פרוטוקול מספר 87, ועדת החוקה, חוק ומשפט, 18/08/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 87

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ח באב התש"ף (18 באוגוסט 2020), שעה 9:30

סדר היום:

<< נושא >> 1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה), התש"ף–2020 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה)(תיקון), התש"ף–2020 << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יעקב אשר – היו"ר

איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר

אלי אבידר

קארין אלהרר

מיכל וונש

אוסנת הילה מארק

שלמה קרעי

מוזמנים:

גאל אזריאל

–

מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איה דביר

–

משפטנית, משרד המשפטים

ד"ר ענת צוראל פרבר

–

עוזרת ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

מיכל גולדברג

–

עו"ד, משנה ליועמ"ש משרד הבריאות

טל וינר שילה

–

עו"ד, משרד הבריאות

אפרת פרוקצ'יה

–

עו"ד, סגנית היועץ המשפטי במשרד האוצר

גל ברנס

–

רפרנט תעשייה ומסחר באג"ת, משרד האוצר

נוי דגן

–

מנהלת תחום תוכניות עבודה ורגולציה, משרד הבינוי והשיכון נעה בן שבת

–

היועצת המשפטית של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הכנסת מירה סלומון

–

ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

עידן קלימן

–

עו"ד, יו"ר מחוז ת"א יפו והמרכז, ארגון נכי צה"ל קובי פלקסר

–

עו"ד, יועמ"ש התאחדות בוני הארץ

פרופ' חגי לוין

–

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל ישי פולק

–

מנכ"ל התאחדות האיכרים

יעל גויסקי

–

שדלן/ית, עו"ד, מייצגת את להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

ייעוץ משפטי:

תמי סלע

מנהל הוועדה:

אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:

ירון קוונשטוק

<< נושא >> 1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה), התש"ף–2020 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה)(תיקון), התש"ף–2020 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

שלום, בוקר טוב לכולם, אני מתנצל על האיחור. אני פותח בזאת את הישיבה בנושא הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) – מה זה 2? אה, זה שתי תקנות, עם תיקון – הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה)(תיקון). יש ח"כים שרוצים לומר משהו לפני הדיון? לא.

<< דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> שמחים לראות שהגעת.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בוקר טוב, ג'ייקוב.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בוקר טוב, הרבנית, מה שלומך?

<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בסדר גמור. מה, פחות מ-40 דקות לא תופס?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יופי. אם את איתנו, אז עכשיו הישיבה היא רשמית.

<< דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק שתדע, שהיינו פה לפני 09:30.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מ-09:15 מול המחשב.

<< דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפעמים כשמאחרים לנו כל כך, אנחנו הופכים להיות פולניות, לא פולנים אפילו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני אסדר לך עבודה. אתה יושב בבוקר, מכין את הנאומים של הערב, אנחנו נהנים מזה בערב במליאה.

<< דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יעקב היקר, תסתכל עליי, הנאומים נכתבים ב-02:00 לפנות בוקר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אה, כן? יפה.

<< דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. הם לא נכתבים בערב – ב-02:00 לפנות בוקר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עם הגב לקיר מה שנקרא.

<< דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, אין ברירה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טוב, אז אנחנו נתחיל. אנ מציע רק הצעה לסדר מבחינתנו, אני לא יודע אם צריך להקריא את הכול, אני חושב שהייתי נוגע יותר בנקודות שתוקנו, השתנו, איך שאתם רוצים, אם אנחנו רוצים לסיים את זה היום. אני חושב שיש חשיבות בלסיים את זה, כי אין פה דרמות גדולות, יש פה שינויים, אנחנו רוצים לטייב אותם. אני לא יודע אם צריך להקריא את הכול כמו הקראה רגילה, אבל לשיקול דעתכם. קחו רק בחשבון שאנחנו רוצים לגמור את היום, כדי שהדיון יהיה רלוונטי, כי מבחינתי מה שחשוב הוא גם להמשך, הערות שלנו היום, שיטייבו את ההחלטות גם בהמשך הדרך. בבקשה. נמצאת איתנו גם היועצת המשפטית של ועדת הרווחה, שמלווה את זה מהכיוון שלה בפעם הראשונה. עכשיו אנחנו בכלל הולכים להתחלק בכל התקנות, יש תקנות שעוברות לרווחה, פקודת העם מגיע אליכם לדיון. אז יש שיתוף פעולה בין שתי הוועדות. בבקשה, גבירותיי היועצות המשפטיות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

תיכף תציג את זה אפרת פרוקצ'יה ממשרד האוצר שנמצאת בזום, אבל רק אולי אני אתן קודם את המסגרת, גם לה יש זמן קצר. אז רק להגיד שמדובר על תקנות שמתייחסות להגבלות במקומות עבודה, הן מכוח חוק הסמכויות המיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. התקנות שהיום על שולחננו בעצם נכנסו לתוקף, תחילתן ב-11 באוגוסט והן הותקנו ל-28 ימים, כלומר עד ה-8 בספטמבר.

ויש גם תיקון נוסף, שנכנס לתוקף היום בבוקר, הועבר אלינו אתמול. לוועדה יש סמכות לדון בהן בדיעבד, לאשר או לא לאשר את כולן או את חלקן, לשנות את התוקף. ויש לה סמכות לעשות את זה במשך 14 יום, זאת אומרת אנחנו עדיין במסגרת התקופה. אחרי זה נדון בהערות עצמן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

בוקר טוב. אני אציג את התקנות. התקנות האלה, בשונה מהתקנות שהוצגו אתמול, נוגעות לאופן שבו מעסיק יכול לאפשר שהייה של עובדים במקום העבודה. התקנות שדיברנו עליהן אתמול בהגבלת הפעילות עסקו בפתיחה של עסקים, אלו עסקים ניתן לפתוח; ובהנחה שניתן לפתוח אותם, מהם התנאים שצריכים להתקיים אצל בעל העסק אם הוא רוצה לפתוח אותם לציבור.

בתקש"חים לא הייתה הבחנה ברורה בין התקנות האלה לתקנות הקודמות, ניסינו לעשות איזושהי הפרדה ברורה בין שתי התקנות. התקנות של הגבלת עובדים חלות אך ורק לעניין שבין מעסיק לבין העובדים שלו, האופן שבו הוא מפקח על פעילות העובדים ושמירה על הכללים להתגוננות מקורונה.

עוד דבר שהיה לנו חשוב להבהיר, וזו אגב הערה של הייעוץ המשפטי בכנסת, עד היום ההגבלה הייתה או 30%, כלומר המעסיק יכול לאפשר שהייה של 30% ממצבת העובדים שלו, או לקיים את הוראות התו הסגול. עכשיו, היו אי בהירויות לגבי מי יכול להיכנס ומי לא. נכון להיום, מאחר שאנחנו במצב קצת יותר טוב בקורונה מהמצב המקורי לגבי המצב שלנו לגבי הידבקויות במקומות העבודה, החלטנו שברירת המחדל של 30% במקומות העבודה תבוטל, אבל כל המעסיקים, לרבות מעסיקים חיוניים יידרשו לעמוד בתנאים של התו הסגול במקומות העבודה.

עכשיו, לגבי התנאים שנקבעו, ניסינו להקל בתנאים. כלומר, תנאים שחשבנו שהם מיותרים או מקשים מאוד על מעסיקים – הורדנו אותם. כמו למשל התשאול בכניסה למקום העבודה, הבנו מהמון מעסיקים שזה דבר שמקשה עליהם, גם התשאול, גם השמירה של הנושאים. היו הוראות שנועדו לשמר קשר ישיר בין אותו ספק לאותו עובד, גם זה הבנו שזה נורא מקשה. את הדברים האלה הורדנו.

השארנו הוראות שהן הוראות הליבה, שחשבנו שכל מעסיק נכון שהוא יקיים אותן, וזה גם לא נטל כבד מדי לקיים אותן. ואת ההוראות האלה החלנו על כלל המעסיקים. בעבר, אני מזכירה, הייתה את ברירת המחדל של ה-30%, אבל היו המון מעסיקים שהוחרגו מההוראות של התו הסגול, היו את הקבלנים, היו את כל מקומות העבודה החיוניים, הקיומיים. ההחלטה שהתקבלה היא להחיל על כולם את תנאי התו הסגול, עם החרגות מסוימות. דברים שחשבנו שיקשו על החיוניים למשל הורדנו אותם, כמו השהייה בחדר והקמת המחיצות, כי זה באמת נטל כלכלי מהרגע להרגע. כל שאר הדברים חלו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש מקומות שמוחרגים היום, גם אחרי התיקונים שלכם, למשל משרדי ממשלה או דברים מהסוג הזה?

<< דובר_המשך >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר_המשך >> יש החרגה אחת לעניין הסגירה של העסק עקב הדבקה. יש הוראה שאומרת: במקרה שבו נעשתה הדבקה במקום העבודה, ורוצים לחקור אם יש עובדים - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל היא לא חריגה בתו הסגול? בתו הסגול כולם מחויבים בדברים הללו. את מדברת שיש רק אלמנט אחד, שאם יש הדבקה, כי ראינו את החריגות.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

כל משרדי הממשלה מחויבים לתו הסגול, ויותר מזה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אבל כל התקנות חלות רק על מעסיק שיש לו מעל עשרה עובדים. זאת אומרת, אם יש עשרה עובדים ומטה, אז כל התקנות האלה, כולל כללי התו הסגול, לא חלות.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

נכון. השינוי שעשינו למעשה אתמול קצת מקשיח בהשוואה לנוסח הקודם, אבל היה חשוב לנו לפשט ולהבהיר. ההחרגה למעשה היא על כל מעסיק שמעסיק מעל עשרה עובדים. כל מעסיק שמעסיק עשרה עובדים ומטה, לא צריך לעמוד בתנאי התו הסגול, הוא ממשיך לקיים את עצמו באופן רגיל. הוא כמובן רשאי לקיים את הוראות התו הסגול אבל הוא לא מחויב בהן.

