פרוטוקול מספר 112, ועדת החוקה, חוק ומשפט, 15/09/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 112

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ו באלול התש"ף (15 בספטמבר 2020), שעה 13:00

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 67 והוראת שעה), התש"ף-2020 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יעקב אשר – היו"ר

קארין אלהרר

אוסנת הילה מארק

אוסאמה סעדי

מוזמנים:

מרב זוהרי

–

עורכת דין במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

תומר מוסקוביץ

–

מנהל רשות האכיפה והגבייה

ענת הר אבן

–

יועצת משפטית, רשות האכיפה והגבייה

מרב שיבק

–

ממונה ארצי - אזרחי, הסיוע המשפטי

עודדה פרץ

–

פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

ליאור שפירא

–

עו"ד, לשכת עורכי הדין

טיבי רבינוביץ

–

איגוד הבנקים

נמרוד הגלילי

–

מנכ"ל, הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג

בקי קשת

–

עו"ד, רבנים לזכויות אדם

רעות כהן

–

מנהלת לזכויות אדם בהליך האזרחי, אוניברסיטת חיפה תומר רבינוביץ

–

"דף חדש"

עודד אופק

–

שדלן/ית, יועץ משפטי, משרד עו"ד מ. פירון ושות'

ייעוץ משפטי:

אלעזר שטרן

מנהל/ת הוועדה:

אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:

יפעת קדם

<< נושא >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 67 והוראת שעה), התש"ף-2020, מ/1348 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני פותח את הישיבה של ועדת חוקה, חוק ומשפט. הנושא: הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 67 והוראת שעה), התש"ף-2020. התקנות האלו הן תקנות חשובות שיכולות להועיל הרבה מאוד להרבה אנשים. כשהתחילו להכין את החוק הזה לא ידעו שהוא יגיע בתקופה לפני סגר, בתקופה שמחמירה פי כמה וכמה את הבעיות של האנשים. אנחנו נעשה מאמץ לסיים היום לדון בחוק הזה, כדי שנוכל, אולי, להביא אותו בשבוע הבא לקריאה שנייה ושלישית. הצעה לסדר של חברת הכנסת קארין אלהרר, בקשה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מברכת על הדיון בהצעה הזאת, היא בהחלט הצעה חשובה. אני רוצה לדבר כמה דקות על הנושא של התקנות מתוקף חוק הקורונה הגדול. ביום ראשון בערב החליטה הממשלה על סגר בתנאים מאוד מאוד מחמירים. הם הצביעו על מתווה, רק עדיין לא העבירו לוועדה את התקנות. היום יום שלישי, השעה 13:10. להבנתי, ויתקן אותי אדוני אם אני טועה, טרם התקבלו תקנות בוועדה. אולי אני אפתיע אותך, אדוני היושב-ראש, אבל לי יש ביד טיוטה של תקנות. זה בטח לא מפתיע אתכם, הרי כולכם מקבלים פושים מכל ערוצי התקשורת בדבר התנאים לסגר הזה. יתירה מכך, אדוני, משרד הבריאות מעדכן בטלגרם שלו, בחשבון הטלגרם שלו, מה יהיו ההגבלות. ראו זה פלא, כולם יודעים על ההגבלות, כולם יודעים מה תוכנן, רק מה, זה לא עבר כאן. הקדשנו אין ספור שעות של דיונים מעמיקים, עמדנו על כך שוועדת הכנסת לא תהיה חותמת גומי. אנחנו צריכים לקבל את נוסח התקנות, לעבור עליהן, במידת הצורך לאשר, לא לאשר, לאשר למספר ימים. יש לכנסת מה לעשות. אני לא מצליחה להבין למה לא מביאים את התקנות לוועדה. אחת ההשערות שהעליתי, אבל זה באמת נשמע לי קיצוני, זה כדי לא לתפוס כותרות בזמן שראש הממשלה מקיים את חובתו ויושב על מדשאות הבית הלבן ומרים קוקטיילים. אני מברכת על ההסכם, שלום הוא חלום, אבל לא יעלה על הדעת שלא קיבלנו את נוסח התקנות. אתמול פניתי ליועץ המשפטי לממשלה ודרשתי לקבל את התקנות בהקדם, אבל לצערי עוד לא קיבלתי תשובה, ואני אומרת את זה בצער גדול. אני מאוד מקווה שאין איזו שהיא ציפייה שיעבירו את התקנות בדקה האחרונה. צריכה להיות שהות מספקת לעבור על הדברים לפני החג. החג ביום שישי. הסגר ייכנס לתוקף בשעה 14:00 רק אם נדון בזה. מה אתם מצפים מהציבור המסכן שאמור להיערך לדבר הזה? מה תכנית העבודה? פני הוועדה כפני הממשלה, לא יודעים ימין או שמאל. מה זה? אדוני, אני מבקשת ממך, אתה מלך הוועדה הזאת, יש לך כוחות. יש לך כוח לפנות בתקיפות לממשלת ישראל הכושלת ביותר שידעה המדינה ולדרוש שהתקנות יגיעו בהקדם האפשרי, עוד היום. אחרת, אדוני, הדיון יהיה דיון עקר, הוא יהיה דיון לא ראוי. ראוי שהכנסת תקיים דיונים טובים לטובת אזרחי מדינת ישראל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

את צודקת כמעט במאה אחוז. אין כמעט שעה שאני לא בטלפון מול משרד הבריאות ומול הצוות המקצועי. אני מאיץ בהם להביא את התקנות כמה שיותר מהר. אין ספק שזה קריטי, נכון וחשוב. אני מאיץ בהם בשני דברים: א', להביא את זה מהר, וב', להביא את זה כמה שיותר מושלם מבחינת ההשתקפות של הדברים לחיים עצמם, כי ראינו כמה וכמה פעמים שהתקנות לא מדברות עם החיים עצמם. כשאני מדבר על החיים עצמם, אני מדבר על ההבנה של הדברים, על הצדק שבדברים והשכל בהם, על הדברים המשתנים שקורים - תקופת חגים, אספקטים כאלה ואחרים שצריך לקחת בחשבון. אני מאיץ בהם שיבואו בצורה טובה לוועדה. אף אחד לא אוהב סגר, אף אחד לא רוצה סגר, אבל זאת ההחלטה שהתקבלה. אני לא רואה אף אחד עם כתפיים רחבות שיכול להגיד שלא צריך סגר.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא זה מה שאמרתי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ביקשתי שיתחילו דווקא עם סגר לילה בכל הארץ, כולל מסחר, כולל הכל. ביקשתי שיתחילו שלב א' עד אחרי יום כיפור רק כדי לעשות בלימה ראשונית. ישבו אצלי ראשי המסחר המאוגדים והגדולים בארץ. הם ממש בכו על כמויות של סחורות שתקועות להם. אמרתי שצריך לתת לאנשים את הזמן להתארגן לקראת החגים עצמם. ביקשתי שהסגר הקשה יותר יתחיל במוצאי יום כיפור, כולל חג הסוכות. דעתו המקצועית של משרד הבריאות הייתה להתחיל עם הסגר החזק, רק אחר כך לעבור לצד השני. אף אחד מאיתנו לא יודע מי צודק יותר. ודאי שסגר הוא דבר קשה, זאת החלטה קשה לכולנו. חשוב לי שהדברים יהיו מפורטים, כי מי שפוגש את האדם בשטח, במחסום, זה אותו שוטר. אם הוא לא יבין את התקנות יהיו הרבה תקלות. בשיחה שהייתה לי אתמול עם הייעוץ המשפטי של משרד הבריאות נאמר לי שזאת החלטה של הדרג המדיני, רק אחר כך זה יורד לתקנות.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה הם מוציאים מידע?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

את צודקת, ההדלפות של המידעים זה לא חכם ואני לא מבין את זה. ההערה שלך במקומה. נאמר לי אתמול על ידי הצוות המשפטי הבכיר שיושב בעניין הזה, אחרי שאמרתי שאני מבקש שהתקנות יגיעו עוד היום אלינו כדי שנוכל לקיים את הדיון מחר, שהם עובדים 24/7 כדי לדייק את זה, כדי לעשות את זה נכון. הרבה דברים שלא היו ברורים בהחלטות ממשלה התבהרו אחר כך בגלל השאלות של הצוות המקצועי. אמרו לי היועצים המשפטיים של משרד הבריאות: אנחנו עושים את המקסימום שבן אנוש יכול לעשות כדי להביא את זה כמה שיותר מהר. אני לא בא ומצדיק או לא מצדיק, אבל אנחנו צריכים להבין שבסופו של יום האנשים שיושבים בוועדות צריכים להוריד את זה לתקנות, לעשות את העבודה הזאת. איך הוא אמר לי אתמול? 24 שעות ביממה על העניין הזה לא הולך, והם 24 שעות סביב השעון. מעניין אותי מה אמר לך היועץ המשפטי לממשלה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> טרם ענה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נראה לי שהוא יענה אחרי שיהיו התקנות.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> האם אדוני מתחייב שלפני הסגר יהיה דיון?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

גם אני, גם את וגם יתר חבר הוועדה מבקשים את התקנות כמה שיותר מהר. אני אעמוד על כך שיהיה דיון, וזה לא בגלל הדרישה שלך או הבקשה שלך, אלא זאת הייתה כוונתי בהתחלה. אני מעדיף שזה יקרה מחר, לא ביום חמישי, אבל אם זה יגיע מאוחר, אני אעשה את זה בכל יום. תודה לך על הדברים.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני וחברי עופר מהרשימה המשותפת הצטרפנו לדרישה שיזמה חברתנו חברת הכנסת קארין אלהרר בנוגע לסגר של שלושה שבועות. באמת, אדוני היושב-ראש, אני לא יודע איזה סגר זה, גם אנשים לא יודעים. אומרים שעבודה פרטית מותר, רק שתהיה ללא קבלת קהל. האם עורך דין, רואה חשבון יכולים ללכת לעבודה?

<< דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אני חושבת שכן.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה? הוא מקבל קהל.

<< דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> הוא יכול ללכת למשרד בלי לקבל קהל.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם כל אחד יכול להגיד שהוא הולך לעבודה, איזה סגר זה?

<< דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> פחות אנשים מסתובבים ברחוב.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה ישראבלוף.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו לא בדיון על התקנות.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> פניתי אליך היום, אדוני היושב-ראש, בנוגע לתוצאות של בחינת לשכת עורכי הדין שהתפרסמו אתמול. לא יעלה על הדעת שרק 34% עברו את הבחינה.

<< דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אוסאמה, לאן רוצים לקחת את זה? אתה רוצה שיהיו עורכי דין עם ציון של פחות מ-60?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מדבר על הקושי של הבחינה.

<< דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אז בוא נפרק את הלשכה וזה לא יהיה אצלם.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בגלל בחינה נפרק את הלשכה?

<< דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> פחות מציון 60 אי אפשר. אם הבחינה נמצאת בשליטה של לשכת עורכי הדין, מה נעשה?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מתוך 125 אנשים מהאוניברסיטה העברית שניגשו לבחינה רק 78 עברו. הציון הממוצע, אדוני היושב-ראש, הוא 65.

<< דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> הכוח נמצא בלשכה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 2,000 מתוך 3,000 לא עברו.

<< דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> מי אשם בזה? הלשכה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> התוצאות קשות ביותר. לא התבטאתי עד היום, בעניין הזה שתקתי בגלל ניגוד עניינים. הבת שלי עכשיו עשתה את המבחן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עברה?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

איפה הבעיה?

<< דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> מי ששולט על המקצוע היום זה לשכת עורכי הדין. היא מווסתת את המקצוע, היא אחראית על הבחינה, היא יושבת עם הוועדה הבוחנת.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה בחינה הוגנת, צודקת.

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

לבחינה אין שום קשר ללשכת עורכי הדין, מדובר בוועדה מאוגדת שהשר בחר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

דיברנו על העניין הזה בקדנציה הקודמת.

<< דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> זאת הצעת חוק שלי. בסוף הורדנו את הרף מ-65 ל-60.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

החוק בנושא ההוצאה לפועל הוא חוק חשוב, מיטיב מאוד, עוזר מאוד, בטח בתקופה הזאת. הייתי רוצה לנסות לסיים את החוק הזה היום, כדי שנוכל להביא אותו לקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא. אדוני היועץ המשפטי, איפה אחזנו?

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

דנו בארבעת הסעיפים הראשונים שמדברים על הוראות הקבע. הייתה נקודה אחת שביקשת מהם לשקול - הנושא של עיקול מיטלטלין, הנושא של הטעמים המיוחדים שיירשמו. ההצעה שלהם מבקשת לצמצם את האפשרות להשתמש בצו עיקול מיטלטלין בתנאים מסוימים, אלא אם הרשם החליט מטעמים מיוחדים שיירשמו שיש הצדקה לזה. אדוני היושב ראש הציע להם לחדד את זה לעניין של חשש מהברחת נכסים.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

אחרי התייעצות עם הממונה על הרשמים שבחן את הנושא עם הרשמים, ואחרי שדיברתי גם עם מרב שיבק שיושבת כאן מהסיוע המשפטי, אנחנו חושבים שדווקא המינוח "הברחת נכסים" הוא מינוח יותר קל מבחינת הרשמים. כשהרשמים נדרשים לנמק את ההחלטה שלהם מטעמים מיוחדים שיירשמו, האופן שבו הם ישקלו את הדברים יהיה יותר כולל, יותר רציני, יותר כבד. דווקא המינוח "הברחת נכסים" יכול להיתפס כקל יותר, כי הזוכה יכול לטעון שחזרו לחייב צ'קים, או שהחייב נמצא בקשיים כספיים ובגלל זה יש חשש שהוא יבריח נכסים. דוגמה ל"טעמים מיוחדים שיירשמו" זה מקרה שבו לחייב יש בביתו איזה דבר שהוא יקר ערך, למשל איזו שהיא תמונה, והזוכה יבוא לרשם ויגיד לו: אני מבקש לעשות עיקול ברישום על התמונה שנמצאת בביתו של החייב.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני הייתי רוצה שזה יהיה מטעמים מיוחדים על עיקול בעסק, לא על עיקול בבית.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

בעסק לא דרשנו טעמים מיוחדים, דרשנו טעמים שיירשמו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בהברחת נכסים לא מדובר על דברים בבית. אם הטעמים המיוחדים הם לגבי הבית, אני לא בטוח שצריך את זה.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

הניסוח הממשלתי כולל שתי חלופות: חייב רגיל וחייב שהוא עסק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש חייב שהוא עסק, יש חייב שהוא רגיל.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

את העיקול בעסק הרשם יכול להתיר מטעמים שיירשמו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה קורה לגבי בית?

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

חייב רגיל שהוא לא עסק צריך טעמים מיוחדים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

האם אפשר על מישהו שהוא לא עסקי לא להטיל עיקולים בתקופה הזאת?

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

יש מקרים שזה כן מתאים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה זה "טעמים מיוחדים"? שיודעים שיש לו טבעת יהלום בבית?

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

כן, אם יש למישהו, למשל, ציור מקורי בבית והעיקול של הציור הזה יחסוך את כל העיקולים.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

עדיף שלטובת החייב יעשו קודם את ההליך הזה, לא הליכים אחרים שיכולים לפגוע בהתנהלות שלו מול הבנקים.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

המונח "טעמים מיוחדים שיירשמו" משדר לבעלי הסמכות השיפוטית שמדובר פה במשהו חריג, לא בדבר שבשגרה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה מאפשר פה פתח לעיקול שהוא לא עיקול של סחורה.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

ולכן, נרשם המינוח "מטעמים מיוחדים" שמשדר שמדובר פה במשהו חריג, לא במשהו שבשגרה. לפי מה שענת אומרת, גם ככה הרשמים מפרשים את המונח הזה שמופיע להם במקומות אחרים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כל דבר יכול להיות טעם מיוחד. אם אתה יכול להחזיר עם זה את החוב, זה טעם מאוד מיוחד.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

מחשב שיש לאדם בבית זה לא טעם מיוחד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם אני רשם ועכשיו כותבים לי טעם מיוחד, אני לא מבין מה רוצים מהחיים שלי.

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

זה מאוד מקובל.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

המונח הזה מופיע בחוק בכמה מקומות.

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

זה מופיע במאות מקומות. השופטים והרשמים ידעו מה לעשות עם זה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

טעם מיוחד זה אם אני יכול על ידי עיקול של דבר מסוים להחזיר משהו מהחוב.

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

זה לא טעם מיוחד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא עומד על הרגליים האחוריות בעניין הזה, רק אני חושב שאם אנחנו עושים בתקופה כזאת דבר שהוא כל כך פוגעני, הוא צריך להיעשות רק במקרה שזה עסק.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

זאת הוראת קבע שלא נוגעת לימי הקורונה. אפשר להוסיף אפשרות למנוע בתקופה הזאת או לעכב בשלושה חודשים, אבל זה משהו אחר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לזה התכוונתי.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

במסגרת הוראות השעה אפשר לשקול להוסיף הוראת שעה על עיקול מיטלטלין.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הוראת שעה לגבי עיקול מיטלטלין בחלק הפרטי. בחלק העסקי – מטעמים מיוחדים.

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

הכוונה שלי זה שבמשך שלושה חודשים לא תהיה הוצאת מיטלטלין. כן יהיה עיקול ברישום, כי עיקול ברישום לא פוגע באף אחד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עיקול ברישום מחייב כניסה לתוך הבית. מה עושים בסגר?

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

כשיש סגר אנחנו לא נכנסים. אני מוכן לעכב הוצאת מיטלטלין.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עיכוב של שלושה או שישה חודשים, תלוי בדברים האחרים.

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

בין שלושה לשישה.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

עכשיו אנחנו עוברים לפרק ב', שזה הפרק של הוראות השעה, ההוראות המיוחדות.

<< אורח >> מרב זוהרי: << אורח >>

פרק ב': חוק ההוצאה לפועל – הוראת שעה

הגדרות

5.

"יום הפרסום" – יום פרסומו של חוק זה;

"תיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם" –

למעט תיקים שנפתחו בשל בקשות אלה:

בקשה לביצוע משכון או משכנתה;

בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מקרקעין כאמור

בסעיף 64 לחוק העיקרי;

בקשה לביצוע פסק דין למזונות שהזוכה בו אינו

המוסד לביטוח לאומי;

חוק ההוצאה

6.

(א) עד תום שנתיים מיום הפרסום, יקראו את החוק העיקרי כך לפועל –

שאחרי סעיף 74 טו לחוק העיקרי יבוא:

הוראת שעה

"איחוד תיקים

74 טו 1

(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, בצו תשלומים

בצו תשלומים –

לפי סעיפים 7א(ג), 69 או 69 יג(ב)(1), לאחד

הוראת שעה

את כל תיקי החייב ולקבוע כי צו התשלומים

יחול על כלל חובות החייב.

(ב) אוחדו תיקי החייב בצו תשלומים כאמור

בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיפים 74א,

74ד, 74ה, 74ט, 74 יא, 74 יב, 74 יג, ו-74 טו,

בשינויים המחויבים."

זאת הוראת שעה לשנתיים. מוצע לתת לרשם ההוצאה לפועל סמכות ליזום בעצמו איחוד תיקים בהוצאה לפועל. איחוד תיקים נעשה היום רק על בסיס בקשה של החייב. אנחנו חושבים שנכון שגם לרשם ההוצאה לפועל תהיה סמכות כזאת, על-מנת שיהיה לו עוד כלי לנהל את התיקים של החייב. כשחייב מגיע אליו בבקשה פרטנית לצו תשלומים בתיק אחד, זה מאפשר לו להסתכל על מכלול התיקים של החייב.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה זה קשור לתקופה של עכשיו? יש לי הרגשה שאתם על הדרך מנסים לאסוף עוד כמה דברים שלא היו קודם.

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

זה לטובת החייב.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא בטוח.

<< אורח >> מרב שיבק: << אורח >>

אם כל רשם רואה רק תיק אחד, התוצאה שהחייב חשוף להמון הליכים מקבילים. אתה צודק שזה היה נכון גם דקה לפני הקורונה, אבל הקורונה מאוד מקצינה את המצב, יש המון אנשים שנכנסים לחובות. מאוד חשוב שיהיה את הכלי הזה לרשמים, שהם יהיו מסוגלים להסתכל על החייב כמכלול, כדי לתת את הטיפול המתאים לסך כל החובות שלו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

את זה אני מבין. אני מבין שזה נכון יותר לעשות ככה.

<< אורח >> מרב שיבק: << אורח >>

לא רק שזה נכון, זה ממש קריטי.

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

החייב היום צריך לשלם 3% מסך כל החובות כל חודש. אם הוא לא יכול לעמוד בזה, אי אפשר לאחד את התיקים שלו. פה אנחנו מציעים הסדר שאומר שגם אם הוא לא יכול לפרוע את ה-3%, הרשם יכול לאחד לו את זה. זה סעיף מצוין, זה סעיף שיעזור לחייב. אני חושב שזה לטובת כולם, גם לטובת הזוכים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה מבין שיש הבדל בין לסגור תיק אחד לבין לסגור שישה תיקים ביחד.

