנו באמת מצלמים את המצב הקיים שאליו הגיעו תקנות שעת חירום. בכפוף לתיקונים גדולים שלדעתנו נחוצים, או מבהירים, או קשורים בזה שאנחנו כרגע עושים עוד בחינה של הדבר הזה לקראת חקיקה.

"הצעת חוק לתיקון הארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020.

הארכת תוקף

1.

תוקפן של תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, בנוסח המתוקן המפורט בתוספת, מוארך בזה עד יום ט"ז באב התש"ף (6 באוגוסט 2020)."

זה באמת יוצא 45 יום מתום תוקף התקנות. לא רצינו שתהיה אי-בהירות מה הם אותם 45 ימים, מתי מתחילים לספור אותם, מתי מסתיימים. לכן אנחנו מציעים לדבוק במועד.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

מציינים תאריך.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז זה לא מחר הארכת התוקף?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא. התוקף של הארכת תקנות שעת חירום הוא עד 22 ביוני, שזה מחר. אז אם לא נאריך את זה בחקיקה, הן באמת יפקעו. מה שעושה הצעת החוק כרגע – היא מאריכה, עושה עוד גשר.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

מה שהיא אמרה: במקום לספור 45 ימים, ואז יש לנו ימי עבודה, כולל שבתות, כולל שישי – נתנו תאריך, סופרים את הימים. זה 45 ימים.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> קובעים תאריך. זה יותר טוב.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כאן בתוספת, אנחנו מביאים את נוסח תקנות שעת חירום, שאת תוקפן מאריכים.

הגדרות

1.

בתקנות שעת חירום אלה –

"אזור" ו"ישראל" – כהגדרתם בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967‏, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;

"הוועדה לאנרגיה אטומית" – לרבות הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) והמרכז למחקר גרעיני (ממ"ג);

"חברה עירונית" ו"חברת בת עירונית" – כהגדרתן בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏;

"חברה ממשלתית" – חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975‏;

"מוסד להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958‏;

אנחנו בעניין זה מציעים שבמקום להגיד "כמשמעותו בחוק", ואז לא כל כך ברור מה משמעותו בחוק, אלא ממש להבהיר כפי שנעשה לגבי צו בידוד בית, להבהיר שאנחנו מדברים על כל אחד מאלה:

(1)

מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;

(2)

מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(3)

שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל הפועלים ברישיון המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 25ג לחוק המועצה להשכלה גבוהה".

אני מקווה שהתיקון הזה מקובל על הממשלה.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

לא מעניין אותנו אם מקובל עליהם. הם הגישו את זה, וברגע שהם הגישו את זה, על כל ההבדלים הניסוחיים אחר כך תדונו איתם.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אוקיי.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

על הניסוח, לא על מהות. המהות זה פה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני רק רוצה לוודא שהם לא חושבים שיש פה איזה שינוי במהות.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

לא. אני אגיד רק הערה כללית. כמעט כל ההערות הן הערות ניסוחיות, וזה בסדר. כלומר, עבדנו בכזה לחץ גם שישי, גם שבת, אמצע לילה. הכול בסדר. רק שינוי נוסח.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אל תעבדו שישי-שבת. אין לזה ברכה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עובדים בשבת? משה. משה.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אל תעבדו. אין ברכה. תאמיני לי.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

פיקוח נפש, תאמין לי. אנשים עבדו. פיקוח נפש, היו תקופות שפיקוח נפש גם התיר פעילות. עכשיו, לא לפתוח את העניין הזה. אני שמה על זה סוגריים. אני רק אגיד שהצעת החוק הזאת שונה מהצעות חוק אחרות, כי בעצם אנחנו מגיעים לכנסת עם מצב קיים ומאריכים אותו.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה בכל התקנות שהבאתם השבוע הזה, אותו דבר. כולה מצב קיים, וביום האחרון, ובדקה ה-90 ולוחצים אותנו.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

מה שאני מנסה להגיד הוא שבמקרה הספציפי הזה אנחנו באים עם מצב קיים. יש לנו צורך, אני חושבת, אמיתי לא לשגע את השוק. כלומר, אפשר להגיד שעשינו תיקוני נוסח. רק צריך לשדר לשוק שאין פה שינוי מצב, כי אנחנו לא רוצים עכשיו שכל בעל עסק קטן עכשיו ישכור עורך דין כדי להבין מה יהיו התיקונים. אם אנחנו מתמצאים בתיקוני נוסח אפשר לעשות הכול בסדר. אפשר לייפות את החקיקה. אני לא אומרת שהיא מושלמת. זה בסדר. אבל בואו נשקף לשוק שזה מה שעשינו, שאנשים לא יחשבו שעשינו פה איזשהם שינויים דרמטיים למשך 45 יום. כי לא זה מה שאנחנו רוצים לעשות. אנחנו לא צריכים עכשיו שבעלי העסקים ילכו לעורכי דין לנסות להבין מה שינינו ומה לא שינינו. השארנו מצב קיים.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

מאה אחוז. אוקיי. הסברת. נעה, בבקשה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

באמת המטרה היא לעשות הבהרות במקום שאנחנו חושבים שהדברים האלה יכולים להיות לא מספיק ברורים. ולכן זו אחת הדוגמאות.

