פרוטוקול מספר 0, ועדת הכספים, 28/07/2020

הכנסת

הכנסת העשרים-ושלוש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 102

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ז' באב התש"ף (28 ביולי 2020), שעה 11:30

סדר היום:

<< הצח >> 1. הצעת חוק־יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 3) << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראה שעה), התש"ף-2020 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

משה גפני – היו"ר

ינון אזולאי

רם בן ברק

קרן ברק

ניר ברקת

אחמד טיבי

אופיר כץ

מיקי לוי

בצלאל סמוטריץ'

אוסאמה סעדי

אלכס קושניר

שלמה קרעי

אנטאנס שחאדה

קטי קטרין שטרית

הילה שי וזאן

מיכל שיר סגמן

עאידה תומא סלימאן

חברי הכנסת:

משה ארבל

מכלוף מיקי זוהר

יצחק כהן

אימאן ח'טיב יאסין

עודד פורר

מוזמנים:

שר האוצר ישראל כץ

אסי מסינג

–

היועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר

שירה עמיאל

–

רכזת תקציב תרבות וספורט באג"ת, משרד האוצר

טלי ארפי

–

סגנית בכירה ליועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר אביגיל ונקרט

–

רפרנטית, משרד האוצר

אייל מדן

–

רפרנט רווחה באגף תקציבים, משרד האוצר

אלון מסר

–

סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

יעל לינדברג

–

אגף תקציבים, משרד האוצר

שלומי מור

–

עו"ד, סגן בכיר ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

מאיר שפיגלר

–

המנהל הכללי, המוסד לביטוח לאומי

שרית פלבר

–

רפרנטית, משרד המשפטים

ייעוץ משפטי:

שגית אפיק

נעה בן-שבת

מנהל הוועדה:

טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:

אתי אפלבוים;

הילה לוי

<< הצח >> 1. הצעת חוק־יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 3) << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראה שעה), התש"ף-2020 << הצח >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד פעמי) (הוראת שעה), התש"ף-2020.

מי מסביר? אני מבקש להקריא ולהסביר.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

להקריא סעיף סעיף?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

קודם להקריא ולהסביר. אם אפשר, בקול, שנשמע.

<< אורח >> טלי ארפי:

"הגדרות

1 .בחוק זה –

"בני זוג" – כהגדרתם בחוק הבטחת הכנסה;

"גמלת הבטחת הכנסה" – כל אחד מאלה:

(1 )

גמלה כהגדרתה בחוק הבטחת הכנסה;

(2 )

תוספת לגמלה, לפי סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות זקנה 1 ושאירים מיוחדות

(3 )

תשלום לפי חוק המזונות

.

"גמלת נכה נזקק" – אחת מאלה:"

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

יש טעות בשם ההסכם. ההסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושארים מיוחדות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לתקן את זה.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

התשלום לפי חוק המזונות, זאת אומרת חודשי.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

בסדר, אין בעיה.

"גמלת נכה נזקק" לפי אחת מאלה:

(1 )

קצבה חודשית המשתלמת לפי סעיפים 200 ,201 או 251 לחוק הביטוח הלאומי;

(2 )

תגמול מוגדל לפי הכנסה המשתלם לפי סעיף 4א לחוק נכי רדיפות הנאצים או תגמול מוגדל לפי הכנסה המשתלם לפי סעיף 4א לחוק האמור;

(3 )

תגמול מוגדל לפי הכנסה המשתלם לפי סעיף 4ד לחוק נכי המלחמה בנאצים או תגמול לפי הכנסה המשתלם לפי סעיף 4ג לחוק האמור;

(4 )

תגמול המשתלם לפי סעיף 11א(א)(2) או (3)לחוק נכי רדיפות הנאצים או תגמול המשתלם לפי סעיף 13א(ב) או (ב1 )לחוק נכי המלחמה בנאצים.

(5 )

תגמול המשתלם לנכה או לנכה נפגע פעולת איבה לפי סעיפים 6 ,7 או 7ד לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 (נוסח משולב). או תגמול לפי סעיף 4 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל– 1970 המשתלם בשל החלת סעיפים 6 ,7 ו־7ד האמורים בלבד, וכן תשלום לפי הוראות מס' 81.01 ו-85.02 של אגף שיקום נכים במשרד הביטחון לנכים שנקבע לגביהם כי איבדו את כושר עבודתם עקב הנכות וכי הם מחוסרי הכנסה;

(6 )

גמלת נכות לעולה המשתלמת לפי הסכם בדבר מתן גמלאות 4 מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת.

(7 )

תגמול לפי הכנסה שאסיר ציון זכאי לו לפי סעיף 11 לחוק 5 תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב–1992."

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

אני רוצה לומר כמה דברים לגבי נכה נזקק. ההגדרה שקראנו עכשיו אחר-כך תשפיע על הזכאות לתוספת. דבר ראשון, אם אנחנו מדברים פה על נזקק, יהיו לנו כמה וכמה שינויי נוסח שדיברו על גמלת נכה. השארנו את המונח נזקק לפי הכנסה אז אנחנו רוצים שגם כאן ינקטו באותה צורה.

דבר שני. בפסקאות 2 ו-3 דיברנו על תגמולים שמקבלים נכי רדיפות הנאצים ונכי המלחמה בנאצים, התגמולים המוגדלים שמשולמים באמת לאנשים שהם במצב הכלכלי היותר קשה. בסעיף 4 אנחנו מדברים על התגמול שמשולם לבני הזוג שלהם, אחרי שהם יתאלמנו. הוא ישולם במשך 3 שנים לבני הזוג. צריך לזכור שזה קצת תגמול מסוג אחר, אבל אתם בכל זאת בחרתם לקבוע אותו בתוך הרשימה הזאת של התגמולים.

השאלה, מה העיקרון המסדר שגרם לזה שכל הגמלאות האלה הן בהגדרה של נזקק?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

העיקרון שהנחה אותנו זה בעצם סיוע לקבוצות של מקבלי קצבאות שהקצבאות שלהם מותנות במבחני הכנסה. לכן זאת הרשימה שנקבעה.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

גמלאות שמותנות במבחני הכנסה, אבל זה לא כל הגמלאות שמותנות במבחני הכנסה. יש גמלאות אחרות, למשל, גמלת זקנה בגיל המותנה, גמלת אזרח ותיק בגיל המותנה, היא מותנית בהכנסה. גמלת קצבת שארים לאלמן מותנית בהכנסה. יש עוד קצבאות שמותנות בהכנסה ובכל זאת הן לא פה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

מניחים שזאת אוכלוסייה שאנחנו רוצים בעצם לייחד, אוכלוסייה שהיא החלשה ביותר והנזקקת ביותר ולכן התמקדנו במקבלי הקצבאות שמוזכרות כאן.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הלאה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

"גמלת סיעוד" –

(1 )

גמלת סיעוד חודשית לפי סעיף 224 לחוק הביטוח הלאומי (2)

גמלה למי שבחר בקצבה לשירותים מיוחדים מכוח סעיף 228(א) לחוק הביטוח הלאומי חלף גמלת הסיעוד (3)

גמלת סיעוד לעולה המשתלמת לפי הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת;

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏;

"חוק הבטחת הכנסה" – חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980‏;

"חוק המזונות" – חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972‏;

"חוק נכי המלחמה בנאצים" – חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954‏;

"חוק נכי רדיפות הנאצים" – חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957‏;

"המוסד" – המוסד לביטוח לאומי;

"עולה" – מי שנמצא בישראל פחות מ-12 חודשים בתכוף לפני יום ט' בתמוז התש"ף (1 ביולי 2020), והעומד באחת מפסקאות (א) עד (ד) לתקנה 5(4) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב–1982‏;"

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

נזכיר שתקנות הבטחת הכנסה מדברות על עולה, מי שיש לו אשרת עולה וכל אותם תנאים שמצויים בתקנות.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

"עולה נזקק" – עולה שמשרד העלייה והקליטה נותן לו סיוע חלף הבטחת הכנסה;

"קצבת ילדים" – אחת מאלה:

1. קצבת ילדים לפי סימן ב' לפרק ד' לחוק הביטוח הלאומי;

2. קצבה המשתלמת לפי סעיף 3 להסכם בדבר תשלום קצבה לילד עולה;

"תושב חוזר" – מי שטרם חלפו שלושה חודשים מהיום שבו משרד העלייה והקליטה המציא תעודה המעידה כי הוא תושב חוזר."

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

המועד הקבוע הוא מועד הנפקת התעודה של תושב חוזר. ראינו שהתנאים של משרד הקליטה מדברים על-כך שהמעמד הזה ניתן לו שלושה חודשים אחרי שהוא נכנס לארץ.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

יש לנו נוסח שמחליף את זה כך שהזכאות שלו תהיה ביום שבו נקבעה זכאותו כתושב חוזר בתעודה שהנפיק לו משרד הקליטה. אז הנוסח שאנחנו מציעים: מי שטרם חלפו 3 חודשים מהיום שבו החלה זכאותו לתושב חוזר, בהתאם לקבוע בתעודה שהנפיק לו משרד העלייה והקליטה."

<< דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >>

אני אגיד משפט אחד על הקודם בנושא החיילים המשוחררים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

השר מבקש לומר משפט על החוק הקודם. אם אפשר בקצרה מפני שאין לנו כלום.

<< דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >>

קודם כל, אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה על העבודה המאוד מאוד רצינית שעשיתם כאן עם חוק רשת הביטחון הכלכלי לכל תקופת הקורונה למשך שנה. אין ספק שהציבור מחכה לזה ואני רואה את חובתי להתגייס עם כל האנשים, לוודא שאכן התשלומים יצאו לדרך, לשכירים, לעצמאים, לבעלי העסקים ולכל מי שצריך לתת.

דבר נוסף. אני רוצה להבהיר כי היו אלי פניות מכאן. לגבי חיילים משוחררים בודדים, אלה שהמדינה משתתפת בשכר הדירה שלהם. זה לא בתוך החוק אבל בכוונתי, כפי שעשיתי לא מכבר, לאפשר להם לקבל מענק של 4,000 שקלים, שזה בערך 8 מיליון שקלים. אנחנו נטפל בזה כמשרד אוצר, לא במסגרת חקיקה. בעצם זה המשך הפעמיים הקודמות שבוצעו כבר, פעם טרום תקופתי ופעם בתקופתי, בדיוק עם אותו פלח של חיילים בודדים משוחררים.

דבר נוסף לגבי החוק הזה עצמו. קראתי כל מיני פרסומים על הדברויות שהיו איתי וכל מיני הכרזות שלי. לא דיברתי עם איש, לא הכרזתי דבר. לא הודעתי בשום מקום על שינוי ועל שינוי מנוסח הממשלה או כל דבר אחר. כפי שאמרתי אתמול ליושב-ראש, לא באתי כדי לנאום לכם אלא באתי כדי להקשיב. ככל שזמני מאפשר, אני אשתדל לשמוע את חברי הוועדה. אין ספק שמדובר בחוק שיש בו הרבה מאוד דגשים. יש בו כלכלה, יש בו חברה והרבה דברים. גם בממשלה עצמה בוצעו שינויים בחוק הזה בדרישת סיעות כאלה ואחרות. לכן, אני בהחלט בא לשמוע את הוועדה בלב פתוח ובנפש חפצה.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני רק רוצה לומר שאני מאוד שמח שהצלחתי לשכנע את משרד האוצר, את נציגי האוצר ושר האוצר, בכך שחייבים לשלם את המענק הנוסף לחיילים בודדים משוחררים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אז אתה מוריד את כל ההסתייגויות?

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> רגע, רגע, הוא אומר מחמאה.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עוד פעם. אני שמח מאוד שהצלחתי לשכנע את משרד האוצר ואת שר האוצר בעזרת חברי הכנסת כאן, כולל מהליכוד וקטי שעזרה לי בזה וגם מיקי זוהר. אנחנו באמת רוצים לבשר לחיילים הבודדים המשוחררים שעד תחילת חגי תשרי הם יקבלו את המענק הנוסף של 4,000 שקלים. לפיכך אני מוריד את כל ההסתייגויות לחוק הקודם.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

עכשיו נשארים המובטלים והצעירים עד גיל 20.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, ההסתייגויות והרביזיות.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק הסתייגויות דיבור סיעתית.

<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> שר האוצר הבטיח בישיבה האחרונה לנסות למצוא פתרון לצעירים המובטלים מתחת לגיל 20. טיפלנו בכל האוכלוסיות ונשארה אוכלוסייה קטנה מאוד, שעובדים משלמים מס הכנסה וביטוח לאומי ועכשיו הם מובטלים כי רובם עובדים במסעדנות ובאולמות חתונות ואין להם פרנסה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

השר בוחן את הדברים האלה.

<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבקש שהשר ייתן לנו תשובה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אדוני השר, אני מאוד מודה לך. חסכת לי הרבה זמן.

<< דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >>

אנחנו לשירותך.

<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה עם שאלתי? אני רוצה תשובה.

<< דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >>

אני אשתדל שזה יישמר על בסיס הדדיות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הוא יבחן את זה.

<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> הבטיח פעם קודמת לבחון את זה.

<< דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >>

אני חייב לומר, אני שר אוצר לא שר החוץ. הרעיון הזה הוא לא רעיון שעסקתי בו. אנחנו עובדים גם במגזרת החוקים הקיימים. עשינו המון דברים בתוך החוקים הקיימים. אתם עשיתם בדיונים עצמם. זה נושא שהוא בפני עצמו והוא לא קשור לתוך החוק. גיל קבלת אבטלה זה דומה כמעט לגיל זכות לבחור לכנסת. אלה נושאים שמחייבים דיון ולא אגב.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני השר, זה לא דומה לבחירה לכנסת, עם כל הכבוד. פה בחוק הזה, אלה שמעל גיל 67 לא היו זכאים ונתנו להם. במענקים שאנחנו דנים עוד מעט, כל אחד מגיל 18 מקבל. יש רק קבוצה אחת והמניעים הם לא מניעים כלכליים, עם כל הכבוד. אנחנו שמענו את זה גם בדיון במליאה וגם בדיון פה. מכיוון שהצעירים האלה אתם אומרים שהם לא התגייסו ואז לא מקבלים. אם זה פוליטי אז תגידו. אם זה כלכלי, תגיד לי, אדוני השר, מה ההבדל כלכלית בין מובטל שהוא בן 20 למובטל בן 19?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אוסאמה, זה עלה כמה פעמים. אני תומך בזה אבל לא הכנסנו את זה בחוק. אני מבטיח לך שאני אדבר עם השר. אין מעבר לעניין הזה.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת הפעם השלישית שאנחנו מעלים את זה בוועדה וזה עולה לדיון.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אדוני השר, אני רוצה לדבר איתך על העניין הזה. לא הכנסנו את זה בחוק, אנחנו הצבענו נגד ההסתייגות של הרשימה המשותפת. שאני אצביע נגד הרשימה המשותפת זה - - -

<< דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >>

כנראה אני לא מעודכן, כל יום קורים כאן דברים חדשים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני רוצה לדבר איתך על הסוגיה הזאת. אני יודע שהסוגיה היא בעייתית. אני גם מעוניין בזה אבל אנחנו ננסה להגיע להסכמה. לא נגיע להסכמה, אז לא. אפשר להמשיך?

אני רוצה שהיא תשלום את ההקראה.

<< דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >>

אדוני היושב ראש, באתי להקשיב לחוק הזה. עוד מעט אני צריך ללכת. אני רוצה לשמוע את עמדות האנשים.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

"תושב חוזר נזקק" – עולה שמשרד העלייה והקליטה נותן לו סיוע חלף הבטחת הכנסה;"

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

זאת בעצם תכנית סיוע מיוחדת שנותן משרד הקליטה. אנחנו מדברים גם לגבי עולה וגם לגבי תושב חוזר.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

"תושב ישראל" – כמשמעותו לעניין חוק הביטוח הלאומי ובכלל זה תושב חוזר."

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

זה ברור שאנחנו מדברים פה על תושב ישראל באזור.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

היום חוק הביטוח הלאומי קובע מי הוא תושב. יש פסקאות שבהן כתוב באופן מפורש שתושב חוזר זה תושב האזור ויש מקומות שלא. ביטוח לאומי נוהג כך שתושב הוא כולל תושב האזור. לכן אנחנו חושבים שאין צורך להוסיף את המילים האלה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> זה שביטוח לאומי נוהג כך זה מספיק? לא תהיה מחר איזו עתירה לבג"ץ שאומרת שלביטוח הלאומי אסור שזה מנוגד לחוק? מה אכפת לך לכתוב?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הלאה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> שאלתי שאלה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

שוב אני אומרת. התושבים האלה נחשבים תושבי ישראל, רק יש מקום בחוק הביטוח הלאומי, לגבי קצבאות מסוימות, יש בכל זאת הבהרה שהם כן ויש מקומות שלא. דווקא אם נכניס עכשיו - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אז זה יהיה מכלל הן אתה לאו.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

"זכאות למענק חד פעמי בעד ילד.

2.(א)

מי שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי פרק ד' לחוק הביטוח הלאומי בעד חודש יולי 2020 והוא הילד הראשון, השני או השלישי במניין ילדיו של ההורים שלחשבונו משתלמת קצבת הילדים כאמור, ישתלם בעדו בענק חד פעמי בסכום של 500 שקלים חדשים."

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

למה עצרתם בילד השלישי? מה, הילד הרביעי לא צריך לאכול, או הילד החמישי?

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל ילד, אגב.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מיקי זוהר, בבקשה.

<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> ראשית, אני שמח ששר האוצר הגיע לדיון כדי שיוכל לשמוע את הקולות שעולים מהוועדה. אני ואתה, אדוני היושב ראש, ניהלנו שיח בעניין הזה של החוק החשוב שראש הממשלה ושר האוצר מביאים היום לדיון. דנו לגבי האפשרויות. הלכה למעשה, בסופו של יום, כדי שהחוק הזה באמת יעבור ויתקדם בצורה מהירה, המסקנה היא שצריך אולי טיפה לשפר אותו בכל מה שקשור לילד הרביעי, החמישי וכן הלאה, בסכומים נמוכים יותר מן הסתם כי אי-אפשר לפרוץ את המסגרת התקציבית בצורה גדולה מידי.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> למה לא לתת פחות לכל ילד ולחלק לכל הילדים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני לא מסכים לתת פחות.

<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אני חושב שאם שר האוצר וראש הממשלה יקבלו החלטה לאמץ את הרעיון שעלה כאן מהוועדה, אני חושב שזה יעזור בקידום החוק. זה גם יעביר את החוק מהר בצורה מהירה וגם סוף סוף נוכל להעביר לאזרחים את הכסף, שזאת המטרה של כולנו.

