פרוטוקול מספר 11, הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה, 18/06/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 11

מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה

יום חמישי, כ"ו בסיון התש"ף (18 ביוני 2020), שעה 10:45

סדר היום:

הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020 (מ/1324)

נכחו:

חברי הוועדה:

יפעת שאשא ביטון – היו"ר

משה אבוטבול

אימאן ח'טיב יאסין

מיקי לוי

יוליה מלינובסקי קונין

ג'אבר עסאקלה

חברי הכנסת:

מיכאל מלכיאלי

מוזמנים:

לילך וגנר

–

עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גאל אזריאל

–

עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שי גלברג סומך

–

עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איל זנדברג

–

עו"ד, ממונה בכיר, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מיקה ונקרט

–

מתמחה, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ד"ר אודי קלינר

–

סגן ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

מיכל גולדברג

–

עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

יוחאי וג'ימה

–

ראש מינהל ביטחון וחירום, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון

–

עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי ניר שפר

–

התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים

ברוך שניר

–

כלכלן, התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים

איתי ויגמן

–

נציג מספרות, התאחדות המלאכה והתעשייה

ניר קפלו

–

עו"ד, מנהל רגולציה, התאחדות המלונות בישראל

פרופ' חגי לוין

–

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

ייעוץ משפטי:

נירה לאמעי רכלבסקי

מנהלת הוועדה:

לאה גופר

רישום פרלמנטרי:

אירית שלהבת

<< נושא >> הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020, מ/1324 << נושא >> << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

בוקר טוב לכולם, כאן ובזום. ברשותכם אני פותחת את ישיבת הוועדה בנושא הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020. אנחנו בדיון המשך מאתמול, המשך החקיקה.

עלו אתמול נושאים שביקשנו לגביהם הבהרות והתייחסויות מן המשרדים. כדי לשמור על סדר הדיון אני מציעה שנקרא את הצעת החוק עד הסוף, נרכז את כל ההערות ולאחר מכן – הערות שאתמול הערנו וכבר יש להן תשובות אנחנו נקבל אותן בתום הדיון, ואחרות נאפשר לצוותים המקצועיים לדון בהן ולהשיב לנו עוד היום.

בכוונתי שנקיים את ההצבעות ביום שני בבוקר, כולל על כל ההסתייגויות, כך שזה לגמרי תלוי בכם מבחינת קצב ההתקדמות היום אם נסיים בזמן שפוי או לא.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יהיה דיון ביום ראשון?

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

לא נצטרך לערוך דיון ביום ראשון. נהיה יעילים ופרקטיים ואז נוכל להגיע להצבעות בבוקר יום שני.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מבחינתי מקובל – אפשר להוריד את כל הקנסות ואז הכול יהיה בסדר. תודה ליועצת המשפטית על ההכנה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

קיבלתם, זה הונח על השולחן. יש לכם גם הפניות והיועצת המשפטית ריכזה את הכול.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כל הכבוד, תודה רבה.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

יש לכם את כל הסעיפים שיש הפניות אליהם בחוק, כך שאם תרצו באמצע קריאת סעיף להבין במה מדובר – זה גם מול העיניים שלכם.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> את חוזרת לנוסח שיש לנו כדי שלא נאבד אותך?

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

כן. וגם ליד כל סעיף כתוב לכם אם הוא סעיף עונשי. מעבר לדף שקיבלתם, בנוסח עצמו ליד כל סעיף שהוא עונשי כתוב "סעיף עונשי", שתדעו כשאנחנו מדברים עליו שהוא סעיף עונשי.

<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>

הטבלה גם צורפה?

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

הטבלה גם מצורפת. אפשר לראות את זה גם בטבלה וגם בתוך הנוסח כתוב.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הכול בצהוב בוהק כדי שנוכל להתווכח.

<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>

שימו לב גם מה הקנס. אני מזכירה שהקנסות לא קבועים בהצעה הזאת, אז שתדעו מה הקנס לפי החוק שכבר עבר.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש לי שאלה. האם הסעיפים הרלוונטיים למעלה בעמודה, פרט לשישה חודשים יש עוד חודשי מאסר שקבועים בחוק?

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

לא. את חודשי המאסר הורדנו.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> פרט לשישה חודשים, נשאר לנו בנושא הפלילי גובה הקנס.

<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>

זה הקנס המינימלי לפי חוק העונשין.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר, הקנס המינהלי. יופי, על הכיפק, אני כבר מרוצה.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

ויש בסעיפים מסוימים קנסות ספציפיים שקבועים שם.

<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>

כאשר נגיע לשם אני אסביר.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מאה אחוז, הקנסות בילט-אין.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

ברשותכם, אם אנחנו עדיין בפרוצדורה, עבור אנשי הזום: אנחנו מתייחסים בכל סעיף לגופו של נושא ולכן אם מישהו מכם רוצה להתייחס לאחד הסעיפים שאנחנו מקריאים, אנא תסמנו כאן למי שאמונה על הזום ואנחנו ניתן לכם אפשרות להתייחס באותו סעיף לגופו של נושא. בואו נתחיל, בבקשה.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

הצעת חוק לקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020

"קיום תוקף

1.

תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020‏, בנוסח המפורט בתוספת, יעמדו בתוקפן עד יום י"ז באב התש"ף (7 באוגוסט 2020)."

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

כבר היינו שם. לא צריך לקרוא מן ההתחלה. נמשיך לקרוא מאיפה שהפסקנו אתמול, ואחר כך נחזור לכל ההערות שביקשנו מאנשי המקצוע לנסח.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

אנחנו בעמוד הראשון בסעיף 2. את סעיף קטן 2(א) אשמח שנציגת משרד הבריאות תסביר, ואני אסביר את סעיף קטן (ב).

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

הסברנו אתמול. גם "אולם תרבות" אנחנו נוסיף היום. זה עוד לא נמצא כרגע בתקש"ח. אתמול התקבלה החלטה לאפשר פתיחה של אולמות תרבות, מופעי תרבות, בכפוף לתנאים שנזכיר אחר כך. כפי שאמרנו אתמול לגבי אולמות אירועים, גם לגבי זה אנחנו רוצים לאפשר את האופציה לשנות את מספר האנשים. כרגע אנחנו קובעים מספר מקסימלי של 250 אנשים במופע תרבות. גם את זה הממשלה תוכל לתקן בצו.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

זה חלק מן השאלות שעלו כאן ורק חלק מן ההערות שהעלו בשלטון המקומי. כדי שלא כל דבר יצטרך להגיע בחזרה לשולחן ולהיות מתוקן בחוק – שתהיה אפשרות לעשות תיקון בצו.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

היא מדברת רק על (א).

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אני כבר מקדימה את המאוחר.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר לקבוע את זה כבר עכשיו, לפי המטרים של אותו אולם. למה יצטרכו כל פעם לשנות בצו? יש היום לפי מספר מטרים, שמחלקים את זה למספר האנשים. אז בואו נלך לפי מטרים.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אמרתי שלא מתייחסים לזה. אמרתי שמתייחסים רק למהות שאנחנו רוצים. הייתה פה אתמול דרישה לפשט את התהליכים, כדי שלא נצטרך כל פעם לגרור את האנשים לשולחן כאן ולשנות את זה בחקיקה, לאפשר את הגמישות כדי שהשינויים יהיו יותר מהירים ויעילים. זאת ההערה היחידה שאני רוצה לשים כאן על השולחן בתחילת הדיון. לגבי כל ההערות האחרות, מיכל, אמרתי גם קודם, נקרא את כל הצעת החוק ואחר כך נחזור ונתייחס אל כל מה שעלה אתמול, ואולי לדברים נוספים שיעלו היום, כדי שהדברים יהיו מסודרים.

<< דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מיכל גולדברג אמרה עכשיו שבאולמות אירועים אתם שוקלים להעלות את מספר המשתתפים.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

לא, כרגע לא.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הלוואי והייתה אומרת את זה.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

אנחנו רוצים לאפשר את הגמישות, אם תהיה אפשרות, להעלות או להוריד, זה בשני הכיוונים.

<< דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אולם של 1,500 מטר, למשל, אנחנו נעמוד בו על 250 משתתפים?

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

כרגע כן.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

נתווכח על הסעיף הזה אחר כך. אנחנו נתייחס להערות בסוף ההקראה.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

היינו בסעיף 4 בעמוד 7. סיימנו לקרוא את הסעיף לגבי הפעלת מקווה טהרה והגענו לסעיף 4.

"שירות משלוחים

4.

בכפוף להוראות תקנה 5, אין בהוראות תקנות אלה כדי לאסור על שירות משלוחים; בשירות משלוחים למקום מגורים, המשלוח יונח בסמוך לפתח בית המגורים, מחוצה לו.

הגבלת פעילות מסחר, בילוי ופנאי

5.

(א)

לא יפעיל אדם מקום או עסק, לרבות בבית מגורים, כמפורט להלן:

(2)

דיסקוטק, פארק מים, בית מרחץ, בית קולנוע, תיאטרון או מוסד תרבות אחר, פארק שעשועים, לונה פארק, גני שעשועים ומיתקני שעשועים, מקום לעריכת מופעים וירידים."

זה מתחיל בפסקה (2). נבדוק את המספור.

כאן ההערה הייתה שהמקום עצמו לא בעייתי אלא הפעילות של מופעים וירידים, אז דיברנו על כך שאולי נתקן פה את הנוסח, שיהיה ברור שהפעילות אסורה.

<< דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל מסיבות פרטיות לא נוגעות לסעיף הזה?

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

כתוב "לרבות בבית מגורים", זה מה שקובע (א), אז זה כן. הפעולות הללו אסורות גם בבית מגורים.