"מועצה דתית" – כמשמעותה בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971‏;

"הממונה" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(2)

לעניין רשות מקומית – המנהל הכללי של משרד הפנים;

(3)

לעניין מועצה דתית – המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת;

(4)

לעניין תאגיד – אמרנו שהוא כמשמעותו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב – הממונה על השכר במשרד האוצר;

(5)

לעניין חברה ממשלתית – מנהל רשות החברות הממשלתיות;

(6)

לעניין מוסד להשכלה גבוהה – יושב ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב הפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה;

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

למה לא תוסיפי גם ועדות ממונות.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

עזוב, עזוב. לא משנים שום דבר. היא הסבירה לך.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

להוסיף. להוסיף.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני אסביר בקצרה מה עושה הממונה. נראה את זה בהמשך. הממונה יכול לקבוע - - -

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

לא הממונה. ועדה ממונה או קרואה במקומות אחרים שגם הם – איפה הם מקוטלגים?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אנחנו מדברים פה שצריך חלוקה פנימית בין סוג של גופים. למשל, סוג של רשויות מקומיות. יכולה להיות חריגה במספר העובדים המרבי המותר. את החלוקה הזאת צריך לעשות מישהו שיש לו הסתכלות על, והגורם שיש לו הסתכלות על בעניין הזה הוא המנהל הכללי של משרד הפנים.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

אז כולל גם ועדות קרואות.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה אותו דבר.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

טוב. תמשיכי. אוקיי. הערת.

<< דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לעניין רשות מקומית זה אותו דבר.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

תמשיכי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

"מעסיק" – מי שמעסיק עובדים, ולעניין האזור – מעסיק כאמור שהוא ממשלת ישראל או ישראלי;

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה? מה זה ישראלי?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

עכשיו, השאלה היא מהו ישראלי. אנחנו רוצים להוסיף איזושהי הגדרה של מהו ישראלי.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

אזרח ישראלי, לא? לא אזרח ישראלי? למה את מתכוונת?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אז מכיוון שהם לא כותבים "אזרח ישראלי", כנראה שהם מביאים בחשבון גם שיש חברה שאין לה אזרחות.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> או מעסיק ישראלי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אז אנחנו רוצים לקחת את הניסוח מ"כפי שנעשה לפי חוק ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו" ולהגיד ש"ישראלי" הוא או "אדם הרשום במרשם האוכלוסין, לפי חוק מרשם האוכלוסין" או "תאגיד הרשום בישראל או תאגיד שהוקם על פי דין בישראל."

מקובל?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה הנוסח.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

כן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

"מערכת בתי המשפט" – בתי המשפט, בתי הדין לעבודה והנהלת בתי המשפט;

"מפעל למתן שירותים קיומיים" – כהגדרתו בחוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז–1967‏, הנוסח המקורי הפנה לתקנות שעת חירום, לשירות עבודה לשעת חירום, אבל התקנות פקעו. ואני רק רוצה לוודא שיש לנו באמת "מפעל למתן שירותים קיומיים", שהוא מזוהה ככזה גם אם לא לצורכי הקורונה. גם אם הוא לא הוכר במיוחד לצורכי הקורונה, יש לו הכרה שתקפה לתמיד.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> "מערכת בתי המשפט" - למה אין פה בתי דין רבניים, בתי דין שרעיים?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

בתי הדין הדתיים מוזכרים בהמשך.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

עוד לא הגיעה. הגעת לזה?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הינה, "מערכת בתי משפט". זו ההגדרה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא, לא. אבל יש סעיפים בהמשך.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

תוקף תקנות האלה פקע וזה וזה, ו"מפעל תומך ביטחון".

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, לא. לפני זה. "מערכת בתי משפט".

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

בתי הדין נמצאים בצורה ספציפית. הם לא בהגדרה של מערכת בתי המשפט. "מערכת בתי המשפט" זאת רק הגדרה כאן, והיא מתייחסת לבתי המשפט האזרחיים. בתי הדין הדתיים מוזכרים אחר כך בצורה ספציפית, והם לא צריכים הגדרה מיוחדת.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא חלק ממה שצריכים?

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

ההסבר מתייחס אליהם.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

פשוט "מערכת בתי המשפט" היא אחד מהחריגים לתקנות שעת חירום.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

וזה יופיע בעמוד?

<< דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >>

והזה מופיע לנו בעמוד, רק רגע.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

סבלנות. אוסאמה, סבלנות. זה יופיע בעמוד?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> על ההחרגה?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

הפירוט.

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

בסעיף 4, אי-תחולה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

סעיף 4(א) בעמוד 11.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

תגיע. תזכיר את זה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

"תקנות שעת חירום... לא יחולו על ... מערכת בתי המשפט".

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

מאה אחוז. שנגיע לסעיף 4(א).

<< דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >>

ואז מוזכרים גם בתי הדין הדתיים.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איפה?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

תראה בסעיף 4(א) בעמוד 11, החריג אומר: זה לא חל על כנסת ישראל, מערכת בתי המשפט. בתי הדין הדתיים מוזכרים בנפרד ממערכת בתי המשפט.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אוקיי. תמשיכי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אז ההנחה היא ש"מפעל למתן שירותים קיומיים", אני מבינה לפי הממשלה, שזה משהו שאמור לחול בכל מקרה, שהם מפעלים שאנחנו יודעים מה הם.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

נכון. לגבי "קיומיים", אלה מפעלים אנחנו יודעים מה הם. הרשימה נמצאת במשרד העבודה. וכל מי שנותן שירות חיוני במדינת ישראל וניתן גם לחייב אותו להגיע לעבודה בצו של שר העבודה. אנשים האלה, מאחר שאפשר לחייב אותם גם להגיע במצבי חירום, אז קל וחומר שהם מוחרגים מה-30%. הם יכולים בעצם להגיע ב-100% תפוסה למקומות העבודה.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

ואם ההנהלה שלהם לא מוכנה? מעבר ל-30%? אפשר לחייב אותם כשהנהלה רוצה.

<< דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> שנייה. אני אסביר.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

לא צריך. לא צריך להסביר. הבנתי את זה. בסדר.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

אוקיי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

"מפעל תומך ביטחון" – מקום עבודה שאינו תעשייה ביטחונית, המספק שירותים או מוצרים הדרושים לצורך המשך פעילותם התקינה של כל אחד מאלה:

(1)

משרד הביטחון;

(2)

הוועדה לאנרגיה אטומית;

(3)

המטה לביטחון לאומי;

(4)

צבא ההגנה לישראל;

(5)

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

(6)

שירות הביטחון הכללי;

(7)

משטרת ישראל;

(8)

שירות בתי הסוהר;

(9)

הרשות הארצית לכבאות והצלה;

(10)

הרשות להגנה על עדים;

מדובר על מפעלים שמספקים שירותים למרות שהם בעצמם לא תעשייה ביטחונית.

"מצבת עובדים", זו הגדרה מאוד חשובה.

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

איפה נמצאים שירותי הצלה? הם לא נכנסים פה?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

שירותי הצלה נכנסים, הם גם במוחרגים. נמצאים בסעיף 4 בעמוד 12.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

נגיע לזה. נגיע לזה, נעה.

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

אני שואל רק כדי לראות אם הם מוחרגים.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

תרשום הערות. בסוף, אם לא הגענו לזה, תגיד למה שירותי הצלה לא מוחרגים. ואז נבדוק ונראה למה. כי עכשיו אנחנו קופצים.

"מצבת עובדים" – כל העובדים המועסקים במקום עבודה;

אחרי זה נראה שהדברת עובד - - -

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון לאיזה תאריך?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אנחנו לא שומרים. זו לא הוראה שמשמרת. היא אומרת: אני מסתכלת מי העובדים, מה מצבת העובדים שיש למעסיק. יכול להיות שהיא השתנתה במהלך הזמן. אבל לוקחת את מצבת העובדים ו-30% מהם - - -

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. ברגע שאת מגדירה שזה 10% או 30%, את צריכה להגדיר ממה זה?

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

נכון.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

באיזה תאריך?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כל יום ויום.

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

נכון. לקחתם בחשבון שיהיו הרבה פיטורים עכשיו.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה כולל את מי שבחל"ת? מצבת העובדים כוללת את מי שכרגע בחל"ת?

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

כן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כן. לכאורה כל יום ויום יש לי את השאלה הזאת.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

בוא, תקשיב. היום החלטנו שאנחנו הולכים ל-30%? הולכים מאתמול מצבת עובדים רשומה? אתה רואה את המצבה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה אומר "אתמול". אבל פה לא כתוב אתמול. יכול להיות חודש שעבר.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אבל ביום שתקבל החלטה, זה יהיה ל-45 יום. באיזה יום תקבל החלטה? ב-23 ביולי? ב-23 ביולי?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

באיזה יום תקבל החלטה?

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל זה שחל. ברגע שאני מאריך את זה עד 6 באוגוסט, אז זה חל. אז הם יכולים לבחור.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אבל אתה שאלת על מצבת העובדים.

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

הארכת את המצב הזה. ביום שאתה מאריך, זה מצבת העובדים. קבעת את מצבת העובדים. אם זה לא מוגדר, זה מצבת העובדים.

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שיהיה ברור. זה מה שאני מציע.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אתה אומר שאתה יכול לשחק עם זה, לפטר שליש מהעובדים ואז - - -

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

מי ייתן לך לפטר שליש מהעובדים? איך תפטר שליש מהעובדים?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם זה מעסיק פרטי - - -

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

איך תפטר שליש מהעובדים?

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא. אם זה חל על עובדים למעסיקים בישראל.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

אני יודע. אבל איך תפטר שליש מהעובדים? ואני בעד העובדים. בואו נתחיל מזה, שאני בא מארגון עובדים. איך תפטר שליש? איך? אין ארגון עובדים? איך תפטר? אין הסכמים?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - -

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

מאה אחוז. אבל אתה לא יכול לפטר. כי אם היה נדמה לי שאתה יכול לפטר, זה אפילו לא היה עולה פה. לא היה עולה.

