פרוטוקול מספר 14, ועדת החינוך, התרבות והספורט, 05/09/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 14

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום ראשון, כ"ח באלול התשפ"א (05 בספטמבר 2021), שעה 10:00

סדר היום:

<< נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות)(תיקון מס' 2), התשפ"א–2021 << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

שרן מרים השכל – היו"ר

סימון דוידסון

משה טור פז

אלון טל

אמילי חיה מואטי

שירלי פינטו קדוש

יוסף שיין

חברי הכנסת:

אימאן ח'טיב יאסין

אוסאמה סעדי

מוזמנים:

עינב לוק

–

מנהלת אגף בכיר שפ"י, משרד החינוך

אתי סאסי

–

מנהלת אגף חינוך יסודי, משרד החינוך

שרית חאיק שפיגלשטיין

–

ממונה ייעוץ משפטי - השכלה גבוהה, משרד החינוך

אריה מור

–

סמנכ"ל ומנהל אגף בכיר חירום, ביטחון ובטיחות, משרד החינוך אולגה פרישמן

–

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אסתי ורהפטיג

–

עו"ד, ממונה הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

ד"ר אפרת אפללו

–

מנהלת המחלקה לחינוך ולקידום הבריאות, משרד הבריאות נועה בן אריה

–

עו"ד, יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

ד"ר רפאל אבירם

–

יו"ר פורום המנכ"לים, ארגון ור"ה - ועד ראשי האוניברסיטאות פרופ' חגי לוין

–

נציג איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל צופית גולן

–

סגנית יו"ר הנהגת הורים הארצית

יניב בר אור

–

מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל

קרן אוחנה איום

–

עו"ד, חיב"ה

ייעוץ משפטי:

תמי סלע

מנהלת הוועדה:

יהודית גידלי

רישום פרלמנטרי:

אלון דמלה;

אירית שלהבת

<< נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות)(תיקון מס' 2), התשפ"א–2021 << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת החינוך בעניין תקנות הקורונה שהגיעו אלינו ממשרד הבריאות. קודם כול, קראנו בעיון רב את התקנות. אנחנו נדון בהן ונתחיל לקרוא בהן. אני רוצה שהיועצת המשפטית תיתן ככה קודם כול קצת התייחסות לנקודות העיקריות שעולות מתוך התקנות. אחרי שאני עברתי עליהן נשאלות כמה שאלות שלדעתי גם הוועדה תתעכב עליהן קצת יותר. הראשון, בכל מה שקשור לפעילות הבלתי פורמלית שקיימנו עליה גם כן דיון. ולמיטב הבנתי, אני מבינה שהפעילות הבלתי פורמלית מתאפשרת אך ורק בחללים פתוחים - -

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

ברשויות הכתומות והאדומות.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

- - ברשויות הכתומות והאדומות. אם אנחנו מאפשרים תו ירוק בהן, אני לא מבינה למה הפעילויות הבלתי פורמליות לא מקבלות בעצם גם כן תו ירוק, חוגי בלט וכו', חיסונים או בדיקות יומיות, כמובן.

הדבר השני הוא שמעבר לכך, כדי לשמור על הפעילות התקינה והשוטפת של הלימודים, הבקשה של הוועדה הייתה גם לבחון, לאפשר מצב שבו התלמידים המחוסנים או אלו שלא צריכים להיות בבידוד יכולים להגיע לכיתות בצורה פיזית ושאר הכיתה בעצם בשיעור דרך הזום. כלומר, לאפשר מתווה כמו שאפשרנו להשכלה הגבוהה באוניברסיטאות בהן חלק מהתלמידים יכולים להיות נוכחים וחלקם בזום, במידה שיש בידודים או לא מאפשרים את הלימודים.

מעבר לזה, עלו המון שאלות גם אצל ועד ההורים הארצי וחברי כנסת נוספים ששאלו על עניין ה-70%.

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> כן.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

יש חלק מהכיתות שבהן, בגלל תלמיד אחד או שני תלמידים, הם למעשה לא יכולים לקיים את פעילות הלמידה. עכשיו אם היו חמישה, עשרה, בסדר, אבל בגלל תלמיד אחד או שניים? למה אנחנו לא מאפשרים גם פה את הבדיקות היומיות על מנת להכניס אותם לתוך התו הירוק או לתוך ה-70% בעצם שמאפשרים איזשהו שיעור רגיל.

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> הפרויקטור אמר הבוקר, שמעתי אותו בדרכי, שאם מוצאים ילד אחד אפילו בכיתה חיובי, מכניסים את כולם לבידוד. אני רציתי לבדוק אם באמת זה - - -

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אם מוצאים ילד אחד חיובי, כן. צריך להכניס את כולם לבידוד.

<< דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז זאת אומרת, ילד אחד חיובי, את כל הכיתה מכניסים לבידוד? אלה ההוראות?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן. יש מתווה. ביום הראשון עושים בדיקה. צריכה להיות תוצאה שלילית, ואז לאחר כמה ימים עושים עוד בדיקה. ואז בבדיקה השלילית השנייה בעצם משחררים אותם. אנחנו נעבור על זה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אולי נעשה שנייה איזושהי מסגרת?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

היועצת תיתן סקירה על הכול. אני פשוט רוצה לגעת בנקודות שיש לנו איתן כמה דברים שאני רוצה שנתעכב עליהם במהלך הדיון.

אז הדבר השני זה בעצם ה-70%, שמאפשרים למידה בכיתות, אבל מה קורה כשזה נופל בעצם על תלמיד אחד או שניים.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

זה לא יכול לקרות.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אני רוצה גם להודות למשרד הבריאות ולמשרד החינוך שהיו קשובים לוועדה. לאחר מספר פניות של חברת הכנסת שירלי פינטו בעניין המסכות השקופות, ראיתי שכן הכנסתם לתוך התקנות את הדרישה ממורים שבכיתה שבה יש ילדים עם צרכים מיוחדים, מוגבלויות, להגיע עם מסכה שקופה על מנת לאפשר להם תקשור יותר טוב, נוח, ישיר. אז ככה, רצינו להודות לכם.

אני שנייה אתן קודם ליועצת המשפטית של הוועדה לערוך את הסקירה קצת על הנושאים. אני אתן לכל אחד מחברי הכנסת את הזדמנות הדיבור, ואז אנחנו נתחיל בהקראת הסעיפים. בבקשה, תמי, היועצת המשפטית.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כן. אני מזכירה שוב את המסגרת שלנו. אנחנו מדברים על תקנות שבעצם נכנסו לתוקף.

<< דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תמי, רק תדברי למיקרופון. לא שומעים אותך.

<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>

אוקיי. אנחנו עוסקים בתקנות שנכנסו לתוקף למעשה ב-1 בספטמבר. התוקף שלהן הוא עד 28 בספטמבר. סכמות הוועדה לגביהן, כמו במקרים אחרים, היא לאשר או לאשר, וגם אפשר לא לאשר חלק מהתקנות. יש גם אפשרות לקצר, לשנות תוקף של התקנות. אלה הסמכויות. אין אפשרות להוסיף הסדרים בעניינים שלא נמצאים כרגע בתקנות עצמן.

שיקול הדעת של הממשלה, שאותו בעצם אנחנו כגורם שמפקח פיקוח פרלמנטרי בוחנים, לפי החוק צריך להיות כזה שהממשלה שוכנעה שהתקנות וההגבלות שבתוכן אכן דרושות לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור או לצמצום התפשטותו; צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון, רק לתקופה ובמידה הנדרשת. זאת אומרת, אנחנו בודקים את המידתיות של ההוראות. וגם לאחר שנשקלו חלופות להשגתן. זאת אומרת, חלק מהתפקיד שלנו פה הוא גם לבחון אם היו חלופות אחרות שפוגעות בצורה מידתית יותר בזכויות השונות, במקרה שלנו, הזכות לחינוך, הזכות לפרטיות לפעמים, זה שוויון. נגיע לזה כשנקרא את הסעיפים עצמם. וגם השפעות על המשק, שזה רלוונטי להיקף הבידודים שההסדרים מביאים עליהם או מצמצמים. זה ברמה הכללית.

אז התקנות האלה במתמקדות באמת במערכת החינוך הכללית, בתי ספר וגנים ומסגרות חינוך אחרות. השכלה הגבוהה כבר עשינו בקובץ הקודם שהגיע אלינו. פה זה תיקון מס' 2. גם בתיקון הזה יש כמה הוראות שמתייחסות להשכלה הגבוהה, בעיקר דברים שעלו בדיון בוועדה וכעת תיקנו אותם. בהוראת העונשין שהרחיבו אותה ובכמה דיוקים לגבי אישור התו הירוק.

שני הדברים המרכזיים שיש פה הם באמת המתווה המיוחד לגבי כיתות ח'–י"ב ברשויות אדומות שמדבר על 70%, ונתעמק בו כשנקרא אותו. הדבר השני הוא ההוראה לגבי העובדים במסגרות החינוכיות כולן, גם גני ילדים, גם בתי ספר, כל המסגרות החינוכיות, שצריכים להגיע או עם תו ירוק או עם בדיקה, ונתנו להם פה איזשהו מתווה מיוחד לבדיקת קורונה מיידית שהיא פעמיים בשבוע, ויסבירו לנו את האיזונים גם מהבחינה הבריאותית ומהבחינות האחרות למה זה עומד.

דברים אחרים הם באמת תוספות בעיקר של דברים שעלו בוועדה. עטיית המסכה, גם פה היו כל מיני הבהרות, אבל נגיע לזה בהמשך. חריגים לגבי מלווה שכן יכול להיכנס למוסד חינוך גם אם הוא לא עם תו ירוק או עם בדיקה, מתי אפשר להכניס אותו לכל מיני צריכים מיוחדים בנסיבות מיוחדות. והוראה שגם ביקשנו, הוועדה ביקשה שהיא תופיע בתקנות. היא הייתה קודם בנוהל לגבי סגירת מוסד חינוך בסיטואציה של חקירה אפידמיולוגית או לשם מניעת הדבקה. אלה הדברים העיקריים. אני מציעה שבאמת תוך כדי הקריאה נעלה את ההערות הפרטניות ונשמע את הגורמים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אוקיי. מצוין. אני אתן את זכות הדיבור לכל אחד מחברי הכנסת. בבקשה, שתי דקות, לפני שאנחנו מתחילים לקרוא את התקנות.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

טוב. בוקר טוב. שלום לכולם. גברתי היושבת-ראש, אני באמת מברך על הדיון הזה ובעיקר על ההערות שהערת בתחילתו. אני חושב שהן נוגעות במספר דברים שאנחנו כוועדה צריכים לעסוק בהם.

