פרוטוקול מספר 15, ועדת החינוך, התרבות והספורט, 19/09/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 15

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום ראשון, י"ג בתשרי התשפ"ב (19 בספטמבר 2021), שעה 14:00

סדר היום:

<< נושא >> תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות) (תיקון מס' 3), התשפ"ב-2021 << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

שרן מרים השכל – היו"ר

משה קינלי טור פז – מ"מ היו"ר

אימאן ח'טיב יאסין

אלון טל

עופר כסיף

אמילי חיה מואטי

יוסף שיין

חברי הכנסת:

אורי מקלב

יעל רון בן משה

מוזמנים:

ד"ר אפרת אפללו

–

מנהלת המחלקה לחינוך ולקידום הבריאות, משרד הבריאות אסתי ורהפטיג

–

עו"ד, ממונה, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

לירן שפיגל

–

עו"ד, ממונה, ייעוץ משפטי, ראמ"ה, משרד החינוך

ד"ר אולגה פרישמן

–

עו"ד, משרד המשפטים

משתתפים באמצעים מקוונים:

הדס אגמון

–

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים אריה מור

–

סמנכ"ל ביטחון חירום וביטחון, משרד החינוך

יפה בן דוד

–

מזכ"לית הסתדרות המורים

ענת דדון טוראל

–

ראש המחלקה לגננות, הסתדרות המורים

דן חי

–

עו"ד, הסתדרות המורים

פרופ' חגי לוין

–

איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל פרופ' ברק מדינה

–

ועד ראשי האוניברסיטאות

פרופ' מיכל גרינשטיין וייס

–

מנהלת המכון למדיניות חברתית

ד"ר אורן הלר

–

סגן מנהל המכון למדיניות חברתית

צופית גולן

–

סגנית יו"ר הנהגת הורים ארצית

רוני קמאי

–

מועצת התלמידים והנוער הארצית

ייעוץ משפטי:

תמי סלע

מנהלת הוועדה:

יהודית גידלי

רישום פרלמנטרי:

אהובה שרון, חבר תרגומים

<< נושא >> תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות) (תיקון מס' 3), התשפ"ב-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. אנחנו נדון היום בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות) (תיקון מס' 3), התשפ"ב-2021.

תודה רבה לכל חברי הכנסת שהגיעו.

אני אפתח בהערה. התקנות הגיעו אל חברי הוועדה שעה וחצי לפני פתיחת ישיבת הוועדה. זה לא רציני. אנחנ זקוקים לזמן כדי ללמוד את ההוראות האלה. לחברי הכנסת יש לוח זמנים. הישיבה נקבעה ל-11:00 בבוקר ונאלצנו לדחות אותה לשעה 13:00. זו הערה שכבר ציינו לפני כן. אנחנו מבקשים זמן סביר – אני לא מדברת אפילו על כמה שעות – והיינו מצפים לקבל את החומר יום לפני הדיון על מנת שיהיה לנו מספיק זמן לעבור על התקנות לעומק ולבחון אותן.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

זה לא אומר שלא קראנו אותן.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

ברור. דווקא חברי הכנסת של ועדת החינוך הם חברי כנסת מאוד חרוצים.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

קראנו אותן למרות שהן הגיעו באיחור.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

חברי הוועדה עושים עבודה רצינית ומעמיקה. מי שאכפת לי מחינוך במדינת ישראל, זה לא סתם. יורדים לעומק ולפרטים ולכן לא ציפיתי שלא תגיעו מוכנים כלת חברי הוועדה אבל עם זאת צריך לתת לנו זמן להתייעצות עם גורמים מקצועיים, לחוות דעת, לדיונים עם ארגונים ציבוריים, עם אזרחים, עם ארגוני המורים, עם ארגוני ההורים, קצת זמן כדי לשאול מה עבד, מה פחות עבד, היכן יש כשלים, היכן יש בעיות. אלה דברים מאוד מאוד חשובים כי בסופו של דבר התפקיד שלנו הוא פיקוח ובקרה על עבודת הממשלה. אנחנו רגילים כאן בכנסת לעשות את זה בשיתוף פעולה עם אזרחים, עם ארגונים אזרחיים, עם ארגונים מקצועיים ולכן אני מבקשת שבפעם הבאה יינתן לנו יותר זמן על מנת לדון בזה. ידענו שזה הולך להגיע. אז נא לפתור את המחלוקות מספיק זמן לפני כן.

אני אתן ליועצת המשפטית של הוועדה לפתוח בכמה הערות בעניין התקנות. אני רוצה קודם כל להודות למשרד הבריאות ולמשרד החינוך על ההערות שהתקבלו מטעם הוועדה והוטמעו בתוך התקנות שמונחות כאן לפנינו, לאחר שהתקיים דיון מעמיק והועלו הערות מצד חברי הכנסת ומטעם הוועדה. שמחתי מאוד לראות שכמעט כל ההערות הוטמעו בתוך התקנות החדשות. אני חושבת שזה באמת לטובת בריאות הציבור והתלמידים וזה מאזן גם בשמירה על השגרה הזאת.

היום יצא מחקר חדש שמדבר על ההתמודדות של תלמידים עם הבידודים הקושי שלהם. אני מבינה נמצא כאן נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת שאולי לאחר מכן יוכל להציג בפנינו כמה מהדברים.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

החוקרים שערכו את המחקר נמצאים אתנו ב-זום.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

מצוין. אם כן, אני אשמח לפתוח עם החוקרים שיציג בין חמש לעשר דקות את הממצאים של אותו מחקר ולאחר כמן אני אתן ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת הדין תמי סלע, את זכות הדיבור כדי לעבור על כמה מהנושאים.

נמצאים אתנו מיכל גריסטן ואורן הלר מהמכון למדיניות חברתית. שלום. בבקשה. אנחנו נשמח שתציגו בפנינו בכמה דקות את המחקר שעשיתם ואת התוצאות.

<< אורח >> אורן הלר: << אורח >>

שלום וברכה. תודה רבה. נמצאת אתנו גם מיכל גרינשטיין וייס.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

לרשותכם חמש דקות להציג בפני חברי הוועדה את תוצאות המחקרים שלכם.

<< אורח >> מיכל גרינשטיין וייס: << אורח >>

יש לנו מצגת. זה בסדר שנשתמש במצגת?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן, בוודאי, בשמחה.

<< אורח >> מיכל גרינשטיין וייס: << אורח >>

אני פרופסור באוניברסיטת וושינגטון. עשינו מחקר מתחילת הקורונה על ההשפעות החברתיות-כלכליות על ילדים שנמצאים בקורונה. יש לנו מחקר אורך שעוקב 2,400 משפחות. באפריל האחרון ראיינו מעל ל-1,000 הורים לילדים בגילי שלוש עד 18 כדי לראות השפעות חברתיות-כלכליות בכלל והתמקדנו בפרט על בידודים.

בסוף אפריל שנה שעברה, עת ראיינו אותם, זה היה לקראת החזרה לשגרה, לקראת סיום החיסונים, מצאנו שחצי מהילדים היו כבר לפחות בבידוד אחד וחמישית מהם חוו בידוד יותר מפעם אחת. ראינו שבכל אחד מהאינדיקטורים אנחנו מוצאים שיש השפעות שליליות מהשהייה בבידוד. אפילו מספיק בידוד אחד כדי לראות את ההשפעות החזקות האלה. כמובן שמספר הפעמים שהילדים בבידוד עולה עם מספר הילדים במשפחה וקבוצות מסוימות באוכלוסייה, הילדים בה נטו להיות ביותר מאשר בידוד אחד, הערבים והחרדים. בסך הכול אנחנו רואים שבכל האוכלוסייה הילדים נמצאים בבידוד ובעיקר אלה הילדים הצעירים יותר שנמצאים בבידוד.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

מה ההשלכות והתופעות?

<< אורח >> מיכל גרינשטיין וייס: << אורח >>

אני אגיע לזה. תזכרו שמדובר בילדים בכיתה א' עד כיתה ו' ובגיל הגן. על כל אחד מהמדדים שהסתכלנו אנחנו רואים עלייה מאוד משמעותית בתופעות שליליות מהשהייה בבידוד. הנה, אתם רואים כאן. אלה סימני חרדה – זה שאלון תקף – ורואים שילדים שהיו בבידוד יותר מפעם אחת, יש להם התקפי חרדה. לכל הילדים יש תסמיני חרדה שהם יותר מאשר בסך הכול - ואת זה אנחנו יודעים – בתקופה רגילה. בדרך כלל לשבעה אחוזים מהאוכלוסייה יש תסמיני חרדה, כאשר בתקופת הקורונה האחוז עלה ל-20 אחוזים אבל כאשר מדובר בילדים שחוו יותר מבידוד אחד, אנחנו רואים שמדובר ב-27 אחוזים.

מדובר בהתקפי זעם או כעס. כמעט 60 אחוזים בקרב ילדים שחוו בידוד יותר מפעם אחת לעומת שליש מהילדים יש להם התקפי זעם ולא חוו בידודים בכלל. שוב, גם שליש מהילדים עם התקפי זעם זה אחוז גבוה, אבל 60 אחוזים זה מאוד מאוד גבוה.

ביטויי אלימות כלפי המשפחה. אנחנו רואים הבדלים מאוד משמעותיים אם לא היית בבידוד או היית בבידוד יותר מפעם אחת.

שימוש ממושך במסכים, זו תופעה שעלתה אצל כל האוכלוסייה ואצל כל הילדים אבל בהחלט הרבה יותר בקרב ילדים שהיו בבידוד יותר מפעם אחת.

היפוך בשעות השינה. מדובר במחצית מהילדים שהיו בבידוד.

אנחנו רואים את התופעות האלה יותר במשפחות עם הכנסה נמוכה, שם התופעות האלה אפילו יותר קשות.

כיום יש 250 אלף תלמידים ותלמידות בבידוד. אני לא צריכה לומר את זה כי כולם יודעים זאת. אני רוצה להזכיר שהסתכלנו על הנתונים מלפני שנה והנתונים האלה של 150 אלף תלמידים הם מעכשיו. כלומר, יהיה אפקט מצטבר. הילדים שכבר חוו תופעות קשות משנה שעברה ועכשיו שוב חווים בידוד.

דבר אחרון שרציתי לומר זה שבדרך כלל בחקרים כאלה אנחנו מדברים בהיקף של קורלציה, אבל כאן כן ניתן להניח שזה כשל יותר סיבתי כי אין סיבה לחשוב שיש משהו אחר שהוא שונה בין הקבוצות האלה מעבר לבידודים.

אם אורן רוצה להוסיף משהו, בבקשה.

