פרוטוקול מספר 62, הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, 30/12/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

מושב שני

פרוטוקול מס' 62

מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד

יום רביעי, ט"ו בטבת התשפ"א (30 בדצמבר 2020), שעה 9:00

סדר היום:

<< נושא >> הצעת תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ"א-2020 << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יוסף ג'בארין – היו"ר

יוסף טייב – מ"מ היו"ר

קארין אלהרר (באמצעים מקוונים)

יבגני סובה

אריאל קלנר

שלמה קרעי

חברי הכנסת:

אופיר כץ

יצחק פינדרוס

מוזמנים:

אמיר מדינה

–

מנהל אגף מעונות יום ומשפחתונים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דבורה (דבי) ספיר אליעזר

–

עו"ד, היועצת המשפטית זרוע עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הודיה הומינר רוזנבלום

–

מנהלת תחום מדיניות רגולציה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק דניאל

–

רכז תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אביעד שוורץ

–

רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

שיר סגל

אלונה דניאל

–

מנהלת מדיניות רגולציה, משרד ראש הממשלה

מטה ההורים

מריה רבינוביץ'

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ליאור גבאי

–

מנכ"ל רשת נאות מרגלית, ופורום הארגונים

מוזמנים באמצעים מקוונים:

חגי פורגס

–

מנהל תחום מטה אגף מעונות יום ומשפחתונים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מרדכי (מוטי) אלישע

–

הממונה על זרוע העבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים גלי סרניי

–

ראש מטה אגף מעונות יום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ורדה מלכה

–

מנהלת תחום פיתוח ידע, תורה וכלים, אגף מעונות יום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אפרת זהב

–

ראש מטה הממונה על זרוע העבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חני זוהר

–

מנהלת היחידה לתוכנ"ל, אגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ורד כרמון

–

מפקחת ארצית ילדים בסיכון – הגיל הרך, השירות לילד ולנוער, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שרה כרמון

–

מפקחת ארצית ענף חינוך וטיפול, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אורי שלומאי

–

עו"ד, עוזר ראשי, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים סימה חדד

–

סגנית יו"ר המועצה לגיל הרך, משרד החינוך

עמיר יצחקי

–

ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

נעמה גלצר

–

מנהלת תחום בריאות הסביבה מוסדות, משרד הבריאות כרמית ספרא

–

סגנית מנהלת אגף התזונה, משרד הבריאות

נינה כהן קרן

–

עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

ד"ר נעמי מורנו

–

ראשת ועדת המסגרות, המועצה לגיל הרך

רות דיין מדר

–

מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי

נועה פורת חיים

–

הסתדרות הפסיכולוגים

ד"ר אילה פרידמן

–

הפורום לפסיכולוגיה ציבורית, והסתדרות הפסיכולוגים מירה מינס

–

מנכ"לית ויצ"ו

גיל אשכנזי

–

עו"ד, יועץ משפטי, ויצ"ו

מרסל אסולין

–

מנהלת האגף לגיל הרך, ויצ"ו

ליאורה מינקה

–

יו"ר אמונה

ציפורת שימל

–

עו"ד, יועצת משפטית, אמונה

חגית פאר

–

יו"ר ארגון נעמ"ת

גלי עציון

–

עו"ד, מנהלת מח' יעוץ וחקיקה, ארגון נעמ"ת

אלקה גנוט

–

מפקחת ארצית מעונות יום, גנים ומעונות יום בית יעקב מיטל בק

–

עו"ד ועו"ס, המועצה הלאומית לשלום הילד

לוסי חדידה

–

יו"ר ארגון גנים ברמה אחרת

חנן דגן

–

מנכ"ל איחוד גני הילדים

קרן אוחנה איום

–

עו"ד, יו"ר פורום הגנים הפרטיים

רותי יונה

–

יושבת ראש ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל

ענת דייגי

–

אימא, הורים למען אחריות מלידה

טלי ניר

–

מנכ״לית, עמותת 121

ג׳וזיף אבו האני

–

חבר ועד, עמותת 121

ללי דרעי

–

מנהלת קידום מדיניות, עמותת 121

יערה שילה

–

מומחית לגיל הרך, מכללת אפרתה

ולרי זילכה

–

עו"ד, קידום מדיניות, בית איזי שפירא

תרצה אטיה

–

חוקרת רגולציה, פורום קהלת

ייעוץ משפטי:

שמרית גיטלין שקד

מנהלת הוועדה:

תמי ברנע

רישום פרלמנטרי:

סיגל גורדון

אירית שלהבת

<< נושא >> הצעת תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ"א - 2020 << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

חברים, בוקר טוב, אני פותח את הישיבה של הוועדה לזכויות הילד כאשר אנחנו יושבים בוועדה לביקורת המדינה. אנחנו ממשיכים בדיון שלישי ברצף בנושא: אישור הצעת תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות. אני רוצה לשתף אתכם בסדר שאני חושב עליו היום כדי שנוכל להתקדם. הכוונה שלי כן להתכנס לאישור הוועדה לקראת סוף היום. מה שאני מציע: בשעה וחצי עד לפתיחת המליאה – נתקדם, עם פתיחת המליאה אנחנו חייבים לצאת להפסקה, ככל היותר רבע שעה, חצי שעה. לאחר מכן נתקדם לעוד דיון של שעתיים, מה שבטוח הוא, בכל מקרה אנחנו צריכים לעבוד על הניסוחים, גם אלה המוסכמים, אבל ככל שנבין שהדבר העיקרי שיישאר במחלוקת זה עניין התקינה של מספר הילדים לעומת מספר הגננות - לקראת ההפסקה השנייה, נקרא לה הפסקת הצוהריים – ארצה לשמוע הצעות פשרה, שגם השר התייחס אליהן אתמול, ונראה אם נוכל להתקדם בכיוון הזה. כשנגיע לשם, אוכל לסכם את הדברים שמוסכמים, פחות או יותר, את זה נעשה באחת-אחת וחצי, כשנגיע לשם.

ההצעה שלי היום, להתקדם בשעה וחצי, כמה שאפשר בסוגיות שנמצאות פחות במחלוקת. יש את שתי הסוגיות העיקריות שנותרו: סוגיית ההכשרות וההדרכות. העמדה שלי, אני מניח גם של כולם כאן, שצריך להבטיח שיש את התקציב. אני אופטימי שיש את התקציב גם להכשרות וגם להדרכות השוטפות, שהדברים האלה לא יעלו את הנטל על ההורים ולא על המסגרות. בוא נעשה את זה באופן מסודר, נתקדם לאט לאט.

אתמול הבטחתי לאלונה, להשתתף בדיון, אם היא אתנו, היא תשתתף ברגע שנתקדם בדיון. לפני שאנחנו מתקדמים לפרק הבא, נשמח לשמוע אותך, בבקשה.

<< דובר >> אלונה דניאל: << דובר >>

בשם מטה המאבק – זה ארגון שמייצג הורים נפגעי עבירה וגם פעילים – ישבנו אתמול יום שלם לצפות בדיון ודי תפסנו את הראש. אני רוצה להתחיל לצטט לכם משהו קצר: לא יהיה אדם בעלים של מעון ולא ינהל אדם מעון שיש בו יותר מעשרה פעוטות שטרם מלאו להם גיל שלוש, אלא אם כן קיבל רישיון על כך מהשר. ולא יפתח אדם מעון, כל עוד לא ניתן הרישיון.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אלונה, מה את מקריאה?

<< דובר_המשך >> אלונה דניאל: << דובר_המשך >>

מקריאה לכם משהו שחתום עליו לוי אשכול. משנת 1965 יש חוק פיקוח על מעונות היום. לחוק הזה יש גם תקנות. באיזשהו שלב, המדינה, בגלל שלא היה לה כוח אדם, החליטה לוותר על החוק הזה, ככה סתם. במקום לדרוש רישיונות, אמרה, נעשה וולונטרי, מי שיגיע אליי יקבל סמל. אחרי עשרות שנים של הפקרות שניתנה ביודעין, עכשיו זה מרגיש שבאים להאשים את ההורים, את הילדים, להעניש אותנו.

אני קופצת אתכם 50 שנה קדימה, בשנת 2010 הממשלה מעבירה החלטה מס' 4088, והיא קובעת כי בשל מחסור במעונות יום העומדים בפיקוח, הממשלה תסייע במימון התאמות בטיחותיות פיזיות ותוכניות למסגרות פרטיות, ככל שיידרשו בחוק הפיקוח על מסגרות לפעוטות. החוק שכבר קיים, אבל חוק חדש כבר עבר בקריאה ראשונה ב-2010 ולשם כך הממשלה מקציבה תקציב של 700 מיליון שקל על פני שש שנים. 700 מיליון שקל זה להתאמות למעונות הפרטיים, ובנוסף לזה, 355 מיליון שקל לחמש שנים להדרכות פדגוגיות במעונות הפרטיים. איפה הכסף הזה? איפה מיליארד שקלים האלה? איך יכול להיות שבאים לכאן ומדברים על זה שאין כסף ואין תקציב? איך יכול להיות שעשרות שנים החוקים האלה בדיונים באוויר ואתמול מדברים כאן בוועדה כאילו שמעו על התקנות האלה בפעם הראשונה, דנים עדיין על סעיפים כאילו מדובר בתקנות בנייה. מדובר בילדים שלנו.

לגבי המעונות הפרטיים, למרות שאנחנו ממש רוצים את התקציב כי אנחנו מאמינים שהתקציב הזה הוא עבור הילדים שלנו, אתמול עלתה נקודה מאוד מעניינת, המעונות הפרטיים – אגב, לא רק הפרטיים, גם הרשתות – העלו מחירים לפני שנה. הם באו להורים ואמרו שעבר חוק הפיקוח ולכן עכשיו הם חייבים להעלות את המחיר. ההעלאה הכי נמוכה היא ברשת אמונה, שהעלו ב-100 שקלים בכל שנה, קרי, כבר 200 שקלים, והיו גנים פרטיים שהעלו ב-300 שקלים ואפילו 700 שקלים. אז את המחיר כבר העליתם עוד לפני שהיו תקנות ועכשיו אתם באים לכאן ואומרים דבר מעניין, או שלא תעבירו תקנות כי אנחנו לא נעמוד בהן אבל את הכסף כבר לקחנו מההורים, או שתעבירו את התקנות ותתקצבו אותנו ואז נקבל תקציב לתקנות וגם את הכסף שכבר לקחנו מההורים. אז מה מהם, אני לא מצליחה להבין, יש פה טובת הילד?

