פרוטוקול מספר 58, ועדת החינוך, התרבות והספורט, 07/09/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 58

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"ח באלול התש"ף (07 בספטמבר 2020), שעה 10:00

סדר היום:

<< נושא >> חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, סעיפים 4 ו-10. << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

רם שפע – היו"ר

סמי אבו שחאדה

עמית הלוי

יוסף טייב

מאיר כהן

אורלי פרומן

תהלה פרידמן

קטי קטרין שטרית

מוזמנים:

גילה נגר

–

המשנה למנכ"ל, משרד החינוך

ערן הוליץ

–

ממונה ייעוץ משפטי ראמ''ה, משרד החינוך

אינה זלצמן

–

סגנית בכירה מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך ד"ר שרון אלרעי פריים

–

ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

ד"ר אפרת אפללו

–

מנהלת המחלקה לחינוך וקידום הבריאות, משרד הבריאות טל פוקס

–

ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

משתתפים באמצעים מקוונים:

אילת מלקמן

–

היועצת המשפטית, משרד החינוך

יפה בן דוד

–

מזכ"לית, הסתדרות המורים

מרום שיף

–

יושב-ראש, הנהגת ההורים הארצית

ייעוץ משפטי:

מירב ישראלי

יאיר מנולסון (מתמחה)

נגה פלד (מתמחה)

מנהלת הוועדה:

יהודית גידלי

רישום פרלמנטרי:

טלי רם

<< נושא >> חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 סעיפים 4 ו-10 << נושא >> << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

בוקר טוב לכולם, שלום. אנחנו מתכבדים לפתוח את הישיבה באיחור קל, אנחנו מתנצלים על הזזת השעה אחרי תאונה כנראה קשה בכביש 6, אני מקווה שהכול בסדר, השאירה אותי שעתיים וחצי על הכביש ולכן אנחנו קצת באיחור. ככה זה כשבאים מרחוק.

אתמול קיימנו פה דיון בנוגע לתקנות שהגיעו אלינו מהממשלה בדבר כל מה שקשור למתווה פתיחת שנת הלימודים במערכת החינוך. התחלנו לעבור בערך על שני-שלישים מהתקנות אתמול, אנחנו תכף נמשיך, לפחות לעבור על הסעיפים כדי שנקרא ונראה ביחד את כל התקנות.

אני רוצה להגיד בדיוק מה שאמרתי אתמול. חלק מהסעיפים הם בסדר גמור ואנחנו חיים איתם ומקבלים אותם, חלק מהסעיפים אנחנו לא יכולים לקבל וככל שראיתי אתמול יש די קונצנזוס בוועדה לגבי כמה סעיפים שחייבים לעשות בהם שינוי, חלק מהשינויים הם גם סמנטיים משפטיים וחלק מהשינויים הם הרבה יותר במהות.

כמובן, הנושא העיקרי שאנחנו רואים אחרת בין מה שוועדת החינוך רואה לבין מה שהממשלה רואה זה כל מה שקשור ללימודים ביסודי, וככל שלא יהיו נתונים – ואנחנו מחכים לנתונים, אני בטוח שמשרד הבריאות גם רוצה להציג לנו נתונים – אבל ככל שלא יהיו נתונים שתומכים את ההחלטה, אנחנו חושבים שהמחיר שבכיתות ה'-ו' משלמים הילדים והילדות וההורים שלהם על זה שהם בבית הוא מחיר כבד מדי לעת הזו, ולכן כרגע אנחנו לא מוכנים לאשר את התקנות עד שהסעיף הזה לא ישתנה.

בהקשר הזה, אנחנו בהמשך הישיבה ככל הנראה ניתן לממשלה ימים ספורים כדי להביא לנו תקנות מתוקנות, גם בניסוחים המשפטיים של חלק מהשינויים בסעיפים שנעבור עליהם תכף וגם בסעיפים העיקריים, שביניהם, שוב אני אומר, לשנות את ההחלטה שג'-ד' לומדים בקבוצות קטנות. זה נהדר שהם לומדים בקבוצות קטנות וזה דבר נפלא והלוואי שנצליח לגרום למערכת לשנות את דרכה ושכולם יעברו לקבוצות קטנות, אבל אם כרגע המחיר הוא שילדי כיתות ה'-ו' נשארים בעקבות זה בבית, המחיר הזה כבד מדי. ילדים משלמים מחיר אישי בלתי אפשרי, אנחנו יודעים שההדבקה בגילאים האלה היא יחסית מאוד מאוד נמוכה, שלא נדבר על רמת התחלואה, החולי שלהם, שהוא באופן יחסי הרבה יותר נמוך בקרב האוכלוסיות המבוגרות. אנחנו צריכים להמשיך לשמור על האוכלוסיות המבוגרות ולתת לילדים ללמוד ככל שאפשר באיזונים הנכונים, ולכן זאת ההחלטה שאני מניח שנרצה לקבל.

אני רוצה שתדעו שממש ב-8:50 קיבלנו עוד תקנות מהממשלה בהתייחסות לערים האדומות, בהתייחסות להבנה שצריך להחריג את בחינות הבגרות – אני מודה, אפילו לא הספקתי לעבור על הכול, זה היה ממש לפני שעה – תכף אנחנו נקרא את זה ביחד.

לפני שאנחנו מתחילים, אני מאוד מאוד רוצה לשמוע ממשרד החינוך. כל הזמן אומרים בתקשורת שאין לימודים בערים האדומות, ואני רוצה להבין האם אין לימודים או שבתי הספר סגורים מכיוון שזה הבדל דרמטי, וככל שהזמן עובר, לצערי יש יותר ויותר ויותר ערים שפשוט הופכות להיות ערים אדומות ובהן לא מתקיימים לימודים, או בתי הספר נסגרים, ואני רוצה להבין איפה זה עומד, איך זה מתנהל כרגע. בוקר טוב, גילה נגר, המשנה למנכ"ל משרד החינוך.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

בוקר מצוין. אז בואו נדייק. בתי הספר סגורים אבל לימודים מתקיימים. כפי שציינתי אתמול, בנינו מתווה לימודים לבתי הספר שנמצאים בערים אדומות, המתווה ממש בישורת האחרונה, עוד אתמול בלילה עשינו את הדיוקים האחרונים, אני מניחה שהוא יצא היום.

בכל מקרה, במחוזות כבר נערכים, יש קשר עם הילדים, המורים והמנהלים בקשר עם התלמידים. חלקם לומדים מרחוק, חלקם מקבלים חומרים כתובים. הדברים בשליטה ואנחנו עדיין מדייקים את המתווה, כך שלא נכון לומר שאין לימודים. יש לימודים, בתי הספר סגורים.

<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפשר לשאול בקשר למקומות שהייתה בהם, כמו שדיברנו כמה פעמים, בעיית תשתית, אם זה במחשבים, והלימודים מרחוק הם בלתי אפשריים?

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

סמי, אני בטוח שאתה תסכים איתי שיש קורלציה די מוחלטת בין ערים אדומות לבין תשתיות מאוד מאוד נמוכות, והיעדר מחשבים. לכן, מאוד חשוב להבין מה באמת קורה בערים האדומות. זה בסדר, ברור לי שהייתם רוצים שתהיה למידה, השאלה אם בפועל זה קורה.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

בוא נצא מתוך נקודת הנחה שמה שאתם יודעים גם אנחנו יודעים, שיש קורלציה בדרך כלל בין ערים אדומות לבין ערים שאין אמצעי קצה לילדים, ולכן אנחנו נערכים גם בהיבט של למידה לא מקוונת ולא מתוקשבת – גם עם חומרים קשיחים, גם עם חוברות עבודה, גם עם טלפונים לילדים, ליווי גם מקצועי, גם לימודי וגם אישי רווחתי על ידי שפ"י.

יש לנו מערך מאוד מאוד מובנה שמלווה את הילדים ודואג לכל הצרכים, אז תהיו סמוכים ובטוחים שיושבים כאן אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה שעושים את עבודתם נאמנה יום ולילה.

<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, אבל על זה אין דיון, אנחנו בטוחים בזה. אנחנו יודעים שהשטח לא מאפשר בינתיים לימודים. זה שיש תוכניות להתמודד עם זה בעתיד, כשכל מה שאת אומרת יקרה, זה מצוין.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

אני לא אמרתי בעתיד.

<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפשר פה בוועדה להגיד לנו בוודאות כמה כן לומדים, כמה לא לומדים?

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

מה זה כמה כן לומדים, כמה לא לומדים? כמו שאמרתי, יש לנו מתווה לימודים לכולם, לכל מי שנמצא בערים אדומות. אנחנו מנטרים יום-יום מי נמצא בעיר אדומה, מי לא לומד, למי יש מחשבים, למי אין מחשבים.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אם אתם מנטרים, אנחנו רוצים לדעת בערך את האחוזים בכל הערים האדומות שלצערנו הרב בתי הספר ייסגרו בהם, באחוזים כמה מהם יצליחו ללמוד. הרי אנחנו יודעים שאין שם תשתיות.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

חברים, בואו לא נתבלבל. כל הסיפור של ערים אדומות הוא ממש עכשיו לאחרונה התפתח.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה זה לאחרונה? אתמול.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

אתמול. אז תנו רגע למערכת להתארגן. גם אתם לא עובדים מהיום להיום, עם כל הכבוד לחברי הכנסת, גם לכם יש זמן לעבודה, אז תנו לנו לעבוד. יושבים כאן אנשי מקצוע כמו שאמרתי, בכל הרמות.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

גילה, אבל זה לא קשור. אנחנו מכבדים אתכם מאוד אבל אם בטירה אין תשתית, זאת לא אשמתך.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

סליחה, חבר הכנסת, תן לי לסיים, אני לא מפריעה אף פעם למי שמדבר.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אני אתן לך לסיים אבל את כל פעם מחדש מרגישה שאנחנו מביעים את הביקורת עלייך. לא. הקטע האישי הזה כל פעם, צריך לשים אותו בצד. שואל חבר הכנסת אבו שחאדה, בצדק, אם אין תשתיות – אנחנו יודעים את זה, בערים האדומות, כי יש קורלציה גבוהה, מה לעשות, לצערנו, אז אנחנו מודאגים מזה, זה בסדר גמור, זה תפקידנו. בשביל זה אנחנו פה.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

זה בסדר גמור.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אוקיי, אז הכול בסדר.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

זה בסדר גמור, אבל אני מבקשת שתתנו איזושהי אורכה של נשימה למערכת החינוך להתארגן גם במקרה הזה. לא יכול להיות שישבו עם פטיש של טונות על הראשים של המורים ושל המנהלים ושל המחוזות ושל המטה. כולם עובדים, אנחנו לא יושבים בחיבוק ידיים ומחכים שחברי הכנסת יגידו לנו מה צריך לעשות.