<< אורח >> אורן הלר: << אורח >>

אנחנו נותנים כאן תוקף לאיזשהו בוקס אמפירי, לתחושה שאולי הייתה לכולנו, למי שהוא הורה, שלילדים זה עושה דברים לא כל כך טובים. אני שמח שיש לנו את האפשרות בפניכם, קובעי המדיניות, את היכולת להתחשב גם בעובדה הזאת. לא הראינו את הנתונים אבל קיבלנו ממצא שמראה, כמו שמיכל אמרה, על כשל חזק יותר אצל משפחות חלשות וכן, יש צורך להביא גם את ה בחשבון כשאנחנו חושבים מה לעשות. אם אנחנו חושבים על כל מיני מודלים שונים בהקשר של בידודים, ואולי במידה והמודלים האלה יקרים יותר, יש מקום לעשות את התעדוף הזה כלפי אוכלוסיות שיותר נזקקות, שהילדים שלהן נפגעים יותר כי ההורים בעלי פחות אמצעים להביא בייבי-סיטר או פחות פנויים רגשית וכולי וכולי.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

תודה רבה למיכל ולאורן על המחקר. תודה גם על ההמלצות. אני חושבת שגם בוועדת החינוך יש סוג של אחידות דעים בעניין הסגירה של מערכת החינוך ועד כמה חשוב לנסות ולהשאיר אותה בסוג של שגרה ככל שניתן בתוך התקופה הזאת שהיא מהווה איזשהו סוג של משענת גם לתלמידים. אנחנו לא רוצים לפתוח את הפערים.

האמת היא שזה מעלה גם כמה שאלות וכאן דווקא משרד החינוך ומשרד הבריאות, פנייה אליכם משום שבתוך התקנות האלה היו שני דברים שהוועדה ביקשה וראינו שלא נכנסו לתוך אותן תקנות. הדבר הראשון היה הנושא של כיתות ירוקות. אמרתם שיש פיילוט שהתרחש במהלך החודש האחרון ושעל ידי הרחבת הפיילוט בסוף החודש אנחנו למעשה נוכל למנוע בידודים שלא נחוצים. זאת אומרת, מי שנדרש לבידוד, לבוא ולעשות בדיקה כל בוקר על מנת למנוע את הבידוד של אותה כיתה. זה משהו שביקשנו להחיל אחרי הפיילוט. אמרתם שזה יהיה בחודש הזה ואם אנחנו בכל זאת מאשרים את התקנות האלה לעוד 28 ימים, הייתי מצפה שדווקא העניין של הכיתות הירוקות ייכנס פנימה או לפחות להקפיד על זה בשבוע-שבועיים הקרובים.

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> ראינו אתה דוח שפורסם השבוע, של מרכז יהל, לגבי עלייה של 25 אחוזים בכל תופעות האובדנות בגלל בדידות. הייתה לי אפשרות לדבר עם פסיכיאטרית של ילדים והיא אומרת שזו תופעה מאוד מאד מדאיגה בזמן הקורונה. אם כן, יש לנו את כל הנתונים שמדברים על הפגיעה הנפשית כתוצאה מהבדידותץ הזאת. הנתונים דומים בכל העולם.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

ככל שאין פגיעה בריאותית או מצטמצמת הפגיעה הבריאותית בעניין הקורונה, המטרה היא שהתלמידים אכן ישמרו על שגרה מסוימת גם 0 לטובת החוסן הנפשי שלהם וגם לטובת ההשכלה שלה. גם כאן יש לנו לא מעט שאלות.

אני אוסיף, ואם תוכלי לענות על זה בצורה משולבת, את עניין הגמשת ההגבלות כפי שביקשנו לעניין ה-70 אחוזים בכיתה. זה דבר שהעלה גם חבר הכנסת דוידסון. אם יש תלמיד אחד או שני תלמידים, שזה ההבדל בין 70 ל-69, לשם זה לבודד כיתה שלמה, ביקשנו את היכולת להגמיש את זה ולתת סוג של שיקול דעת בעניין הזה למנהלים או למורים. אנחנו מבינים שצריך לעודד את ההתחסנות אבל בכל זאת על תלמיד אחד או שני תלמידים לשלוח כיתה שלמה לתוך הלימודים ב-זום, זה עדיין מחזיר אותנו לפגיעה הנפשית של 30 תלמידים, של 40 תלמידים, וכל זה בגלל תלמיד אחד או שני תלמידים. זו הייתה בקשת הוועדה.

מעבר לזה, תוך כדי אנחנו נדבר על כמה דברים ונעיר כמה הערות. ניתן למשרד הבריאות להגיב לדברים.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

הנושא של הפיילוט של הכיתה הירוקה, כפי שציינתי באחת מישיבות הוועדה הקודמות, אנחנו בעצם התחלנו הרצה בבתי ספר במגזר החרדי. היו ארבעה בתי ספר שהשתתפו. בסך הכול אספנו מעט מאוד מידע על משהו כמו עשר כיתות. היום התחלנו את הפיילוט באבו גוש כאשר הכוונה היא להרחיב את הפיילוט ל-200 כיתות אחרי סוכות. זאת אומרת, בשום שלב לא אמרתי שהפיילוט במלואו הרחב יהיה בחודש ספטמבר. הפיילוט הרחב יצא לדרך בסוף ספטמבר, מה-30 בספטמבר עד ה-15 באוקטובר, אז במשך שבועיים יהיו לנו נתונים ברמה כזו של סטטיסטיקה שנוכל לבוא ולומר שהמתווה הזה או המתווה הזה, הם המתווים הנכונים למניעת או לצמצום בידודים עד כמה שאפשר. כרגע אנחנו באמת במרתון להיות מסוגלים ב-30 בספטמבר לצאת לפיילוט בפריסה רחבה ביותר.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אני חייבת לומר שיש כאן הקשחה של הרבה מאוד מהתקנות. אנחנו מדברים על חודש שאני לא יודעת כמה – אולי תתנו לנו את הנתונים – ערים אדומות יש נכון להיום.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

אני תכף אומר. אנחנו לא יכולים לעשות את הפיילוט בגלל שלא היה רצף לימודי בספטמבר. הרעיון של הפיילוט הוא שברגע שמתגלה מאומת בכיתה, המאומת אכן הולך הביתה לבידוד.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אתם אמרתם שהיו אלף כיתות בבידוד.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

משרד החינוך אמר.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

משרד החינוך. בתחילת שנת הלימודים היו בבידוד אלף כיתות. אנחנו עושים עכשיו את הפיילוט במגזרים שעדיין לומדים. אנחנו עושים עכשיו את הפיילוט במגזרים שעדיין לומדים אבל ב-1 באוקטובר כולם מתחילים. אם היו לנו אלף כיתות בשבוע הראשון של ספטמבר, תחשבי מה יהיה בשבוע השני של אוקטובר. זאת אומרת, שבוע השני של אוקטובר אנחנו היינו מעוניינים לראות כבר את הפיילוט על אלף, אלפיים כיתות כי זו הכמות שהולכת להיות לנו. צריכים להיות מוכנים לזה.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

בגלל שאנחנו רוצים לבחון מספר מתווים, יהיו לנו בערך 600 מאומתים. זה פחות או יותר סדר הגודל. יש לנו איזושהי מסגרת סטטיסטית שעל פיה אנחנו מתנהלים, שבעצם נוכל לבוא ולהגיד לא סתם איזשהו מדגם אנקדוטלי אלא הסתברות לכך שהמתווה הזה הוא אכן בטוח.

לגבי מספר כיתות מבודדות, לצערי אין לי את הנתונים האלה. אני כל הזמן מבקשת אותם ממשרד החינוך כדי שאני אוכל לדעת ולהכיר את המסגרת של מספר הכיתות המבודדות, אבל לצערי אני לא מצליחה לקבל את הנתון הזה ממשרד החינוך.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

לנו הם אמרו אלף כיתות בחודש ספטמבר.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

את זה צריך לשאול אותם. אני לא יודעת.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

זה נתון שמסרו לנו כאן בוועדה.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

לגבי החזרה אחרי סוכות. קודם כל, יש את מבצע אנטיגן, חלוקת הבדיקות הביתיות לכלל התלמידים בגילי 3 עד 12. אנחנו קוראים לכל ההורים לבצע את הבדיקות. בתקנות נכנסת חובת הביצוע וחובת דיווח.

הנושא השני הוא בדיקות מגן חינוך. אנחנו נתחיל בצורה רחבה, ברשויות אדומות וכתומות, בדיקות סקר. לא. כנראה שזה יהיה בכל הארץ. זאת המגמה. ברגע שיש בדיקות סקר תכופות ותדירות בבתי הספר, זה יוריד בצורה חד משמעית את התחלואה כי אנחנו בעצם נקטע את השרשראות בזמן. במידה ויהיו ילדים מאומתים או מגעים שיהיו בבידוד, הם לא ידביקו את המעגלים היותר נרחבים. לכן אנחנו גם כאן קוראים לכלל ההורים לחתום על מגן חינוך, על ביצוע בדיקות סקר בבתי הספר החל מהחזרה ללימודים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

ולעניין החיסון? כיתה שמחוסנת ב-70 אחוזים.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

זה לא תלמיד אחד או שניים. זה יוצא שלושים ו- אחוזים. במידה ועכשיו יש 68 אחוזים ילדים מחוסנים או מחלימים ויש 32 אחוזים שהם לא. מי מחליט?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אבל זה לא כולל את המחלימים.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

זה כולל.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כולל המחלימים?

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

כולל. כן. מי מחליט מתוך ה-32 אחוזים, מי הילד שייבדק כדי להביא את הכיתה ל-70 אחוזים ומי ינהל את זה? האם כל פעם זה יהיה ילד אחר שייבדק? בסופו של דבר כל הילדים שהם לא מחוסנים או מחלימים יצטרכו להיבדק וזה כבר מבחינת PCR יוצא עומס מאוד מאוד גדול על המעבדות וגם לא בטוח שתהיה היענות של ההורים ושל התלמידים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אני בכל זאת חושבת שכשאתם נותנים שיקול דעת למורה והוא רואה שזה רק תלמיד אחד או שני תלמידים - - -

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

אם זה תלמיד אחד או שניים, זה לא יהיה 70 אחוזים אלא אלה יהיו 90 ו- אחוזים.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

נכון. מדובר כאן על 30 אחוזים.

<< אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>

זה 30 ו- אחוזים.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

בסוף, גם אם היינו אומרים 68 אחוזים, גם אז היה את אותו תלמיד שאם היינו מגיעים רק ל-67 - - -

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

קבעתם 70. אני לא אומרת לכם עכשיו שתשנו את זה ל-68. אני אומרת שביקשנו שתתנו את היכולת למורים להגמיש שבמידה שמדובר רק בתלמיד אחד או בשני תלמידים, לאפשר להם עדיין את הלימודים הפרונטליים.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

זה תמיד נכון בכל קו גבול שהיינו קובעים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

זה בסדר. אנחנו לא מבקשים שלושה, ארבעה, חמישה אלא אנחנו קובעים את זה. ב-70 אחוזים קבעתם - קיבלנו. אבל היכולת לבוא ולומר על תלמיד אחד או שניים שמשלימים את ה-70 אחוזים.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

מי יקבע מי התלמיד הזה או שני התלמידים שצריכים ללכת להיבדק, אם יש לך עוד 30 אחוזים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

לא, לא להיבדק. לאפשר לכיתה ללמוד.

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> דוקטור אפללו, זה בניגוד למכתב שקיבלה יושבת ראש הוועדה מקבוצה מאוד מאוד מכובדת של רופאים כמו פרופסור נדב דוידוביץ, רחל דנקנר, חגי לוין, פרופסור ליימן, פרופסור פלטיאל, דוקטור אייל קופל, דוקטור אסנת קידר. כתבו לנו הבוקר מכתב שהועבר אלינו אחרי שהועבר ליושבת הראש שלנו והם אומרים במפורש את מה שאומרת היושבת ראש. הם כותבים בסעיף 2 איך לעשות את זה. אני חושב שההערות שלהם מאוד נכונות, ראשית, לגבי הצורך לשלוח את כל הכיתה, ושנית, איך לבדוק. צריך לקרוא את מה שהם כותבים. זו קבוצה מאוד מכובדת של פרופסורים ואני חושב שהם נותנים לנו את כל הפתרונות האלה. אני חושב שמה שאתם אומרים, אין לו הגיון פנימי לתוך הדבר הזה.