אני חושב שהקו שצריך להנחות אותנו, שלהבנתי גם מנחה את הממשלה, אבל אנחנו צריכים להיות בו תודעתית, שאנחנו צריכים להתייחס פה לטווח ארוך ולהבין שיש אפשרות לא מבוטלת שאנחנו נצטרך לחיות עם הקורונה עוד תקופה. ולכן ההסתכלות על מערכת החינוך בראי של שנים היא דבר שאנחנו צריכים להיערך אליו. אם בדיוני ועדת החינוך ו-ועדות אחרות לפני שנה ההסתכלות הייתה אל מול הגל הנוכחי, אנחנו צריכים להיערך פה לאפשרות – שהלוואי שהיא לא תקרה – שהקורונה איתנו עוד תקופה ארוכה. ולכן אנחנו צריכים כל הזמן לשקול את המידתיות בין עוצמת המחלה לבין הצורך שלנו לקיים את מערכת החינוך. ובעיקר גם כשאנחנו שומעים קולות, ואנחנו שומעים אותם, שהרבה מאוד תלמידים חולים או מבודדים, נזכור שאנחנו מדברים על מערכת של כמעט 2.5 מיליון. וגם כשיש לנו 100,000 או 200,000 תלמידים שלא לומדים, יש לנו 2.3 מיליון שכן לומדים. זה כל הזמן צריך להיות לנגד עינינו.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן. נכון.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אני חושב שגם התאריך, ה-28.09.2021, שהזכירה כאן היועצת המשפטית, שעד אז חלות תקנות, מאפשר לנו לראות את התקופה הנוכחית כמו שרצינו כתוקפת ביניים ולהגיד למשרד הבריאות - - -

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כתקופת מבחן. כתקופת מבחן.

<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. וגם להגיד למשרד הבריאות: אוקיי, בתקופת החגים נקבל דברים מסוימים, אבל אנחנו מצפים שב-28.09.2021, לקראת החזרה של אחרי החגים, תתקנו סעיפים שלא נראים לנו.

לצד הנושא של לחיות לצד הקורונה, ואני חושב לקיים חיים תקינים ככל האפשר, חלק מהפניות שאני מקבל נוגעות דווקא למערכות שהוחרגו מתקנות הקורונה, קרי מערכת החינוך המיוחד והתלמידים הנושרים. אני רוצה להביא פה קול ולבוא ולומר שבגלים הראשונים של הקורונה העובדה שמערכת החינוך הייתה סגורה והמערכות האלו היו פתוחות הייתה מידתית. אבל עכשיו, כשאנחנו מדברים על מערכת שרובה פתוחה, יכול להיות שאנחנו צריכים לשאוף להשוות את מערכת החינוך המיוחד והילדים הנושרים ככל האפשר למערכת הרגילה, כי מה עלול לקרות לנו? היות שאין מגבלות, נגיד, על מערכת החינוך המיוחד או על מערכת הילדים הנושרים, יקרה לנו שילד אחד חולה ישבית מוסד שלם ובעצם אנחנו נמצא את עצמנו – אלה מערכות שאומנם הן לא ענקיות כמו מערכת החינוך הרגילה, אבל דווקא הן יהיו חשופות יותר. ולכן את ההחרגה שקוימה בגלים הראשון, השני והשלישי – אני שואל את עצמי אם היא נכונה. אנחנו שואפים לנורמליות ככל האפשר של המערכת הרגילה, ויכול להיות שבהמשך נצטרך לשקול את מערכת החינוך המיוחד. אני אתן דוגמה קונקרטית.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אני רק אומר שצריך בכל זאת להתחשב ולאזן גם בין הנזק שנגרם בחינוך המיוחד כאשר אתה אולי משבית אבל גם אם כל פעם אתה מכניס אותם לבידוד, אם כל פעם אתה מכריח אותם בתו ירוק, לחלקם יש תופעות שבהן הם לא יכולים להתחסן ושולח אותם כל יום להיבדק, הטראומה שאותה חווה ילד מיוחד, הרגרסיה של מוסד מיוחד שהוא סגור היא הרבה יותר דרמטית אצלם. ולכן אנחנו צריכים להיות רגישים גם לפה וגם לשם, לשני הצדדים.

<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. ולכן העיקרון המפתח, בעיניי, הוא מידתיות. ולכן לצד זה שאני לפחות חושב כאן בוועדה שיש מספר נושאים שבהם אנחנו לא מאפשרים מספיק למידה תקינה ויש לנו עוד כלים בארסנל כדי לעשות את זה, כמו בדיקות וכו' – אני חושב שלצד זה אנחנו גם נצטרך לשקול אם מערכת החינוך המיוחד ומערכת הילדים הנושרים הוחרגה אולי ביחס לגלים הקודמים, אבל עכשיו היא דווקא צריכה להיות יותר דומה למערכת הרגילה או לפחות לשנות את האיזונים. ככה אני חושב, שלפחות לדון בשאלה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אולי לאפשר בדיקות יומיות. אולי.

<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> למשל. למשל. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

חבר הכנסת יוסי שיין, בבקשה.

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> טוב. אז קודם כול, באמת בוקר טוב לכולם. ואני באמת מברך גם את היושבת-ראש ואת כל החברים שנמצאים כאן ומודה לכל האחרים, שאנחנו ממשיכים בדיון הזה שהוא דיון שכפי שאנחנו רואים הוא ימשיך להתקיים כנראה לתקופה הקרובה לפחות בתקווה שהדברים האלה ילכו וישתפרו.

אז גברתי היושבת-ראש - -

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

סליחה.

<< דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - קודם כול, אנחנו הצלחנו במשימה שלנו לפתוח את שנת הלימודים. וזה דורש באמת ברכות. אני חושב שההכרעה הזאת, שהייתה הכרעה ממשלתית וקיבלה גם גיבוי של הוועדה הזאת, הוכיחה את עצמה, שאנחנו חייבים לחיות בנורמליות לצד אבנורמליות. זה מה שאנחנו עושים כרגע. ואני חושב שזה קיבל גיבוי מכל מקבלי החלטות ברמה הבריאותית גם. אני לא שמעתי אף אחד, אולי היו כאלה שחשבו אחרי החגים – אבל זה גם מאפשר עבורנו איזה ניסוי לקראת תקופת אחרי החגים. אנחנו מקבלים אינדיקטורים טובים. ולכן אני פה ממשיך בעקבות חברי חבר הכנסת קינלי משה, ש-28 בספטמבר הוא תאריך מאוד מאוד חשוב עבורנו, כי בתקופה הקרובה למעשה מספר הימים שהילדים מבלים בבתי הספר הוא מאוד מאוד מצומצם. הוא נותן לנו אינדיקציה מסוימת לכל הדברים.

הדבר הנוסף שפה אנחנו צריכים לראות ופה בהמשך לדברייך גם, משה, שאמרת אותם, ולא נחזור על דברייך, אנחנו נקבל אינדיקטורים טובים יותר לגבי היחסים בין אלה שיכולים להמשיך קיום לימודים רגיל פחות או יותר לבין אלה שנמצאים בבית. והפערים האלה באמת צריכים להיות איזו נקודה – תהיה איזו נקודה ארכימדית כאן להכריע לגביה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

נכון.

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> כרגע אנחנו מדברים על כ-200,000, אני מניח – 200,000 פחות או יותר ילדים שאינם נמצאים בבתי הספר. אנחנו צריכים להתחיל לתת מענים לאותן כמויות ילדים שלא יהיו בבתי הספר על אף שאנחנו מקבלים את השגרה. צריכים להיות פה מאוד מאוד – הוועדה הזאת יש לה אחריות גם לגבי אלה שלא נמצאים בבתי הספר. זאת אומרת, אנחנו צריכים להיות פה. באוניברסיטאות קראו לזה: לימוד היברידי. אנחנו לא יכולים ליישם את אותו לימוד היברידי לגבי ילדים, למרות שעשינו את זה בשנה שעברה לגבי הלימוד הזומי.

אבל צריך פה שיהיה – אחד הדברים שאני חושב עליהם – וגברתי, אולי את יכולה לחשוב – אני חושב שחייבת להיות פה מערכת שאני קורא לה ביקורי בית. מערכת של ביקורי בית של מערכת החינוך. מערכת החינוך מבקרת את הילדים שאינם, כי הריחוק הוא לא רק ריחוק הוראתי, אינטלקטואלי או לימודי; הוא ריחוק באמת רגשי. הוא ריחוק באמת ברמה החברתית של ילדים שאינם נמצאים. אנחנו צריכים לפתח אילו מערכות שיקרבו גם את הדברים האלה ביום הלימודים, והוועדה הזאת יכולה להיות פורצת דרך גם עבור מקבלי החלטות שעסוקים בדברים האלה. ואני הייתי נותן את הדעת על הדברים האלה כאן בוועדה.

ולבסוף, יש עוד הרבה הערות, אנחנו תכף נלך סעיף-סעיף, כמו שאת אומרת. אבל רק מבחינת הערה מקדימה לתוך הדברים האלה. הרעיון הזה שמקודם גם ראיתי פה את נציגת משרד הבריאות, ד"ר אפללו, נכון? שאומרת ש-70%, הדבר הזה נקבע שרירותית ברמה מסוימת. ואנחנו מבינים, ביורוקרטיה - - -

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

חייבים לשים את זה איפה שהוא.

<< דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. חייבים לשים איזה Marker. כי את אומרת מה יקרה אם ילד פחות מ-70 וזה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

וגם מספיק לעודד אותם גם כן - - -

<< דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חושב שהקביעה זאת של 70%, לטעמי – ועוד פעם, אין לזה שום משמעות אפידמיולוגית או אחרת – היא גבוהה מדי. אני חושב שהיא גבוהה מדי ובהחלט אפשר לאפשר להעלות ב-10% או ב-12%. אני ניסיתי גם לבדוק – ד"ר אפללו, אם את מקשיבה לי – בתוך הדבר הזה, ניסיתי לבדוק מה הן ההתנהגויות במדינות אחרות בכלל, גם במדינות ה-OECD, במדינות אירופה. אנחנו מגזימים, לטעמי, בנושא של ה-70%. אפשר בהחלט להעלות יותר ולאפשר יותר ולהיות קצת יותר גמישים, פחות חרדתיים בתוך הדבר הזה.