עם כל הכבוד, זה לא תקנות אידיאליות, זה לא תקנות טובות. אם מישהו קרא אי פעם את דוח רוזנטל, יודע שהיא מדברת על כך שבכיתת תינוקות צריך להיות שמונה תינוקות לכל היותר, עם שתי מטפלות. שכל תינוק מעל שמונה תינוקות כבר פוגע בהתפתחות שלהם, מביא לסטרס, מביא לשחיקת הצוות. אז אנחנו מדברים כאן על 20 תינוקות וגם על זה צריך לנהל דיונים? יש פה את טובת הילד וכל פעם שאנחנו צוללים לזה, אנחנו די בהלם. אם הממשלה לא מסוגלת ליישם את החוקים שלה, את התקנות שלה, את החלטות הממשלה שלה, למה יש לנו לצפות? אנחנו מגיעים לכאן כל פעם בתקווה, כל פעם מנסים לדבר ללב, מנסים לדבר בהיגיון, מביאים נתונים, מביאים לכם דברים מהכנסת עצמה, ומה בסוף? איך יכול להיות שבכלל צריך לדון על הדבר הזה?

אתמול היה לי קשה לשמוע, דווקא מהמגזר החרדי – שזה מדהים אותי כי החוקרים של המגזר החרדי אומרים, שהסיכוי לילד חרדי להיפגע, תינוק, פעוט, הוא פי 1.5. כי בניגוד למגזר הערבי, ששם 70% מהנשים עדיין בבית, במגזר החרדי 75% מהאימהות עובדות - יש שם צפיפות מטורפת, יש חוסר הכשרה, יש שם גנים שבכלל אף אחד לא שמע עליהם ולא ידע עליהם. פנינו כל כך הרבה פעמים לעזור, מה הבעיה למפות את כל המסגרות? זה עניין של חודש, הייתי מפעילה את כל הפקחים העירוניים, תוך חודש, אם תתנו לנו, אנחנו נביא לכם את כל המסגרות במדינה. על מה אתם מדברים? זה כסף שכבר הובטח לילדים שלנו, איך זה יכול להיות?

בשם מטה המאבק – כי לא מעט זלזלו בנו לאורך הזמן – נפעל בכל הליך. יש לנו ארבעה פעוטות שרק בחודש האחרון קיבלו הכרה בביטוח לאומי, בין 50% ל-100% רק עקב התעללות בגן, רק מהפרשות של חצי השנה האחרונה. אנחנו נפעל בכל הליך. כל שקל שאתם חוסכים פה על ילדים בריאים, תשלמו אותו אחר כך על ילדים נכים.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה היה צריך להגיע לאיומים האלה?

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

יש לך מה לומר לגופן של התקנות?

<< דובר >> אלונה דניאל: << דובר >>

הן לא אידיאליות, הן לא טובות אבל לפחות הן תקנות. אז תעבירו אותן לפחות, אל תתפשרו עכשיו גם על התקנות האלה.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

תודה רבה. אנחנו נתקדם לפרק הבא.

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

רק ברשותך, אדוני, לפני שאנחנו מתקדמים לפרק ג', הגענו בעצם לפרק ג' עם צוות חינוך וטיפול. הייתה הערה של חבר הכנסת קרעי, בצדק, הנוסח דיבר על איזשהו ממוצע משוקלל של גילאי הפעוטות, וכמובן הממוצע של גילאי הפעוטות הוא לא משוקלל, המילה משוקלל הייתה כי אנחנו עשינו איזשהו בירור עם משרד העבודה, משרד העבודה עשה גם אצלו את הבירור, הכוונה היא לעשות שקלול של התקינה והתפוסה. אז אנחנו רוצים להקריא את הנוסח המתוקן, זה צבוע אצלכם בירוק, 3(ב). במקום הנוסח המחוק בסעיף קטן(ב), יבוא הנוסח הבא:

3(ב) "היו בקבוצה אחת פעוטות משכבות גיל שונות, יהיו התקינה והתפוסה לפי שקלול התקינה והתפוסה של שכבות הגיל, לפי מספר הילדים באותה שכבת גיל ביחס למספר הילדים בקבוצה".

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

יצא לכם לבדוק את העניין של הפער שיהיה לעניין התפוסה בחתך גיל הצעירים, כלומר, הקבוצה השנייה? יצא לכם לבדוק? אמרנו ששם נוצר פער גדול, בין 32 שיורד ל-22. יחסית לשתי הקבוצות האחרות, שם הפער הוא גדול. ביקשתי לבחון את זה.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> אנחנו נביא תשובה ביחד.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אוקי. אנחנו נמשיך. אני מבין לגבי המשתתפים בדיון בזום, אני מציע, גם בהסתמך על הניסיון שלנו מאתמול, אני מציע שנתקדם, לרכז את ההערות, נתקדם בדיון ואז ניתן להם לדבר תוך שהם מתייחסים באופן נקודתי לסוגיות השונות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

האם התחולה של התקנות האלה היא גם על חצי מיליון ישראליים שגרים ביהודה ושומרון?

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

אבדוק עם דבי אחר כך, אחזיר לך תשובה אחרי ההפסקה לגבי ההחלה של חוק הפיקוח על מעונות יום - - -

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

זה לא משהו מיוחד לתקנות הללו.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> באופן כללי החוק לא חל - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש החלה לפי צו אלוף.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> עדיין אין החלה ביהודה ושומרון, אנחנו פנינו בכדי שתהיה החלה גם של החוק ביהודה ושומרון.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

לאחר שנתקן, צו של האלוף יחיל את הצו.

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

לא, היא אומרת, שגם החוק עצמו עדיין לא חל.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

טוב, אבל זה לא בסמכותנו כרגע.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >>

פרק ג': צוות חינוך-טיפול.

הכשרה למחנך-מטפל

5. "לא יעסיק מפעיל של מעון יום לפעוטות מחנך-מטפל אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:

(1) עבר בהצלחה קורס בנושא עזרה ראשונה לפעוטות בהיקף שלא יפחת מ-22 שעות לימוד;

(2) עבר בהצלחה קורס בנושא התנהלות בטוחה בהיקף שלא יפחת מ-14 שעות לימוד, שבו ילמדו הנושאים המפורטים בפסקאות (א) עד(ה) להלן:

(א) הוראות להפעלת מעון יום הנוגעות לסביבה בטוחה ולכללי התנהגות;

(ב) קיום סביבה פיזית בטוחה;

(ג) התנהגות בטוחה ושינוי הרגלי בטיחות;

ׁ(ד) למידה והדרכה מתוך תרחישים של מקרים שבהם נפגעו פעוטות;

(ה) דפוסים של עבודת הצוות עם פעוטות והורים לצורך הטמעת התנהגות בטוחה.

(3) הוא עומד בדרישות תקנות 6.

(4) הוא עבר בהצלחה בחינה מקצועית, ככל שיוחלט על עריכת בחינה מקצועית לפי תקנה 8.

"הכשרת מחנך-מטפל"

– אני מציעה שלתקנה הזאת נקרא הכשרה פדגוגית כדי להבחין מהכותרת של 5.

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

בסדר.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> הכשרה פדגוגית

6.

(א) על מחנך-מטפל לעבור תכנית הכשרה פדגוגית שהורה עליה הממונה על זרוע העבודה, במוסד לימודי או בקורסי מוכרים כאמור בתקנה 7, ושתכלול את התכנים המפורטים בתוספת השנייה לפחות.

(ב) התקבל למעון יום לפעוטות מחנך-מטפל בלא שהשלים הכשרה פדגוגית כאמור בתקנת משנה (א), לא ימשיך מפעיל היום להעסיקו אלא אם כן המחנך-מטפל יתחיל או ימשיך את תכנית ההכשרה בתוך שנה מהיום שבו התחיל לעבוד באותו מעון יום לפעוטות לראשונה וישלימה בתקופה שלא תעלה על שנה.

(ג) תכני הכשרה פדגוגית יכול שיהיו נלמדים תוך כדי ביצוע עבודה.

(ד) תכנית ההכשרה הפדגוגית העיונית והמעשית תכלול 220 שעות.

(ה) על אף האמור בתקנה זו, הממונה על זרוע עבודה רשאי להורות על תכנית הכשרה מותאמת לבעלי תפקידים מסוימים במעון, ובכלל זה מנהל המעון, בהיקף שעות העולה על 220 שעות ושלא יעלה על 400 שעות, שיכול שתכלול תכנים שונים מהמפורטים בתוספת השנייה.

(ו) הממונה על זרוע עבודה רשאי להורות על תכנית הכשרה מותאמת בהיקף של פחות מ-220 שעות או לפטור מחובת תכנית הכשרה, או חלק ממנה, לפי תקנות אלה, בהתחשב בכישוריו, תפקידו, ניסיונו או ותק במקצוע של המחנך-מטפל ואולם לא יינתן פטור מחובת תכנית הכשרה על בסיס ניסיון או ותק בלבד.

(ז) הממונה על זרוע עבודה רשאי להוסיף על התכנים שבתוספת השנייה או להתאים את התכנים בתכנית הכשרה מותאמת לפי תקנות משנה (ה) ו-(ו) באופן זמני; בבוא הממונה על זרוע עבודה להוסיף על התכנים או להתאימם לתכנית הכשרה מותאמת כאמור, רשאי הוא להתייעץ עם מומחים בחינוך לגיל הרך או עם ארגונים המייצגים את עמדתם של מפעילי מעונות יום.

(ח) הועברו תכנים במסגרת קורס עזרה ראשונה, קורס התנהלות בטוח, תכנית הכשרה פדגוגית או תכנית הכשרה מותאמת באופן מקוון עצמאי (אסינכרוני), תיחשב שעת לימוד של תכנים כאמור, כשעתיים לימוד באופן לא מקוון או באופן מקוון קבוצתי.

(ט) על אף האמור בתקנה 5(3) ובתקנה זו, המנהל רשאי לפטור מחובת הכשרה פדגוגית לפי סעיף זה, מי שעמד בבחינה מקצועית שערך לפי תקנה 8.