לגבי יתר הדברים, גם לגבי הסוגיות שהעליתי לגבי בעלי עסקים, כמובן שזה לפתחה של הממשלה. כמו שהודעתי, אני לא מתכוון לנסות להעביר פה דברים בניגוד לעמדת הממשלה. אם הממשלה תחליט לאמץ את ההצעה זה יהיה מבורך ובעלי עסקים יפסיקו לצעוק כמו שאני שומע אותם בשעות האחרונות. אם לא, כמובן שזאת תהיה עמדת הממשלה והקואליציה תכבד אותה. אני מאוד מקווה שבסופו של יום נמצא את הדרך לתת את הפתרונות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה אתה מציע בסעיף הזה?

<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >>

בסעיף הזה ההצעה היא: ילד רביעי 500 שקלים, ילד חמישי 250 שקלים, וכל הילדים מהשישי עד העשירי 100 שקלים.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה דופק את החרדים.

<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אני חושב שאם שר האוצר יתמוך בהצעה הזאת זאת תהיה בשורה גדולה לאזרחי ישראל. אני חושב שהיא גם תגבש איזה סוג של הסכמה בוועדה כדי שהחוק הזה יעבור. כמובן שיש גם את הנושא השני שדיברתי עליו שזאת גם החלטה של שר האוצר וראש הממשלה לגבי בעלי עסקים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

חבר הכנסת טיבי.

<< דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >>

רק הערה. זה שאני עם המחשב, זה לא שאני עושה דברים אחרים, אני פשוט רושם את עיקרי הדברים שנאמרים כאן.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לגבי מענקים לילדים. כבר לפני יותר משבוע, כשאתה הזכרת את הנושא, אני הזכרתי כאן ועמדנו על הזכות שכל ילד הוא בן למשפחה, ילד רביעי, שלישי, מה זה חשוב? מה שמגיע לילד שלישי מגיע גם לילד רביעי או חמישי בלי הגבלת מספר. לכן אני לא מסכים עם מיקי לגבי העצירה במספר מסוים. לגבי הסכומים אני לא רוצה להתערב. שמעת אותי אתמול במליאה. זאת העמדה שלנו בסיעה. דיברנו גם בערב. אנחנו עומדים על כך שמה שמגיע לילד אחד, שניים, שלוש, מגיע לכל ילד אחריו. אני מאוד מקווה שהתיאום שהיה בינינו ינצח גם גם במקרה הזה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> ברשותך וברשות השר, אני מבקש להעיר שתי הערות לגבי הסעיף הזה. הראשונה נוגעת למה שעלה עכשיו. אני רוצה להתחיל בפן הערכי. מדברים פה על ציבורים ועל מאבק. מדינה יהודית צריכה לעודד ילודה והבאת חיים לעולם. ככה מעודדים. כשמשדרים שהנורמה זה עד שלושה ילדים, חס וחלילה אסור יותר, זה השדר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אנחנו לא מדברים על עידוד. אנחנו מדברים על מענק שהמדינה מחליטה להעניק לילד רעב.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> למה אתה מפריע לי לומר את דעתי? אני רוצה לומר שאין הבנייה התנהגותית גדולה יותר מכלכלה. כשהמדינה אומרת שמשפחה רגילה זה שלושה ילדים ומעבר לזה זה משהו מוזר, אני לא מטפלת בזה. זאת אמירה ערכית פסולה בראש ובראשונה.

ברור שלא יכולה ולא צריכה להיות שום הבחנה בין מספר הילדים, בעיקר באופן שבו החוק הזה מנוסח. אם החוק הזה היה מדבר על תא משפחתי, היה אפשר לדבר על איזה מדרוג כמו שמיקי מציע לפי מספר ילדים כי יש איזה הוצאות של התא המשפחתי כמו בית, חשמל וארנונה, אז ממילא ההוצאות לילדים הראשונים הן יותר גדולות ואחר-כך הן הולכות ופוחתות.

לא כך מנוסח החוק הזה. החוק הזה נותן מענק לכל ילד. אחר-כך הוא גם נותן מענק לכל בן-אדם. הוא לא נותן מענק לתא משפחתי. כשמדברים על ילד אין הבדל. הטיטולים, המטרנה, גן הילדים והבייביסיטר וטיפולי השיניים, עולים אותו דבר לילד הראשון או לילד השנים עשר, כן ירבו בעזרת השם.

אם הייתם בונים מנגנון חוק שבנוי על תא משפחתי, הייתם אומרים שיש הוצאות של כל המשפחה וההוצאות הולכות וקטנות פר ילד ככל שהולכים ומתקדמים במספר הילדים. לא כך בנוי החוק הזה. לכן אני מבקש שהמענק הזה ישולם לכל ילד באשר הוא ובסכום דומה. אם צריך להפחית, כי אני יודע שיש מסגרות תקציב ואני לא פופוליסט, אז תיתנו לכל ילד פחות, אבל כל ילד במדינת ישראל צריך לקבל. האפליה היא בין הילדים לא בין ההורים כי המענק ניתן לילד.

הערה שנייה. ביקשתי מהלשכה המשפטית לסייע לי בניסוח בסוגיה של זוגות גרושים. אני מוכן לקבל שטכנית זוגות שלמרבה הצער פירקו את התא המשפחתי, יותר נוח להעביר את הקצבה לחשבון שאליו משתלמת קצבת הילדים כדי שזה יהיה מאוד מהיר. אבל יש פסקי דין, אחרי המענק שהועבר לפני פסח, גם של בתי הדין הרבניים וגם של בתי המשפט לענייני משפחה, שקבעו שהמענק הזה, מאחר והוא ניתן פר ילדים, צריך להיות מחולק בין שני ההורים, לפי החלק היחסי כשכל אחד מבני הזוג נושא בעלות אחזקת הילדים לפי הסכם הממון ופסק הדין שיש בעניינם. אגב, בתי המשפט ובתי הדין העירו מדוע המחוקק לא קבע את זה ושלח את בני הזוג לריב. אני מבקש שייקבע, כדי שזה יהיה מהר, שהוא יחולק בין שני בני הזוג שנושאים בהחזקת הילדים לפי החלק היחסי שכל אחד מהם מחזיק, כל אחד בהסכם שלו. יש בן זוג אחד שאליו הועברה הקצבה ובן הזוג השני יוכל לקזז את החלק שמגיע לו לפי ההסכם מסכום המזונות שהוא מעביר לצד השני. זה צדק בסיסי מינימלי, אחרת אנחנו שולחים את בני הזוג לריב בבתי הדין ובתי המשפט כדי להגיע לאותה הוצאה.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מסכים להעלאת התקרה בקשר לבעלי האולמות.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

אתה מוריד את הרביזיה?

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עדיין לא.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הערה קצרצרה. אני חייבת לציין לשבח את ההקשבה וההיענות של שר האוצר, ראש הממשלה. כמובן שהמענק הזה הוא לא משהו שהוא מובן מאליו. זה יפה מאוד, זה מצוין, זה יעזור להרבה מאוד משפחות.

מכאן אני ממשיכה לאותם ילדים שנמצאים במשפחות האומנה. בפסח כבר קיבלנו פעימה ראשונה והילדים של ילדי האומנה עצמם לא קיבלו אלא ההורים הביולוגים, שבחלקם הגדול אפילו מתכחשים לקיומם של הילדים. בעצם כל הנטל נופל על ההורים של האומנה. בזכות השר, כמובן, ניתן המענק של פסח לילדים האלה בפעימה הראשונה. אני מבקשת להתחשב בפעימה הזאת, לנסות לבדוק את האפשרות להעביר לילדי האומנה את הכסף. הכוונה להעביר את הכסף לאיפה שהילד חי. אם הוא חי במשפחת האומנה שזה יעבור למשפחה שמגדלת את הילדים ולא להורים הביולוגיים שלא מגדלים את הילד.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני השר. הגשתי מספר הסתייגויות לחוק הקודם. אני מפרגן לחברי מישראל ביתנו, לאלכס, על ההישג של חיילים בודדים. אני חושב שזה לא מספיק. ההסתייגות שלי כללה את כל החיילים שהשתחררו בחודשים האלה של הקורונה וזה לא הרבה, אני יודע כמה. הם לא יכולים לעבוד והם לא נופלים בשישה חודשים עבודה ושישה חודשים דמי אבטלה על-פי הקריטריון. זה אומר שאנחנו דנים את החיילים האלה. זה נחמד ששחררנו להם את הכסף שמגיע להם מעצם השחרור שלהם, את החלק היחסי, אבל אני חושב שגם על המדינה להתחשב בחיילים האלה.

אני חושב שאתה יכול לבוא בדברים עם שר הביטחון או עם מנכ"ל משרד הביטחון. אפשר למצוא שם עוד 10 מיליון שקלים מהם ו-10 מיליון שקלים מהאוצר. זה לא הרבה כסף לתת לחבורה הזאת שמשתחררת ותרמה 3 שנים. החבורה הזאת שמשתחררת לא יכולה למצוא עבודה. זאת הסיבה שהיא גם לא תקבל דמי אבטלה. לכן אני מאוד מבקש. אתה יכול לבוא בדברים. התרומה ההדדית בין משרדך לבין משרד הביטחון, לארגן 25 מיליון שקלים זה כסף קטן.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני רוצה לשבח אותך ולשבח את חברי אחמד טיבי על זה שבאמת עמלתם על-מנת לתת לכל ילד אותו סכום. זה עיקרון השוויון. אני לא רואה שום הבדל בין ילד שלישי לילד שביעי. נהפוך הוא, המשפחות ברוכות הילדים זקוקות לכסף הזה יותר מאשר משפחות עם שני ילדים או עם ילד אחד. כל הכבוד. לכן חשוב מאוד לתת לכל ילד את אותו סכום בלי אפליה ובשוויון.

