פרוטוקול מספר 14, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 29/09/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 14

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, כ"ג בתשרי התשפ"ב (29 בספטמבר 2021), שעה 11:00

סדר היום:

<< הצח >> פרק י"א - סימן ג' - סעיפים 64 ו-65 - אנרגיות מתחדשות - מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 (מ/1443) << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

ווליד טאהא – היו"ר

מוסי רז – מ"מ היו"ר

איתן גינזבורג

רון כץ

יוראי להב הרצנו

שרון רופא אופיר

חברי הכנסת:

סמי אבו שחאדה

אלון טל

יצחק פינדרוס

שלמה קרעי

מוזמנים:

אהוד אדירי

–

מנכ"ל, משרד האנרגיה

דורית הוכנר

–

מנהלת אגף תכנון פיזי, משרד האנרגיה

שני מנדל-לאופר

–

רכזת תשתיות ואנרגיה, אגף תקציבים, משרד האוצר

אפרת כחלון

–

עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

אפרת ברנד

–

סגנית היועצת המשפטית, מינהל התכנון

שמואל חן

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דרור בוימל

–

מנהל תחום התכנון, החברה להגנת הטבע

איתן פרנס

–

מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

סיון שרעבי

–

מארגנת קהילתית, מגמה ירוקה

משתתפים באמצעים מקוונים:

אילה גלדמן

–

ראש אגף תכנון, המשרד להגנת הסביבה

רותי פרום אריכא

–

מנהלת הרשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עמיחי דרורי

–

מנהל תחום תשתיות ופיתוח, מרכז השלטון המקומי

רן דרסלר

–

יועץ למינהל התכנון, מינהל התכנון

הרצל פרידמן

–

סמנכ"ל שירותי רשת, תורת החשמל

מאיה קרבטרי

–

פורום ה-15 - פורום הערים העצמאיות בישראל

ארז פרי

–

מנהל פיתוח עסקי, אוגווינד אנרגיה

ייעוץ משפטי:

לירון אדלר

תומר רוזנר

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

א.ב., חבר תרגומים

<< הצח >> פרק י"א - סימן ג' - סעיפים 64 ו-65 - אנרגיות מתחדשות - מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 (מ/1443)

<< הצח >>

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

בוקר טוב לכולם, אחרי החגים שמחים, אסרו חג שמח. שלום לחברי הוועדה, אני התחפשתי היום לחבר הכנסת ווליד טאהא. אני אחליף אותו עד שהוא יגיע. אנחנו נדון היום על הצעת חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2021–2022, פרק י"א- אנרגיה, סימן ג', אנרגיות מתחדשות.

אנחנו נפתח במנכ"ל משרד האנרגיה, מר אודי אדירי, ולאחר מכן מצגת של משרד האוצר, שני מנדל. בקשה.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

תודה היושב-ראש. כמה דברים להגיד באמת בקונטקסט של הדיון הזה. אנחנו מחויבים בתוך תשע שנים מהיום להגיע ל-30% ייצור חשמל בישראל מאנרגיה מתחדשת. במקרה של מדינת ישראל זה רובה המכריע אנרגיית שמש, קצת רוח, קצת פסולת אולי יום אחד אבל בעיקר שמש, ולהגיד שהאתגר הזה הוא אתגר מאוד משמעותי. אנחנו כמשרד האנרגיה, בתפיסה שלנו אנחנו אחראיים להביא את ישראל לשם, אבל בשביל להגיע לשם מחויב פה שיתוף פעולה נרחב מאוד קודם כל בתוך הממשלה. אני אדבר טיפה על החסמים תיכף, אבל לאחר מכן גם עם הגופים האזרחיים, גם השלטון המקומי. באמת נדרש פה שיתוף פעולה חסר תקדים כדי להגיע לשם.

הגעה ל-30% אנרגיה מתחדשת בישראל, רק כדי שנבין את הקונטקסט, היא בעצם דורשת מאיתנו לשכפל את משק החשמל באנרגיה מתחדשת. בגלל שהשמש בממוצע מייצרת חשמל חמש-שש שעות ביממה, אז בעצם אנחנו צריכים לקחת את כל יכולת הייצור שיש היום בישראל בגז, בפחם, בסולר, ובעצם להכפיל אותה כדי שבסוף ייצא לנו 30% אנרגיית שמש. זה דורש קודם כל השקעות מאוד גדולות, שלשמחתנו מי שעושה אותם זה בעיקר הסקטור הפרטי. חברת חשמל לא עוסקת בזה. רשות החשמל היא זאת שקובעת הסדרות שמאפשרות את זה כלכלית, אבל אנחנו צריכים גם רשת בהיקפים מאוד גדולים, רשת חשמל. בעצם צריכים לשנות את כל פני רשות החשמל בישראל. אנחנו עובדים על זה מאוד קשה וזה באחריות המשרד, וחלק מהתיקונים שמובאים כאן היום הם על מנת לסייע לנו לעשות את זה.

אולי הדבר השלישי והמשמעותי ביותר, אנחנו צריכים בעצם להצליח להקים אנרגיה מתחדשת בכל מקום, מתחת לכל עץ רענן, אבל במדינה נורא קטנה וצפופה כמו מדינת ישראל שבה משאב הקרקע הוא מאוד יקר לנו, אנחנו חייבים לדעת לנצל כל מבנה, את הגג שלו, כל דרך, את שולי הדרך, כל מפעל, כל בית ספר, כל מאגר מים, כל מטמנה, ובסוף, כן, אנחנו צריכים גם שטחים פתוחים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

שטחים חקלאיים. חלק מהרפורמה שלנו.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

מאוד חשוב גם שטחים חקלאיים בשילוב עם חקלאות וגם שטחים פתוחים. בשביל להגיע ל-30% אנרגיה מתחדשת, צריך כ-170,000–180,000 דונם של שטחים שיאפשרו לעשות את המהפך הזה. בישראל זה לא פשוט, אז האתגר הוא גם אתגר כלכלי, אבל אותו הסקטור הפרטי בעיקר מממן. הוא אתגר של הסדרה, הוא אתגר של רשת, הוא אתגר של תכנון ובנייה, ובשביל להתגבר על כל זה אנחנו צריכים באמת סיוע.

מה שאתם רואים היום פה זה חלק קטן מתוך התוכנית הכלכלית שרובה היא פשוט לא חקיקה, שגם היא חלק מתוך מכלול העשייה. יש כאן שיתוף פעולה אדיר עם השלטון המקומי ועם מפעל הפיס למשל, בלמלא גגות של בתי ספר. יש כאן שיתוף פעולה עם משרד החקלאות באגרו-וולטאי, לשלב אנרגיה מתחדשת וגידולים חקלאיים בפיילוט שביחד עם משרד החקלאות הוצאנו לדרך. אנחנו מדברים על מעל 1,000 דונם בכל הארץ של אנרגיה מתחדשת, ובתוך התוכנית הכלכלית הבאנו שורה של צעדים, החל מנושאים שבתכנון ובנייה שלא מחייבים חקיקה ראשית, כמו הקלות להקמת תוכניות בפטור מהיתר על מאגרי מים, כמו הקמה של מתקנים פוטו-וולטאים על גדרות, במטמנות. חלק גדול מהדברים לא דורשים חקיקה, הם לא פה.

לראשונה הבאנו חיוב של כל בתי הספר במדינת ישראל. כל בית ספר חדש יחויב בהקמה של פנלים סולריים על גג בבית הספר, גם זה בתוכנית הכלכלית. אפילו פינוי מפעלים משדות מוקשים מאפשר אנרגיה מתחדשת. יש שם באמת עשרות דברים. לשמחתנו רובם לא תיקון חקיקה ראשי.

בהמשך אתם תפגשו אולי דברים ברמת התקנה. יהיו כאן תקנות שתביא לכאן גם שרת הפנים וגם שר השיכון, תקנות שעוסקות למשל בחובה בכל בניין חדש לעשות תחנה לטעינת רכב חשמלי, לאפשר בבניינים קיימים לדיירים להקים עמדות טעינה. יש עוד הרבה מאוד דברים שאתם תראו ברמת התקנות. ברמת חקיקה ראשית אנחנו פה היום באמת עם מעט דברים שהם חלק מתוכנית כוללת. מה שאתם תראו פה היום, אחד, זה באמת הרחבה של נושא התשתית הלאומית בחוק התכנון והבנייה כדי לאפשר לנו לפרוס את הרשת ולהקים מתקני אגירה כתשתית לאומית בות"ל, ותראו כאן דבר שהוא לא פחות חשוב, נושא של היטלי השבחה. אנחנו חושבים שאנרגיה מתחדשת, המדינה והרשויות השונות שלה צריכות לראות בזה יעד לאומי, לאפשר את זה במינימום ביורוקרטיה ומינימום תשלומים, לכן אנחנו פונים גם לרשות מקרקעי ישראל שתאפשר, והייתה פריצת דרך בהקשר הזה בשבועות האחרונים, תאפשר פריסה של אנרגיה מתחדשת בדרכים פשוטות. גם לממשלה, לרשות המיסים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אנחנו רוצים לדעת איפה זה עומד.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

מול רשות מקרקעי ישראל?

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, על איזה שטחים?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אנחנו יודעים שזה חסם מאוד רציני בעניין.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אנחנו נגיד לגבי רשות מקרקעי ישראל שנושא אחד הוסדר לפני כחודש, חודש וחצי, זה נושא של מחיר אחיד לקרקע לאנרגיה מתחדשת ואגירה במשבצות קרקע, שנקבע שם מחיר אחיד לאנרגיה מותקנת. זה די דומה למחיר אחיד לדונם.

נושא משמעותי נוסף שנדון במועצת מקרקעי ישראל לפני שבועיים, עוד לא יצא הפרוטוקול, הוא עוסק בהסדרה גם של תעריף אחיד לרוח וגם של היכולת לשלב אגירה בין מתקני אנרגיה מתחדשת קיימים ואגירה במתקנים חדשים. אני אגיד לך, תומר, לשאלתך, פשוט הרבה עבודה אבל אני חושב שמה שהתקדם בחודשיים האחרונים ברשות מקרקעי ישראל זה התקדמות משמעותית שברגע שתצא לשטח, אנחנו מקווים שיאפשר עבודה.

