פרוטוקול מספר 333, ועדת החוץ והביטחון, 22/01/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 333

מישיבת ועדת החוץ והביטחון

יום רביעי, כ"ב בטבת התשפ"ה (22 בינואר 2025), שעה 9:00

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 (מ/1502) << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יולי יואל אדלשטיין – היו"ר

ינון אזולאי

גדי איזנקוט

קארין אלהרר

יעקב אשר

בועז ביסמוט

רם בן ברק

אברהם בצלאל

טלי גוטליב

ניסים ואטורי

אוהד טל

מאיר כהן

רון כץ

שרון ניר

יואב סגלוביץ'

יבגני סובה

אריאל קלנר

עידן רול

אפרת רייטן מרום

אלעזר שטרן

חברי הכנסת:

דן אילוז

אביחי אברהם בוארון

מירב בן ארי

סימון דוידסון

מיכל מרים וולדיגר

יוסי טייב

חילי טרופר

מירב כהן

מתן כהנא

יוראי להב הרצנו

אביגדור ליברמן

שלי טל מירון

משה סעדה

מוזמנים:

שר הביטחון ישראל כץ

מזכיר הממשלה יוסי פוקס

אלוף דדו בר כליפא

–

ראש אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

תא"ל שי טייב

–

רח"ט תומכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

גיל לימון

–

המשנה ליועמ"ש לממשלה, משרד המשפטים

אביעד שוורץ

–

מנהל אגף תעסוקת חרדים, משרד העבודה

ראובן פינסקי

–

מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי

יעל לנצקרון

–

סמנכ"לית אסטרטגיה, רשות השירות הלאומי אזרחי

סתיו לבנה להב

–

מנהלת מחלקת מדיניות וחקיקה, התנועה לאיכות השלטון עידית שפרן גיטלמן

–

חוקרת בכירה, המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS

עפרה אש

–

מנכ"לית פורום דבורה

גייל שורש

–

ראש צוות משפט, חקיקה וממשל, פורום דבורה

אורי קידר

–

מנכ"ל ישראל חופשית

רועי פרנק

–

תנועת המילואימניקים

יואב אדומי

–

תנועת המילואימניקים

עידו קרן

–

מקים ארגון 'כתף אל כתף'

גל כהן

–

יו"ר מועצת המנהלים עיינה פארמה

ליאת וייס שחף

–

נציגת אחים ואחיות לנשק

נועה מבורך

–

פורום 'שותפות לשירות'

ייעוץ משפטי:

מירי פרנקל-שור

מנהל הוועדה:

אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, מ/1502 << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת חוץ וביטחון. אנחנו ממשיכים את הדיונים בנושא חוק הגיוס, בשמו הרשמי הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022.

קיימנו, כפי שזכור לנוכחים, שתי ישיבות בנוכחות שר הביטחון שהציג את העקרונות. לצורך העמידה על המכנה המשותף אני אזכיר עוד פעם כי גם הבוקר, עוד פעם נשאלתי, האם אני תומך או לא תומך בחוק שהביא שר הביטחון, שר הביטחון לא הביא שום חוק לוועדה, החוק קיים בוועדה, שר הביטחון הציג את עקרונותיו, מה שהוא חושב שצריך לשלב בחוק הנמצא בוועדה, זה שעבר את דין הרציפות.

יש פה מספר חברי כנסת שגם אתמול נכחו בדיון ולא באו לידי ביטוי, אני אאפשר להם אם הם רוצים לומר את דבריהם, כמו כן מספר ארגונים שביקשו לדבר, נציגי תנועות המילואימניקים, אימהות החיילים, נשות המילואימניקים וכן הלאה ואנחנו שמחים לראות שיש לנו גם נציגים הפעם מצה"ל. כרגע נמצא איתנו רח"ט תומכ"א, בהמשך יצטרף גם ראש אכ"א ונוכל לשמוע את דעתו ואת דעותיו בנידון, גם המשנה למנכ"ל משרד הביטחון ומזכיר הממשלה נמצאים איתנו, אנחנו מברכים אותם בבואם.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

הערה לסדר אם אפשר. אחת, ביחס למה שאמרת עכשיו על הצעת החוק שמונחת לפנינו, אני רוצה להזכיר את מה שלפחות אני אמרתי, ונראה לי שהייתה פה הסכמה אולי גם ממך, אני לא רוצה לייחס לך דברים שאולי לא בדיוק התכוונת, שהצעת החוק היא סוג של שלד בורסאי, זאת אומרת היא משמשת לנו רק סוג של קרקע שאפשר לצאת, ואיך באמת היה אפשר אולי להביא את זה הכי מהר מבחינת הממשלה, אבל ברור לנו שזו לא הצעה רלוונטית מבחינת התוכן שלה ומה שאנחנו נלביש עליה, בעזרת ה', זה חוק שבאמת יכול לענות על הצרכים של הצבא לעת הזאת.

הדבר השני, שגם הוא בהמשך לדברים שלך, אדוני היושב ראש, זה אם אפשר עד כמה שניתן, ואני אומר לך באמת, אני לוקח את הדברים שלך מאוד ברצינות ואני לא צריך להגיד לך שאני מאמין לדברים האלה, אבל אני רוצה גם שהאנשים האחרים יאמינו לנו, אני לפחות לא רואה פה קואליציה ואופוזיציה. זאת אומרת השאלות שלי או ההצעות שלי לצה"ל, למשרד הביטחון, למה שנאמר כאן, מהידע המקצועי ומהניסיון וכמובן מתפיסת העולם של כל אחד מאיתנו, ואני חושב שאנחנו גם פונים, גם אני פונה כל הזמן, לאורך כל המרוץ על החוק הזה אני יודע שאין פה קואליציה ואופוזיציה, זאת אומרת להבדיל מהרבה דברים שקורים בבית הזה, שזאת החלוקה, אני חושב שכל אחד מסביב לעניין הזה יודע שבאמת בנושא הזה של הגיוס, אני אמרתי, אני לא רוצה לחזור בגלל שביקשתי את רשות הדיבור כהצעה לסדר, אני אחרי זה אגיד את מה שיש לי, שבאמת בדברים האלה של גיוס החל מה-7 באוקטובר נחצו הגבולות שבין קואליציה ואופוזיציה. אני לא רוצה להגיד איפה הגבולות כן נמצאים היום בשביל לא להיכנס עוד פעם לאידיאולוגיה אלא רק לנצל כמו שביקשתי את זה כהצעה לסדר. תודה.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת שטרן. אז כדי לא להיכנס לוויכוח אם יש לך על זה חסינות פרלמנטרית על הביטוי שלד בורסאי, למיטב זיכרוני אני השתמשתי ראשון בביטוי הזה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני לא רוצה ללכת לפרוטוקולים, אבל אחלה, קנאת ספרים.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לפרוטוקול נגיד שזה נאמר בצחוק, לא ברצינות. אכן אני אז כשהיו ויכוחים למה בכלל צריך את החוק, זה קיצור דרך כדי לא להיכנס לכל השיח הממשלתי המיותר, זה סוג של פלטפורמה, או כמו שאמרתי, שלד בורסאי לחקיקה העתידית שוודאי צריכה להיות שונה במהות השינוי מהחוק המוצע.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אז פרוצדורלית לא תבוא הצעה?

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הצעה ממשלתית חדשה לא צפויה להגיע.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

לא יבוא איזה נוסח?

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, הנוסח, כמו ששמענו משר הביטחון, ייצא או לא ייצא, יוסכם או לא יוסכם בוועדה הזאת. אין הצעה ממשלתית חדשה למיטב הבנתי ולא צפויה.

דבר שני, חבר הכנסת שטרן, אני גם עדיין בין הנאיביים שמאמינים שוודאי כל הסיעות שמיוצגות בוועדה הזאת דווקא בוועדה הזאת יש להם קואליציה אחת למען צה"ל ולמען המשרתים בצה"ל. על הדרכים להגיע לתוצאה הרצויה ועל הטקטיקות יכולים להיות ויכוחים ועוד יהיו פה הרבה ויכוחים, אבל הקואליציה היא למען המשרתים בצה"ל ולמען צה"ל.

לאחר שאמרתי את כל אלה אני רוצה לתת זכות דיבור לח"כים שנכחו בישיבות הקודמות ולא באו לידי ביטוי. אני רואה פה למשל את חבר הכנסת להב הרצנו, אם אתה מעוניין.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח. הייתי בישיבות הקודמות, כמו שאמרת, אדוני יושב הראש, והקשבתי בקשב רב לשר הביטחון. אדוני, מאחר ששר הביטחון לא פה אני יודע שאתה תקשיב לי.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בהחלט.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי רק שאלה אחת, מאיפה יבואו החיילים. אנחנו אחרי 16 חודשי לחימה, 841 חללי וחללות צה"ל נכון להיום, עשרות אלפי פצועים, רבים מהם קטועי גפיים? מערכת הביטחון צריכה עוד חיילים. אלא אם כן יש מקור כמוס שאני לא מכיר לייבא חיילים מחוץ לארץ, מאיפה יבואו החיילים?

יש שתי חלופות שאני מכיר, או להכביד את הנטל על משרתי המילואים שכבר שירתו 300-200 ימים שהמשפחות שלהם קורסות, שהעסקים שלהם קורסים, שהחיים שלהם בהולד ובנתיב קריסה, או לגייס עשרות אלפי צעירים חרדים בריאים וכשירים שיכולים מחר בבוקר להתגייס לצה"ל ולהתחיל לשרת את המדינה בגבולות.

ישב פה שר הביטחון, הוא שר הביטחון שלי, של מדינת ישראל, אני רוצה לקוות שהוא מייצג את הצרכים של מערכת הביטחון ולא הצרכים הפוליטיים של ממשלת ישראל לצורך הישרדותה הפוליטית, ומה ששמעתי ממנו זה בחירה ברורה בנתיב של להכביד את הנטל עוד על אלה שכבר תורמים וימשיכו לתרום עוד, להקריס עוד את המילואימניקים שיעשו.

היועץ הפרלמנטרי שלי חזר היום בבוקר במילואים, את אחותי שהיא חובלת בצה"ל אני לא זוכר מתי לאחרונה ראיתי אותה, גיסי סיים 300 ימי מילואים בשנה האחרונה. אני לא יכול לשקף לכם מה זה עושה לחיים של האנשים האלה, של אנשים צעירים שאני מתבייש לומר שהמדינה מנצלת את הציונות שלהם, את הפטריוטיות שלהם, את הנכונות שלהם להתייצב לדגל כי זאת המדינה שלהם, אין להם מדינה אחרת.