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסדר. אם זה מקובל.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואנשים שנמצאים בחל"ת הם חלק מהמצבת?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

עובדים עם חל"ת.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הם עדיין עובדיו של המעסיק.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקיי.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

למרות שהוא לא משלם להם תנאים סוציאליים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

"מקום עבודה" – כל מקום בהחזקת מעסיק, שבו מועסקים עובדים - - -

אני מוחקת את המילים "בתוך מבנה". אני רוצה שנברר את זה.

- - - וכן כל מקום שנעשית בו עבודה בתוך מבנה לצורכי עסק או משלח יד של מעסיק, והכול בין שמקום העבודה כאמור כולל מבנה אחד ובין שהוא כולל כמה מבנים;

ההגדרה הזאת חשובה לנו מכיוון שהגבלה אחר כך, אותה הגבלה שהיא ברירת מחדל לא תחול בתנאים של גם התו הסגול. אבל היא ברירת המחדל. היא חלה לגבי מקום עבודה. לכן ההגדרה הזאת חשובה כדי להבין מהו מקום העבודה, מהי מצבת העובדים במקום עבודה.

אז אנחנו ניסינו לברר עם משרד האוצר: אם אנחנו מדברים על מקום עבודה, על סניף מסוים, על אתר מסוים. אני הבנתי בהתחלה שמדובר על מקום, שמדובר על אתר מסוים. משרד האוצר, מה עמדתכם בעניין הזה? רק שנבין קצת.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

אנחנו מסתכלים על כלל העובדים שיש למעסיק. מה שניסינו להשיג זה צמצום של 70% ממספר השוהים. אנחנו ניסינו הרי לאזן את זה גם עם היכולת של העסקים עדיין לשרוד. לכן נתנו להם איזושהי גמישות. ולכן אם יש לי רשת שפרושה על פני כל הארץ, לא נתנו לה איזשהו מבחן דווקני שבכל סניף וסניף יהיו רק 30%, כי דבר כזה יכול למוטט עסקים גדולים. למשל, אם יש לי עסק שיש לו איזושהי ליבה, אם יש לי בנק או עסק, רשת אופנה שיש לה איזושהי ליבה שהיא חייבת להגיע 100%, כי היא מתפעלת את כל העסקים – אני לא אגיד לה: בואי, תורידי גם שם ל-30%. אני אמוטט את העסק.

לכן ניסינו ליצור איזושהי גמישות. אמרנו בטוטל: תורידו מ-100% ל-30%. את החלוקה של איפה ה-70% האלה ירדו, זה נתון למעסיק. ולכן לא מדובר על כל סניף וסניף, אלא על כלל העסק באופן כללי.

גם לא מדובר רק על מבנה. תכף נדבר על הגדרה של המבנה שכתוב כאן. מבחינתנו, מקום עבודה זה כל מה שהוא בחזקת מעסיק. אם יש לי גן אירועים שחלקו במבנה סגור וחלקו במבנה פתוח, אז אני לא רק סופרת את אלה שנמצאים בתוך המבנה הסגור ולא סופרת את העובדים שבמבנה הפתוח, כן? אין פה שום כוונה כזאת. כי זה הכול בחזקת אותו מעסיק.

אבל אם מדובר במעסיק שהעובדים שלו הולכים בארץ ולא נמצאים במקום עבודה, למשל, עיריות שהיו להן מתנדבים שחילקו סלי מזון לנזקקים, הם מבחינתנו לא מגיעים למקום עבודה. הם לא בעירייה, אוקיי? ולכן, בגלל שהם לא יושבים במקום עבודה, הם לא נכללים במספר העובדים שמגיעים. העובדים האלה יכולים להגיע ב-100%. זאת הבחנה שעשינו.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

השאלה אם אין בכלל במקום העבודה מבנה. למשל, זו חווה שיש בה הרבה עובדים. לכאורה הסיכון, דיברנו על זה שבשטח פתוח יכול להיות שהסיכון להדבקה הוא סיכון יותר נמוך.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

אז לגבי השטח הפתוח זה סעיף ספציפי, שזה סעיף 2(ג)(1). ששם אמרנו עבודות בינוי ותשתית שבטח הפתוח מוחרגות באמת בשל הסיכון ובשל הצורך המהותי גם לא להרוס את הכלכלה ולאפשר לתשתיות ולבינוי להמשיך.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל אם אין בכלל מבנה. זה באמת גן אירועים, אבל יש גם מבנים.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

עדיין. גן אירועים פרטי – אי-אפשר להגיד שגן אירועים – גם בהגבלת פעילות הם רואים בדיוק את אותו הדבר. יש אולי הגבלות קצת שונות, אבל החיצוני או לא חיצוני פתוח לאוויר הפתוח או לא, על שניהם חלות אותן המגבלות.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סליחה, גברתי, אני פתאום מבין. תראו, התקנות האלה כשנקבעו בעבר היינו בתחילתו של המשבר. ניסינו למצוא איזשהו כלל אצבע. אבל עכשיו, הכלל הזה של מבנה – זה נשמע לי משהו מאוד כללי. אם אני במקרה מעסיק אנשים בחברה שיש בה 30 איש על מבנה של 1000 מטר – זאת אומרת, אני חושב שצריכה להיות איזושהי התייחסות גם למספר אנשים ביחס לשטח האתר, ה-site. אחרת, יש פה, אתם יודעים, איזה כלל גורף שיכול סתם לצמצם פעילות של המון עסקים. הרי, אם אנחנו מתייחסים לרציונל של התו הסגול, של שמירה על מרחק מסוים בין אנשים במקום עבודה, ואם יש לי, לצורך העניין, 30 חברות שעונות על הקריטריון הזה, אז למה אני צריך לצמצם כוח אדם?