<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גילה, סליחה. אני לא הלכתי בכלל לכיוון הזה ואני באמת שואל בשביל לדעת. אין לי טענות, אני רק חושב, מה שמוביל אותי במחשבה שלי זה איך לדאוג שיהיה כמה שפחות הפסד בלימודים.

השאלה אם לא יותר נכון נגיד אפילו בערים אדומות, שכן, איפה שאי אפשר לנהל לימודים יתנהלו לימודים בדרך רגילה. האם זה פחות נזק, האם זה יותר נזק? אני תוהה אתכם, אני לא יודע.

אני מבין שיש בעיה של תשתיות, הילדים הפסידו המון בשנה שעברה, הם הולכים להפסיד גם בשנה הזאת. מה שקורה פה, זה מגדיל את הפערים בצורה דרמטית. איפה שהיה צריך לסגור את הפערים, זה גדל. זה גדל בגלל המון סיבות שלא קשורות רק אלייך או לילדים או לראש העיר שם או פה. כולנו נמצאים במצב הקשה הזה. אני פשוט חושב איך למזער את הנזק בלימודים ואיך להקטין את הפערים, זה מה שמוביל אותי.

אני שואל בשביל לדעת. אני לא ציפיתי שמחר יש פתרון. אין לי ציפייה כזאת, אבל בגלל שאני מבין שהתהליך הזה לוקח זמן אני שואל את עצמי אם לא יותר נכון שהם יהיו בבית ספר בתקופה הזאת.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

את ההחלטות אם יהיו בבית ספר או לא, לא אנחנו מקבלים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אני רוצה לשאול משהו בהמשך לזה.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

אני התחלתי לציין כי הוא שואל כל כך בנימוס ובכבוד, שאני חייבת להתייחס.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גילה, חוץ מזה אני רוצה להגיד לך, תגידי מה שאת חושבת שאת צריכה להגיד.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

את רואה שאני עושה את זה, קטי.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אם את מרגישה שיש איזושהי התקפה אז אני מודיעה לך בשם כל חברי הכנסת שאנחנו מתנצלים שכך היא התחושה. תגידי כי את כאן אשת המקצוע, אנחנו בסך הכול באים לשמוע אותך.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

תודה, קטי.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני חושבת שכדאי להרגיע מה שנקרא את כל המצב. תגידי לנו, תני לנו פריסה על כל מה שאת חושבת שצריך להגיד.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

תודה. אז קודם כול, אני לא רוצה שיובן שאני מתנצלת כי ממש לא, אבל אני מרגישה כן, שכל הזמן מחפשים את הדברים, את הניואנסים לתקוף את המערכת.

ואני אומרת, אנחנו לא אנשי פוליטיקה. יושבים כאן אנשי מקצוע באמת מהמעלה הראשונה שעובדים יומם וליל כדי לתת מענים בדיוק, אדוני חבר הכנסת, למה שאתה מדבר, והשאלות שאתה מעלה הן שאלות מצוינות, הן נכונות ואנחנו מתמודדים איתן יום-יום.

אז אני אומרת ככה. קודם כול, יש לנו מתווה של עבודה מול ערים אדומות, מול בתי הספר, מתווה של למידה, באמת שנבנה אומנם מהיום למחר אבל בקפידה רבה ועבר את הייעוץ המשפטי, את כל השדרה הפדגוגית שנתנה מענה לכל הגילאים, בכל הרמות.

אנחנו מדברים על למידה מרחוק, לא מקוונת, כי אנחנו יודעים שיש בערים האדומות ילדים שאין להם אמצעי קצה, ולכן בנינו תוכנית אלטרנטיבית שמדברת על חומרים מונגשים לילדים, טלפונים, שיעורים טלפוניים – גם שיעורים במקצועות הלימוד אבל גם מענה אישי רווחתי לילד שנמצא במצוקה או להורים שנמצאים במצוקה. בנינו באמת מערך יוצא מגדר הרגיל של שפ"י כדי לתת מענה לאותם ילדים שנמצאים במצוקה, ואנחנו יודעים שיש בעייתיות בעניין הזה.

אנחנו בונים במקביל תוכנית לצמצום פערים כי אנחנו מודעים, אדוני, לבעיה שהעלית, שנוצרים פערים, אי אפשר להתכחש להם, נוצרים פערים בכל הרמות – גם ברמה הכלכלית, גם ברמה הלימודית, גם ברמה המקצועית – ולכן אנחנו משתדלים לתת מענה מאוד מאוד כולל לכל הסיפור הזה של צמצום פערים, גם פערים כמו שאמרתי ברמה הלימודית, אבל בעיקר גם פערים שנוצרים עקב בעיות של רווחה נפשית ומצוקה נפשית שהם לפעמים הרבה יותר גרועים מאשר פער לימודי.

אנחנו מלווים את כל זה בניטור, בהערכה, בבדיקה, בקשר יומיומי עם מנהלים, עם מחוזות. אנחנו דקה לא נחים, הישיבות מתקיימות במשרד לפעמים עד אחרי חצות, אז אנחנו באמת עם כל הלב והנשמה על זה.

לא שאין בעיות, לא שהכול ורוד, אנחנו כולנו מודעים למה שיש אבל אנחנו מנסים להתמודד. וכמו שזה נופל עליכם מהיום למחר גם עלינו זה נופל מהיום למחר. גם אנחנו צריכים לקבל החלטות שהן לא פשוטות, ולהכריע, ולפעמים הכרעה היא בין ערכים, היא בין דברים שאנחנו מתלבטים בהם הרבה מאוד, אבל אנחנו עושים את זה כי אנחנו מאמינים בדרך.

ואנחנו מאמינים בדרך – סליחה שאני מדברת ככה בלהט – אבל לפעמים זה קצת מרגיז שיושבים אנשים מהצד ומבקרים עבודה מקצועית שנעשית כאן ואומרים: קפסולות לא טוב, זה כן. חברים, יושבים כאן אנשי מקצוע, זה לא אנשים שלא מכירים את המערכת ולא יודעים מה נכון לה. אנחנו נמצאים במערכת הזאת – לפחות אני – מעל 40 שנה, אז אי אפשר להגיד שאנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אבל מישהו אמר את זה פה? מישהו אמר את זה?

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

סליחה, חבר הכנסת רם, זאת התחושה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

מישהו אמר את זה?

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

זאת התחושה, סליחה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אף אחד בחיים לא אמר את זה בוועדה שלי, בחיים.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

אז אני אומרת.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

ואם מישהו אמר את זה אני מייד הסתייגתי. זאת תחושה שאת מגיעה איתה בבוקר, אבל היא לא מתקיימת פה, אני מצטער.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

זאת תחושה שמלווה אותנו כבר הרבה זמן - -

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אותך היא מלווה.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

- - מוועדת החינוך, שכל הזמן מחפשים את אנשי המקצוע ואני רוצה להגיד את הדברים. זו דעתי, זכותי להגיד אותה פה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

גילה, אני רוצה להגיד לך משהו.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

זו דעתי, זכותי להגיד אותה פה.

<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חושב שהדיון הזה פשוט לא מביא לשום מקום נכון. את מציעה שנבטל את הישיבה ותלכו, אנשי המקצוע, לעבוד?

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

חס וחלילה. למה לבטל? אתם תשמעו את מה שגם לנו יש לומר, לא רק אנחנו צריכים לשמוע את מה שלכם יש לומר.

<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם יש אנשי מקצוע והם אלה שיודעים מה צריך לעשות, ואת מרגישה שאנחנו מתערבים להם ולא מבינים מה אנחנו עושים, אולי עדיף שילכו אנשי המקצוע לעבוד.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה יודע מה, סמי, זה רעיון מצוין. במקום שנטרטר אותם כל פעם להגיע לכאן במצב של מגפה, אנחנו הרי מכנסים אותם כל הזמן, והם בעצמם בדיוק באותו מצב כמונו, לא יודעים מה ילד יום. אתמול היו צריכים לסגור ערים, היום לא סגרו ערים.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אבל מה זה קשור? הם לא אשמים. אנחנו ביחד חושבים שהם לא אשמים.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> רם, אני מדברת עם סמי. לכן, התחושה – אני מבינה את זה – במקום שעכשיו היא תשב שם במשרד ותנחה את מנהלי המחוזות מה צריך לעשות, היא צריכה לשבת פה ולעמוד מול חברי כנסת, כשבעצם עדיין אין תוכנית. אני יודעת מה זה לעבוד במשרד החינוך. כשאתה מתחיל לעבוד מול מנהלי מחוזות, הם צריכים להוריד את זה למפקחים, המפקחים צריכים להוריד את זה למנהלים, המנהלים צריכים להוריד. יש לי אחות מנהלת בית ספר, כל שני וחמישי משנים לה את הנהלים.

אז אנחנו, במקום לעזור במקרה הזה, אנחנו פשוט מטרטרים את כל הצוות הזה, במקום שהם ישבו שם.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אני לא מסכים איתך. אף אחד לא מטרטר. יש חוקים במדינה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני עוד לא רואה משהו קריטי כי אף אחד עדיין לא יודע איך מתנהגים עם המגבלות לאור המצב הקיים. אתמול הסתובבתי, במשך כל השבוע הזה של הפגרה הסתובבתי בכל הערים, כולל בערים הערביות, כולל ישבתי עם ראש רשות שרקד באמצע חתונה, אתה מבין? במקום שאנחנו נבוא בטענות אליהם שהם לא נוהגים בהסברה. הרי הציבור, כשרואה את ראש העיר שלו רוקד בחתונה הוא לא יכול לשמור.

<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> חברים, אנחנו מאבדים את הזמן. רם, באמת.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לכן אנחנו פשוט גורמים לכך שבמקום שהם ישבו עכשיו לעבוד, הם מגיעים לכאן.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אני רוצה להגיד משהו ואחרי כן אנחנו ממשיכים. אני באמת בן אדם מאוד מאוד סבלני ומאופק, אבל אני חייב להגיד לך, גילה, שהדברים שלך מאוד קשים לי, ואני אסביר למה.

