פרוטוקול מספר 97, ועדת הכספים, 21/07/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 97

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ט בתמוז התש"ף (21 ביולי 2020), שעה 10:30

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 (מ/1341) << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

משה גפני – היו"ר

אופיר כץ – מ"מ היו"ר

ינון אזולאי

קרן ברק

ניר ברקת

הילה שי וזאן

אחמד טיבי

מיקי לוי

בצלאל סמוטריץ'

אלכס קושניר

שלמה קרעי

אנטאנס שחאדה

קטי קטרין שטרית

עאידה תומא סלימאן

חברי הכנסת:

מכלוף מיקי זוהר

מרב מיכאלי

יצחק פינדרוס

אנדרי קוז'ינוב

מוזמנים:

קרן טרנר

–

מנכ"לית משרד האוצר, משרד האוצר

אסי מסינג

–

עו"ד, היועץ המשפטי , משרד האוצר

ערן יעקב

–

מנהל רשות המסים, משרד האוצר

מירי סביון

–

משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן

–

עו"ד, ממונה חקיקה, רשות המיסים, משרד האוצר

אמיר דהן

–

מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים, משרד האוצר

אסף וסרצוג

–

סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

יוגב גרדוס

–

סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

עידו סופר

–

רכז תעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר

שרית פלבר

–

עו"ד, משפטנית, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מאיר שפיגלר

–

המנהל הכללי, המוסד לביטוח לאומי

ירון גינדי

–

נשיא, לשכת יועצי המס

רועי כהן

–

עו"ד ונשיא, לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל ניר שפר

–

סגן יו"ר, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

קובי קרני

–

לאופר תיירות, ויו"ר התאחדות משרדי הנסיעות

טלי לאופר

–

לאופר תיירות, ומנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות

ירון סלע

–

ארגון מועדוני הכושר בישראל

אופיר כץ

–

עו"ד, יו"ר ארגון מנהיגות אזרחית

ליאור פינקל פרל

–

מנכ"לית ארגון מנהיגות אזרחית

ייעוץ משפטי:

שגית אפיק

אייל לב ארי

שני ארזי

מנהל הוועדה:

טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:

אירית שלהבת

<< נושא >> הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020, מ/1341 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בהקראת הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020. נתחיל בפרקים שעוסקים במענקים. מי קורא את הצעת החוק?

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, יש לי הצעה לסדר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני לא מאפשר היום. עם כל הכבוד, זה המשך הישיבה הקודמת. ישבנו עם 25 חברי כנסת על הצעות לסדר. בבקשה להתחיל לקרוא. אני לא נותן. אני המצאתי את הדבר הזה. עם כל הכבוד, אתמול חצי מהדיון היה על הצעות לסדר.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> התוכנית "ממדים ללימודים" נסגרה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. אנחנו עוברים לפרק שעוסק במענקים. זה הדבר הראשון שעליו אני רוצה לדון.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

אני מזכיר שהפרק הראשון מתייחס לתיקון המסגרות, חוק המסגרות. אני מציע לקרוא אותו ואז לעבור למענקים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אנחנו נחזור לזה. אתה מדבר על הגירעון. אני לא הולך לשום מקום.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

אתה רוצה להתחיל במענקים של ההוצאות הקבועות, לא המענק הסוציאלי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אל תקבלו את הרושם שאתם מנהלים את הוועדה. זה היה נראה כך אתמול.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

חלילה וחס.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני רוצה שנתחיל עם המענקים. בבקשה.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

שם החוק: הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

אנחנו בעמוד 453, סעיף 7, פרק ז': מענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

אתם רוצים להתחיל עם זה ולא לפי הסדר לעסוק במענק הסוציאלי?

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

אנחנו רוצים להתחיל עם זה.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

מענק הוצאות קבועות נועד לסייע לעסקים לשמור על רמת הפעילות שלהם בתקופת הקורונה. זה מענק שנועד לאפשר שמירה על פעילות לעסקים בתקופת הקורונה. מענק אחד כבר ניתן מכוח החלטת ממשלה ב-24 באפריל. עכשיו יש פה חיקוק של מענקים במתווה דומה, בתקופות זכאות. יש פה שבע תקופות זכאות – גם במענק הסוציאלי תמצאו אותן – בנות חודשיים, ששר האוצר קובע, מפרסם בצו ומאשר אותן.

המושגים פה, הסעיפים המרכזיים הם סעיפי הזכאות וסעיפי סכום המענק בהמשך. הסעיף הראשון הוא סעיף הגדרות. הוא מזכיר במינוחים - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אתה יכול ללכת לפי הסדר ולהקריא את מה שאתה צריך אחרי כן להסביר?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

כן. רק אסביר במשפט אחד. המונחים מזכירים מונחים שיש בנוסחת הפיצויים במבצעים וסבבי לחימה, עם מקדם שנועד ללכוד את ההוצאות הקבועות. אתחיל בהגדרות.

פרק ז': מענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות

"הגדרות

בפרק זה –

"הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בסעיף 159א(א) לפקודה;

"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;

"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976;

"מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, שמתקיימים בו שני אלה:

שליש לפחות מהכנסתו בשנת המס 2018, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, ואם הגיש דוח כאמור לגבי ההכנסה לשנת המס 2019, לפני יום הגשת התביעה לקבלת מענק לפי פרק זה – שליש מהכנסתו בשנת המס 2019 כפי שדווחה באותו דוח, לא היה מתמיכות ותרומות;"

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

תסביר.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

אני מסביר. אנחנו נראה איפה כל הגדרה רלוונטית בסעיפים בהמשך.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

את זה הבנתי. מה זה "שליש לפחות מהכנסתו"?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

זה נועד לתת את המענק למוסדות שהמקורות שלהם הם לא מתרומות, הם מעסקאות, הם מפעילות משירותים שניתנים.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

מה אתם נותנים לעמותות?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

ההנחה היא שכאשר המקורות שלך הם לא מתרומות אלא מפעילות שוטפת בעסקאות אז יש פגיעה בעת הקורונה, בגלל שהפעילויות האלה לא יכולות להתבצע, ולכן יש סיבה לתת מענק.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

אבל הוצאות קבועות יש גם לעמותות.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>

דיברנו על זה: הבעיה של העמותות היא שיש להן ירידה גדולה בהכנסות מתרומות.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> וגם יש ירידה בתרומות, הם נפגעו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לגבי העמותות, הרי הן בסופו של דבר לא מקבלות שום דבר. ראינו בשבוע שעבר, ישבו פה נציגי האוצר ואמרו: אפס נקודה משהו.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

זה לא מדויק. נעשה לרגע סדר. הסעיף הזה מתייחס להגדרה "מוסד ציבורי זכאי", הוא מתייחס להשוואה, מה היה בשנת 2019 מבחינת ההכנסות של מוסד הציבור, ומתייחס לשני רכיבים שצריכים להיות חיצוניים. הרעיון הוא ללכוד פה מוסד ציבורי שיש לו פעילות מסחרית ולתת לו מענה באמצעות החזר הוצאות קבועות, שזה מה שהמענק הזה נותן. הפעילות הזו של תרומות או הכנסות יכולה להיות או הכנסות או הכנסות מתמיכות מכל סוג שהוא, מן הממשלה או מגופים אחרים, או תרומות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

העמותות בפנים או העמותות לא בפנים?

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

עמותה שיש לה הכנסות ויש לה מחזור מע"מ שאפשר להתבסס עליו – נכנסת פה. עמותה שאין לה - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> זה רוב העמותות.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

עמותה שהבסיס שלה הוא מתרומה או – המנגנון הזה לא מתאים.

המדינה עשתה בכל הקשור לעמותות שנתמכות הסדרים שונים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אסי, הבנו. זה לא מעניין אותנו. אנחנו רוצים לעזור גם לעמותות. אם זה נוסח לא מתאים אז תגיד מה הנוסח המתאים.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

זה לא רק לא נוסח מתאים. גם המודל פה לא מתאים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אבל אני רוצה להכניס אותן למודל הזה, כולנו רוצים. אנחנו לא רוצים לעזור לעמותות? העמותות עושות פעילות.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

אבל אתה מתבסס פה על מחזור שהוא לא רלוונטי לעמותה ש- - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תגיד נוסח אחר.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אגיד לך מה רלוונטי. יש דבר אחד שאולי אתם צריכים פעם אחת לקחת בחשבון, ואמרתי את זה כבר בישיבה הקודמת: מס שכר שמוטל על העמותות, של 7.5%, לא יכול להיות שמחודש מרץ ממשיכים לשלם אותו. אתה רוצה עידוד תעסוקה – אתה מעודד אותם בזה שהם מחזירים עובדים, אתה מעודד אותם בזה שהם משאירים עובדים. ה-7.5% – כבוד היושב-ראש, אתה צריך להבין: יש לעמותה מס שכר של 7.5% שחל על מי שהשכר שלו מעל 180,000 שקל. הם צריכים לשלם 7.5%. אין שום סיבה שלא נוריד להם את זה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> כל העמותות שהם הכניסו כאן, צריך לשים את זה על השולחן, הן גופים כמו מוסדות תרבות, תיאטראות וכולי, שבעצם עושות פעולות סמי-טקסיות. מה שלא נמצא כאן זה הרוב המוחלט של מה שאנחנו קוראים לו עמותות, שעשו קודם פעילות חסד ורווחה ודת, שאין להן הכנסות מפעילות עסקית. לאיזו עמותה יש הכנסות מפעילות עסקית? עמותה שמתנהלת כמו עסק, אבל מכיוון שהיא מלכ"רית אין איזה בעלים פרטי שמרוויח את הכסף, היא מאוגדת כעמותה, והיא נכנסת כאן. 90% מן המגזר השלישי, שהוא רווחה, חסד, חינוך וכולי, שלא מרוויח, לא גובה כסף, לא מקבל.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אז הפתרון שלי יכול להיות טוב.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