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

אני רוצה להסביר את המשמעות של סעיף קטן (ט), שהוקרא על ידי עו"ד דבי, רק לעניין זה חשוב להסביר - - -

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> אולי נסיים להקריא קודם את כל התקנות. נסיים קודם את הפרק - - -

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

חשוב לי שיבינו את המשמעות של סעיף קטן (ט).

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> לפחות 7 ו-8, נסיים עם הבחינות ואז נסביר.

"מוסד לימודי

7.

(א) לעניין הכשרות לפי תקנות 5 ו-6 יראו מוסד לימודי או קורסים מוכרים אם מוכר"

הם אחד מאלה:

(1) מוסד או קורס שהכיר בהם האגף להכשרה מקצועית;

(2) מוסד שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או בעל היתר לפי סעיף 21א לחוק האמור, ובלבד שהמוסד האמור מעניק תואר מוכר לפי אותו חוק במגמת חינוך וכי תכני ההכשרה מועברים במסגרת קורסים המזכים בנקודות זכות לתואר;

(3) מוסד או קורס שהכיר בו משרד החינוך לצורך לימודי הוראה וחינוך לגיל הרך;

(4) לעניין קורס לעזרה ראשונה לפעוטות יראו בנוסף על המוסדות האמורים בפסקאות (1) עד (3) גם גוף העונה על המלצות משרד הבריאות לעניין כישורים של גוף מכשיר לעזרה ראשונה;

(5) לעניין קורס להתנהלות בטוחה יראו בנוסף על הקורסים האמורים בפסקאות (1) עד (3) גם קורס שהממונה הכיר בו לעניין זה".

לעניין הכותרת של תקנה 7 אני מבקשת שזה ייקרא: מוסד לימודי לקורסים מוכרים.

בחינות

8. "הממונה על זרוע העבודה רשאי לערוך בחינה עיונית או מעשית לעניין עמידה בתכני ההכשרה הנדרשים במסגרת הלימודים במוסד או בקורס מוכר (בתקנות אלה – בחינה מקצועית), ורשאי הוא להורות על בחינה אחרת למי שעבר תכנית הכשרה מותאמת כאמור בתקנה 6(ו)".

אני אסביר עד כאן ואז נמשיך עם הדרכה חינוכית.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

עד עכשיו התקנות התייחסו להכשרה. יש שני סוגים כאן, יש הכשרה ויש הדרכה. ההכשרה היא חד פעמית, בכניסה למקצוע. ולאחר מכן יש הדרכה שהיא הדרכה שוטפת, נכון?

<< דובר_המשך >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << דובר_המשך >> לא, אני אסביר. יש שני סוגים של הדרכות, כמו שאמרת, האחת, שהיא בסיסית ביותר כדי להיכנס למעון, אחת מהן אפילו מופיעה כחובה כבר בחוק, שזה הקורס לעזרה ראשונה, רק שאנחנו קובעים כמה שעות צריך לקורס הזה. והדבר השני, התנהלות בטוחה, איך צריך להתנהל מחנך-מטפל בכדי לא לפגוע בפעוטות, בצורה בטוחה. אלה ההכשרות הבסיסיות שהן כניסה למעון. בלי זה, מחנך-מטפל לא יכול להיכנס למעון. כבר היום יש חובה לעבור את ההכשרות האלה במסגרת האישור הראשוני שנותן המשרד, זה לא משהו חדש.

הדבר השני שאנחנו מבקשים, הכשרה פדגוגית שכוללת גם נושאים רחבים שקשורים להתפתחות הילד, אחר כך אפשר לעבור גם על הנושאים שכתובים בתוספת השנייה לחוק.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

כרגע זו התוספת.

<< דובר_המשך >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << דובר_המשך >> כן.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אז התקנות מוסיפות עוד הכשרות חובה.

<< דובר_המשך >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << דובר_המשך >> כן, אנחנו קוראים לזה בחוק הכשרה פדגוגית והיא הכשרה בסיסית ביותר שאנחנו מבקשים לעבור, עם 220 שעות, שנכון להיום, על פי התכנית היום זה 150 שעות עיוניות והשאר שעות מעשיות. הדרישה הזאת היא לגבי כל מחנך-מטפל. יכול להיות שמחנך-מטפל נכנס למעון היום ואין לו את ההכשרה הזאת, הוא צריך להתחיל אותה בשנה הראשונה שהוא נמצא במעון, עד תום השנה הראשונה ולהשלימה תוך שנה. זה 220 שעות. אני חייבת לומר, שהלכנו למקום שניסינו לעשות הכשרות מידיות עם תכנים בסיסיים, כאשר ההכשרה הבסיסית הקודמת של האגף להכשרה מקצועית הייתה של 676 שעות, וגם המוסדות של משרד החינוך, לפי שאלתי, יש להם הכשרות של 1,200 שעות. אבל הכוונה היא כמה שיותר מחנכים-מטפלים יהיו תחת הכשרה בסיסית בזמן קצר. בהוראות התחילה כתוב, שהנושא של שיפור ההכשרה גם ייבחן במהלך שלוש השנים מיום תחילת החוק. במהלך שלוש השנים האלה, מכיוון שזאת הוראת שעה, אנחנו עושים 676, תיבחן גם אפשרות לחובה של קורסים ארוכים יותר. אבל החובה היום היא 220 שעות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

דבי, כמה הכשרות בשנה אתם עושים?

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> לא יודעת, אולי האגף להכשרה מקצועית יענה.

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

זה לא אינדיקציה מה שיש היום בגלל שהיום האגף להכשרה מקצועית מכשיר רק את מעונות הסמל ורק בזרם. למיטב ידיעתי בין 1,000 ל-2,000 בשנה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אבל היום, למטפלים במעונות יש את ההכשרה של 220 שעות? כל מטפל במעונות יש לו - - -

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

היום זה גם פתוח למסגרות פרטיות.

<< דובר_המשך >> הודיה הומינר רוזנבלום: << דובר_המשך >> עכשיו זה נפתח למסגרות פרטיות, אבל עד היום זה היה רק מעונות הסמל ובעצם כל שנה הם צריכים רק לגבי המטפלות החדשות.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אבל מי מממן את ההכשרה?

<< אורח >> איציק דניאל: << אורח >>

לשאלתך, לא כל המטפלות במעונות הסמל בעלות ההכשרה הנדרשת.

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

לפי המחקר שנעשה לפני כמה זמן, המחקר שמצוטט במסמך הממ"מ שהוועדה שלחה, בין 30% ל-35% מהמטפלות במעונות הסמל הן עדיין לא בעלות ההכשרה הנדרשת.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

בעלות הכשרה הנדרשת לפי התקנות החדשות?

<< דובר_המשך >> הודיה הומינר רוזנבלום: << דובר_המשך >> לא, הכללים הם אותם כללים שחלים היום בסמל בעצם, מוצע גם בתקנות. זאת אומרת, היום במעונות הסמל, המטפלות נדרשות לעשות את ההכשרה הזאת של 150 שעות תוך כדי עבודה. בעצם 220 שעות מתחלקות ל-150 שעות של הכשרה עם מרצה, ועוד 70 שעות של הכשרה מעשית, שזה בעצם במעון, שהיא יכולה לעבוד תוך כדי הלימודים.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אז איך זה קורה, ההרצאות?

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> אני יכולה רק לסיים להסביר את החלק הזה של התקנות?

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

כן, אבל רק ברמת המסגרת, האם נכון לומר שחובת ההכשרה שחלה כיום על המסגרות המסובסדות, מחילים אותה גם על הפרטיים?

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

זה נכון להגיד את זה.

<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>

אני אגיד מילה על הכשרות במסגרות הסמל. העובדה שיש לנו 30% תחלופה, זאת הסיבה שבגללה ההכשרה היא לא מלאה. אנחנו ניצבים בפני סיטואציה שהתפקיד, כמו שהסברנו אתמול, הוא מאוד מאתגר ומאוד קשה והתחלופה במעונות היום היא גבוהה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

מדוע היא כל כך גבוהה, בגלל השכר?

<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>

אני חושב ששכר מינימום ועבודה מסביב לשעון ושמירה על פעוטות במספרים שהצגנו אתמול, זאת עבודה קשה מאוד.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אבל מי מממן היום את ההכשרה למטפלות במוסדות סמל?

<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>

האגף להכשרה מקצועית.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

ואתם תממנו את ההכשרה הזאת גם לפרטיים?

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

עוד לא הגענו לשם.

<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>

נכון לרגע זה, ההכשרות שיוצאות מהמשרד, אנחנו מממנים.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

זאת אומרת, מטפלת במעון פרטי שתרצה לעמוד בתקנות, לבצע את המסלול, יש מסלול אצלכם שזה ממומן.

<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>

יש מסלולים של הכשרה מקצועית שנפתחו לאותו מסלול של 150 שעות פלוס 70 שעות, שדבי דיברה על כך, הם פתוחים גם למגזר הפרטי.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

מצוין, זה דבר שלא מושט על ההורים.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אז בעצם, יש את ההכשרות שכיום החובה קיימת לגביהן, בין אם זה בחוק ובין אם זה בהסכמים, עם המסובסדים. אתם מרחיבים את זה עכשיו גם לפרטיים, פחות או יותר באותם היקפים. ומה שעניתם עכשיו לחבר הכנסת קרעי, גם מבחינת העלויות כיום, העלויות היו על המשרד.

<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>

נכון לרגע זה. דיברנו על זה אתמול, דיברנו על 280 מיליון שקל - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, גם על הפרטיים זה יהיה על המשרד?

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

לא, עוד לא דיברנו על ההרחבה. אנחנו מדברים על המצב הקיים.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לא, הוא אמר שגם הפרטיים יהיה על המשרד.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

תיכף ניגע בזה. אם להרגיע, הדרישה שלנו - - -

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

בלי שום קשר ל-40 מיליון שקל השנתיים?