<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>

הפעלת עסק כזה בבית מגורים אסורה. מסיבה פרטית צריכה לעמוד בתנאים של התקהלות במבנה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אני רוצה להבין. גני שעשועים – יש לנו פארקים שאנחנו יודעים שאנחנו מאפשרים שם פעילות ספורטיבית, או מתחמים ציבוריים שחלק מהם הוא גן שעשועים. האם פותחים או לא פותחים? מותר או אסור? צריך לראות איך אנחנו מדייקים את זה. אחרת, אנחנו שוב יוצרים פה בלבול. אנחנו מתייחסים גם לגני שעשועים וגם למתקני שעשועים. לדעתי צריך לעשות פה סדר, איזו הבהרה כדי שהדברים יהיו ברורים.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

מחקנו את "גני שעשועים" מתקנה 2א. כתבנו: "לא ישהה אדם במקומות המפורטים להלן". את "גן שעשועים" מחקנו שם. דיברנו על זה שגן כשלעצמו הוא לא מקום שאנחנו לא רוצים שאנשים ישהו בו, לאנשים מותר לשהות בגן, אבל מתקני שעשועים הם הבעיה. לכן מחקנו את "גן שעשועים": "אדם לא ישהה במתקני שעשועים המצויים בשטח ציבורי, מקום או עסק המקיים פעילות אסורה לפי תקנה 5(א)", שזאת התקנה שאנחנו נמצאים בה עכשיו. כלומר הפעילויות בתוך דיסקוטק, פארק מים, בית מרחץ, הפעילויות האלה הן שאסורות. לכן אני חושבת ש"גני שעשועים" צריך לרדת גם פה.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

אפשר להוריד, רק שיהיה ברור שזה מקומות סגורים שמופעלים על ידי בעלי עסקים.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

זה לא מובן פה. עכשיו כשאת אומרת את זה – אני לא חשבתי אפילו לרגע על התבנית שאת מדברת עליה.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

אני לא רוצה להזכיר פה שמות מסחריים של מקומות. יש עסקים שהכניסה אליהם בתשלום ויש בהם מתקנים מכל מיני סוגים לילדים, ג'מבורי וכולי. אותם מקומות כרגע עדיין סגורים, אבל גני שעשועים ציבוריים, פארקים ציבוריים – אפשר לתקן.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

כלומר מורידים את "גני שעשועים".

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

"פארק שעשועים" נשאר.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

לונה פארק ופארק שעשועים – את אומרת שזה נשאר. למרות שיש לי ניסיון של 24 שנים עם ילדים, מה ההבדל ביניהם? רשמתם גם גני שעשועים, גם פארק שעשועים וגם לונה פארק.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה לא?

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

מבחינתנו הבעיה זה המתקנים. הילדים שעולים על המתקנים הם ילדים קטנים, עם ההפרשות – רוק, נזלת וכולי, זאת הבעיה. דובר על כך שאי אפשר לחטא כל כדור בג'מבורי.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אנחנו מתכנסים לפי מה שאת אומרת למקומות סגורים שמפעילים מתקנים לילדים, משחקיות.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

נכון, יש בעיה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

פארק שעשועים זה משהו אחר לגמרי – זה מקום פתוח, מרחב ציבורי פתוח שיש בו גם מתקנים שונים. לונה פארק זה לונה פארק, כולם מבינים על מה מדובר. אני לא רואה את ההבדל בין פארק שעשועים לגני שעשועים. עוד פעם, יכול להיות שאתם מכירים ואני לא מכירה.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> בשימוש במשחקים, את מתכוונת.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

גם בגני שעשועים המתקנים עצמם סגורים והשימוש בהם עדיין אסור. מה שבעייתי כאן זה המתקנים עצמם. כל המקומות שיש בהם מתקנים בשלב זה סגורים.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אני רוצה לשאול משהו. אני לא מסופקת מהתשובה כי אני באמת לא מבינה את הבדל, אני לא מצליחה לראות בעיני רוחי את ההבדלים ביניהם, ואם אני לא מצליחה אז אני מניחה שגם הציבור בחוץ לא באמת יבין אותם. אחת המטרות שלנו – אני לא כופרת עכשיו, פרט למקומות שעליהם אשאל, בהחלטות המקצועיות הרפואיות. ברגע שהחלטתם משהו אנחנו אתכם, אבל אנחנו רוצים שהמשהו הזה יהיה ברור ויהיה אחיד, כלומר שכאשר הציבור ישמע הוא יידע בדיוק למה אנחנו התכוונו. אלה הנקודות שעליהן אשים את האצבע. פה לגבי ההבדלים ביניהם – נצטרך לחשוב איך אנחנו מדייקים את זה כדי שיהיה ברור למה התכוונו ולמה לא.

לגבי המתקנים עצמם – כבר הבנו שמשטחים לא בהכרח מעבירים את הנגיף, הם לא המקור כפי שחשבו בתחילה, אז למה לאסור את המשחקים האלה? אני לא מדברת עכשיו על ג'מבורי, על מקום סגור. אני מדברת במקום פתוח, על כל המתקנים שנמצאים במרחבים הציבוריים.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

מכיוון שהשאלה הזו מקצועית אשמח אם ד"ר קלינר יוכל להתייחס.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

ד"ר קלינר, שאלתי לגבי איסור השימוש במתקני שעשועים, מתקנים של ילדים, כאשר אנחנו יודעים שהתפיסה הרווחת, לפחות לאחרונה, מה שהתפתח מתוך מה שלמדנו בחודשים האחרונים על הנגיף, היא שהוא לא עובר במשטחים, בטח לא בהיקפים ובצורה שחשבנו בתחילה, וזו גם הסיבה שכל נושא הכפפות והדברים האחרים קצת זז החוצה, לפחות ברוב המוחלט של המקרים, ואני לא מדברת על טיפול במזון וכולי. למה לאסור על הילדים להיות במתקני שעשועים במקום פתוח?

<< אורח >> אודי קלינר: << אורח >>

ראשית, את צודקת שמשטחים הם לא דרך ההדבקה העיקרית אבל זו עדיין דרך הדבקה אפשרית.

שנית, כשיש ילד על המתקן הוא לא לבד, הוא עם ילדים אחרים, וזה הקושי, ואי אפשר לשלוט בגינה או בגן שעשועים במספר גדול של ילדים, אי אפשר למנוע את המגע ביניהם. הערבוב של המשתתפים פלוס האינטראקציה – גם הם בלי מסכה, גם המרחק לא נשמר וגם יש פה את האלמנט של המשטחים. לכן זה מקום שעלול להיות מקור להדבקה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

בסוף מדובר בילדים במרחבים היישוביים, ילדים שממילא נמצאים ביחד בגן או בבית הספר, וגם אם הם לא יהיו על המגלשה הם יהיו באינטראקציה על הדשא שם. אני מנסה להבין למה דווקא זה מאוד מאוד דרמטי.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

דווקא הפתיחה של מערכת החינוך בצורה מלאה זו הדרמה. אם אתם זוכרים, בשלב הראשון כן ניסינו לשמור על קפסולות מצומצמות במערכת החינוך ודווקא הפתיחה המלאה לצערנו כן מהווה מקור להדבקה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

לא בגילאים הצעירים מאוד, בגנים וכן הלאה.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

ד"ר קלינר יוכל להתייחס לזה אם נידרש, אבל המטרה היא דווקא כן לשמור – אם יש אינטראקציה אז שתישאר בתוך כיתת הגן, אבל לא שילד מגן סתוונית יעביר את הנגיף לילד מגן צרעה שהוא פוגש בגן השעשועים אחר הצוהריים ואז למחרת בבוקר כבר יהיו לנו שני גנים עם סכנת הדבקה במקום גן אחד.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

למרות שאנחנו עדיין לא רואים הדבקה בקרב ילדי הגנים וגם הדיווחים בעולם מראים על מינימום הדבקה שם. אני מקווה שלא נתבדה. בבתי ספר גילינו שזה יכול להיות גם שם.

בסדר. נשאיר את זה "מתקני שעשועים", אבל אני מבקשת מאוד שנמצא דרך לפשט את העניין של פארק שעשועים, לונה פארק וגני שעשועים ולמקד משחקיות וכן הלאה כדי שהדברים יהיו נהירים לציבור.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>

יש לי שאלה: אני רוצה להבין למה פארק מים לא – אל תגידו לי שעולים ונוגעים כי הכול נשטף – ואילו חוף ים כן. ראינו מה קורה בחוף הים.

מה שמטריד אותי הוא עולם התרבות. אתם הולכים לחסום את עולם התרבות לסדר גודל של בין 45–90 ימים, כי הרי יש עוד 45 ימים בחוק הזה. נכון?

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

על אולמות התרבות אנחנו נדבר. אמרתי בתחילת הדיון, אנחנו כן נוסיף עכשיו בדיון בוועדה את האפשרות להפעיל את אולמות התרבות.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ההקלות על אולמות התרבות – אני מחכה לזה בכיליון עיניים כי עולם שלם, גם בחוץ, מפגין, וגם התושבים.

רק תסבירו לי למה פארקי מים לא מקבלים הקלות. כל הפארקים של דיסני בעולם פתחו את שעריהם מתוך דאגה, ולקיחת סיכונים כמובן, לקריסת הכלכלה. אני כל הזמן מן הצד של הכלכלה – אל תיפגעו ממני.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

ההסבר של ד"ר קלינר התייחס מבחינה מקצועית גם לפארק מים, אבל אם נדרש שהוא יסביר ספציפית לגבי פארק מים אז הוא יסביר.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כל היום שוטפים ידיים, הולכים לחוף הים. מה קרה? תגבילו אותם – במקום 5,000 אנשים או 10,000 אנשים.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

הבריכה שאליה נשטפים מן המגלשות, גם בלי קורונה - - -

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> במים יש קורונה? תסבירו לי. אני רוצה להבין, רפואית.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

בפארקי מים יש הרבה תורים לפני המתקנים.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בגן הילדים יש יותר תורים.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

יש צפיפות גדולה. אבל בגן הילדים הם נמצאים כל הזמן אותם 30 ילדים ביחד. בפארק המים בקיץ, בפעם האחרונה שאני הייתי שם, זה חגיגה גדולה של צפיפות וילדים ואנשים.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

התקנות הן ל-45 ימים. אני מזכירה לכם שיהיה את חוק המסגרת שיעגן את הכול, שם נוכל עוד לדון ולהתווכח על הדברים האלה לגבי העתיד. אני חושבת שבמקרה הזה, שהוא לא באמת דרמה, שווה להשאיר את זה לשם.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

הוספנו גם מנגנון מקל, שאם ירצו לשנות אז אפשר, לא בשלוש קריאות אלא בצו באישור הוועדה. הכנסנו כאן בסעיף 2 סעיף נוסף בדיוק לעניין כזה.

<< דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> עוד מעט הילדים יוצאים לחופשת קיץ ללא הסגר. פעם היה הסגר ואז לא יצאו מן הבתים. אני מבין שהחוט המקשר בין כל ההוראות האלה הוא מניעת אינטראקציה בין ילדים. אני חושב שזה לא ריאלי, חברים, אני חושב שזה לא אנושי אפילו למנוע אינטראקציה בין ילדים.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אנחנו לא מונעים את האינטראקציה בין הילדים. אנחנו רק אומרים להם: לא במגלשה.

<< דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם לא במגלשה אז הם ייפגשו במקום אחר. אם אנחנו מונעים מהם את גני השעשועים ומונעים מהם את הבריכות ומונעים מהם את זה ואת זה אז הם איפשהו ייפגשו.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

לא מונעים בריכות. מונעים פארקי מים, שזה סיפור קצת אחר מבריכה, שמותר להיות בה, ויש גם הנחיות ברורות מאוד איך מפעילים בריכה. לא מונעים את האינטראקציה של הילדים במתחמים הציבוריים של גני השעשועים. מונעים מהם את האינטראקציה במתקנים עצמם, זה הדבר היחיד שלצורך העניין מוחרג כאן. פרט לכך שאנחנו מקווים שבית הספר של החופש הגדול ייתן אוויר להורים עד אמצע אוגוסט ואז הילדים יישארו באינטראקציה שם. התקנות האלה כבר יתוקנו עד אז כמה פעמים.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> למרות ההוראות של אתמול?

<< דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לי תחושה שזה קצת מוגזם, אני חייב להגיד.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

בסדר גמור, לגיטימי.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

"(ב)

אדם יפעיל מקום או עסק כמפורט להלן בתנאים האלה:

(1)

בית אוכל, ובכלל זה בית אוכל בבית מלון, בר או פאב, בתנאי שהמחזיק או המפעיל של בית העסק יפעל בכפוף להוראות תקנה 3א1, ואולם לעניין זה יקראו את תקנות המשנה שלה שלהלן בשינויים המפורטים לגביהן, והכול בהתאם להוראות המנהל:

(א)

בתקנת משנה (א)(1), במקום "המחזיק של המקום" יבוא "המחזיק או המפעיל של בית העסק" ובמקום "לפני פתיחת המקום" יבוא "לפני הפעלת העסק בדרך של ישיבת לקוחות בבית העסק";

(ב)

בתקנת משנה (א)(5), במקום פסקת משנה (א) יבוא:

"(א)

המחזיק של המקום יווסת את כניסת האנשים למקום, לרבות עובדי המקום, כך שבכל עת לא ישהו במקום יותר אנשים מהתפוסה המותרת לפי רישיון העסק, ובלבד שבעסקים שלפי רישיון העסק יכולים להכיל יותר מ־100 לקוחות, מספר הלקוחות לא יעלה על 85% מהמותר ברישיון העסק;";"

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אני רוצה לשאול כאן: אנחנו מאשרים בעצם למסעדות או למתחמי אוכל להיפתח על פי ההנחיות האלה. כאן יש את העניין של 100 לקוחות או 85% מהמותר ברישיון העסק. מתחמי אוכל גדולים או בית אוכל גדול שיש בו מקום ל-300 או 400 אנשים ואנחנו גוזרים 85% – זה יותר מ-250. איך זה מתחבר לכל הנושא של גני אירועים? אלה שאלות שהגיעו אלינו. תבינו שזה האי-בהירות בתוך התקנות.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עדיף שיהיה מפתח אחד. המפתח השני שקראו עכשיו יותר מקובל עליי.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

היחס בין גני אירועים ובתי אוכל נתקף בעתירה לבג"ץ עוד בתקופה שאסרנו לחלוטין. הייתה תקופה שהתרנו פתיחה של בתי אוכל בתנאים האלה. אולמות אירועים הפתיחה שלהם נאסרה לחלוטין. השאלות שאתם מעלים כאן נתקפו בבג"ץ. העתירה נדחתה. התקבלה העמדה המקצועית, שסוברת שבגני אירועים ובאולמות אירועים האינטראקציות אחרות, יש יותר אינטראקציה בין האנשים שנמצאים שם, יש גם ריקודים, אנחנו גם אפשרנו ריקודים באולמות אירועים.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

כלומר היכולת לשלוט באינטראקציה בין האנשים שנוכחים באותו מקום, זו הסיבה שיש אבחנה בין מקומות של אוכל לבין אולמות אירועים.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

נכון. במסעדות אנשים מגיעים בקבוצות קטנות למסעדה. אין להם אינטראקציה עם שאר האנשים שיושבים במסעדה. לגבי המסעדות יש הוראות ברורות לגבי המרחק שצריך להיות בין שולחן לשולחן וכולי. זו הסיבה שקבענו כך.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

ברור.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

"(2)

מקום למכירת מזון, בית מרקחת, חנות אופטיקה או חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי היגיינה וכן מעבדה לתיקון מוצרי תקשורת או מחשבים – בכפוף לכל אלה:

(א)

המחזיק או המפעיל של המקום יקפיד, ככל האפשר, על שמירת מרחק של 2 מטרים לפחות בין אנשים שאינם גרים באותו מקום, לרבות בתורים, ולשם כך יסמן מקומות לעמידה באזור הקופות הרושמות ובאזור שבו יש תור;

(ב)

המחזיק או המפעיל של המקום יפעל בהתאם לאמור בתקנה 3א1(א)(5);

(ג)

על המחזיק או המפעיל של מקום, אף אם אינו מעסיק, תחול תקנה 3א(1)(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים, למעט אם מקום כאמור פועל בתוך קניון;"

יש לציין שהתנאים האלה כולם תנאים של התו הסגול הכללי – מספר האנשים שיכולים לשהות, סימון מקומות וכדומה.

"(2א)

(א)

חנות שאינה כאמור בתקנת משנה (ב)(2) – בכפוף לתנאים כמפורט להלן:

(1)

המחזיק או המפעיל של המקום, אף אם אינו מעסיק, יפעל בהתאם לאמור בתקנה 3א1(א) ו-(ב) – למעט אם החנות כאמור בתוך קניון ובהתאם לאמור בתקנה 3א(6)," – שהיא התקנה של ה-2 מטרים – "בשינויים המחויבים;

(1א)

בעל העסק או החנות כאמור יגיש לרשות המקומית, לפני תחילת הפעלת החנות, הצהרה חתומה בנוסח הקבוע בתוספת השנייה, ולפיה הוא עומד בתנאים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו-(2) עד (6); הצהרה יכול שתוגש באמצעות טופס מקוון המצוי באתר משרד הכלכלה והתעשייה; ההצהרה תישלח על ידי משרד הכלכלה והתעשייה לרשות המקומית באופן מקוון, להמשך טיפולה של הרשות המקומית אל מול בעל העסק או החנות כאמור, בהתאם לסמכויותיה של הרשות המקומית על פי דין, ובכלל זה היבטי הפיקוח אל מול בעל העסק או החנות;"

הוספתי כאן שאלה האם זה כולל את דוכני מפעל הפיס. לגבי קיוסק, הבנתי שזה בית אוכל, אבל תהיתי אם דוכן של מפעל הפיס גם חייב לשמור על כל התנאים האלה: לשים שלט, לראות איך עומדים בתור, לשלוח הצהרה לרשות המקומית. לא הספקנו ללבן את זה.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

יש הוראות שיכולות להיות רלוונטיות, כמו ההוראות על שמירת מרחק בתורים ולשים מחיצה למניעת רסס, ויש הוראות שהן אולי לא רלוונטיות לדוכן.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

דוכן של מפעל הפיס על המדרכה צריך לשלוט על מי שעומד בתור אליו.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

ככל הניתן, כן.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> העניין הוא שמירה על הבריאות.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

מה זה משנה? אם הם אומרים לי דוכן או קיוסק כזה, שצריך לשמור מרחק וצריך היגיינה וצריך מסכות – לא משנה לי אם זה דוכן פיס, אם הוא מוכר נקניקיות בלחמנייה או משהו אחר.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

כפי שאמרה מיכל, יש הוראות שלא רלוונטיות לגביהם.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

יש לדוגמה הוראה שהמעסיק צריך לשבץ עובדים במשמרות. מי שאין לו בכלל עובדים במשמרות זה לא רלוונטי אליו. כל עסק וההוראות שרלוונטיות אליו. אם יש דלפק לקבלת קהל אז בהחלט כן, הוא צריך להתקין מחיצה למניעת רסס, זה חשוב, ואם יש תורים אז צריך להקפיד שהאנשים ישמרו על מרחק.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

צריך לווסת את התור ולא משנה לאן ומה ואיפה. זה ברור. להיפך, ככל שנצליח לייצר יותר אחידות בין הדברים ייטב לכולם, גם לנו וגם לציבור.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

שאלתי לגבי המדרכה שלפני הדוכן.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

צריכים לשמור על מרחק. נקודה. איך הם מסדרים את זה – זה אחריות שלהם.

יש לי בקשת רשות דיבור בהתייחסות לסעיפים האלה אז בואו נעצור כדי לא ליצור בלבול. ניר שפר – הזום נתקע. פרופ' חגי לוין, בבקשה.

<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>

תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה.

החוק באמת חשוב מאוד. המוקד שלו צריך להיות הגבלת הפעילות. אתייחס באופן ספציפי למתקני השעשועים אבל אני באמת מציע להשתדל לנקוט בגישה הזאת לכל הסעיפים.

ספציפית לגבי מתקני שעשועים, אני מבין את החשש של חבריי במשרד הבריאות, חשש אמיתי, אבל המגבלה צריכה להיות על פעילות ולא על מתקן השעשועים. אם יש ילד לבד בגן שעשועים ויש שם נדנדה, מדוע לאסור עליו להשתמש בנדנדה? זה לא הגיוני. ברגע שהחוק לא הגיוני אז הציבור לא מאמין לחוק כולו. לצערנו, כי החוק חשוב.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

כי שתי דקות אחר כך יבוא ילד אחר. זה לא רק האינטראקציה. עכשיו עולה ילד למתקן שעשועים, עולה על המגלשה. אחרי שתי דקות בא ילד אחר ועולה לשם, ואחרי שלוש דקות, בלי שהוא יודע על השניים הקודמים, מגיע ילד נוסף.

