פרוטוקול מספר 363, ועדת החינוך, התרבות והספורט, 28/01/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 363

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ה (28 בינואר 2025), שעה 12:19

סדר היום:

<< הצח >> 1. דיור סטודנטים מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתים במילואים, התשפ"ה-2024, של חה"כ משה סולומון וח"כים נוספים << הצח >> << הצח >> 2. פטור מאגרה בכניסה לאתרים מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתים במילואים, התשפ"ה-2024, של חה"כ משה סולומון וח"כים נוספים << הצח >> << הצח >> 3. סבסוד קייטנות מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתים במילואים, התשפ"ה-2024, של חה"כ משה סולומון וח"כים נוספים << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יוסף טייב – היו"ר

עמיחי אליהו

רון כץ

משה סולומון

יוסף עטאונה

חברי הכנסת:

אוהד טל

אלון שוסטר

מוזמנים:

ערן יעקב הוליץ

–

עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד החינוך

שנהב אור

–

רפרנטית ביטחון אגף התקציבים, משרד האוצר

מיכל פטאל

–

רס"ן, עוזרת קמל"ר, משרד הביטחון

פזית תדהר

–

לשכה משפטית, משרד הביטחון

טל זסק

–

עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

הדיל יונס

–

מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דרור גרנית

–

מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עטרת נס שטרנברג

–

עו"ד, לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה

יואב ארבל

–

יועמ"ש, רשות השירות הלאומי - אזרחי

ערן בר עוז

–

דובר המל"ג

עמרי גולן

–

עו"ד, מל"ג

אופיר כהן

–

יו"ר, העמותה למען משרתי המילואים

איתי לשם

–

רמ"ט מנכ"לית רט"ג, רשות הטבע והגנים

רונית מורן

–

מנהלת אגף תקציבים, רשות הטבע והגנים

הילה זהבי

–

כלכלנית, מרכז השלטון המקומי

איילת השחר סיידוף

–

עו"ד, אימהות בחזית

רותם אבידר צאליק

–

עו"ד, מייסדת, פורום נשות המילואימניקים

מוזמנים באמצעים מקוונים:

תמר רביב

–

מנהלת אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה

ייעוץ משפטי:

תמי סלע

סגנית מנהלת הוועדה:

מירב כהן

רישום פרלמנטרי:

אפרת שלמה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> דיור סטודנטים מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתים במילואים, התשפ"ה-2024, פ/349/25 << נושא >> << נושא >> פטור מאגרה בכניסה לאתרים מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתים במילואים, התשפ"ה-2024, פ/349/25 << נושא >> << נושא >> סבסוד קייטנות מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתים במילואים, התשפ"ה-2024, פ/349/25 << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך תרבות והספורט כ"ח בטבת התשפ"ה 28 בינואר 2025, מונחות על שולחן הוועדה שלוש הצעות חוק של חבר הכנסת אוהד טל וח"כים נוספים בנושא סבסוד קייטנות, עוד הצעת חוק של אוהד טל של פטור מאגרה לכניסה לאתרים והצעת חוק של משה סעדה וקבוצת ח"כים של פטור מאגרות בגנים לאומיים שמורות טבע ופטור אגרות כניסה למקומות לפי חוק העתיקות. עד כאן נכון?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

וגם קידום עדיפות בינלאומית.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

ושל חבר הכנסת ואטורי על קדימות במעונות.

בפתיחת הדברים נקבל סקירה מהיועצת המשפטית ואחר כך יכול להיות שנצטרך למזג את הכל. בבקשה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אנחנו בעצם עוסקים בהצעת חוק שהיא מיזוג של מספר הצעות חוק שבעצם הושגו בוועדת הכנסת, ההצעה עצמה בסופו של דבר מנוהלת על ידי ועדת הכנסת אבל הסעיפים הועברו לצורך הדיון לוועדות הרלוונטיות, כל ועדת תדון בסעיפים שהועברו אליה ותחזיר את זה לקריאה הראשונה ואחר כך זה יחזור אלינו אחרי שיעבור בקריאה ראשונה להכנה לקריאה שנייה ושלישית בהתאם לאותה חלוקה של הסעיפים.

הנושאים שהועברו אלינו הם באמת כמו שפירטת: מתן עדיפות במעונות, אני רגע לא אומרת לאיזה אוכלוסיות כי זה אחד הנושאים שנדון בהם, יש פה אבל בגדול שלוש אוכלוסיות אוכלוסייה של משרתי מילואים שאנחנו עוסקים בה הרבה כאן בוועדה בהקשרים שונים סטודנטים שמשרתים במילואים, הטבה בנושא של קייטנות והטבה בנושא של באמת פטור מדמי כניסה לאתרים של רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות.

שלוש האוכלוסיות שציינתי מלבד סטודנטים שמשרתים במילואים בעצם משרתי מילואים בכלל כי חלק מההטבות לא קשורות לסטודנטים, אז יש פה גם את משרתי שירות אזרחי ולאומי והמשרתים בסדיר, ההטבות באמת חלק מהדיון פה וצריך להקדיש אותו לנושא התכלית של ההטבות ביחס לכל אוכלוסייה, יש כל מיני תכליות שונות חלקן יותר להצדיק, חלקן בכל מקרה צריך גם תשתית עובדתית שמתייחסת לעלויות ולנתונים שגם יצדיקו את הצורך ואת התועלת שתהיה בהטבות האלה.

בפתח הדברים מכיוון שאנחנו בעצם בעולם שכבר יש בו כל מיני סוגים של הטבות והקלות לאוכלוסיות האלה, חלקן מנויות בחוק קליטת חיילים משוחררים בהתייחס באמת למי ששירת בשירות סדיר בתפקידים שונים ומי ששירת בשירות לאומי ואזרחי, יש בעצם כל מיני הטבות והקלות בחוק קליטת חיילים משוחררים שגם עושה הבחנה לפי אופי השירות ותקופת השירות ונשמע על זה, יש לנו הטבות שונות שחלקן בחוקים ספציפיים וחלקן בחוק שירות מילואים וחלקן בהחלטות ממשלה במיוחד מהשנתיים האחרונות לגבי משרתי מילואים.

אז כן נשמח לשמוע אני חושבת שיהיה חשוב להבין מה קיים היום וגם מה התפיסה לגבי השימוש בהטבות והקלות לגבי האוכלוסיות האלה ממשרד הביטחון ואחר כך ניכנס לגופם של דברים, גם משרד האוצר אמורים להיות פה כדי באמת להתייחס לעלויות, אני אגיד בהקשר הזה שבסופו של דבר ההתייחסות לעלות התקציבית פורמלית מבחינת ההצעה כולה צריכה לאסוף את הערכת העלות לגבי הסעיפים השונים שפוזרו בין הוועדות, אבל בשלב ראשון באמת כחלק מהתשתית העובדתית לדיון אנחנו כן נרצה לשמוע לגבי כל סעיף מה הערכה לגביו.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

משרד הביטחון בבקשה.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

פזית תדהר הלשכה המשפטית. אז באמת הצעות החוק הללו בעצם מבקשות להעניק זכאויות שונות למשרתים תוך הבחנה בין משרתי הסדיר השירות הלאומי ושירות המילואים, אני אגיד רגע ככה כמה משפטי פתיחה מבחינת העקרונות שלנו במשרד הביטחון שחשוב להדגיש לקראת הדיונים, כאשר כמובן שבסוף ביחס לכל הטבה והטבה צריך יהיה לבחון בצורה נקודתית, אבל כן רגע בראייה יותר רחבה:

ראשית העיקרון של בכורת השירות הצבאי, אנחנו כמובן מכבדים מאוד את משרתי ומשרתות השירות הלאומי והאזרחי, יחד עם זאת אנחנו חושבים שבכל הצעות החוק הללו ובהטבות השונות צריך לתת את הבכורה למשרתים בשירות הצבאי, גם מבחינת איזה הטבות ניתנות וגם מבחינת ההיקף שלהן, זה עיקרון אגב שגם קיים אנחנו לא ממציאים אותו זה קיים גם כמובן כבר היום בחקיקה שונה.

הדבר השני לגבי המשרתים בשירות סדיר שירות חובה, היום חוק קליטת חיילים משוחררים עושה למעשה הבחנה בין שלוש סוגי שירות: הלוחמים תומכי הלחימה והיתר וגם בעצם הזכאויות שקבועות בו ניתנות במובנים מסוימים גם לפי אורך השירות, כך שמי שמשרת יותר לדוגמה לגבי מענק ופיקדון אז זה כמובן מאחר וזה ניתן פר חודש שירות אז כמובן שמי שמשרת יותר גם מקבל יותר.

עיקרון שלישי שהוא מאוד חשוב לנו להדגיש כי זה כן מופיע בחלק מהצעות החוק, שבעצם מבקשות שחלק מהזכאויות יינתנו גם למשרתים בשירות לאומי, למעשה מי שרצה לשרת בשירות לאומי אזרחי ומאיזושהי סיבה לא התקבל, אנחנו מתנגדים להצעה לחלק הזה בהצעה, אנחנו חושבים שצריך לייחד את ההטבות השונות רק למי ששירת בפועל בין אם זה שירות לאומי או בין אם זה שירות צבאי, זה ככה באופן כללי לגבי שירות סדיר, אולי בעצם עוד מילה אחת לגבי שירות סדיר והגדרה של מה זה משרת - - -

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אני רק רוצה להבין לפי העיקרון השני שהצגת שיש להפריד בין שירות לאומי לבין שירות צבאי בפועל, האם גם בתוך שירות צבאי אתם עושים איזה שני שינויים לצורך העניין, מי ששירת בקריה או מי שבסוף מתנדב במד"א ויכול להיות אותה כמות משמרות בשרות האזרחי או שאותו חייל שנמצא, האם גם שם יש איזושהי חלוקה בתוך השירות הצבאי מי שלוחם ומי ששירת בקריה וחוזר כל יום לביתו אם ישנם כאלו, האם גם שם יש איזשהם הבדלים?

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

כפי שציינתי כן בחוק קליטת חיילים משוחררים יש הבחנה בין לוחמים לבין תומכי לחימה לבין בעצם יתר המשרתים שזה השירות העורפי בהחלט.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

שהשירות העורפי מקביל לשירות האזרחי נכון?