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

הוא לא צריך לסגור את כל התיקים ביחד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הפרמטרים הם כבר אחרים.

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

ממש לא. הרשם יכול לאשר לו לשלם בתיק אחד. ככה הרשם רואה את התמונה האמיתית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

האם כדי לעשות איחוד תיקים צריך את האישור של החייב?

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

אני לא מעלה על דעתי שחייב יתנגד. אני מניח שאם חייב יתנגד, אפשר יהיה לבטל את האיחוד. חייבים שמחים שהתיקים שלהם מאוחדים, ככה הם מנהלים קרב אחד. אני מוכן להכניס פה שאם החייב יתנגד אנחנו לא נעשה את זה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תנסחו את זה.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

זה מקל בירוקרטית בימים האלה שהחייבים צריכים להתנהל מרחוק מול הלשכה.

(ב) עד תום תשעה חודשים מיום הפרסום, יקראו את החוק העיקרי, כך, לגבי תיקי ההוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם, אשר נפתחו לאחר יום הפרסום.

עם הסעיף הזה אנו עוברים לחלק העיקרי של ההסדר המיוחד שמעוגן במסגרת הצעת החוק. כשחשבנו על מה להחיל את ההסדר המיוחד, שקלנו באיזה תיקים זה יהיה נכון. חשבנו שזה יהיה נכון להחיל אותו על תיקי שטרות, על תיקי תובענות, ועל תיקי פסק דין לביצוע כספי שבהם נגבים עיקר החובות בהוצאה לפועל. סברנו שתיקים אחרים, כמו למשל תיקי פינוי מושכר, כמו למשל תיקי מזונות, הם לא תיקים שראוי להחיל עליהם את הוראת השעה, משום שהאיזון בין הזוכה לחייב נדרש לטובת שניהם. בתיקי מזונות יש זוכה שזקוקה לכסף לא פחות מזה שהחייב צריך הקלות. בתיקי פינוי מושכר מי שמשכיר את הנכס זקוק לכסף לא פחות מהחייב שקשה לו להחזיר את החוב. חשבנו שלא נכון להחיל את הוראות החוק גם על תיקי משכון ומשכנתה, כי אלה תיקים שמוציאים בהם לפועל בטוחות קנייניות. מעמד של תיקים שבהם מוציאים לפועל בטוחה קניינית שונה ממעמד של תיקים שבהם גובים חוב. בנוסף, בתיקי משכנתה של דירות מגורים החוק קובע שאי אפשר לפתוח את התיק אלא אם כן יש עומק של שישה חודשי פיגור. בתיקי משכון רכב סברנו שלא נכון ליצור איזה שהוא עיכוב. פותחים תיקי משכון רכב בפיגור של חודשיים עד חמישה חודשים. מדובר במשכון שהערך שלו, במיוחד כשמדובר בעסקאות ליסינג מימוני, יורד מאוד מהר. יהיה נכון שלא ניגע בסוג התיק הזה במסגרת התקופה הזאת, זאת כדי שיהיה ממה להחזיר את מרבית ההלוואה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

במשכנתה חשוב העניין של עיכוב הליכים.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

אפשר היום לפתוח תיק משכנתה רק אם חולפת חצי שנה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה המענה שלכם בתקופה הזאת?

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

לא נדרשנו לגבי העניין הזה. בתיקי משכנתה יש את המדיניות שהבנקים פרסמו, לא ראינו מקום להתערב בסוג התיקים הזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

האם מזונות לאישה ולילדים זה אותו דבר כמו מזונות דרך ביטוח לאומי?

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

אם מדובר בביטוח לאומי, הוא יחכה כמו כל הזוכים האחרים.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה לגבי אדם שבגלל שנפגע מהקורונה הוא לא יכול לשלם את ההלוואה לבנק? למה להחריג אותו? הרציונל הוא להקל על אלה שנפגעו מהקורונה. את אלה שלא נפגעו מהקורונה צריך להחריג. אני לא רוצה לתת לחייבים שלא נפגעו להשתמש בעניין הזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

השאלה איך אתה מכניס את זה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם נפתח תיק הוצאה לפועל נגד פלוני, אותו פלוני יבוא לרשם ויגיד: אני נפגעתי מקורונה.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

אין יכולת לעשות את זה.

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

מה שאדוני מציע לא יקרה. יש הבדל עצום בן אדם שחייב כסף ואני לוקח לו את האוטו הישן שנמצא אצלו כבר 10 שנים, לבין אדם שלקח הלוואה כדי לקנות ג'יפ. משכון לרכב לוקחים כשקונים את הרכב. אם לאדם אין איך לשלם, הוא לוקח את הרכב ב-72 תשלומים או בליסינג תפעולי, מה שאומר שהרכב לא שייך לו, הוא שייך לחברה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה אם הוא לא שילם את התשלומים האלה בגלל שהעסק שלו נפגע מהקורונה? במקום שהוא ימכור את זה במחיר רגיל, אתם מוכרים את זה ב-50%.

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

ברגע שפותחים לו את התיק הוא יכול למכור את האוטו בעצמו. הוא גם יכול לפדות אותו.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל אין לו עכשיו. אנחנו מדברים על נפגעי קורונה.

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

המטרה של החוק הזה היא ליצור הליך סטנדרטי, הליך שמתאים ל-300,000 התיקים שאנחנו פותחים בשנה. אנחנו לא פוגעים בסמכויות הרגילות של רשם. הוא יכול לעכב כל דבר, הוא יכול לעשות כל דבר. גם בלי החוק הזה בן אדם יכול לבוא לרשם ולבקש שלא יעשו הליך משכון על האוטו שלו. הרשמים הם אלה שבסוף מחליטים. לא נכון לקבוע באופן גורף שאם יש מישהו שקנה ג'יפ שיש עליו משכון צריך לפגוע בזכות הקניין של מי שמימן לו את הג'יפ הזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תחשוב על בעל אולם שמחות שחצי שנה לא עובד. הוא קנה את הרכב בשביל לסחוב את מה שהוא צריך.

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

במקרים המיוחדים האלה הוא יוכל לפנות לרשם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

איפה זה בא לידי ביטוי בחוק?

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

לא צריך לכתוב את זה, זה קיים בכל מקרה. אנחנו לא כותבים פה את כל חוק ההוצאה לפועל מחדש, אנחנו רק מוסיפים על מה שקיים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

כשאתה מחריג אתה מאותת לרשמים.

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

אני לא מאותת להם בכלל. כשרצינו להפנות לרשמים במפורש, כתבנו להם את העניין של עיקול מיטלטלין. כשמדובר במשכון רכב, הרכב הוא לא של החייבים. זה שהמפתחות אצל החייב עוד לא מוציא את הרכב מהזיקה של סוכנות הרכב. פגיעה בזכות הקניין הזאת תהרוס את שוק הליסינג. בעלי הרכב, שזו חברת הליסינג, יודעים שהם יכולים לתת את הרכב כי יש להם בטוחה. אם הם יידעו שמחר, בשם איזה רצון להיטיב עם החייבים, אנחנו מונעים מהם לקבל את הרכב, לא יהיה שוק ליסינג, הם יגידו לבן אדם: אם אתה רוצה לקנות רכב, תקנה אותו במזומן.

<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>

רציתי לדבר על המתווה שבנק ישראל עשה יחד עם המערכת הבנקאית שדוחה את המשכנתאות למי שרוצה בחצי שנה, אפילו יותר, עד סוף 2020. בתקופה הזאת לא מתחילה להיספר החצי שנה. אם דחו לבן אדם את המשכנתה בתשעה חודשים, נניח ממרץ עד דצמבר, יש לו עוד חצי שנה לפי חוק ההוצאה לפועל הרגיל, וכל התקופה של הדחייה לא נחשבת לאי פירעון. יש לו מקסימום שנה ורבע בה הוא לא משלם את המשכנתה ואי אפשר לפתוח הליכים נגדו, שזו תקופה מאוד מאוד ארוכה. הבנקים לא מפנים אנשים מהבתים בתקופה הזאת. המקרים שבהם נדרש פינוי מגיעים אלינו. היו לי שניים-שלושה מקרים כאלה. אנשים פונים בהתחלה למשרד ראש הממשלה, רק אחר כך זה מגיע אלינו. אנחנו בוחנים כל מקרה לגופו. היה מקרה של זוג שהתגרש שהגבר היה נוכל והאישה רצתה שיפנו אותו מהבית.

<< אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >>

גם היום, בלי הקורונה, אין לרשמים שום סמכות לגעת במשכון. המשכון נתפס כנכס של הממשכן. אנחנו עדיין אומרים שלא נכון לגעת במשכון, זו סכנה גדולה מדי.

<< אורח >> מרב זוהרי: << אורח >>

אם בהסדרים כספיים אנחנו חושבים שנכון להאריך את המועדים כדי לאפשר לאנשים להיכנס להסדרי תשלומים שונים שאנחנו מציעים, במקרה של משכון אין אפשרות לפרוס לתשלומים, החלופה היא להאריך לו את המועד רק כדי שינסה להגיע לאיזה שהוא הסדר עם הזוכה.

<< אורח >> עודד אופק: << אורח >>

אני רוצה להתייחס לעניין של משכון רכב. צריך לזכור, ערך הרכב יורד ככל שחולף הזמן. האיזון הוא גם לטובת החייב, כי כל חודש שעובר ערך הרכב רק יורד. ברור שמי שירצה ליטול אשראי העלויות שלו רק יעלו. אם אין משכון שניתן לממש אותו, לא יעמידו את האשראי הזה, או יעמידו בעלויות מאוד, מאוד גבוהות. אם לא תופסים את הרכב מיידית, החייב עשוי להבריח את הנכס ולא ניתן יהיה לתפוס אותו בהמשך. זה קריטי להחריג את נושא המשכון מתוך ההקלות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני רוצה לחזור לנושא של המשכנתאות. זה שהבנקים נותנים את האפשרות לא פותר את הבעיה של אחד שהיה לו פיגור מסוים במשכנתה והוא התעורר רק אחרי שהוא קיבל את תיק ההוצאה לפועל.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

האם המדיניות של הבנקים ושל בנק ישראל היא רק לגבי תיקים שעוד לא נפתחו שאז ההנחיות לבנקים הן לא לפתוח, או גם לתיקים שכבר נפתחו?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם יש להם אפשרות לדחות, צריך לסגור להם את התיק.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

העברתי לך נתונים שעלה מהם שנפתחים תיקים בתקופה הזאת, בתקופת הקורונה, למימוש משכנתה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אל תחריגו אותם לגבי הארכות מועדים.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

הבנקים לא פותחים בנקל תיקי מימוש משכנתה. הכמויות הן לא גדולות. גם כמות הפינויים באותם תיקים היא קטנה. בשנה שעברה, ב-2019, אם אני זוכרת נכון, היו כמה עשרות מקרים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הפינויים זה כבר עוד סיפור.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

פינוי בתיק למימוש משכנתה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הפינוי הוא השלב האחרון. גם אם הוא הצליח לצאת מהפינוי כי עזרו לו אנשים, כי הביאו לו כסף וכו', יש לו כבר בתוך החשבון 100,000 שקל שכר טרחה ואת כל ההוצאות מסביב. אם אנחנו מדברים על חוק שמגיע לכאן בגלל שאתם מבינים שבתקופה הזאת יש בעיות יותר קשות מאשר בתקופה רגילה, לא צריכה להיות החרגה בקטע הזה.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

נקודת המוצא שלי הייתה שתיקים כאלה שנפתחים, זה לא עומק פיגור שנוצר כעת, זה עומק פיגור שנוצר לפני שנה.

