פרוטוקול מספר 43, הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה, 04/08/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 43

מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה

יום שלישי, ז' באב התש"ף (28 ביולי 2020), שעה 10:00

סדר היום:

<< נושא >> היערכות לפתיחת השמיים לנכנסים וליוצאים מישראל – ביוזמה משותפת עם ח"כ מיקי לוי << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יפעת שאשא ביטון – היו"ר

משה אבוטבול

אימאן ח'טיב יאסין

מיקי לוי

יוליה מלינובסקי

יואל רזבוזוב

חברי הכנסת:

סעיד אלחרומי

אוריאל בוסו

יבגני סובה

אנדרי קוז'ינוב

הילה שי וזאן

אלעזר שטרן

איילת שקד

מוזמנים:

איתן בן דוד

–

המשנה לראש המל"ל, המטה לביטחון לאומי

יובל בן הרוש

–

ר׳ מכלול התעופה, משרד הבריאות

ד"ר אשר שלמון

–

מנהל המחלקה ליחסים בין-לאומיים, משרד הבריאות

אמיר הלוי

–

מנכ"ל משרד התיירות

אילן פלוס

–

רח"ט כלכלה, משרד החוץ

אורי סירקיס

–

מנכ"ל ישראייר

אלעד לוי

–

מ״מ מנכ״ל לאופר תעופה ג.ה.י בע״מ

יוסי פתאל

–

מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת בישראל

מידן בר

–

יו"ר איגוד הטייסים

רונן קרסו

–

סמנכ"ל שיווק איסתא

טלי לאופר

–

מנכ"ל התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל דן קטריבס

–

ראש אגף סחר חוץ, התאחדות התעשיינים

צבי הרפז

–

אחראי גיוס, מורשת דרך – עמותת מורי הדרך בתיירות הנכנסת פרופ' חגי לוין

–

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל אלון קצף

–

נשיא ומייסד קבוצת דיוידשילד

מרים סוסלנסקי

–

מובילת המטה להצלת תיירות חו"ל

דוד שפרכר

–

מומחה ברגולציה תעופתית, המטה להצלת תיירות חו״ל זהר אשכר

–

מראשי הארגון המטה להצלת תיירות חו"ל

רעות עוזיאל

–

כתבת חופש ותיירות במאקו

הלנה ביילין

–

שדלנית, עו"ד, ריצ'רדסון דיוטי פרי

יעל גויסקי

–

שדלנית, עו"ד, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל שירלי קציר

–

שדלנית, עורכת דין, חברות תעופה

ליאור לינהרד

–

שדלן/ית, עורכת דין, חברות תעופה

מנהלת הוועדה:

לאה גופר

רישום פרלמנטרי:

ירון קוונשטוק

<< נושא >> היערכות לפתיחת השמיים לנכנסים וליוצאים מישראל – ביוזמה משותפת עם ח"כ מיקי לוי << נושא >> << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

בוקר טוב לכולם, אני פותחת ברשותכם את הדיון בנושא היערכות לפתיחת השמיים לנכנסים וליוצאים מישראל, ביוזמה משותפת עם חבר הכנסת מיקי לוי, וחברים נוספים כאן שעוקבים בדריכות אחר כל הנושא של פתיחת השמיים, כולל ההתרחשויות האחרונות. אנחנו יודעים שמתקיים שיח כזה בקרב מקבלי ההחלטות. המטרה של הדיון היא גם להציף שוב את העניין. צריך לזכור שהעניין של פתיחת השמיים זה לא רק נתב"ג וזה לא רק התיירים שנכנסים ויוצאים, אלא יש פה הרבה מאוד מעגלים של אנשים שמתפרנסים מהעולם, הזה, אנשים שעובדים בענף התיירות, סוכני נסיעות. אני לא מדברת על כל מי שמפעיל את כל הקואופרציה במקומות השונים, כולל בנתב"ג עצמו.

אנחנו כאן כדי לראות איך אנחנו מקדמים את זה, במיוחד לנוכח הפעולות האחרונות שננקטו בממשלה. אז אנחנו נתחיל עם דברים של חברי הכנסת, אחר כך נעבור למשתתפים כאן וכמובן למשתתפים בזום. בבקשה, חבר הכנסת מיקי לוי.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, גברתי. אני בראשית דבריי רוצה להודות לך על ההיענות שלך לבקשתי לקיים את הדיון בסוגיה הזו. אני אקדים ואומר, שלקראת תום הדיון אני מבקש ממך, כי נקיים מעקב כבר בשבוע הבא, כדי לראות את התקדמות משרד הבריאות, הפרויקטור שאליו פניתי, הכנת המתווה והנעת התהליך. אני גורם, נכון לרגע זה, שחוץ מאשר הצהרות אין למדינת ישראל תוכנית סדורה איך לפתוח את השמיים.

וכמו שאת אמרת, לא מדובר רק באזרחי ישראל שיצאו וכו', אלא מדובר בכניסה של תיירים אחרים, בהיערכות של בתי מלון, וזה באמת מערך גדול. 200,000 איש מתפרנסים מענף התיירות. מרבית הנציגים שלהם נמצאים פה היום בדיון, ממורי הדרך, סוכני נסיעות, איגוד הטייסים, נציגי חברות התעופה, נציגי רשות שדות התעופה, בתי מלון, היסעים, שירותי קרקע ועוד, ואני מתנצל אם לא הזכרתי את כולם, כי עם כולם דיברתי.

וכל האנשים היקרים האלה כמעט חצי שנה ללא תעסוקה, ואין אופק, אין מתווה. הם תולים תקוות באמת רבות לאור העבודה של הוועדה הזו בפתרון בעיות שהממשלה לא הצליחה לפתור, ואנחנו לקחנו סיכון על עצמנו – כן, לקחנו סיכון על עצמנו, ואת אפשרת את זה – כדי להוביל מהלכים ולפתוח ענפים כאלה ואחרים.

ולכן אני אומר שנכון שיש הרבה אנשים, אבל אם יהיה אפשר לשמוע את כל אחד שתי דקות, כדי לראות אנה אנחנו הולכים. אני חושב שהשמיים צריכים להיפתח כבר מחר בבוקר. אין מדיניות. אין מדיניות. יש מעל 140 מדינות בעולם שפתחו את השמיים, עם מגבלות כאלה ואחרות. אנחנו יכולים ללמוד מהן.

וכן, יהיה לנו קשה לעשות את זה בלי ממשלה, אבל מה שאני תולה בוועדה הזו שבראשותך, שאנחנו נצליח להניע את התהליך. ברגע שחמישה, שישה, שבעה מטוסים ישראלים – אל על, ישראייר, ארקיע – יעלו לאוויר, זה ייראה אחרת לחלוטין.

אני מאוד מקווה שגם החברים האחרים יתנו כתף, וגם את, אם תקבעי בשבוע הבא דיון מעקב אחרי זה, מאוד ייתכן שהממשלה כבר תתחיל לעשות צעדים כאלה או אחרים לאחר הדיון. ממש תודה רבה לך, אני מאוד מודה לך.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תודה רבה לך, חבר הכנסת מיקי לוי. אני רק אציין שהוועדה הייתה אמורה לקיים דיון בנושא לפני כחודש. משום שזה התקיים יום לפני כן בוועדה אחרת אז אנחנו דחינו ואמרנו שנקיים דיון מעקב. אני רוצה רק להוסיף על הדברים של חבר הכנסת מיקי לוי, ואני יודעת שזה בטח יעלה על השולחן, אז אני רוצה כבר לשים את זה כאן ולשים את זה בפרופורציות: אני דיברתי על הפעולות האחרונות שנעשו על ידי הממשלה ועל ההחלטות שנעשו. אחת מהן הייתה כניסה של 16,000 אברכים – ואני לא נכנסת עכשיו לעניין הדתי, מבחינתי זה היה יכול להיות גם 16,000 כל מגזר אחר שתרצו או כל קהילה אחרת. אבל עצם העובדה שמאפשרים כניסה של 16,000 אנשים לשטח ישראל בתנאים מקילים ומוצאים את המתווה הנכון, ובמקביל גם מאפשרים גם יציאה של 30,000 אנשים אחרים לאומן – אני אומרת: דין אחד צריך להיות לכולם. וזו המטרה של הדיון. אם אנחנו יודעים לייצר מתווה ופתרון לקבוצה מסוימת, אנחנו צריכים לתת את אותו פתרון גם לקבוצות אחרות, ואני מקווה שמהדיון הזה נוכל להתקדם לשם. חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה, נעשה את זה לפי סדר.

<< דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >>

תודה רבה, גברתי, חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה על הדיון. בעיניי זה דיון מאוד מאוד חשוב. אני עוסקת בנושא הזה כבר זמן מה. אני חושבת שעוד אחד מהכישלונות המפוארים של הממשלה הזו זה שהיא עד עכשיו לא עשתה את ההכנות הנדרשות לפתיחת השמיים. ישבתי לא מזמן עם שגרירת גרמניה בישראל, היא הסבירה לי בדיוק איך בגרמניה פתחו את השמיים. זה לא תורה מסיני, זה משהו שאנחנו יכולים לעשות. זה נכון שגרמניה היא מדינה ירוקה, וכמובן שהמצב האידיאלי היה שהיינו קודם מדינה ירוקה ואחר כך היינו פותחים את השמיים. זה כמובן היה עדיף. אבל המצב שאנחנו מדינה אדומה כבר די הרבה זמן.

אני חושבת שהממשלה הייתה צריכה כבר להתארגן במתווים שסך הכול כולם מבינים מהם פחות או יותר: שמי שנכנס לישראל צריך להראות בדיקה עדכנית עד היומיים האחרונים שהוא שלילי לקורונה; שיש מעבדה בנתב"ג. איך יכול להיות שעד עכשיו אין מעבדה בנתב"ג? צריכה להיות מעבדה בנתב"ג עם בדיקות תוך שלוש שעות. מי שמגיע ממדינה אדומה, בנוסף לבדיקה שהוא מראה מיומיים קודם, הוא צריך גם לעבור בדיקה בנתב"ג, לחכות שלוש שעות – אם שהוא שלילי הוא יוצא החוצה, אם הוא חיובי הוא נכנס על חשבונו לבידוד. יש אין-ספור פתרונות לטפל בבעיה הזו.

העולם כרגע מתרגל לעשות עסקים בלי ישראל. אני רגע שמה את התיירות בצד, שזו בעיה ענקית ואני בטוחה שנדבר עליה, שאנחנו כולנו רוצים שתיירים יחזרו לישראל. אבל צריך להבין שהעולם העסקי, הכלכלה, עולם ההייטק, היום עם ידיים קשורות מאחורי הגב. בכל העולם אנשים נוסעים לפגישות, מבצעים מכירות, והישראלים רק עובדים מזום. עכשיו, זום זה בסדר, אבל בסוף זה לא תחליף לפגישת פנים אל פנים.

ובפירוש אנחנו רואים – לפחות אני רואה אינדיקציות בעולם ההייטק – שמתרגלים לעבוד בלי ישראל. יש חלופות. וזה בהחלט פוגם ביכולת התחרות שלנו. וישראל באמת נמצאת במשבר הכלכלי הקשה ביותר שהיא ידעה. אנחנו צריכים למצוא פתרונות, איך אפשר להקל על המשבר הזה, ופתיחת השמיים זה אחד מהם.

