פרוטוקול מספר 130, ועדת הכספים, 29/09/2020

כנסת: הכנסת ה-23
קטגוריה: ועדת הכספים
תאריך: 29/09/2020
מקור: הקובץ המקורי באתר הכנסת

הכנסת העשרים-ושלוש

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 130

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"א בתשרי התשפ"א (29 בספטמבר 2020), שעה 9:30

סדר היום:

<< הצח >> 1. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 6) << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תוספת למענק לעובד בעד עבודה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה), התש"ף-2020 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר

ינון אזולאי

רם בן ברק

קרן ברק

ניר ברקת

אחמד טיבי

אופיר כץ

מיקי לוי

מיכאל מלכיאלי

בצלאל סמוטריץ'

אוסאמה סעדי

אלכס קושניר

שלמה קרעי

קטי קטרין שטרית

הילה שי וזאן

מיכל שיר סגמן

עאידה תומא סלימאן

חברי הכנסת:

יוראי להב-הרצנו

מוזמנים:

שירה עמיאל

–

רכזת תקציב תרבות וספורט באג"ת, משרד האוצר

איציק דניאל

–

רכז תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

דודי קופל

–

סגן ליועץ המשפטי במשרד האוצר

גיא גולדמן

–

ממונה חקיקה, רשות המיסים, משרד האוצר

שלמה אוחיון

–

רשות המיסים, משרד האוצר

מירי סביון

–

רשות המיסים, משרד האוצר

טלי ארפי

–

סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

אמיר דהן

–

רשות המיסים, משרד האוצר

שרית פלבר

–

רפרנטית, משרד המשפטים

סיון להבי

–

אגף תקציבים, משרד הפנים

איריס שטרק

–

נשיאת לשכת רואי חשבון

מאיר שפיגלר

–

מנכ"ל הביטוח הלאומי

ייעוץ משפטי:

שגית אפיק

אייל לב-ארי

שיר שפר

מנהל/ת הוועדה:

טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:

יפעת קדם

חבר המתרגמים

<< נושא >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 6), מ/1364 << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

אנחנו בהצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 6).

תיקון סעיף 1

בחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020, בסעיף 1(1) -

בסעיף קטן (א1) המובא בו, בפסקה (2)(ב), בפסקת

משנה (9), במקום "1.75%" יבוא "2.39%";

מובאת פה הגדלה בהיקף של שניים וחצי מיליארד שקלים, לצורך מימון התיקונים שנעשו בחוק התכנית הכלכלית.

<< דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >>

באיזה חודש?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

דצמבר. בחודש דצמבר אנחנו מגדילים את השיעור שמותר לממשלה להוציא. יש שני חלקים לחוק היסוד. בחלק הראשון אנחנו מדברים על האחוזים שמותר בכל חודש, ובחלק השני אנחנו מדברים על השימושים לפי הסעיפים שקבעתם פה בוועדה. זה החלק הראשון שמדבר על השיעורים. כרגע, כמו שניתן לראות בדיווחים החודשיים שאגף החשב הכללי מפרסם, אין בעיה תזרימית. כשבנינו את ההוצאות של השנה הזאת נתנו הגדלה של המסגרות בחודשים הראשונים, כדי שלא תהיה בעיה ואפשר יהיה להוציא את הכסף. בנקודה הזאת אנחנו לא צופים שיהיה צורך תזרימי לפני חודש דצמבר, זה יתאזן מבחינה תזרימית בשיעורים שיש עכשיו בחוק.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> את כל מה שקיבלתם עד היום העברתם לאזרחים? עכשיו אתם מבקשים חבילה נוספת כי יש חוק חדש?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

זאת הייתה השאיפה. כאשר חוקקנו פה את חוק היסוד נתנו את התזרים עם הגדלה, כדי שלא יהיה מצב שבו נרצה להוציא כסף אבל לא יהיה כסף כזה מבחינת תזרים.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אתם באים עכשיו?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

אנחנו מראים בדיווח של החשב הכללי את הפער בין הסכום שניתן היה להוציא באותו חודש לבין הסכום שיצא בפועל באותו חודש. כלל הזכאויות שאושרו פה בוועדה ניתנות באופן מלא, כלל התכניות ממומשות בקצב שחשבנו שהן ימומשו. לא רצינו שתהיה לנו מגבלה של הוצאת מזומן בחוק היסוד, לכן את המגבלה בחוק היסוד קבענו כגבוהה יותר. ככל שיהיו שינויים לא יהיה מצב שאסור יהיה לפי חוק היסוד להוציא כסף.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> עבדתם עלינו בכל התיקונים הקודמים כשביקשתם תקרה מסוימת שנדרשת לצורך התכנית. תמיד באו שני חוקים במקביל: חוק-יסוד שמגביל את תקרת ההוצאה, וחוק תכנית כלכלית שמסביר מה עושים עם הכסף. אם יש לכם עכשיו כסף נוסף עד דצמבר, אז אחת משתיים: או שאישרנו את התקרה שצריך היה לאשר ופשוט לא מימשתם את החוק, הכסף לא הגיע ליעדו, או, ונדמה לי שזה מה שהסברת עכשיו, שהתכניות הכלכליות ממומשות בקצב שחשבתם. בכל הפעמים הקודמות שבאתם לכאן לוועדה לא אמרתם את זה, אתם פשוט ביקשתם תקרה יותר גבוהה ממה שצריך.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

גם בפעמים הקודמות הסברנו את הדבר הזה, כולל אני בעצמי. יש שני סוגים של טעויות. טעות אחת זה כשאין מספיק כסף, טעות שנייה זה כשיש יותר מידי כסף.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

ויש טעות כשאתם באים ואומרים שאתם טועים בכוונה.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

אנחנו העדפנו שאם אנחנו טועים זה יהיה במצב שבו יש יותר מידי כסף שניתן להוציא ולא מממשים אותו. הבהרנו את זה פה בוועדה. על התזרימים בכל התיקונים של החוק היה מקדם זהירות.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה "מקדם זהירות"? כמה אחוזים זה?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

ישבנו עם אגף החשב הכללי וראינו מה הוא הסכום המקסימאלי. כל התיקונים האחרונים מוטים לסוף השנה.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה מקדם הבטיחות והזהירות שאתם לוקחים בהוצאה הצפויה?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

זה לא מקדם אחוזי, זה תלוי בתכניות הספציפיות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אם את אומרת לי שאתם רוצים מקדם ביטחון, תבואו ותשימו לנו על השולחן מקדם ביטחון של אחוז, שניים, שלושה, לא משנה מה זה יהיה. אם ניקח את העניין של עידוד תעסוקה, בהתחלה באתם עם שישה מיליארד. האוצר בא ואמר לנו שלא בטוח שהשישה מיליארד האלה יספיקו. אמרנו שמתוך שישה מיליארד אתם אולי תגיעו לשני מיליארד-שלושה מיליארד. מה שקרה בסופו של דבר זה שלקחתם משם שני מיליארד לדברים אחרים. תבואו ותגידו לנו מה עד עכשיו היה, מה נוצל.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הילדים והנכדים שלנו ישלמו את כל מקדמי הביטחון האלה.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם אם תהיה להם בעיה תזרימית, הם יכולים לבוא לכאן בנובמבר כדי שנאשר את התוספת. למה עכשיו?