ינון אזולאי העלה את זה כל הזמן, וגם אתה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> מה הם מסבירים לך? שהרציונל של החוק הזה הוא מי שאפשר למדוד אותו עם אנשי מקצוע. רק מה, הם כבר שלושה חודשים מבטיחים לנו, כולל אצלך בחדר פה מאחור לפני חודשיים וחצי, טיפול בעמותות. בפועל זה לא קורה. העמותות האחרות, שמהוות 90% מן העמותות, קורסות.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

אנחנו נענה. אני רק רוצה להדגיש, משהו התפספס אולי. העמותות במדינת ישראל, ההכנסות שלהן מתחלקות לרבדים שונים. יש עמותות שנתמכות לפי סעיף 3(א) למשרדי הממשלה השונים: רווחה, חינוך, בריאות, תרבות וכולי. העמותות הללו ממשיכות לקבל כרגע לפי מבחני התמיכה. הגם שאנחנו נמצאים בתקציב המשכי, בהתאם להנחיית החשב הכללי, שמבוססת על נוהל שר האוצר, אפשר לשלם עד 70% מן התקציב שהיה בשנה הקודמת.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> רק למי שזה היה בבסיס התקציב ולא לחלק גדול מן העמותות שלא היו בבסיס התקציב ואין להן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

וגם יש להן ירידה, גם בהוצאות האלה וגם במשרד הרווחה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

רבותי, אני לא מסכים לזה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> ואגב, מי שחי מתרומות אין לו כלום.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בצלאל, אמרתי שאני לא מסכים. אני לא מבין. אני מנהל את הישיבה נכון להיום. אני מכיר את מה שנעשה. כל סעיפי התקציב שנוגעים למגזר השלישי ריקים.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

לא נכון.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אל תגיד לי לא. אני יודע טוב יותר ממך. באמת, עשה לי טובה. הגישו בקשות וקיבלו תשובה שלילית מהחשב הכללי. הוא אמר: אין תקציב, אין כלום.

עכשיו יש קורונה. כל מטרת הצעת החוק, כך הסבירו לי, היא לעזור לאלה שנפגעים מן הקורונה. לא לתת תקציבים אלא לעזור להם בסיוע כספי כזה או אחר.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אין להם תרומות. יש להם ירידה בתרומות ועלייה בהוצאות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני מבקש למצוא נוסחה כדי שהמגזר השלישי גם יקבל.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

אם יורשה לי רק להשלים. אני מזכיר פה, עניינו של המענק הזה הוא לתת תחליף להחזר הוצאות קבועות. בכל המקומות שבהם המדינה תומכת, למיטב ידיעתי, ואפשר לבדוק את זה, לכל הפחות ניתן סכום בגובה המקדמה, שהוא שווה ערך להחזר ההוצאות הקבועות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בדקתי. לא ניתן. הסעיפים ריקים.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

זה דבר אחד.

דבר שני, פורסם על ידי משרד הרווחה עוד מסלול, בשיתוף עם הג'וינט, של 40 מיליון שקל, שכולל תמיכות בכל הקשור לשירותים חברתיים שונים. זה הרובד השני, והוא הוראת שעה מיוחדת לעניין הקורונה.

דבר שלישי הוא החזר ההוצאות פה, שנכנס למוסד שיש לו הכנסה שהיא עד שליש, שהיא אינה מתרומות או מהכנסות.

לעניין הוצאות השכר, אסף וסרצוג יסביר.

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

אני רוצה לחדד. חבר הכנסת אזולאי, זה חשוב גם למה שאתה אמרת. רשות המיסים יודעת לטפל בעסקים לפי מחזורי מע"מ. מה שהיא עושה, היא בודקת דוח חודשי. נמצא פה בזום גם אמיר דהן מרשות המיסים שמטפל בזה, הוא יכול להסביר את זה. היא בעצם מתפעלת דו-חודשי: היא בודקת מה המע"מ, רואה מול מחזורים של השנה שעברה, רואה את הירידה ואז הנוסחה נכנסת לפועל.

כשיש לנו עמותה שמתפרנסת מתרומות, הם לא יודעים לבדוק את זה. לכן הייתה הגבלה של שליש. זה היה קיים גם בפיצויים של מלחמת לבנון השנייה וגם בפיצויים של צוק איתן, זה הנוהל. צריך להבין, כל בדיקה כזאת שרשות המיסים עושה היא בדיקה פרטנית.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה התוצאה של הדברים שלך?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

זאת אומרת שהם צריכים לעבור עמותה-עמותה ולבחון. זה לא שהמערכת עושה את החישוב הזה. זה דבר אחד. ולכן זה גם הופך להיות בעייתי מאוד, כי תרומות זה גם משהו שנתי, הוא לא חודשי, קשה לבדוק אותו, קשה למדוד את הירידה, יש בזה הרבה מאוד בעייתיות. אתה יכול לדחות עכשיו ולקבל אחר כך, וכן הלאה.

כן צריך להגיד שרשות המיסים הלכה להגדרה מרחיבה. זה אומר שלצורך העניין תמיכה שהיא נגד שירות גם נחשבת כירידת פעילות, ולכן זה הגדרה שהיא יחסית מרחיבה מאוד.

רשות המיסים, וזה מה שאסי מסינג ניסה להגיד קודם, היא לא הכלי לסיוע לעמותות. הן לא גוף עסקי שהרשות יודעת לבחון אותו ולבדוק. לכן יש את הקרן של החשב הכללי שנועדה לסייע לעמותות, למגזר השלישי; יש את מה שאסי מסינג תיאר קודם לגבי משרד הרווחה, שהמטרה היא לסייע לעמותות דרך משרד הרווחה, עמותות שנתמכות ולא מקבלות את הסיוע. המנגנון הוא פשוט לא דרך לסיוע.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני מבקש - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> כמה מתוך הקרן של החשכ"ל, כמה כסף - - -?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

עם כל הכבוד, אני מדבר עכשיו. מאה אחוז, הכול בסדר, אתם אנשים מלומדים ומקצוענים והכול בסדר. אני מבקש להוסיף את הסעיף שביקש חבר הכנסת אזולאי, שהם יהיו פטורים ממס. לזה לא צריך מנגנון ולא צריך כלום.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מס שכר של 7.5%, עד סוף השנה, מתחילת חודש מרץ.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

יהיו פטורים. אני מבקש להוסיף את הסעיף הזה.

אני רק רוצה שתדעו דבר אחד: אני לא מבין במילים, קשה לי גם לקרוא בלי נקודות, אני לא בעניין. אני יודע מה המטרה. המטרה של כל חברי הוועדה היא להוסיף את המגזר השלישי בחוק הזה.

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

אבל לא פה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

זה שאתה לא מקשיב לי, זה בסדר, אבל לפחות אל תיכנס אל תוך דבריי. אמר שר האוצר: זה חוק שאנחנו עכשיו הולכים להשתמש בו במשך כל השנה, או במשך חודשים ארוכים. כך הוא אמר. לא נשאיר את המגזר השלישי בלי שהוא יקבל סיוע.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי הצעה. הם דיברו פה הרבה מאוד על כל מיני כלי סיוע שקיימים במשרד כזה ובמשרד אחר, בתקנה כזו ובתקנה אחרת. בואו תעלו את זה לחקיקה הראשית, פרק נפרד בחוק הזה. אנחנו נבחן את זה, נראה אם זה לעניין או לא לעניין, וזהו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

נמשיך הלאה. אנחנו מבקשים להוסיף את הסעיף הזה. או שיש לכם הצעה אחרת?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

""מחזור עסקאות" –

לגבי מי שאינו מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, למעט מכירות הוניות ועסקאות שדווחו בידי הקונה לפי סעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף;

לגבי מוסד ציבורי זכאי – הכנסה כהגדרתה בפקודה;

"מחזור עסקאות בשנת 2019" – מחזור עסקאות כפי שדווח לרשות המיסים בישראל על פי דין לגבי שנת 2019, ולעניין כל אחד מאלה, מחזור העסקאות כמפורט לצדו:

לעניין עוסק שפעילותו החלה אחרי יום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) – מחזור העסקאות שלו מה-1 בחודש שלאחר יום תחילת הפעילות עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019), כשהוא מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת 2019 ומוכפל ב-12;

לעניין עוסק הרשום כשותפות לפי חוק מס ערך מוסף או עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;

"מחזור עסקאות בשנת 2020" – מחזור עסקאות כפי שדווח לרשות המסים על פי דין, מיום תחילת הפעילות ועד היום שלפני תקופת הזכאות, מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-12."

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

לא רציתם גם מחזור עסקאות ב-2018?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

2018 לא רלוונטי. 2018–2019 זה במענק הסוציאלי.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

כאן ההוצאות הקבועות הן רק ביחס ל-2019?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

כן.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

ועסק חדש, מה יהיה איתו?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

עסק חדש הוא עסק שפתח בינואר ופברואר 2020. לאלה אנחנו נותנים. בשביל זה קראתי עכשיו את ההגדרה "מחזור עסקאות בשנת 2020".

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

למה זה שונה? למה פה זה לא גם 2018 וגם 2019, הגבוה ביניהם?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

אנחנו צריכים את 2018–2019 כדי להסתמך על ההכנסה מעסק, כדי לשלם לו מענק בהתבסס על המשכורות שלו. פה זה נוסחה אחרת, היא לא מתבססת על משכורת, על הכנסה חייבת של 2018.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אבל אם היה אצלו שוני בין 2018 ל-2019, לממשלה יש עניין לעזור לאנשים האלה.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

פה ממילא הערך המוסף של תקופת הבסיס הוא ב-2019.

""המנהל" – מנהל רשות המסים או מי שהמנהל הסמיכו לעניין פרק זה;"

"מקדם הוצאות קבועות" משקף את ההוצאות הנחסכות בנוסחה שנגיע אליה מאוחר יותר.

