פרוטוקול מספר 79, ועדת הכספים, 16/08/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 79

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ח' באלול התשפ"א (16 באוגוסט 2021), שעה 11:42

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"א-2021 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אלכס קושניר – היו"ר

ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר

מאיר יצחק-הלוי

יעל רון בן משה

ג'ידא רינאוי-זועבי

נירה שפק

חברי הכנסת:

ינון אזולאי

משה גפני

סימון דוידסון

אלון טל

אורי מקלב

מוזמנים:

שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן

חלאילה הלאל

–

אגף התקציבים, משרד האוצר

שלמה כהן

–

החשב הכללי, משרד האוצר

מירי סביון

–

רשות המסים

גיא גולדמן

–

רשות המסים

אפרת ריץ

–

רשות המסים

שלומי פיליפ

–

רשות המסים

אלעד סלומיאנסקי

–

משרד המשפטים

גיא סמט

–

משרד האנרגיה

משתתפים באמצעים המקוונים:

דני שפר

–

פקיד שומה, רשות המסים

ליהיא גולדנברג

–

אדם טבע ודין

יניב שקל

–

שדלן/ית, מייצג/ת את חברות הנפט והגז

ייעוץ משפטי:

שלומית ארליך

אייל לב ארי

שיר שפר

מנהל הוועדה:

טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:

ס.ל., חבר תרגומים

<< נושא >> הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"א-2021, מ/1400 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני פותח את הישיבה, אנחנו בעצם ממשיכים את הדיון על חוק - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא מקובל עליי הדבר הזה, זה אי אפשר ככה לעשות כל רגע הפסקה של עוד חצי שעה ועוד חצי שעה. הכנסת בפגרה, עם כל הכבוד. אתה מקיים דיון, דחייה אחת, דחייה, אבל כל הזמן הדחיות האלה? אמנם אנחנו חברי כנסת כאלה שלא עובדים, אבל יש לנו עוד כל מיני דברים לעשות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

חבר הכנסת גפני.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תיכף הוא יגיד שעשו את זה קודם.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא עשיתי את זה, עשיתי את זה במקרים נדירים מאוד, ודאי לא באיזה חוק שאני לא מבין למה מביאים אותו בכלל בפגרה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

החוק הזה אמור להכניס כסף לקרן העושר ולתת עתיד בטוח יותר לילדי ישראל.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, נדבר על זה. בסדר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

ולכן החוק הזה מספיק חשוב - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא מקובל עליי הצורה הזו, בסדר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

- - ואני זוכר את עצמי מחכה לך פה לדיונים שנקבעו בעשר והתחילו ב-11 בלי שום הודעה מראש.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, כן, כן, בשביל זה באתם לשנות.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היו מקרים נדירים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

ואם אתם באתם לפה תקשיבו.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני רוצה לדבר על משהו אחר, ואני מבקש, תכבד את זה, זה הכול.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

שנייה, תן לי לפחות להגיד על מה הדיון ואחר כך תתחילו להגיד מה כן מקובל עליכם ומה לא מקובל עליכם.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> טוב.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אז אנחנו פותחים את הדיון על הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי הטבע (תיקון מספר 3). החוק נועד בעצם לחייב את החברות לשלם את היטל רווחי היתר במחלוקת, הדיון הזה התחיל בשבוע שעבר, שמענו גם את חברי הכנסת וגם את בעלי העניין וגם נציגי החברה האזרחית על הנושא הזה. החוק הזה יעבור שינויים מסוימים שלא יפגעו במטרתו, המטרה היא מאוד מאוד חשובה, מצד אחד, מצד שני כן יכניסו סוג של איזון ומידתיות.

אבל לפני שאנחנו ניכנס ואני אתן לחברי הכנסת לדבר אני רוצה לומר שנציגי רשות המסים ועובדי רשות המסים נתנו לנו את כל המידע שביקשנו, הם השתתפו בדיון הזה גם בשבוע שעבר וגם היום לפני הדיון, ואני רוצה להגיד לכם תודה על המקצועיות ועל העומק ועל אופן הצגת הדברים. ודבר נוסף שאני רוצה לומר, אותה דרישה של רשות המסים על החזר מענקי היתר שהתקבלו במענקים סוציאליים ומענקים לעסקים קטנים, לבקשתם של חברי הכנסת שיושבים פה, וגם השרים, רשות המסים מאריכה את האפשרות להגיש או להסדיר את התשלום עד סוף השנה הזאת, עד סוף דצמבר 2021 - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

עכשיו יש דיון על זה בוועדת הכלכלה, אולי שיגידו את זה שם.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יש כרגע דיון בוועדת כלכלה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

- - כאשר הסדר התשלום יכול להיות עד סוף 22'.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל שיעשו ועדת חריגים שתבדוק את זה טוב, כי יש כאלה הרבה שחושבים שהם חייבים והם לא חייבים באמת.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

עכשיו, למרות שכבר הצעות לסדר היו בדיון הקודם, חבר הכנסת אשר, בבקשה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. ביום ה-26.6 נשלח אליך מכתב מיושב ראש הכנסת שבו אושרה בקשה לדיון מהיר ביחד עם ח"כים נוספים כשהנושא היה ביטול מתווה החל"ת למובטלים מתחת לגיל 45 בעת הזו אשר עלולה לגרום לגזרת עוני על אלפי משפחות.

אדוני היושב ראש, לגבי גוף הדיון על העושר, ב-ע' או ב-א', שיהיה פה, אני משאיר את זה ליושב ראש הוועדה שלי, הרב גפני, בעניין הזה, אני רק רוצה לדבר באמת על כך שלא מצאתם לנכון, אתה והוועדה בראשותך, לדון בדיון מהיר, שהוא חלק מתקנון הכנסת, שהוא צריך להיות תוך עשרה ימים. עכשיו, מילא אם זה היה נושא עכשיו שמדבר על העושר העתידי לעוד שנתיים, אז אני אומר באמת, יש לנו פגרה ויש מכסה וכו'. אני חושב שבכוונת מכוון הנושא הזה לא הובא ואני אומר גם מדוע.

אנחנו נמצאים תחת החלטה שהייתה כבר לפני חודשיים, היא נכנסה לתוקף לפני חודש-חודשיים, של ביטול החל"ת, כשיש הרבה מאוד מקצועות שעדיין לא חזרו לעבודה, לא רק שלא חזרו לעבודה, אלא הגרף עכשיו הולך ופוחת. כידוע לכבודו עדיין אנחנו נמצאים במצב של קורונה, עדיין אנחנו נמצאים במצב שאולי אפילו יותר גרוע ממה שהיה בפעם קודמת ואני חושב - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

איך אתה יודע?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איך אני יודע?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

שהמצב עכשיו הוא יותר גרוע ממה שהיה בפעם קודמת?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אז אני אומר לאדוני, אני הייתי פה שנה וחודשיים יושב ראש ועדת חוקה, עשיתי סטז' בקורונה. בדלתא לא, זה רק בנט עשה, בקורונה אני עשיתי סטז' ואני אומר לך שאנחנו נמצאים באותו מצב, אני מקווה מאוד שלא יהיה יותר גרוע, שלא תחשוב לרגע שאני מתפלל שיהיה יותר גרוע, אבל זה אומר דבר אחד, חוסר ודאות, חוסר אפשרות לאנשים להיכנס לעבודה מסודרת אחרי כל הטלטלות שעברו. הרי למה ביטלו את החל"תים? לא בגלל שמישהו רשע, אני בטוח שלא, אלא אמרו בואו נעודד חזרה לעבודה. באטמוספרה של היום חזרה לעבודה להרבה מאוד סוגי אנשים היא כמעט בלתי אפשרית.

סליחה שאתן מפריעות לי, חברות הכנסת, סליחה, כי הנושא הזה הוא נורא חשוב, חלק גדול ממצביעיכן אין לו היום עבודה. אני חושב שהיה מן הראוי לעשות דיון. לא דיון שאני יודע את התוצאה שלו, לא דיון שאני רוצה לבוא ולהאשים. אני בא ואומר דבר אחד, הפרלמנט הזה צריך לבקר גם את ההחלטות ולראות האם קרה משהו במסגרת שלושה החודשים.

הרי כשאתם הבאתם, וזו הייתה אחת ההחלטות הראשונות שלך כיושב ראש, זה היה בתקופה שלא היו חולים, לא היו מאומתים, לא היה שום תו ירוק או תו סגול בדרך, לא היה כלום, אז הדבר שהכי חשוב מבחינתנו זה באמת הבדיקה הפרלמנטרית לראות מה קורה, אולי צריך לשנות את זה. בינתיים יוצאים כל מיני ספינים, שהולכת להיות תוכנית כזו והולכת להיות תוכנית כזאת ויש תוכנית מגירה של האוצר. וכשאני שומע תוכנית מגירה של האוצר אני מקבל חום כי בדרך כלל מהמגירות האלה לא יוצאים דברים מי יודע מה, בדרך כלל.

אנחנו נמצאים בזמן חירום, מן הראוי היה שדיון מהיר, שאתה יודע שלא הרבה זוכים לקבל את האישור של הנשיאות לעשות אותו, עברו כבר 17 או 18 יום מהיום שהיית אמור לכנס את הדיון. לכן אני מבקש, אין לי בעיה גם לחכות לאחר הצהריים ואחרי שתסיימו את העושר העתידי בואו נדבר על הבעיות של היום. לכן אני פונה אליך, באמת, לא בגלל קואליציה ואופוזיציה, לא בגלל שום דבר אחר, הנושא הזה היום, אי החל"תים שקיימים היום ואי האפשרות לקבל דמי אבטלה בגלל ההטבות שניתנו אז בחל"תים, גורם לכך שאלפי משפחות נופלות בין הכיסאות, ללא עבודה, ללא פרנסה, והם לא רק חרדים. ממש לא. תודה רבה, אדוני.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תודה רבה, אדוני. אני רק אגיד לך כך, קודם כל החל"ת לא בוטל, אלא לא הוארך. אני מזכיר לך שההחלטה של שר האוצר הקודם הייתה עד סוף יולי, לכן החל"ת לא בוטל אלא לא הוארך, אלא הוארך רק לחלק מהאוכלוסייה. אני מסכים איתך שהמצב משתנה ואנחנו כן נקיים את הדיון הזה ברגע שנוכל לקבל נתונים על מצב התעסוקה בישראל כדי שנוכל לקיים את זה כמו שצריך.