<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>

לא, חבר'ה, דיברנו על זה אתמול, דיברנו על הכשרות. ברור שכן.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אם כבר עלה הנושא, תיכף נבחן אותו, אבל כעיקרון, העמדה של כל חברי הכנסת כאן, שצריך להבטיח, שכל ההכשרות, גם על הפרטיים, יהיו ממומנות, זה לא נמצא במחלוקת בינינו וזה מה שנרצה להבטיח עכשיו.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לפחות לכל אלה – אני לא יודע אם מעונות חדשים שייפתחו, אנחנו צריכים לדרוש מהמשרד למממן את ההכשרה. כמו כל סטודנט שמקבל הכשרה, אולי גם מעונות חדשים יצטרכו לבוא עם תעודת מקצוע, עם הכשרה שיעברו באחד מהמוסדות.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אז זה יוצר מדרגות.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

יש שני דברים, יש מעונות חדשים אבל יש גם גננות חדשות, זה שני דברים שונים. אם תחייב את הגננות החדשות שזה יהיה על חשבון המסגרות, זה גם עלות תוספת.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

רק חשוב לשים לב, שבהתחלה יש לנו פול גדול שצריך להכשיר, כל המעונות הפרטיים שעכשיו נכנסים, זה יותר מ-1,000–2,000.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אנחנו כבר יודעים שהנקודה הרגישה כאן היא סוגית העלות, אבל נאפשר לדבי לסיים.

<< דובר_המשך >> אביעד שוורץ: << דובר_המשך >>

רק רציתי לחדד, שמעבר לעלות ונפח שצריך להכשיר, זה גם עניין של זמן. בסוף אתה עושה 1,000–2,000 הכשרות, לקפוץ ל-15,000 הכשרות, זה אתגר, זה לא יכול לקרות מעכשיו לעכשיו.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

תעלה את זה אחרי שדבי תסיים את ההצגה.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> בנוסף נקבע באיזה מוסדות ובאיזה קורסים יוכלו ללמוד את ההכשרה. כמובן ש-220 זה הבסיס, אם למישהו יש הכשרה של יותר שעות, הוא כמובן יוכל לבצע אותן. ההצעה מציעה גם קורסים שנלמדים במסגרת תארים במוסדות להשכלה גבוהה, שהם מוכרים כנקודות זכות לצורך תואר ראשון. ומוסדות או קורסים שמוכרים על ידי משרד החינוך, שיש להם את הסמינרים ויש תארים ראשונים שמוכרים על ידי משרד החינוך לגבי חינוך לגילאי 0–6. חשוב לומר, ככל שיש השתתפות במימון של הכשרות מטעם המשרד, זה כנראה יהיה במסגרות של הכשרה מקצועית אצלנו כי זה מה שאנחנו יודעים לעשות. אני לא יודעת, אני אומרת את זה בזהירות אבל זאת אולי נקודה חשובה לומר אותה.

בנוסף, התקנות מאפשרות לקבוע חובת בחינות, לא חייב לעשות אבל מאפשר את האופציה לקביעת בחינות. וגם אפשרות של בחינות סטודנטים אקסטרני, כלומר, סטודנטים שהכינו את עצמם לבחינות בלא קשר למוסד ההכשרה וניגשים לבחינה, זה משהו שנשאר כאופציה בתוך התקנות, זה ייקבע כאשר ייקבעו הבחינות, אם תהיה אפשרות כזאת.

בנוסף, תקנה שלא קראנו אבל אגיד אותה כבר עכשיו כי זה חשוב לומר. יש אפשרות לקבוע לממונה על זרוע העבודה ריענון של הכשרות. משרד הבריאות מבקש שיהיה ריענון הכשרה של עזרה ראשונה כל שנתיים, זה קיים גם אצלנו היום בנוהל של האישור הראשוני לפי החוק, כלומר, זה לא משהו חדש, ריענון של שמונה שעות. בנוסף, מבקשים שיהיו השתלמויות דחופות במעונות, זה בהחלטת מנהל המעון וזה לא משהו שהוא מובנה לגמרי בתוך התקנות אבל כן יש חשיבות לשים רגל בנושא ולהגיד למנהל המעון, אתה חייב לבצע השתלמויות מעת לעת כלפי צוות המעון עצמו. עד כאן ההסבר.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

היום זה קורה במעונות הסמל ההשתלמויות האלה?

<< דובר_המשך >> אמיר מדינה: << דובר_המשך >>

קורה אבל אנחנו לא מממנים אותן.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אז מי מממן?

<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>

המעון.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

בניסוח החדש של התקנות יש תוספת על הכשרות שכבר קיימות או מחויבות בתוך מעונות הסמל או שזה פחות או יותר העתק הדבק? פשוט רק שנבין את ההיקף.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> הנוסח לוקח בחשבון את מה שקיים היום במסגרות השונות, לוקח בחשבון שיש הכשרות באגף להכשרה מקצועית. האגף להכשרה מקצועית היה רוצה מבחינתו לעשות הכשרה מקסימלית של 676 שעות. מבחינתם זה מה שנכון מקצועית, אני לא אומרת עכשיו, אנחנו במצוי, ובמצוי כבר נמנה מסלול של 220 שעות בתוך האגף להכשרה מקצועית.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מישהו משתתף בו מלבד מעונות הסמל?

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

כן, מה שאמיר אמר עכשיו. אני רק אגיד את ההבדלים בין המצב הקיים לבין מה שקיים בסמל. במצב הקיים היום במעונות הסמל יש בעצם שלושה סוגים של הכשרות, לא בכל סוג יש מסלולים אבל יש מטפלת סוג 1, מטפלת סוג 2 ומנהלת. מה שאנחנו מציעים פה בתקנות זה רק את המטפלת סוג 1. בעצם במעונות הסמל יש מה שנקרא תפקיד של גננת מובילה, שהיא בעצם מטפלת מובילה, בעצם צריכה להיות פונקציה אחת בכל כיתה לפחות שצריכה להיות עם מטפלת סוג 2, כלומר הכשרה נוספת. אנחנו מבקשים את ההכשרה הבסיסית לכל המטפלות. זה דבר אחד. דבר שני, אופציה שנוספה בתקנות, זה בעצם הרחבת האפשרויות לבצע את ההכשרה גם באמצעות האגף להכשרה מקצועית וגם באמצעות מוסדות שמוכרים על ידי המל"ג.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אין ספק שסוגית ההכשרות היא אחת הסוגיות הכי חשובות בתקנות. העובדה שעד היום מרבית המסגרות היו עם כוח אדם לא מפוקח, אנחנו לא יודעים מה בדיוק ההכשרות, מה בדיוק היכולות, אם בכלל, אז לדעתי אין ספק שיש פה נדבך מאוד חשוב בעניין הזה ולכן אנחנו מגיעים גם לשאלת המימון.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר משהו על המימון. לדעתי צריך לעשות לפחות בשנים הקרובות, אולי שלוש או חמש השנים הקרובות, שהעלות תושט על המדינה. מי שכבר יש לו מסגרות קיימות, גננות שנמצאות כבר ועכשיו אנחנו אומרים להן אתן חייבות לעבור הכשרה, המימון חייב להיות עלינו. מכאן ולהבא יכולה להיות השתתפות כמו כל סטודנט - - -

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

כרגע לא ניכנס לשאלת חמש השנים, בינתיים נבטיח שזאת העלות. חמש שנים, ישתנה המצב - - -

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

כרגע יש את זה במסגרת - - -

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לא, אין, הוא אומר, ייגמר התקציב, זה נגמר.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

חברים, גם משרד הרווחה וגם משרד האוצר אתנו, הבקשה של חברי הכנסת, פשוט להרגיע אותנו שהממשלה – לא משנה לנו איזה משרד – נושאת בעלות הזאת.

<< אורח >> שיר סגל: << אורח >>

אני רוצה להוסיף רק עוד זווית. האחת, העניין של העצה שדיברנו, היכולת לעשות את הזינוק. יש פה הגבלה של להשלים את ההכשרה תוך שנה. לא ברור שזה יהיה ריאלי. צריך לזכור שגם 220 שעות זה מגיע ליומיים שלושה. יומיים–שלושה בחודש של חודשי עבודה, זה אם הכול יהיה מקוון – עוד לא ברור איך זה ייבנה - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיוק, זו שאלה מרכזית.

<< אורח >> שיר סגל: << אורח >>

אז יכולים לעשות את זה מעבר לשעות העבודה, אבל ברגע שלא - - -

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

מבחינה טכנית.

<< דובר_המשך >> שיר סגל: << דובר_המשך >>

כן, מבחינת המעסיק. תחשבו על הגנים, לאבד יומיים–שלושה בחודש, את הגננות, במיוחד אם זה כל הצוות - - -

<< דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלל זה שאלתי ולא קיבלתי תשובה, מתי זה קורה?

<< אורח >> שיר סגל: << אורח >>

זו שאלה אם זה יהיה סימולטאני מלא, אם זה יהיה מקוון באופן מלא או לא, זה חשוב וזה באמת משפיע על היכולת להיערך, שזה יהיה בשעות שלא בשעות העבודה.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

בינתיים זה ה-1 בספטמבר, השאלה אם זה ריאלי, ללא קשר לתקציב.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> אחר כך יהיו הודעות מעבר שנקרא אותן ביחד.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

איך הן ישרתו אותנו כרגע? תסבירי.

<< דובר_המשך >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << דובר_המשך >> זה מתייחס לדור המדבר שכבר עובד היום. כמה דברים, האחד, שימו לב בתוך התקנות, דיווחנו על סינכרוני ואסינכרוני. אסינכרוני זה אומר שאין מרצה בקצה, זה לימוד עצמי. וסינכרוני זה אומר שיש מרצה בקצה, ששעות הלימוד זה בדיוק כמו שעות הלימוד מול כיתה. בזום נמצאת נציגת האגף להכשרה מקצועית בזום, חני זוהר, היא תוכל להסביר קצת יותר על ההיבט הזה, אבל יש חשיבות שלא הכול יהיה מקוון כדי להכשיר. הציפייה שהכול יהיה מקוון והכול יסתיים במקוון, בסדר, עשינו עבודה, מבחינה מקצועית זה לא משהו שכנראה נכון לעשות.

<< אורח >> שיר סגל: << אורח >>

אני רק אוסיף, זה הגיוני שלא הכול יהיה מקוון אבל צריך לראות שזה ריאלי להשלים את זה תוך שנה ביחד עם שעות העבודה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ריאלי, בסדר, אבל עדיין צריך שתהיה הכשרה עניינית.

