פרוטוקול מספר 4, ועדת המשנה לעניין אינטגרציה של עולים חדשים בחברה הישראלית, 15/09/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 4

מישיבת ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לעניין אינטגרציה של עולים חדשים בחברה הישראלית יום שלישי, כ"ו באלול התש"ף (15 בספטמבר 2020), שעה 10:00

סדר היום:

<< נושא >> נתונים על הוצאות לפ"מ בשנים 2020-2015 – פרסומים בשפות זרות << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

טלי פלוסקוב – היו"ר

אנדרי קוז'ינוב

מוזמנים:

אסנת אלגום מזרחי

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

משתתפים באמצעים מקוונים:

בועז סטמבלר

–

מנכ"ל לשכת הפרסום הממשלתית

טליה לוינס

–

מנהלת מחלקת המדיה, לשכת הפרסום הממשלתית

אלה גרצן

–

דוברת, משרד העלייה והקליטה

יקותיאל צפרי

–

ראש תחום בכיר, המשרד לשוויון חברתי

עינב שימרון

–

סמנכ"לית הסברה ויחסים בינלאומיים במערך הדוברות, משרד הבריאות יורי קגנוביץ

–

מנכ"ל ערוץ 9

אלה גברילוב

–

ניוזרו, אתר חדשות ברוסית

יבגניה למיחוב

–

עורכת ראשית של אתר וסטי, YNET

לי-אור אברבך

–

סמנכ"ל חטיבת הרדיו, תאגיד השידור הישראלי

דמיטרי גנדלמן

–

ייעוץ אסטרטגי למגזר הרוסי

מנהלת הוועדה:

שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:

ס.ל., חבר תרגומים

<< נושא >> נתונים על הוצאות לפ"מ בשנים 2020-2015 – פרסומים בשפות זרות << נושא >> << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

בוקר טוב לכולם, היום 15 בספטמבר 2020, השעה 10:10, אני פותחת את ישיבת ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ועדת משנה לעניין אינטגרציה של עולים חדשים בחברה הישראלית. הנושא לדיון היום זה הנושא של הוצאות לפ"מ בשנים 2020-2015, פרסומים בשפות זרות.

אני חייבת להגיד לכם שקיבלתי החלטה לקיים דיון בנושא כי מאוד לא היה ברור לי איך הכול עובד. יש לי המון שאלות שאנחנו לא מצליחים לקבל, הממ"מ הכינו לנו עבודה מצוינת, ועל כך המון תודה, ואני אתן לכם אפשרות להציג לנו את העבודה. יחד עם זאת אנחנו שלחנו שאלות גם ללפ"מ, לצערנו הרב לא קיבלנו שום תשובה.

<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>

גם ממשרדי הממשלה.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

גם למשרדי הממשלה. לצערי הרב לא קיבלנו תשובות. אני אקריא עכשיו את כל השאלות ששלחנו כי אני רוצה שבמהלך הדיון יהיו לנו תשובות לשאלות האלה, מלפ"מ, ממשרדי הממשלה, אנחנו חברי הכנסת רוצים לדעת איך השיטה עובדת, מי מקבל החלטות, איפה השקיפות, לאן הכסף הולך, מי מקבל.

השאלות הן כאלה, כיצד מתקבלת ההחלטה בלפ"מ על חלוקת התקציבים לפי המגזרים, כיצד מתבצעת בלפ"מ חלוקת התקציבים במגזר הרוסי לפי משרדי הממשלה הרלוונטיים, ממשרד דוברי הרוסית, נקרא לזה ככה, זה יותר נכון, מי מבצע את התרגום בפועל. האם התרגום מבוצע על ידי משרדי הממשלה או על ידי עובדי לפ"מ, האם יש עובדים בלפ"מ בכלל. האם בלפ"מ קיימות מחלקות נפרדות בחלוקה לפי מגזרים שונים. פיתוח תוכניות במדיה בשפה הרוסית, מי אחראי בלפ"מ, על פי אלו קריטריונים לפ"מ מחלקת את התקציב של התקשורת בשפות הזרות, רוסית, אמהרית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, ונוהל עבודה של לפ"מ, התקשרות עם ספקים, כן או לא.

מה שחשוב שתבינו פה, אני אחת, אני חושבת, מהרבה חברי כנסת שלא מבינים, ואני אומרת כרגע בשמי, איך עובדת שיטת הלפ"מ. אנחנו נמצאים בתקופת קורונה, אני חושבת שעבודת ההסברה בשפות שהציבור מבין אותן היא כרגע קריטית. אני חושבת שההסברה לא צריכה להגיע מפוליטיקאים, ההסברה צריכה להגיע ממשרדי הממשלה, מאלה שמקבלים החלטות, וההסברה הזאת צריכה להגיע לכל אדם ואדם, גם אם הוא אפילו לא פותח שום דבר. אנחנו צריכים להגיע אליהם, זה לא אנשים שצריכים להגיע אלינו, לפתוח אתר ולקרוא. זה לא קורה. אנחנו צריכים להגיע לאנשים, והשאלה שלי איך אנחנו מגיעים לאנשים עם מידע הכי קריטי, במיוחד בתקופה הזאת, לאנשים שהם לא דוברי השפה העברית, ויש לא מעט כאלה במדינת ישראל.

אלה השאלות שאני ארצה לקבל תשובות. אני רוצה שאסנת תציג לנו את העבודה. אנדרי, כמובן אחרי שנראה את העבודה כמובן אם תרצה אני אתן לך גם להתייחס. נראה את הנתונים. אם יש לך, אני לא ראיתי בעבודה איזה שהיא התייחסות לתקופת הקורונה. אני מאוד אשמח כי לא כל כך ראיתי בעבודה שקראתי, אשמח אם תתייחסי לזה. כמובן אחר כך אנחנו ניתן להתייחס לכל מי ששומע אותנו בזום, אני יודעת שנמצאים גם נציגים של משרדים ממשלתיים, גם נציגים של לפ"מ, גם אנשי תקשורת בשפה הרוסית שפועלים במדינה, לא כל כך הרבה אם אני אשווה לקבוצות אחרות, אבל בסוף אני מקווה שאנחנו נבין ויותר נכון נכוון ונצליח אולי לשנות את המצב הקיים כי בעיניי מה שקורה נכון להיום זה ממש לא מספיק.

בבקשה, גברתי, תציגי לנו. אסנת אלגום מזרחי, שהכינה לנו עבודה, ממרכז המחקר המידע של הכנסת, בבקשה, לרשותך.

<< אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >>

תודה רבה, חברת הכנסת, יושבת ראש הוועדה, בוקר טוב. קודם כל שמי אסנת אלגום מזרחי, אני מגיעה מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

אני אציין רק בפתח דבריי שיש פרק ספציפי שעוסק בתקופת הקורונה ובפרסומים של לפ"מ בתקופת הקורונה, אנחנו עוד מעט ניגע בו ממש בקצרה, מי שירצה יוכל גם לקרוא בהרחבה את המסמך עצמו.

כרקע למסמך אני אציין שמרכז המחקר והמידע התבקש להכין מסמך שחוקר את הנתונים הכמותיים על הוצאות לשכת הפרסום הממשלתית עבור חמש השנים האחרונות, כל אחת מהשנים 2015 עד 2020, כשהנתונים עבור שנת 2020 כמובן חלקיים מאחר שהם נכונים נכון למועד כתיבת המסמך, לחודש ינואר עד יוני 2020, מחצית השנה הראשונה של השנה הזו.

הנושא של בדיקת ההוצאות של פרסומים של לשכת הפרסום הממשלתית, גם עבור האוכלוסייה הכללית וגם עבור קבוצות אוכלוסייה שונות בשפות שונות, למעשה עולה אחת לכמה זמן ומתבקש מאיתנו, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, והבקשות מגיעות בדרך כלל ממגוון חברי כנסת שמייצגים קבוצות אוכלוסייה שונות, ולכן במסמך אנחנו בוחרים להתמקד בכל קבוצות האוכלוסייה שאליהן מיועדים הפרסומים של לשכת הפרסום הממשלתית. אנחנו נראה שגם במסמך יש לנו פילוחים לפי פרסומים שמיועדים לחברה הכללית ולפי פרסומים שמיועדים לחמש קבוצות אוכלוסייה מרכזיות. יש לנו את החברה הערבית, החברה החרדית, הציבור הדתי לאומי ואוכלוסיות דוברי הרוסית ודוברי האמהרית.

(מצגת). קצת רקע על לשכת הפרסום הממשלתית. אנחנו נעלה את המצגת כדי שנוכל לראות את זה ביחד. קודם כל לגבי התפקיד של לשכת הפרסום הממשלתית, אנחנו נראה שלשכת הפרסום, לפ"מ בקצרה, עוסקת במתן שירותי פרסום עבור הלקוחות שלה שלצורך העניין אנחנו מדברים על משרדי ממשלה, תאגידים ציבוריים סטטוטוריים שהוקמו מכוח חוק, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים. לפ"מ מספקת קמפיינים, שירותי פרסום, הפקה, דפוס, אסטרטגיה ומחקר בתחומים חברתיים שונים.

חלק מהעניין שחשוב להדגיש הוא שלפ"מ פועלת ממש כמו חברה עסקית מטעם הממשלה, הפרסום שלה ממומן מתקציב הלקוחות, משרדי הממשלה מזמינים, אין לה תקציב ייעודי משלה, שדרך ההתקשרות עוברת באופן כזה שכל לקוח, אם זה גוף או משרד ממשלתי שפונה אליה, מעביר אליה בריף פרסומים מסודר לגבי ההתחייבות התקציבית שלו, הצרכים שלו, מי קהל היעד, מה הם תכני הקמפיין שהוא רוצה להתמקד בהם ובהתאם לזה נתפרת - - -

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

ולפ"מ מחליטה איך היא עושה את זה, באיזה צורה היא עושה את זה, למי היא פונה? בלפ"מ יש עובדים שמבצעים את העבודה הזאת, או שהם גם מזמינים את זה אצל הספקים?

<< אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >>

אלה שאלות שחשוב לנו לשאול את לפ"מ. אני רק מדגישה כאן שאנחנו התבקשנו להתמקד בנתונים הכמותיים, בהוצאות הפרסום בכל אחת מן השנים לפי פילוחים שונים, גם לפי קבוצות אוכלוסייה וגם לפי סוגי מדיה. אני מניחה, כמו שגברתי יושבת הראש הזכירה קודם, ששאלות הרבה יותר ככה מעניינות שעומדות מאחורי הנתונים הכמותיים, כמו למשל איכות וטיב הפרסום, ההנגשה השפתית וההנגשה התרבותית עבור קבוצות אוכלוסייה שונות, ההיקף של הפרסום, התכנים של הפרסום וגם הפירוט אודות גופי הממשלה שמזמינים את הפרסום בכל תקופה נתונה או קבוצות המדיה שאיתם לפ"מ מתקשרת, אלה באמת שאלות שהמסמך לא עוסק בהן, אבל מאוד מעניין יהיה לשאול אותן בדיון כאן. אנחנו סורקים את הרקע הכללי להוצאות השונות בכל אחת מהשנים לפי פילוחים שונים.