מעבר לזה, אתה יודע לא פחות טוב ממני, אפילו יותר טוב ממני, שבמהלך הפגרה דיוני הוועדות מאוד מאוד מוגבלים מבחינת הכמויות שלהם ולכן אני בעצם מילאתי - - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שהנושא הזה הוא - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תן לי, אני לא קטעתי אותך. זה דבר אחד. דבר שני, ראיתי את הצעקות שלך, צעקת הקוזק הנגזל שלך בתקשורת לגבי הנושא.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> למה? במכתב כתוב הכול.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, ראיתי, אני גם יודע לקרוא, גם עיתונות חרדית יותר וחרדית פחות.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, רק תסביר איך נהייתי קוזק. הנגזל אני עוד מבין שכן, אבל איך נהייתי קוזק פתאום?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בסדר, אז רק הנגזל.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אה אוקיי.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

ואני אתן לך רק נתון של היושב ראש הקודם שנמצא כאן.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עוד פעם היושב ראש הקודם.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

מקודם אמרת שהוא היושב ראש שלך.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, שבמהלך הכנסת הקודמת מתוך 24 דיונים מהירים שגם אושרו במליאת הכנסת קוימו רק 18 והזמן הממוצע עד לקיום הדיון היה כמעט חודש.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל אם זה אותו דבר כמו שהיה אז שהוא יהיה יושב ראש, אז למה שינינו?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

וגם אז היינו בתקופת קורונה והיו הרבה מאוד דברים חשובים שהיינו צריכים להעלות על הפרק כולל כל מיני בקשות שלי לדיון.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ואתה ישבת פה ושתקת, לא העלית את זה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תופתע, אני לא הלכתי עם זה לתקשורת ולא צעקתי. ולכן אני אומר לך ככה, הדיון הזה חשוב והדיון הזה יתקיים ברגע שהוא יתאפשר וברגע שיהיו לנו נתונים. אי אפשר לקיים את הדיון הזה מעכשיו ל עכשיו, אם אתה רוצה שיהיה דיון באמת רציני, אתה רוצה שיציגו לך נתונים על שוק התעסוקה, אגב, נתונים של שוק התעסוקה צריכים להתפרסם בימים הקרובים, אז בואו נראה אותם. לכן אני מבין את הרצון שלך לעשות קצת רעש תקשורתי, עשית אותו, אפשר עכשיו לעבור על החוק?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, לעבור על החוק או לחוק?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לעבור לחוק, סליחה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> חוקי הכנסת, תקנון הכנסת מחייב אותך תוך עשרה ימים. אני חושב שההערות הציניות שלך, על תקשורת ולא תקשורת, כי אני גם ראיתי שאתה באמת מתנזר מתקשורת, גם אתה וגם חברי מפלגתך, ואני משבח את זה, וחבל שאתה לוקח את זה לפסים האלה, הנושא הזה הוא באמת נושא של כולם, הוא באמת נושא של כולם.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בסדר, אתה כבר אמרת את זה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ואני בטוח שלו אתה עצמאי במאה אחוז כאן היית עושה גם את הדיון הזה והיית צועק איתי ביחד על מי שצריך לצעוק. אני מאוד מקווה שזה שאתה נציגו של שר האוצר שלא רוצה שיעלו את הנושא הזה היום, אני מקווה שזו לא הסיבה שעברתם בצורה מפורשת על תקנון הכנסת cut clear. יש לך יועץ משפטי שיאשר לך את זה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אז קודם כל זאת לא הסיבה ואני לא מקבל את הטענות האלה ולא מוכן לשמוע אותן יותר בוועדה שלי. זה דבר אחד. דבר שני, אני רוצה לעבור לחבר הכנסת הבא, מי זה? חבר הכנסת גפני, בבקשה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הבנתי את הרמז.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, נבצר ממני להשתתף בדיון הקודם שקיימת בחוק הזה ואני רוצה, ברשותך, לומר כמה דברים, לא באריכות, אבל לפרט אותם. המציאות היא שכאשר רשות המסים קובעת שומה בדיונים כאלה, וכשאנחנו מדברים על משאבי טבע, תיכף נראה האם זה רק מסתכם בעניין הזה, היום מגישים על 2017-2016, זהלוקח ארבע שנים. מה שמעניין זה שעכשיו רשות המסים מבקשת את ה – אנחנו בששינסקי 1 עשינו באמת ארבע שנים, זאת הייתה טעות, טעינו אז בחקיקה הזאת ואנחנו תיקנו אותה בששינסקי 2 ושם קבענו שנה. אי אפשר להחזיק אנשים תלויים ועומדים כל כך הרבה שנים. עכשיו מבקשת רשות המסים להאריך את השנה הזאת שאותה עשינו בששינסקי 2, להאריך את זה לארבע שנים.

זאת אומרת מצד אחד באים ואומרים, פקיד השומה יקבע את השומה שעליה מדובר, יכול להיות מיליון שקל, עשרה מיליון שקל, לא חשוב כמה, מה שפקיד השומה קובע, על פי רוב פקיד השומה גם לא קובע שומה נכונה, הוא קובע שומה גבוהה. כולנו מכירים את הדבר הזה.

אין צורך שתקשיב, אדוני היושב ראש.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

שנייה, סליחה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> פקיד השומה ברוב המקרים גם לא קובע שומה נכונה, הוא קובע שומה גבוהה יותר, המשמעות של העניין זה שחברות, ולא רק חברות עשירות, מפני שבחברות האלה שעליהן מדברים, עכשיו יש גם חברות כאלה שנמצאות בתזרים מזומנים בעייתי, לא כולם כיל ולא כולם חברות שידאגו לעצמם, זה יכול להיות חברות שהם מעסיקים עובדים שייגרם להם נזק ולא יוכלו להמשיך לפעול.

מה שהכי הרגיז אותי בתוך החקיקה הזאת, לכן גם לא נתתי להביא אותה, זו לא פעם ראשונה שהם באו לוועדה וביקשו להביא את החוק הזה, היה אכפת לי אי הצדק. מה מבקשת רשות המסים? היא מבקשת ככה, אתה יש לך חברה, אני פקיד השומה, אני קובע סכום דרקוני שאתה לא יכול בכלל להתווכח איתו, את זה אתה צריך לשלם. מה שאמרתי, כמו איזה מין דיקטטור כזה, את זה אתה צריך לשלם, עכשיו, יש לך בעיה? אתה חושב שהגזימו בשומה הזאת? אתה הולך לבית המשפט, אתה יכול לדון שם, לפעמים חודשים, לפעמים שנים, ובינתיים הכסף הזה נמצא בקופה.

עכשיו, באיזה קופה הוא נמצא? אם הוא היה בקופת העושר, שהקופה הזאת עושה דברים, שהדברים האלה הם לטובת אזרחי המדינה, בסדר, אז היינו מתחילים לדון האם מותר לקחת שלא בצדק כסף מחברות כאלה כדי להעביר לקרן העושר, אבל לא מעבירים לקרן העושר. הרי קרן העושר יכולה להתמוטט מהעניין הזה, אנשים יביאו הרבה מאוד כספים לקרן הזאת, אחרי זה יצטרכו להחזיר בגלל בית משפט או בגלל תביעות שיקיימו החברות האלה, יצטרכו להחזיר את זה עם ריבית והצמדה ואני לא יודע מה עוד, ולכן מעבירים את זה לקרן עלומה, שאנחנו לא יודעים מהי, קרן שנמצאת אצל החשב הכללי ששם ישכב הכסף הזה ואם יצטרכו יחזירו אותו עם ריבית והצמדה, אבל המציאות היא מציאות של אי צדק מוחלט.

ואני חשבתי, לא הייתי פה, אז חשבתי ביני לבין עצמי, רשות המסים הם אנשים חכמים, אני מכיר אותם, אני לא יודע אם הם השתנו בקדנציה הזאת, אבל בקדנציה הקודמת הם היו אנשים חכמים, למה הם מביאים את זה? עד שתפסתי. בדקתי כמה מקרים יש להם ויכוח כזה שעל זה עושים פה את הרעש הגדול הזה עם הפסקות שאתה, אדוני היושב ראש, עושה? כמו היושב ראש הקודם, באמת, לא חשוב, אבל נניח לעניין הזה, זה לא המצב, מה קרה? כמה מקרים כאלה יש? התברר שיש מקרה אחד.

על המקרה הזה רשות המסים הולכת ומביאה לפה חוק ודנה בו, על הנושא העתידי, על מה יהיה, ודנים בו עכשיו, בפגרה? אני לא הבאתי בפגרה חוקים מהסוג הזה להצבעה, באמת לא הבאתי, אם הבאתי אז אני מבקש סליחה מראש, לא הבאתי חוקים כאלה, בוודאי לא בפגרה. המהירות פה היא מיותרת לגמרי, חברי כנסת, חלקם לא נמצאים, למה הביאו את זה? הרי זה מקרה אחד. עד שהתברר לי, ואני רוצה שחברי הוועדה יידעו את זה ואתה גם, אדוני היושב ראש, אני מניח שאתה יודע, מתקרב אלינו חוק הסדרים כזה, צונמי משהו לא רגיל, יש שם הרבה מאוד בעיות והרבה מאוד דברים, ובין היתר, לפי חוק ההסדרים, מה שמציעה רשות המסים, אם יש לך מכולת, לא חברה של משאבי טבע, ובא פקיד השומה ואומר שאתה חייב מיליון שקל לרשות המסים, אתה, בעל המכולת, תהיה חייב לשלם את המיליון שקל. אולי הגעת איתם להסדרים שזה לא יהיה 100%, אלא 70% או 60% או 50%, אבל אתה תצטרך לשלם את כל מה שפקיד השומה אומר, חלקו.