הסיבה היא שאנחנו רואים עסקים קטנים כמו תא משפחתי, זה אנשים שנמצאים כל היום ביחד. שוב, מדובר בעסקים שלא פתוחים לציבור, כי לו הם היו פתוחים לציבור היו חלות עליהן ההוראות של הגבלת הפעילות שדיברנו עליהן אתמול. עסקים שהם - - - מקום עבודה קטן לא מחויבים בהוראות התו הסגול.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפרת, תני לי דוגמה לעסק כזה.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

מעבדה למשל שלא פתוחה לציבור. מעבדה שכל התפקיד שלה הוא לעשות איזושהי עבודה בתוך משרד. אין קבלת קהל בכלל, ויש במקום העבודה עשרה עובדים ומטה. מקום עבודה כזה לא צריך לקיים את הוראות התו הסגול. מאפייה שלא מקבלת קהל. זה אותם אנשים שנמצאים אחד עם השני מ-08:00 עד 16:00. לפעמים הם נמצאים ביחד יותר מאשר המשפחה. אנשים כאלה, אנחנו לא חושבים שאנחנו צריכים להורות להם לקיים את כל הוראות התו הסגול. זה גם מכביד וגם אנחנו חושבים שאין בזה טעם.

עכשיו, זה גם היה המצב עד היום. כלומר, עד היום ההוראות חלו על 30% או אם מעסיק שרוצה לאפשר שהייה בו זמנית של עשרה עובדים באותו מועד. רצינו לפשט את זה כדי שיהיה יותר קל להבין, ולכן מעסיק שמעסיק דרך קבע יותר מעשרה עובדים צריך לקיים את ההוראות, מי שיש לו עשרה עובדים ומטה לא מחויב לקיים אותן.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

עוד שאלה: החוק שמותקנות תקנות מתוכו, מחייב להציג תשתית עובדתית שמבססת את הצורך בהגבלות. ואני חושבת שנכון יהיה לשמוע על הנתונים לגבי הדבקה במקומות עבודה. גם אמרת שהיום, בחלוף כמה וכמה חודשים, כבר יש יותר מידע, שבעצם לפיו בניתם את האיזונים החדשים.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

על הנתונים הספציפיים משרד הבריאות יוכל להרחיב. אני אקדים עוד משהו: בסופו של יום התפקיד שלנו לעשות איזשהו איזון בין הפגיעה הכלכלית לבין הצורך לשמור על הבריאות ולנסות למזער את התפרצות המגפה. מההבנה שלנו בתקופה האחרונה, ההידבקות במקומות העבודה היא לא הידבקות מסיבית. רוב ההידבקויות נעשות מחוץ למקומות העבודה. ואם אנחנו פועלים לשמר את הריחוק במקומות העבודה, שמירה על היגיינה, ההידבקות באמת הופכת להיות מזערית. ולכן חשבנו שהדבר הנכון הוא לא להגביל את כמות האנשים שמגיעים למקום העבודה אלא על שמירת ההיגיינה ונקיטת מרחק במקום העבודה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מקום עבודה גם הופך לאט-לאט להיות כמו תא משפחתי במידה מסוימת.

<< דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אלא אם כן הוא מאוורר והוא פתוח.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בכפוף לכך שהוא מאוורר והוא פתוח.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל, יעקב, אולי באמת נשמע את משרד הבריאות, כי אני לא מצליחה להבין את ההגבלות האלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ודאי, בשמחה. אין לי ספק שיש להם נתונים עדכניים, ממש חם מהתנור הבוקר. כן, בבקשה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה אתה שולל? למה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא היה שום צליל של שלילה בדבריי.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני שמעתי איזה נימה שלילית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ככה זה בזום, את יודעת.

<< דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> יעקב הוא מאלה שמתחילים את המשפט בלא. אז הוא התחיל באין, אין ספק.

<< אורח >> ענת צוראל פרבר: << אורח >>

אני ממשרד הבריאות. העבירו לי נתונים, אני ביקשתי לדייק אותם יותר. אני מחכה שיעבירו לי את הנתונים המדויקים יותר ואז אני אעלה אותם פה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל זה יהיה היום בדיון, נכון?

<< אורח >> ענת צוראל פרבר: << אורח >>

זה יהיה היום בדיון, כן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

במהלך הישיבה. אז רק תתפרצי לדיון ברגע שיגיעו לידייך הנתונים החמים מהתנור.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אדוני, הערה לדברים שנאמרו קודם, שאלת על החרגה מתנאי התו הסגול. יש החרגה אחת מתנאי התו הסגול, לגבי עבודה משרדית שיש חובת מחיצות, למעט כשמדובר בשירותים קיומיים או בשירותים שמנויים - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זאת אומרת, שירותים מיוחדים?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

שירותים שהם חיוניים, אז לא רצו להכביד את ההכבדה הזאת. זו ההחרגה היחידה שיש מתנאי התו הסגול. רציתי להגיד, שבמצב הקודם תנאי התו הסגול באמת חלו רק על מעסיק מעל עשרה עובדים או 30% מהעובדים, אבל היו כן איזה מגבלות של עבודה במשמרות ועבודה בחלוקה למבנים, שחלו בעצם על כל המעסיקים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל ההתרשמות שלנו היא כמו ההתרשמות שלנו, שנעשתה עבודה לשפר ולהתאים?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

בהחלט. שהתקנות האלה הרבה יותר בהירות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בוא נאמר, שהגבלת הפעילות שדנו אתמול הוא מסמך הרבה פחות מתקדם ואולי נכון מאשר המסמך הזה. הינה, יצאה לי מחמאה למשרד הבריאות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

עוד הערה כללית, ששוב זה לא על שולחננו, אבל כן חשוב לעשות את ההתאמה לצו של האלוף שחל לגבי איו"ש, שהיום בעצם מפנה לתקנות שעת חירום הקודמות של צמצום מקומות עבודה, והוא גם קובע עבירה פלילית בהתאם לזה, וצריך להתאים אותו למצב החדש.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אפרת, לפני שאת ממשיכה, מאתמול יש לנו עוד חוב בעניין הזה, כי אני מבין שזה דבר חשוב, קובי פלקסר, התאחדות בוני הארץ.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

בוקר טוב לכולם, אני יועץ משפטי של ההתאחדות. באמת הייתה לנו הערה לעניין ההחרגה או רשימת הגופים המוחרגים, כפי שציינה אפרת מהאוצר. בתקש"ח וגם בחוק שהיה לאחריו, ענף הבנייה שהוא ענף חיוני למשק והקטר של המשק הוחרג מבחינת מספר העובדים וגם מבחינת ההגבלות שחלות עליו, ואנחנו חושבים שהנושא הזה מאוד מאוד חשוב שימשיך להיות באותה צורה. בתקנות הנוכחיות אין החרגה לענף הבנייה. הדבר המוזר הוא שבנספח שצורף להגבלות כן יש החרגה לענפים שתומכים בינוי ותשתיות, אבל ענף הבנייה לא הוחרג.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה עושה רושם של טעות סופר יותר, אם הבנתי נכון.

<< דובר_המשך >> קובי פלקסר: << דובר_המשך >>

יכול להיות שזה בטענות. אני נוטה לחשוב שזה כך. אבל בכל מקרה, אני חושב שהדבר דורש תיקון, ככה שהענף, לרבות התעשיות התומכות שלו, יהיה חלק מאותה רשימה שהיא מוחרגת. אנחנו רואים בזה חשיבות משני טעמים: אחד, כמובן כמו שציינתי, הענף הוא חשוב מאוד לפעילות של המשק ואנחנו רוצים לשמור את הרציפות שלו; והדבר השני זה כמובן אותה דאגה שלנו, שככל שבעתיד יהיו הגבלות נוספות, אם אנחנו לא בפנים ברשימת המוחרגים, אני חושב שיהיה קל מאוד להטיל עלינו הגבלות, ואחר כך הרכבת הזאת, אחרי שהיא יוצאת מהתחנה, קשה מאוד לעצור אותה. אז זו הדרישה שלנו, שנהיה בתוך הנספח של ההחרגות, בדיוק כפי שהענפים שהם תומכי בינוי ותשתיות נמצאים שמה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

קובי, תודה רבה.

<< דובר_המשך >> קובי פלקסר: << דובר_המשך >>

הרי לא ייתכן שמפעל אספלט שהוא יצרן לטובת בינוי מוחרג, אבל הענף עצמו שהוא בעצם זה שמשתמש באספלט לא יהיה מוחרג.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. לפני שנענה - - -

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

איך סעיף (5)(ב) בכלל רלוונטי לבנייה בפועל?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

ההחרגה קודם כול מאוד צומצמה. כל המעסיקים, כולל משרדי הממשלה שהיו מוחרגים במצב הקודם - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, זה תעשיות, זה לא משרדים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

גם השירותים החיוניים - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

דקה, ברשותך. יש את משרד השיכון - - -

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אני רוצה לשמוע מה שהיא אומרת, כי בדיוק - - -

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

רק להגיד, שכולם חייבים בכללי התו הסגול.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

חוץ מהמחיצה, (5)(ב).

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לא, המחיצה זה לגבי שירותים קיומיים. כשאנשים יושבים באותו חדר ועושים עבודה משרדית, אז עשו שם החרגה מסוימת.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

כל מה שיש בתוספת השנייה פטורים ממחיצה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לא לגבי משרדי הממשלה, אגב, לגבי שירותים חיוניים לגבי המחיצה, זה נכון. קיומיים ושירותים חיוניים ברשימות שמצורפות. החריג שכן נקבע הוא חריג לגבי סגירת מקום לצורך חקירה אפידמיולוגית, שאנחנו נגיע אליו, ששם באמת קבעו החרגה גם למשרדי ממשלה וגם לאותה רשימה שמופיעה בתוספת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני רוצה לשמוע את התשובה של אפרת, אבל לפני כן, נוי דגן ממשרד הבינוי והשיכון באותו עניין, בבקשה.