אני יודע, באמת, שומע, שזה מדם ליבך, אני שומע שאכפת לך. אני אומר לך את זה כל דיון, אבל רגע צריך לעשות סדר ביחסים בין הרשויות ובאופן שבו אנחנו אמורים להתנהל ביחד.

אנחנו פה מכיוון שיש חוק במדינת ישראל שמחייב אותנו לדון בתקנות שהממשלה מביאה, קטי. לפני שעתיים קיבלנו עוד תקנות, שבוע שלם אנחנו דנים. זה החוק, אנחנו חייבים להתכנס, אנחנו לא מטרטרים אף אחד. תפקידה של הכנסת הוא לפקח על הממשלה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מסכימה איתך. אנחנו לא אמורים לחקות את ועדת קורונה. אנחנו מחקים אותה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אנחנו לא מחקים את ועדת קורונה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מחקים את ועדת קורונה. מנסים לראות כמה יותר לעומתיים.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אני לא הפרעתי לך. בשום מצב ובשום דיון אף אחד פה לא תקף את אנשי המקצוע משום משרד ממשלתי, ואתם רואים בדיוק מה קורה במשרדים האחרים. אני לא נותן לזה לקרות וכשמישהו מגזים אני עוצר אותו, כל פעם מחדש.

אבל העובדה שאנחנו באנו לפה כדי לשאול שאלות קשות על מה קורה בערים האדומות זה התפקיד שלנו, וזה בכלל לא קשור אלייך. אם במשך 30 שנה יש ערים בישראל – בין אם הן חרדיות או ערביות, מה לעשות, לצערי אלו רוב הערים האדומות – יש שם היעדר תשתיות, והעובדה שאת חושבת שאם אנחנו שואלים אותך מה המצב שם וכמה אחוזים שם לומדים קשורה אלייך אז יש לך טעות לגבי מה שאנחנו חושבים. בשום פנים ואופן.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

לא, לא.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

רגע, אני עכשיו מדבר. זה לא קשור אליכם. אני חושב שמשרד התקשורת ב-30 השנים האחרונות היה צריך לעשות עבודה טובה יותר בערים שהיו מוגדרות אדומות. זה לא קשור למשרד החינוך.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> חבל שלא ישבנו עם משרד התקשורת.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אז מותר – לא מותר לנו, אנחנו צריכים לשאול אותם את השאלות, את כולם. המחשבה שאם אנחנו שואלים שאלות קשות זה אומר שאנחנו מבקרים, היא הטעות הבסיסית שאני רוצה לנקות אותה מהשולחן הזה. אנחנו לא מבקרים אתכם על זה שאתם לא עובדים, אתם עובדים סופר קשה – אני אומר את זה כל פעם – ובלילות, ועובדה, מי ששלח לי את זה מהממשלה ב-9:00 בבוקר כנראה לא ישן כל הלילה כי ההחלטה הייתה אתמול. זה ברור, ועדיין תפקידי לשאול את השאלות האם ההחלטה לגבי הבגרויות טובה או לא טובה. בשביל זה יש כנסת, הכול טוב.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

הכול טוב, הכול מצוין.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

זהו, זה האירוע ואי אפשר כל פעם מחדש לתת לנו להרגיש שאנחנו אשמים שאנחנו שואלים שאלות. זאת לא הסיטואציה.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

זה כבר שלך אם אתה מרגיש אשם או לא, אבל אני, מחובתי להביע את רחשי ליבם של אנשי המקצוע שמגיעים לכאן לוועדות.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אני בינתיים שמעתי שזה רחשי ליבך. יש גבול.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גילה, תרשי לי. חברים, בואו רגע - - -

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

יש גבול גם למה שחברי הכנסת אמורים, יש לנו תפקיד.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אבל עובדה שהיא היחידה שמרגישה שגם תוקפים אותה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, היא לא היחידה. אתה פשוט לא רואה מה קורה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אנחנו פה כדי לשאול שאלות ואנחנו מכבדים אותם מאוד – תמיד, תמיד, תמיד.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> רם, אם היית מקיים את זה ביום רביעי יכול להיות שהיה דיון פנימי בתוך המשרד, היא הייתה חוזרת היום עם תשובות, אתה בעצמך לפני דקותיים אמרת שמאתמול להיום מישהו עבד כל הלילה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

מצוין.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רם, לו רגע אני הייתי עושה reset, הייתי אומרת: חברים יקרים, משרד החינוך, חכו רגע בחוץ. נעשה אנחנו דיון פנימי על מה המשמעות שאתמול בלילה מודיעים למדינת ישראל שיש 40 ערים אדומות, מה המשמעות של זה, מה קורה שם היום – בערב, בלילה, בבוקר, במהלך היום – בתי ספר סגורים, לומדים, מרפאות סגורות, חולים, והיינו מבהירים לעצמנו כי גם על כולנו זה נוחת כל הזמן, לא בתכנון. אני לא באה כרגע בהאשמות לאף אחד.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

מסכים. צודקת.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הסיטואציה נזילה כזאת, שכן, אנחנו מגיעים לוועדה, פתאום יש לנו עוד תקנות לדון בהן. רגע נעשה את ההפרדה.

אני רוצה רגע לעבור למשרד ממשלתי ולהגיד לכולכם איך זה נראה כשאתה מקבל את ההנחתות האלה בשתים-עשרה בלילה, כשמנכ"ל או שר מעיר את הסמנכ"לים ואת מנהלי המחוזות: חבר'ה, מחר בבוקר אין לימודים, יש לימודים במתכונת כזו או אחרת.

אני הייתי ב-1 בספטמבר בינוח-ג'ת איתך, עם חברי הוועדה, פגשתי שם את מנהלת מחוז צפון, לילה קודם הודיעו לה שיש ערים אדומות, שהיא לא יכולה. היא העירה את ראשי הערים בשתים-עשרה בלילה. חבר'ה, זה לא נורמלי. זה לא התקופה הלא נורמלית, זה ההתנהלות. מה, את מה שידעו בשתים-עשרה בלילה לא יכלו לדעת בשמונה בבוקר? למה צריך להעיר ראשי ערים, ומה אתה עושה עם זה?

ילדים הלכו בהתרגשות שמחר הם פותחים את שנת הלימודים, בבוקר קמו ההורים ואמרו להם אין, סגור.

יש פה משהו בהתנהלות, ואני בכוונה שמה פה איזושהי חציצה, סמי, בלי אנשי המקצוע. הם סובלים מהתנהלות לא יציבה, לקויה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

כחבר בקואליציה אני מוכן להסכים איתך על זה.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואני לא אומרת את זה כאופוזיציה-קואליציה, זאת ההתנהלות של כולנו.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אני מסכים. נכון.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו פה כולנו כדי לדון מקצועית. אז עכשיו בבוקר אני שומעת על הבגרויות, נפל עליהם גם כרעם ביום בהיר. ערים אדומות שסגורות רק משבע בערב, ולא רק ערביות, יש שם גם את אשקלון ואילת וכוכב יאיר. מה המשמעות?

אני אומרת, חברים, בואו רגע נירגע. אני אומרת לכם, אם יש משהו שאמרתי לאורנה ב-1 בספטמבר, כמה זה יותר נוח להיות מהצד השני כי אני הייתי שם 35 שנים. לא מקנאה בטלטלה שעובר המשרד יום-יום וסופג ביקורת – עזוב אותנו – מהציבור. ההורים לא יוצאים לעבודה כי ה'-ו' בבית בחלק גדול מהרשויות, מה שאנחנו דנים פה. מה, הם לא היו רוצים שהם יהיו בבית ספר? תאמין לי שהם היו רוצים שיהיו בבית ספר אבל הם צריכים לשמור על בריאותם, הם צריכים לשמוע למשרד הבריאות, צריכים לקבל את ההחלטות של קבינט הקורונה. זה לא בהכרח תמיד מה שהם חושבים, אבל מבול הפניות הוא עליהם. והילדים המשולבים והחינוך המיוחד והילדים הלא משובצים, וחסר במורים, ורק עכשיו גייסו 13,000 או כמה שגייסתם עוזרי הוראה ומורים, ויכול להיות בכלל, אולי לא צריך אותם.

חבר'ה, אלה טלטלות של מערכת מורכבת גדולה - זה לא עיר אחת קטנה - מערכת גדולה ומורכבת, סובלת מכך. סובלת, וזה לא בגלל החלטות מקצועיות, בגלל החלטות פוליטיות / מקצועיות.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

את מאוד זהירה היום, אורלי. אני חייב להגיד, את מאוד זהירה כלפי הממשלה היום.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא העניין.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> את מבינה, רם רוצה שתיכנסי בממשלה, אז תעשי את זה. בחייך, היא אשת חינוך.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בקבינט הקורונה לא אני יושבת, בקבלת ההחלטות לא אני יושבת. ההרכב הוא ידוע, ומי שהכניס לטלטלה את המדינה – אתה רוצה שאני אגיד את זה ברחל בתך הקטנה?

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

לא, לא. אני התרשמתי דווקא.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רק רוצה להפריד אותם מהניהול הקלוקל של הממשלה, זה הכול.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

מצוין, אנחנו מסכימים. כל מה שאמרת, אני מסכים.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

אורלי, תודה רבה, ממש תודה. זה מאוד ממלכתי מה שאמרת וזה מאוד מחמם את הלב. תודה רבה.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בהערכה רבה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אורלי, אני מזדהה איתך, שיהיה ברור. אני חושב שאמרת דברים מעולים ויפים. אנחנו בשום שלב לא רוצים ולא רצינו וגם לא נתקוף את אנשי המשרד. אנחנו פה כדי לשאול שאלות, זה תפקידנו.

אמרתי בהתחלה שמה שנעשה – אני חושב שזה הכי נכון – שאנחנו נחזור לתקנות שעצרנו בהן אתמול, אלא אם כן משרד הבריאות רוצה להגיד משהו לפני או להציג נתונים.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

נתונים על מה?

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

לא היית בהתחלה. אמרנו, ככל שיש לכם נתונים מהימנים מהימים האחרונים.