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

למה מענקי העבודה שאושרו בוועדה עוד לא הועברו לאנשים?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

כבר כמה זמן משולם מענק תעסוקה, לדעתי החל מאמצע חודש יולי.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אם נאשר היום את המענקים, מתי תעבירו את זה?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

איציק יוכל לענות לכם על זה. כמו שאמר חבר הכנסת אזולאי, יש שינויים בתכנית. התכנית הזאת היא תכנית דינאמית. כשבאנו לפה עם מענק תעסוקה הבאנו אותו בתזרים מסוים, רק שאז השתנה התזרים שלו. אם תגידו שהדבר הזה מאוד מפריע, ניתן לחשוב על שינויים ועדכונים של המספרים לפי הצפי הכללי של החודשים. אני חושבת שהדבר הזה לא נדרש. אנחנו צריכים לזכור שהחלוקה הזאת לפי חודשים היא איזו שהיא אנומליה שקשורה בעובדה שאין תקציב. לו היינו מאשרים תקציב לא היינו מאשרים פה כל חודש סכום מסוים שניתן להוציא.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

הם שואלים על קופסאות הקורונה.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

גם הקופסה היא לפי חודשים. העובדה שהקופסה היא לפי חודשים זה כי אין תקציב. אנחנו פועלים לפי חוק-יסוד: משק המדינה, לא לפי שנה רגילה של תקציב.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

את באה להגיד לי שאת רוב הכסף תוציאו בדצמבר?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

אתה יכול לראות את התזרים. דצמבר היה עד עכשיו מהנמוכים או הכי נמוך. כרגע אנחנו מגדילים אותו, כי זה חודש שבדרך כלל יש בו יותר הוצאות בתקציב רגיל.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אני מדבר על קופסאות הקורונה, על מענקי העבודה. חוק היסוד הזה בא לעשות קופסת קורונה. מה שבצלאל התכוון לשאול זה על קופסת קורונה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> את צריכה את כל השניים וחצי מיליארד לדצמבר?

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתם אומרים לנו שאתם רוצים להגדיל את התקציב כדי לא להגיע למצב שבו לא יהיה תזרים. אתם צופים שהכסף שקיבלתם עד עכשיו לא יספיק כדי לעבור את חודש דצמבר. אנחנו מבקשים להבין למה אתם חושבים שיהיה מחסור. האם ניצלתם את רוב התקציב הקיים?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

לכל פעולה שאנחנו מביאים אנחנו חייבים להביא מקור תקציבי. אנחנו מכירים את הביקורות לגבי זה שיש עודפים בתכניות הקורונה. אנחנו לא סבורים ככה, בפרט לאור הסגר הנוסף.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אנחנו יודעים שיש עודף בקופסאות קורונה.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

אין עודף בקופסאות קורונה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אבל הכסף לא יצא.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

אחת לחודש אנחנו מדווחים על היציאה של הכסף. אנחנו עושים מאמצים כבירים כדי לאפשר את היציאה של הכסף. לגבי כל נושא ספציפי שלגביו רוצים לטעון שלא יצא מספיק כסף אנחנו נשמח להתייחס. פעם בחודש הייתי מגיעה עם הדיווח של הביצוע של החשב הכללי ומסבירה כל אחד ואחד מהנושאים.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

נשמח לדעת מה קורה בקופסאות קורונה. נשמח לדעת מה יצא ומה הצפי שלכם לכך שבדצמבר הולך ליפול עלינו עול חדש.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> היינו צריכים לקבל מסמך מפורט שמראה כמה אושר עד היום.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הרי גם הם טוענים שהם צריכים את התוספת לדצמבר, הם לא צריכים אותה עכשיו, ולכן אני מציע שנתחיל לדון בחוק השני של התכנית הכלכלית.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

ללא אישור של החוק הזה לא יהיה ניתן להוציא את החוק שאישרתם ביום חמישי ואת החוק של היום. יש הבדל מהותי בין מקור תקציבי לבין תזרים. כל פעולה וכל התחייבות של הממשלה דורשות מקור תקציבי. מקור תקציבי הוא התחייבות לכסף שייצא. זה יכול להיות כסף בשנה הזאת, זה יכול להיות כסף בשנה הבאה. בכל נקודת זמן, גם עכשיו על התכנית הזאת, אנחנו שוקלים מה ההוצאה הנדרשת בשנה הזאת ומה הן ההוצאות שאולי בשלב ראשון אושרו בשנה הזאת כהוצאה אבל לא ימומשו במלואן השנה. אנחנו לא נהיה מוכנים למצב שבו ירצה משרד הבריאות לממש כסף אבל לא יהיה לו כסף בגלל בעיות תזרים. כל אימת שאנחנו חושבים שיכול להיות שמענק או זכאות ירצו להיות ממומשים השנה אנחנו מעמידים את המקור בשבילם. יכול להיות שהשנה יהיו עודפים תזרימיים בתקציב שיהיה צריך להעביר לשנה הבאה, כי הוצאה מסוימת תהיה בשנה הבאה, לא השנה. כשאנחנו מסתכלים על שתי השנים יחד אנחנו לא סבורים שיש מקור תקציבי בתכנית, אנחנו חושבים שצריך מקור תקציבי נוסף. ככל שאתם לא רוצים לאשר אותו ב-2020 אלא ב-2021, אנחנו נגיד שאנחנו חושבים שנכון לאשר אותו השנה. אני חושבת שגם אתם צריכים לחשוב שעדיף שיהיו עודפים השנה מאשר חוסרים. אם אתם לא מעוניינים בדבר הזה, מה שניתן לעשות הוא להסיט את המקור התקציבי הזה לשנת 2021.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

מדברייך נשמע שיש אפשרות שיישארו עודפים בשנת 2020, זאת על אף שלא סיימנו את האירוע. אתם מבקשים הגדלת גירעון בזמן שאתם מודעים לכך שיכול להיות שיישארו עודפים. כשאתם אומרים שיש דברים שאושרו שאתם לא משחררים אותם בגלל חוסר תקציבי, זה קצת מוריד את - -

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

איזה דברים לא שוחררו בגלל חוסר תקציבי?

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אמרת שהחוק שאישרנו ביום חמישי לא יכול להיות ממומש אם לא נאשר היום את ההגדלה.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

נכון, כי אין לו מקור תקציבי.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אם את אומרת שיכול להיות שתצטרכי בדצמבר, תחזרי לוועדה בדצמבר.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

זה מקור תקציבי. המהות של מקור תקציבי זה שאתה מאשר אותו יחד עם אישור הפעולה. השאלה אם זה יהיה ב-2020 או ב-2021 זה רק עניין תזרימי.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אם, נניח, בכל הקופסאות הקודמות נשארו שני מיליארד שקל, זה יהיה המקור.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

לא נשארו.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> זה חלק מהוויכוח.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

תנסו להמציא לנו מה נשאר.

<< דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> האם כל הכסף נוצל?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

מקור תקציבי הוא עניין של זכאות, לא אם נוצל ובוצע. אם החלטתם בוועדה שבמאי וביוני עסקים שנפגעו מעל 40% יהיו זכאים למענק, אנחנו היום שומרים את הכסף הזה בשביל המענק הזה במאי וביוני בשנה הבאה, וזה על פי הערכה שלנו לגבי מה תהיה כמות האנשים. יכול להיות שבגלל הסגר כמות האנשים שהערכנו שיהיו בחודש מאי ויוני תהיה יותר גדולה ממה שהערכנו מלכתחילה. אנחנו לא באים ומתקנים את הדבר הזה בכל רגע ורגע.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

את צריכה את זה ל-2021.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

ככה אנחנו עושים לגבי כל דבר. זה שכסף לא שולם בנקודת הזמן הזאת לא אומר שהוא פנוי או שהוא עודף. יכול להיות שבסוף השנה הזאת יהיה כסף מזומן שהעמדתם בשנה הזאת שלא יבוצע אבל עדיין יידרש כמקור תקציבי לשנה הבאה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> כמה אחוזים תחתכו כשתעבירו את זה כעודף לשנה הבאה?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

בשלב הזה אנחנו לא מזהים מקורות תקציביים שבנויים בתוך התקציב. כשאגף החשב הכללי יפרסם את הדיווח בעוד כשבוע, נוכל לשבת פה נקודה-נקודה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

הדובר של משרד האוצר הוציא תדרוך לעיתונאים.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה לא שולחים לנו את המידע הזה?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

המידע מפורסם אחת לחודש.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לכם תחזית הוצאה, נכון? את אמרת, ואני מצטט אותך, שהמשק מתנהג פחות או יותר דומה לתחזית ההוצאה.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

לא אמרתי את זה.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרת שההוצאה דומה למודל שלכם. כשאתם לוקחים מקדם, אני רוצה לדעת מה המקדם הזה. אם את לא יכולה להגיד לי פר תכנית, תגידי לי סך הכל.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני מבין מדברייך שאת מאוד פסימית לגבי תקציב 2020 ו-2021. אם הייתם עכשיו יושבים לבנות תקציב לא היינו צריכים להגדיל עכשיו.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

אין קשר בין העובדה שאנחנו מגדילים פה היום לבין תקציב 2020 ו-2021. הגדלנו את מגבלת ההוצאה בהיקף הזה גם למצב שבו יהיה תקציב.