<< אורח >> נוי דגן: << אורח >>

תודה, אדוני היושב-ראש. רק לציין, שאנחנו תומכים בבקשת התאחדות הקבלנים. למעשה זה באמת נראה כאילו יש פה איזושהי טעות אנוש, כאשר כל השרשרת לייצור הבנייה מוחרגת, למעט אתרי הבנייה עצמם, גם בעבודות בינוי למגורים וגם בתשתיות.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

כן, אבל חשוב מה שהיא אמרה, שזה תופס רק לגבי סגירת מקום. זה בסך הכול מה שמדובר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז זאת השאלה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אין פה איזו החרגה מההנחיות של התו או כל שאר ההנחיות שיש כאן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, אבל אם אני מבין נכון, בתקנות הקודמות שהיו הייתה את ההחרגה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לעניין מספר העובדים - - -

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אז אפשר להסביר בדיוק מה היה, כי אנחנו אחראים לזה? אחר כך אני גם אזכיר למשרד השיכון שהוא חלק מהממשלה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יופי. אז תסבירי מה היה, מה קרה ואיך זה יתוקן.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אני אסביר רגע את ההיסטוריה, איך הגענו לזה ומה השתנה עכשיו. כשאנחנו התחלנו עם התקנות, הייתה הגבלה על כמה עובדים ניתן להכניס למקום העבודה. ברירת המחדל הייתה 30%. היו מקומות עבודה, שאנחנו כמשרד האוצר התווכחנו ועמדנו על זכותם להגיע ב-100%, כי היה לנו חשוב שמבחינה משקית הם יגיעו בתפוסה מלאה למקומות עבודה. זה היה מקומות העבודה החיוניים, זה היה מקומות עבודה שנוגעים לתשתית, לבנייה. כל אלה אנחנו הכנסנו לחריגים. עכשיו המצב השתנה. מבחינתנו עכשיו כולם יכולים להגיע בתפוסה מלאה, אנחנו רוצים שאנשים יגיעו בתפוסה מלאה למקומות העבודה. אבל בד בבד אנחנו רוצים שהם ישמרו על כללי ההיגיינה, על כללי ריחוק. זה הכול.

ולכן כל ההחרגות לא רלוונטיות יותר. עכשיו הקבלנים יכולים להגיע ממילא ב-100%. אם הדבר הזה ישתנה, ואני מבינה שהחשש הוא ממה יקרה אם עוד פעם נגיע להגבלות של מספר עובדים, הם הראשונים שאנחנו נמשיך להילחם שהם יהיו מוחרגים, ואנחנו חושבים שהם צריכים להיות מוחרגים. כרגע, מה לעשות, זה לא המצב. אני לא אחריג מישהו שלא אמור להיות מוחרג מכללי ההיגיינה.

עכשיו, אני מניחה שלא הקבלנים, וגם לא משרד השיכון והבינוי שפתאום הפך להיות לא חלק מהממשלה, שניהם לא חושבים שקבלנים לא צריכים לשמור על כללי היגיינה במקומות הבנייה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

איזה עקיצה. מה זה "לא חלק מהממשלה"?

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

פשוט הם נקטו כאן עמדה שונה מעמדת הממשלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני מאוד מקווה שהממשלה לא באה ומדקלמת דברים ביחד שמישהו אמר להם לדקלם. אם יש משהו שיש בעיה בין משרדים אז צריך לפתור אותה, וזה המקום המתאים אגב לעשות את זה עכשיו, במיוחד בתקנות.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אין - - - אבל בכל מקרה, אנחנו חושבים שכשם שמקומות עבודה חיוניים לא מוחרגים מהוראות התו הסגול, אם יש לי סופר שמוכר מזון, שהוא מבחינתי כרגע הדבר הכי חיוני, למרות שהתו הסגול של קבלת קהל חל עליו, אבל לגבי העובדים חלות עליו ההוראות של התו הסגול של מקומות עבודה, קל וחומר במקומות בנייה. הדבר היחידי שיהיה שוני בין קבלנים לבין מקומות עבודה חיוניים זה לעניין הצורך בסגירה. כאשר יש הדבקה במקום העבודה, להבדיל ממקום עבודה חיוני שחשבתי שהוא לא יכול להיסגר גם אם יש הדבקה המונית במקום העבודה, אם מדובר באתר קבלני ויש שם הדבקה המונית, אנחנו לא חושבים שהוא צריך לקבל איזשהו פטור מלא - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה זה הדבקה המונית?

<< אורח >> נוי דגן: << אורח >>

אני רק רוצה להתייחס, אדוני היושב-ראש, ברשותך לשני דברים: אחד, הנוסח הקיים לא הוצג לנו כמשרד, ולכן אנחנו מתייחסים כעת; והנושא השני, כרגע לא ידוע על מקרה הדבקה אחד באתר בנייה. ולכן אני לא יודעת מה מקור הטעות, אבל עצם העובדה ששרשרת ייצור הבנייה מוחרגת ולא כוללת אתר בנייה, זה נראה לנו קצת תמוה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> טיעון טוב.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

ההחרגה היא, שוב, רק לעניין הסגירה. אבל אולי באמת אני מציעה, בגלל שיש פה את סעיף 6, שגם אנחנו דנים עליו, שלגביו יש את ההחרגות וגם לגביו יש לנו הכי הרבה הערות, אולי כל עוד אפרת איתנו בזום נקרא אותו ונדבר עליו, ואחר כך נחזור לאחרים שהם פחות מעוררים קשיים.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, אפשר לשאול שאלה, אפרופו החרגות?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, אני רוצה אבל לפתור את הבעיה הזאת.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אבל זה הסעיף שלגביו יש היום החרגה, הוא היחיד. אז בוא נבין בכלל על מה מדובר. אין החרגה מכללי התו הסגול לאף גורם, ואין הגבלה על מספר העובדים שיכולים להגיע מרגע שעומדים בכללי התו הסגול. זה הכלל הרוחבי הגורף.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זו הבעיה אבל.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לא, לי אין בעיה עם זה. הם מעלים את העניין הזה, אבל אני מניחה שלא ייקבע עכשיו רק לעניין ענף אחד שהם מוחרגים מכללי התו הסגול.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא יודע מה ייקבע או לא ייקבע, אני רק אומר דבר אחד: אני רוצה לדעת שאנחנו לא פוגעים בענף הזה, זה הכול.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא רק הענף, פנו אליי עכשיו מארגון נכי צה"ל, והם אומרים שהמלווים המסייעים של הנכים לא מוחרגים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

קארין, דקה, הוא תיכף עולה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

גם אליי פנו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רק שנייה. אבל זה לא ועדת כספים פה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לא, ולכן - - - מה ההחרגה בכלל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, אני לא מוכן.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, אני יושב פה שעה, אני רוצה להבין על מה ההחרגה בכלל. בשביל לסגור מקום שיש הדבקה המונית, על זה אנחנו מדברים? אני רוצה להבין על מה מדובר. אנחנו שעה מקשקשים סתם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בדיוק. ואם תיתנו לי טיפה לנהל את זה, עוד שנייה אנחנו גם לא נקשקש סתם. קארין, ברשותך, יושב-ראש ארגון נכי צה"ל עידן קלימן נמצא איתנו, והוא תיכף יעלה, עוד דקה. אני רוצה ללכת דבר דבור על אופניו, עם כל הכבוד. הנושא הזה שעלה של התאחדות בוני הארץ, אני רוצה למצות את העניין הזה עד תום. אם גברתי חושבת שצריך קודם כול לקרוא את הסעיף ולראות את הבעייתיות שלו, מה טוב ומה נעים; ואם לא, אני רוצה לנתח את העניין ולקבל החלטות, האם זה משפיע או לא משפיע.

לכן אני רוצה רגע לשאול שוב, אני חוזר אליך, קובי מהתאחדות בוני הארץ: שמעת את התשובות של אפרת. היא אומרת שההחרגה היחידה שלא חלה עליכם זה במקרה של הדבקה המונית על הפיגומים. והיא אומרת דבר נוסף, שבמידה ויהיו החמרות בתקנות, זה ילווה עם החרגה מתאימה אליכם, אם אני הבנתי נכון. האם זה מספק אתכם או לא?

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

אחד, לעניות דעתי יש שני דברים שההחרגה הזאת קיימת לגביהם: זה גם הנושא של מחיצות, אם אני זוכר נכון את סעיף 6.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

זה בעבודה משרדית רלוונטי.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

וגם את הנושא של סגירת מקום העבודה, קרי סגירת האתרים. ושוב אני אומר ומדגיש, אני פשוט לא מצליח להבין את חוסר ההיגיון בלהחריג רשימה שלמה של ענפים שנקראים – תסתכלו בטבלה – תומכי בינוי ותשתיות. אם תומכי הבינוי והתשתיות מוחרגים, מדוע הענף עצמו לא מוחרג? הרי אין בזה שום היגיון. אני פשוט לא מצליח להבין את ההיגיון שהאוצר מצייר, עם כל הכבוד לעניין הזה. ולכן אני חושב שהגיוני ונכון, אם החליטו להחריג כבר את תומכי הבינוי והתשתיות, להחריג את כל שרשרת הייצור, לרבות היצרן הראשי בנושא הזה. זה הטיעון שלנו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני רוצה להסביר משהו לגבי הנושא של התוספת השנייה, לפחות מה שהוסבר לנו. הוסבר לנו שהתוספת השנייה היא למעשה תמיכה בשירותים הקיומיים, באותם שירותים קיומיים שהם כשלעצמם מוחרגים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הבנתי. אז מפעל שמייצר בלוקים ויש לו 3% בלוקים חיוניים, בשביל זה מותר להפעיל את כל המפעל. משהו פה לא עושה היגיון.

<< דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >>

כן, אבל אנחנו לא יודעים אם כל ענף הבינוי כולו נמצא במסגרת השירותים הקיומיים. זאת אומרת, זה לפחות מה שהוסבר לנו כהיגיון המסדר של התוספת השנייה.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

לא רק זה, גם חייבים להבהיר: השירותים החיוניים לא מוחרגים. הם לא מוחרגים, הם מוחרגים רק לעניין הסגירה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

הם לא מוחרגים מכללי התו הסגול, עכשיו מדברים על הסגירה.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

ולכן יש פה קצת חוסר הבנה של מה מוחרג ומה לא.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

זה ברור לנו שאנחנו חייבים לקיים את תנאי התו הסגול. זה בוודאי ובוודאי, אף אחד לא אמר שלא. הכול בסדר. אני רק אומר, שלא יכול להיות שהרשימה שהחריגה את הענפים התומכים לא תכלול בתוכה את הענף הראשי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אולי גם אותם לא. אם הם לא, אז גם הם לא. אני תיכף אסכם את העניין הזה.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

אני חושב שזה תיקון סמנטי, שאני לא מבין את ההתעקשות לגביו.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אני אסביר עוד פעם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא תסבירי עוד פעם. אפרת, תקשיבי, אנחנו לא הולכים לשנות עכשיו את הסעיף, כי אין לנו גם סמכות לשנות. אבל אנחנו כן מבקשים, מאחר שאנחנו יודעים שאמורות להיות תקנות חדשות בנושאים אחרים, אז על הדרך אני אבקש לשבת ולתקן, ותיכף אולי ניכנס יותר לפרטים בעניין הזה, שצריכה להיות איזושהי השוואה הגיונית בעניין הזה.