אז כמו שאמרנו, בשקף הבא אנחנו כבר יכולים לראות, ההוצאות מתחלקות גם לפי סוגי מדיה שונים, כל סוגי המדיה מפורטים במסמך לפי טלוויזיה, עיתונות, רדיו, אמצעי דיגיטל ואינטרנט, שלטי חוצות וקולנוע. גם כל קבוצת אוכלוסייה עם אמצעי המדיה הייחודיים שלה. אם אנחנו נסתכל במבט כולל בחמש השנים האחרונות, בכל אחת מהשנים אנחנו יכולים לראות כאן את השיעור הכולל של ההוצאות של הפרסום עבור כל הקבוצות, שהוא עומד על 170.24 מיליוני שקלים בשנת 2015 ובשנים הבאות אנחנו רואים שהוא מטפס לכיוון של כ-200 מיליון שקלים כאשר בשנת 2019 ההוצאות של לפ"מ עמדו כבר על 203 מיליון שקלים.

מה שלא הוספתי לכם בשקף, אבל מופיע כמובן במסמך, וזה מאוד מעניין לראות, שבמחצית שנת 2020, בין החודשים ינואר עד מאי, ההוצאות עמדו כבר על 88.6 מיליון שקלים ורק בתקופת הקורונה, יש לנו התייחסות ספציפית לפרסומים שהיו ייחודיים לתכנים של הקורונה, ההוצאות כבר עמדו על 57 מיליון שקלים.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

שזה בתוך ה-88?

<< אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >>

מתוך ה-88 מיליון.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

57 זה לקורונה.

<< אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >>

57 הוקדשו לקורונה, אז זה בעצם למעלה מ-50% מההוצאות כבר. זה נכון למועד כתיבת המסמך, סוף יוני 2020. זה לגבי ההוצאות הכוללות.

בשקף הבא אנחנו נוכל לראות, שוב, הכול בטעימה, במבט שהוא על קצה המזלג, את ההוצאות של לפ"מ גם לפי קבוצות אוכלוסייה כאשר אנחנו מתמקדים כאן רק בשלוש השנים האחרונות, 2017 עד 2019. אנחנו יכולים לראות בשורה הראשונה שהוצאות הפרסום הכוללות עבור כל אחת מקבוצות האוכלוסייה השונות, אם נתמקד לרגע לצורך העניין בדוברי השפה הרוסית אנחנו יכולים לראות שבשנת 2017 סך ההוצאות במיליוני שקלים עמד על 2.25 מיליון שקלים עבור דוברי הרוסית, בשורה מתחת אנחנו רואים את השיעור היחסי מתוך סך ההוצאה הכוללת שהייתה באותה שנה, שזה 1%, אותו אחוז שנשמר גם בשנת 2018 ו-2019.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

1% בשפה הרוסית, אתם מבינים?

<< אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >>

ובשורה השלישית אנחנו יכולים לראות את השיעור היחסי מתוך סך ההוצאות לפרסום ספציפי למגזרים בשפות באותה שנה.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

אגב, מי ששומע אותנו אני רוצה גם להבין מי מחליט מה האחוז שהולך לאוכלוסייה כזו או אחרת. מי החליט שזה יהיה 1% בשפה הרוסית? זו עוד שאלה שתרשמו לעצמכם.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> וזה חוזר על עצמו האחוז הזה.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

ודאי, כל שנה. זה כאילו החלטה כל שנה שאנחנו יודעים שבשפה הרוסית אנחנו מפרסמים 1%. אני רוצה לדעת של מי ההחלטה הזאת ומי אחראי לשנות אותה, למי שיענה לנו.

<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>

ובסמכות מי לשנות.

<< אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >>

בדיוק בהקשר הזה של שאלתך, וזה מצוין שהצגת את זה כאן, אני אציין מידע חשוב שאנחנו קיבלנו מלפ"מ, מטליה לוינס, מנהלת המדיה בלפ"מ, שבאמת יש לנו גם כציבור שקורא את הנתונים נטייה ראשונית אינסטינקטיבית להסתכל על האחוז היחסי של הפרסום ביחס לאחוז של אותה קבוצת אוכלוסייה מכלל האוכלוסייה הישראלית. לא תמיד המבט הזה הוא מבט שצריך להיות נכון מאחר שיש לנו עוד הרבה קריטריונים, אבל על זה אני מניחה שהנציגים של לפ"מ יענו הרבה יותר טוב מאיתנו.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

אני אשמח לשמוע את זה, זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לשמוע.

<< אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >>

יש להם מגוון שיקולים וקריטריונים שעומדים מאחורי ההחלטות לפרסם לציבור זה או אחר בשפה שלו ובהנגשה המותאמת לו, כמו למשל האופן שבו הציבור הספציפי צורך מדיה, הרגלי צריכת מדיה בכל חברה, אלו פלטפורמות ניתן לפרסם דרכן או לא ניתן. אני אתן דוגמה שמופיעה גם במסמך שלנו, החברה החרדית, למשל, לא צורכת מדיה דרך טלוויזיה או דרך אמצעי הדיגיטל הרגילים וגם לא דרך העיתונות הכללית ולכן שם למשל הוצאות הפרסום מתמקדות בעיקר בפשקווילים, בעלוני שבת, באתרים ספציפיים שמוגדרים כאתרים כשרים וגם ההוצאות הן בהתאם. פלטפורמה כמו טלוויזיה תהיה הרבה יותר יקרה מאשר פלטפורמות אחרות. כמובן יש מכלול של שיקולים שנציגי לפ"מ יענו עליהם, אני מניחה, בהמשך הדיון בצורה מסודרת.

שקף אחרון, לסיום, כדי לסבר את האוזן, מתמקד ספציפית בשנת 2019. אם אנחנו לוקחים איזה שהיא זכוכית מגדלת ומסתכלים עבור אוכלוסיית דוברי הרוסית, בפילוח לפי סוגי מדיה, אז מעניין לראות שאם באותה שנה, כמו שאמרנו, סך כל ההוצאה על פרסום עמדה על 203.4 מיליון שקלים, בשורה למטה, אנחנו יכולים לראות שבחברת דוברי הרוסית סך ההוצאה היה 2.66 מיליון שקלים, שכמו שאמרנו, זה מהווה 1% מהכלל.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

כאילו שומרים על אותו אחוז.

<< אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >>

נכון, אבל אחוז הפרסום הוא 13% מהפרסום המגזרי בשפות מתוך ה-20 מיליון שקלים. מעניין לראות שבאמת זו מגמה ששומרת על עצמה בכל השנים האחרונות, הטלוויזיה כאן תופסת נפח מאוד מרכזי, 65% מההוצאות עבור דוברי הרוסית היו באמת בערוץ הטלוויזיה, שזה 1.73 מיליון שקלים. אחר כך יש לנו את הדיגיטל והאינטרנט שזו מדיה שצוברת תאוצה בכלל קבוצות האוכלוסייה וגם ספציפית עבור דוברי הרוסית.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

תודה. לפני שאני נותנת לחבר הכנסת קוז'ינוב להתייחס אני רוצה להוסיף קצת נתונים. אני קיבלתי נתונים מ'יפעת-בקרת פרסום' שאומרים לצורך העניין, המוסד לביטוח לאומי, מתוך 61 קמפיינים ופרסומים ב-2019 רק שמונה היו בשפה הרוסית. ביטוח לאומי, שיש שם כל כך הרבה אנשים שזקוקים למידע הכרחי. המשרד לשוויון חברתי, מתוך 29 קמפיינים רק שניים היו בשפה הרוסית. הרשות לזכויות ניצולי השואה, היו ארבעה קמפיינים, אפס בשפה הרוסית. משרד הבינוי והשיכון, 39 קמפיינים, אחד בשפה הרוסית. משרד העלייה והקליטה, 26 קמפיינים, חמישה בשפה הרוסית. לאן זה הולך? משרד ירושלים ומורשת, שאנחנו אומרים שכל כך חשוב לקשר את העולים שהגיעו למדינה הזאת למורשת של מדינת ישראל, לכל מה שקורה, לתרבות של מדינת ישראל, 31 קמפיינים, בשפה הרוסית אפס. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אנשים שכל כך זקוקים לעזרתנו, 27 קמפיינים, בשפה הרוסית אפס.

רבותיי, אנחנו לא מסכימים עם חלוקה כזאת, שיהיה ברור. אם עד היום אף אחד לא דיבר על זה, נמצא פה גם חבר הכנסת קוז'ינוב ואני מקווה שהוא יסכים איתי, אנחנו לא ניתן לכם לעשות את מה שאתם מחליטים, אלא אם כן תסבירו לנו מה ההיגיון מאחורי החלוקה הזאת, מי מחליט?

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לפני שאני אתחיל גילוי נאות, הועסקתי בערוץ 9 במשך כעשור, הפסקתי לעבוד בערוץ 9 בתחילת שנת 2016, כך שעברו מאז מעל ארבע שנים, אני מחויב להגיד את זה.

מבחינת הנתונים ספציפית מה שאמרתם לגבי התקציב של הקורונה, 57 מיליון שקלים, עשיתי קצת חישוב זריז, זה יוצא 2.6% למדיה בשפה הרוסית, וכשאת מדברת על הנטייה להשוות את אותו אחוז פרסום לגודל האוכלוסייה, וכפי שמסבירים בלפ"מ, זה לא הקריטריון היחיד, אנחנו כרגע כמדומני בארץ בערך 20%-15% דוברי רוסית, גם אם לא כל ה-20% צורכים אך ורק את המדיה הרוסית לפחות 10% צורכים את המדיה הרוסית.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

חד משמעית, כן.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> או 15%. כל השאר, הצעירים, יכול להיות שהם מתחברים למדיה בעברית, אין שום בעיה, אבל בנושאים המהותיים צריך להעביר את המסרים בשפת האם של הבן אדם. גם אם בן אדם עכשיו מבין, לצורך העניין, ודובר את השפה, הוא לא תמיד יבין את הניואנסים. אני דובר עברית שוטפת ואני גם לא מבין את הניואנסים של תוכנית הסגר הכלכלית כרגע, לא רק הכלכלית. זו נקודה. כלומר להגיד עכשיו 1% לאורך השנים כאשר רק 2.6%, שזה פי עשרה פחות מהגודל באוכלוסייה, שזה מרכיב חשוב ביותר, זה דבר שלא מתקבל על הדעת.

דבר שני, אני לא הצלחתי להבין מהסקירה הזאת כיצד מתקבלת ההחלטה על החלוקה בין טלוויזיה לאינטרנט לעיתונות ולאיזה עיתונות. עיתונות מקומית, כיצד מפרסמים שם? לא היו לי את הנתונים של 'יפעת', אגב נתונים שערורייתיים, הייתי אומר.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

גם אני אומרת. זו הסיבה שאנחנו היום יושבים כאן.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אלה נתונים שלא הייתי מעלה על הדעת, אבל אתמול עשיתי בדיקה מדגמית מול ערוצי התקשורת בשפה הרוסית, משרד הבריאות הוא היחיד שמעלה כמעט את כל הקמפיינים שלו בשפה הרוסית, כל השאר מתעלמים, למה לנו?

שוב, אתם לא רואים את האנשים האלה, את דוברי השפה? אני לא מדבר עכשיו רק על דוברי רוסית, גם אמהרית, גם אולי אנגלית, שוב בהתאם ל-, אתם לא רואים את האנשים האלה כלקוחות שלכם? תגידו.