אתה יכול להגיע, אני מתאר לעצמי, אני מכיר את חוש הצדק שלך, אתה לא תסכים ש-100% הוא יצטרך לשלם, אחרת זה באמת נורא, אני מתאר לעצמי שאתה הגעת איתם, אני מתאר לעצמי, אם היו כל כך הרבה הפסקות, בטח הגעת איתם ל-70%, 60%, 30%, 20%, לא חשוב, למה? מה קרה? מה בדיוק הדבר הזה? הם מבקשים להאריך את השנה לארבע שנים, תגיע איתם לשלוש שנים, למה? למה הם לא יכולים בתוך שנה לשבת מול בעל המכולת, אני לא מדבר על תקופת הקורונה שזה עוד בעיה, לשבת מול בעל המכולת, לחייב אותו בסכום אסטרונומי וזה יכול להיות אחוזים מהסכום הזה, מה שיחליט פקיד השומה, אני מתאר לעצמי גם שפקיד השומה יידע שאם מגיעים ל-60% או ל-30% אז הוא את השומה יגדיל בעוד הרבה כסף כדי שהוא יצטרך לשלם את כל הכסף הזה.

היה אכפת לי, חרה לי העניין של האי צדק, למה? למה בן אדם, משלם מסים כחוק, בא פקיד השומה, זה התפקיד שלו לנהל דיון עם אותו נישום שצריך לשלם את הכסף הזה, למה הוא מחליט על דעת עצמו? לא צריך להתאמץ בכלל, כותב עם העט שלו, עם המחשב שלו, הוא כותב סכום, זה יכול להיות סכום אסטרונומי ויכול להיות סכום גבוה ויכול להיות אני לא יודע מה ובעל המכולת יצטרך לשלם את זה. לא רק בעל המכולת, גם אנשים מסכנים שהמצב הכלכלי שלהם, היום במיוחד, הוא רע מאוד. למה צריך את החוק הזה עכשיו? למה? רק כדי להכין את חוק ההסדרים שאז נבוא ונגיד, אתה תשב פה, אתה תשב פה ואתה תגיד שהחוק הזה שעכשיו אנחנו מדברים עליו בחוק ההסדרים, כבר עשינו אותו בחוק קודם.

אנשי רשות המסים בקדנציה שלי, אמרתי לך, היו אנשים חכמים, והם מכינים את חוק ההסדרים. תדע שהצבעה על החוק הזה עכשיו, שזה בפגרה, לפי דעתי זה דבר לא בסדר, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אתה היושב ראש, אתה יכול להחליט, אני אומר לך, אני אומר לך לגביי, למיטב זיכרוני לא הייתי מביא חוקים כאלה בפגרה להצביע בגלל שלא כולם נמצאים, אבל החוק הזה שאתה מצביע עליו הוא לא רלוונטי בכלל, הוא הקדמה לחוק ההסדרים בגלל שבחוק הזה זה יהיה דבר אחד לגבי מקרה אחד, שאת המקרה הזה הם יכולים לסדר, תאמין לי, בלי בעיה, הם יכולים להגיע להסדר ואם הם רוצים אתה יכול לתווך ביניהם והסיפור נגמר. זה שמביאים את החוק זה להקדים לחוק ההסדרים - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אדוני היושב ראש הקודם, אני אמנם לא למדתי גמרא, אבל הצלחתי לשים לב לזה - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני מוכן לקבוע איתך פעם בשבוע.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לזה שבלבלת בין כמה טקסטים שונים לא קשורים אחד לשני ולכן אני אגיד לך - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ולא כל מי שלומד גמרא מבלבל בין טקסטים שונים?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, לא, מי שלומד גמרא יודע לנתח את הטקסטים בצורה מצוינת, אז אני אומר, היות שאני לא למדתי אז - - -

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

לא, הוא החמיא לעצמו, למרות שהוא לא למד הוא הצליח, עשה את החברותא.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אני בעד.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אתה כל הזמן אמרת שאתה לא למדת ליבה, אז אני אומר שאני לא למדתי גמרא.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז כנראה כן למדת גמרא אם אתה מסתדר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, אבל אני מנסה לקרוא. אין שום קשר בין החוק הזה לחוק שיבוא בחוק ההסדרים.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בטח שאין, אני יודע מה יהיה פה, אני מכיר את זה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לגבי חוק ההסדרים, ואותו הסדר שמוצע שם, קודם כל יש שם גם הגבלת מחזור וגם הגבלת שומה וגם אחוזים אחרים לחלוטין וגם על זה יש לי השגות.

לעניין החוק הזה, אתה צודק לגבי כמה נקודות, גם לגבי הדרישה של רשות המסים לארבע שנים וגם לגבי הדרישה של תשלום מלוא המס ועוד כמה נקודות שאנחנו עכשיו נציג את התיקונים שתיקנו, אבל צריך לזכור שבסוף מדובר בחברות שמנצלות את משאבי הטבע של כולם ומדובר אך ורק במס שהוא מס על רווחי היתר ולא על כל המסים. לכן ההצעה המקורית של השרה אורית פרקש הכהן, אגב בממשלה הקודמת, שאושרה על ידי הממשלה הקודמת - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה בא לפה, לא נתת להביא את זה, בצדק מוחלט.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

שנייה, שאושרה על ידי הממשלה הקודמת - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רק אני חייב להגיד את המשפט, אני הייתי בקואליציה ולא קיבלתי כזה ראה וקדש את מה שהממשלה החליטה, אתה יודע את זה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אומר הרב גפני שהיא הייתה באופוזיציה של הקואליציה, השרה אורית פרקש.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

סליחה רגע שאני אומרת את זה, בתור חברת ועדה, למה אתם חושבים שמה שאתם יכולתם לעשות בלהיות ייצוגיים ומקצועיים ולעשות את העבודה הפרלמנטרית למרות שאתם חלק מהקואליציה, למה אתם חושבים שאנחנו לא יודעים לעשות את זה?

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הלוואי, אני מתפלל לקדוש ברוך הוא שתעשו את זה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אנחנו כולה חודשיים אז - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא יודע, אין לי מושג, עוד לא הגענו לניסיון.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אז יופי, אז בואו נעשה את זה ביחד ובואו נבוא בגישה אחרת.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בשמחה רבה. אני מצטרף לחברת ה – אני בעד.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אגב, אני אומר לך עוד גילוי נאות, חבר הכנסת גפני, מי שדחף להביא את הדיון על החוק הזה עכשיו בתקופה הזאת זה אני, האחריות היא שלי, למה? מסיבה אחת מאוד מאוד פשוטה, בקרן העושר יש היום 741 מיליון שקלים, זה 259 פחות ממה שצריך להיות בשביל שהיא תקום. אז הסחבת הזאת של שנים על גבי שנים על גבי שנים על גבי שנים שהקרן הזאת לא קמה זו פגיעה בילדים שלך, בנכדים שלך, בילדים של כולנו.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל אתה לא פותר את הבעיה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

ולכן אם לא נעשה צעדים שבסופו של דבר יגרמו לקרן העושר הזו לקום מהר יותר אנחנו מחויבים לעשות את זה ולכן אין שום קשר בין החוק הזה לכל חוק אחר, אנחנו הולכים לתקן פה משהו - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אין קשר בין החוק הזה לקרן העושר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

משהו מאוד מאוד חשוב, ולכן אני רוצה קודם כל להציג את השינויים שאנחנו נכניס לחוק ואחר כך ניתן לנציגים של הממשלה להתייחס לזה וגם לסוגיה של רטרואקטיבית שעליה אנחנו נרצה לשמוע טיפה - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, הקרן הזאת לא הולכת לקרן העושר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני מבין.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא הולך, זה לא פותר את בעיית קרן העושר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תאמין לי, אנחנו אחרי יום שלם של דיונים בנושא הזה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה לא קראת לי בהפסקות? אני הלכתי לוועדות אחרות, עשיתי שם בעיות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

הדלת שלי תמיד פתוחה, היית דופק ונכנס.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

סליחה, אדוני היושב ראש, אתה הבטחת שנתחיל עם הנושא שלי בדיון.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

סליחה, חברת הכנסת שפק, בבקשה. ינון, סליחה. צודקת.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

קודם כל, אדוני, תודה רבה על ההזדמנות להצעה לסדר, אני אקצר אותה, רק התחלת את הדיון היום בתשע וחצי, גם בפגרה להתחיל בתשע וחצי אני חושב שזה קצת מוגזם, היו גם פקקים בדרך, אז - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא היו פקקים, תאמין לי, היה חלק.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

סליחה, הייתה פה את ההפגנה של האנשים עם מוגבלויות, אז בבקשה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> פה היה פקק.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אז לכן אני אומר, אבל טוב שנתת לנו ואני מודה ל - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני הגעתי ב-7:45, לא היה פקק.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

תודה רבה. עכשיו אני מבין למה לא היו פקקים. אני בדיוק באותו זמן סיימתי את התפילה ולקחתי את הילדים שלי לתלמוד תורה.

לא בנושא העניין שתיכף ניכנס אליו, אני רוצה רק לקרוא פוסט שפרסמה סיון כהן וייתן לנו קצת פרופורציות, היא אומרת שאחת בשם שרון כתבה לה את זה: ארבע שעות אני עם אבי במחלקת קורונה מאתמול, שלושה מתים, קשישים מחוסנים, שתי קשישות בחדר הסמוך לחדרו של אבי, אתמול אני נכנסתי לחדר ליישר לה את החמצן, אף אחד לא מראה טיפת חמלה. קשיש שלישי במיטה הסמוכה לאבי עטוף, לקח להם חצי יום לפנות אותו. ארבע שעות ואף אחד לא מגיע למיטת אבי. אבי עם מסכת הנשמה, פה פעור שמתייבש לו, לולא אני שם אף אחד לא ייגש ללחלח את פיו. כשהגשתי לו את המים הוא שתה כאילו מישהו הציל אותו ממדבר לוהט. ארבע שעות ללא עירוי נוזלים.