קודם כול, אני רוצה שיובהר לפרוטוקול, ואני מבקש שתאמרי את זה את, האם הנושא הזה של מחיצות לא חל בנושא הבנייה? כי הם אומרים שזה נופל - - -

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

זה לא עבודה משרדית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני רוצה לשמוע את זה לפרוטוקול מהם.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אז אני אבהיר. זה לא חל, ואני אסביר למה. המחיצות נועדו לעבודה משרדית. אצל הקבלנים אין עבודה משרדית, זו עבודה בחוץ. ולכן המחיצות לא חלות שם. אנחנו עשינו עבודה. אין הקשר להגבלות שבאמת עולות כסף, שזה המחיצות במשרד. זה לא חל על ענף הבנייה ממילא, ולכן אין קושי כאן.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

ההיגיון שאת אומרת הוא פשוט לא יכול להיות, כי אותו ענף תומך שכתוב שם ניהול ופיקוח שמוחרג, שהם כן עובדים במשרד, אז את כן נותנת להם פטור מהסיפור הזה, ולענף הבינוי לא. אני לא מצליח להבין.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אני לא מצליחה להבין אותך. מאיזה סיפור יש להם פטור? אתה קראת את התו הסגול? אתה בעצמך אומר: את הוראות התו הסגול אין לי בעיה להחיל לגביי, נכון?

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

נכון, נכון.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

יופי. זה אומר שהדבר היחידי ששונה בינך לבין החיוניים זה שאלת הסגירה. זה הדבר היחידי, כי כל הדברים חלים גם עליך וגם לגביהם, כי עניין המשרד, המחיצות, אמרנו שלא רלוונטי אליך, אין לך משרד באתר בנייה.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

לא. הכול בסדר. אני לא מצליח להבין למה ניהול פיקוח בנייה את מחריגה - - -

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

הדבר היחידי שנשאר שונה בינך לבין האחרים זה עניין הסגירה במקרה של הדבקה המונית במקום העבודה. זה העניין היחידי. ולגבי זה חשבנו שלא נכון, ואם יש הדבקה המונית באתר בנייה, חשבנו שאין מקום לתת לו פטור מסגירה. זה הדבר היחידי. אם חושבים שיש הצדקה לתת פטור, בואו נדבר על זה לפני התקנות הבאות. אנחנו לא רואים, אבל אנחנו מוכנים כמובן לשמוע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

סליחה, אפרת, את משתמשת כל הזמן במילה הדבקה המונית. ואני מסכים איתך שבהדבקה המונית גם באתר בנייה, אתר שהוא בדרך כלל פתוח, פיזור העובדים הוא גדול, זה לא קבוצות-קבוצות, אז בהדבקה המונית אני מסכים איתך שלא הייתי מחריג. אבל אם אני מבין נכון, נוסח החוק כרגע – אנחנו נרצה לשנות אותו, אבל התקנות כרגע, מה שמופיע – זה גם נדבק אחד. אז אנא הסבירי לי איך זה עובד.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אני אסביר את הסעיף. אז אולי נעבור לסעיף של סגירת מקום העבודה. בסעיף הזה, להבדיל מהסעיפים האחרים שיש בתקנות אחרות, אנחנו כתבנו שניתן יהיה לסגור את מקום העבודה רק לאחר שהייתה הדבקה במקום העבודה ורוצים למנוע הדבקה נוספת של עובדים במקום העבודה. אז זה נורא מצומצם מלכתחילה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא נראה לך שיש הבדל בין משרד שהייתה בו הדבקה לבין אתר בנייה שהוא מקום פתוח? לא נראה לך שיש הבדל, שצריך אולי לעשות מדרגות בעניין הזה?

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> סליחה, אפרת, אני רוצה להגיד משהו. אני קורא את סעיף 6. בסעיף 6 כתוב במפורש, שקבע ראש השירות או רופא מחוזי כי אחד העובדים של מעסיק נדבק בנגיף הקורונה במקום העבודה, רשאי הוא להורות בכתב, בשים לב בין היתר להשלכות סגירת המקום, על סגירת המקום. אז עכשיו בואי תסבירי לי, אם אתם כותבים באופן מפורש שמספיק אחד, והרופא יחליט, מספיק שאחד נדבק ואפשר לסגור את המקום? איפה זה ההמוני?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אלה שאלות לאותו עניין.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אפרת, דקה. אנחנו מערימים עלייך דברים, יהיה לך זמן לחשוב שתי דקות ולתת לנו תשובות. אני רוצה רגע את עידן קלימן, יושב-ראש ארגון נכי צה"ל. בבקשה, עידן, שלום לך.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

שלום, בוקר טוב לכל חברי הכנסת, לך, אדוני יושב-ראש הוועדה, וגם לאפרת, שאני מאוד שמח שאני פעם ראשונה רואה פנים, דיברנו בעבר. אדוני, אני מדבר לעניין ההחרגה, מאוד מאוד חשוב לי לציין את בתי הלוחם ונכי צה"ל. ארגון נכי צה"ל הוא עמותה יציגה על פי חוק, שמאחדת תחתה 49,000 פצועי מערכות ישראל וכוחות הביטחון. לנו יש ארבעה בתי לוחם ובית קיי, שאותו חברת הכנסת קארין אלהרר מכירה מצוין כל השנים. בתי הלוחם מהווים מרכזי שיקום, ספורט, פנאי וחברה, ובמסגרתם מוענקים לנכי צה"ל טיפולי הידרותרפיה, טיפולים בבריכות השיקומיות, אימונים אישיים בחדרי כושר ופילטיס.

אצלנו, לצערי הרב, חדרי הכושר והבריכות זה לא לניפוח שרירים, אלא זה ממש עניין בריאותי, מתאמנים שם אנשים שהם נפגעי עמוד שדרה, חוט שדרה, קטועים, משותקים והלומי קרב. ואני מבקש להדגיש, שהדבר הזה הוא בהיבט הגופני והנפשי, זה תהליך שיקומי שאסור שהוא ייפסק, זה תהליך בלתי נפרד מהשיקום. והשיקום באמצעות ספורט ותרבות משמר את מצבם הרפואי והנפשי של נכי צה"ל.

ולקח מהסגר הקודם, כי אנחנו מקפידים מאוד על התו הסגול, וכל מה שמשרד הבריאות וגם לצורך העניין משרד האוצר אומרים אנחנו ממלאים כלשונו. אחד הלקחים החשובים ביותר זה הרגרסיה שהייתה בשלושת חודשי הסגר, רגרסיה קשה מאוד פיזית ומנטלית, פיזית לפגועי עמוד השדרה ומנטלית להלומי הקרב. קשה לי להפריז בעומק ובגודל המשבר שאותו חוו נכי צה"ל בעקבות הסגירה של בתי הלוחם ומה שאנחנו נאלצנו לשלם בעקבות זה – אני לא מדבר על כסף, אני מדבר על לשלם בבריאות.

ולצערי הרב, אני מסתכל על התוספת השנייה, אז דובר שם על ניצולי שואה שזה חשוב מאוד, ודובר שם על המוסד לביטוח לאומי שזה חשוב מאוד, אבל לא הוזכר שם אגף השיקום שמטפל בנכי צה"ל, שלמעשה זה מוסד מקביל, ולא דובר על בתי הלוחם.

עכשיו, אנחנו בבתי הלוחם מאוד מקפידים על הקפסולות, יש לנו גם מעגל כניסה שבו כל אדם שנכנס למתחם בית הלוחם – א' חייב להיות חבר בית הלוחם, וב' עושה בדיקות חום וחייב להיכנס עם מסכות. אנחנו מקפידים על התו הסגול, ולראיה שמרגע הפסקת הסגר לא הייתה לנו ולו הדבקה אחת אפילו. אם יש נכה צה"ל שנדבק הוא מחויב לדווח לנו, וכמובן שאסור לו להיכנס. אחרי שהוא יסיים את תקופת הבידוד, הוא חייב להציג לנו מסמך - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי. אם אתה יכול רק למקד.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

מה שאני מבקש זה להחריג בצורה ברורה את ארבעת בתי הלוחם ובית קיי, שזה שילוב של מקום עבודה ומקום שיקום, כי אנחנו יושבים פה כולנו, מטה הארגון והמחוזות. ולדאוג לכך שגם אם יש סגר וגם אם יש איזושהי החמרה, בתי הלוחם ובית קיי, חמשת המוסדות האלה יהיו מוחרגים בצורה ברורה מאוד.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

רק להגיד, התקנות האלה באמת לא עוסקות בסגירה, הן עוסקות בכללי התו הסגול שחלים על כולם, כמו שאמרו קודם. ויש פה באמת את ההוראה שמאפשרת לסגור לצורך חקירה אפידמיולוגית, שעוד לא קראנו אותה, אבל ממנה מוחרגים בתוספת גם ארגונים ותאגידים הפועלים למען אוכלוסיות שזקוקות לסיוע באופן כללי, שבוודאי אני רואה את הארגון הזה כנכנס להגדרה הזו. זה במסגרת עבודה, שירותי רווחה, עלייה וקליטה. ובנוסף, בשירותי בריאות, יש גם שירותי שיקום לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, שיכול להיות שזה גם לזה נכנס. אבל בטח לארגונים ולתאגידים הפועלים למען אוכלוסיות שזקוקות לסיוע.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