אני אסיים ואגיד במה שפתחתי. אנחנו צריכים פה שיתוף פעולה קודם כל של משרדי הממשלה, פנים, רשות מקרקעי ישראל, שיכון, הגנת סביבה. שיתוף פעולה של הכנסת הוא סופר חשוב. הכנסת הייתה גורם, גם הכנסת היוצאת, סופר משמעותי. הוועדה הזאת לקידום אנרגיה מתחדשת, ביום האחרון של הכנסת העברנו כאן את הנושא של מתקנים סולאריים על גגות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בשיתוף ועדת חוקה.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

נכון. יעקב אשר גם היה בסיפור הזה, אבל הייתה כאן הובלה של הוועדה בכמה דברים. שיתוף פעולה של הכנסת, של השלטון המקומי ושל משרדי הממשלה. אני חייב לציין שמשרד האוצר פה נרתם באמת בצורה בלתי רגילה לקדם את התחום הזה בחוק ההסדרים. נלחם פה מה שאפשר. יש דברים שרצינו ולא הצלחנו, אבל אני חושב שהבאנו פה לא מעט בתוכנית הכלכלית, ובאמת תודה גדולה למשרד האוצר על הסיוע וכמובן לאנשי משרד האנרגיה. נמצאת פה דורית הוכנר, ראש חטיבת תכנון פיזי וגם רשות החשמל.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

אם אפשר מר אדירי, אני רוצה פשוט להבין את דבריך עד הסוף. כשאתה אומר 30% עד שנת 2030, איך אתה מחשב את זה, מהאנרגיה שמיוצרת או מהאנרגיה הנצרכת? כי אני שומע שיש הבדלים בגלל הקושי באגירה ובהולכה.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אני חושב שאנחנו מודדים את זה בדרך הכי מחמירה מבחינתנו. דרך אחת למדוד זה להגיד רגע, כמה אנרגיה מתחדשת אני יודע לייצר, כמה מתקני ייצור יש לי, ובזה כבר היום אנחנו 17%–18% אבל זה לא מביא אותך, כי כמו שאמרת, אנרגיה מתחדשת עובדת מעט שעות. מה שאנחנו עושים, אנחנו סופרים רק את כל האנרגיה המיוצרת ומתחדשת. חלקה מוזרמת ישירות לרש, חלקה בעתיד תעבור בדרך במתקני אגירה, בעיקר בטריות, ואנחנו בעצם סופרים כמה יוצר מסך החשמל שהצרכן במשק צורך, כמה יוצר במקור מאנרגיה, ומתחדשת בעינינו זה שמש היום, זה רוח וזה קצת פסולת.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

סך החשמל או סך האנרגיה?

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

סך החשמל. עכשיו נגיד משהו על סך האנרגיה. בסך האנרגיה זה פחות מ-30% כי יש את כל האנרגיה בתחבורה שהיא לא חשמלית, אבל אחד האתגרים המאוד גדולים שלנו כמשרד אנרגיה גם בהקשר של המתחדשות וגם בכלל, זה שבעצם ככל שחולף הזמן בואכה 2030–2040, כמעט כל האנרגיה הסופית לצרכן תהיה חשמלית כי התחבורה עוברת תהליך של חשמול.

אחד הסעיפים שגם לא מגיע אליכם כי הוא לא תיקון חקיקה, קבע שעד שנת 2030 הלכה למעשה רכבים יוכלו לפלוט, זה בעצם רק רכבים שהם חשמליים, יוכלו לעלות על הכביש החל משנת 2030. בסוף כשאנחנו נהיה צריכים לעמוד ב-30% מהחשמל, אבל על פני זמן - - -

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

אתה אומר, האנרגיה והחשמל יהיו דומים מאוד.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

ב-2030 זה לא יהיה אותו דבר אבל ב-2040 זה כבר יהיה מאוד דומה. גם התעשייה עוברת הליכים של חשמול. כמשרד האנרגיה, זה אחד האתגרים הגדולים אבל זה גם הזדמנות באמת לאנרגיה יותר נקייה.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

עוד שאלה לנצל את ההזדמנות שאתה כאן, לפני שאני נותן לגבי שני מנדל מהאוצר להציג את המצגת, ואחרי זה חברי הכנסת לפני שנתחיל את הדיון. אמרת ששרת הפנים תביא לכאן תקנות בדבר הכנה לרכב חשמלי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה צריך להיות חוק.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

בסדר, אני לא אכנס לזה. בשביל זה יש לנו את תומר. הוא בטוח צודק. מה לגבי חיוב ביצירת אנרגיה מתחדשת, כנראה שמש, בכל בנייה חדשה?

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אני אגיד ככה, עמדת המשרד הייתה והבענו אותה בעבר והיא לא השתנתה, אנחנו תומכים בחיוב של אנרגיה מתחדשת על בנייה. אני מבין את ההיגיון שבשלביות שאומר, קודם כל המדינה ומוסדותיה יבצעו לפני שהם מחייבים את האזרחים, אז בעצם המדינה, בהחלטת ממשלה שהעברנו לפני כשנה כשקבענו על 30% מתחדשות, נקבע שהחשב הכללי יחייב בכל בנייה ממשלתית להתקין.

במסגרת תקנות הבנייה הירוקה שעברו במועצה הארצית לתכנון ולבנייה לפני גם קרוב לשנה, מבני ציבור, בעצם היום צריכים חדשים ועכשיו השלמנו גם בתי ספר, וכן, מן המקום גם לדרוש בתכנון. דורית, שהיא כמו שאמרתי, ראש חטיבת תכנון פיזי, עובדת על מסמך אנרגיה שיהיה מסמך שיתחבר לתכנון של שכונות חדשות, שבמסגרת תכנון שכונה חדשה בישראל יהיו חייבים קודם כל לפחות להציג איך השכונה הולכת לפעול אנרגטית, ואנחנו תומכים גם בחיוב.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

אז אם הממשלה לפני שנה, האזרחים מתי? שנה הבאה זה כבר סופי?

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

כמובן תהיה החלטה שתהיה צריכה להגיע - - -

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

ברור שלא אתה מחליט לבד.

<< אורח >> שני מנדל-לאופר: << אורח >>

כן יש היום חובה במסגרת תקנות תכן הבנייה, שכל בניין מגורים, יהיה בו PV.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

לא אמרתי שכל בניין פרטי חייב היום. היום כל בניין פרטי, הרי עד שמונה קומות היה מחויב תמיד בדודי שמש. אנחנו כן אפשרנו היום כחליף דוד שמש לעשות פאנלים סולאריים, כלומר היום אתה יכול במקום דוד שמש לעשות כמות של אנרגיה מתחדשת שהיא אקוויוולנטית לפחות, שכחתי את המספר בקוט"שים, אבל שהיא אקוויוולנטית לפחות לדוד שמש.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז למה זה לא חובה?

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

זה לא חובה בבנייה פרטית אבל אנחנו בהחלט חושבים שנכון להגיע לשם ולעשות את זה כחובה.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה קצרה. האם אתה יכול להתייחס על איזה שטח מדובר, שטח שמיועד לשטח חקלאי, שטח של עירוב שימושים? האם אתה יכול להגיד כמה כיום מתוך השטחים שקיימים יש עליהם תקנים פוטו-וולטאים? עשרות דונמים, מאות דונמים? תסבר לנו את האוזן שנבין לאן אנחנו הולכים.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אני חושב, דורית, תקני אותי אם אני טועה, שהיום המאושרות יש 40,000 דונם?

<< אורח >> דורית הוכנר: << אורח >>

היום יש לדעתי תוכניות מאושרות עד 1.11.2020 אם אני לא טועה, סדר גודל של 20,000–25,000 דונם.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>

מאושרות, זאת אומרת הן עוד לא קרו. הן יקרו.

<< אורח >> דורית הוכנר: << אורח >>

חלק מהתוכניות מומשו גם.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

במדינת ישראל בסוף 2021 אנחנו צפויים לסדר גודל של קרוב ל-4,000 מגה וואט אנרגיה מתחדשת. זה בשביל לעמוד ב-10%.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> על איזה שטח?

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

המכפלה היא בדרך כלל 1:10, אז 4,000 מגה וואט זה 40,000 דונם. אני אגיד בזהירות שמתוכם פחות ממחצית זה שטחים פתוחים, ויותר ממחצית זה עירוב שימושים. זה גגות, זה מאגרי מים. בסוף שנה יהיו בין 15,000 ל-20,000 דונם של קרקעות. כמו שדורית אמרה, יש עוד כאלה שמאושרות תכנונית ועוד לא קמו. אם יש לכם נתון יותר מדויק, אז תגידו.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקיי, ופנינו לאן?

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

בשביל להגיע ל-30% אנחנו צריכים סך הכול בכל השימושים ביחד 180,000 דונם, כשהשאלה המתבקשת היא כמה מתוכם יהיו בשטחים פתוחים וכמה יהיו בשטחים של דו-שימוש. אנחנו שואפים לדו-שימוש. דו-שימוש זה גגות, זה מאגרי מים, זה מטמנות, זה חניונים, זה מחלפים.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> ופחות שטחים פתוחים.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

פחות שטחים פתוחים. אנחנו מעריכים שאנחנו נזדקק, מעבר למה שדורית ציינה קודם, לפחות לעוד 40,000–50,000 דונם של שטחים פתוחים. כרגע המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה לנו עוד 20,000.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

רק שטחים פתוחים חקלאיים או שטחים פתוחים?

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

שטחים פתוחים הם כמעט כולם חקלאיים. בדרך כלל זה מגיע משטחים שהם שטחי משבצת בעיבודים של עמודות שיתופיות שעוברים הסבה מחקלאות לאנרגיה מתחדשת. אנחנו חושבים שצריך יותר אבל אנחנו קודם כל עובדים עם מה שיש. מה שאנחנו מנסים לפתח היום, וזה צריך להגיד גם בעולם, זה לא בהיקפים מאוד גדולים, אנחנו מבחינתי חלוץ לפני המחנה בהקשר הזה רוצים להיות, אז אגרו-וולטאי. זה בעצם להגיד, אתה לוקח שטח חקלאי, אתה לא מפסיק את השימוש החקלאי, אתה מוצא את הדרך לשלב, שהשמש תלך גם לגידול וגם לייצור חשמל. יצאנו בפיילוט. עוד לא היה לנו כלום, לא תעריף, לא תכנון ובנייה ולא הסכמה. פשוט יצאנו עם משרד החקלאות. אמרנו שנעשה 1,000 דונם. קיבלנו הצעות ל-5,000 דונם. אנחנו מתקדמים. יש לנו כבר תעריף. עם רמ"י התקדמנו וזה מתחיל.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקיי, תודה.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

חבר הכנסת אלון טל.

<< דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >>

אנחנו כולנו שמענו שיש הצעות לייבוא חשמל סולארי מירדן בהיקף של 5,000 עד 7,000 מגה וואט, ארגון אקופיס ישראל מציע. היו דיונים ברמת שרים. מה עמדת משרד האנרגיה? כי כמות כזו יכולה לספק לפחות שליש מאותם שטחים פתוחים שאנחנו לא רוצים להפסיד. מה דעתכם על ייבוא חשמל?

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל בגדול המשרד תומך ומקדם שיתוף פעולה בין-אזורי בתחום של אנרגיה בכלל ואנרגיה מתחדשת בפרט, והרעיון הזה של לרכוש חשמל ממדינות שלישיות על מנת להקל על המצוקה שיש לנו, זה דבר שאנחנו מוצאים בו היגיון ואנחנו פועלים בכמה דברים בהקשר הזה. כמו כל דבר, בסוף זה חייב להיות תמהיל.

אני אגיד משפט אחד, הוא בעיניי חשוב. אם אנחנו רוצים להגיע לשיעורים גדולים של אנרגיה מתחדשת, ואם אנחנו חושבים שהנושא הוא מספיק חשוב ואנחנו מייחסים מספיק חשיבות למשבר האקלים, אנחנו צריכים להתקדם בכל החזיתות. זה מספיק קשה. כל החזיתות זה גם דו-שימוש, זה גם קרקע, זה גם לרכוש חשמל ירוק מהשכנים.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

בקשה.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני ניסיתי לקרוא פה גם במצגת וגם בהצעה, ואני מנסה להבין אם יש בכלל חשיבה לנסות לצאת מהקופסה ולמצוא פתרונות אחרים חוץ מהנושא של אנרגיה סולארית, כי כפי שאמרת, אנרגיה סולארית טומן בחובה את המחסור בשטח, טומן בחובה את החיוב של כל כך הרבה גורמים להיכנס. הבטריות האלה זה גם משהו שהוא לא בדיוק עוזר למערכת הזאת. השאלה אם אין חשיבה שהיה בעבר במדינת ישראל על עוד פתרונות? אנחנו יודעים שבאירופה, מקומות שיש פחות שמש, משתמשים בנושא של זבל. הנושא של הפרשי גובה במים, האם הוא נושא? האם לא צריך לחשוב מחוץ לקופסה? אנחנו משקיעים פה מאמצים.