""מקדם הוצאות קבועות" – אחד מאלה:

לגבי עוסק – הסכום המתקבל מצירוף של שני אלה:

התוצאה המתקבלת מהכפלת 0.9 ביחס שבין שני אלה:

סך כל התשומות השוטפות, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף (בפרק זה – תשומות ציוד), כפי שדווח לרשות המסים בישראל לפי דין בשל שנת המס 2019;

מחזור העסקאות לשנת 2019;

סכום הוצאות השכר הנחסכות כשהוא מחולק במחזור העסקאות לשנת 2019;

לגבי עוסק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום המתקבל מצירוף של שני אלה:

סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, בשל שנת המס 2018, ואם הוגש לפני יום הגשת התביעה לקבלת מענק לפי פרק זה דוח לשנת המס 2019 – סך כל ההוצאות האמורות בשל שנת המס 2019, כשהוא מחולק בסך הכנסתו בשנת המס 2018 או 2019, לפי העניין;

סכום הוצאות השכר הנחסכות כשהוא מחולק במחזור העסקאות לשנת 2018, ואם הוגש לפני יום הגשת התביעה לקבלת מענק לפי פרק זה דוח לשנת המס 2019 – במחזור העסקאות לשנת 2019;

לגבי עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – הסכום שהיה מתקבל מצירוף של שני אלה, והכל אילולא היה העוסק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר:

התוצאה המתקבלת מהכפלת 0.9 ביחס שבין שני אלה:

סך כל התשומות השוטפות, למעט תשומות ציוד, כפי שדווח לרשות המסים בישראל לפי דין בשל שנת המס 2019;

סכום מחזור עסקאותיו בשנת המס 2019;

סכום הוצאות השכר הנחסכות כשהוא מחולק בסכום הכנסתו לשנת המס 2019;"

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תסביר.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

כפי שאמרתי, זה משקף את ההוצאות הנחסכות כאשר מנטרלים, כאשר מחשבים את המענק שמחושב לפי הפרק הזה. הרי הוצאות נחסכות הן לא הוצאות שהעסק הוציא ולכן הן לא בסיס למענק. למשל עובד שיצא לחל"ת או עובד שפוטר – זה לא הוצאה בבית העסק; או תשומה שנחסכה, רכישה כלשהי שבגלל הירידה בפעילות נחסכה מן העוסק – הוא לא צריך להוציא אותה ולכן זה לא בסיס לפעילות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אם למישהו יש שאלות אז אפשר.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >>

אני רוצה להבין: במונה אתה שם את ההוצאות ובמכנה אתה שם את הרווח.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

אסביר: הבסיס למענק הוא הערך המוסף. לוקחים מקדמים מסוימים, מנטרלים את ההוצאות הנחסכות, מזה מוציאים את ההוצאות הקבועות ועל בסיס הדבר הזה נקבע המענק.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה הנוסחה?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

עכשיו אנחנו מגיעים אליה. אגב, את הנוסחה נראה בסעיף 8 או 9 לחוק, תראה איך כל ההגדרות משתלבות שם.

""מקדם השתתפות בהוצאות קבועות" –

לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 עולה על 300,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 1,500,000 שקלים חדשים – 0.3;

לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 עולה על 1,500,000 שקלים חדשים – ההפרש שבין 1 לבין מקדם הוצאות קבועות, ולא יותר מ-0.3; המנהל רשאי לקבוע מקדם השתתפות בהוצאות קבועות אחר לגבי עוסק כאמור בפסקה זו, אם שוכנע כי מקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות לפי פסקה זו אינו משקף את ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי הפעלת עסק מסוג עיסוקו של העוסק, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 0.3;"

זה בא לתת מענה למצבים שההוצאות גבוהות יותר מן הנוסחה. היחידה הרלוונטית ברשות המיסים תוכל להעלות בהתאם להוצאות הקבועות, אך לא יותר מ-0.3, שזה התקרה.

<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה 0.3?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

זה מניח ש-30% מן ההוצאות הן הוצאות קבועות.

"

לגבי עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק – ההפרש שבין 1 לבין מקדם הוצאות קבועות, ולא יותר מ-0.075;

לגבי עוסק שבשנות המס 2019 ו-2020 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף – ההפרש שבין 1 לבין מקדם הוצאות קבועות, ולא יותר מ- 0.04;"

(4) זה עיסוק ביהלומים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה זה יהלומים?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

אלה ענפים שההוצאות הקבועות שלהם נמוכות יותר ונקבעו להם מקדמים ייעודיים. לגבי הדלק – זה גם בחקיקות קודמות שהיו במבצעים; יהלומנים – זה בסיכום איתם, עוד לפי החלטת הממשלה. אלה הערכים הרלוונטיים לענפים האלה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

מה הסיכום איתם?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

המקדם הזה, 0.04, שהוא מקדם נמוך יותר.

""סכום הוצאות השכר הנחסכות" – סך סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות, בעבור כלל העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, שפוטרו או שעבודתם הופסקה בדרך אחרת, כשהוא מוכפל ב-6;

"סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות" – סכום השווה למכפלת 1.25 בשני אלה:

שכר העבודה החודשי הממוצע של עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום או שפוטר, או שעבודתו הופסקה בדרך אחרת, החייב בדמי ביטוח לאומי, אשר מחושב לפי שלושת החודשים האחרונים שאותו עובד עבד בהם לפני תקופת הזכאות;

היחס שבין מספר ימי העבודה בתקופת הזכאות שבהם לא עבד העובד בשל פיטוריו, בשל הוצאתו לחופשה בלא תשלום או בשל הפסקת עבודתו, לבין סך ימי העבודה בתקופת הזכאות;"

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לעניין הוצאות נחסכות?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

כן.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כלומר אתה לוקח את השכר של האדם ואתה עוד מוסיף לו 25%?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

לא. 1.25 זה בשביל התוספות הסוציאליות, עלות השכר.

""עוסק" – חייב במס כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, למעט כל אלה:

גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;

קופת חולים;

תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;

מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, למעט מוסד כאמור שהוא מוסד ציבורי זכאי;

מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו או מי שבשנות המס 2019 ו-2020 חל בחישוב הכנסתו סעיף 8א לפקודה, בשל עבודה ממושכת שמשך ביצועה עולה על שנה;

מוסד פיננסי כמפורט להלן:

תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו בחוק כאמור;"

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

אני מציעה שתדלג על ההגדרות. אתה מקריא לנו כל מיני הגדרות ואנחנו לא ממש אוחזים ראש. אולי במקדם תיתן לו איזה דוגמה, איך זה ייראה, איזה מענק יקבלו. או שאתה רוצה שניכנס להוראות המהותיות או שתסביר. אי אפשר שתקריא לנו באוטוסטרדה ולא נבין מה אתה מקריא.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

בבקשה, אני יכול להיכנס להוראות.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

יש לי הערה בדיוק לסעיף שאליו הוא הגיע. בהגדרות בסעיף 7 – פנו אליי מבית התפוצות, שהם לא פועלים מכוח חוק אבל הם פועלים על פי חוק. הם בעצם התאגיד היחיד שפועל כך, אבל לפי ההגדרות פה הם נשארים מחוץ לתמונה. העברתי את זה גם לאסף וסרצוג, הוא אמר לי שהוא יבדוק את זה.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

אני לא יודע. אני יכול לבדוק את זה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

בית התפוצות אמנם לא הוקם בחוק אולם הוא פועל לפי חוק. המילים "או לפי" יבטלו את החרגת בית התפוצות. לא יהיו לכך השלכות רוחב שכן בית התפוצות הוא התאגיד היחיד הפועל מכוח חוק, למרות שלא הוקם מכוח חוק. אנשי בית התפוצות פנו אליי ואמרו שהם נשארים לפי ההגדרות פה בחוץ.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

נבדוק את זה. בעצת היועצת המשפטית אעבור לסעיף 8.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תן דוגמה, שנדע, שניכנס לעניין הזה.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

לגבי דוגמה – אבקש מאמיר דהן שיש לו את הדוגמאות עם המספרים, אם הוא יכול לעלות בזום.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

שלום לכולם. לגבי דוגמאות – קודם כול, קל להגיד, כי זה נוסחה בהתאם לכל המבנים שהיו לנו במלחמות ובמבצעים. גיא רצה להסביר דוגמה איך אנחנו בודקים את ההוצאות שנחסכות. בואו נניח לרגע אחד, נעשה את זה פשוט: אני מוכר פלאפל ב-10 שקלים, בכל מנה אני מוציא 3 שקלים כדי לייצר אותה. בעצם אם סגרתי, והמדינה מחזירה את אובדן המחזור שלך של 10 שקלים. בעצם חסכת 3 שקלים. אתה ברווחיות של 70%. אנחנו רוצים לשלם לך רק 7 שקלים, לא את כל ה-10 שקלים, כי 3 שקלים של הוצאות שוטפות, כמו קניית ירקות, פיתות ודברים כאלה, חסכת. אבל גם מתוך ה-3 שקלים לא חסכת את הכול. זה ההכפלה של ה-0.9. אנחנו מניחים שגם מההוצאות השוטפות שלך לפחות 10% לא הצלחת לחסוך, אז אנחנו מכפילים 0.9 כפול ה-3 שקלים, מחלקים את זה ב-10 שקלים של הייצור, ובסוף עושים 1 מינוס. ה-0.9 בעצם מגדיל את המענק כי הוא אומר שמכלל התשומות שלך יש 10% של תשומות שלא הצלחת לחסוך, שזה קורה לפעמים בחשמל או בדברים כאלה שלא הצלחת לחסוך אותם, שכירות לדוגמה וכל מיני דברים כאלה. זה, בגדול, הדוגמה של הנוסחה של משלים הוצאה קבועה. היא באה לבדוק אילו הוצאות חסכת ואילו הוצאות לא חסכת ולתת לך את המענק בגין ההוצאות שלא הצלחת לחסוך כפול ירידה במחזורים.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי שאלה. יש עסקים שהם עתירי הוצאות שכירות, כמו למשל אולמות אירועים גדולים, חדרי כושר גדולים, מסעדות גדולות, שאצלם מרכיב השכירות גבוה מאוד. אני מבקש מאמיר דהן, תסביר לי איך זה משפיע על העסק בנוסחה.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

ככלל, מן הבדיקה שעשינו, ראינו שכל המסעדות מבחינת השכירות – ובדקנו כבר יותר מ-5,000 פניות של מסעדות – השכירות נכנסה אל תוך הנוסחה והאדם קיבל מענק גם בגין ההוצאות הקבועות. הנוסחה שהיא עד 0.3 במשלים אפילו נותנת להם טיפה על הרווח. יחד עם זאת, גיא הקריא קודם את סמכות המנהל במקרים שיש לאדם יותר הוצאות קבועות והוא לא מקבל מספיק מענק. אנחנו עדיין יכולים להתערב ולשנות את הנוסחה. כמובן לא לעבור את התקרה של 0.3. זה קורה במיוחד במסעדות שפתחו בשנת 2019 והתשומות שלהן גדולות מאוד, הן לא בשביל הפעילות השוטפת. הם קנו דברים בשביל להפעיל את המסעדה גם בשנים העתידיות; או כמו חנות בגדים שפתחה ב-2019 וקנתה מלאי גדול מאוד, וזה לא מלאי לפעילות השוטפת. זה בעצם יוצר עיוות בתוצאה. למנהל יש אפשרות לנטרל את קניית המלאי הגדולה שלא קשורה לפעילות השוטפת שלו. זה מה שגיא הקריא מקודם על סמכות המנהל לגעת במשלים ההוצאה הקבועה.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך תהליך הערעור הולך להתבצע?

