פרוטוקול מספר 121, ועדת החוקה, חוק ומשפט, 11/10/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

מושב שני

פרוטוקול מס' 121

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום ראשון, כ"ג בתשרי התשפ"א (11 באוקטובר 2020), שעה 11:30

סדר היום:

<< נושא >> 1. הארכת הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 מיום 7.10.2020 << נושא >> << נושא >> 2. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת שהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות) (תיקון מס' 4), התשפ"א-2020 << נושא >> << נושא >> 3. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון) (תיקון), התשפ"א-2020 << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יעקב אשר – היו"ר

אוסאמה סעדי – מ"מ היו"ר

אלי אבידר

קארין אלהרר

איתן גינזבורג

ניצן הורוביץ

עופר כסיף

מיכאל מלכיאלי

יואב סגלוביץ'

אריאל קלנר

אילת שקד

חברי הכנסת:

עמית הלוי

אחמד טיבי

מיקי לוי

יבגני סובה

עידן רול

מוזמנים:

סגן שר הבריאות יואב קיש

עו"ד נינא כהן קרן

- ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

משתתפים (באמצעים מקוונים):

רז נזרי

- המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

איה דביר

- משרד המשפטים

פרופ' איתמר גרוטו

- משנה למנכ"ל משרד הבריאות

עו"ד אפרת פרוקציה

- סגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר

פרופ' חגי לוין

- יושב-ראש איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר עמיר פוקס

- המכון הישראלי לדמוקרטיה

שלומי ישראל

- מנהל מרפאה, בית חולים אלישע

ייעוץ משפטי:

גור בליי

ניצן רוזנברג

מנהל הוועדה:

אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:

הילה לוי

<< נושא >> 1. הארכת הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 מיום 7.10.2020 << נושא >> << נושא >> 2. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת שהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות) (תיקון מס' 4), התשפ"א-2020 << נושא >> << נושא >> 3. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון) (תיקון), התשפ"א-2020 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בוקר טוב, חורף טוב ובריא לכולם, לכל עם ישראל, אנחנו היום בישיבה בנושא ההחלטות שהתקבלו בממשלה ובוועדת השרים במהלך החג. אני רוצה לומר כמה ומילים ואחר כך אתן לחברי הכנסת.

<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הצעה לסדר, אדוני.

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש לי הצעה לסדר, אדוני.

<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מציע שנצביע. אולי כדאי שנצביע ישר, בלי ההצעות לסדר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בוקר טוב גם לך, אבידר, שיהיה לך חורף טוב ובריא.

<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה כמו המערכון של הגשש: הם אומרים את אותם דברים ואנחנו נותנים את אותן תשובות. בוא נצביע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הכנת סוודרים וצעיפים ללילות יותר קרים?

<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >>

אנחנו בעד הצבעה.

<< קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >>

אין פה אף אחד מהקואליציה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

חשבתי שאת מהקואליציה, התבלבלתי עוד פעם. בכל פעם זה קורה לי. מבחינתי את בקואליציה, שלי לפחות.

אני רוצה לומר כמה דברים ולאחר מכן חברי הכנסת יאמרו את שלהם. אני רוצה להגיד, גם בתגובה לדברים שנאמרו, בנושא סמכויות הוועדה. נאמר שבעצם אין לוועדה את האפשרות לתקן את התקנות עצמן, לשנות אותן ודברים כאלה ואחרים, אלא יש לנו אפשרות כן לאשר, לא לאשר ולא לאשר סעיפים מסוימים. אם אנחנו לא מאשרים סעיפים מסוימים, אנחנו בעצם לא מאשרים את כל התקנות מתחילתן על אותו נושא. כלומר אנחנו משאירים ואקום.

כשחוקקנו את החוק הגדול אמרנו שיש אפשרות לשנות את התאריכים, לקצר את המועדים ואף השתמשנו בעניין הזה כאן בוועדה. אני רוצה רק שלא תהיה טעות, ולומר שכאשר אנחנו מדברים על תקנות וכשאנחנו משווים את זה לתקנות שקיימות בנושאים אחרים שנמצאים כאן בוועדות בימי שגרה, לא בימי קורונה – תקנות תחבורה, תקנות בריאות, רווחה וכן הלאה. כל התקנות שמוסמך מישהו מהממשלה לתקן – הוועדה לא יכולה לשנות אותן מבחינה פורמלית.

איך זה עובד בימים כתיקונם? יש פה אנשים ותיקים ממני – אחמד, תקן אותי אם אני טועה – אבל גם אני כבר די ותיק, כשיש תקנות שהן לא דבר מאוד בהול והשר מתקין אותן, הן מגיעות לוועדה והחברים לא אוהבים חלק גדול מהן. ומאחר ולא מדובר על דברים שהם בחירום וגם לא על החלטות קבינט, אלא זהו משא ומתן מול שר כזה או אחר, הוועדה נותנת להבין למי שצריך להבין, שבצורה הזאת הן לא יעברו. אתם יודעים, יש זמן – אחד הולך לעשות שיעורי בית, לפעמים הוא אומר שגם הוא לא מעביר ולא יהיו תקנות. במשך שבוע-שבועיים יש משא ומתן מאחורי הקלעים, ולפעמים גם השר מגיע לוועדה עצמה ונציגיו משנים דברים וכולי.

כאן הסיפור הוא אחר, וקודם כל שנדע. ראשית, מדובר בהחלטות קבינט או בהחלטות ממשלה; מדובר בדברים שרובם ככולם נמצאים תחת שעת חירום כזאת או אחרת – אנחנו נמצאים בסביבת מגפה. הדבר היחיד שיכולים לעשות יותר זה בחקיקה, אבל חושבים בטעות שבוועדות רגילות אפשר לעשות יותר. כאן בוועדה – אגב, לא רק אנחנו מתכנסים. ועדת החינוך מתכנסת בנושאי חינוך; ועדת הבריאות מתכנסת בנושאי עבודה בחלקים מסוימים שלא קשורים אלינו – יש לנו כלים מאוד מאוד מסוימים ומאוד מאוד מוגבלים ומאוד מאוד זהירים.

למשל, הנושא שהיה לנו עליו קונצנזוס בוועדה – איילת, את הראשונה שהעלתה את זה כאן וזה היה בקונצנזוס – עסקים קטנים ובינוניים. הממשלה לא נתנה לפתוח אותם מסיבות כאלה ואחרות, ואם אנחנו היינו מחריגים אותם, לא היינו יכולים להגביל אותם ל-10 או ל-5.

<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>

אז זה היה חוזר לממשלה והם היו מתקנים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יכול להיות שזה היה חוזר לממשלה, היו מתקנים, נכון, אבל בתוך הדברים האלה הייתה כנראה אבולוציה של כל הדברים. אם זה היה קורה, היית מסכים עם זה והבעיה שהיו חלקים אחרים שלא הסכימו. בוא נהיה כנים עם עצמנו, אם אנחנו מדברים על תעסוקה ועל עסקים קטנים, זה נושא אחד. אם אנחנו אומרים שבגלל זה פותחים מצב חירום בנושאים אחרים, יש נושאים שמעניינים מאוד אותי, נושאים שמעניינים אתכם או מישהו אחר.

דבר נוסף שאני רוצה לומר, ואני אומר את דעתי האישית. עם כל הקשיים, הבעיות, אי-הנוחות והפגיעה – אין ספק שאם נרצה לדבר על הקשיים של אזרחי ישראל, כל אחד יודע להגיד מה הקשיים, גם אם הם לא קשורים לציבור שלו אלא לציבור אחר. לא קל לחיות היום במדינה, לא קל להיות בסגר. אני לא חושב שיש פה אנשים טובים יותר או פחות טובים – בסופו של יום, הסגר בצורה כזאת או אחרת, נותן תוצאות. על זה אי-אפשר להתווכח. אנחנו רואים ירידה חדה.

<< קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפשר להתווכח מאוד, יעקב.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אתה תתווכח בזמן שלך.

<< קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אל תגיד שאי-אפשר להתווכח.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז אני אתקן את עצמי.

<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >>

זה כמו שתגיד: תדברו אתם בזמנכם, אבל אף אחד לא יכול לדבר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא אמרתי. אני מודיע, אבידר, שאתה תוכל לדבר. דבר שני, תתווכחו, זה בסדר. לי קשה להתווכח על זה. התוצאות מדברות בעד עצמן. תגידו שזה קסם או לא – לא יודע. אני רואה את זה בעיניים שלי.

<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>

אפשר להגיע לזה בדרך אחרת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה לא אומר שאי-אפשר לרדת לרזולוציות ולהגיע לזה בצורה אחרת.

<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תמיד אפשר לסגור רק את בני ברק, ואז ירד הכול.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אלי, בקשות אישיות בסוף הישיבה, לא בהתחלה. הבקשה שלך לסגור את בני ברק תידון בסוף.

<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חס וחלילה. אני רק הולך על ההצעה שלך, ואני רק מתבדח.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תוכנית כבקשתך בסוף הישיבה.

אני אומר שוב, שיש דבר שנקרא אכיפה להמונים. מדובר במדינה שלמה, ב-9 מיליון איש. לא פשוט לרדת לכל רזולוציה ולעשות את הדברים. אין גאונים כאלה גדולים שאני מכיר. יש דבר אחד – עובדה שהסגר בצורה הזאת נותן תוצאות יותר מכל מה שדובר עליו עד היום.

דבר אחרון, אני אומר לאלה שמדברים בסיסמאות על סגרים דיפרנציאליים ועל ערים אדומות. זה מצוין לומר את הדברים, אבל אם זה יגיע שוב באותה צורה, שאנחנו מכירים מהפעם הקודמת, שאין שום תוכנית לדבר הזה, כלומר יש פרמטרים שלפיהם קובעים דברים, מה יהיה בעיר שתצטרך לעשות סגר יותר מהודק? לא ברור לאף אחד. הדבר הכי קל זה לשים כוחות מסביב לעיר, לסגור אותה ולהמשיך האלה לאולפן הבא. זה לא יהיה. אם לא תהיה תוכנית מסודרת – מה, איך, איך זה עובד מבחינה כלכלית, איך האנשים באותה עיר יתפרנסו או לא יאבדו את מקום עבודתם. הרי יעיפו אותם ממקום העבודה כי יגידו: אתם תושבי ערים מסוימות. צריך להיות פתרון ברור איך אנשים כאלה מקבלים טיפולים רפואיים מחוץ לעיר בבתי חולים. איך זה לא יהיה סטיגמה שמתקבעת?