דבר שני. זה גם נוגע לסעיפים 2 – 4. את זה אני מבקש להכניס בחוק הזה. לקבוע סעיף בחוק הזה שכל הכספים האלה יהיו פטורים מעיקול, לא ניתנים לעיקול.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

יש הגנה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

ניר ברקת, בבקשה.

<< דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >>

קודם כל, אני רוצה לברך את השר שהגיע להקשיב ולשמוע. אני חושב שסדרת החוקים שאנחנו עכשיו מעבירים הם בכיוון הנכון.

אני הולך טיפה אחורה על מה שלא קיים בחוק לסיוע לעסקים. אנחנו מדברים על 80,000 עסקים שהמחזור שלהם נפגע בין 25% ל-40% והם לא מקבלים שום סיוע. על פניו, יש לנו פער שם. זה נושא שחייב לקבל סיוע והוא לא מופיע בחוק. העלינו את זה כמה פעמים ועדיין לא קיבלנו תשובה. חבל שלקראת החגים אנחנו לא נותנים להם מענה.

דבר שני. היה ויכוח לגבי היקף הסיוע לנושא של אולמות שמחה. אז יש ויכוח טקטי האם הסכום הוא מספיק גבוה או לא. יש כאלה שטוענים שהסיוע שניתן אולי מספיק, האולמות טוענים שזה רחוק ממספיק. אני חושב שאנחנו צריכים להבין שזאת לא הוצאה שאנחנו חוסכים בסיוע לעסקים אלא זאת השקעה. כל עסק שנעזור לו לא לפשוט רגל, נקבל חזרה את ההשקעה הזאת בריבית דריבית. תהיה יותר תעסוקה ביציאה מהקורונה, פחות אנשים באבטלה, פחות פשיטות רגל. לכן, ההמלצה שלי ללכת לטובת העסקים ולא נגדם.

הערה שלישית. אם רוצים ללכת למסלול של להשלים פערים בעקבות הקורונה, כלומר, מי נפגע בקורונה, אני לא בטוח למה הלכנו דווקא למסלול של תמיכה ישירה בכל אזרח וכל הסיפור של הילדים. יש ילדים במשפחות שלא נפגעו מהקורונה. בואו נעלה את הסכום של החל"ת או בואו נגדיל את הסיוע לעסקים ולעצמאים. אז זה בול בפוני מבחינת הסיוע שקשור לקורונה.

כמובן, בהינתן שכבר בחרתם, אז יש פה שאלות ערכיות, ילדים לא ילדים. אני בעד ההחלטה של ללכת לילדים אבל אני חושב שזה מסלול שהוא לא בול בפוני אבל חבל שהלכנו לשם במקום להגדיל את הסיוע איפה שחסר.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני מבקש קודם כל לדבר על החוק הקודם ולהודות לשר על ה-100 מיליון שקלים תוספת לעמותות. אנחנו יודעים שזה לא מספיק ואנחנו בטוחים שאם העמותות יצטרכו עוד, יהיה לב פתוח בשביל לסייע להן. זאת היתה אמירה מאוד חשובה. אני חייב להגיד לך מילה טובה על טמיר שעזר לנו בכל הנושא, אז תודה רבה על העניין הזה.

אדוני השר, עדכנתי בבוקר את הוועדה. ה-700 מיליון שקל, מה שדובר שהשר דרעי הביא, עדיין לא התקדם, תקוע באוצר. חייבים לסיים עם זה היום, המשפחות זקוקות לזה.

<< דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >>

זה בתוך החוק.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

תקעו את הקריטריונים וזה לא התקדם.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא פותחים דיון על זה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לגבי החוק הזה. אני באמת שואל ותמהה מדוע נעצר בילד השלישי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הוא כבר לא נעצר, התקדמנו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

למה לעצור את זה בילד השלישי? זה לא ראוי ולא נכון. הרב גפני אמר את זה והעלה את זה ראשון וזעק על הנושא הזה. לכן אני חושב שצריך להוסיף על כל ילד נוסף. כל ילד זה ברכה לעם ישראל, ברכה למשפחה ואסור לעצור בשום ילד. צריך לתת לילדים עד גיל 18. אני מצטרף לרב גפני בנושא הזה וכל מי שהעלה את זה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

חבר הכנסת קושניר ואחריו חבר הכנסת קרעי.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, כבוד השר. דיבר כאן חבר הכנסת סמוטריץ על אפליה חברתית. אני רוצה להתחבר לדבריו. אני חושב שאנחנו חייבים לעודד את החיילים המשוחררים שבחוק הקודם, לצערי הרב, לא הצלחנו לתת להם פתרון של דמי אבטלה. אולי צריך לחשוב לתת מענק כפול לחיילים שהשתחררו בשנה האחרונה. זה דבר אחד.

דבר שני. אני מבקש לראות את המשפחות שבהן יש משרת מילואים פעיל, כאילו הם זכאים למענק מקסימאלי לפי כמות הילדים, לפי מה שייקבע בחוק.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

ראשית, ברור שעל שלושה ילדים בלבד זה מדרוג לא נכון והעדפה לא מתקנת כלפי משפחות ברוכות ילדים. אנחנו כאן בעד לתקן ולעודד ילודה, לעודד משפחות ברוכות ילדים. אני אתייחס להצעה שהציע חבר הכנסת מיקי זוהר. רק כדי שנבין את המספרים, לפי מה שאומר מאיר שפיגלר, יש בסך-הכול בערך 1,000 ילדים כאלה במדינת ישראל במשפחות שיש בהן 11 ילדים ומעלה. אנחנו מדברים פה על גרושים. זה פשוט ביזיון אם נשאיר מ-11 ומעלה בחוץ. זה אסור שיקרה.

חשוב שנכיר גם את המספרים האחרים. גם אם ניתן 500 שקלים לכל ילד, מעבר להצעה שהציע חבר הכנסת מיקי זוהר זה עוד 50-60 מיליון שקלים סך-הכול. מדובר כאן מהילד הרביעי. אני עושה חשבון. יש בערך 400,000 ילדים מעל הילד השלישי ומעלה. אם מכפילים את זה ב-500 שקלים לכל ילד, אנחנו מגיעים ל-200 מיליון. זאת התוספת ולפי ההצעה של מיקי זוהר מדובר ב-143 מיליון. אז ההפרש בין שני הסכומים, 57 מיליון שקלים ולהפלות לרעה משפחות ברוכות ילדים, אני חושב שזה דבר לא נכון.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

עוד מעט לא תצטרכו לעשות חשבון כי לא יהיה חוק.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

מדובר כאן באחוז אחד מעל ה-6 מיליארד שאנחנו כבר נותנים. על הדבר הזה לעשות אפליה כזאת ושהילדים לא יקבלו? אני חושב שאנחנו צריכים ליישר קו וליישר את כולם. כל ילד צריך לקבל מה שמגיע לו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני מבקש להמשיך להקריא. אני מקווה שרשמתם את ההצעה של מיקי זוהר.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

"(ב)

על מענק לפי סעיף זה יחול פרק ד' בחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים, והוא ייחשב, לעניין כל דין, כקצבת ילדים.

(ג)

מענק לפי סעיף זה ישולם באמצעות חשבון הבנק שאליו משתלמת קצבת הילדים בעד אותו ילד."

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> פה אני מבקש להוסיף את הנקודה של הקיזוז.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה במקרה שאין חשבון בנק? אני מציע, אם יש אפשרות מעבירים לבנק הדואר את הכסף. אם אין לו חשבון, זה יכול להיות איש מבוגר, שיהיה לו חשבון בביטוח הלאומי. אם הוא חייב כסף לביטוח הלאומי, שאפשר יהיה לקזז לו את זה.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אנחנו באופן כללי לא מקזזים. בוודאי אם זה חל על הבנקים, עלינו שבעתיים. הרב גפני אומר שמי שירצה בעצם, לכאורה, ליצור בביטוח הלאומי זיקה של סכום מסוים כלפיו. אנחנו על-פי החוק אמורים לגבות דמי ביטוח לאומי וגם מס בריאות מכל אחד מהתושבים מידי חודש. מי שיהיה לו איזה סכום שנזקף לרשותו, אנחנו נוכל על-פי בקשתו, לגרוע את אותם דמי ביטוח ודמי מס בריאות שהוא ממילא מחויב לשלם מידי חודש עד לגובה הסכום שייזקף לרשותו.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

החוק היום קובע שזכות הקיזוז לא תחול.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

זה לא קיזוז, הוא מדבר על משהו אחר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני מציע לא לכתוב בחוק. יש הצהרה של מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. אנחנו מבקשים ממנו שבמידה ויהיו כאלה שלא מקבלים את הכסף מסיבות כלשהם והם נשארו אם הכסף, הכסף לא חוזר לאוצר, אלא המוסד לביטוח לאומי, על פי בקשת האיש, אפשר יהיה לשלם עם זה את ביטוח הבריאות.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

אבל החוק בעצם אומר שהוא צריך לשלם את זה לחשבון הבנק.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

יש שנה שאפשר לבקש את הכסף.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

נגיע לזה.

אפשר להקריא הלאה?

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

אדוני, האם צריך להכניס את האופציה הזאת?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תכף נגיע בחוק.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

זה לא יכול להיות יותר משנה כי המענק הזה מתפוגג אחרי שנה.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

דווקא בגלל זה צריך הוראה מפורטת שאומרת שאפשר לבקש שהכסף - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בבקשה, הלאה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

"(ג)

מענק לפי סעיף זה ישולם באמצעות חשבון הבנק שאליו משתלמת קצבת הילדים בעד אותו ילד.