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

דבי הסבירה ואני רוצה להוסיף כדי שיהיה ברור כי מדובר פה על חשיבות הערכה פרונטאלית בעיניכם. תקנה 6(ט) שהקראנו, המשמעות שלה היא, שבעצם אדם יכול לגשת לאיזה שהיא בחינה אמריקאית ולקבל פטור מכל תוכנית ההכשרה. זאת אומרת, המנהל יכול לפתור מ-220 שעות את מי שיעמוד באיזה שהיא בחינה אמריקאית. הוא גם יכול לגשת אליה כמה פעמים, להצליח בה ואז הוא פתור מהכשרה, זאת המשמעות. השאלה היא אם זה מקובל עליכם?

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

זה לא בחקיקה הזאת - - -

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

זה כן, זה סעיף קטן (ט).

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

נכון, אבל המקור לאופציה הזאת של לבצע את האקסטרני, להבנתי היא מחוק שירות התעסוקה.

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

אבל אנחנו לא מוגבלים בחוק שירות התעסוקה. זאת אומרת, החוק פה קובע מה חייב לעבור אדם ואם אנחנו בעצם קובעים שלא ניתן לוותר על ההכשרה מבחינת הבחינה האמריקאית, לא ניתן יהיה לוותר.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לפחות לא על החלק המעשי. על החלק התיאורטי אולי אפשר לפטור ממבחן תיאורטי, אבל החלק המעשי, אותן 70 שעות מעשיות זה - - -

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

70 שעות זה 70 שעות שאם אני מבינה, הוא פשוט עובד במעון.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לא, אבל יש לי מרצה שנמצא אתו. יש מלווה, יש מדריך שנמצא.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

יש לנו תחושה לא טובה עם הבחינה האקסטרנית.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תראו, זה לא בחינה ללשכת עורכי הדין, זאת בחינה כדי לראות אם מסוגלים לטפל בילדים. קודם כל, אי אפשר להסתפק בבחינה, זה דבר שבאמת לא יעלה על הדעת, ועוד במבחן אמריקאי. אפילו לא בחינה מעשית. זה נשמע מאוד לא רציני.

הדבר המשמעותי בעיניי, שלא תהיה הסתפקות בזום, הזום צריך להיות חלק קטן. החלק המשמעותי של ההכשרות צריך להיות במעשי אחרת זה כאילו סתם לסמן וי על החלטה לתת הכשרות.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

כשאנחנו מדברים על הזום, זה מתוך ה-150, נכון? 150 שעות, בלי שום קשר ל-70. האם אנחנו יכולים להבטיח שהחלק שבזום לא עולה על 50% מההכשרות?

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> נכון להיום, לא. אנחנו בכוונה לא כתבנו את החלוקה לתוך התקנות.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

בגלל המגבלות של תקופת הקורונה, הרבה דברים הפכו להיות מקוונים.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אם זה בגלל הקורונה זה משהו אחר.

<< דובר_המשך >> אביעד שוורץ: << דובר_המשך >>

לכן אני אומר, באופן כללי הקורסים לא מקוונים, גם קורסים של האגף להכשרה מקצועית, אף אחד לא מעדיף להעביר את הקורס בזום, זה פתרון של אילוץ, זה לא משהו שהוא מראש דרך הפעולה של האגף וזה רק האילוצים עכשיו בעקבות התקופה האחרונה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

שלא נתרגל לאילוצים האלה.

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

אבל יש דברים שאי אפשר אחרת עכשיו.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

קורס עזרה ראשונה זה משרד הבריאות נותן את התוקף.

<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>

אנחנו לא נקל ראש ונעשה קורס עזרה ראשונה בשלט רחוק, בזום.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אולי נשמע את נציגת הבריאות. נפתח עם כרמית ספרא, ממשרד הבריאות. לאחר מכן חני זוהר.

<< אורח >> כרמית ספרא: << אורח >>

שלום, כרמית ספרא, אני סגניתו של פרופ' רונית אנדוולט, באגף התזונה במשרד הבריאות. אני רוצה לציין, אנחנו מוכרחים שתהיה הכשרה בנושא של הקשר בין תזונה ובריאות והתפתחות תקינה של תינוקות וילדים. הצענו סילבוס בנושא הזה, הכשרה כזאת לא קיימת היום במוסדות גם המסובסדים וגם הפרטיים וזה מוכרח להיות חלק מהעניין. הצענו את זה בהערות לתקנות ונשמח לדאוג לזה שזה נטמע בצורה הטובה ביותר. תודה.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

זה עלה אתמול ודיברנו על כך – הדרכות או הכשרות, אז אמרתם שזה כולל התייחסות?

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

כולל הכשרה, כולל התייחסות לתזונה.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

זה מופיע?

<< דובר_המשך >> הודיה הומינר רוזנבלום: << דובר_המשך >> זה מופיע בתוספת לתקנות.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >>

בתוספת כתוב: היגיינה, פגיעות ומניעת מחלות מדבקות, תזונה ואורח חיים בריא.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

כחובה.

<< דובר_המשך >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << דובר_המשך >> כחלק מתוכנית הלימודית.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

נקרא לזה תוכנית הליבה.

<< דובר_המשך >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << דובר_המשך >> עם התכנים. בתוך התקנות אנחנו כותבים את התכנים, לא כותבים את כל הסילבוס.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

כן, אוקי, תודה. חני, בבקשה.

<< אורח >> חני זוהר: << אורח >>

שלום לכולם, רציתי לומר תודה על האפשרות לדבר. אנחנו כאן באגף להכשרה מקצועית בנינו תוכנית שכוללת הכול, כולל מה שכרמית ביקשה, את התזונה, את ההתפתחות, הכול בעצם כולל בתוך תוכנית הלימודים שלנו. התוכנית המלאה שבעצם תיכנס כנראה לתוקף עם חוזר כי כרגע היא כן פעילה בשטח, היא בעלת 676 שעות, יש בה 406 שעות עיוניות ומעשיות במוסד הלימודים ועוד 270 שעות שנכנסות בתוך מעונות, בתוך מסגרות חינוך לגיל הרך. בתוכן, שם הם מקבלים גם גיבוי של חונך מתוך המעון וגם המורה של הקורס נכנסת, מחלקת את הזמן שלה בין כל התלמידות ובודקת מה קורה במעונות. זאת אומרת, שזאת ההכשרה שאנחנו הכי ממליצים עליה כיוון שהתכנים שלה הם הרבה יותר מקיפים, הם יותר נטמעים, הם תוקפו על ידי האקדמיה, הם קיבלו אפילו ציונים מעולים במחקרים ובשנים האחרונות הם היו גם יותר מבוקשים. דווקא הכשרות ארוכות יותר היו רבות יותר בשטח מאשר המקוצרות שבנינו עם הזמן בגלל אילוצי השעה. 150 שעות שבנינו, שהיום עובדות במקוונות, כמו שאמרנו, אין ברירה אלא מקוונות מלאות, למרות שאנחנו מסכימים מאוד עם קארין, שצריך שזה יהיה רק חלקי כי הרבה מאוד מהחומר צריך להיות פנים אל פנים, להתנסות, סדנאות, סימולציות, מצבים וכו', כרגע, בגלל המצב, אין ברירה אלא לעשות את זה מקוון מלא וזה נמצא בכל מיני מקומות בארץ, ההיקפים לא נקודתיים, יש כאלה בכל המדינה.

אנחנו חושבים שלא צריך להסתפק בזה, זה מתאים להיום, זה נכון לצו השעה, אבל בעתיד חשוב מאוד לחזור להכשרה הרחבה יותר ובעצם לא לחזור שוב לוועדות ולתקנות וכו', כדי שיהיה ברור שזאת העבודה נכונה כי אנחנו באמת צריכים לתת הכשרה ראויה, מקצועית למצבים האלה של טיפול לקוי בילד, של השגחה לא תקינה. צריך לעודד יחס מיטבי ואיכות לילד באמצעות הכשרה. הכשרה מבחינתנו פונה לענת שדיברה אתמול, אמרה, אף אחד לא רוצה לנשק לחי קרה. מבחינתי זה הכי נכון הכשרה מלאה וארוכה שנותנת גם לאורך זמן, זמן מיטבי להטמעה, משהו קצר יהיה פחות טוב, כרגע אין לנו ברירה אלא לעשות את זה.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

ככל שזה נוגע לקורונה אנחנו מבינים את הצורך, בוודאי זאת תקופה חריגה.

<< דובר_המשך >> חני זוהר: << דובר_המשך >>

גם קורונה וגם צו השעה שאומר צריך להכשיר הרבה מאוד מטפלות, גם למעונות פרטיים, גם למעונות המפוקחים, כולם זקוקים לכוח אדם כמה שיותר מהר, איכותי, מקצועי, לא שיבואו ויעבדו ללא שום הכשרה. לכן, עשינו הכשרות מקוצרות על פי זה. כיום יש שבע וריאציות לקורסים מקוצרים, לפני התקנה היו שתיים או שלוש הכשרות שכאלה.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

מה ההיקף כיום של ההכשרות המקוונות, סך כל ההכשרות?

<< דובר_המשך >> חני זוהר: << דובר_המשך >>

המקוונות היום הן 150 שעות לימוד, לקורסים האלה נכנסו גם מטפלות ממעונות פרטיים, גם מטפלות ממעונות מפוקחים, אין איזה שהיא העדפה של זה על זה. אני אספר לכם למשל, שלבן הזוג שלי יש גן ילדים פרטי, גם הוא וגם המטפלות שלו נכנסו לקורס שכזה בלי שום בעיה, זה לא בגללי, פשוט נכנסו כי מאוד קל היה להיכנס. נכון שצריך תקציבים רבים לשם כך. בעבר את התקצוב נתנו אך ורק האגף למעונות יום, הייתה איזה שהיא בעיה עם תקציבים ואנחנו באגף להכשרה מקצועית גם תקצבנו את זה וצריך לחשוב על זה, יש עכשיו צורך בהמון המון הכשרות כאלה ולכן התקצוב חשוב.

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

אני רוצה לדייק לגבי הכשרות מקוונות שעושים עכשיו, זה מקוון סנכרון, מה שאנחנו קוראים לזה הכשרות בזום, זה לא הכשרות שאנחנו מתכוונים אליהן בתקנות מקוון, שהן אסינכרוניות, זאת אומרת, לומדה שהמטפלת יכולה בשעות הפנאי, אחר-הצוהריים, ללמוד - - -

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

איך יש פיקוח או ביקורת על הדבר הזה? אני יושב שעתיים מול המחשב, אני מפעיל את התוכנה ולא צופה בה.