אז אני אומרת לממשלה העצלה הזאת, שבאמת לדעתי הלכה לישון בין הגל הראשון לגל השני: תפתחו את השמיים במתווה שמצמצם סיכונים. כל אחד צריך להיכנס לכאן לבדיקת קורונה מלפני יומיים. מי שבא ממדינה אדומה – עוד בדיקה בנתב"ג. יש פתרונות.

אני חושבת שהדיון כאן, יפעת, הוא מאוד מאוד חשוב כדי להעלות את זה לסדר-היום. בסופו של דבר כל אחד מהנוכחים כאן ומהנוכחים בזום, צריך להפעיל את כובד משקלו בהתאם ליכולותיו, לדרוש מהממשלה מתווה, כי יש מתווים שמצמצמים סיכונים. זה לא הרמטי, כמובן שאי-אפשר להבטיח הרמטיות, ובוודאי שיכול להיות שגם ייכנסו אנשים חולים מדי פעם, אבל בסופו של דבר צריך לדעת לחיות בשגרת קורונה ולא לעצור את החיים.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תודה רבה, חברת הכנסת איילת שקד. חבר הכנסת יואל רזבוזוב, בבקשה.

<< דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, כבוד היושבת-ראש. אז קודם כול, גם כאן הבלגן חוגג. אנחנו רואים את זה, אנחנו מרגישים את זה לפי הפניות שאנחנו מקבלים. ענף שלם קורס. אנחנו מדברים כאן על כל ענף התיירות, על מורי הדרך שפנו לכולם והם מפגינים כאן מחוץ לכנסת. ובאמת זה ענף שגם כן מאוד קשה יהיה לשקם אותו; וגם אמון הציבור – אנחנו פשוט מאבדים אותו. מישיבה לישיבה אנחנו רואים יותר ויותר פשלות של הממשלה.

אז גם כן קיבלו החלטה להכניס 16,000 סטודנטים, שאנחנו יודעים שרובם הם תלמידי ישיבות. ואם לא ניכנס לסקטור, כמו שאמרתם, אין לנו עניין להיכנס, אבל כמה פניות אני קיבלתי באופן אישי של משפחות שבן הזוג פה ישראלי, ובת הזוג, שאין לה את האזרחות הישראלית. היא רשומה במשרד הפנים, היא אמא לילד ישראלי. הייתה לי פנייה של אמא שבכלל מניקה ילד ישראלי וכל המשפחה ישראלים, ולא נתנו להם אישור להגיע. והיו לי עשרות פניות שאני פניתי. גם בנתב"ג טוענים שהם מתפקדים היום כמודיעין. כל יום יש פניות.

פשוט ברדק. אין שום מתווה, אין שום הנחיות, אין שום עמדה ברורה, הסבר מי יכול להגיע, מי לא יכול להגיע. עכשיו בדרך לכאן התקשר אליי יהודי שהוא ללא אזרחות ישראלית, רוצה לבוא לכאן לתיירות מרפא. הוא חולה סרטן. שואלת המשפחה: אנחנו רוצים להגיע לכאן, אנחנו לא יכולים להגיע. ואני מדבר כאן על יהודי.

כשהממשלה הזאת מחליטה לא להכניס בני זוג, אבל כן מכניסים, בגלל שיקולים פוליטיים צרים קבוצה מסוימת, כמו שאמרנו: תלמידי ישיבות, אז זה לא בסדר. ודווקא ברגעים האלו אנחנו כן מאבדים את אמון הציבור. וכאן בוועדה הזאת אנחנו לא יכולים לתת לזה לקרות. אנחנו דורשים מתווה, אנחנו דורשים נהלים ברורים, ושהם יהיו שוויוניים לכולם. תודה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת יואל רזבוזוב. בבקשה, חברת הכנסת מלינובסקי.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אנחנו צריכים להחליט באיזה מדינה אנחנו חיים, מדינה פתוחה או מדינה סגורה, מדינה שוויונית או מדינה לא שוויונית. הדוגמאות שאת נתת והחברים פה נתנו לגבי מדיניות לא ברורה של הממשלה עכשיו, הם מוציאים אותנו מדעתנו, ובאמת אנשים כבר לא מצליחים להבין: המדינה סגורה או המדינה פתוחה? השאלה למי. 30,000 לאומן בעת הזו – וזה לא קשור לאומן, זה יכול להיות לכל מקום אחר, אבל יש לנו קורונה. אמרו לנו שאנחנו כולנו נמות פה מקורונה ממש היום. ועכשיו 30,000 איש טסים לאומן. ואני לא צריכה להסביר לאף אחד איך זה נראה וכולנו יודעים. וברור לנו איך הם יחזרו. אז יש לנו קורונה או אין לנו קורונה? מותר לטוס או אסור לטוס?

לגבי אפליה – עכשיו התבשרתי שממשלת ישראל השכילה להבין שזה לא יכול להימשך ככה. היום שונה נוהל, שמאפשר לבני זוג של ישראלים שהם לא אזרחי ישראל לבוא ארצה, ונמצאים כבר בהליך. אני מאמינה שכל הנוהל הזה שונה היום בגלל הלחץ שלנו, כי אמרנו שזה לא יכול להיות - - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

בעקבות דיון שקיימנו בנושא.

<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, גם הדיונים, וגם אנחנו פנינו. כתבתי אתמול מכתב מאוד מאוד לא שגרתי לגמזו ולדרעי ולרשות האוכלוסין וההגירה ושאלתי: איך זה יכול להיות? אם אזרחים זרים יכולים להגיע ארצה במסגרת תוכנית כזו או אחרת, למה בני או בנות זוג של ישראלים לא יכולים להגיע לפה ולהתאחד עם המשפחות שלהם? תבינו את זה, אנשים לא היו יכולים להיפגש חצי שנה. היום הנוהל הזה שונה, ברוך השם.

<< דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> השאלה אם אנשים יודעים על הנוהל הזה, מי שצריך לקבל את ההחלטות. זו הבעיה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

הם יודעים. זה מפורסם גם לכל מי שפנה אלינו.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שום דבר לא עובד בדרך הנורמלית, על הכול אתה צריך להילחם, על כל דבר אתה צריך לצעוק, שום דבר לא לפי ההיגיון הברור. אתה יודע מה, יש מה שנקרא היגיון בריא, לא צריך להיות מומחה בזה ומומחה בזה: אם אתם מאפשרים ל-17,000 אזרחים זרים להגיע לפה, אז למה לא מאפשרים לבני ובנות זוג של ישראלים? למה מותר לטוס לאומן – וזה בסדר – ואסור לטוס לכל מקום אחר? למה תיירים לא יכולים להגיע הנה?

רק שאנחנו נבין איפה אנחנו נמצאים. יש לנו שכנה, מדינה שנקראת ירדן. אנחנו חשבנו שאנחנו המפותחים, אנחנו המתקדמים, אנחנו הנאורים – ירדן מחר פותחת את השמיים, עם נוהל מאוד מסודר, עם כללים מאוד ברורים, עם מעבדה, עם בדיקות. זה ירדן. אז בואי נבין איפה אנחנו נמצאים ונפסיק להתגאות במה שאנחנו לא כנאה, ונבין ונחליט. צריך להחליט אם אנחנו פותחים. ברגע שאנחנו מחליטים שפותחים, זה כבר טכני להחליט איך. לזה יש מומחים שידעו להגיד לנו איך לפתוח.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אז אנחנו תיכף נשמע אותם.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הממשלה צריכה להחליט שהיא פותחת קודם כול.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תודה רבה, חברת הכנסת מלינובסקי. אנחנו תיכף נשמע גם את מי שמטפל בסוגיה הזו בימים האלה. אני מבקשת, חברי הכנסת, אנחנו אחר כך נוכל גם להתייחס למה שיעלה כאן בדיון, אז ממש דברי פתיחה בקצרה, כדי שנוכל לשמוע גם את האחרים. בבקשה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי.

<< דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. זה דיון מאוד חשוב. ואני חושב שאנחנו בישראל מפגרים אחרי העולם בנושא הזה, בנושא פתיחת השמיים, והאזרחים הישראלים משלמים מחיר מאוד כבד והכלכלה הישראלית בכלל.

דיברו חבריי, ואני מצטרף לכל מילה שאמרו. אני אתן לכם דוגמה, זה פורסם אתמול בערב: אזרחים ישראלים שמגיעים לסיני – הם טסים לטורקיה, ומטורקיה הם טסים לשארם א-שייח' ומשם לסיני. ומצרים נותנת להם אפשרות, ומדינת ישראל פותחת את הגבולות שייכנסו, אבל משום מה הם לא יוצאים מהגבולות האלה. אותו גבול, מעבר סיני, שב-2019 חצי מיליון ישראלים נכנסו לסיני דרך המעבר הזה. עכשיו, כשאני אומר לכם חצי מיליון ישראלים, זאת אומרת שהם ירדו לאילת, הם עשו חניות ביניים בנגב ובאילת עצמה, והניעו לפחות את הכלכלה של העיר הדרומית הזאת והנגב והפריפריה שלנו. אבל משום מה עושים את כל הסיבוב הארוך הזה – Airlines Turkish, וחברות התעופה המצריות נהנות מהאזרחים הישראלים, אבל אנחנו והאנשים שלנו והצוותים שלנו נשארים מאחור.

זו דוגמה אחת, גברתי היושבת-ראש. אבל מסביב זה לא רק תיירות, מסביב זה גם עסקים, זה גם רפואה, אנשים שנוסעים לחו"ל ואנשים שמגיעים מחו"ל. אז הגיעה העת לפתוח את השמיים. לקחת את כל אמצעי המיגון הנדרשים – אמרו חבריי לפניי: מעבדה בנתב"ג וכל זה, זה בסדר, אבל צריך לשים לזה סוף. תודה, גברתי.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת אלחרומי. חבר הכנסת קוז'ינוב, בבקשה.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. בנוסף לכל מה שחבריי אמרו, דברי טעם ודברים חשובים, צריך גם לזכור את כל מערך הטייסים והמטוסים, וכמה זה למעשה עולה למדינה שהמטוסים מקורקעים. וגם כל מערך הטיס, למעשה אני מבין שאוטוטו יצא מהכשירות, כי ברגע שלא מעלים מטוס לאוויר, גם הטייס לא בדיוק יהיה כשיר לטיסה הבאה.

בנוסף, נכון, כרגע אפשר לצאת מישראל, אבל דורשים בדיקה של 72 שעות מראש, כשאף אחד לא מסביר כיצד להישמר ב-72 שעות האלה, כי הרי בטווח הזמן הזה עוד ניתן להידבק. כלומר, אין פה באמת מערכת הנחיות כרגע ברורה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

גם קופות החולים לא ממהרות לעשות בדיקות כאלה.

<< דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >>

צריך לאפשר בדיקות פרטיות למי שרוצה לנסוע לחו"ל.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> צריך לקצר את הזמנים האלה. מעבדה בנתב"ג – אפשר לעשות את זה. לכן זה דבר חשוב ברמה הלאומית, גם מבחינת מערך הטיסות שזה נכס לאומי וגם מבחינת כל שאר הדברים. התיירות, כמו שנאמר, החל מאיחוד המשפחות וביקורים בארץ ועד לתחום התיירות. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תודה רבה לך. ובאמת בהקשר שאתה מעלה את הטייסים, יש גם את החברה שנותנת את שירותי ההסעדה במטוסים, שירותי קרקע. הרבה מאות אנשים שנמצאים בבית בלי שום אופק תעסוקתי כרגע.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 200,000. זה המספר, גברתי.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שמעתי 250, מיקי. הורדת ב-50,000.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא יודע, אני נזהר.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

חבר הכנסת סובה, בבקשה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אני רוצה להגיד: ארבעה ימים השקענו בוועדת הכלכלה, שנמצאת פה בסמוך, בנושא של תקנות בנושא חוק טיבי. הינה, מיקי לוי גם ישב איתנו בוועדת הכלכלה. מצאנו את הנוסחה המאזנת בין הצורך להחזיר את הכסף ללקוחות. ואנחנו יודעים מי החברה הכי גדולה שחייבת כסף, זה חברת אל על – 400 מיליון דולר, לא רק לישראלים, לכל העולם.

ומצד שני, גם מצאנו פתרון צרכני בשביל שהצרכנים לא ייפגעו. כי חוק טיבי, חוק פיצוי תעופה, מדבר על 21 יום. נתנו 90 יום, נתנו עוד 30 יום. בסופו של דבר, מה עושה הממשלה? ביום ראשון, שלשום, מקדמת חוק נוסף שידחה את הפיצויים עד 1 באוקטובר, רק בגלל דבר אחד, בגלל חברת אל על.

עכשיו, אנחנו מדברים על פתיחת שמיים, סגירת שמיים, כאילו מישהו מחזיק shutter למעלה – לא, השמיים פתוחים. תסתכלו על לוח ההמראות והנחיתות, יש טיסות לישראל, השמיים פתוחים. מי שלא רוצה או מי שחושש לפתוח את השמיים, זה רק חברת אל על בעניין הכלכלי.

עכשיו, אני לא נגד אל על או בעד אל על. אני אומר שברגע שמדינת ישראל תיתן כסף לחברת אל על היא תפשוט את הרגל, משום שהיא תצטרך להחזיר את הכסף, היא תצטרך להחזיר את החובות, ואל על כנראה – שוב, אני אומר את זה בזהירות, כמו שאומרים: לנו יש חסינות, מותר להגיד – כנראה יש שיקולים כלכליים כבדים מאוד על הממשלה, והממשלה לא חושבת על הפתרונות בשביל להקל על כל הנוסעים שרוצים להגיע לישראל.

אנחנו דיברנו על בדיקות בשדה. יש חברות היום שמציעות פתרונות לבדיקות מהירות בשדה. יש גם חברות שמוכנות לקחת אחריות על אנשים שמגיעים. שמענו פה על הנושא של תיירות מרפא – בן אדם שמגיע לטפל בסרטן שלו, הוא יסתובב כמו קבוצת הצליינים מדרום קוריאה? תיקחו אותו לבית חולים. אז למה אתם לא מאפשרים לו לעשות את זה? משום שיש שיקולים כלכליים שמשפעים על ההחלטה לפתוח את השמיים.

ולכן, גברתי היושבת-ראש, אני יודע שהכוח של הוועדה הזאת זה דווקא דבר נדיר בפוליטיקה בחודשים האחרונים, תשאלי את השאלות האלה: מדוע לא מכניסים חברות זרות לישראל? ומה קורה בין משרד האוצר לחברת אל על? משום שאין הסכם, וזה מה שתוקע את כל פתיחת השמיים. ברגע שהנושא של אל על ייפתר, אתם תיראו שהמטוסים פה ינחתו. אל על, מה לעשות, היא החברה הלאומית שלנו מה שנקרא, אבל תפתרו את הבעיה עם אל על ואתם תיראו שיבואו לפה מיליוני תיירים, ואנחנו נדאג לטפל בכל האמצעים. זה כל הסיפור פה, ולא פתיחה ולא סגירת השמיים. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אוקיי. תודה רבה, חבר הכנסת סובה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב, בבקשה.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושבת-ראש. בנוסף למה שנאמר פה על ידי כל החברות והחברים, ואני באמת מסכימה עם כל מילה, רק חשוב לי להדגיש כמה נקודות. הנקודה הראשונה באמת זה הסוגיה הכללית שאנחנו שרויים בתוכה בתוך המדינה. אני חושבת שאנחנו נמצאים במצב של תוהו ובוהו. שום דבר לא ברור, אף אחד לא יודע מה קורה מחר, ולא בגלל שאין תצפית מה יקרה לגבי הקורונה, אלא בגלל שלא מתכוונים שהדברים יהיו ברורים.

הרי היום יש את כל האפשרויות המדעיות לדעת איפה אנחנו עומדים במקום הבריאותי, ובדיקות אפשר לעשות. כל יום אנחנו שומעים חדשות חדשות. יום אחד אומרים: אנחנו רוצים להגיע ל-30,000, למוחרת אומרים: אנחנו רוצים להגיע ל-60,000.

ופתרונות זמינים ישנם. אגב, פתיחת שמיים, בדיקה מהירה קיימת ונמצאת בכל העולם, ואפשר גם שזה יהיה כאן, ואומרים שיש בישראל. אז מה הבעיה שבן אדם שרוצה לטוס, שיעשה את הבדיקה כמה שעות לפני והוא ידע, ויהיה מוסדר, אם הוא באמת חולה קורונה אז לתת את ההסדר הזה. ושידע כל צד מה הסיכון שהוא לוקח אם הוא נוסע, אם זה סיכון כלכלי או זה סיכון בריאותי, ואנשים יש להם שכל, שיחליטו מה שהם רוצים.

אבל בכללי המדינה מדברת והממשלה מדברת כל הזמן על השיקול הכלכלי. ואנחנו רואים כל הזמן כמה שהם מחטיאים את המטרה בשיקול הכלכלי. אין שום סיבה לסגור. או שמחליטים לסגור לתקופה ברורה – עשרה ימים, שבועיים – עושים את הכול, יוצאים מהכול, ואז כל דבר יהיה פתוח. או שפותחים ונוקטים באמצעים שצריך לנקוט.

פשוט אי-אפשר, האנשים מבולבלים לגמרי, האנשים חיים בחוסר ודאות, האנשים לא יודעים מה יקרה בכל הרמות – גם טיסות, גם בתי ספר, הכול. סטודנטים שרוצים לחזור ללימודים שלהם, לא מספיק מה שאיבדו, עכשיו הם עלולים לאבד עוד שנה.

ומדינות בעולם כבר נפתחו ומקבלים ומוציאים, ואנחנו פה כאילו סוגרים את עצמנו, ורואים שיש איפה ואיפה – אנשים מסוימים נכנסים ואחרים לא נכנסים. אז הגיע הזמן באמת לשים גבולות ולשים דברים ברורים וללכת לפי המתווה הנכון.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תודה רבה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

קודם כול, זה דיון חשוב במיוחד. אני מאוד מודה לך על הקיום של הדיון הזה, ואני שמח שהחברים פחות או יותר באותו ראש, באותו כיוון. אז קודם כול, אנחנו תמיד מתפללים שהשמיים יהיו פתוחים לתפילות שלנו, של עם ישראל, ושהמגפה תיעצר. זה דבר אחד. ואפילו יואל אתמול התנדב ללכת לכותל, אז זה בסדר.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תן לנו את הטלפון שם למעלה, שנוכל גם להתקשר אליו.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

איתך עוד לא סיכמתי, תחכה בתור בבקשה. אי-אפשר להכניס את כולם לכותל.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לך בעלות על הכותל, משה? אין לך בעלות על הכותל. אל תדבר ככה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

חברים, בואו.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

אנחנו צוחקים איתך, נשמה טובה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אה, צוחקים? גם אני צוחק איתך.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

אנחנו צריכים להיות ענייניים. אם אנחנו באמת אומרים שמותר ואפשרי כן לעשות את זה, אז באמת זה לא רלוונטי לאיפה אותם אנשים נוסעים, אם הם נוסעים לפה, נוסעים לשם. אני חושב שבמקום שאנחנו נאמץ זמן לריב עם כל מיני קבוצות כאלה ואחרות, נצטרך לבקש מהמדינה היקרה, שתעמיד איזה מין מדריכים או כאלה שיסבירו לכל אלה שיוצאים בפתח המדינה משהו מזורז, חמש דקות, איך להישמר, איך להיזהר וכו', כדי לאפשר להם את זה.

כי אני לא רואה אפשרות, גברתי היושבת-ראש, אנשים לדוגמה שרגילים במשך עשרות שנים, שלא היו יכולים להיכנס לשערי אוקראינה, ונכנסו בפחד עם דרכונים מזויפים – הייתה כבר התיישנות – נכנסו בדרכונים מזויפים כדי להתפלל באומן אצל רבנו נחמן מאומן, אז עכשיו הם פתאום לא יעשו את זה. הם יעשו כל מיני תרגילים להגיע. אז למה לעשות את זה בצורה עקומה? הפוך, בוא נעזור להם לעשות את זה נכון. זה לגבי הסיפור של אומן.

בהזדמנות הזאת אני גם אומר: אני עדיין תחת הרושם הפחות נעים עם הנושא הזה, מה שדיברו אתמול – כן סטודנטים, בחורי ישיבות. דין אחד שווה לכולם. אם לא מקבלים – לא מקבלים אף אחד; אם כן מקבלים – מקבלים את כולם.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יופי. מצוין. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים.

<< דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו בעד.

<< דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל עכשיו, אם שמתם לב, באמצע הוועדה לחש לי מישהו לאוזן – אפשר לעשות אחורה – בא ואמר לי: ידידי היקר, הנושא נבדק, אולי שליש מתוכם בחורי ישיבות.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא נכון.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

זה לא רלוונטי. חבר הכנסת אבוטבול, אני גם אמרתי בראשית דבריי, זה לא משנה מי אלה. יכול להיות גם שזה היה 16,000 אחרים לגמרי. אם הם כן, גם אחרים כן.

<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>

יפה, זו הגישה. יפעת, הגישה שלך גישה ממלכתית וחיובית. אבל לך אני אומר את זה: אני לא יודע על אחרים שאומרים להם כלום. אני בעצמי הגשתי עשרות בקשות ונאמר לי: לא, אי-אפשר. אפילו שזה בנים של אדמו"רים וכו' אמרו לי לא. אז לכן אני באמת מבקש: בוא נהיה ענייניים בוועדה, בוא נעביר דברים יחד בצורה גורפת. מי שאומרים לו: כן – כן; אומרים לו: לא – לא.

ולכן אני אומר: גם לגבי שמיים פתוחים – התשובה היא חיובית, לעבור את כל הדברים כמה שיותר, אבל לא משנה אם הוא נוסע לאומן או לתאילנד. ובעיקר לתת להם הדרכה נכונה. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת משה אבוטבול. איתן בן דוד מהמל"ל, מרכז את כל הנושא של פתיחת השמיים.

<< אורח >> איתן בן דוד: << אורח >>

בוקר טוב, גברתי, אני המשנה לראש המל"ל. לכל חברי הכנסת בדברי הפתיחה היו פה המון נושאים שעלו פה לדיון. אני חושב שכולם חשובים וראויים. לא כולם אולי מתכנסים לאותו דיון, אבל בהחלט הנושא הזה של מתווה לתעופה הוא מאוד חשוב.