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

הליך ההשגה – לכל אזרח יש אפשרות להגיש השגה תוך 45 ימים. אנחנו צריכים לענות תשובה – גיא עוד לא הגיע לחלק הזה בהקראה אבל הוא עוד מעט יגיע לזה – אנחנו צריכים לתת החלטה בתוך 120 ימים. יש לנו מחלקה ברשות המיסים, בקרן הפיצויים, שמטפלת בשלב ההשגות. במידה וגם פה לא ייפתר נושא ההשגה יש לו סמכות להגיש בקשת ערר לוועדת ערר ייעודית, שמורכבת כרגע על ידי אנשי משרד המשפטים, ששם יהיו שני נציגים והנציגים האלה יכריעו בהחלטה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

יש עוד שאלות?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

אני יכול לסיים כבר את סעיף ההגדרות.

"(8) עוסק שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו לפני תקופת הזכאות; לעניין זה, יראו גם עוסק שחלה ירידה ניכרת בהוצאות שהוציא לצורך ייצור הכנסה בעסקו בשל הפסקת פעילות העסק, ואשר דיווח על מחזור עסקאות בשיעור אפס לגבי תקופת הזכאות, כמי שדיווח על סגירת עסקו;"

המענק הזה הוא כמובן לעסקים פעילים.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עסק שנסגר, מה קורה איתו? הוא לא נמצא פה?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

עסק שנסגר הוא לא פה.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנתי. זאת אומרת, עסק שנסגר במרץ בעקבות המשבר, ונגיד היו לו שלושה–ארבעה תשלומים קדימה שהוא היה צריך לשלם, אתה לא מחזיר לו כלום?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

אם יש לו מחזור קדימה הוא עדיין יבוא פה. השאלה היא מה יקרה עכשיו שנה קדימה אם עסק סוגר. אם היו לו כבר מחזורים מחודשים קודמים, שוטף פלוס, או לא משנה מה, אתה תראה, הוא עדיין יקבל סיוע בגין החודשים האלה. אבל אם בנובמבר–דצמבר הוא כבר סגר, אין לו יותר התגלגלות, המדינה לא תעביר כסף על משהו שלא קיים. אין תשלומי שכירות, אין ארנונה כי הוא סגר את העסק.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אם הוא סגר ויש לו עדיין הוצאות קדימה? אם הוא סגר במרץ ויש לו עדיין תשלומים לאפריל ומאי?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

אם יש לו הוצאות קדימה אתה תראה את זה במע"מ. אם תשלומי המע"מ מתגלגלים בשוטף פלוס, לצורך העניין, אם יש לו הוצאות ממרץ–אפריל אתה תראה אותן במאי–יוני או יולי–אוגוסט ותיתן לו, אתה עדיין תראה את זה. אבל נניח שבאוקטובר הוא סגר את העסק ואין לו יותר שכירות, אין ארנונה, אין תשלומים, אין גם פעילות עסקית. לפי המודל הזה, אם אנחנו ממשיכים לשלם לו, על פניו תראה ירידת מחזורים, כי הוא באפס, ותמשיך לשלם לו על הוצאות קבועות שאין לו כי הוא סגר את העסק. לכן מה שאתם אומרים הוא ברור, אבל הוא עדיין יקבל על הגלגול שהיה לו כי יש פעילות.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >>

יש לי שאלה: לצורך העניין, אותה חנות יש לה חוזה שכירות שנה קדימה. הוא מחליט לסגור את החנות כי העסק לא הולך. הוא צריך לשלם קנס בגין יציאה מחוזה השכירות, למשל לחודשיים. מה קורה עם זה?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

אני לא יודע להגיד לך באופן פרטני על כל מקרה ומקרה אבל אתה תראה את זה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

שכירות אתם לא משלמים בכל מקרה. הלא כך? שכירות זה לא פה.

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

בתוך מנגנון ההוצאות הקבועות מגולמות הוצאות קבועות של עסק. אנחנו לא אומרים: על ביטוח תקבל כך, על שכירות תקבל כך, על ארנונה תקבל כך. נותנים לו רכיב קבוע.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הוא שואל שאלה עקרונית: אם הוא משלם קנסות. זה לא פרטנית אלא כללית. מה עושים אז?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

אנחנו לא יודעים להבחין בין תשלום לתשלום. אתה לא יודע להגיד בדיוק בעבור מה. אבל עוד פעם, גם אם עסק סגר אבל עדיין יש גלגול של מחזור - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

כולל קנסות?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

כולל קנסות, לצורך העניין. התשובה היא שהוא מקבל על כל מה שהוא הוצאה קבועה, אבל לא בגין משהו פרטני. באופן כללי, התשובה היא כן. עסק שנפגע מהותית יקבל הוצאה גבוהה מאוד על 15% מן המחזור החודשי. זה אמור לגלם את כל ההוצאות הקבועות.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה לא עונה על השאלה. השאלה היא זו: לצורך העניין, בכל חודש אני משלם 2,000 שקלים לשכירות. עכשיו אני צריך לצאת מן השכירות. כתוב לי בחוזה שאני צריך לשלם עבור שלושה חודשים. אתה תראה במחזור שלי, בדיווח למע"מ, פתאום 6,000 שקלים לשכירות, או קנס על שכירות. איך תתייחס לזה? בחודש הזה תפצה אותי כאילו ההכנסות הקבועות שלי היו 6,000 שקלים או 2,000 שקלים?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

ההכנסה פה היא הכנסה לאותו עסק.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מדבר על הכנסה. אני מדבר על הוצאה.

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

אתה לוקח את ההכנסה של העסק, את המחזור, ואז ממנו אתה מנכה את התשומות המשתנות ואתה מנכה את ההוצאה הנוספת. לצורך העניין, אתה אמור לראות את זה.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אתה תסתכל על זה כתשומה משתנה כי פתאום יש לך חריגה בהוצאות שכירות. מה תעשה?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

לא, הוצאה משתנה זה רק מה שיש עליו מע"מ. לדעתי אין על זה מע"מ.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

כל עוד יש לעסק הכנסות - - -

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זאת אומרת שעל שכירות אין מע"מ. בטח יש מע"מ.

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

ההוצאות הן הוצאות נורמטיביות.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה רואה שאין להם פה תשובה לזה.

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

אסביר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

למה להסביר? צריך לענות בכן או לא. מדובר באדם שעדיין יש לו הוצאות. אין לו כבר הכנסות, העסק לא עובד, אבל יש לו עדיין הוצאות מן העסק שהיה לו, ובין יתר הדברים, למשל הדוגמה שהוא מביא משכירות שהוא עכשיו צריך לשלם הרבה כסף כי הוא הפסיק לשכור, או יש לו דברים אחרים שהוא צריך לשלם כתוצאה מסגירת העסק.

<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> או שנוצר לו חוב. בואו נגיד שהוא סגר את העסק ונוצר לו חוב.

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

על זה ניתן לאמיר דהן לענות. רק לשאלתך – זאת הוצאה נורמטיבית לאותו עסק. נגיד שבחוזה השכירות שלו השכירות שהוא משלם היא כ-1% מן המחזור. את זה אנחנו לא יודעים. יכול להיות שבחודש מסוים הוא משלם פחות ובחודש מסוים אחד. הוא מקבל באופן נורמטיבי ולכן הוא מקבל - - -. אם הייתה לו בחודש אחד הוצאה יותר גדולה ובחודש אחר הוצאה יותר נמוכה זה אמור להתאזן.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדם שסוגר את העסק שלו ויש לו התחייבויות, אתם לא מפצים אותו. זה נכון?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

אתה לא מפצה אותו באופן פרטני.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא קיבלתי תשובה.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברגע שהוא לא רואה מחזור הוא לא משלם.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הבנו, אתה חוזר על זה פעם שלישית. אפילו אני הבנתי. מי עונה תשובה על השאלה הזאת?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

אמיר דהן יענה.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה באותו נושא לחדד. בפרק ז', בהגדרת "עוסק", בפסקה (9) כתבתם שהמכפלה היא 0.5. השאלה היא: במקרה שהוצאות השכירות, כלומר ההוצאות הקבועות שהן לא משתנות, עולות על 0.5 והוא בהפסד של 80%, כי בסעיף הזה מדובר על 80% הפסד, כלומר הוא בעצם סגר, אולי הוא החזיק חודש בין החלטת הממשלה לבין ההחלטה של יפעת שאשא ביטון, משהו כזה. מה זה אומר 80%? זה אומר שהעסק סגור. מה המשמעות? שהוא צריך להוציא הרבה מאוד כסף מן הכיס בדלתא הזו שבין שכר הדירה, שבמקומות מסוימים מגיע ל-12%, ל-20% מן העסק. לכן צריך לראות איך לשפות אותו כשההוצאות הלא משתנות האלה הן הוצאות שמעבר ל-0.5.