אנשי המקצוע לא יכולים רק להדליק רמזורים, הם צריכים לתת תוכנית פעולה אופרטיבית. אם המדינה צריכה להתנהל כך ששכונות מסוימות או ערים מסוימות צריכות להיות בסגר יותר מהודק, איך זה יעבוד? איך האנשים יחיו שם? איך אנשים יחיו בחוץ? איך תהיה האינטראקציה עם כל המדינה? צריכה להיות תוכנית ולא רק סיסמאות ומסיבות עיתונאים, כי זה יותר מדי חשוב ומורכב בשביל לדבר על זה סתם.

לסיום, אני אומר שאנחנו כולנו אחראים על הכול. לכולנו יש ביקורת על הממשלה בדברים מסוימים, ונעלה אותה היום. אחד הדברים שאני לא מצליח להבין הוא למה היינו צריכים לקבל חלק מההחלטות בסעיף דחיפות, כשזה היה רק עניין של התכנסות הוועדה או ועדת השרים. זה לא היה קשור לשום דבר חדש, שבגינו היה צריך להשתמש בסעיף הדחיפות. סעיף הדחיפות, אדוני סגן השר, נועד לדברים דחופים שקורים מהרגע להרגע, ולא להתארכות של ישיבות. החברים העלו גם את הדוחות האפידמיולוגים וגם דברים אחרים שוודאי נשמע כאן.

בסופו של יום, האחריות היא שלנו ואנחנו לא צריכים להתחרות בינינו מי דואג יותר לשלומם של תושבי מדינת ישראל; מי דואג יותר לחופש שלהם. זאת אחריות של כולנו ואני שוב אומר שאני שמח שאנחנו מדברים היום כשהעקומות במצב של ירידה. אנחנו צריכים להיות אחראים כדי שזה יימשך ככה.

<< קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >>

יעקב, מה אנחנו עושים היום בוועדה? מצביעים על הארכת מצב החירום במקומות העבודה?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

קודם כל דנים ואחר כך מחליטים אם מצביעים על ההחלטות, או שאנחנו אומרים למה אנחנו מצפים מהממשלה. אנחנו אמורים לקבל להצבעה גם את התקנות החדשות, וסגן השר ייתן לנו כיוון מה הן כוללות. יכול להיות שאפשר להצביע עליהן ביחד. נחליט ביחד, אין לי אג'נדה ברורה.

<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>

איך ביחד? הן לא הגיעו, הממשלה לא החליטה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נכון. תוך כדי הדיון נחליט אם רוצים להצביע היום או לא. לי אין בעיה ואני פתוח לכאן או לכאן. בבקשה, קארין אלהרר.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-הראש, אני רוצה להתייחס לדברים שלך וגם באופן כללי. החטא הקדמון הוא באמת חוק הקורונה הגדול, שמפקיר את היכולת של הכנסת לפקח על עבודת הממשלה. הדוגמה החיה ניתנה במהלך החג. הממשלה החליטה, ולא רק שהיא החליטה על הארכת התקנות, אלא שהיא גם לא נתנה לכנסת שום שהות. היא ביטלה אפילו את 24 השעות המסכנות האלה, שהיו לכנסת על פי החוק. הדבר הזה הוא בלתי נסבל, בעיניי. אדוני, המרד של העסקים הקטנים שהתחיל הבוקר, הוא העדות החיה לזה שהתקנות הן בלתי סבירות. התקנות האלה גוזרות על ציבור האזרחים והאזרחיות במדינת ישראל גזרה שהם לא יכולים לעמוד בה.

המשק הישראלי בנוי על אותם עסקים. מה אנחנו יכולים לספר לאותם בעלי עסקים ולאותם עצמאים, שמפעילים עסק בלי קבלת קהל, שאנחנו אסרנו עליהם, סגן השר קיש, להגיע למקום העבודה שלהם ולייצר פרנסה להם ולבני המשפחות שלהם? אני באמת לא מצליחה להבין מה התירוץ לדבר הזה. הם לא מקבלים קהל, הם עומדים בתנאי התו הסגול. איפה ההיגיון? ויותר מזה, שאלנו בצורה מאוד מפורשת בדיון האחרון למה, למה אתם עוצרים את העסקים הקטנים האלה? התשובה שקיבלנו ממשרד המשפטים הייתה שזה חוק שאנחנו חוקקנו. מה זה אומר? יש איזה עניין אפידמיולוגי? לא. אותו דבר היה לגבי ההפגנות. חבר הכנסת סגלוביץ' הציע שיירת רכבים. היה עניין אפידמיולוגי? אמר פרופ' גרוטו בגילוי לב – לא, אין עניין אפידמיולוגי.

נעבור הלאה לספורט. אימונים של נבחרות – אם הן לא מתחרות בבין-לאומי, לא ניתן להן. למה? הם שומרים על הכללים. אנחנו רוצים לפגוע בהם? לא, נכון? לעניין הטיסות מתראיינת שרון אלרועי ואומרת שזה לא עניין אפידמיולוגי אלא עניין של שוויון. מה אתם אומרים, משרד הבריאות? שוויון? חשבתי שאתם מטפלים באפידמיולוגיה ולא בשוויון בין האזרחים. אגב, אם הייתם רוצים לטפל בשוויון בין האזרחים, ההזנחה של מערכת הבריאות לאורך השנים לא מלמדת על זה.

הסתמכתם על חוות דעת אפידמיולוגית שלא נכונה לשעת קבלת ההחלטה. הסתמכתם על נתונים שמדברים על 7,000 ו-8,000, כשביום קבלת ההחלטה הנתונים היו אחרים. אני רוצה להבין אם עושים עבודה רצינית. זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה. האמן לי שגם אני וגם חבריי שנמצאים כאן לא רוצים שהקורונה תהיה בכל עבר. לא רוצים את זה, רוצים לפתור את הבעיה. האמן לי. אין ספק שאם יהיה סגר, תהיה פחות תחלואה; אין ספק שאם נסגור את הכבישים, יהיו פחות תאונות דרכים; אין ספק שאם ילדים לא יצאו מהבית, הם ייפגעו פחות. אין ספק. אבל האם אלו החיים שאנחנו צריכים?

יושבים החבר'ה בחדר המקביל בוועדת הכספים, בונים תוכניות ומצביעים על עוד פיצויים ועל עוד דברים. לא משנה שלא כל התקציב נוצל, אבל מה נגיד להם? כמה פעמים זה יקרה ובעיקר, מי ישלם את החשבון? אני מציעה לכם, תתכנסו מוקדם יותר. הנתונים הבוקר מדברים על ירידה מאוד משמעותית. תתכנסו ותאפשרו כבר מחר בבוקר - - -

<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> את מסתמכת על הנתונים מהבוקר?

<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מסתמכת על כל הירידה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יואב, אני מציע להקשיב לכולם ואחר כך תהיה תשובת הממשלה.

<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> הקשבתי מאוד יפה, לא הפרעתי.

<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מאוד מעריכה את זה.

<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אני רק אומר להיזהר מנתוני הבוקר. זאת סתם עצה קטנה, אבל אני אסביר את זה אחר כך.

<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני לא מסתמכת רק על הבוקר.

<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >>

כרגע אמרת: נתוני הבוקר.

<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אמרתי: נתוני הבוקר, ודיברתי גם על הנתונים משבוע שעבר. אם אתה רוצה להגיד לי שמספר הבדיקות לא היה משמעותי, זה נ' של משרד הבריאות.

<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אני לא מפריע לך יותר. אני מתנצל שהפרעתי לך.

<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> רוצים להסתמך על נתונים? אדרבה ואדרבה, אבל כשהנתונים מקלים, תקלו גם אתם. לא הייתה סיבה לסגור את העסקים הקטנים. לא הייתה סיבה אז ועל אחת כמה וכמה, אין סיבה היום. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בבקשה, אוסאמה סעדי.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי וחברותיי, שורש הרע הוא בחוק הקורונה הגדול. כבר אז התרענו ואנחנו יכולים להגיד היום במצפון נקי ובלב שלם, שאנחנו את עבודתנו עשינו נאמנה והזהרנו אתכם. הזהרנו גם את אלה שאומרים עכשיו שאנחנו חותמת גומי.

קראתי את המכתב של חבר הוועדה לשעבר, חברנו גדעון סער, ואני חשבתי, אדוני היושב-ראש, שאולי רמזת בדברים שלך להתפטרות שלו. חשבתי שכולנו נדבר על זה שחבר ועדה אומר: אני לא יכול עוד, עד כאן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אוסאמה, אני מבקש שזה לא יהיה מדבק, שזה לא יגיע עד אליך.

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אליי זה לא יגיע. לכן פתחתי ואמרתי שהמצפון שלנו נקי, כי אמרנו מהיום הראשון שזה החוק המסוכן ביותר. זה חוק שלמעשה מאיין כל אפשרות של פיקוח פרלמנטרי. היום התברר שלא רק שהחוק מסוכן, אלא שהממשלה מוסיפה, כבוד סגן השר, חטא על פשע. עם כל המגבלות שיש ועם כל האין-פיקוח, היא באה תמיד בדקה התשעים, אפילו בתוספת הזמן, ומשתמשת בסעיף החריג שבחריגים. מה אנחנו אמורים לעשות היום, אדוני היושב-ראש, כשהממשלה מאשרת את זה ב-6 באוקטובר, התוקף שלו הוא רק עד ה-13, והיום ה-11.

<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>

מוחרתיים.

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה אתם רוצים שנעשה? למה לא מכנסים את הקבינט היום או מחר? לא, מכנסים אותו ביום שלישי ואז יגידו: לא הגענו להסכמות. יגיעו לרביעי ויפרסמו את ההחלטות ביום חמישי. אדוני סגן השר, אמרתי ליושב-ראש שהממשלה תנצל עד תום את השבע ועוד שבע ועוד שבע.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני רואה שנקבעה ישיבת ממשלה למחר בעשר בבוקר. אולי זה בנושאים אחרים?

<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן, כן. יש הודעה דרמטית שיש ישיבת ממשלה. הודעה מאוד דרמטית.

<< קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >>

זה בנושא הסכם השלום, יעקב.

<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> קבינט הקורונה יתכנס ביום שלישי.

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר לך, כבוד היושב-ראש, חברתנו איילת דיברה על העסקים הקטנים וכולנו הצטרפנו; אני הצעתי לא 10 עובדים, אפילו 5 עובדים – שום דבר. נאדה. שום דבר. לא מוכנים לשמוע. ואז באים ואומרים שהבעיה היא בכך שאפשר לאשר או לדחות את כל התקנות, ואנחנו לא יכולים להגיד לממשלה לתקן. הייתה תמימות דעים באותו יום על עסקים קטנים, גם על קבוצות הכדורגל. אני לא רואה פה היום אף נציג של הליכוד.