צריך להגיד, ויסכימו איתי חבריי המקצועיים פה ממשרד התחבורה ורשות שדות התעופה, שלא מדובר פה בפתיחת שמיים. השמיים פתוחים, הרי מעולם לא נסגרו בצורה הרמטית. ישראלים יכולים לצאת ולהיכנס מגבולות המדינה, כמובן בתנאים שמשרד הבריאות קבע לבידוד, ככל שיש צורך, של 14 יום. אלה כרגע התנאים.

בנקודת הזמן הנוכחית, כמו שכולם יודעים, אנחנו נמצאים במצב תחלואה גבוה מאוד בישראל, אולי אחד הגבוהים בעולם במצב התחלואה פר מיליון נפש מול העולם כולו. ולכן ישראל מוגדרת בכל פרמטר כמדינה אדומה. לכן גם כרגע הסטטוס הוא שרוב מדינות העולם או שלא מקבלות ישראלים או שדורשות בידוד או בדיקות מיוחדות לפני שהם יגיעו לתחומים, לצערנו. אנחנו מקווים שאנחנו נגיע במהרה לתקופה יפה יותר בהיבט הזה.

עד לפני מספר חודשים מצומצם היינו מדינה ירוקה, ובאמת היה פה מתווה שכבר עמלנו עליו, יחד עם גורמים רבים – משרד החוץ, משרד הבריאות, משרד התחבורה, רשות התעופה, צוות התעופה במשל"ט הקורונה, רש"ת כמובן וגורמים רבים נוספים – יש פה תו כחול, שיוצר ועודכן לטובת שדה התעופה בנתב"ג או שדות תעופה נוספים; יש פה תו כחול שעובד עבור חברות התעופה שטסות לישראל וממנה, הישראליות והזרות. לצערנו, עקב מצת התחלואה המתווה הזה לא יצא אל הפועל עד כאן.

הנושא הזה של מתווה תעופה מחודש אמור להגיע ממש בימים הקרובים לקבינט הקורונה לדיון ואישור. אני מקווה שבתקופה הקרובה ממש נהיה אנשי בשורות להרבה מאוד מהדברים שעלו פה. אני מסכים עם הרבה מהדברים – הדברים מציקים, יש פה תעשייה שלמה שפועלת סביב התעופה: חברות התעופה, אנשי שדה התעופה, סוכני הנסיעות, כל החברות שנותנות שירותים לחברות התעופה – הכול פה הוזכר. באמת ליבנו אליהם, לכל התעשייה הזאת, כי זה פוגע בכלכלת ישראל כולה. לכן אנחנו מאוד קשובים לנושא הזה, מנסים למצוא כל פתרון אשר יביא חזרה את התעופה בצורה מושכלת.

בכוונתנו כרגע להגיע למתווה בהקדם האפשרי, שיאפשר לישראלים לצאת אל מדינות שמשרד הבריאות שלנו קבע שהן עומדות בקריטריונים של מדינות ירוקות. זה השלב הראשון והמיידי שאליו אנחנו רוצים להגיע. על פי הקריטריונים האלו יש כרגע – זה משתנה כל יום – קרוב לעשר מדינות כאלו, שאנחנו מנסים לדבר איתן. המדינות האלו ברובן כרגע אוסרות כניסת ישראלים או דורשות בדיקות מאוד מחמירות או בידוד בכניסה של ישראלים.

זה המתווה שאנחנו רוצים להגיע בשלב ראשון. אם יהיה צורך, אז כמובן זה יהיה בצורה של הדדיות עם המדינות האלו, בהתאם לתנאים שייקבעו. הכוונה שלנו שישראלים יצאו למדינות האלו ויחזרו לישראל ללא חובת בידוד וללא חובת בדיקות.

עכשיו, צריך לומר משהו, אני מקווה שיש פה מישהו ממשרד הבריאות.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

כן, יש נציגים של משרד הבריאות.

<< דובר_המשך >> איתן בן דוד: << דובר_המשך >>

אה, אשר נמצא פה. יופי. בסך הכול יש פה באלמנטים או בלוגיסטיקה של התפעול הזה של תעופה נכנסת ויוצאת, יש לא מעט בעיות. אני חושב שהן כולן פתירות. אבל כרגע משרד הבריאות וכולנו מתמודדים איתן. בין היתר זה כל הסוגיה של הקצאת בדיקות לטובת ישראלים שיוצאים לחו"ל, והמדינות שדורשות את זה יוכלו לעשות בדיקה 72 שעות מראש. ופעם שנייה, שאנשים שנכנסים לישראל, נוכל לאפשר להם בדיקות בהתאם לקריטריון שמשרד הבריאות יקבע. גם בדיקות בשדה התעופה, מחוץ לשדה התעופה.

<< דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >>

איתן, מתי תהיה מעבדה בנתב"ג?

<< אורח >> איתן בן דוד: << אורח >>

אני לא בטוח שצריך מעבדה בנתב"ג. זאת אומרת, גם על זה יש איזה ויכוח, האם צריך בנתב"ג או במקום אחר?

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מתי יהיו תוכניות? עזוב אותי ממעבדה. מתי יש תוכניות למדינת ישראל?

<< דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >>

למה אתם לא לומדים ממדינות שעובדות כמו שצריך? מגרמניה, מאוסטריה – למה לא ללמוד מהן? אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל. למה אתם מורחים זמן? זה עולה בחיים של אנשים, בפרנסה של אנשים, בתעשיית ההייטק, בתעשיית התיירות. באמת, אני משתגעת מזה.

<< אורח >> איתן בן דוד: << אורח >>

חברת הכנסת שקד, לא צריך להשתגע מזה.

<< דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >>

לא, כן צריך להשתגע מזה. כן צריך להשתגע מזה.

<< אורח >> איתן בן דוד: << אורח >>

גם אנחנו לא מתים על המצב הזה. אני בטוח שאת יודעת שגם אנחנו מתוסכלים מאוד מהמצב כולו בהיבטים רבים שאת מציינת. אבל אני מזכיר שהיום אנחנו עושים בישראל – עוד פעם, זה עניין יותר של משרד הבריאות, אבל משרד הבריאות מצליח היום לייצר 20,000 בדיקות, 25,000 בדיקות, בשיא הגענו ל-30,000 בדיקות. הבדיקות האלו עד היום היו כולן לטובת הקהילה בישראל. ונאבקו פה על כל בדיקה, עם מיצוי, כולל המעבדה החדשה הפרטית של MyHeritage, שהקימו על פי רגולציה של משרד הבריאות. כל בדיקה שנעשית בישראל נעשית לטובת הקהילה, לטובת אנשים שנדבקים או בבידוד או אסימפטומטיים או סימפטומטיים.

<< דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >>

איתן, סליחה, אני לא מוכנה לקבל את זה. אתם חודשיים מרחתם את זה MyHeritage, ואם הייתם עובדים יותר מהיר ויותר יעיל אפשר היה להביא לכאן עוד מעבדות פרטיות. תיתן לחברות פרטיות לעשות את הבדיקות, הם ידעו להביא את המטושים בעצמם. תסמוך עליהם. אז אין סיבה לא להקים מעבדה בנתב"ג, אם עושים מכרז כמו שצריך.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אבל בואו רגע נאפשר לו לסיים את הדברים, כי מתוך הדברים שלו עולות הרבה מאוד שאלות שצריך להפנות. אגב, לא בהכרח לאיתן – למשרד הבריאות, למשרד התחבורה. אז בבקשה, איתן.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, יש לי שאלה לאיתן.

<< אורח >> איתן בן דוד: << אורח >>

גבירותיי, אז פעם אחת יש מתווה שלם אולי לנושא התעופה, שעמלים עליו הרבה מאוד אנשים. ויש סוגיות בריאותיות, כולל הפעלת מעבדות, שאולי נציג משרד הבריאות ידבר עליהן בנפרד, כי זה נושא מאוד מקצועי, עם רגולציה ומקצוענות של משרד הבריאות, שאני לא יכול להשיב לכל שאלה בנושא הזה. אני יודע שעד היום המדיניות הייתה להקצות כל בדיקה שרק אפשר לטובת הקהילה פנימה בתוך ישראל.

כולם מבינים עתה שאנחנו חייבים בעת הזו, אחרי חודשים של הרצה והתכנסות בתוך עצמנו, לפתוח אפשרויות כניסה לישראלים ללא בידוד; לפתוח אפשרויות לכניסת זרים, בוודאי לאנשי עסקים או כל מה שמניע כלכלה, אבל גם אולי מעט תיירות לישראל בהמשך ממדינות אולי גם אדומות, עם פרופיל של בדיקות ובידוד מקוצר. אני מקווה שנגיע גם לזה. המתווה כולו יוצג בימים הקרובים בקבינט.

<< דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> לא שמעתי מילה על מתווה. יש מתווה בכלל?

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

לא, הם אומרים שבעוד כמה ימים הם יגישו מתווה, למרות שאני יודעת שיש הרבה מאוד תוכניות שנבחנות היום על השולחן.

<< דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> בדיוק. אני לא רואה איך מכל הדברים שהוא הציג מתכנס - - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אוקיי. לחברת הכנסת מלינובסקי יש שאלה, ואחר כך גם אני רוצה לשאול מספר דברים בבקשה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> איתן, ברשותך, בהמשך לדבריך, אני מאוד שמחתי לשמוע שיש היתכנויות ודברים, אנחנו שומעים את זה הרבה זמן. השאלה שלי מאוד קונקרטית: מי נתן אישור ל-30,000 איש לטוס בעת הזאת לאומן? ואם לקחתם בחשבון בעת נתינת האישור היבטים בריאותיים בנושא הזה? כי אני יודעת שמשרד הבריאות התנגד לאירוע הזה. מי נתן את האישור? לפי המקורות שלי זה המל"ל.

<< אורח >> איתן בן דוד: << אורח >>

לא, המל"ל - - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

חברת הכנסת מלינובסקי, זו החלטה פוליטית. לא נערב את הדרגים המקצועיים שם.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מאיפה את יודעת שזו החלטה פוליטית?

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

זאת החלטה פוליטית. צריך להגיד את הדברים.

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

אני לא מכיר החלטה בכלל. אני לא יודע על סמך מה אתם אומרים שיש החלטה. אין החלטה כזאת.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אז על סמך מה הם יצאו?

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

אני לא יודע. אנחנו מדברים עם ממשלת אוקראינה ועושים הכול כדי לעצור את זה. אין שום החלטה לאפשר - - -

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> - - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אבל, חברים, שנייה, כדי שהדיון יהיה מסודר, ואנחנו לא מדברים לגופו של מגזר כזה או אחר.

<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא קשור למגזר.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

חברת הכנסת מלינובסקי, אני איתך. אני לוקחת רגע אחורה ושואלת שאלה שתיתן תשובה אולי גם למה שאת שואלת. ואיתן, יכול להיות שאתה יכול לתת את התשובה ויכול להיות שמישהו אחר ממשרדי הממשלה יכול לתת את התשובה. אתם אומרים: השמיים פתוחים, באופן עקרוני יש טיסות יוצאות ונכנסות. וזה נכון, אם מסתכלים על לוח הטיסות של נתב"ג, אנחנו רואים שיש טיסות שיוצאות ונכנסות. כל אחד יכול לטוס היום לחו"ל? כל אחד יכול לטוס לכל מדינה? מי קובע מי נכנס, מי יוצא? זאת אומרת, יש איזושהי משנה סדורה? כי על פניו, לפחות האזרחים במדינת ישראל יודעים, שהם לא יכולים לצאת החוצה; ואחרים שנמצאים בחוץ יודעים שהם לא יכולים לחזור חזרה.