במקום ללכת ולגייס עשרות אלפי צעירים חרדים בריאים וכשירים הולכים לחלופה הפשוטה יותר פוליטית, לא לצורכי הביטחון. אני מתבייש שבמקום שיישב פה שר הביטחון של מדינת ישראל שידאג לצורכי הביטחון ישב פה שר לביטחון המשתמטים, שר שכל תכליתו היא לוודא שיהיה פטור גורף לעשרות אלפי אנשים צעירים שבמקום להתגייס לצורכי הביטחון, להקל את הנטל על אלו שמשרתים וימשיכו לשרת, הולך ופוטר אותם. אני לא מצליח לראות איך זה מתיישב עם צורכי הביטחון הרק הולכים וגדלים שלנו, זו פשוט בושה וחרפה.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מאה אחוז. בבקשה, סימון דוידסון.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. אני אתמול ישבתי זמן רב, שעות רבות בדיון בוועדה, היו פה התנצחויות מכל הצדדים, בסוף אנחנו מדברים על עתיד מדינת ישראל. דיברו פה על הנושא הכלכלי חוץ מהנושא הביטחוני, אבל, אדוני היושב ראש, יש נושא אחד שלא עלה על השולחן הזה, דיברתי עם גדי איזנקוט על זה אתמול, ואם אנחנו לא נעשה שינוי מהותי בחינוך של ילדי ישראל, אם אנחנו מדברים קדימה עכשיו, אתם מדברים על שבע שנים, עשר שנים קדימה, ויושב לידי יושב ראש ועדת החינוך בכנסת ואמרתי לו את זה גם בשיחה אישית, אם אנחנו לא נעשה גם בחוק הזה עבודה רצינית בנושא החינוך של הילדים בציבור החרדי אנחנו לא נגיע להישגים שאנחנו רוצים להגיע.

הרי בסוף כשילד גדל בחברה החרדית וההורים שלו לא היו בצבא והאחים שלו לא היו בצבא ובבית ספר הוא לא לומד, לא על אזרחות ולא על ציונות ולא על דגל ישראל, ולא על המשמעות של צבא ההגנה לישראל, הוא יגיע לגיל 18 והוא לא ירצה להיות בצבא ההגנה לישראל גם אם נכפה עליו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זאת הבעיה שלך? אתה רוצה לגעת בחינוך? זו בדיוק הבעיה שעליה אנחנו מתווכחים פה, שאתם רוצים לגעת לנו בחינוך של ילדי ישראל, בחינוך של הילדים שלנו.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> חד משמעית.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה לא ניתן לך. לפגוע בחינוך של הילדים שלנו, זה לא ניתן.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה לא לפגוע, למה לפגוע? שילד ילמד - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה העניין, לפגוע בחינוך של הילדים שלנו - - -

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

ינון, אתה פוגע בחינוך של הילדים שלי.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

מה קרה, ינון? באת הבוקר עם אנרגיות?

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אתה פוגע בחינוך של הילדים שלי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

גם בטלפונים האלה - - -

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

לא רוצים לפגוע לך בחינוך, תתגייס.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה קרה, נגעתי לך בפצע?

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

בוא אני אספר לך, כשאבא של הנכדים שלי לא נמצא בבית בגלל שהילדים שלך לא משרתים אתה פוגע בחינוך של הילדים שלי. תבין את זה, עוד לפני שאתה פוגע בגוף שלהם.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אלעזר, תודה, דיברת גם אתמול וגם היום.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

כל זה בגלל דגל והמנון?

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

בסדר, אבל אני יכול להגיב על מה שהוא אומר, כאילו רק לילדים שלו יש חינוך.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

תנמיכו קצת את עזות המצח, ינון. קצת להירגע, קצת תכבד. אני לא ארפה ממך, תכבד.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אתה לא תרפה? אני מכבד אותך - - -

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אף אחד לא פוגע בלימוד הילדים שלך. פה לא מדברים על לימוד הילדים שלך, אני מכבד את הלימוד, אבל לגייס. תירגעו קצת.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

- - - קצת צניעותית היא תהיה, כדאי לך.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה שירות המדינה זה פגיעה בערכים ובחינוך שלכם?

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

צניעות זה להתגייס כמו כולם, זה צניעות.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה שירות המדינה כדי שנוכל להתקיים כאן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

להיכנס למוסדות החינוך שלי זה פגיעה בחינוך של הילדים שלי.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

חינוך לפרזיטיות זאת הבעיה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ערכים של שירות המדינה זה פגיעה בחינוך של הילדים שלך?

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר הכנסת אזולאי, מה הבעיה עם חינוך לערכים של ציונות?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

- - - לא בגנים שלהם, לא בשום דבר, הילדים שלי - - -

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה חינוך לתרום למדינה ולשרת אותה זה פוגע בך ובילדים שלך? הם צריכים לשרת את המדינה כמו הילדים שלי.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

פרזיטיות זה אנטי חינוך, ינון, גם אם עוטפים את זה בתורה ובגמרא.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה שירות המדינה והגנת המדינה זה פגיעה בערכים שלך? באיזה עולם זה יכול להתקיים?

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, קודם כל חברך סימון דוידסון היה בזכות דיבור. דבר שני, זה ויכוח מאוד מעניין, אני כמי שלמד חינוך ושמע כל מי ומי בתחום החינוך במדינת ישראל, אמסור לכם גם רשימת מנהלי בתי הספר שהייתי מאוד שמח שתיכנסו לשם ותלמדו קצת לגבי הערכים של צה"ל. בתי הספר האלה לא נמצאים בבני ברק, הם נמצאים במקומות אחרים לגמרי.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

מסכים איתך, אדוני.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> במזרח ירושלים.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, גם לא במזרח ירושלים.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים איתך במאה אחוז ולכן אם אנחנו רוצים - - -

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

הבנת? מזרח ירושלים. הוא רוצה מזרח ירושלים.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

גם ברמלה, בלוד.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

זו תשובה טובה, מזרח ירושלים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

תאמין לי, אני מוכן לרדת איתך למוסדות - - -

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

תגיד, מזכיר הממשלה, זה נראה לך הגיוני?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אל תיתן לי מוסר בחינוך. אני מציע לך.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

ינון, חבר שלך ששירת כמוך משווה את זה למזרח ירושלים, שמעת? הוא רוצה שהחינוך אצלנו יהיה כמו במזרח ירושלים.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ראש אכ"א לשעבר, אני שירתי באכ"א וביקשתי לבוא למילואים ואפילו לא קראו לי.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני יודע כמה שירת, לא כדאי.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אפילו לא קראו לי.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

תעזוב את זה, אני יודע.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> וביקשתי לא רבנות, רציתי אכ"א. הייתי באכ"א בקרה, אתה מכיר את זה? הבעיה שאתה גם אלוף וגם רב. חצוף.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת ינון אזולאי, אני מבין שנגעתי בפצע שהוא קצת מוגלתי, אבל תבינו, חברים, יושבים פה חברי כנסת שבאמת רוצים לעשות שינוי. השינוי מתחיל בדרך ארוכה והוא מתחיל בחינוך, מתחיל בפילוסופיה של הילדים בחברה החרדית, מה הם מקבלים בחינוך, כי בבית הם לא יקבלו את הערכים האלה ברוב המקומות. לכן אם אנחנו רוצים עבודה אמיתית, להסתכל שנים קדימה, בואו נטפל גם בנושא של החינוך ואני כבר אבקש דיון שליש בוועדת החינוך בנושא הזה כדי לראות מה מדינת ישראל משפיעה על הילדים כדי שבעוד עשר שנים הם ירצו להיות לוחמים במדינת ישראל, למרות שזה לא תמיד נעים לשמוע את זה. זה אחד הדברים שלא שמעתי אתמול בכלל, כלום, מילה אחת לא שמעתי על זה.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. שלי טל מירון, בבקשה, גברתי.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. גם אני ישבתי פה בחלק מהדיונים, אתמול ישבתי פה והקשבתי בקשב רב. אני חושבת שיותר חשוב לשמוע קודם כל את האנשים המכובדים שהגיעו לפה ולא יצא להם עדיין לדבר, אבל אני כן רוצה להגיד בקצרה, אנחנו כותבים את ההיסטוריה של מדינת ישראל בוועדה הזאת בימים אלה ובעוד עשר שנים ו-20 שנה ו-30 שנה כשהילדות שלי כבר יהיו עם משפחות משלהן הן יסתכלו אחורנית למה שהוועדה הזאת החליטה לעשות ברגע המכונן הזה. אני חושבת שיש לנו הזדמנות לתקן עוולה היסטורית שחבל שקרתה והתפתחה והתגלגלה, אבל זו ההזדמנות ההיסטורית לעשות שינוי אמיתי, לא שינוי בסיסמאות, שינוי אמיתי.

קטונתי לעומת האנשים שיושבים בשולחן, אבל כמי ששירתה שבע שנים בצה"ל כקצינה בדרגת סרן ובמילואים שנים רבות, אין גאווה גדולה יותר מהשירות הצבאי שלי, אין גאווה גדולה מזה. אני חושבת שזה חלק עצום בעיצוב הזהות שלנו כישראלים, בחיזוק הערכים הישראליים שלנו, ואני מאוד מאוד מתגאה.

אני חושבת שזו העת למנהיגות של מדינת ישראל לגלות אומץ, לא פחות מזה, ואני מצפה לזה משר הביטחון וראש הממשלה ואני גם מצפה לזה ממך, אדוני יושב ראש הוועדה. אני יודעת שהלב שלך והרצון שלך במקום הנכון, אבל כדי לעשות שינוי נצטרך אומץ ולעשות צעדים שלא יעברו בקלות בגרון לחלק מהאנשים בחברה הישראלית, זה לא אומר שלא צריך לעשות אותם.

ובסוף אני רוצה להגיד שאמנם אתמול הייתה כאן התרעמות נורא גדולה על הסיפור הזה של את מי אתה מייצג כשאתה מדבר, כי דיברו פה כל מיני אנשים, אז אני מרשה לעצמי לייצג את הבת שלי. הבת הבכורה שלי התגייסה לפני שלושה שבועות.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ברכות.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

לאיפה היא התגייסה?

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היא התגייסה לחיל חינוך והיא מיועדת להיות מפק"צית הו"ד, לחנך נערים בסיכון. אני מאוד מתגאה בזה ואני מרגישה שהיא בעצמה רואה בזה זכות כל כך גדולה. היא לומדת עכשיו את ערכי צה"ל ואת רוח צה"ל והיא משתפת אותי בתהליך שהיא עוברת ואין גאה ממני שהבת שלי עושה שירות משמעותי בצה"ל. אמנם היא לא לוחמת ואני מורידה את הכובע בפני כל הלוחמים, גם אני לא הייתי לוחמת, אבל כל אחד צריך לתרום ככל יכולתו.