<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>

כולנו הסכמנו.

<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> למה? לא יפה, אוסאמה. תתנצל.

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מתנצל.

<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא אפילו הסיק מסקנות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עוד אחד? שניים ביום אחד זה קשה לי.

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אמרו כן, כן, ובסוף, בשעת ההצבעה, היה צריך רק צדיק אחד, אבל לא היה אפילו צדיק אחד. התוצאה הייתה 8:7. לכן אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, לא פלא שהיום אנחנו רואים ש-1 מכל 5 עסקים עומד להיסגר, אבל לממשלה הזאת לא אכפת. אכפת לה רק מדבר אחד, לסגור את כל המדינה ולמנוע את כל ההפגנות. אבל ראינו שאתמול היו 1,200 הפגנות, לא רק אחת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

איילת שקד, בבקשה. אנחנו נחזור אחר כך לחברי הכנסת שלא מהוועדה.

<< דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >>

אדוני יושב-הראש, אני רוצה להתייחס למה שאמרת בתחילת דבריך על הוועדה. הוועדה הזאת היא לא חותמת גומי, גם לא בתקנות. אתה יודע יפה מאוד שאם יש קונצנזוס בוועדה, והקונצנזוס הזה כולל גם את הקואליציה וגם את האופוזיציה, אתה כיושב-ראש ועדה יכול ללכת לשרים ולהגיד להם: אני לא מעביר אם לא עושים שינויים אלה. ואז הממשלה מתקנת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ועשינו את זה.

<< דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> עשינו את זה כבר פעם.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא רק פעם, כמה פעמים.

<< דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> ואז הממשלה מתקנת ומחזירה את התקנות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה תמיד הולך ב-delay.

<< דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> נכון. כשאישרנו – אני התנגדתי – את תקנות מצב החירום המיוחד, היה לכל חברי הוועדה קונצנזוס ברור שיש כאן עוול. אין סיבה שעסק עם 10 עובדים שלא מקבל קהל, לא יכול לעבוד אם מותר ל-10 אנשים להתקהל. אין לזה גם סיבה אפידמיולוגית. בא חבר הכנסת אוסאמה סעדי ואמר: נלך אפילו עוד צעד – 6-5 אנשים. אני חושבת שהוועדה הייתה צריכה לעמוד על זה, לעמוד איתנה מול הממשלה, להסביר להם את ההיגיון ולנסות להשיג את זה. אני יודעת, אני מדברת עם שרים רבים שהם חבריי מהממשלה הקודמת, וגם עם שרים מכחול לבן.

<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> וגם עם סגני שרים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אולי כשרת משפטים תסבירי לנו מה יהיו ההשלכות של זה לגבי כלל - - - זה מהניסיון שלך. אני לא הייתי שר משפטים, אני רק לומד משפטים פה בוועדה. גור מלמד אותי.

<< דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> זה נכון שהעמדה המקצועית של משרד המשפטים הייתה שאם אנחנו פותחים רוחבית לכלל העסקים הקטנים, אי אפשר יהיה להגביל את ההפגנות לחלוטין.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא רק הפגנות. עוד דברים.

<< דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> בסוף זה מסתכם בזה. ביום ראשון הבא, כך אני מקווה, ייפסק מצב החירום המיוחד. על זה אין ויכוח, לדעתי. וביום ראשון הבא יעברו למתווה הפגנות אחר. אז את מתווה ההפגנות של יום ראשון הבא אפשר היה לאמץ גם לפני שבועיים, ולא לקחת את העסקים הקטנים בני ערובה על אותו מתווה הפגנות.

ביום ראשון יפתחו את המגזר הפרטי שלא מקבל קהל ואת גני הילדים. אני רוצה שתדעו שהמסקנה של משרד הבריאות ושל משרד האוצר מהסגר הקודם, הייתה שאם נגיע חס וחלילה לסגר שני – כשסיימו את הסגר הראשון, בחלום הבלהות שלהם הם לא חשבו שבספטמבר כבר נהיה בסגר שני – המגזר הפרטי שלא מקבל קהל צריך להישאר פתוח, וכך גם גני הילדים. זאת הייתה המסקנה של משרד הבריאות ומשרד האוצר. זאת אומרת, ביום ראשון נגיע לשלב הזה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בעזרת ה'.

<< דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> נמצא פה יואב קיש, שהוא הנציג של הממשלה. אני רוצה להגיד מילה טובה ליואב קיש, שהוא באמת מאוד שירותי, מאוד מסביר, עונה לכל חברי הכנסת, עונה לכל בעיה, מנסה לפתור כל בעיה. אני רוצה באמת להגיד תודה על זה.

אני רוצה להגיד לממשלה: אל תהיו מקובעים, תחשבו מחוץ לקופסה. אני רוצה לתת שתי דוגמאות: פנו אליי בעלי צימרים. אני גם מבינה את ההגבלות ושאי אפשר לפתוח הכול בבת אחת, אבל צימרים זה מקום שבאים אליו בקפסולה. באה משפחה לצימר. זה לא מלון או מקום גדול שיש בו התקהלות. כל משפחה נמצאת לבדה בצימר. תחשבו באופן יצירתי, אנשים צריכים לאוורר, משפחות צריכות להתפרנס. אם פותחים את המגזר הפרטי, למה לא לאפשר לעוד כמה אלפי משפחות שמחזיקות צימרים בישראל, להתפרנס בכבוד ולא להיות תלויים בקצבאות? תחשבו באופן יצירתי. יש ענפים שאין בהם התקהלות ואפשר לפתוח אותם. או שאין בהם קבלת קהל ואפשר לפתוח אותם.

בעיה קשה נוספת היא החתונות. אנחנו יודעים שחתונות הן מקור הדבקה, ואנחנו יודעים שהשלב האחרון אחרון אחרון יהיה אירועים. אבל אנשים צריכים להתחתן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נכון.

<< דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> במהלך מצב החירום המיוחד – בשבועיים הקודמים ובשבועיים הבאים – אפשר היה להתחתן במקום פתוח עם 20 אנשים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

שגרים באותם 1,000 מטר. כלומר, אם חתן גר בירושלים - - -

<< דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> זה לא ריאלי, זה לא הגיוני.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נכון.

<< דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אני בעצמי דיברתי עם פרופ' גרוטו, עוד אנשים דיברו איתו. צריך להפעיל גם שכל ישר. אדם נקבעה לו חתונה, אם הוא עומד בהגבלה של 20 אנשים במקום פתוח, הוא יכול להתחתן גם אם הוא נוסע מעל קילומטר.

<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> לא. התקנות לא מאפשרות את זה במצב חירום מיידי.

<< דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> דיברתי עם פרופ' גרוטו. תקשיב, לא צריך להיות עם ראש בקיר.

<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אני לא מדבר על ראש בקיר. אני מדבר על עניינים משפטיים.

<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפשר להתחתן בזום.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

איילת, את צודקת והוא צודק. לצערי הרב, זה המצב הרשמי כרגע, אבל זה לא מצב נורמלי.

<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אפשר להגיד שזה לא בסדר וצריך לתקן, אין בעיה. גם אותי שאלו ואפשר להתווכח אם זה נכון או לא נכון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

איילת, לא סתם לא העליתי את זה.

<< דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אבל אנשים רוצים לדעת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תאמיני לי שאני יודע. הטלפון שלי מלא.

<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אני לא נכנס לוויכוח העקרוני. בנושא חתונות במצב חירום מיידי, אתה יכול לייצר אירוע של 20 איש בחוץ, לא בגינה של בית, שבאו מטווח של 1,000 מטר. אתה לא יכול לנסוע לחתונה במצב חירום.

<< דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> יואב, זה חסר היגיון. הרי אנשים נוסעים לעבודה.

<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> יכול להיות, אני לא מתווכח עכשיו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זה חסר היגיון כי חתונה זה לא רק אירוע. חתונה זה חתונה.

<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> יעקב, זה מצב חירום מיידי וזה המצב הנוכחי. אלה ההגבלות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מיידי או לא מיידי – את זה נראה.

<< קריאה >> גור בליי: << קריאה >>

מיוחד, מיוחד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אם זה דבר שהוא לתקופה ארוכה, לא יכול להיות דבר כזה. זאת גזרה שאפילו אנטיוכוס לא חשב עליה.

<< דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> למזלנו, גם לפרופ' גרוטו יש הרבה שכל ישר. גם הוא מבין שזה לא הגיוני. אנחנו מתווכחים עכשיו על שבוע, כי כבר עברו שבועיים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

במשרד הבריאות מבינים את הדבר הזה. מבינים את זה כולם וצריך למצוא לזה פתרון, נקודה.

<< קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> נכון, נכון.

<< דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> לא צריך לכסת"ח, צריך למצוא לזה פתרון לשבוע הקרוב כדי שאנשים יוכלו להתחתן עם 20 אנשים בחוץ. לעמוד בהגבלות. אני אומרת לכם שחתונות הוא דבר הכרחי, אבל גם מקור הדבקה. לכן, הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות ביום ראשון, כשאתם פותחים את ההגבלה של ה-1,000 מטר, זה להסביר בדיוק מה הנהלים לחתונות. אנשים לא יודעים ויש בלבול גדול. ברור שמיום ראשון אפשר יהיה להתחתן לא בטווח של 1,000 מטר, ואולי גם לא 20 אנשים. זה דבר שאתם חייבים להסביר.

יעקב, אני חושבת שהוועדה הזאת צריכה לקבל החלטה ולהצביע גם על הארכה של מצב חירום מיוחד. הממשלה החליטה ברגע האחרון, בסבב טלפוני, להאריך את מצב החירום המיוחד בעוד שבוע. אני חושבת שאנחנו צריכים לדון בזה כאן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא היום. את מדברת על שבוע שעבר. קארין כבר נבהלה שאולי הבוקר כבר היה משהו. גם אני נבהלתי.

<< דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> הרי מצב חירום מיוחד היה צריך להיות תקף עד מוצאי שבת.

<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אי-אפשר לעשות בדיחה מזה שלא התקיים פה דיון ביום חמישי האחרון. לפחות בואו לא נעשה מזה בדיחה.

<< דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> נכון. אז אם יש היום דיון, הדיון הזה צריך להיות רציני. אני אומרת, יעקב, שאנחנו כן יכולים כוועדה להגיד לממשלה מה הקווים האדומים שלנו. ואם יש הסכמה של קואליציה ואופוזיציה, אפשר לעבוד על הקווים האדומים האלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זאת מטרת הדיון. כל אחד יגיד את הקווים האדומים שלו.