השעות שהייתי שם, מה היה עד שהגעתי, גיהינום. כשהשקיתי אותו נאלצתי להוריד לו את מסכת הגיהינום, חצי שעה אני מחזיקה לו אותה על הפנים עד שהואילו לבוא. כשהגיעה שעת האוכל מגיש האוכל ביקש ממני לעזוב לפי הוראות הצוות, קראתי לעובדת, כדי שתוריד את המסכה, הוא לא במצב שהוא יכול לאכול, היא ביקשה ממני לעזוב. אבא שלי בגיהינום בחסות שבועת הרופאים. רק נס יציל את אבא שלי.

לצערנו אבא שלה, של אותה שרון, ככה הבנתי, נפטר בשבת. אני לא סתם קורא את זה, כשאני אומר שיש לנו שרת פנים שיכולה להכיל את המתים והשר מתן כהנא שאומר להוציא את העצמות לאחר שנה, אני אומר בואו, אנחנו לפחות ניקח אחריות, אם זה פה בוועדה או בכל מקום, קודם כל נכיל את החיים, נכיל את החולים, כי גם הרופאים והאחיות משתדלים ועושים עבודת קודש, הם קורסים תחת המעמסה הזאת, לא ראינו בשורה גדולה בתקציב על הרופאים. דיברתי עם מנהלי בתי החולים, הם אומרים שהם קורסים. יש את שבעה בתי החולים הציבוריים שאתה היית שותף בוועדת כספים אז, שניסינו לעזור להם ולא הצלחנו, יש להם 630 מיליון שמגיע להם ועדיין לא מקבלים אותם. בואו מפה, מוועדת כספים, נצא בקריאה לעזור לבתי החולים, לעזור לאותם חולים, בואו נכיל את החולים איתנו ביחד, את החיים, אנחנו רוצים להחיל אחד את השני, לעזור לאותם אלה על מנת שייצאו מהמחלה וייצאו בריאים ושלמים.

הקורונה פה, הקורונה קיימת, כמובן שכולנו צריכים לעשות הכול על מנת למנוע את זה, להמשיך ולהישמע להוראות, אבל יחד עם זאת נעשה הכול כי מגיע להם. אני מבקש ממך לפנות לשר האוצר שישחרר את התקציב שמגיע לבתי החולים הציבוריים שדנו עליהם, שבעה בתי החולים, עזוב שעכשיו אמרו להם כן כן, דיברתי עם מנהלי בתי החולים, לא הולכים לתת להם את זה. אמרו שייתנו ייתנו, אני לא רוצה לדבר על מה שעשו, ההשתקה: קחו ותשתקו, לא מעניין, לא כלום, צריך לעזור לבתי החולים, כל בתי החולים, על מנת שיוכלו לטפל בחולים האלה, יכול להיות שהחולים האלה יהיו חלילה גם שלנו, יכול להיות שאחד מאיתנו עלול להזדקק להם. בואו נעזור להם, הרופאים, האחיות, כולם עושים עבודת קודש, וגם צוות הניקיון שם, כולם, צוות האחזקה, עושים עבודת קודש, בואו נעזור להם בשביל שלא נקרא את הפוסטים האלה כי חבל לנו, עוד אחד הלך ועוד אחת הלכה ועם מה נישאר פה?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

קודם כל, ינון, אתה צודק בהרבה מאוד דברים שאמרת, רק נדייק בשתי עובדות. עובדה אחת, 630 מיליון שקלים, בעקבות הלחץ שלנו הועברו ממשרד האוצר למשרד הבריאות שאמור לפרסם מבחני תמיכה עבור בתי החולים הציבוריים. חלק מהם פורסמו, חלק עוד לא. עד כמה שאני בדקתי בפעם האחרונה, בשבוע שעבר, הנושא נמצא באיזה שהוא משא ומתן בין מנהלי בתי החולים למשרד הבריאות - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

בשישי אני בדקתי, יש בעיה. אני מוכן ביחד איתך להיכנס לעובי העניין.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני אשמח, אבל הכסף הועבר למשרד הבריאות. זה דבר אחד. דבר שני, אתה בטח שמעת גם את ראש הממשלה וגם את שר האוצר שהודיעו על תוספת של שניים וחצי מיליארד שקלים בדיוק בשביל הדברים האלה שאמרת, ולכן אני מצטרף לקריאה שלך, שאנחנו כאן בשביל לסייע לבתי החולים, לסייע לרופאים, לסייע לחולים, כדי שהטיפול יהיה טוב יותר ממה שהיה בעבר וממה שיש היום.

חברת הכנסת נירה שפק, בבקשה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

כן, אני אעלה את הנושא שהעליתי קודם, סליחה שזה לא חלק מהדבר, אני רואה משהו שאני חושבת ששווה לדבר עליו ולהעלות אותו, אני רואה את הנשים הנפלאות האלה סוחבות עגלה כל כך כבדה, מרימות כוסות שכולנו שתינו מהן והן מרימות אותן בלי כפפות, שלך תדע מי שתה ואולי יכול להיות הסתברותית שאחד מהם חולה ואנחנו גם מחויבים כחברי כנסת לשמור עליהם ולראות שהמצב הבריאותי שלהם, גם הפיזי וגם – אני אצטרף לבקשה ליושב ראש הכנסת בנושא הזה, כי אנחנו סתם מסכנים אותם. ככה זה פשוט בעין עלה לי. סליחה, ונטפל.

ועכשיו לנושא שלי. אני קיבלתי פניות בנושא הפיצויים של הקורונה שכבר יש את זה באתר והכול בסדר, אבל מגיעות אליי פניות ממועסקים שכירים שהמעבידים שלהם נתנו בתקופת הקורונה, אמרו להם שהם מורידים להם ימי מחלה וימי חופשה ועכשיו כשהם יכולים לקבל חזרה את הימים האלה מסתבר שהם לא יכולים להגיש ולא יכולים לטעון לכלום כי אם המעסיק לא פועל כדי להוריד את הימים האלה ולדרוש פיצוי אז הם מנועים ומה שקרה שהם כרגע שבויים, לקחו להם ימי מחלה וימי חופשה ואין שום מנגנון שאומר שאני עובד שלקחו לי דברים, אמרו לצורך זמני או בכלל, מי מגן עליי?

נכנסתי איתם לאתר ואין שום מענה לדברים האלה ואני רוצה לקבל תשובה איך אנחנו דואגים שאותם שכירים שמעבידים הורידו להם ימי מחלה וימי חופשה וצריך להחזיר להם את הימים האלה, כי זה גם משפחות עם ילדים וגם רוצים אולי לצאת לחופש, איך אנחנו מגנים עליהם במנגנון הזה? תודה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

עכשיו שאני חושב על זה פתאום זה כנראה לא רשות המסים, זה כנראה הביטוח הלאומי.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

זה גם. אם מנגנון הפיצויים, אני לא מדברת על - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כי ימי המחלה וימי החופשה מדווחים לביטוח הלאומי, ימי המחלה לפחות.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

נכון, אבל איך אנחנו, שנתנו את מנגנון הפיצוי והכול, איך אנחנו גם מאפשרים באותו דבר כי הרי הוא יפנה לביטוח לאומי ומה ביטוח לאומי יגיד? המעסיק שלך הוריד לך, כנראה בהסכמת, לא יודעת, איך מגנים עליהם?

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

שכירים זה לא במגרש של רשות המסים, צריך לבדוק את ההתנהלות מול ביטוח לאומי.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

ביקשתם שאני אעלה את זה פה ואני מעלה את זה, זה נושא שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנו.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> האם לפנות למנכ"ל הביטוח הלאומי? מה שהיא מעלה זה דבר נכון, צריך לפנות למנכ"ל הביטוח הלאומי שייתן תשובה פורמלית, יכול להיות שהוא ייכנס לעובי הקורה כדי לפתור את הבעיה, שיגיד לנו מה לעשות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בסדר, זה מה שאנחנו נעשה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הטענה נכונה, זה לא רשות המסים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

היושב ראש, משהו שקשור לרשות המסים. בוועדה פה דנו לגבי מבצע 'שומר החומות', עדיין לא פתחו להם, הם לא יכולים להגיש עדיין את הפיצויים, מידיעה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא נכון, עד כמה שאני יודע כן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

בדקתי אתמול, אמרו לי שלא יכולים להגיש.

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

לשלם או להגיש?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

להגיש, אולי הם מגישים ועדיין – לי אמרו שאי אפשר להגיש, אבל - - -

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

אפשר להגיש, הוגשו כבר 2,000 תביעות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

ומה? ולא שילמתם עדיין?

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

עדיין לא שילמנו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

למה?

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

אנחנו נשלם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אנחנו יודעים שלא תגנבו, אנחנו יודעים שתשלמו, למה? יש מחסור בכוח אדם?

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

אנחנו מטפלים בזה - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני שואל אם יש מחסור בכוח אדם, אפשר לקבל תשובה על זה?

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

לא, כרגע, אני אומרת שוב, אנחנו מטפלים בדברים וברגע שיהיה אפשר ל - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כלומר יש מחסור בכוח אדם, כי אתם לא מצליחים לטפל בכול. בואי נעזור לכם, אם יש מחסור בכוח אדם.