<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>

היו שני מקרים שבהם לא עצרתי את הפינוי. בשני המקרים האלה היו נושים נוספים שחייבו את הבנק לפנות. מאוד חשוב לקחת בחשבון את האיזון בין הנושה לחייב. לא תמיד הנושה הוא בנק גדול, ולא תמיד החייב הוא חייב מסכן. כל מה שאנחנו מדברים פה זה על איזונים. יכול להיות מצב שתחליט שדוחים את המימוש של המשכנתה בעוד חצי שנה וזה יפגע בנושים שלא בצדק. חשוב לקחת בחשבון את העניין של המתווה, אבל גם לקחת בחשבון את הנושים האחרים. כל מקרה של פינוי מגיע לשולחן שלי.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

האם ההנחיות שגיבשתם כלפי הבנקים היא גם לדחות את פתיחת התיק?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

התשובה היא לא.

<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>

זו זכות קניין של נושה. אם אדם לא משלם את החוב לפי החוזה, יש לנושה זכות קניינית לפעול. הפיקוח על הבנקים לא יכול להוציא הוראות לבנקים לדחות את התשלומים של ההלוואות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני חושב שלא צריך את המשכנתה להחריג, צריך לתת את הארכות האלו בתיקי משכנתה על כל שלב ושלב. הכי חשוב זה השלב הראשוני שלפני פתיחת התיק.

<< אורח >> מרב זוהרי: << אורח >>

אתה מציע להוסיף את אותה תקופה של הארכה בפתיחת התיק גם לעניין מימוש משכנתה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נכון.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבקש להוסיף את המשכון. אין שום היגיון בהחרגה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

את נושא המשכון השתכנעתי שצריך להחריג. לגבי המשכנתה לא השתכנעתי. אמרו מקודם שבכל מקרה בנק ישראל נותן אפשרות להאריך. הוא נותן אפשרות להאריך למי שעוד לא פתחו לו הוצאה לפועל.

<< אורח >> מרב זוהרי: << אורח >>

אנחנו צריכים לבדוק את זה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תביאו את זה בנוסחה הנכונה לקראת סיום הדיון הזה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה לגבי משכון רכב?

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

יש כ-7,000 תיקים למימוש משכון רכב בהוצאה לפועל. אני חושבת שביחס לשוק הרכב שמתנהל בליסינג מימוני לא מדובר בכמות מאוד מאוד גדולה. במרבית המקרים בהם החייב נכנס לאיזה שהוא פיגור הוא בדרך כלל מדבר עם חברת הליסינג. נראה לי שרק באותם מקרים שלא הגיעו להבנות נפתח התיק.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לכם בעיה לאפשר לו למכור את זה?

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

ההנחה שהלווה ידע למכור את זה יותר טוב מחברת הליסינג לא תמיד מוצדקת בנסיבות האלו.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> היא מוצדקת. אתה יודע מה המצב במכירה פומבית בהוצאה לפועל.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

התמורה בעד הרכב בכונסי נכסים היא לא נמוכה. היום הם מוכרים במכירות מקוונות, במכרזים. התמורה היא לפי ערך רכב. צריך לזכור שמדובר ברכבים חדשים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תעשו חשיבה לגבי אם ניתן לאפשר לו תוך 30 יום למכור את האוטו.

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

מימוש לא נעשה לפני שפונים לחייב עצמו. אם הוא ירצה לממש את זה בעצמו, תהיה לו האפשרות לבוא בדין ודברים.

<< אורח >> מרב זוהרי: << אורח >>

מקובל עלינו להאריך משישה חודשים לשבעה חודשים את פתיחת התיק בנוגע למשכנתאות.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

מישהו שיש לו חוב של 48,000 שקל נדרש לשלם 800 שקל בחודש, שזה מעבר למה שהרבה אנשים מסוגלים לעשות. יכול להיות שלא להחיל את זה על משכון רכב זה איזון אחד, אבל האיזון מהצד השני צריך להיות הארכה של יותר משנתיים למדרגה התחתונה. במדרגה העליונה הוא יכול להיכנס לחדלות, אבל במדרגה הנמוכה יותר צריך לתת תקופה יותר ארוכה לתשלומים.

הקורונה הפילה אנשים שקודם לא היו בצרות. יש אוכלוסייה שהייתה כבר בצרות, היא רק הייתה על הגבול. הקורונה הזיקה לאנשים האלה לא פחות ממה שהיא הזיקה לאנשים אחרים. להחיל את זה על התיקים החדשים, על הדברים שעוד לא נפתחו, זה לא נכון. אנחנו צריכים להבין שההשלכה של הקורונה הזאת עוד יותר גדולה על מי שהיה מוחלש קודם. האנשים שעובדים בעבודות המזדמנות עוד יותר נפגעו משאר האוכלוסיות.

<< אורח >> רעות כהן: << אורח >>

אני רוצה לחדד את עניין המשכון לעומת המשכנתה. אני לא רואה הבדל גדול בין שני הדברים. בשני הדברים זו זכות קניינית. אדוני, אני רוצה לנסות לשכנע אותך להתמודד עם הסיפור של המשכון. אלי הגיעו חייבים שתפסו להם את הרכב בגלל חשש להברחת נכסים. הנושים מגישים בקשות מבלי להוכיח שיש חשש ממשי להברחת הנכס. לכונסים יש אינטרס למכור את הנכס, זה יהיה שכר טרחה גבוה בשבילם. מכיוון שבהרבה מקרים הרכב כבר בשווי נמוך יותר משווי החוב של ההלוואה, החייב נשאר עם הדלתא שתופחת ותופחת. בסוף לא רק שהחוב מכפיל את עצמו, הוא נשאר גם בלי רכב. היו לי כמה חייבים כאלה שייצגנו. לא היה הרבה מה לעשות. אם אנחנו בכל זאת מחריגים את המשכון מהחוק, אני חושבת שצריך שתהיה הוראת חוק שתיתן לו זכות למכר עצמי. אגב, זה לא רק אנשים שקונים מרצדסים, זה גם כל מיני אנשים שיש להם נכויות וצריכים רכב יותר מורכב מרכב רגיל.

אני רוצה להצטרף לבקי לגבי סיפור התחולה. יש הרבה אנשים שיש להם תיקים בהוצאה לפועל שנפתחו עוד לפני הקורונה.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

ענת, אני זוכר שלגבי דירת מגורים יש הוראה שמאפשרת זכות מכר עצמית. האם יש הוראה כזאת לגבי משכון?

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

יש את זכות הפדיון. אחרי שהכונס תופס את הרכב יש לחייב זכות פדיון.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

זה מעוגן?

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

זה מעוגן מהדין הכללי.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

בדין הכללי של חוק המשכון?

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

כן. זה לא מעוגן בחוק ההוצאה לפועל. מה שרעות מתארת לגבי תיקי משכון רכב זה שפותחים אחר כך עוד תיק ליתרת החוב, שזו תופעה שצריך לטפל בה. אני לא חושבת שאגב חוק הקורונה אפשר לטפל בעניין הזה. אם אנחנו צריכים לעשות איזה שהוא הסדר, זה צריך להיות הסדר מאוד מפורט.

<< אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>

מימוש משכנתה לוקח כשנה, לפעמים עד כמה שנים. אנחנו שולחים ללקוחות מכתבים, אנחנו שולחים להם התראות, אנחנו מאפשרים להם למכור את הנכס בעצמם. בנוסף, יש הסדרים שנעשו על ידי הפיקוח על הבנקים מאז תחילת ההתמודדות עם מגפת הקורונה. התהליך הזה הוא מאוד מאוד ארוך. לא בכדי ציינה סגנית המפקחת על הבנקים שהבנקים במהלך רגיל לא מפנים אנשים מבתיהם. ודאי בתקופת הקורונה יש התחשבות בלקוחות. אנחנו משתדלים מאוד לא לממש את הנכס. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, להעביר לך מסמך עד תחילת השבוע שמפרט את התהליך. אין צורך לדחות בעוד זמן, יש מספיק זמן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא צריך מסמך רשמי, אני צריך שתבחנו את העניין הזה לאור מה שאתה אומר. מכיוון שאני יודע שהתהליך הוא ארוך, עוד חודש לא יפיל את התהליך הזה. אם לא היינו יושבים ודנים עכשיו על כלום, גם זה לא היה עולה לדיון. הנקודה המרכזית היא פתיחת תיק ההוצאה לפועל שמתקתק להם 100 אלף שקל שכר טרחה. אני לא בטוח שהארכה הזאת תפיל אתכם, במיוחד לאור זה שאתם בעצמכם דוחים היום משכנתאות. אנחנו נבחן את זה שוב לפני ההחלטה, אבל אני נוטה לכיוון הזה.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

הכוונה הייתה שתהיה דחייה בפתיחה של התיק. הפתיחה של התיק היום היא שישה חודשים מרגע שהפיגור מתחיל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

גם לפני וגם לאחר, בכל שלב.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

אתה התכוונת לזה שאם צריך שישה חודשים של פיגור עד שהתיק נפתח, היום נדחה את זה בחודש נוסף.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מתי מתחיל שכר הטרחה? עם פתיחת התיק.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

שכר טרחה א' מתחיל בפתיחת התיק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש מעלה אחת בפתיחת תיק הוצאה לפועל - שאז הבן אדם מתעורר. אם שכר הטרחה שלו זה משהו שאפשר לעמוד בו, יכול להיות שאת זה לא צריך להאריך. אני רוצה לתת את האפשרות של החודש הנוסף לפני שהוא נלכד בשכר הטרחה.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

שכר הטרחה מחולק לפעימות שונות.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

תיק מגורים פותחים רק כשיש עומק פיגורים של שישה חודשים. אם הוא מסדיר את העניין בתקופה הזאת, שכר הטרחה הוא רק על שישה חודשי פיגור.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני רוצה לתת לו את הארכה הזאת של החודש.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

האם הכוונה שגם בפתיחת התיק וגם אחרי פתיחת התיק יהיה חודש נוסף?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לאחר הפתיחה.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

אין לנו בחוק הסדרה לגבי מתי אפשר לפתוח תיקים באופן כללי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני מדבר על לאחר הפתיחה.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

אפשר היום לפתוח תיק משכנתה על דירת מגורים אחרי שישה חודשי פיגור. התיקון הכי מתאים זה שאפשר יהיה לפתוח תיק כזה אחרי שבעה חודשי פיגור.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל אז אני מפסיד את החלק שבו אני מעורר אותו לעניין.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

יש עוד הוראות בסעיף 81 שנוכל להידרש אליהן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בוא נלך על האחרי, כי האחרי נותן לו עוד 30 יום לסגור את התיק בעודו קטן.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

אם עושים דחייה בשני החלקים, זו דחייה כפולה, זו לא דחייה אחת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

העדיפות היא אחרי פתיחת התיק. איפה התחנה הכי טובה? אני פתוח להערות.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

יש עוד מועדים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני רוצה לסגור את העניין הזה בעודו קטן.