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

בסופו של דבר אתה נותן לו עד 15% מן המחזור. זה עסק נורמטיבי, ותמיד יש יוצאים מן הכלל. אבל נותנים לכל העסקים במדינת ישראל. בהגדרה יש יוצאים מן הכלל, טיפה למעלה וטיפה למטה. עסק שהוא בהוצאה נורמטיבית, שההוצאות הקבועות שלו הן סביב 15% מן המחזור, מקבל את זה פה. בהגדרה כנראה יהיו עסקים שיש להם קצת יותר הוצאות. דרך אגב, אנחנו לא יודעים, כי עסקים גם מנהלים משא ומתן עם המשכירים, מנהלים משא ומתן עם ספקים נוספים שנותנים להם שירותים להוצאות קבועות, אנחנו לא יודעים את זה. בסופו של דבר אנחנו נותנים פה סיוע גבוה מאוד מאוד. בהגדרה יהיו כאלה שיגידו שזה קצת יותר מ-15%.

<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> קח לדוגמה אולמות אירועים.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> האם אפשר להחריג את שכר הדירה? כי הוא דבר כמית, ויש עסקים כמו אולמות ומכוני כושר שאצלם בהגדרה שכר הדירה הוא הרבה יותר מ-15%.

<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> שכר דירה וארנונה זה ההוצאה הקבועה.

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

אי אפשר לתת על כל הוצאה בנפרד כי אז זה כבר הופך להיות בדיקה פרטנית של כל עסק. אנחנו רוצים שתהיה מערכת שעובדת, יעילה, ממוחשבת. אי אפשר לבדוק הוצאה-הוצאה לעסק. גם בין השוכר למשכיר יש מערכת יחסים, זה דבר אחד.

אני גם רוצה להזכיר, עסק שנפגע ביותר מ-60% מקבל גם החזר ארנונה.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ארנונה זה לא החזר. ארנונה זה היעדר הוצאה. בואו נעשה סדר.

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

לא, לא, לא.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה הדיאלוג הזה? אני רוצה לדעת תשובה לשאלה שנשאלה קודם.

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

אני מציע שאמיר דהן יענה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

המציאות היא שהעסק לא עובד אבל יש לו הוצאות שנשארו לו.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שכר הדירה הוא יותר מ-12%.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

אדוני, אשמח אם אמיר דהן יוכל להשיב לשאלות שהועלו פה. הוא מחכה לרשות הדיבור.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

אענה על שתי שאלות שנשאלו. שאלו על מישהו שהפסיק את הפעילות שלו אבל היה צריך לשלם שלושה חודשי שכירות כקנס על היציאה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

למשל, לא רק.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

ההוצאות הנחסכות נבדקות לפי שנת 2019 ולא לפי שנת 2020, אז התשומה שנראה ב-2020 – החישוב נעשה לפי 2019. אבל כפי שהסברתי, גיא קודם הקריא את הסעיף על הוצאות קבועות, על סמכות המנהל במקרים מסוימים שנראה שההוצאות הקבועות גדולות יותר מן הפעילות שהייתה ב-2019, אז נוכל להתערב באותה נוסחה ולתת גם ביטוי לשלושה חודשים שהוא שילם כקנס ב-2020, כמובן כל עוד זה לא עובר 30%.

ברוב המקרים, בבדיקות גם של אולמות אירועים כשבדקנו תיקים, והוגשו לנו די הרבה תיקים של אולמות אירועים במחזורים של מעל 10 מיליון שקלים, המענק שהם מקבלים כמעט בוודאות מלאה ברוב התיקים מכסה את השכירות של אותו עסק. עסקים עם מחזורים מעל 10 מיליון שקל קיבלו מענקים של מעל 150,000 שקל או 200,000 שקל, שזה בדרך כלל מכסה את השכירות.

כפי שאסף אמר, יש אולי מקרה קצה שה-30% לא מספיק, אבל במקרו, בכללי, לכולם זה אמור להספיק ולתת להם פתרון להוצאות הקבועות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה. אני רוצה לשמוע מן הארגונים את ירון גינדי מלשכת יועצי המס.

<< אורח >> ירון גינדי: << אורח >>

בוקר טוב. לעניין מה שחברי הכנסת שאלו על ההוצאות שיהיו בהמשך: בפרקטיקה הרי תיק המע"מ לא ייסגר אם היו לו עוד הוצאות והוא צריך לדרוש עליהן מע"מ. יש פה עסקים רבים שאין להם הכנסות, יישארו להם רק הוצאות גם בהמשך, והם כן יוכלו לתבוע את הפעימה הזאת, גם אם אין להם שקל אחד של הכנסות. רק לעניין הזה. זה הכול, להבהיר את זה. מישהו פה אמר שאם אין להם הכנסות הם לא יוכלו לתבוע. בוודאי הם יוכלו לתבוע. כל העסקים שעכשיו סגורים יהיו להם עוד הוצאות ולא יהיו להם הכנסות, ועדיין הם יכולים לתבוע.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

ירון, תודה רבה. רועי כהן מלה"ב, בבקשה.

<< אורח >> רועי כהן: << אורח >>

שלום, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת. אני קודם כול מצטרף לדברים של כלל חברי הכנסת. יש פה פיצוי בחסר לעומת היישום של מודל צוק איתן. תבינו שמי שההפסד שלו 80% יקבל רק 35% מן ההפסד. רק בענפים האלה שנסגרו, כמו בריכות שחייה, חדרי הכושר, אטרקציות משחקיות, אולמות אירועים, יש שם שכירויות של 150,000–200,000 ש"ח ויש מגבלה של 250,000 ש"ח לכל הפיצוי. אז איפה פה המענה האמיתי לאותם אנשים?

את אלה שבין 25%–40% מדירים. כלומר למעלה מ-80,000 עצמאים ובעלי עסקים לא יקבלו ולו שקל אחד. אלה העסקים הראשונים שיפשטו את הרגל, וראינו את זה, כשפרסמו בעיתונות שהגרף נושק כבר ל-100,000 עסקים שהולכים להיסגר. איך עסק שמוסיף 35% יוכל להמשיך לפעול? אני לא מבין את אותם האנשים באוצר, שיסבירו לי איך מישהו שיש לו 100% הוצאות ו-65% הכנסות יוכל לשרוד. אם הם המציאו איזשהו פטנט, שיתנו לנו אותו, שיתנו עכשיו לכל העסקים. בואו נראה איך אפשר לשרוד עם 35% פחות ולנהל עסק. זה תוך חודשיים נסגר וקורס. וארנונה 60%. ראש הממשלה הסכים לתת הנחה של 25% על כלל העסקים אבל מה עשו פה? נתנו רק ל-60% ומעלה פטור. למה? עסקים שנפגעו עד 60% לא מגיע להם הנחה בארנונה? איך הם ישלמו את ההוצאות האלה?

לגבי המענקים – אדוני היושב-ראש, יש פה כנראה מדינה אחת לשני עמים. השכירים מקבלים עד 10,500 ש"ח אבטלה וחל"ת, והעצמאים 7,500 ש"ח. למה? כי כשאנחנו באים למכולת אנחנו אומרים: סליחה, אני עצמאי, מותר לי לשלם לך 30% פחות? כשאני בא לחברת חשמל אני אומר: רגע, רגע, אני עצמאי, אני יכול לשלם 30% פחות? חברים, לא ניתן יד לאפליה הזאת, לא נהיה כאן אזרחים סוג ב'.

אדוני היושב-ראש, עושים לנו חינוך מחדש כמו בסין. כל השכירים יקבלו אחת לחודש ואילו העצמאים יקבלו אחת לחודשיים. למה? כי במדינת ישראל החליטו שהעצמאים הם מין יצור מוזר, הם איזה זומבי והם יכולים לקבל כסף אחת לחודשיים.

זה לא יקרה, חבל על הזמן. אנחנו נפנה לבית המשפט העליון ולא תהיה פה האפליה הזאת. למה? אנשים לא צריכים לקבל חודש בחודשו? מאיפה נוצר המנגנון הזה של לתת אחת לחודשיים?

אלה שהפסידו ב-2018 וביקשו לקבל ב-2019 הכניסו את זה מעתה ואילך. רטרואקטיבית, אדוני היושב-ראש, שקל אחד לא קיבלו. אני מוכן להראות את זה לכל מי שיושבים כאן ממשרד האוצר. שקל אחד הם לא קיבלו רטרואקטיבית, לא פעימה ראשונה, לא פעימה שנייה. למה לא לתקן את זה רטרואקטיבית? יש את הכסף, אפשר לראות שאין שיעור מלא במיצוי באותן פעימות. אפשר לתת לאנשים האלה את הכסף, אבל עם היד הקמוצה הזאת לא נותנים לציבור העצמאים את מה שמגיע להם. אותו דבר לגבי עסקים חדשים בישראל. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, מה זה 3,000 שקל לחודשיים? תראה לי מי יכול להתמודד עם 3,000 שקל ולהתפרנס לחודשיים. אתם חברי הכנסת חייבים לעצור את זה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

רועי, תודה רבה. אני רוצה לשמוע תשובות על השאלות שלך. בבקשה שלמה קרעי.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית, מן הסתם אמרו את זה קודם, הייתי בוועדת הקורונה ולא שמעתי את זה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה הצבעת?