במכתב הזה הם גם מדברים אתנו בנושא הפיילוט. הם אומרים לנו למה לא צריך לעשות את הפיילוט אלא מיד להתחיל את הדבר הזה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אני אתן את רשות הדיבור לעופר כסיף כי הוא ביקש.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בנוסף למה ששמענו ומה שראינו במצגת ובמחקר החשוב של מרכז המחקר והמידע ולא בפעם הראשונה, צריך להוסיף כמה דברים לגבי הסכנות שבבידוד. חברי חבר הכנסת שין שאל לגבי הנושא של האובדנות, עלייה מאוד גדולה באובדנות. יש עוד הרבה מאוד בעיות נוספות שכבר נכתב עליהן וגם עסקנו בהן עוד בשנה שעברה כמו למשל הפרעות אכילה. יש עלייה מטאורית בשיעורי האנורקסיה והשמנת יתר, ויש עוד תופעות אחרות שקשורות להתנהגות חברתית, בין אם זו עלייה באלכוהוליזם או שימוש בסמים. יש אוסף של בעיות.

אחד הדברים שהוזכרו וחשוב להדגיש זה את הגידול בפערים החברתיים, מה שגם היה ידוע.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

דיברנו על זה בישיבה הקודמת.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לדבר הזה יש כמובן השלכות לטווח ארוך. צריך לתת על זה את הדעת.

אני מזכיר את כל זה כי אחד הדברים שעלו בכמה דיונים בעבר זה הצורך למצוא את האיזון הראוי בין צרכים רפואיים שונים ואומר למה הכוונה. אני זוכר שדיבר כאן בזמנו פרופסור חגי לוין, שאני מבין שהוא נמצא ב-זום, ואני מבקש גברתי היושב ראש שתינתן לו הזדמנות לדבר כי יש לו דברים מאוד חשובים בקשר הזה. בזמנו מה שאמר פרופסור לוין בזמנו, כיושב ראש איגוד רופאי הציבור, זה שכאשר רופא נותן תרופה, הוא בודק לא רק האם היא מועילה אלא גם האם היא לא מזיקה. אני אומר אך זה כי הבידוד צריך באיזונים נכונים לבדוק עד כמה הוא מועיל ועד כמה הוא מזיק.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

לכן המתווה של כיתה ירוקה הוא כל כך חשוב.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לזה אני מכוון. לפעמים הנזק יותר גדול מאשר התועלת.

כאן אני רוצה להתייחס גם לנושא של כיתה ירוקה ולומר שני דברים מאוד בקצרה. דבר ראשון, אנחנו חייבים לקחת בחשבון את ההחלטות המאוד משמעותיות של ה-FDA. אנחנו לא יכולים להתעלם ממה ש-FDA קיבל וזה אתמול או שלשום.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אתמול אבל קח בחשבון שה-FDA אישר נכון לעכשיו את גיל 65. הגילים האחרים נמצאים עדיין בשלבי ניסוי, ידע ופיתוח. חשוב לתת לזה משקל אבל בוא נשים את זה בקונטקסט הנכון ולא בקונטקסט שניסו לרכב עליו.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מציע שגם כאן ניתן לפרופסור לוין להסביר את זה כי הוא המומחה. אני אומר שוב שה-FDA קיבל החלטה, שיש כאלה שקוראים לה דרמטית ויש כאלה שמבחינתם היא פחות דרמטית. אני לא נכנס לזה אבל אי אפשר להתעלם מההחלטה הזאת. ה-FDA קיבל החלטה כרגע לא לחסן למשל ילדים. אני לא מדבר כרגע על החיסון כשלעצמו את הילדים, אני כן מדבר על הנושא של התו הירוק, האם נכון יהיה לדרוש התחסנות כדי לתת תו ירוק וכדי לקיים את מה שנקרא כיתה ירוקה.

צריך גם לקחת בחשבון – יש לי הרבה דברים לומר אבל אני אקצר ולא אכנס לכל המרכיבים – שתהיה השפעה של החלטת ה-FDA על הנכונות של ההורים לחסן את הילדים, ובצדק. לכן אנחנו לא יכולים להתעלם מזה כשאנחנו רוצים לאשר תקנות כאלה או אחרות כולל הנושא של הכיתה הירוקה. צריך לחשוב על זה.

הדבר האחרון באמת, שהוא לא לעכשיו אבל חשוב לי לומר אותו. צריך למצוא את הזמן לדון איך אנחנו מובילים מהלך הדרגתי של צמצום משמעותי של גודל הכיתות. זה גם מפתח מועיל בנושא של החינוך כשלעצמו וגם יאפשר לנו להתמודד עם מגפות, חלילה, עתידיות.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

עשו מחקרים גם באירופה והראו שצמצום הכיתות מבחינה פדגוגית, לא בהכרח משפר את הציונים.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אנחנו לא מדברים על הכלים אלא מדברים על ההישגים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

מבחינה בריאותית יש לנו כאן בתקנות את העניין הזה, הם כן הכניסו את העניין של צמצום מגעים.

<< דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >>

אני יכול לומר שאני עשיתי מחקר וכיתות קטנות יותר הן פחות אלימות.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

יכול להיות.

חבר הכנסת משה קינלי, בבקשה.

<< דובר >> משה קינלי טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להעיר כאן מספר הערות. גם אני מברך על העובדה שבסופו של דבר הגיעו אלינו התקנות, גם אם באיחור.

אני חושב שזו שנת הלימודים הראשונה שמערכת החינוך נערכת לקראתה ונכנסת אליה בתקופת הקורונה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

נכון.

<< דובר >> משה קינלי טור פז (יש עתיד): << דובר >> בשנה שעברה, בואו נודה על האמת, הייתה אשליה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

ב-12:00 בלילה להורים לא היה מושג מה קורה עם הילדים למוחרת.

<< דובר >> משה קינלי טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון. אני חושב שמה שצריך להנחות אותנו כוועדה וצריך להנחות גם את העבודה גם של משרד הבריאות וגם של משרד החינוך זה שאנחנו חייבים לייצר מקסימום לומדים לצד מגפת הקורונה. לכן צריכים להנחות אותנו מספר דברים ואני רואה שמשרד הבריאות מתקדם לקראתם אבל בעיניי הוא עוד לא שם.

קודם כל, נתון התחלואה הקשה בקרב ילדים. בימים האחרונים התפרסמו נתונים לפיהם אחוז מאוד גבוה מכלל החולים בישראל היום, מספר די גבוה, הם ילדים, אבל כמה מתוך אותם ילדים הם חולים קשים ומאושפזים, זה נתון שמאוד משפיע על ההחלטות שלנו. אם המספר הוא באמת נמוך כמו שמדובר, אני חושב שיש לזה השפעה על סוגיית מערכת החינוך.

כמו שאמרה היושבת ראש, גם אני קורא כאן, הנושא של ביטול הבידוד לכיתה אל מול הפיילוט, זה משהו שהוא דרמטי להמשך עבודת מערכת החינוך. פורסמו בימים האחרונים נתונים לגבי 140 אלף ילדים מבודדים מתוך מערכת החינוך. מצד אחד זה פחות מחמישה אחוזים במערכת ומצד שני זה הרבה. כולנו שומעים את הקולות האלה ואנחנו צריכים שיהיה לוח זמנים, גם לוועדה, מתי נוכל לדבר על הדבר הזה בזמן של אחרי החגים כי היינו רוצים ככל המוקדם לייצר פתרונות אחרים, כמו אמר לפניי פרופסור שין.

דבר שלישי. הנושא של בדיקות הקורונה, בישיבה הקודמת, נדמה לי לפני כשבועיים, כאשר 82 אחוזים מהרשויות היו או אדומות או כתומות. זה אומר שסוגיית מי שלומד בגילים אלה, היא מאוד מאוד דרמטית. יש לנו כיתות שאין בהם 70 אחוזים חיסון ואנחנו יודעים שיש כאן גם הטעיה סוציו אקונומית היכן יש 70 אחוזים חיסון. אנחנו ביותר ויותר רשויות בהן לא לומדים. נוסיף לכך את העובדה שלמידה מרחוק, נכון להיום, בישראל לא מצליחה וברוב רובם של המקומות אנחנו מקבלים דיווח על אחוזים מאוד נמוכים, גם של כניסה לשיעורים של למידה מרחוק וגם של אפקטיביות. לכן הנושא של תוספת בדיקות קורונה ל-70 אחוזים, כמשלימה ל-70 אחוזים, כך שמאפשרת לילד ללמוד, היא כן יכולה להשפיע על אלפי כיתות בישראל שילמדו אחרי החגים. אני חושב שצריך לשקול אותן, אם לא בתקנות האלה, אז בתקנות הבאות.

עוד הערה שהיא הערה טכנית אבל היא הערה מהותית. בתקנות, כמו שקיבלנו, ה-30 בספטמבר מופיע כתאריך מכריע שבו צריכים להציג בדיקה אבל יכולות כל מיני נסיבות בגללן זה לא יקרה ב-30 בספטמבר אלא זה יקרה למשל למוחרת או באותו שבוע. כרגע התקנות, כמו שהן מוצעות לפנינו, מתייחסות לתאריך אחד. נגיד שכיתה לא הגיעה כי זאת רשות אדומה, האם למוחרת אין חובה להציג את הדבר הזה? בתקנות, כפי שהן כתובות כרגע, זה לא מופיע. אני מציע שזה יתוקן כי יש כאן מבצע לאומי של בדיקות אחרי החגים וצריך להביא את זה לידי ביטוי כך שזה יבוא לידי ביטוי גם אם ב-30 בספטמבר, מאיזושהי סיבה, לא יתקיימו לימודים.

הערה אחרונה. מערכת החינוך היום, בנוסף ל-220 אלף אנשי הוראה קבועים, עובדי משרד החינוך, רשתות ורשויות, יש עשרות אלפי מורים מן החוץ, מה שקוראים בשפה העממית לפעמים מורי תל"ן. המורים האלה לא באים לידי ביטוי בתקנות ולפי פניות שקיבלנו בהרבה מאוד מקרים, בגלל רצון המנהלים והמורים להיות על הצד היותר בטוח, הם לא מלמדים כיום במערכת. כלומר, במצב הנוכחי כרגע, נגרעות ממערכת החינוך עשרות אלפי שעות מדי שבוע של מורים שהם לא מורים קבועים.

אנחנו כוועדה שרוצה שמערכת החינוך תפעל באופן סביר ככל הניתן, אני מציע שניתן את דעתנו וגם נתייחס ספציפית בתקנות הבאות למה שנקרא מורים מן החוץ ונגיד שאלה התנאים בהם מורה מן החוץ מלמד בבית ספר. למשל, הוא צריך להציג תו ירוק.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

את זה כבר הכנסנו והתייחסנו. נאמר שאין שום מניעה שהם ילמדו ובלבד בלי תו ירוק.