<< דובר >> יהודית גידלי: << דובר >>

זאת אומרת, לרדת.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לרדת.

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> מה גם שאנחנו רואים את התוצאות בירידה - -

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

כן, כן. ל-60%.

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. - - שאנחנו מקבלים במספר החולים. היום אנחנו בירידה של חולה אחד בלבד בקשים, אבל לא נמצאים שם, לשמחתנו, ילדים ולא נמצאים גם בני נוער, בכלל לא. זאת אומרת, אפס בתוך הקיבולת, דבר שלא אומר, חלילה, להיות פה relaxed, אבל אנחנו מבינים שככל שעולה רמת החיסון באוכלוסייה – וראינו היום, גם קיבלנו נתון הבוקר שהוא נתון משמעותי ביותר, שרמת המחלה הקשה בקרב הלא מחוסנים היא דרמטית לחלוטין למול המוחסנים. אז הילדים כמובן האחרים אינם מאיימים על המבוגרים, ומכיוון שזה היה הנושא המרכזי, פה צריך להיות הרבה יותר יצירתי ולא להישען כל הזמן על השבלוניות שקיימת, אלא לפרוץ דרך כמעט על בסיס יומי במערך ההכרעות שלנו כאן בוועדה.

אז אני רק מבקש ממך, גברתי, למרות שאנחנו המפקחים על עבודת הממשלה, מעצם היכולת שלנו לקבוע מסמרות ולאשר או לא לאשר, כמו שאמרה מקודם היועצת המשפטית ומה שאמרת את, יש לנו גם יכולת – אנחנו לא רוצים להחליף את הממשלה, אבל אנחנו יכולים להיות גורם מייעץ מרכזי בשינוי מדיניות כאן לגבי – איך קוראים לזה? Threshold, הסף.

<< דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >>

הסף.

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> הסף שלדעתי נקבע לגבי, שהוא סף גבוה מדי למערכת החינוך. תודה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת אלון טל, בבקשה.

<< דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >>

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כמו שכתבתי לך, אני חושב שהוועדה הזאת כבר השפיעה לטובה על המדיניות בארץ. אני בתור יליד ארצות הברית רואה בהשתאות, ולא חיובית, את המצב בארצות הברית, והטירוף שם.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן.

<< דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >>

ואני חושב שמדינת ישראל במידה מסוימת עשויה לשמש דוגמה לעולם של מדיניות ציבורית שהיא מצד רציונלית וגם יש מה שנקרא ניהול אדפטיבי, שהוא באמת זריז מספיק כדי להפנים. ולכן אני מברך על התקנות שקיבלנו, שנראות לי פחות או יותר הגיוניות. ולכן לא יהיה לי הרבה מה לומר בתוך זה.

אבל אני חושב שמה שאמר עכשיו חברי פרופ' שיין הוא נכון. כלומר, מדינת ישראל, אנחנו ניסוי, אנחנו לפני המחנה, וזה מחייב. לדעתי, מה שאנחנו עושים בוועדה משליך לא רק על המדיניות בארץ אלא גם בעולם, כי מסתכלים עלינו, מה המשמעות של החיסון השלישי, וכולם באותן דילמות. ואני חושב שדווקא היצירתיות, התעוזה והיכולת להסתכל על העובדות כפי שהן, עם נתונים מדויקים, נותנים לנו יתרון על כל מדינה אחרת. ואני באמת מקווה שנצליח בזה פה. תודה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אז קודם כול, אני רוצה לחזק אותך על הדברים. ובהמשך לדברייך, זה מדהים משום שבחברה הישראלית אנחנו תמיד רואים את כולם נרתמים בעיתות משבר ממש. כשיש לנו מלחמה, אזורים מוכי אסון, בעיות רציניות, אנחנו רואים את החברה כולה מגויסת. עכשיו גם כאשר אנשים בתפקיד כזה או אחר לא אמורים למלא את התפקיד הזה הם נרתמים למשימה ומתגייסים ומבצעים אותה בצורה יוצאת מן הכלל. זה מה שכל כך מיוחד בחברה הישראלית.

עכשיו אני רואה גם את החיילים שלנו. החיילים שלנו, בגלל שמשרד הבריאות לא נערך כראוי לחלוקה של כל הבדיקות בבתי הספר, הצבא נכנס. חיילים בבסיס הבה"דים, אלפי חיילים, שזה לא תפקידם, הורידו, פרקו ממש את המשטחים של הבדיקות, חילקו אותו לתוך שקיות, חילקו את הפליירים, ממש ישבו ככה יום שלם כדי להתכונן שלמדינת ישראל תהיה פתיחת שנת לימודים. החיילים נרתמו לזה.

עכשיו אני כן חושבת שבעיתות משבר כאלו גם המורים יכולים להירתם. אני יודעת שהרבה מהדברים האלה זה לא התפקיד שלהם. אבל אולי מפה באמת אני שולחת ככה בבקשה. אנחנו בתקופה של משבר, אני יודעת שזה לא התפקיד שלהם לבוא עכשיו ולבדוק תלמיד-תלמיד אם הוא מחוסן או לא מחוסן, או לקיים על כך שיחות או לקיים איזשהן בדיקות, אבל בכל זאת התפקיד, אתה מגיע לתפקיד של הוראה, של מורה בבית ספר מתוך תחושת שליחות אמיתית לדור הצעיר במדינת ישראל, כדי לעשות את התיקון שלך בתוך מדינת ישראל. אפשר גם בעיתות משבר כאלה, זה לא לתמיד, לקחת על עצמך תפקיד נוסף על נמת לוודא שביחד כחברה אנחנו נצא מהמשבר הזה. וכן לתת למורים קצת יותר מהסמכויות או מהתפקידים שהם נדרשו אליהם.

חברת הכנסת אמילי מואטי, בבקשה.

<< דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> כן, גברתי היושבת-ראש. בוקר טוב, חברים. אני מבקשת לחזק את מה שאמרו חבריי הפרופסורים משמאלי, וגם את מה שאמר חברי קינלי טור פז, חבר הכנסת קינלי טור פז.

הבוקר, הסיבה שאיחרתי היא שילדה במגמת קולנוע של הבת שלי הסתברה כחולת קורונה. ולאט לאט ילדים נוספים נוספו למעגל וביטלו את יום הלימודים לכל השכבה. לתחושתי – ואני רוצה להשתמש בעובדה שנמצאים פה חברים ממשרד החינוך – לתחושתי, אין מספיק סדר. חייבים לתת יותר סמכויות למנהלי בתי הספר, כי ממה שראיתי בקבוצות הווטסאפ, ההורים לא יודעים איך לנהל את זה. ההורים גם עובדים. המורים קורסים תחת מטח של הוראות שאין להם מושג מאיפה להתחיל. והסתבר לנו שאת כל הניהול של ההיעדרות התלמידים עצמם צריכים לנהל. כלומר, הם צריכים ללכת לקנות את הבדיקה, לעשות את הבדיקה. מופיע במערכת ה-smart school שהם נעדרים. הם צריכים לפנות ולהגיש ערעור על ההיעדרות וכן הלאה.

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אלה כולם תיכוניסטים, אני מניח.

<< דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >>

כן. כן. ואני אומרת: אנא מכם, חבריי במשרד החינוך, תנו יותר סמכויות למנהלי בתי הספר. זה יקל על כולנו. היום הזה והבלגן גם בהנהגת הורים וגם עכשיו זה הגיע לקבוצה יותר גדולה של הורים מכל בתי הספר בתל אביב שיושבים אובדי עצות ולא מבינים מה הסמכויות של בית הספר, איפה ההורים נכנסים בכל זה ומי הגורם שאליו אפשר לבוא בדין ודברים. אז, בבקשה, אם אפשר - - -

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

תוכלי רק לחדד, חברת הכנסת, באיזה הקשר מדובר? של בידודים או של דברים אחרים?

<< דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> גם בידודים.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

אוקיי.

<< דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אני חושבת שמה שקרה, ששחררו את כל השכבה, קרה כתוצאה מכך שאין באמת מושג לגבי הבידודים. אני נוכחתי שגם אין מושג אם הבדיקה המהירה של הסופרפארם תקפה לכל זה.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

אבל הם לא אמורים לעשות. הם אמורים ללכת הביתה לעשות בידוד. ומי שבא במגע עם חולה מאומת צריך לעשות PCR. אני לא מבינה. אני לא מכירה את ההנחיה הזו, שילדים צריכים לעשות בדיקה ביתית. ללכת לרכוש בדיקה ביתית לבד? אין הנחיה כזו. לא ברור למה את מתכוונת.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אם הולכים ישר לבדיקת PCR מקבלים תשובה שלילית.

<< דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> נכון. אמרתי להם - - -

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

בית ספר נתן להם הנחיה ללכת לקנות בדיקות?

<< דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> כן.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

זו לא הנחיה של משרד הבריאות. אני - - - הנחיה של משרד החינוך.

<< דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אז כנראה, חברות וחברים, שהדברים לא מספיק ברורים; כי אם כל כך הרבה הורים מבולבלים והמורה שולחת כמה מסרים סותרים, כנראה שהבעיה היא אנחנו. הנהלים שאתם הוצאתם, ואני מבקשת אולי לחדד אותם, ושוב לתת פשוט סמכויות למנהלי בתי הספר. הם מכירים את הקהילות שלהם הכי טוב. תודה רבה.

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שאומרת ד"ר אפללו – את אומרת שהתלמידים צריכים ללכת לעשות PCR.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן. ברגע שיש מישהו מאומת, אתה ישר הולך ועושה את הבדיקה.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

בכל מגע עם חולה מאומת.

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואל, זאת אומרת, כל הכיתה נשלחת לעשות PCR. ה-PCR לוקח כרגע 48 שעות פחות או יותר לקבל אותו.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

זה לא משנה - - -

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אני אומר כך. שנייה, אני אעצור רגע את זה, כי אנחנו נכנס לזה שנייה יותר לעומק.