נעשה סדר. אני מציע מודל אחר. יש לנו עוד שליש מהתקנות, אם אני לא טועה, שלא הספקנו לעבור עליהן אתמול. בואו נקרא אותן ביחד כדי שנדע לפחות שסיימנו, ואז נחזור ונשמע גם את הנתונים שיש לכם וגם לא נתנו אתמול כמעט בכלל לשאר הגורמים חוץ ממשרד הבריאות, חינוך, לדבר – הורים, מורים, מנהלים, רשויות מקומיות. נשמע את ההערות שלהם, אני מציע שנעבור על כל התקנות מהר לשמוע איזה הערות עדיין נשארו ואז נקבל החלטות ונצביע.

<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> עם הצעת ייעול אחת, רם. אני מציע שתגיד כן למשרד הבריאות עכשיו איזה נתונים אתה מצפה כדי שיהיה תיאום ציפיות, שלא יהיו הפתעות. אין להם עכשיו, אולי עד שנסיים כן תהיה להם תשובה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אני אגיד את מה שגם אמרנו אתמול ואני גם שוחחתי איתם קודם. ככל שיש נתונים יותר מדויקים על הדבקות על פי הגילאים – כמובן אם יש גם את מיקום ההדבקה זה יעזור לנו מאוד – אבל לפחות הגילאים, מה-1 בספטמבר ו/או אחורה למוסדות שהתחילו לפני. ככל שיש נתונים כאלה ומה ששמענו לפחות על פי התקשורת, יש איזשהם נתונים כאלה, אם אפשר להראות אותם פה אני חושב שזה יעזור לכולנו לקבל החלטות יותר מבוססות, זה יהיה מצוין. אם אין, זה בסדר וזה מובן. תעדכנו אותי.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

הנתונים שיש לנו, אפשר להציג אותם.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

ברוכה הבאה לוועדת החינוך. שם ותפקיד לפרוטוקול.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

ד"ר שרון אלרעי פריים, ראש שירותי בריאות הציבור.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

בהצלחה בתפקיד החדש באופן כללי.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

תודה רבה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אתגר גדול לפנייך.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> מה שנקרא, הצלחתך – הצלחתנו.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

אחד הדברים החשובים שאני יודעת שהולכים לעלות לדיון – ואני רק רוצה להגיד את העמדה בצורה ברורה כדי שאם אני אצטרך ללכת לוועדה אחרת פה על שיעורי תחלואה, זה לא יתפספס – זה הסיפור של ג'-ד', אני יודעת שהולך לעלות פה, כי יתר הנתונים, גם אנשים אחרים יכולים לתת.

אני חושבת שאנחנו יכולים לשקול הרבה מאוד דברים, איך לפתוח, איך לשחרר. אנחנו מסתכלים על נתוני התחלואה בארץ, והם מבהילים. אם אנחנו עוברים מיום ליום ליום ל-24 ערים אדומות, 31 ערים אדומות, 40 ערים אדומות, התחלואה פה עולה.

אני חושבת שזה לא הרגע לעשות את השחרורים האלה. להגיד, עכשיו ג'-ד' לא ילמדו בקפסולות אלא ילמדו ביחד זה סוג של שחרור. אנחנו לא יכולים מצד אחד לחנוק ולהגיד יש שיעורי תחלואה ועוד מעט סגר, ומצד שני לעשות צעד שעלול להגביר תחלואה.

זה לדעתנו. זאת אומרת, אנחנו מוכנים לשקול את כל העניין, אנחנו מסכימים כולנו לגמרי שהתחלואה בילדים זה איזשהו גרף שהולך ועולה, ובאיזשהו מקום אתה קובע החלטה שרירותית אם אתה סוגר את הקפסולות מעל ב' או סוגר את הקפסולות מעל ד'. אפשר את כל השיקולים האלה לעשות ולהראות את הנתונים, אני חושבת שכדאי לחכות עם ההחלטה הזאת לאחרי החגים.

אנחנו כרגע בנתוני תחלואה הולכים ועולים, עם איום משמעותי מאוד של סגר על כולנו, ולעשות עכשיו איזשהו צעד משחרר זה פשוט לא נראה לי הגיוני.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הולכים ועולים בגילאים האלה?

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

כן. מגיל ארבע.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כי ישב פה פרופ' גרוטו בדיוק על הכיסא שלך ערב פתיחת שנת הלימודים והראה גרף אחר לגמרי, שהגילאים האלה לא מדבקים ולא מדביקים. מזה היה הלחץ שלנו כל הזמן.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

בואו נגיד ככה. יש נתונים שמראים, יש גרף שאני יכולה להביא אם אתם רוצים, שמראה את שיעור התחלואה בילדים. ושוב, אנחנו צריכים לומר את זה בזהירות כי זו תחלואה סימפטומטית. הרבה פעמים ילדים – גם בשפעת ומחלות וירליות אחרות – הם פשוט לא סימפטומטיים, הם נדבקים ולא סימפטומטיים.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

נכון.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

אפשר לראות כמה ילדים היו חולים לעומת שיעורם באוכלוסייה, ויש גרף שהולך ועולה, עד גיל 14-13 הם פחות חולים מהשיעור שלהם באוכלוסייה ומגיל 14-13 זה מתהפך, ויש יותר ילדים חולים ביחס לשיעור שלהם באוכלוסייה. זה גדל וגדל.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל ה'-ו' זה 11-10. מה זה ה'-ו'? זה 12-10.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

הדבר הזה הוא איזשהו cut off. אנחנו אומרים, אנחנו רוצים לעשות את החזרה לחינוך בצורה זהירה. אנחנו ראינו מה קרה בגל הראשון, ראינו עם הפתיחה של מערכת החינוך. צריך באיזשהו מקום לשים את הגבול.

אנחנו יכולים לדון אם הגבול צריך להיות ב-א' או ב', ג', ד' – הכול בסדר, אלוהים לא אמר לי הקו הנכון הוא פה, אלה עניינים של החלטה. אני רק חושבת שאת ההחלטה הזאת לא ניתן לקחת כרגע. זו איזושהי אמירה מבלבלת לציבור, שמצד אחד אתה אומר, אנחנו הולכים פה לצעדים דרקוניים של להגביל תנועה לאנשים, ומצד שני, פותחים קפסולות. זה לא הגיוני בעיניי. אז אנחנו מוכנים לדון בזה שוב פעם. זה נראה לי לא הרגע לעשות את הדיונים האלה. זאת העמדה שלנו.

<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל אנחנו בלי נתונים לא נוכל לעשות על זה בכלל שום דיון.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

אני יכולה להעלות את הגרפים.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אני חושב שאותו גרף – אלא אם כן הוא חדש – פרופ' גרוטו הראה את הגרף. הוא מראה שככל שהגיל עולה, התחלואה עולה. זה מה שהוא מראה.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, אבל לא בגילאים האלה של 12-10.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

נכון. קודם כול, תודה על הדברים. גם מה שאמרת עכשיו זה שבעצם עד גילאי 14-13 חלקם נמוך מהאוכלוסייה.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

אני תכף אראה לכם.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני מבקרת בערים. שלשום הייתי אורחת בבית שמש, לפני שבוע 80 נדבקים, אתמול – 600. פחות משבוע ימים.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> באיזה גילאים?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

נדבקים או מבודדים?

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> חולים. לא מבודדים. חולים, בבית שמש. כל הגילאים, כולל ילדים. פשוט לא יאומן, משפחות שלמות. זה לא אזור מסוים. בהתחלה היו בטוחים שזה האזור של החרדים, היום זה גם בעיר הוותיקה. אתה כבר לא מבחין.

<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> חברים, אין פה דיון שהמחלה מדבקת ואין פה דיון שגם ילדים יכולים. השאלה בסוף – אנחנו מבקשים נתונים בשביל לראות באמת בגיל X מה קורה ומה הסכנה בדבר, כדי לחשוב ביחד אם זה יותר מסוכן להשאיר אותם בבית או להחזיר אותם לבית ספר, עד כיתה ו', עד כיתה ח'. זה הדיון.

זה שיש מגפה אנחנו יודעים וזה שהיא מדבקת אנחנו יודעים. זה לא הדיון.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אגב, זה גם לגיטימי בעיניי שהמשרד יגיד, בתאריך הזה והזה יהיו לנו נתונים, אנחנו צריכים שבועיים לפחות.

<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה fair enough.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> זה fair enough. אתמול אמר גמזו, מקבלים החלטה, תנו שבועיים. מא' אלול כבר עברו שבועיים, לכן אנחנו יודעים מה קורה.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

ואגב, אנחנו רואים מה קורה.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אני אומרת, זה בסדר גמור אם תגידו לנו לא עכשיו, עוד שבוע, אבל מתישהו חייבים להיות לנו נתונים לגבי מערכת החינוך. זה אחד.

שנית, כיוון שיש פה איזה רגע של שקט אני רוצה לחזור ולשאול. אני יודעת שחלוקת מחשבים עוד לא כל כך מתבצעת והאם יש קדימות ועדיפות לערים אדומות על פני ערים אחרות. נראה לי הגיוני, כלומר בואו נתחיל את חלוקת אמצעי הקצה באדום ולא במקומות אחרים. בירושלים זה לא קרה.

<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>

בירושלים יש חלוקה של מחשבים.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אז אולי באזורים אחרים.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני הייתי גם בחיפה אתמול ואמרו שאין חלוקה.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

דיברנו קודם לכן על ההלימה שיש פחות או יותר בין ערים אדומות לבין רמה סוציואקונומית או מחסור באמצעי קצה, ומטבע הדברים הן בעדיפות מאוד מאוד מאוד גבוהה. השר והמנכ"ל שמו את זה ממש כמטרה ראשונית.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> זה אגב כולל את מזרח ירושלים?

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

כן.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רם, לגבי הדיון הזה של ג', ד', ה', ו', אי אפשר לדון רק במערכת ולראות, כי מה ההשפעה? ההשפעה זה שהורים לא משאירים את הילדים לבד בבית, אחד ההורים נשאר בבית, אז יש פה איזשהו נזק מצטבר גם לעולם העבודה וצריך פה לראות את התמונה הכוללת ולעשות באמת עלות תועלת גם אל מול זה, כמה הורים משאירים ילדים בני עשר בבית. שמעתי על מישהי שאמרה: יום אחד השארתי אותה, כל רגע היה טלפון, ובצדק. אתה גם לא רגוע כשאתה במקום עבודה. אלו ילדים קטנים.

אתה נשאר לעבוד מהבית, יש סיפור של מחשבים כי יש עוד כמה שיושבים בבית, תלמידים ולומדים.

אני חושבת שצריכה להיות הסתכלות מאוד רחבה על כמה באמת מילדי ה'-ו' לומדים רק יומיים כי אני יודעת שיש פתרונות, רבות מהרשויות נתנו פתרונות אחרים.