תרשי לי לציין, גברתי, שאנחנו פנינו לפרופ' גרוטו הנכבד, והוא אמר לנו שאנחנו הראשונים שהעלינו בפני משרד הבריאות בכלל את העניין הזה של חדרי כושר שיקומיים, מכוני פילטיס שיקומיים ובריכה שיקומית - - - כי עוד פעם אנחנו מתמודדים עם מגפה פעם ראשונה בחיינו, אז כל דבר זה חדש.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

רואים את זה כנכלל גם במרכזי - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תעזבו אותי מהסעיפים. אני רוצה רגע להבין, אחר כך סעיפים.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

מאוד חשוב לקבע את זה, כי כל פעם שוכחים אותנו. כל פעם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני רוצה לשאול שאלה: האם חמשת האתרים האלה שמדבר עליהם עידן נמצאים באותם המקומות שמוחרגים? – אני לא אוהב להגיד את המילה מוחרגים – שאנחנו מבינים שיש נחיצות - - -

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

היועצת המשפטית אומרת לפרוטוקול שכן, זה נקרא - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רגע, אבל אני רוצה לשמוע את הממשלה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

בוא נשמע אם הם מפרשים את זה ככה גם.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אז אני רוצה להשיב. קודם כול, אני רואה את זה כמו תמי, היועצת המשפטית של הוועדה, גם כשירותים שבעצם מוחרגים. בכל מקרה, אני רוצה להדגיש: כרגע מאחר שאין לי הגבלה על מספר העובדים זה גם לא רלוונטי. ואם יש איזושהי מחשבה כאן שיש פה אי בהירות בנוסח ורוצים להבהיר להבא שזה חל, כאשר אנחנו נהיה בפני סגר שוב – אנחנו כרגע לא בפני הורדה של מספר העובדים. כאשר נהיה בפני הורדה, אנחנו ודאי נעביר תקנות חדשות, נעביר אותן להערות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לא, אבל זה רלוונטי לסיטואציה של סגירה.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

ואז אם יהיה איזשהו עניין בנוסח, שרוצים להדגיש - - - לעשות את זה.

<< אורח >> עידן קלימן: << אורח >>

אז למה ניצולי שואה מוסדרים פה ולמה ביטוח לאומי מוסדר פה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם את מבינה, אפרת, שהם צריכים להיכלל בתוך העניין הזה, וזו ההבנה הפשוטה שלך וגם של היועצת המשפטית של הוועדה, אז תבהירו את זה בצורה ברורה בתקנות הבאות, לכל צרה של תבוא.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אבל הם נכללים - - - כתוב מרכזי יום טיפוליים וסיעודיים לבוגרים - - -

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אנחנו לפני התיקון הבא נוכל לעשות הבהרות בנוסח.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, בתיקון הזה, למה בתיקון הבא?

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

הוועדה כרגע לא מתקנת נוסחים, היא יכולה לאשר או לא לאשר. אנחנו מדי פעם מתקנים את התקנות. נבהיר את זה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, מעולה, אז לא לאשר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רגע, שנייה, סבלנות. מה אמרת, אפרת? תשלימי את המשפט.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אמרתי: כרגע סמכות הוועדה היא לאשר או לא לאשר. אנחנו הרי לא רוצים להביא כל רגע תיקון לתקנות, כי אנחנו מזעזעים את המשק עכשיו כל שנייה. הם רואים תיקון תקנות, ובעלי עסקים לוקחים עורכי דין כדי להבין מה תוקן ואם הם עומדים בהוראות החוק או לא עומדים.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ובאשמת מי זה?

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

בתיקון הבא נכניס את זה. ממילא אין רלוונטיות לעכשיו. כרגע הם עובדים ב-100%.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יופי, עכשיו מפילים את זה על הכנסת?

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

לא, כרגע הם עובדים ב-100%, אין שום רלוונטיות. לזעזע את המשק בעוד תיקון, שאנשים יחשבו שעשינו פה משהו מהותי, וכל מה שעשינו פה - - - נראה לנו מיותר. אנשים פה גם ככה לוקחים עורך דין צמוד כדי להבין מה שינינו - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אפרת, תדוממי מנועים.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מבקשת זכות דיבור.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

את תקבלי זכות דיבור. אני מאוד מכבד אותך, אפרת, ואת הלהט שבו את מדברת, וזה מצוין. ואני האחרון שאתן יד לזעזע את המדינה בהחלטות כל פעם חדשות. אבל בינתיים מי שמזעזע זה אתם, שמגיעים לאט-לאט כל פעם עם תיקון אחר. אבל אני כן אומר, ואני מבקש גם מהיועצת המשפטית ומנהל הוועדה לתזכר את הוועדה בעניין, שבכל דיון על כל תקנות שלא יהיה אני רוצה לראות את התיקון הזה עכשיו. ואם זה יזעזע את המדינה, אני לוקח אחריות על עצמי. הכול עליי. לא משרד האוצר. אני. בסדר? אני מבקש שזה יובהר.

תביני, זעזוע של המדינה הוא כאין וכאפס לזעזוע של אנשים שזה המקום השיקומי שלהם, זה המקום החברתי שלהם, זה המקום שנותן להם בריאות הנפש ובריאות הגוף. אז אם זה מה שצריך להיות, זה מה שיהיה בתקנות הבאות. אני יכול לבטל את התקנה, קארין. אני יכול לבטל, יש לנו סמכות. אבל אם אני מבטל אותה, אני פוגע בניצולי שואה ובאחרים.

אז אני מבקש, למרות שהמצב כרגע הוא לא שאנחנו לפני סגירה, אני מבקש שבתקנות זה יובהר ותביאו נוסח שמוסכם על כל משרדי הממשלה. כן, משרד המשפטים.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, אפשר? ביקשתי זכות דיבור.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, קארין. ויש עוד נושא שאת רצית להעלות, לגבי מלווים אמרת משהו מקודם.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, זה העניין הזה שעידן דיבר עליו. אני רוצה לומר את הדבר הבא: אנחנו התרענו מראש שיהיה זיג זג, שהממשלה תביא משהו, ואנחנו נדרשים לאשר אותו בדיעבד ואי-אפשר לשנות, במקום שהיינו עושים את הכול מהתחלה בוועדה. אני מציעה, אדוני, לאשר את זה ליום או יומיים, כדי שהם יביאו לנו נוסח מתוקן, לא לאשר את זה לתקופה ארוכה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני שומע את ההצעה שלך, מקבל. לא יודע אם אני אחתום על המספר הזה של יום או יומיים, אבל אני מקבל את זה. עשינו כבר את השיטה הזאת אתמול, היא נוסתה בהצלחה.

<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יופי. רק ככה זה יעבוד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

את יודעת איך אני יודע שאני נוסתה בהצלחה? חצי שעה אחרי שסיימנו את ההחלטה שלנו בדיון, זומנה ישיבת קבינט הקורונה ליום חמישי.

<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כמה מפתיע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כמה מפתיע. מה שלא קרה במשך כל השבוע. עכשיו משרד המשפטים, כן.

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

תודה רבה. אני רק רוצה להבהיר, שיהיה ברור, התקנות כאן מדברות רק לעניין הסגירה לגבי העובדים. לעומת זאת, אם זה מקום פתוח לציבור, כלומר כאן דיברו על נכי צה"ל, ניצולי שואה שנכנסים לאותם מקומות, זה מקום הפתוח לציבור.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני מדבר על הרחב.

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

וזה לא מוסדר בתקנות האלו, זה מוסדר בתקנות שדנתם בהן אתמול, ושם אין החרגות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

ואני רוצה להוסיף עוד דבר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל היא מעוררת משהו מסוים. אז לפני שאנחנו מוסיפים, תבהירו לי איפה אנחנו באיזה סוגיה. אנחנו לא אוספים דברים, אני רוצה לפתור דברים. אני יושב פה בשביל לפתור דברים לא לאסוף דברים, אין לי אוסף של רעיונות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

הנקודה בתקנות האלה זה הסמכות לסגור את המקום כשיש באמת הדבקה כדי לבצע חקירה אפידמיולוגית, שיש באמת גורמים שמוחרגים גם ממנה. ואני חושבת, שמעבר לעניין של הסגירה בכלל שעלה פה שזה באמת לא בתקנות האלה, לעניין הסגירה הזו אני חשובת הייתה טענה שהם צריכים להיות מוחרגים. אז אני אומרת שהם כבר היום מוחרגים, לא רק בתוספת פה שאפשר להגיד שזאת הוראה כללית, אלא בהפניה לסעיף 11(ב) לחוק, שב-11(ב) לחוק כתוב במפורש שהוא גם מוחרג לעניין הסגירה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל נתנו דוגמה מקודם ניצולי שואה. איפה הם מופיעים?

<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>

- - - החריג, כי הוא מאוד ספציפי והוא מכסה את זה. ב-11(ב)(23) כתוב: מסגרות שיקומיות המופעלות במסגרת סל השירותים הפסיכו-סוציאליים לנכה לפי חוק הנכים, על ידי משרד הביטחון, בפיקוח של המשרד, מטעמו או במימונו. זה בוודאי מכסה את זה.

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

11(ב) לא עוסק בהחרגה מוחלטת אלא בהשתדלות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לא נכון. סעיף 6 של האפשרות לסגור, כשאנחנו מסתכלים על תקנה 8 שהיא חריג, היא מפנה גם לכל הגופים המנויים ב-11(ב) לחוק. זה אחד מהם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

איך אתם רוצים שמנכ"ל המוסדות החשובים הללו ידע בדיוק? אני רוצה שהדברים יהיו מובהרים.

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

ברשותכם, אם אפשר להוסיף עוד שתי מילים.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל הם לא משרד הביטחון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בדיוק, אני לא יודע אם הם משרד הביטחון, תמי.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

הבנתי נכון אבל, שכל הגופים המנויים - - - לעניין הסגירה? אנחנו פשוט לא קראנו את ההוראות במלואן, אבל תקנה 8 - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני מקווה שלפני הישיבה מישהו קרא את ההוראות במלואן. אנחנו בישיבה לא רק צריכים לקרוא את ההוראות, אנחנו צריכים למצוא את הפתרונות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

האמור בתקנה 6 לא יחול על מפעל למתן שירותים קיומיים – כרגע זה לא העניין – על גופים ומסגרות רווחה המנויים בסעיף 11(ב) לחוק ועל מקום עבודה שתחום פעילותו מפורט בתוספת השנייה. אז בין אם זה מכוח התוספת השנייה ובין אם זה מכוח הפירוט ב-11(ב), שגם שם כתוב גם ארגונים ותאגידים למען אוכלוסיות הזקוקות לסיוע.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תמי, אבל ארגון נכי צה"ל הוא לא תחת משרד הביטחון.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא, וגם ב-(23).