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הבעיה היא שההסכמה נעצרת בהצבעה. בהצבעה כל ההסכמות הולכות לאיבוד.

<< דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד עוד מילה על הספורט המקצועי, ונשמח אם יואב קיש יגיד מה קרה אם זה. היה קונצנזוס בוועדה – קואליציה ואופוזיציה – שאפשר יהיה להמשיך את הליגות ואת הספורט המקצועי. אני מבינה שהיה שיח בין שר התרבות והספורט ושר הבריאות, אז נשמח לדעת מה קרה עם זה. 22 שחקנים בשטח פתוח וגדול כמו מגרש כדורגל, זה גם לא איזשהו מקור הדבקה משמעותי. לפחות שנבין מה קורה עם זה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. נתחיל עם חברי הוועדה ונמשיך עם חברים אחרים.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אתחיל בזה שחייב להתקיים פה דיון בשאלה האם יש הצדקה למצב המיוחד.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

ברור.

<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו אומרים ברור, אבל לי זה לא ברור לגמרי. ביום ראשון שעבר פנינו ליושב-ראש הוועדה, ביקשנו לכנס את הוועדה ביום חמישי מתוך חשש שאולי, שמא, הממשלה תחליט להאריך את המצב הזה. לדעתי, ללא הצדקה, לפחות לא כפי שהתקנות מופיעות. ביום חמישי לא התכנסה הוועדה.

אז לפני שאנחנו מאשימים את חוק הקורונה הגדול, בואו נסתכל לעצמנו פנימה, האם הכנסת עושה את תפקידה והאם הוועדה הייתה צריכה להתכנס? היא הייתה צריכה להתכנס והיא לא התכנסה, אדוני היושב-ראש. היום אנחנו כבר ביום ראשון. ואחרי שאמרתי את זה, אנחנו צריכים לעשות את עבודתנו.

אני אגיד כמה מילים ממש כלליות. הדבר הראשון, הגיע דוח עם נתונים שהוצגו ב-6, ועל פיהם החליטה ממשלת ישראל להאריך את המצב המיוחד. אני חושב שיש בעיה עם הדוח הזה. אני לא רופא, אבל מספרים אני יודע. המספרים שמופיעים בדוח לא חופפים למספרים שפורסמו על ידי משרד הבריאות עוד באותו שבוע. דבר נוסף, אנחנו דנים במצב המיוחד היום, לא ב-6 לחודש. כלומר, היום אנחנו צריכים לדון בשאלה האם היום יש הצדקה, ולא האם הממשלה קיבלה החלטה נכונה אז. הנתונים שצריכים לקבוע את החלטתנו היום הם הנתונים שיש היום. זה לגבי המצב המיוחד.

לגבי התקנות, נעשה פה הסדר פוליטי והכול היה פוליטי. הסיפור היה עסקים קטנים מצד אחד, והפגנות מצד שני. נעשה פה דיל מכוער, בלתי מידתי, ולא משנה מאיזה צד מסתכלים על זה. העסקים הקטנים נשארו סגורים, ללא הצדקה; ההפגנות נכנסו לתוך התקנות עם סוג של איסורים, לטעמי מופרכים לגמרי. המציאות טופחת על פניהם של כל אלה שכתבו, ואתם עדיי שאת מה שקרה פה בשבוע האחרון, אמרתי פה בדיוני הוועדה. גם אחרי דיונים עמוקים, במירכאות, האם לאשר הפגנה בשיירות, שמקצועית זה היה נכון יותר, מתי קיבלו את ההחלטה שלא? ביום רביעי ב-12 בלילה.

עוד מילה אחת על הוועדה, על החוק ועל הממשלה. עיקרון הדחיפות – זאת לא פעם ראשונה שהם עשו מאיתנו צחוק. זה היה גם בפעם הקודמת בתקנות העבודה. אני מזכיר לכם שגם אז השתמשו בעיקרון הדחיפות. אנחנו כוועדה בכנסת לא עובדים בממשלה. יעקב, הטיעונים שלך אולי מאוד נכונים, אבל אם אתה ואני נשב פעם בממשלה ביחד, נחליט את ההחלטות ההן. ההחלטות שלנו אחרות לגמרי. אנחנו צריכים לראות האם ההחלטות של הרשות המבצעת הן מידתיות, ענייניות, מוטות או לא מוטות, כאשר טובת הציבור עומדת מול עינינו. עם כל הכבוד למה שאמר היושב-ראש, יש פה פתרון מקצועי.

אנחנו צריכים להגיד היום שאנחנו לא מאשרים את התקנות האלה, נקודה. לא מאשרים אותן, ונוקבים בשעה. השעה תהיה 12 בלילה או מחר ב-07:00 בבוקר. כל המסקנות שנגיע אליהן כאן מבחינה מקצועית – אם תהיה בינינו הסכמה עליהן, כמובן – נודיע לממשלה שאם א' ו-ב' לא יהיו עד שעה מסוימת – זה אפשרי חוקית, זה אפשרי משפטית – זה פשוט לא יהיה. כל המהומה והמבולקה של משאל טלפוני בעשר וחצי בלילה, כשחבריי מכחול לבן אישרו אחרי שפה הם אמרו את ההפך לגמרי – תיפסק הפסאדה הזאת. בוועדה הזאת דנו כולנו גם בנושא הספורט, גם בנושא העסקים הקטנים, ללא הבדל קואליציה ואופוזיציה. אמרנו שזה לא נכון.

<< קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >>

נכון.

<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הפתרון הוא מאוד פשוט – להגיד לממשלה לא. אתם לא תמשיכו לעשות את זה עד השעה הזאת. ואז אנחנו גם לא גורמים נזק. אנחנו לא פותחים את הכול בבת אחת, וצריך לזכור שאלה תקנות למצב מיוחד. זה לא אומר שאם אנחנו לא מאשרים תקנות למצב מיוחד, המשק נפתח. המשק לא נפתח. אני הולך לקולא, כמו שהם עשו לנו רק הפוך – יש לכם עד השעה הזאת לתקן כפי שאנחנו, הריבון, מחליטים. כי אנחנו הריבון. פה אני עונה לך, אדוני היושב-ראש, אנחנו הריבון בהקשר הספציפי הזה. גם אם חוק הקורונה הגדול הוא חוק גרוע, והתנגדתי לו ובוודאי לדרך שבה התייחסו לכנסת, אבל עדיין יש לנו את המנדט לעשות את זה.

אני מציע לחבריי שכל אותם דברים שנחליט שהם לא נכונים, כמו עסקים קטנים או ספורט, פשוט נודיע לממשלה שהתוקף של התקנות האלה יחול עד היום ב-12 בלילה. אני מבטיח לך שקבינט הקורונה יתכנס פתאום.

<< קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >>

נכון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. אלי אבידר, בבקשה.

<< דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני. האמת היא שאני רוצה להביע אכזבה. לאחר שראיתי שהממשלה השתמשה בעיקרון הדחיפות אני לא כל כך מבין איך אדוני, יושב-ראש הוועדה, לא צעק לשמיים, לא הרים טלפון למזכיר הממשלה, לא כינס אותנו. אפילו הגענו למצב ששמענו על האישור בחטף, באישון לילה, על עיקרון הדחיפות. חברי ועדה שאלו מתי מתכנסים ולא קיבלנו שום תשובה. לכן אכזבתי גדולה מהעניין הזה.

אני רוצה לומר שזה מצטרף לכך שהדיונים שהתקיימו כאן גם בשבוע שעבר, היו דיונים מאוד מעמיקים, שלא הייתה להם שום תכלית. בערבית יש מושג שנקרא כאלם חילו, כלומר מילים יפות. ברוב המקרים אנשים לא מבינים את המשפט, אבל הם אומרים: אלה מילים יפות. זה חשוב. אפשר להגיד על דיוני הוועדה שהדיונים היו חשובים, אבל אין שום קשר בין הדיון החשוב ובין הדיון החשוב לבין התוצאה שהייתה מבחינת ההצבעה.

לסיכום, אדוני, אני חושב שאף אחד לא צריך להלין על כך שאיבדנו אמון בתהליך שמתקיים פה בוועדה, ולכן אנחנו הולכים לבג"ץ. בבקשה, כל אלה שירימו את השלטים שבג"ץ לא יתערב – בג"ץ נאלץ להתערב.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אדוני הלך לבג"ץ עוד קודם.

<< דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בג"ץ ייאלץ להתערב, כי מה שקורה כאן זה פשוט - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רק תעדכן אותי אם זה נכון או לא.

<< דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ידידי, אני אסיים ואני אעדכן אותך אחרי זה על הכול.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

על לוח הזמנים. דיברת על מילים יפות.

<< קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >>

אלי, לא צריך את בג"ץ כגננת.

<< דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם יודעים מה? אני אומר שנתחיל מהתחלה. קטעתם לי את קו המחשבה, אז בואו נתחיל מהתחלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אבל הלכת לבג"ץ קודם.

<< דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להביע אכזבה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא בעקבות אי-כינוס הישיבה.

<< דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה להביע אכזבה, אדוני. אתה רוצה שאני אתחיל מהתחלה? נתחיל מהתחלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מהתחלה, אבל בעברית. אני לא יודע מה קרה לישראל ביתנו, הכול עובר לערבית. מה קרה?

<< דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בוא נתחיל בהתחלה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להביע את אכזבתי על כך שהממשלה קיבלה הארכה של המצב תחת עיקרון הדחיפות, בו בזמן שאתה כיושב-ראש לא פנית למזכיר הממשלה, לא זעקת את זעקתה של הכנסת ושל הוועדה הספציפית שאתה עומד בראשה, ולא כינסת את הישיבה כמתבקש ביום חמישי האחרון.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

נכון.

<< דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הדבר השני, אני רוצה להגיד לך שאיבדתי את האמון בתהליך שמתקיים בוועדה, מאחר שמתקיימות שיחות מאוד עמוקות ודיונים עמוקים אך בו זמנית, כשמגיעים לשלב ההצבעות – קואליציה-אופוזיציה – אין שום מחשבה חופשית, והדבר לא מגיע לידי ביטוי בהצבעה שהיא תבונית לטובת הציבור.

הדבר השלישי, אני רוצה לומר שאף אחד לא ילין על זה שאנחנו הולכים לבג"ץ, מאחר והתהליכים שמתקיימים פה בוועדה מאז הקמת הממשלה האחרונה, מוכיחים דבר אחד פשוט – אנחנו מקיימים פה תהליכים מצוינים, אבל אין שום ביטוי לכך בתהליך ההצבעות. הדבר שגובר מעל הכול זה אותה קואליציה אגרסיבית, שדורסת כל תהליך שקורה כאן.