אני חושבת שהנקודה שנגע בה חבר הכנסת סימון דוידסון בנושא החינוך, אני לא חושבת שבחינוך כביכול הממלכתי חילוני יש במה להתבייש. אנחנו מחנכים את הילדים שלנו לאהוב את המדינה, להיות ציוניים, להיות פטריוטים, לשרת אותה, לתת מעצמנו ולהסתכל על האחר והגיע הזמן שמדינת ישראל תהיה שוויונית גם בהיבט הזה. יש חוק שירות חובה, זה אומר שוויון בנטל לכולם. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, שלי. חבר הכנסת יעקב אשר.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רק מתפלא למה כולם קפצו כשהיה חבר כנסת אחד היום, גם בהמשך לאתמול ובהמשך גם לדיונים הקודמים, וכולם פה בתחרות מי יגיד יותר, אנחנו יודעים את הדעות של כל אחד, היחיד שאני די מסתפק במה הוא רוצה באמת, אם הוא רוצה חוק או לא רוצה חוק זה דווקא אני ואולי חלק מחבריי. אבל הבן אדם היחיד שדיבר בעניין הפרקטי זה דווקא סימון דוידסון, ולא הכנו את זה מראש, במקרה אנחנו יושבים אחד ליד השני.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> גמרת לי את הפריימריז.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אתם מקיפים אותו משני הצדדים.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רגע, תירגעו, תיכף נשמע סקירה של היועץ לענייני ביטחון, אלעזר שטרן, שכבר בתחילת הדיון גם כשלא הייתי שמעתי שהוא הסכים לתת את הידע המקצועי שלו ללא שום פוליטיקה ושום דבר, זה בסדר. היחיד שאמר ונגע, כי יש פה הרי כל הזמן ויכוח, אתמול שמענו את זה הרבה פעמים, כמה צה"ל יכול לגייס, כמה צה"ל יכול לקלוט, האם לקלוט זה כמו לגייס, כי לקלוט זה אפשרות טכנית, לגייס זה שאלה מה יקרה באמת בסוף באמת וכו' וכו' וכו' - - -

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הנה עוד פעם ממציאים מושגים לצה"ל.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כולם יודעים שאנחנו חולקים אחד על השני, אז למה צריך לדבר על זה? בואו נפסיק לשעמם את הציבור וניתן להם משהו חדש יותר אולי. בא חבר כנסת שלא חשוד שהוא נגד גיוס לכולם, זו דעתך וזה בסדר, זו דעתך, זו אמונתך, זו הדרך שחינכת את הילדים שלך, אני מצדיע לך, זה בסדר, אבל הוא בא ואומר דבר אחד, אני אתרגם את זה למילים שלי: איך אתה חושב, איך צה"ל חושב, שאתה יכול לבוא לציבור שהחינוך שלו הוא אחר, עזבו למה, למה זה סימפוזיון, אם מותר לך לעשות סימפוזיון, אדוני היושב ראש, אני מבקש יומיים שנשב כולנו ונדבר על ענייני אמונה וכו', אבל איך מישהו חושב כשבאים ונותנים לנו כל מיני נתונים ומספרים, יכולים להכיל ככה, יכולים להכיל ככה, מה, צבא כזה גדול יכול להכיל את כולם בכיף, מה הבעיה? או לפחות להגיד את זה, אבל אף אחד מאלה שיושבים כאן כולל היועץ לא עשו בסוף שום דבר שהביא את זה. גם כשהיה חוק וגם כשהייתה אפשרות לדיחוי ולפטור, תמיד יש הרבה מאוד אפשרויות נוספות שלא נעשו, אף אחד בסוף לא הביא את התוצאה.

אז היום באים ומוכרים חלומות וכל מילה שאומר מישהו מצה"ל, אם הוא יגיד את המילה – הרי אנחנו מצפים ממכם, כמו בכל דבר אחר, לתת לנו מודיעין מה אמור להיות אם נעשה כך, מה תהיה התוצאה אם יהיה כך. מאיר כהן, אתה מדבר מדם ליבך, אני יודע, ואתה יודע שאני אוהב אותך ולא ברמה עכשיו בגלל שאני אומר את זה, ואומר סימון דוידסון, והוא בא מכיוון אחר לגמרי ואומר, אני מתרגם את זה, האחריות לתרגום עליי, איך אתם חושבים כזה ציבור ענק שמיום היוולדו מחונך על דרך מסוימת, על אמונה מסוימת, על מה הוא תורם, הוא מחונך על זה ואותו ילד בטוח, אותו ילד, לא פוליטיקאי, עזבו אותי, אותו ילד בטוח שהוא בדרך שאבא שלו מחנך אותו כרגע מציל את עם ישראל. אתה אומר שהוא שוגה, אתם אומרים שהוא שוגה, אתם אומרים שהחינוך שלכם יותר טוב, עזבו, לא הולך איתכם לתחרות לעניין הזה, אבל אם אתם רוצים לעשות שינוי, איך אתם חושבים שאפשר לעשות את זה בצורה של חקיקה? בצורה של סנקציות כאלה ואחרות? מה התוצאה שזה יביא?

אני אומר לכם שסביב השולחן הזה יש אנשים, חלק אני יודע בטוח, שהמטרה הראשונית שלהם זה קודם כל להפיל את הממשלה, זה דבר אחד. רגע, תנו לי להגיד את שלי, תנו לי לטעות לבד, המטרה הראשונה שלהם זה זה, המטרה השנייה שלהם זה לא משנה כמה יתגייסו בסוף, אבל תעשו סנקציות, תעשו זה, תעשו זה, מה יכול להיות? ויכול להיות שהם גם צודקים מבחינתם, תטילו סנקציות על אלה שלא כמונו, זה בסדר, אבל סביב השולחן הזה, אדוני היושב ראש, נעלם דבר אחד, כמה וכמה יהיו ההשלכות של ההחלטות של השולחן הזה, או חוות הדעת שהצבא מביא לכאן, על יכולת הקליטה ויכולת הזה, כשבסופו של דבר אנחנו מדברים על משהו שהוא מבני, חינוכי, אמוני. ומי כמוך, אדוני היושב ראש, ואמרתי לך את זה פעם בארבע עיניים, שאלתי אותך, אם אתה בעברך כשניהלת מלחמה על אמונתך והיו לצידך אנשים כאלה שגדלו כמוך כיהודים ולא נאבקו על אמונתם ככה, בעיניים שלך איזה סנקציות הפחידו אותך אז והיו משנות את דרכך? זו השאלה שנמצאת על השולחן.

עזבו את כל הקשקושים האחרים, זאת השאלה שעל השולחן. וסימון במקרה, אני רציתי לומר את הדברים האלה בלי סימון, אבל סימון בא ואני בהחלט מחזיק מהדברים שהוא אומר בהרבה מאוד דברים והוא בא והוא שם את הדבר על השולחן, מה הסיכוי ובאיזה דרך הכי נכונה, כי זה עוד לא שמענו מהצבא. לא שמענו. אני ראיתי את זה דווקא בדוח של שקדי, שהעלימו אותו מאז שהוא גמר את הדוח. בשורות של הדוח ראיתי תהליכים, לא רק מה לעשות, אלא גם תהליכים. תודה רבה, אדוני.

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל מה אתה מציע?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גב' רייטן, תני לי עכשיו לנשום, אחר כך נדבר.

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> קח נשימה, רק תגיד.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בפעם הקודמת הקראת פה מכתב אחד של הרב הרצוג ואני דקה אחר כך הקראתי מכתב שני שהיה בדיוק הפוך.

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יעקב אשר, מה אתה מציע? כי אתה מדבר מדם ליבך, בוא תיתן הצעה, איך כן לפתור את זה. בוא תגיד. אתה היית בצבא, יש פה אחרים, יש פה גם חברי כנסת מש"ס שהיו בצבא. בוא תגיד מה אתה מציע.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ניפגש ב-11:00.

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תגיד מה אתה מציע, עוד לא שמעתי פתרון.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ניפגש ב-11:00. ברצינות.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברת הכנסת רייטן, אני מציע ככה, אני מזכיר לחברי הוועדה ולחברי הכנסת וגם להרבה מאוד מוזמנים שהשתתפו, כולל מטעם הממשלה. אני הפסקתי את הדיונים בדיוק מהסיבה הזאת, אחרי כך וכך ישיבות נמאס לי מכל הגנרל דה באטן גם בחדר הזה. כי כמו שאמר גם חבר הכנסת אשר, מה, אנחנו באנו לשכנע אחד את השני? אנחנו מחויבים לבוחרים שלנו, לא לשכנע עכשיו את יעקב אשר להוריד את הכיפה או את סימון לחזור בתשובה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק, בוא נתחיל לעבוד על החוק, נשמע מה כן, מה לא. או שלא יהיה, או שכן יהיה, יאללה באב אללה, מה קרה?

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אם רוצים להתקדם ואם רוצים לתת קצת כבוד לאנשים - - -

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בוא תגיד מה כן.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אמרנו ב-11:00.

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, אני לא קבעתי ב-11:00.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אפרת, אם רוצים לתת קצת כבוד לאנשים שבאים לא כמונו בשעות העבודה שלהם, על זה מקבלים משכורת, אלא מבקשים אישור או סוגרים את מקום העבודה ובאים אלינו כדי להשמיע את דבריהם, כי חשוב להם, כי הם מילואימניקים או נשות מילואימניקים או אימהות לוחמים, אז אולי נגיע פעם גם לשמוע אותם. אני לא יכול, אני מחויב, אני יושב ראש ועדת חוץ וביטחון, אני רואה חברי כנסת שלא דיברו, אני מחויב לתת להם את זכות הדיבור, אבל בואו גם קצת נקצר, גם לא נפריע אחד לשני. יש גם דרך אגב כמה נציגי משרדי ממשלה שביקשו היום לדבר, ראש אכ"א צריך להגיע, מה, הוא ישמע איך אפרת רייטן רבה עם יעקב אשר?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, היא לא רבה איתי, אדוני. אנחנו ידידים ותיקים.