אז צריך לקבל תמונה. אם שלושת-רבעי מהרשויות מצאו פתרונות אחרים, אז יכול להיות שאנחנו פה עובדים על ריק.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> נכון. גם בתי הספר עושים מאמץ נורא מרשים בדבר הזה.

<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כדאי לקבל את התמונה הכוללת.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

התלבטתי אם לעשות קודם את זה, אבל אין בעיה, אפשר הפוך. בוקר טוב, אינה, בבקשה.

<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>

זה נתון שאנחנו מנטרים כי גם לנו היה חשוב להיות יותר מדויקים. המתווה כלל יומיים לכל הפחות ואנחנו כמובן רוצים לכל היותר, ולכן מרגע שהתחילו הלימודים אנחנו ממש בקשר יומיומי עם מנהלי מחוזות ונותנים פתרונות בשטח כדי להגדיל את מספר הימים.

אני אתן לכם את הנתונים הכלליים. בשלושה ימי למידה ומעלה, זאת אומרת שלושה, ארבעה וחמישה, בבתי הספר היסודיים ברמה הארצית אנחנו עומדים על 90% של תלמידים שלומדים שלושה ימים ומעלה, שזה נתון באמת יוצא דופן.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

ביסודי?

<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>

ביסודי, תכף אני אגיע לעל יסודי. זה אומר שעבדנו יחד עם ראשי רשויות, יחד עם המנהלים, ממש עשינו פריסה, כל מה שניתן כדי לאפשר את הלמידה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

קודם כול, נתון משמח.

<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

פשוט ההבדל בין שלושה לחמישה ימים הוא משמעותי. את יודעת לפלח?

<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>

כן, אני יודעת לפלח, תכף אתייחס לזה אבל אני אגיד עוד נתון. הפילוח על פי מחוזות, הוא מעיד על כך שלא מדובר על יישובים חלשים ששם לא נותנים, אלא להיפך. הדבר הנוסף, שבעל יסודי אנחנו מדברים על 87% למידה מעל שלושה ימים.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

מעל יומיים את מתכוונת?

<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>

שלושה ומעלה, 87%.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> בעל יסודי?

<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>

כן. אני אתן דוגמה. מחוז צפון, כיתות ז' עד י"ב עומד על 88%; המחוז החרדי עומד על 96%, ממש נתונים שמדברים על שלושה ימים ומעלה ברמה שאנחנו יודעים בית ספר, בית ספר.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> זה נורא מעניין. חווית המשתמש שלי היא מאוד אחרת.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אפשר לשלוח לנו את הנתונים האלה?

<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>

אני יכולה לשלוח.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

קודם כול, מעולה. תשלחי לנו בבקשה. אינה, את יכולה לפלח כמה מתוך ה-87% נגיד, כי בסוף בין שלושה לחמישה ימים זה ממש ההבדל של עוד יומיים בבית.

<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>

תכף אני אסתכל יותר לעומק אבל אם אני רואה נכון אנחנו מדברים לדעתי על 60% ארבעה וחמישה ימים במחוז צפון – אני אעשה את החישוב של כולם – זאת אומרת אנחנו באמת נמצאים פה במספרים ממש גדולים. אני אשלח את הנתונים ואני רוצה להגיד שזה גם מתווסף כל יום ויום. איפה שאנחנו רואים שבית ספר לא הצליח לתת מענים, אנחנו ממש עם צוות כדי לראות מה אנחנו יכולים לעשות כדי להגדיל את זה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

יפה.

<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>

כי ברור לנו שזה צורך של ההורים – בדיוק כמו שאת אמרת – ומצד שני, אנחנו רוצים לשמור על הבריאות של התלמידים, וגם, חשוב לי להגיד, הנושא של השגרה. אי אפשר כל דקה להגיד כן פותחים, לא פותחים. גייסנו עכשיו 13,000 עובדי הוראה לכיתות ג'-ד', הילדים כבר התחילו ללמוד. צריך גם יציבות ואיזשהו אי של שפיות במערכת, אז המקום שלנו באמת לסייע למקומות שלא הצליחו אבל אנחנו רואים שמיום ליום זה עולה. זה לא התחיל ככה, חברים, התחלנו לעבוד על זה לפני כן.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

מצוין.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> יש המון קרדיט, תדעי לך. אני רואה את בתי הספר, אני רואה לפחות אצלנו – במוזיאון הטבע ובחצר – נורא מרשים, באמת נורא נורא מרשים. ואני גם מסכימה איתך לגבי היציבות. צחקתי כי נזכרתי ב"זהו זה" שאני מניחה שכולם ראו, שזו באמת החוויה של משפחות שאין לנו מושג באיזה יום לומדים, איפה לומדים ומה קורה. אבל עדיין, אני חייבת לומר שהנתונים לגבי התיכוניים – לא יודעת, הם מוזרים לי.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אגב, אם זה המצב אז אולי אנחנו גם יכולים לעשות שינוי ושיהיה לפחות שלושה ימים כי 87% זה כבר אומר משהו, תכף נדון גם בזה. אני הולך עם הנתונים שלכם.

<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>

אלה הנתונים שלנו.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

מצוין. את שולחת לנו במקביל?

<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>

כן. איך לשלוח?

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אם יש לך את זה במייל את יכולה לשלוח לכל הצוות ואז כולנו נראה. תודה רבה. בהחלט נתונים טובים, ובאופן כללי צריך להגיד, גם אתם וגם הרשויות באמת - וכולנו מסיירים אני מניח ברשויות ומדברים עם ראשי רשויות - עושים מאמצים אדירים להיות מאוד מאוד מאוד יצירתיים כדי לאפשר את הלמידה בשאר הימים. ועדיין, ממה שאני שומע ברשויות, בטח לגבי היסודיים, היו מאוד מאוד מאוד שמחים שאנחנו נחזיר אותם ללמידה. צריך גם להגיד את זה, אבל מצוין.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> כשאת סופרת ימים, אם למדו שעתיים באותו יום, שלוש שעות באותו יום, זה נחשב יום?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

ברור.

<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>

אנחנו מדברים על ימים מלאים של תשעה ימים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

תשע שעות?

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מציע שלא תתחייבו על ימים מלאים. אם בשטח מחליטים ששלוש או ארבע שעות זה יום, צריך לכבד את זה.

<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>

גם זה משהו שאנחנו לומדים עכשיו. כשדיברנו על יומיים, דיברנו על תשע שעות מינימום ביסודי, עשר שעות בעל יסודי. גם את זה אנחנו מתחילים לנטר ואנחנו כמובן רואים שיש הרבה יותר שעות.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אוקיי. אבל יכול להיות שזה ההסבר לפער. מה שאני רואה, בעל יסודי יש ימים של שלוש שעות ואז מגיעים אולי באמת למספר ימים יותר גדול. ניחא בעל יסודי, אבל קודם כול זאת שאלה. הילדים שלי לפחות לומדים ארבע שעות ביום. מה יהיה עם הספקי חומר, לא יודעת, בסדר.

<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>

עשינו מיקוד.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> לא, אני מדברת על על יסודי, על ח' וכאלה. י"א, אין לי מושג מה היא לומדת.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> י"א, עם קורונה או בלי קורונה, יש ימים שלומדים שלוש שעות בגלל הבגרות.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> יותר מטריד אותי כיתות ה'-ו' כי אם אתם סופרים ימים של שלוש שעות אני לא בטוחה שזה פותר לנו את בעיית ההורים.

<< אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>

אנחנו מנטרים את זה, ולפחות ממה שעשיתי באופן מדגמי אנחנו מדברים על יותר משלוש שעות, אבל פה הנתונים באופן כללי כמו שעכשיו יכולתי לתת, אני אוכל לתת בעוד כמה ימים.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> הבנתי.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אמרנו שניתן לאנשים לדבר, וחלקם צריכים לצאת. הנהגת ההורים, מרום שיף רוצה להתייחס, בבקשה.

<< אורח >> מרום שיף: << אורח >>

בוקר טוב. אנחנו עובדים עם משרד החינוך - - - נתונים שאני ראיתי זה יומיים לפני תחילת שנת הלימודים - - -

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

מרום, שומעים אותך ממש חלש, אתה חייב להגביר את קולך משמעותית.

<< אורח >> מרום שיף: << אורח >>

אני אעשה מאמץ. קודם כול, באמת יש שיפור קל בנתונים אבל בואו נגיד את האמת. צריך להתחיל לספור שעות ולהפסיק לספור ימים. הרי אף אחד לא מאמין, אם מערכת החינוך יודעת ללמד את הילדים שלנו חמישה ימים בשבוע, חמש שעות כל יום, אז בואו נצמצם את מספר הילדים בכיתות. זה לא עולה כסף וכולנו מסכימים שזה הרבה יותר טוב.

הרי זה לא יכול לקרות הדבר הזה, ולכן צריך לומר שצריכים לספור שעות. ילדי כיתות ה'-ו', מהבדיקות הלא רשמיות שלנו, לא נתונים מכל מדינת ישראל, אבל מה שאנחנו אספנו מלא מעט רשויות, אנחנו מדברים על 16-15 שעות, השאלה איך פורסים את זה, האם זה בארבעה ימים בשבוע ואז חלק מהימים זה שעתיים ביום או שלוש שעות ביום.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא שומעים אותו.

<< אורח >> מרום שיף: << אורח >>

אני לא נשמע טוב?

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

לא.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

מאוד חלש. בבקשה, מרום. תגיד שוב פעם למרות ששמענו שמה שאתה מדבר עליו זה לעבור לספור שעות ולא ימים.

<< אורח >> מרום שיף: << אורח >>

חייבים לספור שעות. הרי אף אחד לא מדמיין שבמדינת ישראל אפשר עכשיו להעביר את הילדים ללמידה בחצאי כיתות, בלי תוספת כיתות, זה הרי לא יקרה באמת. לכן, אי אפשר להמציא את הגלגל.

לגבי האמירה שצריכים יציבות. אתמול בלילה חווינו כולנו – ואני לא בא להגיד אם ההחלטה היא נכונה או לא נכונה כי זה לא תפקידי להגיד את זה – שמסגר כללי על שמונה רשויות עברו לסגר לילי על 40 רשויות. זאת אומרת, רואים נתונים ומישהו מקבל על זה החלטה ולוקח על זה אחריות.