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> כן.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אנחנו נעבור סעיף-סעיף. התקנות האלה היו צריכות להגיע לשולחן הוועדה הזו לפני שבועיים. אם אנחנו לפני שלושה-ארבעה שבועות כבר התחלנו לדון במגן חינוך והיה סוג מסוים של מתווה, גם אם הוא לא היה מושלם, היה נכון להביא אותו לשולחן הוועדה לפני שבועיים. ואז פשוט היינו מאריכים אותו בעוד כשבועיים, משום שעצם העובדה שלא היו תקנות מונחות על שולחן הוועדה לפני פתיחת שנת הלימודים היא שיצרה את הבלבול הזה.

חברת הכנסת מואטי צודקת. היא צודקת במאה אחוז. יש בלבול, בלבול מאוד גדול, משום שבתקשורת אומרים ככה ומפרשים שם ומפרשים פה, והפרשן ההוא אומר ככה והפרופסור אומר ככה והמנהל אומר ככה. אני יודעת ששלחתם אותן. אני יודעת שהן נכנסו. אבל כשאנחנו דנים בהן פה, בוועדת החינוך, אנחנו דנים לעומק הדברים, אנחנו מבקשים תשובות משפטיות. ההורים מתקשרים אלינו, המורים מתקשרים אלינו, המנהלים מתקשרים אלינו, כדי שאנחנו נוכל לענות להם על השאלות האלה. ואז גם התקשורת וגם העיתונות יודעות להנחות, להוציא, להפיץ אותן בצורה שבה זה מגיע לכל אחד ואחת. וזו חתיכת תקלה רצינית שלכם, משרד הבריאות ומשרד החינוך, שהתקנות האלה לא היו מונחות שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים. אנחנו ביקשנו, מנהלת הוועדה יהודית התקשרה אליכם יום יום. יום יום היא חיכתה עד 01:00 כל לילה כדי לקבל את התקנות האלה. זו חתיכת מחדל, באמת. וזו התוצאה. התוצאה היא שמנהלי בתי הספר שולחים את התלמידים שלהם לקנות בדיקות בסופר-פארם.

אני אתן את זכות הדיבור לחברת הכנסת שירלי פינטו. את רוצה לומר כמה דברים? אלון, tap על הכתף. את רוצה לומר?

<< דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> (אומרת דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם: כרגע לא.)

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אוקיי. בסדר גמור. אנחנו אז נעבור, אם כך – קודם כול, משרד הבריאות, אני רוצה שתיתנו לנו קודם כול סקירה על מה המצב שלנו היום מבחינת קורונה, חולים קשה, קצת נתונים כלליים כדי שהוועדה תתעדכן עד כמה המצב טוב, לא טוב, משתפר, איפה אנחנו עומדים בעניין המגפה בכלל. ולאחר מכן אני רוצה שתיתנו קצת מסגרת לתקנות עצמן לפני שאנחנו נתחיל להיכנס לכל סעיף וסעיף.

אז מי תיתן לנו את הסקירה?

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

אני אתן לכם את הסקירה, למרות שאני לא התכוננתי. אני רוצה רגע להסתייג, כי הנתונים שבעצם אנחנו מציגים היום, מה שיש לי כרגע במערכת, אלה נתונים שנכונים לשבת.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אוקיי. אין בעיה.

<< דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >>

ובבוקר כתבו באחת הקבוצות שיכול להיות שאלה לא הנתונים המושלמים, ולכן רגע אתעלם מהנתונים של שבת ואסתכל על הנתונים של יום שישי.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אין בעיה. אז רק, חברי הוועדה, הנתונים נכונים ליום שישי, לא להיום בבוקר.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

כן. אז ביום שישי היו 9,983 מאומתים, שזה בעצם סך הכול - - -

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

חדשים או בכלל?

<< דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >>

חדשים. את רוצה לדעת רק על החינוך?

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. כן.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

מה? לא, לא. בכלל.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

לא, היא שאלה באופן כללי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בכללי.

<< דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >>

אוקיי. שבעצם שיעור החיובים היה 6.9%. זה היה נכון ליום שישי. מספר הבדיקות ביום שישי עמד על 144,847 בדיקות, והממוצע הנע היה 9,924. ממוצע נע זה בעצם לשבעה ימים אחורה, שאנחנו במגמת עלייה בעניין הזה. אבל מבחינת החינוך, מה שאני יכולה להגיד הוא שמאז שנפתחה מערכת החינוך בא' באלול במגזר החרדי – עד שנפתחה מערכת החינוך היינו תמיד סביב 40%, 40% מהתחלואה הייתה בחינוך; היא הייתה קשורה לילדים גילי אפס עד 18. מאז שנפתחה מערכת החינוך אנחנו רואים עלייה באחוז הילדים מתוך סך המאומתים היומי.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

מ-40 לכמה?

<< דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >>

נכון לאתמול 52.5%. זה נכון לשבת, כן? נכון ליום שישי או חמישי שעבר, כשהצגנו, זה אפילו היה 53%. זאת אומרת, אנחנו עולים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

זה קטינים בגילי 18 ומטה?

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

אפס עד 18, כן.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן.

<< דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >>

גם אחוז החיוביים בקרב ילדים הוא גבוה מהאוכלוסייה הכללית. אם נתסכל, מקדם ההדבקה כן נמצא במגמת ירידה. לגבי החולים הקשים – רגע, אני רוצה כן להגיד באופן כללי, ש-60% מהמאומתים שלנו נמצאים ברשויות אדומות, אוקיי? 60% מהמאומתים ברמה היומית כאשר 42% מהאוכלוסייה מתגוררת ברשויות אדומות. זו מגמת עלייה שנמשכת כבר מזה זמן מה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כמה רשויות אדומות יש?

<< דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >>

זאת אומרת, חלק גדול מהרשויות הן אדומות. החלק הגדול של הרשויות הן אדומות.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כמה רשויות?

<< דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >>

כמה רשויות בסך הכול?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אדומות.

<< דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >>

אדומות, יש לנו 200 רשויות, שזה 31 רובעים – יש לנו את הרשויות הגדולות שבעצם אנחנו מחלקים אותן לפי רובעים. אלה הלקחים שלנו משנה שעברה, מהרמזור של שנה שעברה, שבעצם לא ניתן להשית לפעמים הנחיות על רשויות מאוד מאוד גדולות כמו ירושלים, תל אביב. אז בעצם הוחלט לחלק אותן לרובעים. אז יש לנו בעצם 200 רשויות, שמתוכם 31 רובעים, 87 ערים ו-82 יישובים. אלה האדומות, שכמו שאמרתי, זה 42% מהאוכלוסייה. ויש לנו עוד 42% כתומות. זאת אומרת, בסך הכול 84% מהרשויות הן או אדומות או כתומות. מכלל המאומתים, כאמור, 60% הם מתוך רשויות אדומות.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

כמה חשוב מה שאנחנו מדברים עליו.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן. כן.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

לכן אחרי זה אני אוכל להתייחס לנושא של החיסוניות בילדים מכיתות ח'–י"ב באותן רשויות. מבחינה בריאותית, באוכלוסייה שהיא בת חיסון חייבים, חייבים, על מנת להתמודד עם הדלתא. וכמו שאמרתי בכמה דיונים, הדרך להתמודד היא חיסוניות, שכל מי שיכול יתחסן.

חולים קשים, רגע אני מתסכלת פה. אני רגע מבררת לגבי – יש 43 ילדים מאושפזים מגילי אפס עד 18. אני רגע מבררת כמה מהם נמצאים במצב קשה, אם בכלל. אני מקווה שלא. יש לנו 682 חולים במצב קשה או קריטי.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

זו ירידה מכמה?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

במצב קשה או קריטי?

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

682, שזה קצת – זה היה 677 – זו עלייה קטנה. אבל אלה מספרים פחות או יותר כבר - - -

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

יש לכם נתון כמה ילדים בסך הכול מבודדים?

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

יש 43 – כמה ילדים מבודדים?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כמה, אני רוצה לדעת כמה כיתות נכנסו לבידוד.

<< דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >>

כיתות, אני לא יודעת. אלה נתונים של משרד החינוך.

<< אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >>

אלה נתונים שאנחנו יכולים לתת.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אתם יכולים לתת? אוקיי. אז אחרי משרד הבריאות אני אשמח שגם כן תיתנו קצת נתונים.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

אני יכולה להגיד שיש עלייה במספר הילדים המבודדים. ונכון להיום בבוקר, יש 113,743 תלמידים נעדרים, שמתוכם 42,520 הם חולים פעילים ועוד 71,223 מבודדים בעקבות מגע עם מאומתים. זאת אומרת, סך הכול - - -

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

רגע, 71,000 מבודדים.

<< דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >>

ו-42,000 חולים פעילים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לא. 113,000 בבידוד.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

שנייה, מה? כמה?

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

42,000 חולים פעילים זה בעצם מאומתים. אני לא אגיד "חולים" – מאומתים, כי באמת רוב הילדים, כולם, לא חולים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

הם בלי תסמינים.

<< דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >>

הם מאומתים פשוט, שאובחנו עם המחלה. אבל יש לנו 70,000 מבודדים בעקבות מגעים. ונכון, בסך הכול יש לנו 113,743 נעדרים, זאת אומרת, שלא מגיעים לבית הספר.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

ויש גם כאלה שלא מגיעים בגלל חשש, שהם לא מבודדים ולא חולים, אבל הם עדיין מטעמי קורונה לא מגיעים?

<< דובר >> יהודית גידלי: << דובר >>

זה מה שהיא אמרה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן. זה מה שהיא אמרה.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

אנחנו יודעים, אבל זה דיווח אנקדוטלי. שאני יכולה להגיד שאני יודעת שיש הורים שלא שולחים את הילדים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

זה נכלל בתוך ה-113,000?

<< דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >>

לא, לא. אלה נתונים שאולי משרד החינוך יכול להגיד. נתוני נוכחות זה לא משהו שאני יכולה להגיד. אני שואבת מידע ממערכת הבידודים ומערכת תוצאות מאומתים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

משרד החינוך, בבקשה. אנחנו נשמח גם כן לשמוע סקירה על המצב.

<< אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >>

כן. אני מהלשכה המשפטית.

<< דובר >> יהודית גידלי: << דובר >>

סליחה, תגידי את שמך ואת תפקידך, בבקשה.

<< דובר_המשך >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << דובר_המשך >> שמי שרית שפיגלשטיין. אני סגנית היועצת המשפטית במשרד החינוך.