<< אורח >> איתן בן דוד: << אורח >>

גברתי היושבת-ראש, כל ישראלי שרוצה לצאת יכול לצאת, וכל ישראלי שרוצה לחזור יכול לחזור. יכולים להגיד לך את זה פה מרשות האוכלוסין, ויואל פלדשו מנהל רת"א, יכולים לצאת ולהיכנס. כמובן הם צריכים להתעדכן מה קורה במדינה שקולטת אותם, לאן הם טסים, האם הם צריכים שמה בידוד או בדיקות? יכול להיות שבכלל לא ייתנו להם להמריא למדינה שלא מקבלת ישראלים. גם זה קרה. זאת אומרת, יכול לבוא ישראלי לטיסה למדינה מסוימת, יגידו לו: אין אישור לישראלים לטוס או לנחות בספרד או בגרמניה או בצרפת, ולכן הוא לא יורשה בכלל לעלות על הטיסה. אבל ישראלי יכול לצאת מהארץ לכל מקום ויכול לחזור לארץ לבידוד של 14 יום. עד כאן לגבי ישראלים.

לגבי זרים – כרגע על פי NOTAM שמנהל רת"א מוציא ומעדכן אותו מדי שבועיים-שלושה, אזרחים זרים שאינם אזרחי ישראל אינם רשאים להיכנס לישראל היום, למעט חריגים שמאושרים בצורה מאוד פרטנית ונקודתית. זה מעט מאוד אנשים.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ומה עם 17,000 סטודנטים? זה מותר או שזה חריג?

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

קודם כול, תודה רבה, איתן. אני בהקשר הזה רוצה לומר משהו למשרד הבריאות, ואני אשמח לקבל את ההתייחסות שלו. ואחר כך אנחנו נעבור לנציגים השונים שנמצאים כאן מענף התעופה, וניתן לכל אחד שתיים-שלוש דקות, כי יש הרבה שרוצים לדבר ואני אשמח לתת לכמה שיותר.

אבל אני רוצה מהדברים של איתן לבוא אל משרד הבריאות בכלל לממשלה. קודם כול, הסוגיה של הנתונים. אנחנו בסוף מוגדרים כמדינה אדומה בזכות הנתונים שאנחנו מציגים ובוחנים מדי יום. ואני מוכרחה לומר, ואני אומרת את זה מאוד מאוד בזהירות, אבל מהנתונים שאנחנו משקפים, שאגב צריך לצלול פנימה ולבחון אותם, באמת כל מי שנמצא בחוץ חושב שיש לנו פה גופות ברחובות ושאנחנו נמצאים באיזושהי קטסטרופה במדינת ישראל, ואנחנו פה בבית יודעים שאנחנו לא במקום הזה. אנחנו מתמודדים עם משבר רפואי מאוד מאוד כבד, אבל אנחנו לא במקום הזה שמציירים אותו. וזה פוגע בנו. זה פוגע בנו, כי מי ששומע את השיח מבחוץ, משוכנע שאסור לקלוט אותנו, כי אנחנו נביא אליו את הקורונה.

וצריך לראות איך אנחנו מאזנים את הדבר הזה מחדש, איך אנחנו לוקחים את הנתונים ומסתכלים באמת על מי שחולה קורונה, ועל מי שחולה קשה כי הוא חולה קורונה ולא כי זה בא יחד עם מחלות נוספות. ומי שנפטר, והוא נפטר מהקורונה ולא נפטר ממחלות אחרות עם קורונה. ואני בכוונה מעלה את זה בדיון הזה שקשור לתעופה, כי בסוף הניתוח הזה של הנתונים הוא זה שמקרין על מדינת ישראל ועל איך שתופסים אותה בעולם. זאת נקודה אחת.

דבר שני, עלה כאן הנושא של בדיקות, דיברו על מעבדה בנתב"ג. אתמול קיימנו דיון, באמת בצורה אקראית לחלוטין הגיעו נציגים של חברות שונות לדיון, וסיפרו על טכנולוגיות חדשות ועל מכשור של בדיקות שיכולות לתת מענה תוך מספר דקות.

<< דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רבע שעה. אגב, שנבדק עם מד"א כבר.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

זאת אומרת, יש לנו את הטכנולוגיה שאפשר להשתמש בה. אני רק נתתי את שתי הדוגמאות האלה, אני לא אאריך. אני רוצה שתתייחס לכל ההיבטים האלה, כי זה קצה קצהו של הקרחון שרק אומר: בואו, אנחנו יכולים לעשות את זה אחרת. אז אני אשמח להתייחסות. בבקשה, נציג משרד הבריאות.

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

בוקר טוב לכולם, אני מנהל המערך ליחסים הבין-לאומיים של משרד הבריאות, ועוסק בין השאר בהרבה מאוד מהסוגיות שעלו פה היום ברמה האישית. למעשה, יש לי תשובות כמעט לכל דבר שעלה, אבל אני לא אוכל לתפוס את כל זמן הוועדה. אני דווקא אתחיל עם מה שהיושב-ראש שאלה, ומשם נלך באופן יותר סדור להתייחסות.

אחד, לגבי מסד נתונים, יש כללים בין-לאומיים שהיום נקוטים לקביעה איזו מדינה ירוקה, אדומה או לא. אנחנו יצרנו מסד נתונים יותר קפדני בארץ, והחלטנו בימים האחרונים לשקול לעבור למסד הנתונים של האיחוד האירופי, שהוא יותר מקל. לצערנו, מדינת ישראל, בתחלואה שלה היום בבוקר, עומדת על פי עשרה מסף המדינה הירוקה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

זה לפי הספירה שלנו.

<< דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה הסף?

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

אני אסביר. האלמנט הבריאותי של עשרה מקרים חדשים פר מיליון ליום, אנחנו מאוד מאוד רחוקים מאותו מקום. אנחנו צריכים לרדת משמעותית, יש עוד דרך ארוכה לעשות את זה. אני לא אכנס לכל הדיון שהוא דיון שקרוב לליבי, מה ההגדרה של חולה קשה ואיך מגדירים ואיך או לא מגדירים נפטר – שוב, אלה הגדרות בין-לאומיות של ארגון הבריאות העולמי, אנחנו לא ממציאים הגדרות ייחודיות לישראל. אבל בסופו של דבר יש מסד של שבעה-שמונה פרטים שנספרים על ידי האיחוד האירופי, שלצערנו על פי אותם נתונים כניסת ישראלים כמעט לכל מדינות האיחוד אסורה היום. עם בדיקות, בלי בדיקות, עם בידוד, בלי בידוד, ישראלים פשוט לא יכולים להיכנס לרוב מדינות האיחוד האירופי.

אנחנו עוסקים במתווה התיירות, ואיתן הזכיר את זה, ויש פה הרבה אנשים אחרים בזום ובחדר שהיו מעורבים, כבר הרבה שבועות. ואנחנו התחלנו ממקום שהיינו מדינה ירוקה, מתוך מטרה לייצר מנגנון בילטרלי של כניסה רחבה של אזרחים וזרים ממדינות כאלה תחת הסכמים מאוד ברורים, ולמעשה גיבשנו הבנות עם הרבה מאוד מדינות מובילות בתחום הזה. עד היום שבו מצאנו את עצמנו שוב מדינה אדומה, ולצערנו אותן מדינות פשוט אמרו לנו: חבר'ה, תחזרו אלינו כשתהיו ירוקים. ולכן עברנו לשלב הבא, והוא מתווה של ירוק לאדום. כלומר, כל עוד אנחנו אדומים וברור לנו שלא יהיו הסכמים בילטרליים, לייצר מתווה חד כיווני שיאפשר כניסה לישראל ממדינות ירוקות.

עכשיו, אני לא אכנס כרגע לדיון, והוא דיון ארוך, אם כן צריך בדיקת PCR מאדם שמגיע ממדינה ירוקה – כן או לא. להערכתנו, לא, ואנחנו נאפשר כניסה מהמדינות האלה, לפחות לאזרחים ישראלים ללא בדיקת PCR וללא צורך בבידוד, וזה חלק מהמתווה שיוצג לקבינט הקורונה.

מעבר לכך, יש הליך שלם של תו ירוק ותו סגול ותו כחול לשדות התעופה, למטוסים. כל אזרח שטס צריך למלא שאלון ולחתום על הצהרה. יש הרבה מאוד פרטים אחרים. לטעמנו, המודל הזה, לפחות כלפי אזרחים ישראלים, מוכן להצגה ולקבלת החלטות בממשלה, וזה יוצג.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אז מה מעכב את זה?

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

אני מבין שיהיה דיון בקבינט הקרוב וזה יוצג שם.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

כלומר מחר? מחר יש ישיבת קבינט. זה עתיד לעלות שם?

<< דובר_המשך >> אשר שלמון: << דובר_המשך >>

עוד פעם, אני לא מנהל את לו"ז הקבינט. היו דיבורים שזה גם היה אולי אמור לעלות אתמול. לא עלה בסוף, לאור הנושאים האחרים אתמול. מבחינת הצוות המקצועי זה בהחלט מוכן להצגה ולהחלטות, ופה לגיטימי שהקבינט ידון.

לגבי כניסה של מדינות אדומות לישראל – העמדה המקצועית שלנו, שכיום אין תחליף לחובת בידוד. אזרח ישראלי יכול להיכנס לכל מדינה בעולם, כמו שאמר איתן בן דוד, אבל הוא נדרש ל-14 יום בידו.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא אמר שלא לכל מדינה בעולם?

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

לכל מדינה בעולם. אזרח ישראלי שרוצה לחזור לישראל.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אה, מכל מדינה.

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

היחידי בחדר הזה, למיטב ידיעתי, שאסור לו לטוס היום לחו"ל זה אני, כי לצוותי רפואה אסור לצאת מהארץ. כל אחד מכם יכול לעלות היום על טיסה לאן שהוא רוצה, ובלבד שהמדינה מוכנה לקבל אותו. ולצערנו, מדינות האיחוד האירופי, כפי שגם מדינות מובילות באסיה, לא מוכנות להכניס ישראלים גם תחת חובת בידוד. שוב, לזה יש יוצאים מן הכלל. לצורך העניין, סטודנטים שצריכים לנסוע לאיטליה, אתמול שוחחתי עם השגריר האיטלקי ועם משרד הבריאות האיטלקי, והם יאפשרו לסטודנטים ישראלים להיכנס תחת מתווה מאוד מאוד מוקפד לביצוע בחינות באיטליה. וכך אנחנו פותרים בעיות נקודתיות. אבל שוב, כתיירות, תיירים ישראלים כיום לא מתקבלים ברוב מדינות אירופה.

<< דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >>

יש לי שאלה על ארצות הברית.

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

ארצות הברית מאפשרת כניסת אזרחים ישראלים, לפחות עוד לא שינתה את זה כרגע. יש דרישות שונות, אבל אני אתייחס לסוגיית הבדיקות שעלתה. ארצות הברית יחסית מכל מיני סיבות יותר קל היום לבוא ולצאת ממנה.

<< דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >>

נכון, אז יש לי שאלה. ארצות הברית הרי זה מקום מאוד חשוב להייטק ולעסקים במדינת ישראל. למה לא לפתוח את השמיים לארצות הברית? וכשאני מדברת על לפתוח את השמיים, אני אומרת לעשות מתווה שיאפשר לאנשים לטוס לארצות הברית ומארצות הברית, שוב, עם בדיקת PCR לפני העלייה למטוס ואחרי הירידה מהמטוס בהפרש של שלושה-ארבעה ימים.

<< דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> איילת, הבעיה זה הבידוד בחזרה.

<< דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >>

אם עושים בדיקת PCR יומיים לפני שאת עולה לטיסה בארצות הברית, ואת עושה עוד פעם אחת בשדה התעופה בנתב"ג – ואת משלמת עליה כמובן, חברות מוכנות לשלם על זה כדי שהעובדים שלהן יטוסו – אז זה אפשרי.

<< דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> מדויק. יש לי זוג חברים שעכשיו חזרו מארצות הברית.

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

אני רוצה להתייחס לזה. יש בעיית הבנה בסיסית, ואני רוצה כמשרד הבריאות לומר אותה. הבעיה היא לא במצאי בדיקות או לא באופן מוחלט. זה לא שאם היו לי 100,000 בדיקות ביום, אז לא הייתה בעיה והכול היה עובד. לתחושתנו, מאזורים אדומים, בדיקות PCR לא מחליפות חובת בידוד. אפשר לקיים דיון ארוך למה, אבל אני חושב שרוב העולם מקבל את האמירה הזאת. לכן גם למשל באיחוד האירופי, אם אתה בא ממדינה אדומה, ברוב מדינות אירופה, אתה לא פטור.

<< דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >>

זה הכול שאלה של סיכונים. אתה רוצה לסגור הרמטית או לא.

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

נכון. לכן אנחנו מתייחסים עכשיו לאוכלוסיות מיוחדות שאת דיברת עליהן. הזכירו פה בהרחבה את הסטודנטים והאברכים, אני אתייחס גם לאנשי עסקים שעובדים על פתרון. לצורך העניין מאז תחילת המשבר, אני לא מניח שאני מחדש לכם, אולי לחלקכם, מומחים או אנשי מקצוע זרים שהיו צריכים להיכנס לישראל נכנסו, כולל תחת קפסולות סגורות לפעולות דחופות ללא חובת בידוד מקדים. יש מסלול מאוד מסודר, מאוד מוקפד, איך נכנס לצורך העניין מומחה שצריך להפעיל טורבינה בחברת חשמל או להפעיל פס ייצור בחברה.

<< דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >>

אני מדברת על איש מכירות של חברת הייטק.

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

הבעיה שלנו עם אנשי מכירות היא העובדה שבאמת אנשים מגיעים לרוב ליום-יומיים, נמצאים במגע צמוד עם הרבה מאוד אנשים. יצרנו פתרון ביניים לאפשרות לפגישות כאלה בשדה התעופה בטרקלין פתאל. ברור לנו שהוא פתרון חלקי, צריך לתת פתרון יותר מקיף, ואנחנו דנים על פתרון יותר מקיף לעשות את זה. לא פשוט לנו איך לעשות את זה עם מדינות אדומות. מדינות ירוקות, אני מניח שכבר בימים הקרובים יהיה מתווה פשוט לעשות את זה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לגבי 17,000?

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

לגבי מעבדות – אני רוצה לשתף אתכם בהתלבטות שלנו לגבי מעבדות. ההבנה היא שמעבדה פרטית שיושבת בנתב"ג יכולה להסיט כוח אדם מקצועי וגם להילחם על משאבים אחרים. יש התלבטות מקצועית האם לאפשר להשתמש במאגר הלאומי לטובת נוסעים או לאפשר מעבדה פרטית. ברור שאם ההחלטה תהיה שאנחנו נאפשר למאגר הלאומי למלא את הצורך, זה צריך להיות יעיל, מהיר, ותוך 24 שעות לכל היותר לתת תשובה.

<< דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >>

למה לא חברה פרטית?

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

תראי, כפי שאת יודעת, יש לא מעט חברות פרטיות שנכנסו לתחום. הזכרת את MyHeritage, יש את American Medical Lab. יש עוד לא מעט חברות שנכנסו - - -

<< דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >>

יש מספיק. אז למה לא לעשות מכרז ולקחת חברה פרטית?

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

אני לא אומר שלא, אבל כרגע הנטייה המקצועית היא לשקול בין חלופה של חברה פרטית שתטפל רק בסוגיית הנוסעים לבין לשקול לאפשר לגוף אחר, שהוא יכול להיות גם, דרך אגב, חברה פרטית, כמו MyHeritage, כמו AML, כמו חברות אחרות, לתת מענה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

טוב, לנו אבל לא משנה המכניזם, משנה שיהיה מתווה שיאפשר את הכניסה והיציאה.

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

ובלבד שהמענה הזה יהיה מענה מהיר, יעיל - - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

חבר הכנסת סובה.

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

אני רוצה להמשיך, כי העליתם המון נושאים.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בהקשר למה שאמרת, שתי שאלות מאוד קצרות.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

מאוד קצרות, בבקשה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה אמרת שעשרה מקרים למיליון. לפי החישוב שלך, כל עוד לא נרד מתחת ל-90, אף אחד לא יכניס אותנו. זו השאלה הראשונה. השאלה השנייה: אני יודע ששבוע שעבר חברים שלי טסו לאיטליה, וכאנשי עסקים קיבלו אישור לארבעה ימים להיכנס לתחומי המדינה בלי לעשות בידוד. השאלה אם אתה מכיר את הדבר הזה, והאם אפשר גם להחיל את הנורמות האלה לישראל. אם בא איש עסקים לשלושה-ארבעה ימים, הוא לא צריך לשבת 14 יום בבידוד. זו השאלה.

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

עניתי שאנחנו עוסקים במתווה אנשי עסקים. אני מכיר את הסידור הפרטני, שאיטליה ומספר מדינות אחרות – אני אגיד בשקט – מתחת או בניגוד להנחיות של האיחוד האירופי. אני גם לא מרחיב את זה, כי יש גמישות, וכל עוד זה עובד בשקט, כפי שלא עסקתי בסוגיית המומחים שנכנסים לישראל, זה עבד טוב וזה נכון שיעבוד.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה עם - - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תקשיבו, חברים, אנחנו בסוף לא נגיע לאנשים שהגיעו כדי להשמיע את דברם. אנחנו נחזור חזרה לנציג הבריאות בסוף הדיון ואנחנו נאפשר התייחסות.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני רוצה תשובה על אומן, סליחה.

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

לגבי אומן – עמדתנו המקצועית שאסור לאפשר לאירוע להתרחש, לא בגלל הטיסות הלוך, לא בגלל הטיסות חזור, אלא התכנסות של 30,000 איש על רחוב וחצי, אין שום דרך אמיתית לנהל את זה בצורה בטוחה. צריך לזכור שכל העולם אסר אירועים כאלה: אין משחקי כדורגל באצטדיונים, לא היה חאג' השנה למכה, בפסחא לא הייתה התכנסות בכיכר סן פטרוס. אני לא רוצה להשוות שום דת לאף דת אחרת, אני מבינה שסוגיית אומן יקרה לאנשים ואנשים מוכנים למסור את הנפש עליה, אבל זה לא יוכל לעבוד בדרך הזו. זו עמדתנו. למיטב הבנתי, זו גם עמדת ממשלת אוקראינה, וצריך לסגור את - - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אז הם יצאו או לא יצאו?

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הם יוצאים עכשיו.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הם מוכרים חבילות. תעצור את זה.

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

ברשותך, אדם שטס לטורקיה וממשיך משם לאוקראינה, כפי שקרה אתמול עם החולה, יוכל להגיע לאומן. והדרך היחידה לעצור את זה, שהרשויות באוקראינה ינקטו את הפעולות המתאימות.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה חושב - - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תודה רבה לכם. הדיון הוא לא על אומן, חברים.

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

אני חושב שגם באוקראינה יש אינטרסים כלכליים רחבים בסוגיה הזו, ועדיין אני חושב שהממשלה מבינה, היה לנו שיח ברור עם הממשלה. אני רוצה להאמין שיימצא איזשהו מתווה שיעצור את העניין.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ומה עם 17,000 - - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אוקיי. תודה רבה, חברים. הדיון הוא לא על המגזר, אתם מפספסים את הדיון.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל אנחנו צריכים להבין - - -

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

אני לא יודע אם זה 17 או 12, כי אנחנו לא יודעים מה המספרים, הורשו להיכנס אך ורק צעירים שמשתתפים בתוכניות לימודים סדורות בישראל, שברור שאם הם לא ייכנסו השנה הם לא יגיעו לפה אף פעם. לא מדובר רק על ישיבות, דובר על אוניברסיטאות, על בתי ספר.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה תנאי הבידוד?

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

תנאי הבידוד שלהם נקבעו אחרי דיון מיניסטריאלי ואישור, לעד שישה בקפסולה סגורה תחת פיקוח קפדני ביותר. אני קיבלתי אתמול 12 פקחים כדי לפקח על ההליך הזה.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לכמה זמן?

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

ו-14 יום מלאים הם יהיו - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

חברים, אני מאוד מבקשת, מיצינו את הסיפור הזה של ה-16,000, 12,000, כן סטודנטים, לא סטודנטים. זה לא מעניין כרגע. מעניין אותנו שיימצא מתווה כולל לכל מי שרוצה להיכנס ולצאת, ושאנחנו נוכל לנהל פה גם את ענף התעופה בצורה סדורה. אז אני מקווה שהסיפור של אומן והאברכים לא יעלה שוב על השולחן. קיבלנו את כל התשובות, אפשר להתקדם.

<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, כי זה חלק - - -

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אני יודעת, אבל די, טחנו את זה.

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

אני רוצה להמשיך לסוגיית התיירות ותיירות המרפא שעלתה פה. אז קודם כול, קל לי להתייחס לסוגיית תיירות המרפא, תחום שמוכר לי היטב מקצועית כאונקולוג. אנחנו מאפשרים לאורך כל המשבר למקרים מצילי חיים של תיירי מרפא להגיע לישראל. זה מתווה סדור, שעובד. שדרך אגב, בשבוע האחרון גם הקלנו אותו.

<< דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> באיזה צורה? איך?

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

יש הליך מסודר. מה שהיה עד לפני שבוע, מנהל בית החולים פנה למשרד הבריאות, ואנחנו אישרנו את זה. נכנסו עשרות רבות כאלה. החל מהשבוע הקלנו על התהליך, לא נדרש אישור משרד הבריאות, ובלבד שמנהל בית חולים מצהיר שהמקרה מציל חיים, ותייר המרפא יכול להיכנס לארץ.

לגבי תיירים בכלל – היה אתמול דיון בין שר התיירות לשר הבריאות, דובר על מתווים שונים. הוטל בין השאר גם עליי לעסוק בתחום הזה. אנחנו נתחיל, מתוך ניסיון לאפשר לקבוצות סגורות של תיירים ממדינות ירוקות להיכנס לפה, לראות שזה עובד, ורק אז נוכל להתקדם הלאה.