אני חושב שחייבים בשבוע הקרוב, בשבועיים הקרובים מקסימום, לקבל החלטה ולבחון את הלמידה בכיתות ה'-ו' וגם בחטיבות הביניים מה עושים שם כי יש בעיות, ואנחנו, ממה שאנחנו חווים, כיתות ה'-ו' לא לומדות. יש פערים אפילו ברמת הכיתה - זה לא ברמת העיר - ברמת הכיתה. קפסולה אחת לומדת שעתיים מתמטיקה, קפסולה שנייה לומדת ארבע שעות מתמטיקה. לפעמים לא לומדים לימודי ליבה כי אין מספיק מורים. יש בעיות אמיתיות שנובעות הכול מג'-ד'.

ואני מזכיר לכולנו – ואני עכשיו לא אומר את זה כקוריוז – ילדי כיתות ג' לא מפסיקים להדביק בשעה 13:00 בצהרים. הצהרונים, ילדי כיתות ג' לומדים בקפסולה עד שעה 13:00, בשעה 13:00 הם מתאחדים בקפסולה בצהרון של בית הספר. יהרגו אותי למה זה לא קורה בבוקר כי אני לא מכיר שום מחקר שאומר שבשעה 13:00 נגמרת ההדבקה במדינה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אמרנו את זה אתמול.

<< אורח >> מרום שיף: << אורח >>

- - -

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

מרום, ממש בקושי שומעים אותך. אני אחזור על המשפט האחרון שלך כי אני חושב שהוא חשוב. אמרנו אותו אתמול אבל אתה מחדד אותו. בסופו של דבר, אותם ילדים שלומדים בקבוצות, בצהרון פוגשים ילדים מקבוצות אחרות, כלומר אנחנו מייצרים בעצם ערבוב. זה אתגר מאוד מאוד משמעותי.

אני מבין את ההחלטה - גם היא מורכבת מאוד – על הצהרונים, זה ברור, אבל רק צריך שנכיר לפחות בעובדות. זה מאוד מורכב. אתה רוצה להגיד עוד משהו? אנחנו צריכים להתקדם.

<< אורח >> מרום שיף: << אורח >>

זה מה שרציתי להגיד לגבי הדבר הזה, ואני מאוד אשמח שיבטלו את הקפסולות בכיתות ג'-ד' כדי שילדי ה'-ו' ילמדו בקפסולות, אבל ילמדו. זה בכל מדינת ישראל, ודרך אגב, אני חושב שאת עוזרי ההוראה אפשר להעביר פשוט ל-ה'-ו' ולא לוותר עליהם כי יצטרכו אותם בכיתות ה'-ו'.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

זאת אחת האפשרויות. תודה רבה, מרום. איפה אתה נמצא כרגע? סליחה על השאלה.

<< אורח >> מרום שיף: << אורח >>

אני במשרד שלי כרגע.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

באיזו עיר?

<< אורח >> מרום שיף: << אורח >>

זה נמצא בקיבוץ מעברות, באזור התעשייה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

קיבוץ מעברות, זה חמש דקות ממני. רציתי לראות אם אני יכול להוכיח את הטיעון שיש תשתיות נמוכות בפריפריה לאור זה שלא שמעו אותך, אבל קצת חירבת לי את הטיעון.

<< אורח >> מרום שיף: << אורח >>

לא רק בפריפריה. יש בהרבה מאוד מקומות בעיית תשתיות. יש הרבה מאוד מקומות עם בעיית תשתיות, לא קשור אם זה פריפריה או לא.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אין ספק שאנחנו באתגר תשתיתי גדול, וזה לא קשור למשרד החינוך. תכף נדבר גם על זה. תודה רבה, מרום.

<< אורח >> מרום שיף: << אורח >>

תודה רבה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

מכיוון שב-12:00 יש לנו דיון אחר, מאוד חשוב שנהיה אפקטיביים בדיון. משרד הבריאות, אני מבין שאתם רוצים להציג נתונים. הנתונים הם חדשים?

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

לא. יש פה שני דברים. המצגת הראשונה היא מה-6 באוגוסט, שהוכנה להצגה לקבינט המומחים כדי לשקול את פתיחת שנת הלימודים, כדי לראות מה היו נתוני התחלואה עד ה-6 באוגוסט, לראות האם בטוח לפתוח את שנת הלימודים, ובהתבסס על הדבר הזה אמרנו שכן, רק בזהירות. אז אלה לא נתונים מעכשיו.

(שקף: תחלואה בקורונה בילדים). בנוסף לזה נשלחה עוד מצגת עם הנתונים שיש לנו מספטמבר, שזה ממש ההתחלה התחלה, וכמו שאמרתם מאוד בצדק, צריך לראות את האפקט - - -

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי, למה זה רלוונטי? מה זה יוסיף לדיון במציאות היום? ברור לנו למה פתחתם, ופתחתם. אנחנו אחרי.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

לא, אבל יש שאלה למה זה ב', ג', ד', ה', ו'.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

תודה באמת על הרצון להציג נתונים. אני חושב שאם ראינו אותם הם פשוט לא יעזרו לנו להבין טוב יותר לגבי ההחלטה שלנו כרגע. נראה לי שיש שקף אחד משמעותי, אפשר להראות אותו שוב כדי שנצפה בו?

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

(שקף: התפלגות המאומתים לעומת התפלגות האוכלוסייה. בני 0-18 לפי גיל, בשנים). יש שקף שהוא לא כל האוכלוסייה אלא רק ילדים.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

כן. יש שקף שמראה רק את הגילאים הנמוכים.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

מה שרואים פה זה שעד גיל ארבע נגיד זה די יציב. מגיל ארבע זה מתחיל לעלות וזה עולה באיזשהו אופן הדרגתי. הכחולים מראים את שיעור החולים באוכלוסייה, הכתומים מראים את אחוז הילדים בכלל באוכלוסייה, זאת אומרת היחס בין כמה חולים לכמה ילדים יש. אתם רואים שבגילאים קטנים הם באמת פחות סימפטומטיים, וזה הולך ועולה ועולה ובגיל 13 בערך זה מתהפך, יש יותר חולים מאשר שיעורם באוכלוסייה.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא רואה שם איזה התהפכות.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> ברור. האדום יורד והכחול עולה.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

במקום שבו הכחול והכתום מצטלבים זה גיל 13.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

14 זה שינוי מגמה.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

בעלייה הזאת, שהיא עלייה ליניארית, הדרגתית, אתה צריך באיזשהו מקום לחתוך את הקו. ברור לך שבחטיבה זה כבר לא טוב, זה כבר גיל מסוכן, בדיוק מתחיל גיל הסיכון של מבוגרים. איפה אתה חותך את זה ביסודי, אז אתם רואים כמונו את הנתונים.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אז למה לא חתכתם יסודי אל מול חטיבה? זה נראה נחתך די מדויק בסוף יסודי.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

יש עלייה גם לפני זה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

הנתונים מחזקים את עמדת הוועדה.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

אני חייבת להגיד, יש לנו סקר סרולוגי, אנחנו עומדים לפרסם את הנתונים שלו.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

מעולה.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

בנתונים של הסקר הסרולוגי רואים שלילדים יש אחוז גבוה של נוגדנים לקורונה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

באמת?

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

זאת אומרת, זה שזה חולים מאומתים, זה הקצה של הקרחון.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתם יודעים להסביר את זה?

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מעניין לדעת אם אפשר להסביר את זה כבר. אני יודעת שאנחנו בסך הכול שנה בתוך כל האנדרלמוסיה אבל השאלה אם כבר יש מחקרים.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

מבחינה זיהומית אנחנו יודעים שבהרבה מאוד מצבים ילדים הם א-סימפטומטיים. בהרבה מאוד מצבים ילדים קטנים הם א-סימפטומטיים – בין אם זה שפעת ובין אם זה EBV, מחלת הנשיקה, ובין הרבה מאוד מחלות אחרות – בגילאים קטנים ילדים עוברים את זה חלק, ובגילאים גדולים אתה כבר מתחיל להיות הרבה יותר עם סימפטומים, אז זה לא מפתיע, העובדה הזאת היא לא מפתיעה.

כן אפשר להגיד שהילדים שנסקרו במסגרת סקר הסרולוגיה אלה ילדים שהגיעו לקופות החולים מסיבה אחרת, אלה ילדים שעל פניו היו חולים, אלה לא ילדים בריאים. גם את זה צריך להגיד, בהסתייגות, שאני לא יודעת אם האחוזים שאנחנו רואים מייצגים את האחוז האמיתי באוכלוסיית ילדים בריאה. את הדבר הזה אנחנו רוצים לבדוק בסקר משלנו, חדש, רק על אוכלוסיית ילדים. זה יהיה באמת מאוד מעניין לראות את זה וללמוד מזה, אבל גם בחולים המאומתים אתם רואים שזה פשוט הולך ועולה, ובאיזשהו מקום צריך לשים את ה-cut off, מתי אנחנו חושבים שזה יותר או פחות מסוכן.

אני אומרת עוד פעם. אנחנו יכולים לדון אם לפתוח את הקפסולות ב-ג'-ד' ואיפה לשים את ה-cut-off בדיוק. אני חושבת שכרגע זה לא הרגע. אנחנו מסתכלים על תחלואה שהולכת וגואה. לא עולה. גואה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שרון, אני רוצה רגע להפסיק אותך ולהגיד. אני לא יודעת כמה את שמה לב, אני גם לא יודעת כמה זמן את עובדת בתפקיד הזה שהטילו עלייך, אבל אני חושבת שנושא הנתונים הוא נושא קריטי לגבי המגפה הזו. ולמה?

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

זה תמיד נכון.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כי קבלת ההחלטות זה בעצם נגזרת של הנתונים. אין ועדה בכנסת הזו שלא מבקשים, אפילו הגענו למצב שאנחנו מתחננים לנתונים כדי לקבל את ההחלטות. אין פה אף אחד שרוצה לשלוף גזירה כזו או אחרת רק בגלל כלום ושום דבר. באמת המטרה היא לנסות ליצור איזשהו רצף הגיוני בקבלת ההחלטות.

את מביאה פה נתון שהוא מתחילת אוגוסט, אנחנו כבר בספטמבר. אני יכולה להגיד לך למשל נתון שאתמול ביקרתי בעיר מהמגזר הערבי, והנתון בתאריך הזה שאת מציגה היה 9%, היום זה נושק ל-30%. תביני שהמשמעות היא לא רק כפולה, היא אפילו משולשת, וברגע שזה כבר משולש אתה כבר צריך לקבל החלטות הרבה יותר קיצוניות ממה שקיבלת לפני חודש.