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, אני לא רבה איתו, להיפך, יעקב אשר הוא ידיד שלי ואני מכבדת אותו והוא יודע, אני רק מבקשת לדעת מה כן. לא מה לא, מה כן.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> וקבענו ב-11:00 פגישה.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מאה אחוז. אז כשהוא ירצה לומר לנו מה כן הוא יגיד.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מניח שזה יהיה בדיון על סעיפי החוק אם אנחנו נגיע לשם בכלל.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> נכון. זה תלוי רק בך, אדוני היושב ראש.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו מאוד נשתדל. בבקשה, חברת הכנסת קארין אלהרר.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

תודה רבה, אדוני יושב הראש. התכוונתי להגיד משהו אחר לגמרי, אבל שמעתי את הדברים ואני מוצאת את עצמי חייבת להגיד. מעבר לדיון על חינוך, שהוא בהחלט דיון חשוב, בסוף יש פה צרכים. לא הפוליטיקאים אמרו מה הצרכים, אמר הצבא מה הם הצרכים. ישב כאן הרמטכ"ל, ישב כאן רח"ט תומכ"א ואמר מה הם הצרכים. גם לא צריך להיות גאון, רואים מה הנטל שאנשים נושאים בו היום, רואים כמה חיילים יצאו מהיכולת שלהם להיות בצבא ואנחנו מבינים שיש פה קושי אמיתי ועצום.

אני חייבת לומר את האמת, אני לא מצליחה להבין את האירוע הזה שכמו כל חוק במדינת ישראל יש חובה לקיים אותו. למה הדיונים של בואו נדבר? מישהו מדבר איתי על אם עברתי ברמזור אדום? אם עשיתי עבירה או לא? מישהו מדבר איתי על תשלום מיסים אם בא לי לשלם אותם? אני באמת לא מצליחה להבין את האירוע.

ואתה יודע מה? אפילו מעבר לזה. כולנו חיים כאן במדינה, כולנו מבינים את צורכי הביטחון, מה, זה לא חל על חלק מהאוכלוסייה? יש כאלה שיש להם פטור? אני יודעת מה בוודאי עמיתיי מהמפלגות החרדיות חושבים, זאת, מה היא מבינה? אני מכבדת את הדת, אני מכבדת את הרצון להישאר בצביון דתי, אני באמת מכבדת את זה, אבל תכבדו את הצרכים הביטחוניים. תכבדו את העובדה שהיה 7 באוקטובר, שמה שהיה לא יכול להמשיך להיות. תכבדו את זה.

אני באמת לא מצליחה להבין. מה, אם נטמון את הראש בחול ונגיד אי אפשר, אז מה יקרה? אני באמת מצפה לדיון שאומר שיש לנו מטרה, אנחנו צריכים להשיג אותה וכן, אף אחד לא ייצא עם מלוא תאוותו בידו, כמו בכל נושא, אבל ברור שיש חוק, ברור שיש צרכים, ברור שצריך לשנות את ההתנהלות. אם זה לא ברור, ואללה כנראה אני לא חיה באותו עולם. תודה.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה רבה לקארין אלהרר. בועז ביסמוט, בבקשה.

<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>

תודה רבה, אדוני היושב ראש. בדרכי לכאן דיברתי עם אחד מאנשי הצוות שלך המעולים של חוץ וביטחון ושאלתי אם הדיון הוא פתוח או סגור, התשובה הייתה שהוא פתוח, אז אמרתי שוב לא נתקדם. זה בעצם אותו דבר. אתה יודע, בוא נלך לארכיון, נוציא את הדיונים וזה פחות או יותר אותו דבר.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

לא, כי כשהדיונים סגורים מה זה התקדמתם.

<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>

שנייה, נדבר תיכף. לא הפרעתי לאף אחד. אנא. זה פחות או יותר אותו דיון. אהבתי מאוד את מה שאמר חבר הכנסת שטרן - - -

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

למה שיהיה סגור?

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה לא סוד מדינה.

<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>

לא, כי פה כל אחד עושה את המופע שלו. זה לא דיון, זה מופע.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אחרים זה מופע, אתה זה דיון.

<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>

מאוד אהבתי את מה שאמר חבר הכנסת שטרן במובן הזה שזה לא צריך להיות פוליטי, והוא צודק, זה הרי לא דיון שצריך להיות פוליטי, הדיון הזה הוא לאומי. ואמרתם, מה שהיה לפני ה-7 באוקטובר לא יהיה אחרי, והדיונים דווקא מאוד מזכירים בסגנון את הלפני, ממש.

דיברנו הרבה ויש הרבה דברים שנאמרים שהם פשוט לא נכונים. לפני מספר ימים היינו, חברי ועדת חוץ וביטחון, במחנה תבץ בבקעת הירדן ונפגשנו עם אדם מאוד מרשים, עם האלוף זיני, מאוד מרשים, שרוצה להתקדם, ושמענו מהאלוף דברים, ממנו, ממי שבאמת אמון על הנושא הזה, דברים שלא נאמרו אתמול וצריכים להיאמר. דיברת על חינוך, חבר הכנסת דוידסון, אז קודם כל אנחנו צריכים להצדיע לצבא כי הצבא מעניק היום, וראינו את זה במחנה תבץ, הוא בא לקראת גיוס החרדים או לקראת החרדים ב-100%, וחבריי, ינון היה יחד איתי שם, ראה את זה היטב, אנחנו מצדיעים לצה"ל, ראינו איך צה"ל יוצא מגדרו עד הפרט האחרון כדי להפוך את הגיוס הזה לאפשרי, עד כדי רמה אפילו שאם נניח לוחם, כי מדובר פה בלוחמים, יצטרך לעשות הכשרה של נניח לצורך העניין מרגמות, הוא לא יילך לביסל"ח, ביסל"ח יבוא אליו. יותר מזה? גם על בה"ד 1 אני חושב שאמרו אותו דבר. זה באמת דבר שהוא מדהים.

זה מבחינת הצבא. עכשיו בא הצבא פה ואומר לנו, ובמשך חודשים אמרנו כאן שאנחנו לא מקשיבים לצבא, בואו נקשיב לצבא, אז הצבא בא לפה עם מספרים. יושב כאן תת אלוף טייב שבא לפה ומסביר לנו מה הוא יכול. יש מה אנחנו צריכים ומה אנחנו יכולים, ומה שצריך להתוות או להיות הקו שלנו זה צריך לעשות גיוס מקסימלי, המספר המקסימלי הוא צריך להיות נר לרגלינו, אבל, ועכשיו נלך לכיוון שלנו ו - - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> וכדאי שהם יקשיבו. אדוני היושב ראש, אנחנו רוצים שהצבא יקשיב. היועץ כרגע מטפל בצבא, היועץ הלא פוליטי, אגב.

<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>

לגבי החרדים, אנחנו פה מזועזעים כולנו, החרדים, אלה אמרו ככה ואלה קיללו פה ואלה קיללו שם ותראו מה עשו לזיני בבני ברק כאשר הוא עצמו סיפר עד כמה הרבנים התקשרו כדי לגנות את זה ועד כמה 200 רבנים, זה המספר שהוא נקב בו, שהוא בקשר איתם, ברמות הגבוהות ביותר, אמרו לו שהם בעד החוק, אבל הם מחכים שהוא יהיה. ומה שאנחנו רוצים, ותסלחו לי אם אני פה סוטה והולך לאונר"א למשל, שהחוק עובר והשאלה הגדולה, דיברנו על זה עם היושב ראש השבוע, איך גם מיישמים חוק. אנחנו רוצים גם לראות שהדבר הזה מיושם. ואז מדברים כמובן על תמריצים וסנקציות.

יש לי חדשות בשבילכם, לא אני אומר את זה, לא חבר כנסת בקואליציה, אומר את זה ראש הממשלה, ונמצא פה מזכיר הממשלה שיכול לאשר את דבריי, ראש הממשלה בעצמו אומר שיהיו סנקציות. אז במקום שכל הזמן נפנה לאחינו החרדים וננופף עם המקל ועם הסנקציות, חשבתם פעם לבוא בגישה חיובית אם באמת הגישה היא לאומית כי באמת חרדים מתגייסים? חשבתם שב-7 באוקטובר למשל במחנה 'שורה', התפקיד הבלתי אפשרי שעשו שם אחינו החרדים, אולי נבוא באמת בגישה טובה?

ואומר את זה אדם שרוצה חוק גיוס וחוק גיוס עם מקסימום חיילים ויותר מזה. אמרתי את זה גם בתבץ לקצינים, לסגני אלופים ואלופי משנה החרדים שהיו שם, לוחמים אגב, עוד שני עשורים אני מקווה, אולי קודם, חרדי במדי צה"ל זה יהיה הדבר הכי טבעי בעולם. בדיוק כמו שאמרתי בתבץ ואני אומר פה, לפני 30 שנה לראות בת לוחמת היה נראה לנו כמו מדע בדיוני, היום זה דבר שהוא טבעי. אבל הגישה. אני לא מדבר עכשיו על מספרים, על מספרים נדבר ודיברנו, אבל הגישה צריכה להיות שונה. וכן צודק חבר הכנסת שטרן, הגישה צריכה להיות מחבקת.

ועוד דבר שהייתי מציע לוועדה אחרי הדיון של אתמול, קצת פחות צביעות, וסליחה פה אם אני סוטה, אבל זה רק כדי להראות לעיתים צביעות של דיון בוועדה. כולם מזועזעים למשל, וואו, איזה רב קיצוני אחד אמר ככה ואיזה קיצוני כזה, ומה לעשות? גם בקרב החרדים הם לא כולם אותו דבר. בדיוק כמו שיגידו לך עכשיו שבתיכון בתל אביב, שבו הבת שלי למדה, סליחה שאני מזכיר את הבת שלי תמיד, תיכון שהבת שלי למדה, כיתת מחוננים, זה תיכון לגמרי חילוני, גם מיוחס בצפון תל אביב, לקחו את צווי הגיוס לפני שנה וחצי, שתי כיתות המחוננים, וקרעו את צווי הגיוס מסיבות אידיאולוגיות. אז מה, אז כל החילוניים הם נגד הצבא? כל החילוניים הם נגד גיוס? איזה שטויות.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

זה מקומם מה שאתה עושה. לא, באמת. אני מכבד אותך, אבל זה מקומם מה שאתה עושה. באמת. באמת.

<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>

לא, מקומם ההכללות. אני אסכם ואני אגיד - - -

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

האם הבן של הרב עובדיה יוסף זצ"ל הוא קיצוני? הוא לא קיצוני, הוא המיינסטרים, כשהוא אומר לא להתגייס מקשיבים לו.