<< אורח >> תומר רבינוביץ: << אורח >>

צריך לזכור שמשכנתאות זה לא רק לטובת בנקים, יש גם שוק אפור. על שוק אפור אין פיקוח. אם שוק אפור רוצה לממש משכנתה, אין לרשם שום סמכות לעכב הליכים כאלה. חשוב שתהיה לרשם סמכות. הבנקים פועלים בצורה מידתית בכל מה שנוגע למימוש נכסים, רק הם לא לבד בזירה הזאת. השוק האפור בתקופה הנוכחית גדל יותר ויותר.

צריך לזכור שרכבים הם הרבה פעמים צורך חיוני. היום ישבה אצלי מישהי שיש לה רכב ששווה 30,000 שקל. היא חייבת את הרכב כדי להגיע לעבודה. בלי הרכב אין לה פרנסה. דינו של ג'יפ ששווה 200,000 הוא לא כדין רכב ששווה 20,000 או 30,000, ויש לא מעט רכבים כאלה שהם רכבי ליסינג. חשוב לתת לרשם סמכות לעכב הליכי מימוש כשמדובר ברכב שהוא ממש נחוץ.

הדבר האחרון זה כל הנושא של איחוד תיקים. כל ביטול העניין של חייב מוגבל באמצעים הכניס הרבה מאוד אנשים לבעיה מאוד מאוד קשה. יש אנשים שלא רוצים להיכנס לחדלות פירעון, או לא צריכים להיכנס לחדלות פירעון, כמו עורך דין שאם הוא הופך להיות חדל פירעון אין לו פרנסה. אני חושב שלא רק חשוב להאריך את התקופות כמו שהציעו פה, גם חשוב מאוד לתת לרשם סמכות להאריך את התקופה מעבר - כמובן עם מגבלות כאלו ואחרות. חשוב לתת איזו שהיא תקופת גרייס בהתחלה, במיוחד עכשיו כשאנשים נמצאים במצב של חוסר ודאות מאוד מאוד גדול. צריך לתת שישה חודשים או 12 חודשים שבהם התשלום יהיה תשלום מינימאלי. התשלום המינימאלי צריך להתחיל רק אחרי תקופה מסוימת, כדי לתת לאנשים הזדמנות למצוא עבודה חדשה, לשקם את העסק. לא ישר מהיום ראשון לבחור בין תשלום של אלפי שקלים לבין מסלול של חדלות פירעון.

<< אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>

אנחנו מתנגדים לכלול את נושא משכון כלי הרכב, משום שערך הרכב מאבד מערכו ככל שהזמן עובר. אם נמתין עם האפשרות לממש את המשכון, בסופו של דבר הערך של ההלוואה רק יגדל. צריך לזכור שחברות הליסינג והשכרת הרכב עושות את זה כדי לקבל את התמורה שלהן.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

אם אני מסכם, אז ההחרגה של המשכון נשארת, העניין של המשכנתה ייבדק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עניין המשכנתה ייכנס, רק צריך לראות באיזה שלב. כמו שהכוונו את הרשם במקרים מסוימים, במקרים מיוחדים, כך אפשר לתת לו שיקול דעת להתרחב מעבר לגבולות הגזרה במקרים מיוחדים.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

היום זה עד שלוש וארבע שנים. הם הציעו בדיון הקודם לאפשר לפרוס את זה לחמש או שש שנים בהתאם לגובה החוב. אתה בדיון הקודם לא רצית שזה יהיה מעבר לחמש ושש שנים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נכון.

<< אורח >> מרב שיבק: << אורח >>

היה נדמה לי בדיון הקודם שנשאר איזה פתח של מחשבה על הדבר הזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

השאלה היא איפה ייגמר הפתח הזה.

<< אורח >> מרב שיבק: << אורח >>

אתה צודק, בסוף כל דבר הוא שרירותי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני חושש שאם נקבע את זה בהסדר, בסוף כולם ילכו לשם.

<< אורח >> מרב שיבק: << אורח >>

הפריסה הזאת לא נותנת מענה אמיתי לחיילים שבכל תקופת השירות שלהם לא יכולים לשלם כמעט כלום כי הם משתכרים משכורת מאוד קטנה. אנחנו פוגשים יום-יום את החייבים. אלו יכולות להיות אימהות חד-הוריות, אלו יכולות להיות משפחות מעוטות יכולת שמשתכרות שכר מינימום. אני חושבת שאף אחד לא רוצה שיהיו מאסות של אנשים שפשוט ילכו לחדלות פירעון רק משום ששמו אותם במיטת סדום בלי שום שיקול דעת לרשם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני לא הסכמתי למתוח את השנים עד בלי קץ.

<< אורח >> מרב שיבק: << אורח >>

אני חושבת שאפשר עוד שנה למתוח.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אולי כן לתת שיקול דעת.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

כתבנו בדברי ההסבר להצעת החוק את המקרים של החיילים ואת המקרים של האימהות החד-הוריות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

את רק כובלת אותם.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

לא, אני לא כובלת אותם. כתבנו כך: "רשם אשר אינו יכול להחליט בדבר התקיימות התנאים של סעיף 7א1 לחוק, רשאי להתיר לחייב לשלם את חובו לפי צו תשלומים זמני". הרשם יכול לקבוע לו צו תשלומים זמני של שנה, כשבתום שנה לבחון אם הוא יכול לקבוע לו חמש שנים, ארבע שנים, שלוש שנים. לא חשבנו שצריך לתת לזה ביטוי בתוך נוסח החוק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זאת השאלה. מאחר ואנחנו מוציאים עכשיו תיקונים, אני חושב שהיה ראוי לסווג את זה למקרים מיוחדים או לטעמים מיוחדים. צריך שיהיה לרשם שיקול דעת.

<< אורח >> מרב שיבק: << אורח >>

זה פתרון חלקי. כמו שאמרת בצדק, התקרה נשארת אותה תקרה, אותן חמש שנים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא.

<< אורח >> מרב שיבק: << אורח >>

אתה מדבר על שיקול דעת להאריך את התקופה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

צריך שיהיה שיקול דעת במקרים המיוחדים לתת מעבר לתקרה.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

בלי מגבלה? שיקול הדעת יכול להיות גם לעוד 10 שנים?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה זאת אומרת "בלי מגבלה"? אתה מדבר פה על סכומים מסוימים, נכון?

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

במסגרת חוק חדלות פירעון היה מוסד של חייב מוגבל באמצעים, שהאדם יכול היה גם לשלם 100 שקל בחודש. בצורה הזאת לא רק שהוא לא פורע את החוב, גם החוב ממשיך לגדול. הרעיון היה לקטוע את המצב הזה שאנשים ישלמו במשך שנים סכומים מאוד קטנים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה מציע שניתן שיקול דעת לרשם אבל נגביל אותו. אם אתה מגביל אותו, זה כבר הופך להיות ברירת המחדל.

<< אורח >> מרב שיבק: << אורח >>

אני חושבת שטוב נעשה אם נחשוב להאריך בעוד שנה לפחות. הרעיון הוא שכמה שיותר אנשים יוכלו לשלם את מלוא החוב אם נפרוס להם את החוב בצורה סבירה, ושכמה שפחות אנשים יגיעו לחדלות פירעון כשהם לא צריכים להיות בחדלות פירעון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

גם אם נוסיף שנה, יכול להיות שייפלו כאלה שזה לא עזר להם.

<< אורח >> מרב שיבק: << אורח >>

אני מסכימה איתך.

<< אורח >> מרב זוהרי: << אורח >>

אני לא חושבת שזה נכון להשאיר את החייב כל כך הרבה שנים בהוצאה לפועל.

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

כמה חייבים יש שאם נאריך להם את הזמן זה ישנה להם? אני בטוח שמדובר באפס אנשים, כלום שבכלום. אנחנו מקיימים ויכוח על בן אדם שלא קיים.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

בסעיף 7 לחוק העיקרי –

בסעיף קטן (א), במקום "בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה" יבוא "בתוך תקופה של 50 ימים מיום המצאת האזהרה";

סעיף 7(א) עוסק בזה שמנהל לשכת ההוצאה לפועל צריך להמציא אזהרה לחייב שעליו למלא אחר פסק דין ולשלם את החוב בתקופה של 20 ימים ממועד המצאת האזהרה. מועד זה מוארך כעת ל-50 ימים.

בסעיף קטן (א1), במקום "21 ימים" יבוא "51 ימים";

באזהרה יש הוראה לחייב שאם הוא לא יכול לשלם את החוב, עליו להתייצב לחקירת היכולת בלשכת ההוצאה לפועל בתוך 21 ימים. מועד זה מוארך ל-51 ימים.

בסעיף 7א(א) לחוק העיקרי, במקום "20 ימים" יבוא "50 ימים";

סעיף 7א(א) לחוק עוסק בחייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 99(א), ולכן נתבקש להגיש לרשם בקשה לתשלום החוב הפסוק בתוך 20 ימים. המועד הזה מוארך ב-30 ימים נוספים.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

הוועדה צריכה לתת את הדעת על הרציונל של דחיית המועדים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו דוחים כרגע את המועד של האזהרה?