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

לא, ינון, ינון, שוב, אנחנו כרגע – קודם כל אפשר להגיש תביעות, המערכת פתוחה להגשת תביעות כבר עכשיו, הנזק הישיר כבר שולם ומשולם ומטופל ומתקדם, לגבי הנזק העקיף הוגשו קצת פחות מ-2,000 תביעות ובימים הקרובים אנחנו נפתח גם ונתחיל להזרים את הכספים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מבירור שעשיתי זה לא הולך להיות בימים הקרובים, ואני לא סתם אומר לך, אני בדקתי אתמול, זה לא הולך להיות בימים הקרובים ואם חסר כוח אדם אני חושב שהוועדה זה המקום להציף את זה כי אני לא יודע עדיין אם - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

ינון, אנחנו קיימנו אתמול דיון על זה עם רשות המסים, על הנושא הזה, כי גם אני קיבלתי טענות כאלה, והובטח לי שבימים הקרובים יתחילו לשלם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אוקיי.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אפשר להתחיל לדון בחוק עצמו? אז ככה, בעצם כפי שאמרתי המטרה היא להגדיל ולזרז את הקמת קרן העושר, אחת הדרכים לעשות את זה היא לגרום לאותן החברות שמנצלות את משאבי הטבע, כמובן בזכות ובהיתר של כולנו, זה לשלם את המס במחלוקת לפני ההליך המשפטי. בחוק המקורי הוצע לשלם 100% מהמם, אנחנו חשבנו שזה לא מידתי והסיבה העיקרית לכך היא שבעצם הדבר הזה יכול להוריד את התמריץ של רשות המסים כן להגיע לפשרות ולכן חשבנו ש-75% זה המספר היותר מידתי ולכן בחוק אנחנו נתקן את זה ל-75%.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני טוען שזה נושא חדש.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אוקיי. הדבר הנוסף, רשות המסים ביקשה להאריך מ-12 חודשים לארבע שנים, אנחנו גם חשבנו שזה יותר מדי וקצת סותר את מהות החוק.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה אני חושב כמוך?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כי אתה יודע, כנראה שמוחות גדולים חושבים דומה, אומרים באנגלית.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

רק התוצאה היא לא אותו דבר, כי בסוף הוא מסכים עם משהו ואתה לא מסכים עם משהו.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

והחלטנו, בסיכום עם רשות המסים, שזה יהיה שנתיים. מעבר לזה אנחנו נכניס את הסעיף שקיים בפקודת מס הכנסה - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> וזה יהיה בחוק? אני טוען שזה נושא חדש.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני מבין שהכול זה נושא חדש, נכון? אז אתה יכול לא לחזור על זה. אם אתה רוצה להגיד שזה נושא חדש, אז - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

למה? צריך לדון קודם כל - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני גם אתייחס ברגע שאני אסיים.

<< דובר >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> אני גם רוצה להגיד מילה אחרי זה לגפני.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

דבר נוסף, סעיף 147 - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא הבנתי, מה?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אדוני, תן לי לסיים לפחות להציג את השינויים.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אין בעיה. זה שיפורים טובים, דרך אגב.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אנחנו נכניס סעיף 147 לפקודת מס הכנסה גם לתוך החוק הזה שבעצם מאפשר למנהל רשות המסים, במידה שהוא מזהה תכנון מס ארוך טווח, לפתוח את השומה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

משהו שקיים בפקודה הרגילה. ומעבר לזה - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רגע, לא הבנתי.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אנחנו נסביר את זה אחר כך.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תסביר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

נסביר. ההשגה מוארכת מחצי שנה לשנה. מעבר לזה קנס הגירעון שביקשה רשות המסים להגדיל בחוק הזה יישאר לפי האחוזים שיש בפקודה הכללית ולגבי הקרן, אותה קרן שתקום כדי לקלוט את הכספים האלה שיגיעו, ועדת הכספים מבקשת להכניס לחוק תיקון שיאפשר לה לקבל דיווח על מצבה של הקרן פעם בשנה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הקרן של החשב הכללי?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כן.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא קרן העושר?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, זה לא קרן העושר.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

למה לא פעם ברבעון?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

למה לא פעם ביום?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני שואל. אוקיי, אז זה נושא חדש גם.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אין בעיה. עכשיו, לגבי הרצון שלכם - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני מצפה שיהיו תשובות אמיתיות. אני לא סתם שואל, כי אני דרשתי פעם ברבעון. יכולת להגיד לי פעם בחצי שנה, אז זה שאתה אומר לי 'פעם ביום לא?', בסדר, זכותך, זכותך לזלזל, זה בסדר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, אני לא מזלזל, ינון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זכותך לזלזל, זה בסדר, אני לא מזלזל בזה שבעצם היושב ראש הולך אחד על אחד עם רשות המסים ומסכים איתם בכול. עזוב, בסופו של דבר הם הביאו את ה-75%, שאני חושב שזה גרוע מאוד, ה-75%, אני אומר בואו נעשה שיהיה משהו שוויוני לעסקים. אני נגד הטייקונים, אני אמרתי את זה למרות ששלחו לי כל מיני עיתונאים כל מיני שאילתות, אני לא מקבל מהם כלום ולא רואה אותם, לא את העיתונאים ולא את הטייקונים, מה שיש לי אני אגיד כי ידיי נקיות, אבל לא יכול להיות שבסופו של דבר החוק כמעט כמו שהוא נכנס הוא ככה יוצא. אתה ואני, גם אני כשהייתי בקואליציה וגם אתה באופוזיציה, זעקנו פה על שר האוצר שהוא רצה להכניס את אותו חוק, כמו שהוא נכנס שהוא ייצא. אתה זוכר את זה?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תקשיב, קודם כל אני מסתכל על המהות של החוק ולא מסתכל למי יש יותר כוח. אני חושב שהשינויים שנעשו פה, הם נעשו קודם כל גם עם חברי הכנסת שנמצאים כאן בוועדה וגם עם רשות המסים, והחוק מאוזן. הרצון שלכם לקחת כל דבר ולהביא אותו לנושא חדש - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה מאוזן?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אך למרות שהשינוי באחוזים זה בהחלט לא נושא חדש, חבר הכנסת גפני, אבל אם זה רצונך אז אין בעיה, זה אומר שהחוק הזה יתעכב ואנחנו לא נוכל להצביע עליו והמשמעות של זה היא שקרן העושר תמשיך להיות בחלום של הילדים שלך, של הנכדים שלך.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איך קרן העושר?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אז תחיל את זה על ששינסקי 1 ואז קרן העושר עכשיו יכולה להתמלא, למה אתה לא עושה את זה? למה לא עשו את זה אז? בהתחלה, כשיכלו באותו מועד.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

למה לא עשו את זה אז? תשאל את חבר הכנסת גפני.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מה זה קשור? עכשיו אתה רוצה לשנות. למה הקמתם את ממשלת השינוי אם זה לא הממשלה הזאת? רק תסביר לי. אתה אומר שאתה משנה, אז תחיל את זה מששינסקי 1, למה על ששינסקי 1 אתה לא מחיל את זה? אם אתה רוצה למלא את קרן העושר בדקה אתה ממלא אותה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כן? אז למה לא מילאתם אותה במשך יותר מ-15 שנה?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כי עכשיו אתה פה ואתם רוצים לשנות, אז תשנו.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אתם הייתם בקואליציה וכל מה שעשיתם זה גרמתם לכך שהקרן הזאת לא תקום.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אבל מה אתם משנים? אתם לא משנים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

עד שהייתה פה שרה אחת אמיצה שהביאה את זה לחוק.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אבל אתם לא משנים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אתה לא נתת לקיים את זה כאן. אז אתם רוצים לעכב את זה גם עכשיו מהאופוזיציה? אין בעיה, תעשו את זה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

עכשיו יש לנו את הקורונה, הפכתם את הקורונה לדלתא, אז מה אתם משנים? שום דבר, לא תקציב, לא כלום, לא חולי, לא כלום.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

יופי, תודה רבה, עכשיו נציגי הממשלה, בבקשה התייחסות, קודם כל לנושא האיזון ולנושא הרטרואקטיביות.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא נתתי לך זכות דיבור, חבר הכנסת גפני.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, ברשותך, רק משפט.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

מספיק. כן, בבקשה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר.

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

למה אתה רוצה שנתייחס? לגבי התיקונים, שוב, אלה החלטות שלכם, אנחנו כמובן מכבדים. לגבי תחולת החקיקה, תחולת התיקונים, מה שכרגע כתוב בתוך החקיקה זה שהתיקונים שנוגעים לתקופת ההתיישנות ולקנס הגירעון יחולו על דוחות שיוגשו לשנת המס 2021 ואילך, כך שממילא התחולה היא לגבי דוחות עתידיים.

לגבי הנושא של תשלום המס השנוי במחלוקת, התחולה היא לגבי שומות בצו שיוצאו החל ממועד אישור החקיקה כאשר למעשה זה יחול על החלטות שיתקבלו מכאן ואילך ולא על החלטות שהתקבלו בעבר. זאת אומרת אם בעבר יצאו שומות בצווים אז כמובן שזה לא יחול, אבל אם מכאן ואילך יוצאו שומות בצווים אז החקיקה הזאת של המס השנוי במחלוקת תחול לגביהם. לגבי המקרים העתידיים, אני לא יודעת להגיד כמה צווים ייצאו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

המקרים של עכשיו מדובר על אחד.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> סגנית מנהל רשות המסים, שהיא תגיד לנו.

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

על העתיד?

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> על העבר.

<< דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> סליחה, היו לנו בשבוע שעבר כמה שאלות ספציפיות לגבי המספר של החברות, גם בששינסקי 1 וגם ב-2.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

קיבלנו תשובה.

<< דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> איפה?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כן, קיבלנו תשובה שהיה אחד, לדעתם זה היה שניים ופה נאמר שזה אחד שהגיעו למשפט, אני מתכוון.

<< דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> לא, כאילו אמרו שבקירוב, זה לא היה - - -

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

לא, אנחנו אחרי ההפסקה נתנו בדיוק את המספרים, אז אפשר לראות את הכול.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

הנה, כתוב, 16 מיזמים, 28 שותפים בששינסקי 1, כרגע חמישה משלמים או הולכים לשלם כשמתוכם יש 13 שותפים. בששינסקי 2 יש חמש חברות שכולן שייכות לאותה קבוצת חברות. זה מה שכתוב לי אחרי התשובה שקיבלנו מרשות המסים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לא, על ההליך המשפטי היה שניים. על ההליך המשפטי בסוף, שמגיעים, מה שיש להם עכשיו, זה כולם נמצאים ב - - - על ההליך המשפטי דיברנו והם דיברו על שניים.