<< דובר >> משה קינלי טור פז (יש עתיד): << דובר >> ועדיין אנחנו מקבלים פניות שבהרבה מאוד מקומות זה לא קורה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

הבעיה ביישום ולא בתקנות

<< דובר >> משה קינלי טור פז (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

התקנות חלות על כל הצוות שעובד.

<< דובר >> משה קינלי טור פז (יש עתיד): << דובר >> כולל מורים מן החוץ.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כן.

<< דובר >> משה קינלי טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש כרגע במצב הנתון הרבה מאוד שעות שהמערכת לא מקיימת.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> צוהריים טובים לכולם. אני חושבת שלמרות שאנחנו כבסר יותר משנה, כמעט שנה וחצי, בסיטואציה הזאת, שוב אנחנו נופלים באותן בעיות ואנחנו מגיעים למקום בו אנחנו צריכים לאשר תקנות. אני חושבת שלפני שאנחנו מאשרים את התקנות או לא מאשרים אותן, אנחנו צריכים לחשוב על ההשלכות וההשפעות שלהן על כל הקהלים שנוגעים להן. המחקר שראינו כאן, בעיניי התמונה הייתה על הקיר. ראינו וידענו גם ממחקרים קודמים איך הקורונה השפיעה על כלל האוכלוסייה ובתוכה גם על הילדים ועל כל הנושא של הבדידות וההתאבדויות. אנחנו כאן לא מתייחסים ולא מזכירים את ההורים ולא מדברים על מה שקורה אתם ומה קורה עם הילדים שרק מתחילים ללמוד בכיתה א' והם בבית. מדברים על משפחות חלשות ואני בכלל מתנגדת לביטוי משפחות חלשות. אני לא חושבת שצריך לאמץ את הביטוי הזה כי למילה יש משמעות. אנחנו מדברים על משפחות מוחלשות ומצד שני המוסדות, הרשויות של המדינה, אמורים לתת להם כלי ויד כדי לצאת מהמקום הזה והמשפחות לא יוצאות ממנו.

אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו עוזרים לילדים האלה שנמצאים בבתים ולהורים שלהם אין אפשרות לקחת בידיים שלהם, במיוחד אלה שמתחילים בתוך בית הספר או כאלה שנמצאים בכיתות מענבר או לקראת סיום תיכון.

בנושא הזה אני רוצה להתייחס לחדשות שהיו היום לפיהן יש חלוקה של 35 אלף מחשבים לתלמידים. אני רוצה לשים את זה גם על שולחן הוועדה ולבדוק איך החלוקה הזאת תיעשה, למי מיועדים המחשבים האלה והאם הם בכלל מספיקים לצורך שקיים בשטח.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אני אומר לך ספציפית בנוגע לדיון שקיימנו כאן על פתיחת שנת הלימודים במגזר הערבי. הנתון ממשרד החינוך על החוסר של מחשבים במגזר הערבי עמד על 3,000 מחשבים. אמרנו למשרד החינוך שבגלל שבמערכת החינוך הערבית, היא פועלת כרגיל במהלך החודש הזה, נמלא את החוסר הזה לפני ולהקדים.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> 3,000 מחשבים?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן. 3,000 מחשבים.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני אומרת לך בוודאות שתכפילי את המספר לפחות בעשר. לפחות. אני אומרת לך בוודאות. אני ממש מופתעת. 3,000 מחשבים? בואי נסתכל על הדרום. רק הדרום. המספר הזה הזוי.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

משרד החינוך אמור לדווח לנו בחזרה בעניין הזה.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני חושבת שצריך לבקש בדיקה חוזרת, לראות על מה הם מסתמכים ולבדוק את הנתון הזה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

בסדר. תבדקו את בקשת הדיווח שלהם לעניין המחשבים.

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה, שאלה לגבי ילדי החינוך המיוחד. האם הם מוחרגים מהדרישה?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אנחנו נדבר על זה. נכון לעכשיו הם לא מוחרגים. ברגע שנתחיל לעבור על התקנות, אנחנו נעבור אחת אחת וניכנס לעומק. יש הרבה סוגיות.

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה שיהיה איזה רצף של הזיכרון ההיסטורי של הוועדה הזאת ושל מה שעשינו כי אנחנו עוברים לעתים סעיף סעיף ואנחנו שוכחים את התמונה הכללית. אני רק רוצה שנזכיר לעצמנו את התמונה הכללית.

ראשית, קיבלנו החלטה מושכלת ונכונה, לדעתי, על פתיחת שנת הלימודים בכל המתווים בלי סגרים, שזה דבר חשוב.

שנית, אנחנו קיבלנו החלטה כרגע לתוך המערכת הזאת, באמת לנסות איכשהו להבין את מה שאמר קודם ידידי חבר הכנסת קינלי, בתוך הנושא הזה, לגבי אפקט המחלה. אנחנו רואים גם, ודיברנו על זה כאן בוועדה הזאת, את הצורך להוריד את החסמים ברמה הזאת של הכרעות מערכתיות. ראינו גם השבוע, ממש השבוע, עת פורסמה העבודה הזאת שיצאה על ידי המכון לדמוקרטיה שמראה כמה אנחנו יותר מדי ריכוזיים לרבות בתקופת הקורונה ומה זה עושה יחסית לכל מדינות ה-OECD. אנחנו הכי ריכוזיים. יש לזה יתרונות מבחינת הוראות אבל יש לזה חסרונות גדולים כי אנחנו שומעים גם מחברינו לגבי הסקטורים השונים בחברה. לכן לתת את הסמכותיות לעבודה שנעשתה, מראה לנו את זה.

לכן אני אומר שגם היום אני מבקש מיושבת הראש שנקבל החלטות ברמה האסטרטגית כאן ונהיה אמיצים - עד עכשיו היינו אמיצים - לגבי הרעיון של כמה שיותר בבתי הספר וכל הדבר הזה. שנית, אנחנו לא נוכל לתת לכל דבר את הפתרון שלו. צריך להעצים את האנשים בתוך השטח כי אנחנו יודעים שאי אפשר, גם מבדיקת ה-PCR, וכי לא כל אוכלוסייה יכולה לבצע את הבדיקות ואז התוצאות לא יהיו באותה תקופה. אנחנו רואים את זה. לא לכל אוכלוסייה יש את אותן מעבדות. אז אנחנו נקבל את התמונה הגדולה יותר עם אחריות, שתוריד את האחריות לשטח בתהליך הדרגתי. אני לא אומר שאנחנו נהיה הולנד בתוך הדבר הזה, כמו שהם מדווחים, שהם השאירו שני אחוזים מההחלטות, מה שהם מספרים לנו בנושא חינוך של בתי הספר. בסדר, לא, אבל קצת. הקורונה עבורנו היא הזדמנות קצת לבזר את הנושא של האחריות.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת טל, רצת לומר משהו?

<< דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >>

לא.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפשר לתת לפרופסור לוין לדבר?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

עוד מעט. זה יהיה דיון משולב ואנחנו ניתן גם למוזמנים את ההזדמנות לדבר.

היועצת המשפטית של הוועדה, בבקשה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

תודה. ממש כמה מילים. את ההערות הספציפיות אני מציעה שנעיר סביב הסוגיות עצמן. בתקנות הקודמות הוועדה החליטה לקצר את התוקף שלהן עד ה-19 בספטמבר כך שלמעשה היום בחצות הן פוקעות. היו כמה דברים שהוועדה ביקשה שייכנסו לתקנות וחלק מהם כן נכנסו ונראה זאת עת נגיע אליהם.

אני רוצה לומר, בהמשך למה שאמרת על לוח הזמנים, שבדרך כלל המתווה של חוק הסמכויות המיוחדות, חוק הקורונה, הוא שתקנות מגיעות אל הוועדות לפחות 24 שעות לפני שהן נכנסות לתוקף ובעצם משאירות לוועדה אפשרות לפיקוח ראש שהוא קצר אבל הוא עדיין קיים. היה חשוב לכנסת לשמור על העיקרון הזה, שתקנות, במיוחד תקנות שיכולות לקבוע הוראות פליליות, מינהליות וגם הוראות שמגבילות מאוד חירויות וזכויות יסוד, יקבלו את האפשרות לפיקוח מראש של הכנסת.

לפי החוק יש גם אפשרות להשתמש בחריג, שנקרא חריג הדחיפות, שהממשלה יכולה להשתמש בו אם יש צורך להכניס באופן מיידי תקנות לתוקף. אני רוצה להסב את תשומת לבכם לכך שנעשה בחריג הזה שימוש במקרה הזה כיוון שהתקנות הגיעו אלינו פחות מ-24 שעות לפני שהתקנות הנוכחיות פוקעות. אני רוצה לומר שזו לא הייתה כוונת המשורר, לנסיבות בהן לא מצליחים להגיע להסכמות ואולי לא מתארגנים מספיק זמן מראש כי הרי היה ידוע מתי התקנות פוקעות וגם מה הסוגיות שהוועדה העלתה שמבקשות שינוי. זה כבר היה ידוע הרבה ימים קודם לכן.

החריג של הדחיפות יותר נועד לנסיבות חדשות שפתאום קרו. אני יכולה לתת לכם דוגמה ממבצע שומר החומות כאשר קבעו כל מיני דברים שפתאום התעוררו בגלל נסיבות בלתי צפויות ואז השתמשו בחריג הדחיפות. היו בזמנו מקרים לא מעטים שעשו בו שימוש כאשר זה היה בוועדת החוקה והייתה הרבה ביקורת על כך, ביקורת שנאמרה על הממשלה, שזה לא המקרה המצדיק. אני חושבת שגם כאן זה לא המקרה המצדיק. אגב, בדברי ההסבר גם לא ניתנו הסברים למה נעשה שימוש בחריג הדחיפות במקרה הזה. זאת אומרת, איזה נסיבות בלתי צפויות וחדשות יש כאן.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

אין חובה בחוק. אין נסיבות חדשות ובלתי צפויות בחוק.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אני יודעת שאין.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

אין דרישה כזאת. האמירה שכאילו לא נימקנו כפי שנדרש בחוק, היא לא מדויקת.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אני אומרת שכך הכנסת ראתה את זה בגלל החשיבות הרבה של פיקוח מראש, של לפחות 24 שעות.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

אני לא חולקת על הדחיפות, אני רק מבקשת לדייק בדרישות של החוק ולא ליצור את הרושם כאילו לא עמדנו בדרישות החוק.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לא אמרתי שהחוק דורש את זה. אני מדייקת. כתוב דחיפות. זאת הערה לעניין השימוש בחריג הדחיפות אליו רציתי להפנות את תשומת לבכם.

לגבי התקנות עצמן. הן ייכנסו לתוקף היום בחצות ותוקפן עד ה-17 באוקטובר ברוב העניינים. יש כאן עניינים מסוימים בהם התוקף קצת שונה ונדבר על זה.

אני חושבת שאפשר להתחיל לקרוא כדי שנדון בכל עניין ועניין לגופו. יש כאן הרבה סוגיות.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

מצוין. בסדר גמור. אנחנו ניתן לשלושה דוברים מה-זום את זכות הדיבור. אנחנו נתחיל בפרופסור חגי לוין שנמצא אתנו ב-זום. פנו אלי כמה אנשים וביקשו את רשות הדיבור ולכן אני אתן שתי דקות לכל אחד להציג את הדברים ולאחר מכן, אם יהיו הערות ספציפיות לגבי כל סעיף וסעיף, אני אעלה ב-זום את הנוכחים.