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

עקרונית, אני מבינה. זה אחד הפתרונות שעלו גם - - -

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חייבים בעיניי – ואדוני היושב-ראש, אני אומר את זה גם פה – אני חושב שחייבים לייצר עוד כללי אצבע שהם טיפה מעמיקים את הדבר הזה.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

זה בחוק אבל.

<< דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל זה מה שרצינו לתקף עכשיו.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

בסדר.

<< דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנשים יצאו לחל"ת. אנשים לא יעבדו, בגלל שזה כלל מאוד גורף. עכשיו, אני האחרון שיגיד: בוא נזלזל בהנחיות – אבל זה כלל, בעיניי, שעכשיו, כשאנחנו מחדשים את התקנות הוא רחב מדי.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

הוא עונה לך למה שאמרת, שאם יש רשת אופנה או רשת מזון שיש לה 100 חנויות, ויש לה 30%, אז את נתת לה 30% מהמכלול. אז הם יכולים לקחת מבנה, לשים את כולם, שזה יהיה ל-100%, ולסגור את כל הסניפים. ולהשאיר סניף אחד פתוח. ואז על כל חצי מטר מרובע ישב בן אדם. כי נתת את זה בתוך ה-30%.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון, אבל גם על מקרים אחרים. כי יש חברות שכבר מראש במרחקים. אז שיהיו ב-100%, אם יש חברת הייטק שהיא עכשיו שומרת על הכללים מעצם זה שמרווח שם, אני לא יודע.

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

זה בדיוק מה שכתוב בהצעת החוק.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

בוא אני אסביר רגע כמה דברים. קודם כול, לגבי גם ה-30%, עדיין זה לא שאני יכולה להביא 30% ולשים אותם בתוך חדר אחד ולהגיד: כולכם פה. כי עדיין חלות במקביל כל ההוראות שקיימות בתקנות האחרות. למשל, המשירה על שני מטר בין עובד לעובד. זה גם ככה קיים. אז גם אם אני מכניסה 30% לחדר אחד, עדיין אני מחויבת להוראה שמדברת על שני מטר בין אחד לשני.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אומר שאם אני עומד בהוראת 2 המטר, למה צריך להיות 30%?

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

עכשיו אני משיבה לך. קודם כול, המבחן שציינת הוא נכון. שהוא גם נכון להבא. זה עלה בדיונים. אנחנו מכירים את המבחן הזה ואני באופן אישי גם תמכתי בו. זה נכון. עכשיו, עקרונית, התו הסגול הוא לגמרי מיישם את המבחן שאתה אומר. כי הרי מה עשו בתו הסגול? ואני מזכירה לך שזה חלופי – או ה-30% או התו הסגול.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

אם מבחינתנו, אתה עומד בתנאי התו הסגול לגבי מרחק בין עובדים, מספר עובדים בישיבות, בחלל מסוים, חיטוי, אין בעיה שתביא את כולם. עכשיו, דה פאקטו, לדעתי, כמעט כל המשק הוא תחת התו הסגול. אנשים בוחרים לקיים את התו הסגול, שאלה תנאים שבעצם כל בעל עסק יכול לקיים אותם, אלא אם כן הצפיפות לא מאפשרת לו.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

סליחה, רגע. עידן, זה בדיוק מה שאמרתי בהתחלה. זה לב ליבן של התקנות האלה, מה שאמרת. לרשום, לא דנים בזה. עוזבים, הולכים הלאה. הולכים לכל ההגדרות, לכל זה. לזה נחזור לדון.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

נכון.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

כי אם נתקע בזה, אנחנו אחר כך – זה כמו במבחן מתמטיקה.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקיי.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

זה כמו במבחן מתמטיקה. קודם כול, אתה פותר את מה שקל.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לי אף פעם לא היה קל במתמטיקה, אדוני היושב-ראש, רק שתדע. לכן הלכתי להיות עורך דין. לכן למדתי משפטים.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

לי כמעט זה אף פעם לא היה קשה.