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

נכון. סוגייה נוספת שככה חשוב לנו רגע להבהיר בפתח הדיון זה לגבי ההגדרה של משרת, כרגע כפי שההגדרה מופיעה בהצעות החוק היא הגדרה מאוד רחבה: כל מי שמשרת או שירת בעבר בשירות שוב צבאי או לאומי או שירות לאומי, בעצם המשמעות היא אם ההגדרה תישאר כפי שהיא שזה בעצם גם מי שעשה שירות בשנת 1948 לצורך העניין, לא נראה לי שלזה התכוונו המציעים צריך יהיה לדייק את הסעיף הזה, אני אזכיר בעניין הזה שבחוק קליטת חיילים משוחררים ההגדרה של חייל משוחרר היא חמש שנים מיום השחרור וזה נראה לנו כן איזה עיקרון שנכון יהיה להיצמד אליו לפחות ביחס לחלק מההטבות, עד כאן לגבי השירות הסדיר.

לגבי שירות המילואים אני אומר כך: הנושא של שירות מילואים מוסדר בחוק שירות המילואים שמגדיר מה הוא חייל מילואים וקובע בעצם את משך השירות את דרכי הקריאה את צווי הקריאה השונים וגם קובע בעצם מנגנון למתן הטבות למשרתי מילואים, במסגרת זאת קובע שהממשלה רשאית בעצם לתת הטבות וזכאויות שונות למשרתי המילואים והדבר לא יהווה אפליה אסורה כל עוד הן מידתיות וסבירות, ובעצם מכוח המנגנון הזה וועדת שרים למילואים שגם היא מוסדרת בחוק המילואים, לאורך השנים התקבלו החלטות ממשלה שמעניקות זכאויות שונות חלק נקבעו ממש בתוך החלטת הממשלה, חלק בעצם הורו על קידום תיקוני חקיקה שונים שמכוחם ניתנות הזכאויות השונות למשרתים, כאשר בהחלטות הממשלה אנחנו ובוודאי החלטות הממשלה שהתקבלו מאז המלחמה אנחנו גם משמרים דיפרנציאציה גם לפי סוג השירות, כאשר במילואים החלוקה היא בין ייעוד קדמי שזה הלוחמים וגם תומכי לחימה אבל שנמצאים בעצם בחזית, לבין היעוד העורפי שזה באמת תפקידים שהם יותר מנהלתיים.

דיפרנציאציה נוספת שנעשית בהקשר של המילואים היא לפי אורך השירות או יותר נכון משך השירות, כאשר בהחלטות הממשלה טרום המלחמה הוגדר המונח משרת מילואים פעיל, שזה מי שעשה 20 ימי מילואים בתקופה של שלוש שנים קלנדריות, לגבי לוחמים עשו איזושהי הקלה ומסתפקים רק ב-15 ימים ובעצם זאת ההגדרה שלפיה ניתנות או רוב רובן של הזכאויות, שוב כל זה טרום המלחמה.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא אבל זה נדמה לי 14 יום בשלוש שנים לא 14 יום בשנה אם אני זוכר נכון.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

20 ימים בשלוש שנים ולגבי לוחמים 15 ימים.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מכיר מאחר שהייתי מפקד מכיר את הנושא הזה, ישנם חיילים 14 ימים בשלוש שנים נקבע בכמה מקומות אחד המקומות היותר בהירים זה או חבר או בהצדעה שזה 14 ימים בשלוש שנים כי המחזור, המחזור הוא שיש לנו שנה מה שהיה לפני המלחמה כמובן כן, יש לנו שנה של תעסוקה, שנה של מנוחה ושנה של אימון מפקדים. המשמעות היא שאם אתה חייל רק פעם בשלוש שנים אתה עושה 14 ימים אז זה לא יכול להיות.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

אני לא מכירה 14 ימים אנחנו מכירים 20 ימים או 15 ימים ללא - - -

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> גם אם זה 20 ימים זה פעם בשלוש שנים.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

זה מה שהיא אמרה.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

בשלוש שנים.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא כל שנה כתוב כאן, מי ששירת בשירות מילואים לא פחות מ-14 ימים במהלך השנה הקודמת.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

היא רגע מציגה את המצב הקיים עוד לא את מה שבהצעות החוק שבהן יש באמת הגדרות אחרות שנצטרך לדון בהן וזה טרום המלחמה כי באמת ההגדרות השתנו.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

זה טרום המלחמה. במהלך המלחמה התקבלו שלוש החלטות ממשלה מאוד משמעותיות שבאמת העניקו זכאויות רבות ובצדק וגם זה תמיד היה אפשר יותר למשרתי המילואים ולבני משפחותיהם, כאשר מן הסתם ולאור הנסיבות הזכאויות נקבעו בגין שירות שהוא יותר ארוך ונעשו כל מיני הבחנות, בחלק מההטבות נקבע משך שירות של 60 ימים במלחמה, בחלק 40 ימים בחלק 30 ובחלק 120 ימים במלחמה, שוב בסוף זה כמובן מותנה תלוי בכל זכאות לגופו של עניין.

אני יכולה עוד לפרט לגבי החלטות הממשלה אם אדוני מבקש.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

כן כן בבקשה, כן כדאי.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

כן ממש להיכנס לפירוט של ההטבות שניתנות?

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

כן שנדע על מה אנחנו מדברים, אני רוצה לדעת מה קיים כדי שאנחנו כשנרד בחוק נדע איזה דברים כבר קיימים ומה לא קיים.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

אז אולי אני אתייחס דווקא ספציפית לשלוש הסוגיות שכרגע מונחות בוועדה כי אחרת אפשר יהיה לשבת פה עד מחר.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אבל גם אולי איך אתם רואים את התכלית של ההטבות שניתנו עד היום, מה מטרתן בעצם בהקשר של החיילים בחוק קליטת חיילים משוחררים ובהקשר של משרתי מילואים.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אשמח גם אם אפשר טיפה להרחיב על הדבר הזה, המילה שהיא אמרה סבירות ביחס לתיעדוף חיילי מילואים, כשאני מסתכל על אפליה ונושא של סבירות בתיעדוף משרתי מילואים, האם יש בזה איזשהו כלי שאני יכול לבחון אותו? כי לכאורה מגיע להם הכל, מגיע להם הרבה יותר ממה שמקבלים כל המגזרים האחרים, לכן אני מנסה טיפה לדייק אצלי לפחות את ההבנה כחדש בוועדות מה ההגדרה? מה היא באה לצמצם? למה אנחנו בכלל משתמשים במילים האלה של העדפה סבירה?

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

אני ציטטתי את החוק הקיים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אולי תכף תמשיכי אבל אני אגיד שיש הטבות שנקבעו בצורה מפורשת וברור מה ההטבה בין אם בחקיקה ובין אם בהחלטות ממשלה וקבעו משהו מסוים שניתן למשרתי מילואים לפי מספר ימים וכולי, בנוסף יש בחוק שירות המילואים הוראה כללית שאומרת שכל גורם ציבורי שבעצם רשאי להעניק הטבה למשרת מילואים והיא לא תחשב כאפליה אסורה בלבד שהיא סבירה ומידתית, מכיוון שזאת הוראה כללית שהיא נותנת היא אומרת זה שיקול רלוונטי ובלבד שבאמת ההטבה היא לא בלתי סבירה והיא לא פוגעת בצורה מוגזמת באוכלוסיות אחרות, הרי זה יכול להיות בכל תחום ובכל עניין, זאת הוראה כללית שעל פיה ייבחנו החלטות מנהליות ספציפיות.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כמו קדימות לקבלת תפקיד מסוים.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל אני שואל מה הגדרה סבירה ומידתית ביחס בעיני מי?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

זה ברור שזה משהו שבוחנים אותו.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל עילת הסבירות ירדה לא מאז?

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> לא היא לא ירדה היא חזרה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

קודם כול זה אגב חוק שהמחוקק קבע אותו וגם הסעיף הזה נקבע על ידי המחוקק, אבל בסופו של דבר כל החלטה גם מנהלית וגם הוראת חוק נבחנת על-פי אמות המידה האלה ונבחנת אם מישהו עותר כנגדה נבחנת בבית המשפט.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מבין, השאלה היא אם אנחנו יכולים היום מכיוון שאנחנו מכירים את המורכבות היום של גיוס של אנשים שמשרתים בתוך המילואים, מכיוון שאנחנו מבינים שהסבירות היא אומרת שצריכה להיות העדפה גדולה מאוד ביחס למשרתי המילואים, אנחנו יכולים לבוא ולקבוע במסמרות את ההתייחסות לשנים קדימה, אני מזכיר שאנחנו כרגע בתוך מלחמה, האווירה היא מאוד מסוימת ומוצדקת לתיעדוף שהוא בלתי סביר ובלתי מידתי לתקופה רגילה ואנחנו גם רוצים שאנשים ירצו להתגייס למילואים, השאלה אם אנחנו יכולים כרגע לקבוע במסמרות בחוק תיעדוף שהוא יהיה לשנים קדימה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

דיברנו על זה אתמול בהצעת חוק אחרת הקלות לכניסה לאקדמיה, היה על זה דיבור האם זה נכון להעביר את זה בהוראת שעה או להעביר את באמת כמחוקק שאנחנו רוצים עכשיו, אנחנו מבינים שהמצב הולך להישאר לתקופה ארוכה לצערנו שאנשים יצטרכו להגיע למילואים והרבה ימי מילואים, הסוגייה הזאת עולה ועולה כל הזמן, עלתה גם כשחוקקנו את הנושא של הקלות לאקדמיה ללוחמים כהוראת קבע ולא כהוראת שעה, הסוגיות האלה נמצאות על שולחן הוועדה ואנחנו נצטרך למצוא את האיזונים ואת הבלמים הנכונים, כדי שבסוף מצד אחד אנחנו ניתן כל מה שמגיע לאנשי המילואים ומעבר לכך ומצד שני לא נפגע באוכלוסיות אחרות כמו עולים בישראל, מגזר מיעוטים, חרדים, אנשים עם מוגבלויות, אנשים שיש להם קשיים מסיבה כלשהי.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> למה זה פוגע? אני שואל.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

כי בסוף אם אנחנו מדברים למשל על האקדמיה אז אנחנו מדברים על משאב מוגבל, כשאתה בא ומתייחס למשאב מוגבל אתה אומר אוקיי יש לי עוגה כזו ואני צריך בסוף לתת את האפשרות לכל מי שרוצה להיכנס לאקדמיה ואין לו את האפשרות שיוכל להיכנס, לכן לוקחים שם את האיזון הזה.