<< אורח >> פרופ' חגי לוין: << אורח >>

שלום. תודה לך גברתי היושבת ראש. אנחנו הנחנו נייר עמדה ואני באמת מבקש גם מהמשרדים וגם מחברי הוועדה לקרוא אותו בעיון. נשמח לפרט יותר.

המטרה משותפת לכולנו והיא לראות איך אנחנו ממשיכים בפעילות החינוכית בתקופת הקורונה, תוך שמירה על הבריאות. הפרטים חשובים אבל גם התמונה הכוללת. אי אפשר לחכות לפיילוט.

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון.

<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>

אנחנו לא עשינו פיילוט כשהתחלנו לחסן לראשונה במנה השלישית וטוב שהתחלנו לחסן במנה שלישית. ילדי ישראל לא יכולים לחכות לפיילוט הכיתה הירוקה. כבר היום ברור, גם מנתונים בעולם וגם מהנתונים בישראל, שהבידודים גורמים יותר נזק מאשר תועלת. אנחנו מציעים הצעות קונקרטיות איך אפשר לשפר את זה והדבר העיקרי הוא לעבור מגישה שמטילה את כל האחריות על הילד ועל ההורה לגישה קהילתית. הבדיקות צריכות להתבצע בבית הספר וכך אנחנו גם נוכל לקבל מיד מידע ולהחליט על פעולה מבחינת בידוד הכיתה וגם הילדים לא יצטרכו לחכות שעות בפקקים כשלא לכולם יש רכב פרטי שמאפשר את ביצוע הבדיקה.

צריך ממונה בריאות בכל בית ספר. איך אפשר להחליט על מדיניות שכולם נבדקים בחזרה ללימודים אבל אין ממונה בריאות שמרכז את המידע, אין למי לפנות בשאלות. אם רוצים לעשות את הפעולה הזאת של בדיקת כל הילדים לפני החזרה, צריך להציב עמדת בדיקה בבית הספר. אני מכיר אישית חבר שפשוט פתח את הערכה בבית, רצו לעשות את הבדיקה ביום של החזרה ללימודים, והנוזל נשפך ולא ניתן היה לבצע את הבדיקה. צריך לחשוב על הפרטים, לאפשר השלמה של בדיקה בבית הספר וכך באמת מממשים את הזכות לכולם לבצע את הבדיקה.

להחליט על הצהרה, מהי הצהרה? הצהרה בווטסאפ תקפה? הכול צריך להיגזר מהעקרונות הכלליים. אנחנו לא נצליח דרך מערכת החינוך למגר את המגפה. במקביל, כשאנחנו מאפשרים התקהלויות של 400 איש בחתונות, אנחנו רודפים אחרי הילדים שהם לא החולים העיקריים ולא מנוע ההדבקה של המגפה הזאת.

לגבי בדיקת PCR. אנחנו יודעים שבדיקת אנטיגן היא בדיקה סגולית טובה ולכן צריך לחשוב האם אכן במגן חינוך צריך תמיד בדיקות PCR או שאפשר לשלב בדיקות אנטיגן. אני מזהיר מפני הנושא שנדרשות שלוש מנות חיסון החל מה-1 במארס עד ה-3 באוקטובר, מה זה אומר מבחינת בתי הספר התיכוניים, האם כתוצאה מכך ייסגרו כיתות רבות בבתי הספר התיכוניים, ואולי צריך לצורך ה-70 אחוזים בתיכוניים להסתפק בשתי מנות כהוראת שעה כי אחרת אנחנו נבטל לימודים רבים ולא בטוח בצורה שהיא מוצדקת מבחינה אפידמיולוגית.

כל הדברים הנוספים כתובים במסמך אבל יש כאן איזושהי ריצה אחרי הילדים כשבעצם אנחנו צריכים להסתכל בצורה יותר רחבה. יש פתרונות אחרים בתוך מערכת החינוך שלא יישמנו. אוורור יותר טוב של הכיתות, לחנך לבריאות, ילד חולה לא מגיע לבית הספר, אסור שהבדיקה תגרום לאשליה שאם הילד משתעל או הוא עם חום, אז אם הבדיקה שלילית הוא יכול לבוא לבית הספר ועוד ועוד פרטים שאני אשמח לדבר עליהם בדיון עת יעלו הפרטים הרלוונטיים. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

תודה רבה לך על הדברים החשובים. אני רוצה לתת את רשות הדיבור למזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד שנמצאת אתנו ב-זום. שלום לך, לרשותך ארבע דקות.

<< אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>

שלום לכולם. ברשותכם, אני רוצה לדבר על שני נושאים. אני אתחיל בנושא הראשון ואחר כך ימשיך עו"ד דן חי שנמצא אתנו. נמצאת אתנו גם ענת דדון, יושבת ראש המחלקה לגננות.

אני רוצה להתחבר דווקא לדברים שגברתי יושבת הראש אמרה בנושא של התקנות שבאמת הגיעו אליהם בזמן כל כך קצר ומצפים שתקבלו החלטות שהן החלטות באמת גורליות לגבי כולם. אני גם מתחברת לדבריה של חברת הכנסת אימאן בנושא, שצריך לחשוב היטב על ההשלכות של התקנות לפני שמאשרים אותן.

אני רוצה להתייחס לכך שמבקשים ממנהל בית הספר, שהוא מנהל המוסד, או הגננת, שהיא תמנע את כניסתם של תלמידים שלא מגיעים עם אישורים חתומים על ידי ההורים שבוצעה להם בדיקת הקורונה ואם אי אפשר לה-... אותם, יחזיקו אותם באיזה מקום, יבודדו אותם, עד שההורים יבואו לקחת אותם. חברים, מישהו כאן כנראה התבלבל. התבלבל לחלוטין. התפקיד של המנהלים ושל הגננות, הם לא סלקטורים, הם לא פקחי קורונה. המנהלים והגננות הם אנשי חינוך. הם בונים שנים על גבי שנים את מערכת היחסים שלהם שמושתתת על יחסי אמון של הורים עם תלמידים וכיום באים ואומרים להם להפר את זה בצורה מאוד פוגענית. המנהלים אמרו לי בצורה חד משמעית, וגם הגננות, שזו גזרה שהם לא יכולים לעמוד בה. זו גם גזרה שלא יכולה להתבצע מסיבה אחת פשוטה, שזה נוגד את האופי של התפקיד שלהם. התפקיד שלהם הוא להכיל את התלמידים, התפקיד שלהם הוא לקבל כל תלמיד לבית הספר, שלא לדבר על חוק חינוך חובה, והיום הם אלה שימנעו את הכניסה של התלמידים? מישהו כנראה שם השתגע. סליחה שאני אומרת את זה בצורה הקיצונית ביותר.

אני מודיעה בצורה חד משמעית, אני מבקשת מכל אחד ואחת מכם לא לאשר את התקנה הזאת. בתקנות שהיו בעבר מדובר על מי שמחזיק את המוסד. מחזיק המוסד היא הרשות. דיברו על נאמן קורונה ופתאום לא מדברים עליו. תכניסו את נאמן הקורונה כמו שאמרתם שב-1 באוקטובר ייכנס נאמן קורונה והוא יתפעל את כל המערכת הזאת. אנחנו לא נאפשר ולא ניתן שתהיה פגיעה קשה מאוד בתלמידים. רק לפני חצי שעה שמענו מחקר, שמענו מחקרים שאנשים מאוד מכובדים הציגו אותם, על ההשלכות הנפשיות והרגשיות שקרו לילדים בעת הקורונה, בעת הבידודים. חברים, אתם חושבים שלא יהיו השלכות נפשיות רגשיות לילדים האלה שמנהל בית הספר יצטרך לבודד אותם מתלמידים אחרים? או מנהל בית ספר או מי מטעמו יצטרך למנוע את כניסתם?

הפנייה שלי אליכם היא לא לאשר את התקנה הזאת. אתם רוצים, תעשו מחזיק המוסד, רשות, פקח, תכניסו את מי שאתם רוצים אבל אנחנו לא פקידי קורונה ואנחנו לא פקחי קורונה. זה מראה שמישהו שם לא יודע מה לעשות ואומר, בסדר, בוא נפיל הכול על מנהלי בתי הספר ועל הגננות.

אני אומרת את עמדת הסתדרות המורים בצורה שלא משתמעת לשתי פנים. אם חלילה תאשרו את זה, אנחנו נעתור לבג"ץ. אנחנו נוציא צו מניעה כדי למנוע את הגזרה הזאת שיכולה להמית את כל מערכת החינוך, ואני מדברת על ילדים, ילדי הגן וכולל כיתה ו'.

אני פונה לשכל הישר שלכם, של כל אחד ואחד מכם, אל תקבלו כל דבר ככתבו וכלשונו, כתורה מסיני. יש לכל דבר השלכות וההשלכות האלה הן הרות גורל והן גם הרות אסון בשביל מערכת החינוך. אני רוצה להגיד לכם שאין לי רגע דל. מרגע שהתקנות האלה יצאו, המנהלות והגננות רועשות וגועשות, ובצדק.

אני חייבת לציין, ואמר את זה גם מנכ"ל מד"א, כשמנכ"ל מד"א פנה אלי לפני יום כיפור ואמר לי שהם רוצים לחלק את בדיקות האנטיגן גם לבתי הספר וגם לגנים וכי אם אנחנו לא נסייע להם בחלוקה, הם לא יוכלו לחלק. כמובן שנענינו. הוצאתי הנחיה מתוקנת גם למנהלים וגם לגננות לסייע למד"א לעשות רישום מדויק מי הילדים שקיבלו את בדיקות האנטיגן ומי לא, כדי שההורים שלא קיבלו יוכלו ללכת ולקבל במתחמים.

אנחנו באמת עושים מעל ומעבר ומעבר לתפקיד שלנו אבל יש דברים שהם קו אדום עבורנו והדבר הזה הוא קו אדום והוא קו אדום חד משמעית.

בנושא של צמצום מגעים, נושא אליו התייחסה יושבת ראש הוועדה. יש דברים שנכתבים מאוד יפה בתקנות. נאמר שצריך לחלק רק 3,000 מחשבים. צודקת חברת הכנסת אימאן, זה חלום באספמיה. אלה עשרות אלפים ילדים שאין להם מחשב. לכן אנחנו אומרים ועמדתנו לא השתנתה, וחבל שלא מקשיבים לנו, שהפתרון הוא כיתות קטנות. זה הפתרון. לא כל זריקות מיליונים ומאות מיליוני שקלים. כיתות קטנות. לא קפסולות. כולם יגיעו לבית הספר. תנו משאבים למנהלי בתי הספר, תנו להם שעות פיצול, תאמינו לי שהם ידעו בדיוק מה לעשות אבל אל תפילו עליהם ואל תתנו להם החלטות כאשר מדובר בנושא בריאות. אנחנו לא שם. אנחנו גם לא נהיה שם.

אני מבקשת ברשותך להעביר את רשות הדיבור לעורך דין דן חי שידבר בנושא של המצלמות ונושא ה-זומים כי הוא טיפל גם בנושא הזה בבג"ץ.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

תודה רבה לך. יש חברי כנסת שביקשו לשאול את יפה מספר שאלות.