לכן, נושא הנתונים – אני לא יודעת, עושה לי רושם שאת כן רוצה להצליח בתפקיד כי התפקיד שלך הוא מאוד משמעותי לציבור – תרכזו נתונים. תרכזו נתונים, זה דבר מאוד אלמנטרי. אני לא יודעת גם איך אתם מקבלים החלטות אם אין לכם נתונים.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

חברים, אני לא יודעת באיזה עולם אנחנו חיים, אבל כנראה בעולם אחר. כל ההחלטות שלנו מתקבלות על נתונים. אנחנו מסתכלים על מאגרי נתונים אדירים, כל יום בהערכת מצב ב-9:00 בבוקר מסתכלים על נתוני תחלואה מדויקים שהולכים ועולים, על עקומות – אני יכולה להראות לכם את הנתונים היום. אין פה החלטות שהן החלטות לא מבוססות נתונים.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>

תראי לנו את של ספטמבר כדי לקבל את ההחלטות.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

(שקף: עקומה אפידמית למגזר חרדי לפי קבוצת גיל). זה עקומה אפידמית, זה למגזר הערבי.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

חברה ערבית.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

אתה יכול לעלות, לרדת, יש מגזר ערבי, חרדי ויש כללי. אנחנו מסתכלים על הנתונים כל הזמן. אני לא יודעת למה יש תחושה שלא. הכול מבוסס על נתונים.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

לא, זה בסדר. היא התכוונה בגלל שלא היה לעכשיו. הנה, זה מעכשיו.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

אפידמיולוגיה זה נתונים. אתם שאלתם למה היה את א', ב', ג', ד', ה', ו'. ההחלטה התקבלה על סמך הנתונים של אוגוסט. אז התקבלה החלטה, אז הראיתי לכם את זה, אבל הנתונים, אנחנו ממשיכים לעקוב אחריהם.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הנתונים היום לא מראים שאתם צריכים לחזור בכם מההחלטה של תחילת אוגוסט, להערכתך?

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

הנתונים של היום, של כלל התחלואה בציבור - - -

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא מדבר על כלל התחלואה. הנתונים של תחילת אוגוסט - - -

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

אבל זה חלק מהעניין. אני לא יכולה להפריד את החינוך. הילדים האלה נמצאים בבתים שמדביקים את ההורים שלהם, שמדביקים את הסבא והסבתא, ואם אתם חושבים שאנשים שנמצאים כרגע במצב קשה בבתי חולים זה רק אנשים בני 80 עם מיליון מחלות רקע, אתם טועים.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא. ממש לא. את צודקת.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

לא רק, אבל הרוב.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אחרי הביקור שלי בשערי צדק אני חד-משמעית אומרת שראיתי שם בטיפול נמרץ בני 20 ובני 30 ובני 40.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

נכון. שנמצאים על אקמו במצב קשה, אנשים בלי מחלות רקע. זה הורים לילדים האלה, אז גם אם הילדים האלה לא מגיעים למצב קשה ברובם, הם ממשיכים להדביק את הסביבה.

אנחנו מסתכלים על המגזר החרדי כדוגמה ואנחנו רואים את הקפיצה מא' אלול. האנשים האלה נכנסו למוסדות – עם מתווה, עם קפסולות, עם כל הרצון הטוב – ונדבקו כי זו מחלה מדבקת. אז אני מסתכלת גם על זה. אנחנו יכולים להסתכל גם על העלייה – יש עוד גרף שמדבר על הגילאים היותר צעירים ומה אנחנו רואים – זה המגזר הכללי שגם בו אנחנו רואים עלייה אצל ילדים.

(שקף: תחלואה בגני ילדים מ-1/9/2020 לפי הרמזור). יש עוד שקופית שמדברת על התחלואה בגני ילדים, ואנחנו רואים את ההבדל בתחלואה – לא שזה מפתיע אותנו – בין ערים אדומות, כתומות, צהובות וירוקות, ואתם רואים כמה בידודים יש מתחילת השנה. אלה נתונים של כמה ימים, זאת אומרת אנחנו על הנתונים כל הזמן, כל הזמן.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אולי תתעכבי על זה, זה מעניין, כי הייתה גננת שנפטרה.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

חלק מהנתונים זה נתונים שגם זמינים לכם באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> את יכולה להסביר את השקף הזה טיפה יותר?

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

באדומות נדבקים יותר, בירוקות פחות.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> זה ברור.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

זה תרגום חופשי בגוף הסרט. עמלתי קשה להגיע לתובנה הזאת.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

קודם כול, זה מחולק לפי ערים, אז בין אדום לבין ירוק, זה כל עמודה, ובתוך כל עמודה יש את הקוביות היותר קטנות בפנים שזה הצוות המאומת והתלמידים המאומתים, ומסביבם כל ההר של האנשים בבידוד בגללם כי כל פעם שיש מישהו מאומת, כל אלה שהיו במגע הדוק איתו נכנסים לבידוד. התכלת זה התלמידים בבידוד, מן הסתם, והצוות בבידוד זה הצהוב הבהיר.

אתם רואים את ההשפעה שפותחים את מערכת החינוך, כמה מאומתים יש וכמה יוצאים מתוכם לבידוד, וכמובן אחרי הדברים האלה אנחנו נמשיך לעקוב, לראות כמה הילדים האלה עוד הדביקו בתוך הכיתה הזאת כי אנחנו נעשה דיגום של המגעים.

אני רק רוצה להרגיע אתכם ששום החלטה פה, לפחות בצד של משרד הבריאות, לא מתקבלת - - -

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אנחנו בהחלט מרגישים ככה, באמת.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> - - -

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

זה מה שאתמול אמרנו. והנה, אפרת אמרה שהם ישתדלו להביא את הנתונים, וד"ר פריים הגיעה ואני שמח שיש נתונים.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אולי הטרמינולוגיה שלכם היא קצת לא ברורה. אתמול שמעתי את פרופ' גבי ברבש, הוא דיבר בדיוק על מה שאת מדברת, על כך שבשלושה חודשים האחרונים מספר הצעירים שנפטר הכפיל את עצמו.

יש הבדל בין להגיד הכפיל את עצמו מ-16 ל-32 לבין להגיד היה 16 ועלינו ל-32. אני חושב שהטרמינולוגיה של משרד הבריאות לוקה בחסר. אתם נותנים נתונים שמבחינת הציבור זה לא כל כך, אבל חשוב מאוד להגיד שבגילאי 20 זה פי שניים בשלושה חודשים האלה. כשאתה שומע שזה פי שניים - -

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה משמעותי.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - זה משמעותי, אתה מתעמק שכך זה קורה עם ילדים. אומרים, בגנים היו 100, עכשיו יש 200.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

אני מסכימה איתך.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שרון, ההסברה הטובה ביותר – כל אחד מאיתנו הזדעזע אתמול לראות את הכותרת ב"ידיעות אחרונות" עם שמות האנשים והגילאים. אני בטוחה שזה גם משהו שהוא בעבר ולא משהו שהוא עכשווי, אבל בכל זאת מצאת שם גילאים נמוכים, וזה לא משנה עכשיו אם יש מחלות רקע או אין מחלות רקע.

אני חושבת שמה שקרה לנו במדינה זה שבגל הראשון כל כך הפחידו אותנו, כולם היו ממושמעים, היה מאה אחוז שיתוף פעולה, הייתה כנות, הכול היה טוב, ראו שזה לא כצעקתה ואז התחיל הזלזול.

אם אני מסתכלת על מה שקרה לנו לעומת איטליה, ששם באמת היו כל כך הרבה נפטרים, הם היום לא יוצאים מהבית, בגלל זה הם עוברים את הגל השני. הם עוברים את הגל השני כי יש להם לקח של הגל הראשון. אצלנו קרה בדיוק הפוך. אנשים אומרים זה לא נורא.

אני מסתובבת, אני נמצאת כמעט בכל מקום ואני רואה את האדישות, אני רואה את זה ואני חושבת שאתם כמשרד בריאות צריכים לשנות את זה. פעם הקטע הזה של תמונה ושמות זעזע המון אנשים. תפרסמו את הנתונים האלה.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

אני מסכימה איתך לגמרי.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תפרסמו. אני אומרת לך – אני, אני אישית עברתי תהליך. הייתי בגל הראשון בהדסה עין כרם – יש את הפלזמות שרואים את המדדים – ואני רואה אנשים בסביבות גיל 80, 90 פחות או יותר. בביקור האחרון שלי בשערי צדק לפני שבוע וחצי פרופ' מרין לוקח אותי לראות את ההנגרים של הקורונה ובחוץ יש את הפלזמות. ואני מסתכלת, ואני אומרת לו: פרופ' מרין, יש פה אנשים צעירים. הוא אומר כן. זה 24, זה 32 – אנחנו מדברים על טיפול נמרץ, על חולים קשים, מונשמים. ואני אומרת לו, אבל הציבור לא יודע את זה. אני מאמינה שאם הציבור ידע את זה, אולי מידת הזהירות שלו, אולי שיתוף הפעולה שלו והערבות ההדדית, לשמור האחד על השני. זה מה שלדעתי לוקה בחסר, ואתם כמשרד בריאות חייבים לשנות את זה. חייבים לשנות את זה, חד-משמעית.

<< אורח >> ד"ר אפרת אפללו: << אורח >>

חברת הכנסת, זה משהו ממש הרבה יותר רחב. זה לא רק אנחנו, זה כל נבחרי הציבור, זה כל משרדי הממשלה, זאת מלחמה של כולם. זה לא משהו רק של משרד הבריאות.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה אדישות.

<< אורח >> ד"ר אפרת אפללו: << אורח >>

לא, אני אומרת שההסברה צריכה לבוא מכל אחד מאיתנו, בכל אירוע. כמו שאמרת, היית באיזושהי חתונה, אז להגיד: שימו מסכות, תשמרו על מרחק.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

חד-משמעית. אנחנו כולנו משתדלים כל היום.