בסוגיות אחרות כמו כניסה לאתרים, אם באמת שם לא יהיה איזשהו משאב מוגבל אלא זה משאב מדיני שהמדינה תחליט אני מוצא מקור תקציבי ואני מחליט כמחוקק לבוא ולתת הטבות את הכניסות לאתרים כאלו ואחרים לאנשי המילואים, יכול ששם לא תהיה את הבעיה הזאת, אבל בסוגיות אחרות כמו מעונות לצורך העניין שם אני מאמין שהצמצום יהיה יותר גדול או קייטנות שמספר המשתתפים בסוף מוגבל, בדברים האלה נצטרך לעשות את האיזון הנכון.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> אז אני רוצה לומר גם ביחס למה שראינו בדיון הקודם, גם שם הניסיון להשוות את משרתי המילואים לאוכלוסיות לאפליה מתקנת של אוכלוסייה הוא לא נכון, אי אפשר להשוות את משרתי המילואים עכשיו לאוכלוסיות אחרות, הם צריכים להיות העדפה מתקנת של המתקנת, דווקא כאדם שלא שירת במילואים במלחמה האחרונה מפאת תפקידי, ההסתכלות שלנו כלפי החבר'ה הצדיקים האלה ואגב גם כלפי נשותיהם או בני זוגם, צריכה להיות אחרת בצורה בלתי מידתית ואולי אפילו אני אגיד את זה גם בלתי סבירה ביחס לשום אוכלוסייה אחרת שמקבלת תיעדוף, אתה יודע כמה אני קרוב לאוכלוסייה החרדית ולאוכלוסיות של העולים וכל הדברים האלה, האנשים האלה אנחנו חייבים להם את הכל.

אם אנחנו רוצים לשים כתר בנושא הזה ולומר לאנשים שמשרתים במילואים, אתם בחזית האוכלוסייה שלנו, אנחנו מכירים לכם טובה ותודה על כל מה שעשיתם אתם מעטים שהרבים חייבים להם כל כך הרבה אז אנחנו חייבים להוריד את המילים האלה מידתיות וסבירות מלשון חוק בוודאי בתקופה הזו, חייבים לעשות פה משהו שהוא יוצא מגדר הרגיל ואני שומע את משרתי המילואים, אני שומע גם את נשותיהם שממש קורסות או קורסים תחת הנטל הזה, כל פעם שאנחנו נכניס את זה למסגרת של מידתיות מצמצמת אנחנו לא נכיר להם מספיק טובה על מה שהם עשו לנו.

<< דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני דווקא רוצה לומר שהמידתיות והסבירות הם במקום, כי אנחנו חייבים כל כך הרבה שהמידתיות מחייבת את זה, ככה אני תופס את המציאות אי אפשר להתנגד למידתיות וסבירות.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> אם אנחנו נגיע לאותה תוצאה אז אני איתך לגמרי.

<< דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שאנחנו בכיוון דומה בהקשר הזה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אני חושב שהמחלוקת שלכם היא רק בעניין הטרמינולוגיה, כי בסוף סבירות זה נושא רגיש. אני צוחק אלון << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא לא סליחה הסבירות בוא ננקה ממנה את ההיבטים התקשורתיים לפני שנה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

חד משמעית.

<< דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה האם המציאות הזו הסבירות דורשת את המידה הזו המסוימת? אנחנו סוברים שכן, עכשיו אפשר לחשוב אחרת.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> אז מה המידתיות?

<< דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שאנחנו נעים לכיוונה.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> בוא נגיד שמבחינת הסבירות אני מסכים איתך, המידתיות אם תרצה - - -

<< דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא אבל זה לא מכומת, זו אמירה אני חושב שתמיד אנחנו רוצים להיות מידתיים וסבירים לעומת המציאות, המציאות דורשת איך אמרת יפה להכתיר את החברים והחברות הללו ובכתרים שונים ועכשיו אנחנו מחפשים את הדרכים, בקשר הזה אנחנו מסכימים.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> אני רק מזכיר שבדיון הקודם שהיה אנחנו ניסינו להשוות את התנאים של משרתי המילואים לאפליה מתקנת שיש כלפי אוכלוסיות אחרות ואני רוצה שזה יהיה מעבר, אם אנחנו נכנסים למילה מידתיות אז אנחנו מצמצמים, הלוואי והדרך שלך תוביל למקום שאנחנו נתעדף אותם.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אולי אני אתן לכם דוגמה שתבהיר איפה בסוף אנחנו בוחנים את זה: אחד הסעיפים פה למשל זה השתתפות בקייטנות וכרגע מנוסח 700 שקלים לכל קייטנה ואין בעצם מגבלה על מספר הילדים על מספר הקייטנות בתקופה מסוימת, זאת אומרת הגבולות האלה שבסופו של דבר התקציב הוא מוגבל, אפשר היה גם למשל לבוא ולומר שאותו תקציב שרוצים להקצות כדי לתת הטבות למשרתי מילוי דווקא נכון לחלק אותו ולהוסיף לתגמולים שיחולו גם על אלה שאין להם ילדים או אין להם ילדים בגיל קייטנות, זאת אומרת זו שאלה את אותו כסף שיש לך איך אתה מחלק ואם יש משפחה אחת שיש חמישה ילדים והם רוצים לשלוח אותם לשלוש קייטנות בשנה אז הם יקבלו 700 שקלים כפול חמש כפול שלוש או שאתה שם איזה לימית כי התקציב לא יכול לעמוד בזה.

אז כל השאלות האלה בסוף כשאנחנו בודקים את ההטבה הספציפית אנחנו כן ניגשים גם לסבירות ומידתיות ולא אומרים ניתן כל דבר כי הכול מגיע לא משנה כי אנחנו רוצים, כולם פה רוצים להיטיב עם האוכלוסיות האלה ובטח בתקופה הזו, אבל גם יש דברים שנגיד שהם סבירים בתקופה הזו כי אנשים משרתים 200 ו-300 ימים ונותנים ומקריבים את המחיר, יש להם מחירים מאוד מאוד כבדים בכל החזיתות של החיים, לעומת תקופה של שגרה שבכל זאת אנחנו מקווים לחזור אליה גם זה יהיה בעוד ארבע חמש שש שנים ואנחנו קובעים הוראת קבע שאיתנו עכשיו מעתה ועד עוד 20 שנה, ששם אנחנו צריכים אולי לקבוע איזונים קצת אחרים, אגב גם עשינו את זה גם בהוראות קבע שבתוכן הטמענו את ההבחנה בין הוראות קבע שחלות בתקופות של שירות מילואים חריג להוראות קבע שחלות בתקופת שירות מילואים שגרה.

עכשיו פה אני גם רוצה להגיד עוד דבר: ההטבות הן באות לתכליות שונות, יש לפעמים הטבות שבאות לפצות על קושי שנגרם בפועל למשל ההתאמות לסטודנטים שפספסו סמסטרים שלמים ועכשיו מאפשרים להם להאריך עוד סמסטרים ללא תשלום או לקבל סיוע אינדיבידואלי של תומך שיושב איתם ועוזר להם להשלים, זה באמת אומרים הקשיים שנגרמו לך לא אפשרו לך, אתה מקבל ממש סיוע ספציפי לקושי שנגרם לך וזה מאוד קל לנו גם לקבוע ולתת ולהבין את הצורך זה ממש ברור.

יש הטבות שהן באמת יותר באות לתמרץ או לתגמולים שהם באים לתגמל, תמריצים שאומרים אנחנו רוצים לצ'פר אותם ולתמרץ אותם גם לשרת וגם להראות להם שאנחנו מוקירים אותם, זה שני סוגים שונים אבל למשל כל מיני פטורים מדמי כניסה, השתתפות בקייטנות שזה משהו שהוא בין לבין, כי למשל בהחלטת הממשלה אנחנו קצת מערבבים אבל תכף נגיע דבר דבר זה קצת כדי - - בקייטנות בהחלטת הממשלה קשרו בין ההטבה לקייטנה לכך שבאותה תקופה אחד מההורים היה בשירות מילואים ואז זה בעצם עוזר למשפחה לימים האלה שאחד ההורים לא נמצא, אז עשו את החיבור הזה ואז זה סוג של הטבה שיש זיקה זאת אומרת אנחנו מחפשים את הזיקה בין ההטבה לבין הקושי שנגרם ומה התכלית שלה וזה כשנגיע לכל הטבה בפני עצמה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

חבר הכנסת אוהד טל בבקשה.

<< דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, קודם כול אני רוצה לומר מילה טובה לחברי אלון שוסטר שעובר איתי יחד מוועדה לוועדה כדי לדון בסעיפים השונים של החוק הזה, למרות שהוא לא אחד מחברי הכנסת המציעים ועדיין הוא בא ורק מראה את הרצינות ואת המחויבות של הנושא, אז קודם כול להגיד לך ישר כוח וכל הכבוד זה דבר ראשון.

דבר שני ברשותך אדוני היושב ראש לתת איזושהי סקירה קצרה על החוק, מטרתו עניינו ואגב המילה סבירות תנוח דעתך איננה מופיע בלשון החוק, היא לא מופיעה בטקסט שכתבנו זו הייתה הערה על התפיסה של משרד הביטחון ביחס להטבות כאלה ואחרות זו לא הייתה התייחסות לנוסח החוק.

עכשיו רק נסביר את הרציונל של החוק הזה ואני מתנצל בפני חברי ששמעו את זה היום בבוקר.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

זאת לא תפיסת החוק, זה מה שהחוק לא זכרתי שזו התפיסה.

<< דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> מקבל גם את התיקון שלך.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אלו הם העקרונות.

<< דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> ותנצל בפני מי ששומע את הדברים אחרי שפחות או יותר אמרתי אותם מדי גם בוועדת כלכלה להסביר את הרציונל של החוק, החוק הזה יש לו מבחינתי שתי מטרות: קודם כול להסדיר מחדש באופן שונה לחלוטין את היחס שבין מדינת ישראל לבין מי יותר, אותם אנשים שאנחנו יודעים שהם לא רבים שבחרו לשרת את המדינה ולתת לעצמם יותר מאשר אחרים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אתה מדבר על משרתי המילואים?

<< דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> משרתי המילואים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כי הצעת החוק עוסקת בהרבה אוכלוסיות.

<< דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> רגע יפה אני אתייחס גם לזה, נכון שאת אומרת הגדרנו גם בחוק שלוש מדרגות לפחות בחוק שלי שלוש מדרגות: משרתים, משרת מילואים ומשרת מילואים חריג כדי לתת לייצר איזושהי דיפרנציאציה והבנה ששוב פעם ברמת העיקרון של מי שנותן יותר אז גם יקבל יותר, היו פה גם הערות בבוקר של משרד הביטחון והייעוץ המשפטי שגם בתוך הדבר הזה צריך לייצר איזושהי דיפרנציאציה בין לוחמים לתומכי לחימה למערך עורפי וכולי והכל בסדר גמור, אני מקבל גם את התיקונים את ההערות האלו.