<< דובר_המשך >> הודיה הומינר רוזנבלום: << דובר_המשך >> יש מנגנונים ששואלים שאלות ואתה צריך לענות תוך כדי הלומדה, אנחנו גם מקווים שזה יפותח בצורה טובה שיהיה גם איזשהו ליווי, רכז אקדמי לקורס, זאת אומרת, אם למישהי יש שאלות והיא רוצה להפנות, יש לה למי להפנות, שזה לא יהיה רק שגר ושכח אלא משהו קצת יותר מוחזק.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, מה שחשוב זה המעשי, למעשי אין זום ולא מקוון, זה בשטח.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

המעשי, כולנו מסכימים שאי אפשר לעשות מעשי בזום. רק עלתה נקודה שעזרה ראשונה, אני מניח שלא תהיה בעיה להבטיח - - -

<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם את הדברים המובנים מאליהם צריך לומר.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

לגבי השנה גם זה מובן מאליו, אנחנו כמובן יכולים להבטיח שזה יהיה רק פרונטאלי, לא נראה לי שעזרה ראשונה אפשר לעשות.

<< אורח >> מירי כהן: << אורח >>

יש סילבוס מוגדר ושם מוגדר כמה זמן אפשר לעשות פרונטאלי, כמובן שיש חלק מעשי כי חייבים לתרגל גם החייאה, נושא אלרגיה הוא סופר סופר חשוב, גם אותו צריך לתרגל, להכיר את המזרק, הכול מוגדר בסילבוס שמשרד הבריאות הגדיר.

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

בסילבוס שלכם כתוב איזה שיעורים צריכים להיות בפרונטאלי ואיזה יכולים להיות מקוונים?

<< דובר_המשך >> הודיה הומינר רוזנבלום: << דובר_המשך >> כתוב שם היקף האחוזים של השעות, אני יכולה לשלוח לכם את הסילבוס, הוא מאוד מוגדר. ברור שבהתנסות המעשית חייבים להיות פיזית.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אני חושב שבכל מה שכתוב לעזרה ראשונה, אולי ננסח את זה, דבי, שמרית, אפשר שהניסוח יהיה, שהקורס משלב גם פרונטאלי - - -

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

מירי, את יכולה לומר לנו כמה אחוזים ממנו הם - - -

<< דובר_המשך >> מירי כהן: << דובר_המשך >>

70% פרונטאלי, 30% מעשי.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

השאלה, האם לכתוב את ה-30% או שנסתפק בניסוח שאומר, שמשלב כך וכך?

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, יש פה בלבול, פרונטאלי, מעשי. פרונטאלי, הכוונה שמגיעים לגן.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

תיאורטי, מעשי או מקוון מעשי.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז תיאורטי, 30% בזום - - -

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

הפוך.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זאת אומרת, פרונטאלי, הכוונה מול הבן אדם. אז 70% תיאורטי, 30% מעשי בגן.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

השאלה, האם יש צורך לחדד את ה-30% - - -

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אני לא חושב, אדוני היושב-ראש.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

או ניסוח כללי, שזה משלב גם מעשי.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

אנחנו נמליץ לא להיכנס לרזולוציה הזאת כי בסוף הדברים האלה יכולים להשתנות ולא נרצה לבוא שוב לוועדה ולתקן את התקנות.

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

אולי כן כדאי לכתוב: בהתאם להנחיות משרד הבריאות בעניין בגלל שכן ראיתי כבר באינטרנט, או איזה שהיא דרך לאפשר למשרד הבריאות את הגמישות וכן לחייב בהתאם לסילבוס. אני אסביר מה החשש.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זה קורס של משרד הבריאות, שמשרד הבריאות יקבע את הכללים, כמה שעות. אם אנחנו אומרים 30% מ-22 שעות, אנחנו מגיעים ל-7.5 שעות שחייבים להיות בגן.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

בהסתמך על הניסוח שמבטיח שילוב בין זה לזה, כלומר, שחייב להיות חלק פרונטאלי או מעשי.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> פרונטאלי זה עיוני, השאלה אם זה צריך להיות פרונטאלי שלא מקוון.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

כן, זאת הכוונה.

<< אורח >> מירי כהן: << אורח >>

מצד שני, שלא יהיה רק 10% מעשי, אנחנו צריכים להיזהר גם מזה. אנחנו אפשרנו את זה והיה צוות מאוד מוגדר שבדק בדיוק את המתווה, גם הגדיר את הסילבוס, שלא יהיה 10% בלבד, לכן צריך להגדיר משהו.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אוקי. בינתיים, שחלקן לא מקוונות.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 7 שעות זה משמרת אחת בגן, מהבוקר עד הערב אפשר לגמור את הסיפור הזה, אפשר, זה תיאורטי, זה בסדר, רק שיהיה מימון ושנהיה בטוחים שהמדינה לא תעביר את זה על בעלי המעונות.

<< אורח >> שיר סגל: << אורח >>

רק הערת נוסח קטנה שאני מציעה לשנות פה בנוסח, אחד, לגבי יחס המרה של השתיים, זה כלל אצבע אבל לפעמים זה משתנה. היום כשמעבירים הרצאה פרונטאלית להרצאה דיגיטאלית, היחס אומר, שזה חצי מהזמן כשרואים את זה בצורה דיגיטאלית ולכן כתוב פה שעתיים. מצד שני, לפעמים זה יכול להיות שלוש ולפעמים שעתיים וחצי, הייתי מציעה לאפשר גמישות, ואומר, שהשעה תהיה שוות ערך את התוכן ולא לקבע את המספר כדי לאפשר בכל זאת את התוכן.

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

שוות ערך ותוכן זה לא משהו שאנחנו יכולים למדוד.

<< אורח >> שיר סגל: << אורח >>

אפשר לחשוב על איזשהו נוסח אבל לא הייתי רוצה לקבע משהו שבסוף יצמיד את זה לשעות אלא ברמת התוכן. הרעיון הוא המרה - - -

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

את מוטרדת, לאפשר יותר - - -

<< דובר_המשך >> שיר סגל: << דובר_המשך >>

כן, יותר או פחות, לפעמים כשאתה מעביר קורס בצורה דיגיטאלית, כלל אצבע אומר שזה לוקח חצי מהזמן אבל זה לא בהכרח, לפעמים זה טיפה יותר או טיפה פחות.

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

אז אולי בהפסקה תנסו להגיע עם דבי לאיזה שהיא הסכמה.

<< אורח >> שיר סגל: << אורח >>

דבר נוסף, מתייחס פה הכול אסינכרוני, לקורס מקוון שאין מישהו מהצד השני, מעין לומדה כזאת, אבל יכול להיות, במיוחד בצו השעה הזאת, שחלק מהתכנים יהיו בקורס מקוון כן סינכרוני, וגם בו זה מקצר את הזמנים, אני לא יודעת להגיד כמה, אבל בכל זאת להתייחס אליו.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> לפי הבירורים שלנו, בסינכרוני, כשיש מרצה בקצה זה לא מקצר את הזמן.

<< אורח >> שיר סגל: << אורח >>

מתוך ההתנסות שלי עם "ישראל דיגיטאלית" ואני בונה לא מעט קורסים כאלה בתקופה הזאת, זה מקצר בזמנים.

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

בקורס עזרה ראשונה, שעת לימוד נחשבת כשעתיים.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אפשר להוסיף ביטוי סל בתוך הסעיף, שבכל מקרה זה יהיה שווה ערך.

<< דובר_המשך >> שמרית גיטלין שקד: << דובר_המשך >> לא, הם לא רוצים שזה יהיה שווה ערך.

<< אורח >> חני זוהר: << אורח >>

סליחה, רק אם אפשר לומר, אנחנו היום עושים מקוונים סינכרוניים. הקורס הסינכרוני לא יכול להיות מקוצר יותר מקורס פנים אל פנים, זה לא הגיוני. בסוף היום, כשהן כבר עייפות, קשה מאוד להתרכז מול מחשב, פשוט קשה להן ללמוד לאורך זמן לכן לא הגיוני לעשות פחות מזה.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אוקי, אנחנו בעד. דבי, תנסו לפתור את הניסוח כאן, אני חושב שזה הגיוני, לא להניח מראש שיש כאן צמצום.

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

רק לא הכרענו בסוגיה הקודמת, האם אתם רוצים באמת לאשר את האפשרות לקבל פטור מהכשרה פדגוגית למי שעובר מבחן אמריקאי, או שלא? צריך להחליט את זה.

<< אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>

זה לא אומר בהכרח שכל מי שעושה מבחן אוטומטית עובר, אתה יכול לקבוע את התנאים.

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

לא. כתוב פה, שהמנהל רשאי לפטור מחובת הכשרה פדגוגית מי שעמד בבחינה.

<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>

הוא רשאי לפטור - - -

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

נכון, יש אפשרות.

<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>

הוא יכול לפטור, לא כל מי שעומד לבחינה. הוא אומר, אני פוטר את מי - - -

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

לא. אם הוא כבר מחליט שמי שעבר הכשרה פטור מבחינה, הוא לא יכול לקבוע אחרת לגבי - - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בכמה שפות יש את המבחן האמריקאי? זה מאוד חשוב.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

זאת שאלה טובה.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זאת שאלה קריטית משום שאני חושב שזה צריך להיות מוגדר.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

חובה להבטיח שיש לפחות בשפה הערבית.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם רוסית חייב להיות, גם אמהרית וגם צרפתית. אנחנו יודעים על חמש-שש שפות, שהאוכלוסייה הזאת נמצאת בתוך הגנים. זאת חובה. אם רוצים שמישהו יעבור מבחן אמריקאי והוא מתקשה בשפה העברית וזה לא קריטי לעבודה עם ילדים עד גיל 3, כמובן נדרשת עברית, אנגלית, רוסית, צרפתית, ערבית ואמהרית. צריך לתת את ההזדמנות - - -

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אני לא בטוח שצריך שש שפות.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חושב שש שפות זה מכסה.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

צרפתית?