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

אמרנו שכרגע יש שני תיקים שנמצאים בבית משפט.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

שני תיקים, שבעצם אנחנו אומרים שזה אחד, לפי מה שהעלו פה, וזה לא שניים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בסדר, אבל זה לא משנה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה מה שאמרו ורק להשלים לה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

שנייה. שלומית.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אז כמה דברים. קודם כל לגבי התחילה הרטרואקטיבית, בעצם המשמעות היא שכן יכולות להיות השלכות לגבי שומות של שנים קודמות. נכון, מירי?

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

כן, התחולה היא ברגע שאנחנו מדברים על צווים שייצאו מכאן ואילך המשמעות היא שאם עוד חצי שנה יוצאת שומה על היטל בגין שנת המס 2019, אז במובן הזה ההחלטה לגבות מס שנוי במחלוקת מתייחסת לשומה לשנת המס 2019.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רטרואקטיבית.

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

אבל מה שיחול קדימה, ההחלטה עצמה, ההחלטה בצו, היא החלטה עתידית וזה נכון שהיא יכולה להתקבל לגבי שנים שלגביהן כבר הוגש הדוח, בשנים שכבר - - -

<< דובר >> אייל לב ארי: << דובר >>

זה מתחבר עכשיו גם להארכה, לכמה זה, שלוש-ארבע שנים?

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

לא, לא, אמרתי, הנושא - - -

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אני אשמח לקבל הרחבה על הרטרואקטיבי.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

זה עוד הקשר, הקשר נוסף, תתייחסי גם לזה. בעצם יש לפקיד שומה בסעיף 15(ד) אני חושבת, סמכות לקבוע את רכיבי מקדם ההיטל, שזה בעצם משפיע על שיעור המס שישולם על ידי החברות. השאלה היא אם בסיטואציה הזאת האם יכול להיות איזה שהוא שינוי שיחול באופן רטרואקטיבי וישנה את הדרך שבה ייקבעו רכיבי מקדם ההיטל.

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

אני אשתדל לענות לשאלה. יש לנו שני חלקים שונים כשאנחנו מדברים על הליכי שומה. חלק ראשון זה ההליך של עריכת השומה עצמה והפעלת שיקול הדעת של פקיד השומה איך לקבוע את חבות ההיטל שקשורה גם למקדם של ההיטל וגם לחלקים אחרים וזה החלק של קביעת השומה עצמה, זאת אומרת מה חבות ההיטל.

החלק השני שאליו מתייחס התיקון של גביית חלק מהמם השנוי במחלוקת זה חלק גבייתי, זאת אומרת אחרי שיש את גמירוּת הדעת של פקיד השומה, מה השומה שצריכה לתת, שכאן כל התחולה של החקיקה, איפה שנתנו כאן את - - - הנוספים מתייחס לדוחות 2021 ואילך, רק לגבי ההליך הגבייתי, שהוא לא מתערב בשיקול הדעת של חבות ההיטל עצמו, רק לגבי ההליך הגבייתי, רק שם אנחנו אומרים שהתחולה תהיה לגבי צווים שייצאו מכאן ואילך במועדים עתידיים. אבל לא שינינו את המועדים שבהם פקיד השומה יכול להפעיל את שיקול הדעת שלו.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

האם כתוצאה מזה יכולה להיות פגיעה באופן רטרואקטיבי?

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בטח שזה רטרואקטיבי.

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>

אבל התשובה היא לא, דיון השומה כולו מתנהל והוא עדיין פתוח.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה רטרואקטיבי הכול. אדוני היושב ראש, אני מבקש - - -

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

התחולה של החוק, אנחנו נחזור על זה שוב, היא על צווים שעוד לא יצאו, זאת אומרת כל הדיון עדיין מתנהל. זה להבדיל ממצבים אחרים של רטרואקטיביות. ברגע שהצו עוד לא יצא כל הדיון עדיין מתנהל, הוא עדיין פתוח.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אבל הוא מתנהל על מה שיש, על מה שקיים. אז כן יש לנו בעיה של רטרו.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, א', אני לא מקבל את זה, אתה מתוך שבאת לכלל כעס באת לכלל טעות. אני העברתי את ששינסקי מול החברות, אני העברתי את חוק העושר, הייתי באופוזיציה, יאיר לפיד נתן לי את החוק הזה, הייתי יושב ראש ועדת המדע, העברתי את החוק הזה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כל הכבוד.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא כל הכבוד, עזוב את הכבוד, רק אל תפגע בי בגלל ש - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

חס וחלילה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אין לי גנים של להיפגע, אז זה בסדר, אני רק אומר לך, אין לי שום עניין לעזור לעשירים, אני ניהלתי - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אז מה הנושא החדש? אז למה נושא חדש על האחוז?

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> את זה אני הולך להסביר. אין לי שום בעיה, אין לי שום דבר, לא עם טייקונים, לא עם חברות גדולות, הניסיון שלי פה גם הוכיח את זה באלף ואחד נושאים, אבל נעזוב את העניין הזה, לכן אמרתי שבאת לכלל טעות, להגיד עליי שאני לא רוצה את קרן העושר, אני עשיתי את זה, אני חוקקתי את זה, לא משנה. בקיצור, מה שאומרת מירי סביון עכשיו, היא מדברת על רטרואקטיביות, פשוט, מכיוון שרשות המסים לא עשתה עדיין שומות על 2019 בכל המקרים האלה וזה ברור שאם יהיה עכשיו חוק, בעוד חצי שנה זה יהיה רטרואקטיבי, זה ברור לחלוטין, משפטית, עניינית, מעשית. מי שיעמוד מול רשות המסים יעמוד רטרואקטיבי. זה ברור לחלוטין.

אני באמת מסכים שהגעת להישגים טובים, אני מודה בעובדה הזאת, אני אמרתי את זה בדרך אגב ואני אומר את זה בפה מלא. אני חושב שהגעת להישגים טובים, אבל לא פותרים את הבעיה המהותית, והבעיה המהותית, אני פשוט מבקש ממך, אתה רוצה? אני אבטל את הנושא של נושא חדש, תביא את זה להצבעה בשעה שהכנסת מתכנסת או בשעה שיש כבר תקציב מול עינינו. המצב הזה, לא יקרה איתו שום דבר משום שהחוק, גם אם תעביר אותו היום ותצליח לכנס את ועדת הכנסת, זה לא יעבור בגלל שאין מליאה. זה חוק. אני מבקש ממך, כחבר ועדה אני מבקש ממך, תמתין עם ההצבעה בעניין הזה, יש פה כמה דברים שצריך לברר.

הגעת עד עכשיו להישגים, הרי לקחת את הזמן שלך ולקחת הרבה זמן, תיקח עוד זמן, תראה יש פה בעיה עם הרטרואקטיבי, היא לא פשוטה מכיוון שעדיין לא נתנו שומות על 2019. אני אומר לך, אני בדקתי את זה קודם, הם מדברים עדיין על 2016, אלה השומות שעליהן מדברים. זאת אומרת שאם אתה עושה היום חוק ואתה מצליח להביא אותו למליאה, מה שאתה לא מצליח בגלל שהכנסת יוצאת עכשיו להדממה עד שבועיים, אני מציע שתמתין עם זה, תבדוק עוד הפעם, תשב איתם פעם נוספת ואני מבטל את הנושא החדש.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בסדר, שמעתי אותך.

<< דובר >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> אני לא יכולה שלא להתאפק, חבר הכנסת גפני - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני ביקשתי ממך תמיד, אל תתאפקי.

<< דובר >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> בדיוק. אני פשוט נזכרת בימים שהייתי חברת כנסת חדשה ואתה היית כאן יו"ר ועדת כספים והעליתי את הנושא הזה פעם אחרי פעם לטיפול בתור מישהו שמחויב אליו כי העביר את חוק קרן העושר והתשובה הייתה שצריך להמתין. אז אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק להמתין, הגיע הזמן לטפל בנושא הזה, החוק הזה עבר מסרקות של כל כך הרבה גורמים בממשלה, של משרד המשפטים, של רשות המסים, של יו"ר הוועדה, של הייעוץ המשפטי של הכנסת, של כל כך הרבה גופים, של משרד האוצר, של אגף החשב הכללי - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז מה אם זה עבר? לא הבנתי, וכולם הסכימו?

<< דובר >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> אתה יודע מי כדאי ש - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כולם הסכימו?

<< דובר >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> כן, על הנוסח הזה, בוודאי שהתיקונים - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא, אני יודע שהם לא.

<< דובר >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> ולבוא עכשיו ולהגיד שיש דברים שצריך לטפל בהם, יו"ר הוועדה סיכם את הנושאים ואני אגיד לך מי לא צריך להמתין יותר וזה הציבור. הציבור ממתין משנת 2018 לקרן עושר שלא נפתחת, שלא מגיעים למיליארד שקל - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה קשור לחוק הזה?

<< דובר >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> זה קשור לפגם חמור - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הכסף לא הולך לקרן העושר, הכסף הולך לקרן החשב הכללי.

<< דובר >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> לא, זה לא - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא הולך לקרן העושר.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מדברים פה על קרן ביניים.

<< דובר >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> גפני, אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק לערבב את הציבור וכסף שהיה צריך להתחיל לעבוד ולתקתק בשביל כולם בשנת 2018 אז בשנת 2021 לא אומרים יש עוד זמן ובוא נמתין, כי לפני שנתיים שמעתי את ה'בוא נמתין', אני חושבת שהגיע הזמן לסגור ולטפל בזה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הממשלה החליטה על 100%, הוא החליט על 75%, הממשלה החליטה על ארבע שנים והוא החליט על שנתיים. מה שהממשלה החליטה, ביג דיל, לא עושה עליי רושם.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

חבר הכנסת גפני, אתה לא יכול לדבר כל הזמן.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אה לא, לא, נכון.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

חברת הכנסת נירה שפק, בבקשה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

כן, אני רוצה להתייחס למה שנאמר כאן, אותי מעניינת טובת הציבור, אני מסכימה עם השרה. בסוף אל מול התחזיות ומשנת 2011, קיבלנו כולנו את הטבלה, דיברנו עליה בפעם שעברה, אנחנו בסוף נמצאים ב-0.741, אם אני לא טועה, וקרן העושר לא נפתחת כי היא מוגדרת מעל 1 מיליארד וגם מתוך ה-0.741 300 מתוך זה הוא במחלוקת. אני אומרת די, לא יכול להיות שהכול יהיה חד צדדי ולא יכול להיות שאנחנו לא נראה את טובת הציבור. אנחנו רצים כאן מוועדה לוועדה ורואים כמה חסר כדי לתת את המענים והעלאת גיל הפרישה לנשים וכמה צריך שם את הכסף כדי לעשות את ההטבות ובסוף בדיון בחדר אחר כותבים לי כמה חוסכים על הדבר הזה. לא, אני לא רוצה לחסוך, אני רוצה לשפר את רמת החיים של תושבי מדינת ישראל ממקורות תקציביים או ממשאבים ששייכים להם.