<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>

אתה היית איתי במחנה תבץ? לא היית.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אני מלווה את נצח יהודה לפני שאתה היית בכנסת. אני מת על זה שבאים אנשים ומטיפים, ואנחנו החילוניים יוצאים תמיד אלה שצריכים להתנצל. הבנים שלנו מתגייסים ואנחנו צריכים להתנצל, צריכים להיות מנומסים, למה?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אמרת לי פעם שאתה לא חילוני, שאתה מסורתי.

<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>

אתה מכניס מילים - - -

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

למה? למה כל הזמן האפולוגטיקה הזו?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל הוא לא אמר את זה, למה אתה סתם מכניס לו מילים לפה?

<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>

בדיוק. אמרתי, לא הכללות. ואני אסכם לגבי הוועדה עצמה, לגבי הצביעות שיש פה. אתמול חלק מחברי הכנסת התנפלו על חברתי טלי גוטליב, שלא אהבה נוכחות של מישהו כאן. איזה מדהים זה שיבוא חרדי ויגיד משהו נגד הצבא, כולכם מיד תקפצו, אבל כאן כאשר יושבים לחוקק חוק שהוא חשוב ביותר, כשאני אומר את זה שוב, המגמה שקצין או חייל או לוחם חרדי זה יהיה חלק בלתי נפרד מהחברה וזה הדבר הכי טבעי בעולם - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

מה זה קשור להתנהלות שלה אתמול?

<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>

כאשר אני פונה לבצלאל, לא בגישה שאני בא עם מקל, אני אומר לו להיפך, המדינה צריכה אותך, והוא יודע את זה והוא גם כן יבוא, כי זאת הגישה.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

הלוואי.

<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>

אבל תמשיכו בגישה שלכם ואנחנו לא נתקדם.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הצביעות הכי גדולה זה לא להקשיב לצבא שאומר שמשנת 2026 הוא יכול לגייס את כולם, זו הצביעות וזו אחיזת עיניים. בוא נדבר על הדברים המהותיים ולא על טלי גוטליב ולא על מי אמר למי מה. בוא נדבר על המהות ועל הצרכים של הצבא. אתם צבועים.

<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>

הצבא נמצא פה והצבא מדבר, אבל, ופה לגבי צביעות, חברתי חברת הכנסת שרון ניר הזכירה את המילה צביעות, חברתי הטובה אפילו, צביעות זה כשיושב פה מישהו בוועדה הזו לוודא שהחרדים יתגייסו לצבא, כמו שאני רוצה אגב כי אני בעד חוק גיוס לחלוטין, יושב פה מישהו שלפני שנה ושלושה חודשים אמר שבמקרה שיקראו לו מסיבות פוליטיות הוא לא יתגייס, אין לכם שום בעיה עם זה.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

בטח שיש לנו בעיה. כיסחנו לו את הצורה כשהוא אמר את זה.

<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>

אז אי אפשר להיות צבוע בוועדה הזו. תודה רבה.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

בוודאי שיש לנו בעיה, כל תופעה של סרבנות אנחנו מגנים אותה וגינינו אותה בכל תוקף.

<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>

הם יושבים בוועדה הזו.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

בועז, אתה יודע שגינינו את זה ביחד.

<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>

בחייך, כמה אפשר להיות צבוע?

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בואו נמצא את השעיר לעזאזל החדש על כל הכישלונות שלכם.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הכישורים שלי בהנחיית קבוצות שפעם רכשתי בקורסים מסודרים הולכים ונעלמים, לכן מה שאני אעשה, אני אשלב עכשיו בין חברי הכנסת לנציגי ארגונים ועוד מספר דקות אני אתן לנציגי הממשלה שביקשו לדבר גם להשתלב בדיון כי אחרת אנחנו פשוט לא נצא מזה. אז אני אבקש עכשיו מעידו קרן מ'כתף אל כתף'.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היום ייתנו ל'כתף אל כתף' לדבר.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הם תמיד יוכלו לדבר. דרך אגב, שרון, לא ציפיתי לרמזים בתחום הזה, אני מצפה לקצת קולגיאליות, אבל הבחור שאתמול התפרץ בדיון הוא באמת משתייך גם ל'כתף אל כתף', שוחחתי איתו בטלפון, הוא התנצל ואפילו אם יורשה לי לצטט מן השיחה, הוא לא נתן לי אישור אז אני מתנצל בפניו עוד פעם, אבל הוא אמר: סבתא שלי משפטנית והיא אמרה לי 'מה אתה רוצה? כללים זה כללים, חוק זה חוק, היושב ראש צדק'.

אז אני מקווה שהוא מכבד את סבתא שלו כמו שאנחנו מכבדים אותו. בבקשה. אבל, שרון, ממך אני הופתעתי כי חשבתי שיש קולגיאליות בדברים האלה. כמו שאת לא תרצי שיצעקו עלייך, אני מניח שכל חבר כנסת לא רוצה שיצעקו עליו כשהוא בזכות דיבור. בבקשה, אדוני.

<< אורח >> עידו קרן: << אורח >>

אהלן. אני מילואימניק בשנה האחרונה כולה בעצם, מאז שהשתחררתי. אני מתנועת 'כתף אל כתף', אנחנו תנועה של חבר'ה צעירים מילואימניקים שהשתחררו ולא ממש התחילו את החיים שלהם.

האמת שתכננתי לדבר על משהו אחר, אבל אני רואה פה את הדיון והייתי בטוח שיהיה פה דיון פרקטי היום. זה באמת פתטי לראות איך פה כולם מדברים גבוהה גבוהה ויש פה צורך אמיתי. אני לא מצליח להבין איך זה קורה, כאילו מה קורה פה? כל מי שיושב פה, תסתכלו לי ולדור שלי בעיניים, לדור שלנו שהיה פה, נלחם בשנה האחרונה, שירת בשנה האחרונה. תסתכלו לנו בעיניים. חבר הכנסת ביסמוט, אני לא מבין איך אתה אומר שצריך להיות פה דיון סגור.

<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>

אני לא אמרתי את זה. אי אפשר לייחס דברים לאנשים שהם לא אמרו.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> עידו, בסדר, תמשיך. חבר הכנסת ביסמוט התכוון למשהו אחר. דיוני חקיקה, חברים, למי שלא מכיר את הכללים, אפרופו כללים, עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת לאורך השנים שברירת המחדל בדיוני חקיקה שזה דיון פתוח אלא אם יש נסיבות מאוד מיוחדות. עידו, בבקשה, אני מבקש לא להפריע לדובר.

<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>

אני בעד חוק גיוס ואל - - -

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בועז, בסדר, הוא לא הבין אותך נכון.

<< אורח >> עידו קרן: << אורח >>

אני לא מטיף פה לאף אחד ואני מבין מצוין מה קורה, אני מבין מצוין את המצב שכולם מדברים פה על מספרים ועל פה ועל חינוך ועל שם, יש פה צורך ואתם ממשיכים לדבר ולא למצוא פתרונות. כבר בשנת 2024 היה אפשר לדבר, אם רציתם מספרים, 4,800 שהיה אפשר לגייס אותם, לא מגייסים אותם וזה ממשיך לקרות. ואתם במקום להתעסק בדברים האמיתיים ובמספרים אתם אשכרה עושים פינג פונג פוליטי על חשבון החיים שלי, של הדור שלי, של החבר'ה שלנו, שנתנו פה הכול ואתם זורקים אותו לפח בשביל אינטרס פוליטי.

זה לא רציני, אני באמת לא מצליח להבין איך זה קורה. פעם אחרי פעם, שיחות אחרי שיחות, דיון אחרי דיון, וכל אחד פה אומר את שלו וחוזר לטלפון. אני יושב על הכיסא של יעקב אשר שבכלל לא נמצא פה בחדר, איך זה יכול להיות? מה קורה כאן? יש פה צורך אמיתי, זה החיים והביטחון שלנו.

<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>

יולי, מה זה הדבר הזה? הוא אתמול ישב שעות, מה זה להגיד הוא לא נמצא פה ומה זה הדבר הזה?

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש כעס של אזרחים, משרתי מילואים, הם רוצים להביע, אתה לא רוצה לשמוע אותם?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מותר לשמוע, אבל יעקב אשר הלך לנהל דיון.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

לא, של נעליך. כן, מותר לו.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הוא לא חבר כנסת, הוא בזכות דיבור, תנו לו לומר את דבריו.

<< אורח >> עידו קרן: << אורח >>

השנה האחרונה שלי הייתה במילואים ונזרקה לפח. כרגע צפויים לי עוד מאות ימי מילואים בשנים הקרובות ואני לא יכול להתחיל את החיים שלי. וכן, אתם צריכים לשבת פה ולהביא פתרונות, לא לדבר ולצאת החוצה וכל אחד חוזר לטלפון שלו. כולם פה מדברים ואומרים פה דעות, צריך פה פתרונות. למה הם לא מתחילים כבר להתגייס?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ועל זה דיבר בועז ביסמוט, בדיוק על זה, שבואו נתחיל לעבוד ולא לדבר.

<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>

זה בדיוק מה שאמרתי.

<< אורח >> עידו קרן: << אורח >>

כן, אבל זה לא קורה. שום דבר פה לא קורה, שום דבר פה לא מתקדם. כל אחד פה רק מדבר. צריכים פה פתרונות. זה הכול.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, עידו. תודה והודעתי, ואני מתכוון גם לעמוד בזה, שאנחנו היום ממשיכים את הדיון כי נרשמו הרבה אנשים שרצו להשמיע את דעתם, בשבוע הבא נתחיל לעבוד על סעיפי החוק ואני מקווה שנעשה את זה באווירה קונסטרוקטיבית יותר.

בבקשה, כרגע נועה מבורך מ'שותפות לשירות'.

<< אורח >> נועה מבורך: << אורח >>

אני רוצה להגיד שאתמול צפיתי בדיון שהיה כאן בוועדה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

נועה, אם את יכולה רק להציג את עצמך.

<< אורח >> נועה מבורך: << אורח >>

אני אציג את עצמי, קוראים לי נועה מבורך, אני מלוד, אני אמא לארבעה ילדים קטנים מאוד, הגדולה שלי רק בת 12, הבעל שלי הוא רופא קרבי בגדס"ר כרמלי, למעלה מ-248 יום במילואים.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בעלה פסיכיאטר וזה חשוב.

<< אורח >> נועה מבורך: << אורח >>

נכון, בעלי פסיכיאטר ילדים ובכל זאת הוא יוצא למילואים כי אין ברירה אחרת, פשוט אין רופאים בחזית עכשיו בסוריה, שהוא הולך לשם עוד חודש, ואני פה בשם 4,000 נשים של 'שותפות לשירות'. אנחנו נשים ציוניות דתיות, כולנו משרתות בצה"ל, כל המשפחות שלנו משרתות, אנחנו כבר אוגדה אם נחשיב את כל ימי המילואים שלנו ואני פה הנציגה שלהם.