חבר הכנסת קושניר, בכל אחת מהתכניות עשינו את הבדיקה. לקחנו את הסך הכל, את הנקודה שבה אנחנו נמצאים עכשיו, ואמרנו שהתוספת הזאת, שהיא התוספת שאנחנו חושבים שעשויה להיות, תהיה ההוצאה לשנה הזאת. זה לא אחוז, זה לקחת דבר-דבר ולראות מה המקסימום.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם אפשר לקבל את תחזית ההוצאה שלכם?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

אני אבדוק עם אגף החשב הכללי.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה מקדם הזהירות שאתם לוקחים?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

זה לפי תכניות.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מתנגד לחוק הגדלת הגירעון. הצורך להגדיל שוב פעם את הגירעון מוטל בספק. אם לפני כמה ימים העברנו מיליארד שקלים לתקציב קואליציוני בלי להעלות את הגירעון, למה כעת זה תנאי להעביר את הכסף לעצמאים ולעסקים? בתכנית המענקים להשבת עובדים לעבודה, שזו תכנית כושלת, הוקצו 5.5 מיליארדי שקלים. יש ארבעה מיליארד שקל שאין להם דורש ואפשר לעשות בהם שימוש.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אני מזכיר לך שלקחנו שני מיליארד לפחת.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נגיד בנק ישראל הזהיר את הממשלה לא לנפח את מתווה הסיוע והמענקים. הדברים של נגיד בנק ישראל הם רמזור אדום ענק. אם יש כסף לא מנוצל, תלכו הביתה ותעשו שיעורי בית. 80% מהעסקים לא הצליחו לקבל את ההלוואה בערבות המדינה, ו-87% מבעלי העסקים לא הצליחו לעשות שימוש במענק של עידוד תעסוקה. 94% מהעסקים חוו ירידה בהכנסות. חברים, אנחנו עושים בור תקציבי עצום שהנכדים והנינים שלנו ישלמו אותו.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ישנו סקטור שדיברתי עליו במהלך כל השנה האחרונה, וזה הנושא של השירות אזרחי. קיבלתי הבטחות שהנושא הזה ייפתר. אנחנו מדברים על נושא מוסרי. איך נעודד חרדים או ערבים לשרת בשירות אזרחי כשאנחנו אומרים להם שהם לא זכאים לקבל שום סיוע בגלל שהם משרתים? זה קצת אבסורד. אני הגשתי הצעת החוק. משרד האוצר ביקש ממני להסיר את הצעת החוק הזאת כי הוא אמר לי שהוא יעשה לגביהם הסדר, אבל עד לרגע זה לא ניתן להם פתרון.

אני מקבלת הרבה פניות מנשים עצמאיות שילדו במהלך 2019 שלא זכאיות לקבל מענק.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אם הן עבדו?

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אם הן עבדו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

הייתה פה התחייבות של האוצר והתחייבות של הביטוח הלאומי לא לפגוע בזכויות של אותה יולדת.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני מבקשת לקבל תשובה בנושא הזה. האוצר לא נתן תשובה בנושא הזה למרות פניות חוזרות ונשנות.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו מבקשים לדעת איפה אנחנו עומדים מבחינת ההוצאות והשימוש בכספים שכבר אושרו. אין לנו שליטה על איך מזיזים ועל איך משתמשים בכספים. עכשיו באים ומבקשים מאיתנו לאשר עוד כסף, כשהאוצר בעצמו אומר שיכול להיות שהוא לא יצטרך את הכסף הזה.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

זה לא מה שאמרתי.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה מתנים את מתן הסיוע הזה או התכנית הזאת שאנחנו צריכים לאשר בזה שיכול להיות שלא תצטרכו את הכסף?

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

זה לא מה שהיא אמרה. צריך מקור תקציבי לשתי התכניות האלו. היא לא אמרה שהכסף הזה קיים לשתי התכניות האלו. לכל תכנית שאת עושה את צריכה מקור תקציבי. לשתי התכניות האלו אין מקור תקציבי.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> את שני המיליארד שעכשיו מדברים עליהם הם אמרו שהם לוקחים כמקדם סיכון.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

מבחינה תזרימית בלבד, לא מבחינה מהותית.

<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מצדד בביקורת של חבר הכנסת מיקי לוי בנוגע להגדלת הגירעון. אני חושב שאנחנו צריכים לדרוש מהאוצר להביא דוח מפורט מה יצא, מה לא יצא, כמה עודפים, והאם אפשר לעשות הסטות פנימיות.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

ביקשנו את זה.

<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש איזו שהיא בעיה לאנשים שמבקשים דמי אבטלה כשהם עובדים כשכירים במשרד חלקית או כעצמאיים ומקבלים השלמת הכנסה. האם אתם מודעים לבעיה הזאת?

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אני מצטרף למה שקטי אמרה על העצמאיות שילדו ב-2019. אני מצטרף גם למה שרם בן ברק העלה, לגבי אנשים שהם שכירים ועצמאיים שהם קירחים משני הכיוונים. גם אני מקבל הרבה תלונות מעצמאיים שמבקשים הלוואות בערבות מדינה ולא מקבלים. האם גם אתם מקבלים תלונות בהקשר הזה? האם אתם עושים משהו בשביל שאנשים יקבלו יותר? מה אתם עושים מול הבנקים?

שני החוקים, את זה שהעברנו ביום חמישי בלילה ואת זה שאנחנו רוצים מאוד להעביר היום, הם שני חוקים שמאוד-מאוד יסייעו לעצמאים בחודשים ספטמבר-אוקטובר. חוק אחד מדבר על להוריד מ-40% ל-25% בשביל לקבל השתתפות בהוצאות, והחוק השני, שאני מקווה שנעביר אותו היום, יסייע לבעלי שכר נמוך. חשוב שנעביר את החוק היום, כדי שאנשים יראו את הכסף כמה שיותר מהר.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

קטי העלתה את העניין של נשים עצמאיות שילדו או נמצאות בהריון בסיכון שנותנים להן את המענק של הביטוח הלאומי הנמוך, לא על פי מה שהן עבדו.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> או שלא נותנים להן בכלל.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