<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>

וצריך להיערך לגלי העלייה שיבואו.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תגידו. אתם לא רואים את האנשים האלה כלקוחות תגידו: לא מעניין אותנו, נפרסם רק בעברית.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

לא, אנחנו לא ניתן שזה יקרה.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כי זה מוקד התקשורת, כי זה מה שמביא לנו את יחסי הציבור. בסוף מדובר פה בהסברה קריטית, במיוחד בתקופת הקורונה. לכן גם התקציבים פה הם תקציבים חסרים יחסית לגודל האוכלוסייה ולצורך. וגם מבחינת החלוקה הפנימית, האם לפ"מ מתייחסת ספציפית לנתוני הרייטינג, גם של הטלוויזיה, גם של אתרי האינטרנט וכיצד הוא מחליט לצורך העניין איזה קמפיין הולך לאן. ולמה משרד ממשלתי עכשיו, בתור לקוח של לפ"מ, האם המשרד ממשלתי מקבל את ההחלטה שהוא הולך למגזר כזה או למגזר אחר. זה לא אמור להתבסס על חתך כלל ישראלי?

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

נכון.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אלה נתונים שזה לא רק מעלה גבה, זה פשוט לדעתי מראה את היחס המעוות של החלוקה התקציבית מבחינת ההסברה. תודה.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

זאת הסיבה לדיון ולכן מהיום אין דברים שאף אחד לא מבין ולא יודע. אני רוצה בנושא הזה שקיפות מלאה, אני רוצה להבין מי מקבל החלטות, למה מתקבלות החלטות כאלה. אם צריך לשנות קריטריונים אנחנו נפעל לשינוי הקריטריונים, אני רוצה להבין למה ציבור כל כך גדול במדינת ישראל שזקוק לתמיכה, לעזרה, להנגשה, שאנחנו כל הזמן מדברים עליהן, לא מקבלים את זה.

אני חוזרת על המשפט שאמרתי בתחילת דבריי, בתקופת הקורונה אנחנו רואים את זה בצורה הכי בהירה שאפשר. הציבור מקבל מידע מפוליטיקאים כאשר הם בעלי אינטרסים ולא ממשרדי הממשלה, ששם מתקבלות ההחלטות ואנחנו יכולים לקבל נתונים מאנשי מקצוע. זה הדבר הכי נכון לעשות וזה חסר לנו, לא רק בשפה הרוסית, בכלל, אבל בשפה הרוסית בפרט.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם תרשי לי רק להוסיף, שוב, עלתה לי המחשבה, בהמשך לאותו טיעון של אי אפשר להתייחס רק לגודל האוכלוסייה, אין שום בעיה, אתרי אינטרנט בשפה הרוסית, שחלקם מיוצגים פה, כמו וסטי, כמו ניוזרו ואחרים, במדרג הכלל ישראלי תופסים מקום חמש, שש ושבע בתפוצה בכלל הארץ. אז השאלה מה הפער בין המקום הראשון, שזה לצורך העניין YNET, או מישהו אחר, לא משנה מה, אני לא עכשיו מפרסם אף אחד, והמקום החמישי או השישי מבחינת התפוצה. אם ההפרש אמור להיות בהתאם למקום הזה, אם עכשיו למקום הראשון הולכים 20 מיליון אז למקום החמישי במדיה הדיגיטלית צריך ללכת נגיד פי חמישה פחות, שזה ארבעה מיליון. אני לא רואה את זה פה. לכן הנתונים האלה, אני פשוט פעור פה.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

אגב, אני חושבת שזה יהיה גם נכון לדעת ללפ"מ ולמשרדי הממשלה, יש נתונים נכונים לאפריל 2019, אם אנחנו מדברים על האתרים. שוב אני חוזרת, זה אפריל 2019, יותר חדשים לא מצאתי. ניוזרו עם 840,000 נכנסים ומקבלים מידע.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ביום או בחודש?

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

לא, זה כנראה בשנה.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בעיקרון אתרי אינטרנט זה מיליוני כניסות בחודש, זה בין ששה, שבעה, שמונה מיליון כניסות בחודש.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

אז למה זה מתאים, לחודש?

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> השאלה מה הכניסות בחודש.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

אתה צודק, חודשית. אני רואה עכשיו, זה לחודש, 840,000 נכנסים לניוזרו.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה נראה לי נתון נמוך מאוד.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

שנייה, 840,000 בני אדם, הכניסות, יש 10.270 מיליון. אתם מבינים על מה אתם מדברים פה? אתה צודק, אני מדברת על בני אדם וכמה כניסות. הבא בתור זה ערוץ 9.

<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>

משתמשים.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

נכון, משתמשים. 800 משתמשים ו-7.800 מיליון כניסות. מיג ניוז היו עם 660 ו-6.700 מיליון. וסטי היו עם 670 ו-5.300 מיליון. אחר כך יש את קורסור אינפו - - -

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אנחנו לא נעבור על כל ה-17.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

לא, אני רוצה שתבינו עד כמה זה, אני כבר לא מדברת על אתרים כמו פייסבוק. פייסבוק, שימו לב, זה 1,000,000 משתתפים ו-15 מיליארד ו-600 מיליון כניסות. אתם מבינים מה הולך פה, איזה פלטפורמה יש כאן? והיא לא יקרה ואנחנו לא נמצאים שם. אני מצטערת, אבל אנחנו לא נמצאים שם בשפות נגישות לציבור שלא יודע עברית.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 1,500,000 שקל לקמפיין הסברתי בנושא הנגיף זה אפילו לא מתקרב - - -

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

זה צחוק.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה אפילו לא מתקרב לתקציב פרסומי מסחרי לדבר הכי קטן שיש.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

בושה. אני רושמת פה באמת חיסרון מאוד גדול וסימן קריאה מאוד מאוד גדול למשרדי הממשלה ואני אומרת שהעבודה שנעשתה עד היום, לפי הנתונים שיש לי פה, אלא אם כן אתם תשנו את התמונה ותספרו לי דברים אחרים, למרות שעם מספרים אי אפשר להתווכח, הנתונים כאן מדברים על כך שאנחנו ממש לא דואגים לציבור שלא מבין עברית. אנחנו כל הזמן מדברים על ההנגשה, אז כמו שאנחנו דואגים לבן אדם שלא יודע לעלות מדרגות בגלל שהוא מוגבל פיזית אנחנו צריכים לדאוג גם לאנשים שלא מבינים את השפה.

זו אותה מוגבלות, רק אחרת. אם אנחנו לא נדאג לאנשים האלה הם יישארו מחוץ לחברה הישראלית, רבותיי, וחובתם של משרדי הממשלה, ואני בטוחה שלכל משרד ממשלתי יש מה לספר לציבור שלא יודע עברית. ואני מדברת לא רק על דוברי רוסית, אני מדברת על כל קבוצת עולים שהגיעו לארץ ולא חשוב מתי הם הגיעו.

טוב, אז קודם כל תודה למרכז המחקר והמידע של הכנסת, כרגיל עבודה מאוד רצינית. ועכשיו אני רוצה לשמוע את מנכ"ל הלפ"מ, בועז סטמבלר. כן, בועז, אנחנו איתך.

<< אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >>

אני מתנצל שאני ברכב.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

זה בסדר, בועז, העיקר מה אנחנו שומעים, לא מה שאנחנו רואים.

<< אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >>

אני רק רוצה לומר תודה שהזמנתם אותי כדי שאני אוכל להסביר ולתקן את עולם הדימויים שבו אתם חיים. אז כמו שנאמר, ללפ"מ אין תקציב משלה, לפ"מ מתנהלת כמו חברה עסקית של הממשלה, אנחנו תלויים בתקציב ובבריף שמגיע מהלקוחות שלנו שהם משרדי הממשלה ותאגידים סטטוטוריים.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

בועז, סליחה, אני מדי פעם אעצור אותך. זה אומר שהסכומים שאנחנו רואים כאן ולאן זה הולך לא אתה אחראי, משרדי הממשלה הם נותנים לך תקציב?

<< אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >>

לא, אני אתקן אותך, אני אחראי בחלוקה, בהצעה של פריסת המדיה, אני לא אחראי לבריף, אני לא אחראי למה שהלקוח מבקש, לצורך העניין. לא כל קמפיין שמגיע ללפ"מ רלוונטי למגזר כזה או אחר. גם בחברה הערבית טוענים נגדי שאני לא מפרסם על פי חלקם היחסי באוכלוסייה. בעולם הפרסום אין דבר כזה, עלות המדיה בכל מגזר היא שונה, במגזר הכללי היא מאוד יקרה, במגזר הערבי היא זולה יותר, ברוסי היא זולה יותר, באתיופי היא כמעט שלא קיימת כי אין הרבה כלי תקשורת, לצורך העניין, כנ"ל גם בחרדי.

אם אני משקיע בטלוויזיה במגזר הכללי, למשל במגזר הרוסי יש ערוץ אחד רק, או במגזר החרדי אין בכלל טלוויזיה, לכן אי אפשר להשוות את זה. אבל אנחנו קובעים את פריסת המדיה, הלקוח, זכותו, בסופו של דבר הוא משלם את זה, הוא יכול לשנות, להתנגד, אבל אנחנו גוף מקצועי. טליה, שעומדת בראש מחלקת המדיה שלנו, היא אישה בעלת ניסיון של למעלה מ-20 בתחום המדיה בישראל - - -

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בועז, אני שנייה אעצור אותך. לפי מה שאני מבין, לפי מה שאתה מספר, בא משרד ממשלתי, אומר לך שיש לו מיליון שקל למגזר הרוסי ואתה עושה את הפריסה הפנימית, פריסת המדיה.

<< אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >>

לא, זה לא עובד ככה.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

אז תסביר לנו.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז תסביר מה זה דרישת הלקוח. האם אתה מחליט עבור המשרד את הפריסה מבחינת המדיה או שאתה - - -

<< אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >>

אבל תן לי להסביר.

<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>

אי אפשר דו שיח.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אני מנסה לחדד את השאלה. האם אתה זה שממליץ למשרד איך לפרוס את המדיה, בהתאם לתקציב שהמשרד מעמיד, או שאתה אומר לו, לצורך העניין למגזר כזה או אחר אני צריך עכשיו X כסף.

<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>

מי מחליט כמה יילך לכל מגזר?

<< אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >>

לרוב הלקוח בא עם סכום פיקס מהבית, הוא בא ואומר: יש לי ארבעה מיליון שקל, הצרכים שלי הם כאלה וכאלה, אני צריך להגיע לקהלי יעד, הוא מגדיר לי מי קהלי היעד שלו. אני מציע לו, על בסיס הבריף שלו, כמה הוא צריך להוציא ואיפה כדי להגיע לצרכים שלו. אני לא יכול להגיד לו: תשמע, עכשיו תשים רק מיליון שקל בערבי או ברוסי או בחרדי. זה לא עובד ככה. אני מציע שטליה, תנו לטליה את זכות הדיבור והיא תסביר לכם את זה.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

טליה לוינס איתנו?

<< אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >>

כן, היא איתכם.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

בועז, תישאר כי אני מאמינה שאנחנו - - -

<< אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >>

רגע, אני רוצה לומר עוד מילה, בבקשה, מאוד חשובה. הטענות של חוסר שקיפות אינן במקומן, לפ"מ זה הגוף הכי שקוף בארץ. בכל רבעון אנחנו מעבירים כמו שעון את כל ההתקשרויות שלנו לוועדת השקיפות של הכנסת.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

אין כזאת בכנסת. אין ועדת שקיפות בכנסת.

<< אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >>

לכן לומר שאי אפשר לדעת איפה לפ"מ מוציאה את הכסף זה ממש לא נכון.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

בועז, אין כזאת ועדה. בכנסת אין ועדת שקיפות, היא הייתה בכנסת ה-20.

<< אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >>

סליחה, הוועדה של משרד המשפטים. למשרד המשפטים אנחנו מעבירים את זה.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

ועדת החוקה? לוועדת החוקה? אני רוצה להבין, לאן אתם מעבירים?

<< אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >>

לא, לא ועדת חוקה.

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

זה דוח התקשרויות שיוצא מדי רבעון למערכת המנו"ף בה כל משרדי הממשלה נדרשים לפרסם את כל ההתקשרויות שלהם, גם ההתקשרויות שלנו הולכות לשם.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

רגע, אם אנחנו, חברי הכנסת, ואני וגם מרכז המחקר והמידע רצינו להגיע לזה ולא הגענו, אז על איזה שקיפות אתם מדברים? אני לא אומרת שאתם מסתירים משהו, אבל אני לא יודעת על איזה ועדה אתם מדברים. אם לא היינו היום יושבים בדיון הזה אף אחד לא היה יודע, ואני מקווה מאוד שנצא מכאן הרבה יותר מושכלים, איך השיטה עובדת, מי מקבל החלטות, לאן הכסף הולך.

<< אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >>

אבל זה משהו אחר, גברתי היושבת ראש. את מדברת על שני דברים שונים.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

לא, בועז, סליחה, אני אמרתי שקיפות לא ממקום שאני אומרת שאתה מסתיר משהו, אני אומרת שקיפות כי אנחנו לא מבינים איך מתקבלות ההחלטות ולכן אנחנו כאן.

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

אני אשמח לנסות לשפוך אור על כמה שאלות שעלו מכם.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

בבקשה, טליה, כן.

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

גם עם אסנת הבהרנו, כשהתבקשנו להעביר את הדוח הגדול, כמה נקודות, אבל כאן אני אחזור עליהן לטובת השאלות. אחת, הדוח הזה שהסתכלתם עליו והוא הוצג על ידי מרכז המידע של הכנסת, הוא דוח שמציג נתונים שנתיים שכוללים את כל הפעילות של לפ"מ בכל אמצעי המדיה מבלי להתייחס לכמה קמפיינים, האם הם כולם – יש מאות קמפיינים, חלקם עוסקים בכל המגזרים, חלקם עוסקים רק במגזר אחד, חלקם זה מודעות שוטפות בכלל, וזה לא קמפיינים, זאת אומרת המספרים מייצגים לאו דווקא פעילות קמפייניאלית.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל, גברתי, יושבת הראש הציגה לפני כן נתונים, מבחינת הקמפיינים הכלל ארציים, היא הראתה שמבחינת המשרדים חלק מהמשרדים העלו 30 קמפיינים במדיה הכלל ישראלית ואפס קמפיינים במגזרים.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

איך את מסבירה את זה, טליה?

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

שנייה אחת, רגע, חברים, סבלנות. אז קודם כל כדי שנבין, הנתונים האלה הם לאו דווקא נתונים של קמפיינים, אם יש שם 30 מיליון שקל שהולכים למודעות מכרזים או מודעות סטטוטוריות, אז הם נמצאים שם, צריך להבין, זה לא מייצג את הכול, ביקשו להעביר נתונים כלליים, אלה נתונים כלליים.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

טליה, סליחה שאני קוטעת אותך, למרות שאת מבקשת אותנו להיות סבלניים, אז גם אנחנו מבקשים להיות סבלניים. הנתונים שאני הצגתי - - -

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

רגע, אני רוצה - - -

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

שנייה, אני אתן לך להמשיך. את מדברת על הכסף, אני לא דיברתי על הכסף, אני דיברתי על מספר הקמפיינים, אני לא אמרתי ש-20 מיליון הלך לשם ואפס הלך לכאן. אני דיברתי על קמפיינים. על כמות הקמפיינים, אם 21 קמפיינים בסך הכול יש במשרד ולציבור דוברי הרוסית אפס, אני לא דיברתי על כסף, דיברתי על מספר הקמפיינים. אז איך את יכולה להתווכח איתי?

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה אומר שהמשרד לא מעוניין בציבור הזה.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

מה שאת אומרת לי זה לא מה שאני שואלת.

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

אוקיי. אז בואו נגיע עכשיו לקמפיינים. כל קמפיין כשלעצמו כשהוא מגיע הוא מגיע עם בריף לקוח, הלקוח מגדיר מה הנושא שאנחנו צריכים לתקשר אותו, מה היעדים של הקמפיין, מה הסטייל, זה יכול להיות המון המון פרמטרים שאנחנו שוקלים. לרוב הוא מגיע, כמו שבועז אמר, עם תקציב מוגבל, לא כל הקמפיינים כוללים כמובן טלוויזיה, חלקם עולים רק בדיגיטל, או חלקם עולים רק ברדיו או רק ברדיו ודיגיטל. והוא גם מחליט לאיזה מגזרים אנחנו צריכים להגיע בקמפיין.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

טליה, אני רוצה לעצור אותך, ברשותך. אני אדם, לא מבינה כלום, אנחנו מתחילים מאפס. אני משרד ממשלתי, משרד העלייה והקליטה, רוצה לצאת עם קמפיין לדוברי רוסית על כך שהם יכולים להמשיך לקבל אולפן ב', התקופה שלו לעוד חצי שנה, מה הצעד שהמשרד עושה? הוא פונה אליכם עם מה?

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

הוא פונה עם בריף, הוא מסביר מה המטרה של הקמפיין ומה המסר שאנחנו צריכים להעביר, לרוב הוא מגיע גם עם תקציב, לפעמים הוא יגיע בלי תקציב ואנחנו נסביר באמצעי המדיה הקיימים איך אפשר להגיע. כשיש לו תקציב קטן אז אנחנו נמליץ כמובן על אמצעי מדיה שהם לא יקרים ועדיין - - -

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

שנייה, הצעד הבא. ברגע שהמשרד פנה אלייך את ממליצה לאיזה מוצרי מדיה את ממליצה ללכת, או לאתרי אינטרנט, או לטלוויזיה או לרדיו. את ממליצה?

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

כן, וכמובן יש מגבלה - - -

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

ובסוף את מחליטה? ברור, במסגרת התקציב שאת מקבלת. אני רוצה לקבל רק את הדרך שזה עובד, את בסוף מחליטה לאיזה אתרים זה הולך?

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ובאיזה תקציבים. זו פריסת המדיה, איזה אתר, איזה תקציב.

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

אני מציעה הצעה, עם תמחור, עם לוחות זמנים, ההצעה הזו חוזרת ללקוח, הלקוח בוחן אותה והוא מחליט אם הוא מקבל את ההצעה המקצועית או לא מקבל את ההצעה המקצועית. הוא יכול להחליט, אני המלצתי לעלות עם 10,000 שקל באתר מסוים והוא יגיד - - -

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

ההמלצות שלך, על מה הן מסתמכות? על נתונים של שימוש במדיה, או רק על מחיר? אני רוצה להבין על מה ההמלצות שלך מסתמכות.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> האם את מסתכלת על אחוזי החשיפה?

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

בוודאי. אני רוצה להסביר עוד פעם. זה לא אני לבד, יש מחלקה שלמה של אנשי מדיה שיש להם התמחות בכל תחום. יש אנשי דיגיטל, שחיים את עולם הדיגיטל עד רמת כל ה - - -

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

עובדי לפ"מ?

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

יש רדיו, יש טלוויזיה. כל תחום. אנחנו ממליצים, אם זה קמפיין קטן אז נמליץ למשל לעלות ברדיו או בדיגיטל, בתוך ההמלצה הזאת יהיה פירוט של האתרים, כמובן מבוסס על נתוני חשיפה, על הגעה ליעדים. ברדיו אין הרבה אפשרויות. לצורך העניין אם ניקח את המגזר הרוסי יש לנו רק את רק"ע שיש לו כמה שעות ברשת ב' ויש את פֵּירְווֹיֶה, מעט מאוד תחנות זמינות בכלל לפרסום.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש את רדיו אווטו.

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

יש את 'רדיו קול רגע'.

<< אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >>

של חיים הכט.

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

נכון. אבל לצורך העניין ביחס לכמות התחנות שיש לנו במגזר הכללי יש מעט מאוד תחנות זמינות.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ודווקא זה היתרון, כי הרבה מאוד אנשים חשופים ספציפית לשלוש תחנות האלה או לערוץ אחד או לארבעה אתרי אינטרנט מובילים. את לא צריכה לפרוס את כל התקציב הזה ל-20 אתרים או ל-20 תחנות מדיה. זה דווקא יתרון כי יש לך את קהל היעד מרוכז במקום אחד.

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

עוד פעם. התחנות האלה, לא כולן נמדדות ולא לכולן אנחנו יודעים להגיד איזה נתוני חשיפה יש להן. רובן למעשה לא נמדדות.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רדיו רק"ע נמדד מתחילת שנות ה-2000, יש את הרייטינג הסטנדרטי של חשיפה לרדיו, סקר TGI.

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

לא, הוא לא נמדד כי - - -

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תני לי, בבקשה, להשלים. סקר TGI נותן הערכה מה כמות החשיפה לרדיו. סימילר ווב, דבר הכי סטנדרטי שנגיש לכולם, נותן כמות חשיפות לגבי האינטרנט.

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

אנחנו עובדים עם כולם, עובדים עם כל התוכנות האלה, אנחנו עובדים איתן ומתכננים לפיהן.

<< אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >>

אנחנו מנויים של סימילר ווב וזה המדד המקובל היום בדיגיטל כדי לקבוע למי יש את החשיפה ואיזה קהלים.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שוב, אני לא בא אליכם בטענה שאתם מחליטים איזה תקציב יילך בכללי לקמפיין כזה או אחר, אני מבין שזה משרד ממשלה, ואני גם מבין בפריסת המדיה על סמך מה אתם מסתמכים, לפי מה שהסברתם. הטענה שלי כרגע שמתוך לצורך העניין 30 קמפיינים של משרד נתון המשרד עצמו מחליט שלא מעניין אותו המגזר ולכם אין סיי בדבר הזה. להגיד שצריך לייעד את זה למגזר כזה או אחר, אין לכם סיי בדבר הזה.

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתם מחכים לבריף, שהמשרד יגדיר מי הלקוח ומבחינת המשרד הלקוח עכשיו ניצולי שואה, כמה, גברתי יושבת הראש, אמרת שיש שם קמפיינים?

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

לא זוכר, אבל אפס בשפה הרוסית.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפס. ניצולי שואה, 85% מניצולי השואה שחיים כרגע בישראל, שזה בערך 120,000 איש, רוב רובם דוברי רוסית ואינם דוברי עברית, אפס קמפיינים?