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

כן. 30 ימים אחרי שמומצאת לחייב אזהרה ניתן להתחיל כנגדו בהליכים. מה שהחייב יכול לעשות באותם 30 - לא כשמדובר בפסק דין אלא כשמדובר בתובענה או בשטר - היא להגיש התנגדות לבית המשפט.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה הרווח שלי ב-50 יום?

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

זה נותן לו עוד תקופה. אמרנו שהחייב יכול לפרוע את כל החוב במזומן. אם אנחנו מדברים על ההתארגנות כדי לגייס את כל החוב במזומן, חשבנו שצריך לתת לו עוד קצת זמן להתארגנות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מכתב האזהרה יוצא לו באותו זמן. השאלה אם נותנים לו 30 יום או 50.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

יש שני מסלולים מהרגע שממציאים את האזהרה. בפסק דין רגיל יש 30 ימים עד שאפשר לנקוט נגדו בהליכים, שאת זה מאריכים מ-30 ימים ל-51 ימים, ובשטר או בתביעה על סכום קצוב יש 30 ימים שהוא יכול להגיש בהם התנגדות, שאת זה דוחים ל-60 ימים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא דוחים את ההתראה הזאת.

<< אורח >> מרב זוהרי: << אורח >>

אחרי ה-30 ימים או ה-20 ימים נוסף שכר טרחה וננקטים הליכים נגד החייב. מה שרצינו זה לייצר שלב טרום ההליכים בו החייב מקבל הזדמנות להסדיר את החוב מול הזוכה או דרך ההליכים הקיימים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

את הרציונל הזה אני מקבל, אני חושב שהוא נכון. הייתי נותן את הדחייה הזאת לפי בקשתו.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

אנחנו בהיערכות לחוק הזה כבר מאפריל.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני חושב שהתהליך הזה צריך להיות מלווה עם תהליך של "הולכים לקראתך, בוא תעשה מאמץ".

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

המאמץ הוא לשלם את כל החוב.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני מציע שזה לא יהיה במכתב הלקוני הרגיל.

<< אורח >> מרב זוהרי: << אורח >>

מבחינה מחשובית זה מאוד מאוד בעייתי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

את אומרת שהפרוצדורה יכולה להרוג את התהליך.

<< אורח >> מרב זוהרי: << אורח >>

חשבנו ללכת על תקופת הארכה יותר ארוכה, אולי עם אפשרות של חריגים, אבל בסוף אמרנו שנלך על משהו יותר כללי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו נלך על ההרחבות האלו. אני רואה בזה צורך. זה זמן שיאפשר התארגנות, זה זמן שיאפשר להגיע להסדרים, לגייס כסף.

<< אורח >> עודד אופק: << אורח >>

אנחנו חרדים מזה שההסדר יהיה באופן גורף לכל החייבים. אולי צריך לחייב את החייב בתצהיר על כך שהוא פונה להסדר הזה בגלל תקופת הקורונה. צריך לזכור שבתקופת האזהרה לא ניתן לפעול באמצעי גבייה כנגד החייב. צריך להגן על החייבים, אבל גם צריך למצוא איזה שהוא איזון.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

יש מנגנון שמאפשר לזוכה, אם הוא חושב שיכולתו הכלכלית של החייב מאפשרת לו לשלם את החוב, לבקש את הביטול.

<< אורח >> עודד אופק: << אורח >>

הפכתם את נטל ההוכחה בזה שהזוכה הוא זה שצריך להוכיח, לא החייב. אני מנסה להוסיף משקל כלשהו לחייב, לא משקל מכביד, כדי שגם הוא יוכיח מינימום הוכחה.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

מי יבדוק את ההוכחה הזאת? אנחנו לא יכולים להקצות לזה כוח אדם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני חושש ממה שאתה אומר. תתחיל התנהלות שלמה סביב ההצהרה.

<< אורח >> עודד אופק: << אורח >>

אני לא מציע להתנות את ההצהרה בדבר. ההצהרה תהיה אוטומטית.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם נתחיל עם יותר מידי פרוצדורות זה ייפול על הפרוצדורה.

<< אורח >> מרב שיבק: << אורח >>

זה גם לא לכולם נגיש.

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

אני חושב שהתיקון של הארכת המועדים מזיק לחייבים, הוא לא מועיל. הסברנו למשרד המשפטים שמשרדי עורכי הדין מקבלים את התיקים של החייבים הרבה לפני שהם מגיעים להוצאה לפועל. כמעט 80% מהתיקים מסתיימים במשרדי עורכי הדין, המיעוט מגיע להוצאה לפועל. כתוצאה מכך שפערי הזמנים עכשיו גדלים הזמן שבו התיק יבלה במשרד עורכי הדין יקטן. אנשים שהיינו יכולים להסדיר את החוב שלהם ללא שכר טרחה, ללא אגרה, ללא ריבית, ללא פתיחת תיק הוצאה לפועל, יקטן. ברור שאני יכול לסגור את התיק בהוצאה לפועל, רק הפעם הוא ישלם שכר טרחת עורך דין, אגרה. דעתנו נשמעה חלקית. אמנם הורדו הימים, אבל לדעתנו לא מספיק. כך או כך, התוספת היא של 30 יום. עיקר התיקון נוגע לתיקים עד 50,000 שקל. בתיקים עד 50,000 שייכנסו למסלול הקורונה החייב נדרש לשלם תוך 45 יום. יש פער של חמישה ימים בין ה-50 ימים שאנחנו נותנים לו להגיש התנגדות, לבין 45 הימים שהוא צריך לשלם. אני לא מצליח להבין מה החמישה ימים האלה אמורים לעשות, הרי ברור שהוא לא ישלם. כל המהות של הישיבה שלנו כאן היא על מנת לאפשר לאותם נפגעי קורונה לשלם בצורה נוחה, עם שכר טרחה מופחת, עם ריבית נמוכה, עם אגרה נמוכה, שזה מבורך, אנחנו בהחלט בעד, רק צריך לאפשר את זה לאותם אנשים שרוצים להיכנס למסלול. אם ההתחלה של דעתנו לא נשמעה, לפחות שהסוף של דעתנו תישמע ותגבילו את זה ל-45 יום, לא ל-50 יום.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

למי שקיבל אזהרה של פסק דין יש 50 ימים, ולמי שקיבל אזהרה של תובענה ושטרות יש 60 יום. יכולנו ליצור את ההסדר ככה שהחייב יוכל להיכנס להסדר ביום ה-50, אבל לא רצינו שהחייב יפספס ולכן הקדמנו את המועד בכמה ימים.

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

א', מצוין עשיתם, רק למה לאותו חייב שלא נכנס לאותו מסלול אתם נותנים 50 ימים? תנו לו את אותם 45 ימים. גם יושב-ראש הוועדה אמר שהוא לא רוצה לאפשר את זה למי שלא במשחק.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

השאלה לאן להתאים את זה, לכיוון הזה או לכיוון הזה.

<< אורח >> מרב זוהרי: << אורח >>

אתה לא יודע בוודאות אם מי שלא שילם זה בגלל שלא עודכנה הבקשה שלו במערכת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני מציע שתשקלו את ההערה הזאת, אבל אנחנו בעיקרון הולכים על מה שמופיע כרגע בחוק.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

"הסדר תשלומים

7א3.

(א) חייב שסכום החוב שלו אינו עולה על 50,000 שקלים מיוחד – הוראת

חדשים, רשאי לשלם את חובו בתשלומים לפי הסדר

שעה

התשלומים המיוחד המפורט בתוספת השישית (בסעיף

זה – הסדר תשלומים מיוחד) ולפי הוראות סעיף זה, ובלבד ששילם תשלום ראשון בתוך 45 ימים ממועד

ממועד המצאת האזהרה לחייב; שאר התשלומים

ישולמו ברציפות, מידי חודש בחודשו, באותו היום

בחודש בו שולם התשלום הראשון כאמור.

ב) חייב כאמור בסעיף קטן (א) יגיש למנהל לשכת

ההוצאה לפועל בקשה להכיר בו כחייב המשלם

לפי הסדר תשלומים מיוחד בתיק שבו שילם את

התשלום הראשון אמרו בסעיף קטן (א) (בסעיף –

זה – בקשה להכרה); החייב יפרט בבקשה את

מספר התיק שבו מוגשת הבקשה, את מספר

הטלפון הנייד שבאמצעותו ניתן ליצור עמו קשר

או אמצעי קשר אחר שלו, וכן יצרף אסמכתא

על התשלום הראשון לזוכה בתיק אלא אם כן

התקיימה אחת מהוראות סעיף 69ב4(ג)(1) או (2).

ג) הגיש החייב בקשה להכרה, יחולו הוראות

סעיפים 69ב5, 69ב6, 69ב8 ו-69ב9(א), בשינויים

המחויבים.

ד) הכיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם

ההוצאה לפועל בחייב כחייב המשלם לפי

הסדר תשלומים מיוחד, תיכנס ההכרה

לתוקפה באופן מיידי והמנהל יפעל כמפורט

להלן בתיק שבו ניתנה ההכרה:

אם מתווספת ריבתי לחוב – יפחית,

ממועד ההכרה ואילך, את הריבית

שהייתה אמורה להיווסף לחוב

אלמלא ניתנה ההכרה, בשיעור של

50 אחוזים, ויחולו לעניין זה הוראות

סעיף 69ב12 בשינויים המחויבים;

יורה שאף הליך גבייה לא יינקט

במסגרת התיק ממועד ההכרה.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

בשונה מחייב משלם ששם רק הליכי גבייה מסוימים יינקטו, פה מדובר על כל הליך גבייה. שום הליך גבייה לא יינקט נגדו אם הוא ממשיך לעמוד בתשלומים.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

אם חייב מגיש התנגדות יש עיכוב הליכים על כלל ההליכים. יכול להיות שהחייב ישקול לא להגיש התנגדות כי ההסדר הזה הוא הסדר שעדיף לקיימו מאשר להגיש התנגדות. עיכוב ההליכים הוא עיכוב הליכים כללי.

(ה) על אף האמור בסעיפים 10(א) ו-10ב(ב), כל עוד החייב בתיק מוכר כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אין הזוכה המיוצג זכאי לשכר עורך דין נוסף מלבד לשכר האמור בסעיף 10ב(א).