צפיתי אתמול בדיון בוועדה של שר הביטחון ועלתה בי תחושת עלבון על הרמיסה של התורה שאני כל כך אוהבת, התורה שלא מוכנה שיעשו ממנה אמנות או מקצוע. היא תורת חיים, היא מצווה עלינו להילחם כדי לקדש את החיים, אז איך אפשר להמשיך לעמוד מול הסטנדר שמדינת ישראל נאלצת לצערנו לשחרר מחבלים עם דם על הידיים, איך אפשר להמשיך לעמוד מול הסטנדר? איך אפשר לדאוג לעולם התורה כמו שאמר השר כץ כשזה ברור שזה לדאוג לישיבות החרדיות? כל דמי לוחמינו, תלמידי חכמים עצומים, הבעלים של חברות שלי שהילדים שלהם כרגע יתומים זועקים אלינו מהאדמה.

נאמר פה שצריך לגייס בהסכמה, שאי אפשר לגייס בכוח. גם הבוקר זה קצת נאמר פה, שזה לא עובד, שזה יהיה הישג של 50% ממחזור גיוס. אז זה צו חמישי לפברואר הקרוב, אחרי שבעלי גם היה בלבנון בחגים האחרונים וישבנו לבד בבית אני וארבעת ילדיי. אני רוצה לשאול את כל חברי הכנסת פה ואת כל הבית הזה, למה אני לא זכאית ל-50%? תנו לי, או חגי תשרי, או חגי ניסן, שבעלי יהיה בבית, שלא נשב לבד או ניסע להורים, למה לי אתם לא נותנים 50%?

מי החליט באיזה סמכות חוקית שיש אוכלוסייה במדינת ישראל שיכולה לקבל 50%? מי החליט? אני גם לא רוצה, תנו לי גם לבחור. אולי בעצם זה מה שאתם אומרים לנו? אל תגיעו, אל תבואו, אל תסכימו ואז נפנה אליכם, חיילי המילואים, ונגיד לכם בואו נעשה הסכמה, בואו נעשה קבלת החלטות, אולי נעשה איתכם דיל של 50%? זה מה שאתם רוצים, שנשב בבית ושנחכה שתפנו אלינו ותבקשו ממנו להגיע ותעשו איתנו הסכמות? ואז נגיד לכם: אתם יודעים מה, בוא נסגור על 50%, או חגי תשרי, או חגי ניסן. למה? באיזה סמכות חוקית? למה זה עובד ככה, שמי שנשאר בבית נותנים לו לבחור?

אני רוצה להגיד שלבחור בנו, המשרתים, זה לבחור בביטחון של מדינת ישראל, זה לבחור בלכידות, צבא העם זה לא סיסמה, זה מה שמשאיר אותי חיה פה על האדמה, זה מה שגורם לי להגיד לבעלי שהוא יכול גם לצאת לסבב הקרוב לאן שהוא יצטרך כי זה צבא העם, זה החיים שלנו, זו המדינה שלנו.

ואני רוצה להגיד לחברי הכנסת של המפלגות החרדיות, אתם גם נציגים שלנו, אנחנו הציבור, כולנו הציבור. איך יכול להיות שחבר הכנסת יעקב אשר, שכנראה היה צריך ללכת, אבל אני מקווה שתמסרו לו את זה, מדבר על מה יהיו ההשלכות על החברה החרדית של הדיון הזה ושל החוק הזה? מה יהיו ההשלכות על מדינת ישראל? מה יהיו ההשלכות על הילדים שלי שכבר לא ראו את אבא שלהם כל השנה האחרונה? מה יהיו ההשלכות על הילדים היתומים שנשארו בלי אבא, אבא לשמונה ילדים, אבא לשישה ילדים? כולנו מכירים את המספרים. זה ההשלכות, אי אפשר לדבר על השלכות רק של צד מסוים או מגזר מסוים.

אני לא באה בשם מגזר, אני באה ואומרת אנחנו החברה הישראלית, כולנו, כל מי שיופיע פה זה החברה הישראלית, ההשלכות הביטחוניות הן על כולנו. אתם המחוקקים וגם הצבא צריכים לעמוד לימין החוק הקיים, יש חוק שירות ביטחון, חוק שהביא במשך עשרות שנים את כל החברה להתגייס מלבד החברה החרדית, בלי הסכמות. יש חוק ויש אזרחים שכפופים אליו, מי שלא מתייצב יישא בסנקציות וכפי שהצבא דרש מספר פעמים, כנראה צריך להגביר את הסנקציות או לחוקק סנקציות שלא מאפשרות לאדם פרטי להתבלבל ולבחור לא נכון. מי שירצה בכל זאת להשתמט מהחובה האזרחית שלו ולהישאר בישיבה לא יכול ליהנות מההטבות שניתנות לאזרחי המדינה שמצייתים ומתייצבים להגן עליה.

אז אני רוצה להגיד, זו התורה, זו דרכה של היהדות, ככה חינכו אותי. אם דיברו פה על חינוך, וזה לא משנה, יש תורה אחת אז אי אפשר לחנך לשתי תורות והדרך היחידה להבטיח את היכולת שלנו להגן על עצמנו ובעיקר מול הפורענויות המתרגשות לבוא, שאני לא צריכה להציג אותן, אל תבחרו בהשתמטות על חשבון המשרתים, על חשבון אנחנו שנושאות בעול למעלה מהשנה ועל חשבון העתיד שלנו, אנחנו כולנו נזכור את זה. זו המדינה שלנו, אין לנו אחת אחרת ואנחנו נזכור את זה.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

אני מציע שעה הפסקה לעכל את זה, לכולם.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> קודם כל אני מודה מאוד לנועה ובמיוחד גם להתמודדות שלה, לא כאן בוועדה, אלא ביום יום עם המצב. אני לא חושב שצריך לעכל את זה, אנחנו שומעים את הדברים, מי שרוצה לשמוע את הדברים האלה שומע את הדברים האלה כל הזמן ממילואימניקים וממשפחות המילואימניקים.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

תודה, נועה, על הדברים שלך. אני רוצה להתייחס. אני חושבת שעל הצורך נועה דיברה טוב ממני והיא מייצגת את זה. לפני שאני צוללת למה אני חושבת שצריך להיות פה במתווה, שתי סוגיות הכי דחופות במדינת ישראל, חוק הגיוס והשלמת העסקה להבאת החטופים. השלמת העסקה להבאת החטופים היא הכי דחופה ואני רק רוצה שכולנו פה, שכל אחד מהגזרה שלו יעשה כל מה שהוא יכול כדי לוודא שהעסקה תמומש בשלמותה, שנוכל לנשום. תודה לך שאת מחזיקה את השלט של גלי ברמן, זה הדבר הכי דחוף, ועכשיו אני אתייחס לגוף החוק.

אני חושבת שהחוק הקיים שאומר שבגיל 18, כולם, לא משנה מאיפה הם, צריכים להתגייס, זה החוק שצריך להיכנס לתוקף, זה החוק הקיים גם עכשיו שבתוקף וזה הדבר ההגיוני והשוויוני, נקודה. אני מאמינה ברציונל שישרתו יקבלו, ישתמטו לא יקבלו. אני לא מדברת על לגרוע מאנשים שלא מתגייסים דברים סוציאליים בסיסיים כמו קצבת ילדים או דברים כאלה, אני מדברת על לא להעניק הטבות יתר שלא ניתנות היום למשרתים, אם זה הנחות במעונות, אם זה גמלה מיוחדת לאברך, אם זה הנחות בדיור. זה לא סנקציות, זה פשוט לא לתת פרס.

היום אנחנו נותנים פרס, היום אנחנו מכריחים אותם לא להתגייס כיוון שאנחנו נעניש אותם כלכלית אם הם יעזו להתגייס. אני אומרת אפילו אל תקראו לזה סנקציות, זה רק לא לתת פרס להשתמטות וכן לתת פרס למי שמתגייס, לכולם. אני חושבת שההיגיון הכלכלי הזה יעבוד מצוין, לא צריך בתי כלא ולא שום דבר. הדבר הזה חייב להיות ברמת הפרט. ההתנהלות מול המוסדות לא תהיה מספיק אפקטיבית, בסוף בן אדם צריך לדעת שלמעשה שלו יש תוצאה באופן ישיר, זה מה שיביא את הדברים לרמה של אפקטיביות.

אני חושבת שגיל פטור שעומד על גיל 26 זה רע מאוד, זה רע מאוד למדינה. כן צריך לא לתת הטבות יתר למי שלא מתגייס, אבל גיל הפטור צריך להיות נמוך יותר. לדעתי הוא צריך להיות גיל 21, מדוע? כי אחרת אנחנו גם נגזור את גורלם בשוק התעסוקה וזה רע מאוד. יש נתון מטורף של אגף התקציבים שמראה שכבר היום הגירעון התקציבי של כל משקי הבית החרדיים עומד על 25 מיליארד שקלים בשנה. כיוון שהאוכלוסייה הולכת וגדלה ההערכה היא שב-2065 הגירעון התקציבי של משקי הבית החרדיים, אם ימשיך ככה, יגיע ל-140 מיליארד שקל בשנה. זה גם משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

אני מאמינה שאם לא ניתן הטבות יתר למי שלא מתגייס הם יתגייסו, אבל אם לא, לפחות שיילכו לעבוד, ואם אנחנו נשאיר את גיל הפטור בגיל 26 זה יעשה נזק נוראי, גם אנשים בגיל 26 כבר עם ארבעה ילדים, זה לא ריאלי, זה לא יקרה, זה לא נכון שזה יוגדר על גיל 26.

כמובן שהצבא צריך לוחמים, 12,000 לוחמים, אז לשם צריך לחתור, אנחנו צריכים לגייס לוחמים כי זה צו השעה, כי זה הצורך של מדינת ישראל ואני מאוד מאוד בעד יצירת מסגרות מותאמות לחרדים. יש הרבה יחידות שיכולות לשבת בגבולות אפילו בצורה שהם ירגישו ממש מבודדים, זה בסדר.