לסיכום, הדבר הכי חשוב בדבריי, אני רוצה מכאן לשלוח ברכת רפואה שלמה לרב קנייבסקי. זה הדבר הכי חשוב. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. האמת, אני מתרגש.

<< דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לפחות ממשהו.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

עופר כסיף, בבקשה.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני, אני מחזק את כל מה שנאמר קודם לגבי השימוש הפסול, בלשון המעטה, בחריג הדחיפות בשבוע שעבר, ללא כל סיבה. אני גם מצטרף למה שאמרו חלק מחבריי קודם לגבי היעדר הפיקוח של הכנסת על הממשלה. אנחנו רואים את זה שוב ושוב, אנחנו רואים את זה גם בדפוסי ההצבעה שקיימים פה ובאותה דורסנות שהוזכרה, של הקואליציה, של נציגי הממשלה פה. אני רוצה גם להזכיר את השימוש האינפלציוני בסעיף 98. סעיף 98, מונע למעשה דיון אמיתי במליאה. מאז שהסעיף הזה קיים, מ-1967, במשך 53 שנים, השתמשו בו 18 פעמים – 8 פעמים בכנסת הזאת ו-10 פעמים ב-53 שנים. זה חלק מהדורסנות הבלתי נסבלת של הממשלה את הכנסת, מהיעדר הפיקוח של הכנסת והריסון. הזהרנו מפני זה.

אני מצטרף למה שאמרו קודם חבריי לגבי החטא הקדמון, שטמון באותו חוק קורונה גדול. אבל ככל שעובר הזמן, אנחנו רואים שלא רק שהחוק הזה הוא נורא, כמו שהתרענו והזהרנו, אלא גם מה שנגזר ממנו מצמצם יותר ויותר לא רק את מה שמכונה המרחב הדמוקרטי, אלא גם את הרווחה, את החירות, כמובן, של האזרחים. אני רוצה להזכיר לכולם, שבאחד הדיונים שנכח בהם פרופ' חגי לוין – אני חושב שהוא גם בזום, ואני מבקש להעלות אותו אחר כך, כדי שישמיע את דעתו המקצועית – למרות שאני מצטרף למה שנאמר פה, שמתעלמים גם מזה. יש הנחיות מהממשלה ומהעומד בראשה – אמר בתשובה לשאלה, שכאשר רופא נותן תרופה למחלה מסוימת, הוא שוקל את האיזון בין תופעות הלוואי של התרופה לבין הסיכוי של התרופה לרפא את המחלה.

הסגר הוא תרופה גם מוטעית וגם מזיקה. ומכאן גם כל התקנות שנגזרות מהסגר. הסגר הוא תרופה מוטעית, קודם כל משום שהוא לא פותר את הבעיה. הוא לא מקטין את התחלואה, בניגוד למה שאמר קודם כבוד היושב-ראש. רק לפני כמה ימים יצאה עצומה של 6,500 רופאים, כולל אפידמיולוגים מהשורה הראשונה בעולם – היא צוטטה גם על ידי יושבת-ראש ועדת הקורונה, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – ואמרה שהסגר לא פותר אלא להפך, הוא יותר מזיק. לא רק שהסגר הוא תרופה מוטעית, זאת תרופה מזיקה משום שתופעות הלוואי שלה חמורות יותר מהמחלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז איך אתה מסביר את הירידה?

<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תכף אני אצטט את פרופ' לוין בנקודה הזאת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הוא נמצא בזום, הוא ידבר.

<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אצטט את מה שהוא כותב. תופעת הלוואי של "תרופת" הסגר, הרבה יותר גרועות מהמחלה שאנחנו רוצים כולנו להתמודד איתה. קודם כל, המצב הכלכלי – עסקים קורסים, אנשים מאבדים את מטה לחמם ובצורה בלתי הפיכה בחלק גדול מהמקרים. אנשים מובטלים, לא יודעים איך לסיים את החודש. רעבים. כן, רעבים. אני לא יודע מי קרא את הכתבה שהייתה ביום שישי, על התופעה של דרי רחוב חדשים. אנשים שבאים ממה שמכונה מעמד הביניים, ועכשיו הם דרי רחוב. הזכירו פה את מה שקורה עם הספורט. לא רק עם קבוצות הכדורגל, בכלל עם הספורט. יש פה הקרסה של דורות שלמים של הספורט בישראל. זה לא אכפת לאנשים?

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

משפט סיום.

<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תרשה לי, בבקשה. יש, כמובן, נזק נפשי. כולם מדברים על הנזק הנפשי הנוראי והעלייה בנטיות אובדנות בגלל הסגר. זאת תופעת לוואי של אותה תרופה שנקראת סגר. השנאה, ההסתה, האלימות של המשטרה ושל ביביסטים נגד מפגינים – כל אלה גם תוצאה של זה. יצרו פה תרבות – אני אשתמש במשהו קשה – של אנוסים. ואני מתכוון לאנשים שכלפי חוץ פועלים באופן מסוים, ובחדרי חדרים, בלית ברירה, נאלצים או לצאת לעבוד, או ללכת לעזור למשפחה. זאת תרבות של אנוסים. הממשלה יצרה את זה, וזה גם חלק מתופעות הלוואי. גם החמרת התחלואה עצמה.

לסיכום, אני רוצה לומר דבר שלכאורה לא קשור. הוזכר קודם וגם אני הזכרתי לא פעם, שהסגר הזה וכל התקנות שנגזרות ממנו – הכול פוליטי. המטרה היא להגן על נאשם מדין צדק. אומרים חסידיו של הנאשם בשלושה כתבי אישום, שעומדת לו זכות החפות. חברים, יש עוד אדם שעומדת לו זכות החפות, וקוראים לו מאהר אל-אח'רס. אדם שנמצא במעצר מינהלי, אין נגדו כתב אישום ומסרבים לשחרר אותו. הוא שובת רעב כבר 78 ימים, גוסס בבית החולים. הסכימו לשחרר אותו בנובמבר ולא יאריכו לו את המעצר המינהלי. כלומר, אין על מה להעמיד אותו לדין ואין בעיה לשחרר אותו, אבל לא מוכנים לשחרר אותו עכשיו.

אם, חס וחלילה, האדם הזה ימות, וזה עלול לקרות בכל רגע לפי מה שהרופאים אומרים – הוא שוכב בבית חולים קפלן – מותו יהיה בראשה של הממשלה, בעומד בראשה ובשרים. ושאיש אחר כך לא ילין אם, חס וחלילה, זה יבוא לידי ביטוי גם בדברים איומים ונוראים בשטחים הכבושים. גם לו עומדת זכות החפות. ראש הממשלה מדבר על זכות חפות, כשהוא כבר נאשם ויש נגדו כתבי אישום. אותו אל-אח'רס אפילו אין נגדו כתבי אישום, ויש לו זכות חפות. אני מתרה שאם, חס וחלילה, הוא ימות, אתם בממשלה תהיו אחראים לכך. מה שאתם עושים זה פשע מלחמה, לא פחות מזה.

<< מנהל >> (היו"ר אוסאמה סעדי, 12:20) << מנהל >> << יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

תודה, חבר הכנסת כסיף. אדוני סגן השר, ביקרנו אצל האסיר ומצבו באמת קשה מאוד. דיברתי אתמול עם אשתו, שגם היא פתחה בשביתת רעב. התברר שחולה שנמצא לידו היה חולה בקורונה. עכשיו העבירו אותו לחדר אחר, עם עוד חמישה חולים. היינו במקרים אחרים של שובתי רעב, ונותנים להם חדר נפרד שיהיו בו. אני פונה אליך מכאן שתטפל בזה מבחינה בריאותית.

<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> סליחה, רק בהקשר הזה, פניתי גם לשר הביטחון ולא נעניתי.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

כרגיל. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה.

<< דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >>

תודה. מה שקורה פה בשבועות האחרונים הוא תוצאה של סירוס הכנסת. זה לא עניין של כבוד הוועדה, כמו שאמרו כאן. התוצאה היא שבגלל העיקום הזה יוצאים חוקים רעים ותקנות לא טובות. זאת התוצאה לכך שסירסו את הכנסת. לכן גדעון סער צדק והתפטר מהוועדה. הוא הציע בישיבה האחרונה שהוועדה תגיש מטעמה הצעת חוק לתקן את המצב המשפטי, לתקן את חוק הקורונה הגדול, כך שוועדת החוקה תוכל להציע שינויים ולהצביע עליהם.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

לא רק ועדת חוקה אלא גם ועדות אחרות. יש ועדת כלכלה, יש ועדת חינוך.

<< דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> מאה אחוז. הוועדה יכולה להציע הצעת חוק מטעמה, לא רק חברי כנסת או הממשלה יכולים. זה ישנה את העניין, כי לאשר את זה או לדחות את זה כמו בלוק, זה לעשות מכולנו צחוק. זה גורם לזה שהתקנות עקומות ורעות. בסדר, אני מהאופוזיציה, אבל אני חושב שכל חבר כנסת מהליכוד ומכחול לבן, שומע את זה מהציבור שלו, שהדברים האלה עקומים לגמרי.

הסיבה הראשונה לכך שהם עקומים היא בגלל האובססיה של הליכוד ונתניהו להפגנות בבלפור. יש המון הפגנות מקצה הארץ עד קצה. אתמול היה מדהים. גם אמרנו את זה פה, שאם יאסרו בבלפור, ייצאו אנשים שלא חלמתי שייצאו להפגנות. הם לא השתתפו עד עכשיו בהפגנות, אבל בגלל שזה עכשיו בכל הארץ ליד הבתים, זאת תופעה מדהימה. זה גל מחאה שכמוהו לא היה. אני גם חושב שאזרחי ישראל, כולל אנשים מהימין, הבינו שבעצם כל הסיפור הוא בלפור. העסקים, הסגירה, הסגר, הבלגאן בממשלה, העימות עם כחול לבן – הכול רק כדי שלא יהיו הפגנות בבלפור. אנשים אומרים: אוקיי, אין הפגנות בבלפור? נלך ליד הבית ונראה להם. וכך אנשים שלא היו קודם בהפגנות, מצטרפים גם הם.

כשמסתכלים איך מנהלים פה מאבק במגפה, כשהכול נמדד מול הפגנה בבלפור – כן או לא, ולפי זה מנהלים מאבק בווירוס, זה טמטום, סליחה. גם אנשים שהם לא בשמאל רואים את הטמטום, שהכול בגלל הפגנות בבלפור.