בשבוע שעבר טיפלנו בנושא של הילדים במעונות. העליתם את שכר הלימוד להורים שמגיע להם הסבסוד במעונות. להורים הכי מסכנים לוקחים בתקופה הזאת עוד מאה ומשהו שקל. לא יכול להיות שבתקופה הזאת ניתן לכם להעביר את זה. תמצאו מאיפה להביא 100 מיליון, תפסיקו להתעלל במסכנים האלה. אם דחיתם את זה פעם אחת, תדחו את זה עוד פעם, זה לא מעניין אותנו. בהורים הכי חלשים אנחנו מתעללים. גם את הדרגות של שנה שעברה אנחנו לא נותנים להם אוטומטית. צריך לתת להם אוטומטית את הדרגות של שנה שעברה. פעם שעברה אמרתם לי שביום חמישי תהיה תשובה, אבל אני עדיין לא רואה תשובה. אני מבקש מכם, עוד לפני שהחוקים האלה עוברים, להביא תשובה לגבי המעונות, ושהתשובה תהיה חיובית. תסיימו את זה היום, כדי שתצא בשורה להורים לפני החגים. די להתעללות בהורים של הילדים במעונות האלה.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לחזור ולהציג את הדרישה של תכנית חוג לכל ילד, שזו תכנית של משרד החינוך שצריך לתקצב ב-40 מיליון שקל. זאת תכנית מאוד חשובה. במיוחד בפריפריה, באשכול אחד עד שש, במקום לשלם 3,000 בחודש משלמים 100 שקל. בלי זה עשרות אלפי תלמידים מוצאים את עצמם ללא התכנית הזאת של חוג לכל ילד. כל מה שצריך לכל הארץ זה 40 מיליון שקל. זה נושא שאני מגיש כהסתייגות, אנחנו נתעקש עליו.

הצגתי את החוסרים, את הדרישות ואת הצרכים של בתי החולים בנצרת. גם האנגלי, גם הצרפתי וגם האיטלקי. שוחחתי עם שלושת מנהלי בתי החולים. העברנו כאן יותר מפעם אחת את הצרכים. אתם יודעים שבכל בתי החולים בנצרת ובסביבה אין ולו מיטת טיפול נמרץ ילדים אחת?

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

כל הבירוקרטיה הזאת במדינת ישראל שצריך אישור ממשלתי להביא מכשיר רפואי או מיטה, כל זה צריך להיפסק. יושב פקיד, וזה לא משנה איפה, והוא זה מחליט.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הגשתי הצעת חוק.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

צריך להפסיק את הדבר המשונה הזאת. כשהגשתי שאילתות לשר הבריאות ושר האוצר הם כל פעם זרקו את זה מאחד לשני, אמרו שהם לא בעניין, שהם לא יודעים על מה מדובר. זה צריך להיות שוק חופשי. אני חושב שזה יעזור לבתי החולים בנצרת, אין ספק, וגם למקומות אחרים.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לכל מקום.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

בכל מקום בארץ זה יעזור.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מאוד לא סביר שבכל בתי החולים בנצרת והסביבה אין מיטת טיפול נמרץ ילדים אחת. שוחחתי עם מנכ"ל משרד הבריאות לפני כמה ימים, הוא אמר לי שיש לו גישה חיובית.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

למה הוא צריך לאשר את זה? למה מנכ"ל בית החולים לא יכול לעשות את זה בלי אישור של מנכ"ל משרד הבריאות? העובדה שזה צריך להגיע לאישור מנכ"ל משרד הבריאות - בעיה. הרי זה בית חולים פרטי, הוא לא מבקש מהממשלה שיבנו לו את זה.

<< דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> יש הרבה עסקים משפחתיים שנפגעו בצורה מאוד קשה. הקריטריון במבחן ההכנסות של העסק לא מאפשר לחשב את קרובי המשפחה. אם רשות המיסים יודעת להגיד על בני משפחה שעבדו בעסק לאורך זמן, לא באיזה שהוא שטיק של להכניס אותם ברגע האחרון, חשוב מאוד לשנות את הקריטריון ככה שגם הם יוכרו במבחן ההכנסות של העסק. צריך לבצע תיקון של הקריטריון. אם האישה עובדת בעסק של בעלה גם ההכנסה שלה צריכה להיות מוכרת כחלק מהעסק. אם אנחנו יודעים בדיוק במה היא עובדת, אם התלושים שהיא מקבלת הם תלושים לאורך שנים, למה לצורך מתן המענק העסקה שלה בעסק לא ניכרת? אין בזה היגיון. אני מבקשת לשמוע האם אפשר לבדוק את שינוי הקריטריון, והאם שינוי הקריטריון בעת הזאת יכול להוביל לעיכוב המענק. אם כן, אולי צריך לעשות את זה בדרך אחרת.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

הפטור מארנונה לעסקים, שהיה אמור להיכנס לתוקף בחתימה של שר הפנים, לא נחתם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מחכים למשרד הכלכלה.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

הוא לא נחתם. אני מבינה שזה אצל דרעי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אחרי שזה עבר את האוצר ואת משרד הפנים זה נמצא במשרד הכלכלה. שם זה תקוע, שם תפעילו את הלחץ.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

שלושה גופים?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה עוד עניין.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> למה כלכלה?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

הרשות לעסקים קטנים ובינוניים.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

לפני חודש החליטו את ההחלטה הזאת ועדיין אין את הפטור הזה. עסקים קטנים צריכים אותו. אם העיריות לא היו מוציאות דרישה לתשלום, אין בעיה, אבל ברגע שהעיריות מוציאות דרישה לתשלום ואין את הפטור הזה, מה העסקים אמורים לעשות?

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

צריך לברר איפה זה נמצא במשרד הכלכלה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

קרן, רוצה להוציא פנייה בשם כולנו לשר הכלכלה?

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

כן. אנחנו רוצים להוציא פנייה למשרד הכלכלה ולמשרד הפנים.

אני מצטרפת לקריאה של חברתי חברת הכנסת קטי שטרית. נשים עצמאיות תמיד מופלות. אנחנו מכריחים את הנשים העצמאיות לא לעבוד בחופשת לידה, ומצד שני אנחנו לא מחשבים להן את זה כמענק.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> החוק מחייב להעניק להן.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

אם החוק מחייב אותן לא לעבוד, אתם לא יכולים לא להתחשב בזה שהן לא הוציאו חשבוניות. תמצאו את הנוסחה איך לתקן את זה.

עסקים שנפתחו בינואר–פברואר לא קראו את הנולד, לא ראו שבמרץ יסגרו להם אותם. אחרי שהם שמו את כל חסכונותיהם בבניית עסק משל עצמם הם לא מקבלים שום פיצוי מהמדינה. מי שפתח בנובמבר-דצמבר כן קיבל. מבחינתי, תחכו לינואר הבא כדי לחשב את זה מול ינואר הזה, רק תודיעו שאתם מחשבים להם את הירידה בהכנסות. אין הבדל בין מי שפתח בדצמבר למי שפתח בינואר.

אני מצטרפת למה שחברי אופיר כץ אמר לגבי הקרן להלוואות מדינה לעסקים בסיכון. מכיוון שתנאי הכניסה שהבנקים שמים הם בלתי אפשריים העסקים בסיכון גבוה לא מקבלים כסף. אנחנו הורגים אותם במו ידנו, כי אתם לא יודעים לעשות את העבודה שלכם מול הבנקים.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

דווקא אחוז המימוש של הקרן להלוואות לעסקים קטנים היה הכי גבוה.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

אני מדברת על עסקים בסיכון גבוה. אלה שבסיכון גבוה לא מימשו אפילו חצי.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קרן לעסקים קטנים בסיכון זו קרן נפרדת.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

לא אמרתי עסקים קטנים, אמרתי עסקים בסיכון גבוה.