למה מה שמונח לפנינו הוא ישראבלוף? כי כולם יודעים שמה שכתוב בהחלטת ממשלה שיקרה בעוד שבע שנים, זה לא יקרה, זה על הקרח. לא מפרטים בכלל סנקציות, לא ברמת הפרט ולא ברמת המוסד, והכי חמור זה שברגע שיש יעדים אי אפשר באמת להטיל סנקציות ברמת הפרט, כי על מי תטיל אותם? זאת אומרת מי נכלל בתוך היעד של ה-4,800 אנשים ומי לא? יש בעיה משפטית בכלל להטיל סנקציה כשיש יעדים מספריים. סנקציות ניתן להטיל רק כשכולם מחויבים בגיוס ואז מי שלא עשה את זה לא מקבל את ההטבה הזאת שפשוט לא מגיעה לו. אין דרך לעשות את זה כשקובעים יעדים.

<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>

מירב, שאלנו את שר הביטחון, הוא אמר שאם לא מגיעים ליעדים לכולם יהיו סנקציות. אני לא יודע אם הוא יגיע להסכמות על זה, אבל הוא אמר אמירה כזאת.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

נכון.

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

בסוף בשורה התחתונה, אם מסתכלים על המתווה שמונח פה זה תכלס תורתו אומנותו. אותו מנגנון, לא שינינו כלום, רק אמרנו במספרים בעוד שבע שנים המספר של היעד יהיה שונה, אבל במנגנון זה בדיוק אותו מנגנון ולכן ישראבלוף ואסור לקבל את זה. גיל 18, כולם צריכים להתגייס.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למירב כהן. דרך אגב אני אנצל את המשפט שאת אמרת, לתת דוגמה לחברי הכנסת, כולנו אומרים מתי כבר נעבור לעבוד ברצינות, לסוגיה שהיא, לא יודע אם לומר לא פוליטית, אבל לפחות לא רק פוליטית, וזה למשל גיל הפטור, אם אנחנו רוצים לדחוף לתעסוקה או רק לגיוס, ואיך לעשות את זה יותר נכון, אלה סוגיות שאנחנו נצטרך לדון בהן ברצינות ולא בצעקות פוליטיות.

אני מקבל בברכה את ראש אכ"א, פעם ראשונה בתפקיד הנוכחי אצלנו פה בוועדה. מן הראוי היה לזמן אותך לדיון מיוחד, לשמוע את החזון שלך לגבי אכ"א וכוח אדם בצה"ל והכול, אבל הזמן גרמא ואנחנו כאן בעיצומו של חוק הגיוס, מה שמכונה. אתה תשתלב כמה דקות ואנחנו גם נרצה לשמוע אותך.

בבקשה, ביקשו משרד העבודה ומשרד המשפטים להתייחס. משרד העבודה.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

בהמשך גם לדברים של מירב כה, בחוק הזה יש שני דברים והפיל הגדול על השולחן זה הסיפור של הגיוס והתרומה, וגם אני איהנה ממנו כנראה אישית. לפני שבועיים סיימתי שירות מילואים, יש כבר עוד אחד באופק, וגם המשפחה שלי מן הסתם תשמח, אבל יש באמת עוד אלמנט נוסף שהוא מאוד מאוד חשוב ומשמעותי, כמו שמירב הציגה אותו, ויש לו השלכות מאוד כבדות על המשק שאנחנו יכולים לשלם אותן אם לא ניזהר פה בתהליך הזה.

בעבר באמת היה חלק מהתפיסה שליוותה את החקיקות השונות שהיו לחוק הגיוס, החל מחוק טל, שהאלטרנטיבה היא להישאר בישיבה ואם נגיד לאנשים להישאר בישיבה יותר שנים זה יהיה סוג של סנקציה לגרום להם להתגייס כי הם לא ירצו לשלם את המחיר לכאורה של להישאר בישיבה במקום להתגייס. לצערנו זה לא עבד, מה שקרה בפועל זה ראינו שהגברים נשארו בישיבה ואז הם גם לא יצאו לעבוד - - -

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

הם נשארו רשומים בישיבה.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

נשארו רשומים בישיבה, אבל גם שיעורי התעסוקה לא הראו - - -

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

זה בעיה של פיקוח.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

לא יודע אם זה רק פיקוח, אבל בסוף גם שיעורי התעסוקה היו מאוד נמוכים. הם עלו לאט לאט ב-20-15 שנה האחרונות אבל כבר כמה שנים אנחנו די באותו מקום, סביב ה-50%, בשנה שעברה עלינו קצת, השנה אנחנו כבר יורדים חזרה שוב, וזה משהו שהוא מאוד מאוד משמעותי להמשך הכלכלי גם של המשק, זה משהו שאולי גם יוכל לתמוך באופן נוסף בתוך כל המאמץ הביטחוני שאנחנו צריכים.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יש ברשותך נתונים? אתה אומר דברים מאוד חשובים לנו לצורך הדיון אחר כך.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

נתוני הגיוס נראה לי - - -

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, נתונים לגבי מי שנשאר בישיבה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני רוצה לשאול אותך, אתה אומר שאלה אנשים שנשארו בישיבה, כלומר רשומים בישיבה ויצאו לעבוד. יש לך את הנתון הזה?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הם לא יצאו לעבוד, הוא אומר הפוך.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לא, סעדה דייק אותך ואמרת שכן. אז אתה לא מסכים לדעה הזו, אין לך את הנתון הזה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

זה הבטלנים האלה שהוא אמר שגם לא צריכים להתגייס. אני אחדד לך את זה.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

לא, אמרתי שנתוני התעסוקה לא תומכים בזה.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

זוכר את הבטלנים? בבקשה, לא זה ולא זה.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

הם נשארו בישיבה. אנחנו מדברים על גילאים, אפשר לראות נתונים שמן הסתם כן יש ירידה עם הגיל, פחות רשומים בישיבה, אבל בגילאים הצעירים של המחצית הראשונה של שנות ה-20, זה באזור ה-75% מהשנתון, אנחנו יורדים בחצי השני של שנות ה-20 - - -

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

איך אתה יודע איפה הם? אם הם לא עובדים והם לא - - -

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הוא אומר רשומים בישיבות.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אבל איך אתה יודע שהם לא שם ולא שם?

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

יש קודם כל איזה שהוא פיקוח של משרד החינוך שיש לו את מבחן התמיכה של הישיבות ועושים בקרות.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אני מכיר מהישיבות שלנו, זה בקרות לא בהכרח בקרות. מודיעים לך מראש, מעדכנים מי שלא נמצא.

<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>

לא נכון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אצלנו ממש לא.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

דיברתי על עצמנו. מה, תגיד לי 'על עצמנו' לא נכון?

<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>

לא נכון, זה ביקורות פתע.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

טייב, הוא צודק, אצלם מודיעים לפני זה, אצלנו לא.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

יש איזה שהיא בקרה - - -

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

לא, זה ישיבה אחת וזו ישיבה אחרת, אין שום קשר ביניהם.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברים, זה לא ריאיון עם נציג משרד העבודה. הוא ביקש לומר את דבריו, אני מבקש לאפשר לו.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

אני אוכל גם להציג נתונים ממש מדויקים, אבל זה יורד מאזור ה-75% - - -

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 75% זה 18 עד 25? זה בערך הגילאים?

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

בגילאים האלה, כן, אזור 25, אם ניקח את החצי השני עד אזור ה-30 זה יורד לאזור ה-60% והחצי הראשון של שנות ה-30 זה יורד עוד לאזור ה-50%. זה מספרים מאוד מאוד גבוהים. אני חושב שזה איזה שהוא תהליך נלווה שקשור לחוק הזה פה, לחוק הגיוס.

אני אגיד שמהצד שלי זה יוצר אתגרים מאוד גדולים. בסוף כשאני פוגש ומנסה לעזור לאותה אוכלוסייה להשתלב בשוק העבודה זה מעמיד בפניי אתגר מאוד מאוד משמעותי. אם מגיע אליי מישהו כשהוא בן 35 עם חמישה ילדים ועכשיו אני רוצה לשלב אותו בשוק העבודה וכשהוא גם עם רקע שבסוף אין לו הכשרה בינתיים רלוונטית לשוק העבודה זה מצב מאוד מאוד קשה. היכולת שלו עכשיו להשקיע מספר שנים בשביל לרכוש הכשרה איכותית כדי להשתלב בצורה טובה בשוק העבודה היא מאוד מאוד מאתגרת ובסיכוי גבוה לא תקרה. הוא פשוט מנסה למצוא את העבודה הראשונה שהוא יצליח, ואם היא לא תהיה מספיק משתלמת יכול להיות שהוא גם ימשיך להישאר בישיבה כי הוא יבין שהאלטרנטיבה לא טובה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז מה אתה אומר?

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

אני אומר שאני צריך להצליח לתת להם מענה בשלב יותר צעיר בחיים.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בצורה של הכשרות מקצועיות או לימודים או מה שזה לא יהיה.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

של השלמת השכלה, של שנת הכשרה.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה שלב צעיר? גיל?

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

מבחינתי כמה שיותר. בסוף אם זה מישהו שמתגייס, אנחנו עושים גם פרויקטים למשוחררים לקראת שלב האזרחות שלהם, יש עניין שקיים היום של שנת משימה בפרק האחרון של השירות.

<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>

אנחנו לא מדברים על אנשים שמתגייסים.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

אז יש את השלב הזה, ומי שלא, ככל שאני אצליח לתת לו את המענה הזה בגיל יותר צעיר יש יותר סיכוי שאני אוכל לעזור לו.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היום לכמה אתה מצליח מתוך ה-75% שאתה יודע שהם לא לומדים אלא רשומים?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הוא אמר ש-75% רשומים.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ה-75% שרשומים ולא לומדים. אני יודעת מה אני שואלת.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אסור להם, שרון, לעבוד. זה האירוע.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

הפרויקט הגדול שלנו זה מרכזי תעסוקה שפרוסים ברחבי הארץ. בשנת 2024 הגיעו אליי כ-10,000 גברים, חלקם מעל גיל 30, יותר מבוגרים, חלקם מתחת, והם מקבלים מענה שונה, החל מהשלמת השכלה, השלמת בגרויות, אנגלית ודברים כאלה, הפניות להכשרות מקצועיות, ללימודי הנדסאות, אפילו גם לאקדמיה מי שמצליחים, אבל זה באמת באחוזים מאוד קטנים, וחלקם גם לסדנאות, רגע מה זה שוק העבודה, תבינו מה קורה, מה יש, למה צריך ללמוד, איך משתלבים, איך כותבים קורות חיים. הרבה דברים שחלקם לא מכירים וגם את הדברים האלה אנחנו נותנים במרכזים.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל היום אתם מתחילים בגיל 26? כלומר הם לא יכולים להתחיל לפני, הם לא רשאים.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

בחוק הקודם הייתה אפשרות גם מעבר לשעות הישיבה, הגדרה של 40 או 45, אם אתה נשוי או רווק, בשעות מעבר יכולת לרכוש הכשרה או לעבוד והיה אפשר אפילו 15 שעות - - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עד שעות מסוימות.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

כן, והיה אפשר 15 שעות מתוך השעות שאתה מחויב בישיבה כן ללכת לרכוש הכשרה. זה מה שהיה בחוק הקודם.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> קודם כל תודה רבה על האינפוט לדיון, אני חושב שאתה אומר דברים מאוד חשובים, אני מאוד אשמח שבדיונים הרלוונטיים, בסעיפים של החוק שהם רלוונטיים לנושא, תהיה כאן, ביחד בוודאי עם אנשי האוצר, אני כבר אומר לך שנטיית ליבי היא פחות בכיוון של לאפשר עבודה בשלבים אלה כי אנחנו כרגע יותר ממוקדים בנושא הגיוס, אבל חשוב מאוד לשמוע גם את הזווית הזאת.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

אני אחדד, זה לא רק לאפשר, מה שעלה פה, שלפעמים המחיר, אנחנו מפסידים גם וגם, אנחנו שופכים את התינוק עם המים.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לכן אמרתי, חשוב מאוד שתהיה כאן עם הנתונים ועם הפרויקטים שלכם, חשוב לנו יהיה לשמוע אותך. בבקשה, עו"ד גיל לימון, משרד המשפטים.