אמר פה היושב-ראש, שאין מה להתווכח עם הנתונים, ההדבקה יורדת. נהרוג את כל האזרחים ולא תהיה הדבקה בשום מחלה. מה זה "ההדבקה יורדת"? תכניס את כל האנשים לתאים סגורים למשך חודש, ולא תהיה הדבקה. אבל גם לא יהיו אזרחים ולא תהיה מדינה.

השאלה, וזאת ה-שאלה, היא באיזו דרך גורמים לירידת התחלואה. אפשר להגיע, וזאת גם ההמלצה המקצועית, כולל של הפרויקטור שאתם מיניתם, לצמצום התחלואה באמצעות מדיניות דיפרנציאלית. אלא מה? יושב-ראש הוועדה והסיעות החרדיות - - -

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

לא אני, אתה לא מתכוון אליי.

<< דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> לא, יעקב אשר, לא אתה. יושב-ראש הוועדה והסיעות החרדיות לא רוצים מדיניות דיפרנציאלית כי מדיניות דיפרנציאלית פירושה סגר ביישובים אדומים. ורוב היישובים האדומים היום הם יישובים חרדיים. כשאני הייתי קטן אימא שלי הייתה אומרת: מה יגידו? מה יגידו? כמו בפולניה. למה אצלנו סגר ואצלם לא? כי אצלכם יש חולים ואצלם לא. אז אצלכם יש סגר ואצלם לא. אבל זה לא, כי אנחנו לא עם וירוס ואנחנו עושים משחקים של נרטיב.

הווירוס, עם כל הכבוד, לא אכפת לו מהמשחקים האלה שלכם. אז לא עושים היגיון דיפרנציאלי וגם לא עושים אכיפה, אז יש תחלואה. יש תחלואה המונית ביישובים החרדיים ואנשים מתים. אני אומר לכל האדמו"רים האלה – שמעתי את האדמו"ר מבעלז, אומר: למה צריך לציית לרשויות? האדמו"ר מבעלז, אחת החסידויות הכי גדולות ומשפיעות. זה ציטוט מדהים. האדמו"ר מבלעז לחסידיו: "יש החושבים שצריך לרצות את הרשויות. אנחנו צריכים להמשיך את החיים התורניים כרגיל". אני מקווה שהוא הגיע לסיכום כזה גם עם הווירוס, ושגם הווירוס יכבד את האדמו"ר מבעלז. בינתיים, מה שהאנשים עושים זה פשע כלפי הציבור שלהם, כי הציבור שלהם חולה ומת. ומגיע גם לבתי החולים. והבעל יגיד בבית החולים: האדמו"ר מבעלז אמר. אז מה? לא יטפלו? יגידו לו: לך לאדמו"ר מבעלז שיטפל בך? לא, מטפלים. ברור שצריך לטפל.

אבל אנחנו פה בכנסת ובממשלה לא צריכים לקבל את הטירוף הזה. הרי מה יקרה, יואב קיש? לא נעשה את זה עכשיו, אז תפתחו כי תכף יהיה פה פיצוץ. הרי יהיה מרד וכבר העסקים מאיימים במרד. תפתחו כי לא תהיה לכם ברירה, ובסוף גם את מערכת החינוך ואז יהיה גל שלישי. נגיע שוב לאותו מצב כי אתם לא מטפלים בבעיה היכן שהיא.

לסיכום, אני רוצה לומר כמה דברים שאני חושב שיש עליהם הסכמה בוועדה. קודם כל, עסקים עד 10 אנשים צריך לפתוח, ודי כבר עם הדבר הזה. משרדים, בתי מלאכה קטנים – אין בזה היגיון וכולם מבינים שצריך לפתוח. דבר נוסף, איסוף עצמי ממסעדות – לאפשר. אין בזה היגיון. אנשים עושים ישראבלוף, עומדים ליד, צועקים ומוציאים להם משלוח למדרכה. כל מיני שקרים. למה להפוך אנשים לעבריינים? איסוף עצמי זה פרנסה להמון דוכני אוכל במקומות שמתפרנסים מהם. יבואו אנשים וייקחו את האוכל בכל הארץ. צריך לאפשר את זה, אין לזה קשר תחלואה. דבר נוסף הוא רפואה משלימה. חברים, רפואה משלימה זה לא מותרות. אלה טיפולים של אחד על אחד והם מקפידים על ההוראות. צריך לאפשר אותם, אלה דברים שנוגעים לבריאות. הוציאו את זה סתם, כמו שאר הדברים שהוציאו סתם. שלושת הדברים האלה: עסקים קטנים, איסוף עצמי ורפואה משלימה. אדוני סגן השר, זה הגיוני ואתה יודע שזה הגיוני. כולנו כאן מסכימים עליהם, תתקנו את זה כבר. תודה.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

הוא רשם את זה והוא יענה לנו. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. אחריו חברי הכנסת אחמד טיבי ועידן רול, שנמצאים איתנו כאן. יענה להם סגן השר. חבר הכנסת פינדרוס נמצא?

<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>

היה פה ויצא.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

כשיחזור ניתן לו לדבר.

<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כל, אני רוצה להגיב על הפנייה לבג"ץ. אבידר, אתם טוענים שהקואליציה והאופוזיציה מצביעות יחד. בסופו של דבר, קואליציה ואופוזיציה מייצגות את בחירת הציבור בסך הכול, וכל חבר כנסת יש לו בחירה האם הוא מצביע עם הקואליציה או לא. כל אחד יש לו את הבחירה שלו, וכל אחד נושא באחריות מול הציבור, מה שאין כן בבית המשפט העליון, בבג"ץ, שזה לא תפקידו לשאת באחריות מול הציבור. לדוגמה, אף אחד לא בטענות לבג"ץ על זה שהוא אסר את האיכונים של השב"כ בתקופה מסוימת. האם זה העלה את התחלואה או לא? האם אנחנו משלמים על זה מחיר או לא? הוא פשוט אסר ואנחנו התגלגלנו עם זה.

<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> קלנר, יש מיליון איש בבידוד בגלל האיכונים הלא מדויקים האלה.

<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>

אתה יודע איזה נזק זה עושה?

<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר גמור. לא תפקידו של בג"ץ להחליט אלא תפקידנו.

<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. תפקידו של בג"ץ להפעיל את הראש כאשר אף אחד אחר לא רוצה להפעיל את הראש.

<< קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה חוסר הבנה מה התפקיד של בג"ץ ובתי המשפט.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

אלי ועופר, אל תפריעו לו, תנו לו לדבר. בבקשה.

<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר, בבקשה, ולא הפרעתי לכם למרות ששמעתי פה דברים שממש לא היו נעימים לי.

<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה צודק, אתה צודק. דבר.

<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר נוסף, אני מאמין בכך שצריך להסתמך על עובדות. העובדות הן, ברוך ה', שאנחנו רואים שיש ירידה בתחלואה. הירידה בתחלואה נגרמת כנראה בגלל הסגר, הסגר לא פשוט וגם לי היו הסתייגויות מכמה וכמה דברים, ותכף אני אדבר על הסתייגויות נוספות שיש לי. אבל העובדות הן עובדות. אנחנו רואים שיש ירידה בתחלואה, ברוך ה', וקודם כל מילה טובה מגיעה לאזרחי ישראל. כל אזרחי ישראל שהקפידו על ההנחיות וצמצמו התקהלויות. היה קשה מאוד להתפלל בחוץ, היה קשה מאוד לראות בתי כנסת ריקים בשמחת תורה, ביום של חג. אבל אני רוצה להגיד מילה טובה לכל עם ישראל מכל השכבות, לערביי ישראל ולכל מי שמקפיד על ההנחיות, שומר ולא מתקהל. אגב, זה ההיגיון גם לגבי ההפגנות. התקהלויות רבות וגדולות במקום אחד, יכולות בסופו של דבר לקרות הדבקות. זאת המטרה, להוריד הדבקות, אז מספיק עם כל הדברים האחרים.

<< קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, המטרה היא שנאשם בשלושה כתבי אישום לא יגיע לבית משפט.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

עופר, הוא לא הפריע לך והוא בזכות דיבור. תן לו להשלים.

<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרת דברים שקוממו אותי מאוד, שתקתי. עכשיו אני מדבר. אני חושב שצריך לעשות כל מה שאפשר כדי להוריד את התחלואה.

יש מקומות שבהם אפשר להקל. אמרתי את זה לסגן השר, אני אומר את זה למשרד הבריאות ואני אומר את זה בכל פורום שאני יכול. צריך לבחון איך אנחנו מקלים. שני הדברים שדיברנו עליהם בפעם הקודמת – הספורט המקצועני, אנחנו יכולים להתחיל לשחרר. הנקודה השנייה היא העסקים הקטנים עם פחות מ-10 אנשים. צריך לראות איך לאפשר את הדברים האלה, במקביל לדבר הגדול שבו אנחנו כן רוצים להמשיך להוריד את התחלואה. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

תודה, אריאל. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני לא חבר בוועדת החוקה, אבל אני נמצא כאן לא בפעם הראשונה לאחרונה כי הנושא חשוב, והוא נוגע לחיים של כל אזרח.

אי-אפשר שכל החלטה של הממשלה, גם אם היא החלטה לא טובה, תמוהה, תתקבל באופן אוטומטי בוועדה. בישיבה הקודמת הציעה חברת הכנסת שקד את פתיחת העסקים הקטנים עד 10 עובדים. הצעה סבירה מאוד, והיא לא התקבלה.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

שזכתה לקונצנזוס מכל חברי הוועדה, מהקואליציה ומהאופוזיציה.

<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה עזר?

<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כולכם הסכמתם, אבל בסופו של דבר זה לא התקבל. אתה, חבר הכנסת סעדי, יושב-ראש הישיבה, הצעת לחילופין 5 עובדים. סביר? סביר מאוד. לפתוח עסקים עם 5 זה סביר מול מה שאנחנו רואים בסקר הזה. להציל את העסקים הקטנים מקריסה, לגלות הבנה לזעקות השבר של אנשים, אלה שעדיין מצליחים לדבר כי אחרים קרסו. כוחם אפס.

אני מציע שהוועדה הזאת תקבל החלטה באמצעות הצבעה. אני פונה לחברי הקואליציה, תקשיבו לזעקות האלה של הציבור. תצטרפו אלינו בדרישה הזאת – או 10 או 5. מה שתרצו.

לגבי העסקים הקטנים, אתם יודעים שהעסקים קורסים. מחזירים להם צ'קים, סוגרים להם את האשראי. ואז הם קורסים עוד פעם.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

גם מגבילים להם את החשבון והם בעלי חשבון מוגבל.