אבל המטרה ראשונה היא באמת לומר שראינו פה מציאות מאוד מאוד חריגה בטח ובטח בשנה ורבע האחרונות, שאנשים שבאמת שמו את הכל בצד את העסקים שלהם את המשפחות שלהם ואת הילדים שלהם ונתנו את עצמם לטובת ביטחון מדינת ישראל, ראוי שהמדינה לא רק א' תוקיר את זה אבל גם תדע לתת את המענים, זאת אומרת גם יש לנו את התכלית של לתת פיצוי למי שנפגע, גם לתת מענים למי שהמשפחה שלו עכשיו כן צריכה את הקייטנה כדי שהיא תוכל להתמודד עם אתגר החיים שכרגע היא צריכה להתמודד איתו, אבל כן גם כדי לומר האדם שנתן יותר גם מקבל מהמדינה יותר, אז זה קודם כול לשנות מהיסוד את התפיסה של מדינת ישראל ביחס למשרתים, זה אחד.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אבל נקודת התכלית אני רוצה לחדד, האם אתה מתכוון לתת לו את העזרה לקייטנה דווקא בתקופה שהוא משרת או גם בתקופה שלאחר מכן שהוא חוזר לחיים כביכול הרגילים?

<< דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> יפה שאלה טובה, אז א' אפשר בכל סעיף וסעיף לרדת לרזולוציה ושם נדון נקיים את הדיון ושוב אני פתוח לשמוע הגיונות נוספים על ההיגיון שלי, בעיניי כן אני חושב שגם בתוך שנה שמשפחה עוברת טלטלה כל כך גדולה שהאבא לא משנה אם אחד מבני הזוג נעדר מהבית למשך ימים ארוכים, אז גם עכשיו אם הוא חזר והוא עכשיו שבועיים בבית בהפוגה שבין לבין והמשפחה צריכה את הקייטנה - - -

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אני לא מדבר על זה, אני מדבר לצורך העניין הוא עשה 100 ימי מילואים ועכשיו נגמרו ועד עוד שמונה חודשים תשעה חודשים הוא לא הולך חזרה להגיע למילואים, אני מציע לחדד כדי שבסוף אנחנו ניגע בתכלית כדי שלא נפספס.

<< דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> שאלה נפלאה אני מציע שנקיים את הדיון הזה כשנגיע לכל סעיף ואז שם בכל סעיף נראה מה ההיגיון שרלוונטי לגביו, זה מה שאני מציע וזו מטרה ראשונה מבחינתי לחוק.

המטרה השנייה של החוק גם לייצר כי באמת החוק הוא ארוך, אנחנו בסוף פיצלנו אותו לתוך ועדות וכל ועדה אנחנו דנים בחלק מהסעיפים, המטרה של זה הייתה כדי לקצר תהליכים בשאיפה אני מקווה שזה אכן גם משרת את המטרה הזו של קיצור תהליכים, אבל החוק הוא חוק כבד והוא דורש ממדינת ישראל להשקיע לא מעט כספים במשרתי המילואים, בעיני חלק מהמטרות של זה זה גם לייצר תמריץ למדינה, לא לקחת את אותו לימון לסחוט אותו פעם אחר פעם אחר פעם, אלא כן להתאמץ לעבוד קשה כדי להביא לימונים אחרים להכניס אותם לתוך הסל, זה חלק מהמטרות מבחינתי אני שם את זה על השולחן זה מה שאנחנו עושים כאן בחוק הזה, זהו מבחינתי אפשר לצלול תפוזים תפוזים לא סתם תפוזים מובחרים אפילו תפוזי ג'אפה אבל שנביא תפוזים חדשים, זה חלק ממטרות החוק.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> אגב אני לא יודע אם אתם מכירים את נציג רט"ג שיושב פה הוא גם היה משרת מילואים וגם נפצע במלחמה, אדוני היושב ראש נציג רט"ג שנמצא פה מג"ד שנפצע במלחמה בעזה, קודם כול זה הזדמנות לומר לו תודה רבה על השירות ולברך אותו.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

תודה רבה. משרד האוצר נמצא פה? כן בבקשה התייחסות שלכם להצעה ונתחיל להתקדם, אני רק רוצה התייחסות של האוצר גלובלית.

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

שנהב אור אגף תקציבים משרד האוצר, אז כמו שאמרנו גם קודם אנחנו חושבים שכרגע ההצעות חוק האלה בעצם מדברות על חקיקת קבע, אנחנו חושבים שכרגע עוד מוקדם לקבוע חקיקת קבע בהינתן שאנחנו עדיין במלחמה ואנחנו לא יודעים איך זמני השגרה יראו וכמות הימים בשנים הקרובות ייראו, כמות הימים כמובן שבהם מתבצע שירות המילואים.

אני אגיד רגע מלמעלה ואז אני אצלול לסעיפים השונים, הצעות החוק האלה הם הצעות תקציביות הם עברו בטרומית ועדת שרים לחקיקה ויצטרכו לחזור לוועדת שרים לחקיקה לקריאה ראשונה, זה רגע מלמעלה ובאופן ספציפי אני רגע עוד לפני שאני צועדת לספציפי אני רוצה לדבר על המטרה השנייה שציינת חבר הכנסת בנוגע לעניין להביא אנשים נוספים, שוב גם את זה אמרתי בוועדה שהתקיימה קודם, המון מההצעות שנמצאות בהצעת החוק שלך ובהצעות החוק הנוספות, הם לא הצעות חוק סליחה הם סעיפים שהעלות שלהם לא מגולמת בתקציב הביטחון, בעצם האמירה היא שכדי שמי שמזמן את אנשי המילואים בעצם יפנים את העלות, זה צריך להיות מגולם בתקציב הביטחון בסעיפים אחרים כמו רשות הטבע והגנים כמו משרד התחבורה וכולי, פשוט ההצעות לא מדברות את זה.

<< דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אין בעיה בשביל זה אנחנו יושבים בוועדות ובסוף אני חבר ברשות המחוקקת לא ברשות המבצעת, ראוי היה מצד האמת שהחוק הזה יהיה הצעת חוק ממשלתית ואז כל ההשלכות בתוך הממשלה מאיפה מגיעים המשאבים זה דיון שבהחלט ראוי שהוא יתקיים וראוי שהוא יתקיים בממשלה, אני לא מנהל את ממשלת ישראל ויכול להיות שחלק מהדיון גם יצריך דיון נוסף מצד הממשלה של איך ועל מי משיטים את העלויות, לי אין התנגדות שזה ייצא מתקציב הביטחון הפוך.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אין ספק שבסוף היה ראוי שתהיה עבודת מטה רחבה מאוד של כלל משרדי הממשלה שהיו מתכללים את כל החוק הזה, כי בסוף החוק הזה עכשיו מתפזר בכמה משרדים ואני האמת אני גם לא מקנא בכם באוצר, זאת אומרת איך בסוף אתם עושים פה את התכלול של בין מה שעבר 500 שקלים שדנו בהם בחוץ וביטחון לבין ה-700 שקלים שאנחנו מדברים פה עכשיו בקייטנות, איך אתם מתכללים את זה?

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> האמן לי שאם הם ירצו הם יסתדרו.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

על זה נאמר אם תרצו אין זו אגדה.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> אני הייתי ברשות המבצעת עד לפני יומיים, אפשר למצוא דרכים להסתדר.

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

אז רגע אני אצלול עכשיו לסעיפים השונים: בעניין של סבסוד קייטנות אז קודם כול אני אגיד שבשגרה כבר מוגדר במענקי שגרה 1,500 שקלים למשרת מילואים פעיל ששירת לפחות חמישה ימי מילואים בחודשים יולי ואוגוסט שיש לו ילד מתחת לגיל 16, כלומר שמענה כזה כבר היום ניתן בשגרה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

איפה זה מוגדר היום?

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

בהחלטת ממשלה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לא מעוגן בתקנות או בחקיקה כלשהי?

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

זה לא מעוגן בתקנה אבל זה ניתן בשגרה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

ולמה דווקא חודשי יולי אוגוסט?

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

בזמן שילדים נמצאים בקייטנות שאין מסגרות, זה מענק לקייטנות שמדברות על קייטנות קיץ זה המענק שניתן היום בשגרה ולכן זה מותנה בזה שאחד ההורים שירת בתקופה שבה אין מסגרות.

בנוסף לזה רגע בהצעה הנוכחית לא ברור אמרו את זה גם קודם לא ברור האם המשרת צריך להיות במילואים בזמן הזה או לא.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כרגע לפי ההצעה לא.

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

כרגע לפי ההצעה לא ובנוסף לזה מוגדר שזה גם יינתן לבת הזוג ולהוריו, עכשיו אני מנסה להבין גם מה זה אומר לגבי הוריו למשל אם יש משרת שזה יינתן להורים שלו בעבור האחים הקטנים שלו?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

יש שם טעות בניסוח, אם אני מבינה נכון הכוונה הוריו האחרים של הילד, כלומר אם יש בן זוג שהוא כבר לא נשוי, גרוש אבל הוא הורה של הילד גם והבן זוג במילואים, אז עבור אותו ילד עכשיו אם הגרוש משלם על הקייטנה גם הוא יהיה זכאי.

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

בן זוג או בן זוג לשעבר הייתה הכוונה אוקי.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

ההקשר לא מנוסח טוב וצריך לתקן.

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

בסדר גמור אז רגע אני אגיד את התמחור בנוגע לסעיף הזה: העלות המוערכת של הסעיף הזה זה 60 מיליון שקלים בשנה ובנוגע אני אעבור עכשיו לסעיפים האחרים - - -

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

רגע תגידי רגע איך הגעתם לשם?

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

בשמחה, אנחנו מדברים על מעל 200,000 משרתי מילואים ששירתו מעל 100 יום במלחמת חרבות ברזל ובהצעה מוגדר תשלום מענק של 700 שקלים חד פעמי.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כמה מבינים הורים?

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

ו-40% מהם הם הורים לילדים, מכאן אנחנו מגיעים ל-60 מיליון שקלים בשנה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

חישבתם קייטנה אחת 700 שקלים לאחד?

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

לאחד פעם אחת לא לפי מספר - - -

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

ואם יש לו חמישה ילדים?