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

וגם (23), שהוא יותר ספציפי, מסגרות שיקומיות באמת, שזה רלוונטי לנכי צה"ל. זה מכוסה דרך כמה חריגים, כל הנושא של סגירת מקום לצורך ביצוע חקירה אפידמיולוגית, ששוב זה העניין כרגע, לא סגירת המקום בכלל לפעילות, מוחרג מהעניין הזה. אני לא חושבת שצריך לנקוב באופן מפורש בשמו של ארגון, כי יש פה הגדרות - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, לא צריך לנקוב בשמו באופן מפורש, אבל צריך שיובהר שזה לא רק משרד הביטחון אלא כל מסגרת שיקומית לאנשים עם מוגבלויות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אז יש פה: מרכזי יום טיפוליים וסיעודיים לבוגרים ומזדקנים עם מוגבלות.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל למה רק בוגרים?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

זה נכון שזה קצת אקלקטי, כי זה חלק מתוך התוספת, ככה הם עשו את זה, מ-11(ב). ב-11(ב) יש גם התייחסות למרכזים שיקומיים. יש שם שירותי תמיכה לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ושירותי תמיכה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תמי, דקה, תרשו לי שנייה אחת. אנחנו נמצאים בדיון אחר, כי אני מנסה וקארין מנסה להביא את התוצאה. עכשיו, אנחנו לא יושבים פה ומנסחים, אין לנו היום את האפשרות לנסח או להתקין את החוק מחדש. לכן מה שאנחנו עושים עכשיו זה שיעורי בית לתקנות הבאות, שאחר כך גם נחליט מתי הן יהיו מבחינתנו.

ואם יש הסכמה של משרד הבריאות ומשרד האוצר ומשרד המשפטים, שמה שנאמר כאן לגבי המוסדות הללו והמוסדות למוגבלויות, כמו שאמרה אותם קארין, תבדקו שוב האם זה מכסה, אם כן או לא? ואם זה לא מכסה, אנא הבהירו את זה בחוק. אני לא מדבר להכניס את זה על שם של כל מתקן ומתקן, ודאי שלא. אבל לצורך זה צריך משהו, ולא שנתחיל לחפש את זה מכוח עשר דברים אחרים. לא רוצה להיכנס לזה עכשיו. הוועדה מטילה עליכם כשיעורי בית, והיא תבוא לבדוק אתכם, יהיה מבחן באחד הימים בשבוע הבא.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תמי, הכוונה שלי שגם מועדוני שיקום של ארגון איל"ן ייכנסו, נגיד "ספיבק" ברמת גן, גם מועדונים של בית הלוחם. כל מקום שיקומי, גם לתינוקות וגם לילדים. למה צריך לחדד את זה רק לבוגרים ומזדקנים?

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אם אפשר גם להשיב, אני פשוט גם חייבת ללכת אז אני אסיים כאן. אני שומעת את מה שחברת הכנסת אלהרר אומרת. אנחנו נעשה קודם כול דיון משפטנים, גם של הוועדה, גם של הממשלה, לדעתי זה מכסה את הכול. אם נראה שזה לא מכסה, ניזום בתיקון הבא, נכניס את זה. אין בעיה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפרת, אני רק רוצה להסב את תשומת ליבך, להבנתי סעיף (23) מכסה רק את מועדוני השיקום של פגועי הראש והלומי הקרב, הוא לא מכסה את כל היתר.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אז נעשה דיון משותף של הוועדה עם הממשלה, ונחשוב איך אנחנו מגדירים את זה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא רוצה להכריע בזה עכשיו.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אני מסכימה שהניסוח פה והאיסוף של הסעיפים מהתוספת ומההפניה לסעיפים הוא לא מוצלח, הוא לא מספיק ברור.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה מה שאני אומר.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

בפועל זה כן נותן את המענה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

גברתי, לי זה לא - - -

<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>

לא, זה נותן את המענה מבחינת זה - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני הבנתי, תאמיני לי. תמי, אני לא משפטן, אבל עוזר משפטי אני כבר יכול להיות. אני מבין אותך. אבל אני לוקח את זה לכיוון שלי, אני רוצה שהחקיקה תהיה ברורה, ודאי שתהיה ברורה לאלה שמנהלים את הדבר הזה, וליושב-ראש ארגון נכי צה"ל וליושבי-ראש ארגונים אחרים, שהם יושבים כל היום וחושבים איך לעזור לאנשים האלה. הם לא משפטנים, עם כל הכבוד.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני כל הזמן אומר, אדוני היושב-ראש, שצריכים לחוקק בשפת בני אדם ולא בשפת משפטנים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בדיוק.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> פשוט, פשוט.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני כל הזמן אומר את זה, גם בחוקים הקודמים. גם חקיקה, ואני פונה פה לחבריי עורכי הדין והיועצים המשפטים שעסוקים - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עכשיו זה לא יפה מה שעשית, כי אני לא יכול לפנות אליהם "חבריי עורכי הדין", כי אני לא עורך דין.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל אני יכול.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני יודע. אבל זה לא יפה.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>

לכן אני פונה אליהם: אני מבקש ומפציר בכם, תכתבו את הדברים בשפת הדיוטות.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

חברים, בנימה אופטימית זאת - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כן, אנחנו הולכים להיפרד ממך עכשיו. תסיים את המשפט. היא קפצה באמצע, היא רוצה ללכת, אני רוצה להגיד לה שלום.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה זה חשוב מה אני אומר? גם ככה הם לא יעשו. היא צריכה ללכת, לא רוצה לעכב אותה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי, אפרת, לכי לדרכך, ותעשי דברים טובים.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

גל נמצא בוועדה והוא ימשיך.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הינה, גל נמצא, הוא הרים את ידו, הכול בסדר. אני רק מבקש דבר אחד: לא לחכות עם זה.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מתי התקנות הבאות יהיו?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בדיוק. אנחנו נקבע בסוף - - -

<< דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> היושב-ראש, מתי התקנות הבאות מתוכננות לצאת?

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

התקנות האלה בתוקף לעוד כמעט 21 ימים. אני מניחה שיהיו שינויים במהלך השבועות הקרובים, כי - - - בשינוי הקרוב ביותר אנחנו נכניס את תיקון - - - לפני כן אנחנו נעשה גם ישיבה עם המשפטנים של הוועדה, כדי לראות אם יש משהו שהוא לא ברור ונבהיר אותו.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> גברתי, בואי תראי מה אמרת: התקנות תוקפן ל-21 יום. את מקווה שבשבועות הקרובים – שניים, שלושה, שזה סוף התקנות – תביאי תקנות. לכן אנחנו, מכיוון שהתקנות האלה בעייתיות, יש בהן הרבה מאו בעיות, כפי שכולנו - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו נגביל אותם בזמן.

<< דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> מה המועד הבא שאתם מתכננים להביא תקנות, לתקן אותן - - - חלופות?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

איתן, יכול להיות שאנחנו נעצור חלק - - -

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אני אביר שנייה משהו, אני אחזור עליו שוב. כרגע להחרגה אין שום נפקות, כי ממילא אין הגבלה כרגע על מספר העובדים. החשש גם של הקבלנים וגם של עידן זה שתהיה החרגה ואז ישכחו אותם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל יש הגבלה אם מישהו חולה שם. אפרת, זה לא נכון. אפרת, תקשיבי לי, בואי נחסוך ממך את זה, כי אני מבין שיש לך דברים מאוד חשובים. אני רוצה לחסוך את זה ממך, אני רק אומר לך דבר אחד: זה לא יהיה בשבועות הקרובים, זה יהיה בימים הקרובים. ותיכף כשנגיע לסיכומים של ההחלטות, יכול להיות שסעיפים מסוימים אנחנו ניתן לא ל-28 יום אלא ניתן אותם – לא כמו שאמרה קארין יומיים, שלושה – נמצא משהו אחר.

<< דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> שבעה, עשרה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

שבעה, עשרה, שמונה – נראה לפי הגימטרייה של מה שזה יהיה. לכן אני אומר: כשאת מסיימת את הישיבה החשובה שאת הולכת אליה כרגע, תתחילו להתארגן על התיקונים, אני רוצה את החקיקה ברורה, ויהיו עוד תיקונים שגל יעדכן אותך בהמשך. תודה רבה, אפרת.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אין בעיה. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עוד חוב אחד לזום: ישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים.

<< דובר >> ישי פולק: << דובר >>

בוקר טוב. קודם כול, הדיון היה ממצה בחלק נכבד ממה שרציתי לומר, אבל דבר אחד התפספס פה ואני חייב להעלות אותו. בתקנה 4(5)(ב) היה מוגדר בעבר גובה המחיצות. זה דבר משמעותי לבנקים, דבר משמעותי לנותני שירות – גובה המחיצות. הרטוריקה שמדברים פה בדיון זה שהקו הסגול מחייב. רק צריך לזכור, התו הסגול לא מחייב, מה שמחייב זה צו בריאות העם. צו בריאות העם מחייב, והתו הסגול בא להקל על ההגבלות הדרקוניות משהו בצו בריאות העם, בייחוד בנושא חובת עטיית מסכה.

זאת אומרת, שאם עסקים קטנים או אם גופים אחרים לא חל עליהם התו הסגול, מה שאנחנו דנים בו כרגע, ברירת המחדל היא שחל עליהם צו בריאות העם. ובצו בריאות העם גובה המחיצה הוא שני מטר. אז זה כבר טופל וירד למטר וחצי, ועכשיו בגלל הנוסח של הסעיף הרלוונטי כאן, ב-4(5)(ב), הגובה חוזר לשני מטר. וזה דבר שדורש תיקון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

משרד הבריאות, איך הוא גדל חזרה לשני מטר?