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, בוודאי, יש הרבה.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אני בעד, אני לא נגד, אבל השאלה היא - - -

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רוסית זה חובה. אני מבקש, אם אתם מדברים על כך שהמבחן האמריקאי ייתן פטור מהמעשי, בוודאי שזה צריך להיות בשפות.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לא מהמעשי. צריך להדגיש את זה, זה יכול לתת פטור רק מהתיאורטי, לא מהמעשי.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה, מהתיאורטי.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> אני אגיד מה הנוסח היום ואתם תנחו אותנו.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אנחנו לא רוצים לוותר על המעשי.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >>

היום כתוב: בחינה עיונית או מעשית. היום הבחינה יכולה להיות או עיונית או מעשית ולכן בהתאמה נראה - - -

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

העיוני תפטור מהעיוני והמעשי מהמעשי.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מורה או גננת שיש לה כבר ניסיון 20 שנה, היא רוצה לגשת אבל העברית שלה לא מספיק טובה בשביל לעבור את המבחן, אני חושב שמן הראוי לתת את הזכות להיבחן בשפת אמה.

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

למיטב הבנתי, גננת שעבדה 20 שנה, היא לא צריכה לעבור - - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 12 שנה, מה זה משנה?

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

לא, היא לא צריכה לעבור את המבחן.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל היא צריכה לגשת לממונה ועד שהיא תגיע לממונה.

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

חני זוהר, תסביר את המנגנון.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רואה פה את סעיף ו, עד שמגיעים לממונה, אבל השאלה, אם בן אדם רוצה לגשת למבחן והעברית שלו לא מספיק טובה בשביל לבוא. אבל מבחינת המקצוע - - -

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

חבל לחזור על זה יותר מדי, הנקודה ברורה.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שזאת הסוגיה הקריטית שתאפשר להרבה אנשים להרגיש גם בטוחים - - -

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

בסדר, מה אתה רוצה יותר כי אני מסכים אתך. בוא נשמע את התשובה.

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

דבי, מקובל עליכם שאנחנו נכתוב בסעיף 8, שהבחינה תיערך בשפות אל"ף, בי"ת, גימ"ל, מה שיחליטו חברי הכנסת?

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> אני רוצה להבין מחני מה קיים היום ונראה מה אפשר - - -

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אז מי יענה על השאלה?

<< אורח >> חני זוהר: << אורח >>

אני אשמח להסביר מה קיים היום. היום השפה הרשמית – אצלנו אפשר לעשות את ההכשרות האלה גם בעברית, גם בערבית וגם להיבחן בעברית ובערבית. שפות אחרות אנחנו לא מכניסים, גם בגלל העניין הזה שאנחנו גרים פה בארץ ישראל, אנחנו מחנכים ילדים בעברית ומטפלת כן צריכה שתהיה לה יכולת ביטוי כלשהי בעברית. הם אמורים לדבר בעברית, לפתח שפה בגיל הרך, שזה משהו מאוד מאוד קריטי. לכן אנחנו מאוד מתנגדים - - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני ממש לא מקבל את האמירה שלך, עם כל הכבוד כי יש הרבה גנים פרטיים שעד גיל 3 אפשר ללמוד כמה שפות, אז אני מבקש לא לדבר בצורה כזאת. יש הרבה אנשים שדווקא מלמדים בשפה האנגלית למשל, כדי שהילד יידע אנגלית. עם כל הכבוד, האמירה שלך לא במקום, להגיד שאנחנו בארץ ישראל אז לא צריך שפות אחרות? סליחה, אני מבקש שתחזרי מהאמירה הזאת, זאת לא אמירה לעניין, זאת אמירה לא לעניין. אני מכיר הרבה עולים חדשים שרוצים לתת את שפת אמם לילד עד גיל 3, מה זה ארץ ישראל? מה זה פה, מבחן נאמנות?

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

יבגני, באמת.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, זה ממש מעצבן, להגיד דבר כזה, אנחנו בארץ ישראל. סליחה, בוא נעשה סוג א', סוג ב' של אזרחים.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

למה אתה לא מתעצבן שאין בתי ספר בשפה הרוסית?

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא ביקשתי בית ספר, אני ביקשתי שמורה או גננת תוכל להיבחן בשפה שהיא מבינה בה. זה שהעברית שלה מספיק טובה בשביל ללמד אבל יכול להיות שהיא לא מספיק טובה בשביל לעבור את המבחן, ויש גם גנים פרטיים, אז אני מבקש, אל תגידי ארץ ישראל, עם כל הכבוד. זאת אמירה שגובלת אפילו בגזענות, סליחה על הביטוי.

<< אורח >> חני זוהר: << אורח >>

אני רוצה להסביר שנייה. יש לנו התאמות בבחינה של תרגומים לאנשים שאין להם עברית טובה. אם מבקשים מראש, נותנים אדם שמלווה אותם ומתרגם להם את השאלות, את השאלות שלהם, מה הם רוצים לכתוב, איך לכתוב ואז הוא יכול לכתוב את זה בעברית או בערבית, עם תרגום, אם הוא לא מבין את מה שהוא נשאל לעשות. הבחינות מקוונות, אגב, עדיין לא יצאו, הן יהיו בקרוב, כרגע יש בחינות פתוחות. בקרוב המקוונות עוד יותר - - -

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

את הפסיכומטרי יש ברוסית.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בוודאי שיש ברוסית. שוב, אם אתם עושים בחינות מקוונות, אין שום בעיה לתרגם את זה. זה לא שאני כותב חיבור. אם הייתי נבחן בחיבור, בוודאי שהשפה הייתה צריכה להיות ברמה של חיבור, אבל מדובר על מבחן אמריקאי עם תשובות טכניות ולכן אני מבקש שהשאלות יתורגמו לשפות שהן מובנות להרבה גננות, זה הכול. אני חושב שהחברים שהעברית היא לא שפת האם, יסכימו אתי שאם אתה עושה מבחן אמריקאי, אין שום בעיה לעשות את התרגום הזה. אז יעלה מיליון שקל, 2 מיליון שקל.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אני חושב שהדרישה כאן מוצדקת, אם פסיכומטרי עושים מבחן גם ברוסית, מה הבעיה שהמבחן הזה גם ייעשה בשפה הרוסית?

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אבל השאלה שנשאלת, האם אנחנו רוצים לאפשר את מתן הפטור הזה בעקבות מבחן אמריקאי?

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

נגיע לזה. זה השימוש היחידי של הבחינה הזאת?

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

לא, יש לה עוד שימוש. יכול להיות שהיא תהיה בחינה שהיא לא מחליפה את ההכשרה אלא היא בנוסף אליה. זאת אומרת, הם השאירו לעצמם את שתי האופציות, הבחינה יכולה להיות בנוסף להכשרה והבחינה יכולה להחליף את ההכשרה. אתם יכולים להחליט, שאתם הולכים רק על אחת מהאופציות או שאתם מאפשרים את שתי האופציות.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

התחושה שלי, שזה יחליף את ההכשרה – זה לא במקומו. זה אומר, ללמוד יומיים ולעשות את הבחינה ואז יש הכשרה. אני לא בטוח שזה עונה על ההכשרה המקצועית הנדרשת. אמיר, התחושה שלנו, שזה לא צריך להחליף.

<< אורח >> אמיר מדינה: << אורח >>

זה קיצור דרך גס מדי.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

כן, זה קיצור דרך גס מדי.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי לקצר שעות? אם אתה מקצר שעות במבחן, בוא נדבר על היחס, אם זה מקצר את השעות, יכול להיות שהמבחן הזה מוריד את הלחץ גם מהעלויות של המדינה וגם מבעלי המעונות. אם אתה יודע שאדם עובר את המבחן הזה, אני לא יודע באמצעות כמה שאלות, 100-200, אני לא יודע כמה, ואז אתה יכול להוריד את מספר השעות כי אתה יודע שאדם לא מאתמול במקצוע הזה. אפשר תמיד לדבר על היחס, לא שחור או לבן.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> חשוב לומר, שהסמכות בחוק לבחינות היא נפרדת מהסמכות של ההכשרה, כך קבע המחוקק. כך שמבחינת החוק, הוא כיוון לכך שיהיו בחינות גם בלי קשר להכשרה.

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

יכולת קיום בחינות בלי קשר להכשרה.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> זאת הכוונה של החוק, עכשיו לתקן בתוך התקנות האלה, אבל זה מאוד חשוב להבין, שיש שני סעיפים בחוק: סעיף 7, שמדבר על ההכשרות שבאות להתייעצות עם שר האוצר. וסעיף 64, שהוא סעיף של תקנות הביצוע, שהן בסמכות שר העבודה בלבד, שם יש אפשרות לקבוע חובת תקנות בלי קשר להכשרה.

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

דבי, אני חושבת שחברי הכנסת לא מתנגדים.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> אני לא בטוחה שזה נכון לעשות אותו, זה אפשרי אבל יש לזה - - -

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

ההתנגדות שלנו, שלא יהיה מסלול נפרד של בחינה וזהו.

<< דובר_המשך >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << דובר_המשך >> זה לא סותר את הבחינה הכללית.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

עניין השפות צריך להיפתר, רשמנו שזה בעברית ובערבית. אני חושב שצריך לאפשר גם שפות אחרות, אולי גם רוסית. לא סתם הקשתי על הפסיכומטרי כדי להבין - - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה, כל שפה שנכללת בתוך מבחן הפסיכומטרי, בוא נכניס את זה לתוך המבחן הזה. אם יש מבחן פסיכומטרי בשפות: צרפתית, אנגלית או ספרדית, אז בוא נכניס את זה לפה ואז יהיה פה גם שוויון. אתן עוד דוגמה, המבחן להסמכה רפואית, גם יש בכמה שפות לפני הערבית.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

נכון, אני חושב שהמטרה היא לאפשר לאלה שלמדו בחו"ל וכיוצא בזה.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסדר, ואם יש עולים חדשים שבאו עם הכשרה מחוץ לארץ ושנתיים לא הספיקו ללמוד את השפה?