אז קודם כול, אתה פותר את מה שקל ואומר: ואללה, פתרתי, יש לי כבר 60. עכשיו אני משחק במה שקשה.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יאללה, בואו נעשה את ה-60.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אנחנו נחזור אחר כך להגדרת מקום עבודה.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

כן. בואו נעשה את ה-60. אחר כך נחזור לזה. תסמן את זה שעל זה לא דנו ולא נצביע עליו. אנחנו נצביע על ה-60. אחר כך ניכנס ליתרה. אם לא יהיה לנו את כל ה-100, לא. אנחנו לא נחוקק.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

"עבודות בינוי" – לרבות פיתוח, בינוי ותחזוקה של שטחים ציבוריים ושל תשתיות הנוגעות למבנה או לשטחים ציבוריים;

ההדגשה פה היא שהמבנה הוא לא בהכרח ציבורי. עבודות תשתית, נכון, יכולות להיות קשורות גם למבנה שאינו ציבורי.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

לא קשור למבנה ציבורי. לא, לא. תשתית זה תשתית אופן כללי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא. אוקיי. לא רק למבנה ציבורי. "התשתיות הנוגעות למבנה". אז אני רק רוצה לברר שהוא לא מבנה ציבורי. לא היה צריך להיות מבנה ציבורי, אלא כל מבנה.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

לדעתי, לא צריך להיות "מבנה". כבר הבהרנו. במקום עבודה לא אמור להיות מבנה, אלא בכל מקום שבחזקת מעסיק.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא, לא. עבודות בינוי. אנחנו בעבודות בינוי.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

זה בדיוק הסעיף שאתן צריכות לתאם ביניכן, לשבת ביניכן – אם זה מבנה ציבורי או לא מבנה ציבורי, או צריך להיות מבנה או לא צריך להיות מבנה. זה בדיוק מה שאתן צריכות לסכם ביניכן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אוקיי.

"עבודות תשתית" – פעילות פיתוח, בינוי ותחזוקה של תשתיות תחבורה, אנרגיה, תקשורת, מים וביוב;

"עובד" – עובד בישראל או באזור, לרבות שוטר וסוהר, מתנדב, חייל, מי שמועסק ומי שנותן שירות במקום עבודה של מעסיק באופן יומיומי, והכל בין שמתקיימים עם המעסיק יחסי עבודה ובין שלא מתקיימים, ואולם לעניין חישוב מספר העובדים המרבי המותר לפי תקנות שעת חירום אלה –

(2) לא יראו כעובד רשות מקומית – ראש רשות מקומית, סגן ראש רשות מקומית, רב רשות מקומית, עובד סוציאלי, פסיכולוג חינוכי, עובד לקידום נוער ברשות מקומית, עובד במערך החינוך המיוחד ומי שעיקר עיסוקו בפינוי אשפה או עובד במוקד עירוני לרבות מוקד חירום וחדר מצב;

(3) לא יראו כעובד מועצה דתית – מי שעיקר עיסוקו בשירותי קבורה, כשרות או מקוואות;

(4) לא יראו כעובד בנק ישראל – עובדי מערכת מבוקרת מיועדת, כהגדרתה בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח–2008‏, עובדים העוסקים באספקת מזומנים, ספירתם והנפקתם, וכן עובדי אבטחה, הסעדה, ניקיון או מחשוב;

אני אסביר שיש פה בהגדרה הזאת שני חלקים. דבר ראשון, ההגדרה אומרת: אני לא מתייחס לעובד רק דרך יחסי עבודה, אלא כל מי שמגיע לאותו מקום עבודה, גם אם הוא, למשל, חייל במשרד הביטחון שמועסק. אז הוא גם אם מגיע באופן יום-יומי, באופן רגיל, וגם אם לא מתקיימים יחסי עבודה בינו ובין המעסיק כהגדרתו.

לעומת זאת, יש פה, לעניין חישוב מספר העובדים המרבי המותר, לפי תקנות שעת חירום אלה, לא מביאים בחשבון שורה של – במקומות מסוימים, בגופים מסוימים, לא מביאים בחשבון עובדים מסוימים כדי שלא להביא אותם במניין העובדים, כי הם עובדים נחוצים, אלה עובדים חיוניים.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

נכון. כפי שאמרנו, יש איזון בין מצד אחד הרצון להפחית כמה שניתן, מצד שני במקומות שבהם יש לנו אנשים חיוניים לתחזק את העסק או לתת שירותי רווחה, למשל, את האנשים האלה החרגנו ממצבת העובדים כדי שלא ייווצר לי מצב שהם לא יגיעו לעבודה ולא יעשו את העבודה שלהם.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל איפה כל מערכת החינוך פה? אב הבית בבית הספר הוא עובד עירייה. שאר העובדים אינם עובדי עירייה. בית הספר יפעל עכשיו, בית הספר של החופש הגדול, עד ה-6 באוגוסט. בדיוק.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

רגע. לגבי חינוך יש פשוט הוראה ספציפית. משרד החינוך, למנהל שם יש סמכויות לפי אחד מהצווים. שם זה מוסדר. בעצם מערכת החינוך לא מוסדרת על ידי הצעה הזו.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. כי כתבתם חינוך מיוחד. בגלל זה. אז החרגתם סקטור מסוים.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

לא. זה עובד - - -

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> במערך החינוך המיוחד.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

נכון. הם ספציפית מוחרגים כאן. אבל אלה עובדים שנותנים שירותים למוסדות. מי שעובד בתוך המוסד, יש צו מיוחד בנושא הספציפי.

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

מה זה "רב רשות מקומית"?

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

רב רשות מקומית גם מוחרג.

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

לא. אני שואל. רב יישוב ורב שכונה?