אני חייבת קודם כל לומר שהרבה פעמים לא כל כך הסכמתי עם יפה בן דוד אבל בעניין הזה של השיטור, אני חושבת שיש כאן דברים מאוד חשובים שנאמרים ומהדהדים כאן לחברי הוועדה, בעניין השיטור. תקשיבו, כשהיא הייתה כאן ואמרה שמורים לא צריכים לבדוק את ה-70 אחוזים, מי מחוסן ומי לא מחוסן, אמרתי בכנות שיש תקופות בהן גם המורים צריכים להתגייס משום שיש כאן מערכה לאומית בה אנחנו נאבקים. גננת שנמצאת בגן, שיש לה ילדים – בואו ניקח מקרה קיצון של הורים שנמצאים על הרצף הנפשי ולא עשו את הבדיקה לילדים, הם מטורללים כאלה, הגננת שיודעת באיזו מצוקה הילדים, מה יהיה אם הילדים עכשיו לא יהיו בגן, באיזו מצוקה הם יהיו, לבוא ולהגיד בדמעות לילד שהוא הולך הביתה? זה לדעתי להעמיד את אנשי ההוראה במצב בלתי אפשרי. הם בכל זאת מגיעים עם שליחות, אכפת להם מהתלמידים, אכפת להם מהילדים האלה ולהעמיד אותם במצב בו הם יאמרו לילד שהוא לא נכנס – זה לא התפקיד שלהם.

חבר הכנסת שיין רצה לשאול את יפה בן דוד שאלה. בבקשה.

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> גברת בן דוד, אני מקבל הרבה מהדברים שאת אומרת. אני רק רוצה לשאול אותך. הנחת העבודה שלנו היא שבתוך מערכת החינוך מנהלי בתי הספר והמורים הם כמובן האחראים על כל מה שקשור לבתי הספר. היכן את היית רואה את גבולות הגזרה של הפיקוח בנושא המחלה? אני פשוט מנסה להבין עד הסוף. הרי אין כאן עניין של לעומתיות, שיש מערכת שיושבת אי שם ומכתיבה לכם דברים שאתם לא יכולים לעמוד בהם והציבור אינו יכול לעמוד בהם אלא כולנו חושבים על גבולות הגזרה, עד כמה בתי הספר וההנהלות יכולים לעמוד בתקנות או לא בתקנות בתוך הדברים האלה. לכן אני רוצה לשאול אותך היכן את רואה את גבולות הגזרה, איך את משרטטת את גבולות הגזרה בהנחה שאנחנו מקבלים את ההנחה שאנחנו לא רוצים לשלוח את כל הילדים הביתה, בהנחה שאנחנו לא הולכים כרגע, בדקה זאת, לצמצם את כל הכיתות כי הדבר הזה הוא דבר אחר לגמרי מבחינה תשתיתית שאולי ראוי או לא ראוי, ואני לא נכנס לזה. אבל מה את רואה כרגע במציאות הנוכחית ש-140 אלף ילדים נשלחו בהתחלה לבידוד ואנחנו יודעים שזה לא מסייע לאור הנתונים במהלך השנה. היכן את היית רואה ברמה החיובית, לא רק כביקורת על התקנות, את היכולת שלכם לפעול.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ברשותך, לפני שאני יוצאת אני רוצה לומר משפט אחד. אני חייבת לצאת.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

רגע. יש לנו עוד שני דוברים ואני רוצה לתת את ההזדמנות ליפה בן דוד לענות. נראה לי שהשאלה הייתה מובנת. אחרי יש לנו עוד שני דוברים ואנחנו חייבים להתחיל לקרוא את התקנות. אנחנו ניכנס לפרטי פרטים בכל סעיף וסעיף.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני רוצה להעיר הערה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

בתוך כל הסעיפים יש את כל הנושאים האלו.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זה לא קשור לזה. זה קשור לנושא של המחשבים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

ברגע שנגיע לעניין של הלימודים מרחוק, אנחנו נדון גם בזה.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל לפני שמתחילים לחלק, אני מבקשת - - -

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

ביקשתי. אנחנו לא מתפרצים אלא אנחנו מדברים ברשות דיבור. יפה בן דוד, בבקשה.

<< אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>

על הנושא הזה רצו להביא נאמן קורונה. אמרו שיהיה נאמן קורונה ב-1 באוקטובר ונאמן הקורונה הוא זה שיטפל בכל הנושא של הקורונה. אנחנו עדיין לא ראינו שנכנס נאמן קורונה. דעתנו הייתה שהיה צריך להכניס כבר מתחילת שנת הלימודים ולא לחכות עד ה-1 באוקטובר. אנחנו יודעים שנתקלו בבעיות לדייק את נאמן הקורונה כי נאמן קורונה גם צריך לעשות בדיקות.

אני אומר לכם גם מה הטעות שחוזרת על עצמה. לא למדו משנה קודמת – יש הרבה פעמים שלא למדו – אבל ראינו שכאשר נתנו להורים לחתום על הצהרה שהם עשו בדיקות חום לילדים, ראינו מה קרה. ההורים לא עשו. אני לא רוצה לומר כולם אבל רובם לא עשו, חתמו על הצהרה באותו רגע שנכנסו לבתי הספר, יש כאלה שנתנו הצהרה לשבוע ימים. לכן אני שוב חוזרת ואומרת שאתם סומכים על ההורים שיהיו מספיק אחראיים אבל חברים, יש כאן הרבה הורים שהם לא אחראיים. שוב אתם נותנים להם את האחריות לגביהם. אבל אם היה נאמן קורונה – ולנאמן קורונה אין גישה או מגע או את הקשר הישיר והאישי שיש לאנשי ההוראה ביום יום ואני שוב חוזרת ואומרת ששנים לוקח לנו לבנות מערכת יחסים של אמון עם ההורים וגם עם הילדים ולו אין את הקשר הזה כי הוא חיצוני - הוא היה יכול לעשות את הדברים האלה כדי לא לשלוח ילדים לכיתות, אבל יש גם את הפתרון שנאמן הקורונה יעשה את הבדיקות. הרי רצו להפעיל את הכיתה הירוקה. אני גם אומרת שזה לא יהיה באוקטובר. חברים, צריך לזה כוח אדם. יש דברים שנכתבים מאוד יפה אבל לא חשבו על היישום שלהם כי היישום שלהם הוא מאוד קשה.

שוב אני אומרת שגם אם אין פתרונות, לא יכול להיות שכל הזמן אנחנו נהיה הפתרון. לא יכול להיות דבר כזה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

תודה רבה. אני אתן את זכות הדיבור לענת דדון, ראש המחלקה לגננות, ולדן חי.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפשר יהיה לשמוע גם את ארגון ההורים?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן. הם הבאים בתור.

<< אורח >> דן חי: << אורח >>

אולי אני אתחיל. אני קודם אציג את עצמי. אני עורך דין דן חי, אני עובד במשרד שמתמחה במה שבין טכנולוגיה למשפט. תחום ההתמחות המרכזי שלנו הוא הזכות לפרטיות. אני עומד ב-16 השנים האחרונות בראש הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין וכותב היום את הדוקטורט בתחום הפרטיות. ייצגתי את הסתדרות המורים בבג"ץ 88/20 כאשר אחת השאלות בו הייתה הטענה שטענו העותרים שמורים צריכים להסכים ללימוד בצורה היברידית. אני מפנה אתכם לתקנה 6 לתקנות המוצעות שמציעה את סעיף 8א1(א), סעיף קטן (3) שמדבר על השאלה האם מנהל בית ספר יוכל לאפשר לימודם היברידיים.

בדיון בג"ץ קיבל את העמדה שלנו - מבחינת העותרים, לסגת מהעמדה שלהם - שבלימודים היברידיים יש פגיעה בזכות החוקתית לפרטיות שיש למורים. הוא קבע שמורים צריכים להסכים. הוא קבע את זה במהלך הדיון עצמו. בעקבות הבג"ץ יצאה הוראה של המזכ"לית שביקשה מהמורים לא להסכים ולא להיכנע ללחצים בגלל הפגיעה הגדולה שיש בזכות לפרטיות. צריך להבין שהסתדרות המורים כארגון מייצג לא יכול להסכים בשם המורים על פגיעה בפרטיות. זה בהתאם להחלטה של בית הדין הארצי לעבודה בעניין קלנסואה, אלא המורים עצמם צריכים להיות אלה שיחליטו.

צריך להבין שלימודים היברידיים פוגעים בזכות לפרטיות החוקתית של המורים וזה מביא למעקב מטריד אחרי ההתנהלות שלהם בכיתה וזה מצלם אותם ברשות היחיד. יש הנחיות של מנכ"ל משרד החינוך שאומר שאסור לשים מצלמות בבתי הספר באזורים כאלה ובוודאי לא בכיתות. בצילומים האלה יש סיטואציות שיכולות לתפוס את המורים בצורה מבזה ומשפילה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

עו"ד דן חי, אנחנו אמורים להיות אומת ההייטק והסטרט-אפ. אף אחד כאן לא בא ומצלם ברמה האישית, גם לא את התלמידים. המטרה היא והכוונה היא שהצילום יהיה מכוון אך ורק אל המורה ואל לוח הכיתה ומיועד לאותם תלמידים שנמצאים בבידוד, או יותר מזה, בוא ניתן פתרון לעתיד לתלמידים חולים, תלמידים שנמצאים במשך חודשיים בבית חולים ולא יכולים להשתתף בלימודים. זה מאפשר להם לקחת חלק בחיים החברתיים ובחיים הכיתתיים. אף אחד לא יצלם את התלמידים בכיתה אלא את המורה והלוח והשיעור.

אתה אומר פגיעה בפרטיות. השיעור הוא ציבורי. נמצאים שם 30 תלמידים, זה לא אחד על אחד, זה לא שיעור פרטי. התשלום מתקבל מטעם משרד החינוך.

<< אורח >> דן חי: << אורח >>

כן, אבל כאשר מורה צריך להיות גם ב-זום וגם בכיתה, זאת שליטה שקשה לנהל אותה והמורה שהוא מלמד לפני 70 תלמידים, זה לא כי השיעור מצולם, ההורים יחליטו ואחר כך יקרו עם זה כל מיני דברים ברשתות החברתיות.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אנחנו צריכים להתקדם ביחד עם הטכנולוגיה ולהבין שגם בעתיד אנחנו נהיה שם ואלו פתרונות שאנחנו אמורים לתת כרגע לתלמידים.

<< אורח >> דן חי: << אורח >>

ילדים יכולים לעשות כל מיני הלצות למורה ולהביך אותו. אי אפשר להיתמם ולהגיד שרואים רק את המורה והלוח. אם יכשילו אותו, הוא ייפול ויעשו ממנו צחוק? אז זה יעלה לרשתות החברתיות.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

ומה אם זה קורה בכיתה? תודה רבה לך עורך הדין דן חי.