<< אורח >> ד"ר אפרת אפללו: << אורח >>

זה מכל אחד, וכל אחד יעשה את השינוי.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה בא במעגלים. זה בא במעגל המשפחתי וזה עובר למעגל של הצוות. אנחנו עושים את זה בכל מקום אפשרי אבל זה לא עניין של אחריות. אני חושבת שמידת האמון במשרד הבריאות חייבת להיות כזאת שאם תחשפו את הנתונים בציבור, את התמונה המזעזעת של שמות האנשים ב"ידיעות אחרונות", אני לא חושבת שהיה אדם אחד שנשאר אדיש. פעם ראשונה אני מסכימה עם העיתון הזה. זה פשוט גרם להלם טוטלי, שכל מי שדיברתי איתו – התמונה של הכמות, של שמות האנשים עם הגילאים שלהם – זה זעזע. זה אומר שיש מאחורי המספרים אנשים. אתה שומע שהייתה תאונת דרכים ויש שני הרוגים, עד שאתה לא יודע שזה משהו שאתה רואה במו עיניך, שיש מאחורי המספר הזה אדם, משפחה, אתה פשוט לא מבין איך אתה צריך להתנהל, וכולנו צריכים להירתם לזה. אני חושבת שבוועדת חינוך זה המסר הכי חשוב.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

אתן שתיכן צודקות. אני חושבת שההסברה של משרד הבריאות צריכה להראות בדיוק את הדבר הזה, להראות את האנשים הצעירים שנמצאים על מכונות אקמו, שתי רגליים כמעט בקבר, ויחד עם זאת, אני ראיתי פרסומות של מרכז השלטון המקומי, שמנסים לעודד צריכה של מוצרים ישראלים ובפרסומת עצמה אנשים מסתובבים בלי מסכות, ועוד כתוב למטה: נא להסתובב עם מסכות בהתאם להנחיות משרד הבריאות. באיזה עולם אנחנו חיים שאנחנו מוציאים רשמית פרסומת כזאת שהיא מנוגדת?

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ועדת החינוך צריכה גם לבוא עם מסרים ברורים לציבור כוועדה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

מסכים מאוד.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה אחריות שלנו גם כנבחרי ציבור, גם בוועדה, כי אני חושבת שהכול מתחיל ונגמר בחינוך. להערכתי, הכול, כל נושא נוגע לחינוך, ולכן צריך לבוא עם מסרים ברורים לציבור ולהגיד להם: ציבור יקר, הישמרו לנפשותיכם. אתה יודע מה לי עשו בוועדת קורונה כשקמתי ואמרתי: חברים יקרים, ההפגנות, אותי באופן כללי מפחידות, לא בצד של התוכן שלהן אלא יותר בצד של התחלואה? ויום-יום אתה קורא שההפגנות האלה לא גורמות, אפס נדבקים. מי יכול לשכנע אותי שמי שמסתובב בהפגנה וצורח וצועק, אין סיכוי שהם ידביקו אחד את השני? לא מקבלת את הנתון הזה, אבל האחריות שלי היא להמשיך ולהגיד את זה ללא חשש. כל התקהלות, זה לא משנה איזה – חתונות – כי הנגיף לא מבדיל בין מי שהולך עם שלט לבין מי שרוקד בחתונה. הוא לא מבדיל, הנגיף הזה תוקף את כל מי שחשוף לנגיף.

ולכן, לצערי הרב אני חושבת שמשרד הבריאות צריך לחזור אחורה לתקופה של הגל הראשון, שהוא חשף מאחורי המספרים את השמות ואת האנשים כדי שאולי זה קצת יזעזע. את אומרת שיש אנשים שהם עם רגל אחת כבר את יודעת איפה, וזה דבר שצריך באמת להטריד. אני גם מסתובבת, ואנשים לא מסתובבים עם מסכות, אנשים לא שומרים על מרחק, אנשים לא שומרים על כללי הניקיון כי הם אומרים לי זה לא יקרה, וכולנו מכירים את הדבר הזה לי זה לא יקרה. ההסברה פה היא דבר קריטי לציבור.

<< אורח >> ד"ר שרון אלרעי פריים: << אורח >>

מסכימה מאוד.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

קטי, ברשותך, כדי שלא ניכנס לזה, אני לא מתייחס לענייני ההפגנות.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ברור. לא כדאי לך.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אם כי דעתי ידועה, היא אחרת.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני בטוחה שעכשיו אני מקבלת מבול של ס.מ.סים עם כל השמות העתיקים בעולם.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

לא אמרתי כלום, אני אומר את דעתי בהקשר הזה בהרבה מקומות.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה להציע משהו לגבי הסיפור של כיתות ה'-ו'. אני חושבת, בואו נבנה לו"ז לקבלת החלטות לדבר הזה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

הנה, ממש אנחנו שם. אני תכף אסביר. גם באופן שבו החוק בנוי, בעצם זה מה שהולך לקרות.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רם, עוד משפט. אנחנו יושבים הרבה מאוד פעמים עם אנשי משרד החינוך. אנחנו צריכים לחזור לפני שאנחנו בונים כל לו"ז. אני חושב שצריכה לצאת מכאן קריאה שמחזקת את מנהלי בתי הספר והמורים במדינה הזאת ושהם יבנו את הלו"ז. אנחנו לא יכולים לבנות לו"ז לאף אחד.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> לא, התכוונתי לקבלת נתונים.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אתה צודק. להיפך. אנחנו צריכים לתת להם זמן.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תהלה, אם לא הבנתי אותך אז אני מתנצל אבל אני רוצה להגיד דבר כזה. עשו מאמצים כבירים – אני חייב להגיד, במקומות שאני הייתי ושקטי הייתה ותהלה, גם את.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> נכון.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עשו מאמצים יוצאים מן הכלל. אני הייתי שם 30 שנה. אני מעולם לא ראיתי מפקחים, מנהלים, עומדים לפני דילמות שאנחנו לא מכירים את זה. מי שהיה במערכת החינוך, אלה דילמות מעולם אחר לגמרי.

אומרים לי המנהלים, אומרים לי המורים: מאיר, אנחנו פעם ידענו לעבוד מול משרד החינוך וידענו לעבוד מול המפקחים. היום אנחנו עובדים מול משרד החינוך ומול המפקחים בתוך המשרד ומול משרד הבריאות ומול ההורים ומול תקשורת, וכולנו – כל אחד מנסה לכפות עליהם ולהגיד.

חבריא, מי שיודע לנהל את האירוע הזה זה המנהלים בתוך בתי הספר. באמת המנהלים, המורים, ועדי ההורים שמשתפים איתם פעולה, אלה הגיבורים של הרגע הזה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

מסכים.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו הפוליטיקאים קצת מבלבלים אותם, גם משרד הבריאות מבלבל אותם. אומרים X, עושים אחרת; אומרים Y, עושים אחרת. לכן אני אומר, בוועדה הזאת החובה שמוטלת עלינו זה באמת לפנות לאותם מנהלים ואולי בפעם הבאה להזמין את המנהלים לכאן, להזמין כאן צוות גדול מאוד של מנהלים שיעביר לנו את התחושות האלה. מי שלא קרוב לזה לא יודע מה זה לפתוח שנה בתקופה של מגפה.

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה להבהיר מה התכוונתי. קודם כול, אני שותפה לגמרי, ואם היינו יכולים כוועדה לשלוח תודה והערכה גדולה למנהלים, למפקחים, לשנת לימודים שנפתחה באופן מסודר – באמת, אני רואה מאמצים ויצירתיות ושימוש במבנים, רק מילים טובות יש לי לומר.

כשאני אמרתי לו"ז, כל מה שהתכוונתי לומר זה שאם רוצים לבחון את השאלה הזו של התקנות לגבי ה'-ו', אז בואו נחליט מתי כדי לא לשגע את המורים ואת הציבור.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תהלה, יצא מכאן פרופ' גרוטו באחת הישיבות, יצא להיוועצות, חזר והיושב-ראש אמר לו: ביום ראשון או ביום שני הבאים אתה נותן לי נתונים. אני מדייק, רם?

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אתה מדייק.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שום דבר לא קרה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אני רוצה לעשות רגע סדר לכולם. כדי להיות גם פרקטיים, אני לוקח את הרעיון קדימה. אנחנו תוך כדי ננסה להתחיל, נתחיל לנסח משהו רשמי מאיתנו שיצא מפה למנהלים, בכלל לאנשי השטח. אני מאוד מאוד מאוד מחזק אתכם, ובזה אנחנו בטוח מסכימים.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

גם למטה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

בדיוק. לכולם.

<< אורח >> גילה נגר: << אורח >>

לשטח ולמטה.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

לכולם.

<< דובר >> יהודית גידלי: << דובר >>

כתבנו את זה בכל סיכום.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

באמת, כתבנו את זה בכל סיכום ואנחנו גם אומרים את זה הרבה, אבל כל פעם מחדש צריך להגיד את זה ואני חושב שבימים האחרונים אנחנו עדים להרבה מאוד תהפוכות שעוד יותר מאתגרות את המערכת.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבקש, בפעם הבאה באחת הישיבות לפי החלטתך, שהמטה יביא איתו נציגות של מנהלים, נציגות של מורים. כדאי לשמוע אותם.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

בדיוק עכשיו חמש שנים לסוף הלימודים שלי, הרבה מהחברים שלי עכשיו מתחילים להיות מנהלים, כל מי שלמד איתי חינוך, אז אני מרושת לא רע על מנהלים.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אצלי יצאו לפנסיה כבר.

<< יור >> היו"ר רם שפע: << יור >>

אצלך זה שונה. צריך להוסיף אפס לחמש שנים, זה כל ההבדל – החיסרון והיתרון.

בואו נחזור לדברים, אני רוצה לעשות סדר גם בנתונים, באופן שבו אני קורא אותם, וגם במה כדאי שנעשה הלאה.

אני חושב שבסוף יש שלוש מסקנות משמעותיות. א', תודה רבה שהצגתם נתונים, ככל שאתם יכולים, על בסיס הימים האחרונים, וברור שאלה נתונים שלוקחים זמן כי אנחנו מבינים שלוקח כמה ימים מהמפגש ועד הנתונים, כלומר האישור.

שלושה דברים משמעותיים אני מסיק. אחד – וגם את אמרת את זה, שרון – בסוף, יש לנו נתונים ואנחנו מקבלים החלטות שמאזנות את הצרכים הבריאותיים אל מול הצרכים החברתיים כלכליים, כי כולנו אמרנו ואנחנו מבינים את זה, ברור שאפשר להטיל חס וחלילה סגר וברור שנתוני התחלואה יירדו אבל זאת לא הכו

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]