זכאות חד פעמית לתושב.

3.

תושב ישראל - - -"

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

אני רק רוצה לשאול אם המתווה של מיקי זוהר נכנס לנוסח? הוועדה מכניסה את המתווה לנוסח?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אנחנו נצטרך להצביע. אני מציע להכניס את זה לחוק.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

וההסתייגות של חבר הכנסת סמוטריץ'?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אנחנו נצביע כמו שאנחנו מצביעים על הכול. אני מקבל את ההצעה הזאת בלב כבד. מה לעשות, הייתי רוצה שזה יהיה אחרת.

<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> מה שאתה אומר זה לא משרת את הכתבים שאומר שנסחטנו על-ידי החרדים. אתה חייב להפוך את זה לזה שאנחנו נסחטים על-ידי החרדים. אתה חייב לעזור לכתבים לכתוב - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

עדיף שאני לא אומר. מה זה החרדים? מה החרדים פה בעניין?

<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> הנרטיב של הנסחטים על-ידי החרדים לא תופס שאתה אומר את זה. אתה פוגע בנרטיב.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני אמרתי שההצעה הזאת היא הצעה שלו אני הייתי לבד בעולם לא הייתי מקבל את זה. אני חושב שכל ילד זה אותו דבר. אבל מכיוון שאני לא לבד בעולם ואני יודע שיש בעיות, אז זאת איזו פשרה. צריך לתת לכל ילד אותו דבר אבל קיבלתי את ההצעה. שלך.

הלאה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

"זכאות חד פעמית לתושב חוזר.

3.

תושב ישראל שלפני יום ט' בתמוז, התש"ף (1 ביולי 2020) מלאו לו מלאו לו 18 שנים או נער או נערה נשואים זכאים למענק חד-פעמי בסכום של 750 שקלים חדשים, ובלבד שלא משתלם בעדם מענק לפי סעיף 2(א)."

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

לא משתלם בעד, זאת אומרת, או שהוא תושב ישראל והוא מקבל מענק לפי סעיף 3 או שהוא ילד. לא יכול להיות מענק כפול. השאלה, האם אין פה אפשרות שמישהו נופל בין הכיסאות? זאת אומרת, הוא כבר לא זכאי לקצבת ילדים והוא לא זכאי עדיין למענק כתושב?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

אם הוא בן 18 בין ה-15.6 ל-1.7 אז הוא יקבל את ה-750 ולא 500 שקלים. הוא לא יקבל את הקצבה כילד.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

אבל אם הוא נולד בין 1.7 ל-14.7, מה קורה אז?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

הוא מקבל את קצבת הילדים.

"תוספת למענק

4.

(א)

תושב ישראל, שמשתלמים לו בעד חודש יולי 2020, גמלה או תשלום מהמפורטים להלן, זכאי לתוספת למענק האמור בסעיף 3 בסכום של 750 שקלים חדשים:

(1)

גמלת סיעוד;

(2)

גמלת נכה נזקק;

(3)

גמלת הבטחת הכנסה;

(4)

תשלום לתושב חוזר נזקק;

(5)

תשלום לעולה נזקק."

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

אנחנו מדברים פה על תוספת לגמלה שמשולמת לאותם נזקקים, כולל גמלת הבטחת הכנסה. אדם שמשולמת בעבור ילדו גמלת ילד נכה, אין זכאות כאן?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

גמלה לילד נכה לא מותנת בהכנסה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה עם גמלת שארים? למה זה לא נכלל?

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

גמלת שארים יכולה להיות מותנית במבחן הכנסה אבל אמרתם שזה לא מעיד על מסכנות ומבחן הכנסה יותר גבוה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תבדקו את זה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

זה לא מותנה במבחן הכנסה.

"(ב)

לא תשולם בעד אותו אדם יותר מתוספת אחת למענק.

(ג)

בני זוג הזכאים שניהם לתוספת למענק לפי פסקה (3), (4) או (5) בסעיף קטן (א), תשולם להם תוספת אחת למענק בלבד."

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

השאלה אם זה ישולם להם או שאנחנו מדברים בעצם על זה שתשולם התוספת מכוח אותה פסקה? אנחנו מדברים על שניים שזכאים לאותה פסקה. אם הם יהיו זכאים לשתי פסקאות שונות, משלמים את שתי התוספות?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

זה תלוי מה. אם הם מקבלים שניהם הבטחת הכנסה וגם שניהם גמלת סיעוד, אז הם יקבלו עבור הבטחת הכנסה תוספת אחת ועבור גמלת הסיעוד גם אחת.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

וכמובן, אם אחד מהם מקבל. משולמת תוספת מכוח אותה פסקה לאחד מהם בלבד.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

אנחנו נדייק את הנוסח כך שיהיה ברור מה שאמרתי פה, כי הנוסח לא כל-כך ברור.

"שלילת זכאות למענק ולתוספת למענק

5.

(א)

על אף האמור בסעיפים 3 ו־4, יחיד כמפורט בפסקאות 1 או 2 להלן, לא זכאי למענק ולתוספת למענק כאמור באותם סעיפים:

1)

יחיד שבשנת המס 2018 היה חייב במס נוסף בהתאם לסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה (בסעיף זה – הפקודה);

(2)

יחיד שבשנת המס 2018 היה חייב בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודה, אך לא הגישו לפי אותו סעיף עד מועד הגשת הבקשה לפי סעיף 6."

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה 121, זה ה-650,000.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

מ-651,000.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נגיד שב-2018 באמת היה לו 650,000. ב-2019 העסק שלו קרס וב-2020 קרס עוד יותר בגלל הקורונה. למה הוא לא זכאי?

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

מבחינת הנתונים שיש ברשות המיסים, בדומה לדיונים שהיו לנו לגבי עצמאים בירידת הכנסות ולגבי החזר הוצאות, הנתונים המבוססים על שומות מלאות. לעצמאים, שכירים וכלל האוכלוסייה הם רק לפי 2018 כרגע.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל מי שיש לו שנה - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אוסאמה, אנחנו מדברים על מענק חד פעמי.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל הוא אמר שאת המענק אפשר לבקש תוך שנה. אם מישהו מגיש את הדוח שלו ב-2019 ויתברר שהוא זכאי, למה שהוא לא יקבל?

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

אפשר להוסיף, שככל שתהיה הגשה של דוח ב-2019 שהוא נמוך יותר - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אז נוסיף את זה.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

למה מי שלא הגיש דוח נשללת ממנו הזכאות למענק?

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

כי אז אנחנו לא יודעים - - -

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

ההוראה השנייה שהוקראה אמרה שאם אדם לא הגיש דוח לפי סעיף 131 הוא למעשה לא יהיה זכאי לאותו מענק. השאלה מה פתאום אנחנו משתמשים במענק הזה כמנוף להגשת הדוח?

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

אם אדם לא הגיש דוח אז יש אפשרות שההכנסה שלו עולה על 651,000.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

יכול להיות שכן ויכול להיות שלא.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

יתכבד ויגיש את הדוח.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הלאה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

"תשלום המענקים והתוספת למענקים

6.

(א)

המוסד ישלם את המענקים החד-פעמיים לפי סעיפים 2 עד 4 מבלי שתוגש בקשה וזאת אם יש בידי המוסד מידע מספק כאמור בפסקאות (1) עד (6) כמפורט להלן. לא היה בידי המוסד מידע כאמור ישולם המענק או התוספת לאחר שתוגש בקשה לקבלתו שתכלול את כל הפרטים שלהלן לגבי מגיש הבקשה.

(1)

שם פרטי ושם משפחה;

(2)

מספר זהות ותאריך הנפקת תעודת הזהות;

(3)

תאריך לידה;

(4)

מספר טלפון;

(5)

כתובת מגורים, וכתובת הדואר האלקטרוני אם ישנה;

(6)

פרטי חשבון בנק."

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

אנחנו מדברים על התשלום של המענקים - - -

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אני לא רוצה בקשות ולא רוצה ניירת. אני לא צריך שום דבר חוץ מאשר חשבון בנק. גם במצב שאין חשבון בנק, אנחנו נעביר את זה לטובת כל אותם זכאים - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מאיר, אני מציע שיעבירו את מה שאתם מבקשים. לא צריך לשים את זה בחוק.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

בסעיף עצמו יש הסדרה מה קורה אם אין לו את המידע. מה קורה כשאין לו את המידע.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

יש לביטוח הלאומי את כל המידע. אוי ואבוי אם יש מישהו במדינה שלביטוח הלאומי אין את המידע עליו.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

אם קורה דבר כזה, אתה לא רוצה לדעת את הנתונים?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

עלה בוועדת שרים - - -

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אל תקבע לי בחוק. אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים לקבל ממנו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אסי, הוא לא מבקש את זה. תורידו את זה. מאיר, אם יש בעיה, תגיד לנו ואז נבוא בדברים.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אם אתה מקבע לי עכשיו משהו בחוק, אני לא יכול לסטות מזה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני לא מקבע.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

יש לנו את דרכי הפעולה.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

אולי צריך להגיד שהמוסד צריך לשלם את הסעיפים לפי המידע שברשותו לעניין הפרטים בפסקאות 1 – 6 שאותם אתה אמור לדעת. זאת ללא צורך הגשת הבקשה. אם אין בידך מידע שמאפשר לך לבצע את התשלום, אז ישולם המענק לאחר שתוגש הבקשה. אני לא יודעת אם אתם צריכים את כל הפרטים האלה.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אני לא רוצה בקשות. זה צריך להיות פשוט ללא הכבדה על הציבור. אנחנו בסוף נעשה את הכול כדי לקבל את חשבון הבנק, ככל שהוא לא נמצא בידינו כעת. אם לא, יש ברירת מחדל שנעביר את זה לבנק הדואר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

נחזור לזה. להמשיך הלאה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

"(ב)

בקשה למענק או לתוספת כאמור בסעיף קטן (א) תוגש באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של המוסד או באופן ידני אם הדבר מתאפשר לפי דין, או בפקסימיליה, ואם באפשרות המוסד לקבל את הבקשה גם בדרך של שיחת טלפון או מסרון – יכול שתוגש באמצעות שיחה או מסרון כאמור; המוסד יודיע באתר האינטרנט שלו על האפשרות להגיש בקשה למענק או לתוספת למענק באמצעות שיחת טלפונית או מסרון."