רשות המיסים, המענה שלכם הוא בלתי אפשרי. אני מבינה שיש לכם בעיות, אבל זה צו השעה, אתם צריכים לענות מהר. אנשים שפונים לרשות המיסים לא מקבלים תשובות. במקרה של השגות אתם מודיעים מראש שהתגובה שלכם תהיה בפרק זמן של שלושה-ארבעה חודשים. העסקים הקטנים מתים בשלושה-ארבעה חודשים. אם אתם עשיתם את הטעות, אפילו לא העסק הקטן, אתם מודיעים שזמן התגובה שלכם הוא שלושה-ארבעה חודשים. אי אפשר שזה יהיה זמן התגובה. תקצרו את הזמנים האלה ל-30 יום. אני לא מוכנה לשמוע שעסקים נסגרים רק כי אתם לא עונים להם בגלל טעות פרוצדוראלית כזאת או אחרת.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

הייתה פה טענה לגבי המענקים של שכירים בעלי שליטה, על כך שהם לא מקבלים. מענקי הסיוע לשכירים בעלי שליטה ועצמאיים הם מהנדיבים ביותר שיש בעולם, ואני בודק את הדברים האלה. תחשבו על שכיר בעל שליטה שיש לו ירידת מחזור בסדר גודל של 30%. אותו שכיר בעל שליטה ממשיך לעבוד, יכול להיות אפילו עם רווחים נאים, והוא גם מקבל מענק סיוע לעצמאיים על בסיס השכר שלו בשנה שעברה כאילו הוא היה מושבת מלא, וגם מקבל סבסוד שכר במסגרת מענק הוצאות קבועות. יש פה מענה כפול או משולש.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

כמה כסף אתה מכניס לו כשיש לו ירידה של 30%?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

הכל תלוי ברווחים שלו. המענק הסוציאלי הוא בהתאם לרווחים שלו.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אני לוקח בחשבון שלמי שיש ירידת מחזור של 30% אין רווחים.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

ממש לא. הרווח הוא על בסיס 2019 או 2018. הוא מקבל 70%, ומקסימום 15,000 לחודשיים על בסיס הרווחים שלו בשנה שעברה. להגיד שאנשים לא מקבלים את המענק באופן גורף - אנחנו לא מכירים תלונות כאלו. אנשי רשות המיסים, גם שלמה אוחיון במענק הסוציאלי, גם אמיר דהן במענק הוצאות קבועות, עובדים בתפוקה של 100%.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

שואלים אם אפשר להוסיף כוח אדם. תוסיפו עוד כוח אדם, אל תישארו במה שיש.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> קחו סטודנטים.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

כמה זמן לוקח לבן אדם לקבל תשובה?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

אני לא יודע להגיד. מה שאני כן יודע להגיד זה שכולם עובדים בתפוקה של 100%. אנחנו לא יכולים להוסיף לעצמנו תקנים.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה לא הגיוני שיש פה כסף שניתן אבל אין מי שיעביר אותו. אחר כך באים בטענות לממשלה, לכנסת, לכל מי שיושב כאן.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

מי שהיה צריך לתת זו הממשלה. אני לא מנהל את הממשלה, מישהו אחר מנהל אותה.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

כולם רוצים כוח אדם. גם בתי החולים, גם קופות החולים.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תיקחו סטודנטים.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

לא תשמעו ממני או מנציג אחר של רשות המיסים התנגדות לכך שיוסיפו לנו כוח אדם. אנחנו לא מכירים בעיה ברמת השירות.

<< דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> מה לגבי העניין של עסק משפחתי?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

כל עסק מקבל הוצאות קבועות.

<< דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> למה העסקה של אשתו, של הבן שלו באופן קבוע, לא מוכרת למבחן ההכנסה של העסק?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

אני לא מכיר מקרה של שכיר שעובד בעסק או בחברה שלא מוכרות לו הוצאות.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אני מציע שתבדוק את זה.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

בדקנו.

<< דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> כתוב שיהיו זכאים למענק עבודה רק עבור התקופה שקיבלו הכנסה ממעסיק שאינו קרוב משפחה.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

את מדברת על מענק עבודה?

<< דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> כן.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

ההוראה הבסיסית בחוק מענק עבודה לא קשורה לדבר שהבאנו עכשיו. בהעסקת בני משפחה יש אפשרות למניפולציה אין סופית ולכן יש הוראה שבאה להגביל.

<< דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> יש עסקים משפחתיים שבני המשפחה עובדים באופן מסודר במשך שנים והם דוברי אמת. תמצא דרך לאכוף את זה, תמצא את הדרך למצוא מי דובר אמת ומי לא.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> את צודקת, זו בעיה בהמון המון היבטים בעסקים של בני משפחה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הפעם הראשונה שנחשפנו לזה הייתה באולמות.

<< אורח >> שלמה אוחיון: << אורח >>

לעניין השירות של רשות המיסים, אפשר לבדוק אותנו בכוכבית 4959, שזה המוקד שלנו.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

לא טלפונית. האם האנשים שהגישו בקשה במאי וביוני קיבלו תשובה?

<< אורח >> שלמה אוחיון: << אורח >>

יש פה ערבוב בין המענקים. את המענק הסוציאלי מקבלים במקום, בזמן הכניסה לאזור האישי.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

אני מדברת על המענקים לעסקים.

<< אורח >> שלמה אוחיון: << אורח >>

מקבלים תשובה מידית לגבי המענקים הסוציאליים ולגבי מענק הוצאות עד 300,000. לעניין המענה הטלפוני, ברגע זה ממש המענה הטלפוני זמין. את המענה הטלפוני תגברנו.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

השאלה לא הייתה על המענה הטלפוני, השאלה הייתה על המענקים לעסקים. כשאנשים מגישים בקשה, כמה זמן לוקח עד שהם מקבלים תשובה?

<< אורח >> שלמה אוחיון: << אורח >>

זה לא בתחום אחריותי. העניין של העסקת קרובי משפחה ידוע, מוכר. העניין נותר על כנו אחרי שכולם שוכנעו שהנסיבות שבהן מועסקים קרובי משפחה הן נסיבות בעייתיות.

<< דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> מי שוכנע?

<< אורח >> שלמה אוחיון: << אורח >>

חברי הכנסת שחוקקו את החוק יחד איתנו.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> לא נכון. אנחנו התנגדנו לזה בחוק המענקים.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הבטיחו שישנו את זה. נתקלתי בזה בפעם הראשונה כשבעלי האולמות אמרו לי שבגלל שהבן עובד, האישה עובדת, הסבתא עובדת, הדודה עובדת, הם לא יכולים לקבל שום מענק.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

תראי לי איפה זה שונה. תראי לי את החלטת הוועדה שזה שונה. יש חוק שחוקקו פה בוועדה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> רימו אותנו.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> הוועדה כאן דרשה את זה. הוועדה גם קיבלה אישור שזה ישונה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

איפה זה השתנה? מה החוק אומר לגבי קרובי משפחה שעבדו לפני משבר הקורונה?

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

לא עלתה כאן שום הצעת חוק על מענק עבודה.

<< דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >>

יש כאן שני עניינים שהתערבבו. לגבי חוק מס הכנסה שלילי, הוועדה לא שינתה את החוק. לגבי העניין של קרובי משפחה בחוק מענק לעידוד תעסוקה, הוועדה קבעה נקודה מסוימת שבה קרוב משפחה שהועסק בעסק משפחתי כן יהיה זכאי. הוועדה קבעה שמי שהיה מועסק לפני תחילת משבר הקורונה באותו עסק, העסק יהיה זכאי למענק לעידוד תעסוקה.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

זו הפעם הראשונה שהוועדה הזאת דנה מתחילת משבר הקורונה במס הכנסה שלילי.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> דיברתם פה על הארנונה לעסקים. הייתי בדין ודברים עם משרד הפנים בתקופה האחרונה, על-מנת שגם עסקים שנחשבים לחיוניים יקבלו את ההקלות בארנונה. נאמר לי עכשיו שזה עדיין לא אושר סופית אבל נמצא במשרד האוצר מחכה לחתימת השר.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אומר שר הפנים שהוא כבר קיבל את האישור של האוצר.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

כל חודש אומרים את אותו דבר.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> דיברתי עכשיו עם מנכ"ל משרד הפנים, הוא אמר שהוא מחכה לאישור.