אתם אופטימיים שאנחנו נגיע ל-30% ב-2030. אני יותר פסימי מהיכרותי. אתה יודע, הגז היה צריך להתחיל לפעול ב-100% במדינת ישראל לפי התוכנית המקורית ב-2010 של משרד האנרגיה. זו הייתה התוכנית המקורית. אני זוכר שב-2002 ישבתי על התוכניות. 2010, 100% יהיה גז. עד עכשיו אנחנו עוד משתמשים בפחם. לא הכול אבל חלקית משתמשים בפחם. האם לא מנסים קצת לצאת מהקופסה? כי באירופה יש באמת עוד פתרונות.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

אולי מר אדירי, אני אאפשר גם לחבר הכנסת שלמה קרעי לשאול ואז תענה לשתי השאלות יחד כדי שנוכל להתקדם. בקשה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

תודה אדוני יושב-הראש. שתיים-שלוש שאלות ממש קצרות. שאלה ראשונה, למה העניין הזה בכלל נמצא בחוק ההסדרים? איך זה קשור לתקציב? אני לא רואה שום עניין לא לקדם את זה בהליך חקיקה מסודר, רגיל, לא בסד זמנים כזה צפוף.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

השאלה הזו, את מי אתה שואל?

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אני שואל את מי שדאג שזה יהיה בחוק ההסדרים. מה הדחיפות כל כך? כשמביאים חוק בחוק ההסדרים ולא בהליך חקיקה רגיל, יש דברים או שהם קשורים לתקציב וחייבים לעבור או שמנסים להעביר דברים שלא נרגיש, כי אין מספיק זמן - - -

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> או שמנסים להוביל רפורמות שישנו פה מציאות שעד היום לא השתנה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

זה בדיוק לא חוק ההסדרים להוביל רפורמות, עם כל הכבוד.

השאלה הנוספת היא מה ההשפעה, למרות שאני רואה שאת הפרק של שינוי התעריפים הוא לא כאן, הוא בוועדת הכלכלה אבל בכל זאת, האם אתה תוכל לומר לנו, חברי הוועדה כאן, מה השפעה שתהיה לרפורמה הזו על מחירי החשמל, מחירי האנרגיה לצרכנים? בסופו של דבר הלקוחות, עם כל האנרגיה הירוקה שזה חשוב מאוד, אבל גם המחירים שהצרכנים ישלמו בסוף זה גם כן חשוב, ואיך זה משפיע על התקציב? האם יש כאן חיסכון תקציבי? עלות תקציבית של מה שמובא כאן אלינו ב-2021–2022?

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

בקשה, מר אדירי.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אנחנו, המשרד עבד בשנתיים האחרונות מאוד ברצינות על כל נושא בחינת תמהיל מקורות האנרגיה גם ל-2030, גם ל-2050. אגב, העבודות מפורסמות באתר האינטרנט של המשרד, עבודות מאוד מקיפות. אני אגיד שבעינינו המסר הוא מסר של משק אנרגיה הוא דבר שצריך להתנהל איתו באחריות. אנחנו שמים יעד 30%. אנחנו נערכים ואנחנו נעמוד בו. במקביל אנחנו משמרים יכולת ייצור כמובן בגז טבעי. אפילו את הפחם שאנחנו נפטרים ממנו ובעוד ארבע שנים על פי התוכניות לא יהיה יותר בישראל, אנחנו משמרים את היכולת הזאת כדי שלא נהיה במצבים כמו שאולי יש היום באירופה, שפתאום אין אנרגיה, אז קודם כל זה אנחנו עושים.

לגבי מחשבה מחוץ לקופסה, תראה, אין לנו הפרשי גובה בישראל כמעט בכלל. האמת, שיש הפרשי גובה, אין נהרות. אין מים שזורמים בהפרשי הגובה האלה, אז ההידרו לא קיים בישראל. אנחנו כן חושבים על המון דברים. אני יכול לשתף אותך בכמה דברים, למשל נושא של רוח בים.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בין הים התיכון לירדן, ים המלח יש לך 60 קילומטר.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אפילו בחנו בעבר 300 מיליון קוב מאילת לים המלח. יכולת ייצור החשמל נאמדה ב-40 מגה וואט. זה זניח. מה שאנחנו כן עובדים עליו היום מבחינת השלב הבא זה קודם כל טכנולוגיות נוספות של אנרגיה מתחדשת. גם יותר יעילה בשטח, בדו-שימוש, באנרגיה ממוקדת, גם ברוח בים, גם ברוח ביבשה וגם בדברים מאוד מתקדמים כמו למשל אפילו היתוך. זה אנחנו שאנחנו בוחנים אותו, בואכה 2050. כל העולם עוסק בזה.

תראה, בעינינו מאוד חשוב לשים יעד. היעד ל-2030 זה דברים שצריך לעבוד עליהם היום, ובשביל להגיע לשם זה יהיה השמש. אנחנו לא רואים משהו אחר ואנחנו בכל הכוח שם.

לגבי השאלה של חוק ההסדרים, קודם כל כמנכ"ל המשרד, מבחינתי אני מקדם את המדיניות של המשרד בכל מקום שאני יכול, ובעיניי זו פלטפורמה טובה. יש גם קשר בין היטלי השבחה כמובן לתקציב, אבל אני פחות רוצה להיכנס. האוצר ירצה, ירחיב. בעיניי כמנכ"ל משרד, המטרה שלי לקדם את המדיניות וזה כלי מצוין.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

היטלי השבחה זה לא תקציב המדינה, עם כל הכבוד.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אני לא נכנס לתחומים שהם לא שלי.

לגבי השאלה השנייה של חבר הכנסת קרעי לגבי עניין התעריף, אני אגיד שאנחנו גאים שהמעבר ל-10% אנרגיה מתחדשת, קצת התעכבנו איתו אבל הוא מגיע, ביחד עם הפחתה 70% בזיהום האוויר ומעבר לגז טבעי, לא העלה את תעריפי החשמל בחמש שנים האחרונות אלא הוריד אותם, ואני חושב שלפי כל האומדנים שלנו, המהלך הזה לא צפוי להעלות את תעריף החשמל, ודאי לא באופן משמעותי. רשות החשמל עשתה על זה עבודת מטה מאוד יסודית, שאמרה שזה תלוי במחירים שיהיו בשוק. זה יכול להוריד באחוזים ספורים ויכול להעלות באחוזים ספורים. אני חושב שאם אני לוקח את העבודה שרשות החשמל עשתה לפני שנה, ומפגיש אותה עם הנתונים מהשטח בשנה האחרונה, אז אני לא חושב שזה יעלה את מחירי החשמל, אולי להיפך. זה לא צפוי להעלות את מחירי החשמל, המעבר ל-30% אנרגיה מתחדשת.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

שאלתי לגבי העלות התקציבית או החיסכון התקציבי של החוק הזה.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

נדמה לי שהוא אמר שזה לא בתחום - - -

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

כן, אני מעדיף שהאוצר יתייחס.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

בקשה, גברת שני מנדל. יש לך גם אפשרות למצגת.

<< אורח >> שני מנדל-לאופר: << אורח >>

כן, אני אשמח להתחיל במצגת. אני כן אענה על השאלה לגבי הדחיפות בתקציב וכו'. הממשלה הציבה יעד של 30% אנרגיה מתחדשת. אנחנו בדרך לעמוד בה כמו שמנכ"ל המשרד אמר, אבל אנחנו עדיין לא שם ולכן הדחיפות. זה תהליכים שלוקחים המון זמן. אנחנו צריכים כבר היום להניח את התשתית ויש חשיבות שנעשה את זה בהקדם האפשרי. אנחנו רואים בזה גם מקור לעידוד השקעות. חוק ההסדרים לא מוכוון רק לתקציב המדינה, אלא גם רפורמות כלכליות וזה אחת הדרכים באמת להאיץ השקעות בשוק. אנחנו בעצם פה פותרים חסמים שיעזרו לעניין הזה. זה לגבי האירוע לגבי התקציב.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לגבי העלות או החיסכון בתקציב של הפרק הזה.

<< אורח >> שני מנדל-לאופר: << אורח >>

אז אני אומרת, תעריף החשמל הוא נפרד מתקציב המדינה, הוא לא מתנהל כאן. החיסכון התקציבי זה לא יהיה כאן. יהיה כאן עידוד של השקעות. גם היטלי השבחה כמו שתומר תיקן, זה לא תקציב מדינה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

מה הפרק הזה מוסיף לנו בתקציב המדינה? אני רוצה לחבר אחר כך את החוק, לראות בתקציב מה הפרק הזה נותן לתקציב, מיסים או לוקח הוצאות מהתקציב. כמה העלות של הפרק הזה בשנים 2021–2022?

<< אורח >> שני מנדל-לאופר: << אורח >>

זה יעודד השקעות שחלקן גם ינותבו להכנסות ממיסים. אפשר לעשות חישוב לזה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

חשוב מאוד שתעשו את החישוב הזה. אנחנו מדברים על תקציב המדינה עכשיו. אי אפשר להביא פרק שגם לא קשור לתקציב וגם אנחנו לא יודעים מה ההשפעה שלו על התקציב.

<< אורח >> שני מנדל-לאופר: << אורח >>

אני אומרת, הוא קשור. תקציב המדינה קשור גם לרפורמות כלכליות.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לא הצלחת לשכנע אותי אבל נניח שזה קשור לתקציב, איך הוא משפיע על התקציב?

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אנחנו רק מעריכים שהיקף ההשקעה שהסקטור הפרטי יעשה בתחום הזה בתשע שנים הקרובות הוא כ-80 מיליארד שקל. חבר הכנסת קרעי, זה קשה להגיד, אני חושב ביושר, כל תיקון שאתה עושה, כמה הוא משחרר מתוך ה-80 מיליארד. לי ברור שבלי צעדי הסרת חסמים ה-80 מיליארד לא יצאו. כל צעד נותן את התרומה שלו.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

כמה המדינה תשקיע? זה שהשוק הפרטי ישקיע, כמה המדינה תשקיע?

<< אורח >> שני מנדל-לאופר: << אורח >>

אתה מדבר כמה תשקיע בשביל התשתית הנדרשת?

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

בשנת 2021–2022. אנחנו הולכים לאשר תקציב מדינה. כמה הפרק הזה דורש מהתקציב? אין לו קשר לתקציב. זה חוק אמורפי שלא קשור לתקציב המדינה, לא הוצאות ולא הכנסות. מותר לנו לדעת.

<< אורח >> שני מנדל-לאופר: << אורח >>

אני אומרת שוב, אם אתה מדבר על 30% מתחדשות, יש גם עבודה של חברת חשמל, תפ"ט שישבה בחברת החשמל אז, גם של רשות החשמל על העלות, לא תקציבית אגב, של הכנסת מתחדשות. עלות הרשת וכו'. אני גם מציגה פרק קטן מזה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

כל פרק שאנחנו דנים בוועדת הכספים, האוצר בא ואומר, ביטול הלוואות זכאות למשכנתא יחסוך 300 מיליון שקל לתקציב, זה יוציא חצי מיליארד. כמה זה?