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הלאה. מיותר כל הסעיפים הללו, אבל לא חשוב.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי מגישים הסתייגויות?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מתי שאתם רוצים אבל היה מדובר שלא מגישים.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי אמר? אני הגשתי 6.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

יכול להיות שמגישים בקשה לתוספת לבד ולא בקשה למענק? איך יכול להיות שמגישים בקשה לתוספת ולא בקשה למענק? איך יכול להיות שהתוספת עומדת בפני עצמה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

לא, לא יכול להיות.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

"המועד האחרון להגשת בקשה למענק או לתוספת

7.

בקשה למענק או תוספת לפי סעיף 6 תוגש עד 12 חודשים מיום תחילתו של חוק זה."

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

בגלל 12 חודשים אתה אומר שהביטוח הלאומי ישמור.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

עד 12.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

אז אפשר לפתור את זה בחוק שהמוסד לביטוח לאומי בעצם יכול לשמור את הכספים האלה.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

זה אומר שאפשר לקבל את הסכום הזה עד שנה אחורה. זה בעצם מה שזה אומר.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

אין צורך לשמור. ככל שיש תשלום שצריך לשלם אותו זכאי שלא מימש את זה, בתוך ה-12 חודשים אפשר יהיה לקזז את זה מהסכום הזה על פי בקשתו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הלאה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

"החלת הוראות פרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי על המענק 8.

על תשלום המענקים והתוספות למענקים לפי חוק זה ועל תשלומם יחולו הוראות לפי פרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי, למעט הסיפה של סעיף 303(ב) לעניין ניכוי מהגמלה וסעיף 312 שבפרק האמור, בשינויים המחויבים.

דין מענק

9.

על אף האמור בסעיף 2(ב), לא יראו את המענקים והתוספת למענק בחוק זה כהכנסה לפי כל דין"

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

הם לא חייבים במס, לא גורעים מהבטחת הכנסה או מכל מבחן הכנסה אחר.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

זה אומר שבמבחני הכנסה הסכום הזה לא נכנס בחשבון והתושבים בעצם לא יוצאים נפסדים.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

בסעיף 8 המשמעות היא שהבנק לא יכול לקזז מול חוב וגם הביטוח הלאומי לא יכול לקזז.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אנחנו לא מקזזים והבנקים מנועים במשך 30 יום לגעת בכספים האלה, אלא אם הלקוח מבקש זאת.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

אפשר לקזז לפי בקשתו של האדם.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אי-אפשר לעקל את הכספים.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

זה כמו גמלה רגילה.

האם צריך לכתוב למעט הקיזוז שהלקוח מבקש.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

זה עול לא נורמלי עלינו אבל אנחנו נעשה את זה.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה לגבי בני זוג גרושים? מי מקבל את המענק?

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

העלה את זה קודם חבר הכנסת סמוטריץ'.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> פרודים וגרושים. השר מסכים, אני מקווה שנגיע להסכמות.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה חצי חצי?

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לא חצי חצי, כל אחד לפי החלק היחסי שהוא נושא בנטל החזקת הילדים לפי ההסכם.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אני רוצה להעיר. קודם כל, זה לא נעשה דרך קבע במשך כל הזמן.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> דיברנו על הנושא הזה של הפרודים.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אתה מעביר לחשבון של קצבת הילדים. אנחנו נקבע שהסכום יתקזז והצד השני יכול לקזז.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תוך כדי שאנחנו מדברים שעות על העברת המענק, אנשים כבר בזבזו את הסכום.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

"קבלת מידע ושמירתו

10.

(א)

מנהל המוסד לביטוח לאומי (בסעיף זה – המנהל) או מי שהוא הסמיכו לעניין זה מבין עובדי המוסד יקבל ממשרד העלייה והקליטה, ממשרד הביטחון ומהרשות לזכויות ניצולי השואה את פרטי המידע המנויים בסעיף 6(א) של הזכאים לתוספת למענק כאמור בסעיף 4(א) ושל עולים ותושבים חוזרים הזכאים למענק. כן יקבל מרשות המיסים בישראל את פרטי במידע המנויים בסעיף 5.

(ב)

המוסד ישמור מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (א) לפי הוראות אלה:

(1)

המידע יישמר במחשבי המוסד בנפרד מכל מידע אחר, ולא יועבר או יחובר לכל מאגר מידע אחר;

(2)

המידע יישמר לפרק הזמן המזערי הדרוש, ולכל היותר לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים, ובתום התקופה – ימחק המוסד את המידע, אלא אם כן המידע דרוש לשם ניהול הליך משפטי הקשור לביצוע חוק זה או הנובע ממנו;"

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

האם אפשר להגיד הליך משפטי שקשור או נובע מביצוע של חוק זה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

להוסיף.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

"(3)

המוסד יעשה שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף זה לצורך תשלום תוספת למענק כאמור בסעיף 4, ולצורך בחינת שלילת הזכאות למענק לפי סעיף 5, בלבד;

(4)

לא יתאפשרו עיבוד, שימוש או צפייה בפרטי המידע שהתקבלו לפי סעיף זה אלא בידי בעלי תפקידים במוסד שהמנהל או מי שהמנהל הסמיכו לכך נתן להם אישור פרטני ושחתמו על התחייבות לשמירה על סודיות המידע;"

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

זה לא צריך להיות אותם פקידים שמדובר בהם בסעיף קטן (א), מנהל המוסד או מי שהסמיכו לכך?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

כן.

"(5)

לבעלי התפקידים במוסד כאמור בפסקה (4), ולהם בלבד, תהיה גישה לפרטי המידע הדרושים;

(6)

פרטי המידע יישמרו בדרך שתבטיח את אבטחת המידע ואת סודיותו;

(7)

על אף פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏, והוראות כל דין אחר למעט פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב–1972‏, המוסד לא יעביר כל מידע שהתקבל או שנוצר לפי סעיף זה, אלא לשם ביצוע חוק זה ובמידה שנדרש."

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

האם אפשר להגיד בתחילתו של סעיף קטן 10: "בלי לגרוע מהוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות"? זה גם מה שנכתב בסעיף 13 לחוק מענק תעסוקה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

יש פה בקשה של המוסד לביטוח לאומי לקבל פרטי מידע שנוגעים לעובדי מדינה ועובדי מדינה שיצאו לגמלאות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תעשו ביניכם את החשבון. אני תומך בעניין הזה, זה בסדר. ישבנו אתמול עם מאיר ואחרים. מאיר היה פרקטי בעניין הזה. ישב שם השר דודי אמסלם. זה לא נוגע לחקיקה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

לא, צריך להסדיר את זה.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

השאלה למה צריך את המידע הזה? זה לא מידע שנוגע לתוספת.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

הוא מדבר לצורך התשלום, בעיקר חשבון בנק. צריך להסדיר את זה בחוק.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

למה צריך את זה? הרי עובדי מדינה יש להניח שכל הפרטים לגביהם ידועים למוסד, המוסד מכיר אותם והם משולמים כדין.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

נועה, זה לא כתוב אז למה צריך לדבר על זה? לא כותבים כלום. הוחלט שלא כותבים, מה שכתבתם זה בסדר.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

מה שהיא הקריאה כאן מאפשר לנו, לפחות לקבל בצורה מרוכזת את חשבונות הבנק של אותם עובדי מדינה ופנסיונרים שאין לנו את החשבונות. אבל אתה אומר לא להכניס את זה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בשביל מה צריך?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

אתה צריך הוראה שמאפשרת לך להעביר את זה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אפשר לכתוב שאם אין למוסד לביטוח לאומי את חשבונות הבנק, תעבירו להם.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

נועה, יש לנו נוסח, נעביר לך אותו העיקרון ברור.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

השאלה מתי? אם מצביעים היום - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

את העיקרון אמרנו.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

העיקרון שאתם רוצים לאפשר לנציבות שירות המדינה להעביר מידע על חשבונות הבנקים?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא מידע. להעביר את חשבון הבנק רק לצורך החוק הזה בלבד.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

נכון מאוד.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

למה רק לחוק זה?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בגלל שאני נגד העברת מידע.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

אולי לפחות להגיד ברישה, בלי לגרוע מהוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות לגבי כל סעיף 9.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

אני אציע נוסח, הוא יהיה מתואם איתך.

"סמכות שיפוט

11.

לבית דין אזורי לעבודה כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969‏ , תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תביעה למענק או לתוספת למענק לפי חוק זה.

שיפוי

12.

אוצר המדינה ישפה את המוסד לגבי כל סכום שהוצא בעד מענקים ותוספות למענקים שניתנו לפי חוק זה."