<< אורח >> דן חי: << אורח >>

אני חושב שהטענות שלך מתעלמות מהטענות של הפגיעה. בג"ץ הקשיב לטענות האלה ואני כבר אומר לך שאם התקנה תתקבל, אנחנו נעתור לבג"ץ.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

שמענו את הדברים. תודה רבה. אני רוצה להשאיר עוד זמן לדוברים האחרים כי אין לנו עוד הרבה זמן. תודה רבה. הדבר הזה לא מקובל. בנוסף לזה אתה מדבר על הלצות ועל כל מיני שטיקים שתלמידים יכולים לעשות אבל הדברים האלה יכולים לקרות וקורים גם בכיתה. לא קורה שתלמיד שם רגל למורה או עושה איזה תעלול כזה או עושה כל מיני שטויות שהיו עושים פעם וגם היום?

<< דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> מה עם הזכות של הילד המבודד ללמוד?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

זה לא הסדר כללי אלא זה משהו שהוא נקודתי ממוקד. איזונים שצריכים לבדוק אותם.

<< דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >>

את צודקת במאה אחוזים. אני לימדתי שנה שלמה דיוק במצב הזה, היברידי, קצת ב-זום וקצת בזה. במצב משבר - עם כל הכבוד לזכויות הפרטיות - חייבים לעשות איזון אבל תתחייבו לעשות איזון ראוי.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

לחלוטין. זו הייתה הבקשה של הוועדה גם לפני כן. אנחנו דרשנו שיכניסו מצלמות לתוך הכיתות על מנת שהמבודדים לא יצטרכו להפסיד את חומר הלימוד, לא להפסיד את הלימודים, עדיין לקחת סוג מסוים של חלק בחיי החברה הכיתתיים או במה שקורה ולהישאר בעניינים. זו הייתה דרישה של הוועדה ואני מברכת את משרד החינוך ואת משרד הבריאות שהסירו את הכפפות ונענו לבקשתנו והכניסו את זה לתוך התקנות. מבחינתנו אנחנו נאשר את הדבר הזה.

הדוברת הבאה, צופית גולן סגנית יושב ראש הנהלת ארגון הורים ארצי. בבקשה, לרשותך שתי דקות.

<< אורח >> צופית גולן: << אורח >>

תודה רבה. אני רוצה לומר שהנוסח הגיע ברגע האחרון ואנחנו מקווים שלא נטעה בדברים שלנו כי קצת קשה להתייחס כשזה מגיע ברגע האחרון.

יש לנו כמה התייחסויות עקרוניות. קודם כל, פתרון לבידודים. מה שקורה כאן לא יכול להימשך. אני לא שמעתי שום פתרון לכיתה ירוקה, פתרון ישים מה-1 באוקטובר. הילדים שלנו לא יכולים להמשיך להיות בבית מעבר לזה שיש לנו גם בידודים נקודתיים והילדים האלה בכלל לא מקבלים היום מענה – חשוב לדעת את זה - בגלל שאין צילום מתוך הכיתה. זאת אומרת, אם רק חצי כיתה נמצא בבידוד כי היא הייתה בחצי שיעור, אין לה שום פתרון, אין משהו שאפשר לעשות כדי לתת להם פתרון וזה לא הגיוני.

גם מגן חינוך שכולנו מדברים עליו צריך להיות תלוי הורים ולא תלות רשות ולא תלות מנהל בית ספר. במקום שבו הורים רוצים לקיים מגן חינוך, צריך להיות שם מגן חינוך. לא יכול להיות שמישהו ישים לזה מקלות בגלגלים וחשוב שזה יצא גם מכם.

לגבי האנטיגן. כמו שאמרו לפניי, הוא מוגבל רק ל-30 בחודש. זאת אומרת שאם אני שולחת את ילד שלי ב-1 בנובמבר, אני יכולה בלי אנטיגן. מה קורה לגבי החברה חרדית והדרוזית שכבר לומדת? גם הם צריכים ב-30 לשלוח לבדיקות? הם לא מוחרגים כאן. גם ילדי החינוך המיוחד לא מוחרגים כאן.

אני מסכימה מאוד עם מה שאמרה כאן יפה בן דוד. אני לא חושבת שתפקידם של המורים שלנו להיות שוטרים ושומרים בשער. אמרנו את זה גם לגבי הבדיקות של כניסות הורים למוסדות חינוך. גם כאן. התפקיד של המורים, אנחנו עובדים מאוד קשה על בניית האמון הזאת וזה לא התפקיד שלהם להיות השומרים בשער.

בנוסף לאנטיגן, דבר שעדיין לא נתנו עליו את הדעת, אין לו פתרון יישומי. זה אומר שאם אני גרה בעיר שיש לה תושבים שגרים בכמה אזורים והם בלי רכב, אין להם איך להגיע לאסוף את הבדיקות. אנחנו מבקשים שמשרד החינוך יבהיר ויאמר לוועדה איך הוא מתכוון לוודא שב-29 לחודש הבדיקות אכן הגיעו לכל ההורים וניתנות ליישום. אם הם צריכות תרגום לשפות אחרות, יש תרגום. אם צריך סיוע בביצוע, יש סיוע בביצוע. אם צריך לוודא שכל החלקים נמצאים בבדיקות אנטיגן של תחילת שנה, לא כל החלקים נמצאו כולל חלק מהמבחנות או ההוראות. אי אפשר לחייב ב-30 בספטמבר בדיקות ומצד שני לא לתת מענה לא לאוכלוסיות שאין להן איך להגיע לבדיקות או לבצע את הבדיקות או תרגום של זה.

(היו"ר משה קינלי טור פז)

<< יור >> היו"ר משה קינלי טור פז: << יור >>

תודה. אנחנו נתייחס לזה.

<< אורח >> צופית גולן: << אורח >>

ברשותכם, אני כבר אומר את כל מה שיש לנו לומר ואתם בטוח תתייחסו לזה.

לגבי ה-70 אחוזים. בתקנות האלה יש החמרה מכיוון שבערים כתומות הן דורשות צמצום מגעים בכיתות שאין בהן 70 אחוזים, בכיתות ח' עד י"ב, מה שלמיטב זיכרוני זה לא היה כאן קודם ואני בדקתי את התקנות הקודמות. התקנות הקודמות דיברו על צמצום מגעים ברמה הרבה יותר כללית, כיתה ה' ומעלה, ה' עד ז', פתאום ה-70 אחוזים נכנסו כאן גם בערים כתומות. בעיניי זו שערורייה - אפרת, תסלחי לי, את יודעת שאני מאוד מעריכה אתך - להגיד שהסיבה שלא מכניסים בדיקות בשביל להכניס יותר תלמידים לבית ספר כמו שעושים את זה לצוותי הוראה, זה בגלל שאין מספיק בדיקות PCR. זה לא פתרון. הייתה כאן למשרד הבריאות שנה וחצי להיערך ולעשות בדיקות PCR גם לתלמידים האלה. זה לא מעניין אותי איך תעשו את זה. לא יכול להיות שהתלמידים יופלו ולא ייכנסו.

אני חייבת לתת כאן עוד נקודה לגבי ה-70 אחוזים. יש לנו מצב אבסורדי שאם ילד שייך לכיתה שיש בה 70 אחוזים, הוא מגיע לבית הספר כך שיכול להיות שמגמה שרוב הילדים בה לא מחוסנים תלמד מכיוון שהם שייכים לכיתות של ה-70 אחוזים וילדים מחוסנים שבכיתה שלהם אין 70 אחוזים, לא ילמדו את המגמה שלהם או ילמדו אותה ב-זום בצורה מאוד מאוד לא מוצלחת.

<< יור >> היו"ר משה קינלי טור פז: << יור >>

הערנו את ההערה הזאת ביחס לשכבה אל מול כיתה. היה לנו דיון על זה בישיבה הקודמת.

<< אורח >> צופית גולן: << אורח >>

נכון. בדיוק. שכבה אל מול כיתה. לא יכול להיות המצב הזה. כרגע מענישים ילדים מחוסנים שיושבים בבית וזה משהו שבכלל מנוגד לעמדת הממשלה. לא יכול להיות שילדים ישבו בבית כי חסרים להם כמה ילדים ולא מאפשרים בדיקות, כדי להגיע ל-70 אחוזים. אני מבינה את החשש של הורים שלא רוצים לחסן. צריך לכבד אותו. אנחנו לא כאן כדי לשפוט אותם. צריך לתת להם אופציה כמו שנתנו לצוותי ההוראה. גם קיצור הבידוד, אחד הדברים שיפה בן דוד לא אמרה אותו ואני מופתעת, אבל היום מורה, כדי לקבל את הילד שלו בחזרה לכיתה, אחרי קיצור בידוד, צריך להתחיל לבדוק מתי הוא עשה את הבדיקה השנייה, כי לא כולם מקבלים את האישור ממשרד הבריאות על קיצור הבידוד. המורה עכשיו הוא בלש. הוא צריך להתחיל לראות מתי הייתה הכניסה של הילד לבידוד, מתי הייתה הבדיקה השנייה, מתי הגיעה התוצאה. בלגן שלם.

נאמני קורונה, גם כאן אני מסכימה עם יפה בן דוד, היו צריכים להתחיל ב-1 בספטמבר. לא יכול להיות הבלגן שכרגע קורה כאן. כל התקנות האלה מבוססות על משהו שהוא – תסלחו לנו – לא כל כך ישים בשטח. אנחנו מבקשים שהוועדה תתכנס, מצדנו מיד בתום החג, וישנו כאן את הדברים בצורה מהותית כך שניתן יהיה באמת לעמוד בהם ושהילדי 9 שלנו יפסיקו להיות בבית.

כיתה ירוקה. מגן חינוך. לא המנהלים והמורים צריכים לבדוק ובדיקות גם ב-70 אחוזים.

<< יור >> היו"ר משה קינלי טור פז: << יור >>

תודה רבה. נמצאת אתנו ב-זום הדס אגמון מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

<< אורח >> הדס אגמון: << אורח >>

שלום רב. אני מקווה ששומעים אותי היטב. אני מבקשת להעלות בעיה קריטית שזיהינו בתקנות. בתקנות אין התייחסות לילדים עם מוגבלות שלא יכולים לבצע בדיקה. זה נושא שהיה במוקד כמה דיונים בוועדת החוקה לגבי תקנות הגבלת פעילות ואחרי שיח ממושך, גם בתוך הממשלה וגם מול הוועדה, הייתה הסכמה שלגבי התו הירוק ילדים בני שלוש שעד 12 עם תעודת נכה, כיוון שלא יכולים לבצע את הבדיקה, יהיו פטורים מהבדיקה.

אנחנו חשבנו שמרגע שהדבר הזה יתקבל גם בממשלה וגם בכנסת, אז הנושא הזה מוסדר רוחבית ומאוד הופתענו לגלות עכשיו שאין את אותו פתרון בתקנות שמונחות כרגע על שולחן הוועדה. נראה לי די ברור שכאשר יש ילדים או על הרף האוטיסטי או עם איזושהי מוגבלות מוטורית שהופכת את הבדיקה לבלתי אפשרית עבורם, המניעה מהם להגיע לבית הספר היא לא סבירה ואנחנו מאוד מבקשים לא לאשר את התקנות בלי שניתן פתרון לעניין הזה.

(היו"ר שרן מרים השכל)

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

תודה רבה לך הדס אגמון. אנחנו נתחיל בקריאת התקנות. יש לנו עוד עשרה דוברים לפחות ונשלב אותם תוך כדי הדיון. אני אשלב בין חברי הכנסת לבין הדוברים.