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

רב יישוב ורב שכונה, לדעתי, אז הם הוחרגו. לא . הם לא מוחרגים.

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

אז בוא נחריג את זה ספציפית. אני לא רואה סיבה שזה לא יקרה.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

שמה תהיה עליהם החרגה?

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

חברים, אז בואו אני אסביר רגע משהו. היו על זה המון ויכוחים בממשלה.

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

זו הזדמנות לתקן.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

שנייה, רגע. אני אסביר.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

אבל מה ההחרגה שתהיה עליהם? רק שנייה.

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

אני אגיד מה החרגה. אני גם מדבר על מקרה ספציפי. בסוף לרב שכונה יש לשכה בשכונה. הוא עובד בשכונה. הוא עושה אותה פעילות מלא, מלא, מלא. פשוט הוא לא עובד. זהו. זה כל הסיפור.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

ואז?

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

שיעבוד רגיל.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

שיוכל לעבוד רגיל?

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

כן.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

אז רק אם אפשר להסביר. בהתחלת התקנות, התקנות האלה בעצם עסקו רק בשיעור העובדים שמגיעים. הייתה את ההגבלה של 30%, שאחר כך ירדה ל-15%, אני מזכירה לכם באזור פסח. כל עובד היה קריטי. אנשים נלחמו להחריג עובד כזה או אחר.

היום אנחנו במציאות אחרת. היום יש לנו את התו הסגול. כל הרשויות המקומיות פועלות לפי התו הסגול. זה כבר לא כל כך רלוונטי. ואולי נחזור למצב שהיינו בו אז. אז זה רלוונטי אם עובד אחד או אחר ייכנס למשמרת.

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

יכול להיות שעוד שבועיים נהיה שם. הבוקר נסעתי שעתיים. כל הדרך דיברו על זה שעוד שבועיים נהיה איפה שאת מדברת.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

יכול להיות.

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

אז נבוא לכנסת לתקן את החוק.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל גם אי-אפשר לכתוב – הנושא של החינוך המיוחד, אני אסביר לך. הנושא של עובד במערך החינוך המיוחד הוכנס כי אף פעם, למעט הקורונה, ילדי החינוך המיוחד לא הושבתו. זו פעם ראשונה שזה קרה. ולכן הכניסו את הנושא הזה. אבל גם הפעם הם ישבו בבית.

אבל אם אני מסתכלת על התקופה הקרובה, שהתקנות האלה תהיינה בתוקף, כל בתי הספר היסודיים פועלים, כל גני הילדים פועלים תחת בית הספר של החופש הגדול, לפי ההסדר. לא יכול להיות שמנהל אגף החינוך, מנהל מחלקת החינוך, הם כולם עובדי בעירייה, אז הם עובדים חיוניים, אבל הם לא יכולים להיכנס לתוך ה-30% של העירייה.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

אז כפי שהסברנו בהתחלה, יש - - -

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אמרת תו סגול וזה.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

לא תו סגול. לא קשור לתו הסגול. יש לך למעלה מ-30 תקנות שעת חירום וצווים שונים, אוקיי? החינוך ספציפית מוסדר על ידי צו אחר. עכשיו, אפשר להביא לוועדה גם את זה. אבל כרגע מה שעולה לדיון בוועדה זה התקש"ח הזה.

<< יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>

לא. החינוך לא עולה פה?

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

החינוך מוסדר בצו לפי פקודת בריאות העם, בסמכות של מנכ"ל משרד הבריאות.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

אז אנחנו לא דנים בו פה.

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

אם אתם מסתכלים על סעיף 5 פה, שמירת דינים, כתוב בפסקה (3): "הוראות צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת פעילות מוסדות חינוך) (הוראת שעה), התש"ף–2020;". תקנות שעת חירום אלה של הגבלת מספר עובדים לא פוגעות בכל ההסדרים שמוסדרים באותו צו לפי פקודת בריאות העם. כך שזה הסדר ספציפי.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לרבות עובדי רשות מקומית שם? שהם עובדי חינוך.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

כל מי שמועסק במוסד חינוך, כן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני רוצה אולי להסביר משהו לגבי המבנה פה של תקנות שעת חירום. אולי היינו צריכים להסביר את זה בהתחלה. יש לנו פה הסדר, אבל יש חריגים להסדר. אותם חריגים שקבועים בסעיף 4(א), שהם רשויות השלטון, לשכת נשיא המדינה והכנסת, ועדת הבחירות המרכזית. נעבור אחר כך, נקרא את כולם, כי אולי פספסתי.

אחר כך יש, בסעיף 4(ב) רשימה של גופים שגם עליהם לא יחולו התקנות. רק אחר כך יש הוראות שאומרות מה כן יחול.

<< מנהל >> (היו"ר אוסאמה סעדי, 11:31) << מנהל >> אז, למשל, בסעיף 4(ב)(17) אנחנו מדברים על כך שזה לא יחול, התקנות האלה בכלל לא יחולו על "מוסדות חינוך שפעילותם מותרת כמפורט בסעיף 2 לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת פעילות מוסדות חינוך) (הוראת שעה), התש"ף–2020‏". זאת אומרת, אם שם פעילותם מותרת באותו צו מיוחד שנוגע לפעילות מוסדות חינוך, אז ממילא התקנות האלה בכלל לא יחולו עליהם. זאת החרגה אחת שקיימת. היא החרגה כוללת מכל הוראות התקנות.