<< דובר >> יהודית גידלי: << דובר >>

תודה.

<< אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >>

אני רק אומר שאנחנו מצויים באמת בתקופה מורכבת מאוד. והשאיפה היא לאפשר חזרה מוגנת, יציבה, למסגרות של בית הספר וגני הילדים, כי זה באמת מה שיאפשר לילדים ודאות, יציבות ושגרה ככל הניתן.

לגבי נתונים, אני מציעה, אם אפשר, להעלות את מר אריה מור שנמצא איתנו בזום. יש לנו גם גורמי מקצוע נוספים במשרד החינוך שאמונים על כל אחד מתחומי החינוך, אם זה על-יסודי, היסודי, גני הילדים וגם מתחום הפסיכולוגיה. אז אם אפשר, להעלות קודם כול את אריה מור.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

על מה? יש לו את כל הנתונים?

<< דובר_המשך >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << דובר_המשך >> יש לו נתונים, אני לא יודעת אם את כולם. אבל ננסה לשמוע ממנו.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אוקיי.

<< דובר_המשך >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << דובר_המשך >> הוא נמצא איתנו בזום?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

טוב. תעלו את אריה מור בזום, בבקשה.

<< אורח >> אריה מור: << אורח >>

בוקר טוב לכולם. הנתונים שאפרת מסרה לגבי מערכת החינוך הם די דומים למה שאנחנו רואים רק בשינוי קל. נכון שיש 42,000 מאומתים פעילים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כמה? רגע.

<< אורח >> אריה מור: << אורח >>

42,000 מאומתים פעילים, תלמידים מגיל שלוש עד 18 – אני לא יודע מה מאפס עד שלוש. אני מדבר על התלמידים שנמצאים במערכת החינוך שלנו. ובערך 3,000 עובדי הוראה. אני רק רוצה לציין שב-1 בספטמבר פתחנו, ב-31 באוגוסט התבקשו כל ההורים, באותו מבצע אנטיגן שהעברנו בעמל רב 2 מיליון ערכות לכל תלמידי מערכת החינוך, שכולם נבדקו לפני פתיחת השנה, שהייתה קפיצה של 10,000 מיום חמישי ועד היום.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כלומר, 10,000 תלמידים - - - ביום פתיחת שנת הלימודים?

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

ביום פתיחת שנת הלימודים עמדנו על 32,000. עכשיו זה לא כתוצאה מפתיחת שנת הלימודים. התוספת של 10,000 בבדיקות אנטיגן, כל מי שנמצא חיובי היה צריך ללכת לבצע בדיקת PCR. אנחנו מניחים ובודקים כרגע את כל הנתונים, כמה התווספו במדויק, גם אוספים את זה מהמחוזות, לראות שכל כמות המאומתים שהתווספה כתוצאה מאותן בדיקות אנטיגן.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אז עדיין אין לכם את המספר של מאומתים שכתוצאה מהבדיקה בפתיחת שנת הלימודים למעשה אומתו?

<< אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >>

יש לנו נתונים ש-8,000 תלמידים נמצאו חיוביים לקורונה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

8,000 תלמידים?

<< אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >>

כ-8,000, כן.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כ-8,000 תלמידים נוספו בעצם למעגל המאומתים בגלל הבדיקות שהיו בתחילת השנה.

<< דובר_המשך >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << דובר_המשך >> כן.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אוקיי.

<< אורח >> אריה מור: << אורח >>

אני יכול שנייה להמשיך?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן. אנחנו נשמח גם לדעת כמה כיתות נכנסו לבידוד מפתיחת שנת הלימודים.

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

אני מזכיר שכל המאומתים שהיו – מערכת החינוך לא פעלה עד ה-1 בספטמבר, למעט א' באלול, החרדים. זה נכון שהייתה שם עלייה בתחלואה אצל חרדים. יש לנו כ-160 מקרים, שזה משהו כמו 300 או 400 כיתות שהכנסנו לבידוד, חמישה בתי ספר שסגרנו מהמגזר החרדי וחסידות גור. אבל שם הייתה עלייה מהציבור. כל התחלואה של אותם 32,000 כשפתחנו את שנת הלימודים היא תופעת הקיץ; היא לא תופעת לימודים. אנחנו נראה מה קורה בהמשך כי זה מתערבב עם החגים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אבל אנחנו מחפשים את הנתון של מפתיחת שנת הלימודים כמה כיתות נכנסו לבידוד.

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

אני אומר עוד פעם, פתחנו את שנת הלימודים ביום רביעי. אנחנו כרגע את האירועים החריגים – אנחנו נוכל לתת הדוח המשודר אחרי שנאבחן מה הלך מבחינת כיתות ביום פתיחת שנת הלימודים ומה התחלואה שהייתה לפני פתיחת שנת הלימודים כתוצאה מהאנטיגן. ואת זה אנחנו כרגע מנתחים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

זאת אומרת שבתי הספר לא מדווחים לכם ברגע שהכיתה נכנסת לבידוד? כשיש כיתה שנכנסת לבידוד, אין נוהל שבו המנהל מדווח למשרד החינוך?

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

יש.

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

אני מבקש, אם תיתני לי להסביר, כבוד היושבת-ראש. אנחנו לא צריכים שמנהל בית הספר ידווח. המשל"ט שלנו, ברגע שהוא עושה את חקירת המגעים, הוא קובע למנהל בית הספר מה להכניס לבידוד, כי בסוף אנחנו היחידים שעושים חקירת מגעים כרגע למי שהיה במגע עם תלמידים. אני רוצה לומר שיש שני סוגי בידודים. יש בידודים שהילדים שנחשפו לחולים לא בזמן הלימודים ולמעשה מקבלים הנחיה להיכנס לבידוד ממשרד הבריאות וכו'. כאשר האירוע הוא - - -

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן, אבל לא זה הנתון שביקשנו, אדוני. אנחנו ביקשנו נתון שמדבר על אותם אנשים שאתה שולח כדי לבדוק מה צריך להכניס לבידוד ומה צריך לא להכניס לבידוד. כמה כיתות למעשה דיווחו או אתם הוריתם להן להיכנס לבידוד? היו בסך הכול שני ימי לימודים. אני מניחה שהיה מספר מסוים של טלפונים ממנהלים. אנחנו מתעניינים בנתון של כמה כיתות למעשה אתם אישרתם להכניס לבידוד.

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

אמרתי שאנחנו מנתחים כרגע את הנתונים, את כל הנתונים, ואנחנו נעביר אותם לוועדה בצורה מסודרת כמה מיום רביעי הכנסנו לבידוד.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

תוך כמה זמן אתם יכולים לבדוק את זה? תוך כמה זמן הוועדה יכולה לקבל תשובה?

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

עד סוף היום הוועדה תקבל תשובה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

האם אנחנו יכולים לקבוע שתוך שלוש-ארבע שעות אנחנו נקבל תשובה? ותבדקו את זה עכשיו?

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

כאמור, זה כרגע בבדיקה. אנחנו בוחנים את כל הנתונים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אני אסביר לך, אדוני. אני אסביר לך. אנחנו כרגע דנים בתקנות הקורונה לפתיחת שנת הלימודים. אלו תקנות שאמורות להיות במשך חודש שלם. אם יש לנו איזשהם נתונים לגבי מספר בידודים, חולים, רק ביומיים של לימודים, יש לזה משקל אדיר בהחלטות שוועדת החינוך תקבל בנוגע לתקנות האלו. ולכן להגיע לדיון בוועדה ללא הנתון של השבוע הראשון, עם מספר בידודים של כיתות עם בתי ספר, ואנחנו שומעים – לומר ככה בעדינות, זה לא כל כך רציני. אני מבקשת מאדוני בתוך שלוש-ארבע שעות, עוד לפני שאנחנו נסיים פה את התקנות, תעבירו אלינו, לפה, לוועדה, את הנתון של כמה כיתות נכנסו לבידוד מתחילת שנת הלימודים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אפשר להוסיף אולי גם את הנתון של כיתות שבגלל הסדר של 70% בעצם לא הגיעו ללימודים, שלאו דווקא מבודדים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

שמה?

<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>

כיתות שבגלל שלא היו 70% מח'–י"ב, בעצם לומדים מרחוק ולא הגיעו פיזית. מה היקף הכיתות שלא עמדו בהסדר הזה ולומדות מרחוק היום?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אוקיי. היועצת המשפטית של הוועדה גם מבקשת לבדוק מה היה היקף, מספר הכיתות שביקשו פטור מבידוד משום שכאשר יש לך 70% מחוסנים - - -

<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>

לא פטור. לא. שהם לא יכולים להגיע ללימודים בגלל - - -

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

יש לך פטור מבידוד, אבל כמה כיתות למעשה לא עמדו ב-70% ולמעשה נאלצו לא להיפתח או לא להגיע לתוך פתיחת שנת הלימודים.

<< אורח >> אריה מור: << אורח >>

יש לנו את הנתון הזה. נעביר אותו, כמו שביקשת, תוך שלוש שעות. תקבלי טבלה של כל הכיתות שכתוצאה מה-70% לא עמדו והחלו ללמוד מהבית, מרחוק. יש לנו את זה מדויק, כי הזנו לתוך המערכת. יודעים מי 70% ומי לא 70% בערים אדומות, כתומות. כמו שנאמר פה, שכמות הערים האדומות היא עצומה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

נכון.

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

אנחנו ניתן לך את זה במדויק.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

מצוין. תודה רבה לך. אנחנו נמתין לנתונים. האם יש עוד משהו שתרצה להוסיף לוועדה?

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

כמו שאמרתי, הנושא החולה המאומת, אנחנו מטפלים בכל האירוע עם חקירה כשהוא מתרחש במוסד החינוך, גם אם הוא לא התרחש במוסד החינוכי ובחקירה מתגלה שהם היו במגע ביום שישי או ביום חמישי בזמן הלימודים. הנושא שעלה קודם, ואני מציע שידונו בו, זה הנושא של בלבול לא רק במערכת החינוך, כמו שאמרה חברת הכנסת ששכחתי את שמה בנושא של כן מבודדים וכן בדיקות פרטניות.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

חברת הכנסת אמילי מואטי.