<< אורח >> טל וינר שילה: << אורח >>

בעצם מדובר כאן רק על עבודה משרדית, ולגובה המחיצה הנדרש אם לא ניתן לשמור שני מטרים בין אדם לאדם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זאת אומרת יש שני סוגי מחיצות? לא הבנתי.

<< דובר_המשך >> טל וינר שילה: << דובר_המשך >> לא. זה או ששומרים שני מטרים בין אדם לאדם או שיש מחיצה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יפה. אבל אומר האדון, שהמחיצה בסיבוב הקודם הייתה מטר וחצי ועכשיו היא חזרה להיות שני מטר. מה קרה?

<< דובר_המשך >> טל וינר שילה: << דובר_המשך >> עכשיו בצו בריאות העם המחיצה הנדרשת זה ברגע שרוצים לא לעטות מסכה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל את לא עונה לי, כנראה בגלל המחיצה או בגלל אי המסכה. את לא עונה לי. אני מבין למה צריך את המחיצות, אף אחד לא מתווכח על זה, עושים את זה במקרה שאי-אפשר שני מטר, כמו שאנחנו נמצאים כאן כרגע.

<< אורח >> טל וינר שילה: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

השאלה היחידה ששואל האדון: בהתחלה זה היה שני מטר, הורידו את זה למטר וחצי, כדי שזה יהיה הגיוני, ועכשיו – יכול להיות שבטעות, לא צריך לענות תשובה אפידמיולוגית – בגלל שזה קשור לצו בריאות העם, החבר שלנו מהמנדט הבריטי, יכול להיות שזה קפץ חזרה לשניים בטעות. ואם כן, צריך לתקן אותה, זה הכול. תשובה. בדקתם את זה?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

זה מעורר עוד שאלה, אגב. בעצם כל התקנות האלה לא חלות על מעסיקים שיש להם עשרה עובדים ומטה. האם אם זה לא חל אז עכשיו חלות הוראות מחמירות יותר מכוח צו בריאות העם? כי אני הבנתי שאנחנו באים להקל על הקטנים, לא להחיל עליהם עכשיו הוראות יותר מחמירות. את זה צריך להבהיר.

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

אם יש סתירה בין דבר שכתוב בצו בריאות העם לבין דבר שכתוב בתקנות לפי חוק המסגרת – חוק המסגרת גובר, וכמובן התקנות מתוכו.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אז זה לא בדיוק סתירה אלא זה שההוראות לא חלות. אז צריך שיובהר שזה שהן לא חלות זה לא אומר שעכשיו חלות ההוראות האחרות אלא שלא חלה עליהן - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בדיוק. אבל הינה, עוד דוגמה למשהו שאדם נורמטיבי לא ידע לפרש.

<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>

כמובן שנעשה עבודה בתוך הממשלה, כמו שעשינו אחרי תקנות הגבלת הפעילות ומחקנו את הסעיפים הרלוונטיים מצו בריאות העם, אז גם כאן נעשה עוד מעבר, ואם יש צורך בעוד מחיקות נעשה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי. לפרוטוקול לתשובה לישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים: אין שינוי בתקנה הזאת, הם יצטרכו להבהיר את זה בגלל בעיות ניסוחיות כאלה ואחרות. תודה רבה לך, ישי. כן, גברתי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זה בדיוק מה שרציתי להגיד, שזה גם היה הנוסח בתוספת השנייה לחוק הקודם, לחוק קיום תקנות שעת חירום, גם שם היה בדיוק את אותו נוסח לגבי המחיצות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כמו פה. לא שינו.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כמו פה. לא שינו את הנוסח - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי.

<< אורח >> טל וינר שילה: << אורח >>

אני רק רוצה להבהיר, שחובת עטיית מסכה היא לאו דווקא קשורה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

נכון. היא קיימת.

<< אורח >> טל וינר שילה: << אורח >>

המטרה היא למנוע הדבקה, והחובה לעטיית מסכה והעניין של המחיצה, שאגב מוזכר בצו בידוד בית לעניין הזה, שהמחיצה לא נדרשת כשיש מחיצה באותו אחר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ברור.

<< דובר_המשך >> טל וינר שילה: << דובר_המשך >> בכל מצב אחר נדרשים לעטות מסכה כדי למנוע הדבקה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אגב, מקום עבודה עם מתחת לעשרה אנשים לא מחויבים מסכה?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לא, זה הם מחויבים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מחויבים ודאי.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

זה מצו בידוד בית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי. הלאה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אז רק אני אומרת, מה שמסומן בצהוב זה תיקונים שהם מאתמול. אז בין היתר מה שכתוב כאן בהגדרת "מעסיק" – מעסיק מעל עשרה עובדים.

עכשיו, לגבי הגבלת התקהלות במקום עבודה בתקנה 2 - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רגע, שיטת העבודה כרגע, את לוקחת נקודות שבהן היו תיקונים?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כן, אני לא קוראת את כל התקנות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוקיי. מתוך כוונה לנסות לסיים את הכול? כי חשוב לי שיעשו שיעורי בית כבר על הכול, עד כמה שאפשר.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כדי לעורר את הנקודות שיש בהן צורך לדון.

<< מנהל >> (היו"ר איתן גינזבורג, 11:09) << מנהל >> << דובר >> תמי סלע: << דובר >>

בתקנה 2 שעוסקת בהגבלת התקהלות במקום עבודה, עכשיו יש הפניה להגבלת ההתקהלות שקבועה בתקנה 4(א) לתקנות הגבלת פעילות. אם אני לא טועה, היום זה עומד על 20 במבנה ו-30 בשטח פתוח. ויש פה סיפה: אלא אם הדבר נדרש לצרכי עבודה ובהתאם לתקנות אלה, שזה מפנה גם לעניין של ישיבה מקצועית, ששם יש היתר ליותר משתתפים – עד 50, נכון? בשמירת תנאים.

<< אורח >> איה דביר: << אורח >>

לא רק. זאת רק דוגמה אחת.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

איזה דוגמאות אחרות בהקשר הזה?

<< אורח >> איה דביר: << אורח >>

בעצם יכולים להיות לך במקומות עבודה מצבים שמתקבצים לפי התקנות האלה יותר אנשים בחלל לצורכי עבודה. נניח חלל ייצור במפעל לדוגמה, יכול להיות שיש בו מעל כמות האנשים שאסורה להתקהלות ברגיל, והדבר מותר בכפוף לקיום תנאי תו סגול. ואת זה התכוונו להתיר כדי לא לפגוע בפעילות העסקית של מקומות העבודה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אוקיי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

בתחילת סעיף 3 יש גם תיקון.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

נכון, הוא גם תיקון שנכנס לתקנות ולא מסומן בצהוב ב-3. בעצם כרגע מדובר על מעסיק רשאי לאפשר שהייה של עובדים במקום העבודה, לאו דווקא בו זמנית.

<< אורח >> איה דביר: << אורח >>

נכון. במובן זה זו לא הייתה שהייתה פעם של מכסות מותרות אלא כללים להפעלת - - - הם כללים כופים לכל מעסיק שיש לו מעל עשרה עובדים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אז שתי הערות לעניין תקנה 3, שהיא תקנה מהותית, עליה אחר כך גם בנויה העבירה הפלילית, והיא אותן הוראות שמאפשרות אחר כך לקיים את המחויבות של המעסיק לקיום כללי תו הסגול. אחת, שאם המעסיק ממנה ממונה לענייני קורונה, היה נראה לנו נכון שהוא יהיה אחראי לשמירת הכללים גם לפי תקנה 4 וגם 5, שזה היידוע לגבי עטיית מסכה. תקנה 4 זה כל הכללים של הריחוק החברתי ושמירת ההיגיינה, 5 זו התקנה שמפנה לעניין עטיית מסכה. וגם אותו דבר לעניין יידוע העובדים לגבי הכללים, הן בתקנה 4 והן בתקנה 5. זה ל-1 ו-2.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

אני פשוט לא מבין משהו. הרי הסמכות שלנו כוועדה היא או לאשר או לא לאשר תקנות, סעיפים ספציפיים?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

נכון. או את חלקן או לשנות את תוקפן.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

או את תוקפן. מה התיקונים שאת מציגה לנו פה בכחול?

<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>

התיקונים הם בעצם שיח שאנחנו מעלים עם משרדי הממשלה. כשיובא סט חדש של תקנות, אם הם חושבים שהדברים יש בהם ממש, הם יכולים לשנות. זה לא משהו שהוא ברמה שמצדיק לא לאשר את התקנה, אבל הוא כן יכול לשפר את הדברים.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

טוב.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

ובפסקה (3), להפנות להצהרה עצמה ולא לחתימה, שזה משהו פרוצדורלי יותר ופחות מהותי. זה התיקון שהצענו שם. שוב, זאת הערה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

גם פה יכול להיות הצהרה להתחייבות ליישום הכללים בתקנה 4 או ב-5.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

נכון. 4 ו-5 בכלל. שוב, 4 זה כללי הריחוק החברתי ושמירה על היגיינה, שזאת התקנה הבאה, ו-5 זה נושא של עטיית מסכה. לגבי הכללים עצמם, אני לא אכנס אליהם, קודם אפרת דיברה על זה שהם השאירו את הדברים שהם יותר הליבה, הורידו דברים שהכבידו יתר על המידה ושהגיעו למסקנה שאין בהם צורך.

הדבר היחיד שראינו שלא נכלל פה בכללים וחשבנו שאולי כן יש מקום בסט הבא של התקנות להכניס, שהוא כן נמצא לגבי מקום הפתוח לציבור, זה הנושא של להציב חומר לחיטוי ידיים במקומות נגישים וזמינים, ולהקפיד על חיטוי משטחים. השאלה למה זה לא נכנס בתוך המסגרת של הכללים שרואים בהם חשיבות גם במקומות עבודה.

<< אורח >> איה דביר: << אורח >>

אני חושבת שהתשובה היא שהחיטוי במשטחים האישיים של העובדים. זאת אומרת, החיטוי הוא במעבר בין ציוד של עובדים, וזה ההצמד וההדבק, כי אין לך דלפק של קבלת קהל בתוכו.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אבל אחריות של מעסיק להציב חומר לחיטוי ידיים במקומות נגישים וזמינים זה לא משהו שכדאי להזכיר גם לגבי מקומות עבודה?