ובהקשר הזה אני רוצה להגיד עוד משהו. כבוד היושב ראש, אנחנו מקפידים כאן לקבל חומרים, אני גם לכל מי שפנה אליי אמרתי, כל חומר שאני קוראת שיש עליו חתימה ולוגו הוא מבחינתי קביל, כל חומר שאין עליו חתימה ולוגו הוא לא קביל. לא קיבלתי כאלה, אולי חלק קיבלו, אבל אני אומרת שאנחנו מקבלים הרבה מידעים ובסוף אני חושב שכל מידע כזה, ואני נוהגת גם להגיד ממי כשאני מצטטת מישהו, ממי אני מצטטת, כדי שיהיה זכות לציבור ולמי שמתייחס לסתור את מה שאני מקבלת ואני לא מייצגת שום גוף, אני מייצגת אך ורק את האזרחים שבשמם אנחנו יושבים פה ועושים את הבקרה הזאת. ואם הבנתי לא נכון, ברגע שיש 1 מיליארד, תקנו אותי בבקשה, עובר לקופה של קרן העושר?

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נכון.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אז עם כל הכבוד, אז בואו נטפל בזה כדי שזה יקרה, כי מ-2011 אני ראיתי או אפס או מינוס או כאלה, ובאופן מפתיע פתאום בשנה שמדברים על זה פתאום נכנס יותר כסף?

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל החוק הזה לא נוגע לזה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

הוא בהחלט נוגע בזה. מבחינתי הוא בהחלט נוגע בזה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת בליאק, בבקשה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. קודם כל גם בישיבה הקודמת אני בירכתי על עצם הדיון ועל עצם החוק, גם אותך, כבוד השרה, וגם אותך, אני חושב שזו תכלית מאוד חשובה, ויחד עם זאת בהסתכלות ראשונה החוק היה נראה לי לא מידתי ולכן אנחנו עברנו פה סוג של תהליך ודיונים שאני גם מברך על זה ובאופן כללי אני גאה על אופן ההתנהלות שלנו בוועדה לאורך כל החודשים הללו וגם בחוק הזה. לא הסכמנו על 100%, אני אגב חשבתי שאולי יש מקום להוריד את זה עוד, אבל אני בהחלט מסכים ל-75%, אני חושב שזה הרבה יותר מידתי. לא הסכמנו לארבע שנים והורדנו את זה ואנחנו מכניסים את סעיף השקיפות.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ואת זה הממשלה החליטה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסופו של דבר החוק היום נראה לי נכון, הוא נראה לי בהחלט הרבה יותר מידתי ממה שהוא נכנס לוועדה ואני בעד להעביר אותו כבר היום. אני מאוד מצטער על הניסיון לתקוע אותו ושהציבור ישפוט.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תודה. חבר הכנסת אזולאי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני מבין שהקואליציה רוצה לעשות עליהום על הרב גפני ועליי שרוצים לתקוע את החוק.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

חס וחלילה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

שנייה, תנו לי גם להגיד. שרוצים לתקוע את החוק, אז אנחנו הבהרנו ומבהירים, אנחנו בעד החוק, אנחנו חושבים שצריך לעשות תיקונים בחוק, אמרנו בפעם שעברה, דיברנו על זה. למשל עשית תיקון מבורך, אני הייתי טוען שזה יישאר שנה, עשית תיקון מבורך, במקום שנה יהיה שנתיים, בסדר, זה דבר שהוא נכון, שהוא ראוי. היינו כולנו מעדיפים שזה יישאר שנה כי אם הכסף כל כך לחוץ אז תן אותו.

אבל להגיד, כשהשרה מתבטאת ואומרת שהרב גפני רוצה לערבב את הציבור, אז אני אגיד לכם, ברגע שאתם רוצים להגיד שפה זה קרן העושר אז זה לערבב את הציבור, כי פה מדברים על קרן הביניים ולא על קרן העושר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

שמה קורה איתה?

<< דובר >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> לא רק, אבל זה כסף שיעבור לקרן הכללית.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה יהיה בדיונים בבתי משפט אותו דבר.

<< דובר >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> לא, זה גם יזרום - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נו באמת, כאילו שאנחנו לא מבינים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כבוד השרה, אז אני לא רוצה לערבב את הציבור ואני רוצה להגיד את האמת לציבור ואני אומר, אם אתם רוצים לדבר על קרן העושר בואו נכניס פה כמה הסתייגויות שהגשתי על קרן העושר. בואו נדבר על קרן העושר, אין בעיה, ותאמיני לי, את תראי איזה עושר ואושר תביאי לציבור. אבל זה אתם לא מוכנים לדבר פה כי תגידו לא, זה כבר קשור לחוק אחר. אתם רוצים לדבר על החוק עצמו, על עוד דברים שפוגעים בחוק? תדברו על מה שקורה בחוק ההסדרים, עם אותם 20 מיליון, שמה תדברו.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> על כל העסקים האלה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

ומירי, אני רוצה לשאול שאלה. אמר היושב ראש, וכולם פה אומרים, אתם לא מבינים שעכשיו חסר הכסף לקרן העושר, שאלה אמיתית, עד סוף 2021 אם החוק הזה לא עובר לא יהיה קרן העושר? לא יגיע למיליארד?

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

אתה רוצה שאני אתייחס?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אם יש לך נתונים כן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה חשוב.

<< אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >>

בכל מקרה אנחנו מדברים על היטלים חלוטים, כמו שאמרה חברת הכנסת - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אבל למה אתם לא עונים לי על מה שאני שואל? תענו לי על מה שאני שואל, דיברנו על זה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, אבל אתה אפילו לא נתת לו להשלים משפט.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אתה מבין? הוא מחזיר אותי לקרן הביניים, הדברים החלוטים, שאנחנו דיברנו על זה שזה לא קרן העושר.

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

לא, ינון, אז אני אומרת שוב, על בסיס תזרים מזומנים כפי הנראה עד סוף השנה הזאת הסכומים שיצטברו יעברו את המיליארד ₪.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

תודה.

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

והדבר הנוסף ששוב פעם חשוב להסביר, מכיוון שמנגנון הגבייה של הכספים של ההיטלים הוא מורכב ממקדמות במהלך השנה שלגביהן משולם ההיטל ורק כשמוגש הדוח בעצם יש חישוב סופי של חבות ההיטל ואז אנחנו יודעים בוודאות שהכסף הזה הוא אכן כסף של היטל שיישאר בקופת המדינה וכדי לא לגרום לכך שהקרן עצמה תצטרך להתחיל להתחשבן ולהחזיר כספים, אלא שהכספים יושקעו לטווח ארוך, אז זה מה ששלומי התחיל להגיד, שבעצם הכספים יועברו לקרן כשהכספים החלוטים יגיעו למיליארד ₪ ולא כשהכספים בקופה יהיה במיליארד ₪.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה ביקשתם להאריך את זה לארבע שנים והממשלה אישרה?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, אנחנו כבר אחרי האירוע הזה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

לא צריך לפתוח - - -

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> טוב שדיברנו על זה. לא, בסדר, מאה אחוז.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

היושב ראש, אני רוצה להגיד קודם כל לחששות כל הוועדה, שאני בתוכם, והרב גפני גם בתוכם, אני מאמין שהוא מסכים שבעניין הזה אני מדבר בשמו, יהיה מיליארד שקל. יהיה יותר ממיליארד שקל, לא מיליארד.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

הלוואי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה מה שאומרים עכשיו, אלה הנתונים שנותנים, עכשיו מה קורה? אתם אומרים תשמע, אנחנו כינסנו אתכם בפגרה וכינסנו אתכם בשביל זה כי הציבור מסכן, הציבור לא יקבל. אנחנו רוצים לדאוג לציבור, זה לערבב, כבוד השרה פרקש - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בוא נדאג לציבור.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה לערבב את הציבור. זה לערבב את הציבור. הייתי מצפה ממך לא להשתמש במילה כזאת ועוד כלפי הרב גפני, שאת יודעת איזה הערכה לכולם יש פה בוועדה כי את יודעת כמה שהוא פחות מערבב את הציבור וכמה שהוא דיבר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

ינון, די.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לא, הדבר הזה קומם אותי כשהיא באה ומדברת על לערבב את הציבור.

<< דובר >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> את הנושא הזה הוא לא קידם והוא יכול היה לקדם ואתה יודע את זה טוב מאוד.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה לא לערבב ציבור. זה להגיד - - -

<< דובר >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> הוא גם יכול היה להגיע אליו בממשלה הקודמת.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני רוצה להגיד את האמת לציבור בפנים. ואני אומר לך, בבקשה, תביאי שקיפות, שקיפות החברות, תכניסי את זה בחוק פה, שתהיה שקיפות מאיזה מס משלמים. בבקשה הנה אני איתך, למה אתם לא מכניסים?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

טוב, אנחנו סיימנו את סדרות החינוך ההדדיות פה אחד לשני ואני רוצה לשאול - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה למען הציבור. זה לא סדרת חינוך, אל תיקח - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני רוצה לשאול את האנשים שנמצאים בזום האם יש למישהו לומר משהו בהתייחס לשינויים שאנחנו הצענו כאן. אני מבין שיש איזה שהיא בעיה במערכת לבקש את זכות הדיבור ולכן אני פונה אליכם, האם יש למישהו איזה שהוא רצון להתייחס, בבקשה.