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

המשק כולו עושה בדיקות אנטיגן פרטיות לקראת החגים. מה זה אומר? יש בלבול, וזה עלה גם בהערכת המצב הבוקר, הלאומית. צריך לעשות הבהרה בכלל בנושא הזה. גם אנחנו יוצאים בהבהרה לכל המנהלים והגננות כדי להסביר את העניין הזה של מה מחוסן, לא מחוסן, מי צריך בידוד, מה המשמעות של בדיקות עצמיות וכו' וכו'.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

נהדר. תודה רבה לך, מר אריה מור. אנחנו נמתין לתשובות הנוספות בהמשך היום, בהמשך הדיון.

אשמח שמשרד הבריאות ייתן לנו קצת את הסקירה הכללית ואז נתחיל להיכנס לסעיף-סעיף.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

אוקיי. אז בוקר טוב. התקנות שהבאנו בעצם עוסקות בכמה נושאים. הנושא הראשון הוא הנושא של התו הירוק ובדיקה לעובדים של המוסד כשהגדרת עובד היא מאוד רחבה, כוללת גם מתנדבים, גם מפעילים חיצוניים, גם נותני שירותים. דבר נוסף הוא איסור על התקהלות, בסדר? שהוא מקביל גם לאיסור ההתקהלות שיש בתקנות הכלליות, שהוא בעצם 50 אנשים בשטח סגור ו-100 בשטח פתוח. דבר נוסף הוא נושא המסכה השקופה. בהמשך באמת לבקשה של הוועדה, של חברת הכנסת פינטו, שבכיתה שבה יש תלמיד חירש או כבד שמיעה, אז אנשי הצוות יעטו מסכה שקופה. דבר נוסף הוא איסור על כניסה למוסד של מי שהוא לא תלמיד ולא איש צוות, לא עובד במוסד, למוסד, אלא אם כן הוא הציג אישור תו ירוק או בדיקה או בכל מיני מקרים חריגים שמפורטים שם. גם יש הוראה לגבי תקופת הסתגלות לגן ולמסגרת. גם יש כל מיני חריגים אחרים שהיו גם בתקנות הקודמות.

דבר נוסף הוא הנושא של כיתות שברשויות אדומות, כמו שנאמר פה. המתווה הוא כזה שכדי שכיתות ח'–י"ב יוכלו ללמוד בבית ספר שנמצא בשטח רשות אדומה, נדרש שלפחות 70% מתלמידי הכיתה הם מחוסנים או מחלימים. ובתקופה של החודש הזה, עד תום תקופת התקנות כרגע כהוראת שעה בחודש ספטמבר, אז ייחשב כבעל תו ירוק גם מי שקיבל מנה אחת של החיסון נגד נגיף הקורונה.

דבר נוסף הוא ההוראות לעניין סגירת מוסד. דיברנו על זה בדיונים קודמים. אלה הוראות שהיו בנוהל עד עכשיו תקופה מסוימת כשלא היו תקנות. אז באמת לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה, ואחרי דיונים פנימיים בממשלה, כן הכנסנו אותן גם לתקנות. אבל אלה הוראות שהיו בעצם לאורך כל התקופה והן נועדו לאפשר סגירה של כיתה או שכבה או מוסד אם יש בהם התפרצות תחלואה.

דבר נוסף הוא הרחבת סעיף העונשין, התקנה שגם כן בהמשך לדיונים שהיו פה בוועדה גם להשוות את זה למה שיש בתקנות הגבלת פעילות בעניין של אי מינוי ממונה קורונה או אי תליית שלט, שגם על זה יהיו עבירות לבעל המוסד וגם, בהמשך לקריאה של הוועדה, קריאה מוצדקת, שתהיה עבירה גם על אדם השוהה במוסד, ולא רק על בעל המוסד שהכניס, אלא גם על אדם, תלמיד, שנכנס בעצם למוסד להשכלה גבוהה ללא תו ירוק, אז גם עליו תהיה עבירה, שהיא כמו בתקנות הכלליות שלצד קנס מינהלי שזה בסך 1,000 שקלים.

זהו. בנוסף לזה, התקנות הוארכו עד ל-28 בספטמבר והתחילו לחול ב-1 בספטמבר, 24 שעות לאחר שהן עברו בקבינט בעצם.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אוקיי. טוב, חבר הכנסת דוידסון.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני פשוט רץ בין ועדת החוקה לוועדת החינוך. אז סליחה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

איך מתקדם שם הדיון?

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש דברים שאנחנו מנסים לשנות, אבל לא פשוט.

יש שני דברים שאני רוצה לשאול, בבקשה. אחד, הוא הנושא של – הבנתי שחבר הכנסת קינלי כבר העלה את זה – נושא של ה-70%.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

כן.

<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם עושים בדיוק הפוך ממה שזה צריך להיות. ואני רוצה להסביר למה. ברגע שיש כיתה, שיש 65% מחוסנים, הכיתה הזאת בעצם לא לומדת בערים אדומות. הם לומדים בזום. את מי מענישים בעצם? את התלמידים שעשו את החיסון. העלינו את זה פעם שעברה בוועדה הזו וגם בוועדת החוקה. ואני באמת לא מבין מאיפה ההחלטה הזאת ומה ההיגיון שבה. הרי זה מאוד פשוט. תלמידים שמחוסנים שייגשו לבית ספר, שילמדו, הכול בסדר. מי שלא מחוסן שיישאר בבית וילמד בזום. הרי יש לנו את הפתרונות לזה.

עכשיו העניין הוא מאוד פשוט. החבר'ה שלא מתחסנים אין להם שום רצון להתחסן ברגע שכולם נכנסים ללמידה בזום. אבל ברגע שהתלמידים שכן מחוסנים ילמדו בבית ספר, והם ירגישו מוחרגים, יהיה להם את הרצון לרוץ ולהתחסן. אנחנו משיגים בדיוק הפוך ממה שרוצים. זאת השאלה הראשונה.

השאלה השנייה, שאני מבין שלא עברה עדיין בחינה משפטית, זה הנושא של המורים, המורים הלא מחוסנים. האם יש חובה וזה עבר משפטית שהמורה חייב לעשות בדיקות כדי להגיע לבית הספר?

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

כן. התשובה היא כן. זה מה שיש בתקנות האלה. בתקנות האלה זה ההסבר שניתן - - -

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן. זה פה בתקנות. התקנות האלה עדיין לא אושרו על ידינו, אבל זה פה בתקנות.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל ברגע שזה יאושר זה נכנס לתוקף?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

זה כבר נכנס לתוקף.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

זה כבר בתוקף.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אנחנו מאשרים בדיעבד.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מ-1 בספטמבר.

<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. אז רק ה-70%, פה נשארתם.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

לגבי השאלה של 70%, אז אדוני צודק שזו סוגיה מורכבת, בוודאי שמבחינת השיקול הבריאותי. השיקול הבריאותי בוודאי אומר שמי שמחוסן יכול לבוא ללמוד, וזה היה יכול להיות מאוד פשוט אם היה רק אותו. אבל התקנות הן תקנות בהקשר של חינוך, גם של חוק חינוך חובה שחל עליהם, והן מאזנות פה עם עוד שיקולים גם של פגיעה בפרטיות וגם של הנושא הזה שילדים לא הם עצמם הם אלה שמחליטים להתחסן או לא. זו החלטה של ההורים שלהם, הם קטינים. אני מציעה שגם משרד המשפטים יתייחס לסוגיה הזאת, כי באמת השיקול פה הוא פחות השיקול הבריאותי, אלא ההסדר מאזן בין שיקולים שונים.

אז אולגה, את רוצה להתייחס?

<< דובר >> אולגה פרישמן: << דובר >>

כן. כמו שנציגת משרד הבריאות אמרה, המטרה של הסעיף הוא באמת לאזן, כי בסופו של דבר ילד שמתחת לגיל 18 לא יכול להחליט על דעת עצמו אם הוא מתחסן או לא מתחסן. ולכן הוא בעצם לא קובע את גורלו. ויש חוק חינוך חובה. בנוסף לזה, עצם הסימון של הילד כלא מחוסן וההפרדה בינו לבין כל הכיתה שלו גם לה יש השלכות לגבי התלמיד הספציפי, שכאמור זה לא הוא שמכריע אם כן להתחסן או לא להתחסן. ולכן באיזון בין הדברים, באיזון בין הפגיעות, זה לא נכון לעשות את ההפרדה ולהעביר ילדים ללמוד בזום, חלק, קבוצה קטנה של ילדים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

ולמה לא אפשרתם שם חלופה של PCR או של בדיקת קורונה שלילית?

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין את זה.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

קודם כול, ההסדר הוא למטרות בריאותיות. כלומר, זה באמת נועד להגיד: זה אזור שהוא אדום, שיש בו תחלואה רחבה ומפושטת יחסית. ולכן ההסדר מדבר על זה, על רף מסוים שצריך להגיע אליו.

השאלה למה אנחנו לא מאפשרים בדיקות, אז זה עניין גם של הקצאה. יש גם שיקול של עידוד חיסונים שהוא ברקע. זה לא השיקול המרכזי. לפעמים השיקול המרכזי הוא בריאותי.

<< דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אבל סליחה רגע. גם מכאלה שחוסנו מבקשים בדיקה.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

לא, לא. אז שנייה, אני אעשה סדר אולי, כי גברתי, נראה לי, שאת מתייחסת לפיילוט של הנושא של בידודים, שזה משהו קצת אחר לגמרי. הוא לא בתקנות גם.

<< דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אני מתייחסת לזה שמילדים שחוסנו הבוקר ביקשו לחזור עם בדיקה שלילית.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

מי ביקש?

<< דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> ההנהלה.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

לא, רגע. אולי אלה שהיו אמורים להיות בבידוד, שנחשפו לחולה, ואז אמרו להם שצריך בדיקה כדי להגיע?

<< דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> נכון.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

אז יש פה ממש בלבול, כי יש איזשהו פיילוט.

<< דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> כאמור.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

יש פיילוט שהתחיל לרוץ, שקוראים לו פיילוט כיתה ירוק. אבל הוא כרגע באמת מתקיים רק בכמה כיתות ספורות. אפרת אולי יכולה להרחיב. הוא נועד באמת רק לבדוק אם הדבר הזה בכלל אפשרי, מה אחוזי התחלואה במצב כזה, והוא מבוצע ממש בבתי ספר מאוד מאוד ספציפיים וספורים. וחל בלבול כנראה, ואנחנו שומעים מהרבה בתי ספר שהם עושים את הדבר הזה למרות שזה עוד לא אפשרי בעצם. זה באמת רק פיילוט בבתי ספר מסוימים. אבל אנחנו כן רואים מהשטח שיש בתי ספר שהנחו תלמידים שאמורים להיות בבידוד לעשות בדיקות ולהגיע ללימודים. זה לא אמור להיות ככה. לפי צו בידוד בית, הם אמורים להיות בבידוד. אין אפשרות לצאת מהבידוד שלא במסגרת המאוד ספציפית של הפיילוט כרגע. ולכן כנראה שהדבר הזה הוא כתוצאה מבלבול. ילד שהיה במגע עם חולה אמור להיות בבית, בבידוד. הוא יכול לבצע בדיקות PCR כדי לקצר את הבידוד לשבעה ימים, אבל הוא לא אמור ללכת לבית ספר כשהוא בבידוד, שוב למעט פיילוט מאוד מאוד ספציפי שמבוצע, אפרת יכולה להגיד איפה, אבל ממש במקומות מאוד מאוד מסוימים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אבל על ההסדר של 70% לא מיצינו.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

שנייה. אנחנו נגיע לזה. אז אנחנו לא נדון בזה. לא אמרתם לי שלכל חברי הכנסת יש הלנות בנושא. אנחנו נשמח לשמוע על הפיילוט הזה.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

כן. אני חושבת שמכאן נובע מקור הבלבול. ברשותכם, אני אוריד את המסכה. אם אתם זוכרים, דיברנו על המתווה לפתיחת שנת הלימודים שהיה מתווה מאוד רחב וכולל בדיקות סרולוגיות ובדיקות אנטיגן לקראת ה-1 בספטמבר ובדיקות סקר מגן חינוך. את הנושא של הפיילוט כיתה ירוקה, אני הצגתי אותו בפניכם, ועדיין זה היה לפני שהוא נסגר. אבל הרעיון הוא באמת, בפיילוט הזה, לבחון את המתווה הזה שבו הילד המאומת הוא הילד היחיד שהולך הביתה ונמצא בבידוד מלא וכל שאר הכיתה ממשיכה להגיע ללמוד על בסיס בדיקות מהירות.

אנחנו כאמור עשינו איזושהי הרצה ראשונית מאוד לפיילוט במספר בתי ספר במגזר החרדי שהחלו לפעול. אנחנו שבועיים היינו בשלושה בתי ספר. מפאת איזשהו חיסיון, אני לא אציין באילו מקומות, אבל בבתי ספר במגזר החרדי. משבוע הבא אנחנו נתחיל גם לעשות את אותה הרצה בממוצע בעוד מספר מסוים, ספור, של כיתות גם במגזר הערבי, כאשר הרעיון הוא לצאת לפיילוט של 200 כיתות אחרי סוכות, זאת אומרת, פיילוט רחב, ארצי, שבסופו אנחנו נוכל לשים את המסקנות על השולחן ולהגיד אם זה בטוח הן לילדים, הן למורים, הן למשפחות, כי בסופו של דבר מדובר על ילדים שאמורים להיות בבידוד ועלולים להפיץ תחלואה. אז אנחנו לא יכולים. זו לא החלטה שאפשר לקבל אותה ככה בהינף יד. מאוד מאוד חשוב לעשות – וכרגע המדגם הוא מאוד קטן. ולכן אני לא כל כך יכולה עדיין לשתף את התובנות שלו, כי באמת זה מספר מאוד מאוד קטן של ילדים. אנחנו נעשה עוד, אנחנו נצא לעוד מספר בתי ספר ואז אולי נוכל כן להציג תובנות ראשוניות מתוך הדבר הזה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אוקיי. בסדר. אני מציעה שנתחיל שנייה בהקראה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

יש לי עוד - - -

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

ממש בקצרה, בבקשה. אנחנו עוד לא התחלנו.

<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר גמור. אני חושב שדווקא מתוך הדברים שנאמרו פה במשרד החינוך ובמשרד הבריאות עולה ביתר שאת הערה שלי לגבי מעבר מחירום לשגרת קורונה. אנחנו שמענו קודם נתון, בעיניי, הוא די מדהים. אם הבנתי נכון, 42% רשויות אדומות ועוד 42% רשויות כתומות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אנחנו עוסקים פה ב-84% מהרשויות בישראל.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

זה קצת פחות בכמות התושבים, אבל זו עדיין כמות אדירה. זה רוב הרשויות.

גברתי היושבת-ראש, אנחנו מזכירים פה כמה פעמים, זה גם הופיע אצלנו בתקנות, נושא החינוך הווירטואלי.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן.

<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הנושא של החינוך הווירטואלי, בעיניי, צריך לקבל פה מענה בוועדה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אמרנו. אנחנו נדון בזה בתוך התקנות.

<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

עוד שנייה, אנחנו צריכים להתכנס.

<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ההערה השנייה, אמר פה חברי פרופ' שיין בנושא ביקורי הבית. וההערה השלישית היא נושא הפשטות שעולה פה כמעט בכל ועדה. אם משרד הבריאות לא יוציא אחת לשבוע הוראות פשוטות, מעודכנות למערכת החינוך, שמנהל בית ספר, האדם הרגיל יכול לענות, אנחנו חייבים לראות את זה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

את זה גם אמרנו והערנו. משום שהתקנות לא הגיעו לשולחן הוועדה זה יצר סרבול יותר גדול.

בבקשה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב, בדקה ממש, בקצרה, משום שאנחנו חייבים להתחיל.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ממש קצר. בוקר טוב לכולם.

<< דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> ברוכה הבאה.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני מצטערת שמגיעה רק עכשיו כי הייתי בוועדת הכספים וגם יצאתי באמצע וגם צריכה לחזור לשם. אז, ראשית, אני מאוד שמחה להיות בוועדה הזאת, שבעיניי היא מאוד מאוד מאוד חשובה. ואני מתכוונת להביא את הצרכים ואת הקול של התלמידים הערבים בתוך החברה הערבית. אני רוצה, אם אנחנו דנים והדיון הוא בנושא של הקורונה היום, שניקח בחשבון שהמצב מאוד קשה בתוך החברה הערבית מבחינת מתחסני קורונה, מבחינת חולי קורונה, מבחינת יישובים אדומים. וכל זה מחייב טיפול ממוקד ואינטנסיבי כדי שהתלמידים שלנו לא יפסידו שוב פעם, ואל לנו לשכוח באילו תשתיות אנחנו נמצאים. אז זו סוגיה מאוד רצינית שצריך לשים עליה את העין. ואני מבקשת שיהיה דיון מיוחד בקרוב מאוד כמה שאפשר בנושא של בתי ספר בחברה הערבית בנושא של קורונה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב. ברוכה הבאה לוועדת הכנסת וברוכה הבאה לכנסת ישראל. אנחנו שמחים לראות אותך חוזרת.

אני אומר ככה, התקיים בשבוע שעבר דיון מיוחד גם על פתיחת שנת הלימודים במגזר הערבי ספציפית ודנו לעומק. אמרנו שנמשיך לדון בעניין הזה. אבל כן עלו המון שאלות. וחשוב להבין, נדרש פה שיתוף פעולה מלא של ראשי הרשויות מהגזר הערבי ושל מנהלי בתי ספר במגזר הערבי. אפשר לחסן בבתי ספר. המנהלים צריכים לתאם זאת מול משרד הבריאות. אבל הם חייבים לקחת יוזמה ולעשות את זה. אנחנו רואים קורלציה בין אחוזי מתחסנים לבין מצב סוציו-אקונומי. ממש רואים את זה. רואים את זה בצורה ברורה.

<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> לכן צריך לדבר אליהם בשפה ובגובה העיניים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

הדבר הזה אומר שאם אנחנו נחיה עוד שנה עם הקורונה בצורה הזאת, הפערים רק יתרחבו.

<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> נכון.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אני מזכירה לכם, מערכת החינוך היא כלי אדיר למוביליות חברתית.

<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> נכון מאוד. בגלל זה מתעקשים על זה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אנחנו ראינו איך חבר הכנסת סעיד אלחרומי - - -

<< דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> היא יכולה להיות כלי למוביליות חברתית.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

לא. היא כלי, היא אחד הכלים. תלמיד שיודע ומשקיע, כמו חבר הכנסת סעיד אלחרומי, זכרו לברכה, שידע לצאת וקיבל חינוך, היה לו חשוב ללכת ממקום מגוריו והלך למקום עם בית ספר טוב וצמח שם ובאמת השקיע את כול כולו בתוך החינוך ובתוך הלימודים וצמח וצמח לדרגה מאוד מאוד גבוהה, והינה גם הגיע להיות חבר כנסת, והוא הגיע. זה הסיפור הכי של ה-Self-made man.

<< דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> גברתי יושבת-ראש הוועדה, הסטטיסטיקה לא נמדדת ביחידים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

שנייה. אני אומר לך ככה, חברת הכנסת מואטי. יש המון מחקרים שמראים שבמדינת ישראל יש את היכולת הכי גדולה, בין הגדולות ביותר, אוקיי? יכולת למוביליות חברתית.

<< דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> כאן בדיוק הבעיה. הפער בין היכולת למימוש.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

במדינת ישראל הכי חלשים יכולים בקלות לקפוץ ולעבור גם לעשירון העליון ולמעמדות החזקים ביותר. אגב, מעמדות החזקים ביותר קופצים חזרה למעמדות הנמוכים. יש במדינת ישראל את המוביליות, היא בין המדינות שבהן המוביליות החברתית יש לה את היכולות מהטובות בעולם.

<< דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> וכאן הבעיה. הפער בין היכולת למימוש של אותה מוביליות חברתית.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

לא. אני מדברת על מימוש. אם חוקרים זאת על ידי אנשים שעברו בין המעמדות האלה, אוקיי? זאת אומרת שהייתה נהירה של אנשים ממעמד מאוד מאוד נמוך למצב סוציו-אקונומי מאוד מאוד גבוה. ואגב, גם ההפך. אנשים שהיו במצב סוציו-אקונומי מאוד מאוד גבוה עברו למצב סוציו-אקונומי מאוד מאוד נמוך. המוביליות הזאת שמתאפשרת פה במדינת ישראל בצורה ייחודית היא משהו נדיר. והחברה הערבית צריכה לקחת את זה בשתי ידיים ולנצל את זה. ולכן נדרש פה שיתוף פעולה מלא עם ראשי הרשויות ועם המנהלים. אנחנו חייבים להגיע ליותר מתחסנים במגזר. וזה חייב להיות בשיתוף פעולה. זה לא יהיה בלי שיתוף הפעולה הזה, כי הפערים שעלולים להיווצר כתוצאה משנת לימודים – כשאנחנו רואים שהמון רשויות במגזר הערבי הופכות להיות אדומות וכתומות, זאת אומרת, בתי ספר שיהיו סגורים. זאת אומרת שהפערים האלה רק יגדלו.