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

לא מוגדר בהצעת החוק שזה לפי כמות ילדים.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

גם לא מופיע שזה מוגבל.

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

אם יוגדר שזה לפי כמות ילדים כמובן שהעלות תגדל בהתאם.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

זאת אומרת העלות המינימלית החישוב המינימלי שעשיתם אנחנו עומדים על 60 מיליון כנראה שזה יהיה יותר?

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

לפי מה שיוגדר.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

כרגע אם זה פר ילד ולא פר משרת ויש למשרת חמישה שישה ילדים אז - - -

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> לא כולם בקייטנות.

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

אני מדברת על עלות לשנת 2025 ביחס לצפי משרתי המילואים בשנת 2025.

<< אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >>

אבל הצפי קדימה אני חייבת רק לחדד, את אומרת שהצפי הוא שיהיה פחות מ-100 ימי מילואים בשנה נכון? הלוואי.

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

לא בהגדרה של הסעיף הספציפי הזה מוגדר שזה יהיה עבור מי ששירת 60 ימי מילואים בשנה.

<< אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >>

נכון אבל את אומרת שבכל מקרה יש המון אי וודאות לגבי משך שירות המילואים שצפוי ב-2026 ולכן אני לא מצליחה להבין איך אנחנו מחשבים כזו עלות תקציבית, כי מצד אחד את אומרת שסביר להניח ש- - -

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

אני דיברתי על עלות תקציבית כמו שאמרתי לשנת 2025.

<< אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >>

שזה בעצם לא רלוונטי כי זה כבר ניתן בהחלטת ממשלה.

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

לא זה לא ניתן בהחלטת ממשלה, ברגע שדבר הזה יעבור זו עלות תוספתית כמובן ככה אני מבינה את החוק.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אבל הוא כן מדבר על 200,000 משרתי מילואים שזה נתון שהוא נמוך ממה שיש עכשיו אבל הוא כנראה גבוה אני מקווה ממה שיהיה בשגרה נכון? כלומר עכשיו אנחנו יותר בסדר גודל של 300,000 בשנתיים האלה שהיו.

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

אנחנו מקווים שככל שהמלחמה תיגמר כמות ימי המילואים תרד.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

נכון ברור אבל נגיד הנתונים של 2023-2024 כמה משרתי מילואים היו בשנה? כמה אנשים נקראו לשירות מילואים בשנתיים האלה?

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

במהלך המלחמה?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

2023-2024.

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

ב-2023-2024 היו מעל 300,000 משרתי מילואים פעילים, לעניין ימים אני יכולה להסתכל בנתונים ולהגיד.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

ובתקופת שגרה לפני 2023-2024 כמה אנשים נקראו בשנה לשירות מילואים פעיל?

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

אני לא יודעת להגיד כמה משרתי מילואים פעילים היו, זו שאלה למשרד הביטחון, ההגדרה לעניין הסעיף הזה זה יהיה בעבור מי ששירת בשנה מעל 60 יום, זה לא עבור כל משרתי המילואים הפעילים.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

צריך לעשות פילוח כמה ימים שירתו מתוך אלה שנקראו.

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

אבל במהלך המלחמה פשוט רוב האנשים הגיעו לכמות הימים הזאת.

<< אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >>

אבל יש לי שאלה אם מישהו שירת יום אחד ונפצע לא מגיע לו?

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אנחנו נגיע גם בנקודה הזו ניגע גם בזה, ניתן לאוצר רק לסיים ואני חוזר אחרי זה מיד למשרד הביטחון.

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

אסיים לגבי יתר הסעיפים סעיף נוסף שאנחנו דנים בו זה פטור מאגרה בכניסה לאתרים כבר היום יש ידברו על זה בטח רשות הטבע והגנים אבל כבר היום יש הנחות בכניסה לאתרים ורשות הטבע והגנים ירחיבו.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

גם פטורים וגם הנחות.

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

כן. בנוסף לזה בהתאם לסעיף 9א' לחוק גנים לאומיים שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, השר להגנת הסביבה רשאי בעצם לפי הצעת הרשות ועם התייעצות עם שר האוצר לקבוע את אגרות הכניסה, בעצם אז יש פה פגיעה בסמכויות השרים שיש לקחת אותם בחשבון ומדובר רגע מבחינת הערכה תקציבית, מדובר באובדן הכנסות של 60 מיליון שקלים בשנה לרשות הטבע והגנים.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> הם בכל מקרה באובדן הכנסות עכשיו נכון בעקבות המלחמה? אם אני מבין.

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

שלום אני רונית מרשות הטבע והגנים, אנחנו באובדן הכנסות מאוד רציני מאז המלחמה, חלק גדול מהאתרים שלנו בצפון היו סגורים במשך כמעט שנה ובעיקר גם אין תיירות וגם לא צפויה בחודשים הקרובים, שהיא בערך - - -

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> אין עכשיו עלייה חזרה?

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

לא, מטפטף כי סוכנים שזה המסות הגדולות של התיירות שנכנסת עדיין אין טיסות, עדיין לא חידשו בדרך כלל לוקח כמה חודשים, אז אנחנו נמצאים בגירעון אבל זה גירעון שאנחנו יודעים לתחום אותו ואנחנו מתואמים עם האוצר, אנחנו מקבלים שיפוי כזה או אחר נקודתי רק על אותה שנה שיש בה גרעון.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> את יכולה רק לסכום את הגירעון כמה הוא?

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

הגירעון הוא כרגע בערך כ-140 מיליון שקלים היה ב-2024.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> ואתם משופים עליו?

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

אנחנו משופים באופן חלקי, חלק אנחנו נדרשנו לעשות התייעלות מאוד משמעותית.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> כמה?

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

בערך שני שליש אנחנו משופים ושליש נדרשנו פשוט לקצץ בבשר החי ואנחנו גם מבינים שזה צו השעה.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל אני רוצה לשאול שנייה אחת, עכשיו אם אנחנו מצליחים להביא משרתי מילואים ובני משפחותיהם חזרה לתוך האתרים, לכאורה אתם כבר קיבלתם תקציב האם עכשיו זה גורם לכם לגירעון או להיפך זה מתחיל להחיות את הגנים בחזרה, להחיות את התיירות בחזרה?

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

קודם כול אנחנו מאוד נשמח שמשרתי מילואים יגיעו, הם בדרך כלל עושים כל כך הרבה ימי מילואים שהם לא 300 ימים אני לא משוכנעת שאז הם מגיעים.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל המשפחה שלהם יכולה להגיע.

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

המשפחה בשמחה, אנחנו שופינו על ידי האוצר רק על 2024, אנחנו עכשיו מדברים לא רק על 2025 אלא על כל השנים הבאות.

<< דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> בהינתן שאתם תהיו בגירעון כזה או אחר גם ב-2025 והגיעו איתכם באוצר להסדר דומה ל-2024, ב-2025 יגיעו להסדר דומה למה שהיה ב-2024, בעצם שואל השר לשעבר בסוף כשאנשים מגיעים אליכם אין לכם אובדן הכנסה נוסף מזה שהם הגיעו או לא הגיעו.

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

קודם כול לנו יש בערך שליש שאנחנו מתייעלים הדבר הנוסף ההצעה כמו שאני מבינה היא לא רק לעשרים וחמש היא מעתה והלאה, כלומר בעוד ארבע שנים שזה שנה רגילה ומעולה ואין מלחמה וכל ציבור המבקרים הישראלים ותיירים יחזרו לא נקבל שום שיפוי ואנחנו נצטרך להסתדר בכוחות עצמנו, אנחנו לא משרד ממשלתי זאת אומרת לנו יש חשבון בנק שמנהל את התקציב שלנו ואם אין הכנסות אין כסף למשכורות.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

טוב אנחנו לא מבקשים מרשות הטבע והגנים לסבסד את זה כרגע נצטרך למצוא מקור תקציבי לדבר הזה, האם זה יבוא על חשבון השיפוי או לא? כנראה שלא.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> יוסי למה לא? אני מנסה להבין, הם מקבלים עכשיו תקציב מהאוצר - - -

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

כי יש שיפוי רלוונטי רק לשנת 2024, אנחנו לא יודעים מה יהיה בשנת 2025 ואנחנו גם לא יודעים מה יהיה בשנת 2030.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> הם יקבלו.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

כן אבל כשאנחנו מחשבים ומביאים את זה בחקיקה בוודאי אם רוצים להעביר את זה כהוראת קבע, אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאנחנו לא סופרים עכשיו את השיפוי הזה אם הם יקבלו בעתיד או לא יקבלו, אנחנו מתקצבים את ההטבה הזאת שאנחנו נותנים לאנשי המילואים ולמשפחותיהם, עכשיו יחד עם זאת אם תהיה אחר כך שנת מלחמה לצורך העניין אני מקווה לא יהיה ב-2030 ואותם אנשי מילואים שתקצבנו בעצם את כניסתם לתוך האתר, בסוף האתר יהיה סגור ולא יוכלו להגיע לשם האוצר יוכל לקחת חלק מההטבה הזאת שהוא כבר תיקצב כאנשי המילואים ולהעביר את זה כשיפוי לרשות הטבע והגנים.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מסכים יש המון ימ"מים שהיום משרד האוצר מתקצב את משרד הביטחון, לכאורה יש להם את המקור התקציבי שיכול לעזור לרשות הטבע והגנים לשרוד - - -

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא מקור, דרך זה לא מקור.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> כן דרך לתת להם את המקום שיוכלו אחרי זה לספוג את העלות הזו, זו לא העלות כזו גדולה ביחס למה שאנחנו צריכים לתת להם.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

עלות גדולה ולא גדולה זה הפך להיות - - -

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

תקציב הביטחון לעניין המענקים מיועד לסעיפים ספציפיים ולהטבות ספציפיות כדי לתת להן מענה, לא מדובר ב - - -

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

שנהב אני שנייה עוצרת אותך בגלל שבעצם אנחנו שוב נעבור על כל סעיף ונסביר אותו, כרגע בהצעות החוק ההטבה הספציפית הזו היא בכלל לא למשרתי מילואים ובני משפחותיהם, היא לכל משרת בסדיר ובשירות לאומי לדורותיהם ודווקא אין התייחסות לשירות מילואים בכלל, יכול להיות שתחליטו בסוף אחרת אבל לכן אנחנו כרגע שומעים את ההערכות של האוצר, עוד לא הסברנו את כל מה שכתוב בסעיפים ומה שנרצה לתקן בסעיפים ואז נשמע באמת גם מה קיים היום לגבי משרתי מילואים ואוכלוסיות אחרות בפטורים ובהנחות ואת כל הדיוקים.

<< דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אבל שנייה ברשותך אני רוצה כאן דווקא לשאול מה קיים היום למשרתי קבע בהקשר הזה?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

קבע?

<< דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> כן משרתי קבע, הרי הדינמיקה הזאת של הטבה למשרתים משרתי קבע, אני חושב שהיא גם היום מתקיימת, איך היום מה מנגנון המימון של הדבר הזה היום? כי בסוף אני חושב שצריך אותו היגיון לפעול גם כאן, אדם שנקרא ל-300 ימי מילואים אין שום הבדל גדול בין משרת קבע ולכן - - -

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אני לא יודע מה משרת קבע מקבל, אבל ממה ראיתי בשנה האחרונה נראה לי שאתה לא רוצה - - שנייה חברים בוא ניתן לאוצר לסיים. משרד האוצר בבקשה, נגענו בקייטנות הקיץ ובגנים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

החישוב של ה-60 מיליון של העלות של פטור מדמי כניסה ברשות הטבע והגנים איך הגעתם אליו?

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

הוא כמובן לפי ההגדרה שכרגע כמו שאמרת לכל מי ששירת.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כן אז אני שואלת, בכלל לא חל לעניין משרתי מילואים הוא חל לעניין אוכלוסיות אחרות.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

זה מגיע למי ששירת משנת 2008?

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

כן זה מה שמוגדר כרגע.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

ומה העלות מה צפי שעשיתם?

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

הצפי הוא 60 מיליון, אם אנחנו נוסיף לזה גם חיילים בשירות שהיום הם מקבלים הנחה - - -

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אז לפי מה חישבתם את ה-60 מיליון?

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

ה-60 מיליון זה רק על מילואימניקים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

שזה לא מה שכתוב בהצעה.

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

לא, בדיוק את ההצעה בלי בני המשפחות רק את אותם מילואים, מי שהיה 24 חודשים בצבא.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

ההצעה לא מתייחסת לאנשי מילואים.

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

סליחה, כל מי שהיה 24 חודשים בצבא, כלומר גם ההורים שלי הם נכללים בזה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

ובשירות אזרחי.

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

את החיילים בשירות אזרחי היום יש להם מערך מסוים הם משלמים מחיר ילד, לא לקחתי גם גילו אם הם גם יכנסו בחינם, זה לא נלקח ב-60 מיליון אני מניחה שזה יהיה עוד כמה מיליונים, אני רק רציתי לגבי שיפוי תקציבי, השיפוי שקיבלנו הוא רק על 2024 אז אני כרגע לא רוצה לגבי 2025.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

זה הובהר.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

ומה לקחתם בחשבון כניסה אחת נגיד בשנה של בן אדם?

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

כניסה ממוצעת של 15.5 שקלים לאדם ובהתבסס בעצם על התפלגות האוכלוסייה, אז בערך הטבה תהיה רלוונטית בערך ל-70% מכלל המבקרים שזה אומר 3.7 מיליון כניסות זה מה שמגלם את ה-70% ובעצם ככה אנחנו מגיעים ל-60 מיליון שקלים.

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

שוב לקחנו נתונים של מספר כניסות קיים, אני מניחה שאם אנשים נכנסים בחינם אני אשמח שהם יגיעו יותר, אבל זאת אומרת לכן אני גידרתי רק לפי כמות כניסות שהיא קיימת היום באותן אוכלוסיות.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

שנהב יש עוד התייחסות שלכם לגבי ההצעות?

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

לעניין דיור סטודנטים אין לנו התנגדות לסעיף הספציפי הזה, רק זה קצת אולי עניין משפטי יש פה המינוח של משקל הולם הוא קצת לא ברור וגם היום בנוסח הנוכחי של חוק קליטת חיילים משוחררים בסעיף 19א' יש נוסח מאוד מאוד דומה לנוסח המוצע, אני לא מוצאת פה הבדל משמעותי, בנוסף הצעת חוק דומה בנושא הזה כבר עברה בחוק זכויות הסטודנט בסעיף 19א' 1.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

בהוראת שעה נכון.

<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

רק אני אגיד שלגבי דיור סטודנטים ברובו הוא לא מתוקצב על ידי המדינה וזה בדרך כלל חברות פרטיות שבונות ואז בעצם משכירות לסטודנטים ו/או שהאוניברסיטאות נותנות את האפשרות לגור שם שהסטודנטים משלמים על עצמם.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו מדברים על איזה סעיף?

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

על הצעת החוק של חבר הכנסת ניסים ואטורי על דיור סטודנטים. לכן זו הסיבה שהאוצר לא מתנגד בעצם הוא לא מוציא מהכיס כלום בעצם בנושא הזה. מל"ג עמרי גולן בבקשה.

<< אורח >> עמרי גולן: << אורח >>

עורך דין עמרי גולן מהלשכה המשפטית של המל"ג, אז אם כבר נגענו בסעיף המעונות אז אולי כדאי להדגיש שהקמת מעונות סטודנטים על ידי המוסדות להשכלה גבוהה היא במסגרת העצמאות המנהלית של המוסדות ובאחריות שלהם, בדומה לכל מבנה אחר שמשמש לפעילויות אחרות במוסדות.

סעיף 11 לכללי זכויות הסטודנט שלנו שזה ברמת חקיקת משנה, כבר קובע שמוסד רשאי להכיר בשירות מילואים כפעילות שמזכה בנקודות זכות לצורך בחינת זכאותו של מי שמשרת מילואים לקבלת מעונות ולפי הכללים כשמוסד בוחן את ההטבה הוא שוקל את מכלול השיקולים והנסיבות שנוגעים לעניין, את המידתיות, את מספר הימים ששירת הסטודנט במילואים, את משך התקופה שהוא שירת וכמו שצוין פה באמת בחודש יולי האחרון תוקן חוק הסטודנט כהוראת שעה שוב עבור אוכלוסיית המילואימניקים, לא התבקשנו לאסוף נתונים לקראת הדיון לגבי היישום של אותה הוראת השעה כדי לבחון האם הדבר פועל בשטח כמו שצריך, אבל אני מבין שכרגע רוצים להרחיב פה את האוכלוסיות לאוכלוסיות נוספות שאגב חוק זכויות הסטודנט או הכללים שלנו לא מתייחסים לאוכלוסיות האלה היום, צריך לעשות איזושהי חשיבה בנושא הזה.

בנוסף אני אגיד שלגבי האחסניה, אני חושב שהאחסניה צריכה להיות בחוק זכויות הסטודנט ולא בחוק קליטת חיילים משוחררים כמו שזה היום נעשה, גם כהוראת שעה וגם בכללים שלנו אז זה משהו שחשוב לציין, זהו בינתיים.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

תודה. איתי לשם בבקשה. רפואה שלמה קודם כול.

<< אורח >> איתי לשם: << אורח >>

תודה רבה. צוהריים טובים. אני מחזיק פה בשני כובעים כמו שחבר הכנסת עמיחי אליהו חשף, אני פה כראש מטה של מנכ"לית רט"ג ואני מג"ד במילואים ששירת 300 ימים במלחמה הזאת.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> איבד חמישה לוחמים.

<< אורח >> איתי לשם: << אורח >>

איבד שישה לוחמים ופצועים וכמו שנגעו פה ח"כים שדיברו לפני זה, יודע גם מה זה עבור המשפחות עבור הילדים ואני דבר ראשון שמח שדיונים מהסוג הזה לאיך להיטיב עם אוכלוסיית מילואים קורים ואני חושב שהם נכונים ונאמרו פה הרבה דברים, אני גם הייתי שותף בסבב הקודם של חבר הכנסת אלון שוסטר עשה כשהוא היה סגן שר הביטחון והחלטת ממשלה הצעת מחליטים שהייתה שם איך לתת את המענה הרחב וגם שם רט"ג הוזכרה, הדבר הזה נפל בסבב הקודם סביב אותם 120,000 משרתי מילואים בהקשר של מקור תקציבי והבנת המשמעויות התקציביות בהקשר הזה.

אני אגיד בכמה נקודות אני חושב שרט"ג להצעת חוק הנוכחית מתנגדת מכמה סיבות: ההגדרה שם של משרת היא הגדרה מאוד מאוד רחבה, לא רק שהיא לא מיטיבה היא להפך היא הופכת את זה לכל אמרה פ רונית קודם ההורים שלה ששירתו אי שם אם ימצאו את התעודות שלהם, בשירות של 24 חודשים זכאים לדבר הזה וזה להיפך, זה לא רק שזה לא שם זרקור על משרתי המילואים אלא מכניס אותם למשהו שמוזיל את השירות שלהם, אנחנו חושבים היום רט"ג מאוד מחבקת מחזקת את משרתי המילואים, יש גם היום 25% הנחה שרט"ג נותנת בתקנות למשרתי מילואים, 25% הנחה למטמון שזה נותן גם את המענה למשפחות כמו שעלה פה בין לבין 25% אנחנו נותנים עוד לפני שמשרד הביטחון דרך בהצדעה נותן את התוספות שלו ו-15% הנחה לחניוני הלילה.

המשמעות של ההצעה כמו שעכשיו היא עם עלויות שרט"ג לא יודעת כמובן להכיל אותם ואם ימצא מקור תקציבי זה בעצם לוקח את אתרי רט"ג והופך אותם לשמורות לגנים ציבוריים לגינות עירוניות ומשהו שיפגע באופן משמעותי, אנחנו בעד לאפשר בעד למצוא לזה מקור תקציבי ולהגדיר את זה בהגדרות הנכונות שלא עולות כרגע עם החוק כמו שהוא מופיע.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

המשרד להגנת הסביבה רגע רוצים לדבר, תמר רביב בבקשה.

<< אורח >> תמר רביב: << אורח >>

צוהריים טובים, אני רוצה להגיד שמדובר על פי הצעת החוק מדובר על אובדן הכנסות לרשות הטבע הגנים של 60 מיליון שקלים או יותר, רשות הטבע והגנים מתבססת בין היתר על הכנסות - - לתפעול השוטף של שמורות הטבע והגנים הלאומיים וגם לפעולות של שמירת טבע וכמובן עבור הציבור הרחב.

סכום כזה בזמנים כאלו ואם מדובר על תיקון שהוא מעכשיו והלאה, הוא בסופו של דבר יגרום לקריסה כלכלית של רשות הטבע והגנים, אז מבחינת המשרד להגנת הסביבה ככל שימצא מקור תקציבי ארוך שנים לפעולה הזאת לתיקון הזה אז אנחנו לא נתנגד, אבל צריך להבין שיש לזה משמעויות תקציביות מאוד מהותיות וצריך לקחת את זה בחשבון.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

טוב זה ברור אין שום כוונה להפיל את זה על רשות הטבע והגנים, נצטרך למצוא מקור תקציבי לדבר הזה.