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

בימים הקרובים אנחנו נפיץ את התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה ואנרגיה מקיימת, שהיא בעצם תוקצבה במסגרת תקציב המדינה הזה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

בקשה, תוקצבה במסגרת תקציב המדינה.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

שני, תוכלו להביא לישיבה הבאה הערכה תקציבית של ההשפעה של זה על תקציב 2021–2022?

<< אורח >> שני מנדל-לאופר: << אורח >>

ההשפעה על תקציב המדינה, יש הבדל בין השקעה בהתייעלות אנרגטית ובעידוד אנרגיות מתחדשות, לבין השפעה של הצעדים האלה על תקציב המדינה.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אנחנו נביא הצעת החלטה לתוכנית ממשלתית של מאות מיליוני שקלים השקעה באנרגיה מקיימת בין היתר ברשויות המקומיות. אתה בא, אתה נותן לרשויות מקומיות, אתה מסייע להן להקים מתקני אנרגיה מתחדשת ברשויות. בין היתר פה מעוגן זה שהן לא יגבו היטלי השבחה. אני שואל אותי אם הרשויות המקומיות גובות היטלי השבחה ואם עכשיו היה סביר לתמוך? לא יודע.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אני שואל שאלה פשוטה, מר אדירי, איך הפרק הזה משפיע לי על תקציב המדינה? אני רוצה לראות תמונה כללית של התוכנית.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

טוב, בסדר, לוועדה הבאה תכינו את החומר.

בקשה שני, תמשיכי.

<< אורח >> שני מנדל-לאופר: << אורח >>

המשלה באוקטובר שעבר החליטה על יעד של 30% מתחדשות. כדי להגיע ליעד הזה נדרשים לא מעט צעדים והסרת חסמים. אנחנו עדיין לא עומדים ביעד של 2020. אנחנו נעמוד בו אבל כדי לעשות את זה - - -

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

באיזה שנה נעמוד בו?

<< אורח >> שני מנדל-לאופר: << אורח >>

אודי, אני חושבת שהשנה נעמוד בו, נכון?

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אנחנו מאוד מקווים שבסוף השנה הזאת יהיה לנו יכולת ייצור של 10%. מבחינת שרת האנרגיה קארין אלהרר, הדבר הזה הוא בעדיפות ראשונה ללא ספק. אנחנו עושים מאמץ מאוד גדול מול קודם כל הגופים שלנו, חברת חשמל, חברת ניהול מערכת להגיע לשם. אני מעריך ומאמין שנגיע. רק אני מחדד שלא נובן לא נכון, יכולת הייצור שלנו בסוף שנה תהיה יכולת ייצור של 10%, אבל בינואר לא ייצרנו 10%, אז הממוצע השנתי עוד לא יהיה 10%.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

זה חוזר לשאלה הקודמת, יכולת הייצור או הייצור? זה לא אותו דבר.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אתה צודק.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו הרי רחוקים בענק מכל שאר מדינות העולם.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אנחנו לא רחוקים ולא בענק.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו לא רחוקים?

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

קודם כל רק לשאלה של היושב-ראש. אנחנו מודדים ייצור. אתה שואל אותי אם נקודה מסוימת, אני אומר לאן הגעתי, אבל המשמעות של האמירה שאמרתי עכשיו, שב-2022 אני בוודאות מעל 10% כי הגעתי בסוף שנה ליכולת - - -

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

ב-31 בדצמבר אתה ב-10%.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני רק רוצה הבהרה בעניין הזה, כי אני רואה שזה מטריד את חברי הכנסת. כשאתה מדבר על 10% או 30% - - -

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

בפועל.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זאת אומרת שזה יהיה הרבה פחות מ-30%.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

לא, זה יהיה הרבה יותר מ-30%. אני אסביר ברשותכם. בסוף יש קוט"שים שאנחנו צורכים בבית. כשאני אומר 30%, 30% מהקוט"שים שכולנו ביחד צרכנו הגיעו מהאנרגיה המתחדשת, בלי שטיקים ובלי טריקים, אז יכולת הייצור תהיה הרבה יותר. בגלל שהשמש פועלת מעט שעות, אני צריך יכולת ייצור הרבה יותר גדולה כדי לאגור ולספק בזמן שהיא לא עובדת, אבל בסוף אני מודד באמת את הקוט"שים, השיטה המחמירה יותר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, זה שיטה מאוד מקלה.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

לא, הכי מחמירה. לא הבנת אותי.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

אם כך, בחורף זה יהיה פחות מאשר בקיץ?

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

לא. בסוף כשאנחנו אומרים 30%, המשמעות היא שכנראה כשנגיע ל-30, כשתבדוק בסוף השנה, כל הקוט"שים שייצרו, 30% היו מהשמש. באביב זה כנראה יהיה 70%–80%. באביב הכי קל כי הצריכה נמוכה ויש הרבה שמש. בחורף זה יהיה פחות מ-30%. הממוצע השנתי, ממש אמיתי של הקוט"שים שצרכנו יהיה 30%. בשעות מסוימות באביב אני אגיע ל-80% של אנרגיית שמש.

בעולם, בבדיקה האחרונה שהייתה של ארגון האנרגיה הבין-לאומי, בשמש היינו מספר תשע בעולם וזה ממש לא מספיק טוב.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

תשיעי בעולם בייצור אנרגיית שמש אבל לא באנרגיה מתחדשת.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אמרתי, שמש.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> באנרגיה מתחדשת אנחנו - - -

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אנחנו הרבה יותר למטה.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אמרתי שאנחנו רחוקים מאוד.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

בואו נגיד שאנחנו רוצים להיות ראשונים.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אנחנו בתחילת המסע.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

כן, בבקשה גבירתי. שני, רק תנסי כמה שיותר לדבר על התיקון עצמו, מה אתם מבקשים פה בהצעה.

<< אורח >> שני מנדל-לאופר: << אורח >>

אנחנו יוצאים דופן בעולם המפותח מבחינת גידול האוכלוסייה, מבחינת הפחתות פליטות וצריכת החשמל שלנו. גם לא הדבקנו את צריכת החשמל ל-GDP. אנחנו גם אי-אנרגטיים מבחינת חשמל, חבר הכנסת אלון טל הזכיר את זה. אנחנו עדיין לא משוחחים עם השכנים וזה חלק מאוד אינטגרלי אם אנחנו רוצים להישען על אנרגיות מתחדשות.

אני אסיים ואני אגיד שהשמש היא המקור הכמעט בלעדי של אנרגיה מתחדשת בישראל. אין לנו הרבה רוח. אנחנו לא אוסטריה ואין לנו הרבה נהרות, אין לנו הרבה הידרו ואין לנו גם אנרגיה גרעינית, לכן אנחנו מאוד ייחודיים בזה.

אני אצלול באמת לאתגרים בישראל ונעבור כבר לתיקון. יש לנו אתגר מאוד גדול של שטח והזכרנו את זה. אין לנו הרבה שטח ואנחנו לא רוצים שכל המדינה תהיה עם פאנלים סולאריים בשטחים פתוחים כמובן. יש לנו את אתגר הרשת וההגירה. אנחנו צריכים להשקיע המון ברשת וגם בכל העולם כך. צריך להכין את עצמנו לייצור מבוזר וגם ניהול משק החשמל יצטרך להשתנות ברגע שאנחנו רוצים להישען באמת על אנרגיה ירוקה.

אני לא ארחיב על כל הצעדים שעשינו בהסדרים. היה לנו כן חשוב להראות שזה חלק אחד מתוך סל של כלים ששמנו. אודי פירט על זה, אני לא אחזור, אבל אני כמובן אשמח לשמוע הערות ושאלות אחרי הדיון, כי הקציבו לי זמן קצר. מבחינת אתגר הרשת, אנחנו צריכים להתאים את תשתית החשמל לצרכים החדשים. אם עד עכשיו ייצרנו באמת באנרגיה קונבנציונלית בתחנות כוח גדולות שמייצרות בשטח קטן המון חשמל, אנחנו עוברים לייצור מבוזר. אנחנו צריכים לשנע חשמל כרגע בעיקר מהדרום לאזורי הביקוש. לפי עבודת מנהל המערכת ליעדי 2030 אנחנו צריכים לחבר המון תחמ"שים, תחמ"גים. זה המון תשתיות וצריך לתכנן את זה מהר ולבצע את זה מהר, ויש עם זה המון קשיים.

התיקון הראשון שהצענו הוא באמת להכניס בהגדרה של תשתיות לאומיות גם מתקני אגירה, גם תחמ"גים, גם תחמ"שים, כך שנוכל לתכנן אותם גם בות"ל ונוכל ביתר מהירות לאשר אותם ולא להעמיס רק על ועדות אחרות, תוך שמירה על האיזונים התכנוניים הנדרשים.

תיקון שני שהכנסנו זה ההקלה על אגירת אנרגיה. אנחנו רוצים באמת להקל על כך שגם כשיהיה תוכנית לאגרו-וולטאי שזה דו-שימוש בקרקע וגם מתקנים לאגירת אנרגיה, נוכל להכין תמ"אות שמכוחן נוציא גם היתרי בנייה, ולא נצטרך לעשות תוכנית נוספת, תוכנית מפורטת. זה גם יקצר זמנים ויקל על יזמים באמת לממש את התשתיות האלה.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

האם אנחנו מכירים תלת-שימוש, זאת אומרת אגרו-וולטאי, דיברו איתי, אני לא יודע כמה זה מוכר ונכון, על אגירה מתחת לאדמה?

<< אורח >> דורית הוכנר: << אורח >>

אנחנו מכירים טכנולוגיה כזאת שמאפשרת דו-שימוש. יכול להיות שאפשר גם תלת-שימוש. כרגע מדובר בעצם על משהו יחסית חדש. המשרד שלנו בקרוב מוציא טיוטת מסמך מדיניות בנושא של אגירה, וכשתקודם תוכנית המתאר הארצית לאגירת אנרגיה, אנחנו מניחים שגם הנושא הזה ייבחן.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

השאלה אם אז יהיה צורך לשנות את החוק או שהחוק היום כבר יאפשר את התלת-שימוש?

<< אורח >> דורית הוכנר: << אורח >>

כרגע החוק הוא מגמיש מספיק, הוא גמיש מספיק, הוא רחב מספיק כדי לאפשר גם דו-שימוש ואולי אפילו מעבר לזה. כמו שאמרת, יכול להיות אפילו תלת-שימוש. למשל כדוגמה, חקלאות. מתחת, אגירת אנרגיה ומעל זה יכול להיות אנרגיה פוטו-וולטאית, אבל כרגע זה משהו שצריך לבחון אותו. אנחנו לומדים אותו ביחד עם אנשי האגירה.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

בסדר. מה שהיה חשוב לי להבין, שהחוק לא בולם את זה.

<< אורח >> דורית הוכנר: << אורח >>

לא.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

אוקיי.

<< אורח >> שני מנדל-לאופר: << אורח >>

התיקון השלישי שהצענו באמת מדבר על אתגר השטח. אין לנו מספיק שטחים. אנרגיה ירוקה דורשת יותר שטחים מאשר אנרגיה קונבנציונאלית, והיא גם דורשת פי כמה יותר שטחים כי היא פועלת רק בשעות מסוימות ביום ובעונות השנה, ולכן רצינו לקבוע בהוראת שעה בעצם יישור קו עם מה שהוועדה עשתה לפני שנה פחות או יותר, שיהיה פטור מהיטל השבחה בדו-שימוש גם בחניונים וחניות וגם מחלפים, כמו שיש בגגות ומאגרים. אנחנו רוצים ככה לייעל את שימוש במשאב הקרקע. אנחנו רוצים לעודד את ייצור החשמל בדו-שימוש ולתת יותר ודאות לשוק.