אז אולי מפה באמת ועדת החינוך, בעקבות הדברים שאמרת, קוראת לראשי הרשויות ומנהלי בתי הספר במגזר הערבי ליצור קשר עם משרד הבריאות ולהביא את החיסונים לתוך בתי הספר שלהם. לקרוא ממש לקמפיין הסברה בעניין.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, אני מסכימה איתך לגמרי, שבכל דבר צריך שותפות. ואני הכי מאמינה בשותפות. אבל צריך גם שהצד השני, שיש לו את הכוח ואת היכולת ואת המשאבים, לשריין לאותה אוכלוסייה כדי שבאמת שהיא תוכל להשתמש בכלי הזה. אנחנו לא צריכים להערים קשיים על אותם תלמידים כדי שיגיעו למקום ההוא. צריך לתת להם נקודת זינוק בסיסית, אחידה, שווה. ובהחלט צריך גם מבפנים לקרוא להתחסנות. ואנחנו עושים את זה. אני מקווה שזה יצלח. אתם תעשו את מה שאתם צריכים מהצד של הקצאת המשאבים ואנחנו נעשה את מה שצריך מהצד של הקהילה בפנים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

נהדר. תודה רבה.

<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> בבקשה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אוקיי. אנחנו נעבור לתחילת הקראת התקנות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אני רוצה עוד שאלת הבהרה למשרד הבריאות.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

סליחה, היועצת המשפטית תמי סלע, כן.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אפרופו, דברים שעלו פה לגבי אי הבהירות מי חייב בידוד ומי לא חייב בידוד כשיש מישהו בכיתה. אז ככה הסתכלתי שוב על צו בידוד בית וראיתי שעדיין יש שם את הסייג לגבי מי שמחלים ומחוסן שלא מחויב בבידוד. ולכאורה אם יש מאומת בכיתה, אז הילדים, לפחות לפי הוראות צו בידוד בית, הילדים המחוסנים או המחלים - -

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

יכולים להמשיך. נכון.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

- - לא מחויבים בבידוד. יש שינוי בדבר הזה? כי זה מה שאומר היום החוק.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

לא, לא. אין שינוי.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

למה שולחים את כולם הביתה?

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

לא שולחים את כולם. זה עניין של ניהול של הכיתה. אם רוצים להמשיך ללמד, אם יש חלק מהתלמידים שיכולים להגיע, מבחינת הצו, מבחינת הוראות החוק, בוודאי שהם יכולים להגיע.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

וזה עדיין המצב?

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

עניין של סגירת כיתות, אם יש התפרצות תחלואה שמתפשטת במוסד, ואז אנחנו רואים שלאט לאט יש תחלואה אנחנו מניחים שגם יש תחלואה שעוד לא איתנו, אז אנחנו אומרים: רגע, אנחנו עוצרים פה את הלימודים. וזה לא קשור להכנסה לבידוד. זה לא שהתלמידים עכשיו נכנסים לבידוד אם לא היו במגע עם חולה. הם לא בבידוד. פשוט מוסד החינוך נסגר כרגע או שכבה נסגרת. אלה ההוראות לגבי סגירת מוסד.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אבל יש סמכות למנהל להחליט לשלוח את כולם הביתה - -

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

לבידוד? בוודאי שלא.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

- - שילמדו מרחוק במצב כזה, כשחלק - - -

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

אלה הוראות על סגירת מוסד. שוב, אם אנחנו רואים, אני לא יודעת, יש כל הזמן דוגמאות כאלה שבמוסדות אנחנו רואים שהתחלואה הולכת ומתפשטת וכל יום יש עוד חמש כיתות שנכנסות לבידוד, ויש אחים של ילדים בכיתות אחרות, הנחה היא שכנראה עוד רגע אנחנו נראה התפרצויות בכיתות אחרות. אז זה מה שעושים במקרים האלה, סוגרים את הכיתות האלה עוד לפני שתהיה איזו אש שלא ניתן להשתלט עליה בכל העיר. זו המטרה של סגירת מוסד. אבל זה לא עניין של הכנסה לבידוד. הכנסה לבידוד זה אך ורק אם יש מגע עם חולה ומדובר על מישהו שלא מחלים או מחוסן.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

שהוא לא מחוסן.

<< דובר_המשך >> אסתי ורהפטיג: << דובר_המשך >> נכון.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

בסדר. בואו נתחיל בהקראת התקנות. בבקשה, משרד הבריאות.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

"תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות)(תיקון מס' 2), התשפ"א–2021 בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 10, 23, 24 ו-25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 ולאחר שהתקיים האמור בסעיף 4(ד)(2)(א) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה:

תיקון הפתיח

בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות), התשפ"א–2021 (להלן-התקנות העיקריות), בפתיח, במקום "סעיפים 4 ו-10" יבוא "סעיפים 4, 10, 23, 24 ו-25"."

אלה סעיפים שקשורים בהסמכה הכללית.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

למה?

<< דובר_המשך >> אסתי ורהפטיג: << דובר_המשך >> בהסמכה של הוראות העונשין שבמקרה נשמטה הפנייה אליהן. אלה סעיפים רגילים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אוקיי.

<< דובר_המשך >> אסתי ורהפטיג: << דובר_המשך >> תיקון תקנה 1 - - -

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אם אפשר קצת יותר בקול רם או לקרב את המיקרופון.

<< דובר_המשך >> אסתי ורהפטיג: << דובר_המשך >> "תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות העיקריות -

לפני ההגדרה "אישור "תו ירוק"" יבוא:

""אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית" – כהגדרתו בתקנות הגבלת פעילות, ולעניין עובד מוסד בכניסתו למוסד - יראו כאילו במקום "24" בא "84";"

בעצם הפנינו בהגדרה לאישור על הבדיקה המיידית, שזה בעצם בדיקה מהירה. אותן בדיקות מהירות שמתבצעות באותם מרכזים של מד"א ושל אחרים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

הבדיקות המהירות היומיות שהם עושים?

<< דובר_המשך >> אסתי ורהפטיג: << דובר_המשך >> כן. הבדיקות המהירות שממומנות לילדים ולמנועי חיסון. זה אותו הסדר הרגיל שחל.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אוקיי. ומה עם ה-PCR? זה גם נחשב במידה והם עשו?

<< דובר_המשך >> אסתי ורהפטיג: << דובר_המשך >> לא.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

למה?

<< דובר_המשך >> אסתי ורהפטיג: << דובר_המשך >> אני חושבת שהסברנו את זה. PCR היא בדיקה שנשלחת למעבדות. זה אומר שיש מעבדה שצריכה עכשיו לבוא ולבדוק את תוצאות הבדיקה, והמעבדות נמצאות בעומס מאוד מאוד גדול.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

לא. אבל בכל מקרה הבדיקה היומית מתקבלת כאילו תוך, מיידית.

<< דובר_המשך >> אסתי ורהפטיג: << דובר_המשך >> מייד. זה לא נשלח למעבדה. נכון.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

בדיקת PCR זה קצת יותר קשה, והולכים ועומדים בתורים ובדרייב-אינים האלה. אבל אם הייתי צריכה בכל מקרה לעשות בדיקת PCR לילד שלי בן החמש או בן השבע משום שאולי הוא היה ליד חולה מאומת, משום שהוא היה צריך ללכת לאיזה חוג, אני לא יודעת, מדוע שאותה בדיקה שכבר עשיתי לא תיכלל אלא אני איאלץ ללכת ולעשות בדיקה נוספת באותו יום?

<< דובר_המשך >> אסתי ורהפטיג: << דובר_המשך >> אז אני אגיד. בדיקות PCR שיש בקופות ובפיקוד העורף נועדו לצרכים רפואיים, נועדו לצרכים של באמת מי שהיה במגע עם חולה או שמי שיש לו תסמינים יוכל לראות אם הוא חולה או לא חולה. וברגע שאנחנו מעמיסים עליהן גם מטרות נוספות הן פשוט לא מצליחות לבצע את התפקיד הרפואי הזה. התשובות מתעכבות מאוד. אנחנו רואים את זה כבר עכשיו שבגלל שהיה, בהתחלה לפחות של תקנות התו הירוק, אז היה בלבול ואנשים הגיעו כן לעשות בדיקות בקופות וחשבו שייתנו להם להיכנס וגם חלק מהמקומות נתנו להיכנס, למרות שזה לא היה ההסדר שבתקנות. אז אנחנו ראינו עומס מאוד מאוד כבר על המעבדות. ולכן בדיקות PCR לא כלולות פה.

אני אגיד שגם בתקנות הגבלת פעילות יש אפשרות לבדיקות PCR בתשלום. לא בדיקות ה-PCR שהן בקופות ובפיקוד העורף, אלא בדיקות בתשלום. ומבירור שעשינו אז הבנו שגם שם האפשרות הזאת של PCR היא רלוונטית בעיקר לבתי מלון. כלומר, אפשר להשתמש בה גם לדברים אחרים, אבל הן נכנסו לתקנות, האפשרות הזאת נכנסה בשביל בתי מלון ששם צריך להציג בדיקת PCR. החלופה הייתה שאנשים כל יום בשהות במלון יצטרכו להיבדק בדיקות מהירות, ולכן כן אפשרו את זה כדי בכל זאת לא להקשות על מי שנמצא כמה ימים בחופשה. אז כן אפשרו את בדיקות ה-PCR, ששוב הן בדיקות פרטיות שנעשות בתשלום. וגם כדי לאפשר מצב של, אני מבינה שבשבתות לפעמים – אני לא יודעת אם המוקדים - - -

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

הם עובדים, עובדים. כן.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

יש בדיקות בשבתות, אבל זה נועד לאפשר לאנשים, למי שלא יכולים להיבדק בשבת, אז כן, אם רוצים להגיע למלון או לפני טיסה צריך גם להציג בדיקת PCR. אז שם יש את האפשר

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]