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

לגבי השאלה תוך כמה זמן מי שמבקש מענק בגין השתתפות בהוצאות קבועות מקבל, אז 90% מהפניות נענות תוך שבוע. חלק מהפניות מתעכבות בגלל שיש דברים שצריך לברר. אם הבדיקה מתעכבת, אז משולמת מקדמה של 60% מהתביעה תוך פרק זמן קצר יחסית. בחלק גדול מהמסלולים של המענקים אנחנו נמצאים היום באחוזי טיפול הרבה יותר גבוהים.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנחנו מקבלים עשרות פניות של אנשים שאומרים שהם לא מקבלים שקל.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

האם אתם יכולים לקצר את זמן התגובה משלושה חודשים ל-30 יום?

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

90% מהפניות מטופלות תוך כשבוע. ה-10% הנוספים מתחלקים בהתאם לרמת המורכבות של הפנייה.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

למה לוקח ארבעה חודשים כדי לענות לעסק קטן שחייב את הכסף הזה? זה נקרא השגות.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

היא אומרת שגם בהשגה אתה מקבל 60% .

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

בתוך ה-10% שלא מקבלים תוך שבוע יש כאלה שמקבלים תוך שבועיים, תוך שלושה. הם בכל מקרה מקבלים מקדמה של עד 60% לפי החקיקה שנקבעה בוועדת כספים. אני יכולה להגיד שמרבית הפניות מטופלות בהקדם. בהרבה פניות שמעוכבות לבדיקה אצלנו מתברר בדיעבד שהמענק שצריך להשתלם הוא בסכום יותר נמוך מזה שמתבקש על ידי האנשים. אנחנו מודעים לתקופה הקשה של העסקים ושל האנשים, לכן אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים כדי לשלם את הסכומים האלה בהקדם.

בהקשר לנשים עצמאיות שבתקופת הבסיס היו בחופשת הלידה ויכול להיות שבתקופה מסוימת, נגיד חודשיים או שלושה, המחזורים שלהן היו יותר נמוכים מכיוון שהן לא עבדו בעסק. במקרים האלה אפשר להגיש השגה. במסגרת ההשגה הדברים נבדקים בצורה ידנית. אנחנו עושים מאמצים כדי לבדוק אותם בצורה הכי מהירה. במקרים שבהם מחזור הבסיס לא מייצג מחזור אמיתי מכיוון שהוא מייצג ירידה במחזור כתוצאה מחופשת לידה, אנחנו משלמים את המענק לפי המחזור שמחשבים אותו בצורה שמתאימה לאותו עסק.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> את יכולה להגדיר איזה חישוב עושים? אנחנו מקבלות עשרות ומאות פניות מעצמאיות. התשובה שאת אומרת כרגע היא לא רלוונטית, זה לא מה שקורה בשטח, הן לא מקבלות שום מענק.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

אם עצמאית הייתה בחופשת לידה בחודשים מאי-יוני 2019 ותקופת הבסיס שלה היא אפס כי אין לה הכנסות, יש לה שתי אפשרויות בשלב ההשגה. או שאנחנו עושים את החישוב כעסק חדש ומנטרלים את החודשיים האלה, או שפשוט הולכים לחודשים מאי-יוני ב-2018. החקיקה נתנה 120 יום. לא הגענו באף מקרה ל-120 ימים בשלב ההשגה.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

אתם יכולים לקצר את הקטע של ההשגות ל-30 ימים? עסקים מתים. עצמאיות צריכות איזה שהוא מכתב הסבר של מה הן עשו לא נכון, כדי שהן יעשו את זה בפעם הבאה נכון. האם אתם שולחים את ההסברים האלה? בואו נחליט שאנחנו מקצרים את ההשגות מ-120 ימים ל-30 ימים, לא רק לעצמאיות, לכולם.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 10,000 נשים עצמאיות לא מקבלות גרוש, זה פשוט לא יאומן.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>

אני לא מכיר 10,000 נשים.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנחנו מקבלים את התלונות. אתם יושבים בכיסאות שלכם, עם כל הכבוד, ואנחנו מקבלים את התלונות.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון.

<< אורח >> איריס שטרק: << אורח >>

המצב לגבי נושא המענקים הוא לא פשוט. חלק לא מקבלים מכתבי הסבר למה הם לא קיבלו את כל המענק.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

הם קיבלו 60% מקדמה כמו שרשות המיסים הצהירה פה?

<< אורח >> איריס שטרק: << אורח >>

לא כולם קיבלו 60%. גם 60% לא נותן מענה. אני חושבת שהנושא הזה צריך לקבל הרבה יותר דחיפה. יש דברים שמגיעים להשגה בגלל אילוצים טכניים של המערכת. אני חושבת שלא נכון לבצע היום בדיקות עומק, לא נכון להתחיל לדרוש נתונים. צריך היום לזרז את התהליך, לתת מאוד מהר נימוקים למה הגופים לא קיבלו את כל הכסף. אני מרגישה שאנחנו מאוד רחוקים מהמצב הראוי.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אנחנו לא נמצאים במצב רגיל. תנסו להתייחס אחרת לתקופה הזאת, תקבעו רף של לא יותר מ-30 יום כדי לדון בהסתייגויות. זה לא הזמן להיכנס לבדיקות עומק.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

אני רוצה להזכיר שבמרץ-אפריל היינו ב-150 יום, אבל היושב-ראש הוריד את זה ל-120 יום. אף על פי שאמרנו לו שאנחנו לא יכולים לעמוד בזה, זה נשאר על 120 יום.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

הנציגה פה אמרה שלושה שבועות.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

לא לגבי השגות.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני ביקשתי להוריד את זה מ-100 יום ל-60 יום, אבל אתם הצבעתם נגד.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

יש נושאים שהוועדה מעלה שעושים עיוותים, ואנחנו אומרים את זה, ויש נושאים שלא ניתן ליישם.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

הנציגה אמרה שזה לוקח לה שלושה שבועות.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

השגה? אמר אמיר מקודם שהוא ב-120 יום לא מצליח לעמוד.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

הוא אמר שהוא לא הגיע ל-120 יום.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אני מוכן ש-2% ייקח לכם יותר מ-30 יום, אבל לגבי 98% תעמדו ב-30 יום.

<< דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >>

אם ההשגה לא נענית – היא מתקבלת.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

בדיוק, זה מה שצריך להיות.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

לפי הדוחות שקיבלנו לא תהיה לכם בעיה תזרימית בעניין.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

את הדיווח, כמו אמרנו, אגף החשב הכללי מפרסם אחת לחודש. הדיווח הזה נשלח לוועדת הכספים ברגע שהוא מופץ, סביב ה-6 לחודש. בקרוב יפורסם הדיווח של החודש הנוכחי ויהיה ניתן לראות את התמונה כולה.

אין רזרבה בתכנית, אמרתי את זה באופן מפורש. כמו שאמרנו, יכול להיות שמבחינה תזרימית יש כרגע כספים שבפועל יצאו ב-2021. אין מקורות תזרימיים בתכנית שהם פנויים.

לגבי הטאבלטים והמחשב לכל ילד, את התשובה צריך לבקש ממשרד החינוך. אנחנו פנינו גם ביום חמישי בלילה וגם היום. הוזמנו 135,000 מחשבים עד כה במשרד החינוך. משרד ראש הממשלה חילק כ-10,000 מחשבים עד עכשיו.

<< דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> "הוזמנו" עדיין לא אומר שנרכשו וחולקו.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

נרכשו, ונמצאים בתהליך של חלוקה.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למי חולקו 10,000 המחשבים של משרד ראש הממשלה?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

המקור שאליו אתם צריכים להפנות את השאלות האלו הוא משרד החינוך ומשרד ראש הממשלה. אנחנו עושים את הפנייה על ידי רפרנטים שלנו למשרדים. נפנה עם השאלה שלך, חבר הכנסת טיבי. דרך המלך היא לפנות למשרדים עצמם, הם ידעו לתת את כל התשובות והמידע.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

הנושא של הארנונה עלה פה מכמה חברים. זה אצלכם עוד באוצר?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

מי שנפגע מעל 60% - הדבר הזה מתפקד. ה-25% טרם אושר.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

למה?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

המקור שלו הוא בחוק הזה. הסכום נמצא בשנה הבאה, ב-2021, אבל החוק של 2021, כזכור, מאושר רק לאחר שהחוק הזה מאושר.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מה לגבי מעונות היום?

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

ההפחתה בתקציב של מעונות היום נעשתה בגלל קיצוץ רוחבי שנקבע לפני יותר משנה וחצי על ידי הממשלה. האחריות של משרד העבודה והרווחה הייתה להחיל את התקציב. הוא החיל אותו בצורה רוחבית על כולם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מה שאתה אומר זה שדווקא בתקופה הזאת אתם משיתים עוד תשלום על הורים שנמצאים במצב סוציו-אקונומי הכי נמוך. בשנה שעברה הנושא של מעונות היום עלה, רק לא החילו את התוספת הזאת על ההורים. אנחנו מבקשים שגם השנה לא יחילו את זה. היה flat שהצענו שהוא יהיה על הבינוי, אבל גם את זה לא הייתם מוכנים לקבל באוצר.

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

ככל שיש שינויים בתבנית של הסבסוד ואופן ביצוע ה-flat, כך נוכל, כמובן, לשמוע ביחד עם הגורמים הרלוונטיים באגף למעונות היום. .

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

איציק, דנו בזה בשנה שעברה, אתה יודע את זה, אבל לא יצא כלום. במקום להשית על דרגה שלוש סכום מסוים באחוזים או על דרגה ארבע סכום מסוים באחוזים, אמרתם שאתם עושים flat לכל ההורים – 89 שקלים. הורה שיש לו שניים-שלושה ילדים יכול להגיע ל-300,350 שקלים. אתם אומרים שאין לכם פתרון לזה, שההורים ישלמו בתקופה של הקורונה, בתקופה של האבטלה, בתקופה של החל"ת. במצב הכי קשה הם הולכים לשלם על זה.

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

זאת החלטת ממשלה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כשרוצים יודעים לעשות, יודעים להחריג. הצענו לכם לקחת את זה מהבינוי, אבל אתם אמרתם שאתם לא מוכנים, שמהתקציב של הרשויות אתם לא נותנים.

<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם שכיר, שעובד בשני מקומות ומרוויח 4,000 שקל פה ו-4,000 שקל שם, הפסיק לעבוד במקום אחד, הוא יקבל דמי אבטלה לפי 8,000 שקל. לבן אדם אחר, שהוא שכיר במקום אחד ועצמאי במקום אחר, יקזזו את עבודתו כעצמאי מהשכיר, הוא לא יקבל דמי אבטלה בכלל. בשביל לשנות את האבסורד הזה, וביטוח לאומי מסכים שזה אבסורד, צריך לעשות את זה בחקיקה ראשית.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

מה עמדת משרד האוצר בעניין?

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

אנחנו צריכים לבדוק את הסוגיה הזאת יותר לעומק, לראות אם יש פה איזו שהיא בעייתיות. המקרה שתיארת עכשיו נכון גם לגבי שכיר. לשכיר שעובד בשתי עבודות ופוטר מאחת מהן מקזזים מהקצבה שהוא מקבל את ההכנסה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אני מבקש מכם לבדוק את זה. קטי רוצה לדעת על השירות האזרחי.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

חברת הכנסת קטי שטרית, אני מניח שהתייחסת לנושא של הבטחת הכנסה. כתוב בחוק בצורה מפורשת שמי שמשרת שירות אזרחי לא זכאי לקבל הבטחת הכנסה. אם הם עובדים והפסיקו לעבוד, הם זכאים לקבל דמי אבטלה כמו כל שכיר.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 400 משרתי שירות אזרחי עובדים בנוסף לשירות האזרחי שהם עושים. רובם הם בעלי משפחות. בגל הראשון הם הוצאו לחל"ת. ההכנסה היחידה שלהם זה מה שהם מקבלים מהשירות האזרחי. ממקום עבודתם שממנו הם הוצאו לחל"ת הם לא מקבלים שום מענק. כשהם באים ללשכת התעסוקה בשביל לחתום או בשביל לבקש את המענק שלהם, זורקים אותם. הם נזרקים בגלל שהם משרתים בשירות אזרחי.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

בחוק הם מוחרגים. הם לא יכולים, לפי מה שמופיע בחוק, לקבל גם הבטחת הכנסת וגם דמי אבטלה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אז צריך לעשות תיקון בחוק.

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

הסוגיה הזאת עלתה, דנו בה בכמה דיונים, ואנחנו מנסים למצוא לה פתרון רוחב. הבעיה בהקשר הזה היא שהאדם שנמצא בשירות לאומי או בשירות צבאי לא זמין לתעסוקה כמו בן אדם אחר. גם סטודנט שעובד במשרה מלאה בתואר הראשון שלו לא אמור להיות זכאי.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אנחנו לא מדברים על דמי אבטלה. זה נכון שהתלבשתם על דמי אבטלה, זה היה הכי קל.

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

מדובר פה באנשים שעבדו והוצאו לחל"ת והם כן זכאים לאיזה שהוא מענק ספציפי. אנחנו מנסים למצוא פתרון לאותה אוכלוסייה של אנשים שעבדו.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני שומעת את זה ממרץ.

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

אנחנו מודעים לזה שהאוכלוסייה החרדית עושה שירות לאומי לפרק זמן ארוך יותר כך שהיא תוכל לשלב עבודה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נכון מאוד, לפעמים שלוש וארבע שנים.

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

נשמח למצוא פתרון.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הגשתי הצעת חוק, אבל אתם ביקשתם ממני להסיר אותה כדי שתמצאו לזה פתרון. אני מדברת איתך על אפריל-מאי שישבנו בוועדת העבודה והרווחה והבטחתם את זה. עד לרגע זה לא עשיתם. אנחנו מדברים סך הכל על 400 אנשים.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

חייבים למצוא פתרון לאותם 400 אנשים. בטח לנשואים, אבל גם לרווקים. אלה שלומדים בישיבות הם לא פחות חשובים, אולי יותר.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

לגבי שמירת היריון או לידה אנחנו מחשבים את גובה דמי האבטלה בהתאם לשכר שהן היו זכאיות לקבל לפני שהן יצאו לחל"ת.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כמה זמן אחורה?

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

לוקחים שישה חודשים אחורה.

<< אורח >> בת-עמי דרור: << אורח >>

אני מבינה שאתם אומרים שיש כל מיני פתרונות שניתנים לנשים כמוני. הפתרון של חישוב דמי אבטלה הוא רלוונטי לנשים שכירות. כאישה עצמאית אני לא מקבלת פתרון לדבר הזה. כאישה עצמאית נשללת ממני הזכות לקבל את מענקי הקורונה, כי ברשות המיסים ובמשרד האוצר מסרבים להתחשב בזה כהכנסה חייבת מעסק. אין שום דרך להוכיח ירידה בהכנסות. למרות שאני עצמאית כבר כמה שנים, למרות שיש לי ממוצע הכנסות רציף ודוחות שאני מגישה לאורך כל השנים, משרד האוצר ורשות המיסים לא מחשבים לי את הירידה בהכנסות. האמירה שהם לוקחים את זה בחשבון לצורך גובה המענק היא נחמדה מאוד, אבל גובה המענק לא רלוונטי עבורי. יש עוד אלפי אנשים במצבי. מראש נשללת ממני הזכות לקבלת מענק. איך ייתכן ששוללים ממני את זכות המענק רק בגלל שילדתי? גם אני נפגעתי מהקורונה מבחינה כלכלית, ההכנסות שלי ירדו לאפס. מכיוון שבחרתי להיות עצמאית אני לא מקבלת דמי אבטלה, אני אמורה לקבל מענקי סיוע לעצמאיים. האם ייתכן שבגלל שילדתי אתם שוללים ממני את מענקי הסיוע? עשרות נשים פונות אלי ומודות לי שהעליתי את זה. הן אומרות לי שהן לא מצליחות להרוויח כסף, שהן לא מצליחות להתאושש.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> למה שלא נתקן את החוק?