כן כתבנו בנוסח שזה יהיה עד שנת 2025, והחל מ-2025 באמת יהיה היטל השבחה קבוע שייתן ודאות. לא נתנו פטור בלי תאריך תפוגה, אלא כן התחשבנו בזה שאנחנו רוצים שהרשויות המקומיות יהיו שותפות לכך, לתת כן את הבוסט, לתת את העידוד לזה שכרגע האירוע הזה עדיין בחיתוליו, אבל שכן ב-2025 כבר יהיה מחירון להיטל השבחה, שייתן ודאות ליזמים וגם יאפשר לרשויות המקומיות לקבל היטלים שמגיעים להם.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

אוקיי, תודה. בקשה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה אדוני יושב-הראש. תראה, נזרקו פה לאוויר הרבה מאוד יעדים ואני כן חושב שנכון לשים על השולחן גם בפני חברי הכנסת וגם בפני הציבור את העמידה ביעדים הקודמים. אני חושב שהמצב הוא לא טוב בלשון המעטה. אם אני אהיה חריף יותר, אני אגיד שהמצב הוא מחפיר כי לקחנו על עצמנו יעדים לא שאפתניים מלכתחילה וגם בהם לא עמדנו. אנחנו כיום עומדים על 6% אנרגיות מתחדשות, כששנה שעברה היינו אמורים לעמוד על 10%. אנחנו לא עומדים גם ביעדים שלקחנו על עצמנו סביב הסכם פריז, לא בהיבט של מעבר לאנרגיות מתחדשות, לא בהתייעלות האנרגית.

צריך להבין, חצי מגזי החממה שאנחנו פולטים לאוויר נובעים מייצור של חשמל. זה די מביך כי אנחנו אומת הסטארט אפ. כמו שהמנכ"ל אדירי אמר, אנחנו אמורים להיות ראש החץ בכל מה שקשור לאנרגיות הירוקות ולאנרגיות המתחדשות, וזה מביך כי אנחנו לא שם. לטביה חצתה את ה-40%, אסטוניה כבר מעל 30%, בולגריה בדרך ל-30% והרשימה היא ארוכה, וישראל משתרכת מאחור, לא עומדת ביעדים שהיא עצמה קבעה. זה עצוב לא רק כי זה אומר שאנחנו נושמים אוויר פחות נקי כי הסביבה שלנו יותר מזהמת, אלא בעיקר כי זה מעיד על זלזול ניכר ומחפיר ביחס של הממשלות הקודמות לנושא הזה שנקרא משבר האקלים, שבמידה רבה יקבע את איכות החיים שלנו ואת היכולת של המשך הדורות הבאים להתקיים כאן במדינת ישראל.

אני אומר את זה כי הרקע הזה הוא חשוב כדי להבין עד כמה חשובים ודחופים השינויים הללו שמשרד האנרגיה ומשרד האוצר מביאים כעת, לשאלתו של חבר הכנסת קרעי. הנושאים האלה הם דחופים, הם בהולים, הם לא ניתנים לעיכוב, ולכן זה המקום לומר שההקלות הרגולטוריות שמופיעות בחוק ההסדרים, הסרת החסמים במעבר לאנרגיות מתחדשות הן כל כך חשובות, וזה המקום לברך את שרת האנרגיה קארין אלהרר ואת צוות משרדה על כך שהם קידמו ומקדמים את הנושא הזה.

אנחנו צריכים לעשות כל מה שניתן על מנת להאיץ מה שיותר מהר את המעבר לאנרגיות מתחדשות. היעדים שהממשלה הזאת הציבה, אני מתרשם שהיא גם הולכת לעמוד בהם. הם לא מאוד גבוהים אבל אנחנו פשוט מוכרחים לעמוד בהם. זה העתיד שלנו, זה היכולת שלנו להמשיך ולהתקיים כאן ולכן אני מברך על הצעת החוק הזו, על התיקונים הללו. הם חשובים ואנחנו נעשה מה שדרוש על מנת שהם יעברו כאן בוועדה. תודה.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

תודה לחבר הכנסת להב הרצנו.

אני רוצה להוסיף עוד משפט אחד לפני שאני נותן לחבר הכנסת, פרופסור אלון טל. אנחנו מדברים עכשיו כאן על חוק מסוים. כמובן כדי להגיע ליעדים גבוהים יותר, צריך גם התייעלות אנרגטית, גם לצרוך פחות אנרגיה, אבל זה לא קשור לחקיקה כאן היום.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חשוב להבין שכשמדברים על 30% אנרגיות מתחדשות, אנחנו לא עומדים ב-10% שאנחנו אמורים לעמוד בזה, וזה צריך להיות על השולחן כשאנחנו דנים בשינויים הללו. הכלים שאנחנו נותנים בידי משרדי הממשלה אמורים לשמש אותם כדי להגיע ליעדים. אני מתרשם שבניגוד לממשלות הקודמות שבעיקר הנפיקו הצהרות ריקות מתוכן, הממשלה הזאת באמת נחושה להגיע ליעדים הללו ועל כך אני מברך, ואני מתכוון להיות שותף לדרך הזאת.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

חבר הכנסת אלון טל.

<< דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >>

תודה רבה. אני מאוד מחזק את דבריו של חברי יוראי. תביטו, אנחנו במשבר אמיתי. אני חושב שבישראל יש מן שאננות מסוימת, אבל בעולם זה כבר הופנם מזמן. שימו לב בארצות הברית שמדברים על 100% אנרגיה מתחדשת עד 2025 לעומת היעד החיוור שלנו של 30%, לכן לגבי שלושת ההצעות לתיקון ששני הזכירה, אני רוצה לומר שאני חושב שהוועדה הזאת צריכה לחזק אותם עוד יותר. אם אנחנו מדברים על הנושא של ביטול היטל השבחה, אני לא מבין למה להגביל את זה ל-2025. אם ב-2025 המצב יתהפך ואנחנו נהיה מובילי עולם בתחום האנרגיה המתחדשת ויהיה באמת תמריצים כלכליים, אפשר לשקול להחזיר את זה, אבל כרגע כשאנחנו בביצועים כל כך חלשים, אני הייתי בעד לבטל את זה ואז בואו נראה מה המצב, ולא לעשות עוד פעם הוראת שעה וכו'. זה דבר ראשון.

דבר שני, בקשר לאגרו-וולטאי, ואני מאוד שמחתי לשמוע את הדברים של מנכ"ל משרד האנרגיה. אני סבור שאנחנו חייבים לעשות מהלך הרבה יותר משמעותי. דיברתי עם שר החקלאות הקודם, שוסטר, על זה הבוקר. לדעתי חייבים להגיע למצב שבמסגרת החוק יהיה כתוב שחקלאי הוא מי שמייצר פירות, ירקות וחשמל. כך זה מקובל בעולם, כי ככה במכה אחת את כל חוזי החכירה שמהווים כזה חסם עכשיו לקידום האגרו-וולטאי, אנחנו נפתור את זה.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

גם מחקת את התעשייה של בעלי החיים.

<< דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >>

אני מצטער, אני מבין שיש היבטים של צדק, אבל היום אם היו כותבים את חוק התכנון והבנייה ומגדירים מה זה פעילות חקלאית, ברור שהיינו מבינים שייצור חשמל הוא חלק, וככה זה בכל העולם.

דבר אחרון בקשר למעורבות של הות"ל בקשר לאישור. אני בתור אחד שאף פעם לא אהב את הות"ל והתנגד וסובל בדיונים שם, מבין את דחיפות העניין ולכן בהתלהבות אני אתמוך בדבר הזה מכיוון שאם אין לנו את התשתית כדי להוביל את האנרגיה המתחדשת, אז לא עשינו כלום. שלושת התיקונים המוצעים הם חשובים מאוד ואם אנחנו אחראיים כלפי הדור הבא, נאשר אותם ועוד נחזק אותם כפי שהצעתי.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

מאה אחוז, תודה.

כן, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה.

<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש. אני בהחלט מצטרף שזה נושא מאוד חשוב. זה באמת העתיד. לצערי בישראל מתכננים את העתיד כמו שתכננו את העבר. יש איזושהי התעלמות מחלק גדול מהאוכלוסייה בכל מה שנוגע לאנרגיה בכלל ואנרגיות מתחדשות בפרט.

אני חדש בנושא הזה, מאז שנכנסתי לכנסת בשנתיים האחרונות. החברה הערבית כמעט ולא נכנסת שם, לא רואים אותה. יש המון חסמים שגם מונעים ממנה להיות חלק מכל התהליך המאוד חשוב הזה, שזה גם הרבה יותר חשוב לסביבה, הרבה יותר חשוב לתכנון העתיד וכו'. באיזה רמות אני מדבר? ישראל הפכה להיות אימפריית גז, החליטה לרשת את עצמה בגז ואז היא הובילה את הגז ממקום למקום, ואז כל נקודות היציאה של הגז הטבעי איכשהו לא עוברים בשום מקום בחברה הערבית. אומרים, אין אזורי תעשייה מי יודע מה בחברה. נכון, אבל אנחנו עכשיו מתכננים את העתיד, אני מבין, לא את העבר, אז הייתי רוצה שבתכנון העתידי יראו גם את האוכלוסייה הערבית. אותו דבר גם באנרגיה סולארית.

אנחנו מאוד רוצים לעודד אנרגיה סולארית בחברה הערבית. זה מאוד חשוב, אבל מצד שני יש מיליון חסמים. דובר פה על חוק התכנון והבנייה. חוק התכנון והבנייה מערים המון חסמים בחברה הערבית כדי שגם החברה תהנה ממה שקורה וגם המדינה תהנה בזה שיהיה הרבה יותר יזמים, הרבה יותר משקיעים והרבה יותר אזרחים שמוכנים להצטרף לעניין הזה.

אני חושב שהכיוון הוא כיוון חיובי. הוא מאוד חשוב גם לבריאות של הציבור וגם לעתיד. כל מה שנוגע לאנרגיה מתחדשת זה מאוד חשוב. זה שיש פערים, התפקיד של התכנון העתידי הוא איך לסגור את הפערים, לא איך להנציח אותם או איך להגדיל אותם בין שתי החברות, כי מה שקורה עכשיו זה שאין אזורי תעשייה, מה שמונע בצורה דרסטית את יכולת ההתפתחות של החברה הערבית, ובדרך שהדברים בה מתוכננים ואיך שזה נעשה עכשיו, אנחנו מובילים להנציח את זה או להגדיל בכלל את הפערים. במקום שיהיה לנו מקרה אחד של טל א-סבע ועומר, תהיה כל המדינה טל א-סבע ועומר. במקום לחשוב איך לצמצם את הפערים ואיך למנוע פערים כל כך גדולים בין החברה היהודית לערבית במדינה, התכנון העכשווי איכשהו מוביל עם ההתעלמות.

מבחינתי זה לא מעניין אם זה מתוכנן, לא מתוכנן, בצורה מודעת. בתוצאה זה יהיה אותו דבר ולכן אני מאוד רוצה שניקח בחשבון איך מכניסים את החברה הערבית לעובי הקורה בכל מה שנוגע לאנרגיה מתחדשת במדינה. תודה.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

תודה. אני מציע שבאמת תראה אם אתה יכול לבדוק ולהציע הצעות ספציפיות בקשר לזה.