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

המשמעות של הדבר הזה - שזה ייפול על הכתפיים של הזוכה. כשהזוכה משלם לעורך הדין שמייצג אותו, הוא משלם לו סכום מסוים של כסף. בניגוד למצב רגיל שבו שכר הטרחה מגולגל על החייב, פה זה חלק מאוד קטן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יכול להיות שאפילו הזוכה יברך על כך.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

מצד שני, הסכומים האלה יכולים להיות סכומים גבוהים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יכול להיות שזה יוזיל את שכר הטרחה שעורכי הדין ייקחו מהזוכים.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

צריך לעשות פה את השיקול. יכול להיות שהזוכים יגידו: אנחנו מעדיפים לספוג את הדבר הזה ולקבל את הכסף בצורה מסודרת.

<< אורח >> עודד אופק: << אורח >>

צריך לזכור שהתחולה היא מעטה ואילך.

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

יש כאן פגיעה ממשית בציבור עורכי הדין, שזה ציבור לא קטן, אנחנו 80,000 אנשים. זו באמת פגיעה קשה בשכר טרחה, אבל יחד עם זאת אנחנו צריכים להיות מתחת לאלונקה בדיוק כמו כולכם. אם צריך לעזור לאותם חייבים לעבור את המשבר הזה בהצלחה - אנחנו איתכם בעניין הזה. הלשכה תורמת, עושה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני מעריך את מה שאמרת לגבי להיות מתחת לאלונקה. כולנו עושים את זה עכשיו.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

התחולה היא סוגיה מורכבת שצריך לטפל בה. אם יוחלט את סעיף 7א(3), את הסדר התשלומים המיוחד הזה, להחיל גם על תיקים קיימים, ברור שיש אלמנטים מסוימים שאי אפשר להחיל - האגרה, שכר הטרחה.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

מרבית ההסכמים שיש בין זוכים מוסדיים לעורכי הדין לא מתבססים דווקא על שכר הטרחה המינימאלי שקבוע בכללי לשכת עורכי הדין. שכר טרחה א' וב' שנזקפים בתיק הם לא משהו מכוח חוק ההוצאה לפועל, הם מכוח הכללים. הרבה זוכים עושים הסדרים שמבוססים על גבייה.

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

99.9% משכר הטרחה של עורכי הדין זה שכר טרחה שנפסק בהוצאה לפועל.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

בחנו את הנושא הזה.

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

יש אולי אחוז שלא.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

(ו) זוכה רשאי להגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אם החל ממועד ההכרה החייב לא שילם במועד, תשלום אחד לפחות, לפי הסדר התשלומים המיוחד; הזוכה יצרף לבקשתו

תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה; לעניין זה, "תשלום במועד", למעט לעניין התשלום הראשון כאמור בסעיף קטן (א) –תשלום בתוך 30 ימים ממועד התשלום.

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

התפקיד של החייב פשוט וקל - הוא צריך לשלם כסף. לשכת ההוצאה לפועל יודעת אם הוא שילם או לא שילם. הזוכה לא צריך להגיש בקשה פוזיטיבית לראש הלשכה להוצאה לפועל: תוציא את הבן אדם. אנחנו לא צריכים להגיש עוד בקשות. לא צריך להטיל עלינו עוד הוצאות.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

דנו בסיפור הזה כשדנו בחייב המשלם. אנחנו לא ערוכים לזה, אנחנו לא יכולים לעשות את זה. לעורכי הדין יש תוכנות לא פחות טובות מהתוכנות שלנו, הם יודעים לעשות את המעקבים האלה. יכול להיות שהם לא רוצים שהחייב ייצא מתוך ההסדר הזה מתוך מחשבה שהחייב ישלים את התשלומים. זאת לא צריכה להיות הוצאה אוטומטית, זאת צריכה להיות הוצאה לבקשת זוכה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא נצליח לתקן היום את כל מה שלא הצלחתם לתקן קודם, אבל תיקחו את זה כשיעורי בית מבחינתכם. יש היגיון במה שהוא אומר. זה צריך להיות משהו אוטומטי שקורה.

<< אורח >> מרב זוהרי: << אורח >>

הרבה פעמים התשלומים מבוצעים מחוץ להוצאה לפועל בין החייב לזוכה. לא תמיד להוצאה לפועל תהיה אינדיקציה אם הוא שילם או לא שילם, מה שיכול להביא למצב שהיא תוציא מההסדר חייב שמשלם באופן קבוע לזוכה. לא רצינו להגיע לתוצאה הזאת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מה היום אתה עושה במקרים כאלה? אתה גם צריך לפנות.

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

אין לי מקרים כאלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

למה אין לך מקרים כאלה?

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

לחייב משלם אני מודיע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה אותו דבר.

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

זה משתלב עם הסעיף הבא, עם הסעיף של האגרה וההשלמה של שכר טרחה. ברגע שהחייב לא משלם הזוכה צריך להשלים את האגרה. אני מציע שברגע שאני אגיש את הבקשה לתשלום האגרה כי אני מחויב בה, אוטומטית הפרש שכר הטרחה שלי יבוא והחייב ייצא מהמסלול. זאת הדרך היחידה שאנחנו יכולים לאחד את התשלומים, לאחד את תיק ההוצאה לפועל. על פי החוק המוצע, אם חייב לא משלם, אני אמור להגיד לראש ההוצאה לפועל: הוא לא משלם, אני רוצה שתוציא אותו מההסדר. אני טוען שהוא אמור לצאת אוטומטית מההסדר. ברגע שהוא יצא אוטומטית מההסדר, אני מקבל את ההפרש של שכר הטרחה שלי, ואז יש לי 90 יום לשלם את ההפרש, את האגרה. תיווצר סיטואציה שבה אני זכאי לשכר טרחה בלי ששילמתי את האגרה ואותו חייב שעכשיו הבין שאני הרבה יותר רציני כי אני מתחיל לפעול, יבוא למשרדי ויגיד: אוקי, אני משלם. האם אני לוקח את הכסף על האגרה שאני עדיין לא שילמתי? אם לא שילמתי את האגרה, עקרונית התיק הזה גם מתבטל. בנוסף, אני צריך עכשיו להתדיין עם ראש ההוצאה לפועל, להגיד לו: שמע, הוא חייב שלא נמצא במשרד. כדי לפתוח את הדלת עבור הזוכה הוא צריך לשלם את האגרה. המדינה הפחיתה את האגרה לאותם אנשים שהם נפגעי קורונה ונמצאים במסלול של משלמים. לאותם אנשים שלא, המדינה אמרה: אתה רוצה לפעול? תחזיר לי את האגרה, תשלם, ואז הזוכה משלם את האגרה. תשלום האגרה זה הטריגר לאפשרות לקבל את שכר הטרחה.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

אנחנו צריכים שזה יפעל במתכונת הקיימת היום. שכר טרחה ב' מתווסף כשאתה נוקט בפעולה. כל מה שאתה מבקש אלה שינויים מחשוביים שלא נוכל לעשות אותם מחר בבוקר. אתה רוצה שהטריגר להתווספות שכר הטרחה יהיה תשלום האגרה. אנחנו לא נוכל לעשות את זה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עם הלוגיקה את מסכימה, אם אני מבין נכון.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

הזוכה צריך לשלם אגרה בפתיחת התיק. שינינו את ההסדר של תשלום האגרה כך שהזוכה משלם את האגרה בשתי פעימות. אנחנו מדברים פה על משרד שישלם את האגרה ורגע אחרי שהוא ישלם את האגרה הוא יבקש הליך ויקבל את שכר הטרחה.

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

שילמתי את האגרה הראשונה. אם הגעתי אחרי 45 יום וראיתי שהחייב לא שילם, אני פונה לראש ההוצאה לפועל ואומר: תשמע, הוא לא שילם, אני רוצה לפעול. האם אני מקבל את ההשלמה של שכר הטרחה, את שכר טרחה ב'?

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

אתה משלם את האגרה.

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

לפי החוק אני יכול למשוך את האגרה 90 יום.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

אם בתוך 90 יום אתה לא תשלם את האגרה התיק ייסגר לך.

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

שייסגר, אין לי בעיה, את הכסף כבר לקחתי.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

אתה לא יכול לפעול בלי ששילמת אגרה.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

בהמשך כתוב שהזוכה נדרש לשלם את ההפרש עם הגשת בקשה לנקיטת הליכים. אם תרצה לנקוט בסוף ה-51 יום או בסוף ה-60 יום הליך נגדו אתה חייב לשלם את ההפרש של האגרה. ה-90 ימים זה משהו אחר. אם החלטת לא לנקוט הליכים, או הגשת את הבקשה ועוד לא שילמת את האגרה בתוך 90 ימים, התיק ייסגר. לא ינקטו בשום הליך לפני שתשלם את ההפרש. זה מה שכתוב בסעיף 9א(ב).

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

אני מפנה את אדוני לסעיף 10ב(ב).

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

(ז) זוכה רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד

בשל אי התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי סעיף

קטן (א) בהתאם להוראות סעיף 69ב10(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים; החליט הרשם על ביטול ההכרה כאמור,

יבוטלו תוצאות ההכרה החל ממועד החלטתו, ואולם

אם הוגשה בקשת הזוכה לביטול ההכרה בתוך 30 ימים ממועד שליחת ההודעה על ההכרה לזוכה, יורה הרשם

על הוספת הריבית שהופחתה לפי סעיף קטן (ד)(1).

(ח) הגיש הזוכה בקשה לביטול ההכרה כאמור בסעיף

קטן (ו), יחולו הוראות סעיפים 69ב14, 69ב15(א), 69ב16 ו-69ב17, בשינויים המחויבים.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

חשוב לומר שההפניה לסעיפים האלה מאיינת את אחת ההערות שנשלחו לוועדה על ידי עורך דין אהוד כהן, אם אני זוכר נכון - שצריך להעביר את הבקשה לחייב. זה כבר נמצא פה, זה נמצא בהפניות האלו.

<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>

איך החוק הזה ישתלב עם הסיפור של הסגר? לא תהיה נגישות טכנית להוצאה לפועל. כמעט רוב החייבים לא מיוצגים. גם חלק גדול מהם לא יכול באמצעים טכנולוגיים לשלוח. יש בעיית נגישות בכל הנוגע להגשת מסמכים במועדים האלה. יש לנו מרכז זכויות למי שיש לו בעיה וצריך למלא את הטופס, אבל גם אנחנו נהיה סגורים. מה מתוכנן לקרות עם ארכת המועדים והנגישות?