<< אורח >> גיל לימון: << אורח >>

תודה רבה, אדוני, חברי הוועדה. נקודת המוצא שאנחנו באים איתה לבחון את החוק היא כפולה. ראשית, בתאריך 30 ביוני 2023 פקע התוכף של פרק ג1 לחוק שירות ביטחון לאחר שבשנת 2017 בית המשפט העליון פסק שההסדר שקבוע במסגרתו בדבר הסדרת מעמדם של בני הישיבות אינו עומד באמות המידה החוקתיות. זה בג"צ 1887/14.

נקודת המוצא השנייה היא פסיקת בג"צ מ-25 ביוני 2024, בג"צ 6198/23 שניתן פה אחד, בהרכב של תשעה שופטים, שלמעשה ביטל החלטת ממשלה, החלטה 682, שהורתה לשר הביטחון גם לקדם חוק גיוס אבל גם לקבוע שבמשך תשעה חודשים לא יגויסו תלמידי ישיבות. בית המשפט קבע שההחלטה הזאת היא לא חוקית מאחר שהיא נותנת העדפה קבוצתית לתלמידי ישיבות לעומת יתר חייבי גיוס ללא סמכות שבדין. לפי פסיקת בג"צ החל מתאריך 30 ביוני 2023, עם פקיעת פרק ג1, קמה חובת גיוס שוויונית לתלמידי הישיבות בדומה לחובה שמוטלת על כלל הציבור המתגייס לצבא. בנוסף נקבע שהמדינה לא מוסמכת לממן את הלימודים בישיבות של חייב גיוס מאחר שמדובר בצידו השני של מטבע דחיית הגיוס.

פסק הדין הזה, כמו שאמרתי, הוא נקודת המוצא המשפטית שלפיה אנחנו בוחנים כל הצעת חוק חדשה שעוסקת בגיוס של בני הישיבות ונקודת המוצא הזאת כוללת שלושה רכיבים. ראשית, קיומה של חובת גיוס כללית. זה המצב המשפטי היום, חובת גיוס כללית שחלה באופן שוויוני ופרטני כולל על תלמידי הישיבות. שנית חובה מנהלית שמוטלת על הצבא לאכוף באופן שוויוני את החובה הזאת, להתייצב לפי צווי הגיוס שיצאו, ושלישית איסור על המדינה לממן את הלימודים בישיבות של חייבי גיוס שאינם מתגייסים.

בימים האלה תלויות ועומדות בפני בג"צ עתירות ביחס לגיוס בני הישיבות בעקבות פסק הדין. מההערות של בית המשפט בדיונים אנחנו מבינים שבית המשפט מצפה שהמדינה תנהג בקבוצה הזאת באופן שוויוני בהתאם להוראות החוק, הן מבחינת הוצאת צווי גיוס והן מבחינת אכיפת חובת הגיוס בשים לב ליכולות ההיערכות והקליטה של הצבא בטווח הזמן המיידי.

העקרונות ששר הביטחון הציג בוועדה להצעת חוק בנושא גיוס בני ישיבות מבקשים לשנות מנקודת המוצא המשפטית הזאת ולהעניק פטור מחובת הגיוס לרובם של תלמידי הישיבות. דבר נוסף שההצעה מבקשת לעשות היא למעשה להעניק לפרט החרדי את הבחירה אם ללמוד בישיבה או להתגייס מבלי שמוטלת עליו חובה אישית מצד המדינה שניתנת לאכיפה בדרך של הוצאת צו גיוס אישי. אלו הן פריבילגיות מאוד משמעותיות שלא נתונות לציבור המתגייסים הכללי, אני חושב ששמענו את הדברים בצורה מאוד ברורה בוועדה היום ובכלל. במקביל ההצעה מבקשת, להבנתנו, להחזיר את המימון הממשלתי של הלימודים בישיבות ולהפחית ממנו במקרה של אי עמידה ביעדים.

על כך צריך להוסיף את צורכי הצבא שכפי שנמסר לוועדה בהזדמנויות שונות מפי גורמי צבא בכירים כוללים חוסר בטווח המיידי של אלפים רבים של חיילים בשירות סדיר ובמילואים, בעיקר לוחמים. הצבא מבקש למלא את החוסרים האלה באמצעות שתי הצעות חוק שמונחות על שולחן הוועדה, הצעת חוק להארכת השירות הסדיר והצעת חוק להארכת שירות המילואים.

בנוסף הוועדה הזאת דנה מעת לעת בהסמכה של שר הביטחון להוציא מאות אלפי צווי מילואים בשנה. הגיוס של בני הציבור החרדי לצה"ל הוא מקור משמעותי ביותר למילוי חוסרי כוח אדם של הצבא, כך נאמר לנו על ידי הצבא, כך נאמר גם בוועדה.

ככל שניתן להבין מהמתווה הכללי ששר הביטחון הציג, המתווה שהוא מציע לא צפוי לתת מענה לעקרונות הללו, לא לחובת השוויון ולא לצורכי הצבא. היועצת המשפטית לממשלה הבהירה במכתב לשר הביטחון שהמציאות הביטחונית וצורכי הצבא השתנו לבלי הכר לאחר ה-7 באוקטובר 2023. כמו שאמרתי, הם הוצגו בפני הוועדה לא פעם לאורך השנה וחצי האחרונות.

כשם שהממשלה מקדמת הצעות חקיקה שהמשמעות שלהם היא הגברה משמעותית של הנטל על המשרתים בסדיר ובמילואים כך גם חוק הגיוס החדש צריך להלום את המציאות בכל היבט רלוונטי. המציאות הביטחון וערך השוויון מחייבים שהמתווה שיחוקק לא יישאר רק בגדר הצהרת כוונות או שחזור בהתאמות מסוימות של מתווי חקיקה שנכשלו בעבר או שנפסלו בבג"צ ושאין בכוחם להגשים את ערך השוויון ולמלא את שורותיו של הצבא.

המצב החוקי הקיים מאז ה-30 ביוני 2023 הוא חובת גיוס אישית והיא זאת שמאפשרת סנקציות אישיות ושוויוניות. חובת הגיוס האישית הזאת מאפשרת למדינה לעשות שימוש בכלי אכיפה אפקטיביים ולכן היא גם מהווה מפתח בראייתנו לייצוב חוק גיוס שוויוני, הן בחובת הגיוס והן באכיפתה, להבדיל מהסדרים שכשלו בעבר בהיעדרה של חובה שכזאת וניסיון שהראה שאין בכוחם של אותם הסדרים להגשים את ערך השוויון ולמלא את שורות הצבא.

אני אעבור בקצרה על כשלים שאנחנו רואים בעקרונות שהוצגו על ידי שר הביטחון - - -

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אני גם רוצה שכשאתה עובר על הדברים תתמקד גם בעוד אוכלוסייה, האוכלוסייה הערבית שלא משרתת וחייבת על פי חוק והסנקציות שאתה רוצה להחיל עליהם.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> משה, משה, משה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

לא, זה חשוב, כי אחרת אנחנו עושים עוד פעם - - -

<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>

בסדר, לא ניתן גם לערבים גמלת ערבים.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> משה, כשנעשה דיון על זה - - -

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

לא, בסוף צריך להטיל סנקציות שוויוני. למה אנחנו מתעלמים מ - - -

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא צודק, צריך לגייס את כולם.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

משה, נסגור את הישיבות של הערבים.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

לא, אתה מממן אותם בלימודים אקדמאים.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

לפחות הם עובדים ומשלמים מיסים ולא חיים על חשבוננו. עובדים, משלמים מיסים, הולכים ללמוד באקדמיה, מכניסים כסף ולא אני צריכה לממן אותם. תעשה לי טובה.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

יכול להיות שנצטרך לסגור את הישיבות של הערבים.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

הוא מביא את דבר הייעוץ המשפטי, שוויון לכולם.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אתה לא נחשב.

<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>

את משלמת להם לאקדמיה, בטח שהם הולכים ללמוד.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אני גם משלמת לך.

<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>

גם אני בעד - - -

<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>

זו צביעות, זה חוק גזעני. להגיד רק החרדים מתגייסים זה גזעני.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

ברמה המשפטית שוויון זה לכולם, זה לא יכול להיות חוק שהוא חלקי, הוא גזעני בעיניי.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> משה, אני קראתי את כותרת החוק, אתה משפטן, אתה יודע שליבי איתך ואני מניח שלב רבים, גם אלה שלא חושבים שהערבים משלמים מיסים - - -

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

לא, אבל אני מדבר ברמה המשפטית.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אבל אני אומר לך, אני קראתי את כותרת הדיון, הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מספר 26), שילוב תלמידי ישיבות, התשפ"ב-2022.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אז, יולי, אתה לא קראת, עם כל הכבוד, החוק הראשי חל משפטית על כולם.

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כבר אמרנו את זה בפעם הקודמת, וסעדה, אתה מתעקש לעשות פה מניפולציות.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

כל הזמן.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>

יש הרבה חוקים.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אם הייעוץ המשפטי מדבר על שוויון אני מצפה ממנו לא להתעלם. אם הוא מדבר על סנקציות אישיות למי שלא משרת, אני מצפה שהוא ידבר על האוכלוסייה הערבית. עם כל הכבוד אתם לא אמורים להיות שחקן פוליטי אלא ש

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]