<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>

נחדד את זה. את בהחלט התייחסת לזה מקודם. לגבי העברה בין משטחים – זה עניין תיאורטי לחלוטין, אין לנו שום הוכחה, כלום, אפס, עדות על מקרים כאלה בישראל שאנשים נדבקו מן המשטח. צריך להפסיק לפחד ולהתבסס על עובדות. אין חשש כזה. החשש הוא מכך שילדים מתקהלים, נמצאים במרחק של פחות משני מטרים, חולקים אוכל זה עם זה, חולקים בקבוק זה עם זה, מתנשקים, מתחבקים. זאת הבעיה. אותה צריך להשתדל להגביל על ידי הנחיית הציבור, על ידי שלטים בגן השעשועים, שאם מישהו חולה שלא יבוא, לא להתקהל. זה מה שחשוב, בין אם זה מחוץ לנדנדה ובין אם זה בנדנדה. אני רואה, אני הולך בעצמי עם הילדים שלי לגן, כולם מתקהלים מחוץ למתקן והמתקן מכוסה. זה מגוחך. אנחנו פשוט הופכים את עצמנו לצחוק, וחבל, כי באמת יש פה סעיפים חשובים מאוד. אנחנו צריכים להגביל פעילות, אנחנו צריכים להגביל התקהלויות. אנחנו לא צריכים להחליט על צעדים שפשוט לא יועילו למטרה של מניעת הדבקה ויגרמו לציבור לצחוק על החוק הזה, וחבל.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

קודם כול, יישר כוח על זה שהילדים אצלכם נשארים מחוץ למתקנים, כי אני מכירה מציאות אחרת. הנושא הזה עלה כאן. אגב, אין פה שום סנקציה בצד הדבר הזה.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

זה סעיף עונשי.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

ילד שעולה למתקן שעשועים, ההורה שלו נקנס?

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

כן.

<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>

הדבר הזה שוחק את אמון הציבור כי אז הציבור רואה אכיפה בררנית. הוא רואה שבעיר אחת לא מכסים את המתקנים ואילו ברחובות דווקא כן מכסים ואז אנשים לא מאמינים.

לעומת זה – פשוט לא הייתה לי הזדמנות לדבר אתמול – החוק כן יכול לעודד למשל להתקין מחיצה פיזית במכוניות, במוניות. זה דבר שצריך לעודד אותו ואפילו לחשוב איך מתמרצים את המוניות להתקין מחיצה. אולי לקבוע שאפשר יותר נוסעים מאחור אם יש מחיצה, כדי לעודד צעדים מסיביים למניעת הדבקה. להגביל את הפעילות. אותו דבר במקומות אירועים וכן הלאה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

זה בדיוק מה שעושים פה, מגבילים את הפעילות.

<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>

אבל לא את המתקן.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

זה הפעילות במתקן. זה עניין של השקפה ואיך אתה מגדיר.

<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>

אבל הפעילות במתקן לא מסוכנת. מסוכן שיש הרבה ילדים ביחד. את זה צריך להגביל ולא את המתקן עצמו. תודה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תודה רבה פרופ' חגי לוין. ד"ר אודי קלינר מבקש להתייחס, בבקשה.

<< אורח >> אודי קלינר: << אורח >>

אני חבר טוב של חגי לוין ואני מכבד את דעתו, אבל הוא מדבר כאן על חוסר הגיון. אני חושב שזה לא הגיוני לאפשר את הנדנדה ולא לאפשר את המגלשה. צריכה להיות קביעות גם בכל הכיוונים האלה. זה דבר אחד.

דבר שני, אני נורא שמח שהוא בטוח שמשטחים לא מדביקים. בניגוד לעמדה של פרופ' לוין, העולם כן מקפיד על ניקוי של משטחים. אלה ההנחיות של הארגונים המובילים בעולם. אי אפשר לומר שאין שום חשש או אפס סיכון. בימים שבהם התחלואה נמצאת בעלייה – אני שותף לרצון לפתוח כמה שאפשר אבל צריך להיזהר פה מאוד. זה לא המקום להקל ראש. יש לנו תחלואה בגני ילדים, יש לנו תחלואה בבתי ספר. הייתי נזהר מאוד מלפתוח פה עוד דברים בצורה לא מושכלת.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תודה רבה גם לך. הצטרף אלינו ניר שפר, בבקשה.

<< אורח >> ניר שפר: << אורח >>

תודה ליושבת-ראש הוועדה שנותנת לי את הזכות להציג את בעיית אולמות האירועים.

יש פה מצב אבסורדי: התרבות והאירועים העסקיים קיבלו אתמול היתר להפעיל אירועים של 500 אנשים. שמעתי הבוקר את גיא גוטמן, רמ"ט שר התרבות, שדיבר בתוכנית של ירון דקל ואמר שהם בונים דף אחד שיהיה באתר שלהם, שבפעולה מהירה מאוד אפשר יהיה לקבל אישור לאירועים של 500 אנשים, והאישור הזה הוא רב-פעמי.

אני רוצה להדגיש יותר מזה: משרד הבריאות בנה לנו מתווה שמתייחס לשני מטרים מרובעים לאדם. הרי אין היגיון בכך שאין קורלציה בין גודל האולם לגודל האירוע. אם יש אולם של 2,000 מטר או של 500 מטר, לא הגיוני שהם יוכלו לארח אותו דבר. משרד הבריאות בנה את המתווה הזה – שני מטרים מרובעים, כך שאין היגיון בכך שלנו לא נותנים לקבל 500 אנשים.

אגיד יותר מזה: אתם מדברים פה על 85%, על 75%. אני רוצה להגיד לחברי הוועדה: שני מטרים מרובעים זה 50% מהרישוי שלנו. אני חוזר: 50% מן הרישוי שלנו. קיבלנו על עצמנו אחוז הרבה יותר נמוך מכל הגורמים האחרים ואת זה צריך לקחת בחשבון.

עוד נקודה משמעותית מאוד, ותאמינו לי שמשרד הבריאות בדק את הדברים מכל הכיוונים, היא העובדה שאירועים בנויים בעיקר ממשפחות גרעיניות. אם יש אירוע של 300 אנשים, בממוצע מדובר על שלושה אנשים מאותה משפחה גרעינית וזה מתייחס לאקוויוולנט של 100 אנשים. קחו בחשבון את הנקודה הזאת שהיא משמעותית מאוד.

עוד נקודה, בקשר לעתירה לבג"ץ. שימו לב שבג"ץ הפנה את העותרים לכך שיש מתווה שמשרד הבריאות בונה עם התאחדות האולמות וגני האירועים, ואותו מתווה הוא 2 מטרים מרובעים. כלומר גם בג"ץ התייחס לעובדה שהמתווה שלנו, שקיבלנו ממשרד הבריאות, שמשרד הבריאות בנה עבורנו, הוא המתווה שעליו צריכים להתבסס.

אני רוצה לדבר גם בשם הזוגות. בראש ובראשונה הייתי צריך לדבר בשם הזוגות – הם הלקוחות שלנו, בשבילם אנחנו קיימים. מדובר באלפי זוגות שתכננו קרוב לשנה מראש חתונה של 300, 400 או 500 איש. מדובר על זוגות ממשפחות מרובות ילדים, מדובר על זוגות מבתים דתיים, מדובר על משפחות שבשבילן לחתוך ל-250 את האירוע זה פשוט בלתי הגיוני ואותם זוגות לא יכולים לערוך את האירוע. קחו גם את זה בחשבון. יש פה בעיה לגבי יכולת הקיום של ההסכמים שלנו עם הזוגות.

עוד נקודה שאני מדגיש היא הנושא הכלכלי של האולמות. האולמות הגדולים לא יכולים לחיות עם 250 אנשים. יושבים בוועדה חבר הכנסת מיקי לוי וחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו נטפל בזה, אל תדאג. לא נשאיר את זה כך.

<< אורח >> ניר שפר: << אורח >>

הם יושבים בוועדת הכספים. בוועדת הכספים יודעים כל החברים שעסקים מעל 20 מיליון שקלים לא קיבלו ולו שקל אחד, אני חוזר: שקל שחוק אחד. אנחנו מדברים פה על האולמות הגדולים, שמצד אחד לא קיבלו שום פיצוי, ומצד שני 250 אנשים זה לא כלכלי, אי אפשר לעבוד. בשבילם זה לשבור את המפרקת. אתם חייבים להסתכל על כל התמונה. אי אפשר להסתכל פה בצורה מעוותת על התחום שלנו.

יש מתווה שנבנה אחרי מספר חודשים בדיונים עם משרד הבריאות, עם הרבה מאוד הגבלות. אנחנו נעמוד באותן הגבלות, אבל לא ייתכן שישאירו אותנו עם 250, כאשר אתמול אישרו אירועים עסקיים ואירועי תרבות של 500 אנשים. לפי דבריו של גיא גוטמן כל מי שיפנה ויהיה לו 75% משטח הרישוי יקבל את 500 האנשים האלה. אין שום סיבה שתהיה פה איפה ואיפה.

אני מבקש בכל לשון של בקשה, יושבת-ראש הוועדה, שתיכנסו לעומק הדברים. חשוב מאוד לפתור פה את הבעיה, גם למען הזוגות. אני אומר לכם שיש אלפים כאלה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

הנקודה ברורה, ניר, אתה חוזר ב-loop על הדברים. הדברים ברורים. תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין רצתה להתייחס.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לצדד במה שאמר ניר שפר. אני יכולה לדבר על מה שצריך לקרות אצלנו בחברה הערבית בחודשי הקיץ משני הצדדים: גם המשפחות וגם האולמות. אי אפשר לפתוח אולמות ולהפעילם וכל הלוגיסטיקה והעובדים וכן הלאה על 250 מוזמנים. ואם נדבר על אירועים בתוך החברה, אם נזמין רק את המשפחה משני הצדדים יש לנו כבר 250–300 אנשים.

<< דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אצלי 600.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה במשפחות קטנות יחסית. לא רק זה, יש גם אופי של חתונות. למשל במשפחות דתיות כמו שלנו אנחנו לא עושים ריקודים, אנחנו עושים סעודה וארוחה. אנשים באים, מברכים, אוכלים ויוצאים. אז מה ההבדל? בכלל אין שום הבדל בין זה ובין להיכנס למסעדה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

בחברה הערבית לא עושים ריקודים ושמחה? בואי.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מדברת על דתיים, והם רבים, כבוד היושבת-ראש. אז אפשר בכל זאת לקבוע את הקריטריונים הנכונים ולהגיד למשל: אם יש חתונה שהיא בלי ריקודים. ניתן להגביל רק בריקודים, אבל לא בסעודה.

<< דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא מסכים איתך.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> עדיין הנקודה העיקרית שצריך לקחת בחשבון היא השטח של האולם, שהוא שקובע, וגם בין אם הוא סגור ובין אם הוא פתוח, ויש לנו הרבה אולמות פתוחים. אי אפשר לקחת את כל הדברים כמקשה אחת ולקבוע קריטריונים אחידים לכולם.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תודה רבה חברת הכנסת אחמאן ח'טיב יאסין. ניר קפלן ביקש להתייחס גם לסעיף 2(ב).

<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>

עוד לא הגענו לסעיף על האולמות. אנחנו מקריאים את הסעיפים ואנשים כאילו מתכוונים לדבר על הסעיפים שקראנו, אבל מדברים על הסעיפים שעוד לא הקראנו ואפילו עוד לא הסברנו מה המתווה. אם אפשר שפשוט נקרא את כל סעיף 5, עם כל הנדבכים שלו, ואז יתייחסו, כי אחרת כל הזמן מגיעים לאולם אירועים, שנמצא אחרון בתור בסעיף 5, וכל פעם חוזרים אליו בלי שהקראנו את ההוראות שחלות לגביו.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפשר להתייחס לגבי גני ילדים?

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אני מקבלת את ההערה, לילך. אנחנו נמשיך לקרוא. ניר קפלן ואיתי ויגמן, אנחנו ניתן לכם להתייחס כאשר נגיע לסעיפים האלה כדי שבאמת נשמור על רצף של הדיון. אני מקבלת את ההערה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי שאלת הבהרה. יכול להיות שפספסתי משהו בהתחלה אבל חשבתי על זה. למשל קניון שאחראי על הסדר ועל מסכות וכולי וכולי ואם משהו לא בסדר הפקחים באים אל מפעילי הקניון. אם אחר כך לקוחות, אנשים בתוך הקניון נכנסים לחנויות ועושים מה שבא להם – שלא יהיה פה כפל מבצעים. תסבירו את זה.

<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>

לכן רציתי שנקרא כדי שנבין מה חל על קניון ונוכל להסביר את הסעיף הרלוונטי.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

בגלל שהזכרנו את הסעיפים האלה אני מודה שגם אני התרשמתי שההתייחסות היא אל מה שהקראנו, אבל אם יש סעיפים מפורטים אז נחכה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זו השאלה, כאשר יש מתחם שבתוכו יש עוד חנויות, על מי האחריות? שלא יהיה כפל מבצעים, כלומר כפל קנסות.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

כאשר נגיע לסעיף הזה אנחנו נתייחס. אני מבקשת גם מאנשי הזום וגם ממי שמתפעלת את הזום, בבקשה תהיו ערניים. אם ירצו להתייחס לנקודה ספציפית שאנחנו דנים בה אז אנחנו נעצור ונאפשר. אם לא, נחכה לסעיפים הרלוונטיים.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שאלה קטנה: כל נושא הדיווח המקוון – האם יש מספר סידורי כשאני שולח טופס מקוון? שלחתי טופס מקוון ואני בא אל חנות במודיעין, לצורך העניין. מה נשאר לי כשבאים הפקחים? אישור אני יכול להדפיס. האם הוא מקבל מספר סידורי, משהו, כדי שלא יהיו בעיות אחר כך לבעלי העסקים?

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

אני מציעה שנציגי הרשויות המקומיות יענו על השאלה.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הרשויות המקומיות הן אינן שחקן מכיוון שאני שולח דרך משרד הכלכלה.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

נכון, זה נעשה דרך משרד הכלכלה. בכוונה עשינו את זה כדי ליצור אחידות.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מכיוון שזה מין סיבוב כזה, יבוא מחר פקח - - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

איך מפשטים את זה?

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

בכוונה עשינו את זה כדי לפשט את התהליך. כל ההצהרות המקוונות נשלחות דרך אתר משרד הכלכלה, יש מקום זמין אחד.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

נשאר לו בעצם אישור שליחה או משהו שהוא יוכל להציג?

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

כן, בוודאי שיש.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ועוד שאלה נוספת. מי שצריך לרשום – תרשמו וכאשר נגיע לזה תגידו לי. אתמול ראיתי מתווה לרכבת, שצריך להזמין אפליקציה, תסבוכת מאוד לא פשוטה. יש בארץ דוברי רוסית שלא מסתדרים עם העברית, יש את החברה הערבית, יש את החברה האורתודוקסית שאין להם סמארטפונים, וגם יש אוכלוסייה מבוגרת שבכלל לא מחוברת, ויש גם אנשים עם מוגבלויות כאלה ואחרות – כבדי שמיעה, כבדי ראייה.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> היה דיון בוועדת הכלכלה על נושא האפליקציות.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אני מבינה. אני מנסה רק להבין את הרלוונטיות.

<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>

ההוראות יהיו של משרד התחבורה, כך שהן לא נמצאות כאן.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אתמול כאשר ראיתי את המתווה הזה, ובערוץ 12 לדעתי כתבת נרשמה און-ליין ועשתה את הניסוי, היו לי שאלות. זאת אומרת, איך הקבוצות האלה צריכות להשתמש בזה? סביר להניח שאם זה יעבוד עכשיו ברכבת יכול להיות שבמקומות אחרים גם כן יאמצו את הדרך הזאת. אנחנו חייבים לדאוג לנגישות. הדבר הזה צריך להיות נגיש. יכול להיות שזה הסתייגות, או שנחשוב איך אנחנו מכניסים את זה, וגם בחוק הגדול. במצב הזה אנחנו דורשים מן הציבור א', ב', ג'. אם אני לא שולטת בעברית איך אני אקנה עכשיו כרטיס לרכבת? תרשמו את זה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

נושא הנגישות של המידע רלוונטי לכאן?

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

לגבי הרכבת לא.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדברת לאו דווקא על הרכבת אלא בכלל.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

מבחינת ההנגשה של השירותים אנחנו דורשים – לצורך העניין דרשנו התנהגות מסוימת במקום מסוים. השאלה אם אנחנו באמת מנגישים את זה ומאפשרים לציבור ליישם את זה.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

מבחינת הסברה של דוברות משרד הבריאות – כן, בהחלט זה מונגש.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, לא, גברתי. את הבנתי אותי מצוין.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אני מנסה להבין את החיבור של זה לחוק שאנחנו עכשיו דנים בו.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אסביר. ברגע שאת דורשת מאזרחים א', ב', ג' ואת משתמשת בסנקציה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אבל פה אני לא מבקשת מהם את זה. אני מנסה להבין את החיבור ואיפה אנחנו יכולים להכניס את זה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בחוק הזה את אומרת לציבור: תשמרו את זה ותעשו את זה ותשלחו הצהרות בריאות, אלה הכללים, ואם אתם לא תעשו א', ב', ג' תקבלו קנס או עונש פלילי. אני רוצה שתוסיפו פה סעיף, שהמדינה מצידה עושה הכול כדי להנגיש את השירותים האלה לציבור, אחרת אי אפשר.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

את ההסברה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> היום יש מתווה לרכבת, מחר יהיה מתווה למשהו אחר. יש ציבורים שלמים במדינה שהם לא רק עובדי מדינה עם סמרטפונים או חבר'ה צעירים.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

לא רק לעובדי המדינה יש סמרטפונים.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> או חבר'ה צעירים, או מישהו שיודע להשתמש בזה. לא. יש לנו ציבורים שלמים. תחשבו על זה: החברה החרדית – מה הייתה הבעיה בקורונה עם החברה החרדית? הם לא קיבלו מידע בזמן.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

ברור, את מדברת על ההסברה, אני מבינה עכשיו, הנגשת ההסברה וההנחיות.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא רק הסברה. המדינה צריכה לקחת אחריות. אם מחר אדם מוגבל, למשל עיוור, רוצה לנסוע ברכבת, איך הוא יעשה את זה? איך הוא יזמין את האפליקציה, יכניס נתונים, יקבל ברקוד וייכנס לרכבת? את מבינה את הקטע? או עולה חדש שנמצא חצי שנה בארץ – איך הוא בדיוק צריך לעשות את זה? הוא לא יודע עברית. אתם לא יכולים לדרוש מאזרחים ולהטיל קנסות, ענישה פלילית וכל היופי הזה, בלי שמצד שני המדינה מנגישה את האינפורמציה ואת היכולת לבצע.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

הנקודה ברורה, חברת הכנסת מלינובסקי, תודה רבה על ההערה, היא חשובה.

<< דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לי שאלה לגבי הרשויות המקומיות. התחלנו לגעת ברשויות המקומיות ובאחריות שלהן.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

מתי נגענו?

<< דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> הנה: "בעל העסק או החנות כאמור יגיש לרשות המקומית", מפה התחלנו.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

הרשויות המקומיות זה משהו רחב. השאלה אם זה מתייחס לסעיף הזה.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

זה נוסח שחוזר על עצמו ספציפית, על הדיווח לרשות המקומית. נגיע לשם.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

נגיע לשם ונתייחס. אני מבטיחה לתת לך את האפשרות להתייחס, חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

אנחנו ממשיכים בסעיף 5(ב) על הגבלת פעילות מסחר, בילוי ופנאי.

"(2)

המחזיק או המפעיל של המקום ימנה אדם שיהיה אחראי על ביצוע הפעולות המפורטות בפסקת משנה זו (בפסקת משנה זו – ממונה על ענייני קורונה);

(3)

המחזיק או המפעיל של החנות יקפיד על שמירת כללי היגיינה במקום העסק על ידי עובדיו, לרבות הקפדה על חיטוי משטחים פנימיים בחנות, ובכלל זה המחיצה כאמור בפסקת משנה (4), באופן תדיר;

(4)

בדלפק העסק תימצא מחיצה למניעת העברת רסס בין המוכר ללקוח; במבנה שבו קיימת מערכת כיבוי אוטומטי (ספרינקלרים) או מערכת גילוי אש ועשן, המחיצה תותקן מכיוון הרצפה ועד לגובה של 50 ס"מ מתחת לגובה התקרה לכל היותר;"

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

יש פה בקשה של ניר קפלן להתייחס לסעיף הזה .