אני אזכיר לכולם ששני האירועים המכוננים בתחלואה בארץ היו הקבוצה הקוריאנית והקבוצה היוונית, שהביאה את כל התחלואה הניכרת הראשונה לארץ. אנחנו לא רוצים לחזור על טעויות, נעשה את זה בזהירות, אבל ברור לכולנו שגם לסוגיה המאוד חשובה של תיירות חייבים לתת פתרון.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אוקיי. תודה רבה. אני רוצה לומר משהו למען הסדר של המשך הדיון. אני אתן לחברת הכנסת הילה וזאן מיד, ואחר כך נשמע את אנשי הזום, אחרי ששעה היינו בתוך החדר הזה. אני רק רוצה לומר משהו עקרוני: זה מה שיוצר את כל הבלבול, שיטת הסלאמי של תיירים כאלה כן, תיירים כאלה לא, סטודנטים כאלה כן, סטודנטים כאלה לא. אנחנו כל הזמן בוחרים בפינצטה, דיברת על תיירות מרפא, ישר קפצו לי כל אותן נשים שרוצות להיות אימהות ויש להן עוברים מוקפאים שאם לא מגיעות אליהם הן מאבדות את ההזדמנות ואת הסיכוי. אני כבר לא מדברת על הכסף, אני מדברת נטו על הסיטואציה האישית שהן חוות.

ואנחנו צריכים להיות במקום שאנחנו יכולים לייצר פתרון הוליסטי ולא פתרון פרטני. כי אנחנו יכולים לשבת כאן עד מחר ולתת עוד הרבה מאוד קבוצות, שגם אתה וגם אני וגם האחרים נסכים שצריך לתת להם מענה.

ואני חושבת שנכון תעשה מדינת ישראל, אם היא תייצר מתווים כוללים, שיאפשרו את הכניסה ואת היציאה של האנשים, לא לפי הספציפיקציה של הסיבה שבגללה הם עושים את זה. אז אני אשמח אם זה יהיה רוח הדברים בדיון. חברת הכנסת הילה וזאן. אחר כך דוד שפרכר.

<< דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אני אעשה את זה ממש בקצרה, כי אני רוצה לשאול שאלה. אנחנו מדברים פה על יצירת מתווים, ושמענו פה גם את נציג רשות שדות התעופה, גם את נציג משרד הבריאות. ואני רוצה רק לשאול שאלת תם: האם מדינת ישראל ערוכה להחיל בפועל את המתווים האלו? ועל זה אני לא שמעתי תשובה. כמו שאמרה פה חברתי איילת – מעבדה, לא מעבדה – איך זה הולך להתבצע?

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין תוכנית, על מה את מדברת.

<< דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> האם מדינת ישראל, ברגע שתתקבל ההחלטה, ערוכה להפעיל את כל המתווים שעלו פה? אני אשמח לשמוע את נציג רשות שדות התעופה מדבר על זה בפועל. וגם אני חושבת שכן צריך לתת את הדעת על מה שציינה פה איילת – מדינות אדומות לאדומות. אם יש צורך להיעזר בחברות פרטיות כדי לעשות את זה, בכל זאת אבל כן לעשות את זה, כדי לאפשר לגלגל לנוע הן מבחינה עסקית והן משאר הבחינות שהעלתה פה גם היושבת-ראש. ואני אשמח לקבל תשובה לגבי החלת המתווים בפועל.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אוקיי, כשנגיע לנציג שדות התעופה או רשות התעופה, אנחנו נאפשר את זה כמובן. דוד, בבקשה.

<< אורח >> דוד שפרכר: << אורח >>

בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש. אני עורך דין, אני מומחה ברגולציה תעופתית, ואני בין היתר פה מייצג שתי מטות התיירות – הצלת תיירות חו"ל ועתיד התיירות, בערך קצת יותר מ-10,000 אנשים שעוסקים בנסיעה, תעופה וגם חברות handling בשדות התעופה.

אנחנו עבדנו שבועות רבים על מתווה לפתיחת השמיים, ואנחנו צירפנו את המתווה הזה כחומר רקע לוועדה. המתווה שלנו מבוסס על תחיקה בין-לאומית, גם של ארגון בטיחות התעופה האירופי, גם של ארגון יאט"א שמאגד למעלה מ-290 חברות תעופה, גם מינהל התעופה הפדרלי האמריקני וגם ארגון ICAO הבין-לאומי, ארגון או"ם, שישראל גם חברה בו.

המתווה שלנו מבוסס קודם כול על טיפול רוחבי ללא שום אבחנה בין מדינות ירוקות ואדומות. ואני רוצה לומר, שאני חולק על דבריו של ד"ר שלמון, מכיוון שההגדרה עצמה של מדינה ירוקה, קודם כול באיחוד האירופי, ההחלטה של האיחוד האירופי היא רק בגדר המלצה, ד"ר שלמון, וכל מדינה באירופה חופשית להוסיף או להוריד. ועובדה היא, אני גם עורך דין בלגי, רק אתמול בבלגיה נוספו שלוש מדינות בתוך אירופה אדומות, שיתר אירופה חושבות שהן ירוקות. אחת מהדוגמאות זה שווייץ, חלק נכבד של שווייץ עכשיו נצבע באדום עבור בלגיה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> באיחוד האירופי איזה צבע בלגיה?

<< אורח >> דוד שפרכר: << אורח >>

בלגיה היא כרגע כתום.

<< אורח >> אשר שלמון: << אורח >>

כתום להם, אדום לנו.

<< אורח >> דוד שפרכר: << אורח >>

זה בצבע כתום לפי האיחוד האירופי. אבל עוד פעם, ההחלטה באירופה, ואני עורך דין ישראלי ואירופי, ההחלטה באירופה היא אך ורק בגדר המלצה.

עכשיו, המתווה שאנחנו מציגים פה, ואני חושב שמרבית חברי הכנסת פה בוועדה מסכימים איתי, נותן טיפול רוחבי, טיפול שהנוסעים והקהל ידעו מראש למה לצפות ולמה להתכונן, כי בעצם ההגדרה של מדינה ירוקה עצמה יכולה להשתנות מדקה לדקה.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. הקורונה פה, צריך ללמוד לחיות איתה. מספיק עם העניין הזה. ללכת לנפוש איתה, לטוס איתה, לנסוע איתה. הכול. מה הסיפור? ברכבת הקלה בירושלים נוסעים 150 איש בו זמנית. מה הסיפור?

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תיתן לו, הוא מציג את הדברים.

<< אורח >> דוד שפרכר: << אורח >>

המתווה שלנו הוא מאוד מאוד קל. אחד, נותן טיפול ללא שום הבחנה בין מדינה ירוקה ואדומה, בהתאם לתחיקה הבין-לאומית. וישראל היא גם כן חברה באו"ם, לכן איכשהו כפופה לתחיקה הזאת. שתיים, עם מנגנון של בדיקות RT-PCR כ-72 שעות לפני הגעה לנתב"ג, ולתייר כנ"ל בחו"ל.

היתרונות הם קודם כול שכבר עכשיו, ויש לנו נתונים ברורים מאוד, שאחוז ההדבקה בנגיף הקורונה בטיסות הוא מאוד מאוד נמוך היום. נכון שכאשר היה לנו הסיפור של דרום קוריאה או יוון, אבל זה היה בפברואר-מרץ, אז אנשים נסעו דחוסים אחד עם השני בטיסות, ללא מסכות, ללא בדיקות. היום אנשים נוסעים בטיסה עם מסכה כירורגית, ואנחנו מציגים גם כן בדיקת PCR. כך שכבר הסיכוי שמישהו יגיע או יידבק הוא ישאף לאפס, ממש לאפס.

אז אנחנו מציעים פתרון מאוד קל, רוחבי, ללא הבחנה בין ירוק לבין אדום, בדיקות בישראל או בחוץ לארץ מראש. ואנחנו מציעים עבור הישראלים ששבים ארצה, שיעשו בדיקה כשהם ייכנסו לישראל במעבדה בנתב"ג, בדומה לכל מה שנעשה היום בכל אירופה.

עכשיו, כדאי גם כן להגיד שפתרון הזה הוא מאוד קל ליישום. אני אקח לדוגמה את שדה התעופה פריז שארל דה גול, שאני מכיר מאוד טוב, כי אני טוס כמעט פעם בשבוע לפריז, והמעבדה הוקמה תוך 24 שעות. תוך 24 שעות, עם בדיקות חינם ותוצאות. ויש לי חבר שטס מפריז לתל אביב – כרגע הוא נמצא עדיין בבידוד – והוא התנדב לעשות בדיקה כזאת בפריז, הוא נחת בישראל, קיבל כבר סמ"ס עם התוצאות.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בזמן הטיסה עשו לו בדיקה?

<< אורח >> דוד שפרכר: << אורח >>

כשהוא המריא מפריז הוא אמר: אני אעשה סתם בדיקה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז חמש שעות לקח לצרפתים לעשות את הבדיקה. אז אם יש טיסות לארצות הברית של 12 שעות, מה הבעיה לעשות - - -

<< דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >>

בגרמניה בפרנקפורט – שלוש שעות.

<< אורח >> דוד שפרכר: << אורח >>

כלומר, מה שהצענו פה הוא משהו מאוד קל.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

הנקודה ברורה.

<< אורח >> דוד שפרכר: << אורח >>

והדבר האחרון, גברתי היושבת-ראש, אני הייתי רוצה להציע, שבגמר הוועדה הזאת נוכל אולי לקיים איזשהו שולחן דיונים מאוד מאוד מקצועי, עם אנשי משרד הבריאות, עם אנשי המל"ל, איתנו גם אנשי המקצועי. אני מומחה ברגולציה תעופתית, כמו שהזכיר חבר הכנסת סובה, אני פעיל הרבה מאוד שנים, מלווה את החוקים, את חוק טיבי - - - באופן מאוד מקצועי. זאת הייתה ההמלצה שלי.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

אוקיי. תודה רבה. אני אומר לך, אני לא רוצה שום שולחנות דיונים אחר כך. גם סיימנו את הזמן של להתדיין, המשרדים צריכים להביא מתווה. אנחנו שמענו הכרזה גם של השרה וגם של אנשים נוספים, לגבי זה שרוצים לפתוח את השמיים או לשחרר את ענף התעופה באמצע אוגוסט. הגיע הזמן לעשות את זה, אין לדעתי עוד מה לדסקס בעניין. מירי סוסלנסקי, בבקשה, שתי דקות.

<< אורח >> מרים סוסלנסקי: << אורח >>

אני מהמטה להצלת תיירות חו"ל, מאגדים את כלל החברות והעובדים של הענף, הוקמנו בעקבות המשבר. וכמו שכולכם יודעים, ענף התיירות נמצא על סף קריסה ועם אופק לא ברור. אני רואה סביבי אנשים שפשוט נופלים רק כי הם לא מה יקרה ולמתי לתכנן. והדבר הזה לא מאפשר, אנחנו נראה יותר ויותר פיטורים וחברות שקורסות.