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

לכן אמרנו, צריך לאפשר את זה גם ברוסית.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> במיוחד כשמדובר בילדים עד גיל 3, אני לא מדבר על ילדים בבית הספר.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אני מציע לגבי הבחינה, האם יש מנגנון – אני יכול לחשוב על מי שהשלים לפחות חצי מתוכנית ההכשרות, יוכל לגשת לבחינה ולא ממש במקום.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> קראנו תקנה שמדברת על הכשרה מוקדמת לפי כישורים, ותק וניסיון ולכן יכול להיות שבכל זאת יהיה פטור מהכשרה מכוח אותה תקנה.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

זה משהו אחר, יש לזה הצדקה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

יש לזה הצדקה, אדם שבא פעם ראשונה לעבודה, מקבל מבחן אמריקאי ואז יקבלו אותה לעבודה, זה נראה לי - - -

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

במקור, החוק המסמיך, אם אני זוכרת נכון, שם את האפשרות לעשות אקסטרני אפשר לעשות רק אחרי שנתיים של עבודה. זאת אומרת, זה מיועד רק לכאלה שכבר נמצאות במעון ועובדות. לפחות כך היה במקור.

<< דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי כל שנה הוא גם ככה מחויב לעשות את זה, לא?

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

זה בעצם לא אמור להיות - - -

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> מי שמחויב בהכשרה בסיסית של 220 שעות, הוא לא יהיה פטור מבחינות, ככל שאלה ייקבעו. כלומר, זה לא חובה לקבוע את הבחינות, אבל ככל שאלה ייקבעו, לפי מה שמבקשים חברי הכנסת, צריך למקד את זה בקשר למי שחייב בהכשרה של 220 שעות.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

הרעיון שלנו, שמי שחייב בהכשרה, לא יהיה לא מספיק חלופי רק של בחינה.

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

אז אני מציעה להוסיף בסעיף קטן (ט): ואולם לא יינתן פטור מ-220 שעות. זאת אומרת, הפטור למי שדורשים ממנו יותר מ-220 שעות, זה מה שאת רוצה לומר, דבי?

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, להפך, אני חושב שדווקא צריך להוריד, לעשות את זה, אם 100 – אז מבחן, נכון? כי עם 220 שעות, בן אדם לא חייב את המבחן, הוא יכול לגשת להכשרות, 220 שעות, נכון?

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

זה מה שהם רוצים לומר, תשאירו את ה-220 שעות - - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שאנחנו מבקשים, בוא נוריד את השעות ואז ניתן לבן אדם לגשת למבחן, אחרי שנתיים של עבודה נניח.

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

שהמבחן יפתור מהשעות העיוניות, נגיד המקוונות, וכל החלקים המעשיים בכל מקרה יידרשו לעשות אותם.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נניח, כן.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

זה המינימום.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

שהמבחן יפתור מ-150 שעות?

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

לא. ה-70 שעות זה במעון אבל בתוך ה-150 שעות, למשל אני מטפלת חדשה, לא הייתי אף פעם במעון, לא רוצים שתעשה, לא משנה איזה סימולציה, איזה סדנה, לא רוצים שתעשה אותה בלי שביקרת במעון בפועל. אז 70 שעות זה מה שקורה במעון בפועל. עכשיו, בתוך ה-150 שעות - - -

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

אני לא חושבת שאפשר להסתפק בזה.

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

שנייה, רגע – של עבודה במעון או התמחות במעון, לא משנה, תלוי אם היא עובדת כבר או לא עובדת, זה ה-70 שעות.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז את לא פוטרת, כלומר, את משאירה את ה-70 שעות בכל מקרה.

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

שנייה. זה נכון, זה חידוד שצריך לדייק אותו, אבל חוץ מזה, בתוך ה-150 שעות יש שני סוגים של לימודים, יש לימודים של חומר תיאורטי, שאפשר ללמוד את זה בצורה מקוונת ויש לימודים שהם סדנאות יותר, שזה למידת עמיתים, סדנאות, סימולציות, דברים שצריך מרצה בצד השני, זה לא משהו שאפשר להעביר אותו בלומדה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

מה החלוקה, 50%-50%?

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

אני לא יודעת להגיד את זה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה היא, האם ההגשה למבחן והעברת המבחן אמורה לפטור ולהוריד את השעות האלה מתוך ה-150 שעות? כי זה גם יוריד לחץ מהמדינה וגם מהמעונות. זאת השאלה. הגדרתי נכון את השאלה? כלומר, כמה שעות אפשר להוריד מתוך ה-150 שעות כדי שגם המדינה תממן פחות, ואדם שניגש למבחן ועובר אותו בהצלחה, יידע שמתוך 150 השעות האלה, אולי אפשר להוריד 40 או 50 שעות, ואז הוא חייב להיות מול המרצה 100 שעות. הגענו למצב שכבר אפשר להוריד 50 שעות, זאת הורדה מהמימון של המדינה, שאתם מתחייבים להכשרות כמדינה – זאת השאלה.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

הכיוון שלנו ברור.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבודו, אני רוצה להעיר הערה. אני רוצה לשאול שאלה מהותית, אנחנו כל הזמן מדברים על התמקצעות של אותן מטפלות וכאן מעלים סוגיה להוריד מהשעות הקיימות.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

הייתה בחינה - - -

<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני יודעת במה מדובר.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

הם הוסיפו סעיף, מי שעושה בחינה אמריקאית, יכול לבטל לו את כל ה-220 שעות.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, מה פתאום. אופיר, זה הוויכוח עכשיו.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אנחנו מתנגדים לזה, ביקשנו מהם למצוא פתרון לסוגיה, או בכלל לבטל את העניין הזה.

<< אורח >> שיר סגל: << אורח >>

צריך להגיד, אנחנו יודעים על לא מעט אנשים מהגנים הפרטיים שעברו הכשרות בתקופה הזאת על דעת עצמם, ואם הם עשו הכשרה, יכול להיות שהיא הכשרה שלא תוכר על ידי המשרד אבל הם עשו הכשרה, הם עברו את הידע, הם טרחו והשקיעו, כל הכבוד, אנחנו רוצים לעודד את הדבר הזה, אתה רוצה להכיר בזה. החלופה יכולה להיות בחינה על חשבון השעות. אני רוצה לוודא שמה שהם למדו הוא אמין, אני רוצה לעשות בחינה ולהכיר. זה לא במקום השעות המעשיות, הכוונה על החלק של השעות התיאורטיות. שוב, זה לשיקול דעת - - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הערה קטנה, אדוני היושב-ראש, יש אנשים שמתחילים לעבוד כבר בחודשים הראשונים, עולים חדשים שמגיעים לישראל עם ניסיון, מתחילים לעבוד בגנים הפרטיים כבר בחודשים הראשונים שהם מגיעים. קיבלתי כמה SMS של בעלי הגנים שאומרים, הם מעסיקים אנשים בלי קשר לרמת העברית שלהם. מה המשמעות של זה? שהם אנשי מקצוע בתחום, הם מבינים את התחום ולכן אני חושב, שהשפה העברית לא צריכה להיות מחסום להגשה.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

הסכמנו.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה הסכמת אבל זה לא מופיע עדיין בדברים. לכן מה שאני אומר, כשאני מסתכל על השעות האלה, את אמרת, שיש אנשים שיעשו את זה על חשבונם, דרך אגב, הכשרות בתוך הגן זה על חשבון המעסיק כי המעסיק משלם בזמן הזה משכורת לגננת. בעניין הזה, את יכולה לרכוש את הניסיון הדרוש על חשבון המעסיק, על חשבון בעל הגן. הגננת בכל זאת נמצאת בגן. אני מבקש, בואו נחשב את השעות האלה שניתן להוריד מ-220, אם נגיע פה לעמק השווה ונראה, אמרת ש-70 משאירים בצד, אי אפשר לגעת בזה, מתוך 150 אפשר להוריד 60 או 70 שעות, זה מצוין, הורדנו גם את הלחץ מתוך 120 שעות, הגדרנו את זה שהתנאי ההכרחי זה העברה בהצלחה של המבחן, וכמו שאתה אמרת, יהיה בכמה שפות, ובזה סידרנו גם לבעלי מעונות פרטיים הורדה מהלחץ, גם כספי וגם מקצועי.

<< אורח >> הודיה הומינר רוזנבלום: << אורח >>

אנחנו נבחן את זה, אבל כדאי גם לאגף להכשרה למקצועית להתייחס.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אנחנו יותר מדי חוזרים על עצמנו, חבר'ה, ככה לא מחוקקים תקנות. כל משפט, שעה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הם פחות התייחסו לזה ברצינות.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אנחנו מסכימים, אנחנו דורשים, הם מתקנים וככה מתקדמים.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> בהפסקה ננסח נוסח.

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

לא, לא, דבי, אני חושבת שאפשר להקריא כבר.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מצוין, שמעת אדוני היושב-ראש? בהפסקה תנסחו נוסח.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

אני מציע, תן לי לנהל את הדברים.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ברור שאתה מנהל, אבל אתה מקשיב לעצות הטובות שלנו, אחרת איך היית מנהל את זה לבד?

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

טוב, יש הצעה?

<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>

כן. משרד העבודה מסכים למחוק את סעיף קטן (ט), שמאפשר את הבחינה במקום הלימודים, כך שתישאר חובת הכשרה פדגוגית, שחלקה עדיין יכול להיות מקוון. ובבחינות, אני מציעה, המשרד עדיין לא הסכים, אבל לכתוב בסוף סעיף קטן (8): הבחינה תיערך בשפות עברית, ערבית ורוסית.

<< אורח >> דבורה (דבי) ספיר אליעזר: << אורח >> אנחנו נוודא את זה מול חני, אחר כך.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

לגבי עברית וערבית זה ממילא קיים, לגבי השפה הרוסית, אני חושב שהסוגיה מוצדקת, במיוחד גננות חדשות - - -

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אולי לבחון גם צרפתית.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

העניין הוא, שאם מתרחבים ואז גם אמהרית - - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ההצעה שלי, כל שפה שהיא בתוך המבחן הפסיכומטרי, צריכה להיות גם במבחן הזה.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

או אפשר לכתוב: שפות אחרות שהממונה יחליט עליהן.

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חושב שזה גם הוגן.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, צריך להוסיף באותה נימה, שהדבר הזה צריך לחול גם על השתלמויות שעושים. יש הרבה השתלמויות של נשים - - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל השתלמויות זה לא מבחן תיאורטי. השתלמות, הכוונה זה דיבור וכו'. פה אנחנו מדברים על מבחן אמריקאי, שטכנית, אתה מתרגם ואתה משלם על תרגום פעם אחת וזהו, אין שום בעיה.

<< יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >>

כמה פעמים אתה צריך לשכנע אותנו?

<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_ה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]