כאן יש בקשה של המוסד לביטוח לאומי לתקן את הנוסח. הבקשה הזאת מקובלת עלינו ומתואמת איתנו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה הם מבקשים?

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אנחנו מבקשים שייאמר שבנוסף לשיפוי בגין מה ששילמנו, נקבל שיפוי בגין ההוצאות המנהליות שהוצאנו כפי שנעשה בדרך כלל.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מקובל על האוצר, נמשיך הלאה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

"ביצוע והתקנת תקנות

13.

שר האוצר ממונה על חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו."

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> יהיה צורך כאן בתקנות?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

אנחנו מקווים מאוד שלא.

"תיקון פקודת מס הכנסה – מס' 255 – הוראת שעה

14.

בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022), יקראו את פקודת מס הכנסה כאילו אחרי סעיף 235(ג2) בא:

"(ג3)

על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להעביר למוסד לביטוח לאומי את פרטיהם של יחידים החייבים במס נוסף לפי סעיף 121ב בשנת המס 2018 לשם בדיקה של זכאותו של יחיד למענק לפי חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד פעמי) (הוראת שעה), התש"ף-2020 רק בהיקף הנדרש לצורך ביצוע החוק האמור."

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

זה כדי לאפשר למוסד לביטוח לאומי לקבל את הנתונים של אלה החייבים במס יסף.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

אתם מבקשים רק על מס יסף? אתם לא מדברים פה על אי מילוי חובת הדיווח.

עוד דבר לגבי אותה חובת דיווח. אמרתם שהוא לא הגיש את הדוח עד שהוא הגיש בקשה. יכול להיות שהוא הגיש בקשה ונדחה בגלל אי הגשת דיווח ואז שוב הוא צריך להגיש בקשה. כמובן שזה גם הבקשה החוזרת. אני מדברת על אותו אדם שלא הגיש דיווח לפי סעיף 131.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

אנחנו נתאים את הנוסח.

"תיקון חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית – מס' 19 15.

בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב–1992‏ , בסעיף 16, האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא:

"(ב)

על אף הוראות סעיף 6א, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, ולמטרה זו בלבד, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2020, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 6א, שלא יעלה על 1.64% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2019, המחושב לפי סעיף 6א."

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

האם האחוז הזה כולל גם את הגידול שיחול אם מוסיפים את הילדים הנוספים?

<< אורח >> אלון מסר: << אורח >>

זה ביחד עם מספר הילדים שיש היום. מה השאלה?

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

האם השיעור הזה הוא אותו שיעור שנדרש גם אם מוסיפים את יתר הילדים.

<< אורח >> אלון מסר: << אורח >>

להבנתנו ועל סמך מה שקיבלנו מביטוח לאומי, זה הסכום שאמור להיות מספיק כדי לשלם את הקצבאות.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

גם אם מוסיפים עד הילד העשירי?

<< אורח >> אלון מסר: << אורח >>

לא. עם ההצעה הנוספת שעלתה פה? זה בהכנסה ממשלתית מה שרשום פה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> צריך להתאים את זה.

<< אורח >> אלון מסר: << אורח >>

ככל שיהיה שינוי אז יהיה שינוי.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

יש שינוי בנוסח שמוצג בפנינו?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא. יש רק הצעה שזה לא ייגמר בילד השלישי.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש גם הצעה שמשרת מילואים פעיל יקבל כאילו יש לו שלושה ילדים. זה רק הסתייגות או שינוי נוסח.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אם זאת הסתייגות, אז נצביע על ההסתייגות.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם מתייחסים לזה כאילו זה הנוסח. אם זה הנוסח מבחינתי זה נושא חדש.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

זה לא נושא חדש.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

זה יעלה בהסתייגות.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אין נושא חדש בהסתייגויות, עודד.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שמקריאים עכשיו, מבחינתי זה נושא חדש. ממה שמעתי מהיועצת המשפטית, לשיטתי זה נושא חדש. אני מבקש שיירשם, אני טוען טענת נושא חדש.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> היועצת המשפטית מוסמכת לקבוע שאתה לא צריך להעלות נושא דיון חדש אם אין פה כל נושא חדש, אין פה כלום.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את הטיעונים האלה תגיד בוועדת הכנסת.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הוא לא צריך לכנס ועדת כנסת אפילו, הוא יכול להצביע. אין לו שום קיים. לא היה שינוי במילה מכל מה שנכתב פה עד עכשיו.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

כרגע אין.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אפשר להמשיך הלאה?

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, אני טענתי טענת נושא חדש.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בסדר, עוד לא הגענו לזה.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם העליתם אותה עכשיו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא העלינו שום דבר. נדבר על זה בסוף.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מבחינתי זה נושא חדש.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

לגבי סעיף 14, אתם מדברים על פרטיהם של יחידים. אפשר להסתפק בשם ותעודת זהות ובלי שם הפרטים, מה שמותר למס הכנסה להעביר.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

"(ה)

הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2020 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות."

תחילה

16.

תחילתו של חוק זה ביום כניסתו לתוקף של תיקון מס' 3 להוראת השעה. לעניין הגדלת ההוצאה הממשלתית נוסף על האמור בסעיף 3ב(א1)(א2)(א) ו-(ב) לחוק יסוד משק המדינה כנוסחו ערב כניסתו לתוקף של תיקון מס' 3 - - -"

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

אנחנו מציעים שלא תהיה הוראת תחילה שכורכת חוק בחוק אלא שפשוט לפי הסדר, קודם יעבור חוק היסוד ורק אחר-כך יעבור החוק הזה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

זאת הוראה שקיימת. מה הבעיה איתה?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

עשינו את אותה הוראה במענק עידוד תעסוקה.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

לא נוהגים לעשות הוראה כזאת.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

בוודאי שכן.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

עשינו את זה רק לאחרונה. אפשר להעביר קודם את חוק היסוד.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הלאה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

"לעניין זה, הוראת השעה, חוק יסוד משק המדינה (תיקון מס' 10) בהוראת שעה לשנת 2020, תיקון מס' 3 להוראות השעה (חוק יסוד משק המדינה) (תיקון מס' 10) והוראת שעה לשנת 2020 (תיקון מס' 3)".

יש לנו הערה לגבי סעיף 5 של גיא גולדמן מרשות המיסים.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

שוחחתי עם ערן יעקובי ואנשי התפעול שלנו. צריך להעביר את הסיפור של שנת המס הרלוונטי לשלילת הזכאות למענק כי ברירת המחדל היא ל-2018. מי שלא הגיש דוח ל-2018, אי-אפשר לדעת אם הוא ביסף ומי שעבר הכנסה של 651,000 שקלים יישלל ממנו המענק. אלה שני המקרים.

היתה איזו השלמה שהוועדה ביקשה לעשות ל-2019. צריך להבין מה היא כי מבחינה תפעולית לא ערוכים לזה בנקודת הזמן הזאת כי כולם רוצים לשלם את המענק תוך יום. אני מציע שאם רוצים לעשות השלמה ל-2019 היא תצטרך להיות כך שתוגש בקשה לזכאי שחושב שבשנת 2019 הוא לא היה ביסף, בניגוד ל-2018. הוא יגיש בקשה ואת דוח 2019 וביטוח לאומי ישלם פעם אחת במרוכז בסוף התקופה בה ניתן להגיש תביעות לכל מי שנמצא זכאי.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני העליתי את הנושא הזה. אני חושב שזה הגיוני מאוד לבדוק את 2019, כמו שאמר אסי.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני רוצה להציע עוד נקודה. אני מבקש שאם הוא לא הגיש ועכשיו הוא הגיש והתברר שכן מגיע לו אז הוא כן יקבל. זה לא שאם הוא לא הגיש עד למועד הבקשה הוא יפסיד את הזכאות שלו.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל זה כתוב בסעיף.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לא. פה כתוב שאם הוא לא הגיש עד למועד הגשת הבקשה הוא לא זכאי. תכתוב בתוך התקופה. אתה יכול עכשיו להגיש את הדוח. אם יתברר שמגיע לו הוא יגיש את הבקשה ויקבל.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

יש תקופה של שנה להגשה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> פה כתבתם "לפני המועד להגשת הבקשות", היינו, עד עכשיו.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >>

לא, שנה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אסי, יש פה טעות. זה לא צריך להיות לפי סעיף 6 אלא לפי סעיף 7 שזה השנה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הבקשה היא ב-6 והמועד הוא ב-7.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו מדברים על הגשת הדוחות.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הוא צודק, סעיף 7.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

אנחנו רוצים משהו לגבי תשלום מענק בעד ילד. אנחנו נוהגים לגבי המענק באופן דומה למה שנהוג לגבי קצבת הילדים. אם ילד נולד אחרי ה-15.7 לא מקבלים עבור אותו חודש. לכן המענק הזה ינהג אותו דבר במובן הזה, שאם הילד נולד אחרי ה-15.7, לא יהיו זכאים בעדו למענק בעד אותו החודש.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל מי שנולד לפני יישומו של החוק.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אין בעיה, תקבעו, אבל אני רק רוצה שהיושב ראש יבין דבר מאוד פשוט. בעוד שקצבת ילדים היא מהרגע שהילד נולד ועד שהוא עובר את גיל 18 כאן זה כרגע מענק חד פעמי. זאת אומרת, מי שנולד, אליבא לדברייך, אחרי ה-15 לחודש, לא מקבל את המענק הזה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גפני, כל ילד שנולד לפני תחילתו של החוק הזה. זה ברור.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> על יומיים אתם מתעקשים?