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

הצבעתי נגד. הצבעתי בעד החלטת הממשלה.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היינו בעמדת מיעוט.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

עמדת הממשלה לא עברה בוועדה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הם החליטו שהמסעדות יישארו פתוחות.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם הסיעה שלך הצביעה בעד החלטת הממשלה.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל השותפים שלכם מכחול לבן ברחו ולא הצביעו. אם הייתם מביאים רוב – אבל אין תמימות דעים, מה לעשות, הקואליציה כשלה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

שלמה קרעי, בבקשה. אני רוצה שישיבו על השאלות האלה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לא רק פרק ז' של המענקים, אלא כל שאר המענקים האחרים גם כן ניתנים רק מפגיעה של 40% לפחות. הדבר הזה לדעתי מעודד פגיעה במחזור ועידוד הון שחור. אנשים ייזהרו לא להגיע ל-60% מן המחזור שלהם כדי שיוכלו לקבל את כל הפיצויים וההטבות שיש כאן.

קודם כול, אני מברך על התוכנית, היא טובה וכן נותנת מענה לרבים, נותנת מטריית הגנה, אבל האופן שבו עד 40% פגיעה אין שום פיצוי, לא מענק סוציאלי ולא מענק כיסוי הוצאות קבועות, זה פשוט מעודד את האנשים לעבוד בחסר. אני חושב שצריך פה מודל דיפרנציאלי. אני רואה שהם כן יודעים לעשות מודל דיפרנציאלי, כפי שראינו בפרק ו' לגבי הכנסה חודשית, שעשו מעל 40,000 ויש איזשהו מקדם שמפחית את הפיצוי. זה דבר אחד.

דבר נוסף, ראיתי שיש פה החרגה לגבי עסקים שנפתחו בינואר–פברואר 2020. יש שני צדדים. למעשה גם הם כלולים, לפי מה שאני מבין, בסעיף 8(2), שבו אם לא היה מחזור ב-2019 בודקים את המחזור בתקופה שמיום 1 בחודש שאחרי תחילת פעילותו ועד סוף פברואר. כלומר גם הם כלולים בסעיף 8(2). אבל מה ההבדל, אם אנחנו כבר רוצים לפצות אותם ביתר, מה עם דצמבר 19, מה עם נובמבר 19? מה עם אוקטובר 19? גם הם לא קיבלו כלום עד היום. בסעיף 10 אתם נותנים רק לינואר–פברואר.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

לא, הם בנוסחה הרגילה, הם מקבלים את דצמבר בתוך נוסחה.

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

עד סוף דצמבר 19 – בפנים, בתוך המנגנון הרגיל. ינואר–פברואר מקבלים משהו נפרד כי הם עסק חדש.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

סעיף 8(2) מדבר רק על עסקים שעד סוף דצמבר 19? החישוב כאן הוא של מחזור עסקאות.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

מחזור עסקאות זה עד סוף דצמבר 19.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

זה לא מפורש שם. כתוב שזה מיום 1 בחודש שאחרי תחילת פעילותו ועד סוף פברואר. כלומר אם פתחתי באמצע ינואר אני גם כלול פה בסעיף 8(2).

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

סעיף 9 של סכום המענק נוגע לכל העסקים שנפתחו עד סוף 19. ואז יש סעיף לינואר–פברואר 20, שהוא הסעיף הבא, סעיף 10. זאת אומרת, גם אלה מקבלים וגם אלה מקבלים, בחישובים קצת אחרים.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

היו מי שפתחו בתחילת מרץ. למה אתם לא מתייחסים גם אליהם? עדיין לא ידעו שיש קטסטרופה, הרי הקטסטרופה התחילה באמצע מרץ, ב-16 במרץ.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

המודל הראשוני היה עד סוף דצמבר 19. בסופו של דבר הוחלט להוסיף גם את ינואר–פברואר 20.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

יש עוד כמה כאלה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

שלמה קרעי, נגיע לזה.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם הייתי יודע גם אני הייתי פותח במרץ.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני מבקש תשובות לשאלות שנשאלו כאן. במה דמם של העצמאים סמוק פחות משל השכירים?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

אענה. הסיוע שהעצמאים מקבלים פה הרבה יותר משמעותי מהסיוע שהשכירים מקבלים, ואני רוצה להסביר. קודם כול, שני הפרקים שאנחנו מדברים עליהם, של הסיוע לעצמאים, לעצמאי יש מענק סוציאלי ומענק לעסק. מענק הוצאות קבועות הולך לעסק, והפרק הקודם היה מענק סוציאלי, שנדבר גם עליו, שהוא מענק שהולך לבית של העצמאי.

<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> שעדיין קיים.

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

דבר שני, רוב העצמאים במדינת ישראל, כ-70%, הם ממחזור של עד 300,000 שקל בשנה, עצמאי שלרוב הוא לבד ולא מעסיק גורמים נוספים.

מה עשינו פה בעצם? הכנסנו עצמאי שהמחזור שלו, הירידה בדו-חודשי, היא מ-40%. שכיר כשהוא מקבל דמי אבטלה הוא יושב בבית, הוא לא יכול לעבוד, ואם הוא עובד מקזזים לו את זה מדמי האבטלה. לעומתו העצמאי נתנו לו לעבוד עד 40%. לכן הוא מקבל למעשה שלושה דברים.

קודם כול, אם הוא עובד עד 40% או 50% או 60% הוא מקבל את מה שהוא מרוויח. דרך אגב, במקביל הוא יכול גם ללכת להיות שכיר ועדיין לקבל את המענקים שלנו ולהראות פגיעה של 100%. אז קודם כול יש את מה שהוא מרוויח בתקופה הזאת. אני מזכיר שוב, השכיר מובטל ויושב בבית, לא יכול לעבוד.

דבר נוסף, הוא מקבל את המענק הסוציאלי, שזה 70% מהכנסתו החייבת.

<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא לא מתקזז, ההכנסה לא מתקזזת.

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

לא מקזזים פה כלום. זה 70% מהכנסתו החייבת, עד 7,500 שקל לחודש.

בנוסף, לעסקים מאפס ועד 300,000 שקל בשנה נתנו פיקס בהוצאות הקבועות, בלי חישוב. מי שהוא בין אפס ל-100,000 שקל מקבל 3,000 לחודשיים בגין הוצאות קבועות, מין שבין 100,000–200,000 שקל מקבל 4,000 שקל, מי שבין 200,000–300,000 מקבל 6,000 שקל. עכשיו תעשו את החישוב: כל אחד ואחד כזה מאפס עד 300,000 שקל, וגם דרך אגב עד 1.5 מיליון שקל, שזה רוב העצמאים במדינת ישראל, שווה להם לפי הנוסחה הזאת שאנחנו מאשרים כעת לעבוד פחות.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז למה אתם עושים את זה?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

רק רגע, תיכף אסביר. שווה להם לעבוד פחות והם מקבלים יותר. זה גם מה שחבר הכנסת קרעי הצביע עליו. כך שלא רק שדמם לא סמוק פחות אלא הם מקבלים ומצבם הרבה יותר טוב ממצב השכירים בהיבט הזה. קצת לא הוגן בהיבט הזה לומר כי אז כבר אין גבול. אם אנחנו נוריד ל-25% אנחנו מחמירים את המצב הזה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אבל דיפרנציאלי.

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

אמרנו למה דיפרנציאלי הוא בעייתי.

זה המענה לרועי כהן.

לגבי הדבר השני שרועי כהן העלה, לגבי העסקים – צריך להבין: יש פה שני אירועים. אחד, משבר הקורונה שבו עסקים נסגרים כי המדינה אומרת להם לסגור או מצמצמת את פעילותם, כי המצב בחוץ מוגבל. פה המטרה שלנו, בגלל שזה על כל המשק – זה לא כמו צוק איתן שחל על אזור מסוים, כל הפיצויים לעסקים בצוק איתן הסתכמו ב-1.3 מיליארד שקל. פה אנחנו מביאים הצעת חוק, רק על העצמאים, קרוב ל-50 מיליארד שקל, בלי קשר למה שכבר ניתן. ניתנו קרוב ל-8 מיליארד שקל. רק נעשה בזה סדר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה זה 50 מיליארד שקל?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

מענק ההוצאות הקבועות והמענק הסוציאלי מגיעים לסדר גודל – אני רק רוצה להסביר את הרציונל.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא שאלתי על הרציונל. שאלתי: מאיפה יש את ה-50 מיליארד שקל?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

זאת ההגדלה שעשינו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אבל איך אתה נותן להם 50 מיליארד שקל? במה?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

כל מענק כזה דו-חודשי, יש פה מענק סוציאלי ומענק לעסק. סך העלות של כל פעימה כזאת הוא 6.5 מיליארד שקלים. 6.5 מיליארד שקלים כפול שבע פעימות – אנחנו מגיעים ל-45–46 מיליארד שקלים, רק לעצמאים ולעסקים. אני מזכיר עוד פעם: העסק זה העצמאי והעצמאי זה העסק, מחולק למענה סוציאלי ומענה לעסק. ניתן פה מענה מאוד רחב ונדיב. בנוסף עוד כל מיני דברים שהועלו פה, כמו 18–19 וכן הלאה הותוו במנגנונים האלה.

<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> עדיף לעובדים הסוציאליים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה. אני רוצה לשמוע את ליאור פינקל פרל, מנכ"לית ארגון מנהיגות אזרחית. ברוכה הבאה. מה את מבקשת?

<< אורח >> ליאור פינקל פרל: << אורח >>

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, על זכות הדיבור. ברשותך, אני מבקשת לאפשר את זכות הדיבור ליושב-ראש הארגון, עו"ד אופיר כץ, שגם נמצא איתנו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בבקשה. אם אפשר בקצרה. מה אתם מבקשים?

<< אורח >> עו"ד אופיר כץ: << אורח >>

אני רוצה להצטרף אל מה שנאמר פה, שההצעה שעל סדר היום לא נותנת שום מענה אמיתית לארגוני המגזר השלישי. גם אנשי משרד האוצר אמרו את זה היום. אנחנו ביקשנו בזמנו קרן סיוע כדי לשמור על התשתיות של הארגונים החברתיים, בשל שני טעמים. הראשון, שהארגונים ימשיכו להיות קיימים אחרי המשבר ויוכלו לתת את השירותים, והשני, שמאות אלפי האנשים שיצאו לחל"ת או פוטרו יוכלו לחזור לארגונים.