<< אורח >> ניר קפלן: << אורח >>

שני דברים. הראשון, יש לי הבהרה לגבי האולמות. גם אצלנו יש אולמות עם אירועים. היום התקנות לא אוסרות ולא מאשרות לקיים - - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אמרנו שכאשר נגיע לסעיף האולמות נאפשר לכם להתייחס. חבל לעשות את זה כך. הבנתי שאתה רוצה להתייחס ספציפית לסעיף הזה. אני אפילו עצרתי את ההקראה בשביל זה, אז בבקשה.

<< אורח >> ניר קפלן: << אורח >>

בפסקה (4) הרעיון הוא אחריות בעל עסק להתנהלות הלקוחות בעסק. לקוח שלא ממלא אחר ההוראות – בעל העסק חוטף קנס.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

עוד לא הגענו לזה. פסקה (4) מדברת על המחיצה למניעת העברת רסס והגובה של המחיצה.

<< אורח >> ניר קפלו: << אורח >>

לזה אין לנו התנגדות. אני ביקשתי להתייחס לסעיף 4 שמדבר על האחריות של בעל העסק להתנהלות העובדים. על הסעיף כאן אין לי שום הערה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אז ניפגש בעוד שני סעיפים.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

"(5)

המחזיק או המפעיל של החנות יקפיד, ככל האפשר, על שמירת מרחק של 2 מטרים לפחות בין אנשים שאינם גרים באותו מקום, לרבות בתורים, וכן ימנע, ככל האפשר, צפיפויות של אנשים במקום אחד, לרבות, ככל הניתן, התקהלות בכניסה למקום;

(5א)

המחזיק או המפעיל של החנות יסמן במקום המיועד לתור לקופות הרושמות, סימון מקומות לעמידת הלקוחות במרחק שני מטרים זה מזה; בעל החנות יציב במקום בולט לעין, שלט לעניין שמירה על מרחק כאמור;

(6)

המחזיק או המפעיל של החנות יפעל בהתאם לאמור בתקנה 3א1(א)(5);

(א1)

מספרה או עסק לטיפול לא-רפואי בגוף האדם, לרבות טיפולי רפואה אלטרנטיבית – בכפוף לתנאים כמפורט להלן:

(1)

בעל העסק יגיש לרשות המקומית, לפני תחילת הפעלת העסק, הצהרה חתומה בנוסח הקבוע בתוספת השנייה, ולפיה הוא עומד בתנאים המפורטים בפסקאות משנה (2) עד (6); הצהרה כאמור יכול שתוגש באמצעות טופס מקוון המצוי באתר משרד הכלכלה והתעשייה; ההצהרה תישלח על ידי משרד הכלכלה והתעשייה לרשות המקומית באופן מקוון, להמשך טיפולה של הרשות המקומית אל מול בעל העסק כאמור, בהתאם לסמכויותיה של הרשות המקומית על פי דין, ובכלל זה היבטי הפיקוח אל מול בעל העסק;

(2)

המחזיק או המפעיל של העסק, אף אם אינו מעסיק, יפעל בהתאם לאמור בתקנה 3א(1)(א) ו-(ב)" - - -

זה שוב 3א1 רבתי?

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

לא, זה 3א(1)(א) ו-(ב). אלה ההוראות של חובת תשאול ומדידת חום.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

"(2)

המחזיק או המפעיל של העסק, אף אם אינו מעסיק, יפעל בהתאם לאמור בתקנה 3א(1)(א) ו-(ב) – למעט אם החנות כאמור בתוך קניון ובהתאם לאמור בתקנה 3א(6), בשינויים המחויבים;

(3)

המחזיק או המפעיל של העסק יקפיד על שמירת כללי היגיינה במקום העסק, לרבות הקפדה על חיטוי משטחים פנימיים וציוד בעסק; בלי לגרוע מהאמור, יבצע חיטוי של הכלים, הציוד והכיסא או מיטת הטיפול אשר היו בשימוש וכן כביסה של מגבות וחלוקים, בין לקוח ללקוח;"

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אני מקווה שהם עושים את זה גם בלי קשר לקורונה.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

"(4)

המחזיק או המפעיל של המקום יוודא כי בעת הטיפול בלקוח יעטה המטפל מסכה כהגדרתה בצו בריאות העם ומגן פנים, יעטה כפפות ויחליף את הכפפות, בין לקוח ללקוח;"

(5)

המחזיק או המפעיל של העסק יקפיד, ככל האפשר, על שמירת מרחק של 2 מטרים לפחות בין הלקוחות, למעט אנשים הגרים באותו מקום, ולרבות באזור ההמתנה; בעל העסק יציב, במקום בולט לעין, שלט לעניין שמירה על מרחק כאמור;

(6)

המחזיק או המפעיל של העסק יפעל בהתאם לאמור בתקנה 3א1(א)(5);

(3)

קניון – בכפוף לתנאים המפורטים להלן:

(א)

המחזיק או המפעיל של הקניון יגיש לרשות המקומית, לפני פתיחת הקניון, הצהרה חתומה בנוסח הקבוע בתוספת השנייה, ולפיה הוא עומד בתנאים המפורטים בפסקאות משנה (ב) עד (יב); הצהרה כאמור תוגש באמצעות טופס מקוון המצוי באתר משרד הכלכלה והתעשייה; ההצהרה תישלח על ידי משרד הכלכלה והתעשייה לרשות המקומית באופן מקוון, להמשך טיפולה של הרשות המקומית אל מול המחזיק או המפעיל של הקניון כאמור, בהתאם לסמכויותיה של הרשות המקומית על פי דין, ובכלל זה היבטי הפיקוח אל מול המחזיק או המפעיל של הקניון;

(ב)

המחזיק או המפעיל של הקניון ימנה מבין עובדיו, עובד שיהיה אחראי על ביצוע הפעולות המפורטות בפסקה זו;"

אני משנה פה גם ל"אדם", כי כתבנו בכל המקומות האחרים "אדם". אולי זה לא עובד, אולי זה עובד חיצוני.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

בסדר.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

"(ג)

המחזיק או המפעיל של הקניון, יפעל בהתאם לאמור בתקנה 3א(1)(א) ו-(ב) ו-(6), בשינויים המחויבים;

(ד)

המחזיק או המפעיל של הקניון, יעמוד בהוראות סעיף 3ה(ג1) לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – צו בריאות העם);"

כתבתי כאן שזאת התקנה שמדברת על לא להכניס או לא לתת שירות למי שלא עוטה מסכה – למי שתוהה מה הכוונה.

"(ה)

המחזיק או המפעיל של הקניון יפעל בהתאם לאמור בתקנה 3א1(א)(5), ואולם לעניין זה יקראו את התקנה האמורה כך שבכל מקום, במקום "באזור הפתוח לקהל למעט החניון" יבוא "באזור הפתוח לקהל, לרבות שטחי המכירה שבחנויות ולמעט שטח החניון";"

"אזור הפתוח לקהל" זה גם שטחי המכירה של החנויות.

"(ו)

המחזיק או המפעיל של הקניון יקפיד, ככל האפשר, על שמירת מרחק של 2 מטרים לפחות בין אנשים שאינם גרים באותו מקום, לרבות בתורים, וכן ימנע, ככל האפשר, צפיפות של אנשים במקום אחד, לרבות, ככל האפשר, התקהלות בכניסה למקום;

(ז)

המחזיק או המפעיל של הקניון יסמן במקומות המיועדים לתור, סימון מקומות לעמידת הממתינים במרחק שני מטרים זה מזה; המחזיק או המפעיל של הקניון יציב במקום בולט לעין, שלט לעניין שמירה על מרחק כאמור;

(ח)

אם מצויה מעלית בקניון, המחזיק או המפעיל של הקניון יקפיד, ככל האפשר, שלא יהיו במעלית יותר משני נוסעים, אלא אם כן הנוסעים הם אנשים הגרים באותו מקום; לשם כך יתלה המחזיק או המפעיל של המקום שלט בכניסה למעלית, לעניין מספר הנוסעים המותר;

(ט)

המחזיק או המפעיל של הקניון יקפיד על שמירת כללי היגיינה בקניון וינחה את עובדיו בעניין זה, לרבות הקפדה על חיטוי משטחים פנימיים באופן תדיר, ולא פחות מפעמיים ביום ולאחר סיום יום הפעילות; לעניין זה, "משטחים פנימיים" – כולל משטחים שהשוהים במקום באים עימם במגע בתדירות גבוהה, ובכלל זה: ידיות, דלתות, מעקים, דלפק, מתגים, לחצני מעלית וכיוצא בהם;

(י)

בשטחי הקניון יוצבו מיתקנים עם חומר לחיטוי ידיים במקומות נגישים וזמינים;

(יא)

המחזיק או המפעיל של הקניון לא יאפשר ישיבה לצורך אכילה של מבקרים בשטח הקניון, למעט בית אוכל כאמור בתקנה 5(ב)(1), לא יציב שולחנות וכיסאות לאכילה בשטח הקניון, וימנע גישה לשולחנות אכילה המקובעים לרצפה, אם קיימים; המחזיק או המפעיל של הקניון יתלה שלטים במקומות בולטים לעין לעניין איסור אכילה בקניון;

(יב)

המחזיק או המפעיל של הקניון ינהל רישום בכניסות לקניון, ככל האפשר, באופן ממוחשב, של מספר האנשים השוהים בקניון בכל עת;"

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה טירוף. זה הוראה שלא יוכלו לעמוד בה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אנחנו פותחים לדיון את נושא הקניון כי היו פה בקשות לדיבור. אבל לפני כן, ברוך שניר ביקש להתייחס לנושא הטיפולים בגוף, בעניין מספרות וקוסמטיקאיות. זה בהמשך לסעיף הקודם. בבקשה.