<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>

אם יורשה לי התייחסות של משרד המשפטים לעניין הזה ספציפית.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

כן משרד המשפטים בבקשה.

<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>

אנחנו רואים בזה מקרה חריג של קביעה בחקיקה ראשית של פטור מתשלום מבלי שזה תואם בעצם עם רט"ג, מדובר בתאגיד ציבורי עצמאי שיש בזה משמעויות של כרסום בעצמאות של התאגיד, נכון שזה יהיה מתואם איתם ולתת את הדעת גם לעניין הזה, גם בשאלה התקציבית נאמר פה שלמצוא את המקור התקציבי זה לא מובן מאליו, גם ההבטחה, ההתחייבות הפגיעה בתקציב של רט"ג אלה שאלות שצריך לתת עליהן את הדעת.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

טוב.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אפשר באמת אולי להתחיל בצורה יותר מסודרת אלא אם יש עוד הערה כללית לפי הסעיפים ואז נדייק על - - -

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

על הסעיפים אם יש למישהו הערה ספציפית בשמחה להרים את היד.

<< אורח >> יואב ארבל: << אורח >>

אפשר לומר רק עוד כמה מילים פתיחה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

רק בקצרה כי אני רוצה להתחיל.

<< אורח >> יואב ארבל: << אורח >>

יואב ארבל מהרשות לשירות לאומי אזרחי, אנחנו הרשות הממשלתית שאחראית על כל המסלולים וכמה מילים רק - - -

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אול באמת גם תתייחס לנתונים על היקף האוכלוסיות שעליהן אנחנו מדברים.

<< אורח >> יואב ארבל: << אורח >>

אוקיי, בעצם כיום מדובר על כ-20,000 משרתים בשני מסלולים עיקריים: אחד זה המסלול של השירות הלאומי שקיים הרבה מאוד שנים שהוא מיועד לכל מי שהוא פטור משירות צבאי, נמצאות בו בעיקר בנות הציונות הדתית שפטורות מסיבות דתיות אבל לא רק, יש גם מתנדבים שפטורים מסיבות רפואיות וגם היום כ-5,500 מתנדבים מהמגזר הערבי שלא נקראים לשירות צבאי, אז כ-18,000 מתנדבים במסלול הזה וכ-1,500 מתנדבים במסלול השני שלנו שזה מסלול השירות הלאומי אזרחי, שזה המסלול שמיועד לבני הישיבות לבנים מהמגזר החרדי, הם לא נמצאים בפטור מהצבא אלא בדחיית שירות מהצבא זה מסלול אחר כ-1,500 כרגע בתוך המסלול הזה, הכל ביחד נכנס תחת ההגדרה של שירות אזרחי ולכן נראה לנו שנכון להשתמש בהגדרה הזאת, השירות האזרחי בעצם כולל את כל המסלולים האלה.

אנחנו לטעמנו כמובן שכל מה שקשור למשרתי שירות המילואים לא רלוונטי לחבר'ה שלנו, אבל כאשר מדובר על משוחררים של הצבא או החבר'ה הבוגרים שלנו, אנחנו מציעים בעצם להתמיד בקו שנמצא בחוק לקליטת חיילים משוחררים ששם כמו שאמרה חברתי ממשרד הביטחון, יש מדרג של לוחמים, תומכי לחימה ובאמת בוגרי צבא עורפיים, שם באמת בוגרי המסלולים שלנו נמצאים בתוך המדרג השלישי שהם לא לוחמים.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

זאת אומרת העמדה שלכם זה יהיה בסדר אם נקביל אם נעשה את ההקבלה למי שנחשב עורפי במסלול הצבאי?

<< אורח >> יואב ארבל: << אורח >>

זאת העמדה שלנו לכל אורך הדרך וככה זה גם קיים היום בחוק חיילים משוחררים.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה באותה מידה השירות הלאומי או שירות האזרחי זה באותה מידה?

<< אורח >> יואב ארבל: << אורח >>

כן כן כל המסלולים, השירות האזרחי בעצם זה שם קוד שכולל את כל המסלולים תחתיו.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שנייה אבל דיברת על 1,500 מהמגזר החרדי שנמצאים לא בפטור אבל עדיין בשרות האזרחי איך זה הולך?

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

לא הם יכולים להיכנס לשם כשיש להם דחייה.

<< אורח >> יואב ארבל: << אורח >>

נכון אם הצבא מאשר, זה מסלול נפרד הוא נקרא שירות לאומי אזרחי, הם באים אלינו אם הצבא מאשר להם לבוא אלינו, כאשר הם מסיימים את השירות אצלנו הצבא נותן להם פטור, זה אחרת.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כלומר ההתניה לפטור זה לעשות את השירות אצלכם?

<< אורח >> יואב ארבל: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אבל הצבא מחשב להם את זה כשירות צבאי.

<< אורח >> יואב ארבל: << אורח >>

כרגע זה וולנטרי.

<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>

אפשר?

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

כן בבקשה.

<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>

אופיר כהן יושב ראש העמותה למען משרתי המילואים. יש לי שתי הערות טכניות או חלקן גם קצת מהותיות: קודם כול עניין ההגדרה, ההגדרה כרגע היא משרת היא הגדרה רחבה, אנחנו רוצים הרי לציין בחוק הזה כמו שבחוקים אחרים הרלוונטיים את אוכלוסיית המילואים שמבצעת ועושה מדי שנה, שזה עונה פחות או יותר על ההגדרה של משרת מילואים פעיל שקיימת היום בהחלטות הממשלה, 20 ימים למשרת רגיל ו-15 ימים ללוחם אחת לשלוש שנים, זאת אומרת שאנחנו חושבים שצריך קודם כל אם אנחנו רוצים לציין את האוכלוסייה הזו, זה צריך להיות מוגדר רק למי שמשרת כל הזמן במילואים ולא מי ששירת בעבר והפסיק לשרת, כי אם הוא הפסיק לשרת אנחנו רוצים להפסיק לתת לו מתנות, אנחנו רוצים לתת מתנה רק למי שמשרת.

גם בהיבט הטכני גם אצל רט"ג וגם במקומות האחרים יש תעודה הרי למשרת מילואים פעיל, כשהוא יבוא לדרוש את ההנחה שלו זאת הדרך היחידה לקבל את ההנחה בקופה, התעודה הזאת כבר קיימת אם אנחנו נצמדים לזה זה הופך את העניין לפשוט זה אחד.

שתיים לעניין העלות התקציבית זה גם קשור לזה, העלות התקציבית שנלקחה פה נראה לי שהיא לא הגיונית, החוק מדבר רק על המשרת עצמו ולא על המשפחה ה-60 מיליון האלה זה מדבר על כל המשפחה שלו - - -

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

תלוי באיזה הקשר, יש סעיפים שככה ויש סעיפים שככה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

הפוך, החוק לא מגדיר ולא מקביל, אני אמרתי שאם כבר אנחנו מדברים אז כנראה כשאתה בא להיכנס לרשות הטבע והגנים או שאתה שולח ילדים לקייטנה, אז אם יש לך כמה ילדים סביר להניח שתשלח את כולם ואם אתה הולך לטיול תיקח איתך את כל הילדים או לפחות שיהיה לך את האפשרות לקחת את כולם.

<< דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> כמה עולה מטמון בשנה?

<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>

240 שקלים.

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

מטמון דרך בהצדעה עולה 240 שקלים, אם אתה לא קונה המחיר הוא קרוב ל-500 שקלים, ה-240 שקלים הוא מגלם הנחה שמשרד הביטחון זוכה של 25% ואת היתר הוא מסבסד, הוא שנתי משפחתי.

אני רק ארצה להגיד שה-60 מיליון זה לא לבני המשפחה זה לא לילדים.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אתם התייחסתם לפי הנוסח הקיים בהצעת החוק.

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

בדיוק.

<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>

אז זה הרבה יותר מכך, כי לקחתי ממוצע של 15.5 שקלים לבן אדם וזה לא התשלום, התשלום הוא הרבה יותר יקר לכן העלות התקציבית אם כך היא הרבה יותר גבוהה ממה שנאמר פה.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> לא הבנתי מה אתם אומרים, אם מטמון אתם מדברים על 40% ממשרתי המילואים שהם בעלי משפחה שהולכים להיכנס מתוך אתרי הטבע של רשות הטבע והגנים, מטמון עולה 240 שקלים כפול 60,000 אנשים זה אומר 14 מיליון שקלים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

הם חישבו את זה לפי ההצעה ברגע שחלה על כל המשרתים, אז אם נדייק את זה רק למשרתי המילואים למשל זה יהיה עלות אחרת וגם היום יש הנחות.

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

המטמון מסובסד על ידי משרד הביטחון, זאת אומרת זה עולה - - -

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> בכמה הוא מסובסד?

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

אם אני לא טועה ב-120 שקלים אבל אני לא יודעת.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל הסבסוד הזה ממשיך בכל מקרה נכון?

<< אורח >> איתי לשם: << אורח >>

זה שקוף אצלנו, אנחנו נותנים 25% הנחה ומשרד הביטחון בעצם המחיר שהלוחם בסוף שאותו זכאי דרך בהצדעה קונה אותו הוא אחרי שמשרד הביטחון נתן תוספת וכגודל התוספת ככה גודל ההנחה שהוא מקבל, אנחנו נותנים את ה-25% וכל מה שמשם זה מסובסד על ידי משרד הביטחון.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> חסר לי פה משהו.

<< אורח >> איתי לשם: << אורח >>

המספר שאמרת הוא מספר שבזמנו כשדובר על 120,000 משרתים ולראות איך עושים את זה כמשפחתי זה מספר של 14 מיליון שקלים שדובר עליו אז באמת, אבל ההצעה פה כמו שאמרנו בהגדרה של המשרת היא רחבה הרבה יותר.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> זאת אומרת אם מבחינתכם אנחנו מתכנסים להגדרה המדויקת יותר של משרת מילואים פעיל שעשה כך וכך, זה דבר שאפשר לכאורה הוא לא עומד ב-60 מיליון שקלים הוא עומד ב-14 מיליון שקלים שזה הבדל עצום, זה משהו שכן אפשר להתכנס אליו מבחינתכם זה מה שאתם טוענים?