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

אמצעי התשלום הם מגוונים. התקופה הזאת יצרה חובה לכולנו להיות מחוברים יותר טכנולוגית ממה שהיינו בעבר. רובנו לא היינו כל כך דיגטליים וטכנולוגיים. רובנו שכללנו את המיומנות הזאת. כל עוד שר המשפטים לא יכריז על השבתה הלשכות תפעלנה מרחוק. את התשלומים אפשר לבצע מרחוק באמצעות כרטיס אשראי, תשלום מקוון, העברה בנקאית. גם הגשת הבקשה לחייב משלם מרחוק היא אפשרות קיימת. נכון שזה מצריך איזו שהיא מיומנות טכנולוגית, אבל זה העולם שבו אנחנו חיים היום. אם אתם רוצים, תאריכו את המועדים מ-30 ימים ל-60 ימים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אין לדבר סוף. אנחנו בסוף נאבד את התהליך לגמרי.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

(ט) על אף הוראות בסעיף קטן (ד)(2), רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו, לבקשת מנהל לשכת ההוצאה לפועל או לבקשת הזוכה בתיק, להורות על נקיטת הליכים בתיק כלפי חייב שהוכר, אם שוכנע כי החייב מנצל לרעה את הליך הסדר התשלומים המיוחד, לצורך סיכול הליך

גביית החוב, לרבות אם קיים חשש ממשי כי החייב

יבריח את נכסיו בתקופה שההסדר חל עליו; החליט

הרשם על נקיטת הליך כאמור, רשאי הוא לתת

הוראות לעניין שכר עורך הדין בעד נקיטת ההליך.

<< אורח >> עודד אופק: << אורח >>

החשש הממשי נראה לי הכבדה מעט גדולה על הזוכה. חשש ממשי זה נטל שלדעתי יהיה קשה מאוד לעמוד בו גם באותם מקרים חריגים.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

נכון. אני יכולה להגיד לך שהסעיף הזה קיים בחוק המרכז. כמות הבקשות להליכים לפני אזהרה שמגישים בהוצאה לפועל היא מאוד גבוהה בגלל שאין את הנטל הזה. במימוש הסעיף לפי חוק המרכז, שמנוסח מאוד דומה, מספר הבקשות הוא מאוד מצומצם. הכוונה הייתה לאותן סיטואציות שיש ידיעה על הברחת נכס.

(י) זוכה רשאי להגיש בכל עת לרשם ההוצאה לפועל

בקשה לבטל את ההכרה בחייב כחייב המשלם לפי

הסדר תשלומים מיוחד, אף אם התקיימו בחייב

התנאים להכרה לפי סעיף קטן (א), אם התקיים

אחד מאלה:

יכולתו הכלכלית של החייב מאפשרת

לו לשלם את החוב הפסוק במלואו;

החייב מנצל לרעה את הליך הסדר

התשלומים המיוחד לצורך סיכול הליך

גביית החוב, לרבות אם קיים חשש

ממשי כי החייב יבריח את נכסיו

בתקופה שההסדר חל עליו;

הזוכה כרת עם החייב, לאחר יום

תחילת הוראת השעה ובטרם פתיחת

התיק בהוצאה לפועל, הסכם לתשלום

החוב הזהה להסדר התשלומים המיוחד

או המיטיב עם החייב בהתאם לצרכיו

לעומת הסדר זה, והחייב לא עמד

בהסדר התשלומים שנקבע במסגרת

ההסכם, ובלבד שהזוכה גילה לחייב

במועד כריתת ההסכם שאי עמידה

בתנאי ההסכם תהווה עילה לביטול

ההכרה בו כחייב המשלם לפי הסדר

תשלומים מיוחד כאמור בסעיף קטן זה;

הרשם לא יבטל את ההכרה בחיי אם

שוכנע שהחייב לא עמד בהסכם שנכרת

עם הזוכה בשל שינוי לרעה ביכולתו

לשלם את התשלומים שהוסכם עליהם,

שאירע לאחר כריתת ההסכם";

(יא) הוראות סעיף 69ב19, יחולו, בשינויים המחויבים, על סעיף זה";

בסעיף 7ב(א2) לחוק העיקרי, במקום "45

ימים" יבוא "60 ימים" ובמקום "ובלבד

שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון" יבוא

"ובלבד שחלף המועד האחרון";

בסעיף 7ב2 לחוק העיקרי, במקום "45

ימים" יבוא 75 ימים";

בסעיף 7ב3(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "30

ימים יבוא "60 ימים";

אחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא:

"אגרה בעד

9א. (א) על אף האמור בסעיף 9(א), אגרה בעד

בקשת ביצוע –

בקשה לביצוע של פסק דין לפי סעיף 6, של

הוראת שעה

שטר לפי סעיף 81א או של תביעה על סכום

קצוב לפי סעיף 81א1 תהיה בסכום של 60

שקלים חדשים.

ב) הזוכה ישלם את ההפרש שבין האגרה לפי

סעיף 9(א) לבין האגרה בעד בקשה לביצוע

ששולמה לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה –

ההפרש), עם הגשת בקשה לנקיטת הליכים,

לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הנקוב

בה; אם קיימת הרשאה כללית לחיוב חשבון

הבנק של הזוכה, תיגבה האגרה במועד זה

מחשבונו.

ג) תשלום ההפרש הוא תנאי לנקיטת הליכים

בתיק לפי חוק זה, זולת אם אין המבקש חייב

בתשלומה, למעט הליך שהרשם הורה לנקוט

לפי הוראות סעיף 7(ה).

ד) לא שילם הזוכה את ההפרש בתוך 90 ימים

מתום המועד להגשת בקשה על ידי החייב לצו

תשלומים לפי סעיף 7א(א), או בתוך 90 ימים

מהמועד האחרון להגשת התנגדות לפי סעיף

81א(ג) או 81א1(ד), לפי העניין – ייסגר התיק,

ובלבד שחלפו לפחות 14 ימים מיום שמנהל

לשכת ההוצאה לפועל הודיע לזוכה על כך שאי

תשלום ההפרש יגרום לסגירת התיק.";

אחרי סעיף 10א לחוק העיקרי יבוא:

"שכר עורך

10ב. (א) על אף האמור בסעיף 10(א), שכר

דין בעד

עורך דין בעד הגשות לביצוע המפורטות

בקשת

להלן יהיה בסכום כמפורט לצדן:

ביצוע –

הוראת

(1) בעד הגשה לביצוע של פסק דין

שעה

לפי סעיף 6 - 384 שקלים חדשים;

2) בעד הגשה לביצוע של שטר לפי

סעיף 81א – 141 שקלים חדשים;

3) בעד הגשה לביצוע של תביעה

בסכום קצוב לפי סעיף 81א1 –

236 שקלים חדשים.

ב) ההפרש בין שכר עורך הדין בעד הגשה

לביצוע לפי הוראות סעיף 10(א) לבין שכר

עורך הדין בעד הגשה לביצוע לפי סעיף

קטן (א) ייווסף לחוב הפסוק עם קבלת

בקשת הזוכה לנקוט הליכים, לאחר

מסירת האזהרה ותום המועד הנקוב בה;

ואולם –

הפרשי הצמדה וריבית כאמור

בסעיף 10(ג) ייווספו להפרש האמור

החל ממועד ההגשה לביצוע;

שכר עורך הדין בעד ניהול תיק

ההוצאה לפועל ייווסף לחוב הפסוק

לאחר שנוסף לו ההפרש לפי סעיף

קטן זה";

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

אני לא אוכל לבצע עיקול בתיק בלי ששילמתי את הפרשי האגרה. את זה יש לי 90 ימים לבצע. אם אני לא נוקט בהליכים, אני רק מבקש, אין לי חובה לשלם אגרה. מתווסף לי ההפרש של שכר טרחה א' ומתווסף לי שכר טרחה ב' בגין נקיטת הליכים, למרות שלא נקטתי בהליכים. נניח שביום ה-50 הוא בא ומשלם, מה הוא ישלם לי? הוא ישלם לי את שכר הטרחה הרגיל, פלוס שכר טרחה ב', פלוס אגרה מופחתת. תבוא אלי רשות האכיפה ותגיד לי: תשמע, אתה חייב את החלק השני של האגרה. אם אני אגיד שלא שילמתי, יסגרו את התיק. לחילופין, אני יכול להיות ראש גדול ולהגיד לחייב: בוא תשלם לי את החלק השני של האגרה למרות שאני עדיין לא שילמתי, כי אני צופה שאני אצטרך בעתיד. אני מציע שאני זה שאגיד לכם מתי החייב לא משלם. איך אני אודיע לכם? אני אשלם לכם את האגרה. ברגע ששילמתי לכם את האגרה אתם יודעים הכל - אתם יודעים שהוא לא משלם, אתם יודעים שמגיע לי שכר טרחה א' וב', אתם יודעים שאני רשאי לנקוט בהליכים.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

יכולה להיות מחלוקת בין החייב לזוכה בשאלה אם החייב שילם את התשלום הראשון, כן או לא. זה בסדר שיבוא הזוכה וישלם את האגרה, אבל בסוף צריך לשלוח תצהיר.

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

אין דרישה לתצהיר.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

בסעיף קטן (ו) כתוב שהזוכה יצרף לבקשתו תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

על מסמכים אני אפנה אותו לתיק ההוצאה לפועל.

<< אורח >> מרב זוהרי: << אורח >>

התנאי הוא שצריך לשלם את האגרה כדי לנקוט בהליכים. כדי לקבל שכר טרחה א' מספיק להגיש את הבקשה. אני מציעה שבסעיף של שכר הטרחה יירשם ששכר הטרחה ייתווסף רק בתנאי ששולמה האגרה.

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

זה לא פתרון טוב, כי שכר טרחה א' מגיע לי ללא כל קשר לנקיטת הליכים ולזה ששילמתי את האגרה.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

רק שיהיה ברור ששכר הטרחה לא מתווסף כל עוד לא משולמת האגרה.

<< אורח >> ליאור שפירא: << אורח >>

זה לא מופיע בסעיף.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אנחנו יוצאים להפסקה.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:00 ונתחדשה בשעה 17:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני מחדש את הישיבה.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

הוועדה ביקשה שנבדוק כמה עניינים. יש את סעיף 7א1 לחוק, שזה בעצם סעיף 1 לחוק, שמאפשר לרשם להאריך את פריסת החובות משלוש שנים לחמש שנים ומארבע שנים לשש שנים. פה היושב-ראש הציע מספר חלופות. הממשלה הסכימה להוסיף עוד שנה, מה שאומר שהרשם יוכל להאריך בחובות עד 100,000 שקלים משלוש שנים לשש שנים, ובחובות של מעל 100,000 שקל - מארבע שנים למקסימום שבע שנים.

נקודה שנייה היא בנוגע למשכנתה. המילים "או משכנתה" בסעיף 5 ירדו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

המשכון נשאר.

<< אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>

כן, המשכון נשאר.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

משכנתה על דירת מגורים.

<< אור

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]