<< אורח >> ברוך שניר: << אורח >>

איתי ויגמן יבטא את זה טוב ממני. אני רוצה לומר שענף המספרות באופן עקרוני סובל מירידות חדות מאוד בפדיון, מהנתונים שלנו 50%–60% ויותר, וגם תוואי ההכנסות העתידי שלהם לא ודאי ולא כל כך ברור. צריך ליצור איזשהו איזון ברמת הדרישות שמטילים עליהם, ברמת התפעול, כך שזה לא יקשה על העבודה של הספרים ולא יפגע בצורה קיצונית, הן בכמות הלקוחות והן - - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

מה לא מאוזן בדרישות שהיו פה? מסכה, היגיינה.

<< אורח >> ברוך שניר: << אורח >>

זה שתי מסכות: מסכת מגן ועוד מסכת פנים. זה מפריע להם מאוד בעבודה וביכולת לתת שירות ראוי ואפקטיבי. מעבר לזה, אני חושב שאנחנו כבר בתקופה שלאחר יישום התקנות לגבי הספרים ואפשר ליצור איזה מנגנון של עקום למידה, שאומר: היינו במשך תקופה מסוימת עם ההגבלות האלה, שיעורי ההידבקות הם כך וכך, או כמעט ולא קיימים, ויש מקום להעניק יותר גמישות. זה ברמת העיקרון.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אבל אולי הם לא קיימים כי אנחנו מקפידים, לפחות מי שמקפיד על ההנחיות, אולי עטיית המסכות היא שעוזרת לנו לבלום את ההדבקה במגפה הזאת.

<< אורח >> ברוך שניר: << אורח >>

כן, אבל גם פה צריך להיות איזשהו תוואי הגיוני של עקום למידה, שמודד את הסיכון לאורך זמן, להתחשב גם בפרמטר הזה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אוקיי, תודה רבה. איתי ויגמן, יש לך מה להוסיף על דברי חברך?

<< אורח >> איתי ויגמן: << אורח >>

שלום. יש לי הרבה מה להוסיף על דברי חברי. פשוט מאוד בעניין המסכות, לא ראיתי גם בבית חולים אחיות ורופאים שלובשים שתי מסכות. הפלסטיק מפריע, אי אפשר לנשום איתו, הוא ממש לא הגיוני. מסכה אחת רגילה יכולה להספיק ביותר.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

הם צריכים לעטות שתי מסכות?

<< אורח >> איתי ויגמן: << אורח >>

כן. לא הגיוני שנעטה שתי מסכות. אני יודע שזה נראה גם מצחיק. גם בבתי חולים לא מבקשים לעטות שתי מסכות. הייתי שבועיים בבית חולים עם חמי, אף אחד לא עטה מסכת פלסטיק. בלתי ניתן לנשום איתן.

בנוסף, גם עניין הכפפות – המגע בין השיער ליד הוא מה שנותן את התספורת. אנחנו לא מרגישים את השיער.

בנוסף לזה, הכלים שלנו הולכים לאיבוד. מספריים שעולות 4,000 שקל גוזרות ניילון של מסכה ונהרסות. אנחנו מחליפים מספריים בתדירות של כמעט כל שבועיים.

אני רוצה גם לחזק את העניין, יש לנו איסור מבחינת מטראז' להכניס לקוחות. הרעיון להפוך את זה לשבעה מטרים מבורך, זה ייתן לנו להכניס יותר לקוחות. לצערנו ההנחיות שקיימות היום גורמות לכך שהמספרות עובדות ב-50% תפוקה כי נאלצנו לוותר על עמדות כדי להרחיק את העמדות לשני מטרים. נאלצנו גם להשקיע כסף על מנת לסדר את המספרה שוב.

המצב שלנו מבחינה כלכלית נותן לנו אך ורק לכסות את העסק. אנחנו לא מרוויחים כסף, אין לנו כסף, כמעט אפילו רק לאוכל. חייבים להקל בהנחיות האלה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

רשמתי את הדברים לפניי. תודה רבה, איתי.

אנחנו חוזרים לעניין הקניון.

<< דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> איפה כתוב עניין שתי המסכות?

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

זה בפסקה (4) בתקנת משנה (א1), לגבי מספרה או עסק לטיפול לא-רפואי בגוף האדם, לרבות רפואה אלטרנטיבית. זה כל מיני טיפולים קוסמטיים, מספרות ורפואה אלטרנטיבית.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

קודם כול לעניין התפוסה – במקור כשאפשרנו פתיחה של מספרות ומכוני יופי, זה היה יחסית בשלבים המוקדמים ואפשרנו בתפוסה מסוימת מצומצמת, ובהמשך זה תוקן. כלומר כן נעשה פה שינוי. כשנפתחו עוד מקומות גם העניין הזה תוקן. כרגע התפוסה המקסימלית במספרות היא כמו בכל מקום אחר – עד 50 אנשים בתנאי שאפשר לשמור על מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם, או לפי המפתח של אדם לכל שבעה מטרים רבועים שדיברנו עליו אתמול. אז בהחלט היה כאן שינוי.

אנחנו כל הזמן נמצאים פה באיזון בין הצורך, שכולנו מבינים, של העסקים והמשק שרוצה לפעול לבין השמירה על בריאות הציבור. דווקא העסקים האלה של מספרות וטיפולי יופי מתאפיינים במגע הדוק מאוד עם הלקוח. אין מה לעשות, זה חלק מן הטיפול שניתן שם. לכן נקבעה הוראה. הספר לא צריך להסתובב כל הזמן עם המסכה הכפולה אלא רק, כפי שכתבנו: "בעת הטיפול בלקוח". זה חלק מן האיזון שנעשה כי אנחנו מקווים שהעסקים כן חזרו לפעילות. ספר רואה במשך היום הרבה מאוד אנשים, או זו לפחות המטרה. לכן אנחנו רוצים גם להגן על הספר וגם על האנשים שבאים למספרה. אם במקרה אחד מן האנשים שהיה שם באותו יום חס וחלילה היה חולה בקורונה, שלא ידביק את הספר ואחר כך הספר גם ימשיך להדביק הלאה את כל הלקוחות.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אני חושבת שזה לא באמת דרקוני.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הבעיה המרכזית בירידה שלהם בהיקף הלקוחות היא שנשים לא מגיעות. זה מה שאמר הספר שלי.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא בטוחה.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

אנחנו מבחינתנו קבענו תנאים, שמצד אחד יאפשרו למקומות לפעול, ומצד שני תוך שמירה על בריאות הציבור.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> האם המדינה מודעת לכך שאתם פיתחתם שוק שחור של שירותי יופי? המדינה בכל ההגבלות שלה, שאתם שמתם וממשיכים לשים, פיתחתם שוק שחור לתפארת מדינת ישראל, גם של ספרים.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

זה היה גם בתקופת הקורונה. אני שמחה שאת מעלה את זה ולא אני אמרתי את זה.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש”ס): << דובר >>

היא צודקת. לא רק ספרים אלא גם בעלי אולמות. לקחו אולם פירטי, כי בעלי האולמות מקפידים יותר, ואז הם מרוויחים את הכסף.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אתה רוצה להכשיר את העבריינים?

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

זה רק אומר שצריך לעשות אכיפה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר להתקין תקנות מפה ועד הודעה חדשה אבל אדם פשוט, רגיל, יושב בבית ועושה את החשבון שלו. אין לו כוח וידע לקרוא את כל העסק הזה, הוא צריך להרוויח. אם ההגבלות לא הגיוניות - - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

מה לא הגיוני במסכה? חברת הכנסת מלינובסקי. אני שואלת באמת, לא בציניות.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> באיזו מסכה?

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

במסכה שביקשו מהם. הם התלוננו על המסכה, שמבקשים מהם לשים מסכה כפולה. אני מבינה את החוסר נוחות.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> את רוצה שאנחנו נצלול לשאלה אם שתי מסכות או שלוש? ואפשר להוסיף גם חלוק, אפשר לעשות את מנהרת חיטוי, אפשר לעשות המון דברים. אבל פשוט אני שמה עובדה מן השטח. העובדה פשוטה מאוד, שהמדינה עשתה צעדים כאלה שאנשים לא מסוגלים לעמוד בהם, ויש לנו עכשיו שוק שלם של אנשים שעברו לעבוד בית. פירוש הדבר שאין בכלל שום-כלום שם, והמדינה לא מקבלת מסים כי הכול מתנהל בשחור, כפי שגם בזמן הקורונה בשיא ה-100 מטרים נשים עדיין עשו מניקור.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

את פוגעת במספרות עכשיו, שיודעים שהן כן הכניסו אנשים, בניגוד למה שהן מצהירות.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>

אגלה לך משהו: נשים עכשיו מעדיפות ללכת למישהי הביתה, זה יותר אינטימי, מאשר למספרה, שזה תחת הגבלות כאלה ואחרות ותחת מצלמות וכולי וכולי.

<< דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> או שספרים מגיעים לבתי הלקוחות.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אתן לך לסיים. אני רק רוצה לומר פה בסוגריים, כדי שלא יישמע חלילה שזה באמת ערוץ: מי שמוכן לקחת צ'אנס על הבריאות שלו ולסכן את עצמו, מבחינתי זה בדיוק כפי שנשים הולכות לפלסטיקאים לא מורשים או עושות הפלות במקומות חשוכים, מבחינתי זה אותו דבר. זה שהם לא מקיימים את ההנחיות לא אומר שאני צריכה עכשיו להגמיש את ההנחיות בשביל כל הציבור ולפגוע בכולם.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אסביר את הכוונה בדבריי. כל עוד ההגבלות, ההנחיות והתקנות לא ברורות, לא הגיוניות, לא מתקבלות וקשות מדי, יש את רף היכולת שאנשים יכולים לעמוד בו. אנשים לא יעמדו בזה, והם לא עומדים בזה. דעו לכם שבגלל כל הסרבול הזה אנשים הפכו לשוק שחור, הכול מתנהל שם במזומן והמדינה, בנוסף לכל הסיכונים שאמרת, גם לא מקבלת מסים. הנקודה ברורה? קחו את זה בחשבון כשאנחנו עושים בוכהלטריה כזאת או אחרת.