יחד עם דוד עבדנו במטה להצלת חו"ל על המתווה הזה. ואנחנו באמת מדברים שצריך להפסיק להסתכל על צבעי מדינות. אנחנו רואים באירופה מצבים שבהם משפחה נוסעת למדינה מסוימת, ותוך שעתיים המדינה משתנה מצבע ירוק לאדום ואז הם נדרשים לחזור לבידוד. הדבר לא מאפשר לא יציבות ולא תחושת ביטחון לאנשים שנוסעים, ובטח ובטח לא לחברות שאחראיות על הטסת הנוסעים האלה.

אנחנו מדברים על זה שהבדיקות צריכות להיעשות במדינת היעד. כלומר, הישראלים שיוצאים כבר יגיעו עם הבדיקה, התיירים שנכנסים יבואו עם בדיקה. ובעצם ההסתכלות של קו אחיד על כל המדינות, כדי לא להיכנס כל הזמן לשינויים מהרגע לרגע, שרואים כמה שאירופה מתמודדת עם זה כל הזמן ובצורה לא פשוטה בכלל.

כשאני שומעת על הצהרות על פתיחת קו תעופה זה או אחר, או שישה או עשרה קווי תעופה, זה כמו לשים פלסטר על שבר ברגליים. זה מה שאני מרגישה, כי אנחנו צריכים פתרון קבוע ויציב. וידוע שהמתווה הזה הוא רק חלק ראשון מבין האתגרים שקיימים עד שענף התיירות בכלל יחזור לפעילות ויוכל לחזור לפעילות אמיתית, ולתת את הביטחון הזה לנוסעים, כי יש גם עניינים שצריך לטפל גם בהקשר הביטוחי, ולדעת שגם כל אזרח ישראל מקבלת ויכול לרכוש לעצמו מוצר ביטוחי מקיף ומלא, כי בלי זה אנחנו לא נראה טיסות.

אז המקום הזה מאוד חשוב. רק אתמול גם נוכחנו לגלות שישראלי טס לאוקראינה דרך טורקיה. הדבר הזה לא רק מסכן את הציבור, הוא גם מסכן את יחסי החוץ שלנו. בגלל זה ברגע שנדע שכל מי שיוצא יוצא עם בדיקה וכל מי שנכנס, הדבר הזה גם יפתור בעיות נוספות שיכולות לקרות.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

לגמרי. תודה רבה, מירי.

<< דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> היושבת-ראש, שמת לב שבכל דיון אותו מוטיב חוזר, שאנחנו שמים פלסטר. כל פעם מופיע הפלסטר, שמציגים את זה אנשים מסוימים, במקום לתקן את הבעיה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

נכון, כי אנחנו לא נותנים איזשהו פתרון כולל. בבקשה, אורי סירקיס.

<< אורח >> אורי סירקיס: << אורח >>

בוקר טוב ותודה רבה. אולי רק פתיחה קצרה: ישראייר היא חברת התעופה היחידה שפעילה היום בנתב"ג. כל הטייסים שלה כשירים, שדה התעופה פתוח, השמיים פתוחים. אתמול עשינו שש טיסות לאילת, שתי טיסות לפריז, טיסה לבוקרשט. אתמול הבאנו קבוצה של 100 עולים חדשים, בסך הכול מתחילת המשבר הטסנו לפה למעלה מ-1,000 עולים חדשים. אני בקשר כמעט יום-יומי עם עמיתי שיושב כאן לידי, כדי לברר כמה חולי קורונה יש על כל טיסה, כי אם יש חולה קורונה צריכים להתנהג אחרת עם הצוותים. אנחנו הבאנו 1,000 עולים חדשים, ואחד או שניים מהם היו נשאים של קורונה, זאת אומרת אובחנו כחולי קורונה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

הם אובחנו כמאומתים, הם לא חולים. השימוש שלנו במילה חולים - - -

<< אורח >> אורי סירקיס: << אורח >>

מאומתים. המשמעות של זה זה ניהול סיכונים. מדינת ישראל מאפשרת ל-1,000 עולים חדשים להגיע, ובצדק, ומנהלת את הסיכון.

מה קורה באילת? באילת התעקשנו להחזיק את הקו הזה. באפריל הטסנו, כולל פסח, 1,700 איש, ב-weekend האחרון הטסנו 3,500 איש. יש חולי קורונה באילת, מאתרים חולי קורונה במלונות באילת – אז מה? זה ניהול סיכונים. זה ניהול סיכונים משום שבלעדי זה היו מתים יותר אנשים באילת. היו מתים, משום שהם לא היו יכולים לטוס לטיפולים רפואיים, משום שהם לא היו יכולים לקבל את הטיפולים שהם מקבלים בבתי חולים במרכז הארץ.

ולכן הנקודה שאנחנו כל הזמן חוזרים ומעלים זה ניהול הסיכונים. יש המון טכנולוגיות שמגיעות אלינו. מגיעות אלינו, משום שאנחנו החברה שטסה. שבוע שעבר ראינו טכנולוגיה של חברה שנקראת ננוסט – בתוך שניות, דקות, אתה מקבל אינדיקציה – 50% מאומתת, 70% מאומתת. בואו נפעיל את זה, בואו ננהל את הסיכון ונאפשר לעשות את זה.

היום ישנן שש מדינות שמאפשרות לישראלים להיכנס: ארצות הברית, טורקיה, בולגריה, קרואטיה – שכחתי, יש עוד שתי מדינות.

<< דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >>

מונטנגרו.

<< אורח >> אורי סירקיס: << אורח >>

למה שלא יקצו 100,000 בדיקות, יאפשרו ל-100,000 איש לטוס? זה יחדש את המערך הביטוחי, זה יחדש את הקייטרינג בנתב"ג, זה יחד את הפעילות בנתב"ג. זה 600 טיסות, זה יכשיר את הטייסים שכרגע איבדו את הרישיונות שלהם. למזלי כל הטייסים בישראל כשירים. הכול עניין של ניהול סיכונים, פשוט לא מנהלים פה את הסיכון. יש לזה הרבה מאוד פתרונות, כל העולם מפעיל את זה.

יש מעבדה בשדה התעופה באתונה, יש מעבדה בשדה התעופה בטורקיה, יש מעבדה בשדה התעופה בגרמניה. רק בנתב"ג מדינת ההייטק החליטה שכאן אין מעבדות. הכול בגלל אינטרסים וחילוקי דעות שהם חילוקי דעות פוליטיים.

אנחנו חושבים שצריכים להקים מעבדה. אנחנו בישראייר הסדרנו כבר עם שני בתי חולים, שמוכנים לתת לנו חבילה של בדיקת קורונה יחד עם טיסה. אגב, אם בן אדם נבדק 24 שעות לפני הטיסה וחוזר לארץ כעבור ארבעה ימים, בתוך חמישה ימים הוא לא מדביק. הרי ההדבקה נעשית אחרי חמישה ימים. אז אם הוא עושה בדיקה גם בחזרה זה סטרילי לחלוטין. יש לזה פתרונות, פשוט אף אחד לא רוצה להרים את הכפפה הזו.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תודה רבה, אורי, על הדברים החשובים. רונן קרסו, בבקשה.

<< אורח >> רונן קרסו: << אורח >>

יפעת, אין לי הרבה, למעט זה שכלום לא קרה פה בחודשיים האחרונים. פשוט כלום לא קרה. היה מתווה שאמר הבחור ממשרד הבריאות שהתחילו לעבוד עליו, אבל הגיע הקטע של המדינה האדומה, עשו פוס, הכול עצר מלכת וחזרנו אחורה עוד חודשיים. יש תחושה שגם משרד הבריאות וגם המל"ל באמת לא מתפקדים בעניין הזה. עוד ישיבה. לא צריך יותר שולחנות עגולים, לא צריך יותר ישיבות. גם את וגם מיקי צודקים במאה אחוז, צריכים לפתוח את השמיים, צריכים לנהל את הסיכון באופן נכון, כי מול זה יש 200,000 איש, כרגע או שהם בבית וחלק באמת כאבן על המדינה בנושא אבטלה, או שמחפשים מקום אחר, או שבאמת אין אופק, אין תקווה.

עכשיו, הבעיה הכי גדולה בכול, שאף אחד לא רוצה להרים את הכפפה הזאת ולהגיד: חבר'ה, מתחילים לעשות את זה. אז יושבים, ועוד ועדה ועוד דיון ועוד שמיים פתוחים וסגורים ונהדר. חבר'ה, צריך לצאת מכל העניין הזה, צריך להתחיל להרים את השלטר בצורה אמיתית. זה אומר בעצם שאין בידוד לחוזרים, זה מה שנקרא להרים את השלטר.

זה הכול. אנחנו, התאחדות סוכני הנסיעות, מבחינתנו זו הדרישה, זו התקווה, יפעת. ובאמת, אין צורך להכביר מילים על מה שאת עושה, זה רק להוריד את הכובע. תודה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תודה רבה, רונן. טלי לאופר, בבקשה, שתי דקות.

<< אורח >> טלי לאופר: << אורח >>

דקה אני עושה את זה, אני ממשיכה מאיפה שרונן קרסו הפסיק. התאחדות משרדי הנסיעות קודם כול מחזקים את ידייך ואת ידי מיקי, פשוט זו עבודת קודש וזה דחוף.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

וכל הוועדה. יש פה הרבה מאוד חברי כנסת שמגויסים, חברים.

<< אורח >> טלי לאופר: << אורח >>

כולם, כולם, כולם. אבל אני מדברת רק על יוזמת הדיון.

אני רוצה רק להגיד את הדבר הבא: מדינת ישראל פשוט מתנתקת מהעולם – התנתקה מהעולם כבר. ואין יותר זמן לשולחנות עגולים, ואין יותר זמן לבדוק ולחשוב ולקיים, בדיוק כפי שאמרת. חייבים לצאת לדרך. עד שלא יצאו לדרך ולא יתחילו, ולא נתנסה ולא לבדוק, זה לא לזוז. אנחנו מתנתקים מהעולם ביחסי החוץ, אנחנו מתנתקים בקשרים הבין-לאומיים. מדינות העולם יפסיקו לספור אותנו בתור תיירות אופציונלית, הם לא ישלחו לכאן תיירים, התעשייה הזאת תקרוס. אין יותר זמן. הנושא הזה עכשיו צריך להתחיל. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>

תודה רבה לך, טלי. זהר, בבקשה.

<< אורח >> זהר אשכר: << אורח >>

תודה רבה לוועדה, תודה רבה על ההשקעה הגדולה. אני מהמטה לתיירות חו"ל, להצלת תיירות חו"ל, אנחנו מנסים בעור שינינו מה שנקרא. הקורונה פה להישאר, כל מי שהולך ברחוב נמצא בסיכון. אני חושב שהרבה יותר טוב יהיה אם המדינה תתחיל לעשות בדיקות, כפי שהציע עורך דין שפרכר, במקום לשלם דמי אבטלה לכל האנשים שיושבים בבית. התיירות, אני מזכיר לכם, זה מרפא לנפש, לא משנה אם היא נכנסת לכאן או יוצאת לחו"ל. הגיע הזמן שתשחררו. חמישה חודשים הענף שלנו מושבת, המדינה שלנו סגורה, אנחנו בקרנטינה. הגיע הזמן שנתחיל לראות מעשים.

אין פלאפון בעולם שאין בו טכנולוגיה ישראלית. לא יעלה על הדעת שלא ייקנו כמה מטושים וישחר

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]