חבר הכנסת רון כץ.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

תודה אדוני היושב-ראש. אני רוצה להצטרף פה לדברים של חבריי. אני לא חושב שיש נושא יותר חשוב ממה שאנחנו דנים פה עכשיו. זה באמת העתיד לא רק שלנו, זה העתיד של כל העולם. אנחנו שמים לב באיזה רצינות מתייחסים לזה כל אומות העולם, רק עכשיו נשיא ארצות הברית באו"ם, ואיך ישראל התייחסה לזה עד היום. אני לא מאלה שאוהבים להאשים את הממשלות הקודמות על זה שהם לא קידמו ולא עשו. מה שהיה הוא פחות רלוונטי לי.

כן חשוב לי להתייחס באותה רצינות שמתייחסת שרת האנרגיה לנושא הזה ולקדם את זה מהוועדה הזאת בכל הכוח ובכל העוצמה, אבל לא נוכל לעשות את זה בלי שותפות אמיתית לא רק שלנו, שותפות אמיתית של כל הגורמים במדינת ישראל, כולל השלטון המקומי. פה זה נקודה טובה וחשובה לקרוא גם לשלטון המקומי לקחת חלק בפעילות הזו ולא להסתכל רק מהנקודה הקטנה של איזה היטלים אפשר להכניס כרגע לאותה עיר או לאותה רשות. אנחנו צריכים להסתכל על התמונה הרחבה יותר ולהבין שיש לנו פה מאבק אמיתי בנושא הזה. אני בטוח שגם משרד האנרגיה וגם משרד האוצר ידע איך אחרי זה לפצות את הרשויות המקומיות, אבל זה באמת המקום שלנו בתור הוועדה הזו כן להשמיע גם את הקול הזה. אני מבין שלשלטון המקומי יש הסתייגויות בנושא הזה. חשוב לשמוע אותם וחשוב לפתור את זה בשביל שהנושא הזה ייצא לפועל. תודה רבה.

<< דובר >> היו"ר מוסי רז: << דובר >>

מאה אחוז, תודה. חברת הכנסת שרון רופא אופיר.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה אדוני יושב-הראש. אנחנו מדברים כאן על אנרגיית שמש ולצערי במשך תקופה מאוד ארוכה לא היה חדש תחת השמש כי האנרגיה המתחדשת ומה שהציג מנכ"ל משרד האנרגיה זה משהו שהיה צריך להיות חלק מההווה שלנו של מדינת ישראל, לא רק של העתיד. מדינת ישראל נמצאת הרחק משם והיא הייתה צריכה להיות אחת המדינות המובילות בתחום הזה מאחר ואנחנו מדינת שמש, מאחר ואנחנו מדינה שגם בחורף זורחת פה השמש, ולכן דיון כזה היה צריך להיות דיון שכבר היה צריך להתקיים לפני מספר שנים.

קודם כל אני מברכת על זה שהוא מגיע לכאן היום אחרי שעד היום הוא לא התקדם, ואני מברכת על זה שהוא כן יושב בתוך חוק ההסדרים. לשאלתך, חבר הכנסת קרעי, הוא צריך להיות חלק מחוק ההסדרים כי חוק ההסדרים מוביל רפורמות וחוק ההסדרים מוביל יצירה של מציאות חדשה. אני חושבת שהממשלה היום, שיתוף פעולה מצוין של שרת האנרגיה עם שר האוצר, עם שר החקלאות שמדבר על רפורמה בחקלאות וכחלק ממנה על הקמה של מתקנים פוטו-וולטאים בתוך שטחים חקלאיים, הולך להביא לכאן בשורה שהייתה צריכה להיות כאן כבר מזמן.

מה שאותי מדאיג ואתם מתייחסים לזה במצגת, היא באמת השמירה של האיזונים והבלמים סביב השטחים הפתוחים במדינת ישראל, ולכן שאלתי אותך קודם בכמה דונמים מדובר ואיפה זה הולך להיות. אני הייתי מוסיפה לתוך זה, לתוך התקנה שאתם מציעים כאן כן לחייב גם מבנים חדשים, להקים על הגגות מתקנים של אנרגיה סולארית ולא רק על שטחים. לחשוב על פתרונות יצירתיים שלא יפגעו בסוף בשטחים הפתוחים של מדינת ישראל כי אין לנו הרבה שטחים פתוחים. מדינת ישראל בסוף היא מדינה קטנה. כן לעודד את זה כחלק מרפורמה בחקלאות, כחלק מההבנה שחקלאים יכולים לעשות עוד דברים. איך אמר ידידי אלון טל? היום בעצם כשאתה מגדל עגבניות או מלפפונים, זה לא רק לגדל עגבניות ומלפפונים, זה לעשות עוד הרבה מעבר לזה. זה חקלאות הייטקיסטית ולשם פנינו.

אני חושבת שאנחנו מחויבים כוועדה גם לתת כאן מענה לחששות של השלטון המקומי, באיזה שטחים מדובר, איפה יקימו את זה. להראות להם איפה הבנפיט שלהם בסוף, איפה התועלת שלהם בתוך התקנה של מתקנים פוטו-וולטאים. כן להיות לצדכם בכל מה שקשור לרמ"י, לרשות מינהל מקרקעי ישראל שאני מבינה שעד עכשיו אישרו 20,000 דונם או שאני טועה, מתוך הבקשה שלכם?

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

20,000 דונם זה מול מינהל התכנון.

<< אורח >> דורית הוכנר: << אורח >>

אודי, אתה רוצה שאני רגע אתן את הנתונים?

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אשמח שתיכף תיתני את הנתונים.

כדי שאנחנו נוציא רכבות מהתחנה, למדנו במדינת ישראל שיש הרבה מאוד ביורוקרטיה. צריך אישור מיד ימין וצריך אישור מיד שמאל וגם מהידיים האחוריות. כשזה יושב בתוך חוק ההסדרים ואנחנו ככנסת באים ומאשרים את זה, אנחנו אומרים אמירה מאוד ברורה, כן לאנרגיה סולארית בהקשר הזה, ואנחנו לא מתכוונים לחכות עד שתוגש הצעת חוק פרטית ועד שהגלגלים ינועו. הרי ב-2020 אמרו לנו שאנחנו נמצאים כחלק מיעדי פריז, ואז כשהתגלו הנתונים, גילינו שאנחנו נמצאים אפילו לא בנתוני הביניים, אז אנחנו חייבים להוציא את הרכבת מהתחנה וחייבים להיות מדינה שמובילה בתחום הזה. תודה רבה.

(היו"ר ווליד טאהא)

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אני רוצה ברשותכם רק התייחסות אחת לפריז, כי שרון, הזכרת את זה וגם הזכיר את זה קודם יוראי. זה נכון, לא עמדנו ביעד המתחדשות ולא עמדנו ביעד העצימות האנרגטית, אבל אנחנו עומדים ביעד הפחתת הפליטות במשק החשמל מפריז. משק החשמל בישראל עומד כבר היום גם במה שהתחייבנו בפריז ל-2025. בזכות צמצום השימוש בפחם אנחנו כן עומדים בשורה התחתונה של פריז. צריך לדעת את זה.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז קודם כל זה מבורך ובהקשר זה אין אופוזיציה וקואליציה, לעניות דעתי, יש אזרחי מדינת ישראל ופנינו לאן, אבל אז טענו שאנחנו נמצאים קדימה וגילינו שהנתונים הם לא כך. זה מה שהתכוונתי לומר.

<< דובר >> היו"ר ווליד טאהא: << דובר >>

תודה רבה חברת הכנסת שרון. אני רוצה להודות לחבר הכנסת מוסי רז שפתח את הדיון. התעכבתי במשרד הפנים.

אנחנו נשמע את שמואל חן, מרכז המחקר והמידע, לפני שעוברים להקראה.

<< אורח >> שמואל חן: << אורח >>

תודה רבה אדוני היושב-ראש. אני שמח מאוד שהנושא הזה כאן עולה לדיון ובמיוחד הנושא של המערכות האגרי-וולטאיות שמשלבים חקלאות ומערכות פוטו-וולטאיות. נושא הזה התקדם מאוד בשנים האחרונות בעולם. לפני שנה התקיים כנס בין-לאומי אקדמי ראשון בעניין הזה, ובעצם מדינת ישראל, וחברי הכנסת שנמצאים כאן בכך שהם מעודדים, ושמחתי כל כך לשמוע את הקולות החיוביים, מעודדים את הכניסה של העניין הזה לחוק ההסדרים. אנחנו נמצאים בחזית הקדמית של הרגולציה העולמית כי הנושא הרגולטיבי בעולם עדיין מקרטע. זאת תהיה אולי פעם ראשונה שמדינה מכניסה בצורה מסודרת לחוק הכלכלי שלה את הנושא של מערכות האגרי-וולטאיות.

אני רוצה להעיר כמה הערות קטנות בעניין הזה. ראשית, למה שאמר חבר הכנסת אבו שחאדה. דווקא הנושא של מערכות אגרי-וולטאיות יהיה מאוד מתאים לחברה הערבית. החברה הערבית, חלקה הגדול גר באזורים אגרריים ולכן השילוב של חקלאות ושל מערכות פוטו-וולטאיות יהיה מאוד מתאים לחברה הזאת. זו דרך מאוד טובה להכניס את כל הנושא הפוטו-וולטאי לחברה הערבית.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אגב, היא פורצת דרך בזה. הפיילוט אולי הראשון בישראל היה בכפר קרע, עדיין קיים.

<< דובר >> היו"ר ווליד טאהא: << דובר >>

יש שם מרכז מחקר שעסק בזה ויש לו הצלחות רבות.

<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> ד"ר איברהים יחיא חוקר את הנושא. הבעיה שלנו זה החסמים.

<< אורח >> שמואל חן: << אורח >>

רק עוד שתי הערות קצרות. בהצעת המחליטים מדובר על הקמת ועדה ממשלתית שחברים בה משרד האנרגיה, משרד החקלאות, שעשו עבודה נפלאה אבל אני חושב ששכחו שם את המשרד להגנת הסביבה ומאוד כדאי לצרף את המשרד הזה לוועדה שתיבנה את תוכנית המתאר, כי בכל זאת יש כאן אלמנטים סביבתיים מאוד ניכרים. אני חושב שכדאי לצרף אותם. זה לא קשור לחוק הספציפי כאן אבל צריך לחשוב על העניין הזה. בכלל, שיתוף הפעולה הבין-משרדי הוא כל כך מבורך וצריך כאן ללכת כמה שיותר.

<< דובר >> היו"ר ווליד טאהא: << דובר >>

הוועדה כוללת רק משרדי ממשלה או היא כוללת גם גופים שונים מתחום החקלאות?

<< אורח >> שני מנדל-לאופר: << אורח >>

הם יוזמנו. אנחנו עדכנו בשאלות כמו שחבר הכנסת אלון טל הסביר, של צדק חלוקתי וסוגיה קניינית. רצינו לפתור אותה. בהחלטת הממשלה מפורט שהכנסנו גם דיון ספציפי על קרקעות שהן לאו דווקא קרקעות מדינה של חקלאות, גם אגב מדובר על קרקעות של החברה הערבית, איך אנחנו יכולים לעודד באמת אגרו-וולטאי שם. זה נמצא שם והתייחסנו לזה ספציפית.