אם אנחנו כבר בנושא הקניונים, אני רוצה לשאול בעניין האחריות של חנות בתוך הקניון.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

אשמח להתייחס. חנות בתוך הקניון אחראית למה שקורה בחנות. הבהרנו את זה בסעיפים של החנות. חנות בתוך קניון פטורה מתשאול וממדידת חום בכניסה לחנות מכיוון שזה מתבצע בכניסה לקניון. את זה קבענו במפורש.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ומסכה?

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

כמובן גם בכניסה לחנות בתוך הקניון בעל החנות צריך להקפיד שמי שנכנס לחנות עוטה מסכה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אם תיאורטית אני נכנסת לקניון בלי מסכה ותפס אותי פקח?

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

לא נותנים לך להיכנס בכלל.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

האחריות של בעל הקניון או של המחזיק את הקניון היא שמי שנכנס לקניון יעטה מסכה. מה שקורה בתוך הקניון זה כבר אחריות של האנשים עצמם.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

חשוב לי שהנקודה הזאת תובהר כדי שכולנו נהיה תמימי-דעים, שאף אחד לא משלם מחיר על טיפשותו של אדם. סליחה שאני אומרת את זה בצורה בוטה אבל זה בדיוק הסיפור.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

לצערנו מי שעומדים סביבו יכולים לשלם מחיר כי גם מי שנמצא ליד אדם שלא עוטה מסכה בקניון נמצא בסיכון.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

מבחינת האחריות הפלילית, הסנקציה של קנס, האדם עצמו ישלם את המחיר.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא יהיה פה כפל תשלומים? יבוא פקח וייתן קנס לבעל הקניון, ואחר כך על אותו אדם ייתן קנס לדוגמה - - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

לא, היא אומרת שהאחריות תהיה על האדם.

<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>

יש אחריות לאדם אם הוא נכנס לחנות בלי מסכה והמחזיק בחנות נתן לו להיכנס לחנות בלי מסכה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

זה סיפור אחר. אם הוא נתן לו להיכנס בלי מסכה – זה סיפור אחד, אבל אם הוא נמצא בתוך החנות והוריד את המסכה – זה סיפור אחר.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ואם נכנסתי לחנות עם מסכה ואז הורדתי אותה?

<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>

הסברתי את זה בישיבה הקודמת. הסעיף שאתם כל הזמן חוזרים אליו, שנמצא בצו הבידוד, דורש - - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אנחנו רוצים אולי לנסות לתקן אותו דרך התקנות האלה.

<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>

ניסיתי להסביר מדוע הוא נקבע לדברים שהם בשליטת האדם שהוא בעל המקום, או המחזיק במקום. הדברים שהם בשליטתו הם כשהלקוח נכנס לתוך העסק, אז אסור לו לתת ללקוח להיכנס בלי מסכה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

מקובל.

<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>

ואסור לו לתת שירות באופן פוזיטיבי.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

מקובל גם.

<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>

זה מה שכתוב שם.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אם אדם מסתובב עכשיו והוא לא מוכן לעטות מסכה אבל גם לא מוכן לצאת מהחנות - - -

<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>

הנושא של אחריות שילוחית לחלוטין מקובל עלינו. הקפדנו לאורך כל הדרך שלא יהיה מצב שבעל המקום יחוב באחריות בגלל התנהגות של אדם.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אם הייתי פקח שבא לשם והייתי רואה אדם ללא מסכה - - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תודה רבה. חברת הכנסת מלינובסקי, הנקודה הזאת ברורה. אני רוצה שזה יישאר במקום הזה, שאדם אחראי על המעשים שלו ולא בעל העסק אחראי על המעשים של הלקוח שנכנס.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בסוף מי יקבל קנס?

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

האדם עצמו. היא אמרה.

<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>

אם הוא הוריד את המסכה שוטר יכול לתת לו קנס על כך שהוא בלי מסכה. הוא לא יכול לתת קנס לבעל החנות על עצם זה שיש בן אדם בלי מסכה בתוך החנות. בעל החנות אחראי על שני מקרים בהקשר של הלקוחות: בכניסה לחנות ובמתן שירות על ידי העובדים שלו לאדם. אם הקופאית בסופר תיתן שירות לאדם בלי מסכה אז אפשר להטיל קנס על בעל המקום.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כי יש לו אחריות שילוחית. אם תכיני תצפית, לצורך העניין, אם העובד בפתח נותן למיקי לוי להיכנס ללא מסכה – אז ייקנס מיקי לוי, אבל אם מיקי לוי נכנס עם מסכה והוריד אותה בחנות הראשונה – הוא יחטוף.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תודה על ההבהרה, לילך.

<< אורח >> שי גלברג סומך: << אורח >>

אנחנו נמצאים מצד אחד במצב של גידול בתחלואה, ומצד שני אנחנו לא רוצים לפגוע במשק מסיבות מאוד מאוד מובנות. המסכות זה בדיוק האיזון בין שני הדברים.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אנחנו לא מתווכחים על המסכות. אנחנו רק רוצים שיהיה שם היגיון.

<< אורח >> שי גלברג סומך: << אורח >>

באופן כללי אני אומר שהמסכות חל האיזון ולא צריך להקל במסכות. להיפך, צריך לשמור את הכללים הקיימים ולאכוף אותם יותר.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אוקיי, תודה רבה. ניר קפלן ביקש להתייחס לסוגיה הזו. קיבלת תשובה. אני חושב שענו פה באופן ברור מאוד. אם אתה רוצה להוסיף אז בבקשה.

<< אורח >> ניר קפלן: << אורח >>

שלום. אני מבין שעד היום האחריות על התנהלות הלקוחות, זה שלקוחות עוטים את המסכות, הייתה על בעל העסק. האם היום יש בעצם שינוי והסטת אחריות אל הלקוחות עצמם?

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

ענו לך עכשיו, בזה הרגע ענו ברחל בתך הקטנה, ואפילו נתנו סימולציה. יש לך אחריות בכניסה, יש לך אחריות לא לתת להם שירות אם הם בלי מסכה, אבל אם אדם נכנס על פי דין והוריד את המסכה בחנות האחריות היא שלו ולא שלך. אתה רק מחויב לא לתת לו שירות כל עוד הוא לא עם מסכה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה פתח לבעיות.

<< אורח >> ניר קפלן: << אורח >>

הבנתי. אצלנו בתחום המלונות זה בעייתי. האורח נכנס, עשינו לו בדיקת חום וכולי, עשה כבר צ'ק-אין, עכשיו הוא יורד עם הילדים לבריכה. אנחנו מקפידים כל הזמן על מרחקים וכולי.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אם הוא בלי מסכה זה אחריות שלו.

<< אורח >> ניר קפלו: << אורח >>

אורח ישראלי שהוריד לרגע את המסכה - - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

האחריות היא שלו. למה אתם מתעקשים? עוד בסוף הם ישנו את זה.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ברגע שהוא נכנס לבית המלון וכאשר עבר את השוער הוא עטה את המסכה, בא לדלפק ואז הוריד – האחריות שלו.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

כשירצה לחזור מן הבריכה ויהיה בלי מסכה אז מי שעומד שם ואחראי לא ייתן לו להיכנס. אם הוא נכנס עוד פעם והוריד מסכה – חבר'ה, הדברים ברורים מאוד.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה דווקא בסדר.

רק שאלה קטנה: נושא הרישום הממוחשב בכניסה לקניון, ב-(יב), לא כל כך ברור. אני מבין ש"ככל האפשר" משאיר מרחב לכל העניין. הבעיה המרכזית היא איך בדיוק עושים את זה.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

אני מבינה שיש אמצעי, שכאשר אתה נכנס לקניון הוא סופר אותך. אתה כמובן לא צריך להזדהות, הוא רק סופר שנכנס עוד אדם.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בעל קניון גדול יעמוד בזה, אבל בעל קניון קטן או חנות קטנה לא יעמוד בזה וישים את הספירה הידנית.

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>

גם זו אפשרות.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כלומר יש לו את שתי האפשרויות.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

מיקי לוי, סליחה, לא שמעתי את מה שאמרת.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה כבר נפתר. הסעיף שעוסק בספירת האנשים שנכנסו לקניון הוא קצת רחב. לא תמיד המחשוב מתאים אך נאמר שאפשר לעשות את זה גם באופן ידני, וזה בסדר.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

מאה אחוז, יופי, תודה רבה. יש הערות נוספות לגבי הקניון? אף אחד. אפשר להמשיך.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

(4) – שוק קמעונאי. רק אומר שנשלחו לכאן הערות על ידי מרכז השלטון המקומי לגבי שווקים והונחו על שולחן הוועדה אתמול.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

ניתן להם להתייחס, אלא אם כן התייחסתם להערכות כבר והגעתם להסכמות. יוחאי וג'ימה יתייחס לזה.

<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

"(4)

שוק קמעונאי – בכפוף לתנאים המפורטים להלן:

(א)

ראש הרשות המקומית פרסם הודעה לציבור באתר האינטרנט של הרשות המקומית לפני פתיחת השוק, ולפיה השוק ערוך לקיום התנאים המפורטים בפסקאות משנה (ב) עד (ט) וכי הרשות המקומית נערכה להבטחת התנאים כאמור;

(ב)

הרשות המקומית תפעל בהתאם לאמור בתקנה 3א(1)(א) ו-(ב) ו-(6) בשינויים המחויבים;

(ג)

לעניין הוראות סעיף 3ה(ג1) לצו בריאות העם, יראו את הרשות המקומית כמחזיק או כמפעיל של מקום כאמור באותו סעיף לגבי השוק;

(ד)

הרשות המקומית תפעל בהתאם לאמור בתקנה 3א1(א)(5);

(ה)

הרשות המקומית תקפיד, ככל האפשר, על שמירת מרחק של 2 מטרים לפחות בין אנשים שאינם גרים באותו מקום, לרבות בתורים, וכן תמנע, ככל האפשר, הצטופפות של אנשים במקום אחד, לרבות, ככל האפשר, התקהלות בכניסה למקום;

(ו)

הרשות המקומית תסמן במקומות המיועדים לתור, מקומות לעמידת הממתינים במרחק שני מטרים זה מזה ותציב במקום בולט לעין, שלט לעניין שמירה על מרחק כאמור;

(ז)

הרשות המקומית תקפיד על שמירת כללי היגיינה בשוק ותנחה א

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]