<< אורח >> איה דביר: << אורח >>

השאלה אם זה לא מספיק, כי למעסיקים יש חובה שיהיה להם מתקנים של שירותים במקומות העבודה ולאפשר לעובדים לצאת. מתוך דיני העבודה אני אומרת רגע. ואז יש מתקנים לשטיפת ידיים במקומות עבודה - - -

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

מה זאת אומרת? לא בכל מקום עבודה יש מתקנים לשטיפת ידיים ושירותים.

<< דובר_המשך >> איה דביר: << דובר_המשך >>

יש אפשרות לתת לעובד לצאת להפסקה לפי חוקי העבודה.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

לצאת להפסקה זה משהו אחד. לא בכל חנות נעליים או כל חנות אחרת, whatsoever, משרד, יש שירותים או מקום לשטיפת ידיים וכו'. מה שמציעה פה היועצת המשפטית, האם לא לחייב את המעסיק להציב במקום העבודה מתקן לחיטוי, ג'ל מחטא? זה כל מה שהיא מציעה.

<< דובר_המשך >> איה דביר: << דובר_המשך >>

אז ניסיתי להסביר את ההיגיון שלנו. כמובן שאפשר לחשוב על הרעיון הזה ונדבר עליו בתוך הממשלה, אבל אני כן מנסה לחדד שכל מקום שהוא פתוח לקהל, ולא בכולם חייב להיות מקום שירותים, והוא גם מקום עבודה, מכוח תקנות הגבלת הפעילות באמת חלה החובה להציב את האלכוג'ל. כשאנחנו מדברים על מקום עבודה שאיננו פתוח לקהל, ולעובדים יש זכות ללכת להפסקה לשירותים, זה כתוב לנו בחקיקת העבודה, יש כיורים וסבונים ששוטפים איתם ידיים. והשאלה אם נכון להכביד את הנטל ולחייב דווקא קנייה של אלכוג'ל.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

מה זה פתוח לקהל, גברתי?

<< אורח >> איה דביר: << אורח >>

פתוח לקהל מוגדר בתקנות הגבלת הפעילות – כל מקום שמקבל קהל.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

אני לא מכיר את התקנות בעל פה – רק קבלת קהל?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אם הוא פתוח לציבור אז זה ממילא חל עליו. ופה אנחנו מדברים על מעסיק שיש לו מעל עשרה עובדים והוא לא פתוח לציבור. עוד פעם, זה נראה לי די בסיסי, וגם ככה כנראה עושים את זה, רק לא הבנו למה דווקא את זה הורידו מחובות המעסיק, זה נראה לי כלפי העובדים שלו דבר די בסיסי שהוא מחויב לעשות.

<< אורח >> איה דביר: << אורח >>

אני כן רק משקפת את השונות, שמאוד יכול להיות שבמקום פתוח לציבור אין כיורים ואין שירותים, ואם לא יהיה את האלכוג'ל לא יהיה לציבור איך לחטא את ידיו במקום הזה. והנחת העבודה על מקומות עבודה איננה בהכרח כזו. וזה כניסיון להסביר למה לא בהכרח מוצדק לחייב קנייה של אלכוג'ל במקומות עבודה. אבל אם הוועדה חושבת אחרת, אנחנו אוספים ורושמים את הערותיכם ונקיים עליהן דיון בממשלה.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

טוב, תודה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אני עוברת לתקנה 6, שהיא אולי התקנה שכרגע יש לנו הכי הרבה הערות לדיון לגביה. אולי כדאי לקרוא אותה.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

רגע, לפני תקנה 6, מירה סלומון רוצה להתייחס לסעיף 4.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

תודה רבה, אדוני, ושלום לוועדה. אני מבקשת להתייחס לתקנה 4, פסקה (5).

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

אנחנו פשוט רגילים לראות אותך פה בגודל טבעי ולא במרחק כזה גדול, מרחק הזום.

<< דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >>

נכון, אני מצטערת, אבל בליבי איתכם. עשיתי כמעשה חברת הכנסת אלהרר. כשאין ברירה, אין ברירה.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

וטוב שכך.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אני מתייחסת לתקנה 4(8) – לא (5) – בעניין המעליות. ברוב מקומות העבודה המשרדיים הטיפול במעליות הוא של חברת ההנהלה של הבניין ולא של המעסיק. הקביעה שהחובה של המעסיק לתלות שלט בכניסה למעלית עם מספר הנוסעים המותר היא קביעה שקצת מפספסת את השטח, אני לא יודעת איך לומר את זה בצורה עדינה. זאת אומרת, מי שצריך לעשות את זה זה מי שאחראי על המעליות, מי שאחראי על הכניסות האלה. מעסיק לא יכול לתלות שלטים שונים – הרבה פעמים באותו בניין יש מספר מעסיקים שונים – שמתעסק עם העובדים שלו כל אחד. זאת אומרת, צריך להתאים את ההוראה כאן.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

יש לו אחריות כלפי העובדים.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

לא. במשרד הממשלה ברחוב קפלן, בבניין הגדול, מי המעסיק שאחראי לשים את השלט על המעלית? זה מה שהיא שואלת.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

מעלית שמצויה במקום העבודה - - -

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

מקום העבודה. אז מי האחראי? מי המעסיק הזה?

<< אורח >> איה דביר: << אורח >>

מתארים מצב מורכב של מבנה מורכב שמשרת כמה מעסיקים שונים.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

גברתי, זה לא כזה מורכב, זה הרבה מאוד בניינים בארץ.

<< אורח >> איה דביר: << אורח >>

נכון, מסכימה איתך.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

אז מה התשובה?

<< דובר_המשך >> איה דביר: << דובר_המשך >>

זה מבנה מורכב שיש בו כמה מעסיקים, וכל מעסיק בפני עצמו חייב בדבר. מן הסתם במבנים כאלה משלמים לחברות ניהול, וכל המעסיקים במבנה מקיימים את חובתם באמצעות חברת הניהול. השאלה אם נכון שהתקנות יקבעו שהמעסיק במקרה כזה פטור ורק חברת הניהול של המבנה חייבת. נצטרך לשם כך לייצר הגדרה חדשה. בעיניי זה בסדר שכל מעסיק בפני עצמו חייב, ובתקשורת חוזית עם חברת ניהול הוא משרשר אליה את המשימה הזאת. זה לא בעיה משפטית, שהחובה כלפי עובדיו מוטלת עליו. גם החובה שלו לספק לעובדיו מעלית בטוחה לנסיעה מוטלת עליו, ובמצב מורכב כזה שיש חברת ניהול שמנהלת מבנה משרדים של כמה מעסיקים, הם סוגרים את העסקה החוזית עם חברת הניהול שנוטלת מהנטלים המוטלים על המעסיק וממלאת אותם בעבורו בקניית שירותים.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

טוב. תודה.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

ההערה השנייה לאותה הפסקה זה למעט אם הנוסעים הם אנשים הגרים באותו מקום . אני מבינה שיש מקרים של חברות משפחתיות שנוסעות במעלית והם כולם גרים באותו מקום, אבל אנחנו קיבלנו לא פעם שאלות בנושא, מה קורה אם יש כמה אנשים שגרים באותו מקום ואז מצטרפים אליהם אנשים אחרים. אני השבתי שזה לא עוזר, שאם אנשים גרים באותו מקום ומצטרפים אחרים, צריך המספר המקסימלי המותר שזה מחצית, אבל יכול להיות שצריך להבהיר את הנקודה הזאת, כי בכל זאת השאלות עולות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

זה הוראה שהיא מקבילה להוראה גם לגבי מקומות הפתוחים לציבור. ואני חושבת שמצרפים את הנוספים, רואים את האנשים הגרים ביחד כאדם אחד ובנוסף אליו, אבל לא הייתי משנה פה את ההוראה ממה שנקבע לגבי מקומות הפתוחים לציבור, תגידו לי אם אתם מפרשים את זה אחרת. אלה שאלות של פרשנות.

<< אורח >> איה דביר: << אורח >>

אני מסכימה עם היועצת המשפטית, שיש תועלת בלהשאיר את ההוראות דומות. ואם משנים, אז לשנות בשניהם אותו דבר. אני מבינה את השאלה. יש הרבה רזולוציות פרשניות קטנות, שאני לא בטוחה שעל כולן אפשר לתת תשובה מאוד מדויקת, אבל אם יחשבו שיש צורך בהבהרה לכאן או לכאן, ולהבהיר מה קורה במצב הזה, אז חשוב באמת שתהיה הרמוניה חקיקתית, וזה יקרה אותו דבר בהגבלת הפעילות.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

טוב. תודה. נעבור לסעיף 5.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אדוני, לפני שעוברים לסעיף 5, רק אני רוצה להדגיש שני דברים, שהם שונים בתו הסגול הזה מהתו הסגול הקודם. בתו הסגול הקודם הייתה גם חובה לדאוג להסעות בקפסולות עם אותם אנשים, והייתה גם חובה שכל עובד יעבוד, ככל האפשר, מול ספקים קבועים. ושתי החובות האלה ירדו, בעצם התו הסגול יותר מצומצם.

<< אורח >> איה דביר: << אורח >>

ההצעות עברו לתקנות אחרות של תחבורה. אז זה לא ירד. ולא קלטתי את שאלתך השנייה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לעבוד מול ספקים קבועים, שאפרת קודם התייחסה לזה ואמרה שהתברר כמכביד מדי.

<< אורח >> איה דביר: << אורח >>

זאת הייתה הטענה המקצועית ששמענו, שספקים קבועים זה נטל מאוד מאוד מכביד ושמקומות עבודה מתקשים לעמוד בו, והתוצאה היא פגיעה באמת ביכולת העסק להמשיך ולבצע את עבודתו, כי הספקים לא תמיד תואמים את - - -

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

טוב, בואו נעבור לסעיף 5.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לגבי סעיף 5 – זו בעצם רק חובה ליידע את העובדים בדבר החובה לעטות מסכה, שהיא מכוח צו בידוד בית.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

ואת הצעת קודם להוסיף אותה לחובות של הממונה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כן, מבחינת האחריות של הממונה ליידע גם על זה ולהקפיד על קיום הכללים, זו גם חובה חשובה.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

כן. סעיף 6.

<< דובר >> תמי

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]