מבחינתכם זה בסדר שהיועצת המשפטית לוועדה תקריא את התקנות?

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

אתם רוצים שנציג את עיקרי התקנות?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כן, ברור. כשתסבירו תגיבו גם להערות.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

משרד הבריאות יציג את התקנות. יש לכם חמש דקות להציג את התקנות ולאחר מכן היועצת המשפטית של הוועדה, תמי סלע, תתחיל בקריאת התקנות אחת אחת ואנחנו נשמח להסברים על תקנה תקנה.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

תודה רבה. בפתח הדברים חשוב לי להתייחס בכל זאת. זאת פעם שנייה שאנחנו שומעים כאן את הנזיפות, שאני יכולה בהחלט להבין אותן, על ההגעה של התקנות בשלבים מאוחרים. חשוב לי בכל זאת לומר - גם בשמי אני אומרת וגם בשם החברים שיושבים כאן לצדי, נציגי משרדי הממשלה האחרים – שבאמת אנחנו עושים לילות כימים בעבודה על התקנות האלה ובאמת מתארגנים בשלבים הכי מוקדמים שאפשר. אני מקבלת את ההערה ואנחנו מציפים אותה למעלה אבל כן חשוב ל שהוועדה תדע שאנחנו באמת מתייחסים ברצינות לכל מה שהוועדה אומרת ולתקנות האלה ואנחנו עושים כל מאמץ, אני אפילו לא יכולה לתאר לך עד כמה, גם בערב יום כיפור, גם במוצאי שבתות וגם בלילות. כולנו עם ילדים בבידוד.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אני רוצה בשם הוועדה להודות לכן על העבודה הקשה. אנחנו מעריכים זאת. אנחנו מבקשים שאת הנזיפות האלו תציפו למעלה. אנחנו יודעים שזה לא בהכרח תלוי בכן, לפעמים אפילו ברוב הפעמים זה לא תלוי בכן, ולכן כאשר צריך לצוף למעלה, אני מבקשת שבאמת תעבירו את זה לגורמים למעלה, לאלה שיצרו את המשבר הזה.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

בסדר גמור. התקנות מחילות את השינויים הבאים. דבר ראשון, בקשת הוועדה שעלתה כמה פעמים בנושא הזה של חוג או פעילות תנועת נוער ברשויות אדומות וכתומות, שלפי הכללים והתקנות הקיימות צריכים להתקיים בשטח פתוח, באמת לבקשת הוועדה תיקנו את זה כך שחוג או פעילות כזאת של תנועת נוער שלא יכולה להתקיים בשטח פתוח, אפשר יהיה לקיים גם במבנה ובלבד שכל המשתתפים יציגו תו ירוק או בדיקה.

דבר נוסף הוא הוראת צמצום מגעים שהייתה עד לפני כן באיזה שהן הוראות של משרד החינוך והוועדה ביקשה שהן ייכנסו לתקנות עצמן. גם זה משהו שהכנסנו לתקנות כשההוראה מדברת על צמצום מגעים ברשויות אדומות וכתומות. ברשויות אדומות כיתות ה' עד ז' וברשויות כתומות כיתות ז' עד י"ב. הסיבה לכך ש-ח' עד י"ב ברשויות אדומות לא כאן היא כי יש תקנה אחרת, תקנה 8א1 שמסדירה את הפעילות שלהן רק אם 70 אחוזים מחוסנים ולכן צמצום המגעים חל רק על הכיתות האחרות שלא נכנסות לסעיף השני.

צמצום המגעים כולל כמה חלופות ויש כאן גמישות מסוימת כאשר כל מנהל יכול להחליט איך לעשות את צמצום המגעים הזה במוסד שלו. זאת גם אמירה שנשמעה מהוועדה, אותה גמישות שנדרשת למנהל ויש כאן כל מיני חלופות של למידה בשטח פתוח, למידה מרחוק, למידה היברידית או גם יש כאן איזשהו סעיף סל של למידה אחרת שיש בצמצום מגעים בשטח פתוח או בשטח המוסד, לפי החלטת מנהל המוסד.

דבר נוסף זה תיקון הגבלות על מי שאינו תלמיד או עובד ותיקון ההגבלה על מי שנכנס למוסד. לפי התיקון, שהוא לבקשת משרד החינוך, הכלל של בתי הספר יהיה שמי שיכול להיכנס זה רק ועד הורים ואחרים לא יוכלו להיכנס, בשונה מהמצב שהיה קודם שגם הורים שיציגו תו ירוק יכולים להיכנס. לגני ילדים, במקום האפשרות של גני הילדים להיכנס בתקופה להיכנס בתקופת הסתגלות, במקום אותו סעיף שדיבר על תקופת הסתגלות, יש כאן סעיף שמאפשר להיכנס בכל ימות השנה אבל רק לשטח שאינו כיתת הגן ממש. כלומר, זה יכול להיות או לשטח הפתוח או לשטח שהוא איזושהי מבואה או משהו אבל לא לתוך כיתת הגן.

דבר נוסף הוא הנושא של קורסים לנהיגה מונעת. היה על זה איזשהו שיח עם משרד התחבורה. זה חלק מאותם קורסים והכשרות שחל עליהם סעיף 9א שבעצם מתקיימים תחת תו ירוק. החרגנו אותם מהחובה ללמד מרחוק את מי שאין לו תו ירוק. במקום הלימוד מרחוק, שאנחנו מבינים שלא אפשרי בהקשר הזה, הם פשוט דוחים את הקורס למי שאין לו תו ירוק.

דבר נוסף זה הנושא של בדיקות של מגן חינוך, אותה תכנית מגן חינוך שנעשית באופן יזום בבתי הספר. התיקון, בהתאמה לתיקון שנעשה גם בתקנות הגבלת הפעילות הכלליות, מאפשר להציג את אותה בדיקה שנעשתה, את תוצאות בדיקה שנעשתה במסגרת מגן חינוך גם כחלופה לתו ירוק בתקנות שלנו. כלומר, זה נכנס גם לתקנות של הגבלת פעילות, כך שאפשר להציג אותה גם בכניסה לאטרקציות, למסעדות וכולי שדורשים תו ירוק. גם כאן, בהקשרים של השתתפות בטיולים הכוללים לינה וגם בכניסה לפעילות חוג וכולי שעכשיו הוספנו את האפשרות לקיים אותה בתו ירוק במבנה, וגם מורים, כלומר, אם מורים נבדקים במסגרת מגן חינוך – הם יוכלו להציג את זה כחלופה לתו ירוק בכניסה למוסד. זאת הקלה מסוימת בכך שמכירים בבדיקות האלה. זה למשך שבעה ימים. כלומר, במשך שבעה ימים מרגע שעשו את הבדיקה, אפשר להציג אותה.

דבר נוסף זאת אותה הוראת שעה שדובר עליה עכשיו לא מעט שחלה ב-30 בספטמבר שעוסקת בחזרה מחופשת סוכות ומחייבת הצגת הצהרה על ביצוע בדיקה מהירה לתלמידי גנים וכיתות א' עד כיתות ו'.

עשינו איזושהי הוראת שעה שמאפשרת לעובדי מוסד חינוך להציג אישור על כך שהם קיבלו שלוש מנות חיסון כחלופה לתו ירוק. הכוונה כאן מקלה. כלומר, בתחילת אוקטובר הכוונה היא לתקן את הוראות מנהל שלנו של תעודת מחוסן, להאריך את התוקף למי שיש לו שלושה חיסונים, לקצר את התוקף של מי שיש לו רק שני חיסונים וחלפו מאז יותר מחמישה חודשים. הכוונה היא שמי שעשה שלושה חיסונים יצטרך לעבור שבוע מאז החיסון השלישי כדי שהתו הירוק שלו יתעדכן ויוארך. מה שעושים כאן, זה בעצם סוג של הקלה ולאפשר תקופת התארגנות מסוימת ולומר שמי שהציג אישור על מנה שלישית, על חיסון שלישי, יוכל להיכנס כתחליף לתו ירוק גם אם לא חלף שבוע. זה מה שזה נועד לתת. בתקופה הזאת, התקופה הקרובה של ה-28 ימים הבאים, כן יתאפשר להם להציג את זה.

בנוסף הארכת תוקף של התקנות ב-28 ימים. גם הארכה ביומיים של הוראת השעה שאפשרה להכיר לצורך ה-70 אחוזים גם במי שקיבל מנה אחת של חיסון וזה באמת בהתאם להחלטה שזה יהיה כל חודש ספטמבר.

עד כאן.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

יומיים, זה עד ה-30 בספטמבר.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

סליחה, בעשרה ימים. במקור זה היה ביומיים ובגלל קיצור התקנות זה עשרה ימים. הארכה עד סוף ספטמבר של אותו הסדר מקל.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

נתחיל עם הסעיפים עצמם.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן, ואז ניכנס לכל סוגיה וסוגיה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

בכל סוגיה נעיר את ההערות. אני הולכת לפי הנוסח שהועבר אלינו. יש לנו גם נוסח משולב.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תקנות נהיגה מונעת קשורות למשרד החינוך?

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

אלה תקנות החינוך כי זאת השכלה למבוגרים. אתה מדבר על ההגדרה של מוסד המקיים פעילות חינוך המדבר על קורסים והכשרות לבגירים.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גם קורסים לנהיגה מונעת?

<< אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >>

כן. היה לנו איזה שיח משפטי אם זה כן או לא נכנס ובסוף ההכרעה הייתה שזה נכנס ולכן זה כאן.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זה לא קורס וזאת גם לא הכשרה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

סוג של קורס.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש שם בעיות נקודתיות.

<< דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> מי עושה את זה? ליצמן?

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מה זה ליצמן? למה ליצמן?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אנחנו חייבים להתקדם עם התקנות. אנחנו מתחילים לקרוא אותן בבקשה. קורס נהיגה מונעת, נבחן בסוף. יש לנו את התקנות על נבחנים.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש קורס נהיגה מונעת.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

נגיע לתקנות.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו צריך קורס להנהגה מונעת ולא לנהיגה מונעת.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות) (תיקון), התשפ"ב-2021 בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 10, 23, 24 ו-25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק) ובהתקיים דחיפות כאמור בסעיף 4(ד)(3) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות), התשפ"א-2021 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 –

אחרי ההגדרה "אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית" יבוא:

"אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR במסגרת תכנית "מגן חינוך" – אישור שמנפיק משרד הבריאות על סמך דיווח ממעבדה רפואית שנרשמה לפי תקנה 2 או 2א לתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל"ז-1977, כי אדם שביצע בדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR במסגרת תכנית "מגן חינוך" קיבל תוצאה שלילית בבדיקה, ואשר תקף ל-7 ימים ממועד ביצוע הבדיקה".

אנחנו נראה את זה אחר כך בכמה תקנות ספציפית. כאן זאת רק ההגדרה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

זו הייתה הבקשה שלנו בוועדה, לאפשר גם את זה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כן.

במקום ההגדרה "צוות המוסד" יבוא:

""צוות המוסד" – צוות העובדים במוסד".

קודם היה צוות העובדים הקבוע. זה גם משהו שעלה בישיבה הקודמת. כל ההוראות שחלות על צוות המוסד, חלות על כלל העובדים. זו הגדרה רחבה לפי החוק של עובד שכוללת גם מי שנותן שירות וא

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]