<< אורח >> שלמה אוחיון: << אורח >>

נדמה לי שיש פה אי הבנה בנוגע לביצוע של החוק. דמי הלידה נלקחים בחשבון לצורך חישוב המענק. הטענה שהמענק הסוציאלי לא כלל את דמי הלידה היא טענה לא נכונה. אמיר דהן הסביר את המנגנון של דמי הלידה שמטופל במסגרת השגה. אם אני מבין, הטענה היא טענה לגבי ירידה במחזוריות. גם במענק הסוציאלי וגם במענק ההוצאות יש מענה הולם ומלא לטענה שנטענה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה רק לגובה המענק, לא לזכאות.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

הוא אומר שמענק הלידה נחשב כחלק מההכנסות. אני מבקש שתצרו קשר עם הגברת, כי יש פה איזה שהוא פער בלתי נתפס בין מה שהגברת הציגה לבין מה שעניתם. אני מבקש להמשיך בהקראת החוק.

<< אורח >> דודי קופל: << אורח >>

(2)בסעיף קטן (א2) המובא בו, בפסקה (2) –

בפסקת משנה (א), במקום "13.9 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "14 מיליארד שקלים חדשים";

בפסקת משנה (ב), במקום "18.9 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "20.5 מיליארד שקלים חדשים";

בפסקה משנה (ג), במקום "29.7 מיליארד שקלים חדשים" יבוא 30.7 מיליארד שקלים חדשים".

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

העסקים בסיכון, שהם הרובד הכי נמוך, נמצאים בתת ביצוע הכי גבוה שיש. יש פה ארבעה מיליארד שקלים שמתוכם ביצעתם עד עכשיו 20%.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

בקרן העסקים בסיכון, שעומדת על ארבעה מיליארד שקלים, 90% מהבקשות מאושרות. הלוואות בערבות מדינה זה כלי שאנחנו חושבים שהשימוש בו מאוד חשוב. הגדלנו כבר פעמיים את ההלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אני מדבר על העסקים בסיכון, שיש שם ארבעה מיליארד שקלים.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

השאלה מה הביקוש להלוואות האלו.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אם את אומרת ש-90% מהבקשות אושרו, זה אומר שאין ביקוש ליותר ממיליארד 200 שקל. יש לך שניים וחצי מיליארד שקלים מיותרים.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

הם לא מיותרים. הכסף הזה של ההלוואות הוא לא כסף תקציבי, אתם לא מאשרים אותו בתוך הפריסה, מדובר בערבות בגין ההלוואות האלו. אם אתם חושבים שלא נכון להשאיר את זה פה, ניתן להסיט את זה להלוואות אחרות, כמו הקרן לעסקים קטנים ובינוניים.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אם הביצוע בקרן לעסקים בסיכון הוא 800 מיליון שקל, זה אומר שיש איזה שהוא באג בדרך. אולי תנסו למצוא מה הוא הבאג.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

2,000 בקשות אושרו.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

את כל הנתונים, גם לגבי ההלוואות וגם לגבי המענקים, אפשר לראות באתר של משרד האוצר. הנתונים מתעדכנים באופן תדיר.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

אנחנו מקבלים את הפניות מהאנשים הגוססים והמתים שלא נותנים להם את האישורים.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

האם ה-90% שאומר האוצר שאושרו נראה לך לא סביר?

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

הרוב המוחלט של העסקים בסיכון גבוה לא מקבלים.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אתם יודעים על בקשות שהוגשו מעבר ל-10% שלא אושרו?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

הנתון הזה הוא מסך כל הבקשות שהוגשו.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

אני לא יודעת מאיפה את סופרת את הבקשות. אנחנו מדברים על עסקים שדרשו מהבנקים והבנקים אמרו להם ישר לא.

<< דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >>

יש באג בנושא של קרן ההלוואות לעסקים בסיכון. 2.4 מיליארד שקלים מתוך ארבעה מיליארד שקל זה החלק שהמדינה שמה אם חלילה יהיו פשיטות רגל. המדינה צריכה לקחת את ה-2.6 מיליארד ולתת אותם כמענקים לעסקים. אם העסק לוקח הלוואה, זה לא מה שיגדיל את השרידות שלו, זה לא מה שיביא אותו למצב יותר טוב.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

ניר, אם היינו בדיון על ההלוואות הייתי שוקל את זה. אנחנו לא בדיון על הלוואות כרגע.

<< דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >>

אני מציע שיבדקו את החלופה, במיוחד עכשיו כשנכנסים לגל השני. ההלוואות לא פותרות את הבעיה. שיתנו את החלק של ערבות המדינה כסיוע, כמענק.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

זה מה שהעברנו ביום חמישי האחרון, את המענקים לאותם עסקים.

<< דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >>

המענקים שאושרו הם לעג לרש. זה לא באמת מה שעוזר לעסק, בוודאי לא בפעם השנייה. אני מציע שהמדינה תיתן את החלק בערבות מדינה כמענקים. יכול להיות שה-1.2 מיליארד זה 90% מהבקשות שניתנו.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

כפי שהוצע כבר בעבר, אפשר להזמין פה דיון לגבי ההלוואות.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אני אבקש מהרב גפני לכנס דיון מיוחד על הנושא הזה של ההלוואות.

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

אנחנו ממתינים גם לדיון על הגדלה של הקרן לעסקים קטנים ובינוניים. ניתן לאחד בין שני הדיונים האלה.

<< דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >>

שירה, האם תוכלי לפרט את הסכומים שמוקצים במסגרת התיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי ובמסגרת מס הכנסה שלילי?

<< אורח >> שירה עמיאל: << אורח >>

בפסקת משנה (א), לנושא של צרכים בריאותיים נוספים, אם זה קטיעת שרשראות הדבקה וכו', אנחנו מוסיפים 100 מיליון שקלים. בפסקת משנה (ב), שזה שיפוי הביטוח הלאומי, אנחנו מוסיפים 1.6 מיליארד שקלים. בסעיף (ג), שזה הסעיף של המענקים, יש כמה דברים. יש את מענק שימור העובדים ואת הנושא של הגדלת מענק ההוצאות הקבועות.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

ההסתייגות לא אושרה.

<< דובר >> שיר שפר: << דובר >>

לבעלי עסקים קטנים תהיה זכות קדימה בהליכים משפטיים.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

ההסתייגות לא אושרה.

<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רביזיה.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

אנחנו עוברים להצעת חוק מס הכנסה שלילי.

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

מדובר על תוספת של 67% למענק לחודשים אפריל עד דצמבר. המקדמה תשולם מחר-מוחרתיים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מאיזה גיל?

<< אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>

כמו שבדין הרגיל.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני רוצה שזה יהיה מגיל 18.

<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>

תכניס את זה כהסתייגות. עלתה פה שאלה על ידי חברי הוועדה לגבי העסקים שההפסדים שלהם הם יותר מ-60%. האם לרשויות המקומיות יש הנחיה ממשרד הפנים לתת הנחה בארנונה לאותם עסקים? האם התיקון שעשינו לגבי ה-25% ניתן כבר כהנחיה לרשויות?

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]