אחר כך יש לנו החרגות נוספות. אחת מהן ראינו עכשיו. אמרנו אילו עובדים גם ברשות שחלות עליה התקנות, כמו רשות מקומית, גם עליה יש עובדים שאנחנו לא מונים אותם במניין שיעור המרבי של העובדים. אנחנו לא רוצים שהם ייספרו לי לא במונה ולא במכנה, כדי שאני לא אצטרך לצמצם את הפעילות שלי.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבינה את מה שאת אומרת. אבל אני לא בדיוק יודעת מה כתוב בתקנות של מוסד החינוכי. אבל, בגלל שאנחנו פה תחת הסעיף של עובדי רשות מקומית, כל עובדי אגפי החינוך הם עובדי הרשות המקומית. ואני הסברתי גם למה כתוב פה חינוך מיוחד, מה שלא תקף לקורונה, כי גם אנשי החינוך המיוחד לא עבדו בקורונה. אבל אם השטח עובד, וזה מה שיקרה עד ה-6 באוגוסט. גנים, בתי ספר יסודיים, חינוך מיוחד – הכול עובד, אנשי אגף החינוך לא יכולים להיספר בעובדים חיוניים, לצורך העניין. הם לא יכולים להיספר ב-30% של עובדי הרשות המקומית.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

חיים, ברשותך, אני - - -

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

כן, משה. אני עדיין לא חיים. כן, בבקשה.

<< דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, אוסאמה, לא חיים. לא שמתי לב שאתה כבר – יצאתי לרגע. אני כן הייתי מצרף ברשותכם, את הסכמתי גם למה שאומר ידידי, חבר הכנסת אופיר סופר, לגבי הנושא של רבני שכונות ויישובים, שגם אותם למעשה לא רוצים להוציא לחל"ת, אלא שימשיכו לתפקד כרגיל. והם חלק מהמערך של העשייה היום-יומית. בפרט בתקופת פסח היה הרבה בלגן, כי צריכים אותם בשאלות, בכשרויות, בכל הדברים.

אומר ידיד אופיר וגם אני מצטרף לזה: אנחנו כולנו מאוימים שאו-טו-טו אנחנו נכנסים לגל שני של קורונה. לא אז נתחיל לבוא ולהתחנן על נפשנו: למה לא עשינו את זה. גם אנחנו נתונים לביקורת מצד הציבור.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

אוקיי. משה, אני מבקש שתבדקו את העניין הזה של הרבנים ושל העניין של מה שהעלתה אורלי.

<< דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> שזו בקשה משותפת, גם שלי וגם שלי אופיר.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

אני רק רוצה לשניונת להגיד דבר אחד.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

כן.

<< דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> זה לא אומר שמי שלא נכלל במצבת העובדים, לצורך הספירה, לצורך ה-30%, שהוא יצא לחל"ת.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

אבל זה מה שקרה בפועל. בפועל הם יצאו לחל"ת.

<< אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>

כל הכוונה היא מי יכול - - -

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי יכול לבוא לפי איזה יעד.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

מי מחליט על ה-30%?

<< דובר_המשך >> אפרת פרוקציה: << דובר_המשך >> המעסיק.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

המעסיק.

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

אז אני רוצה להסביר את מה שקורה. בעיריית מסוימת – אני מדבר על סמך מקרה ספציפי שטיפלתי בו – לראש העיר לא היה נראה. בפועל לרב לא היה שום מצפון לפעול פחות ממה שהוא עובד בשוטף. הוא המשיך פשוט לתפקד כרגיל.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

מה שאומר שחבר סופר הוא שברגע שאתה לא מחריג את זה כאן, אז יש שיקול דעת לראש המועצה. ויכול להיות שהוא עם השיקולים שלו יגיד: אני לא רוצה את זה גם.

<< דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> כמו שהגנו על רבני ערים, ולדעתי בסיבוב הקודם גם על רבני היישובים, אני מבקש להגן על רבני השכונות.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

רבני השכונות. אין כזה אמון, אבל כדאי שאנחנו נוכל גם כן לעשות את זה, כי היום המגמה, לצערנו, של משרד הדתות היא לא לאשר רבני שכונות חדשים. אז לפחות אלה שכן נמצאים – שנוכל כן להגן עליהם. ואני חושב שזה מתבקש.

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

הם לא עובדים גם.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

ואו-טו-טו תאר לעצמך, אופיר – אנחנו ראינו את הגל הזה לפני פסח – תאר לעצמך שגל כזה יופיע אלינו, חלילה, לקראת הימים הנוראיים.

<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>

זה מה שיקרה.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

הימים הנוראיים זה מלא בשאלות ובתשובות על הלכות סוכה, על הלכות לולב, על הלכות אתרוג. רול, אתה איתי לפחות בדברים האלה?

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

בכלל לא. בכלל לא. אל תפנה אליו. זה בסדר.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

לא, לא. רול איתנו.

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

הצעת החוק הזאת היא ע

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]