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

אנחנו צריכים לעשות את התחשיבים אבל זה הרבה פחות מ-60 מיליון שקלים, אני צריכה בדיוק לעשות את התחשיבים לא רוצה להתחייב כרגע.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

בסדר אבל זה לפי מה שמופיע עכשיו בהצעת החוק וזה לא רלוונטי, כי אם זה חל רק עליו סביר להניח שהוא לא יכנס בכלל כי הוא בשירות מילואים פעיל.

<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>

לא אדוני ההגדרה של משרת מילואים פעיל זה אומר שעשיתי בשלוש שנים האחרונות או 20 ימי מילואים - - -

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

בסדר אבל אם הוא ילך הוא לא ילך לבד הוא ילך עם הילדים שלו.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> לא אני הסברתי מטמון זה לכל המשפחה, היום חייל או כל אדם שרוצה להיכנס לאתר של רשות הטבע והגנים קונה כרטיס, הכרטיס הזה כרטיס משפחתי עולה 240 שקלים זה נגיד שהוא מסובסד.

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

הוא עולה 500 שקלים, כל היתר זה סבסוד שאני מקבלת למעט איזושהי הנחה שיווקית שאני תמיד נותנת.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל הסבסוד הזה מאיפה הוא מגיע?

<< אורח >> רונית מורן: << אורח >>

ממשרד הביטחון.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> והוא ימשיך להגיע בכל מקרה נכון?

<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>

כרגע בהצדעה נותנים אותו.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אוקי אז יכול להיות שבתוך העדפה התקציבית ובתוך השילוב יצטרכו לקחת בחשבון מתוך המקור התקציבי, שיש שם תקציב ששוכב ממשרד הביטחון שאם אנחנו ניתן את ההטבה הזאת שממילא משרד הביטחון היה נותן אותה אז זה יוריד הבנתי טוב. אין בעיה אני אתן לכם רק אני רוצה להתקדם עם הצעת החוק, אם יש לכם התייחסות ספציפית, אני מציע שאנחנו נתחיל בסעיף של הקייטנות שנראה לפחות ממה שאני רואה הכי פשוט לכאורה חוץ מהעלות התקציבית כמובן ותתייחסו לסעיף הזה הספציפי, נעשה סבב שולחן אין שום בעיה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אז אני רוצה באמת להתייחס לסעיף הזה של הקייטנות: כרגע הסעיף מעניק הטבה של השתתפות בסך 700 שקלים, זה בעמוד 2 בסעיף הראשון מתוך הצעת החוק של חבר הכנסת אוהד טל, השתתפות בסך 700 שקלים עבור קייטנות בחודשי הקיץ, חג הפסח ובחגי תשרי.

למי ניתנת ההטבה? למשרת מילואים חריג, איך מוגדר פה משרת מילואים חריג? כלומר לא כל משרת מילואים פעיל: פה מדובר על שירות של למעלה מ-60 ימים בשנה במצטבר בשגרה ומעל 100 ימים במלחמת חרבות ברזל, ההטבה הזו ניתנת גם אם מי שמבקש אותה עבור הילד הוא בן זוג או הורה אחר של הילד, כלומר זה פר ילד, ילד של משרת מילואים גם אם ההורה שלו שירת הוא זה שמבקש את ההטבה, זה מה שמוצע כרגע.

כדי רגע להשוות את זה למה שניתן במסגרת החלטות הממשלה של חרבות ברזל, אה את רצית להציג את זה?

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

רציתי להשלים בדיוק סליחה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

בהקשר הזה של הקייטנות.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

כן כן כפי שאמרה, אני רציתי קודם להתייחס ככה לכל סעיף וסעיף אבל לא נורא נדבר כרגע רק על הקייטנות: הנושא של הקייטנות היום מוסדר בהחלטות ממשלה, יש החלטת ממשלה מחודש מאי 2023 עוד לפני המלחמה, שבעצם קבעה שכל מי שהוא משרת מילואים פעיל כלומר ה-20 יום בשלוש שנים ועושה שירות מילואים של לפחות חמישה ימים בחודשי הקיץ יולי-אוגוסט, יקבל 1,500 שקלים מענק עבור הקייטנות, זו הטבה אחת שקיימת עוד מלפני המלחמה והיא רצה מדי שנה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

1,500 שקלים כללי לא משנה כמה ילדים יש לו?

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

נכון לא לפי מספר הילדים, אבל זה בתנאי שהוא עשה מילואים בחודשי הקיץ של לפחות חמישה ימים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

והוא צריך להיות הורה לילדים?

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

כן.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

עד איזה גיל.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

זה לילדים עד גיל 16.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

החלטה 620 ממאי 2023.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> זו לא החלטת שעה זו החלטה קבועה?

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

כן זו החלטת ממשלה שרצה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

ממשיכים לפעול לפיה.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

זה ניתן פר שנה למי שעומד בתנאי הזכאות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

וגם הורה אחר של הילד יכול לקבל את זה?

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

לא הזכאות היא למשרת המילואים, כלומר התשלומים שהצבא מעביר למשרתים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

זאת אומרת אם נגיד הוא גרוש והילדים עכשיו אצל בת הזוג והיא שולחת לקייטנה בתקופה שהוא במילואים אז לא.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

לא, הזכאות היא שלו, אחר כך איך הם מסתדרים ביניהם אנחנו לא נכנסים.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> זאת אומרת הוא מקבל את זה לחשבון או שהוא צריך להוכיח שהוא שלח את הילדים לקייטנה?

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

הוא מקבל אוטומטית את הסכום? שלח לא שלח?

<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>

הוא מקבל אוטומטית ולדעתי זה רק ללוחמים.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

לא לא זה לא רק ללוחמים, החלטה 620 זה לכל משרתי המילואים, שוב משרתי מילואים פעילים זה אותם אלה שעשו בשלוש השנים הקודמות 20 ימים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

עכשיו זה לא מותנה שהוא הראה אישור שהם היו בקייטנה, זה כאילו יותר דומה למה שהועבר לחוץ וביטחון שלכל ילד מקבלים סכום כסף.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

אז את הנקודה הזאת אנחנו רגע נרצה לבדוק שחלילה לא נטעה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

נשות המילואים תני לנו מה היה בתקופה האחרונה.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

רגע, דקה, נראה לי שאתם מבלבלים, תתנו לי רגע להשלים ואז הכל יהיה ברור.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

רותם תשתפי אותנו מה את יודעת?

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

תני לי רגע להשלים ברשותך בסדר? אני דיברתי כרגע על המענק של ה-1,500 שקלים שעוד נקבע מלפני המלחמה למי שמשרת בחודשי הקיץ, במהלך המלחמה אנחנו הבנו שיש צורך במתן סיוע גם לקייטנות שהם לא בחודשי הקיץ, לכן בהחלטת הממשלה האחרונה 2564 למיטב זכרוני מה 9 בדצמבר 2024 נקבע באופן חד פעמי עבור המלחמה השתתפות בקייטנות לילדים של משרתי מילואים, שכאן זה באמת יותר צומצם זה ניתן רק ללוחמים שעשו שירות מילואים או במהלך התקופה של חגי תשרי האחרונים תשרי התשפ"ה, או במהלך חג החנוכה שהיה לאחרונה וזה סיוע שהוא נפרד וניתן מכוח החלטת הממשלה האחרונה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

זאת אומרת שהעזרה היא מקבילה לתכלית שבסוף הוא צריך שהוא שירת לפחות חמישה ימים כמה ימים? בחודשי הקיץ הבנתי שזה חמישה ימים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

בהחלטה האחרונה מדובר על זה שהוא בתקופה הזו שירת במילואים וגם יש - - -

<< אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >>

זה לא ניתן בפוש כן זה צריך להגיש קבלות - - -

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

ההחלטה האחרונה מדברת על חייל מילואים לוחם שיש לו ילד עד גיל 14, גם הגיל פה הוא קצת שונה במועד הקייטנה והסיוע ניתן עד 500 שקלים לילד אחד, 250 שקלים נוספים עבור כל ילד נוסף ובסך הכל עד 1,000 שקלים עבור כל הילדים בכל הקייטנות.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> ושם גם הוא מקבל את זה אוטומטית?

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

אז שם זה רק ללוחמים וצריך בקשה.

<< אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >>

בגדול תגיש באוגוסט תקבל בדצמבר.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> הבנתי, מה הלוגיקה שמפרידה באמת בין שניהם? מה הרעיון המסדר שבעצם בחודשי יולי-אוגוסט זה מגיע בצורה אוטומטית ובחגי תשרי וחנוכה זה מגיע רק על בסיס ביצוע?

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

כי רוב הקייטנות נעשות בחודשי הקיץ ושם באמת זה מה שנקבע, שוב זה היה לפני המלחמה וכעת במסגרת הדיונים שהיו לפני ההחלטה אז הסיכום היה.

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> את אומרת סתם אין רעיון מסדר ככה זה נקבע.

<< אורח >> פזית תדהר: << אורח >>

לא יודעת אם אין רעיון מסדר אבל כן החשיבה הייתה לסייע למי שבאמת שלח לקייטנות.

<< דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מהמר שההנחה הייתה שההוצאה הזו שבקיץ חזקה על כמעט כל משפחה שהיא מוציאה את הסכום הזה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

ואז חבל על המנגנון הבירוקרטי, זאת אומרת עושים עלות תועלת אם אתה אומר 90% מהמשפחות שולחים לקייטנות, היקף סך הכל כזה כבר אני אוותר על כל הבירוקרטיה של האישורים, יש בזה היגיון.

<< אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >>

אפשר להגיד משהו?

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

כן בבקשה, רק שם לפרוטוקול.

<< אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >>

עורכת הדין איילת השחר סיידוף, תנועת אימהות בחזית. אני רגע רוצה לפני שאני יורדת לחוק לשאול שאלה את כבודו: הבוקר יצא בתקשורת שאתה אמרת שאתה - - -

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

לא רלוונטי, הלאה.

<< אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >>

השאלה אם זה נכון או לא נכון?

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

לא רלוונטי, לא קשור לדיון.

<< אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >>

אבל אתה דן פה על חוק.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

לא קשור לדיון.

<< אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >>

קשור לדיון, כי אתה דן על משרתים ועל מילואים, אבל אם הבוקר קראת לסרבנות ואמרת 'אני מעדיף שהבן שלי ישב במעצר, מעדיף שהבן שלי ישב במעצר ולא ילך לשרת' ועכשיו אתה מדבר איתי על מילואים - - -

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>

גברתי אני דן פה במשך שנה וחצי, לא אמרתי, חבל שאני אתבע אותך דיב

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]