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

אני רוצה להגיד לכם משהו על הנתונים של משרד הפרסום. למשרד הפרסים יש ניטור חלקי.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

טליה, אני רוצה שתפני אותנו, את מבינה את הטענה של חברי הכנסת - - -

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

אני מבינה ואני רוצה להסביר כי אתם העליתם את הנתון - - -

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

אני רוצה שתפני אותנו, מי הכתובת, למה זאת ההחלטה? אם זה משרדי הממשלה אז אנחנו נדע לפנות למשרדי הממשלה. לגבי החלוקה אנחנו פונים אליכם, יש לי עוד כמה שאלות לגבי החלוקה. אנחנו לאט לאט מתחילים להבין את החומר שלכם, איך זה עובד.

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

אוקיי, עוד הערה אחת לגבי 'יפעת-בקרה ופרסום' ממנה לקחת את הנתונים שמנטרים את השימוש בכל אמצעי המדיה. 'יפעת-בקרה ופרסום', ומי שמכיר את עולם הפרסום קצת יודע טוב, לא מנטר באופן מלא את כל כלי המדיה. בטלוויזיה כן, ברדיו גם, אבל בדיגיטל יש להם ניטור חלקי ולא מלא, ואם אנחנו כן עלינו, לצורך העניין, דרך פייסבוק, או דרך גוגל, הם לא יודעים לזהות את זה כי הם ממש צופים ב – אם זה ערוץ מסוים הם נותנים את הפרסום בערוץ.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

אם אנחנו מדברים על ניצולי שואה, לצורך העניין, אז ברור לכולם שזה היה צריך להיות או רדיו רק"ע או ערוץ 9. אלה אנשים מבוגרים מאוד.

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

אני מציעה שספציפית, אם יש לכם שאלה על קמפיין מסוים, אנחנו נבדוק אצלנו, יכול להיות שהניטור של 'יפעת-בקרה ופרסום' חסר וכן עלינו, כי זה מאוד לא סביר להניח ש - - -

<< אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >>

זה לא סביר.

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

זה נראה לי טעות ואנחנו נבדוק את זה, לא כדאי להסתמך על הנתונים האלה. תשאלו שאלות ספציפיות לקמפיינים אנחנו ניתן לכם את הנתונים.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אני לא מדבר עכשיו על שאלה ספציפית ברמת המיקרו, אבל, שוב, הרושם שמתקבל אצלי, ואני מרשה לעצמי להגיד שאני קצת מבין בעולם המדיה ובעולם הפרסום אחרי עשור של עבודה בטלוויזיה, וגם אחרי עבודה כיועץ תקשורת, מה שאני מבין, שאתם לצורך העניין הצינור בין המשרד הממשלתי לבין המדיה. וכשאתם אומרים שבסופו של דבר אי אפשר להשוות את זה למדיה כלל ישראלית וצריך להסתכל על עלויות פרסומיות בכל מגזר ומגזר, נכון שבמגזרים העלויות הפרסומיות הן נמוכות יותר, אבל זה עדיין לא אומר שמבחינת כמות הקמפיינים, מבחינת כמות החשיפה, כל המגזרים האלה אמורים להיות מופלים מבחינה תקציבית או מבחינת היחס בין החשיפה של הקהל לבין הקמפיינים שעולים. אם עכשיו 20% מהאוכלוסייה צריכים את הקמפיין בשפה ספציפית לגבי נושא X, לצורך העניין קורונה, אז לא סביר עכשיו להגיד שהעלות של המדיה בשפה הרוסית היא יותר נמוכה לכן אנחנו צריכים פחות תקציב.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

טליה, אני אעצור אותך, ברשותך. יש לי עוד שאלה. אני מבינה שקהל המטרה זה המשרד אומר לך? מי קובע מי קהל המטרה? קהל היעד.

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

הלקוח מגדיר מי קהל היעד שאנחנו צריכים לטפל בו בקמפיין.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

ואז את בוחרת בעצם ערוצי מדיה שאת משתמשת בהם. עכשיו אני רוצה לשים על השולחן של הוועדה עוד כמה נתונים, בעיניי מאוד מעניינים. יש לי נתונים לשנת 2015, אני לא יודעת אם יש אחרי זה, אבל זה נתון שאותי בכל אופן הפתיע. לשנת 2015 השליטה בעברית של עולי ברית המועצות בגיל 20 פלוס ברמה טובה או טובה מאוד, באחוזים, 58.9%. זה אומר ש-40% מהאנשים בגיל 20 ומעלה לא שולטים ברמה טובה מאוד או טובה בעברית. זה אומר שהם עדיין צריכים לקבל מידע בשפת האם שלהם. בקריאה רק 48.5% חושבים שהם כן שולטים בעברית בצורה טובה. זאת אומרת יותר מחצי לא קוראים עברית, אפשר להגדיר את זה ככה. בכתיבה זה לא כל כך מעניין, אבל אלה נתונים שצריך לקחת בחשבון.

למה אני אומרת את זה? זה רק מחזק את הדעה שלי, ואני מאמינה שגם של אנדרי, בכך שתקציבים של משרדים, אני לא פונה כרגע אלייך, טליה, אני עכשיו פונה לכל מי שנמצא איתנו בזום, התקציבים שמשרדי הממשלה מפנים לטובת ההסברה בשפה הרוסית הם חסרים, אני אומרת בעדינות חסרים, בעיניי צריך לעשות שם שינוי דרסטי.

ועוד שאלה נוספת, אמרתם שאתם לא רוצים להיכנס למיקרו, אבל אני נכנסתי כן קצת למיקרו, בזכות מרכז המחקר והמידע, וכן קיבלתי חלוקה של התקציבים פר שפת המדיה. פה מדובר בכספים, 3,755,0000 שקלים, איך הם מחולקים. זה לשנת 2018. יש פה שמות של תקשורת שאני בכלל לא מכירה. אגב, אני גם רואה טלוויזיה בשפה הרוסית, גם בעברית, אבל גם ברוסית, אני גם שומעת רדיו בשפה הרוסית, שוב, גם בעברית וגם ברוסית, אני רואה את ההבדלים ויש פה דברים שאני לא מכירה בכלל. יש פה משהו, וייז, אין לי מושג מה זה, מי זה, מה הוא עושה בשבילכם?

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר להסתכל, בבקשה?

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

כן, זה ממרכז המחקר והמידע. אני לא מבינה, אני לא מכירה את השמות למי אתם מעבירים כסף ומה הם עושים. איך אנשים יכולים לקבל את המידע?

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

מאוד יכול להיות שהרשימה שם זה השמות שלהם שמוגדרים ברשם החברות ולכן את לא מזהה אותם, כי הנתונים הם מתוך תשלומים.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

אני אעביר לך עכשיו בהודעת ווטסאפ את הדף הזה, תתייחסי למה שאני שמתי בסימן שאלה. אני לא רוצה להגיד את זה בקול רם, אבל אני רוצה לדעת מה זה.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חלק זה עיתונות מקומית.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

כן, אני לא אומרת שאת כולם אני לא מכירה.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל, שוב, לפי מה שאני מבין, אני לא בא בטענה ללפ"מ, הם בסופו של דבר - - -

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

כן, עוברים עכשיו למשרדי הממשלה.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הם עוסקים בפריסת מדיה. ייתנו להם מיליון שקל להסברה הם יפרסו אותו, השאלה לפי איזה קריטריונים, אבל אם יש תקציב מיועד למגזר הם ינצלו אותו. אם יהיו חמישה מיליון, הם ינצלו אותם. הם צינור לצורך העניין, אין להם סיי להמליץ למשרד ממשלתי איזה קמפיין להעלות באיזה מגזר.

<< אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >>

זה לא מדויק. אנחנו לא בורחים מאחריות. אנחנו ממליצים ובסופו של דבר מגיעים להחלטה יחד עם הלקוח.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתם ממליצים על סמך מה? הקמפיין לצורך העניין של 'רשת ביטחון כלכלית', האם הקמפיין הזה עם דני רופ הוא רלוונטי – אני מאמין שהוא רלוונטי לממשלה, למרות שאני בא מהאופוזיציה, אבל האם דני רופ הוא רלוונטי לדוברי רוסית, מזהים אותו או לא מזהים אותו? האם הוא בכלל מדבר למגזר הזה?

<< אורח >> טליה לוינס: << אורח >>

הוא עלה בערוץ 9.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

יש לי עוד טענה, אם כבר דיברנו על דני רופ.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מביא את זה כדוגמה. אנחנו יכולים להיכנס למיקרו, אבל בסוף התגבשה לי הדעה שמשרד ממשלתי נתון הוא זה שמקבל החלטה סופית בסופו של דבר להפנות את הזרקור למגזר מסוים בהתאם להבנה שלו עצמו על אף שאולי קיימת ההמלצה שלכם. בסוף הטענה אמורה להיות למשרד ממשלתי, שכל משרד בתחומו צריך להפנות תקציבים נורמליים, תקציבים מיועדים מגזרית, להסברה תואמת. ואז צריך לשאול את המשרדים על סמך מה הם מחליטים שקהל היעד הזה עיקרי וההוא משני.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

בועז, אתה רוצה להתייחס?

<< אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

בעיניי, בכל מקרה, התמונה מתחילה להתבהר, אבל עדיין יש לי הרבה שאלות. יש לנו בזום גם משרדי ממשלה ויש לנו בזום גם מי שאתם קוראים להם לקוחות, נציגים של כמה מהערוצים שאנחנו משתמשים לפרסום בשפה הרוסית. מה שחשוב לי שגם ערוץ 9 כאן, חשוב שגם רדיו רק"ע כאן, האתרים ניוזרו, וסטי, כולם פה וזה מאוד חשוב ואני אשמח גם לשמוע אותם.

<< אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >>

גברתי יושבת הראש, אם אפשר רק עוד הערה אחת קטנה, בהמשך לדברים של בועז ושל טליה לוינס מלפ"מ. קודם כל אני רק רוצה, לא הספקתי להודות גם לטליה על הזמינות שלה, על ההיענות שלה, למעשה המסמך הזה נכתב תוך כדי בקשות בהמשכים, גם כשביקשנו ממנה פירוט, הפירוט שאת הזכרת, נספח 2 למסמך, עוסק באמת בהוצאות של ספקי מדיה ספציפית לדוברי השפה הרוסית, אז אני חייבת לציין שהיא הייתה מאוד זמינה, גם בשעות הערב, היא תעיד על זה, כל פעם כשהבקשות הגיעו - - -

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

טליה, אנחנו מצטרפים, המון תודה על העזרה לוועדה וכמובן למרכז.

<< אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >>

תודה על ההיענות, על הזמינות ועל הנכונות שלהם.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

אני רוצה שתבינו, אנחנו פה לא באנו לא להעביר ביקורת על אף אחד כשלא מגיע, באנו פה לשנות את המצב כי אנחנו, חברי הכנסת, חושבים שהמצב נכון להיום הוא לא נכון, הוא לא מספיק טוב, אנשים לא מקבלים מספיק מידע. אני אומרת את זה לא רק כי אני מרגישה את זה, אלא בגלל שאני גם שומעת את זה מאנשים. לכן חשוב לנו להגיע גם עם החלטות שמתקבלות בממשלה, גם לגבי התנהגות, במיוחד עכשיו בתקופת הקורונה.