<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מגבילים את החשבון. האריכו את זה עד ה-10 באוגוסט.

<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>

גם לעסקים קטנים.

<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עסקים קטנים בעיקר. האריכו את זה עד ה-10 באוגוסט, ומאז יש סגר שני. כבר שלושה שבועות עסקים קטנים סגורים, ואלוהים יודע עד מתי, בגלל החלטות הממשלה האלה. אז לא רק שיש סגר והעסקים קורסים, אתם מקריסים אותם עוד יותר בהחלטות נוספות. אטימות. ובמה אתם עוסקים? במינוי מאמן קבוצת כדורגל. בזה עוסק הליכוד, סגן השר? ממתי אתם מבינים בניצחונות בכדורגל? א', אתם לא משחקים קבוצתי, הקפטן שלכם מבקיע כל הזמן שערים עצמיים, ואתם האחרונים שיכולים לדבר על כדורגל. ואם כבר מאמן כדורגל, יש שני תנאים: א', שלא יהיה גזען. ב', לפחות שיהיה מקצוען עם הצלחה בליגת העל, למשל.

<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אחמד, אנחנו אחרי הליכוד בכדורגל. הם לא אחרונים, אנחנו אחריהם.

<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה יודע מה זה כדורגל, נכון? א', לשחק קבוצתי; ב', גם שתהיה אינטראקציה עם הקהל, להבין מה הקהל רוצה, האוהדים. ולא להבקיע שערים עצמיים. לא להקריס את העסקים הקטנים.

<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו משחקים רק קבוצתי, אנחנו לא צריכים כדורגל בשביל זה.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

פינדרוס, מה לך ולכדורגל?

<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו לא צריכים כדורגל בשביל משחק קבוצתי.

<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עסקים קטנים – זאת הכוונה, זה המסר שלי. החלטות דיפרנציאליות.

<< קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >>

אחמד אמר משהו מאוד חשוב שצריך לפרוט אותו למעשים. הוא אמר שצריך להאריך את הסייגים של התקנות, של צ'קים ללא כיסוי.

<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

זה בסמכות הוועדה ונדון בזה.

<< קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >>

זה בסמכות הוועדה. צריך לדאוג שמשרד המשפטים יביא לנו תקנה להאריך את התוקף. זה בסמכות הוועדה וזה נושא מאוד חשוב שהוא נגע בו. בעלי עסקים חשבו שיהיה סגר אחד, ואף אחד לא העלה על דעתו שבסגר נהיה בסגר שני.

<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>

ואין מינימום של סכום. גם צ'ק על 50 שקל שחוזר, מגבילים לו את החשבון.

<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת עידן רול.

<< דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אנחנו מנהלים פה דיון יפה ומושכל על החשיבות של עסקים קטנים, אבל בסופו של דבר, הדברים נמדדים בכנסת גם באצבעות. מה שיקרה פה בסוף, בין אם זה יקרה בעוד שעה או בעוד שלוש שעות או בלילה, יהיה פה גיוס של הקואליציה, יעבירו את התקנות בדיוק כפי שהן, כלשונן, ואנחנו שוב נשב בוועדה שהקואליציה שבה תצביע נגד פרנסה של אנשים. זה צריך להיאמר בצורה מאוד ברורה. כל מי שבא לכאן עכשיו ונותן נאום על החשיבות של הפרנסה, ועל החשיבות של איגודי ספורט מקצועי, ועל החשיבות לפתוח את אילת, ועל החשיבות של הצימרים ועל החשיבות של האיסוף עצמי, יגיד דברים נכונים. בסוף השאלה היא איך אנחנו מצביעים. להצביע בעד תקנות שאין בהן היגיון, ומערערות את אמון הציבור, זה לחטוא פעמיים – זה גם לחטוא לפרנסה של אנשים וגם להמשיך ולדרדר את האפקטיביות של הסגר.

אנחנו מדברים פה על הרבה מדדים, והם באמת חשובים. אני בטוח שגם חברי, סגן שר הבריאות קיש יתייחס לזה בהמשך. יש נתון נוסף שלא מדובר מספיק בחדר הזה, וזה אמון הציבור. סגר – זה הוכח בכל מקום, אתם יכולים לבדוק. בפרו ובארגנטינה מעולם לא הסירו את הסגר המקורי, הראשון, בגלל שאין ציות של הציבור והוא לא מצליח להוריד את התחלואה. הציבור סבלני, הציבור ממושמע והוא הראה את זה גם בסגר הראשון, אבל ציבור שיושב בבית ואומרים לו שמותרת התקהלות של 10 אנשים בחדר, אבל אסור להפעיל עסק עם פחות מ-10 אנשים, לא יצליח באמת לשבת בבית. אנחנו שומעים את ההצהרות של בעלי העסקים, שהם הולכים למרוד. כמובן שהם חייבים לציית להנחיות, אבל תפקיד הממשלה לתת להם את הכלים ואת ההבנה למה צריך לציית להנחיות.

תסתכלו על נתוני בנק ישראל מהבוקר. בנק ישראל אומר: "פתיחת העסקים שאינם מקבלים קהל, תחזיר פרנסה ל-400,000 עובדים, מתוכם 200,000 עסקים של עד 10 אנשים". לא יכול להיות ואין אף אדם בר דעת שיכול להסביר, למה בעיר עם תחלואה נמוכה, עסק קטן שלא מקבל קהל, לא יכול לעבוד. אני קורא לחברים שלי מהקואליציה וגם לאלה שיצטרפו בגיוס – תעשו מה שנכון לאזרחים, תעשו מה שנכון לבוחרים. חאלס עם כל האופוזיציה-קואליציה. לא יכול להיות שאנחנו נושיב אנשים בבית, הם יראו את הפרנסה שלהם מתפוררת, ונגיד להם: אבל התחייבנו לשבוע הבא. אם יש ערים שלקחו את עצמן בידיים, והבינו, כמובן, שהממשלה לא תעשה את העבודה – אנחנו רואים יותר ויותר רשויות מקומיות שמקימות מערכי חקירה אפידמיולוגיים, שמקימות מרכזי אכיפה מקומיים, והופכות את עצמן ירוקות – מגיע להן לקבל תגמול.

אני קורא לממשלה ובפרט למשרד הבריאות, לעבור למודל שמתמרץ רשויות להפוך לירוקות ולהישאר ירוקות. לא יכול להיות שעיר שלקחה על עצמה, השקיעה משאבים והפכה לירוקה, עדיין נגיד לה שפתיחת העסקים בשבוע הבא, מוסדות תרבות בעוד שלושה חודשים וספורט בעוד חודשיים. מי יחכה עוד חודשיים? עסקים מתחילים למרוד כבר עכשיו. אז במקום לנסות למשטר אותם, בואו ננסה להבין מה לא נכון בהנחיות.

אני רוצה לגעת, ברשותך, בנושא ההפגנות דווקא כמשל למגבלות הכוח. לא הכול בחיים זה איזה חוק אתם מחוקקים ומה אתם מנסים להגביל בחרויות של אנשים. הגבלתם את בלפור? קיבלתם למעלה מ-100,000 מפגינים בכל הארץ. מכאן צריך להסיק ולהבין, שאפשר לבוא ביד קשה ולהגיד לכל אותם בעלי עסקים שרוצים למרוד: אתם עוברים על החוק. ואפשר להבין שהם רוצים להתפרנס, שבתקנות שחלות עליהם אין שום היגיון, ולעשות כבר היום את השינוי הנחוץ – לפסול את התקנות כך שהן יחזרו לקבינט ולממשלה, ויאשרו תקנות שמאפשרות לאנשים להתפרנס. לא בשבוע הבא, כי הוחלט, לא כי זה מה שהודלף לתקשורת – היום. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

תודה, עידן. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. לא על כדורגל.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אחמד טיבי יטפל בנושא כדורגל, ואמרתי קודם שביהדות התורה אנחנו משחקים קבוצתי גם בלי כדורגל. אנחנו משתדלים לא להכניס גולים עצמיים, וב-70 השנים האחרונות היו כמה פעמים שהצלחנו להבקיע. היו כמה פעמים שהיה פנדל, אבל זה בסדר ואנחנו מתמודדים עם זה.

אנחנו נמצאים שלושה ימים לפני פקיעת הסגר, והולכים להאריך את התקנות בעוד יומיים-שלושה. אנחנו נכנסים לתוך איזושהי שגרת קורונה. אנחנו לא נמצאים בתחילת התהליך, לא במרס ולא באפריל. אנחנו נמצאים עמוק מאוד באוקטובר, אחרי הרבה חודשים של קורונה. חייבים לצאת מהקופסה הזאת. אחד צועק – עסקים; השני – כדורגל; השלישי צועק – תרבות; הרביעי צועק – צימרים; והחמישי צועק – תעופה.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

ואתה רוצה פולחן?

<< דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לי הכי חשוב תלמודי תורה וישיבות. לכל אחד יש את הדבר שחשוב מבחינתו. יש כאלה שחשובות להם ההפגנות. כל אחד יש לו הערכים שהכי חשובים לו בשגרה. יש מצב חירום, ואי-אפשר למשוך מצב חירום שנים רבות. אפשר למשוך מצב חירום חודש, חודש וחצי, חודשיים. חייבים למצוא מתווה איך אנחנו בשגרה הזאת כל אחד מקיים את הפעולות שהן הכי חשובות לו. איך המשק לא מתמוטט, איך החיים הרוחניים לא מתמוטטים, איך התרבות לא מתמוטטת, איך התיירות לא מתמוטטת. אי-אפשר לעשות תקנות מהסוג הזה, שהן כלליות.

יכול להיות שהדרך היא באמצעות רשויות מקומיות, אבל חייבים לעצור את הסאגה הזאת. ראינו את זה בסגר האחרון, והוא לא היה ממושמע באופן יחסי. בסוף אין כמעט אזרח בישראל שלא עבר על החוק בדרך כזו או אחרת. ואם הוא איש ציבור, גם צילמו אותו. אין דרך אחרת ואי-אפשר למשוך את הדבר הזה לעולם ועד. זאת גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה, ועל הממשלה לקחת אחריות למצוא פתרון ומתווה בשגרת הקורונה, בתוך שגרת החירום הזאת, איך דברים יתקיימו. התקנות הדורסניות האלה, שאין שום דבר, הכול לא עובד ומשחקים בזה, לא עובדות. חבר'ה, תבינו, האזרחים הצביעו ברגליים. אם waze הודיעו שבאזור המרכז - - -

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פינדרוס, ולכן תצביע בעד?

<< דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין לי פה אצבע. אם הייתה לי פה אצבע, לא הייתי מצביעה בעד. אני אומר כקריאה שהממשלה חייבת להתעשת. בידיעות אחרונות מוצגים מצד אחד המרד של בעלי העסקים עם אמפתיה, ומצד שני המרד בבני ברק בלי אמפתיה. אני מכיר את זה, זה לא חדש לי, אבל זה בסדר גמור. צריך לדעת שיש ערכים שחשובים לאנשים, וצריך להתייחס לערכים האלה ולבנות שגרה בתוך מצב החירום הזה. תודה.

<< יור >> היו"ר אוסאמה סעדי: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת מלכיאלי.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, קודם כל אני רוצה לומר משהו, ואחרי זה אני רוצה לנצל את העובדה שסגן השר נמצא כאן כדי לומר משהו. כמו שאמר חבר הכנסת פינדרוס, גם אני ראיתי את הכתבה בעיתון ידיעות אחרונות, וזה מצטרף לעוד הרבה עיתונים שמסקרים את המגזר בצורה מאוד מאוד נכונה ועניינית, בלי שום דעות קדומות.

אני גר בשכונה חרדית ואני רואה שכמעט 100% מבתי הכנסת היו סגורים, גם ביום כיפור כשהיה מותר, רובם המוחלט התפללו בחוץ; בשמחת תורה אנשים עשו מניינים קטנים מאוד. כל מי שראה את הרב שלום כהן, שהוא נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס, אומר דברים מאוד מאוד ברורים על סגירת בתי הכנסת, ורואים מה העיתונאים מצאו לסקר, מבין שסוקרים את הציבור שלנו בצורה לא נכונה.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת קיש, אני אומר לך בידיעה ברורה – לא בהשערה ולא בניחוש – בשבועיים הקרובים יהיו עשרות ואולי מאות חתונות פיראטיות. יהיו. אני כבר שומע איך אנשים מתארגנים לזה, איך עושים את זה. הם מתייעצים איתי ואנחנו אומרים תמיד לשמור על ההנחיות, כמובן, אבל זה דבר שיהיה. אי-אפשר למנוע את זה. כשאתה מול משרד הבריאות, מול הדרג המקצועי, אני מתחנן בפניך שתעשו הכול למצוא נוסחה – תו סגול – לקיים חתונות בצורה הכי מחמירה שיכולה להיות. להפקיד כסף מראש, שמי שיפר את ההנחיות יקבל סנקציות, קנסות. אנחנו בוועדה נעשה הכול לתמוך בזה, אבל אל תעשו X על החתונות. למה? כי יש חתונות ויהיו חתונות. יש חתונות. תנסו למצוא הכול הכול. זוגות כבר קבעו ולא מבטלים חתונה שנקבעה. לא מבטלים וזה נתון. לכן, תעשו הכול הכול כדי למצוא תו סגול לחתונות. הדבר הזה הוא קריטי. תודה רבה.

<< מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 12:45) << מנהל >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מצטרף להרבה מאוד מהדברים שנאמרו. אני חושב שלאור נתוני התחלואה שאנחנו רואים – אנחנו כבר לא נמצאים היכן שהיינו לפני שבועיים. רואים ירידה משמעותית בנתוני התחלואה – נראה לי שברור לכולם, שצריך לסיים את מצב החירום המיוחד. בכל מקרה, אני אמליץ לחבריי בכחול לבן ובממשלה לא לאשר יותר את הארכת מצב החירום המיוחד, ולחזור לשגרת מצב חירום רגילה לפי המתווה המקצועי. להמשיך להתנהל בשגרת קורונה.

חייבים להתחיל לצאת בהדרגתיות מהסגר במקומות שאפשר. הדבר הראשון הוא פתיחת גני ילדים, היכן שזה אפשרי; עסקים קטנים ללא קבלת קהל ומעט עובדים. להתחיל לאפשר להם, והכול לפי מתווה הרמזור.

בהקשר הזה צריך אולי לחדד ולומר, שהממשלה, כמו שהיא מתארגנת למציאות שונה בהרבה מאוד תחומים – אנחנו רואים את זה במערכת החינוך, עובדים אחרת, לומדים אחרת. רואים את זה במקומות עבודה – גם הממשלה צריכה להתחיל להבין שהפתרון לבעיות הוא השלטון המקומי, ראשי הערים. מי שיכול להוריד את רמת התחלואה בערים השונות – מהערים האדומות ועד הירוקות, כדי לשמור על המצב – זה רק ראשי הערים. צריך להתחיל להוריד מהממשלה סמכויות אמיתיות, לא נקודתיות לקורונה. שהם יקבעו איפה לפתוח ואיפה לא; שהם יקבעו אם יש סגר בעיר או אין סגר בעיר. שהסמכות והאחריות יעברו אליהם. הממשלה תהיה מלמעלה, תפקח, תוכל להתערב כשצריך, אבל צריך להבין שממשלה ריכוזית לא יכולה לשלוט בכל המדינה. בשביל זה יש הנהגה מקומית.

אדוני סגן השר, אני אומר לך שזאת הזדמנות להעביר סמכויות לרשויות המקומיות, לפעול לפי מתווה הרמזור ולא לעשות הנחות לאף אחד. לקבוע כללים מאוד מאוד מוגדרים ולתת להנהגה המקומית את הסמכות, כי היא זאת שיהיה לה האינטרס להגיע למצב שבו העיר שלה תהיה ירוקה. ראינו בכמה רשויות מקומיות, שראשי הערים הצליחו לעשות את זה בעבודה נכונה וטובה. צריך לתת להם את הכלים ומי שלא יכול, לסייע ולהתערב. חייבים לאפשר את זה, זה נראה לי חשוב.

בכל מקרה, אדוני היושב-ראש, נדמה לי שאין ספק לגבי מצב החירום המיוחד וגם לגבי יתר התקנות. צריך להעביר מפה מסר לממשלה דרך סגן השר ודרך דבריו של יושב-ראש הוועדה בסיום הדיון הזה, שאנחנו מבקשים להתחיל לראות איך מקילים בתקנות האלה ומשחררים בצורה הדרגתית, אחראית ואיטית. המשק חייב להמשיך לנשום. תודה, אדוני.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה לחברי הכנסת. אנחנו נשמע עכשיו את סגן השר, כמובן בהמשך לדברים של חברי הכנסת. לאחר מכן ידבר פרופ' גרוטו. בבקשה, אדוני סגן השר.

<< דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> תודה רבה. הקשבתי פה בקשב רב לדברי חברי הכנסת והשתדלתי לא להפריע. אני מקווה שכך גם ינהגו בי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני בטוח.

<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא אפריע לך.

<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> ראשית, כולנו רואים ירידה בתחלואה ואני חושב שזה הישג של עם ישראל, שהפנים את המצב החמור שהיינו בו. אני יכול להזכיר לכולם, שלא נחשוב שזה מאחורינו. דיברנו על אירוע של אי-ספיקת בתי חולים בכ-800-700 חולים קשים, ובשיא הגענו ל-918 חולים קשים. היום יש כ-850 ועם מגמת ירידה. אם לא היינו בסגר הזה ואם הציבור לא היה פועל באחריות ובאמת בהבנה של המצב, היינו יכולים להיות היום באירוע של תחלואה מתפרצת ובקריסת מערכת הבריאות. תבינו איפה היינו יכולים להיות. אני באמת מברך על זה ואני אומר שוב, שאני נותן את כל הקרדיט לציבור שהבין את המשמעויות, ופעל כשורה בסגר הזה.

אני חוזר לאמירות שנאמרו פה: תקנות בלתי סבירות, גזרות שלא ניתן לעמוד בהן. בסופו של דבר, אני חושב שפיקוח נפש דוחה הכול. אם הציבור היה מתנהג בתקופת הסגר כאילו לא ניתן לעמוד בזה, היינו במקום רע מאוד. אני בהחלט מסכים שזה לא רק אכיפה והסברה. בסוף אנחנו צריכים את הציבור איתנו. אני אגיד יותר מזה, כל חברי הכנסת שנמצאים פה, אופוזיציה וקואליציה, יש לכם אחריות אישית מאוד מאוד גבוהה. אם נוציא מסר שזה נגמר ונרוץ לשחרר, אסור שזה המסר שיצא מהוועדה הזאת. אני חושב שאת הלקח של זה ראינו ביציאה מהסגר הראשון. בסגר הזה, ההתנהלות חייבת להיות אחרת. זה מה שמשרד הבריאות מוביל, ואני מצפה מכל חברי הכנסת שנמצאים פה לא רק לחשוב איך משחררים, אלא גם לחשוב איך אנחנו עוצרים ודואגים שהכול יתנהל באחריות, ולא נמצא את עצמנו הולכים למקומות רעים וחוזרים על טעויות שעשינו בעבר.

קצת על לוחות זמנים, חשוב לי שתכירו. התקנות הן עד יום רביעי. ביום שלישי יתכנס קבינט הקורונה כדי לקבל נתונים הכי מעודכנים שניתן.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

יש החלטות שפוקעות ביום שלישי בחצות.

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מצב החירום המיוחד פוקע ביום שלישי, לא ביום רביעי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רק שתדע, יש שתי פעימות. כדי שיהיה לכם זמן להתכנס בזמן ולקבל החלטות בזמן.

<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני הבנתי שזה ליום רביעי, אבל יכול להיות שלא.

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מצב החירום המיוחד מסתיים ביום שלישי.

<< קריאה >> רז נזרי: << קריאה >>

יום שלישי, יואב. יום שלישי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

רז נזרי, גם אותך שכחתי לציין, ואתה תדבר גם אחר כך.

<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> יכול להיות שנצטרך להקדים. למה ביקשנו את יום שלישי? הנתונים שמקבלים ביום ראשון הם נתונים משבת, וכמו שאתם יודעים, הם לא רלוונטיים ללקיחת מסקנות באירוע הזה משתי סיבות מרכזיות. כשאנחנו מסתכלים על בדיקות, אנחנו מסתכלים על בדיקות הסקר כדי שלא יעוותו לנו את התמונה; אנחנו מסתכלים על אחוז מאומתים בלי בדיקות סקר. המגזר החרדי כמעט ולא נבדק ביום שבת, ובוודאי שלא בחג. אנחנו יודעים שאחוז המאומתים במגזר החרדי הרבה יותר גבוה, וכשהוא לא נמצא, אתה בעצם מקבל שקלול. אני יכול להגיד שראינו ירידה משמעותית בתחלואה במגזר הערבי, ורוב הנבדקים בשבת הם מהמ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]