<< אורח >> שמואל חן: << אורח >>

הערה אחרונה, נושא שלא מדברים עליו ובעיניי מאוד חשוב זה כל נושא התכנון הכפרי. בעשרות השנים האחרונות המבנה הכפרי הלך והתפורר בעיקר בגלל שהחקלאים לא יכלו להתפרנס מהחקלאות. הנושא של מערכות אגרו-וולטאיות יאפשר לחקלאים לחזור לחקלאות, כי הם יהיו מחויבים גם בשילוב של חקלאות וגם בהקמת המערכת של האנרגיה המתחדשת, וכאן יש סיכוי שנראה שוב את התכנון הכפרי מסודר יותר בלי כל הבעיות של המבנים הלא חוקיים, מחסנים. נראה באמת את החקלאים אולי חוזרים לחיים תכנוניים מסודרים במושבים וביישובים הכפריים השונים.

<< דובר >> היו"ר ווליד טאהא: << דובר >>

תודה רבה לך.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול שאלה? ברשותך המנכ"ל אדירי, אני רוצה לשאול לגבי שאלה לא של אנרגיה אלא של אגירה ואגירה שאובה. אני מבין שיש בישראל כיום פרויקטים של אגירה שאובה והם מוגבלים ל-800 מגה וואט, אז השאלה שלי היא למה יש את ההגבלה של 800 מגה וואט, שהרי זה לא אמור להכביד על מערכת ההולכה. שניים, האם יש בכוונת המשרד להרחיב את המסגרת הזו ואיך.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אז קודם כל יש 800. 300 כבר קמו, 300 בהקמה ועוד 160 בסגירה. אני אגיד את זה ככה, אנחנו מאוד שמחים שהמתקנים האלה עכשיו יהיו ויוכלו לשמש אותנו כי הם פקטור חשוב בהכנסת מתחדשות, אבל זה נראה בנקודת הזמן הנוכחית שהטכנולוגיה של בטריות, של אגירה הכימית, אלקטרוכימית היא מנצחת את האגירה השאובה, כלומר מתקני אגירה שאובה הם מאוד יקרים. בסוף צרכן החשמל משלם הרבה מאוד כסף על האגירה השאובה. מעבר לזה, גם בתהליך האגירה השאובה, כ-25% מהאנרגיה עובד, כי בעצם מה שאתה עושה, אתה מעלה מים ומפיל אותם, וגם החתימה הסביבתית שלהם היא הרבה יותר גדולה משל בטריות. אני חושב שזה טוב שיש לנו אותם אבל כרגע זה נראה שהכיוון של בטריות מוביל. אני גם לא רוצה לפסול. בסוף אנחנו כל הזמן צריכים לחשוב פתוח.

חבר הכנסת מוסי רז ציין קודם אגירה מתחת לקרקע שזה פיילוט שמימנו, שסייענו לו, של חברת - - - שעושה בתת הקרקע בלחץ. יש אגירה שאובה, יש בטריות. יש המון שיטות. היום נראה שהבטריות נותנות מענה יותר חד וטוב לעניין הזה.

<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפשר שאלה רק לגבי הטווח של הזמן של האגירה? כי אני שומע על זה כבר הרבה זמן שאנחנו עוברים לעולם הסוללות.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

אז קודם כל האגירה השאובה, אנחנו מאוד שמחים שהלכנו על זה לפני עשור והמתקן הראשון כבר פועל ואחרים בהקמה. אנחנו לא עוצרים את ההקמה שלהם. הבטריות כבר נכנסות. עד היום רשות החשמל הוציאה מכרזים שיש בהם זוכים, לכ-800 מגה וואט אגירה. זה היקף גדול. חלקם כבר ממש בשלבים של לקראת הקמה וחלקם אפילו בהקמה. אנחנו מעריכים שאנחנו צריכים שיהיה לנו עד סוף העשור היקף אגירה מאוד גדול של כ-3,000 מגה וואט לארבע שעות.

לגבי החברה הערבית, שני דברים. אחד, בפרויקט שעשינו עם מפעל הפיס, לראשונה עשרות רשויות מהחברה הערבית השתפו בהקמה של מתקנים סולאריים, וזה מתקדם. בתוך הצוות שאנחנו הקמנו בהצעת המחליטים שצוין קודם, יש התייחסות ספציפית גם, אנחנו רוצים לקדם את הנושא של אנרגיה מתחדשת בקרקעות בחברה הבדואית.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפני שאתה עובר להקראה אני רק רוצה משפט אחד. שאלתי את זה קודם. אני מבין את ההיגיון. שלמה שואל למה זה בחוק ההסדרים, ואת התשובות, זה בסדר גמור, אבל אני כן חושב שצריך לקיים כאן דיון מעבר לחוק ההסדרים בנושא הזה, דיון רציני ולהביא מומחים מכל העולם ולראות האם באמת אין לנו שום דבר אחר חוץ מהסוללות האלה. האם אין לנו עוד רעיונות ופתרונות ודברים שאפשר לייצר בשביל לדחוף את הדבר הזה, ואם לא נעשה את זה עכשיו, אז ב-2030 ננהל דיון כמה עמדנו, באיזה הסכם, באיזה פריז.

<< דובר >> היו"ר ווליד טאהא: << דובר >>

מאה אחוז.

<< דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >>

אני מסכים איתך שהטכנולוגיה מאוד דינמית. יש 70 מיליארד דולר לשנה שמושקע בפיתוח טכנולוגיות חדשות.

אני רציתי לשאול את מנכ"ל משרד האנרגיה שאלה אחרת. אחד הכשלים שלנו בעבר מבחינת מדיניות אנרגיה, לפחות מבחינת שינויי אקלים זה היה ההתעקשות להגדיר יעדי פליטה לנפש, לכן אנחנו הגדרנו יעדים לנפש וכאילו השגנו אותם, אבל סך הפליטות גדל כי אוכלוסיית ישראל גדלה ב-2% בשנה. אני רוצה לדעת אם משרד האנרגיה הסתדר עם הביטוי החריג הזה, כי אין מדינה אחרת בעולם שעושה את זה, והיום הוא מדבר בקול ברור ובלי להטעות אף אחד על ירידות אמיתיות, כי כדור הארץ לא כל כך מתעניין בפליטות הנפש, הוא צריך לדעת כמה אנחנו פולטים בפועל.

<< אורח >> אהוד אדירי: << אורח >>

בעניין של ייצור אנרגיה מתחדשת, חד משמעית אנחנו מדברים על נתונים אבסולוטיים. בהפחתת פליטות CO2 ופליטות מזהמים מדברים בנתונים אבסולוטיים. לפעמים מציגים גם וגם, אבל היעדים הם אבסולוטיים. בהתייעלות באנרגיה אנחנו מדברים על עצימות אנרגטית, זאת אומרת כמה אנרגיה מושקעת ביחידת משקל.

<< דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >>

כן, ודאי.

<< דובר >> היו"ר ווליד טאהא: << דובר >>

לפני שאנחנו עוברים להקראה, אני עובר לעמיחי דרורי, הוא מנהל תחום תשתיות ופיתוח בשלטון המקומי.

<< אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >>

שלום אדוני, אני רוצה להתייחס לשני הנושאים, ברשותך. אני אתחיל מהנושא של היטלי השבחה ולאחר מכן אשמח להעביר לכמה משפטים לעמיתתי מפורום 15 שתתייחס לנושא התכנוני, סעיף 64 לחוק.

<< דובר >> היו"ר ווליד טאהא: << דובר >>

עמיחי, יש לך התייחסויות פרטניות, אז נעשה אותן אחרי ההקראה.

<< אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >>

זה חשוב לצורך הנושא.

<< דובר >> היו"ר ווליד טאהא: << דובר >>

לא, תמתין לאחר ההקראה ואז נשמע אותך. תודה רבה.

בקשה, תומר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

תודה אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתייחס באופן כללי ממש בקצרה לנושא כולו. הנושא הזה כבר נידון בוועדה הזאת מספר רב של פעמים. הצעת החוק שמונחת בפניכם, חברי הכנסת, מתייחסת להיבט אחד שיש בו לפי טענת הממשלה חסם בפני ההתקדמות, שזה הנושא התכנוני. שלושה נושאים אחרים שהם חסמים הרבה יותר משמעותיים בהקשר הזה, לא מטופלים בהצעת החוק. נאמר שחלקם מטופלים בהחלטות ממשלה אבל צריך להיות מודעים להם.

החסם האחד הוא הרגולטור עצמו שהוא רשות החשמל שקובעת מכסות לאנרגיה מתחדשת. לפי מיטב ידיעתנו זה המקום היחיד בעולם שיש בו מכסות. בישראל יש מכסות לשלושה דברים: חלב, ביצים וחשמל, וזה חסם שכל הגופים העוסקים באנרגיה מתחדשת טוענים שהוא אחד החסמים המרכזיים וכל "ההסדרות" של רשות החשמל מפגרות גם בזמן וגם בתוכן, אז הנושא הזה לא מטופל. הוא עלה גם בוועדה המשותפת לוועדת חוקה וועדת פנים בדיון שהיה בשנה שעברה. רק לשם דוגמה, עלה שם הנושא של מדידת החשמל בבתים המשותפים והובטח שתוך שבועות תהיה לנו הסדרה לנושא הזה. הנושא הזה הוסדר רק בימים אלה אחרי כמעט שנה, אז שימו לב שהחסם הזה לא מטופל והוא בידי משרד האנרגיה ורשות החשמל.

החסם השני שהוא חסם מרכזי וכפי ששמענו ממנכ"ל משרד האנרגיה, הוא מטופל בימים אלה, אני מקווה שהוא באמת יזכה לטיפול יותר יסודי זה נושא רשות מקרקעי ישראל שגם רוצה להפיק רווחים נאים מהנושא וגם מקשה מאוד בעניין הזה, אז הנושא הזה, אני מקווה שיעבור טיפול יסודי בקרוב.

נושא שלישי שאני הייתי רוצה להעביר לפני שאני מתייחס להצעת החוק עצמה, זה נושא שעלה כאן קודם, נושא ההתייעלות האנרגטית. אני שמח שהמנכ"ל עוד כאן כי זה חשוב לומר את זה. לפי חוק מקורות האנרגיה, על שר האנרגיה, במקרה הזה שרת האנרגיה, להגיש לממשלה ולדווח לוועדת הפנים מידי חמש שנים על תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית, ולדווח לוועדה מדי שנה על התקדמות היישום של התוכנית הזאת. הדבר הזה לצערנו לא נעשה ואנחנו קוראים לשרת האנרגיה לקיים את חובתה החוקית ולדווח לוועדה על התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית ועל ביצועה. הנושא הזה לא קשור להצעת החוק אבל הוא עלה כאן בדיון, אז אני הייתי חייב לומר את העניין הזה.

לגבי הצעת החוק, כפי שנאמר, יש בהצעת החוק שלושה נושאים. הנושא הראשון, יש בו הגדרות של המונחים של מה זה פוטו-וולטאי, מה זה מתקן אגירה, מה זה אגרו-וולטאי, והנושא הראשון המהותי הוא הסמכת הוועדה לתשתיות לאומיות הידועה בכינוייה הות"ל, לטפל בתוכניות ובהיתרים למתקנים מהסוג הזה. צריך להבין שלדבר הזה יש שתי משמעויות מהותיות לגבי הסמכת הות"ל, האחת היא החלשה מסוימת של הרשויות המקומיות במובן הזה שגם הייצוג שלהן בוועדה הוא פחות, וגם האפשרות להוציא היתר בנייה באמצעות רשות הרישוי של הות"ל עוקפת למעשה את הרשויות המקומיות.