פה אני כן אומרת ללפ"מ, הפרסומים האחרונים של משרד הבריאות, שיש שם רופאים שעומדים ושואלים אותם שאלה: אם לא הייתי חולה, האם אני צריך להיכנס לבידוד? לדוגמה, והם הולכים בתרגום, אני אומרת שזה לא מספיק. האנשים המבוגרים לא מצליחים לקרוא את התרגום, אתם צריכים להעמיד אנשים שמדברים בשפה הרוסית ולעשות אותו הדבר, שהם ישמעו את זה בשפה הרוסית. הם לא מספיקים לקרוא את מה שכתוב למטה, רק צעירים עומדים בזה, לאנשים מבוגרים זה הרבה יותר קשה.

<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>

הכתוביות.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, זו האדפטציה שאנחנו מדברים עליה, זו שאלה כואבת אחרת.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

אני עוד פעם אומרת, אני נותנת לכם דוגמאות מהחיים, אני לא עכשיו מוציאה משהו מהספרים, אני אומרת מה אנשים חווים ומה אנחנו צריכים לתקן. אם אני יכולה לתת עצה קטנה אני בשמחה אעשה את זה.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לחלוטין, אדפטציה היא אופציה פחות מועדפת.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

נכון. אני אנסה לשמוע כמה משרדי ממשלה, הבנו שקוראים להם לקוחות מצד לפ"מ.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי הלקוח הראשון?

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

משרד הקליטה, בבקשה, אלה גרצן.

<< אורח >> אלה גרצן: << אורח >>

שלום לכם. אני קודם כל רוצה לברך על קיום הדיון כי אני כנציגת המשרד שדואג המון לרווחת העולים שלא יודעים עברית הנושא מאוד חשוב לי, נציגי לפ"מ פה יודעים ומכירים אותי היטב, כמה הוצאתי להם את הנשמה, פעם, ועכשיו אנחנו ברוח טובה ובשיתוף פעולה מלא ובאמת תודה.

אני חושבת שמאוד נכון ומאוד חשוב שכל משרדי הממשלה, כמונו, יפנימו ויבינו שיש אוכלוסייה ענקית שצריך לפנות אליה, לפנות אליה בשפה שלה ואתם בטח יודעים, רובכם יודעים שאנחנו פועלים בכל השפות ואנחנו כן עדים לכך שנגיד בתקופה האחרונה משרד הבריאות כן דאג לפרסם תכנים ברוסית, לא תמיד מותאמים, וגם תכנים בשפות אחרות. אנחנו סייענו בחלק מהשפות.

ובכלל אני צריכה לציין שאנחנו גם חיים בתקציב מאוד דל, פשוט לא קיים, אז כל האמצעים שלנו הם לרוב דיגיטל, פשוט אין תקציבים להגיע לטלוויזיה וכן הלאה. למרות זאת אנחנו פועלים בכל האמצעים האפשריים, וגם מה שבועז אמר זה גם נכון, אני לא בטוחה שלפ"מ באמת יכולים להתייחס לזה כסכום דיפרנציאלי לחלוטין במובן הזה שבאמת לא בכל השפות קיימות הפלטפורמות המתאימות. חשוב להגיד את זה גם. נגיד אם אני רוצה לפרסם בצרפתית אז יש לי שני אתרים ואני מפרסמת בפייסבוק. אני לפעמים מרגישה שאני לא פוגעת, מכל מיני אילוצים טכניים, אין מספיק מדיות גם.

יחד עם זאת אני מבקשת שתשימו לב, משרדי ממשלה אחרים, שימו לב לפרסומים האפשריים, כי נגיד אנחנו משתמשים הרבה בפלטפורמה של רדיו רק"ע, אמנם רק שעה ביום יש זמן לשפות אחרות מעבר לרוסית, אבל גם שם אנחנו דואגים לפרסם, שזה צרפתית, אמהרית, ספרדית, אנגלית. אני חושבת שזה מאוד חשוב. אנחנו צפויים לגל עלייה מאוד גדול - - -

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

אלה, גם זה אתם עושים דרך לפ"מ? רדיו רק"ע זה גם דרך לפ"מ?

<< אורח >> אלה גרצן: << אורח >>

כן, זה גם דרך לפ"מ.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

שאלה, מישהו מקליט את החומר הפרסומי?

<< אורח >> אלה גרצן: << אורח >>

כן, זו הרבה תעסוקה ללפ"מ ותקציבים דלים ואני מבינה אותם שזה לא כזה נוח לעבוד איתנו, אנחנו תמיד באים עם סכום מאוד צנוע ומבקשים לפרוס את זה למקסימום המדיות האפשריות. וכן, אנחנו מפרסמים גם בשפות אחרות וזו תעסוקה וזה לא משתלם כספית, אבל אנחנו דואגים לעשות את זה.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

מה זה לא משתלם כספית? אני לא מבינה. מה, מישהו פה עושה בהתנדבות משהו? זה עבודה מול משרד ממשלתי שמזמין עבודה מסוימת תמורת תשלום מסוים, זה מה שהם חייבים לעשות ולעשות את זה בצורה הכי טובה שאפשר. אף אחד פה לא עובד בהתנדבות.

<< אורח >> אלה גרצן: << אורח >>

הם גם עושים את זה, הבעיה היא בראש ובראשונה תקציבים ואנחנו כידוע חיים היום תקציב של 2018 שלא קיים. אני כבר לא מדברת על זה שאנחנו כמשרד העלייה והקליטה נחשבים משרד קטן. כשאני הגעתי למשרד לפני שנתיים וחצי התברר שהתקציב שאני מקבלת הוא מחצית ממה שהיה שנה לפני. אני חייבת לציין שבתקופת קורונה אנחנו דאגנו לתרגם את התכנים של משרדים אחרים, של ביטוח לאומי, של רשות המסים, של כל מידע רלוונטי שיכול להיות לעולים ולא מגיע לעולים, אנחנו דאגנו לתרגם אנחנו בעצמנו והעלינו באמצעים הדלים שלנו לפייסבוק של המשרד לעמודים הייעודיים בשפות. אבל זה לא מסודר ולא צורה.

אני מברכת באמת על מה שאתם מקיימים היום ואני חושבת שמאוד חשוב יהיה לדאוג שגם משרדי הממשלה האחרים ייקחו בחשבון שקיימים מגזרים שלא צורכים מדיה בשפה העברית ומאוד חשוב להם לקבל את המידע הזה, במיוחד בתקופה של אי ודאות שאנחנו חיים בה כולנו ובמיוחד כשמדובר בעולים שהם אוכלוסייה - - -

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

תודה. אני הייתי מציעה לך בתור האחראית על מערך הדוברות במשרד הקליטה, נכון? זה התפקיד שלך בגדול?

<< אורח >> אלה גרצן: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

הייתי מציעה לך לפנות לשרה ולהגיד לה דבר כזה, גברתי, קיבלנו עכשיו תקציב לפרויקט מסוים, לא חשוב מה הפרויקט ומתוך התקציב הזה יש 95% לפעילות עצמה ואני מבקשת 5% מהתקציב הזה להסברה. אנשים צריכים לדעת מה המשרד שלך עושה, אני כרגע אומרת לשרה, ואם אנחנו לא נשתף את הציבור ולא נזמין את הציבור לקחת חלק בפרויקטים הטובים שאתם עושים אז אני רושמת מינוס מאוד גדול למשרד.

<< אורח >> אלה גרצן: << אורח >>

לא, אנחנו, גם מהתקציב שהשרה קיבלה, ותודה לה על כך, היום אנחנו מתחילים לדבר על זה, אנחנו דואגים לפרסם את זה בכל השפות כמובן, אני מדברת על משרדי ממשלה אחרים שזה לא תמיד בראש סדר העדיפויות. יכול להיות שזה פשוט לא במודעות, שוכחים את האוכלוסייה. אז אם כבר הרמתם דגל אני חושבת שזה מאוד נכון להמשיך עם זה.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

אני אגיד לך מה אני רוצה, אני רוצה למנוע מצב שמשרדי הממשלה יוצאים עם פרויקט מסוים, ויש לא מעט, וחלק מהאנשים פשוט לא מודעים שזה קיים ואז הם לא יודעים למי לפנות ואז הם מפספסים את מה שהמדינה כן עושה עבורם. לא פעם אני נחשפתי גם לנושאים בביטוח לאומי, גם לנושאים שקשורים לזכויות ניצולי שואה, אנשים פשוט לא יודעים שזה מגיע להם. התפקיד של המשרדים זה להנגיש מידע כמה שיותר ברור, כמה שיותר מהר, וכמה שיותר בשפה שהם מבינים. לכן זה נורא חשוב.

מה אני אומרת עכשיו לא שייך רק למשרד הקליטה, כל משרד, כל פרויקט חדש שאתם מתחילים, דבר חדש שאתם עושים, תבקשו מהשר, מהמנכ"ל, חלק מהתקציב שאתם מקבלים להסברה לנושא הזה, ספציפית, ואז שום דבר לא יישאר בלי חשיפה מספקת לציבור. זה נורא חבל. עוד פעם אני אומרת, אני רואה את השרים איך הם נלחמים על התקציבים ואיך הם עובדים קשה, אז נורא חבל שהציבור לא מבין. אז הוא גם לא מעריך. אם לא נדאג גם לשתף וגם לספר - - -

<< אורח >> אלה גרצן: << אורח >>

עד כמה שידוע לי טכנית אי אפשר. נגיד אם ועדת הכספים במשרד האוצר מקדישה סכום מסוים לפרויקט מסוים אי אפשר להעביר חלק מהתקציב הזה לטובת פרסום בלפ"מ. לפ"מ זה תקציב ייעודי שמגיע כמקשה אחת ואין להוסיף עליו.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

בבסיס התקציב את מתכוונת?

<< אורח >> אלה גרצן: << אורח >>

נכון, טליה? כן.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

בבסיס התקציב. הבנתי. טוב, לפי דעתי גם אנחנו עוד צריכים לדבר על זה וברמת הממשלה צריכים לקבל החלטה.

<< אורח >> אלה גרצן: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

אני כמובן אדבר עם הגורמים הרלוונטיים בנושא. תודה רבה לך. אנחנו עוברים למשרד לשוויון חברתי.

<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>

יקותיאל צפרי, גם הרשות שייכת אליהם.

<< אורח >> יקותיאל צפרי: << אורח >>

שלום.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

שלום וברכה. אני רוצה שכולם ישמעו, הרשות לזכויות ניצולי השואה היום שייכת למשרד שלכם. אני חייבת להגיד שיש לי שיתוף פעולה מצוין ברשות, אבל כשקראתי את הנתונים בתחילת הדיון, שאתה בטח שמעת, באמת אני אומרת איך זה יכול להיות, אז אולי אתם תתקנו את מה שהיה?

<< אורח >> יקותיאל צפרי: << אורח >>

קודם כל שלום ליושבת ראש הוועדה, לחברי הוועדה, אני חושב שהדיון הוא דיון חשוב, הוא דיון שמעלה לתודעה גם דברים שאני מניח שחלק מהדוברים ומי שמתעסק בהסברה קצת אפילו לוקח את זה לתשומת ליבו וזה מעלה איזה שהיא מודעות ואני מברך על כך.