ראש הממשלה ושר האוצר דאז הכריזו על קרן של 200 מיליון שקל לטובת המגזר המלכר"י. אנחנו מיד אמרנו שזה לא מספיק. למען האמת, לא קרה כלום מאז. לפי סקר שערכנו לפני כחודש, כשליש מן הארגונים כבר הפסיקו את פעילותם, ועוד 38% מעריכים שיצטרכו להפסיק, ו-60% אומרים שיש ירידה משמעותית בהכנסות שלהם. אם לא ייעשה משהו מיד, מתן פתרון או סיוע כלכלי מיד - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אם יורידו את מס השכר, זה בסדר?

<< אורח >> עו"ד אופיר כץ: << אורח >>

זה צעד מבורך מאוד, אנחנו מסכימים. אנחנו חושבים שהוא לא מספיק.

אני רוצה לומר משהו. באו לכאן אנשי הממשלה ואומרים לוועדת הכספים: אם משרד הרווחה נתן כסף, הוא נתן עבור שירותים שבוצעו, לא עבור סיוע. וגם מה שנאמר היום לגבי התמיכות – הוא לא נתן את זה סתם, הוא נתן עבור פעולות שהממשלה החליטה לתמוך בהן. זה לא סיוע.

אנחנו שואלים: אוקיי, הקימו קרן של 50 מיליון שקל. ה-50 מיליון שקל זה רק 40 מיליון שקל של הממשלה, היתר הוא מכספי פילנתרופיה. אנחנו שואלים: רגע, רגע, 40 מיליון שקל, איפה ה-160 הנוספים מתוך ה-200? ואז התברר לנו לתדהמתנו בתחילת השבוע שה-160 מיליון שקל האלה הולכים לתרבות ולספורט בשביל לשלם שכר לשחקנים זרים בליגות העל, במקום לתת כסף לנוער במצוקה או למשפחות נזקקות או אימהות חד-הוריות או עולים חדשים או זקנים או ניצולי שואה וכיוצא בזה.

אנחנו דורשים שתוקם קרן סיוע רצינית שבאמת תהווה מקור לשמירת התשתיות של הארגונים.

מס השכר – זה דבר חשוב ביותר, צריך לבטל אותו. צריך לבטל גם את הדרישה להכנסות עצמיות בחוק הזה. עמותות הן לא עסקים, הן לא צריכות להראות הכנסות עצמיות. הן צריכות לקבל כסף כדי שיוכלו להמשיך את הפעילות שלהן בסך הכול לטובת החברה בישראל. המדינה תצטער אם היא תגרום לכך שכל הארגונים האלה יקרסו. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. אנשי האוצר, אני מבקש פתרון לנושא המגזר השלישי. עם כל הכבוד לליגת העל ועם כל הכבוד לתרבות ולספורט, ששם נותנים, אבל לא נותנים לאנשים שנמצאים כאן, לא לאימהות חד-הוריות ולא לילדים ולא לכל מה שנלווה לעניין הזה שהמגזר השלישי עושה. אם לא יהיה לזה פתרון תהיה בעיה. זה הכול, אני מבקש פתרון. הבנתי שגם השר שאל, אז אמרתי שיביאו פתרון לעניין הזה, היום. אנחנו לא נשאיר את המצב כפי שהוא.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

מי צריך להביא?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

משרד האוצר. הכסף אצלם. יש לך רעיון אחר? לא אכפת לי לפנות לקרן וקסנר.

אני מבקש מן האוצר פתרון לנושא המגזר השלישי. לא יכול להיות שכסף שמיועד לצרכים מידיים כאן בארץ לאוכלוסייה הישראלית, ולא לעובדים זרים אלא לנושאים שאנחנו עוסקים בהם, שפשוט לא יהיה כסף. אז או שמקבלים את ההצעה של ינון אזולאי או שמביאים הצעה אחרת. אני רוצה פתרון לעניין הזה. המגזר השלישי לא יישאר בצורה הזאת.

אפשר להמשיך הלאה.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

""הפקודה" – פקודת מס הכנסה;

"תמיכות ותרומות" – תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;

"תקופת הבסיס" – התקופה המקבילה בשנת 2019 לתקופת הזכאות;

"תקופת הזכאות" – התקופה כמפורט בפסקה (1) וכן כל אחת מהתקופות המפורטות בפסקאות (2) עד (7) ששר האוצר קבע בצו כי יינתן לגביה מענק לפי פרק זה:

התקופה שמיום ז' באייר התש"ף (1 במאי 2020) עד יום ח' בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020);"

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

הוא בעמוד 456. אני מבינה שחזרת להקריא את ההגדרות. בהגדרה "תקופת הזכאות" – למה שר האוצר קובע בצו את התקופות? בשביל מה אנחנו עושים חוק?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

כדי לעקוב.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

למה השר קובע? נכון, דיברנו על זה.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

המצב דינמי ולא סטטי. אנחנו הולכים לשנה שלמה וכל תקופה תיבחן לגופה. ככל שהמצב יהיה כפי שהוא היום ניתן להניח שהתקופות יינתנו, אבל במידה והאבטלה תרד או יהיו שינויים בנתונים אחרים אז הוא ישקול את כל הדברים האלה.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

למה לא להיפך? אולי נקבע את התקופה ואם הוא יגיע למסקנה שלא צריך אז הוא יבטל אותה, באישור ועדת הכספים. למה לא להיפך? למה צריך שבכל חודשיים הוא יוציא צו ונחכה ואף אחד לא יידע, ואולי זה יהיה בדיעבד, ואולי זה יהיה לפני או אחרי? נקבע את התקופה, ניתן קצת ודאות, ניצור יציבות, ואם אתם רוצים לקצר, אם יש נסיבות אחרות, אם המצב משתנה תבטלו את התקופה.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

נראה לי שבהוצאה בסדר גודל כזה עדיף לעשות לא קביעה גורפת מראש שהכול ניתן אלא קביעה פר תקופה.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

אפשר לעשות כל פעם לחודשיים ותוכלו בכל חודשיים לבטל. צריך להפוך את ברירת המחדל. מה שקורה כאן: תקופת הזכאות תיקבע על ידי השר בצו. אם אני מבינה נכון, ותתקנו אותי אם אני טועה, כל עוד לא נקבעת תקופת הזכאות בעצם אין זכאות למענק כי השר עדיין לא קבע אותה. מעבר לזה שאין פה פיקוח של ועדת הכספים, שזה דבר אחד, הדבר השני הוא שאני חושבת שגם אין לאנשים ודאות ולא יודעים מה יקרה בעוד יומיים, שבועיים או חודשיים. אז אני מציעה להיפך.

<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה כפוף למערכת היחסים בין משרדי הממשלה.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

לכן אני מציעה לעשות הפוך, אדוני היושב-ראש, לקבוע מראש. לא חייבים לשנה מראש.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני חושב שזה נכון. אתם לא מסכימים לזה?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

אני רוצה להסביר את המנגנון. אנחנו עושים פה משהו מאוד מאוד מיטיב, שגם אמור לייצר תמריצים בעייתיים בהיבט של עבודה. זה ניתן בצורה רחבה מאוד.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אבל מה הבעיה? במה ההצעה הזאת לא טובה?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

אנחנו חושבים שהמנגנון צריך להיות שהוא נשקל על ידי השר בכל פעימה בנפרד, האם להאריך את זה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אז כל פעם יצטרכו להאריך את זה ואף אחד לא יהיה בוודאות. אולי הוא לא יאריך? ופרט לכך, לא יהיה פיקוח של ועדת הכספים? הוא יקבע ואנחנו לא נדע?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

אז מה ההצעה? אולי לא הבנתי אותה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

ההצעה היא לקבוע עכשיו את התקופות, ואם השר רוצה לבטל או רוצה לשנות אז הוא ישנה, אבל באישור שלנו.

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

דווקא בגלל העניין הבעייתי, שאנחנו אומרים ש- - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

למה הוויכוח?

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

למה לא להביא את זה פשוט לאישור הוועדה?

<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> נחליט בכנסת והכול יישאר תלוי? אם השר ירצה זה יהיה ואם לא אז לא?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

את מה להביא לאישור הוועדה?

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

הוא בעצם הולך איתך חצי צעד ואומר: את החודשיים שהשר יקבע, בסדר, אז הוא יביא את זה לאישור הוועדה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אבל למה לא להיפך?

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

בדיוק כפי שאסף הסביר, השאלה היא על הקביעה מראש של שנה שלמה. לכן הוצע לייצר מנגנון שמכיל אותו כל פעם.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

השר יכול לבטל.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

הוא בוודאי לא יכול לבטל. מתי יבטל? זה יותר גרוע.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

אם הוא יביא לאשר לחודשיים, מה אנחנו נוכל לעשות? להגדיל את זה לשלושה חודשים? מה הציפייה? נצטרך להגיד: בסדר, אחרת אנחנו נהיה הגורם התוקע, כי עד שיביאו את זה אלינו כולם כבר יידעו שיש צו אבל הוועדה עוד לא תספיק להעלות אותו.

<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אולי נחלק את זה לשתי פעימות. נקבע שישה חודשים ראשונים, וניתן לשר אופציה להאריך את זה לעוד שישה חודשים, אבל שייצא משהו מוחשי מן הכנסת.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

זה גם אפשרות. הוא מציע שניתן עכשיו לשישה חודשים, והשר יכול לשנות.

<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> השר יכול להאריך בעוד שישה חודשים.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

זה מה שהצעתי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

את אמרת חודשיים. ההצעה היא שיהיה לשישה חודשים.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

אם יורשה לי הצעה אחרת. ארבעה החודשים הראשונים, שזה מאי עד סוף אוגוסט, יהיו באופן אוטומטי.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

מאי כבר עבר. אתה בעצם נותן לנו רק את אוגוסט.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

יולי–אוגוסט. ולגבי הפעימות האחרות – השר באישור הוועדה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אנחנו מציעים אחרת. אנחנו מציעים שזה יהיה לשישה חודשים, ואם השר ירצה לשנות, באישור הוועדה, הוא יוכל לשנות. ניתן לשישה חודשים.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

כולל ספטמבר–אוקטובר?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

כן. אני לא למדתי לימודי ליבה אבל כולם למדו. אנחנו יודעים שאנחנו כבר נמצאים באוגוסט.

<< דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>

בסדר גמור, עד אוקטובר.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

עד אוקטובר, ואחרי כן בכל חודשיים, אם השר רוצה, באישור הוועדה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הכול צריך להיות באישור ועדת הכספים.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

ואם הוא רוצה לקצר גם יש לו אופציה, באישור הוועדה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

באישור הוועדה. צריך לשמור על הפיקוח של הכנסת. אחרת, יקבלו את ועדת הקורונה. אישרו את המסעדות בוועדת הקורונה. פינדרוס, נציג יהדות התורה הצביע עם הממשלה?

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן. מסיבה אחת.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

אז עד אוקטובר, בכל חודשיים זכאות. שישה חודשים ואם השר רוצה לקצר הוא מביא צו באישור הוועדה.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חייב בפניך דין וחשבון כי אתה הבוס שלי. בניגוד לליכוד, ששם יש פחות בוס, פה יש בוס, אתה בעל הבית שלי. אסביר לך, אדוני היושב-ראש.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה הליכוד עשה?

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבקש שתתנהג בהתאם.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני צריך להסביר. זו הייתה החלטה שלי. שאלתי בוועדה: אם יאכלו בחוץ 30 איש, הם יוכלו גם להתפלל? או שברגע שמתפללים עשרה צריכים ללכת? הבנתי שעשרה צריכים ללכת, אז מיד הצבעתי עם עמדת הממשלה.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גפני מנסה לרדת לסוף דעתך. יום לימודים ארוך.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

"(1) התקופה שמיום ז' באייר התש"ף (1 במאי 2020) עד יום ח' בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020);

התקופה שמיום ט' בתמוז התש"ף (1 ביולי 2020) עד יום י"א באלול התש"ף (31 באוגוסט 2020);

התקופה שמיום י"ב באלול התש"ף (1 בספטמבר 2020) עד יום י"ג בחשון התשפ"א (31 באוקטובר 2020);

התקופה שמיום י"ז בחשון התשפ"א (1 בנובמבר 2020) עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020);

התקופה שמיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) עד יום ט"ז באדר התשפ"א (28 בפברואר 2021);

התקופה שמיום י"ז באדר התשפ"א (1 במרץ 2021) עד יום י"ח באייר התשפ"א (30 באפריל 2021);

התקופה שמיום י"ט באייר התשפ"א (1 במאי 2021) עד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021);"

כפי שסוכם עכשיו, תקופות (1)–(3) יהיו אוטומטית, והשר באישור ועדת הכספים יוכל לבטל אותן. תקופות (4)–(7) יהיו בצו של שר האוצר, באישור ועדת הכספים.

""תשומות שוטפות" – אחד מאלה, לפי העניין, למעט תשומות של חברה או שותפות בגין רכישת טובין או קבלת שירות מבעל מניות באותה חברה או שותף באותה שותפות, לפי העניין :

סך כל התשומות, למעט תשומות ציוד שנרכש לצרכי העסק ושנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים באמצעות דוח תקופתי לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס ולרבות הוצאות שדווחו בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאינן תשומות;

לגבי עסק שמקום רישומו בעיר אילת – סך כל התשומות כפי שדווח בדוח השנתי שהוגש לפקיד השומה לגבי שנת 2018, ואם הוגש דוח כאמור לגבי שנת 2019 – כפי שדווחו בדוח כאמור;

לגבי עסק שפעילותו החלה בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019) – סך כל התשומות, למעט תשומות ציוד שנרכש לצרכי העסק ונוכה בשלהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים לפי דין, מה-1 בחודש שלאחר תחילת הפעילות עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019), כשהוא מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת 2019 ומוכפל ב-12."

זו הגדרה סטנדרטית שבאה לידי ביטוי בנוסחה של המקדמים.

עכשיו מגיעים לסעיפים המרכזיים.

"מענק סיוע בעד השתתפות בהוצאות קבועות

עוסק זכאי למענק בעד השתתפות בהוצאות קבועות בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש," - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

כמה זמן הכנתם את הצעת החוק הזאת? זה חוק ענק.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

תוך 48 שעות הופיע הנוסח הכחול לקריאה הראשונה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כי זה נראה לך שנעשה בלי חשיבה?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא, לא. שאלתי טכנית. תוך 48 הכנתם את הצעת החוק?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

8:30 בערב עד 8 ביום שני.

"מענק סיוע בעד השתתפות בהוצאות קבועות

8.

עוסק זכאי למענק בעד השתתפות בהוצאות קבועות בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש, בסכום כאמור בסעיף 9 ובהתאם להוראות פרק זה (בפרק זה – מענק סיוע בעד השתתפות בהוצאות קבועות), אם מתקיימים לגביו כל אלה:

מחזור עסקאותיו בשנת 2019 עולה על 18 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;"

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

כתוב 100 מיליון ש"ח.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

אני קורא מן הנוסח שהעברתי אתמול.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה שהעברת לא רלוונטי. עכשיו תגיד פה. אתה לא מדבר על 100 מיליון ש"ח אלא על 400 מיליון ש"ח. כלומר מעלים את זה מ-100 מיליון ש"ח ל-400 מיליון ש"ח. זה מה שהשר אמר אתמול. אנחנו ביקשנו את זה. מיקי לוי, אתה ביקשת את זה ואני הצטרפתי אליך.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

אתה מעלה את זה במדרגות?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

כן. כשנגיע לסכומים נראה: יש מדרגה אחת שפתוחה עד 200 מיליון ש"ח, ומדרגה אחרת עד 400 מיליון ש"ח.

"(2) מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס בסכום העולה על 40% ממחזור העסקאות בתקופת הבסיס; לגבי עוסק שפעילותו החלה לאחר תחילת תקופת הבסיס, יראו את מחזור העסקאות בתקופת הבסיס כמחזור עסקאותיו בתקופה שמה-1 בחודש שאחרי תחילת פעילותו עד יום ד' באדר התש"ף (29 בפברואר 2020), כשהוא מחולק במספר חודשי הפעילות בתקופה האמורה ומוכפל ב–2;"

בפסקה זו "עסקה" – למעט מכר טובין או מתן שירות מאת בעל מניות בחברה או שותף בשותפות, לחברה בה הוא בעל מניות או לשותפות בה הוא שותף, לפי העניין;"

ההגדרה "עסקה" היא נטרול עסקאות שעשינו בין שותף לשותפות ובין בעל מניות לחברה.

"(3) הירידה במחזורי העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש;

(4) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:

הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2019 ולא ניהלם;

(ב) פנקסיו לשנת המס 2019 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור;"

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

איך יודעים שהירידה במחזור עסקאות שלו נגרמה כתוצאה מהשפעה כלכלית?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

יש לנו את המומחה מספר אחד לעניינים האלה, אמיר דהן שאיתנו בזום.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

אז שיסביר לנו איך אתם יודעים.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

אסביר. אנחנו בוחנים את העסקאות, אם אנחנו רואים לדוגמה שבתקופת מרץ–אפריל 2019 היו לי שתי חנויות והיה לי מחזור של מיליון שקלים, 500,000 שקל בכל חנות. באוקטובר סגרתי חנות אחת ואז במרץ–אפריל הייתה לי ירידה אבל ירדתי ל-100,000 שקלים. הירידה היא לא בין מיליון ל-100,000 שקלים אלא הירידה היא בין 500,000 ל-100,000 שקלים. במקרים שאנחנו מזהים שיש פעילות שלא קשורה, כמו בדוגמה שנתתי, שבעצם ירידת המחזורים נבעה מסגירת סניף אחד מן החנויות שלי, עוד לפני הקורונה, את זה אנחנו צריכים לנטרל. אלה המקרים שאנחנו בודקים, שבעצם יש ירידה בפעילות שלא קשורה לקורונה. מזהים את זה בתיקים, רואים אם יש בעיה. ככלל, זה לא קורה בכל התיקים אבל יש גם תיקים כאלה, שהעסקים סגרו עוד לפני הקורונה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מה עם אדם שיש לו רשת חנויות? הוא בחנות אחת הפסיד ובחנות שנייה פחות. איך אתם מחשבים את זה?

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

אם זה על אותו מספר עוסק במע"מ זה במצטבר.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

למה אתם לא מחלקים לו את זה? יכול להיות שהעובדים שלו וכל הנכסים שלו – יש שם מי שעובדים באחוזים, זכיינים, באותו עסק. תחלק את זה, כל אחד לפי העסק שהוא נמצא בו, נגיד בחיפה ובתל אביב.

<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה זכיין.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לא זכיין. אני מדבר בעסק שיש לו סניפים למשל בירושלים, תל אביב, אשדוד וחיפה, בכל עיר יש לו סניף אחד. תעשה לו פר עסק. למה אתה צריך לערבב לו את כולם?

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

פרקטית לא ניתן לעשות את זה בצורה ממוחשבת. זה הופך את כל התביעות לידניות. אנחנו נצטרך לסיים את זה בעוד שלוש שנים. אין דרך לעשות את זה. הוא מדווח למע"מ דיווח אחד. לפצל עכשיו כל חנות בנפרד – זה אישורי רואי חשבון, יועצי מס, זה להתחיל לבדוק שזה נכון. זה דבר לא פשוט ואני לא חושב שנצליח לעשות אותו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אבל אם הוא מדווח על כל אחד בנפרד אז אתם כן עושים את זה.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

בוודאי, אם הוא מגיש על כל עסק בנפרד אז בודקים כל עסק בנפרד.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם הוא סגר את אחת החנויות שלו ביוני, אתם מחשבים את זה בירידת מחזור ב- - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

רק דקה, אני עוד לא מבין את הדבר הבסיסי. אני טוען שהייתה לי ירידה בגלל הקורונה.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בדיוק מה ששאלתי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: <<

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]