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אנחנו מבקשים שיהיה רשום שכל ילד שנולד עד למועד כניסתו של החוק הזה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בסדר, נוסיף את זה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> מאיר, אני חושב שמהחודש הרביעי מגיע.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

רצית להגיש הסתייגות.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כל, טענתי טענת נושא חדש.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

עוד לא טענת, כי עוד לא עלה כלום.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> טענתי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בסדר, אני אבקש מוועדת הכנסת להתכנס.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לי יש 6 הסתייגויות.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הדיון לא צריך להיעצר רק אי-אפשר להצביע.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

קודם להגיש את ההסתייגויות.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי הרבה הסתייגויות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

כמה הרבה?

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הרבה. נעבור עכשיו סעיף סעיף ובכל סעיף יש לנו הסתייגות.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני הגשתי כתוב.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

עודד, תאמר את ההסתייגויות.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עודד, אתה רוצה שאני אתחיל?

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תתחיל.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> היועצת המשפטית, כל הטיעונים שלי הם לא סתם. תשני א' לב' או רק לייטב את החוק הזה, אז אני מבקש לעקוב אחרי.

על-פי הוראות הביטוח הלאומי, סעיף 303ב ו-312 לחוק הביטוח הלאומי מותר לקזז חובות לביטוח הלאומי. אני מבקש מהחוק הזה - - -

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

לא החלנו את ההוראה הזאת. להיפך, אימצנו שזה לא יקוזז.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר, אם ביקשתם שלא יקוזז זה בסדר.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

הוספנו עכשיו שאם האדם מבקש לקזז את הסכום.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא מקזזים חובות מהמענק, זה מה שאני אומר.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

אבל אם אדם לפי בקשתו מבקש שהכספים יועברו לחשבונו. הם יועמדו לרשותו כדי לאפשר קיזוז מול חובות אחרים, אז הדבר הזה יתאפשר במשך שנה.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר גמור.

יש אפליה מגדרית ביחס לנשים. המענק מקפח מי שפחות עצמאיות, בפרט כאלה שיש בהן הורה אחד. אם לצורך העניין התגרשתי ואני אם יחידנית ויש לי שני ילדים ואף פעם לא נישאתי, אז עכשיו בגלל שאין לי בעל אני מקבלת רק 750 שקלים? היא במצב יותר קשה. אני מבקש שיתנו לה 1,500 שקלים.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

היא מקבלת עבורה והיא מקבלת עבור הילדים.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. אבל אם היה לה בעל, גם הבעל היה מקבל. אני אשם שהבאתי שני ילדים לעולם ואין לי אישה. זה שהיא אם יחידנית לא צריך לדפוק אותה ואת הילדים. אם היה לה בעל היא היתה מקבלת 750 לה ו-750 לבעל.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

אבל אין לה בעל.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תקשיבו, אתם הולכים לפגוע במשפחות עם הורה אחד. תכף תגיעי לזה שאני לא רוצה לקבל ו-120 חברי כנסת לא מגיע להם לקבל, אבל אתם לא רוצים לתת לכמה משפחות יחידניות. תגידו לי אם זה צודק או לא.

אני רוצה שתעלו את זה להצבעה. חברי הכנסת, אתם מבינים על מה מדובר בכלל? אם חד הורית שקשה לה גם ככה. היא גם ככה שורדת כי אין לה בעל. אם היה לה בעל היא היתה מקבלת 1,500 ואם אין לה בעל היא מקבלת 750.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

הבעל מקבל בעבור עצמו.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אני בעד לתת כמה שיותר למי שצריך אבל הבעל זה לא העניין. הבעל מקבל 750 זה לעצמו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מי בעד ההסתייגות הזאת?

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה רוצה שאני אמשיך? אין לכם רוב, לא כדאי לך.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תמשיך.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מצליח להבין איך הולך פה ההצבעה וההסתייגות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה שהולך זה דבר מאוד פשוט. אתה לא יכול לטעון לנושא חדש.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מדבר על נושא חדש, אני מדבר על ההסתייגויות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אפשרת לו לפניך.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להבין איך זה הולך. אתה מקריא הסתייגות ומצביעים עליה?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

כן.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל הסתייגות אני אקריא ואז מצביעים עליה?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

כן.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מדבר עכשיו על קצבת שארים. סעיף 4א, המענק מקפח את מקבלי קצבת שארים. שמעתי שחברי חבר הכנסת סעדי העלה את זה. האם זה נפטר? יש לכלול את מקבלי גמלת שארים על בסיס מבחני זכאות כלכלית כמו שאמר סעדי. אם פתרתם את זה אני אוריד.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אלמן או אלמנה.

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

לאלמנה אין מבחן הכנסה. רק לאלמן יש מבחן הכנסה.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מה הפתרון?

<< דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >>

יש הרבה אוכלוסיות שמקבלות כל מיני קצבאות ויש כל מיני תנאים. השאלה אם אלה האוכלוסיות. קודם הסבירו לנו שזה לא רק קיומו של מבחן הכנסה אלא גם באמת מצב כלכלי של נזקקות. השאלה עם קצבת שארים מעידה על נזקקות.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שיבדקו ואם הוא מגיע לנזקקות שישלמו.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

אתה מציע בעצם שניתן לאלמן ולאלמנה לא.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא אמרתי את זה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

הרעיון שעמד מאחורי הבחירה של הקצבאות זה התניה של מבחני הכנסה וגם איזו הסתכלות על האנשים שאנחנו רוצים לסייע כי הם במצב כלכלי שנכון לסייע להם.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמה מקבלת היום אלמנה? 2,000 שקלים? האלמנה זכאית ליותר והיא צריכה את הכסף הזה יותר מכולנו פה.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סעדי, 1,000 שקלים עבור עצמה בערך.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 1,000 שקלים זה כלום. היא צריכה לקבל מענק כפול.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מיקי, מה עוד?

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> השר איננו פה. רציתי לתת סמכות לשר להעניק מענקים בלי כל הסיפור הזה, על פי החלטתו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני לא מסכים.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מתרעם על נושא הצדק החלוקתי. לא יכול להיות ש-120 חברי כנסת יקבלו כל אחד 750 שקלים בעוד יש אוכלוסיות נזקקות. חברי הכנסת זה רק לצורך הדוגמה. יש כאלה שלא איבדו את מקום עבודתם, הם לא צריכים את הכסף הזה. הצדק החלוקתי לא נכון. היה אפשר לחסוך הרבה כסף ולתת למי שהמקרר שלו ריק לחלוטין.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

מה עם החד הוריות?

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אמרתי את זה כשלא היית פה. אמרתי שלחד הוריות אני רוצה לתת כפול. תצביעי איתי.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

אדוני היושב ראש, אם אנחנו מדברים על הגדלות לקצבאות אז חד הוריות צריכות הרבה יותר מאשר כל אחד אחר כי הן מכלכלות משפחה לבד ואין מי שישמור על הילדים.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

מיקי לוי הציע שחד הוריות יקבלו כמו משפחה.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

חד הוריות זה משפחה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

עודד, אם אנחנו נקבל את ההצעה של מיקי זוהר, אתה טוען נושא חדש?

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזו הצעה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

ההצעה מהילד הרביעי.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתם מעבירים את החוק הזה ללא שינוי יש לי הסתייגויות. אם אתם מתכננים להעביר את זה בהסתייגות בכל מקרה - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הוא טוען נושא חדש.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את התרגילים האלה תעשו למישהו אחר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מאה אחוז, נעשה תרגילים למישהו אחר וגם לך.

אני מבקש לומר לחברי הוועדה.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

אם אתה מדבר על מגזר שזקוק, אז אין יותר ממשפחות חד הוריות.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תצביעי איתי הצבעת מחאה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני עשיתי מאמץ. דיברתי עם חבר הכנסת טיבי, דיברתי עם יינון אזולאי ועם חברים בוועדה שיהיה איזה דבר – הממשלה החליטה לעזור לאנשים.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו לא נגד.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חוץ ממי ששירת במילואים - - -

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תוציא אותי גם. הרי גם ככה אתה עושה פה מה שאתה רוצה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אדוני השר.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את ההסכם עם אחמד טיבי על משפחות מרובות ילדים אני מכיר, אתה לא יכול להסתיר אותו.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הסכם יש לי עם אחמד טיבי. הכול בסדר, תגידו מה שאתם רוצים. השקרים אצלכם רצים כמו אני לא יודע מה. תריצו אותם הלאה. דיברתם הוראה מהמנהיג לדבר נגד.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אוי, תפסיק לבלבל את המוח, תפסיק לדבר שטויות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני אבלבל במוח מה שאני רוצה.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה שאתה יושב ראש לא אומר שאתה יכול לדבר שטויות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני עשיתי מאמץ לנסות לסיים את זה ולסיים את החוק של מענקי הסיוע וגם לסיים גם את החוק הזה שזה מענקים למשפחות. לא הסתדר, לא הסתדר, מה לעשות. כל אחד ייקח על עצמו את העניין הזה.

מכיוון שעודד פורר טוען שזה נושא חדש והרי נרצה לעשות את זה כי בלי זה לא נעשה את הדבר הזה. אני מבקש מוועדת הכנסת להתכנס על הנושא החדש.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

רגע, אבל אני רוצה להבהיר. אין לנו אישור למליאה. זאת אומרת, עם הנושא החדש הזה יכול להיות שהחוק הזה לא יעלה למליאה ויתעכבו עם הכסף.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מאוד יכול להיות.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

ישראל ביתנו נגד ילדי ישראל.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> נגד אזרחי ישראל.

<< י

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]