מצד שני אני רוצה להתייחס לנתונים, אם כבר העלית אותם. ב-2019, אני לא יודע מאין הנתונים האלה שהעלית - - -

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

'יפעת-בקרת פרסום'.

<< אורח >> יקותיאל צפרי: << אורח >>

אבל אני לא מכיר 29 קמפיינים, מה שקוראים לזה קמפיינים, 2019 הייתה שנה מאוד מאוד קשה מבחינת תקציב וקשוחה, במיוחד תקציבי לפ"מ שהיו אמורים לקבל כל – אפילו פרסום פלייר היה אמור לעבור ועדת חריגים באוצר. טליה, תקני אותי אם אני טועה.

בנוסף צריך לזכור, נכון, עכשיו הרשות לניצולי שואה שהייתה עד כה באוצר ועכשיו עברה אלינו, אבל המשרד שלנו הוא משרד שמאגד מספר רשויות, זאת אומרת אם אני מתייחס גם למספר הקמפיינים אז זה מאוד מאוד תלוי מי קהל היעד. המשרד בנוי מהרשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים, שזה בעיקרו מיעוטים, יש לנו את ישראל דיגיטלית, שזה סטודנטים, צעירים, קמפוס, דברים כאלה, יש לנו את רשות הצעירים. אני מניח שאנחנו מתייחסים בעיקר לאזרחים הוותיקים.

עכשיו, אני רוצה לומר בעניין הזה של אזרחים ותיקים. המשרד שלנו שם דגש מאוד על כל הנושא של פרסום בשפות זרות, כמובן זה תלוי מדיה, מה שעובד בפרסום הכללי לאזרחים בכלל אז אנחנו מכוונים את זה לאזרחים ותיקים שהם, למשל, יוצאי העלייה בשפה הרוסית. אני רוצה לציין שאם אני כבר מתייחס לקמפיינים, אז קמפיינים שדיברנו על אירוח בחגים, בראש השנה או בליל הסדר, כל הנושא של המוקד לאזרחים ותיקים, מקבל תהודה מאוד מאוד רבה במגזר הרוסי בגלל הצורך. אנחנו מפרסמים המון את הנושאים האלה.

אני רוצה לציין שהמוקד שלנו, שעובד 12 שעות ביממה, נותן שירות בשבע שפות, יש לנו נציגים כמובן בשפה הרוסית, הערבית, אמהרית, צרפתית, גרמנית ואפילו ביידיש. אני יכול לומר שב-2018 היה מיצוי זכויות, אנחנו פרסמנו חוברת שהייתה מתורגמת גם לשפה הרוסית, גם לשפה הערבית ולעברית, שבה יש פריסה רחבה של מה הוא מיצוי זכויות בנושא בריאות, בנושא רווחה. אני יכול לומר ש-30 מיליון שקלים, מה שנקרא מיצוי זכויות, הוחזרו לאזרחים ותיקים רק כתוצאה מזה שהם פנו למוקד שלנו.

אין לי כרגע נתונים כמה פניות של דוברי רוסית פנו למוקד, אבל אני יודע שהמספרים הם גבוהים כתוצאה מחשיפה לפרסומים שלנו. לכן צריך לקחת את זה בצורה הדרגתית, בצורה דיפרנציאלית, נקרא לזה, לא כל קמפיין שאנחנו עושים הוא במיליונים, יש קמפיינים שאפילו הם ב-20,000 שקלים והם נקראים קמפיינים ואתה צריך לדעת איך לנתב את הכסף, כמובן עם הגורמים המקצועיים של לפ"מ, ואנחנו תמיד תמיד עושים איתם איזה שהוא סיעור, להבין, חשיפה.

בסופו של דבר זה חשיפה, אתה רוצה להגיע לקהל יעד הכי גדול שאתה חושב עליו. לפעמים קמפיין יכול להיות בעברית ומספיק שיהיו שם כתוביות בשפה כזו או אחרת מבחינתנו זה אוקיי, היה כמובן רצוי לקחת את הסטאר של אותו מגזר ולשים אותו כפרזנטור ושיהיה הכול באותה שפה, זה נכון, זה רצוי, אבל זה עולה המון כסף ולא תמיד יש לנו את האמצעים הללו ולכן צריך לשים את הדברים האלה בפרופורציה.

שוב, אני רוצה לדבר גם על נושא הקורונה. אגב, בתקופת הקורונה צריך לזכור שהפרסומים היו אחודים, תחת מטה ההסברה הלאומי, הוקם אתר ופלטפורמה של מטה ההסברה הלאומי בשפות שונות, שם רוכז כל המידע. בעצם כל פרסומי המשרדים שפורסמו היו בשפות ואנחנו גם למשל תרגמנו את המוקד לחמש שפות, בפרסומים שלנו של המוקד, לשם סיוע לאזרחים ותיקים שהיו במצוקה בתקופת הקורונה, שפנו אלינו לסיוע, הן בעריכת קניות, הן ברכישת תרופות.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני יכול לתקן אותך בשאילת השאלה? אתה מסביר נורא יפה, אבל נגיד אזרחים ותיקים והקמפיינים, על אף האתרים של פיקוד העורף, אולי אני אחדש, האזרחים הוותיקים, הקשישים, לא יודעים להיכנס לאתר של פיקוד העורף וגם לא לאתר של משרד הבריאות. האם אתה יכול לתת נתונים ספציפיים מבחינת הפריסה למדיה, למי פניתם ובאיזה קמפיין פניתם לאוכלוסייה הספציפית מגזרית? כי, שוב, נכון לעכשיו יש 250,000 קשישים דוברי רוסית שאינם דוברי עברית בארץ. נתון רשמי. אמנם אני מבין את הקושי בתקציבים והכול, אבל האם אתה יכול לתת נתון כלשהו שנותן לנו הסתכלות, פרופורציה, יחסית לכלל הפרסומים במשרד שלך לגמלאים ולאזרחים ותיקים אל מול המגזר הספציפי של דוברי רוסית או אל מול המגזר, לצורך העניין, סתם, לא יודע מה, דתי לאומי, חרדי, לא משנה מה.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

יקותיאל, אני קצת אעזור לך, ברשותך, לפני אתה עונה. אני הייתי שותפה כשהיינו בגל הראשון של הקורונה, היו שלושה משרדי ממשלה, אם אני לא טועה, ביחד, זה קליטה ושיכון ושוויון חברתי, שהוצאנו, הוצאנו כי הייתי שותפה, חוברת גם בשפה הרוסית, גם בעברית וגם ברוסית, שהיה שם גם סוג של מידע חשוב, מצד שני היה שם קצת בילוי זמן. החוברת הייתה מאוד איכותית, אני חייבת להגיד ולציין שדווקא הצד הזה אני ראיתי אותו כחיוני ואני מברכת על כך שעשיתם את זה, כי כל קשיש, אזרח ותיק, שישב בבית לבד, בבדידות, במצב מאוד קשה, כשהוא קיבל את זה, מעבר לזה שהוא קרא כל מה שמגיע לו הוא גם ידע שם לפתור סודוקו או תשבצים או דברים אחרים. דאגו פה להביא להם עיסוק. אני שוב אומרת, מי שהיה שותף לחוברת הזאת, זה מאוד מבורך, אבל על זה אנחנו לא מדברים, אני רוצה להבין - - -

<< אורח >> יקותיאל צפרי: << אורח >>

אני יודע, אני רק אומר שוב, השנתיים האחרונות, הן לא מדגם מייצג. אני חושב שזה חשוב, הדיון הוא חשוב, כי מפה והלאה בעצם אנחנו מעלים את המודעות לנושא הזה של שפות זרות, של אזרחים, אני בכל מקרה מדבר על אזרחים ותיקים בעיקר. למשל אנחנו לקחנו בריטיינר משרד לתרגומים שעושה לנו את התרגומים האלה גם של המידע של החוברות, שלפעמים אנחנו מפיקים אותן בצורה עצמאית ואנחנו מתרגמים אותן לשפה הרוסית והערבית, וגם לעתים באמהרית. אבל אני שוב אומר, השנתיים האחרונות היו שנתיים אולי לא מייצגות, אבל כן, אני חושב שצריך לקחת את זה לתשומת ליבנו.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

מה שאתה אומר לי: עכשיו תבדקו אותי ב-2020. עכשיו אני אראה לכם למה אני מסוגל.

<< אורח >> יקותיאל צפרי: << אורח >>

אחרי שיעבור תקציב אז כן.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

אני רוצה רק להגיד משפט אחד ולהפנות את תשומת ליבך, הרשות לזכויות ניצולי השואה עברה אליכם, יותר מ-50% ניצולי שואה הם דוברי רוסית, יותר נכון לא דוברי עברית, זה יותר חזק, הם לא דוברי עברית. אתם חייבים לקבוצה הגדולה של 70,000 פליטי השואה, ששם לפי דעתי 90% מדברים רק את השפה הרוסית, והם בעיניי במצב הכי קשה בחברה, תנו להם דגש ושם צריך יותר ויותר לתת חומר בשפה הרוסית.

בזמנו, כשרק נכנסתי לכנסת ה-20 עם עפרה רום אנחנו הוצאנו חוברת זכויות של ניצולי שואה בשפה הרוסית וזה עבד מצוין, אבל זה היה מזמן. עברו הרבה החלטות, צריך לעשות את זה שוב. לכן אני מבקשת ממך, היות שאתה היום אחראי על המשרד, תיקח את זה, בבקשה, לתשומת ליבך, כי אני מבטיחה לך שאני אבוא שוב ואני אבדוק שוב, בסדר? בהצלחה.

<< אורח >> יקותיאל צפרי: << אורח >>

בסדר גמור. תודה.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

ואני חייבת לציין, יש שיתוף פעולה נפלא עם השרה וזה טוב, היא גם מאוד קשובה לקבוצת האנשים האלה.

<< אורח >> יקותיאל צפרי: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

לכן אני לא מאמינה שדווקא מהמשרד שלכם לא תבוא הבשורה. אז קחו את זה בחשבון, שאנשים שלא מבינים עברית צריכים לדעת בדיוק מה שיודעים אלה שיודעים עברית, אסור לנו להשאיר אותם מחוץ לחברה הישראלית. תודה רבה, יקותיאל.

<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>

עינב שימרון מחוברת?

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

היא מתחברת עכשיו, אז אנחנו מחכים לה. אני רוצה להגיד לכם, כמו שאמרתי בהתחלה, שנמצאים איתנו גם - - -

<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>

יש משרד העבודה והרווחה. שרונה מן וגיל חורב.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

לא רואים אותם? דווקא כן הייתי רוצה אותם, אם אפשר לאתר לי אותם אני אשמח.

<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>

עינב, משרד הבריאות, מחוברת.

<< אורח >> עינב שימרון: << אורח >>

שלום.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

מה את חושבת על כל מה ששמעת עד רגע זה?