המשמעות השנייה היא שהיועץ הסביבתי, בהקשר הספציפי הזה הוא יועץ חשוב, הוא לא המשרד להגנת הסביבה אלא יועץ חיצוני שהוועדה שוכרת אותו, שמדיניותו הסביבתית אינה תואמת דווקא את מדיניות המשרד להגנת הסביבה. אלה שתי המשמעויות הגדולות של הסמכת הות"ל, אבל יש כמובן משמעויות נוספות. ההרכב של הות"ל, יש בו פחות נציגי ציבור, יש בו פחות רשויות מקומיות, יותר דומיננטיות ממשלתיות. רשות הרישוי של הות"ל מאפשרת הוצאת היתרי בנייה ללא מעורבות של הרשויות המקומיות. אם אתם רוצים לעבור לפי נושאים, אז אנחנו נקריא את הנושא הזה ואז אפשר לשמוע הערות ספציפיות לגביו.

<< דובר >> היו"ר ווליד טאהא: << דובר >>

נסיים לקרוא ונשמע הערות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אתה רוצה את כל הנושאים ביחד?

<< דובר >> היו"ר ווליד טאהא: << דובר >>

כן.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אוקיי. הנושא השני הוא תיקון סעיף שמאפשר הכנתה של תוכנית שאין בה הוראות מפורטות. מכיוון שמדובר בפריסה ארצית של מתקני התשתית האלה, אפשר יהיה לתכנן תוכנית מבלי להצביע על מקומות ספציפיים שבהם היא מיושמת. הדוגמה המוכרת לציבור בהקשר הזה היא תמ"א 38 שמאפשרת להוציא היתרי בנייה לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, כאשר היא רק קובעת את העקרונות, היא לא מסמנת כמובן את הבניינים עצמם, והסימון הספציפי של הבניינים והפרטים הספציפיים נקבעים בשלב היתר הבנייה. כאן בעצם מה שמבוקש הוא לאפשר תוכנית במתכונת דומה שהיא בעצם כוללת רק הוראות מילוליות, תקנון שקובע את האפשרות להקים את המתקנים האלה באמצעות היתרי בנייה, ללא צורך בתוכנית מפורטת שמצביעה קודם על המקום ועל הפרטים הספציפיים.

ההסדר החוקי שמאפשר את זה קובע בין היתר שבמסגרת הליך מתן היתרי הבנייה שיעשו מכוח התוכנית הזאת, יהיה שיתוף של הציבור. אם ירצו להקים מתקנים ספציפיים, יצטרכו לעשות הליך שהוא דמוי הליך התנגדויות לאותו מתקן ספציפי, במסגרת הליך מתן היתר הבנייה. זה תנאי שנקבע בחוק לאותה אפשרות, לתכנן ללא הצבעה מפורטת על המקומות שבהם מדובר.

התיקון השלישי שיש כאן הוא לנושא היטל ההשבחה כפי שנאמר. בהקשר הזה מבוקש פטור מהיטל השבחה לתקופה, במקרה שלנו עד סוף שנת 2025 כהוראת שעה, כאשר הבקשה היא להרחיב את הפטור שקיים היום על גגות ומאגרי מים, אם זכרוני אינו מטעני, גם לנושא של חניונים ובעיקר לנושא של צידי דרכים, מחלפים, קירות תומכים וכאלה דברים שהדבר יותקן עליהם.

צריך לזכור בהקשר הזה שהפטור מהיטל השבחה בעצם לא יוצר פטור כללי מתשלומים לרשות המקומית או לרשות מקרקעי ישראל אלא רק מנושא של היטל השבחה. לרשות המקומית יש זכות לגבות היטלי פיתוח עבור הדבר הזה. לרשות מקרקעי ישראל לפחות במצב הנוכחי יש אפשרות להתנות את הסכמתה לדבר הזה בתשלום דמי הסכמה או דמי היתר לצורך העניין, וכמובן שזה בעצם פטור חלקי למעשה מתשלומי החובה שחלים על האירוע של הקמת מתקנים מהסוג הזה. צריך לציין שהפטור שהמוצע כאן הוא רק למתקנים הפוטו-וולטאים עצמם ולא למתקני אגירה. אלה שלושת התיקונים. אני מציע שהם יוקראו ואז נשמע הערות פרטניות.

<< דובר >> לירון אדלר: << דובר >>

פרק י"א - אנרגיה

סימן ג': אנרגיות מתחדשות

תיקון חוק התכנון

והבנייה

64. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965

בסעיף 1 -

אחרי ההגדרה "מסילת ברזל" יבוא:

"מיתקן לאגירת אנרגיה" – מיתקן המבצע את כל אלה: המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית;

"מיתקן אגרו-וולטאי" – מיתקן פוטו-וולטאי המוקם בקרקע שייעודה חקלאי באופן שמאפשר את המשך השימוש החקלאי בקרקע;

"מיתקן פוטו-וולטאי" – מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית;

בהגדרה "תשתיות לאומיות", אחרי "תחנת כוח" יבוא "מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן מיתוג לחשמל, מיתקן השנאה לחשמל";

בסעיף 76ב, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), במהלך שנה קלנדרית לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מעשר תוכניות למתקני השנאה לחשמל; אין באמור כדי למנוע הכללת מיתקני השנאה לחשמל בתוכניות אחרות המוגשות לוועדה לתשתיות";

בסעיף 145(ח)(2), אחרי "מיתקן מדידה או ניטור" יבוא "מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן אגרו-וולטאי";

תיקון חוק

התוכנית הכלכלית

(תיקוני חקיקה

הכלכלית לשנות

התקציב (2017

ו-2018)

והבנייה

65. בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית

לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, בסעיף 18 המתקן את התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, אחרי פסקה (12)

המובאת בו יבוא:

"(13) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי כהגדרתו

בפסקה (11) שמתקיים לגביו אחד מאלה:

ׁׁׂ(א) הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך בתחום כלוא של מחלף או על צדדיו החיצוניים בחלקים שבהם מצויות רמפות או סוללות עד למפגש הדרכים;

(ב) הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך על מיגון אקוסטי או על קיר תמך;

(ג) הוא משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה".

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני רק רוצה להעיר שתי הערות טכניות. אחת, המילה רמפות היא לא בעברית ואנחנו נבקש להחליף אותה במילה כבשים.

<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>

רק לציין שהמילה רמפה כן מופיעה בחוקים מסוימים. אנחנו התלבטנו באמת האם לומר רמפה או כבש, אבל מה שהוועדה תחליט בסוף. כן יש תקדים לזה שהמילה הזו מופיעה בחוקים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

רמפה יותר קל לנו. זה תיקון אחד. שכחתי לומר בחלק הקודם, התיקון בפסקה 2 לגבי מתקנים, בוועדה לתשתיות לאומיות.

מעבר למתקני אגירה שהם מתקנים שבעיקרם באמת משמשים לאנרגיה מתחדשת, ההצעה היא להכליל בוועדה לתשתיות לאומיות מתקני השנאה ומתקני מיתוג שזה מה שידוע בעגה כתחמ"ש ותחמ"ג. המתקנים האלה הם לאו דווקא לנושא של אנרגיות מתחדשות. צריך להודות שמדובר במתקנים שהם חלק מרשת החשמל הקונבנציונליות בדרך כלל. יש כנראה איזשהו צורך להגדיל את הכמות ואת הפריסה של התחנות האלה גם לנושא של אנרגיות מתחדשות, אבל לא בהכרח. יהיה אפשר להגיש תוכניות לות"ל למתקני השנאה ולמתקני מיתוג גם למטרות אחרות. זה הבהרה נוספת שהיה חשוב לי לומר.

<< דובר >> היו"ר ווליד טאהא: << דובר >>

תודה רבה, תומר ולירון. אנחנו חוזרים לעמיחי דרורי, מרכז השלטון המקומי. אתה איתנו?

<< אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >>

אני אתכם, תודה רבה.

אנחנו בשלטון המקומי סבורים שאנרגיות מתחדשות זה דבר חשוב. לצורך זאת אנחנו בשלטון המקומי נרתמים בשנים האחרונות באופן אינטנסיבי לקידום הנושא, כולל פגיעה בהכנסות של הרשויות המקומיות. אנחנו נאותנו לוותר על הכנסות מהיטלי השבחה עד תום שנת 2025. אין התקנה על גגות, אין התקנה של מתקנים על מאגרי מים, מאגרי קולחין, בריכות דגים ודפנותיהם, וכן נאותנו לוותר על ההכנסות מחיובי ארנונה במתקנים של עד 200 מ"ר. זה חוץ מהעובדה שאנחנו עמלים באופן אינטנסיבי מאוד כדי להכניס כמה שיותר רשויות מקומיות לתנופת הפיתוח הזו של האנרגיות המחדשות, גם עשרות רשויות ערביות יחד עם כלל משרדי הממשלה.

יחד עם העובדה שאנחנו נאותים לוותר על הכנסות פעם-פעמיים, אנחנו סבורים שלא יתכן שהסכמה הזו לוותר על הכנסות פעם-פעמיים תהפוך למעשה לשיטה של הממשלה להוביל לכך שכל פעם השלטון המקומי יצטרך לפגוע במקורות ההכנסה שלו על מנת שהוא יוכל לממש יעד חשוב ככל שיהיה.

עם הכסף הזה של היטלי ההשבחה הרשויות המקומיות מקימות בעצמן מתקנים על מוסדות ציבור. עם הכסף הזה הרשויות המקומיות משלימות את הפערים על מבני חינוך. עם הכסף הזה הרשויות המקומיות מקדמות תכנון ובנייה ותמ"א 38 והקמת מוסדות ציבור וחינוך. מאיפה יבוא הכסף? אני חושב שיש בטענה הזו של השלטון המקומי, שוב, עוד פעם ועוד פעם ובאופן סיסטמטי, תוותרו על ההכנסות שלכם, סליחה שאני אומר, לא מעט מן הפופוליזם. מה שהיה צריך להיעשות זה שהממשלה ורשות החשמל יסדירו הסדרות תעריפיות כדי שיגרמו להקמת המתקנים הפוטו-וולטאים בחניונים, במחלפים, בצידי הדרך, יגרמו להם להיות אטרקטיביים. לא להפנות כל פעם את הזרקור רק לשלטון המקומי ועכשיו אתם תישאו בתוצאות.

לרשויות המקומיות אין מאיפה להביא את הכסף. יושבים פה מסביב לשולחן גם ראשי ערים לשעבר, גם בכירים בשלטון המקומי. אני בטוח שאתם מבינים על מה מדובר ומבינים את הקושי. אני חושב שככל שהיעד חשוב ובוודאי הוא חשוב, צריך להיות גיבוי תקציבי ממשלתי על מנת לסגור את הפערים האלה, ולא להפנות שוב ושוב את האצבע רק לכיס של הרשויות המקומיות. זה מהבחינה של הנושא השלישי.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

רק שאלה, לא הבנתי. איזה הוצאה יש לרשות המקומית פה?

<< אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >>

אין לה הכנסה. יש לה פטור מהיטל השבחה.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

ומה קורה היום?

<< אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >>

הרשויות המקומיות נדרשות למטלות הולכות וגוברות הן בתחום האנרגיה והן בתחומים אחרים. עכשיו למעשה מה שהם אומרים, יהיה לכם פטור מהיטלי השבחה. אנחנו מתנגדים לפטור הזה מהיטלי השבחה.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אין פה בסיס להתנגדות כי גם היום אין איזה הכנסה לרשות שהיא מאבדת. אתה מדבר על משהו

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]