<< אורח >> יניב שקל: << אורח >>

אני אשמח להתייחס.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בבקשה. יניב, אני מבקש ממך בקצרה.

<< אורח >> יניב שקל: << אורח >>

שני דברים. אני אתייחס לגופו של עניין בנושא הרטרואקטיביות, אני הייתי רוצה להעיר שתי הערות קטנות. ראשית כל, מבחינת הנתונים כבר הופקדו כמקדמות לדעתי מעל מיליארד, ואם לא, זה יבוצע, מה שאומר שבכל מקרה ב-2021 קרן העושר, גם מבחינת השומות הצפויות כרגע, תתחיל לעבוד.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

מצוין.

<< אורח >> יניב שקל: << אורח >>

אני צריך לציין, בהמשך לדברים של השרה פרקש - - -

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

רגע, השאלה אם זה נכון או לא נכון.

<< אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >>

זה לא נכון. מה שהוא אמר לא נכון.

<< אורח >> יניב שקל: << אורח >>

ב-2021 יהיה כסף, באפריל 2022 כשיוגש הדוח הם יוכלו להעביר את הכספים לקרן העושר. אני מניח שזה מה ששלומי ביקש להגיד.

בקשר לדברים של השרה פרקש, אנחנו העברנו בדף לוגו מסודר עם החתימה שלי את הנתונים המדויקים לגבי המחלוקת. המחלוקת הקיימת בבית המשפט לא הייתה מביאה לזה שב-2018 או ב-19' הייתה נפתחת קרן העושר, ממילא השלכות המס היו יכולות להיות ב-2020 וספק אם הם היו מגיעות לקרן העושר. אני שלחתי לוועדה, לפי ההבטחה שנתתי ליושב ראש בדיון הקודם, שלחתי מכתב חתום עם פרטי המחלוקת.

לגופו של עניין, כמובן שאנחנו מברכים על התיקונים שנכנסו, אנחנו חושבים שהאיזון הנכון יותר היה לא רק להפחית את השיעור אלא אולי להוסיף גם מנגנוני בקרה נוספים, למשל אישור משפטי או אישור של מנהל רשות המסים או כל דבר שיאפשר להבטיח שזה לא יהיה רק אמצעי כפייה בגבייה. אני לא חושב ש-75% זה איזון מספיק בנושא הזה מבחינת היכולת של פקיד השומה להוציא שומות, אבל, שוב, זה החלטות שדיברנו עליהן רבות בפעם הקודמת ואני מפציר בחברי הכנסת לשקול את האפשרות כן להוסיף כאן איזה שהיא זכות ערעור או שפקיד השומה יצטרך לפנות לבית המשפט או לפחות לקבל את אישור מנהל רשות המסים.

לדוגמה, באותו סעיף שאתם מבקשים להכניס, סעיף 147, קיים מנגנון שימוע בפני מנהל רשות המסים. כפי שמכניסים את סעיף 147 לעניין תיקון שומה, באותה מידה ממש אפשר היה לקבוע שהחלטה על גביית מס שנוי במחלוקת, שהמשמעות שלה זה התחייבות של המדינה להחזיר את הכספים עם ריבית בעתיד, תהיה גם היא החלטה שתתקבל על ידי מנהל רשות המסים, בדיוק באותו מנגנון של סעיף 147. אני חושב שזה איזון שיהיה גם טוב יותר וגם יבטיח שלא תעמוד סתם קרן בצד אלא שמנהל רשות המסים ישקול ולפעמים גם הוא יודע להביא את הצדדים לפשרה ולנסות להגיע כאן ליעד של כולם, שזה ודאות מוקדמת בלי שצריכים לנהל הליכים משפטיים.

עכשיו, מה שאמרתי שאני רוצה כן להתייחס בקצרה, זה נושא הרטרואקטיביות. לגבי רטרואקטיביות בהקשר לששינסקי 1 יש תקלת רטרואקטיביות במנגנון המוצע. התקלה הזאת נובעת מכך שפקיד השומה בעצם קובע שני דברים, הוא קובע את מה הם רווחי הנפט, מה הרווח שמשלמים עליו את ההיטל, והוא קובע מה שיעור ההיטל. שיעור ההיטל נקבע כל שנה והוא גדל, הוא מתחיל משיעור היטל של 20% והוא עולה עד כמעט 50%, שיעור ההיטל נקבע באיזה שהיא נוסחה מתמטית. הנוסחה המתמטית הזאת לוקחת בחשבון שבר שבמונה שלו יש את כל התקבולים שהתקבלו מתחילת הפרויקט ובמכנה שלו יש את כל ההשקעות, כאשר השבר הזה גבוה, נניח, מ-150% מ-1.5, הפרויקט מתחיל לשלם היטל. ככל שהחזר ההשקעה גבוה יותר שיעור ההיטל עולה.

כשפקיד השומה קובע בששינסקי 1 את השומות שלו הוא קובע שני דברים, הוא קובע את הרווח השנתי, פה אין אישור של רטרואקטיביות כי זה קשור לאותה שנה ממש, אבל הוא קובע גם את הסכום המצטבר מכניסת החוק לתוקף, כמה בסך הכול השקעות בוצעו במיזם וכמה תקבולים התקבלו במיזם. הסכום הזה שמשקף את הסכום המצטבר הוא זה שקובע את שיעור המס, בו יש היבט רטרואקטיביות. אם אני אוכל לשקף, ברשות יושב ראש הוועדה, הכנתי איזה שהוא שקף של עמוד שיקל לי להסביר את הדברים כי מדובר כאן בעניין - - -

<< דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> יש לי שאלה, איך זה רטרואקטיביות אם מתחילים לחשב את זה מתחילת הכניסה של החוק?

<< אורח >> יניב שקל: << אורח >>

זה רטרואקטיביות מאחר שיש – התיק שלמשל נמצא כרגע בבית המשפט איננו עוסק בחישוב רווחי ההיטל שעליהם משולם ההיטל, הוא עוסק בחישוב שיעור המס, בחישוב דבר שנקרא מקדם ההיטל שממנו נגזר שיעור המס. עכשיו, כאשר נכנס החוק לתוקף ותצא שומה נניח לשנת 2020 או לשנת 2021, בשומה הזאת פקיד השומה יקבע את הרווח לאותה שנה, כמובן אין רטרואקטיביות, אבל הוא גם יקבע מהו שיעור המס וכשהוא יקבע את שיעור המס הוא ייקח בחשבון גם את הטענות שלו בהליכים שמתנהלים לפני שנכנס החוק לתוקף. זאת אומרת כשפקיד השומה יבוא ויגיד למיזם: אתם על הרווחים שלכם צריכים לשלם, נניח שיעור היטל של 37% ולא 31%, זה יושפע גם מהטענות שפקיד השומה כבר טען לפני שנכנס החוק לתוקף.

סליחה, כשאמרתי כניסת החוק לתוקף התכוונתי החוק המקורי, לא התיקון. אז התוצאה כאן היא שכשפקיד השומה מוציא שומות לאחר כניסת החוק לתוקף יש בשומות רכיב שנקרא השפעה מצטברת. אגב, זה קורה גם בשומות מס הכנסה בהיבטים מסוימים. הוא בעצם גורר קדימה את כל המחלוקות שעכשיו עדיין מתבררות ואומר: אני יוצא מנקודת הנחה שאני אזכה במחלוקות האלה, זה יהיה המס בהתאם לזכייה במחלוקות. התוצאה כאן שיש כאן רכיב רטרואקטיבי. ברשותכם, אני אשתף, אני מקווה שזה - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, יניב. אנחנו לא נוהגים לעשות את זה. תטען את טענותיך ואז אנחנו נשמע את רשות המסים ומשרד המשפטים.

<< אורח >> יניב שקל: << אורח >>

וכאן זה רטרואקטיביות, שימו לב, לשומות שכבר יצאו קודם. אם פקיד השומה קבע למשל שאותו מקדם היטל שעל פיו נקבע שיעור המס הוא גדול יותר ב-0.1 נניח ממה שקבעו כשמיזם הגז הגיש בשומותיו העצמיות וזה כבר מתנהל בבית משפט וזה כבר הליך משפטי קיים, הרי כשפקיד השומה, כשהוא גובה מאיתנו את המס השנוי במחלוקת, לא יכול לקחת בחשבון את אותו רכיב וגם לגביו להגיד אוקיי, אז אני גובה את המס השנוי במחלוקת שנגזר ממנו כי זה רכיב שהיה לפני כניסת החוק לתוקף.

החישוב הוא מאוד פשוט. אני יודע שלוקח זמן לתאר את זה, אבל מבחינת חישוב, מבחינה מתמטית, מאוד מאוד קל לנטרל ולהפריד בין רכיבי מקדם ההיטל, זה הנוסח שהחוק משתמש בו, רכיבי מקדם ההיטל, שהם לפני כניסת החוק לתוקף ורכיבי מקדם ההיטל שלאחר כניסת החוק לתוקף. לגבי האחרונים פקיד השומה כמובן יכול לגבות את המס השנוי במחלוקת באותו שיעור שהוועדה תאשר לו, אין מקום להחיל את החוק רטרואקטיבי, זה בכל זאת חקיקת מס, על רכיבי היטל שכבר כלולים בשומות שפקיד השומה הוציא והן מתנהלות בבתי משפט לפני כניסת החוק לתוקף.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כן. בבקשה, התייחסות של רשות המסים.

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>

אנחנו רוצים להעלות את דני שפר בהקשר הזה, מפקיד שומה שמטפל בתיקים האלה, הוא יתייחס באופן נקודתי לטענה הזו של סעיף 15(ד).

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כן. משרד המשפטים, אתם רוצים לפני רשות המסים או אחרי? אחרי. דני שפר, בבקשה.

<< אורח >> דני שפר: << או

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]