<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>

לא שומעים אותך, עינב. אני אקצר בקצרה, מה שנטען פה על ידי נציגי לפ"מ שהלקוח בעצם מזמין את מה שהוא רוצה לפרסם בהתאם למגבלות התקציב וקהלי היעד שהוא מגדיר. מה שרצינו לשמוע ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, ודיברו לפנייך ממשרד הקליטה והמשרד לשוויון חברתי, איך הם מתנהלים במגבלות התקציב ומבחינת קהל היעד ואיך שיתוף הפעולה עם לפ"מ, כשהטענה שהמגזר הרוסי, זה עיקר הדיון, שיש מיעוט גם בכמות הפרסומים וגם ב - - - לגבי ההחלטה. זה מה שהיה עד כה.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

תודה למנהלת הוועדה שעזרה לנו, היא פשוט ריכזה בכמה משפטים את מה שהיה לפני.

<< אורח >> עינב שימרון: << אורח >>

אני אתייחס.

<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>

תתייחסי גם לפרסומים בעניין הקורונה, שזה מאוד חשוב, ואיך אתם נערכים לגלי העלייה כי משרד הבריאות זה המשרד שצריך לתת הכי הרבה מידע לעולים החדשים בכלל השפות.

<< אורח >> עינב שימרון: << אורח >>

מבחינת הקורונה - - -

<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>

לא שומעים אותך.

<< דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא שומעים אותה, אבל רק לפרוטוקול, דווקא משרד הבריאות בתקופה של הקורונה מבחינת החשיפה הפרסומית הוא אחד המצטיינים. על אף כל המגבלות, דווקא משרד הבריאות הוא אחד המצטיינים בהנגשת המידע ובחשיפה, לפחות ניסיון.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

כן, חד משמעית.

<< אורח >> עינב שימרון: << אורח >>

אז באמת היו שני אפיקים מרכזיים שאחד זה דרך לפ"מ, של קניית מדיה, שפשוט העברנו תקציב ללפ"מ ומבחינתי השיקול היה שיגיע למקסימום אנשים. בנושא של הקורונה לא השיקול התקציבי הוא זה – תמיד יש מגבלת תקציב, אבל גם אם יש מגבלת תקציב היה לנו מאוד חשוב, לי באופן אישי, שזה יגיע ממש לכל האוכלוסיות, לכל החברה, לדוברי כל השפות. מאוד מאוד חשוב. זה אפיק אחד, שפשוט קנינו מדיה.

אפיק שני, שהוא יותר אפיק של יחסי ציבור, כי הרבה מהדברים מפורסמים גם לאוכלוסייה הכללית שלא באמצעות קניית מדיה, לא הכול זה פרסומות, יש ריאיונות עם רופאים, ריאיונות עם אנשי צוות רפואי, ריאיונות עם מעצבי דעת קהל ולא הכול כפוף לקניית מדיה וגם את זה עשינו באמצעות משרדי יחסי ציבור שגייסנו. לדוגמה לחברה הערבית אני גייסתי שלושה סוגים שונים של משרדים, יש את המשרד של מזאוי, שזה לתושבי המשולש והצפון, המשרד של איימן סמארה, למזרח ירושלים, ואג'יק לאוכלוסייה הבדואית. בשלב מוקדם יותר גם השתמשנו ברשות הבדואים כדי להפיץ חומרים, השתמשנו במכוניות שעברו ממקום למקום וחילקו בפזורה את החומרים שלנו, השתמשנו בשילוט.

בנוסף לזה היה לנו משרד, עדיין יש לנו, לחברה החרדית, ושילמנו לגורמים שיתרגמו ליידיש ויהיו דמויות ורבנים ואנשים מתוך החברה, כנ"ל בחברה שהיא דוברת רוסית, כנ"ל תרגמנו, עוד בהתחלה, את החומרים גם לעובדים הזרים, גם לתיגרינית, גם לתאית, גם לפיליפינית, גם לסינית, ספרדית, צרפתית, לעולים בהמון המון שפות. פנינו לכמרים, פנינו לאנשי דת, תלינו שלטים לעובדים הזרים בדרום תל אביב, עבדנו עם מציל"ה, עבדנו עם עיריית תל אביב ובמזרח ירושלים. החומרים שלנו יוצאים במגוון מאוד מאוד רחב של שפות, גם בשפה האמהרית, אנחנו עבדנו עם טנ"א וזה היה לנו מאוד חשוב בנוסף למה שקנינו באמצעות לפ"מ. אין קמפיין שיוצא רק בעברית, אין דבר כזה אצלי. אצלי אין דבר כזה. זה באופן כללי.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

עינב, היות שאנחנו כבר מדברות ומדברים בוועדה אני ציינתי קודם, ראיתי את הפרסומת שלכם בערוץ 9, אותם הרופאים שעונים לשאלות של אזרח, מה שעשו בערוץ 9, כנראה לפי הזמנה של או לפ"מ או שלכם, זה רק תרגום בכיתוב ואני חייבת להגיד לך שזה לא מגיע לציבור בצורה כזאת, את חייבת למצוא איך את כל זה לעשות בשפה הרוסית שאנשים ישמעו את זה בשפה. אנשים מבוגרים לא מצליחים לקרוא את הכתוביות למטה, אני רוצה שתבינו את זה.

<< אורח >> עינב שימרון: << אורח >>

הבנתי. אוקיי, אז א' אנחנו נשפר. בתחילת האירוע אנחנו השתמשנו גם ברופאים, אני לא יודעת למה זה פחות תפס, השתמשנו ברופאים שלנו שהם דוברי רוסית וזה צולם גם ברוסית.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

ויש לא מעט, צריך לציין.

<< אורח >> עינב שימרון: << אורח >>

כן, אז אנחנו משתמשים גם בד"ר אנה גלוחוב, בד"ר גדלביץ', באמיליה אניס ובהמון רופאים שהם דוברי השפה הרוסית. אנחנו נעשה עוד מהלך כזה עכשיו בתקופה הקרובה. אני מקבלת ואנחנו נעשה עוד מהלך כזה.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

תודה רבה, עינב, ויישר כוח. אנחנו שוב מציינים שמשרד הבריאות דווקא בתקופה הזאת היה באמת בעיניי מצוין בביצוע נושא ההסברה, אבל צריך להמשיך ועוד לשפר ועוד להעביר מסרים, כי אני חוזרת, אמרתי בהתחלה, אני לא יודעת אם את שמעת, אבל אני חושבת שהציבור צריך לקבל מידע לא מפוליטיקאים, אלא מאנשי מקצוע, במיוחד במשרד הבריאות. אז המון דברים תלויים בכם. אנשים לא יכעסו על הסגר אם אתם תסבירו להם בשפה ברורה למה אנחנו הגענו למצב סגר. אתם ולא פוליטיקאים, זה נורא נורא חשוב.

<< אורח >> עינב שימרון: << אורח >>

תודה רבה. אני בהחלט לוקחת את זה לתשומת ליבי, תודה.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

תודה גם לך. אני רוצה להתחיל לשמוע קצת את הלקוחות. ערוץ 9, נמצא איתנו יורי קגנוביץ, בבקשה תעלו לי אותו.

<< אורח >> יורי קגנוביץ: << אורח >>

כן, שלום, גברתי. קודם כל שלום לך, גברתי, שלום לכל הנוכחים בוועדה ולכל המצטרפים בזום, שלום שלום ובאמת ברכות על היוזמה ועל הדיון.

בראשית דבריי אני רוצה להתחיל דווקא מהמספרים. המספרים שהוצגו בתחילת הדיון הזה לגבי תקציב לפ"מ שנתי הם לפחות ממה שיש לי, ומה שיש לי זה למעשה המקור היחיד הבטוח במדינה, זה מקור שנקרא מפתח תקציב, זה גורם שאחראי על כל הוצאות המדינה על כל משרד ומשרד, לפחות מהנתונים שלהם עולה שתקציב הלפ"מ השנתי הוא לא 203 מיליון שקל, כמו שהוצג בתחילת הדיון, אלא 600 מיליון שקל ויש שם פירוט מאוד מדויק איך הכסף הזה מתחלק. אני לא רוצה להרחיב, אני שלחתי את זה בצ'ט הקבוצתי של הוועדה אז אם מישהו מעוניין לראות, בבקשה.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

בצ'ט של הוועדה שלחת את זה? אפשר לבקש שידפיסו את זה?

<< אורח >> יורי קגנוביץ: << אורח >>

רק תקציב פעילות חו"ל עומד על 207 מיליון שקל שנתי.

<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>

אז תסביר לנו, יורי, תן לנו קצת יותר נתונים מהדוח הזה, כי זה מאוד חשוב מה שאתה אומר עכשיו.

<< אורח >> יורי קגנוביץ: << אורח >>

כל המספרים האלה נמצאים בגישה פתוחה, אם צריך אני יכול להעביר את זה, להעביר לינק לכל המספרים האלה. יש שם גרפים וזה מאוד מפורט בכל הרמות, בכל הוצאה והוצאה, אפילו ברמה של ציוד משרדי כמה המשרד הוציא בשנת 2019 ולמעשה בכל השנים שקדמו לכך. זה היה חשוב לי להבהיר.

דבר נוסף, לגבי כמות דוברי הרוסית במדינה. מבחינת למ"ס, שעשו את הסקר האחרון, אם אני לא טועה לפני ארבע שנים, יש לנו 17.4% דוברי רוסית במדינה שהם מעל גיל 20. כשמדובר פה על כל דוברי הרוסית, לא בהכרח עולים, מדובר באנשים שהם מכריזים על עצמם כרוסית שפת אם. אז אנחנו כ-17.4%, זה גם חשוב להבהיר.

דבר שלישי שרציתי להבהיר, מעבר לדוברי רוסית שנמצאים כאן ובאמת אין להם שום דרך לקבל מידע מעבר לשפת האם שהם מדברים, גם העלייה של שנות ה-90, שאני למעשה שייך אליה, ולרוב הם משתמשים במדיות בשפה הרוסית, אני יכול להביא דוגמה פשוטה, לפני כמה ימים היה גמר הישרדות, גמר מאוד מושך בערוץ המתחרה, אז מבחינת הנתונים, אני לא אכנס למספרים, אבל הנתונים בערוץ 9, באותה השעה, היו בערך פי ארבעה מהצפיות בהישרדות. מדובר פה על כלל האוכלוסייה, ולא בהכרח באנשים שמדברים רק את השפה הרוסית. כך שחשוב להבהיר שגם אתרים ברוסית, גם רדיו ברוסית וגם כמובן טלוויזיה ברוסית רואים ושומעים וקוראים לא רק אנשים שמתקשים בשפה העברית. כך שמבחינת חשיפה למעשה החשיפה שהקהילה שלנו, שהיא יותר ממיליון איש במדינה הזאת, מקבלת במדיות הרוסית, היא חשופה לשם הרבה יותר טוב ממדיות בשפה העברית. זה גם היה חשוב לי להבהיר.

עכשיו אני רוצה להתייחס, ברשותכם, לדברים שאמר בועז. חשוב גם להבהיר בתחילת דבריי, לא כל החלטה שיוצאת מלפ"מ היא בהכרח החלטה של לפ"מ. בהרבה מאוד מקרים באמת קורה שבמשרדי הממשלה יושבים פקידים ובאמת מבקשים מלפ"מ שהפרסום הזה יגיע לאוכלוסיות שונות ובהרבה מאוד מקרים זה קורה שכל הקמפיינים האלה הם - - - אותנו. אותנו זה גם את ערוץ 9, גם את ה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]